חוברת "נוף ילדותי" (2016) - גזר

עמוד 1

מקצוע חדש במערכת הלימודים

נוף ילדותי

סיפורו של מקום

עמוד 2

תוכן העניינים

דברי פתיחה ראשת מנהלת אגף החינוך, כיצד נולד השינוי - פדגוגיה מבוססת מרחב

המועצה, רותם ידלין - שלי קרן - על הקשר שיתוף ציבור וחממת מקומי - היכרות עם

הכול מתחיל בחינוך הקבוע בין חזון למע־ חדשנות חינוכית הרעיון הגדול

שים

03 04 06 08

ליטל אלגביש-ארז "שביל גזר" - יצירה "מניפה מקומית" ומה הלאה?

ורונית חזן - "נוף וחיזוק שותפויות - תוכנית לימודים לאן תוביל הדרך?

ילדותי", מרעיון גדול ייחודית רב גילאית

לביצוע בקנה מידה רחב

ומשמעותי

11 15 17 27

תלמידי שכבה ד׳ בסיור ביער המגינים לומדים על אבן תחום גזר

2 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 3

הכול מתחיל בחינוך. רותם ידלין, ראשת המועצה

"

הָ אָ דָ ם אֵ ינו אֶ לָ א...

הָ אָ דָ ם אֵ ינו אֶ לָ א קַ רְ קַ ע אֶ רֶ ץ קְ טַ נָ ה,

הָ אָ דָ ם אֵ ינו אֶ לָ א תַ בְ נִ ית נוף־מולַ דְ תו,

רַ ק מַ ה־שֶ סָ פְ גָ ה אָ זְ נו עודָ ה רַ עֲ נַ נָ ה,

רַ ק מַ ה־שֶ סָ פְ גָ ה עֵ ינו טֶ רֶ ם שָ בְ עָ ה לִ רְ אות,

כָ ל אֲ שֶ ר פָ גַ ע בְ מִ שְ עולֵ י־טְ לָ לִ ים יֶ לֶ ד

מִ תְ לַ בֵ ט, נִ כְ שָ ל עַ ל כָ ל גוש וְ עִ י־אֲ דָ מָ ה...

שאול טשרניחובסקי

בחזון רצינו שכל ילדה וילד, שגדלים במועצה אזו-

רית גזר, יתחברו למרחב המועצה - מרחב כפרי, בעל

מורשת עמוקה מימי יהושע בן נון, דרך המכבים,

מאורעות תרפ"ט, מלחמת העצמאות והתיישבות

ענפה. רצינו שהם ילמדו תנ"ך והיסטוריה במקום

שבו הם התרחשו. רצינו כי הם יתחברו לאתוס

החקלאי של המועצה. רצינו שנפשם תיקשר

בתבנית נוף מולדתם, נוף ילדותם.

אנחנו מאמינות שחינוך שמייצר השראה הוא חינוך

שנלמד מהרגליים, מהידיים, מהלב. הוא חיבור

למקום, לסיפורים, לאנשים. הוא חינוך חווייתי

שמשאיר חותם.

אנחנו מאמינות שילד עם שורשים הוא ילד שיש לו

ראשת המועצה, רותם ידלין עם התלמידים

משמעות. ילדה שמבינה את המורשת של המקום

תישאר מחוברת אליו לעד, תכבד את סביבתה המועצה. יחד הן הובילו חזון גדול למיזם חינוכי מעורר השראה

הקרובה והרחוקה. אנחנו מאמינות שככה מייצרים שייכות ואתוס. ורתמו אליו את כל בתי הספר, את תנועות הנוער ואת הקהילה.

חזון גדול קורם עור וגידים לאורך זמן בעשייה מדוקדקת, מלאת העבודה שלהן השפיעה והגיעה לכל בית במועצה, ושינתה לא

פרטים. בצעדים קטנים ורתימת שותפות ושותפים. "גזר – נוף רק את פני החינוך במועצה אלא גם את פני המרחב.

ילדותי" הוא פרויקט מועצתי רחב, שמשלב חינוך וקהילה, חינוך

פורמלי ובלתי פורמלי, תיירות ועסקים. פרויקט שארוג בחייה כך עושים חינוך מעורר השראה. כך עושות חינוך בגזר.

של קהילה והיא ארוגה בו.

הברכה להפיכתו של החזון למציאות שורה על שלי קרן, מנהלת

אגף החינוך, על ליטל אלגביש-ארז, מנהלת מחלקת חינוך חברתי רותם ידלין

קהילתי, ועל רונית חזן, לשעבר מנהלת מחלקת בתי הספר של ראשת המועצה האזורית גזר

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 3

עמוד 4

מנהלת אגף החינוך.

שלי קרן - על הקשר הקבוע בין חזון למעשים

איך יודעים מהי הדרך הטובה בחינוך? למשל, ילד שנולד ביישוב מסוים הלך לבית ספר יסודי

אנו חיים בתקופה, שבה לא מעט מוטל על כתפיה של מערכת ייעודי ליישוב שלו ומשם לתיכון מסוים, וכך עוצב מסלול

החינוך בזירות השונות - הפדגוגיות-אקדמיות, החברתיות והרג- ההתפתחות החינוכי שלו בלי גוונים ובלי אפשרויות בחירה

שיות - הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית. לרשות המקומית רבות. היו לשיטה הזו יתרונות ברורים: הכול מאוד מסודר ויציב.

יש מרחב משמעותי וחשוב כשחקנית מרכזית בתחום החינוך. יחד עם זאת, ילדים הזקוקים למענים ייחודיים לא קיבלו מענה

במהלך השנים בכל מקום שבו עסקתי בחינוך, הובילה אותי מותאם במועצה, למשל ילדים מצטיינים, ילדים על הרצף

שאלה אחת: מה יש לי / לנו להציע ולהעניק לילדים כדי לסייע האוטיסטי או ילדים הזקוקים למאפייני הוראה שונים בתוך

להם לצמוח ולהתפתח בעולם? למועצה האזורית גזר, כמו לכל מסגרות החינוך הקיימות, כגון העמקת מאפייני הבחירה ופי-

אחד מהמרחבים החינוכיים שבהם פעלתי )תל אביב, רמלה, תוח היצירתיות ומשפחות המעוניינות בחינוך שונה - דמוקרטי,

חריש ועוד(, יש מאפיינים ואתגרים ייחודיים לה וגם הזדמנויות מונטסורי, אנתרופוסופי.

ייחודיות. הצעד הראשון בכל תהליך חינוכי, על כן, הוא צעד

של היכרות רחבה ומעמיקה ככל הניתן עם המרחב החינוכי ככל שהעמקנו להקשיב, היה ברור שהיתרון של יציבות וסדר הוא

ועם המאפיינים, עם האתגרים ועם ההזדמנויות שבו. גם חיסרון, משום שהוא מצמצם את מגוון המענים לתלמידים.

המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו הייתה להציע מגוון מענים

בתחילת הדרך העמדנו במרכז את השאלות: מהו הערך המוסף מתוך הבנה שיש צרכים שונים לילדים שונים במערכת בגזר.

שלנו בגזר? ומהם אותם דברים שהילדות והילדים בגזר צריכים, לצד יצירה חינוכית משותפת והרחבת הקשר והרצף החינוכי,

ושאנחנו כמבוגרים יכולים לפתח ולבנות עבורם במסגרות החינוך מגוון המענים היה אחד העוגנים החשובים שהנחנו לפתחנו

של גזר? כדי לענות על השאלות הללו פגשנו את סיפור המקום בתחילת הדרך בגזר ועבדנו למימושו.

ויצרנו תהליכי היכרות עם התושבים ומיפוי צרכים, למדנו מה

מוביל את גזר, מה מעורר תקווה ורצון לשותפות והשתתפות, מגוון מענים הוא עיקרון ועוגן ברובד המועצתי, ברובד הבית

ומה מאתגר או מעורר חשש אצל השותפים למעשה החינוכי. ספרי וברובד הכיתתי. ברובד המועצתי הפכנו, למשל, את בית

למדנו מה מבקש המקום, ומה צריכים מי שנמצאים במערכת הספר הפרטי מעין )אנתרופוסופי( לבית ספר ממלכתי-ייחודי

החינוך בגזר. והקמנו בית ספר דמוקרטי-מונטסורי חדש. לילדים המצטיינים

העברנו לגזר את תוכנית המצטיינים של משרד החינוך, שהייתה

הלמידה התחילה במפגשים עם ראשת המועצה והחזון החינוכי בשוהם, ופתחנו כיתת "מופת". לילדים על הרצף האוטיסטי

שלה עבור קהילת גזר. משם פגשתי והכרתי את המנהיגים הקמנו עד כה חמש כיתות תקשורת בחינוך היסודי והעל יסודי

החינוכיים, את הצוותים והקהילה החינוכית של גזר ואת ושלושה גני תקשורת.

