‫תכנית מנהיגות‬ ‫סיפורי התיישבות‬ ‫שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לשכבת כיתות ה'‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫תוכן‬ ‫על האוגדן ‪3....................................................................................................................‬‬ ‫דגשים והמלצות לתהליך ההוראה ‪4....................................................................................‬‬ ‫'שביל גזר'‪ -‬חיבור בין אדם ואדמה ‪5....................................................................................‬‬ ‫חידות וחידונים ‪10............................................................................................................‬‬ ‫מקטע ‪ :1‬ממצפה משה שעיה לאנדרטת משבר לתקווה ‪17....................................................‬‬ ‫מקטע ‪ :2‬מאבן גזר לתל גזר ‪32...........................................................................................‬‬ ‫מקטע ‪ :3‬מסלול סובב מושבים ‪42......................................................................................‬‬ ‫מקטע ‪ :4‬מסלול טיול בדרך היין של גזר ‪52...........................................................................‬‬ ‫מקטע ‪ :5‬מסלול טיול מעינות גיבתון ועד בית הבאר בגני הדר ‪60.............................................‬‬ ‫מקטע ‪ :6‬מסלול טיול משמורת הטבע עינות גיבתון לתל בטיח ‪70............................................‬‬ ‫מקטע ‪ :7‬מסלול טיול כפרי בין שני יישובים וסיפורים – קיבוץ נצר סירני ומושב ישרש ‪80............‬‬ ‫‪2‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫על האוגדן‬ ‫מתחיל ָכאן (אהוד בנאי)‬ ‫הזה ַ ְ ִ‬ ‫השביל ַ ֶּ‬ ‫מסמן‪ִ ְ ַ ,‬‬ ‫תמיד ְ ֻ ָ‬ ‫לא ָ ִ‬ ‫לא ָסלּול‪ֹ ,‬‬ ‫ֹ‬ ‫האוגדן שלפניכם הינו חלק מתכנית "נוף ילדותי" של מועצה אזורית גזר‪.‬‬ ‫נוף ילדותי היא תכנית הוראה שנתית וספיראלית שמטרה לחזק את תחושת השייכות המקומית של‬ ‫תלמידי המועצה וליצור היכרות מעמיקה עם מרחבי המועצה והייחודיות שלה בתחומי מורשת‪ ,‬טבע‬ ‫וסביבה‪ ,‬אמנות‪ ,‬מנהיגות מקומית‪ ,‬קיימות ועוד‪.‬‬ ‫בשכבה ה' מתמקדת התכנית בלימוד סביב סיפורי התיישבות של המדינה כולה ושל המועצה בפרט‪.‬‬ ‫סיפורי ההתיישבות נעים לאורכו של ציר זמן המתחיל בהתיישבות לאורך הדורות‪ ,‬ממשיך לתקופת‬ ‫גזר‪ ,‬הקמת המדינה‪ ,‬קליטת העלייה ועד לתקופת ההתיישבות החדשה‪.‬‬ ‫סיפורי ההתיישבות השונים שזורים לאורכו של 'שביל גזר'‪ ,‬שביל טיול באורך של כ‪ 70-‬ק"מ העובר‬ ‫ברחבי המועצה ועובר בין יישובי המועצה‪ ,‬אתרי המורשת‪ ,‬הטבע והתיירות‪.‬‬ ‫במסגרת הלמידה יכירו התלמידים את שבעת מקטעי השביל‪ .‬בכל מקטע יפגשו את המפה ויעמיקו‬ ‫את ההיכרות איתה‪ ,‬יכירו את יישובי המועצה ואת סיפורי ההתיישבות המיוחדים והמגוונים הקשורים‬ ‫למועצה ולשטחה‪.‬‬ ‫את תהליך הלמידה מלווה אירוע שיא המתקיים בסופה‪ -‬חידון שכבתי מועצתי העוסק בכל המידע‬ ‫הקשור ל'שביל גזר'‪ .‬כחלק מהתהליך יתנסו התלמידים בכתיבה של שאלות‪ ,‬מציאת מידע וכל‬ ‫המיומנויות הקשורות ליכולות זו‪ .‬לאחר מכן ילמדו ויתכוננו לאירוע השיא המועצתי‪.‬‬ ‫שמונת השיעורים המלווים את יחידת הלימוד מגוונים ומכילים אפשרויות שונות של שיטות למידה‪:‬‬ ‫למידה אישית‪ ,‬בזוגות או בקבוצות‪ .‬חקר עמיתים‪ ,‬שימוש במחשבים‪ ,‬איתור מידע מתוך החוברת ועוד‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫דגשים והמלצות לתהליך ההוראה‬ ‫‪ ‬לפני התחלת תהליך הלמידה‪ ,‬חשוב לבדוק מהו הזמן אותו ניתן להקדיש ללמידה מבחינת‬ ‫כמות שיעורים‪ .‬כל שיעור בנוי למשך שעה וחצי (מלבד השיעור הראשון המחולק לשני‬ ‫שיעורים)‪ .‬בכל שיעור חשוב לבדוק ולהחליט מראש האם מתייחסים לכל סיפורי התיישבות‪,‬‬ ‫מתמקדים באחד‪ ,‬פורסים את יחידת הלימוד על פני שיעורים נוספים או כל דרך אחרת‬ ‫המתאימה לכן‪.‬‬ ‫‪ ‬כדי להעמיק ולהעצים את תהליך הלמידה סביב סיפורי ההתיישבות‪ ,‬כדאי לבדוק ולנסות למצוא‬ ‫הזדמנויות לשילוב הורים‪ /‬סבים וסבתות‪ /‬בני משפחה‪ /‬אנשים מהיישובים השונים אשר היו‬ ‫חלק מהקמת היישובים‪ ,‬דור המייסדים‪ ,‬גדלו במועצה או קשורים לסיפורים השונים בדרכים‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫‪ ‬לאורך השיעורים אפשר למצוא הזדמנויות רבות להרחבת הלמידה על ידי לימוד של מושגים‬ ‫נלווים נוספים‪ .