פוסט ראשון
פוסט זה לא נכתב על ידי מכונה, לא תוקן ולא נערך על ידה. ואני מניח מראש, שהוא יכלול טעויות ניסוח והגהה.
פוסט זה לא נכתב על ידי מכונה, לא תוקן ולא נערך על ידה. ואני מניח מראש, שהוא יכלול טעויות ניסוח והגהה.
לפני שלושה חודשים התחלתי לשחק עם AI לצרכי הפרטיים. כל מיני פרויקטים קטנים שרציתי לבצע ולשפר. משחקים שחשבתי שאפשר לעשות, אבל מעולם לא מצאתי את הזמן. דברים שהייתי דוחה לפנסיה.
ה-AI קיצר את ההליכים, מה שהיה לוקח לי שבועות, עשיתי בשעות. מה שהייתי צריך ללמוד במשך שנה, יצא הישר מהקופסא.
במקביל, עזרתי גם לחברים בפעילות שלהם, בעיקר לאריק יפה, מנאמני העצים בהוד השרון. ההתחלה היתה צנועה וכך גם המטרה, לייצר התראה במייל כל פעם שיוצא רישיון כריתה בעיר. כדי שאפשר יהיה להגיש לו ערער ועם הרבה עבודה אולי למנוע עוד כריתה מיותרת. עשיתי את זה בכלים של devops, השוויתי שינויים בקובץ, אפילו לא הספקתי לממש הצגה של הנתונים. אבל זה עבד מספיק טוב. זה חסך את הצורך להיכנס לדף כל יום ולבדוק שינוים.
מדינת ישראל החליטה, לארגן את הנושא ולפרסם את רישינות הכריתה שלה במרוכז, במערכת "יעלה". הפעם, בקובץ של גליון אלקטרוני, וראיתי הזדמנות. כי בקובץ, מצוינות שמות הערים. וכך אפשר להוציא התראה לא רק על העצים בהוד השרון, אלא לכל עיר. וזה כבר מאפשר שינוי מערכתי. ואני אוהב שינויים מערכתיים.
החלטתי לבדוק מה קלוד יודע לעשות, והוא לא רק מצא פתרון מעולה ומהיר, אלא גם ציין שהמקור לנתונים, הוא לא אותו קובץ גליון אלקטרוני, אלא API שניתן לתשאל באופן עצמאי. לכן, ביקשתי ממנו לכתוב מעין דפדפן למערכ של ה-API. אמרתי לו "תעשה משהו שאוכל לגלות דברים שאני לא יודע שאני רוצה למצוא, תעשה את הקסם". והוא באמת עשה.
עכשיו כבר התחלתי ליפול אל תוך מעורת הארנב של המידע. כמויות אדירות של מידע, שאף אחד לא טרח להציג, כי זה מאוד מורכב. ומאוד יקר. אבל לא בטכנולוגיה שאני עובד בה. כי אני מנסה לייתר את המקצוע של עצמי, להרים אתר שלא צריך תחזוקה כמעט.
זה כבר חודשיים שאני במסע של גילוי עצמי ושל טכנולגיות. היכולות של הטכנולוגיה הן מדהימות, מעורורת השראה. אני מרגיש כמו בסרט מדע בדיוני, בו אני משוחח עם רובוט, חכם, נבון, מלא רצון טוב, ובהדרכה נכונה, יכול לעשות דברים שאף אחד לא חשב שהוא יכול לעשות.
על זה בהמשך.