גזרי מידע מרץ 2026 (2026) - גזר

עמוד 1

04

14

16

23

24

023

ןויליג

מרץ 2026 | ניסן תשפ״ו

3

מבצע "שאגת הארי"-

בין מלחמה לשגרה

18

דוד גמליאל גזבר המועצה

פורש לגמלאות!

10

מהמאבק בתחנת הכוח

להובלה באנרגיה נקייה

מפכ"ל המשטרה באתר נפילת הטיל באחד מיישובי המועצה

12

נעים להכיר: החברה

לפיתוח גזר

16

דרכה של סבינה סעד

מחקלאות לאמנות

24

מאחורי הקלעים:

מי דואג שהכל בתחום

האחזקה יעבוד?

26

אב בית שהפך למורה: יוזמה

חינוכית עם ערך פיננסי

עמוד 2

באתר המועצה:
באתר המועצה: שירותים דיגיטליים איזור אישי לתושב
איזור אישי לתושב גזר בוט

iGezer

מוקד המועצה 24/7

08-9274001

שירות במיוחד בשבילך

בוואטסאפ

052-3319900

08-9274001

שירותים לתושב/ת

גזרי מידע | מרץ 2026

פנייה למוקד 24/7

מכל טלפון (נייד/קווי) 08-9274001

וואטסאפ מוקד - 052-3319900

צילוםהמערכת: עמית סחר | שחר גולן

גרפיקה:רוית דורפצאון פגישה אישית עם ראשת המועצה

דפוס: רבגון ראשת המועצה מזמינה את תושבי המועצה

מו"ל:המועצה האזורית גזר לפגישות אישיות במשרדה

טל:08-9274020 | פקס:08-9274022 בתאום מראש 08-9274020

בואו נהיה בקשר

מידע שוטף ועדכונים תוכלו לקבל ב:

04

14

פייסבוק | "מועצה אזורית גזר" 16

23

אתר המועצה |www.gezer-region.muni.il 24

קבוצות וואטסאפ מהמועצה לתושב.

שילחו וואטסאפ למספר 052-3335601 תמונות שער

ותקבלו מידע ועדכונים ישירות לנייד שלכם. צילום: גיאלהב

2 | גזרי מידע

עמוד 3

דבר ראשת המועצה

תושבות ותושבים יקרים,

בשבת שחלה יום לפני חגיגות פורים בגני הילדים ובבתי הספר, בשעה 8:10 בבוקר פילחה אזעקה את השמיים. זו היתה אזעקה שהתריעה בפנינו,

תושבי ישראל, על תחילתה של מערכה נוספת עם האויב באירן.

במלחמות ישראל האחרונות העורף הוא מטרה מרכזית של האויב. מאז אותה השבת המועצה עברה למתכונת חירום, של עבודה במכלולים, לצד

פיקוד העורף שמלווה אותנו באופן צמוד במועצה.

הערכת מצב עם סנצ אפי תשובה

מכלול הביטחון

תגבר באופן מיידי את הסיורים במועצה, והתנהל

בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי החירום היישוביים,

מג"ב, כיתות הכוננות והסע"ר, כיתות החירום

בתחום הכבאות והרפואה, משטרת ישראל, כיבוי

אש ופיקוד העורף. עברנו באופן מיידי בכל מקלט

ציבורי שנדרש לתיקון או לטיפול, השארנו לכם

ערכות יצירה וחיזוק למקלטים הציבוריים שכללו

מחצלות, שקיות חימום, יצירה ומשחקי קופסה

חפק בזירת נפילת טיל עם פיקוד העורף

לילדים ומבוגרים – ושמחנו כל כך ששלחתם לנו

תמונות שלכם מהמקלט.

מכלול אוכלוסיה

שמר על קשר עם כל האוכלוסיות שנדרשות למענה

מיוחד – ותיקים, בעלי צרכים מיוחדים, משפחות

שנדרשו לעזרה מיוחדת, ובעיקר – משפחות שביתן

נפגע מנפילות של טילים ושברי יירוט ונדרשו ללווי

והכוונה. המכלול החזיר לפעילות ברגע שהתאפשר

את מרכז היום לאזרח הוותיק, מתוך הבנה שבריאות

הוותיקים מחייבת את שובם לפעילות והמפגש

האנושי מחזיק תחושה של שגרה, קהילה ושמחה.

השירות הפסיכולוגי עמד לשירותכם לאורך כל

המערכה.

מכלול הנדסה ותשתיות

טיפל במקלטים ציבוריים, בגישה למקלטים בבית

חשמונאי, במקלט ישן שהתגלה מתחת לספרייה חלוקת ערכות חיבוק וחיזוק למקלטי היישובים

מרץ 2026 | 3

עמוד 4

הציבורית ובבניית המקלט בבית ספר מעיין. כמו כן,

בקידום הבניין החדש לתיכון הרצוג, בו יסגרו פערי

המיגון של בית הספר, ואשר תקצוב לו אמור להיות

מאושר החודש במשרד החינוך.

מכלול חינוך

הכין את מוסדות החינוך לחזרה לשגרה, ותמך את

בתי הספר במתן מענה ללמידה מרחוק לתלמידים

ולתלמידות. חילקנו באמצעות המכלול ערכות יצירה

לילדי הגנים, בעזרת תומכות ההוראה, שהחלוקה

זימנה להן מפגש עם הילדים, הזדמנות לחיבוק, חום

ואהבה. לצד זאת, החזקנו עם היישובים את החינוך

הבלתי-פורמלי – לילדים ביישובים, ולמבוגרים

במועצה.

מכלול הסברה

שמר על קשר קבוע ויומי עם הציבור – הן באמצעות

העברת מסרים יומיים לציבור; הפעלת מוקד 24/7

שנותן מענה לפניות חירום ושגרה; וטיוב נתונים

ילדים משחקים במקלט עם ערכות ההפגה

ותהליכים דיגיטליים במועצה.

מכלול לוגיסטיקה

הבטיח שהשירות ימשיך כסדרו והאשפה לסוגיה

תמשיך להיות מפונה באופן סדיר, והתמודד עם

כמויות האשפה שגדלו בשל השהייה של כולם

בבתים, והסדר שהחל לקראת חג הפסח. המכלול

נתן מענה לחקלאי המועצה ולעובדי החקלאות

בשטחה.

לצד כל אלה צוות יחידתהקישורלרשותשלפיקוד

העורף, בפיקודו של רס"ן (במיל') רמי תמם, מלווה

אותנו לכל אורכה של המלחמה, במסירות עמוקה.

זו הזדמנות לומר תודה לרמי שמלווה אותנו כבר

7 שנים, יחד עם צוות היחידה שלו, חלקם תושבים

בפועל וחלקם כבר מרגישים כמו תושבי הרשות.

ואיתנו, צוותי החירום היישובים וההנהגות

המקומיות, שתמיד נמצאים שם בשיתוף פעולה נצלו את הוראת השעה

מלא, ומתוך אהבה ליישובים שלהם, והם שותפים עם ותיקה במרכז יום לאזרח הוותיק

נפלאים – בחירום ובשגרה.

ביומה השלישי של המלחמה נפל טיל בשולי אני רוצה לומר לכם תודה גדולה על כך. ההתנהלות האחראית שלכם סייעה לכולנו לשמור עכשיו יותר מתמיד -

אחד המושבים במועצה. הענות מלאה להוראות על הביטחון של הקהילה.

פיקוד העורף הצילה חיים ובשל כך לא היתה כל המערכה האחרונה הזכירה לנו כמה חשוב להגיע לרגעים כאלה מוכנים. ההיערכות

בוניםממ"ד

פגיעה בנפש, ואולם נזק נגרם לרכוש ולא מעט והתרגולים שעשינו לאורך השנים, יחד עם הקשר שנבנה בין המועצה, הנהגות היישובים

דאגה. עשינו את המיטב לעזור למשפחות שנפגעו וכוחות הביטחון, מאפשרים לנו לפעול מהר ובתיאום כשהמציאות מחייבת זאת ולהגיע עם

להתאושש מהפגיעה ולחבר אותם למס רכוש, על מענה מדויק לכל יישוב.

מנת לקבל מענה כלכלי לפגיעה באופן מהיר. בימים ולצד כל זאת, המשכנו לתת לכם שירות שגרתי בכל תחומי העיסוק שלנו – בוועדה לתכנון לבית המגורים

שלאחר מכן, הגיעו לזירת הנפילה מפכ"ל המשטרה ובנייה, באגפי המועצה, בתחום המים והביוב – שמשנה את פניו כפי שתוכלו להתרשם

וצוותו, ורא"ל (במיל') גדי איזנקוט שהגיע להתרשם בהמשך הגיליון. בפטור מהיתר בניה

מעבודת הרשות המקומית בחירום. בשבוע השני אני כותבת לכם בכניסה לשבוע השלישי של המערכה ומתוך צפייה לשגרה ברוכה בקרוב.

למלחמה היתה נפילה בעיר השכנה שגרמה לנזק ברגע שיתאפשר לנו – נשוב לשגרת לימודים, וזאת כאשר אנו רואים את טובת וביטחון

לרכוש במושב סמוך; ולאורך כל המערכה נפלו הילדים לנגד עניינו. לאורך המערכה, אנחנו מקיימים פגישות התייעצות עם מנהלי ומנהלות ושומרים על החיים

רסיסים ושברי יירוט בכל מרחב המועצה. מאירועים בתי הספר וגני הילדים, עם ההנהגות ההוריות ועם משרד החינוך ופיקוד העורף, כך שכל

אלו למדנו, כי יש להשמע להוראות פיקוד העורף, ההחלטות מתקבלות בשקיפות מלאה ותוך תיאום הדוק עם כלל הגורמים הרלוונטיים.

ולהשאר במרחב מוגן עד לשחרור רשמי, וזאת בשל בימי המערכה ראינו שוב את החוסן האזרחי של הקהילה שלנו: קהילה שמחזיקה יחד.

אופי המערכה וסוגי החימוש המופעלים בה. שכנים שמתקשרים לשאול לשלום, תושבים שמארגנים מקלטים נעימים לשהייה, נוער

ההקשבה שלכם להנחיות פיקוד העורף והאחריות תומך ואנשים רבים שמציעים עזרה לאחרים. הערבות ההדדית הזו היא אחד ממקורות

האישית שכל אחת ואחד מכם גילה - הצילו חיים החוסן הגדולים שלנו. בתקופות מורכבות כאלה הקהילה שלנו מוכיחה שוב את הכוח שלה,

ממש. באחריות, בערבות הדדית וביכולת להחזיק אחד את השנייה. זהו החוסן האמיתי של גזר, פרטים באתר המועצה

4 | גזרי מידע

עמוד 5

נצלו את הוראת השעה עכשיו יותר מתמיד - בונים ממ"ד לבית המגורים בפטור מהיתר בניה ושומרים על החיים
פרטים באתר המועצה מרץ 2026 | 5
נצלו את הורא עכשיו יותר בונים
בוני

והוא מה שמאפשר לנו להתמודד עם האתגרים ולצאת מהם מחוזקים.

על אתגר אחד כזה, המאבק המשותף בהקמת תחנת הכוח על גז, ארחיב

בהמשך העיתון, ועל כך שבימים אלה אנחנו צומחים יחד לעתיד של אנרגיה

מתחדשת.

בפרוס חג הפסח, אני מבקשת לאחל לכולכם חג של חירות אמיתית, חג של

שמחה, של משפחה וקהילה. במיוחד, אבקש לאחל חג שמח לצוות החירום

של המועצה, ליחידת פיקוד העורף שמלווה אותנו, להנהגות היישובים, לצוותי

הצח״י ולכל עובדות ועובדי המועצה שפועלים סביב השעון כדי לתת מענה

מהיר ואחראי גם כשהמציאות משתנה במהירות.

חג פסח שמח

לכם ולבני משפחותיכם,

רותם ידלין, ראשת המועצה

חלוקת ערכות פורים

לגני הילדים

עמוד 6

נשיא המדינה בנטיעות ט”ו בשבט

יש רגעים שבהם ההיסטוריה, השורשים והעתיד של גזר נפגשים בנקודה תלמידות ותלמידי בית הספר קיבלו את פני

הנשיא בדגלים, בשירה ובברכה חמה.

אחת מרגשת. בתחילת חודש פברואר זכינו לארח במועצה את נשיא המדינה,

מנהלת בית הספר, סימי בן-חמו, בירכה את

יצחק הרצוג, לביקור מיוחד לרגל ט”ו בשבט, חג שמסמל יותר מכל את החיבור

הנשיא ואמרה: “אנו ניצבים בסמוך לאנדרטה

העמוק לאדמה ולמרחב הכפרי.

לזכרו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז”ל,

שעל שמו קרוי בית הספר שלנו. הרב הרצוג

היה איש של חיבורים, היה בו שילוב ייחודי של

למדנות גם מדעית, מנהיגות לאומית ודאגה

עמוקה לעם היהודי. לאחר למידה על מורשתו

בחרנו להנציח על האנדרטה את המילים:

אמונה, מדינה ומדע לצד מגיני דוד מתוך דגל

המדינה”.

בהמשך נטעו הנוכחים ארבעה עצי זית. לאחר

הנטיעות התקיים שיח עם תלמידי בית הספר,

ששאלותיהם העמוקות והחכמות עוררו גאווה

רבה. הנשיא סיכם את הביקור ואמר כי הוא

בטוח שסבו היה גאה בשמו המתנוסס על בית

הספר וגאה בתלמידיו. לסיום נפגש הנשיא עם

חברי המליאה, ועדים מקומיים ועובדי המועצה

לפאנל שעסק בחקלאות ובמרחב הכפרי

במרכז הארץ.

ראשת המועצה, רותם ידלין, סיכמה: “היה לנו

הכבוד לארח במועצה האזורית גזר את נשיא

המדינה בחג ט”ו בשבט – חגו של המרחב

הכפרי. מועצה אזורית גזר היא המרחב הכפרי

הרציף האחרון במרכז הארץ ומהרשויות

המובילות בישראל בהתמודדות עם משבר

האקלים מתוך תפיסת קיימות עמוקה. נטיעת

עץ הזית בבית הספר הרצוג, יחד עם תלמידות

ותלמידי המועצה, מסמלת את המחויבות

המשותפת לצמיחה, לעתיד ירוק ולקשר בין

הדור הצעיר לאדמה ולסביבה.”

הנשיא פתח את ביקורו בתצפית בתל גזר, שם ידלין. משם המשיך לתיכון הרצוג, הקרוי על שם

קיבל סקירה מרחבית מראשת המועצה, רותם סבו, הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז”ל.

תקציב המועצה לשנת 2026 אושר פה אחד

תקציב מועצה אזורית גזר לשנת 2026 אושר פה בתושבים ובתושבות. על 126.4 מיליון ₪. תקציב הרווחה הוא הגבוה

אחד, ולראשונה - עבר את ה-300 מיליון ש”ח! לראשונה הכנסות המועצה מתקציבי ממשלה בתולדות המועצה: גידול של %41 המאפשר אחרי

בתחילת חודש ינואר התכנסה מליאת המועצה חוצות את ה-100 מיליון ש”ח, גידול משמעותי תקופה סוערת לחזק את החוסן הקהילתי ולקדם

ליום ארוך של הצגת תוכניות העבודה לשנה שמבטא אמון, מקצועיות ויכולת ביצוע גבוהה של פרויקטים קהילתיים וחינוכיים.

הקרובה, ובסופו אושר תקציב המועצה לשנת עובדות ועובדי המועצה. זאת השנה השמינית התקציב משקף את הערכים ואת החזון של

,2026 העומד על שיא חדש של 301,589 אלף ש”ח. ברציפות ללא העלאת ארנונה חריגה. בתקופה של המועצה, לכל תושביה, לחוסן קהילתי וכלכלי,

זהו תקציב מאוזן שממשיך לבסס את גזר כרשות התייקרויות במשק, המועצה ממשיכה בשמירה על משקיעה בעתידה ופועלת באחריות. תוכניות

איתנה, הפועלת במקצועיות ובזהירות גם בשנים משמעת תקציבית קפדנית. העבודה המפורטות המקושרות לתקציב ולתכנית

של אי ודאות במשק. התקציב מאפשר להמשיך החינוך ממשיך להיות בראש סדר העדיפויות האסטרטגית עלו לאתר המועצה. מוזמנות

לפתח שירותים, להרחיב מענים ולהמשיך להשקיע כשהוא מהווה %44 מהוצאות המועצה, ועומד ומוזמנים לעיין.

6 | גזרי מידע

עמוד 7

כנס הנהגות ישובים בגזר

בתחילת חודש פברואר התקיים כנס יוצא והקשרים ההיסטוריים בין האגודות החקלאיות

דופן במועצה. לראשונה התכנסו יחד הוועדים לוועדים מקומיים. השניים דיברו על האתגרים

המקומיים, ראשי אגודות, עובדות ועובדי העומדים בפני היישובים, והדגישו שהדרך

המועצה ותנועת המושבים כדי לחשוב יחד על להתמודד איתם היא שיתוף פעולה אמיתי בין

עתיד היישובים ולבנות שותפות אמיתית בשטח. המועצה, ועד האגודה והוועד המקומי, שמושתת

האירוע עסק בעיקרון השותפות, שהוא המנוע על אמון ושקיפות בין הגורמים השונים.