מסגרות החינוך השונות במועצה. שיא הלמידה וההיכרות

המעמיקה היה יצירת חממת חדשנות חינוכית, שפעלה במשך במקביל פעלנו להרחבת מגוון המענים בתוך בתי הספר וב-

שנה ואפשרה לי לפגוש מקרוב את אנשי הקהילה ולהכיר את כיתות. בדקנו מחדש והטלנו ספק בהנחת היסוד המסורתית,

נקודות המבט שלהם. כך למדתי בהדרגה על מערכת החינוך שלמידה מתקיימת רק בתוך כיתה ורק בצורה פרונטלית. בחרנו

של גזר, על קהילת גזר ועל השבילים החינוכיים המתאימים את מגוון המענים כעיקרון שצריך לבוא לידי ביטוי בכל הרמות

לגזר. בהתאם לכך גיבשנו את שלושת העוגנים המובילים של עבור תלמידים ספציפיים ובמעגלים רחבים יותר. בכיתה יצרנו

אגף החינוך במועצה: מגוון מענים, רצף חינוכי ויצירה משותפת. אפשרויות ללמידה אחרת וחדשנית, הרחבנו בחירה במערכת

השעות, וברחבי המועצה כולה הסתייענו במשאבי הטבע

איך מובילים שינוי? ובקהילות העומדות לרשותנו. התלמידות והתלמידים הכירו

מערכת החינוך בגזר נחשבה עד לא מזמן כמערכת בעלת צורת ישיבה אחרת; אפשרויות של תנועה בכיתה; עבודה

תלם קבוע וברור מראש, שנותנת מענה למרבית הילדים בקבוצות; כיתות שבהן הלוחות מצויים בכמה מוקדים בכיתה

בגזר. בעיקר היו אלה הילדים שנמצאים במיינסטרים, עבור קידום תהליכי למידה משתפים ואקטיביים; שולחנות

4 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 5

תנועת נוער

"

מצטרפים לתנועת השינוי. שינוי אינו מעבר חד מ"אין" ל"יש".

זהו דיאלוג מתמשך שיש בו גם לא מעט ניסוי וטעייה. ביצירה

המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו

של תנועה מהכיתה החוצה, או תנועה מהמוכר אל החדש, יש

הייתה להציע מגוון מענים מתוך גם מקום להתאמות ושינויים הנדרשים תוך כדי תנועה.

מה מיוחד בתוכנית "נוף ילדותי"? ואיפה היא בסיפור הגדול שלנו?

הבנה שיש צרכים שונים לילדים

"נוף ילדותי", שמוצגת בחוברת שלפניכם, היא תוכנית חדשנית

שונים במערכת בגזר. שפותחה בגזר כתולדה של החזון החינוכי שלנו על אודות

למידה חוץ כיתתית. זהו מודל חינוכי ייחודי, שמטמיע את כל

שלושת העוגנים של מערכת החינוך שלנו גם יחד: יש בו מגוון

מחיקים שמחזקים את התובנה שכל אחד יכול להיות גם לומד דרכי למידה במגוון מתודות, הוא יוצר רצף חינוכי בין החינוך

)תלמיד( וגם מלמד )מורה( בחלקים שונים של שיעור. ברמת בית הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי ועל פני שכבות הגיל השונות,

הספר הוקמו חדרים ייחודים ללמידה אחרת, ונוצרו הזדמנויות והוא מעגן יצירה משותפת של אגפים שונים במועצה ושל

לימוד לכל שכבות הגיל בחצרות בתי הספר ומחוץ לבתי הספר ילדים ומורים גם יחד בבתי ספר.

)וגם מחוץ לגני הילדים(, כדי שהלמידה תצמח ותתפתח בכל

מרחבי הטבע והקהילה שיש לגזר להציע. כך, למעשה, עוררנו המודל המוצג בחוברת עונה על רעיון גדול ומוכר בשדה החינוך

את המערכת כולה לעבור ללמידה במגוון אפשרויות ומענים של פדגוגיה מבוססת מקום. אני תקווה שהקוראים בה ימצאו

גם לתלמידים וגם למורים. את עצמם בתמונות ובמעשים, או ימצאו את עצמם כמי שיכולים

לחולל שינוי מסוג כזה במקום שבו הם נמצאים, אם בתוך גזר

מה למדתי בדרך? ואם מחוץ לה. אני מזמינה אתכם ואתכן להצטרף אלינו למסע

הדבר המרכזי שלמדתי הוא שאי אפשר לחולל שינוי ללא של למידה והיכרות של התוכנית "נוף ילדותי" כמודל ליצירת

שותפים לדרך. לכן השינוי תמיד מתרחש בשלבים. בשלב מהלך של שינוי חינוכי רחב, עמוק ובעל השפעה.

הראשון נמצאים בעלי העניין שמבינים ורוצים בשינוי - המנהלות

והמנהלים, אנשי הצוותים החינוכיים, אנשי הקהילה והתלמידים מי איתי בדרך?

שרואים בשינוי ברכה ותועלת, פתוחים אליו ולכן גם מוכנים חברו ליצירה ולגיבוש של תוכנית "נוף ילדותי" ליטל אלגביש-

להשקיע פנאי ומאמץ כדי להתניע את תהליך השינוי. בשלב ארז, מנהלת אשכול החינוך החברתי-קהילתי של אגף החינוך,

השני מגבשים יחד את העוגנים ואת עקרונות הפעולה ודרכיה. ורונית חזן, מנהלת מחלקת בתי הספר, אשר הובילו יחד את

בשלב השלישי מתחילים לייצר פעולות בהיקפים שונים ובטווחי התוכנית מחזון למעשה בשטח. איתן חברו להצלחת התוכנית

זמן שונים, שנובעים מהעוגנים ומטעימים אותם. כאשר הרבה מנהלות ומנהלים בבתי הספר של גזר וכל הצוותים החינוכיים

פעולות קטנות )פיקסלים( מתחילות להיווצר ולצאת לפועל, לאט שלהם, כמו גם כל הקולגות שלנו במחלקות המועצה השונות.

לאט, בתהליך מתמשך, מתחילה להתגבש תמונה גדולה ורחבה, כאן המקום להודות לכולן ולכולם על מהלך שהתחיל, התגבש,

שעומדת בהלימה לעוגנים שהתגבשו בשלבים הקודמים. ככל התפתח ועוד נמצא בתהליך התפתחות והתהוות בכל מרחבי

שהתמונה מתבהרת ומתחדדת, כך מבוגרים וצעירים נוספים המועצה.

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 5

עמוד 6

כיצד נולד השינוי -

שיתוף ציבור וחממת חדשנות חינוכית

למה ביקשנו ליצור שיתוף ציבור?

יצירה משותפת היא אחד העוגנים המובילים של אגף החינוך.

עוגן זה נובע מתוך ההבנה שהובלת החינוך במועצה היא תהליך

שיש לו שותפים רבים, והיצירה החינוכית שמתקבלת בגזר

קשורה למגוון רחב של אנשים וילדים ומושפעת ממנו.

תהליך שיתוף ציבור הוא פרקטיקה, המסייעת בתהליכי קבלת

החלטות ובניית מדיניות. במסגרת תהליך כזה פונים אל בעלי

עניין, אל מומחים או אל הציבור הרחב או קבוצות מסוימות

מתוכו על מנת לקבל את עזרתם ולערבם ברמות שונות בתה-

ליכים של קבלת החלטות. השיתוף מסייע בהגדרת הסוגיה,

מתקף הנחות מוצא, מאפשר בניית אמון בין השותפים השונים

ומגביר לגיטימציה להחלטות המתקבלות. כחלק מהדמוקרטיה

המקומית, תהליכי שיתוף ציבור מאפשרים לתושבים רבים

להשפיע על עיצוב מדיניות בצורה פתוחה כדי לייצר החלטות

טובות יותר, לשפר החלטות קיימות ולקחת חלק משמעותי

בשינוי המציאות. הבחירה בשיתוף הציבור מבוססת על ההבנה

שנקודות מבט שונות מוסיפות ידע רב ובעל ערך, ויוצרות תהליך

נכון ושלם יותר של קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור.

מה עשינו בגזר כדי להבין מהו השינוי החינוכי

הנדרש?