‬ההצעה היא לחלק את הנושאים מראש לתלמידים ולאפשר להם לקחת חלק‬ ‫בהעברת השיעור והידע החדש לתלמידי הכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ ליצור קיר כיתתי דינמי המלווה את הלמידה לאורך התקופה‪ ,‬עליו יוצגו התוצרים השונים‬ ‫אותם יצרו התלמידים‪ .‬קיר זה יכול להיות כיתתי או שכבתי כך שיהיה נגיש וחשוף עבור כל‬ ‫תלמידי השכבה הלומדים את התכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬את תהליך הלמידה מלווה אירוע שיא "חידון שביל גזר" זהו חידון הנערך בין כל תלמידי שכבה‬ ‫ה' במועצה‪ .‬השאלות בחידון לקוחות מתוך המידע המופיע בחוברת שביל גזר ומתקיים‬ ‫כתחרות בין בתי הספר‪ .‬בתהליך הלמידה משולבות מיומנויות של כתיבה וניסוח של שאלות‬ ‫וחידות וחיפוש מידע‪ .‬נסו להוסיף עניין וסקרנות סביב החידון כך שיעודד את הלמידה והחיבור‬ ‫של התלמידים לנושא‪.‬‬ ‫מקוות שתהליך הלמידה יהיה מרתק ויוסיף ערך עבור תלמידיכם ועבורכן‬ ‫‪4‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫'שביל גזר'‪ -‬חיבור בין אדם ואדמה‬ ‫מערך ‪ 1‬חלק א‬ ‫מבנה השיעור (‪ 45‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫הכרת החוברת "שביל גזר"‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 1‬שביל גזר (‪ 10‬דק')‬ ‫חיבור והתמצאות התלמידים בחוברת "שביל גזר"‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 2‬הכרת החוברת 'שביל גזר' (‪ 20‬דק')‬ ‫הכרת מפת המועצה‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 3‬חקירת המקטעים (‪ 15‬דק')‬ ‫יצירת חיבור ועניין אישי של התלמידים לחוברת "שביל גזר"‬ ‫✓‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 45‬דקות‪ .‬במהלך השיעור יחשפו התלמידים לראשונה לחוברת 'שביל גזר'‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור צריך לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת בה יוכלו להשתמש‪.‬‬ ‫מומלץ לפנות בכיתה לוח קיר עליו אפשר יהיה להציג את תוצרי התלמידים לאורך השיעורים השונים‬ ‫ביחידות הלימוד ולאפשר המשך למידה וסקרנות לנושא‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬שביל גזר (‪ 10‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬שיתוף בידע אישי‬ ‫כותבים על הלוח את המילים 'שביל גזר' ומבקשים מהתלמידים לשתף ולהגיד דברים שהם יודעים‬ ‫על השביל‪ ,‬שמעו עליו‪ ,‬חוויות מטיול בו או כל דבר שעולה להם במחשבה כשהם רואים את צמד‬ ‫המילים הזה‪ .‬כותבים את תשובותיהם על הלוח כך שייוצר אוסף של דברים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬הצגת החוברת ' שביל גזר'‬ ‫מחלקים לכל תלמיד או זוג תלמידים חוברת 'שביל גזר'‪ ,‬נותנים לתלמידים כמה דקות להתבונן‪,‬‬ ‫לדפדף ולהרגיש את החוברת‪ .‬לאחר מכן אפשרו לתלמידים לשתף מה דעתם על החוברת? מה תפס‬ ‫את עיניהם? אם הם ראו משהו שמוכר להם?‬ ‫הקריאו לתלמידים את פתח דבר המופיע בתחילת החוברת‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬הכרת החוברת 'שביל גזר' ( ‪ 15-20‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬איתור מידע בחוברת‬ ‫‪ ‬הסבר למורה‪ :‬מטרת חלק זה היא ליצור הזדמנות עבור התלמידים לעיין בחוברת‪ ,‬לרפרף בה‬ ‫ולמצוא דוגמאות למידע הרב שנמצא בה‪ .‬חלק זה מורכב מ‪ 15‬שאלות שאת התשובות עליהן‬ ‫אפשר למצוא בין דפי החוברת‪.‬‬ ‫ניתן להעביר חלק זה במגוון דרכים‪ ,‬חשוב להתאים ולבחור את הדרך המתאימה ביותר לכיתה‬ ‫ולאופי התלמידים‪:‬‬ ‫• דף עבודה אישי‪ -‬כל תלמיד מקבל חוברת ודף עבודה ומנסה למצוא את התשובות לשאלות‪.‬‬ ‫אפשר לאתגר את המשימה ולהקציב זמן עבודה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫דף עבודה בזוגות‪ -‬כל זוג תלמידים מקבל חוברת ודף עבודה עם השאלות‪ .‬אפשר לאתגר את‬ ‫•‬ ‫המשימה ולהקציב זמן‪.‬‬ ‫תחרות בין קבוצות‪ -‬הקראת שאלה לכל הכיתה וכל קבוצה מנסה להיות הראשונה שמוצאת‬ ‫•‬ ‫את התשובה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬הכרת מבנה החוברת‬ ‫‪ ‬הסבר למורה‪ :‬לאחר שהתלמידים דפדפו ומצאו מידע בחוברת‪ ,‬חשוב לעשות סדר ולהסביר‬ ‫לתלמידים את מבנה החוברת‪:‬‬ ‫השביל מחולק ל‪ 7 -‬מקטעים‪ ,‬כל מקטע הוא מסלול טיול‪.