לצמיחה, והדגיש כיצד ניתן להרים פרויקטים בהמשך הערב התקיים במסגרת “שולחנות

אשר מביאים לשיפור איכות החיים של עגולים” שיח מקצועי ומעשי, שכלל דיונים

התושבים כשוועד מקומי, ועד אגודה והמועצה על חקלאות, תשתיות ומבני ציבור, אנרגיה

משתפים פעולה לטובת הישוב והתושבים. מתחדשת, קהילה ומורשת. הדגש היה על

הכנס נפתח בשיח בין ראשת המועצה, רותם מענה לצרכים ממשיים של התושבים, פיתוח

ידלין, לבין עמית יפרח, מזכ”ל תנועת המושבים, היישובים ושיפור השירותים.

על הזהות המשותפת של המנהיגות המקומית

גזר לצד הרפתנים במחאת החלב

בתחילת חודש ינואר יצאו אלפי רפתנים משפחתיות, פגיעה קשה בפרנסת חקלאים

וחקלאים מכל רחבי הארץ למחאה נרחבת נגד בפריפריה, החלשת ההתיישבות הכפרית ופגיעה

רפורמת החלב שמקדם משרד האוצר, והמועצה בביטחון המזון של ישראל.

– איתם. במועצה סבורים כי ניתן להיאבק ביוקר המחיה

המועצה מאמינה כי החקלאות הישראלית בלי לרסק את החקלאות המקומית וכי רפורמות

איננה רק ענף כלכלי. היא חלק מהזהות שלנו, חייבות להיעשות בדיאלוג, בהידברות ובהגנה על

מהציונות, מהשמירה על הקרקע ומהיכולת של הייצור הישראלי. המועצה האזורית גזר עומדת

מדינת ישראל להאכיל את אזרחיה, גם בשעת לצד החקלאים, תומכת במאבקם וקוראת

חירום. לממשלה לעצור, להקשיב, ולבנות פתרון אחראי

הרפורמה בחלב נועדה להוזיל את המחירים שמאזן בין טובת הצרכן לבין עתיד החקלאות

לצרכן על ידי פתיחת השוק ליבוא זול והפחתת בישראל. אין חוסן לאומי בלי חקלאות חזקה.

ההגנות שמקבלות הרפתות המקומיות. כתוצאה, לשמחתנו, המאבק נשא פרי והנושא ירד מסדר

הרפורמה עלולה להביא לסגירת רפתות היום.

שגריר תאילנד בביקור במועצה פארק התעסוקה

“טרמינל 6”

ממשיך להתקדם

בחודש דצמבר הוצג אזור התעסוקה “טרמינל 6” בפני קהילת היזמות

והנדל”ן, במסגרת ועידת הנדל”ן, במפגשים מקצועיים עם יזמים

ובכירים בענף, וכן בראיונות בתקשורת.

הפרויקט המשותף למועצה האזורית גזר, עיריית רמלה, המועצה

האזורית חבל מודיעין ורשות מקרקעי ישראל מהווה מהלך אזורי

משמעותי, שנולד מתוך אמון ושיתוף פעולה אזורי, ונשען על תכנון

ארוך טווח ועבודה משותפת בין הרשויות.

טרמינל 6 משתרע על פני כ-1,500 דונם וכולל כ-2 מיליון מ”ר של

תעסוקה, לוגיסטיקה, מסחר, תעשיות עתירות ידע, תרבות, מרכזי

בתחילת חודש ינואר סייר שגריר החשובה של העובדים לחקלאות

בריאות וחדשנות, אקדמיה ומלונאות, לצד שטחים פתוחים נרחבים,

תאילנד בישראל, בוניארט הישראלית ולביטחון התזונתי של

פארק מרכזי של כ-300 דונם ותחנת רכבת ייעודית. המתחם תוכנן

ויצ’ינפונטו, במועצה האזורית גזר כולנו.

במטרה להעמיק את ההיכרות עם במהלך הסיור ביקרו השגריר וראשת כסביבה פעילה לאורך כל שעות היממה, עם פעילות עסקית בשעות

החקלאות המקומית ולחזק את המועצה במשק, התרשמו מתנאי היום ומרחבי תרבות, בילוי ואירועים בשעות הערב.

הקשר עם אזרחי תאילנד העובדים המחיה ומאורח חייהם של העובדים מדובר במתחם נגיש וחדשני המנוהל באמצעות תשתיות טכנולוגיות

בשדות ובמשקים במועצה. בארץ, וכן סיירו במשתלת אייל. מתקדמות, והוא יהווה מנוע צמיחה משמעותי למועצה ולכלל האזור.

בימים אלו כבר פורסמו לשיווק ארבעה מגרשים ראשונים באתר

את השגריר וצוות השגרירות אירח המועצה האזורית גזר רואה חשיבות

סגן ראשת המועצה, אלעד לוי, בעל רבה בחיזוק קשרי הידידות בין רשות מקרקעי ישראל, ובקרוב צפוי לצאת גם מכרז לפיתוח הקרקע

משק ביצי מאכל במושב ישרש. המדינות, מתוך שותפות והכרה בהיקף של כ-300 מיליון ש”ח. שילוב של פתיחת שלב השיווק יחד עם

במפגש השתתפו כ-50 עובדים בתרומתם המשמעותית של קידום מכרזי הביצוע מצביע על התקדמות ממשית לקראת תחילת

תאילנדים ומעסיקיהם החקלאים, העובדים התאילנדים לחקלאות העבודות בשטח והקמתו של מרחב תעסוקה חדש ומשמעותי במרכז

שהביעו הערכה עמוקה לתרומתם בישראל. הארץ.

מרץ 2026 | 7

עמוד 8

הכירו את מנהלת אגף הרווחה והשירותים

החברתיים החדשה חנה רוזנפלד

חנה רוזנפלד, נשואה ואם לארבעה, עובדת רגישים וחדשניים, שפועלים יחד עם הקהילה

סוציאלית במקצועה, מתגוררת בבית חורון. ומתוך אמון ביכולת של כל אדם לצמוח

לאורך השנים צברה ניסיון מגוון בעבודה ולהתפתח. אני נכנסת לתפקיד בהתרגשות,

במגזר הציבורי והפרטי, וכן בקליניקה פרטית. באחריות גדולה ובמוטיבציה גבוהה ללמוד,

חנה: “המפגש עם אנשים, משפחות וקהילות להוביל ולפעול יחד למען רווחת התושבות

בשלבים שונים של חייהם לימד אותי עד כמה והתושבים. שמחה להיות כאן ופתוחה לשיח,

רווחה היא לא רק מענה לקושי, אלא גם חיזוק היכרות ושיתוף פעולה.”

כוחות, יצירת תקווה ובניית עתיד טוב יותר. בהזדמנות זו אנו מבקשים להביע תודה והערכה

האני מאמין שלי מבוסס על ראיית האדם לבת שבע פיק, מנהלת אגף הרווחה היוצאת,

במרכז: הקשבה אמיתית, כבוד, שותפות אשר ליוותה את המועצה ואת תושביה במהלך

ועבודה מקצועית שמחברת בין לב, ידע שנים מאתגרות שידעה המדינה, ומאחלים לה

ומעשה. אני מאמינה בשירותי רווחה נגישים, הצלחה רבה בהמשך דרכה.

ערב הוקרה למתנדבי מג”ב

באשכול הפיס בבית חשמונאי נפגשו מתנדבות ומתנדבי מג“ב וכיתות הכוננות כוח“ לשוטרי מג“ב – הם עמוד התווך של החוסן הקהילתי. בסיורים השוטפים,

של מג“ב חבל גזר לערב הוקרה על פועלם המשמעותי לאורך השנה. במארבים, במחסומים ובפעילות המבצעית – הם בחזית, לעיתים הרחק מעין

המתנדבות והמתנדבים עוזבים את משפחותיהם בימים ובלילות למען הציבור, שומרים במסירות, באומץ ובמקצועיות על ביטחון התושבים ועל

שמירה על השקט ביישובים ולמען ביטחון הקהילה. הם אינם רק ”מכפילי הסדר הציבורי.

הערב, שנערך במעמד ראשת המועצה רותם ידלין והנהלת המועצה, היה

הזדמנות לומר תודה. אחד אחרי השני עלו אנשי הסגל והמפקדים, שיבחו

את המתנדבים, והביעו הערכה עמוקה על הזמן היקר, המחויבות וההקרבה

האישית.

במהלך הערב חולקו תעודות הצטיינות למתנדבים הנבחרים שתמיד נותנים

מעל ומעבר: אלון הירש ממג“ב בית חשמונאי, זאב אברבוך ממג“ב ביל“ו,

מיכאל פריד מנוף איילון, אסף אריאל ממשמר דוד, ארז כהן מבית עוזיאל,

שמעון דים מכיתת הכוננות המועצתית ולצוות מבצעי מצטיין – עדי אפלבאום

וישראל סלמון. בנוסף, הוענקה תעודת הוקרה מרגשת למתנדב אודי בלוך

מכפר ביל“ו, שהגיע לגיל פרישה לאחר שנים של מסירות ושירות למען

הביטחון.

לאחר הטקס נהנו המשתתפים מהרצאתו של צבי יחזקאלי, ”אמרתי לכם זה

ג’יהאד“, שעסקה במציאות המורכבת במזרח התיכון ובתובנות על האתגרים

המשתנים באזורנו.

נפרדים מעובדות ועובדים יקרים

לקראת סוף 2025 נפרדה המועצה מארבעה תלמידות ותלמידים ברגישות ואהבה גדולה.

עובדים ועובדות שפורשים לגמלאות, לאחר שנים תודה לאורלי גליק על 30 שנות נתינה, ליווי

רבות במועצה. והקשבה כעובדת סוציאלית ומדריכת צוותים,

בשם המועצה האזורית גזר ובשם התושבות שנגעה באינספור לבבות והיתה שם עבור

והתושבים תודה לרב בנימין גדעון שליט“א, רב משפחות, צעירים וקהילות ברגעים מאתגרים

היישוב נוף איילון משנת ,2001 שמסיים כ-24 ומרגשים כאחד.

שנים של ליווי קהילתי. הרב גדעון העניק תמיכה תודה לעירית כהן שעבדה 30 שנה כאם בית

לקהילה בנקודות חיים משמעותיות, היה אוזן במועדוניות ובהמשך כסייעת צמודה בשדות

קשבת, מקור עצה טובה ומענה רגיש לצרכי איילון, והעניקה תמיכה, אכפתיות ונוכחות

הקהילה בשמחות, ברגעים מורכבים ובכל נקודת משמעותית עבור ילדים וצוותים כאחד.

זמן חשובה. תודה לכולכם על שנים של מסירות ומקצועיות.

תודה לצופיה גד על שמונה שנות עשייה מכל מאחלים לכל אחת ואחד שתהנו מדרככם

הלב כסייעת שילוב בבית הספר עתידים, שליוותה החדשה.

8 | גזרי מידע

עמוד 9

בגזר כולנו תושווים:

חודש העלאת המודעות לאוכלוסיות מיוחדות

האירוע, שיזם “מוסיקלי”, בית הספר למוסיקה מיוחדים או מוגבלויות. בספרייה האזורית גזר

של המועצה, הונגש והועבר על ידי עמותת “תו התקיימה שעת סיפור לילדים בשם “12 טוק

המשווה”, המנגישה תרבות לאנשים עם וללא טוק”. דרך סיפורו של גוזל סקרן שרואה ושומע

מוגבלות. את העולם קצת אחרת, נחשפו הילדים לתכנים

בבית חשמונאי נערכה הופעה לכל המשפחה של על ייחודיות, קבלת השונה ויכולת ההקשבה.

כוכבת הילדים “נתי הגעתי הופעתי”, שהעבירה החודש נחתם במפגש עם הסופרת לילך ביתן,

במהלך חודש פברואר פעלה המועצה להעלאת לאורכה מסרים של קבלת האחר ואהבה לכל שחלקה את סיפור חייה על ההתמודדות עם

המודעות לאוכלוסיות מיוחדות ולקידום שילובם אדם. את המופע פתח שחר תורן, תלמיד בית תסמונת נדירה מלידה, תוך הדגשת הבחירה

של אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה. הספר “מוסיקלי”, שניגן על כלי הארקנה יחד עם באופטימיות ופיתוח החוסן הנפשי. חשוב לדעת

החודש נפתח בסדנת צלילים “מנגינות בגינות” המורה אוהד הללי פרייזלר. במתחם הוצגו גם כי במועצה פועלות עובדות סוציאליות לתחום

שהתקיימה בגינת המועדון בכפר בן נון, אליה דוכני מידע על פעילויות וזכויות, ספרים בנושא המוגבלויות, הזמינות לסייע במיצוי זכויות, בבניית

הגיעו משפחות וילדים לכבוד יום המשפחה. מהספרייה, ויריד יוצרים מהמועצה, בעלי צרכים תכניות אישיות ובשילוב בקהילה.

הפועל גזר בכדורסל מארחים את ספורטאי

ה“ספיישל אולימפיקס“

אולם הספורט בקריית החינוך נען-סתריה אירח

אירוע ספורט קהילתי מיוחד שנועד להעלות

מודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים ולקדם

שילוב וחיבור דרך פעילות ספורטיבית. שחקני

ושחקניות אגודת הכדורסל הפועל גזר אירחו

כ-50 ספורטאים וספורטאיות מארגון “ספיישל

אולימפיקס”, כשהדגש היה על המפגש האנושי

והקהילתי ולא על התוצאה שעל הלוח.

כדי להעמיק את ההבנה, עברו המשתתפים בין

תחנות חווייתיות שדימו מגבלות שונות – זריקה

לסל מכיסאות גלגלים, חוויית אובדן אוריינטציה

במרחב, וטורניר כדורסל עם אוזניות המדמות

חירשות. שיאו של הערב נרשם במשחקונים

המעורבים, ובסיומם התקיים טקס חגיגי שבו

הוענקו מדליות לכל המשתתפים.

המפגש תרם לפיתוח אמפתיה, לשבירת סטיגמות

וליצירת היכרות אמיתית עם האדם שמאחורי

המגבלה. עבור ספורטאי ה”ספיישל אולימפיקס”

הייתה זו הזדמנות להשתלב כשווים בין שווים,

ועבור שחקני האגודה – חוויה בעלת ערך חינוכי

וחברתי של ממש.

תודה מיוחדת ליו”ר האגודה קובי חמו, למנהל

המקצועי רובי בלינקו, ולאורי שחורי המוביל את

הפרויקטים החינוכיים-ערכיים של האגודה.

מרץ 2026 | 9

עמוד 10

ממאבק בתחנת הכוח להובלה באנרגיה נקייה

על גז במרחב כלל יישובי המועצה. זו היתה

החלטה של ערבות הדדית, לא על בסיס

משפטי, אלא על בסיס מוסרי של אחריות

אזרחית. ההחלטה הסופית בנוגע להקמת

תחנת כוח בשטחי נען אמנם הייתה בידי קיבוץ

נען, אך יישובי גזר הבהירו כי הם ניצבים יחד

במערכה הזו, למען עתיד המועצה כולה.

בחודשים האחרונים ניצבה מועצה אזורית מדובר במאבק מועצתי, של כולם, ואמרה כבר האחווה והאחריות ההדדית שנרקמו במאבק

גזר בפני אתגר שסחף את כולנו: המאבק נגד בתחילת המאבק כי “אני מאמינה שתושבות הם ההישג הגדול ביותר שלו – מורשת של

הקמת תחנת כוח מונעת גז בלב המועצה, ותושבי נען יקבלו את ההחלטה הנכונה, אכפתיות אזרחית.

בשטחיו החקלאיים של קיבוץ נען. כבר בריאותית וערכית, מתוך סולידריות, שותפות

לאחר מאבק ציבורי נחוש, התבשרנו כי הנהלת

בתחילת הדרך היה ברור שזהו מאבק ערכי ומנהיגות אזרחית”, אמרה. ואכן, את המאבק

קיבוץ נען החליטה להסיר מסדר יומה את

על הבית, על האוויר שאנו נושמים ועל הנוף החזיקו כולם, מנען ומחוצה לה: נשים וגברים,

היוזמה להקמת תחנת הכוח על גז בשטחי

הירוק סביבנו. תושבות ותושבים מכל יישובי צעירים וותיקים, נבחרי ציבור ותושבים מן

הקיבוץ. זו החלטה חשובה, ערכית ואחראית

הסביבה התגייסו, כתף אל כתף, מתוך דאגה השורה.

של הנהגת נען, כלפי קהילת נען עצמה,

כנה לבריאות הקהילה ולשמירת הצביון הכפרי

החשש מהקמת התחנה לא היה תאורטי וכלפי המרחב כולו. ראשת המועצה, רותם

של אזורנו. המאמץ המשותף חיזק את תחושת

בלבד. מומחי סביבה ובריאות הבהירו כי תחנת ידלין, חיזקה את תושבות ותושבי נען ואת

הסולידריות בין היישובים ויצר רוח קהילתית

כוח בהספק 870 מגה-ואט עלולה להגביר הנהגת הקיבוץ על היכולת לעצור, להקשיב,

חסרת תקדים.

את זיהום האוויר באזור שגם כך מתמודד עם ולבחור בדרך אחרת. כדבריה: “זו אינה חולשה

נבחרי הציבור במועצה וביישובים, פעילי איכות מזהמים משמעותיים, כמו מפעל המלט “נשר” – זו אחריות. אחריות בין קהילות שכנות,

סביבה ותושבים מסורים השקיעו אינספור ותחנת הכוח הקיימת בגזר. בנוסף, המתקן שהולכות יחד שנים ארוכות; אחריות על החיים

שעות בדיונים, ישיבות והסברה, כמו גם הענק נוגד את אתוס המועצה של שמירת המשותפים שלנו כאן, ועל הבריאות שלנו, של

בהפגנות ותליית שלטים. בכל שלב למדנו דבר המרחב הכפרי הירוק, ומשנה מן היסוד את נופי ילדינו ושל הורינו”.