כבר בתחילת הדרך פתחנו חממת חדשנות חינוכית, שפעלה

"

במשך שנה. הזמנו את כל תושבי גזר, את צוותי החינוך ואת

התלמידים לקחת חלק במהלך ארוך טווח ועמוק להיכרות והבנה

התחלנו לצאת פעם בשבוע ללמוד של הצרכים החינוכיים של גזר, ולהיות חלק מתהליך החשיבה.

למפגש הראשון הגיעו 200 תושבות ותושבים. ההיענות הייתה

ביער. מאז ועד היום לכל אחד

מרשימה והרגשנו שיש צמא בקרב תושבי גזר לדבר על חינוך

יש היער שלו. ההיענות הגבוהה ולקחת חלק במחשבה ובמעשה החינוכי. בעקבות המפגש

הראשון יחד עם יעקב הכט וצוותו מארגון "ערי חינוך" המשכנו

ללמידה במרחב בחוץ יום בשבוע

לתהליך שיתוף ציבור, שכלל עשרה מפגשים, ולקחו בו חלק

חיזקה עוד את ההבנה עד כמה 100 תושבות ותושבים שהשתתפו במפגשי הלימוד באופן קבוע.

המרחבים של הטבע ושל הקהילה

לבסוף, באירוע האקטון לילי הציגו המשתתפים תוצרים של

17 יוזמות, שענו על השאלה מה הוא הכיוון שגזר צריכה ללכת

חשובים לגזר.

אליו מבחינה חינוכית. יוזמות רבות בין אלה שהוצגו דיברו על

הטבע והתייחסו לנוף המיוחד והעשיר של גזר. התמונה לגבי

6 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 7

הצרכים החינוכיים של גזר התבהרה והתמקדה בערך המוסף

הגדול שיש לגזר כאזור כפרי, בעל שטחים פתוחים ומרקם

קהילתי.

מה יצא מזה?

בשלב הבא הצגנו את התוצרים בפני מנהלי בתי הספר, כדי

שיוכלו לבחור לאיזה כיוון ירצו לקחת את בית הספר שלהם או

מה יבחרו לנסות אצלם. רוב המנהלים בחרו "יום יער", ובכיתות

היסודי א'-ד' התחלנו לצאת פעם בשבוע ללמוד ביער. מאז ועד

היום לכל אחד יש היער שלו. ההיענות הגבוהה ללמידה במרחב

בחוץ יום בשבוע חיזקה עוד את ההבנה עד כמה המרחבים של

הטבע ושל הקהילה חשובים לגזר. בצוות המוביל התייחסנו

לכך בתור רעיון שאפשר להמשיך ולפתח.

הדבר התאים מאוד גם לתוכנית האסטרטגית של גזר, שבה לשמר לטובת הציבור, לטובת חיזוק הקשר למורשת ולטובת

ראשת המועצה הציבה את השמירה על המרחבים הפתוחים מימוש הפוטנציאל התיירותי שיש באזור. התגלתה לנו הזדמנות

הירוקים, כאחד היעדים המרכזיים. מבחינה חינוכית, הדרך שלנו מעולה ללמידה.

לשמור על המרחבים היא לחבר את הילדים למרחב. שיכירו

את האזור, שיבינו את החשיבות שיש בשמירה על השטחים הבנו שהלמידה יכולה להתבצע לא רק בחצר או ביער, וכל

האלה, ובמקביל יעסקו גם במורשת ובאיכות הסביבה. יש מרחב המועצה יכול להפוך למרחב חינוכי אחד גדול עבור

בכך גם חיבור לתוכנית האסטרטגית של המועצה, שעוסקת כולנו. מכאן התחלנו למפות את מרחבי הלמידה האפשריים

בשיקום אתרי מורשת ועיגון השטחים הירוקים כשטחים שיש סביבנו ולמצוא עוד ועוד הזדמנויות למידה בגזר.

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 7

עמוד 8

פדגוגיה מבוססת מרחב מקומי – היכרות עם הרעיון

הגדול מהי למידה מבוססת מרחב?

כל אדם נולד, גדל ומתגורר ב"מקום" כלשהו. עד לפני כמה

דורות עבור רוב האנושות היה זה אותו מרחב חיים, וכך גם

כל אדם נולד, גדל ומתגורר

מושגים כמו קהילה, משפחה, זהות אישית וזהות קולקטיבית

"

היו תלויי מקום. ב"מקום" כלשהו. עד לפני כמה

דורות עבור רוב האנושות היה זה

היום החיים בכפר הגלובלי מאפשרים לרבים מאיתנו להכיר

בקלות, באמצעות האינטרנט, ידידים בצד השני של העולם,

אותו מרחב חיים, וכך גם מושגים

לחצות יבשות בטיסה ביום אחד ולקנות בסופר מצרכים מעשרות

כמו קהילה, משפחה, זהות אישית

ארצות שונות. החיים הרבה יותר מגוונים, ואנשים נכונים לעבור

בקלות יחסית ממקום למקום למען פרנסה והזדמנויות כלכליות

וזהות קולקטיבית היו תלויי מקום.

או למען התפתחות אישית, משפחתית ומקצועית.

מטיילים ולומדים עם מפה על המדינה

8 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 9

לומדים עם חוברת ״שביל גזר״

למידה כזו מחזקת את הקשר בין הלומדים למרחב החיים

המקומי. כאשר היא מתקיימת במרחב החיים שמחוץ לכיתה,

חינוך במרחב המקומי הוא כל

הלמידה מאפשרת לחזק יחסים חברתיים, לטפח קהילות, לשמר

"

אותן פעולות, שדרכן אנו מכירים ולחזק זהות ואחריות כלפי האדם וכלפי הסביבה.

את מרחב החיים סביבנו, מטיילים

כיצד מרחב הוא כלי חינוכי?

בו ושומרים על הטבע ליד הבית, חינוך במרחב המקומי הוא כל אותן פעולות, שדרכן אנו מכירים

את מרחב החיים סביבנו, מטיילים בו ושומרים על הטבע ליד

לומדים את ההיסטוריה המקומית

הבית, לומדים את ההיסטוריה המקומית מפי המבוגרים או

מפי המבוגרים או תומכים בכלכלה תומכים בכלכלה המקומית. כל הפעולות הללו מאפשרות

לנו להשפיע לטובה על מרחב החיים שלנו, להקטין את הנזק

המקומית.

הסביבתי, לחזק קשרים בין דורות ובין שכנים, להעלות את

איכות החיים של צעירים ומבוגרים, וכך לקדם חברה שבה

אנשים מעורבים יותר ומחוללים את השינוי שלו הם זקוקים.

בניגוד למה שאנו אולי רגילים לחשוב, חינוך אינו פעילות פסיבית

המתרחשת רק בתוך חדרי לימוד מגיל ארבע עד שמונה עשרה.

המעשה החינוכי הוא בעל פוטנציאל רחב הרבה יותר. לרוב

התנועה בין מרחבים פותחת אופקים והזדמנויות, אבל יש לה

הדבר אינו בא לידי ביטוי במוסדות החינוך, אלא להפך. ככל

גם צדדים שליליים. אנשים רבים אינם מכירים את סביבתם

שעולים בסולם מערכת החינוך הפורמלית ואחר כך באקדמיה,

הקרובה ואת הנכסים שבה, ואינם מכירים במרחב החיים שלהם

החינוך והלמידה מאורגנים במרחבים סגורים יותר ויותר. כך

כמקור להשראה. כולנו מבזבזים כמות עצומה של זמן ואנרגיה

גם גופי הידע מקובצים במעין מגירות למקצועות, ונשארים

במאמץ להגיע למקום אחר. אנו מבלים אין ספור שעות בשדות

בתודעתנו כלליים ורחוקים. הלמידה מתרחשת בלי להכיר

תעופה ובכבישים, בדרכנו למקומות דומים במידה רבה לאלו

את המציאות הממשית הקרובה, שבתוכה הלומדים נמצאים.

שמהם אנו באים. חיינו מתקיימים בתוך מבנים, אשר אינם

ספרות והיסטוריה או גיאוגרפיה ומדעים אינם מתייחסים ישירות

מעודדים תחושה של שורשיות, אחריות ושייכות. במציאות

לאנשים ולמרחב, ולרוב אינם רלוונטיים כחלק של הווה קרוב

כזו הקשר בין בני אדם למרחב החיים שלהם הולך ומתנתק.

ומיידי. הידע, המועבר באופן תיאורטי ומופשט, נערם על גבי

למידה מבוססת מרחב מבקשת ליצור את התנועה ההפוכה.

