‫מקצוע חדש במערכת הלימודים‬ ‫נוף ילדותי‬ ‫סיפורו של מקום‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫פדגוגיה מבוססת מרחב‬ ‫כיצד נולד השינוי ‪-‬‬ ‫מנהלת אגף החינוך‪,‬‬ ‫דברי פתיחה ראשת‬ ‫מקומי ‪ -‬היכרות עם‬ ‫שיתוף ציבור וחממת‬ ‫שלי קרן ‪ -‬על הקשר‬ ‫המועצה‪ ,‬רותם ידלין ‪-‬‬ ‫הרעיון הגדול‬ ‫חדשנות חינוכית‬ ‫הקבוע בין חזון למע־‬ ‫הכול מתחיל בחינוך‬ ‫שים‬ ‫‪08‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪03‬‬ ‫ומה הלאה?‬ ‫"מניפה מקומית"‬ ‫"שביל גזר" ‪ -‬יצירה‬ ‫ליטל אלגביש‪-‬ארז‬ ‫לאן תוביל הדרך?‬ ‫‪ -‬תוכנית לימודים‬ ‫וחיזוק שותפויות‬ ‫ורונית חזן ‪" -‬נוף‬ ‫ייחודית רב גילאית‬ ‫ילדותי"‪ ,‬מרעיון גדול‬ ‫לביצוע בקנה מידה רחב‬ ‫ומשמעותי‬ ‫‪27‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תלמידי שכבה ד׳ בסיור ביער המגינים לומדים על אבן תחום גזר‬ ‫‪ | 2‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫הכול מתחיל בחינוך‪ .‬רותם ידלין‪ ,‬ראשת המועצה‬ ‫שאול טשרניחובסקי‬ ‫ָהָא ָדם ֵאינו ֶא ָלא‪...‬‬ ‫ָה ָא ָדם ֵאינו ֶא ָלא ַק ְר ַקע ֶא ֶרץ ְקַט ָנה‪,‬‬ ‫ָהָא ָדם ֵאינו ֶא ָלא ַת ְב ִנית נוף־מו ַל ְדתו‪,‬‬ ‫ַרק ַמה־ֶשָסְפ ָגה ָא ְזנו עו ָדה ַרֲע ַנ ָנה‪,‬‬ ‫ַרק ַמה־ֶשָסְפ ָגה ֵעינו ֶט ֶרם ָש ְבָעה ִל ְראות‪,‬‬ ‫ָכל ֲאֶשר ָפ ַגע ְבִמְשעו ֵלי־ְט ָל ִלים ֶי ֶלד‬ ‫ִמְת ַל ֵבט‪ִ ,‬נְכָשל ַעל ָכל גוש ְוִעי־ֲא ָדָמה‪...‬‬ ‫"‬ ‫בחזון רצינו שכל ילדה וילד‪ ,‬שגדלים במועצה אזו‪-‬‬ ‫רית גזר‪ ,‬יתחברו למרחב המועצה ‪ -‬מרחב כפרי‪ ,‬בעל‬ ‫מורשת עמוקה מימי יהושע בן נון‪ ,‬דרך המכבים‪,‬‬ ‫מאורעות תרפ"ט‪ ,‬מלחמת העצמאות והתיישבות‬ ‫ענפה‪ .‬רצינו שהם ילמדו תנ"ך והיסטוריה במקום‬ ‫שבו הם התרחשו‪ .‬רצינו כי הם יתחברו לאתוס‬ ‫החקלאי של המועצה‪ .‬רצינו שנפשם תיקשר‬ ‫בתבנית נוף מולדתם‪ ,‬נוף ילדותם‪.‬‬ ‫אנחנו מאמינות שחינוך שמייצר השראה הוא חינוך‬ ‫שנלמד מהרגליים‪ ,‬מהידיים‪ ,‬מהלב‪ .‬הוא חיבור‬ ‫למקום‪ ,‬לסיפורים‪ ,‬לאנשים‪ .‬הוא חינוך חווייתי‬ ‫שמשאיר חותם‪.‬‬ ‫אנחנו מאמינות שילד עם שורשים הוא ילד שיש לו‬ ‫ראשת המועצה‪ ,‬רותם ידלין עם התלמידים‬ ‫משמעות‪ .‬ילדה שמבינה את המורשת של המקום‬ ‫המועצה‪ .‬יחד הן הובילו חזון גדול למיזם חינוכי מעורר השראה‬ ‫תישאר מחוברת אליו לעד‪ ,‬תכבד את סביבתה‬ ‫ורתמו אליו את כל בתי הספר‪ ,‬את תנועות הנוער ואת הקהילה‪.‬‬ ‫הקרובה והרחוקה‪ .‬אנחנו מאמינות שככה מייצרים שייכות ואתוס‪.‬‬ ‫העבודה שלהן השפיעה והגיעה לכל בית במועצה‪ ,‬ושינתה לא‬ ‫חזון גדול קורם עור וגידים לאורך זמן בעשייה מדוקדקת‪ ,‬מלאת‬ ‫רק את פני החינוך במועצה אלא גם את פני המרחב‪.‬‬ ‫פרטים‪ .‬בצעדים קטנים ורתימת שותפות ושותפים‪" .‬גזר – נוף‬ ‫ילדותי" הוא פרויקט מועצתי רחב‪ ,‬שמשלב חינוך וקהילה‪ ,‬חינוך‬ ‫כך עושים חינוך מעורר השראה‪ .‬כך עושות חינוך בגזר‪.‬‬ ‫פורמלי ובלתי פורמלי‪ ,‬תיירות ועסקים‪ .‬פרויקט שארוג בחייה‬ ‫של קהילה והיא ארוגה בו‪.‬‬ ‫הברכה להפיכתו של החזון למציאות שורה על שלי קרן‪ ,‬מנהלת‬ ‫רותם ידלין‬ ‫אגף החינוך‪ ,‬על ליטל אלגביש‪-‬ארז‪ ,‬מנהלת מחלקת חינוך חברתי‬ ‫ראשת המועצה האזורית גזר‬ ‫קהילתי‪ ,‬ועל רונית חזן‪ ,‬לשעבר מנהלת מחלקת בתי הספר של‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪3‬‬ ‫מנהלת אגף החינוך‪.‬‬ ‫שלי קרן ‪ -‬על הקשר הקבוע בין חזון למעשים‬ ‫למשל‪ ,‬ילד שנולד ביישוב מסוים הלך לבית ספר יסודי‬ ‫איך יודעים מהי הדרך הטובה בחינוך?‬ ‫ייעודי ליישוב שלו ומשם לתיכון מסוים‪ ,‬וכך עוצב מסלול‬ ‫אנו חיים בתקופה‪ ,‬שבה לא מעט מוטל על כתפיה של מערכת‬ ‫ההתפתחות החינוכי שלו בלי גוונים ובלי אפשרויות בחירה‬ ‫החינוך בזירות השונות ‪ -‬הפדגוגיות‪-‬אקדמיות‪ ,‬החברתיות והרג‪-‬‬ ‫רבות‪ .‬היו לשיטה הזו יתרונות ברורים‪ :‬הכול מאוד מסודר ויציב‪.‬‬ ‫שיות ‪ -‬הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית‪ .‬לרשות המקומית‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬ילדים הזקוקים למענים ייחודיים לא קיבלו מענה‬ ‫יש מרחב משמעותי וחשוב כשחקנית מרכזית בתחום החינוך‪.‬‬ ‫מותאם במועצה‪ ,‬למשל ילדים מצטיינים‪ ,‬ילדים על הרצף‬ ‫במהלך השנים בכל מקום שבו עסקתי בחינוך‪ ,‬הובילה אותי‬ ‫האוטיסטי או ילדים הזקוקים למאפייני הוראה שונים בתוך‬ ‫שאלה אחת‪ :‬מה יש לי ‪ /‬לנו להציע ולהעניק לילדים כדי לסייע‬ ‫מסגרות החינוך הקיימות‪ ,‬כגון העמקת מאפייני הבחירה ופי‪-‬‬ ‫להם לצמוח ולהתפתח בעולם? למועצה האזורית גזר‪ ,‬כמו לכל‬ ‫תוח היצירתיות ומשפחות המעוניינות בחינוך שונה ‪ -‬דמוקרטי‪,‬‬ ‫אחד מהמרחבים החינוכיים שבהם פעלתי )תל אביב‪ ,‬רמלה‪,‬‬ ‫מונטסורי‪ ,‬אנתרופוסופי‪.‬‬‫חריש ועוד(‪ ,‬יש מאפיינים ואתגרים ייחודיים לה וגם הזדמנויות‬ ‫ייחודיות‪ .‬הצעד הראשון בכל תהליך חינוכי‪ ,‬על כן‪ ,‬הוא צעד‬ ‫של היכרות רחבה ומעמיקה ככל הניתן עם המרחב החינוכי ככל שהעמקנו להקשיב‪ ,‬היה ברור שהיתרון של יציבות וסדר הוא‬ ‫גם חיסרון‪ ,‬משום שהוא מצמצם את מגוון המענים לתלמידים‪.‬‬ ‫ועם המאפיינים‪ ,‬עם האתגרים ועם ההזדמנויות שבו‪.‬‬ ‫המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו הייתה להציע מגוון מענים‬ ‫בתחילת הדרך העמדנו במרכז את השאלות‪ :‬מהו הערך המוסף מתוך הבנה שיש צרכים שונים לילדים שונים במערכת בגזר‪.‬‬ ‫שלנו בגזר? ומהם אותם דברים שהילדות והילדים בגזר צריכים‪ ,‬לצד יצירה חינוכית משותפת והרחבת הקשר והרצף החינוכי‪,‬‬ ‫ושאנחנו כמבוגרים יכולים לפתח ולבנות עבורם במסגרות החינוך מגוון המענים היה אחד העוגנים החשובים שהנחנו לפתחנו‬ ‫של גזר? כדי לענות על השאלות הללו פגשנו את סיפור המקום בתחילת הדרך בגזר ועבדנו למימושו‪.‬‬ ‫ויצרנו תהליכי היכרות עם התושבים ומיפוי צרכים‪ ,‬למדנו מה‬ ‫מוביל את גזר‪ ,‬מה מעורר תקווה ורצון לשותפות והשתתפות‪ ,‬מגוון מענים הוא עיקרון ועוגן ברובד המועצתי‪ ,‬ברובד הבית‬ ‫ומה מאתגר או מעורר חשש אצל השותפים למעשה החינוכי‪ .‬ספרי וברובד הכיתתי‪ .‬ברובד המועצתי הפכנו‪ ,‬למשל‪ ,‬את בית‬ ‫למדנו מה מבקש המקום‪ ,‬ומה צריכים מי שנמצאים במערכת הספר הפרטי מעין )אנתרופוסופי( לבית ספר ממלכתי‪-‬ייחודי‬ ‫והקמנו בית ספר דמוקרטי‪-‬מונטסורי חדש‪ .‬לילדים המצטיינים‬ ‫החינוך בגזר‪.‬‬ ‫העברנו לגזר את תוכנית המצטיינים של משרד החינוך‪ ,‬שהייתה‬ ‫הלמידה התחילה במפגשים עם ראשת המועצה והחזון החינוכי בשוהם‪ ,‬ופתחנו כיתת "מופת"‪ .‬לילדים על הרצף האוטיסטי‬ ‫שלה עבור קהילת גזר‪ .