חדש: על כוחו של שיתוף הציבור, על חשיבותם האזור ואורח החיים בו.

ממגננה ליוזמה:

של נתונים מדעיים, ועל העוצמה שיש לקהילה

מליאת המועצה, הנהגות המועצה, היישובים מנהיגות באנרגיה נקייה

מאוחדת.

והאגודות החקלאיות קיימו דיונים מרתוניים

המועצה האזורית גזר אינה עוצרת במגננה,

ראשת המועצה, רותם ידלין, הדגישה כי והחליטו פה אחד להתנגד להקמת תחנת כוח

אלא כעת עוברת למהלך יוזם של בניית עתיד

10 | גזרי מידע

עמוד 11

נקי ובריא יותר. אחרי שאמרנו יחד “לא” מועצה אזורית גזר תהפוך למעבדה חיה מבט לעתיד: ממשיכים יחד קדימה

ברור לתחנת הכוח המזהמת, הגיע הזמן לחדשנות, ותוביל פיתוח שיטות לשילוב

המאבק בתחנת הכוח היה פרק מעורר

לומר “כן” גדול לפתרונות חיוביים: המועצה אופטימלי בין פאנלים סולאריים לגידולים

השראה בהיסטוריה המקומית שלנו – פרק

מקדמת בימים אלה מדיניות אגרו-וולטאית חקלאיים, באופן שישרת את כולנו בעתיד.

של אזרחות פעילה, אכפתיות ואחדות, בו

חדשה שתאפשר התקנת מתקנים סולאריים

הפתרונות המוצעים אינם רק “הרע במיעוטו” הוצאנו הלכה למעשה את תפיסת “קהילה

בשטחים חקלאיים (פאנלים סולאריים מעל

– הם טובים וחיוביים בפני עצמם. אנרגיה של קהילות”.

גידולים), כך שייתאפשר להפיק חשמל

סולארית ואגרו-וולטאית הן נקיות, לא

מאנרגיית השמש במקביל להמשך עיבוד כעת אנו מפנים את המבט קדימה אל

מזהמות, כלכליות ומשתלמות לקהילה

האדמה והיבול החקלאי. האתגרים הבאים וההזדמנויות שבפתח.

ולחקלאים. מהמקום שבו עמדנו כחומה

השיעורים שלמדנו במאבק ממשיכים לשאת

במילים פשוטות, במקום שדות מוריקים בצורה מול זיהום, אנו יוצאים כעת קדימה

פרי: הם מלמדים אותנו שגם את המהלכים

שיהפכו למפעל מזהם, אנו מציעים שדות ונוטעים דגל של חדשנות ירוקה.

הבונים כדאי לעשות יחד, בשיתוף ובשקיפות.

חקלאיים שמשלבים פאנלים סולאריים –

להפקת אנרגיה מאור השמש יש פוטנציאל המועצה מתחייבת להמשיך ולשתף את

שדות של תקווה וקדמה. חשוב להדגיש

עצום: היא מפחיתה את התלות בדלקים הציבור בדרך החדשה – בקבלת החלטות,

שהטכנולוגיה האגרו-וולטאית כבר צוברת

פוסיליים, מצמצמת פליטות גזי חממה בתכנון המתקנים, בהסברה ובחינוך לדור

תאוצה בארץ. לאחרונה אושרה תכנית מתאר

ומזהמים, ובמקביל מספקת מקור הכנסה הצעיר על אנרגיה מתחדשת.

ארצית המסדירה פרויקטים אגרו-וולטאיים

חדש לחקלאים ולמועצה. במובן מסוים, זהו

ומקלה על הקמתם, והמגמה ברורה: אנחנו קוראים לכל תושבי ותושבות המועצה

הניצחון האמיתי: לא רק מנענו מפגע, אלא

האנרגיה הנקייה היא העתיד, וגזר בוחרת להצטרף אלינו במסע החשוב הזה. זו

יצרנו הזדמנות.

להיות בין המועצות המובילות בתחום. ההזדמנות של כולנו לקחת חלק – בין אם

היוזמה האגרו-וולטאית החדשה משקפת את בהבעת דעה והצעות בתהליכי השיתוף, בין

הנהלת המועצה מנסחת בימים אלו מסמך

הערכים שהנחו את המאבק בתחנת הגז: אם בלמידה והתעניינות בפרויקטים סולאריים

מדיניות להקמת מתקנים אגרו-וולטאיים

ביישוב שלכם, או בהתקנת פאנלים סולאריים

בשטחים החקלאיים, בתהליך שיתוף עם ·שמירת הסביבה והנוף: הגנה על

על הגג הפרטי. כל צעד קטן מצטרף לפסיפס

החקלאים וכלל הגורמים הרלוונטיים. המרחבים הירוקים, המגוון הביולוגי

גדול של שינוי.

העקרונות ברורים: המועצה תומכת בניצול ואיכות האוויר.

דו-שימושי של הקרקע לייצור אנרגיה ·קיימות וחדשנות: מעבר להפקת יחד, כתושבים, חקלאים, אנשי חינוך, צעירים

מתחדשת, אך שומרת באדיקות על אופייה חשמל ממקורות מתחדשים ומבוגרים, נמשיך לטפח את הרוח הקהילתית

הירוק והפתוח של הסביבה. תכנון המתקנים והתמודדות יצירתית עם אתגרי שנוצרה כאן. נוביל את גזר קדימה, אל עתיד

ייעשה בתשומת לב מירבית להשתלבות האקלים. נקי, בריא ומשגשג, מתוך כבוד לעבר ואמונה

בנוף, למניעת פגיעה במרחבים הפתוחים ·בריאות הציבור: צמצום זיהום האוויר בדרך. תודתנו העמוקה נתונה לכל מי שלקח

ובמסדרונות האקולוגיים, ותוך הקפדה על ומניעת מטרדים סביבתיים. חלק במאבק הארוך. בזכותכם הגענו לרגע

כללי בטיחות וסביבה מחמירים. ·חיזוק החקלאות המקומית: שילוב הזה. כעת, הבה נמנף את התודה הזו לעשייה:

החקלאים בעשייה החדשה, גיוון נשלב כוחות, נשמור על האדמה והאוויר,

אנו לומדים מניסיונם של חוקרים וחקלאים

מקורות ההכנסה למגזר הכפרי וניצור במו ידינו מציאות חדשה וירוקה למעננו

בארץ ובעולם כדי לוודא שהפרויקטים האגרו-

והבטחת המשך עיבוד האדמות ולמען ילדינו. העתיד כבר כאן – בואו נעצב

וולטאיים אצלנו יהיו לא רק יעילים כלכלית,

החקלאיות. אותו ביחד.

אלא גם הרמוניים עם הטבע והקהילה. בכך,

מרץ 2026 | 11

עמוד 12

מים הם החיים:

המועצה מחזקת את שירותי המים והביוב ביישובים

במהלך אסטרטגי חדש, המועצה הקימה חברה כלכלית שתהיה הזרוע היזמית והביצועית של המועצה.

בשלב הראשון תועבר האחריות על תשתיות המים והביוב, שתבטיח שירות מקצועי,

אמין וזול יותר לתושבים.

מים זורמים בברז הם משהו שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו, עד לגודל יש משמעות והתושבים מרוויחים

שקורה משהו: לחץ מים חלש באמצע הקיץ, פיצוץ צנרת שמנתק רחוב במציאות של היום, מערכות מים יישוביות קטנות מתקשות לעמוד

שלם, תקלה בביוב, או חשבון מים שמפתיע בגלל נזילה סמויה. דווקא באתגרים: תשתיות ישנות שדורשות שדרוגים גדולים, פחת מים

בתקופה שבה מזג האוויר קיצוני יותר, התשתיות מתיישנות והיישובים (דליפות ונזילות) שמבזבז מים וכסף, קושי להחזיק מוקד 24/7 וצוות

גדלים, האמינות של מערכות המים והביוב היא חלק מהחוסן שלנו. מקצועי גדול, ומערכות מידע ובקרה שלא תמיד קיימות ביישובים

קטנים.

בימים אלה משלימה המועצה צעד משמעותי: הקמת “החברה

לפיתוח גזר” – חברה כלכלית בבעלות מלאה של המועצה, שתהיה המסגרת המועצתית נותנת יתרון לגודל: יותר מקצועיות, יותר כלים,

הזרוע היזמית והביצועית שלנו. והצעד הראשון והמשמעותי ביותר? יותר יכולת השקעה, ושירות אחיד ואמין יותר לתושבים.

לקיחת אחריות מלאה על תשתיות המים והביוב.

התושבים ירוויחו שירות מתקדם ואמין יותר: מוקד שירות מסודר,

זמינות גבוהה לתקלות, שיפור ניהול תחזוקה, ומענה מקצועי גם

ספק מים כפרי רב-יישובי: מה זה אומר? באירועי חירום. המודל החדש מאפשר להגיב מהר יותר לתקלות,

כחלק ממהלך לאומי שמובילה רשות המים, קיבלה החברה הכלכלית לצמצם נזילות, ולהשקיע בשדרוג תשתיות באמצעות טכנולוגיות

רישיון כ”ספק מים כפרי רב-יישובי” – מודל ייחודי למועצות אזוריות. מתקדמות – והכל במחיר ארצי מפוקח וזול יותר.

במקום שכל יישוב ינהל לבד את מערכת המים והביוב (צנרת, תקלות,

וזה החלק החשוב: מערך המים והביוב ינוהלו כ”משק סגור”. כלומר,

מדי מים, גבייה, בקרה), מוקמת מסגרת אזורית מקצועית אחת,

ההכנסות ממים וביוב מיועדות חזרה לשדרוג המערכת. הן לא הולכות

בבעלות המועצה, שמרכזת את ניהול המערכת עבור כמה יישובים

לנושאים שוטפים אחרים, אלא רק להשקעה בתשתיות המים וביוב.

יחד.

את החברה הכלכלית מנהל נדב שפירא, בן כפר ביל”ו, שבחמש

חשוב להדגיש: זו לא הפרטה ולא חברה למטרת רווח. זהו גוף ציבורי,

השנים האחרונות עבד במנהל ההנדסה בעיריית רחובות והקים וניהל

בבעלות מלאה של המועצה, תחת פיקוח של רשות המים, שמחויב

את המנהלת להתחדשות עירונית בעיר. נדב מביא עמו ניסיון עשיר

לסטנדרט שירות ארצי.

בתכנון ובנייה ובקידום פרויקטים אסטרטגיים הדורשים חשיבה יזמית

ראשת המועצה, רותם ידלין, הסבירה כי “כדי להבטיח שאיכות החיים וחדשנית.

במועצה תמשיך לצמוח ולהתחזק, הקמנו את החברה לפיתוח גזר,

שתהיה הזרוע היזמית והביצועית שלנו: תפתח תשתיות מתקדמות

ואמינות, תקדם אנרגיה מתחדשת וירוקה, ותיצור מנועי צמיחה מי מצטרף?

שיחזירו ערך לקהילה שלנו.” בית חשמונאי וכרמי יוסף הם היישובים הראשונים שהצטרפו למודל,

ומערכות המים והביוב שלהם נמצאות כעת באחריות החברה. תושבי

12 | גזרי מידע

עמוד 13

כרמי יוסף ובית חשמונאי ישלמו על שירותי המים והביוב שתספק החברה תעריף אחיד וזול יותר, ארצי ומפוקח, כפי שנקבע על ידי רשות המים. מלבד זאת, כל תחום הביוב במועצה עבר לניהול החברה הכלכלית ולכן החברה תספק שירותי ביוב לכמעט כלל היישובים במועצה (למעט נען, חולדה ורמות מאיר, בהם חלים הסדרים שונים בשל בעלות של היישובים על הביוב). כל יישוב נוסף מוזמן להצטרף למהלך. מתקדמים לצעדים הבאים בחודשים הקרובים תתקדם החברה בשלבים: הכנת תמונת מצב הנדסית, שיפור מערכי שירות (מוקד, נהלי טיפול, זמן תגובה), והתחלת פרויקטים ממוקדים לשדרוג תשתיות. כבר במהלך חודש מרץ קיבלו תושבי היישובים שהצטרפו חשבון ביוב ומים חדש לתיבות הדואר – הפעם, מהחברה לפיתוח גזר. במהלך החודש הקרוב יקבלו שאר היישובים גם הם חשבון חדש, עבור שירותי הביוב בלבד. ראשת המועצה, רותם ידלין, מסכמת: “החברה לפיתוח גזר היא הדרך שלנו להבטיח שהכלכלה המקומית תמשיך להצמיח את הקהילה שלנו. מים הם תשתית החיים – ואנחנו לוקחים אחריות על העתיד.”
הושלמה פריסה מלאה של מתקני מיחזור לפסולת אלקטרונית בכל היישובים לקראת חג הפסח, תקופה שבה רבים מבתי האב מתחדשים ומבצעים ניקיונות יסודיים הושלמה פריסת מתקני המיחזור לפסולת אלקטרונית בכל יישובי המועצה. המהלך נועד להקל על התושבים במיחזור נכון של ציוד אלקטרוני ולהפחית את הפגיעה הסביבתית הנגרמת מהשלכת פסולת מסוג זה. במסגרת הפריסה החדשה הוצבו מיכלי איסוף ייעודיים לפסולת אלקטרונית, אליהם ניתן להשליך מגוון פריטים ובהם סוללות (למעט סוללות ליתיום), כבלי חשמל, טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים, שלטים וכן מוצרי חשמל קטנים כמו טוסטרים, מפזרי חום, פֵ ּנים ומיקסרים ידניים. נדגיש כי כעת לא תיאסף פסולת אלקטרונית במסגרת פינוי הפסולת הגושית. במקביל, שודרג השירות גם בכל הנוגע למוצרי חשמל גדולים. טלוויזיות, מקררים, מכונות כביסה, מדיחים ומכשירים גדולים נוספים יש להוציא למדרכה סמוך לבית, והם ייאספו בהתאם לימי הפינוי היישוביים שיפורסמו לכל יישוב. הצורך במיחזור פסולת אלקטרונית הולך וגובר בשנים האחרונות. פסולת זו נחשבת לאחת הפסולות המזהמות ביותר, שכן היא מכילה מתכות כבדות וחומרים רעילים העלולים לזהם קרקע ומים. מיחזור נכון מאפשר גם הפחתת מפגעים סביבתיים וגם ניצול חוזר של חומרי גלם יקרי ערך. מידע נוסף על מיקום מיכלי האיסוף ולוח פינוי מוצרי החשמל הגדולים זמין באתר המועצה. מרץ 2026 | 13

עמוד 14

גזבר המועצה – דוד גמליאל, פורש לגמלאות!

ישתפקידיםבמערכתהציבוריתשנמצאיםמאחוריהקלעים.הםלאעומדיםבמרכזהבמה,לאנראיםבכלאירוע,אבלכמעטכלהחלטהמשמעותית

עוברת דרכם. כזה הוא תפקיד הגזבר. במשך קרוב לארבעה עשורים היה דוד גמליאל אחד האנשים שמאחורי המספרים, התקציבים והאיזונים

שאפשרו למועצה האזורית גזר להתפתח, לגדול ולהגיע לאיתנות כלכלית.

השנה, אחרי 38 שנות עבודה במועצה, דוד מסיים פרק ארוך ומשמעותי בחייו המקצועיים ופורש לגמלאות. במבט לאחור, קשה שלא להבחין

בשינוי שעברה המועצה בתקופה הזו, שינוי שדוד היה חלק מרכזי ממנו.

הרשות, מערך הגבייה, התקציבים, ההתקשרויות, המספרים שמספרים את הסיפור

הנהלת החשבונות, ניהול הנכסים והרכש. לצד

אם מחפשים עדות לשינוי שעברה המועצה

זאת, הגזבר עוסק גם בגיוס מקורות תקציביים

לאורך השנים, אפשר למצוא אותה במספרים,

מהממשלה ומגורמים חיצוניים, בטיפול בדוחות

שדוד גאה, בצדק רב, לחלוק: “לפני כ-38 שנים

ביקורת של משרדי הממשלה ובניהול תחומים

התקציב השוטף של המועצה עמד על כ-15

כמו ביטוח וניהול סיכונים.

מיליון שקל בלבד. תקציב הפיתוח היה בממוצע

אבל מאחורי ההגדרה הרשמית מסתתרת כשני מיליון שקל. כיום התמונה שונה לחלוטין.

עבודה יומיומית מורכבת של איזון בין צרכים התקציב השוטף עומד על כ-300 מיליון שקל,

רבים ולעיתים גם מתנגשים. האתגר הגדול ותקציב הפיתוח בשנים האחרונות מגיע בממוצע

ביותר בתחילת הדרך היה לייצב את המערכת. לכ-50 מיליון שקל בשנה.”

“כשנכנסתי לתפקיד האתגר המרכזי היה להשיג

לדבריו, הגידול הזה התאפשר בזכות הגדלת

כספים לתשלום המשכורות והתשלום לספקים,”

מקורות ההכנסה, מדידות נכסים יסודיות שבוצעו

דוד נזכר. “הגירעון בפועל היה כמעט מאה אחוז.”

לאורך השנים, ושמירה על משמעת תקציבית.

כדי להתמודד עם המצב נאלצה המועצה לגבש “שמירה על שגרות עבודה מסודרות בכל

תוכניות הבראה, לקחת הלוואות ולבצע תהליכים מחלקות המועצה ועמידה בחוקים ובהנחיות

של מחיקת חובות. גם היישובים החזקים במועצה הממשלה אפשרו גם להרחיב את השירותים

סייעו בשעתו לתזרים המזומנים. בהדרגה החלה לתושבים וגם לשמור על יציבות פיננסית”, הוא

המערכת להתייצב. ההוצאות הוסדרו, ההכנסות מסביר.