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 9

עמוד 10

"

ידע מופשט נוסף, המנותק מחוויות ממשיות ומבעיות אמיתיות

שבהן אנחנו נתקלים בחיינו.

למידה במרחב מתקיימת מעבר

חינוך והוראה מחוץ לכיתה, במרחב החיים המקומי, מאפשרים לתחומי דעת ספציפיים, ואיננה

קשרים טבעיים והגיוניים בין ידע וניסיון חיים. בדרך זו המרחב

משהו שיש להוסיפו לתוכנית

והאדם נמצאים בדיאלוג קבוע ביניהם, ומתהווים בתהליך משותף

בתוך מעבדה לתצפית וניסוי. המרחב עבור האדם הוא מאגר

הלימודים הצפופה בלאו הכי. זהו

מידע, מקור להשראה ומקור להתחדשות, ואילו האדם מאפשר

עמוד השדרה של שיטת לימוד,

לעצמו להיות מעוצב, להתחדש ולהשתנות על ידי המרחב.

שבה כל אספקט מדעי או אמנותי

"פדגוגיה מבוססת מרחב מקומי" - איפה זה

נלמד בהקשר סביבתי מן הפרט

קורה? איך מלמדים את זה?

אל הכלל.

הכיתה הטיפוסית היא זירה להרצאות ודיונים. לימוד וחינוך

במרחב המקומי מערבים ממדים אינטלקטואליים נוספים, כמו

תצפיות ישירות, חקר, התנסות ומגע עם חומרים ויכולת ליישם

ידע. בהדדיות זו שבין חשיבה ועשייה הופך הידע לכלי שימושי מעבר לכל אלו, חינוך מבוסס מרחב מקומי הוא בסיס לתכנון

במקומות ספציפיים ובפתרון בעיות ממשיות ועכשוויות. המרחב וכינון חברה תקינה ומנוף לשיתוף נרחב של הציבור. כל מרחב

גם מאפשר חשיבה והבנה מחברת )יצירת סינתזה( וראיית חיים הוא חלק ממערכת אקולוגית נרחבת, הכוללת מיני-

התמונה הגדולה ובה הקשרים בין נושאים מתחומים שונים. מערכות, הוא נוף עם חי וצומח מסוימים. יושבי המקום הם

כך נלמדים בפועל הקשרים הקיימים בין עובדות וערכים, עבר חלק מהסדר החברתי, הכלכלי והפוליטי: מקום לא ניתן להבנה

ועתיד, טבע ומעשה ידי אדם. מנקודת המבט הצרה של תחום אחד ויחיד. הוא ניתן להבנה

רק בשכלול של כל חלקי הפסיפס על תופעותיו ובעיותיו, תוך

המגע הבלתי אמצעי עם דברים אמיתיים וחומרים שונים, תהליכי בחינת יחסי הגומלין בין תחומים שונים.

עיבוד, לימוד תכונות של חומרים שונים מתוך שימוש בהם -

מאפשרים תרגול מתמיד אשר בתוכו מעורבים התבוננות, כושר פדגוגיה מבוססת מקום מחזקת מערכות יחסים אינטימיות

המצאה, דמיון יוצר ומחשבה לוגית. שילוב של מרחב במערכת והזנה הדדית בין אנשים ובין המקום שבו הם חיים. להיות

החינוכית דורש שילוב של שכל וידע עם כישורים מעשיים מקומי זו השאיפה ללמוד על המקום ולהכיר אותו בעזרת יכולת

ויכולת ביצוע. יש בתוכו פרויקטים של למידה, שמגבירים לא התבוננות ותחושת אכפתיות ושורשיות. מקומיים שומרים על

רק למידה והבנה, אלא גם תחושת מסוגלות עצמית, מיומנויות המרחב והבית, פוגעים פחות בסביבה, נוטים להיות שכנים טובים

של תקשורת ועבודת צוות ויכולות פיזיות. ואזרחים ישרים, ופעמים רבות הם הבסיס לקהילה היציבה

שמעודדת מעורבות ציבורית ומחזקת את הדמוקרטיה. אחד

למידה במרחב מתקיימת מעבר לתחומי דעת ספציפיים, ואיננה ההישגים הגדולים של העשורים האחרונים הוא התגלית עד

משהו שיש להוסיפו לתוכנית הלימודים הצפופה בלאו הכי. כמה מסוגלים אנשים צעירים ומבוגרים לעשות למען עצמם

זהו עמוד השדרה של שיטת לימוד, שבה כל אספקט מדעי או במקומותיהם. פדגוגיה מבוססת מקום מחדדת ומעצבת את

אמנותי נלמד בהקשר סביבתי מן הפרט אל הכלל. כל נושא האפשרויות הגלומות בכך.

מקושר ישירות ובצורה רציפה לניסיונו האישי של התלמיד,

למרחב שבו הוא חי ולקהילה שאליה הוא שייך. למידה מבוססת רשימת מקורות:

מרחב מקומי, המתרחשת מחוץ לכיתה, דורשת להכיר את דפנה גרנית דגני ).(2015 חינוך מבוסס מקום: למה מה ואיך. שבילים

המרחב המקומי, לשמר אותו ולהשתמש בפוטנציאל שלו. לחינוך מבוסס מקום.

אם הסביבה מכילה בתוכה גם אזורים טבעיים כיערות, נחלים דפנה גרנית דגני )עורכת( ).(2021 שבילים לחינוך מבוסס מקום. תל אביב:

ושטחים חקלאיים, הרי שהאפשרויות ללימוד והעשרה סביבתית מכון מופ"ת. 221 עמודים.

גדלות ומוכפלות. נירית אסף ).(2020 אין כיתות? צאו לטבע: עברו ללמידה מבוססת מקום,

הגיע זמן חינוך - ירחון אינטרנטי.

10 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 11

ליטל אלגביש-ארז ורונית חזן – "נוף ילדותי",

מרעיון גדול לביצוע בקנה מידה רחב ומשמעותי

יוצרות בשטח חזון חינוכי מקומי - היכרות עם

הסביבה הקרובה; אנשים, סיפורים, מרחבי טבע

מדוע לחזק את הקשר של תלמידי המועצה "

למרחב החיים שלנו? ואיך נולד חזון התוכנית?

בתוכנית הזו רצינו לחולל שינוי בכל

המטרה הגדולה שלנו בתוכנית "נוף ילדותי" הייתה ליצור חיבור

מה שקשור לחיים מחוברים למקום

עמוק, כך שילדים ירגישו מחוברים למקום שבו הם חיים, יכירו

את המרחב, יאהבו את היישוב שהם גרים בו, יחושו גאווה וירצו וללמידה בתוך המרחב. ביקשנו

להישאר בו בבגרותם. יש בכך גם חיבור לזהות ולשורשים, שהם

להציע לבתי הספר, ובהמשך גם

לא רק משפחתיים וקהילתיים אלא גם היסטוריים וגיאוגרפיים.

לתנועות הנוער, קשת אפשרויות

עד ליצירת התוכנית "נוף ילדותי" מודל מערכת החינוך בגזר לא

פדגוגיות של טבע וסביבה, היכרות

יצר קשר אל מרחב החיים האזורי שלנו באופן ברור. הילדים

הכירו היטב את סביבתם הקרובה, אבל בתוך המסגרת החינוכית

עם המגוון הביולוגי המקומי, עם

לא נוצרו הקשרים חינוכיים לימודיים משמעותיים מעבר לכך.

במצב כזה הייתה אפשרות סבירה שילד שגר בכרמי יוסף כל סיפורי המורשת של היישובים ושל

חייו, לא ימצא הזדמנות לצעוד לכפר בן נון ברגל, ולא יכיר את

דמויות מפתח שפעלו באזור.

החיבור הפיזי-גיאוגרפי הקיים בין שני היישובים, כמו גם את

החיבור בין כרמי יוסף ויער המגינים. ביחס לכל הסביבה שלנו

מעמיק, מובנה, לאורך שכבות הגיל השונות שאפשר היכרות

יש ציבור גדול במועצה שלא מבקר ביישובים הסמוכים, כי לא ִ

וחיבור לסביבה.