‬‬ ‫בעמוד הראשון של כל מקטע אפשר לקרוא תיאור קצר שלו ולקבל מידע כללי לגביו‪ :‬נקודת התחלה‪,‬‬ ‫סיום‪ ,‬אורך ומוקדי עניין‪.‬‬ ‫לאחר מכן מופיעה מפה ובה מסומן המקטע ויש חלוקה של המקטע לנקודות על השביל כפי‬ ‫שבהמשך יופיעו בסיפור הדרך‪.‬‬ ‫הטקסטים שמופיעים ברקע ירוק נותנים מידע מעניין על אירועים שקרו לאורך השביל‪ ,‬סיפורים‬ ‫מיוחדים ודברים נוספים שכדאי לדעת‪ .‬בכל מקטע מצורפות תמונות שצולמו בו‪.‬‬ ‫בסוף כל מקטע יש חלק "נעים להכיר" ובו פירוט על הישובים השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬חקירת המקטעים (‪ 15-20‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת ת‪.‬ז למקטעי השביל‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 7-‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה חוקרת מקטע אחר של השביל ויוצרת לו ת‪.‬ז עם מידע‬ ‫חשוב ורלוונטי לגביו‪ .‬מחלקים לכל קבוצה דף לאיסוף מידע עליו היא עובדת ואת חוברת השביל‪( .‬דף‬ ‫המידע נמצא בנספחים‪ ,‬מומלץ לצלם על דף ‪ .)3A‬על הדף נמצאות השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ -‬מספר ושם המקטע‬ ‫‪ -‬אורך המקטע‬ ‫‪ -‬נקודת התחלה וסיום‬ ‫‪ -‬מוקדי עניין בשביל‬ ‫‪ -‬היישובים השוכנים לאורך המקטע‬ ‫‪ -‬דבר מעניין על המקטע‬ ‫‪ -‬המצאת חידה על המקטע‬ ‫❖ אפשרות נוספת‪ :‬לפי רמת הכיתה והיכולות שלה אפשר לוותר על הדף המוכן ולאפשר‬ ‫לתלמידים ליצור ולהכין דף יצירתי שיכיל את המידע‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬הצגה ושיתוף‬ ‫מאפשרים לכל קבוצה להציג את הדף אותו הכינה ולספר במידע הרלוונטי על המקטע אותו חקרה‪,‬‬ ‫ולשאול את החידה אותה כתבו על המקטע‪ .‬לאחר מכן מומלץ לתלות את הפלקטים בכיתה כדי‬ ‫להמשיך וליצור עניין וסקרנות סביב החוברת והשביל‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬סיכום השיעור‬ ‫מסבירים לתלמידים שבשיעורים הבאים נתמקד כל פעם במקטע אחר בשביל‪ ,‬נכיר את הסיפורים‬ ‫המיוחדים שבו‪ ,‬נפתור ונמציא חידות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫חידות מהחוברת‬ ‫‪ .1‬לכמה מקטעים מחולק שביל גזר? (‪)7‬‬ ‫‪ .2‬מה השם של המקטע הכי ארוך בשביל? (מסלול סובב מושבים מעין ירדא דרך לב המועצה ועד‬ ‫תל גזר)‬ ‫‪ .3‬איזה מהמקטעים עובר בפרדס תפוזים? (מקטע ‪ ,6‬עמ ‪)70‬‬ ‫‪ .4‬מהי שדרת הוושינגטוניות? (שדרת עצי דקל מסוג וושינגטוניה עמ ‪)46‬‬ ‫‪ .5‬באיזה שנה הוקם היישוב רמות מאיר? (‪ 1949‬עמ ‪)76‬‬ ‫‪ .6‬באיזה קיבוץ נמצא "בית החמרה"? (קיבוץ נען עמ ‪)73‬‬ ‫‪ .7‬היכן נמצא מתחם "לך זה מיותר לי זה אוצר"? (במושב כפר שמואל‪ ,‬עמ ‪)38‬‬ ‫‪ .8‬מי מהמקטעים עובר ביער לח"י? (מקטע ‪ ,1‬עמ ‪)4‬‬ ‫‪ .9‬איזה מקטעים מסתיימים בגן לאומי תל גזר? (מקטע ‪ ,2‬עמ ‪ /16‬מקטע ‪ ,3‬עמ ‪)28‬‬ ‫‪ .10‬באיזה יישוב הוקם מגרש הבייסבול הראשון בארץ? (קיבוץ גזר‪ ,‬עמ ‪)36‬‬ ‫‪ .11‬כמה ק"מ אורך מקטע ‪ 11 ( ?4‬קמ‪ ,‬עמ ‪)44‬‬ ‫‪ .12‬מהו גודלה של שמורת עינות גבתון? (‪ 80‬דונם‪ ,‬עמ ‪)51‬‬ ‫‪ .13‬על שם מי קרוי הישוב גני יוחנן? (על שם נשיאה הראשון של קק"ל‪ ,‬יוחנן קרמינצקי‪ ,‬עמ ‪)62‬‬ ‫‪ .14‬איזה מהמקטעים אורך ‪ 7‬ק"מ? (מקטע ‪ ,6‬עמ ‪)66‬‬ ‫‪ .15‬מהו החודש בו פורחים הצבעונים בשמורת הצבעונים ברמות מאיר? (אפריל‪ ,‬עמ ‪)71‬‬ ‫‪7‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫הכרת החוברת 'שביל גזר'‬ ‫בחוברת‪.‬‬ ‫שונים‬ ‫בעמודים‬ ‫מופיעות‬ ‫אליהן‬ ‫שהתשובות‬ ‫וחידות‬ ‫שאלות‬ ‫לפניכם‬ ‫לשאלות‪.‬‬ ‫התשובות‬ ‫את‬ ‫למצוא‬ ‫ונסו‬ ‫בחוברת‬ ‫דפדפו‬ ‫היעזרו בתמונות‪ ,‬במפות ובתיאורי המסלולים כדי למצוא את התשובות בקלות‪.‬‬ ‫‪ .1‬שביל גזר מחולק ל________ מקטעים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה השם של המקטע הכי ארוך בשביל? ___________________________________‬ ‫‪ .3‬איזה מהמקטעים עובר בפרדס תפוזים? __________________________________‬ ‫‪ .4‬מהי שדרת הוושינגטוניות? ________________________________________‬ ‫‪ .5‬באיזה שנה הוקם היישוב רמות מאיר? __________________‬ ‫‪ .6‬באיזה קיבוץ נמצא "בית החמרה"? ________________________‬ ‫‪ .7‬מתחם "לך זה מיותר לי זה אוצר" נמצא במושב ______________________‪.