‬משם פגשתי והכרתי את המנהיגים הקמנו עד כה חמש כיתות תקשורת בחינוך היסודי והעל יסודי‬ ‫החינוכיים‪ ,‬את הצוותים והקהילה החינוכית של גזר ואת ושלושה גני תקשורת‪.‬‬ ‫מסגרות החינוך השונות במועצה‪ .‬שיא הלמידה וההיכרות‬ ‫המעמיקה היה יצירת חממת חדשנות חינוכית‪ ,‬שפעלה במשך במקביל פעלנו להרחבת מגוון המענים בתוך בתי הספר וב‪-‬‬ ‫שנה ואפשרה לי לפגוש מקרוב את אנשי הקהילה ולהכיר את כיתות‪ .‬בדקנו מחדש והטלנו ספק בהנחת היסוד המסורתית‪,‬‬ ‫נקודות המבט שלהם‪ .‬כך למדתי בהדרגה על מערכת החינוך שלמידה מתקיימת רק בתוך כיתה ורק בצורה פרונטלית‪ .‬בחרנו‬ ‫של גזר‪ ,‬על קהילת גזר ועל השבילים החינוכיים המתאימים את מגוון המענים כעיקרון שצריך לבוא לידי ביטוי בכל הרמות‬ ‫לגזר‪ .‬בהתאם לכך גיבשנו את שלושת העוגנים המובילים של עבור תלמידים ספציפיים ובמעגלים רחבים יותר‪ .‬בכיתה יצרנו‬ ‫אגף החינוך במועצה‪ :‬מגוון מענים‪ ,‬רצף חינוכי ויצירה משותפת‪ .‬אפשרויות ללמידה אחרת וחדשנית‪ ,‬הרחבנו בחירה במערכת‬ ‫השעות‪ ,‬וברחבי המועצה כולה הסתייענו במשאבי הטבע‬ ‫ובקהילות העומדות לרשותנו‪ .‬התלמידות והתלמידים הכירו‬ ‫איך מובילים שינוי?‬ ‫מערכת החינוך בגזר נחשבה עד לא מזמן כמערכת בעלת צורת ישיבה אחרת; אפשרויות של תנועה בכיתה; עבודה‬ ‫תלם קבוע וברור מראש‪ ,‬שנותנת מענה למרבית הילדים בקבוצות; כיתות שבהן הלוחות מצויים בכמה מוקדים בכיתה‬ ‫בגזר‪ .‬בעיקר היו אלה הילדים שנמצאים במיינסטרים‪ ,‬עבור קידום תהליכי למידה משתפים ואקטיביים; שולחנות‬ ‫‪ | 4‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫תנועת נוער‬ ‫"‬ ‫מצטרפים לתנועת השינוי‪ .‬שינוי אינו מעבר חד מ"אין" ל"יש"‪.‬‬ ‫זהו דיאלוג מתמשך שיש בו גם לא מעט ניסוי וטעייה‪ .‬ביצירה‬ ‫של תנועה מהכיתה החוצה‪ ,‬או תנועה מהמוכר אל החדש‪ ,‬יש‬ ‫המטרה הראשונה שהצבנו לעצמנו‬ ‫גם מקום להתאמות ושינויים הנדרשים תוך כדי תנועה‪.‬‬ ‫הייתה להציע מגוון מענים מתוך‬ ‫מה מיוחד בתוכנית "נוף ילדותי"? ואיפה היא בסיפור הגדול שלנו?‬ ‫"נוף ילדותי"‪ ,‬שמוצגת בחוברת שלפניכם‪ ,‬היא תוכנית חדשנית‬ ‫הבנה שיש צרכים שונים לילדים‬ ‫שפותחה בגזר כתולדה של החזון החינוכי שלנו על אודות‬ ‫שונים במערכת בגזר‪.‬‬ ‫למידה חוץ כיתתית‪ .‬זהו מודל חינוכי ייחודי‪ ,‬שמטמיע את כל‬ ‫שלושת העוגנים של מערכת החינוך שלנו גם יחד‪ :‬יש בו מגוון‬ ‫דרכי למידה במגוון מתודות‪ ,‬הוא יוצר רצף חינוכי בין החינוך‬‫מחיקים שמחזקים את התובנה שכל אחד יכול להיות גם לומד‬ ‫הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי ועל פני שכבות הגיל השונות‪,‬‬ ‫)תלמיד( וגם מלמד )מורה( בחלקים שונים של שיעור‪ .‬ברמת בית‬ ‫והוא מעגן יצירה משותפת של אגפים שונים במועצה ושל‬ ‫הספר הוקמו חדרים ייחודים ללמידה אחרת‪ ,‬ונוצרו הזדמנויות‬ ‫ילדים ומורים גם יחד בבתי ספר‪.‬‬ ‫לימוד לכל שכבות הגיל בחצרות בתי הספר ומחוץ לבתי הספר‬ ‫)וגם מחוץ לגני הילדים(‪ ,‬כדי שהלמידה תצמח ותתפתח בכל‬ ‫מרחבי הטבע והקהילה שיש לגזר להציע‪ .‬כך‪ ,‬למעשה‪ ,‬עוררנו המודל המוצג בחוברת עונה על רעיון גדול ומוכר בשדה החינוך‬ ‫את המערכת כולה לעבור ללמידה במגוון אפשרויות ומענים של פדגוגיה מבוססת מקום‪ .‬אני תקווה שהקוראים בה ימצאו‬ ‫את עצמם בתמונות ובמעשים‪ ,‬או ימצאו את עצמם כמי שיכולים‬ ‫גם לתלמידים וגם למורים‪.‬‬ ‫לחולל שינוי מסוג כזה במקום שבו הם נמצאים‪ ,‬אם בתוך גזר‬ ‫ואם מחוץ לה‪ .‬אני מזמינה אתכם ואתכן להצטרף אלינו למסע‬ ‫מה למדתי בדרך?‬ ‫הדבר המרכזי שלמדתי הוא שאי אפשר לחולל שינוי ללא של למידה והיכרות של התוכנית "נוף ילדותי" כמודל ליצירת‬ ‫שותפים לדרך‪ .‬לכן השינוי תמיד מתרחש בשלבים‪ .‬בשלב מהלך של שינוי חינוכי רחב‪ ,‬עמוק ובעל השפעה‪.‬‬ ‫הראשון נמצאים בעלי העניין שמבינים ורוצים בשינוי ‪ -‬המנהלות‬ ‫מי איתי בדרך?‬ ‫והמנהלים‪ ,‬אנשי הצוותים החינוכיים‪ ,‬אנשי הקהילה והתלמידים‬ ‫שרואים בשינוי ברכה ותועלת‪ ,‬פתוחים אליו ולכן גם מוכנים חברו ליצירה ולגיבוש של תוכנית "נוף ילדותי" ליטל אלגביש‪-‬‬ ‫להשקיע פנאי ומאמץ כדי להתניע את תהליך השינוי‪ .‬בשלב ארז‪ ,‬מנהלת אשכול החינוך החברתי‪-‬קהילתי של אגף החינוך‪,‬‬ ‫השני מגבשים יחד את העוגנים ואת עקרונות הפעולה ודרכיה‪ .‬ורונית חזן‪ ,‬מנהלת מחלקת בתי הספר‪ ,‬אשר הובילו יחד את‬ ‫בשלב השלישי מתחילים לייצר פעולות בהיקפים שונים ובטווחי התוכנית מחזון למעשה בשטח‪ .‬איתן חברו להצלחת התוכנית‬ ‫זמן שונים‪ ,‬שנובעים מהעוגנים ומטעימים אותם‪ .‬כאשר הרבה מנהלות ומנהלים בבתי הספר של גזר וכל הצוותים החינוכיים‬ ‫פעולות קטנות )פיקסלים( מתחילות להיווצר ולצאת לפועל‪ ,‬לאט שלהם‪ ,‬כמו גם כל הקולגות שלנו במחלקות המועצה השונות‪.‬‬ ‫לאט‪ ,‬בתהליך מתמשך‪ ,‬מתחילה להתגבש תמונה גדולה ורחבה‪ ,‬כאן המקום להודות לכולן ולכולם על מהלך שהתחיל‪ ,‬התגבש‪,‬‬ ‫שעומדת בהלימה לעוגנים שהתגבשו בשלבים הקודמים‪ .‬ככל התפתח ועוד נמצא בתהליך התפתחות והתהוות בכל מרחבי‬ ‫שהתמונה מתבהרת ומתחדדת‪ ,‬כך מבוגרים וצעירים נוספים המועצה‪.‬‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪5‬‬ ‫כיצד נולד השינוי ‪-‬‬ ‫שיתוף ציבור וחממת חדשנות חינוכית‬ ‫למה ביקשנו ליצור שיתוף ציבור?‬ ‫יצירה משותפת היא אחד העוגנים המובילים של אגף החינוך‪.‬‬ ‫עוגן זה נובע מתוך ההבנה שהובלת החינוך במועצה היא תהליך‬ ‫שיש לו שותפים רבים‪ ,‬והיצירה החינוכית שמתקבלת בגזר‬ ‫קשורה למגוון רחב של אנשים וילדים ומושפעת ממנו‪.‬‬ ‫תהליך שיתוף ציבור הוא פרקטיקה‪ ,‬המסייעת בתהליכי קבלת‬ ‫החלטות ובניית מדיניות‪ .‬במסגרת תהליך כזה פונים אל בעלי‬ ‫עניין‪ ,‬אל מומחים או אל הציבור הרחב או קבוצות מסוימות‬ ‫מתוכו על מנת לקבל את עזרתם ולערבם ברמות שונות בתה‪-‬‬ ‫ליכים של קבלת החלטות‪ .‬השיתוף מסייע בהגדרת הסוגיה‪,‬‬ ‫מתקף הנחות מוצא‪ ,‬מאפשר בניית אמון בין השותפים השונים‬ ‫ומגביר לגיטימציה להחלטות המתקבלות‪ .‬כחלק מהדמוקרטיה‬ ‫המקומית‪ ,‬תהליכי שיתוף ציבור מאפשרים לתושבים רבים‬ ‫להשפיע על עיצוב מדיניות בצורה פתוחה כדי לייצר החלטות‬ ‫טובות יותר‪ ,‬לשפר החלטות קיימות ולקחת חלק משמעותי‬ ‫בשינוי המציאות‪ .‬הבחירה בשיתוף הציבור מבוססת על ההבנה‬ ‫שנקודות מבט שונות מוסיפות ידע רב ובעל ערך‪ ,‬ויוצרות תהליך‬ ‫נכון ושלם יותר של קבלת החלטות הנוגעות לכלל הציבור‪.‬‬ ‫מה עשינו בגזר כדי להבין מהו השינוי החינוכי‬ ‫הנדרש?‬ ‫"‬ ‫כבר בתחילת הדרך פתחנו חממת חדשנות חינוכית‪ ,‬שפעלה‬ ‫במשך שנה‪ .‬הזמנו את כל תושבי גזר‪ ,‬את צוותי החינוך ואת‬ ‫התלמידים לקחת חלק במהלך ארוך טווח ועמוק להיכרות והבנה‬ ‫של הצרכים החינוכיים של גזר‪ ,‬ולהיות חלק מתהליך החשיבה‪.