נוצרת סיבה לכך. רבים לא מכירים מתוך טיול והיכרות קרובה

את ההיסטוריה של כפר ביל"ו או את ההיסטוריה של קיבוץ

בתוכנית הזו רצינו לחולל שינוי בכל מה שקשור לחיים מחוברים

שעלבים. המועצה מורכבת מ-25 יישובים עם תרבות, היסטוריה

למקום וללמידה בתוך המרחב. ביקשנו להציע לבתי הספר,

וגיאוגרפיה עשירה ונוף יפהפה. הילדים מכירים את ילדי המושב

ובהמשך גם לתנועות הנוער, קשת אפשרויות פדגוגיות של

שלהם ואת ילדי הכיתה שלהם, אבל לרוב לא מכירים את ילדי

טבע וסביבה, היכרות עם המגוון הביולוגי המקומי, עם סיפורי

המושבים האחרים. אין מספיק חיבור ושייכות למועצה, ואין

המורשת של היישובים ושל דמויות מפתח שפעלו באזור.

מספיק היכרות עם יישובים אחרים שלא לומדים יחד בבית

רצינו להכיר לתלמידים בשכבות הגיל השונות את כל השפע

הספר. חוסר ההיכרות לא מתבטא רק בחברת הילדים, אלא

הזה. הדבר משפיע על תחושת הרווחה והשייכות של בוגרי

גם אצל המבוגרים. רובנו לא מכירים את סיפורי המורשת מפי

מערכת החינוך. יש בכך תחושת גאווה, חיבור למקום, היכרות

הוותיקים, את העסקים המקומיים שנמצאים קרוב אלינו ואת

דרך הרגליים ומוכנות לתרום למקום. אהבה אל המרחב היא

הטבע שהמרחב הקרוב מציע לנו. ילדים ומבוגרים רבים לא

משמעותית מעבר לקשר ליישוב ספציפי שבו נולדתי או גדלתי.

מטיילים בתוך מרחב המועצה, ולכן לא מכירים את הנכסים

שיש למקום להציע. מלבד תל גזר, שהוא אתר מוכר ונקשרו

מה הניע את השינוי?

לו בעבר תוכניות חינוכיות ותיירותיות, לא נעשה מהלך כולל,

בשלב הראשון נהגה רעיון ראשוני ליצירה של תחושת שייכות

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 11

עמוד 12

"

באמצעות חיבור למרחב. הרעיון היה להכיר את המרחב וללמוד

בתוכו בהתאם לצורך שעלה מהשטח, אבל הוא לא היה מגובש

מצאנו שיש רצון לחזק שייכות,

לכדי תוכנית סדורה. מצאנו שיש רצון לחזק שייכות, לחזק

גאווה מקומית, לחבר את הצעירים לטבע, להרחיב למידה דרך לחזק גאווה מקומית, לחבר את

החושים ולמידה חוץ כיתתית על ידי סיורים ושיעורים מחוץ

הצעירים לטבע, להרחיב למידה

לכיתה, אבל עלתה השאלה איך נכון ליצור זאת בשטח.

דרך החושים ולמידה חוץ כיתתית

בשלב השני כתבנו טיוטה ראשונית של אפשרויות ליישום

על ידי סיורים ושיעורים מחוץ

החזון, ונועצנו עם אנשי חינוך שונים בגזר. שאלנו אותם מה

דעתם על התוכנית והאם היא מתאימה להם. בדקנו מה קיים

לכיתה, אבל עלתה השאלה איך

בשטח, מה משתלב בקיים וגם מה לא. ניהלנו שיחות רבות,

וכך למעשה קיבלנו תמונה רחבה יותר של הרעיון ושל הכיוונים נכון ליצור זאת בשטח.

שבהם אפשר לפתח אותו.

בשלב השלישי חשבנו כיצד נכון להתחיל ואיך בעצם נוטעים

שורש. בניית תוכנית לימודים היא תהליך ארוך מאוד שעשוי

לקחת שנה לפחות, ובסופו לא בטוח שהתוכנית אכן תאומץ קהילה במועצה ואספנו דעות ורעיונות. התחלנו בבניית סיורים,

ותופעל בבתי הספר, ואז אין טעם לכל עבודת הפיתוח. לכן התחברנו לעמותת לוד, שיודעת לייצר סיורים באזור שלנו,

החלטנו ליצור שבוע למידה ייחודי, ופיתחנו אותו כהצעה שאלנו מה עוד? בדקנו מה יודעים המנהלים על המרחב של

לשבוע שיא של למידה במרחב במועצת גזר. את התוצר הזה המועצה ואיך אפשר לחבר אותם.

הצגנו לבעלי עניין, כדי שיביעו את דעתם. הרעיון שהתגבש

היה בהלימה לחזון המועצתי והתוכנית האסטרטגית של ראשת כך נולד בעצם שבוע שיא אחד בשנה, שקראנו לו "שבוע גזר נוף

המועצה, שכללה תכנון ליצירת "שביל גזר", כך שהדברים ילדותי". יצרנו את המותג עם שם ייחודי והכנו כנס עבור מנהלי

השתלבו בתוכנית הכללית ובכיוונים האסטרטגיים של המועצה. בתי הספר ורכזי תנועות הנוער שנפגשו יחד לראשונה. הכנס

הצגנו את הרעיון בפני יו"רים של הנהגת הורים, מנהלים, אנשי למובילי מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית גם יחד

12 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 13

נערך בטבע, בשטח חורשה בגזר, ונועד לסיור, למפגש ולשיח. הרעיון היה שכל בית ספר יתחיל במשהו קטן וגמיש בחליפה

הכנס היה חגיגי ומעניין. הכיבוד היה מתוצרת גזר. כל מנהלת אישית. הצענו גם כמה דברים משותפים, למשל כל בתי הספר

ומנהל קיבלו חוברת יפה ובה התוכנית לשבוע גזר. פתחו את שבוע גזר בסרטון שהכנו, כך שהילדים יכירו את בעלי

בפתיחת הכנס סיפרה ראשת המועצה על קצה המזלג, מה התפקידים במועצה. גם שכבה ד' מכל בתי הספר במועצה

המרחב של גזר יכול להציע. לאחר מכן המנהלים בחרו סיור הוזמנה לבקר במבנה המועצה. בית ספר מסוים, שלא התחבר

שטח אחד מתוך ארבע אפשרויות, ויצאו אליו כדי להכיר את לרעיון בהתחלה, קיבל את המקום ואת הקצב שלו. הגשנו זאת

המקום וללמוד עליו מבחינת היסטוריה, מורשת, טבע וגיאוגרפיה. כמו תפריט במסעדה, כך שכל אחד יבחר מה שמתאים לו.

הסיור חיבר את המנהלים למרחב וגם זה לזה. נוצרו סקרנות הצענו, למשל, רשימת שמות של אנשים במועצה, שאפשר

ועניין, במיוחד אצל מי שמגיעים מחוץ למועצה ועד אז הגיעו להזמין לשיחה של מורשת ותרבות מקומית. בשבוע הזה היו

בכל יום לבית הספר שלהם בלי להכיר את מה שיש סביבם פעילויות ואפשרויות לסיורים מודרכים והזמנה לצאת ולטייל

ואת הפוטנציאל הפדגוגי שיש למקום. בכנס הזה, למעשה, בגזר, וניתנה מפה עם מגוון אפשרויות לטיולים וסיורים. מצד

נטענו בהם רוח ועניין והכרזנו על "שבוע גזר נוף ילדותי", שלכל אחד, לכל בית ספר הייתה בחירה מלאה, ומן הצד השני, כולם

אחד מהם יש זמן להיערך אליו. במשותף ריכזו את הפעילויות באותו שבוע.

למה זה היה חשוב להתנעת התהליך כולו? התהליך המשותף עם צוותי הניהול, מחלקות המועצה ואנשי

החינוך של גזר כולם יצר שבוע של אווירה טובה, בעל עושר

בכנס הייתה תחושה של יציאה לדרך חדשה ומסקרנת, שבה

גדול מאוד של פעילויות מרחביות. בשנה הראשונה, שבה

המרחב מחוץ לבית הספר פותח אפשרויות ללמידה מסוג

הפעלנו את "שבוע גזר נוף ילדותי", כל התיאומים והפרקטיקה

חדש. לאחר הכנס עברה ליטל בין בתי הספר כדי להכין תוכנית

היו משמעותיים מאוד. ריכזנו את הסיורים ובדקנו שדברים לא

"בחליפה אישית", כך שכל בית ספר יקבל מענה בהתאם לתוכנית

יתנגשו, אבל היו גם יוזמות עצמאיות ופתרונות מקומיים. עזרנו

הלימודים, להרכב האוכלוסייה, לרצון וליכולת של כל בית ספר

לכל מי שביקש עזרה.