‬‬ ‫‪ .8‬מי מהמקטעים עובר ביער לח"י? _________________________________‬ ‫‪ .9‬איזה מקטעים מסתיימים בגן לאומי תל גזר? _______________________________‬ ‫‪ .10‬מגרש הבייסבול הראשון בארץ הוקם בקיבוץ _________________‪.‬‬ ‫‪ .11‬מקטע ‪ 4‬אורך ___________ ק"מ‪.‬‬ ‫‪ .12‬מהו גודלה של שמורת עינות גבתון? ____________________‬ ‫‪ .13‬על שם מי קרוי הישוב גני יוחנן? _________________________________‬ ‫‪ .14‬המקטע _____________________ אורך ‪ 7‬ק"מ‪.‬‬ ‫‪ .15‬מהו החודש בו פורחים הצבעונים בשמורת הצבעונים ברמות מאיר? __________________‬ ‫‪8‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מספר ושם המקטע‪:‬‬ ‫נקודת סיום‪:‬‬ ‫אורך המקטע‪:‬‬ ‫נקודת התחלה‪:‬‬ ‫יישובים לאורך המקטע‪:‬‬ ‫נקודות עניין לאורך המקטע‪:‬‬ ‫חידה על המקטע‪:‬‬ ‫דברים מעניינים שגילינו על המקטע‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫חידות וחידונים‬ ‫מערך ‪ 1‬חלק ב‬ ‫מבנה השיעור (‪ 45‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫הבנת המושג "חידה"‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 1‬סוגי חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫הכרת סוגים שונים של חידות‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 2‬חידות טריוויה (‪ 10‬דק')‬ ‫זיהוי המבנה והמרכיבים הקיימים בחידות‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 3‬כותבים חידות (‪ 20‬דק')‬ ‫התנסות בכתיבה של חידות‬ ‫✓‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫בשיעור זה יכירו התלמידים את המושג 'חידה'‪ -‬מהי חידה‪ ,‬מהם המרכיבים של חידה‪ ,‬סוגים שונים‬ ‫של חידות וגם התנסות בכתיבה ויצירה של חידות‪.‬‬ ‫מערך זה הינו נפרד מיתר המערכים ואינו עוסק באופן ישיר בחוברת 'שביל גזר'‪ .‬התעסקות בחידות‬ ‫ושאלות ילוו את תהליך הלמידה לכל אורכו ולכן ישנה חשיבות גדולה בהעברת שיעור זה עם תחילת‬ ‫העבודה עם החוברת‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬סוגי חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התנסות בסוגי חידות שונים‬ ‫‪ ‬הכנה מראש‪ :‬עבור חלק זה יש לארגן ולהביא סוגים שונים של חידות‪ ,‬חלקן ניתנות להדפסה‬ ‫וחלקן מצריכות אביזרים או משחקי קופסה אותם צריך לארגן ולהביא מראש‪.‬‬ ‫חידות להדפסה‪ :‬תשחץ‪ /‬תפזורת‪ /‬כתב סתרים‪ /‬מבוך‪ /‬סודוקו‪ /‬חידות גפרורים (דוגמאות נמצאות‬ ‫בנספחים)‪.‬‬ ‫משחקי חידות‪ :‬טריוויה‪ /‬טנגרם‪ /‬פאזל‪ /‬קובייה הונגרית‪ /‬קטמינו‪ /‬חידות מעץ‪ /IQ FIT /‬שעת שיא‪/‬‬ ‫ספרי חידות שונים ורעיונות נוספים אם יש‪.‬‬ ‫את החידות השונות מפזרים על גבי שולחנות הכיתה ומזמינים את התלמידים לעבור בין השולחנות‬ ‫ולנסות להתמודד עם המשימות השונות‪ .‬בשלב זה כדאי לא להשתמש במילה חידה ולאפשר‬ ‫לתלמידים התנסות חופשית והנאה מהאתגרים‪.‬‬ ‫אתרים בהם ניתן למצוא חידות להדפסה‪:‬‬ ‫דפדפים‪https://dafdafim.co.il :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חידות גפרורים‪https://www.yo-yoo.co.il/hidot/index.php?cat=1 :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הכנת כתב סתרים‪/https://www.yo-yoo.co.il/tools/crypto :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫את זה‪/https://www.etze.co.il -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שלב ב‪ :‬דיון‬ ‫לאחר שהתלמידים עברו באופן חופשי בין השולחנות והתנסו בכמה שיותר משימות מנהלים דיון‪:‬‬ ‫‪ -‬מה היו המשימות השונות שהתנסיתם בהן?‬ ‫‪ -‬איך הייתה לכם ההתנסות במשימות? נעימה? מאתגרת? קשה מדי?‬ ‫‪10‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫יש מכנה משותף? דבר משותף לכל המשימות?‬ ‫‪-‬‬ ‫איך אפשר לקרוא לכל האתגרים האלה בשם משותף? (סוגים שונים של חידות)‬ ‫‪-‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬חידות טריוויה (‪ 10‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הגדרת המושג "חידה"‬ ‫מבקשים מהתלמידים לנסות ולהסביר בעצמם מהי חידה‪ .‬לאחר מכן כותבים על הלוח את ההגדרה‬ ‫המילונית למילה חידה‪:‬‬ ‫חידה היא בעיה המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה‪( .‬מתוך אתר ויקימילון)‬ ‫מבקשים מהתלמידים לחשוב ולשתף מהם המרכיבים שצריכים לדעתם להיות בחידה? כותבים את‬ ‫תשובותיהם על גבי הלוח‪.