גדלו, והניהול הפיננסי הפך יציב יותר.

בין תקציב לאחריות ציבורית

ההתחלה: מועצה קטנה עם תקציב מצומצם “התחלנו לפעול בצורה יסודית להגדלת ההכנסות

– גם מארנונה וגם ממקורות נוספים, כולל מיצוי דוד מספר שאחד האתגרים הגדולים ביותר

את דרכו המקצועית התחיל דוד בכלל במקום הכנסות מהמדינה,” דוד מסביר. בתפקיד, הוא האיזון המתמיד בין אחריות

אחר. “עבדתי בקרן קיימת לישראל, באגף הייעור, תקציבית לבין הרצון לפתח שירותים חדשים.

כחשב חבל מרכז”, הוא מספר. “אחרי ארבע התהליך הארוך הזה נשא פרי, ובשנת 2013

שנים הרגשתי שאני רוצה לעשות שינוי ולעבור הוכרה המועצה כרשות יציבה, ובשנת 2017 “זו אחת הבעיות הקשות ביותר בניהול של מועצה

לעבודה ציבורית רחבה יותר, עם משמעות גדולה קיבלה מעמד של רשות איתנה – מעמד שניתן אזורית,” הוא אומר. “עלות השירותים עולה כל

יותר. כך הגעתי למועצה אזורית גזר.” לרשויות מקומיות שמנהלות את תקציביהן באופן הזמן, מהר יותר מתוספות הארנונה, ותקציבי

אחראי, ועומדות בתנאים מחמירים נוספים של הממשלה לא מתעדכנים בהתאם להתייקרות

כאשר נכנס לתפקידו בתחילת הדרך, המועצה משרד הפנים. הפעולות. ובכל זאת, הציפייה הציבורית לשירותים

נראתה שונה מאוד מכפי שהיא היום. “המועצה איכותיים הולכת וגדלה. יש רצון של הנהגת

הייתה אז קטנה יחסית ופחות משמעותית בחיי

היומיום של התושבים,” אומר דוד. “היישובים

עצמם היו חזקים מאוד. היה ועד יישוב אחוד

שכלל גם את האגודה החקלאית וגם את הוועד

המקומי, והם סיפקו חלק גדול מהשירותים

המוניציפליים. במקומות רבים כמעט שלא

השתמשו בשירותי המועצה.”

עם השנים, התמונה השתנתה לחלוטין. המועצה

הפכה לגורם מרכזי בניהול השירותים, בתכנון

ובפיתוח, והיקף הפעילות שלה גדל באופן

משמעותי.

משפל לצמיחה: מאחורי הקלעים של הניהול

הכספי

לרבים מהתושבים ומהעובדים לא תמיד ברור

מה כולל בפועל תפקיד גזבר מועצה. דוד מסביר

שמדובר בתפקיד רחב ומורכב במיוחד: “גזבר

הרשות הוא תפקיד סטטוטורי שאחראי לניהול

כלל העניינים הכספיים של הרשות המקומית.

מעבר לניהול התקציב עצמו, הגזבר גם משמש

יועץ לראש הרשות בגיבוש המדיניות הכלכלית

והפיננסית של המועצה.”

התפקיד כולל, בין היתר, אחריות על הכנסות

14 | גזרי מידע

עמוד 15

המועצה להמשיך לפתח שירותים בתחומים מחוץ לשעות העבודה, דוד מעיד על עצמו שהוא מחויבות ועבודה עם אנשים טובים. אני מסיים

מרכזיים כמו חינוך, רווחה ושמירת הסביבה, ולכן אדם של תנועה ושל שקט גם יחד: הוא אוהב בתחושת סיפוק, בידיעה שעשיתי את המיטב,

צריך כל הזמן למצוא את האיזון בין פיתוח לבין מאוד לטייל, בארץ ובעולם, ומוצא עניין עמוק ועם הכרת תודה על הזכות לשרת את הציבור

ניהול כלכלי אחראי.” בתחומי הרפואה האלטרנטיבית. בבית, הגינה לאורך שנים רבות”.

היא המרחב שלו: מקום לטפח, לגדל ולנשום.

עבור מי שעומד מאחורי ניהול התקציבים, במיוחד ומה יחסר לו יותר מכל?

במקום עבודה קטן ואינטימי, האתגר הכספי כשדוד נכנס לתפקידו היה בן 30 בלבד. הוא לא

“החברות ותחושת המשפחה עם עובדי המועצה.

הופך להיות גם אישי. לאורך השנים עבד דוד ידע שיישאר בו כל כך הרבה שנים. עצה שקיבל

אבל אני לא נפרד. אני עדיין כאן, ואמשיך לבקר

עם שורה ארוכה של אנשי מועצה: ראשי מועצה, בתחילת הדרך ליוותה אותו לאורך כל הקריירה.

ולפגוש את האנשים היקרים כל כך ללבי”.

מנהלי אגפים ועובדים – שלכולם צרכים, רעיונות “ראש המועצה שקיבל אותי לתפקיד אמר לי

ובקשות. הניסיון הזה, לאורך עשורים, לימד אותו שאני חייב ללמוד ולהכיר את כל פעילות המועצה מבט קדימה

שהעבודה הציבורית אינה רק ניהול תקציבים. ואת כל משרדי הממשלה שאנחנו עובדים מולם,”

דוד נשאר אופטימי לגבי עתידה של המועצה.

הוא נזכר.

“מאחורי כל סעיף תקציבי עומד אדם”, הוא אומר, “לגזר יש נכסים משמעותיים – קהילה חזקה, הון

“וזה הדבר שהכי חשוב לזכור. גם כשאי אפשר הוא אימץ את הגישה הזאת ואף הרחיב אותה. אנושי איכותי ומנגנון מקצועי מנוסה,” הוא אומר.

להיענות לבקשה, חשוב להקשיב. הקשבה לאורך השנים היה מעורב גם בתחומים נוספים “האתגר בשנים הקרובות יהיה לנהל את הצמיחה

ושקיפות יוצרות שיתוף פעולה וכבוד.” במערכת הציבורית: פעל בוועדות בשלטון האזורי בצורה חכמה, לפתח שירותים ותשתיות מבלי

ובחברה למשק וכלכלה, ריכז את קשרי החוץ לפגוע ביציבות הכלכלית ובאופי הקהילתי.”

לדבריו, הצלחה בניהול ציבורי נמדדת לא רק

והערים התאומות במשך כ-15 שנים ושימש

בנתונים אלא גם במערכות היחסים שנבנות גם לגבי הרשויות המקומיות בכלל, יש לו מסר

במשך כחמש קדנציות גם כמזכיר וכגזבר של

לאורך הדרך. “מקצועיות יוצרת שקט ארגוני. אבל ברור: “האתגר המרכזי של רשות מקומית הוא

איגוד הגזברים ברשויות המקומיות בישראל.

בסופו של דבר הכול זה יחסים בין אנשים. זכיתי לשמור על איזון בין ניהול כלכלי אחראי לבין מתן

לעבוד עם אנשים שאני גאה לקרוא להם לא רק “ככה שורדים כל כך הרבה שנים בתפקיד”, הוא שירות איכותי לתושבים – תוך שמירה על מנהל

קולגות, אלא משפחה. לצד הקשרים החמים מחייך, “ההיכרות הרחבה עם המערכת יצרה תקין ואמון הציבור. אני חושב שגזר היא דוגמה

פגשתי גם דמויות שהשפיעו עמוקות עלי ועל בסיס מקצועי וביטחון בתפקיד, והגיוון יצר עניין מצוינת בנושא הזה”.

התנהלותי, ביניהם ראשי המועצה בעבר: עמרם אישי”.

אם היה צריך לסכם את השנים הארוכות במועצה

שושן ז”ל ופטר וייס, ראשת המועצה הנוכחית -

לצידו לאורך הדרך עמדו שתי עובדות שהפכו במשפט אחד, דוד בוחר במילים פשוטות וברורות:

רותם ידלין והרב יצחק בניזרי ז”ל. לא כולם זוכים

לחלק בלתי נפרד מהמערך: מנהלת הלשכה – “אני סוגר 38 שנים של שליחות ציבורית שבה

לעבוד לצד אנשים כאלה שהם פשוט משכמם

ענת אוזן, שעבדה עימו כ-30 שנה, לצידו בכל עת ניהלתי כספים – אבל בעיקר בניתי אמון, שותפות

ומעלה. אני זכיתי”.

ובכל עניין; ומנהלת מחלקת הגבייה – מזל דמרי, ויציבות למען המועצה, עובדיה ותושביה. נתתי

האיש שמאחורי המספרים שלדבריו מסירותה ומקצועיותה לתפקיד, במשך מעצמי כל מה שיכולתי, וקיבלתי לא פחות. אני

35 שנה, הן פשוט ללא גבולות. רוצה לומר תודה על האמון, על השותפות ועל

דוד גמליאל גדל ברחובות, ועדיין חי בה אחרי

הדרך המשותפת. אני בטוח שהמועצה תמשיך

יותר מ-60 שנה. נשוי לאיריס, אב לשלושה בנים קל לנחש שלאחר 38 שנות עבודה, הפרידה

קדימה עם אנשים מצוינים וקהילה חזקה.”

וסב לשלושה נכדים, הוא מספר שהמשפחה מהמועצה אינה רגע פשוט. “ההרגשה מורכבת,

הייתה תמיד העוגן שאפשר לו להקדיש עשורים אבל בעיקר שלמה”, דוד אומר. “יש התרגשות, בנימה אישית נאחל כולנו לדוד הנאה רבה

לעבודה תובענית ומלאת אחריות. יש נוסטלגיה, ויש גם הקלה. זה לא רק סיום של מהגמלאות, ונודה על שנים רבות בהן היה חלק

תפקיד, אלא סיום של דרך – דרך של אחריות, משמעותי כל כך במועצה האזורית גזר.

הכירו את גזברית המועצה החדשה - ליאת פרמון

ליאת נולדה במועצה, גדלה והתחנכה בבית חשמונאי, וכיום מתגוררת במושב

בית עוזיאל. ליאת נשואה ואמא לשני ילדים, ומביאה איתה לתפקיד חיבור עמוק

למועצה בפן האישי והמקצועי.

ליאת עובדת במועצה תשע שנים, ושימשה במגוון תפקידים בגזברות, במסגרתם

צברה ניסיון רב בניהול כספי רשות, תקציבים, בקרה ושיפור תהליכים. היא בעלת

תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במשפטים, שילוב המאפשר לה להביא

לתפקידה ראייה רחבה, מקצועית ואחראית. מתוך מחויבות אמיתית לתושבי

המועצה ולפיתוח היישובים, ליאת שואפת לנהל את כספי המועצה בשקיפות,

באחריות ובתבונה, ולוודא השקעה בשיפור השירותים, ההשקעות והתשתיות

הציבוריות למען הקהילה.

ובנימה אישית:

"אני נכנסת לתפקיד גזברית המועצה בהתרגשות גדולה ותחושת שליחות. כמי

שנולדה, גדלה ומגדלת היום את משפחתי במועצה, ברור לי עד כמה חשוב

שניהול הכספים יהיה מקצועי, אחראי והוגן. אני מתחייבת לעשות כל שביכולתי

כדי לשמור על כספי הציבור, לפעול בשקיפות מלאה, ולהבטיח שמשאבי

המועצה יופנו למקומות שיעצימו את הקהילה שלנו, יחזקו את היישובים ויטיבו

עם חיי היום-יום של התושבים."

אנו מאחלים לליאת הצלחה רבה

מרץ 2026 | 15

עמוד 16

בין השדה לסטודיו: הדרך של

סבינה סעד מחקלאות לאמנות

כשליחות

בודד מתוניס, אמר לה: “חכי שנתיים-שלוש עד מטלאי צהוב לנשק תרבותי

שנתבסס במשק, ואחר כך תמשיכי ללימודים.” מאז אותה שנה, סבינה לא הפסיקה ליצור. אבל

בפועל? “שנתיים-שלוש הפכו ל-20 שנה”, היא ב-,2007 כשאמא שלה עלתה לארץ והתחילה

צוחקת. לספר פרטים נוספים על תקופת המלחמה,

משהו ביצירה השתנה. “קיבלתי הזמנה להשתתף

מהשדות חזרה למכחול בתערוכה קבוצתית ליום השואה”, היא מספרת.

20 שנה עבדה סבינה בחקלאות: גידול תרנגולי “נזכרתי בסקיצה שעשיתי ב-,1996 ליום הזיכרון.

הודו, גידול פרחים, ובעיקר גרברה שהיא אהבה הייתי בסטודיו, שמעתי סיפורים ברדיו, ולקחתי

יש משהו סמלי בכך שאמנית שעבדה 20 שנה במיוחד. “זו עבודה מאוד קשה, התמורה קטנה, חתיכת נייר ועשיתי סקיצה מהירה. כשגמרתי –

בחקלאות, מגדלת תרנגולים ופרחים בשדות וישנם מאבקי הישרדות יומיומיים”, היא מתארת. הסתכלתי ושמתי לב שזה היה הדף עם חשבון

רמות מאיר, מצאה בסופו של דבר את ביטויה בשנים האלה, היא כמעט לא יצרה. “יש לי שני הבנק שלי, עם חריגה קטנה של 100 שקל.

האמיתי דרך חומרים נוסטלגיים ושכוחים. סבינה ציורים שאני זוכרת מהתקופה הזאת – אחד של

סעד, בת ,75 לא נולדה להיות חקלאית. היא הבן שלי, וציור של פרחים. זהו.”

נולדה להיות אמנית. אבל הדרך שעברה בין אבל ב-,1997 כשראתה מודעה לקורס מדריכי

מילאנו לרמות מאיר, בין החלום על ציור לעבודת אמנות במוזיאון ישראל, משהו התעורר. “זה היה

השדה, ובחזרה ליצירה – היא סיפור שלא שומעים יום לימודים אחד בשבוע במשך שנתיים. פתאום

הרבה כמוהו. זה נראה לא מאיים ואפשרי, ואמרתי – אני

“באתי לארץ, ובעצם שמתי את האמנות בצד”, הולכת על זה”. היא התקבלה לקורס, התמקצעה

היא מספרת. “הייתי ציונית והלכתי לחקלאות, במגזרות נייר, יצרה 12 עבודות, והגישה מועמדות

וחשבתי שככה אני מגשימה את החלום הציוני לפרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות

שלי. עכשיו, כשאני עושה אמנות, אני חושבת יהודית. “לא חשבתי שאזכה”, היא מודה, “אבל

שאני עושה גם ציונות. אני נותנת ביטוי דרך הרגשתי שאין לי מה להפסיד”.

האמנות לציונות שבי.” ארבעה חודשים אחר כך, היא זכתה בפרס.

“זה היה מטורף”, היא נזכרת. “קיבלתי שנה של

מגרמניה דרך איטליה לשדות רמות מאיר משכורת טובה, שהותנתה באיסור לעבוד יותר

הסיפור של סבינה מתחיל הרחק מכאן, בגרמניה מרבע משרה באותה שנה. זה מה שהחזיר אותי

של שנות השלושים. אמה ברחה ב-1934 באמת לאמנות.”

מגרמניה לאיטליה, כשסבא שלה קיבל הצעת

עבודה – דבר שהציל את המשפחה מהשואה.

אביה, יליד אוקראינה, ברח מהפוגרומים לברלין,

ומשם לאיטליה. בזמן המלחמה המשפחה

התחבאה בעליות גג אצל חקלאים, בעזרת כומר

מקומי. “תמיד חשבתי שזה היה “שואה לייט”,

הרי מה זו עליית גג לעומת מחנות ההשמדה?”,

היא מספרת, “אבל ב-2007 אמא עלתה לארץ

והתחילה לספר לי עוד פרטים, והתחלתי להבין

את השואה האמיתית שהוריי עברו”.

סבינה, בת יחידה שנולדה ב-,1950 גדלה

במילאנו. “לא הייתה טלוויזיה, ובטח שלא

היו מחשבים. אז מה עושים? קוראים ספרים

ומציירים”, היא נזכרת. “אהבתי לצייר מאז שהייתי

קטנה מאוד”.

היא למדה באקדמיה לאמנות Brera במילאנו,

אבל מלחמת ששת הימים שינתה את המס־

לול עליו עלתה. “עמדתי ברחוב ליד שני אנשים

שקראו עיתון, התקרבתי לראות אם יש חדשות

מהמלחמה, ושמעתי אחד אומר לשני: ’חבל

שהיטלר לא הרג את כל היהודים, אז לא הייתה

לנו עכשיו בעיה של מלחמת עולם שלישית’. זה

היום שהחלטתי שאני עולה לארץ.”

ההורים נאלצו להסכים אך התנו: “קודם תסיימי

לימודים”. סבינה סיימה את לימודיה ועלתה עם

הכשרה לקיבוץ, ומשם הגיעה לרמות מאיר עם

קבוצת עולים מצפון אפריקה שהקימו מחדש

את המושב. סבינה רצתה להמשיך את לימודי

האמנות בבצלאל, אבל בעלה, שעלה כחייל

16 | גזרי מידע

עמוד 17

שהשתמשו בהם פה בארץ עד אמצע שנות

השישים. הסדרה הוצגה בשנה שעברה בתערוכה

“מתוך המרחקים” בגלריה בחוות הרצל”.

לצד ניירות התפוזים ניתן למצוא אצל סבינה

חמסות עשויות מקולבי מכבסה ישנים, מתכונים

כתובים על מפיות נייר משנות החמישים, ועכשיו,

בעקבות המלחמה, היא עובדת עם שטרות כסף

ישנים – סדרה שהתחילה בעקבות תערוכה על

מסכת נזיקין שדיברה על פיצויים ופדיון שבויים.