להשתלב ב"שבוע גזר נוף ילדותי". במקביל יצרנו לוגו והתחלנו

ליצור עניין ושיח סביב ביצוע שבוע גזר. כל בית ספר קיבל סל

המנהלות והמנהלים עמוסים מאוד ממילא, ולכן היה חשוב

פעילויות ואפשרויות לתוספת משלו. סידור ההסעות לבתי

שנייצר עבורם תוכן מקצועי ואיכותי, שאפשר ליישם בקלות

הספר היה מפתח מרכזי לגיוס השותפות. השותפות של כלל

יחסית. זה נכון, כמובן, גם לגבי הצוותים החינוכיים. אם זה

מחלקות המועצה והשינויים שנעשו על ידן על מנת להוציא

לא מובנה בתוכנית העבודה שלהם, זה פשוט לא קורה. מחבר

את התוכניות לפועל, הן עמוד תווך בסיסי וחשוב מאין כמוהו

ומרגש כשיוצרים עבורך, כמנהל חינוך, מענה של חומרי למידה

בהפיכת החזון למציאות.

איכותיים ומותאמים להקשר ולתוכנית הלימודים.

"

בראשית הדרך זה גם יצר את האמון, את שיתוף הפעולה ואת

החיבור בין הרצון והצורך ללמוד במרחב ובין אפשרות טובה

בית ספר מסוים, שלא התחבר

ליישום למידה כזו. אחרי השבוע הזה ערכנו משוב והערכה, וכל

לרעיון בהתחלה, קיבל את המקום מנהלת ומנהל סיפרו מה עשו במהלך השבוע, מנקודת מבטם.

כך נוצר מאגר רעיונות, שעזר לנו להתחיל את השלב של השנה

ואת הקצב שלו. הגשנו זאת כמו

הבאה. זאת הייתה תחילת התהליך, ומשם בכל שנה הרחבנו

תפריט במסעדה, כך שכל אחד עוד את המבט ואת המעשה החינוכי.

יבחר מה שמתאים לו. הצענו,

איך התוכנית גדלה והתרחבה?

למשל, רשימת שמות של אנשים בשנה השנייה רצינו שתהיה פריסה גילאית ספירלית ומותאמת

לתוכנית הלימודים השכבתית של אותה שנה בבית הספר.

במועצה, שאפשר להזמין לשיחה

יצרנו לכל שכבה אירוע שיא ייחודי משלה, כדי שלא ייווצר

של מורשת ותרבות מקומית. מצב שילד יוצא עם בית הספר לאותו מקום שיצא אליו עם

תנועת הנוער. בשנה השנייה השקענו זמן ממושך יותר בארגון

ובנייה של תוכנית לפי שכבות גיל מכיתה א' ועד כיתה ח'. זו

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 13

עמוד 14

"

השנה שבה נוצרו הרבה מאוד דברים חדשים, כמו סיור לבניין

המועצה לכיתות ד', שאליו שותפים כמעט כל מנהלי המחלקות

משם בשנה השלישית עלינו מדרגה

במועצה, תכנים שקשורים למנהיגות וציונות, סיורים בנושא

44

התיישבות, זוויות של איכות הסביבה וקיימות. לכל שכבה היה נוספת, ובנינו מקצוע חדש במערכת 40

כפר דניאל

אירוע אחר, ומבחינתנו, עסקנו רבות בהכנה ובלוגיסטיקה כדי

גמזו

הלימודים, כזה שיכול להילמד נצר

ליצור בתהליך ספירלי חוויה מגוונת לכל ילדה וילד. המטרה 6 רמלה 431 7 סרני

הייתה ליצור רצף ומדרג, כך שבעתיד בכל שנה יחוו כל ילדה

שעה שבועית במערכת בגיל יסודי ישרש

1000 800 600 400 200 0 1

וילד חוויה אחרת, ובסך הכול 8 חוויות של חינוך מבוסס מרחב 431

443 ק1"מ 500 מ.0

או בתקופה מסוימת בשנה.

לאורך 8 שנים. מודיעין - 431 מצליח 40

יד

מכבים רעות 3 רמב"ם 4304

בשלב זה גם הבנו שלא יהיה נכון

431 כפר רחובות

ליצור למערכת החינוך שבוע שיא שמואל עזריה סתריה 412

בית

ללא תשתית. רצינו ש"שבוע גזר 1 424 חשמונאי 6 נען 4233

4248 כפר

נוף ילדותי" יהיה שיא של תהליך 6

1 גני הדר ביל"ו

משמר

לימודי מתמשך. ביקשנו מבתי הספר גזר רמות

להתחבר לרעיון של יצירת תשתית שעלבים אילון 2 עובזייתאל פתחיה 4233 מאי5ר ביכלפ"ורב'

לימודית וגם הצענו חיבורים לתוכניות כפר 4243 יציץ קרית

שקיימות ממילא בבתי הספר, כמו בן-נון פדיה גני יוחנן עק1ר1ו4ן

תוכנית הלימודים בגיאוגרפיה בכיתה 3 1 מזכרת אלבעיתזרי

ד'; היישוב שלי, מולדת וחברה - 424 כרמי 44 4 בתיה

יוסף

המועצה שלי, תוכנית הלימודים

בהיסטוריה בכיתה ו'; מנהיגים

ומנהיגות, או בכיתה ה' - עליות נחשון חולדה 6

בקוע

1 3

והתיישבות. ביקשנו ששיעורים משמר

דוד 411

בנושאים הללו יכוונו לקראת "שבוע נוה שלום

יסודות

גזר נוף ילדותי" כשבוע שיא, גם אם

451

3

במקצוע ספציפי מדובר בתוכנית 1

38 הראל גיזו צלפון 7

שנתית קבועה. באופן הזה נוצרה

מסילת תעוז 44 טל-שחר

הכנה ל"שבוע גזר נוף ילדותי" וניתנו ציון 3 יד בנימין

כפר

דגשים לימודיים בכיתות. בשנה הזו נוצרו גם סרטונים ותוצרים. כך, למשל, בבית ספר אוריה

יסודי מסויים יצרו תערוכה, שבה ההורים הכירו את תוצרי

גם בשכבות ,שבהן עדיין לא הייתה תוכנית לימודים מתאימה, התהליך של חקר סביב יישובים, מנהגים וסיפורי התיישבות. כל

הצענו בשנה הזו חיבורים אפשריים ורעיונות לפעילויות לאורך המנהלים ערכו ביקור פיילוט בנושא תיירות חינוכית בגזר כדי

השנה. רצינו שהן ישתלבו עם למידה ב"שביל גזר", שהיה בזמנו להכיר את התוצרים ולראות כיצד הילדים מסבירים ומלמדים

רעיון גדול אבל בפועל היו בו מקטעים ללא חיבור, ולא הייתה בעזרת התוצרים שלהם.

דרך ברורה ליישום תוכנית השביל. זה היה המקום שבו התחלנו

את החיבור של השביל ושל תוכנית לימודים מקומית ייחודית משם בשנה השלישית עלינו מדרגה נוספת, ובנינו מקצוע

שהלכה והתפתחה. חדש במערכת הלימודים, כזה שיכול להילמד שעה שבועית

במערכת בגיל יסודי או בתקופה מסוימת בשנה. זהו תחום

במעבר מהשנה השנייה לשנה השלישית יצרנו את חוברת לימודי המורכב משלושה אלמנטים - שיעורים, סיורים חווייתיים

השביל, שמאפשרת ללמוד ולטייל בתוכו, ומתאימה לכיתות ה' ויום שיא שנתי בחודש מאי. יום השיא הפך לשיא של תהליך

ולכיתות ז' וגם לכל אדם שרוצה לטייל בשביל. יצרנו גם מפה לימודי מתמשך, ונוצרו גם מערכי שיעור למורים לכל שכבת

חדשה של המועצה עם "שביל גזר" בתוכה. בכיתות ד' מקבלים גיל. במקביל פיתחנו את "שביל גזר" כפרויקט מפתח, שמהווה

כל הילדים את המפה, ובכיתות ה' את החוברת, כחומרי למידה. גורם מרכזי בפדגוגיה מבוססת מרחב.