‬‬ ‫החידה צריכה להיות מאתגרת‬ ‫‪-‬‬ ‫החידה צריכה להיות ברורה‬ ‫‪-‬‬ ‫החידה צריכה להתאים לגיל ולרמה של מי שפותר אותה‬ ‫‪-‬‬ ‫צריך להיות פתרון לחידה‬ ‫‪-‬‬ ‫שלב ב‪ :‬שאלות טריוויה‬ ‫מסבירים לתלמידים שסוג נוסף של חידות הן חידות טריוויה שמופיעות בצורות של שאלות בכל מיני‬ ‫דרכים‪ .‬מקריאים לתלמידים כל מיני חידות ומאפשרים להם לענות (אפשר בהצבעה‪ /‬כתיבה‪ /‬סבב‬ ‫בין קבוצות או כל דרך אחרת שמתאימה)‪.‬‬ ‫חידות מי אני?‬ ‫‪ .1‬יש לי רוכסן או כפתורים‪ ,‬לא צריכים אותי בחורף‪ ,‬אני מגן מפני הרוח הקרה‪ .‬מי אני? (מעיל)‬ ‫‪ .2‬יש לי המון צבעים‪ ,‬אני מופיעה לרוב אחרי סערה‪ ,‬אנשים תמיד מצביעים עלי‪ .‬מי אני? (קשת)‬ ‫‪ .3‬יש לי זנב גדול ורגליים גדולות‪ ,‬אני יכול לקפץ במהירות‪ ,‬אני גר באוסטרליה‪ .‬מי אני? (קנגרו)‬ ‫‪ .4‬יש לי כתמים בצבע חום וצהוב על הגוף‪ ,‬יש לי ‪ 4‬רגליים ארוכות‪ .‬מי אני? (ג'ירפה)‬ ‫‪ .5‬אני חמה‪ ,‬אני זוהרת ונעלמת בלילה‪ .‬מי אני? (שמש)‬ ‫‪ .6‬אני מגיע בדרך כלל בקופסא‪ ,‬יש לי הרבה חלקים‪ ,‬אנשים מחברים אותי כדי לראות את התמונה‬ ‫המלאה‪ .‬מי אני? (פאזל)‬ ‫חידות בחירה‪:‬‬ ‫‪ .1‬מי היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל?‬ ‫א‪ .‬בנימין זאב הרצל‬ ‫ב‪ .‬יצחק נבון‬ ‫ג‪ .‬דוד בן גוריון‬ ‫‪ .2‬מהי השפה בה מדברים בברזיל?‬ ‫א‪ .‬ספרדית‬ ‫ב‪ .‬פורטוגזית‬ ‫ג‪ .‬אנגלית‬ ‫‪11‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ .3‬כמה רגליים יש לעכביש?‬ ‫א‪6 .‬‬ ‫ב‪8 .‬‬ ‫ג‪4 .‬‬ ‫‪ .4‬כשאנחנו אוכלים בטטה‪ ,‬איזה חלק מהצמח אנחנו אוכלים?‬ ‫א‪ .‬גבעול‬ ‫ב‪ .‬שורש‬ ‫ג‪ .‬פקעת‬ ‫‪ .5‬באיזה חודש עברי חוגגים את פסח?‬ ‫א‪ .‬כסלו‬ ‫ב‪ .‬אייר‬ ‫ג‪ .‬ניסן‬ ‫חידות השלמה‪:‬‬ ‫‪" .1‬בראש השנה פרחה ___________ אצלי בגינה"‬ ‫‪" .2‬על ראש הגנב בוער ה_____________"‬ ‫‪" .3‬לונדון היא עיר הבירה של ___________"‬ ‫‪ _________ .4‬היא העיר הדרומית ביותר בישראל‬ ‫‪" .5‬ראיתי את ה__________ זוהרת בטורקיז"‬ ‫❖ אפשרות נוספת‪ :‬אפשר להשתמש בחידות נוספות מתוך משחק טריוויה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬כותבים חידות (‪ 20‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות‬ ‫לאחר מכן מסבירים שעכשיו הם יתנסו בכתיבה של חידה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד בזוגות או לבד‬ ‫ולנסות לכתוב כמה שיותר חידות‪ .‬אם ישנו קושי אפשר להכין רשימה של שמות עצם כדי לעזור‬ ‫לתלמידים‪ /‬להשתמש במילון כדי לקחת רעיונות למילים‪.‬‬ ‫❖ אפשרות נוספת‪ :‬מחלקים את התלמידים לזוגות כל זוג מקבל מדבקות כליהן כותבים מילים‪ .‬כל‬ ‫פעם אחד מהזוג מדביק פתק על המצח ו‬ ‫לאחר מכן כל תלמיד או זוג תלמידים מקריאים את החידות אותן כתבו ושאר הכיתה מנסה לפתור‬ ‫אותן‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬סיכום‬ ‫אפשרו לתלמידים לשתף איזה סוג חידה הם הכי אהבו‪ /‬לחוד חידה על אחד התלמידים בכיתה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫סודוקו‬ ‫מטרת הסודוקו היא למלא את כל המשבצות הריקות בספרות‪,1-9 ,‬‬ ‫כאשר בכל משבצת יכולה להופיע רק ספרה אחת‪ ,‬ולפי הכללים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ספרה יכולה להופיע‪ ,‬פעם אחת בלבד‪ ,‬בכל שורה‬ ‫‪ .2‬ספרה יכולה להופיע‪ ,‬פעם אחת בלבד בכל עמודה‬ ‫‪ .3‬ספרה יכולה להופיע‪ ,‬פעם אחת בלבד בכל אזור‬ ‫הסודוקו לקוח מהאתר‪https://dafdafim.co.il :‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫כתב סתרים‬ ‫כתב הסתרים הוכן באתר‪/https://www.yo-yoo.co.il :‬‬ ‫‪14‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫תשבץ‬ ‫התשבץ לקוח מהאתר‪www.etze.co.il :‬‬ ‫‪15‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מבוך‬ ‫עליכם להגיע מהחץ העליון ועד לחץ התחתון מבלי להיתקל במבוי סתום בדרך‪.‬‬ ‫המבוך לקוח מהאתר‪https://dafdafim.co.il :‬‬ ‫‪16‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :1‬ממצפה משה שעיה לאנדרטת משבר לתקווה‬ ‫מערך ‪2‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫✓ הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬במהלך השיעור יכירו התלמידים שני סיפורי התיישבות הקשורים למקטע‬ ‫זה‪ :‬סיפור מלחמת הטרקטורים בקיבוץ שעלבים ואת סיפורה של מחתרת לח"י‪.‬‬ ‫שני הסיפורים מספרים על תקופה של מלחמה‪ .