“קראתי לסדרה ’משטר מלחמה’, ויש שם כבר 50

עבודות”, היא מספרת.

תהליך אסוציאטיבי ורעיוני

“את הרעיונות הכי טובים אני מקבלת במקלחת,

מתחת לדוש”, סבינה מגלה וצוחקת. “שם אני

מתנתקת קצת. יש לי קצת בעיה עם חשבון

המים, אבל שם יש לי הרבה רעיונות.”

תהליך העבודה שלה הוא אסוציאטיבי ורעיוני.

“למשל, הסדרה של השבויים – פדיון או פיצויים

בדרך כלל משלמים בכסף, אז נשתמש בשטרות.

זה תהליך של מחשבה שמביא גם לחומרים שאני

מרמות מאיר למילאנו: אמנות כהסברה

משתמשת בהם, וגם למה שאני עושה איתם.”

ב-2022 קיבלה סבינה הזמנה להציג בתערוכה

באיטליה, שהפכה לשיתוף פעולה מתמשך עם

רמות מאיר היא הבית

בית הספר Brera במילאנו בו למדה אומנות, בית

סבינה ומשפחתה הגיעו ממדינות שונות בעולם,

ספר תיכון מ- Donato SAN ובהמשך בתי ספר

אבל מושרשים באופן חזק בגזר. שלושה מבין

נוספים מהאזור. התלמידים יצרו עבודות בעקבות

ארבעת ילדיה גרים בשטחי המועצה. גם אמה,

עבודתה שלה, ומאז, כבר חמש שנים, היא מגיעה

הני, בת 106 (האישה השלישית הכי מבוגרת

לבתי הספר פעם בשנה. “הם לא יהודים”, היא

בארץ!), גרה במושב, וגם היא אמנית, שבעבר

מדגישה, “ועדיין הם לומדים ועושים עבודות על

הכינה בעיקר תמונות מחרוזים, וכיום נהנית

השואה. אם זו לא הסברה, מה כן?”.

לסרוג בובות חתולים אל תוך הלילה. האמנות,

ההסברה דרך אמנות מקבלת אצל סבינה ביטוי

כמו הזיכרון, עוברת במשפחה.

במדיומים שונים. לפני המלחמה האחרונה,

המשפחה כאן, השורשים כאן, אבל הפעילות של

הוציאה לאור את ספר הילדים שכתבה ואיירה

סבינה מגיעה הרבה מעבר לגבולות המועצה,

ב-2014 “הסיפור המופלא של כוכבי השמיים

והיא מקפידה להמשיך ולנסוע לאיטליה כל שנה.

וכוכבי הארץ”, על אנטישמיות ושואה. הספר

“אני רוצה להגיד משהו חשוב”, היא אומרת לסיום,

תורגם לשבע שפות, וילדים באיטליה מכל

“תראי, אני באתי לארץ, שמתי את האמנות בצד,

הדתות יוצרים עבודות בעקבותיו.

והלכתי לחקלאות. חשבתי שככה אני מגשימה

“כולם צריכים לתת יד להסברה, כל אחד בדרכו”,

את החלום הציוני שלי. עכשיו, כשאני עושה

היא אומרת. “ההסברה של ישראל לוקה בחסר,

אמנות, אני חושבת שאני עושה גם ציונות. לא

והרגשתי את זה עוד מאז שהייתי באיטליה

משנה מאיפה באנו ומה אנחנו עושים – כל אחד

בשנות השישים. לא למדנו, והלוואי שבעתיד

יכול לתרום בדרכו שלו.”

נלמד. המלחמה על ההסברה היא לא מלחמה

שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד”.

אמרתי: וואו, זאת הבעיה שלי? אני חושבת על

הבעיות הקטנות שלי מול הבעיות הגדולות שהיו אמנות מחומרים נוסטלגיים

ליהודים.”

היצירות של סבינה עושות

הסקיצה הזאת, שחיכתה 12 שנה, הפכה לעבודה

שימוש בחומרים מיוחדים במינם:

גדולה, שבעקבותיה התבקשה להשתתף

ניירות עטיפה של פרי הדר

בתערוכה נוספת, הפעם על הטלאי הצהוב.

משנות החמישים, קולבי מכבסה

“שאלתי את עצמי: מה אני הולכת לעשות על

ישנים מאלומיניום, מפיות נייר

דבר כל כך קטן עם משמעות כל כך גדולה?

וינטג’, ושטרות כסף ישנים. היא

ציירתי את הטלאי על בד של 80X80 ס”מ, כך

כותבת זיכרונות מהעלייה על

שרואים רק חלק ממנו – כאילו הוא גדול מדי

ניירות Jaffa משנות העשרים

להיכנס לתמונה. אהבו את העבודה, אבל אני

והשלושים, וזיכרונות מילדותה

לא הייתי שלמה. אמרתי: גם אם אעשה את זה

באיטליה על ניירות עטיפה

בגודל של מגרש כדורגל, זה לא יבטא את גודל

איטלקיים כמו אלה שאספה

המשמעות שלו.”

כילדה. “זה היה אוסף שלי.

אז היא החליטה להגדיל אותו פי שישה מליון,

בתקופה אחרי המלחמה, לא

כמספר הנרצחים.

היה כסף, אז כילדים היו לנו

“יצאו לי שני בדים – אחד כולו צהוב ואחד כולו

אוספים שלא עולים כסף. למשל

שחור, תלוי איפה ההגדלה תפסה אותו. ומשם

ניירות של תפוזים, שהחלפנו

זה התחיל לרוץ.” היא יצרה כמעט 30 עבודות

בינינו.”

על נושא הטלאי הצהוב, סדרה שקראה לה

“אני אוהבת מאוד חומרים

’לעצור: דיאלוג עם סמל’. “הסדרה הזאת

נוסטלגיים”, היא מסבירה.

הייתה הסברתית”, היא אומרת. “יש לי גם מצגת

“עשיתי סדרה של מעל 200

שמסבירה לצעירים ולמבוגרים מה הייתה

עבודות של זיכרונות שכתבתי

השואה”.

על ניירות עטיפה של פרי הדר

מרץ 2026 | 17

עמוד 18

הסתיים קורס סע”ר (סיוע עצמי ראשוני) רביעי

באירוע חירום, הראשונים להגיע לשטח ולסייע הם השכנים מהיישוב

ומהיישובים הסמוכים.

אחרי שלושה ימים אינטנסיביים, הסתיים קורס סע”ר – סיוע עצמי

ראשוני וחילוץ קל. המשתתפים, תושבות ותושבים מיישובי המועצה,

רכשו כלים מעשיים להצלת חיים ולהתמודדות עם מצבי חירום כמו

הרס בעקבות רעידות אדמה, קריסות מבנים ואירועי הרס מורכבים.

המפגש הראשון עסק ברקע עיוני והיכרות עם סוגי הרס ועם האתגרים

שניצבים בפני אזרחים בשעות הראשונות לחירום. המפגש השני

התמקד בהגשת עזרה ראשונה לפצועים בשטח – זיהוי פגיעות, תעדוף

טיפול ותרגול חבישות בתנאי שטח. המפגש השלישי התקיים באתרי

הרס ממשיים, שם תרגלה הקבוצה התמודדות עם תרחישים המדמים

מציאות מורכבת. כל הכבוד לקבוצה המחויבת ומלאת המוטיבציה

שמוכיחה שוב שחוסן קהילתי נבנה מאנשים. מוכנות מצילה חיים.

מפגש מחצית שנה של כיתות הוותיקים של גזר

ותיקות וותיקי המועצה הלומדים בבתי הספר התיכוניים אית”ן, הרצוג ואולפנת

שעלבים התכנסו למפגש מחצית השנה. השנה לומדים למעלה מ-200

משתתפים בכיתות הוותיקים – פרויקט הפועל כבר עשור בחסות המשרד

לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, בליווי תמר מלחן, עו”ס קהילתית לתחום

הוותיקים. לאורך השנה משתתפים התלמידים בפעילויות משותפות עם הדור

הצעיר, מתנדבים בפרויקטים בית-ספריים ואף ייצאו השנה לטיול בן יומיים

בצפון.

מפגש המחצית כלל הרצאות ומופע זמר. שלמה חלימה פתח בהרצאה על

הומור לחיים טובים – הומור פוליטי, יהודי ובדיחות בשפע. אחריו הרצה תמיר

ליאון, אנתרופולוג החוקר למעלה מ-25 שנה תרבויות נוער ומערכות חינוך,

ושוחח עם הוותיקים על בניית גשר לדור הצעיר דרך הבנת עולמו הטכנולוגי.

את האירוע חתמה הופעת להקת הזמר “חן בגזר”. המשך שנת לימודים פורייה

ומעניינת!

פרס חקלאי מוביל לגידולי שדה קיבוץ שעלבים

ברכות לצוות גידולי שדה קיבוץ שעלבים על

זכייתם המרשימה בפרס החקלאי המוביל בתחום

החקלאות בת הקיימא מטעם משרד החקלאות,

שהוענק במעמד יום הקרקע העולמי.

על פני 4,000 דונם, איסי אורן ויהונתן הראל מוכיחים

שניתן לשלב בין חקלאות איכותית ומניבה – חיטה,

כותנה, אבטיח ועוד – לבין שמירה וטיפוח של

הקרקע והסביבה. בעשור האחרון, קיבוץ שעלבים

אימץ שיטות חלוציות שהפכו אותם למובילים

ארציים: הם מצמצמים דרמטית את אובדן הקרקע

ואת השימוש בריסוסים, מגנים על תוואי הנחל

ומשמרים את המגוון הביולוגי. דוגמא לכך היא

השימוש בתנשמות להדברת מזיקים – טבע פעיל

שמסייע לחקלאות.

הזכייה היא הכרה בחשיבות החקלאות האחראית

של הקיבוץ, שלא רק מספקת תוצרת איכותית,

אלא גם תורמת באופן משמעותי לטיפוח המרחב

הציבורי והשטחים הפתוחים.

18 | גזרי מידע

עמוד 19

חדשנות בגזר:

במה ליוזמות מקומיות

התרגשנו מההיענות הרבה ומההצעות היצירתיות של

תושבות ותושבי המועצה לקול הקורא "חדשנות בגזר:

במה ליוזמות מקומיות", שיצא בשיתוף עם מיזם "סיפור

555" וד״ר אלי יהלום.

התקבלו רעיונות מגוונים ומקוריים, המבקשים לחזק

קהילה, לייצר חיבורים אנושיים ולהעשיר את החיים

החברתיים והתרבותיים במועצה.

מתוך כלל ההצעות נבחרו חמש

יוזמות מקומיות – כל אחת מהן

מביאה קול ייחודי, סיפור ודרך חדשה

ומעניינת ליצירת שייכות ומעורבות

בגזר:

רחלי (חלי) פרנקל | כרמי יוסף "לדעת לגעת" – כלים לריפוי עצמי בקהילה

רחלי, מטפלת ומרצה ברפואה משלימה מזה כ־30 שנה, מבקשת להנגיש ידע וכלים פשוטים, בטוחים

וישימים לריפוי עצמי – כאלה שכל אדם יכול להשתמש בהם ביום־יום, ללא צורך ברקע טיפולי קודם.

היוזמה מציעה מפגשים שבועיים קבוצתיים, שבהם נלמדות טכניקות מעולמות המגע, התנועה,

הנשימה, התודעה וההדמיה שמעניקים אחריות אישית על הבריאות – בגוף ובנפש. הלמידה הקבוצתית

יוצרת גם חיבור אנושי, שיתוף ותמיכה הדדית.

יפעת ששון | בית עוזיאל סדנאות "מי רוצה להיות סטנדאפיסט?" - מיומנויות שמייצרות תרבות

ליפעת ניסיון בריכוז תרבות קהילתית ביישוב, היא מציעה להביא סדנאות סטנדאפ לנוער ולמבוגרים,

שבסופן מתקיימים מופעים קהילתיים מקוריים, מצחיקים ומגבשים, עם חומרים שנולדים מהחיים

עצמם, מהמקום ומהקהילה. בהמשך יהיה ניתן להרחיב לסדנאות נוספות כשהרעיון המרכזי נשאר

זהה: הקניית כלים יצירתיים שנשארים בקהילה ומאפשרים יצירת ערבי תרבות מקומיים, ייחודיים

ומלכדים.

אנה ומיכאל אלטרמן | כרמי יוסף "קיפולי לב" – אוריגמי שמחבר בין דורות

יוזמה בין־דורית שנולדה מאהבה פשוטה לאוריגמי. אנה ומיכאל, אחים בני 8 ו־,10 מציעים לקיים

מפגש שבועי קבוע במרכז יום לקשיש, שבו ילדים וקשישים נפגשים לפעילות משותפת של קיפול

נייר בהנחייתם.

בכל מפגש תתקיים סדנת אוריגמי פשוטה שגם תורמת לחיזוק המוטוריקה, הריכוז ותחושת המסוגלות

וגם מביאה לחיבור הבין־דורי שבתקוה יהפוך לחלק טבעי מהחיים הקהילתיים.

ענת ממן | יד רמב״ם ליווי חיילים משוחררים לבחירות נכונות באזרחות

יוזמה קהילתית שמבקשת לתת מענה לאחת מנקודות המעבר המאתגרות ביותר בחיים - היציאה

מהצבא אל האזרחות. היוזמה מציעה מערך ליווי מובנה ומותאם אישית לחיילים משוחררים בקהילה,

הכולל הכוונה פיננסית, הבנת זכויות וחובות, התנהלות מול בנקים ומוסדות, לצד כלים למציאת

עבודה, מיתוג אישי וחשיבה לטווח ארוך.

אבנר שפרון | בית עוזיאל "רוכבים בגזר" – אופניים, ניווט והובלה

אבנר מציע יוזמה חינוכית קהילתית של הקמת קבוצת רכיבה על אופניים לילדים בכיתות א׳–ו׳,

המשלבת רכיבת שטח, ניווט, תכני סיירות וחניכה בין ילדים בוגרים לצעירים. הרכיבה תיעשה בשטחי

המועצה והילדים הגדולים יותר יובילו ינווטו ויהיו אחראים על הצעירים לאורך הדרך. באמצעות הרכיבה

הילדים מפתחים ביטחון עצמי, עבודת צוות ויכולת הנהגה, תוך חיבור עמוק למרחב שבו הם חיים.

בנוסף יתקיימו גם אירועי שיא קהילתיים כמו הפנינג אופניים ותחרויות ניווט, המחברים בין משפחות

וקהילות.

מרץ 2026 | 19

עמוד 20

חדש במועצה: צוותי מוגנות וביטחון קהילתי

בשגרת החיים ביישובים עשויות להתעורר סיטואציות מורכבות – מצוקות

אישיות, מתחים בין שכנים, פגיעה במרחב הציבורי ועד מקרים חריגים

המחייבים התערבות מקצועית. לא תמיד ברור למי לפנות, על מה ומתי. בדיוק

לשם כך פועלים צוותי המוגנות והביטחון הקהילתי ביישובים, מטעם ועד

היישוב, כחלק ממיזם שמפעילה המועצה האזורית גזר.

אלו אנשים המכירים את הקהילה ואת הדינמיקה המקומית, הפועלים לחיזוק

החוסן הקהילתי בשגרה, תוך שמירה על דיסקרטיות, הקשבה לשטח, הגברת

מודעות ומניעה, וחיבור לאנשי המקצוע במועצה: רווחה, חינוך, ביטחון קהילתי,

השירות הפסיכולוגי, גנים, נוער ובתי הספר.

ההכשרה כללה את היישובים משמר דוד, כפר בן נון, רמות מאיר ובית עוזיאל.

מעוניינים להקים צוות כזה ביישובכם? פנו לשרון הנדל, מנהלת יישובית של

הרשות לביטחון קהילתי: gezer-region.muni.il@m.muganut

פרס חינוך מחוזי

לתיכון אית”ן

אנו שמחים לברך את בית הספר אית”ן על זכייתו כמצטיין מחוז בפרס

החינוך של משרד החינוך. במהלך ביקור ועדת הפרס הציג בית הספר

את עשייתו הענפה, הפדגוגית, המקצועית והערכית. חברי הוועדה

התרשמו עמוקות ושיבחו את בית הספר על האקלים, המנהיגות,

החדשנות והעבודה החינוכית הרחבה.

ראשת המועצה, רותם ידלין, בירכה: “גאווה עצומה בצוות החינוכי של

תיכון אית”ן שעושה עבודה חינוכית עמוקה ומרשימה ועבודה חברתית

מעמיקה. זו השנה השנייה שתיכון במועצה זוכה בתואר מצטיין מחוזי,

כאשר תיכון אית”ן מצטרף לתיכון הרצוג שזכה בשנה שעברה – דבר

המעיד על איכותה של מערכת החינוך שלנו.”

תודה למנהל בית הספר אבי חדידה, למירי מוסקוביץ מנהלת החטיבה

העליונה ולקרולין קנדיוטי פרץ מנהלת חטיבת הנעורים. גאים בכם!

ייצוג מרשים למגמת הקולנוע של

תיכון הרצוג בתחרויות הארציות

השנה כל אחד מסרטי הגמר של מחזור

ל“ד של מגמת הקולנוע בתיכון הרצוג

התקבל לתחרות יצירה צעירה ארצית

אחרת – הישג יוצא דופן כשלעצמו, ובנוסף

למסורת מרשימה: שנה רביעית ברציפות

שסרטי המגמה מגיעים לגמר פסטיבל

סולידריות וזכויות אדם.

“אבני דרך” עלה לגמר בפסטיבל סרטי

הסטודנטים ובפסטיבל הקולנוע הגאה.