‬‬ ‫התחלנו לצאת פעם בשבוע ללמוד‬ ‫למפגש הראשון הגיעו ‪ 200‬תושבות ותושבים‪ .‬ההיענות הייתה‬ ‫מרשימה והרגשנו שיש צמא בקרב תושבי גזר לדבר על חינוך‬ ‫ביער‪ .‬מאז ועד היום לכל אחד‬ ‫ולקחת חלק במחשבה ובמעשה החינוכי‪ .‬בעקבות המפגש‬ ‫יש היער שלו‪ .‬ההיענות הגבוהה‬ ‫הראשון יחד עם יעקב הכט וצוותו מארגון "ערי חינוך" המשכנו‬ ‫לתהליך שיתוף ציבור‪ ,‬שכלל עשרה מפגשים‪ ,‬ולקחו בו חלק‬ ‫ללמידה במרחב בחוץ יום בשבוע‬ ‫‪ 100‬תושבות ותושבים שהשתתפו במפגשי הלימוד באופן קבוע‪.‬‬ ‫חיזקה עוד את ההבנה עד כמה‬ ‫לבסוף‪ ,‬באירוע האקטון לילי הציגו המשתתפים תוצרים של‬ ‫המרחבים של הטבע ושל הקהילה‬ ‫‪ 17‬יוזמות‪ ,‬שענו על השאלה מה הוא הכיוון שגזר צריכה ללכת‬ ‫חשובים לגזר‪.‬‬ ‫אליו מבחינה חינוכית‪ .‬יוזמות רבות בין אלה שהוצגו דיברו על‬ ‫הטבע והתייחסו לנוף המיוחד והעשיר של גזר‪ .‬התמונה לגבי‬ ‫‪ | 6‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫הצרכים החינוכיים של גזר התבהרה והתמקדה בערך המוסף‬ ‫הגדול שיש לגזר כאזור כפרי‪ ,‬בעל שטחים פתוחים ומרקם‬ ‫קהילתי‪.‬‬ ‫מה יצא מזה?‬ ‫בשלב הבא הצגנו את התוצרים בפני מנהלי בתי הספר‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו לבחור לאיזה כיוון ירצו לקחת את בית הספר שלהם או‬ ‫מה יבחרו לנסות אצלם‪ .‬רוב המנהלים בחרו "יום יער"‪ ,‬ובכיתות‬ ‫היסודי א'‪-‬ד' התחלנו לצאת פעם בשבוע ללמוד ביער‪ .‬מאז ועד‬ ‫היום לכל אחד יש היער שלו‪ .‬ההיענות הגבוהה ללמידה במרחב‬ ‫בחוץ יום בשבוע חיזקה עוד את ההבנה עד כמה המרחבים של‬ ‫הטבע ושל הקהילה חשובים לגזר‪ .‬בצוות המוביל התייחסנו‬ ‫לכך בתור רעיון שאפשר להמשיך ולפתח‪.‬‬ ‫הדבר התאים מאוד גם לתוכנית האסטרטגית של גזר‪ ,‬שבה לשמר לטובת הציבור‪ ,‬לטובת חיזוק הקשר למורשת ולטובת‬ ‫ראשת המועצה הציבה את השמירה על המרחבים הפתוחים מימוש הפוטנציאל התיירותי שיש באזור‪ .‬התגלתה לנו הזדמנות‬ ‫הירוקים‪ ,‬כאחד היעדים המרכזיים‪ .‬מבחינה חינוכית‪ ,‬הדרך שלנו מעולה ללמידה‪.‬‬ ‫לשמור על המרחבים היא לחבר את הילדים למרחב‪ .‬שיכירו‬ ‫את האזור‪ ,‬שיבינו את החשיבות שיש בשמירה על השטחים הבנו שהלמידה יכולה להתבצע לא רק בחצר או ביער‪ ,‬וכל‬ ‫האלה‪ ,‬ובמקביל יעסקו גם במורשת ובאיכות הסביבה‪ .‬יש מרחב המועצה יכול להפוך למרחב חינוכי אחד גדול עבור‬ ‫בכך גם חיבור לתוכנית האסטרטגית של המועצה‪ ,‬שעוסקת כולנו‪ .‬מכאן התחלנו למפות את מרחבי הלמידה האפשריים‬ ‫בשיקום אתרי מורשת ועיגון השטחים הירוקים כשטחים שיש סביבנו ולמצוא עוד ועוד הזדמנויות למידה בגזר‪.‬‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪7‬‬ ‫פדגוגיה מבוססת מרחב מקומי – היכרות עם הרעיון‬ ‫הגדול מהי למידה מבוססת מרחב?‬ ‫כל אדם נולד‪ ,‬גדל ומתגורר ב"מקום" כלשהו‪ .‬עד לפני כמה‬ ‫דורות עבור רוב האנושות היה זה אותו מרחב חיים‪ ,‬וכך גם‬ ‫כל אדם נולד‪ ,‬גדל ומתגורר‬ ‫"‬ ‫מושגים כמו קהילה‪ ,‬משפחה‪ ,‬זהות אישית וזהות קולקטיבית‬ ‫ב"מקום" כלשהו‪ .‬עד לפני כמה‬ ‫היו תלויי מקום‪.‬‬ ‫דורות עבור רוב האנושות היה זה‬ ‫היום החיים בכפר הגלובלי מאפשרים לרבים מאיתנו להכיר‬ ‫אותו מרחב חיים‪ ,‬וכך גם מושגים‬ ‫בקלות‪ ,‬באמצעות האינטרנט‪ ,‬ידידים בצד השני של העולם‪,‬‬ ‫לחצות יבשות בטיסה ביום אחד ולקנות בסופר מצרכים מעשרות‬ ‫כמו קהילה‪ ,‬משפחה‪ ,‬זהות אישית‬ ‫ארצות שונות‪ .‬החיים הרבה יותר מגוונים‪ ,‬ואנשים נכונים לעבור‬ ‫בקלות יחסית ממקום למקום למען פרנסה והזדמנויות כלכליות‬ ‫וזהות קולקטיבית היו תלויי מקום‪.‬‬ ‫או למען התפתחות אישית‪ ,‬משפחתית ומקצועית‪.‬‬ ‫מטיילים ולומדים עם מפה על המדינה‬ ‫‪ | 8‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫לומדים עם חוברת ״שביל גזר״‬ ‫למידה כזו מחזקת את הקשר בין הלומדים למרחב החיים‬ ‫המקומי‪ .‬כאשר היא מתקיימת במרחב החיים שמחוץ לכיתה‪,‬‬ ‫חינוך במרחב המקומי הוא כל‬ ‫"‬ ‫הלמידה מאפשרת לחזק יחסים חברתיים‪ ,‬לטפח קהילות‪ ,‬לשמר‬ ‫ולחזק זהות ואחריות כלפי האדם וכלפי הסביבה‪.‬‬ ‫אותן פעולות‪ ,‬שדרכן אנו מכירים‬ ‫כיצד מרחב הוא כלי חינוכי?‬ ‫את מרחב החיים סביבנו‪ ,‬מטיילים‬ ‫חינוך במרחב המקומי הוא כל אותן פעולות‪ ,‬שדרכן אנו מכירים‬ ‫בו ושומרים על הטבע ליד הבית‪,‬‬ ‫את מרחב החיים סביבנו‪ ,‬מטיילים בו ושומרים על הטבע ליד‬ ‫הבית‪ ,‬לומדים את ההיסטוריה המקומית מפי המבוגרים או‬ ‫לומדים את ההיסטוריה המקומית‬ ‫תומכים בכלכלה המקומית‪ .‬כל הפעולות הללו מאפשרות‬ ‫מפי המבוגרים או תומכים בכלכלה‬ ‫לנו להשפיע לטובה על מרחב החיים שלנו‪ ,‬להקטין את הנזק‬ ‫הסביבתי‪ ,‬לחזק קשרים בין דורות ובין שכנים‪ ,‬להעלות את‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫איכות החיים של צעירים ומבוגרים‪ ,‬וכך לקדם חברה שבה‬ ‫אנשים מעורבים יותר ומחוללים את השינוי שלו הם זקוקים‪.‬‬ ‫בניגוד למה שאנו אולי רגילים לחשוב‪ ,‬חינוך אינו פעילות פסיבית‬ ‫המתרחשת רק בתוך חדרי לימוד מגיל ארבע עד שמונה עשרה‪.‬‬ ‫המעשה החינוכי הוא בעל פוטנציאל רחב הרבה יותר‪ .‬לרוב‬ ‫התנועה בין מרחבים פותחת אופקים והזדמנויות‪ ,‬אבל יש לה‬ ‫הדבר אינו בא לידי ביטוי במוסדות החינוך‪ ,‬אלא להפך‪ .‬ככל‬ ‫גם צדדים שליליים‪ .‬אנשים רבים אינם מכירים את סביבתם‬ ‫שעולים בסולם מערכת החינוך הפורמלית ואחר כך באקדמיה‪,‬‬ ‫הקרובה ואת הנכסים שבה‪ ,‬ואינם מכירים במרחב החיים שלהם‬ ‫החינוך והלמידה מאורגנים במרחבים סגורים יותר ויותר‪ .‬כך‬ ‫כמקור להשראה‪ .‬כולנו מבזבזים כמות עצומה של זמן ואנרגיה‬ ‫גם גופי הידע מקובצים במעין מגירות למקצועות‪ ,‬ונשארים‬ ‫במאמץ להגיע למקום אחר‪ .‬אנו מבלים אין ספור שעות בשדות‬ ‫בתודעתנו כלליים ורחוקים‪ .‬הלמידה מתרחשת בלי להכיר‬ ‫תעופה ובכבישים‪ ,‬בדרכנו למקומות דומים במידה רבה לאלו‬ ‫את המציאות הממשית הקרובה‪ ,‬שבתוכה הלומדים נמצאים‪.‬‬ ‫שמהם אנו באים‪ .‬חיינו מתקיימים בתוך מבנים‪ ,‬אשר אינם‬ ‫ספרות והיסטוריה או גיאוגרפיה ומדעים אינם מתייחסים ישירות‬ ‫מעודדים תחושה של שורשיות‪ ,‬אחריות ושייכות‪ .‬במציאות‬ ‫לאנשים ולמרחב‪ ,‬ולרוב אינם רלוונטיים כחלק של הווה קרוב‬ ‫כזו הקשר בין בני אדם למרחב החיים שלהם הולך ומתנתק‪.‬‬ ‫ומיידי‪ .‬הידע‪ ,‬המועבר באופן תיאורטי ומופשט‪ ,‬נערם על גבי‬ ‫למידה מבוססת מרחב מבקשת ליצור את התנועה ההפוכה‪.‬‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪9‬‬ ‫"‬ ‫ידע מופשט נוסף‪ ,‬המנותק מחוויות ממשיות ומבעיות אמיתיות‬ ‫שבהן אנחנו נתקלים בחיינו‪.‬‬ ‫למידה במרחב מתקיימת מעבר‬ ‫לתחומי דעת ספציפיים‪ ,‬ואיננה‬ ‫חינוך והוראה מחוץ לכיתה‪ ,‬במרחב החיים המקומי‪ ,‬מאפשרים‬ ‫קשרים טבעיים והגיוניים בין ידע וניסיון חיים‪ .