שבעת

המסלולים

של

שביל

גזר

מקרא

מפות

בעמוד

92

14 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 15

״שביל גזר״ - יצירה וחיזוק שותפויות

44

40

כפר דניאל

גמזו

נצר

6 רמלה 431 7 סרני

ישרש

1000 800 600 400 200 0 1

431

443 ק1"מ 500 מ.0

מודיעין - 431 מצליח 40

יד

מכבים רעות 3 רמב"ם 4304

431 כפר רחובות

שמואל עזריה סתריה 412

בית

1 424 חשמונאי 6 נען 4233

4248 כפר

6

1 גני הדר ביל"ו

משמר

גזר רמות

אילון בית 4233 מאיר כפר

שעלבים

2 עוזיאל פתחיה 5 ביל"ו ב'

כפר 4243 יציץ קרית

בן-נון גני יוחנן עקרון

פדיה 411

3 1 מזכרת אלבעיתזרי

424 כרמי 44 4 בתיה

יוסף

נחשון חולדה 6

בקוע

1 3

משמר

דוד 411

נוה שלום

יסודות

451

3

1

38 הראל גיזו צלפון 7

מאסיליתלו עוד שותפויתועתוז בין4ת4 חומים נולדו בדרך? מטבלו-סשסחרמרחב גם את החוסן החברתי של הילדים במועצה ואת

ציון 3 יד בנימין

כפר התוכניות למניעת התנהגות סיכונית לאורך שעות היום, גם בבית

שביל גזר היה חלק מחזון חינוכי, שהשתלב עם התוכנית

אוריה

הספר וגם בתנועת הנוער אחר הצהריים. יצירת האשכול נתנה

האסטרטגית של המועצה. התוכנית לפיתוח השביל הייתה

מענה כולל, חברתי קהילתי, מתוך תפיסה מערכתית, ונוצרו

יפה מאוד, אבל ברובה "על הנייר". בשל הצורך ליצור תשתית

שינויים ארגוניים חשובים וחיוביים, שאפשרו לכל הגורמים

לחינוך מבוסס מרחב, התחיל אגף החינוך להפוך את החלום

לעבוד יחד.

למציאות. בגיבוי ראשת המועצה יצאנו לדרך. התבססנו על

מסורות קיימות, אבל למעשה יצרנו הרבה מאוד פעולות

למה דווקא החיבור ל"שביל גזר"?

ויוזמות חדשות, פרקטיקות חדשות בכיתה ובשטח, פיתחנו

תוכן, פיתחנו רעיונות שמחוברים לתוכנית הלימודים בשיתוף התוכנית לפתח שביל הייתה כבר קיימת כחלק מהתוכנית

עם מנהלים, חיברנו את הרעיונות לגורמים שונים במועצה, האסטרטגית של המועצה. בזכות המהלך הפדגוגי האצנו את

לעסקים מקומיים וגם למסלולים בשטח. הפיתוח שלו והתאמנו אותו לצרכים החינוכיים והפדגוגיים של

גזר. דייקנו את המסלולים, בנינו אותם סביב סיפורי התוכנית

סביב הרעיון הגדול היה קל ליצור שותפויות נוספות, שהיו להן "נוף ילדותי", סימנו בו מוקדי עניין ובדקנו את מסלולי ההליכה

תוצרים מעשיים. כיוון שתמכנו ברצף חינוכי, יצרנו שינוי ארגוני הכי מותאמים לילדים. באופן הזה קידמנו את השביל בשיתוף

ונולד אשכול בתוך אגף החינוך, שנקרא "אשכול חינוך חברתי אגפים נוספים רבים במועצה )צמיחה כלכלית, תיירות, אשכול

וביטחון קהילתי". למעשה, קשרנו לשינוי הפדגוגי של חינוך המרחב הכפרי ועוד(. הם היו שותפים מרכזיים בפיתוח ובהבנה

שבעת

המסלולים

של

שביל

גזר

מקרא

מפות

בעמוד

92

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 15

עמוד 16

מקדש המצבות בתל גזר מאגר איילון. צילום: יעל לרנר

"

החינוך הוא תהליך רוחבי שמשתף גורמים שונים לכדי יצירה משותפת, וכך גם

העבודה על פיתוח תוכנית הלימודים הייחודית "נוף ילדותי".

שלל ההממווקקדדייםם המתאימים בשביל, אשר סביבם אפשר ליצור להכיר אותו וללמוד בתוכו. הרצף החינוכי התחזק מאוד בשל

לממיידדהה ווטטייוולל.. עבדנו רבות יחד כדי לבנות את המרחב בצורה הקשר הקבוע שיצרנו בתוכנית בין מה שקורה בקהילה ואחרי

שתתתתאאייםם ללככלל ההגורמים, שאמורים לפתח אותו מבחינה תיירותית, הצהריים בחינוך החברתי, ובין מה שקורה בבוקר בבתי הספר.

מבבחחייננהה פפייזזייתת ומבחינה חינוכית. זוהי תפיסה רב גילאית של חינוך ,24/7 שהעיקרון המרכזי בה

לאט ובהדרגה יצרנו מסלולים שלא היו מוכרים עד כה, וכעת הוא שחינוך הוא תהליך משותף וצריך לבנות אותו יחד - הורים,

השביל מאפשר ליותר ילדים ומבוגרים לטייל במועצה. המפה צוות ותלמידים, תוך כדי חיזוק שיתופי פעולה וחיבורים. כאשר

וספר השביל שנולד ממנה מאפשרים לגלות בשביל הזדמנויות שלושת העוגנים הללו מתחברים, החינוך הוא תהליך רוחבי

ללמידה, מסעות למשפחות, לבתי הספר, לגנים, לתנועות הנוער שמשתף גורמים שונים לכדי יצירה משותפת, וכך גם העבודה

ולקהילה כולה. השביל משורטט במפה ומסומן בשטח, ויש לא על פיתוח תוכנית הלימודים הייחודית "נוף ילדותי". דרך העבודה

רק חוברת אלא גם מסורת מתפתחת של פעילויות לפי שכבות היא יצירת תהליכים עם צוותי היגוי, מפגשים לאיסוף מידע

גיל בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. וניתוח מידע יחד עם בתי הספר ועם ההורים - הקשבה וחשיבה

משותפת ומציאת כיוון משותף בשקיפות ובשותפות. במציאות

איך כל זה מתחבר לחזון החינוכי? לא הכול אפשרי, אבל מתכוונים ביחד, מצמצמים אפשרויות

בהתאם למה שעולה מן השיח עם השותפים השונים, ואז

דרך התוכנית "נוף ילדותי" ביססנו שלושה עקרונות יסוד בתוכנית

בוחרים יחד את הכיוון שאפשר ללכת בו. זהו תהליך שיתוף

של אגף החינוך בגזר: מגוון מענים, רצף חינוכי ויצירה חינוכית

וחשיבה שיש בו השקעה משמעותית מאוד, אבל היא שווה

משותפת. מגוון המענים התרחב מאוד ברגע שיצאנו אל המרחב

את המאמץ כי התוצר הוא של כולנו.

ואפשרנו לכל מנהלת ומנהל וגם לגני הילדים לצאת למרחב,

16 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 17

שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים יחידות הוראה בשיטת החקר, הכוללת הרחבה של תוכנית הלימודים "מולדת, חברה ואזרחות" בהתאמה לייחודיות הרשות. 2-1 סיורים לימודיים על אודות מקור השם של הרשות המקומית. תכנים עיקריים אירוע שיא שם וסמל הרשות, יישובי הרשות/שכונות, מפת הרשות, ההיסטוריה של הרשות, תפקידי הרשות המקומית ובעלי ביקור בבניין הרשות. מפגש עם מנהלי מחלקות במועצה ושיח תפקידים. על השירותים שהם מעניקים לתושבים. לצפייה בחוברת הלימודים המלאה של "נוף ילדותי" שכבה ד' https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644139.1357.pdf

״מניפה מקומית״ - תוכנית לימודים ייחודית רב גילאית

הוראה מותאמת שכבת גיל, יצירת אירועי שיא מועצתיים,

מפגשים בין בתי ספר, תיירות חינוכית

למה מניפה? שכבות הגיל. שיפרנו יחידות קיימות על ידי כוחות חיצוניים,

תוכנית "נוף ילדותי" התחילה בשינוי קטן ואז התרחבה וגדלה. כאשר המטרה הייתה לבדוק היכן יש חיבור לתוכנית הלימודים

כיום תוכנית הלימודים לכל שכבות הגיל היא "מניפה מקומית". הקיימת ומה חסר.

חלק משמעותי בהתרחבות התוכנית נולד, כאשר הגענו למסקנה תוכנית הלימודים יצרה את הקשר בכל שכבת גיל בין שבוע

שחסרים מערכי שיעור מסודרים לאנשי החינוך. לאורך שלוש השיא ובין השביל, ואלו התלכדו לתוכנית לימודים חווייתית

שנים עבדנו על מיפוי ובניית מענה תוספתי ומערכי שיעור לכל ומעמיקה לכל שכבה.

אז איך זה נראה בכל שכבת גיל?