“פתרון קבוע לבעיה זמנית” עלה לגמר

בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה. ”מה

בוער“ עלה לגמר בפסטיבל סולידריות

וזכויות אדם. גאים בתלמידים על ההישגים

המרשימים!

20 | גזרי מידע

עמוד 21

חודש המוגנות ברשת

חינוך

פברואר הוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת,

ולציון המועד הואר בניין המועצה בכחול.

בעידן שבו בני הנוער גולשים, מצלמים ומשתפים במהירות, לא תמיד מזוהים

הגבולות, הסיכונים וההשלכות החברתיות, הרגשיות והמשפטיות. לכן הגיע

רס“ב עינב עמר, השוטר הקהילתי, לחטיבת הרצוג לשיחה עם תלמידי שכבות

ז’-ט’ על התנהלות בטוחה בעולם הדיגיטלי.

בשיחה בגובה העיניים נדונו המותר והאסור ברשת, אחריות אישית, חוק הנוער

וגיל האחריות הפלילית, ומוקד 105 – הקו הארצי להגנה על ילדים ובני נוער

ברשת. המחלקה לחינוך וביטחון קהילתי אספה עבור ההורים ארגז כלים

להורות דיגיטלית הכולל מידע על מוקד ,105 כלים לסמארטפון ראשון, סינון

תכנים ובקרת הורים.

חידון מורשת לתלמידי בגרוטק והייטק:

שכבה ה’

תלמידי שכבה ה’ מכל בתי הספר במועצה השתתפו בחידון במהלך מפגש בנושא בגרוטק והייטק תחת הכותרת ”מצוינות אינה מילה

סיפורי התיישבות ומורשת גזר – אירוע מסכם ומרגש של תכנית גסה“, שנערך למנהלי ומורי העל-יסודי, התקיימה למידה משותפת ודיון

“גזר – נוף ילדותי”. התלמידים צללו אל סיפורי הגבורה והחלוציות בתהליכים המחברים בין עולם החינוך לעולמות החדשנות, הטכנולוגיה

של יישובי המועצה: תל גזר ולוח גזר, מחתרת הלח“י ויער לח“י, והמצוינות, ובדרכים להכין את תלמידי העל-יסודי לעולם המשתנה.

המטמון שהתגלה במעיינות גיבתון, הסליק שהוסתר בבית תודה לד“ר סרגיי סומקין, חוקר בכיר במכון אהרון, על הרצאה מקצועית

החמרה בקיבוץ נען ו“מלחמת הטרקטורים“ בתקופת מלחמת ומעוררת השראה, ולסיגל עצמון, מנהלת המודל הרשותי בתוכנית

ששת הימים. הם הגיעו עם ידע מרשים, התרגשות אמיתית ההייטק במשרד החינוך, על שיח שהציג זווית מערכתית וחיבר בין

ותחושת גאווה להיות חלק מהמקום הזה. יישר כוח לתלמידים מדיניות ליישום. תודה למנהלים ולמורים שהפגינו מחויבות אמיתית

ולצוותי החינוך! להובלת תהליכים חינוכיים השואפים למצוינות.

כנס “עמיתים ומשפיעים” 2026

גם השנה התקיים כנס המנהיגות “עמיתים ומשפיעים” בתיכון הרצוג בבית חשמונאי, בהשתתפות

כ-120 תלמידים משכבות ח’–ט’ מחטיבות הביניים של גזר ומטה יהודה. הכנס נועד לפתח

מנהיגות חברתית ולהכשיר את המשתתפים להיות סוכני שינוי בקהילתם, עם דגש על מניעת

התנהגויות סיכוניות ושימוש בחומרים ממכרים.

במהלך הכנס עסקו העמיתים בהתמודדות עם לחץ חברתי, חברות, והתנהגויות סיכוניות. הם

פגשו את תיאטרון “פלייגו”, האזינו להרצאה מפי שגיא יניב, והעמיקו בנושאי קבלת החלטות

ומשמעות. בסיום נערכו סדנאות לעיבוד החוויה. הידע והכלים שנרכשו ילוו את בני הנוער חזרה

לבתי הספר, שם יהפכו לשגרירים של שינוי, מתוך הבנה שכוח ההשפעה הגדול ביותר נמצא

דווקא בקרב קבוצת השווים.

מרץ 2026 | 21

עמוד 22

שעת הארוחה כהזדמנות חינוכית

מנהלי מעונות הגיל הרך, צוותים פדגוגיים ומדריכים, התכנסו למפגש שנועד לדייק את

הבחירות החינוכיות. הנושא שעמד במרכז היה תזונה בגיל הרך, לא כתחום טכני של

תפריטים, אלא כחלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית היומיומית.

מור מרגלית, דיאטנית קלינית שהנחתה את המפגש, עסקה באופן שבו מתקיימת

הארוחה – הקצב, הסביבה, היחס לרעב ולשובע וההתאמה לשלבי ההתפתחות – ובאופן

שבו כל אלה משפיעים על תחושת הביטחון, פיתוח עצמאות ובניית הרגלים לטווח ארוך.

לצד התוכן המקצועי יצר המפגש מרחב ללמידת עמיתים ולשיתוף ניסיון מהשטח.

הישגים לנבחרות הרובוטיקה בתחרות הארצית

לאחר למעלה מחצי שנה של עשייה אינטנסיבית, תכנות, חקר, פירוקים

והרכבות, יצאו 7 נבחרות רובוטיקה מבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים

לתחרות בחיפה. הקבוצות מתיכון הרצוג, ישיבת שעלבים, שלהבת בנים,

עתידים, גוונים, דרור ושדות איילון עמדו על רחבת התחרות, הציגו, חקרו,

פתרו בעיות ותכנתו ברמה גבוהה. התחרות עסקה בנושא הארכאולוגיה, בשני

מישורים – חקר הנושא בראייה חדשנית ובניית רובוט לטובת תפעולו.

קבוצת תיכון הרצוג זכתה בתחרות חקר החדשנות, ובית ספר דרור זכה בפרס

“כוכב העולה” על עבודת הצוות, הערכים, ההתמדה וההתקדמות יוצאת

הדופן. הפרסים הם ביטוי להערכה על הדרך שנעשתה, אך לא פחות חשובה

החוויה עצמה – רגעי ההצלחה, ההתרגשות מפתרון באג נוסף והחיבורים

שנוצרו בין הקהילות.

המנהלים איילה אפרתי

והרב גרשון שחור נבחרו

לתוכנית “מחליפים מילה”

מנהלת בית הספר היסודי שחקים איילה אפרתי ומנהל ישיבת שעלבים הרב גרשון שחור, נבחרו

להשתתף בתוכנית הארצית “מחליפים מילה” – מיזם משותף לבית הנשיא ולמשרד החינוך, שמטרתו

לחזק את העשייה החינוכית ואת המרקם החברתי בישראל. התוכנית מיועדת למנהלות ומנהלים מובילים

מכל רחבי הארץ המפתחים יוזמות חינוכיות משמעותיות ומחזקים את האקלים הבית-ספרי והקהילתי.

הבחירה בשניהם היא עדות להובלה החינוכית המדהימה שהם מקיימים. מועצה אזורית גזר מצדיעה

לכם!

חינוך היער במועצה ממשיך לצמוח

בשנים האחרונות מתבססת בבתי הספר היסודיים תוכנית חינוך היער, מתוך אמונה שחינוך צריך

להיות מחובר למרחבי הטבע. גם השנה ממשיכים צוותי החינוך לקבל ליווי מקצועי דרך מפגשי

השראה וסדנאות. המורות המובילות את ימי היער נפגשו לסדנה הראשונה מתוך סדרה של חמישה

מפגשים, בהנחיית רון מלצר, מחנך יער ומייסד “גני יער”, שחשף את המשתתפות לגישת ”האבנים

הגדולות“ ולדרכים לשלב מיומנויות חיים ולמידה בעבודה חווייתית בטבע. בסיום קיבלו הצוותים את

ספרו “להרגיש בבית בעולם” עם הקדשה אישית לכל בית ספר. בימים אלו אנו לקראת השקה של

חוברת חינוכית עם מערכי שיעור ותוכניות שנכתבה במיוחד עבור בתי הספר במועצה.

22 | גזרי מידע

עמוד 23

שבוע החלל בגזר

חינוך

זו השנה השביעית שהמועצה מציינת את שבוע החלל, במטרה לחזק

את הקשר של ילדי המועצה לעולמות המדע, לעורר סקרנות, חקר והשראה. הפנינג

הפתיחה החגיגי, שאליו הגיעו משפחות וילדים מכל רחבי המועצה, כלל מגוון תחנות: עמדת

צילום עם תחפושות, מתקן כוח כבידה, התנסות בטלסקופ, משחקי ,VR פלנטריום מרהיב

ולמידה על מערכת השמש באמצעות מודלים.

בהמשך, תלמידי נבחרת FRC של תיכון הרצוג יצאו ללמד ולהעניק השראה לתלמידי

שכבה ב’ בבתי הספר היסודיים – חיבור מרגש בין הדור הבוגר לצעיר. במהלך היום הועברו

שתי פעילויות חווייתיות: היכרות עם אילן רמון ובניית דגם חללית, ולמידה על מערכת השמש

עם סדנאות יצירה. הילדים היו מרותקים ונלהבים לאורך כל היום.

התפתחות מקצועית של

מורי בתי הספר היסודיים

השנה נפתח בגזר תהליך התפתחות מקצועית ייחודי למורות ומורי בתי

הספר היסודיים, בליווי מרכז הפסג“ה לוד. התכנית כוללת ימי תוכן בהובלת

אנשי רוח, חוקרים ואנשי הדרכה מהמובילים בארץ, לצד סדנאות מותאמות

ויישום בתוך בתי הספר. כחלק מההיערכות, הוכשרו מראש נציגים מכל

בית ספר שתפקידם להטמיע את התכנים במוסדותיהם.

המפגש הראשון, שאליו הגיעו 120 אנשי חינוך מכלל בתי הספר, עסק

בחינוך בעידן הבינה המלאכותית והובל על ידי עידן טפירו, איש חינוך ויועץ

ארגוני. המפגש השני כלל כ-100 אנשי חינוך שנפגשו עם אורית אלגאוי-

הרשלר, חוקרת מוח ואשת חינוך, לסדנה על נוירו-פדגוגיה ותפקודי המוח

בתהליכי למידה, וקיבלו כמתנה את ספרה “כשמוח וחינוך נפגשים”.

שבוע הדמוקרטיה והשפה העברית

“שבוע הדמוקרטיה” היה הזדמנות לעצור ולהתבונן בערכים

המכוננים את החברה: כבוד האדם, חופש הביטוי, סובלנות,

הקשבה לאחר, אחריות אזרחית וניהול מחלוקת מכבד. בבתי

הספר היסודיים שולב השבוע עם “שבוע השפה העברית”,

מתוך מטרה להעשיר את אוצר המילים וליצור זיקה בין

השפה לבין מושגי יסוד של הדמוקרטיה.

בבתי הספר היסודיים עמדה הפעילות בסימן “מילה טובה” –

חקר משמעות הדמוקרטיה דרך הבחירות המילוליות שלנו.

התלמידים השתתפו ב“קולות המעגל“, דיון קבוצתי בדילמות

ערכיות, ויצרו כרזות לשיח מכבד. עם שכבות ו’ הועמקו

מושגים כמו שלטון הרוב, זכויות המיעוט, פלורליזם וסובלנות.

בבתי הספר העל-יסודיים הודגשו זכויות האדם דרך מפגשים

עם חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו ועומר אוחנה, שיחות

על דילמות מוסריות ואף שילוב הערכים הדמוקרטיים

בשיעורים המקצועיים. בחינוך הבלתי פורמלי קיימו תנועות

הנוער פעולות בזיקה לחינוך חברתי-אזרחי.

גם גני הילדים השתתפו השנה בשבוע הדמוקרטיה: גננות

המשתתפות בתוכנית “גוגלה” הטמיעו כלי דיגיטלי בשם

“כמה כמה” – מערכת לבניית סקרים המאפשרת לילדים

להתנסות בהצבעה ובקבלת החלטות דמוקרטית כבר מגיל

הרך. הילדים לומדים כי הם חיים במסגרת מגוונת שבה לכל

אחד העדפות שונות, וכי הבחירות שלהם יכולות לנבוע מרצון

פנימי, תחושת בטן או לחץ חברתי.

מרץ 2026 | 23

עמוד 24

ספרים, זיכרון ותחייה לשונית:

הכירו את מכון שלמה אומן

לאור שתנציח את אהבתו הגדולה – קריאה, מוסד עצמאי בלב שעלבים

כתיבה, ולימוד.

עם קרבה פיזית והקשר ההיסטורי לישיבת

ספרים שצוללים לעבר ומדברים בהווה שעלבים, מכון שלמה אומן פועל כיום כעמותה

עצמאית. הקשר החם עם המשפחה של שלמה

עיקר פעילות המכון היא הפקה ועריכה מחודשת

ועם אנשי הישיבה נשמר לאורך העשורים, בין

של כתבי יד תורניים, במיוחד ספרי הלכה שנכתבו

היתר דרך אזכורים במהדורות ספרי המכון

לפני מאות שנים, לעיתים בכתבי יד שלא ראו

שיוצאים לאור, וערוצי שיתוף נוספים.

אור דפוס מעולם. היום, בזכות גישה דיגיטלית

לספריות כמו זו של הוותיקן או הספרייה בראש המכון עומדים הרב יואל קטן, חוקר, מחבר

הלאומית, מצליחים אנשי המכון לרכוש סריקות ומרצה בישיבת שעלבים, והמנכ”ל הרב בועז

של כתבי יד עתיקים ולעבד אותם מחדש, כולל מרדכי, ולצידם פועלים עורכים, מגיהים ואנשי

הערות, הפניות, ועריכה מקצועית. מקצוע מהשורה הראשונה.

אבל לא מדובר רק בפעילות למביני דבר. תחת בין אם מדובר בפסיקות שנכתבו באלג’יר לפני

המותג ’ספריית משעול’ פועל גם קו הוצאה של 600 שנה, בדקדוק מקראי, או בסיפורו של

ספרות מותאמת לציבור הרחב, כולל אלבומי גיבור ישראלי שנפל בשבי – מטרת המכון אחת:

גבורה, ספרות מחשבה תורנית, וסדרת ספרי להנגיש, לשמר ולחדש את הרוח היהודית על

ילדים מרהיבה המבוססת על סיפורי פסיקה שלל מופעיה. עבור אנשי המכון, כל ספר הוא

אמיתיים. גם הנצחה, גם שליחות תרבותית, וגם שלב נוסף

בגשר המחבר בין העבר לעתיד.

כך, למשל, נולדו שני ספרי ילדים מקוריים:

“התשב”ץ ושודדי הים” – עיבוד מסיפור הלכתי

על שותף שנעלם בספינה באלג’יר של המאה

ה־15; ו”רבי חיים בעל הנס” – סיפורו של רבי חיים

כפוסי מקהיר שהואשם לשווא בשוחד, והתעוור

– עד שזכה לנס פומבי של החזרת ראייתו. שני

הספרים מביאים לקוראים הצעירים סיפורים

יהודיים היסטוריים, לא כאגדה, אלא כעובדות

מאחורי דלתות צנועות בשעלבים, פועל אחד עטופות באיורים עשירים ועריכה מוקפדת.

הגופים הספרותיים המרשימים באזור. מכון

שלמה אומן, שפועל מאז ,1983 משמר ומחדש כתב עת, ספרי נוער – ומה הלאה?

את עולם הספר היהודי – מהלכה ועד גבורה,

המכון גם מוציא את כתב העת התורני “המעין”,

מדקדוק עברי ועד ספרות ילדים.

שמופיע אחת לרבעון ומאגד מאמרים תורניים

איכותיים עם מאות קוראים בארץ ובחו”ל. בין

לזכר שלמה, ולמען הרוח

הפרויקטים הבולטים שנמצאים כעת בעבודה:

המכון נקרא על שמו של שלמה אומן, בנו של השלמת מהדורה בת שישה כרכים של “ספר

פרופ’ ישראל אומן זוכה פרס הנובל, תלמיד מצוות גדול” מאת רבי משה מקוצי (צרפת, המאה

ישיבת שעלבים שנהרג במלחמת שלום הגליל. הי”ד), ומהדורה מדויקת של “ספר השורשים”

שלמה היה אוהב ספרים מושבע – מהסוג שנשאר מאת הרד”ק (ספרד המאה הי”ג), שמהווה בסיס

שעות בחנות ספרי קודש או בספרייה פשוט כי ללימוד הדקדוק העברי, וזוכה לביקוש מפתיע גם

קשה לו לעזוב. לאחר מותו, החליטו משפחתו, מצד לומדים חילוניים, ישראלים ותיירים כאחד.

ישיבת שעלבים ומכון ירושלים להקים הוצאה

24 | גזרי מידע

עמוד 25

הכירו את האנשים שבזכותם התשתיות עובדות

מים זורמים בברזים, התאורה נדלקת, הביוב מתפקד. אנחנו רגילים שכך נראים החיים – אבל מאחורי כל

זה יש אנשים שעובדים קשה. לפעמים בשקט, לפעמים בלילה, לפעמים במזג אוויר לא סלחני.