‬בדרך זו המרחב‬ ‫משהו שיש להוסיפו לתוכנית‬ ‫והאדם נמצאים בדיאלוג קבוע ביניהם‪ ,‬ומתהווים בתהליך משותף‬ ‫הלימודים הצפופה בלאו הכי‪ .‬זהו‬ ‫בתוך מעבדה לתצפית וניסוי‪ .‬המרחב עבור האדם הוא מאגר‬ ‫מידע‪ ,‬מקור להשראה ומקור להתחדשות‪ ,‬ואילו האדם מאפשר‬ ‫עמוד השדרה של שיטת לימוד‪,‬‬ ‫לעצמו להיות מעוצב‪ ,‬להתחדש ולהשתנות על ידי המרחב‪.‬‬ ‫שבה כל אספקט מדעי או אמנותי‬ ‫"פדגוגיה מבוססת מרחב מקומי" ‪ -‬איפה זה‬ ‫נלמד בהקשר סביבתי מן הפרט‬ ‫קורה? איך מלמדים את זה?‬ ‫אל הכלל‪.‬‬ ‫הכיתה הטיפוסית היא זירה להרצאות ודיונים‪ .‬לימוד וחינוך‬ ‫במרחב המקומי מערבים ממדים אינטלקטואליים נוספים‪ ,‬כמו‬ ‫תצפיות ישירות‪ ,‬חקר‪ ,‬התנסות ומגע עם חומרים ויכולת ליישם‬ ‫מעבר לכל אלו‪ ,‬חינוך מבוסס מרחב מקומי הוא בסיס לתכנון‬ ‫ידע‪ .‬בהדדיות זו שבין חשיבה ועשייה הופך הידע לכלי שימושי‬ ‫וכינון חברה תקינה ומנוף לשיתוף נרחב של הציבור‪ .‬כל מרחב‬ ‫במקומות ספציפיים ובפתרון בעיות ממשיות ועכשוויות‪ .‬המרחב‬ ‫חיים הוא חלק ממערכת אקולוגית נרחבת‪ ,‬הכוללת מיני‪-‬‬ ‫גם מאפשר חשיבה והבנה מחברת )יצירת סינתזה( וראיית‬ ‫מערכות‪ ,‬הוא נוף עם חי וצומח מסוימים‪ .‬יושבי המקום הם‬ ‫התמונה הגדולה ובה הקשרים בין נושאים מתחומים שונים‪.‬‬ ‫חלק מהסדר החברתי‪ ,‬הכלכלי והפוליטי‪ :‬מקום לא ניתן להבנה‬ ‫כך נלמדים בפועל הקשרים הקיימים בין עובדות וערכים‪ ,‬עבר‬ ‫מנקודת המבט הצרה של תחום אחד ויחיד‪ .‬הוא ניתן להבנה‬ ‫ועתיד‪ ,‬טבע ומעשה ידי אדם‪.‬‬ ‫רק בשכלול של כל חלקי הפסיפס על תופעותיו ובעיותיו‪ ,‬תוך‬ ‫המגע הבלתי אמצעי עם דברים אמיתיים וחומרים שונים‪ ,‬תהליכי בחינת יחסי הגומלין בין תחומים שונים‪.‬‬ ‫עיבוד‪ ,‬לימוד תכונות של חומרים שונים מתוך שימוש בהם ‪-‬‬ ‫מאפשרים תרגול מתמיד אשר בתוכו מעורבים התבוננות‪ ,‬כושר פדגוגיה מבוססת מקום מחזקת מערכות יחסים אינטימיות‬ ‫המצאה‪ ,‬דמיון יוצר ומחשבה לוגית‪ .‬שילוב של מרחב במערכת והזנה הדדית בין אנשים ובין המקום שבו הם חיים‪ .‬להיות‬ ‫החינוכית דורש שילוב של שכל וידע עם כישורים מעשיים מקומי זו השאיפה ללמוד על המקום ולהכיר אותו בעזרת יכולת‬ ‫ויכולת ביצוע‪ .‬יש בתוכו פרויקטים של למידה‪ ,‬שמגבירים לא התבוננות ותחושת אכפתיות ושורשיות‪ .‬מקומיים שומרים על‬ ‫רק למידה והבנה‪ ,‬אלא גם תחושת מסוגלות עצמית‪ ,‬מיומנויות המרחב והבית‪ ,‬פוגעים פחות בסביבה‪ ,‬נוטים להיות שכנים טובים‬ ‫ואזרחים ישרים‪ ,‬ופעמים רבות הם הבסיס לקהילה היציבה‬ ‫של תקשורת ועבודת צוות ויכולות פיזיות‪.‬‬ ‫שמעודדת מעורבות ציבורית ומחזקת את הדמוקרטיה‪ .‬אחד‬ ‫למידה במרחב מתקיימת מעבר לתחומי דעת ספציפיים‪ ,‬ואיננה ההישגים הגדולים של העשורים האחרונים הוא התגלית עד‬ ‫משהו שיש להוסיפו לתוכנית הלימודים הצפופה בלאו הכי‪ .‬כמה מסוגלים אנשים צעירים ומבוגרים לעשות למען עצמם‬ ‫זהו עמוד השדרה של שיטת לימוד‪ ,‬שבה כל אספקט מדעי או במקומותיהם‪ .‬פדגוגיה מבוססת מקום מחדדת ומעצבת את‬ ‫אמנותי נלמד בהקשר סביבתי מן הפרט אל הכלל‪ .‬כל נושא האפשרויות הגלומות בכך‪.‬‬ ‫מקושר ישירות ובצורה רציפה לניסיונו האישי של התלמיד‪,‬‬ ‫למרחב שבו הוא חי ולקהילה שאליה הוא שייך‪ .‬למידה מבוססת רשימת מקורות‪:‬‬ ‫מרחב מקומי‪ ,‬המתרחשת מחוץ לכיתה‪ ,‬דורשת להכיר את דפנה גרנית דגני )‪ .(2015‬חינוך מבוסס מקום‪ :‬למה מה ואיך‪ .‬שבילים‬ ‫המרחב המקומי‪ ,‬לשמר אותו ולהשתמש בפוטנציאל שלו‪ .‬לחינוך מבוסס מקום‪.‬‬ ‫אם הסביבה מכילה בתוכה גם אזורים טבעיים כיערות‪ ,‬נחלים דפנה גרנית דגני )עורכת( )‪ .(2021‬שבילים לחינוך מבוסס מקום‪ .‬תל אביב‪:‬‬ ‫ושטחים חקלאיים‪ ,‬הרי שהאפשרויות ללימוד והעשרה סביבתית מכון מופ"ת‪ 221 .‬עמודים‪.‬‬ ‫נירית אסף )‪ .(2020‬אין כיתות? צאו לטבע‪ :‬עברו ללמידה מבוססת מקום‪,‬‬ ‫גדלות ומוכפלות‪.‬‬ ‫הגיע זמן חינוך ‪ -‬ירחון אינטרנטי‪.‬‬ ‫‪ | 10‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫ליטל אלגביש‪-‬ארז ורונית חזן – "נוף ילדותי"‪,‬‬ ‫מרעיון גדול לביצוע בקנה מידה רחב ומשמעותי‬ ‫יוצרות בשטח חזון חינוכי מקומי ‪ -‬היכרות עם‬ ‫הסביבה הקרובה; אנשים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬מרחבי טבע‬ ‫"‬ ‫מדוע לחזק את הקשר של תלמידי המועצה‬ ‫בתוכנית הזו רצינו לחולל שינוי בכל‬ ‫למרחב החיים שלנו? ואיך נולד חזון התוכנית?‬ ‫המטרה הגדולה שלנו בתוכנית "נוף ילדותי" הייתה ליצור חיבור‬ ‫מה שקשור לחיים מחוברים למקום‬ ‫עמוק‪ ,‬כך שילדים ירגישו מחוברים למקום שבו הם חיים‪ ,‬יכירו‬ ‫וללמידה בתוך המרחב‪ .‬ביקשנו‬ ‫את המרחב‪ ,‬יאהבו את היישוב שהם גרים בו‪ ,‬יחושו גאווה וירצו‬ ‫להישאר בו בבגרותם‪ .‬יש בכך גם חיבור לזהות ולשורשים‪ ,‬שהם‬ ‫להציע לבתי הספר‪ ,‬ובהמשך גם‬ ‫לא רק משפחתיים וקהילתיים אלא גם היסטוריים וגיאוגרפיים‪.‬‬ ‫לתנועות הנוער‪ ,‬קשת אפשרויות‬ ‫עד ליצירת התוכנית "נוף ילדותי" מודל מערכת החינוך בגזר לא‬ ‫פדגוגיות של טבע וסביבה‪ ,‬היכרות‬ ‫יצר קשר אל מרחב החיים האזורי שלנו באופן ברור‪ .‬הילדים‬ ‫הכירו היטב את סביבתם הקרובה‪ ,‬אבל בתוך המסגרת החינוכית‬ ‫עם המגוון הביולוגי המקומי‪ ,‬עם‬ ‫לא נוצרו הקשרים חינוכיים לימודיים משמעותיים מעבר לכך‪.‬‬ ‫סיפורי המורשת של היישובים ושל‬ ‫במצב כזה הייתה אפשרות סבירה שילד שגר בכרמי יוסף כל‬ ‫חייו‪ ,‬לא ימצא הזדמנות לצעוד לכפר בן נון ברגל‪ ,‬ולא יכיר את‬ ‫דמויות מפתח שפעלו באזור‪.‬‬ ‫החיבור הפיזי‪-‬גיאוגרפי הקיים בין שני היישובים‪ ,‬כמו גם את‬ ‫החיבור בין כרמי יוסף ויער המגינים‪ .‬ביחס לכל הסביבה שלנו‬ ‫שאפשר היכרות‬ ‫מעמיק‪ ,‬מובנה‪ ,‬לאורך שכבות הגיל השונות ִ‬ ‫יש ציבור גדול במועצה שלא מבקר ביישובים הסמוכים‪ ,‬כי לא‬ ‫וחיבור לסביבה‪.‬‬ ‫נוצרת סיבה לכך‪ .‬רבים לא מכירים מתוך טיול והיכרות קרובה‬ ‫את ההיסטוריה של כפר ביל"ו או את ההיסטוריה של קיבוץ‬ ‫בתוכנית הזו רצינו לחולל שינוי בכל מה שקשור לחיים מחוברים‬ ‫שעלבים‪ .‬המועצה מורכבת מ‪ 25-‬יישובים עם תרבות‪ ,‬היסטוריה‬ ‫למקום וללמידה בתוך המרחב‪ .‬ביקשנו להציע לבתי הספר‪,‬‬ ‫וגיאוגרפיה עשירה ונוף יפהפה‪ .‬הילדים מכירים את ילדי המושב‬ ‫ובהמשך גם לתנועות הנוער‪ ,‬קשת אפשרויות פדגוגיות של‬ ‫שלהם ואת ילדי הכיתה שלהם‪ ,‬אבל לרוב לא מכירים את ילדי‬ ‫טבע וסביבה‪ ,‬היכרות עם המגוון הביולוגי המקומי‪ ,‬עם סיפורי‬ ‫המושבים האחרים‪ .‬אין מספיק חיבור ושייכות למועצה‪ ,‬ואין‬ ‫המורשת של היישובים ושל דמויות מפתח שפעלו באזור‪.‬‬ ‫מספיק היכרות עם יישובים אחרים שלא לומדים יחד בבית‬ ‫רצינו להכיר לתלמידים בשכבות הגיל השונות את כל השפע‬ ‫הספר‪ .