‫‪14/12/2025‬‬ ‫חוות דעת מקצועית בנוגע להקמת תחנת כוח על גז מחצבים (גז טבעי) במועצה אזורית גזר – קיבוץ נען‬ ‫היחידה הסביבתית גזר‪ -‬שדות דן‬ ‫כתבו‪:‬‬ ‫קרין טננצפ‪ ,‬יועצת היחידה לאיכות אוויר‬ ‫נופר ששון עופר‪ ,‬מנהלת היחידה הסביבתית גזר‪ -‬שדות דן‬ ‫הקדמה‬ ‫ישראל מתמודדת עם עלייה מתמדת בביקוש לחשמל‪ ,‬בין השאר כתוצאה מגידול באוכלוסייה‪ ,‬הרחבת תעשייה‪,‬‬ ‫שימוש גובר בטכנולוגיית ‪ AI‬שצורכת כמות אנרגיה עצומה וגלי חום קיצוניים‪.‬‬ ‫עם זאת הגדלת מערך ייצור החשמל בישראל אינה יכולה להסתפק רק בפתרונות מבוססי דלקים פוסיליים (כגון גז‬ ‫מחצבים המכונה גם גז טבעי)‪ .‬מגמות עולמיות והמלצות גופי סביבה בינלאומיים‪ ,‬מדגישות את החשיבות של מעבר‬ ‫לאנרגיות מתחדשות‪ ,‬הפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה ושילוב תפיסה בריאה וירוקה בתכנון אנרגטי‪.‬‬ ‫לפי מדיניות משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬יעד המדינה הוא להגיע לייצור חשמל ממקורות מתחדשים‬ ‫של לפחות ‪ 30%‬עד שנת ‪ ,2030‬תוך שמירה על איכות אוויר ובריאות הציבור‪ .‬במועצה אזורית גזר הוכנה תוכנית‬ ‫פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת‪ .‬נכון לשנת ‪ 14% ,2025‬בלבד מהחשמל בישראל מיוצר באנרגיה מתחדשת‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 48%‬מהחשמל באיחוד האירופאי‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הקמת תחנות כוח חדשות חייבת לכלול בחינת חלופות טכנולוגיות‪ -‬סביבתיות‪ ,‬ארוכות טווח המתמקדות במתן‬ ‫מענה אמין לצורכי החשמל תוך מינימום פגיעה סביבתית‪ .‬טרם אישור כל תכנית נוספת להקמת תחנת כוח‬ ‫המבוססת על דלק פוסילי‪ ,‬כולל גז מחצבים (גז טבעי)‪ ,‬יש לדרוש הצגת חלופות אמיתיות באמצעות אנרגיה‬ ‫מתחדשת‪ .‬בחינת חלופות אמיתית הכרחית להליך קבלת החלטות‪ ,‬כפי שמודגש במסמכים שונים של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה (אפריל ‪ .)2024‬בפועל‪ ,‬תוכניות רבות מקודמות ללא בחינה מספקת של חלופות סביבתיות‪ ,‬ולכן‬ ‫יש להבטיח שקיפות והצגת חלופות לדיון ציבורי‪.‬‬ ‫רקע כללי‬ ‫תחנות כוח הפועלות באמצעות טורבינות גז ומונעות בגז מחצבים מוקמות במטרה לייצר חשמל מבוזר‪ ,‬קרוב למוקדי‬ ‫הביקוש‪ ,‬לחזק את אמינות אספקת החשמל הארצית ולצמצם איבודי אנרגיה בהולכת החשמל‪ .‬אף שמדובר‬ ‫בטכנולוגיה בעלת יתרונות תפעוליים ואנרגטיים‪ ,‬הקמתן והפעלתן מלווה בהשפעות סביבתיות משמעותיות‬ ‫המחייבות תכנון זהיר ובחינה רב‪-‬מערכתית‪.