סיור תלמידים בתל גזר תלמידים בחידון המורשת המועצתי סיור בבניין המועצה

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 17

עמוד 18

שיטת הוראה – למידה מרכזית
שיטת הוראה – למידה מרכזית
יחידות הוראה הכוללות חקר סיפורי ההתיישבות המקומית סיורים/ טיולים והצגת תוצרים מגוונים, עבודה בקבוצות קטנות ב"מודל נבחרת" 2-1 סיורים במוזיאונים ו/או מפגשים עם ותיקים, המספרים ויצירת חידות מקומיות על אודות החומר הנלמד. את סיפור היישוב בראשיתו. תכנים עיקריים אירוע שיא סיפורי ההתיישבות והמורשת הייחודיים של יישובי המועצה הגעה לחידון יישובי, המסכם את הנלמד בנושא התיישבות מתוך חוברת "שביל גזר". ברשות. לצפייה בחוברת הלימודים המלאה של "נוף ילדותי" שכבה ה' https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644138.2866.pdf

תלמידים לומדים עם חוברת שביל גזר תלמידים מסיירים בבית החמרה בקיבוץ נען

תלמידים בחידון

18 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 19

שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים יחידות הוראה בשיטת למידה ב"חברותא" על אודות מנהיגים מקומיים, דמויות מעוררות השפעה ברשות המקומית. הלמידה בחברותא היא סיורי שטח סביב "יום בחייו של מנהיג מקומי", חילופי שלטון סביב שאלות פתוחות, המאפשרות שיח עמוק על הדמות. עם הנהגה מקומית. תכנים עיקריים אירוע שיא מה מאפיין מנהיג מקומי? מה מאפיין מנהיג ארצי? מה ניתן מסע עלייה לחטיבת הביניים בשטחי הרשות ובהדרכת תלמידי ללמוד מהאופי של כל דמות? מה בדמויות הופך אותן למנהיגות? החטיבה היוצאים )שכבה ט'(. לצפייה בחוברות הלימודים המלאות של "נוף ילדותי" שכבה ו' https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644141.8046.pdf https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644133.9277.pdf

מסע עליה איתן מסע עליה הרצוג

מסע עליה חטיבה אולפנה מסע עליה הרצוג

מסע עליה לאיתן מסע עליה לאולפנה

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 19

עמוד 20

שיטת הוראה – למידה מרכזית
שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים למידה העוסקת במורשת וחיבור לעבודת שורשים. העמקת הידע על אודות ציר הזמן ההיסטורי והארכיאולוגי של המועצה. יציאה קבועה לכ-4 טיולים בשנה במודל תלמידים מלמדים ילדים על אודות נקודות עניין שחקרו במהלך שיעורי ההכנה. תכנים עיקריים אירוע שיא אזור הרשות בראי ההיסטוריה. מי היו התושבים ברשות לאורך התקופות השונות בהיסטוריה, טרם הקמתה? צורות התיישבות טקס שורשים המחבר בין השורשים האישיים-משפחתיים קדומות באזור הרשות עד להקמת המדינה וחיבור לשורשים: לזהות המקומית. הכרת התרבויות השונות שהגיעו לרשות.

שכבה ז׳ בשביל גזר

20 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 21

שיטת הוראה – למידה מרכזית
שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים יחידות הוראה על אודות יוזמות מקומיות מעוררות השראה. משבר האקלים ויוזמות מקומיות להתמודדות עימו בצורה מיטבית, למידה 2-1 סיורים המשלבים למידה על חקלאות בת קיימה ומיזמים מולטי-דיסציפלינרית בשיתוף צוות מדעים ובחיבור לתוכנית הלימודים חדשניים מקומיים. בנושא אקולוגיה. אירוע שיא תכנים עיקריים מיזם שכבתי בנושא קיימות, שאותו מובילים תלמידי השכבה. מיהו יזם? כיצד הופכים חלום לעסק? מהי קיימות וכיצד היא קשורה למשבר האקלים? כיצד כל אחד מאיתנו יכול להיות יזם ולקיים אורח חיים שמקיים את הסביבה?

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 21

עמוד 22

שיטת הוראה – למידה מרכזית
שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים יחידות הוראה על אודות מנהיגות וקבלת האחר. עבודה בקבוצות קטנות לחקר מיזמי מנהיגות בקהילה. יצירת שיתופי פעולה התלמידים מלווים את הסיורים של בתי הספר היסודיים לפי ומיזמים למעורבות חברתית רלוונטית, הכוללים התנסות בתי הספר המזינים אותם וכן יוצאים לסיור ארכיאולוגי בתל מעשית בקהילה. גזר, המשלב התנסות מעשית בחפירה ארכיאולוגית. תכנים עיקריים אירוע שיא היכרות עם גופים מרחביים רלוונטיים לרשות, כדוגמת קק"ל, טקס מעבר לתיכון בנקודה ייחודית ברשות. רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים וכיו"ב, יצירת מערכי ההדרכות עבור הילדים הצעירים.

ארכיאולוגיה בתל גזר

22 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 23

שיטת הוראה – למידה מרכזית
שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים יחידות הוראה המכינות למפגש של תלמידים עם תלמידים אחרים שונים מהם מהרשות שלהם, בדגש על נושאים של 3-1 מפגשים בשנה בקבוצות קטנות מבתי ספר שונים סביב אזרחות פעילה, הכרת מגוון אזרחים וחיבור למורשת רשותית זהות והיכרות של תרבויות שונות מאיתנו. משותפת. אירוע שיא תכנים עיקריים טיול משותף בקבוצות מעורבות ברחבי הרשות המקומית ושיח מהם הדברים המחברים בינינו כעם? האם אנחנו יותר דומים על אחדות וחיים משותפים ברשות. או שונים? מה יכול ללכד בינינו יותר? כיצד המורשת המקומית המשותפת מחברת בין כולנו?

מתוך פעילויות להיות אזרח/ית בגזר

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 23

עמוד 24

מתוך פעילויות להיות אזרח/ית בגזר

24 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 25

מתוך פעילויות להיות אזרח/ית בגזר

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 25

עמוד 26

שיטת הוראה – למידה מרכזית
שיטת הוראה – למידה מרכזית
סיורים/ טיולים יחידות הוראה העוסקות בהיסטוריה הצבאית המקומית וסיפורי אומץ וגבורה מקומיים. סיורים על אודות קרבות שהתקיימו בשטחי הרשות וחשיבותם לביטחון המדינה. תכנים עיקריים אירוע שיא הכרה וחקר מעמיק על אודות הקרבות המרכזיים שהתחללו באזור הרשות. מה ניתן להסיק מהם להווה ולעתיד המדינה? לקראת ימי הזיכרון התלמידים מעבירים את המידע הלאה לתלמידי חטיבות הביניים ברשות.

סיורי מורשת קרב במועצה

26 | ״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום

עמוד 27

מה הלאה? - לאן תוביל הדרך?
התוכנית נמצאת גם השנה בתהליכי פיתוח נוספים. זה קורה כאשר מציבים מטרות ברורות, יודעים לאן רוצים במסגרת התיירות החינוכית בגזר נעשה פיילוט בשני בתי להגיע ויוצרים שיתופי פעולה מתאימים עם אנשי חינוך ספר וייערכו ביקורים בתוך בתי הספר סביב תוכנית "נוף בשטח. התוכנית מתרחבת ומתבססת ככל שהשותפים ילדותי", כאשר כל בית ספר יחליט מה הוא רוצה להראות. השונים מרגישים את חשיבותה, ובמיוחד כשאנשי החינוך בימים אלו עובדים על הרחבת תוכנית הלימודים לשכבות והמנהלים מבינים את התועלת ומקבלים משהו טוב ואיכותי הבוגרות. במקביל כל אחד מבתי הספר מפתח את האופנים ואז מצטרפים ומחזקים אותה. התחלנו בקטן, אבל הדרך שבהם ילמדו את התוכנית ויעריכו אותה, ואת הכיוון שבו הייתה מאוד ברורה ואנחנו מתרחבים בכל שנה, עד שעכשיו ילדים ובני נוער ילמדו זה את זה בלמידת עמיתים. למידה כבר מתחילים ממש לראות ולהרגיש את השינוי. עבור מי זו תפתח עוד סוגים של פדגוגיה מקומית המתאימה להם. שיזם ומוביל את השינוי, זהו שלב מרגש ומיוחד מאוד. התוכנית היא דוגמה לחזון חינוכי שהופך מחלום למציאות.

״נוף ילדותי״ - סיפורו של מקום | 27

עמוד 28

כתיבה: יעל גוראון

לפרטים נוספים ומגוון אירועי המועצה

www.gezer-region.muni.il