מתי בפעם האחרונה עצרתם לחשוב על כך "העובדים מגיעים בבוקר, מקבלים קריאות היטב. "בחירום אנחנו עובדים כל הזמן", מספרת

שהברז בבית הספר תמיד עובד? שהדלת בגן מהמוקד. אם זו תקלה דחופה – יוצאים אליה מיד. נטע. "יש כוננות, זמינות גם בלילה. העובדים

הילדים נפתחת בכל בוקר? שמתקני המשחק אם לא, יש רשימה של פניות והם מטפלים בהן מסייעים גם למחלקת הביטחון – אם צריך לסגור

מתוחזקים ובטוחים לשימוש? כל אלה, כמובן, לפי תוכנית העבודה". כבישים, לטפל בנזקים, או לתת מענה מיידי לכל

לא קורים מעצמם. מאחורי החיים הנוחים ומה כוללת בעצם עבודת התחזוקה? כמעט צורך שעולה כתוצאה מהמצב הביטחוני. באופן

שלנו עומדים אנשים שהגיע הזמן להכיר: אלה הכול. דלתות שצריך לתקן, מדפים שצריך כללי עבודת האחזקה היא לעיתים "חירום גם

שמגיעים ראשונים כשיש תקלה, שנמצאים גם לתלות, סתימות שצריך לפתוח. "כל הזמן משהו בשגרה", כי יש תקלות שלא סובלות דיחוים כמו

פיצוצי מים, הפסקות חשמל, עבודות מיידיות

כשאף אחד לא רואה, ושדואגים שהכל יפעל מתקלקל, משהו נשבר", מסבירה נטע. "כמדיניות,

ולא מתוכננות – ואז עוזבים הכל ומטפלים במה

בצורה חלקה. אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום בעצמנו

שצריך".

ביקשנו מנטע, סגנית מנהל האגף ומנהלת על ידי עובדי המחלקה, ולצמצם הפעלת קבלנים,

מחלקת האחזקה, לספר לנו קצת על העבודה כדי להיות יעילים ולחסוך כסף, אז אם צריך לבנות

מה צריך כדי להחזיק בתפקיד כזה לאורך זמן?

שמתרחשת מאחורי הקלעים, ובעיקר על גדר, לעשות עבודות נגרות או להקים אדניות –

"הרבה מאוד סבלנות, מקצועיות ולדעת להפריד

האנשים שעושים אותה. עובדי המחלקה רותמים את היכולות והכישורים

בין עיקר לטפל. יום העבודה מלא בדברים שנראים

"במחלקת אחזקה אין רגע מנוחה", אומרת נטע. האישיים שלהם, ועושים גם דברים שלא בהכרח

לפעמים קטנים – אבל הם חשובים. למשל, גננת

"העובדים זמינים 24/7 ונותנים את כל כולם. הם נכללו בהגדרת התפקיד המקורית".

מבקשת להזיז ארון. זה נשמע פשוט, אבל זה לא

עושים את המיטב כדי שהדברים יעבדו באופן לדבריה, לא מדובר רק במקצועיות טכנית. "עובדי

רק להזיז: צריך לפרק, לחבר לקיר, לסתום חורים,

שוטף ומקצועי, ביעילות מקסימלית לחיסכון המחלקה הם חלק ממשפחת עובדי גזר. חלקם

לטפל בגימור. מעבר ליכולות הטכניות, זה דורש

בכספי הציבור, ותוך שימת דגש על מדיניות פה שנים רבות. זה הבית שלהם – והם נותנים לו

המון סבלנות".

האגף למתן שירות יוצא מן הכלל". את כל הלב".

לצד הסבלנות, יש גם מרכיב אנושי משמעותי:

יחסי אנוש. "עובדי המחלקה נותנים שירות

יום טיפוסי – שלא באמת קיים עבודה בשגרה, ועבודה בחירום למאות אנשים – עובדי מועצה, צוותי חינוך

אז איך נראה יום טיפוסי של עובד תחזוקה בשנים האחרונות, המציאות בישראל כוללת גם ותושבים", נטע מסבירה. "זה שירות מתמשך,

במועצה? "זה מאוד דינאמי", אומרת נטע. מצבי חירום, ובמחלקת אחזקה הדבר מורגש אישי, ולעיתים גם תובעני".

נעים להכיר!

אפרים נחום צור טל

תפקיד: תחזוקה בכל מבני המועצה. תפקיד: אחראי אחזקת גני

גר במושב פדיה, נשוי + 3 ילדים ו-5 נכדים. שעשועים ומבני ציבור

אפרים הוא הוותיק ביותר בצוות, עובד נשוי + שני בנים, גר בקיבוץ נען.

כ-30 שנה במועצה. אחראי על תחזוקת צור אחראי על גני השעשועים

כל המבנים, ונותן מענה גם לבתי ספר ומלווה גם קבלנים לגני ילדים

ולגני ילדים. אפרים מכיר את המועצה ולבתי ספר. בנוסף, אחראי על בית

ממש כמו את כף ידו, זמין 24/7 והשרות העלמין המועצתי, ומוודא שהכל

אצלו מעל לכל. תקין ועובד כמו שצריך. המשפט

שמוביל אותו: “כשאתה מאמין

בעצמך, לא צריך לשכנע אחרים.

כשאתה מרוצה מעצמך, אתה לא

אבי בן משה צריך אישור של אחרים. כשאתה

תפקיד: אחראי אחזקת קריות החינוך מקבל את עצמך, כל העולם יקבל

במועצה אותך.”

גר במושב חדיד שבחבל מודיעין, נשוי

לנאוה ואב לדניאל, עדן, עינב, וביילי

הפינצ'רית הקטנה. אבי מלווה קבלנים משה כהן

לבתי ספר, נמצא איתם, מפקח עליהם. תפקיד: אחזקת גני ילדים

אבי הגיע לצוות מתפקיד של אב בית אב לשלושה, גר ברחובות, והוא

בבית ספר הרצוג, ולכן מכיר היטב את כרגע הכי חדש בצוות – עובד

כל אבות הבתים ואחראי עליהם – בודק כשנה וחצי במועצה. מעבר

שהעבודה מתבצעת כסדרה ושלא חסר לאחריותו על התחזוקה בכל גני

להם דבר אבי, רוכב אופני שטח בטבע, הילדים, משה מקצוען בריתוך,

מאמין בנתינה לקהילה, במקצועיות ולכן גם עושה את כל עבודות

בעבודה, ושהמשפחה מעל הכל. ה'אני הריתוך במועצה. ה’אני מאמין’

מאמין' שלו: "לעשות דברים באהבה זה שלו: “כשאתה עושה משהו,

תמיד עובד". תשתדל לעשות אותו הכי טוב

שיכול להיות.”

מרץ 2026 | 25

עמוד 26

אב הבית שהפך למורה:

סיפור על יוזמה, אכפתיות וחינוך פיננסי

בין מסדרונות בית הספר ’עתידים’, מתרחש משהו מיוחד. לא מדובר

בתכנית לימודים חדשנית, וגם לא בפרויקט של משרד החינוך. זה סיפור ממילוי מקום לרעיון חינוכי

על אדם אחד – אב הבית של בית הספר, שלומי פלח – שלקח את הרעיון להיכנס לכיתות הגיע די במקרה. “באחת הפעמים לא הגיע מורה

תפקידו למחוזות אחרים לגמרי. לשיעור בחירה, אז שאלו אותי אם אני יכול להיכנס”, שלומי מספר.

כי שלומי, שדואג שכל מה שצריך לפעול בבית הספר – מברזים ונורות “אמרתי, למה לא? אבל לא רציתי להיכנס ולעשות בייביסיטר, רציתי

ועד תהליכי אספקה – ייפעל כראוי, עושה בנוסף גם משהו מיוחד לתת ערך. אז הצעתי להעביר שיעור בהתנהלות כלכלית. זה תחום שאני

מאין כמוהו. הוא נכנס לכיתה, ומלמד. ולא סתם מלמד: שלומי מעביר מכיר מהחיים, ומכיר אותו היטב”.

לתלמידות ולתלמידים שיעורים מרתקים בהתנהלות כלכלית, יוזמה מהשיעור הזה צמחה תוכנית שלמה שהפכה לשיעור בחירה רשמי.

אישית שהפכה להצלחה גדולה. בעולם שבו שיעורי כלכלה אישית “הכנתי כסף מדומה עם שמות של התלמידים, חילקתי לכל אחד

כמעט שלא קיימים במערכת החינוך, מדובר בלא פחות ממהפכה תקציב, ואנחנו מדברים על חיסכון, ריבית, משא ומתן”, הוא מתאר.

קטנה, שמתחילה מבפנים. שלומי עובד עם התלמידים גם עם עקרונות מתורת המשחקים – תרגילי

“הגעתי לבית החינוך ’עתידים’ ממש כשהוקם”, מספר שלומי, בן ,53 שיתוף פעולה וקבלת החלטות.

תושב באר יעקב, שבשמונה השנים האחרונות רואה בעצמו קודם כול אחד התרגילים שהוא אוהב במיוחד הוא “משחק האולטימטום”: שני

איש גזר (“אני רק ישן בבאר יעקב, גזר היא הבית שלי”). “במשך רוב חיי תלמידים מקבלים 1,000 שקל מדומים ביניהם, ועליהם להגיע להסכמה

הקמתי וניהלתי חברות מסחריות, ולפני שמונה שנים עברתי שינוי גדול על החלוקה. “את רואה את הדינמיקה, איך הם מנסים לשכנע אחד את

בחיים, שהוביל אותי לפה, למקום שהפך עבורי לבית אמיתי.” השני, מתמקחים, לומדים על הוגנות ועל מו”מ. היה לנו אפילו תלמיד

אחד ששבר את כל הסטטיסטיקות והצליח לקחת %80 מהסכום. זה

אב הבית – וכל מה שמעבר

נדיר, אבל זה לימד את כולם משהו”.

שלומי מספר שהוא אוהב מאוד את עבודתו כאב בית, ולמן ההתחלה התגובות לא איחרו לבוא. “התחילו להגיע עוד ועוד ילדים. היו לי ,12 ,13

לקח את התפקיד גם למקום חינוכי, למרות שבהכשרתו הוא אינו איש פתאום יש ,18 והייתי צריך לעצור, כי אי אפשר ללמד בקבוצה גדולה

חינוך. “תמיד ניסיתי להביא לכל עבודה שהיתה לי ערך מוסף”, הוא מדי – כל תלמיד חדש צריך לעבור תהליך. יש היום רשימת המתנה.”

מספר. “ב’עתידים’ זה הפך למשהו עמוק יותר. הייתי שותף אמיתי

להקמה – איפה ימוקמו הכיתות, איך ייראה המרחב. זה מבנה מדהים, לא שיעור רגיל, לא מורה רגיל

אבל היינו צריכים להכניס בו נשמה, וזה מה שעשינו”. הגישה של שלומי לשיעור ברורה: “אני לא מורה. אנחנו קבוצה. אני

בית הספר נפתח, ודי מהר שלומי הפך לדמות מוכרת. הוא מקבל את מדגיש את זה מהיום הראשון – כל אחד מיוחד, כל אחד שווה. אני שם

התלמידים מדי בוקר בשער, מכיר אותם בשמות, ומקפיד במיוחד על כדי להנחות, לא כדי להטיף. וזה עובד, אני רואה את השינוי בילדים.

אלה שקצת קשה להם. “יש ילדים שאני צמוד אליהם. לא ברשמי, כן? גם כאלה שלא משתתפים בדרך כלל בשיעורים, פתאום באים לפה

אבל אני שם בשבילם”, הוא מגלה. מרצונם”.

26 | גזרי מידע

עמוד 27

אחד הדברים שמשמחים את שלומי במיוחד הוא העובדה כי שליש

מהמשתתפים בשיעור – הוא בעצם משתתפות. “זה לא טריוויאלי להביא

בנות לשיעורי כלכלה כשאפשר לבחור גם שיעור ריקוד או אומנות”,

הוא אומר. “יש לי שש בנות בשיעור, והן מובילות לא פחות מהבנים.

בסוף אלה כלים אמיתיים לחיים, והלוואי שכמה שיותר בנות ייבחרו בזה.

הבנות אצלי בכיתה כוכבות אמיתיות וזה מעורר השראה”.

מטבע קהילתי: כשכלכלה פוגשת ערכים

מהשיעורים על חיסכון וריבית צמחה יוזמה נוספת ומרתקת: מטבע

קהילתי. “חשבתי איך משלבים בין כלכלה לחינוך ערכי, וככה נולד

הרעיון”, מסביר שלומי. “הילדים בונים מערכת של מטבע פנימי

שמטרתו לעודד עזרה הדדית, למנוע חרמות, ולחזק תחושת שייכות.

אנחנו קוראים לזה ’ילדים למען ילדים’”.

הרעיון צמח בעקבות שיח בנושא חיזוק חיובי ושייכות. “ישבנו עם

הילדים ואמרנו – מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?” הוא מספר,

“והם התחילו לבנות מערכת שבה ילדים יכולים לעזור אחד לשני,

לקבל ’מטבעות’ על מעשים טובים, ולהבין שכשעוזרים לאחרים – כולם

מרווחים”.

המטבע הקהילתי עובד כמו מערכת כלכלית אמיתית, אבל במקום רווח

אישי הוא מתמרץ התנהגות חברתית חיובית. “החינוך הוא לא רק לדעת

מה זה ריבית”, שלומי מדגיש. “זה ללמוד אחריות, לדעת לקבל החלטות,

לשתף פעולה, להבין תוצאה של מעשה. ובמיוחד – לפתח ביטחון עצמי”.

החלום הגדול של שלומי ענק ומרגש. “אני חולם רחוק – ’ילדים למען

ילדים’ בכל העולם. הילדים יעשו סרטונים, יפיצו את הרעיון, יוציאו את

המטבע הקהילתי של ’עתידים’. אם נצליח, אולי יום אחד נוכל להפיץ

את זה גם לבתי ספר אחרים. לא משנה לאן זה יגיע, העיקר שיש לנו

סמל שהוא גם חברתי וגם כלכלי”.

דור חכם אבל פגיע

שלומי מדבר בחום רב על הדור שמולו. “הילדים של היום הם חכמים

מתמיד. יש להם גישה לכל הידע בעולם, אבל הם גם רגישים מאוד.

חלקם לא עומדים באמירה אחת קשה. אז אני מנסה לחזק אותם, לא

רק כלכלית, אלא גם רגשית. בסופו של יום אני עושה את זה כי אני

מאמין בזה”. כשהתפקיד לא קובע

את התמיכה הזאת הוא זוכה לקבל גם בעצמו. “אני לא מורה. לא למדתי “תיראת לעצמך אי פעם שתהיה מורה?” אני שואלת.

הוראה”, הוא מדגיש. “אבל קיבלתי גב מלא – מהמועצה, מההנהלה, “בכלל לא. תחום החינוך היה הכי רחוק ממני בגלגול המקצועי הקודם

מהצוות. הם נתנו לי להוביל, מתוך אמון, וזה לא מובן מאליו. מגיע להם שלי. אבל הפתעות תמיד יכולות לקרות, וקורות. חשוב לי להגיד את

המון כבוד על זה. אני חייב לציין שללא האמון של רונית חזן, מנהלת בית זה: לפעמים ההגדרה של התפקיד לא קובעת כלום, כי האדם הוא זה

הספר, הסגניות שירי נוח ועידית גורן, והיועצת החינוכית אילת דליצקי שעושה את התפקיד ולא להיפך. אם רואים אדם, מאמינים בו, נותנים לו

שעוזרות לי בהכל – לא היה קורה מה שקורה היום. הזדמנות – דברים מדהימים יכולים לקרות.”

מרץ 2026 | 27

עמוד 28

עובדת

החודש

עובדת החודש:

נועה לגאלי שיחה יכולה להימשך גם עשר דקות ויותר. זה דורש הרבה סבלנות,

לשבת איתם, להסביר לאט, לפעמים כמה פעמים. שמו אותי בתפקיד

הזה כי ידעו שיש לי את הסבלנות לזה”.

לפעמים הקול הראשון שתושב שומע מהמועצה הוא זה שעושה את

כל ההבדל. כזה שמקשיב, מסביר בסבלנות, לא ממהר לנתק, ובעיקר

ומה קורה מעבר לפתרון הטכני עצמו?

גורם לצד השני להרגיש שיש מי שרואה אותו. הקול הזה שייך לעובדת

“יש תחושת סיפוק לשני הצדדים. הם מתקשרים מתוסכלים, כי הם לא

החודש שלנו. קבלו אותה – נועה לגאלי, נציגת שירות במוקד המועצה.

מצליחים להסתדר לבד, וכשבסוף הבעיה נפתרת הם ממש שמחים.

אומרים תודה, מתרגשים, לפעמים גם מספרים קצת על עצמם. וגם לי

נועה, איך מרגיש להיות עובדת החודש? זה נותן תחושה טובה שהצלחתי לעזור”.

“האמת? קצת מביך, אבל גם מאוד כיף. אני לא רגילה לדבר על עצמי

יותר מדי, אז מרגש לדעת שמעריכים את מה שאני עושה”.

איך נראה יום עבודה במוקד?

“אפשר לקרוא לזה שגרה נעימה. מגיעים בבוקר, נכנסים למערכת,

ספרי לנו קצת על עצמך. ומתחילות השיחות. תשלומי ארנונה, קנסות, פניות על כל נושא אפשרי.

אם אנחנו יכולות לפתור משהו במקום, אנחנו עושות את זה. אם לא,

“גדלתי בעזריה, אבל אני גרה בפדיה אצל המשפחה של בעלי, יחד עם

אנחנו פותחות פנייה ומנסות לעזור כמה שאפשר”.

שלושת הכלבים שלנו. שנינו מחוברים חזק לגזר – הוא חקלאי, ואני

באה ממשפחה של רפתנים. חוץ מהעבודה, אני לומדת מנהל עסקים

וקולינריה בקרית אונו. אולי זה שילוב קצת לא שגרתי, אבל מתאים לי”.

את כבר ארבע שנים במועצה ובתפקיד.