‬‬ ‫עיקר הליכי האישור של תחנות כוח הללו‪ ,‬מתקיים במסגרת הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (ות”ל)‪ .‬בהתאם‬ ‫להחלטת ממשלה ‪ ,2282‬באזור המוגדר כ ”שטח מספר ‪ ,”3‬הכולל את שטח המועצה האזורית גזר‪ ,‬יש צורך בתכנון‬ ‫ארבע תחנות כוח עד ‪ ,2040‬כל אחת בהספק של לפחות ‪ 630‬מגה‪-‬ואט‪.‬‬ ‫לפליטת מזהמים לאוויר ישנן כידוע השפעות שליליות על בריאות האדם‪ .‬ההשפעות הבריאותיות הללו‪ ,‬מכומתות‬ ‫במונחים של עלויות למשק כתוצאה מאשפוזים‪ ,‬הפסד ימי עבודה ותמותה מוקדמת‪ .‬עלויות אלה מוגדרות כ"עלויות‬ ‫חיצוניות" ‪ .‬המשרד להגנת הסביבה מדרג את המפעלים המזהמים ביותר בישראל על בסיס רמת העלויות החיצוניות‬ ‫שפעילותם משיתה על המשק‪ ,‬במסגרת דו"ח מפל"ס שנתי ‪.‬‬ ‫כיום פועלים במרחב המועצה ובצמידות לה‪ ,‬שניים מהמפעלים בעלי העלות החיצונית הגבוהה ביותר בישראל‪ ,‬על‬ ‫פי דו"ח מפל"ס ‪:2024‬‬ ‫מפעל נשר – מדורג במקום השני‬ ‫•‬ ‫תחנת כוח גזר – מדורגת במקום הרביעי‬ ‫•‬ ‫תחנת כוח עם הספק של ‪ 630‬מגה‪-‬ואט צפויה להיות מדורגת על פי מדרג המפל"ס‪ ,‬בין ‪ 20‬המפעלים בעלי העלויות‬ ‫החיצוניות הגבוהות ביותר‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬תחנת הכוח ‪ IPM‬באר‪-‬טוביה‪ ,‬עם הספק מותקן של ‪ 451‬מגה‪-‬ואט‪,‬‬ ‫מדורגת במקום ה‪ 17-‬מתוך ‪ 20‬המפעלים בעלי העלות החיצונית הגבוהה ביותר מפליטות לאוויר בלבד‪ .‬גם תחנת‬ ‫כוח‪ ,‬שאינה חורגת מערכי הפליטה או מייצרת ריכוז מזהמים החורג מערכי הסביבה או היעד‪ ,‬פולטת כמות‬ ‫גדולה של מזהמים‪ ,‬שלאורך זמן‪ ,‬הינה בעלת פוטנציאל גבוה להשפעות בריאותיות שליליות ומכאן לעלויות‬ ‫חיצוניות גבוהות‪.‬‬ ‫יש להביא בחשבון כי מרגע קבלת אישור ההקמה לתחנת הכוח‪ ,‬קיימת אפשרות סבירה בהחלט‪ ,‬כי בסופו של‬ ‫התהליך ההספק בפועל של התחנה‪ ,‬יהיה גבוה מההספק שאושר תחילה‪ .‬דוגמה לכך ניתן למצוא בתחנת הכוח‬ ‫‘קסם’‪ ,‬שבה בסיום תהליך האישור‪ ,‬ההספק בפועל היה כמעט כפול מההספק שהוצג במקור לתושבים‪ .‬כמובן‬ ‫שהספק גבוה יותר משמעו עומס זיהום אוויר גדול יותר‪.‬‬ ‫השפעות זיהום אוויר‬ ‫בבואנו לבחון את ההשפעות הסביבתיות של תחנת כוח המופעלת על גז מחצבים‪ ,‬נדגיש שגם סוג דלק זה הינו‬ ‫דלק מזהם‪ ,‬גם אם באופן מופחת לעומת פחם ותזקיקי נפט (סולר‪ ,‬בנזין וכדומה)‪.