‬חשוב לנסות להנגיש ולהתאים את הסיפורים לאופי‬ ‫הכיתה וליכולת ההבנה שלה‪ .‬באפשרותכן להחליט כיצד לנהל את השיעור‪ ,‬איזה חלקים להעביר ועל‬ ‫איזה לוותר‪ .‬ככל שתרצו אפשר להרחיב ולפצל את השיעור לשני שיעורים נפרדים כדי לתת זמן ומקום‬ ‫לכל אחד מהסיפורים הנלמדים בו‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת בה יוכלו להשתמש בתהליך‬ ‫הלמידה‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע הראשון של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪ .3-4‬אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים אלה‪-‬‬ ‫להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪ .‬לאחר כמה דקות אפשרו‬ ‫לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬איזה גן לאומי מופיע במפה?‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מאגרי מים נמצאים במפה?‬ ‫‪17‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬איזה יערות מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרות להרחבה‪ :‬הרחבת הלמידה בנושא מקרא מפה וכיוונים‪:‬‬ ‫בעמוד האחרון של החוברת‪ ,‬עמוד ‪ ,92‬מופיע מקרא מפה‪ .‬אפשר לקיים שיעור המתייחס לסימונים‬ ‫השונים של מקרא המפה‪ ,‬לחפש את הסימונים במפות השונות לאורך החוברת‪ .‬להסביר את נושא‬ ‫קנה המידה המופיע במפות והכיוונים השונים‪.‬‬ ‫הצעות לשיעורי הרחבה לנושא‪:‬‬ ‫• מקרא המפה באתר מטח ‪ -‬המילון של סימני המפה – פעילות אינטראקטיבית להכרת סימני‬ ‫מפה ומקרא מפה‪ .‬אפשר לעבוד יחד בכיתה או לתת כמשימת תרגול הביתה‪.‬‬ ‫‪https://did.li/K7grl‬‬ ‫• מקרא המפה ‪ -‬המילון של סימני המפה – פעילות אינטראקטיבית להכרת סימני מפה ומקרא‬ ‫מפה‪ .‬אפשר לעבוד יחד בכיתה או לתת כמשימת תרגול הביתה‪https://did.li/K7grl .‬‬ ‫• "יוצאים מהמפה" (מטח) מקרא מפה (עמודים ‪ ,)60-63‬כיוונים במפה (עמודים ‪)64-77‬‬ ‫‪https://school.kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95761574#1.524.6‬‬ ‫‪.default‬‬ ‫• חוברת תרגול לספר הלימוד יוצאים מהמפה‪( :‬עמודים רלוונטיים‪)31-37 :‬‬ ‫‪https://storage.cet.ac.il/ofek/geo/mapa-tirgul.pdf‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫בחלק זה של המקטע ישנם שני סיפורי התיישבות‪ :‬מלחמת הטרקטורים בקיבוץ שעלבים וסיפורה של‬ ‫מחתרת לח"י‪ .‬בהעברת השיעור אפשר להקדיש את הזמן לסיפור אחד או לשניהם על פי בחירתכן‪ .‬אפשר‬ ‫לתת עבודה בקבוצות של למידה ושיתוף‪ ,‬לחלק את השיעור למספר נוסף של שיעורים ולהעביר בכל‬ ‫שיעור סיפור אחר‪.‬‬ ‫מלחמת הטרקטורים בשעלבים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכנה למורה‪" :‬מלחמת הטרקטורים"‪ -‬קיבוץ שעלבים הוקם בשנת ‪ 1951‬והיה יישוב בודד שהוקם‬ ‫כחלק ממערך הגנה אל מול קו הגבול עם ירדן שהיה נמצא קרוב‪ .‬בין ישראל וירדן נוצר שטח‬ ‫שנקרא "שטח הפקר" כלומר הוא לא היה שייך לאף אחד מהמדינות‪ ,‬קו גבול זה נקרא‪" :‬קו‬ ‫שביתת הנשק ‪ ."1949‬בשנת ‪ 1956‬התחיל "קרב" בין הקיבוצניקים בשעלבים ובין הירדנים‪.‬‬ ‫אותה שנה הייתה שנת שמיטה‪ .‬הירדנים רצו לנצל מצב זה‪ ,‬לחרוש את השדות שבשטח ההפקר‬ ‫וכך להשיג את השליטה בהם‪ .‬כך יצא שחקלאי הקיבוץ קיבלו אישור מיוחד מרב הקיבוץ‪ ,‬מאיר‬ ‫שלזינגר והרב הצבאי שלמה גורן‪ ,‬לצאת ולבצע חריש נגדי ביום שבת‪ .‬וכך‪ ,‬ערב ששת הימים‬ ‫יצאו לוחמי הטרקטור שהגיעו משעלבים וקיבוצי הסביבה בעשרות טרקטורים והחלו לחרוש‪.‬‬ ‫בשלב מסוים פתחו הירדנים בירי ומהר מאוד הגיב הקיבוץ בירי בתגובה‪ .‬אז הסיגו הירדנים את‬ ‫הטרקטורים ונצרו את האש ולאחר מכן גם הצד הישראלי‪ .‬אנשי הקיבוץ קוראים לאירוע ״נס‬ ‫ששת הימים״‪( .‬מתוך חוברת "שביל גזר")‬ ‫‪18‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב א‪ :‬הכרת הסיפור‬ ‫פתחו את הלימוד ושאלו את התלמידים מה זה אומר לדעתם "מלחמת טרקטורים"? מהי התמונה שעולה‬ ‫להם בדמיון כשהם שומעים את השם הזה?‬ ‫ספרו לתלמידים על קרב הטרקטורים שהתרחש בקיבוץ שעלבים‪( .‬אפשר להקריא מתוך החוברת‬ ‫בעמודים ‪ 5-6‬או לספר באופן חופשי)‪ .‬בהסברכן התייחסו למושגים הקיימים בסיפור המלחמה‪ :‬שטח‬ ‫הפקר ושנת שמיטה כדי להסביר ולהדגיש את חשיבות האירוע‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬דיון בעקבות הסיפור‬ ‫ערכו דיון בכיתה בעקבות סיפור הקרב‪ .