‬חוסר ההיכרות לא מתבטא רק בחברת הילדים‪ ,‬אלא‬ ‫הזה‪ .‬הדבר משפיע על תחושת הרווחה והשייכות של בוגרי‬ ‫גם אצל המבוגרים‪ .‬רובנו לא מכירים את סיפורי המורשת מפי‬ ‫מערכת החינוך‪ .‬יש בכך תחושת גאווה‪ ,‬חיבור למקום‪ ,‬היכרות‬ ‫הוותיקים‪ ,‬את העסקים המקומיים שנמצאים קרוב אלינו ואת‬ ‫דרך הרגליים ומוכנות לתרום למקום‪ .‬אהבה אל המרחב היא‬ ‫הטבע שהמרחב הקרוב מציע לנו‪ .‬ילדים ומבוגרים רבים לא‬ ‫משמעותית מעבר לקשר ליישוב ספציפי שבו נולדתי או גדלתי‪.‬‬ ‫מטיילים בתוך מרחב המועצה‪ ,‬ולכן לא מכירים את הנכסים‬ ‫שיש למקום להציע‪ .‬מלבד תל גזר‪ ,‬שהוא אתר מוכר ונקשרו‬ ‫מה הניע את השינוי?‬ ‫לו בעבר תוכניות חינוכיות ותיירותיות‪ ,‬לא נעשה מהלך כולל‪,‬‬ ‫בשלב הראשון נהגה רעיון ראשוני ליצירה של תחושת שייכות‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪11‬‬ ‫"‬ ‫באמצעות חיבור למרחב‪ .‬הרעיון היה להכיר את המרחב וללמוד‬ ‫בתוכו בהתאם לצורך שעלה מהשטח‪ ,‬אבל הוא לא היה מגובש‬ ‫מצאנו שיש רצון לחזק שייכות‪,‬‬ ‫לכדי תוכנית סדורה‪ .‬מצאנו שיש רצון לחזק שייכות‪ ,‬לחזק‬ ‫לחזק גאווה מקומית‪ ,‬לחבר את‬ ‫גאווה מקומית‪ ,‬לחבר את הצעירים לטבע‪ ,‬להרחיב למידה דרך‬ ‫החושים ולמידה חוץ כיתתית על ידי סיורים ושיעורים מחוץ‬ ‫הצעירים לטבע‪ ,‬להרחיב למידה‬ ‫לכיתה‪ ,‬אבל עלתה השאלה איך נכון ליצור זאת בשטח‪.‬‬ ‫דרך החושים ולמידה חוץ כיתתית‬ ‫בשלב השני כתבנו טיוטה ראשונית של אפשרויות ליישום‬ ‫על ידי סיורים ושיעורים מחוץ‬ ‫החזון‪ ,‬ונועצנו עם אנשי חינוך שונים בגזר‪ .‬שאלנו אותם מה‬ ‫דעתם על התוכנית והאם היא מתאימה להם‪ .‬בדקנו מה קיים‬ ‫לכיתה‪ ,‬אבל עלתה השאלה איך‬ ‫בשטח‪ ,‬מה משתלב בקיים וגם מה לא‪ .‬ניהלנו שיחות רבות‪,‬‬ ‫נכון ליצור זאת בשטח‪.‬‬ ‫וכך למעשה קיבלנו תמונה רחבה יותר של הרעיון ושל הכיוונים‬ ‫שבהם אפשר לפתח אותו‪.‬‬ ‫בשלב השלישי חשבנו כיצד נכון להתחיל ואיך בעצם נוטעים‬ ‫שורש‪ .‬בניית תוכנית לימודים היא תהליך ארוך מאוד שעשוי‬ ‫קהילה במועצה ואספנו דעות ורעיונות‪ .‬התחלנו בבניית סיורים‪,‬‬ ‫לקחת שנה לפחות‪ ,‬ובסופו לא בטוח שהתוכנית אכן תאומץ‬ ‫התחברנו לעמותת לוד‪ ,‬שיודעת לייצר סיורים באזור שלנו‪,‬‬ ‫ותופעל בבתי הספר‪ ,‬ואז אין טעם לכל עבודת הפיתוח‪ .‬לכן‬ ‫שאלנו מה עוד? בדקנו מה יודעים המנהלים על המרחב של‬ ‫החלטנו ליצור שבוע למידה ייחודי‪ ,‬ופיתחנו אותו כהצעה‬ ‫המועצה ואיך אפשר לחבר אותם‪.‬‬ ‫לשבוע שיא של למידה במרחב במועצת גזר‪ .‬את התוצר הזה‬ ‫הצגנו לבעלי עניין‪ ,‬כדי שיביעו את דעתם‪ .‬הרעיון שהתגבש‬ ‫כך נולד בעצם שבוע שיא אחד בשנה‪ ,‬שקראנו לו "שבוע גזר נוף‬ ‫היה בהלימה לחזון המועצתי והתוכנית האסטרטגית של ראשת‬ ‫ילדותי"‪ .‬יצרנו את המותג עם שם ייחודי והכנו כנס עבור מנהלי‬ ‫המועצה‪ ,‬שכללה תכנון ליצירת "שביל גזר"‪ ,‬כך שהדברים‬ ‫בתי הספר ורכזי תנועות הנוער שנפגשו יחד לראשונה‪ .‬הכנס‬ ‫השתלבו בתוכנית הכללית ובכיוונים האסטרטגיים של המועצה‪.‬‬ ‫למובילי מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית גם יחד‬ ‫הצגנו את הרעיון בפני יו"רים של הנהגת הורים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬אנשי‬ ‫‪ | 12‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫הרעיון היה שכל בית ספר יתחיל במשהו קטן וגמיש בחליפה‬ ‫נערך בטבע‪ ,‬בשטח חורשה בגזר‪ ,‬ונועד לסיור‪ ,‬למפגש ולשיח‪.‬‬ ‫אישית‪ .‬הצענו גם כמה דברים משותפים‪ ,‬למשל כל בתי הספר‬ ‫הכנס היה חגיגי ומעניין‪ .‬הכיבוד היה מתוצרת גזר‪ .‬כל מנהלת‬ ‫פתחו את שבוע גזר בסרטון שהכנו‪ ,‬כך שהילדים יכירו את בעלי‬ ‫ומנהל קיבלו חוברת יפה ובה התוכנית לשבוע גזר‪.‬‬ ‫התפקידים במועצה‪ .‬גם שכבה ד' מכל בתי הספר במועצה‬ ‫בפתיחת הכנס סיפרה ראשת המועצה על קצה המזלג‪ ,‬מה‬ ‫הוזמנה לבקר במבנה המועצה‪ .‬בית ספר מסוים‪ ,‬שלא התחבר‬ ‫המרחב של גזר יכול להציע‪ .‬לאחר מכן המנהלים בחרו סיור‬ ‫לרעיון בהתחלה‪ ,‬קיבל את המקום ואת הקצב שלו‪ .‬הגשנו זאת‬ ‫שטח אחד מתוך ארבע אפשרויות‪ ,‬ויצאו אליו כדי להכיר את‬ ‫כמו תפריט במסעדה‪ ,‬כך שכל אחד יבחר מה שמתאים לו‪.‬‬ ‫המקום וללמוד עליו מבחינת היסטוריה‪ ,‬מורשת‪ ,‬טבע וגיאוגרפיה‪.‬‬ ‫הצענו‪ ,‬למשל‪ ,‬רשימת שמות של אנשים במועצה‪ ,‬שאפשר‬ ‫הסיור חיבר את המנהלים למרחב וגם זה לזה‪ .‬נוצרו סקרנות‬ ‫להזמין לשיחה של מורשת ותרבות מקומית‪ .‬בשבוע הזה היו‬ ‫ועניין‪ ,‬במיוחד אצל מי שמגיעים מחוץ למועצה ועד אז הגיעו‬ ‫פעילויות ואפשרויות לסיורים מודרכים והזמנה לצאת ולטייל‬ ‫בכל יום לבית הספר שלהם בלי להכיר את מה שיש סביבם‬ ‫בגזר‪ ,‬וניתנה מפה עם מגוון אפשרויות לטיולים וסיורים‪ .‬מצד‬ ‫ואת הפוטנציאל הפדגוגי שיש למקום‪ .‬בכנס הזה‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫אחד‪ ,‬לכל בית ספר הייתה בחירה מלאה‪ ,‬ומן הצד השני‪ ,‬כולם‬ ‫נטענו בהם רוח ועניין והכרזנו על "שבוע גזר נוף ילדותי"‪ ,‬שלכל‬ ‫במשותף ריכזו את הפעילויות באותו שבוע‪.‬‬ ‫אחד מהם יש זמן להיערך אליו‪.‬‬ ‫התהליך המשותף עם צוותי הניהול‪ ,‬מחלקות המועצה ואנשי‬ ‫למה זה היה חשוב להתנעת התהליך כולו?‬ ‫החינוך של גזר כולם יצר שבוע של אווירה טובה‪ ,‬בעל עושר‬ ‫בכנס הייתה תחושה של יציאה לדרך חדשה ומסקרנת‪ ,‬שבה‬ ‫גדול מאוד של פעילויות מרחביות‪ .‬בשנה הראשונה‪ ,‬שבה‬ ‫המרחב מחוץ לבית הספר פותח אפשרויות ללמידה מסוג‬ ‫הפעלנו את "שבוע גזר נוף ילדותי"‪ ,‬כל התיאומים והפרקטיקה‬ ‫חדש‪ .‬לאחר הכנס עברה ליטל בין בתי הספר כדי להכין תוכנית‬ ‫היו משמעותיים מאוד‪ .‬ריכזנו את הסיורים ובדקנו שדברים לא‬ ‫"בחליפה אישית"‪ ,‬כך שכל בית ספר יקבל מענה בהתאם לתוכנית‬ ‫יתנגשו‪ ,‬אבל היו גם יוזמות עצמאיות ופתרונות מקומיים‪ .‬עזרנו‬ ‫הלימודים‪ ,‬להרכב האוכלוסייה‪ ,‬לרצון וליכולת של כל בית ספר‬ ‫לכל מי שביקש עזרה‪.‬‬ ‫להשתלב ב"שבוע גזר נוף ילדותי"‪ .‬במקביל יצרנו לוגו והתחלנו‬ ‫ליצור עניין ושיח סביב ביצוע שבוע גזר‪ .‬כל בית ספר קיבל סל‬ ‫המנהלות והמנהלים עמוסים מאוד ממילא‪ ,‬ולכן היה חשוב‬ ‫פעילויות ואפשרויות לתוספת משלו‪ .‬סידור ההסעות לבתי‬ ‫שנייצר עבורם תוכן מקצועי ואיכותי‪ ,‬שאפשר ליישם בקלות‬ ‫הספר היה מפתח מרכזי לגיוס השותפות‪ .‬השותפות של כלל‬ ‫יחסית‪ .‬זה נכון‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם לגבי הצוותים החינוכיים‪ .‬אם זה‬ ‫מחלקות המועצה והשינויים שנעשו על ידן על מנת להוציא‬ ‫לא מובנה בתוכנית העבודה שלהם‪ ,‬זה פשוט לא קורה‪ .