‬‬ ‫מזהמי האוויר העיקריים הצפויים להיפלט משריפת גז מחצבים‪ ,‬הם‪:‬‬ ‫תחמוצות חנקן (‪)NOx‬‬ ‫•‬ ‫תחמוצת פחמן (‪)CO‬‬ ‫•‬ ‫תרכובות אורגניות נדיפות (‪)VOC‬‬ ‫•‬ ‫חלקיקים נשימים (‪ – )PM2.5, PM10‬ברמות נמוכות וממקורות נלווים כמו תחזוקה ותחבורה באתר‬ ‫•‬ ‫מזהמים נוספים בריכוזים נמוכים כגון ‪ ,N2O‬פורמלדהיד‪ ,‬בנזן‪ ,‬טולואן‪ ,‬קסילן‪ HAP ,‬ועוד‪ 1‬מזהמים אלו‬ ‫•‬ ‫לרוב אינם נבדקים‪ ,‬במסגרת בחינת תסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬שהיזם מגיש לאישור תכנית להקמת‬ ‫תחנת כח המופעלת על גז‪ ,‬בות"ל‪.‬‬ ‫מתאן (‪ )CH4‬ופחמן דו‪-‬חמצני (‪ – )CO₂‬גזי חממה‬ ‫•‬ ‫כמות המזהמים שצפויים להיפלט לאוויר תלויה בגודל התחנה (‪ )MW‬ובאופן הפעלתה ותחזוקתה‪.‬‬ ‫מתקני הפחתת מזהמים כגון ‪ SCR‬ומחמצן קטליטי מפחיתים את כמות המזהמים הנפלטים‪ ,‬אך לא מורידים את‬ ‫קצב הפליטה לאפס‪.‬‬ ‫ריכוזי הפליטות אליהם נחשף הציבור‪ ,‬מורכבים מהריכוזים הצפויים להיפלט מתחנת הכוח בתוספת ריכוזי הרקע‪,‬‬ ‫המגיעים ממקורות סמוכים כמו כבישים ומתקני תעשייה אחרים באזור ‪.‬‬ ‫רמת זיהום האוויר הנפלטת מהתחנה נדרשת לעמוד בערכי פליטה‪ ,‬שנקבעים ע"י המשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫במסגרת היתר הפליטה‪ ,‬שניתן למפעיל התחנה‪ .‬ההגבלות על גודל הפליטה מהתחנה נקבעות בין היתר על סמך‬ ‫היכולת הטכנו‪-‬כלכלית של מפעיל התחנה לעמוד בערכי הפליטה‪ .‬כלומר גם כאשר ישנה עמידה בכל דרישות‬ ‫הרגולטור‪ ,‬קרי המשרד להגנת הסביבה ‪ ,‬עדיין צפויה פליטה של זיהום אוויר מהמתקן‪.‬‬ ‫לפי שושנת הרוחות ‪ ,‬המבוססת על התחנה המטאורולוגית בחולדה ‪ ,‬הרוח השלטת במהלך היום מהשעה ‪07:00‬‬ ‫בבוקר עד ‪ 19:00‬בערב הינה מכיוון מערב‪ -‬צפון מערב ודרום מערב עם מעט רוחות מכיוון דרום מזרח‪ .‬בשעות‬ ‫הערב והלילה הרוח השלטת הינה מכיוון דרום מזרח – מזרח‪ .‬כלומר נראה כי השפעת תחנת כוח שתוקם במרחב‬ ‫מועצה אזורית גזר תשפיע על כלל האוכלוסייה הסובבת את התחנה‪ .‬צפי מרחקי ההשפעה של ארובות בסדר גודל‬ ‫של ‪ 60-70‬מטרים‪ ,‬הינו לרוב עד ‪ 10‬ק"מ‪.‬‬ ‫שושנת רוח מהלך הלילה‬ ‫שושנת רוח‪ -‬מהלך היום‬ ‫‪19:00-07:00‬‬ ‫‪07:00-19:00‬‬ ‫‪https://www.epa.gov/sites/default/files/2020-10/documents/c03s01.pdf 1‬‬ ‫בנוסף לתוספת זיהום האוויר מתחנת הכוח ‪ ,‬חשוב לציין את ההשפעה על צביון המרחב הכפרי בו מאופיינת‬ ‫המועצה‪ .