“טוב לי. קרוב לבית, נוח מאוד עם הלימודים, והכי חשוב – המנהלת שלי

מה בעצם את עושה במועצה? מדהימה, וכל הקולגות שלי ממש כמו משפחה. זה לא משהו שמוותרים

עליו בקלות”.

“אני כמעט ארבע שנים במוקד המועצה. עם הזמן קיבלתי גם אחריות על

מוקד זהב, שזה משהו מאוד משמעותי עבורי. זהו מוקד ייעודי לאזרחים

ותיקים ויש להם מספר טלפון שמגיע ישירות אליי, ולא למוקד הכללי. אני

יש לך מסר קטן לתושבים?

עוזרת להם בתשלומים, רכישת כרטיסים לאירועים, עניינים של ארנונה

“סבלנות. זה באמת הדבר הכי חשוב. לפעמים דברים לוקחים רגע, אבל

וכל דבר שהם מתקשים בו, בעיקר במה שכרוך בפעולות דיגיטליות”.

בסוף הכל מסתדר”.

זה דורש סוג אחר של עבודה, לא?

תודה נועה, על כל העשייה שלך! מחכים בסבלנות לשיחה הבאה איתך,

“מאוד. שיחה רגילה במוקד לוקחת דקה עד ארבע דקות. במוקד זהב במוקד או מחוצה לו.

28 | גזרי מידע

עמוד 29

ט“ו בשבט

במרחב הכפרי

לכבוד ט”ו בשבט הוביל אגף המרחב הכפרי

מהלך נטיעות רחב היקף, שהתאפשר בשותפות

עם משתלת אשתאול של קק”ל שסיפקה 2,780

שתילים, ועם המשתלה הקהילתית בחולדה

בהובלת סילביו פלדמן שתרמה למעלה מ-100

עצים בוגרים. למעלה מ-20 יוזמות קהילתיות

נענו לקול הקורא והגיעו לאסוף שתילים לשתילה

בחצרות בתי ספר, גני ילדים ומרחבים קהילתיים

ברחבי היישובים.

בין המיזמים שהשתתפו השנה בשתילה: חצר

מועדון הנוער במשמר דוד, שטחים ציבוריים בבית

עוזיאל ובמצליח, חוות שפון בנצר סרני, חורשת

הצבעונים ברמות מאיר, גן המייסדים בכפר בן נון,

החורשות בקיבוץ נען, חצרות גני הילדים ומספר

בתי ספר. בנוסף, נפתחה השנה חממת גידול עצים

בבית הספר “מעיין” על מנת להצמיח את הדור הבא

של עצים בוגרים.

הצדעה של הוקרה וחיבוק לכל לוחמינו בכל כוחות הביטחון בפועלם מקטן

ועד גדול שהקב"ה ישמור על כולם.

הערכה גדולה לראש הממשלה בנימין נתניהו וכל המערכת המדינית שעימו.

תודה רבתי לנשיא ארה"ב טראמפ והממשל וכל הלוחמים שלהם

גזרי תורה

חום גדול בלב על המעטפת האזרחית התומכת לחימה – בבריאות/ בהגנה/

הרב אהרן מרצבך

בהנחיות/ בתורה/ ובתפילה ועוד ועוד לאין מספר - כאשר המכנה המשותף

הוא הערבות ההדדית, כל אחד בתחומו, וכולם יחד כאיש אחד בלב אחד.

יש להדגיש ולזכור היטב! – הכרת הטוב איננה רק חובה מוסרית כלפי מי

שפעל – היא חובה כלפי עצמינו, כשם שאדם צריך לאכול כך בריאות נפשו

ומימוש האמת הפנימית שבה נזקקת להביע תודה, ובכך נתקן עולם.

זהות יהודית

נבואת מיכה הנביא / הכרת הטוב /

נאמר במדרש: בזכות שלשה דברים נגאלו ישראל - * שלא שינו את שמם *

שלא שינו את לשונם * שלא שינו את מלבושם.

זהות יהודית

על גודל העניין של ה'זהות היהודית' סיפר גיבור ישראל אלישע מדן שנפצע

הדברים נכתבים, לקראת חג הפסח, בעיצומה של 'מלחמת שאגת ארי' אנוש במלחמה בבית חאנון בצפון עזה [בהרצאה שהעביר במסגרת ערב

השקה של עמותת שעלים, לפרויקט 'יד לגיבורים' (תמיכה במשפחות

התחושה היא שמתגשמת לנגד עינינו נבואת מיכה הנביא – פצועים).]

בסוף ספרו (ז, טו) מנבא ש – "כִ ּימֵ י צֵ אתְ ךָךָ מֵ אֶ רֶ ץ מִ צְ רָ יִם (ממש כמו ניסים של כידוע, רבים מאוד מן החיילים, התחילו במהלך המלחמה ללבוש בגד ציצית.

אז) אַ רְ אֶ נּנּוּוּ נִ פְ לָ אוֹוֹת" (בעתיד). כששאל את אחד החברים בפלוגה, קיבוצניק, מדוע חשוב לו הדבר, הלוא

היכולת המפליאה של חיל האוויר, של המוסד וכל המערכות כולם, אינה לא הורגל בזה.

פחותה מניסי מצרים, ואולי אף גדולה מהם. ענה החבר: ביוצאי להילחם ידוע לי היטב שאני עלול למות. אני רוצה

בעוד במצרים היו אלה ניסים אלקיים שיד אדם לא היתה שותפה בהם שבמידה וזה יקרה, חלילה, שיהיה על גופי סימן זיהוי יהודי מובהק, שיבטא

בימים אלה נחשפים לעוז וגבורה וחכמת ובינה של כל העוסקים במלאכה, את העובדה שנלחמתי עבור עם ישראל, ובגד הציצית הוא סימן זיהוי יהודי.

המלווה בסייעתא דשמיא אלוקית עצומה, שאין לשער. נצח ישראל לא ישקר

חזק חזק ונתחזק

חובת הכרת הטוב – חג שמח, שנראה בגאולה ישועה ונחמה

הודאה גדולה לקב"ה, על נפלאותיו וחסדיו המלווים את גבורת כל כוחותינו וכל ישראל יעלו לרגל לבית המקדש בירושלים

באשר הם, והשמירה על העם היושב בציון. במהרה בימינו, אמן

מרץ 2026 | 29

עמוד 30

הכר

את

החקלאי

סיפורו של מרקוס הרפתן

מקיבוץ גזר

הוא הגיע לקיבוץ גזר בשנת 1998 והפך לחקלאי, למעשה מבלי

שתכנן זאת. כאן הקים את ביתו יחד עם אשתו יהודית, וכאן גדלו שלוש

בנותיו - קמילה, סול ונטלי. שתי הצעירות הן ילידות הקיבוץ, והמשפחה

כולה מחוברת בעבותות חזקות לאדמה ולקהילה של מועצה אזורית

גזר. היום, 28 שנה וכמעט 14,000 ליטר לפרה בשנה יותר, הוא אחד

זה מדהים. ועדיין, החקלאות היא תחום מאתגר.

ממנהלי הרפת הטובים בישראל – ומוכיח שהתשוקה האמיתית יכולה

“זה נכון. האתגר הגדול ביותר בשנת 2026 הוא מבחינתי שמירה על יעילות

לפגוש אותך גם בהפתעה. מקסימלית בעולם משתנה. הטכנולוגיה מתקדמת מהר, והמשימה שלי

היא להטמיע את החידושים הללו תוך שמירה על המרקם האנושי והחום

שנדרש בטיפול בבעלי חיים. כמובן שיש גם אתגרים בשילוב הדורות

מרקוס בן אליאס, הרפתן האגדי של קיבוץ גזר, מספר שעד שהגיע

הבאים.”

לקיבוץ כלל לא חשב על כיוון של חקלאות. "לא חלמתי להיות חקלאי

בילדותי", הוא מספר, "אבל כשנחתתי בקיבוץ גזר והתחלתי לעבוד עם

הפרות, הרגשתי חיבור מיידי. התחלתי "מלמטה", מעבודת כפיים בשטח, יש לך רעיונות בתחום הזה?

ועם השנים צמחתי לניהול. זה מוכיח שהתשוקה האמיתית יכולה לפגוש “אני מאמין שהדרך לעודד את בני הדור הבא היא להראות להם שחקלאות

אותך גם במהלך החיים.” מודרנית היא הייטק לכל דבר. אנחנו צריכים לשלב אותם בתהליכי קבלת

החלטות ולהראות להם שזו קריירה משמעותית, חדשנית ומתגמלת, ולא

ספר לנו על העבודה שלך? רק עבודה פיזית מפרכת. פה בגזר יש סיכוי טוב לשילוב הדורות הבאים,

“אני מנהל את הרפת של קיבוץ גזר מאז שנת .2012 בחרתי בענף הזה כי יש כאן משהו מיוחד. החקלאים בגזר מאופיינים בחלוציות וקידמה. יש

כי הוא דורש שילוב נדיר בין רגישות לבעלי חיים לבין ניהול מערכות כאן קהילה של אנשים שלא מפחדים מעבודה קשה ומבינים שחקלאות

מורכבות. הרפת היא לב פועם שדורש תשומת לב בכל רגע, וזה מה היא עמוד השדרה של המדינה.”

ששומר עליי ערני ומלא תשוקה.”

איזו עצה היית נותן לחקלאי צעיר?

מה אתה הכי אוהב בחקלאות? “השקיעו בצוות שלכם. במהלך השנים למדתי שעבודת צוות היא הדרך

“אני אוהב את היכולת לראות תוצאות מוחשיות. כשאתה משקיע בפרה, היחידה להשתפר ולהגיע לתוצאות. אי אפשר להגיע ל-14,000 ליטר

בתזונה שלה, ברווחה שלה, היא מחזירה לך. יש סיפוק אדיר בלראות לבד. רק כשכל הצוות רתום, מאמין בדרך ועובד יחד בסנכרון, השמיים

מערכת שעובדת בסנכרון מושלם. בשבילי, החקלאות הפכה לחלק בלתי הם הגבול. אל תהיו רק מנהלים, תהיו מנהיגים שצומחים יחד עם האנשים

נפרד מהזהות שלי – לא רק מקצוע, אלא דרך חיים.” שלהם.”

מה הרגע הכי חשוב שעברת כחקלאי?

רגע השיא שלי הוא ללא ספק המסע שעברנו מאז .2012 כשנכנסתי מסר לקהילה?

לניהול הרפת, היינו בייצור של 12,000 ליטר לפרה בשנה. היום, בזכות “אני רואה עתיד בחקלאות מדויקת (Agriculture .)Precision אנחנו

שינויים עמוקים והתמדה, הגענו לממוצע מדהים של כמעט 14,000 ליטר. נמשיך להוביל בייצור החלב בישראל בזכות אימוץ טכנולוגיות ניטור

הקפיצה הזו היא ההוכחה שחזון וניהול נכון מביאים לתוצאות ברמה מתקדמות שיאפשרו לנו להיות עוד יותר יעילים וירוקים. וכל אחד יכול

עולמית.” לתרום - גם אם זה רק להבין את הערך של מה שמגיע לשולחן שלנו".

30 | גזרי מידע

עמוד 31

ספורטאיות וספורטאי המועצה ממשיכים לכבוש

גאווה מקומית

במגרשים, בבריכות ועל המזרנים, הישגים

שממלאים אותנו גאווה!

מקומות ראשונים

בהתעמלות

אומנותית

ואקרובטיקה

באליפות הפועל בחולון, בה השתתפו כ-200 מתעמלות, נבחרת ההתעמלות

האומנותית זכתה במקום הראשון בדרגת הבוגרות, בתרגיל אלות וחישוקים,

ובמקום השני בדרגת ההכנה, בתרגיל קבוצתי בלי מכשיר.

במקביל נערכה גם התחרות הראשונה לעונת 2026 של נבחרת האקרובטיקה,

שהוסיפה גאווה עם שורה ארוכה של מקומות ראשון עד שלישי, ובראשם עדי

ארנון ממזכרת בתיה שזכתה במקום הראשון בליגה א’ בוגרות.

תודה למנהלת ענף ההתעמלות האומנותית ולמאמנות גל חן וכולדר שמואל,

נטלי ברוניסלבה, סופיה גרסט, אלינה לאנג ואודהיה פוקט. תודה למנהל ענף

האקרובטיקה ולמאמנים יניב וייסמן, נור בן נון ואלי פורמבה.

אלופי ישראל בטאקוונדו!

תחום הטאקוונדו ממשיף לקטוף

תארים! באליפות שנערכה

בירושלים בחנוכה זכו גל נשר

מחולדה במקום הראשון, נגב

רוקח מבית חשמונאי במקום

עומר שני – אלופת ישראל בשחייה!

השני ואילה בר ממשמר איילון

עומר שני ממושב סתריה, תלמידת כיתה ח’

במקום השלישי. תודה למנהל

בתיכון אית”ן, הוכתרה כאלופת ישראל לגילאי

האגודה, צפריר קוממי ולמאמנים

14 באליפות “ארנה” במכון וינגייט, עם שלוש

אבנר שלגי, אסף בייגן ואופק קלי

מדליות זהב במשחי ,50 100 ו-200 מטר חזה

על המסירות וההשקעה שמביאה

ומדליית ארד בשליחות. המועצה גאה בך,

להישגים המרשימים.

עומר!

ענף הטניס ממשיך לעלות הישגים להפועל ירושלים-גזר בשחייה

גאווה של ט ניסאים! דניאל שלו מכפר שמואל הגיע

שמונה שחיינים מהמועדון הצעיר, שנפתח לפני שנה

לרבע גמר בתחרות ווילסון הארצית, ותומר ניסים

בלבד, העפילו לגמר אליפות ישראל בבריכות קצרות.

וכרמל גלבנד הגיעו לשמינית הגמר. שלושת השחקנים

גבי כהן בלטה במיוחד עם שתי מדליות כסף ומדליית ארד

מתאמנים בהדרכת עינב שבח, בשלוחת חוגי המועצה

– כמשתתפת הצעירה ביותר בגמר הבוגרות כשהיא בת

בבית חשמונאי. אנחנו גאים בכם ובטוחים שתגיעו

13 בלבד! תודה והערכה למאמן השחייה לאון ספקטור.

להישגים נוספים!

כמה גאווה!

מרץ 2026 | 31

עמוד 32

שירותי

המים

והביוב

עובריםלחברה

לפיתוח גזר

מה משתנה – האם כל ישוב יכול להצטרף?

למה זה טוב ומי ינהל את המים והביוב? בשמחה! המטרה היא שיפור השירות וכולם יכולים להצטרף.

בשנים האחרונות מערכות המים והביוב ביישובים כפריים המועצה מעריכה יחד עם היישוב ורשות המים את שווי

מתמודדות עם אתגרים גדולים: תשתיות ישנות, תקלות מערכת המים של היישוב, ובהתאם נקבע סכום התשלום

מורכבות והצורך בהשקעה ארוכת טווח. שישלם היישוב בגין המעבר.

המועצה האזורית גזר מצטרפת למהלך ארצי שמובילה

התושבים מרוויחים מיד – בחשבון אחיד, נמוך יותר ובתעריף

רשות המים, ומתקדמת למודל של ספק מים כפרי רב־יישובי

מוגן מעליות.

שינוהל ע"י החברה הכלכלית של המועצה - החברה לפיתוח

גזר. גוף מקצועי,בבעלות המועצה, שמנהל את המים עבור

היישובים במועצה, שיבחרו בכך, ואת תחום הביוב עבור כלל איך החשבון שתקבלו יראה עבור ישוב שהמועצה

ישובי המועצה.

מנהלת לו רק את הביוב ולא את המים?

כל זאת כדי לשפר את השירות, להשקיע בתשתיות, לצמצם

תקלות ודליפות מהתשתית הציבורית, ולהבטיח אספקת עד כה קיבלתם מהמועצה תלוש אחד בו חוייבתם על

מים אמינה לאורך זמן. הארנונה והביוב.

מעתה תקבלו מהמועצה את החשבון עבור הארנונה,

מה התושבים מרוויחים? ואת החשבון עבור הביוב תקבלו מ"החברה לפיתוח גזר".

תשתיות משודרגות

שקיפות ופיקוח ואיך ישולם החשבון?

תעריף ארצי אחיד ומפוקח ליישוב שהמועצה מנהלת לבעלי הוראות קבע בכרטיס אשראי - תשלח הודעת SMS

לו הן את המים והן את הביוב. לאישור המשך החיוב בהוראת הקבע הקיימת.

לבעלי הוראת קבע בבנק - תשלח הודעת SMS עם הנחיות

מה המשמעות של תעריף אחוד?

לחידוש הוראת הקבע.

תעריף אחוד הוא תעריף שנקבע ומפוקח על ידי מועצת

רשות המים הממשלתית.

חושבים שיש בעיה בחשבון שקיבלתם?

כאשר השירות ניתן על ידי גופים שונים, התעריפים משתנים

תכופות, אינם ניתנים להגנה ואף עולים מעת לעת. דברו איתנו. השאירו הודעה במוקד המועצה

בשנים הקרובות אנחנו צופים עליה בתעריפי הביוב. לישוב בטלפון ,08-9274001 ונחזור אליכם עם תשובות!

בתעריף אחוד לא ישתנה התעריף והוא מקבל הגנה. ישוב

שמשלם בנפרד את המים לא יהיה מוגן מעליית תעריפים.

מיםהםתשתיתחיים.

האם זה פוגע ביישוב?

אנחנו דואגים שהם יעבדו טוב

לא. המועצה לוקחת אחריות על תשתית מורכבת -

היום ובעתיד.

כדי להקל על היישובים ולשפר את השירות.