‬מחבר‬ ‫את התוכניות לפועל‪ ,‬הן עמוד תווך בסיסי וחשוב מאין כמוהו‬ ‫ומרגש כשיוצרים עבורך‪ ,‬כמנהל חינוך‪ ,‬מענה של חומרי למידה‬ ‫בהפיכת החזון למציאות‪.‬‬ ‫איכותיים ומותאמים להקשר ולתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫"‬ ‫בראשית הדרך זה גם יצר את האמון‪ ,‬את שיתוף הפעולה ואת‬ ‫החיבור בין הרצון והצורך ללמוד במרחב ובין אפשרות טובה‬ ‫ליישום למידה כזו‪ .‬אחרי השבוע הזה ערכנו משוב והערכה‪ ,‬וכל‬ ‫בית ספר מסוים‪ ,‬שלא התחבר‬ ‫מנהלת ומנהל סיפרו מה עשו במהלך השבוע‪ ,‬מנקודת מבטם‪.‬‬ ‫לרעיון בהתחלה‪ ,‬קיבל את המקום‬ ‫כך נוצר מאגר רעיונות‪ ,‬שעזר לנו להתחיל את השלב של השנה‬ ‫הבאה‪ .‬זאת הייתה תחילת התהליך‪ ,‬ומשם בכל שנה הרחבנו‬ ‫ואת הקצב שלו‪ .‬הגשנו זאת כמו‬ ‫עוד את המבט ואת המעשה החינוכי‪.‬‬ ‫תפריט במסעדה‪ ,‬כך שכל אחד‬ ‫איך התוכנית גדלה והתרחבה?‬ ‫יבחר מה שמתאים לו‪ .‬הצענו‪,‬‬ ‫בשנה השנייה רצינו שתהיה פריסה גילאית ספירלית ומותאמת‬ ‫למשל‪ ,‬רשימת שמות של אנשים‬ ‫לתוכנית הלימודים השכבתית של אותה שנה בבית הספר‪.‬‬ ‫יצרנו לכל שכבה אירוע שיא ייחודי משלה‪ ,‬כדי שלא ייווצר‬ ‫במועצה‪ ,‬שאפשר להזמין לשיחה‬ ‫מצב שילד יוצא עם בית הספר לאותו מקום שיצא אליו עם‬ ‫של מורשת ותרבות מקומית‪.‬‬ ‫תנועת הנוער‪ .‬בשנה השנייה השקענו זמן ממושך יותר בארגון‬ ‫ובנייה של תוכנית לפי שכבות גיל מכיתה א' ועד כיתה ח'‪ .‬זו‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪13‬‬ ‫"‬ ‫השנה שבה נוצרו הרבה מאוד דברים חדשים‪ ,‬כמו סיור לבניין‬ ‫המועצה לכיתות ד'‪ ,‬שאליו שותפים כמעט כל מנהלי המחלקות‬ ‫משם בשנה השלישית עלינו מדרגה‬ ‫במועצה‪ ,‬תכנים שקשורים למנהיגות וציונות‪ ,‬סיורים בנושא‬ ‫נוספת‪ ,‬ובנינו מקצוע חדש במערכת‬ ‫התיישבות‪ ,‬זוויות של איכות הסביבה וקיימות‪ .‬לכל שכבה היה‬ ‫אירוע אחר‪ ,‬ומבחינתנו‪ ,‬עסקנו רבות בהכנה ובלוגיסטיקה כדי‬ ‫הלימודים‪ ,‬כזה שיכול להילמד‬ ‫ליצור בתהליך ספירלי חוויה מגוונת לכל ילדה וילד‪ .‬המטרה‬ ‫שעה שבועית במערכת בגיל יסודי‬ ‫הייתה ליצור רצף ומדרג‪ ,‬כך שבעתיד בכל שנה יחוו כל ילדה‬ ‫וילד חוויה אחרת‪ ,‬ובסך הכול ‪ 8‬חוויות של חינוך מבוסס מרחב‬ ‫או בתקופה מסוימת בשנה‪.‬‬ ‫לאורך ‪ 8‬שנים‪.‬‬ ‫בשלב זה גם הבנו שלא יהיה נכון‬ ‫ליצור למערכת החינוך שבוע שיא‬ ‫ללא תשתית‪ .‬רצינו ש"שבוע גזר‬ ‫נוף ילדותי" יהיה שיא של תהליך‬ ‫לימודי מתמשך‪ .‬ביקשנו מבתי הספר‬ ‫להתחבר לרעיון של יצירת תשתית‬ ‫לימודית וגם הצענו חיבורים לתוכניות‬ ‫שקיימות ממילא בבתי הספר‪ ,‬כמו‬ ‫תוכנית הלימודים בגיאוגרפיה בכיתה‬ ‫ד'; היישוב שלי‪ ,‬מולדת וחברה ‪-‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬תוכנית הלימודים‬ ‫בהיסטוריה בכיתה ו'; מנהיגים‬ ‫ומנהיגות‪ ,‬או בכיתה ה' ‪ -‬עליות‬ ‫והתיישבות‪ .‬ביקשנו ששיעורים‬ ‫בנושאים הללו יכוונו לקראת "שבוע‬ ‫גזר נוף ילדותי" כשבוע שיא‪ ,‬גם אם‬ ‫‪1‬‬ ‫במקצוע ספציפי מדובר בתוכנית‬ ‫שנתית קבועה‪ .‬באופן הזה נוצרה‬ ‫הכנה ל"שבוע גזר נוף ילדותי" וניתנו‬ ‫בשנה הזו נוצרו גם סרטונים ותוצרים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בבית ספר‬ ‫דגשים לימודיים בכיתות‪.‬‬ ‫יסודי מסויים יצרו תערוכה‪ ,‬שבה ההורים הכירו את תוצרי‬ ‫התהליך של חקר סביב יישובים‪ ,‬מנהגים וסיפורי התיישבות‪ .‬כל‬ ‫גם בשכבות ‪,‬שבהן עדיין לא הייתה תוכנית לימודים מתאימה‪,‬‬ ‫המנהלים ערכו ביקור פיילוט בנושא תיירות חינוכית בגזר כדי‬ ‫הצענו בשנה הזו חיבורים אפשריים ורעיונות לפעילויות לאורך‬ ‫להכיר את התוצרים ולראות כיצד הילדים מסבירים ומלמדים‬ ‫השנה‪ .‬רצינו שהן ישתלבו עם למידה ב"שביל גזר"‪ ,‬שהיה בזמנו‬ ‫בעזרת התוצרים שלהם‪.‬‬ ‫רעיון גדול אבל בפועל היו בו מקטעים ללא חיבור‪ ,‬ולא הייתה‬ ‫דרך ברורה ליישום תוכנית השביל‪ .‬זה היה המקום שבו התחלנו‬ ‫את החיבור של השביל ושל תוכנית לימודים מקומית ייחודית משם בשנה השלישית עלינו מדרגה נוספת‪ ,‬ובנינו מקצוע‬ ‫חדש במערכת הלימודים‪ ,‬כזה שיכול להילמד שעה שבועית‬ ‫שהלכה והתפתחה‪.‬‬ ‫במערכת בגיל יסודי או בתקופה מסוימת בשנה‪ .‬זהו תחום‬ ‫במעבר מהשנה השנייה לשנה השלישית יצרנו את חוברת לימודי המורכב משלושה אלמנטים ‪ -‬שיעורים‪ ,‬סיורים חווייתיים‬ ‫השביל‪ ,‬שמאפשרת ללמוד ולטייל בתוכו‪ ,‬ומתאימה לכיתות ה' ויום שיא שנתי בחודש מאי‪ .‬יום השיא הפך לשיא של תהליך‬ ‫ולכיתות ז' וגם לכל אדם שרוצה לטייל בשביל‪ .‬יצרנו גם מפה לימודי מתמשך‪ ,‬ונוצרו גם מערכי שיעור למורים לכל שכבת‬ ‫חדשה של המועצה עם "שביל גזר" בתוכה‪ .‬בכיתות ד' מקבלים גיל‪ .‬במקביל פיתחנו את "שביל גזר" כפרויקט מפתח‪ ,‬שמהווה‬ ‫כל הילדים את המפה‪ ,‬ובכיתות ה' את החוברת‪ ,‬כחומרי למידה‪ .‬גורם מרכזי בפדגוגיה מבוססת מרחב‪.‬‬ ‫‪ | 14‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫״שביל גזר״ ‪ -‬יצירה וחיזוק שותפויות‬ ‫‪44‬‬ ‫‪40‬‬ ‫כפר דניאל‬ ‫גמזו‬ ‫נצר‬ ‫רמלה‬ ‫סרני‬ ‫‪7‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ישרש‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪200 400 600 800 1000‬‬ ‫‪431‬‬ ‫מ‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪500‬‬ ‫ק"מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪443‬‬ ‫מצליח‬ ‫מודיעין ‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫יד‬ ‫‪431‬‬ ‫‪4304‬‬ ‫רמב"ם‬ ‫מכבים רעות‬ ‫‪3‬‬ ‫רחובות‬ ‫כפר‬ ‫‪431‬‬ ‫‪412‬‬ ‫סתריה‬ ‫שמואל בית עזריה‬ ‫נען‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 424‬חשמונאי‬ ‫כפר‬ ‫‪4233‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ביל"ו‬ ‫‪ 6‬גני הדר‬ ‫‪4248‬‬ ‫רמות‬ ‫גזר‬ ‫משמר‬ ‫‪1‬‬ ‫שבעת המסלולים של שביל גזר‬ ‫כפר‬ ‫‪ 4233‬מאיר‬ ‫בית‬ ‫אילון‬ ‫ביל"ו ב'‬ ‫שעלבים‬ ‫‪5‬‬ ‫פתחיה‬ ‫עוזיאל‬ ‫‪2‬‬ ‫קרית‬ ‫יציץ‬ ‫‪4243‬‬ ‫כפר‬ ‫עקרון‬ ‫גני יוחנן‬ ‫פדיה‬ ‫בן‪-‬נון‬ ‫‪411‬‬ ‫בית‬ ‫מזכרת‬ ‫אלעזרי‬ ‫‪1‬‬ ‫בתיה‬ ‫כרמי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪4‬‬ ‫יוסף‬ ‫‪424‬‬ ‫מקרא מפות בעמוד ‪92‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חולדה‬ ‫נחשון‬ ‫בקוע‬ ‫משמר‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪411‬‬ ‫דוד‬ ‫נוה שלום‬ ‫יסודות‬ ‫‪451‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הראל‬ ‫צלפון‬ ‫גיזו‬ ‫‪38‬‬ ‫‪7‬‬ ‫טל‪-‬שחר‬ ‫תעוז‬ ‫מסילת‬ ‫‪44‬‬ ‫במועצה ואת‬ ‫הילדים יד בנימין‬ ‫‪3‬‬ ‫מבוסס מרחב גם את החוסן החברתי של‬ ‫תחומים נולדו בדרך?