‬על אף שמדובר במרחב מופר (שטח המטמנה)‪ ,‬להקמת התחנה‪ ,‬קיימות השלכות על הנראות ועל‬ ‫המערכת האקולוגית המקומית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אין להתעלם מהעובדה‪ ,‬שהתחנה מוקמת ביחד עם תשתיות נלוות ‪ -‬כבישי גישה‪ ,‬חיבור לרשת חשמל‬ ‫(הוספת עמודי מתח גבוה) ולרשת הולכת הגז‪ .‬הקמת תשתיות אלו‪ ,‬יפגעו משמעותית בנוף ועלולות לפגוע‬ ‫במגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫תחנת כוח המבוססת על טכנולוגיית טורבינות גז‪ ,‬מהווה אלמנט בולט בנוף‪ ,‬הן בשל מבנה הטורבינה והארובה‬ ‫הגבוהה (כ ‪ 60-70‬מטרים מעל פני הקרקע) והן בשל תנועת כלי הרכב והציוד בתוך וסביב האתר‪ .‬בשעות הלילה‬ ‫נוצר זיהום אור משמעותי ממערך התאורה התפעולית והבטיחותית העלול לפגוע ברצף החשיכה החשוב למערכת‬ ‫האקולוגית ולהשפיע על התנהגות בעלי חיים‪.‬‬ ‫הטורבינה עצמה ומערך העזר (מערכות דלק וגז‪ ,‬מערכי אוויר ויניקה‪ ,‬מערכות שמן‪ ,‬מערך קירור‪ ,‬גנרטורים משאבות‬ ‫ומערכות עזר נוספות)‪ ,‬מפיקות רעש רציף‪ ,‬שלרוב נע בין עשרות דציבלים בשגרה ליותר בעת תקלה (כתלות בתכנון‬ ‫ובאמצעי ההנמכה)‪ .‬גם בעת עמידה בתקנות הרעש הנדרשות‪ ,‬צפוי שיהיה רעש מורגש בעיקר בשעות הלילה‬ ‫בסביבה הקרובה ובסמיכות לבתי המגורים באזור‪.‬‬ ‫סביב מתקני חשמל נוצר שדה מגנטי של קרינה בלתי מייננת‪ .‬סוג זה של קרינה הוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי‬ ‫כמסרטן אפשרי‪ .‬ככל שהזרם העובר במתקן גבוה יותר‪ ,‬כך גדל השדה המגנטי הנוצר סביב המתקן‪ . 2‬בישראל‪ ,‬כמו‬ ‫במדינות רבות אחרות‪ ,‬לא נקבע עדיין בחקיקה סף מחייב לחשיפה כרונית לשדה מגנטי שמקורו במתקני חשמל‪. .‬‬ ‫עם זאת קבע המשרד להגנת הסביבה גבולות חשיפה לציבור הרחב ‪,‬בתקנות הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬אשר‬ ‫מתבססים על גבולות ()‪, ICNIRP , )(International Commission on Non-Ionizing Radiation Protection‬‬ ‫‪3‬לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬ ‫השלכות תכנוניות‬ ‫להקמת תחנת כוח יש השלכות תכנוניות מהותיות הנובעות ממגבלות שימושי הקרקע בסביבת התחנה‪ .‬במסגרת‬ ‫תכנית תשתית לאומית (תת״ל ‪ – 98‬לדוגמה בתוכנית קסם) נקבעו ייעודי קרקע מדויקים ורצועות תשתית כך‬ ‫שהקרקע שמוקצית לפרויקט מוגבלת במטרה ובשימושיה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬על פי תמ״א ‪ – 37‬תכנית מתאר ארצית לרצועות תשתית‪ ,‬קיימת הגבלה ברורה על שימושים ציבוריים‬ ‫אינטנסיביים כגון מגורים‪ ,‬משרדים ומוסדות ציבור בתוך תחום “שטח מגבלות בנייה” (‪ )Buffer Zone‬סביב תשתיות‬ ‫גז ותחנות תשתית‪.