‬אפשר לקיים את הדיון באופן כיתתי או בקבוצות קטנות עם דפי‬ ‫הנחייה על פי שיקולכן‪:‬‬ ‫‪ -‬איך זה מרגיש לדעתכם לגור כל כך קרוב לקו הגבול?‬ ‫‪ -‬מהו המעשה המיוחד שעשו אנשי הקיבוץ?‬ ‫‪ -‬האם לדעתכם היו להם אפשרויות אחרות?‬ ‫‪ -‬מדוע אותם אנשים שהיו שומרי מצוות היו מוכנים לעשות את המעשה הזה ביום שבת ובשנת‬ ‫שמיטה?‬ ‫‪ -‬מה הייתה הסכנה שאותם אנשי קיבוץ נחשפו אליה?‬ ‫‪ -‬מה לדעתכם הרגישו אותם חברי קיבוץ?‬ ‫שלב ג‪ :‬יצירה בעקבות הסיפור‬ ‫אפשרו לתלמידים לעבוד לבד‪ ,‬בזוגות או בקבוצות קטנות והנחו כל קבוצה לבחור באחת מהאפשרויות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫• הכנת ציור המציג את מלחמת הטרקטורים‪.‬‬ ‫• הכנת סיפור קומיקס המספר את האירוע‪.‬‬ ‫• כתיבת מכתב של חברי הקיבוץ בו הם מספרים את מה שקרה להם‪.‬‬ ‫• כתיבת מכתב תודה לחברי הקיבוץ על המעשה שעשו‪.‬‬ ‫• כתיבת שיחה דמיונית המתנהלת בין חבר קיבוץ לבין חייל בצבא הירדני‪.‬‬ ‫• כתיבת כתבה בעיתון המתארת את סיפור הקרב‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות וכל קבוצה תכין תוצר אחר בעקבות הסיפור‪.‬‬ ‫מצורפים בהמשך דפים לעבודה על פי האפשרויות המוצעות‪ .‬לבחירתכן אם להשתמש בהם‪.‬‬ ‫שלב ד‪ :‬שיתוף התוצרים בפני הכיתה‬ ‫אפשרו לכל קבוצה להציג את התוצר אותו הכינה בעקבות הסיפור‪ .‬לאחר מכן תלו את התוצרים על לוח‬ ‫הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫שלב ה‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על מלחמת הטרקטורים גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם את‬ ‫סיפור הקרב‪ .‬מקמו את הסיפור אחרי קום המדינה בתקופת קליטת העלייה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫סיפורה של מחתרת לח"י‬ ‫‪ ‬הסבר למורה‪ :‬סיפורה של מחתרת לח"י הוא סיפור מורכב שלא פשוט ללמד ולהעביר אותו‬ ‫במלואו בשכבת גיל זו‪ .‬הלמידה על מחתרת לח"י בשלב זה תעשה ברמה ראשונית ופחות תעמיק‬ ‫בנסיבות להקמת המחתרת‪ ,‬האידיאולוגיה והפעולות אותן ביצעה‪ .‬כדאי לפני העברת השיעור‬ ‫לקרוא מעט על המחתרת כדי להכיר את ההיסטוריה שלה ולהחליט עד כמה מעמיקים ומרחיבים‬ ‫את הלמידה בכיתה‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬חיבור לידע קודם‬ ‫כתבו על גבי הלוח את ראשי התיבות לח"י או תלו את סמל הלח"י ובקשו מהתלמידים לשתף ולספר מה‬ ‫הם יודעים לומר על מחתרת זו‪ .‬כתבו את תשובותיהם על גבי הלוח‪.‬‬ ‫אפשר לעזור ולשאול שאלות מנחות‪:‬‬ ‫‪ -‬האם אתם יודעים מהי מחתרת? (קבוצת אנשים הפועלת בחשאי ובאופן לא חוקי על מנת לשנות‬ ‫מצב חברתי או פוליטי‪ .‬מתוך מילוג)‬ ‫‪ -‬שמעתם על ארגוני מחתרת שפעלו בארץ?‬ ‫‪ -‬מדוע הוקמו מחתרות?‬ ‫שלב ב‪ :‬צפייה בסרטון‬ ‫הראו לתלמידים את אחד מהסרטונים המספרים את סיפורה של מחתרת לח"י‪ .‬הנחו את התלמידים כי‬ ‫בזמן הצפייה עליהם לכתוב במחברת או על גבי דף לפחות ‪ 5‬דברים חדשים שהם לא ידעו או שלא נאמרו‬ ‫קודם לכן‪ .‬לאחר הצפייה אפשרו לתלמידים לשתף ולומר דברים חדשים אותם למדו במהלך הצפייה‬ ‫בסרטון‪ .‬הוסיפו את המידע החדש וכתבו את הדברים על גבי הלוח‪.‬‬ ‫‪)4:30-6:00‬‬ ‫הדקות‬ ‫בין‬ ‫ללח"י‬ ‫(התייחסות‬ ‫המחתרות‬ ‫בריינפופ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪/https://il.brainpop.com/category_9/subcategory_149/subjects_5910‬‬ ‫חדשות מהעבר‪ :‬אברהם "יאיר" שטרן (התייחסות ללח"י החל מדקה ‪)6:15‬‬ ‫•‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=rvWS5f6LHiQ‬‬ ‫סיפורה של מחתרת לח"י‪ -‬הסבר קולי על המחתרת‬ ‫•‬ ‫‪http://www.masbiran.com/%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%AA_%‬‬ ‫‪D7%94%D7%9C%D7%97%D7%99‬‬ ‫❖ דגש למורה‪ :‬מצורפים מספר סרטונים המספרים את סיפורה של מחתרת לח"י ומתייחסים גם‬ ‫אל שתי המחתרות הנוספות ההגנה והאצ"ל‪ .‬ככל הניתן חשוב להסביר ולעשות סדר בהבדלים‬ ‫בין המחתרות‪ ,‬הקשר שלהן אחת לשנייה והסיבה להקמת לח"י‪.‬‬ ‫❖ אפשרות להרחבה‪ :‬הלימוד על מחתרת לח"י מזמן לימוד על מחתרות ישראל כולן (ההגנה‪ ,‬אצ"ל‪,‬‬ ‫לח"י)‪ .‬אפשר לערוך השוואה בין המחתרות‪ ,‬לחקור אותן בקבוצות‪ ,‬למקם אותן על ציר זמן‬ ‫ולהרחיב את הלימוד עליהן בכיתה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ג‪ :‬סמל והמנון המחתרת‬ ‫חלקו את הכיתה ל‪ 5-6‬קבוצות‪ .