‬ ‫כפר‬ ‫אילו עוד שותפויות בין‬ ‫ציון‬ ‫התוכניות למניעת התנהגות סיכונית לאורך שעות היום‪ ,‬גם בבית‬ ‫שהשתלב עם התוכנית‬ ‫שביל גזר היה חלק מחזון חינוכי‪ ,‬אוריה‬ ‫הספר וגם בתנועת הנוער אחר הצהריים‪ .‬יצירת האשכול נתנה‬ ‫האסטרטגית של המועצה‪ .‬התוכנית לפיתוח השביל הייתה‬ ‫מענה כולל‪ ,‬חברתי קהילתי‪ ,‬מתוך תפיסה מערכתית‪ ,‬ונוצרו‬ ‫יפה מאוד‪ ,‬אבל ברובה "על הנייר"‪ .‬בשל הצורך ליצור תשתית‬ ‫שינויים ארגוניים חשובים וחיוביים‪ ,‬שאפשרו לכל הגורמים‬ ‫לחינוך מבוסס מרחב‪ ,‬התחיל אגף החינוך להפוך את החלום‬ ‫לעבוד יחד‪.‬‬ ‫למציאות‪ .‬בגיבוי ראשת המועצה יצאנו לדרך‪ .‬התבססנו על‬ ‫מסורות קיימות‪ ,‬אבל למעשה יצרנו הרבה מאוד פעולות‬ ‫למה דווקא החיבור ל"שביל גזר"?‬ ‫ויוזמות חדשות‪ ,‬פרקטיקות חדשות בכיתה ובשטח‪ ,‬פיתחנו‬ ‫תוכן‪ ,‬פיתחנו רעיונות שמחוברים לתוכנית הלימודים בשיתוף התוכנית לפתח שביל הייתה כבר קיימת כחלק מהתוכנית‬ ‫עם מנהלים‪ ,‬חיברנו את הרעיונות לגורמים שונים במועצה‪ ,‬האסטרטגית של המועצה‪ .‬בזכות המהלך הפדגוגי האצנו את‬ ‫הפיתוח שלו והתאמנו אותו לצרכים החינוכיים והפדגוגיים של‬ ‫לעסקים מקומיים וגם למסלולים בשטח‪.‬‬ ‫גזר‪ .‬דייקנו את המסלולים‪ ,‬בנינו אותם סביב סיפורי התוכנית‬ ‫סביב הרעיון הגדול היה קל ליצור שותפויות נוספות‪ ,‬שהיו להן "נוף ילדותי"‪ ,‬סימנו בו מוקדי עניין ובדקנו את מסלולי ההליכה‬ ‫תוצרים מעשיים‪ .‬כיוון שתמכנו ברצף חינוכי‪ ,‬יצרנו שינוי ארגוני הכי מותאמים לילדים‪ .‬באופן הזה קידמנו את השביל בשיתוף‬ ‫ונולד אשכול בתוך אגף החינוך‪ ,‬שנקרא "אשכול חינוך חברתי אגפים נוספים רבים במועצה )צמיחה כלכלית‪ ,‬תיירות‪ ,‬אשכול‬ ‫וביטחון קהילתי"‪ .‬למעשה‪ ,‬קשרנו לשינוי הפדגוגי של חינוך המרחב הכפרי ועוד(‪ .‬הם היו שותפים מרכזיים בפיתוח ובהבנה‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪15‬‬ ‫מאגר איילון‪ .‬צילום‪ :‬יעל לרנר‬ ‫מקדש המצבות בתל גזר‬ ‫"‬ ‫החינוך הוא תהליך רוחבי שמשתף גורמים שונים לכדי יצירה משותפת‪ ,‬וכך גם‬ ‫העבודה על פיתוח תוכנית הלימודים הייחודית "נוף ילדותי"‪.‬‬ ‫להכיר אותו וללמוד בתוכו‪ .‬הרצף החינוכי התחזק מאוד בשל‬ ‫של המוקדים המתאימים בשביל‪ ,‬אשר סביבם אפשר ליצור‬ ‫הקשר הקבוע שיצרנו בתוכנית בין מה שקורה בקהילה ואחרי‬ ‫למידה וטיול‪ .‬עבדנו רבות יחד כדי לבנות את המרחב בצורה‬ ‫הצהריים בחינוך החברתי‪ ,‬ובין מה שקורה בבוקר בבתי הספר‪.‬‬ ‫שתתאים לכל הגורמים‪ ,‬שאמורים לפתח אותו מבחינה תיירותית‪,‬‬ ‫זוהי תפיסה רב גילאית של חינוך ‪ ,24/7‬שהעיקרון המרכזי בה‬ ‫מבחינה פיזית ומבחינה חינוכית‪.‬‬ ‫הוא שחינוך הוא תהליך משותף וצריך לבנות אותו יחד ‪ -‬הורים‪,‬‬ ‫לאט ובהדרגה יצרנו מסלולים שלא היו מוכרים עד כה‪ ,‬וכעת‬ ‫צוות ותלמידים‪ ,‬תוך כדי חיזוק שיתופי פעולה וחיבורים‪ .‬כאשר‬ ‫השביל מאפשר ליותר ילדים ומבוגרים לטייל במועצה‪ .‬המפה‬ ‫שלושת העוגנים הללו מתחברים‪ ,‬החינוך הוא תהליך רוחבי‬ ‫וספר השביל שנולד ממנה מאפשרים לגלות בשביל הזדמנויות‬ ‫שמשתף גורמים שונים לכדי יצירה משותפת‪ ,‬וכך גם העבודה‬ ‫ללמידה‪ ,‬מסעות למשפחות‪ ,‬לבתי הספר‪ ,‬לגנים‪ ,‬לתנועות הנוער‬ ‫על פיתוח תוכנית הלימודים הייחודית "נוף ילדותי"‪ .‬דרך העבודה‬ ‫ולקהילה כולה‪ .‬השביל משורטט במפה ומסומן בשטח‪ ,‬ויש לא‬ ‫היא יצירת תהליכים עם צוותי היגוי‪ ,‬מפגשים לאיסוף מידע‬ ‫רק חוברת אלא גם מסורת מתפתחת של פעילויות לפי שכבות‬ ‫וניתוח מידע יחד עם בתי הספר ועם ההורים ‪ -‬הקשבה וחשיבה‬ ‫גיל בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪.‬‬ ‫משותפת ומציאת כיוון משותף בשקיפות ובשותפות‪ .‬במציאות‬ ‫לא הכול אפשרי‪ ,‬אבל מתכוונים ביחד‪ ,‬מצמצמים אפשרויות‬ ‫איך כל זה מתחבר לחזון החינוכי?‬ ‫בהתאם למה שעולה מן השיח עם השותפים השונים‪ ,‬ואז‬ ‫דרך התוכנית "נוף ילדותי" ביססנו שלושה עקרונות יסוד בתוכנית‬ ‫בוחרים יחד את הכיוון שאפשר ללכת בו‪ .‬זהו תהליך שיתוף‬ ‫של אגף החינוך בגזר‪ :‬מגוון מענים‪ ,‬רצף חינוכי ויצירה חינוכית‬ ‫וחשיבה שיש בו השקעה משמעותית מאוד‪ ,‬אבל היא שווה‬ ‫משותפת‪ .‬מגוון המענים התרחב מאוד ברגע שיצאנו אל המרחב‬ ‫את המאמץ כי התוצר הוא של כולנו‪.‬‬ ‫ואפשרנו לכל מנהלת ומנהל וגם לגני הילדים לצאת למרחב‪,‬‬ ‫‪ | 16‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫״מניפה מקומית״ ‪ -‬תוכנית לימודים ייחודית רב גילאית‬ ‫הוראה מותאמת שכבת גיל‪ ,‬יצירת אירועי שיא מועצתיים‪,‬‬ ‫מפגשים בין בתי ספר‪ ,‬תיירות חינוכית‬ ‫שכבות הגיל‪ .‬שיפרנו יחידות קיימות על ידי כוחות חיצוניים‪,‬‬ ‫למה מניפה?‬ ‫כאשר המטרה הייתה לבדוק היכן יש חיבור לתוכנית הלימודים‬ ‫תוכנית "נוף ילדותי" התחילה בשינוי קטן ואז התרחבה וגדלה‪.‬‬ ‫הקיימת ומה חסר‪.‬‬ ‫כיום תוכנית הלימודים לכל שכבות הגיל היא "מניפה מקומית"‪.‬‬ ‫תוכנית הלימודים יצרה את הקשר בכל שכבת גיל בין שבוע‬ ‫חלק משמעותי בהתרחבות התוכנית נולד‪ ,‬כאשר הגענו למסקנה‬ ‫השיא ובין השביל‪ ,‬ואלו התלכדו לתוכנית לימודים חווייתית‬ ‫שחסרים מערכי שיעור מסודרים לאנשי החינוך‪ .‬לאורך שלוש‬ ‫ומעמיקה לכל שכבה‪.‬‬ ‫שנים עבדנו על מיפוי ובניית מענה תוספתי ומערכי שיעור לכל‬ ‫אז איך זה נראה בכל שכבת גיל?‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה בשיטת החקר‪ ,‬הכוללת הרחבה של תוכנית‬ ‫הלימודים "מולדת‪ ,‬חברה ואזרחות" בהתאמה לייחודיות הרשות‪ 2-1 .‬סיורים לימודיים על אודות מקור השם של הרשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫אירוע שיא‬ ‫שם וסמל הרשות‪ ,‬יישובי הרשות‪/‬שכונות‪ ,‬מפת הרשות‪,‬‬ ‫ההיסטוריה של הרשות‪ ,‬תפקידי הרשות המקומית ובעלי ביקור בבניין הרשות‪ .‬מפגש עם מנהלי מחלקות במועצה ושיח‬ ‫על השירותים שהם מעניקים לתושבים‪.‬‬ ‫תפקידים‪.‬‬ ‫לצפייה בחוברת הלימודים המלאה של "נוף ילדותי" שכבה ד'‬ ‫‪https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644139.1357.pdf‬‬ ‫סיור בבניין המועצה‬ ‫תלמידים בחידון המורשת המועצתי‬ ‫סיור תלמידים בתל גזר‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪17‬‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה הכוללות חקר סיפורי ההתיישבות המקומית‬ ‫והצגת תוצרים מגוונים‪ ,‬עבודה בקבוצות קטנות ב"מודל נבחרת" ‪ 2-1‬סיורים במוזיאונים ו‪/‬או מפגשים עם ותיקים‪ ,‬המספרים‬ ‫את סיפור היישוב בראשיתו‪.‬‬ ‫ויצירת חידות מקומיות על אודות החומר הנלמד‪.‬‬ ‫אירוע שיא‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫סיפורי ההתיישבות והמורשת הייחודיים של יישובי המועצה הגעה לחידון יישובי‪ ,‬המסכם את הנלמד בנושא התיישבות‬ ‫ברשות‪.‬‬ ‫מתוך חוברת "שביל גזר"‪.