‬‬ ‫‪ 2‬הגבלת החשיפה לשדה מגנטי כתלות במשך החשיפה‪ ,‬אגף מניעת מניעת רעש וקרינה‪ ,‬המשרד להגנ"ס ‪03/2020‬‬ ‫נקודה נוספת שראוי לציין הינה בנוגע לאפשרות הקמת תשתיות מזהמות נוספות‪ ,‬בצמידות לתחנת הכוח‪ .‬זאת על‬ ‫פי נטיית גורמי התכנון לייצר מקבצים תעשייתיים‪ ,‬באזורים מופרים אשר נשענים על תשתית משותפת‪ .‬כך ייתכן‬ ‫בהחלט‪ ,‬כי בעתיד יילקחו קרקעות חקלאיות נוספות והאזור כולו יהפוך אזור תעשייה‪.‬‬ ‫השלכות חברתיות‬ ‫חשוב להתייחס גם לדילמה חברתית ‪-‬כלכלית‪ -‬סביבתית שעולה מהקמת תחנת כוח בשטח ישוב בודד בתוך‬ ‫מועצה אזורית‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היישוב נהנה מהכנסה כספית משמעותית כתוצאה מהשכרת הקרקע או מהחכרת זכויות‬ ‫השימוש‪ .‬מצד שני‪ ,‬הפעילות התעשייתית המתרחשת בשטח זה משפיעה על איכות האוויר‪ ,‬הרעש‪ ,‬זיהום קרקע‬ ‫והסביבה של יישובים אחרים שתחנת הכוח מוקמת לצידם‪ ,‬והינה בעלת פוטנציאל להשפיע לרעה על בריאות‬ ‫ורווחת חייהם של כלל האוכלוסייה במועצה האזורית כולה‪ .‬בעוד שתושבי היישוב המתכנן את תחנת הכוח‪" ,‬זוכה"‬ ‫בתועלת כלכלית מיידית‪ ,‬יתכנו תחושות אי‪-‬שוויון‪ ,‬עיוותי סיכונים ותסכול בקרב חלק מהתושבים‪ ,‬שאינם נהנים‬ ‫ישירות מההכנסות אך סובלים מההשפעות הסביבתיות ופוטנציאל הפגיעה באיכות חייהם‪.‬‬ ‫לסיכום ‪:‬‬ ‫שריפת גז מחצבים גורמת לפליטת מזהמים כגון ‪ ,N2O ,NOx, CO, VOC‬פורמלדהיד‪ ,‬בנזן‪ ,‬טולואן‪ ,‬קסילן‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪ HAP‬ועוד‪ .‬גם בעמידה בתקנים — הפליטות אינן אפס‪.‬‬ ‫תחנות כוח בגודל ‪ 630‬מגה‪-‬ואט‪ ,‬כפי זו המתוכננות באזור המועצה האזורית גזר‪ ,‬הינה מתקן בעל השפעה‬ ‫•‬ ‫סביבתית משמעותית‪ ,‬שהפעלתה מוסיפה עומס זיהום לאזור‪ ,‬שכבר כולל מפעלים מזהמים כמו נשר‬ ‫ותחנת כוח גזר‪.‬‬ ‫ישנו סיכוי סביר‪ ,‬כפי שכבר הוצג על‪-‬ידי היזם באסיפות תושבים בקיבוץ נען‪ ,‬שההספק הסופי יהיה גבוה‬ ‫•‬ ‫יותר מהמאושר בשלב הראשוני ובאופן ישיר כך גם זיהום האוויר יהיה גבוה יותר‪.‬‬ ‫הקמת תחנת כוח‪ ,‬על פי מנגנון החלטת ממשלה ‪ ,2282‬מעלה דילמות חברתיות‪ ,‬סביבתיות‪ ,‬כלכליות‪,‬‬ ‫•‬ ‫תכנוניות וביטחוניות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לפני קידום כל תחנת כוח נוספת יש לדרוש בחינה סביבתית מלאה‪ ,‬שקופה ולהציג לציבור חלופות‬ ‫מבוססות אנרגיה מתחדשת‪.‬‬