‬‬ ‫לצפייה בחוברת הלימודים המלאה של "נוף ילדותי" שכבה ה'‬ ‫‪https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644138.2866.pdf‬‬ ‫תלמידים מסיירים בבית החמרה בקיבוץ נען‬ ‫תלמידים לומדים עם חוברת שביל גזר‬ ‫תלמידים בחידון‬ ‫‪ | 18‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה בשיטת למידה ב"חברותא" על אודות מנהיגים מקומיים‪,‬‬ ‫דמויות מעוררות השפעה ברשות המקומית‪ .‬הלמידה בחברותא היא סיורי שטח סביב "יום בחייו של מנהיג מקומי"‪ ,‬חילופי שלטון‬ ‫עם הנהגה מקומית‪.‬‬ ‫סביב שאלות פתוחות‪ ,‬המאפשרות שיח עמוק על הדמות‪.‬‬ ‫אירוע שיא‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫מה מאפיין מנהיג מקומי? מה מאפיין מנהיג ארצי? מה ניתן מסע עלייה לחטיבת הביניים בשטחי הרשות ובהדרכת תלמידי‬ ‫ללמוד מהאופי של כל דמות? מה בדמויות הופך אותן למנהיגות? החטיבה היוצאים )שכבה ט'(‪.‬‬ ‫לצפייה בחוברות הלימודים המלאות של "נוף ילדותי" שכבה ו'‬ ‫‪https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644133.9277.pdf‬‬ ‫‪https://www.gezer-region.muni.il/uploads/n/1712644141.8046.pdf‬‬ ‫מסע עליה הרצוג‬ ‫מסע עליה איתן‬ ‫מסע עליה הרצוג‬ ‫מסע עליה חטיבה אולפנה‬ ‫מסע עליה לאולפנה‬ ‫מסע עליה לאיתן‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪19‬‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫למידה העוסקת במורשת וחיבור לעבודת שורשים‪ .‬העמקת‬ ‫הידע על אודות ציר הזמן ההיסטורי והארכיאולוגי של המועצה‪ .‬יציאה קבועה לכ‪ 4-‬טיולים בשנה במודל תלמידים מלמדים‬ ‫ילדים על אודות נקודות עניין שחקרו במהלך שיעורי ההכנה‪.‬‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫אירוע שיא‬ ‫אזור הרשות בראי ההיסטוריה‪ .‬מי היו התושבים ברשות לאורך‬ ‫התקופות השונות בהיסטוריה‪ ,‬טרם הקמתה? צורות התיישבות טקס שורשים המחבר בין השורשים האישיים‪-‬משפחתיים‬ ‫קדומות באזור הרשות עד להקמת המדינה וחיבור לשורשים‪ :‬לזהות המקומית‪.‬‬ ‫הכרת התרבויות השונות שהגיעו לרשות‪.‬‬ ‫שכבה ז׳ בשביל גזר‬ ‫‪ | 20‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה על אודות יוזמות מקומיות מעוררות השראה‪ .‬משבר‬ ‫האקלים ויוזמות מקומיות להתמודדות עימו בצורה מיטבית‪ ,‬למידה ‪ 2-1‬סיורים המשלבים למידה על חקלאות בת קיימה ומיזמים‬ ‫מולטי‪-‬דיסציפלינרית בשיתוף צוות מדעים ובחיבור לתוכנית הלימודים חדשניים מקומיים‪.‬‬ ‫בנושא אקולוגיה‪.‬‬ ‫אירוע שיא‬ ‫מיזם שכבתי בנושא קיימות‪ ,‬שאותו מובילים תלמידי השכבה‪.‬‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫מיהו יזם? כיצד הופכים חלום לעסק? מהי קיימות וכיצד היא קשורה‬ ‫למשבר האקלים? כיצד כל אחד מאיתנו יכול להיות יזם ולקיים‬ ‫אורח חיים שמקיים את הסביבה?‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪21‬‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה על אודות מנהיגות וקבלת האחר‪ .‬עבודה בקבוצות‬ ‫קטנות לחקר מיזמי מנהיגות בקהילה‪ .‬יצירת שיתופי פעולה התלמידים מלווים את הסיורים של בתי הספר היסודיים לפי‬ ‫ומיזמים למעורבות חברתית רלוונטית‪ ,‬הכוללים התנסות בתי הספר המזינים אותם וכן יוצאים לסיור ארכיאולוגי בתל‬ ‫גזר‪ ,‬המשלב התנסות מעשית בחפירה ארכיאולוגית‪.‬‬ ‫מעשית בקהילה‪.‬‬ ‫אירוע שיא‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫היכרות עם גופים מרחביים רלוונטיים לרשות‪ ,‬כדוגמת קק"ל‪ ,‬טקס מעבר לתיכון בנקודה ייחודית ברשות‪.‬‬ ‫רשות העתיקות‪ ,‬רשות הטבע והגנים וכיו"ב‪ ,‬יצירת מערכי‬ ‫ההדרכות עבור הילדים הצעירים‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה בתל גזר‬ ‫‪ | 22‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה המכינות למפגש של תלמידים עם תלמידים‬ ‫אחרים שונים מהם מהרשות שלהם‪ ,‬בדגש על נושאים של ‪ 3-1‬מפגשים בשנה בקבוצות קטנות מבתי ספר שונים סביב‬ ‫אזרחות פעילה‪ ,‬הכרת מגוון אזרחים וחיבור למורשת רשותית זהות והיכרות של תרבויות שונות מאיתנו‪.‬‬ ‫משותפת‪.‬‬ ‫אירוע שיא‬ ‫טיול משותף בקבוצות מעורבות ברחבי הרשות המקומית ושיח‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫מהם הדברים המחברים בינינו כעם? האם אנחנו יותר דומים על אחדות וחיים משותפים ברשות‪.‬‬ ‫או שונים? מה יכול ללכד בינינו יותר? כיצד המורשת המקומית‬ ‫המשותפת מחברת בין כולנו?‬ ‫מתוך פעילויות להיות אזרח‪/‬ית בגזר‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪23‬‬ ‫מתוך פעילויות להיות אזרח‪/‬ית בגזר‬ ‫‪ | 24‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪25‬‬ ‫שיטת הוראה – למידה מרכזית‬ ‫סיורים‪ /‬טיולים‬ ‫יחידות הוראה העוסקות בהיסטוריה הצבאית המקומית וסיפורי‬ ‫סיורים על אודות קרבות שהתקיימו בשטחי הרשות וחשיבותם‬ ‫אומץ וגבורה מקומיים‪.‬‬ ‫לביטחון המדינה‪.‬‬ ‫תכנים עיקריים‬ ‫אירוע שיא‬ ‫הכרה וחקר מעמיק על אודות הקרבות המרכזיים שהתחללו‬ ‫באזור הרשות‪ .‬מה ניתן להסיק מהם להווה ולעתיד המדינה? לקראת ימי הזיכרון התלמידים מעבירים את המידע הלאה‬ ‫לתלמידי חטיבות הביניים ברשות‪.‬‬ ‫סיורי מורשת קרב במועצה‬ ‫‪ | 26‬״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום‬ ‫מה הלאה? ‪ -‬לאן תוביל הדרך?‬ ‫זה קורה כאשר מציבים מטרות ברורות‪ ,‬יודעים לאן רוצים‬ ‫התוכנית נמצאת גם השנה בתהליכי פיתוח נוספים‪.‬‬ ‫להגיע ויוצרים שיתופי פעולה מתאימים עם אנשי חינוך‬ ‫במסגרת התיירות החינוכית בגזר נעשה פיילוט בשני בתי‬ ‫בשטח‪ .‬התוכנית מתרחבת ומתבססת ככל שהשותפים‬ ‫ספר וייערכו ביקורים בתוך בתי הספר סביב תוכנית "נוף‬ ‫השונים מרגישים את חשיבותה‪ ,‬ובמיוחד כשאנשי החינוך‬ ‫ילדותי"‪ ,‬כאשר כל בית ספר יחליט מה הוא רוצה להראות‪.‬‬ ‫והמנהלים מבינים את התועלת ומקבלים משהו טוב ואיכותי‬ ‫בימים אלו עובדים על הרחבת תוכנית הלימודים לשכבות‬ ‫ואז מצטרפים ומחזקים אותה‪ .‬התחלנו בקטן‪ ,‬אבל הדרך‬ ‫הבוגרות‪ .‬במקביל כל אחד מבתי הספר מפתח את האופנים‬ ‫הייתה מאוד ברורה ואנחנו מתרחבים בכל שנה‪ ,‬עד שעכשיו‬ ‫שבהם ילמדו את התוכנית ויעריכו אותה‪ ,‬ואת הכיוון שבו‬ ‫כבר מתחילים ממש לראות ולהרגיש את השינוי‪ .‬עבור מי‬ ‫ילדים ובני נוער ילמדו זה את זה בלמידת עמיתים‪ .‬למידה‬ ‫שיזם ומוביל את השינוי‪ ,‬זהו שלב מרגש ומיוחד מאוד‪.‬‬ ‫זו תפתח עוד סוגים של פדגוגיה מקומית המתאימה להם‪.‬‬ ‫התוכנית היא דוגמה לחזון חינוכי שהופך מחלום למציאות‪.‬‬ ‫״נוף ילדותי״ ‪ -‬סיפורו של מקום | ‪27‬‬ ‫כתיבה‪ :‬יעל גוראון‬ ‫לפרטים נוספים ומגוון אירועי המועצה‬ ‫‪www.gezer-region.muni.il‬‬