‬חלקו לכל קבוצה פאזל אותו הם צריכים להרכיב ולגלות מה מופיע עליו‬ ‫(סמל והמנון לח"י)‪ .‬לאחר הרכבת הפאזל ערכו דיון בכיתה‪:‬‬ ‫‪ -‬מה מופיע על גבי הפאזל?‬ ‫‪ -‬מה מופיע בסמל? (יד ימין מורמת ושתי אצבעות המסמלות תנועת שבועה)‬ ‫‪ -‬מה לדעתכם מסמל הסמל של לח"י? (את השבועה‪ ,‬את הנאמנות למדינה)‬ ‫‪ -‬מדוע חשוב שלקבוצת אנשים יהיה סמל‪ /‬המנון?‬ ‫‪ -‬איזו תחושה מעורר בכם המנון לח"י?‬ ‫שלב ד‪ :‬חידון לח"י‬ ‫לאחר הלימוד והכרת מחתרת לח"י ערכו בכיתה חידון בנושא‪.‬‬ ‫אפשר לקיים את החידון במספר דרכים‪ ,‬בחרו את הדרך המתאימה ביותר לכיתתכן‪:‬‬ ‫‪ -‬חלוקה לקבוצות וסבב בין הקבוצות‬ ‫‪ -‬חלוקה לזוגות המתחרים ראש בראש‬ ‫‪ -‬כל תלמיד כותב את התשובה‪ /‬מרים פתק בצבע המתאים‬ ‫שלב ה‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על מחתרת לח"י גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם את סיפורה‬ ‫של מחתרת לח"י‪ .‬מקמו את הסיפור ליד תקופה קום המדינה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 4-‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד מארבעת היישובים‪ :‬משמר אילון‪ ,‬כפר‬ ‫בן נון‪ ,‬נוף אילון ושעבים ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים‬ ‫מתגוררים בו‪ ,‬תנועת נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את תעודת‬ ‫הזהות תולים על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫❖ אפשרות להרחבה‪ :‬אפשר לערוך השוואה בין המושבים השונים מבחינת גודל‪ ,‬מספר תושבים‪,‬‬ ‫תנועות הנוער הקיימות בהם‪ ,‬ענפי חקלאות ועוד‪ .‬ניתן לערוך את ההשוואה בטבלה בה כל תלמיד‬ ‫אוסף את המידע באופן עצמאי‪ ,‬תוך כדי הקשבה לקבוצות שנותנות את המידע על אחד היישובים‬ ‫או בעבודה קבוצתית בה כל הקבוצה חוקרת את כל היישובים ויוצרת ביניהם השוואה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫אפשר לדבר ולשוחח על תוצאות ההשוואה‪ ,‬למצוא מושבים דומים‪ ,‬למצוא מה השוני הבולט וכו'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספת ללמידה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע הראשון אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )1-12‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל‪ /‬מושגים שונים‬ ‫המופיעים בחוברת ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מכן העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר חידות‬ ‫כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪ :1‬ציור מלחמת הטרקטורים‬ ‫ציירו ציור המתאר את סיפורה של מלחמת הטרקטורים בין אנשי קיבוץ שעלבים ובין החיילים‬ ‫הירדנים‪ .‬בציורכם נסו להתייחס לכמה שיותר פרטים הקשורים לסיפור‪ :‬מקום הקרב‪ ,‬טרקטורים‪,‬‬ ‫האנשים שהשתתפו באירוע‪ .‬בחרו את הצבעים המתאימים לדעתכם לציור‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪ :2‬קומיקס מלחמת הטרקטורים‬ ‫ציירו סיפור קומיקס המספר את רצף האירועים שקרו במלחמת הטרקטורים‪ .‬התייחסו למחשבות‪,‬‬ ‫רגשות ושאלות שלדעתכם ליוו את אנשי הקיבוץ באירוע זה‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪ :3‬הסיפור שלנו‬ ‫כתבו מכתב אותו כתבו חברי קיבוץ שעלבים בסיומה של מלחמת הטרקטורים לחבריהם‪ .‬נסו לחשוב‬ ‫כיצד הם מספרים את מה שאירע להם‪ .‬שלבו במכתב התייחסות למחשבות ורגשות אותן חוו חברי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬ספרו כיצד התחיל האירוע וכיצד הוא נגמר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫‪25‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪ :4‬מכתב הערכה לחברי הקיבוץ‬ ‫כתבו מכתב אותו קיבלו חברי קיבוץ שעלבים בסיומה של מלחמת הטרקטורים מחבריהם‪ .‬נסו לחשוב‬ ‫מה כתבו להם במכתב‪ ,‬על מה הודו להם? מהן התכונות והיכולת אותן גילו חברי הקיבוץ באירוע‬ ‫שקרה‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫‪26‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪ :5‬שיחה בין חבר קיבוץ וחייל ירדני‬ ‫נסו לדמיין שיחה בין חבר קיבוץ וחייל ירדני‪ .‬על מה הם מדברים זה עם זה? מה הם שואלים אחד את‬ ‫השני? כיצד הם יכולים לשכנע זה את זה מי צודק? ציירו את שתי הדמויות‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪ :6‬כתבה בעיתון‬ ‫כתבו כתבה לעיתון המתארת את סיפור הקרב‪ .‬הוסיפו תיאורים רבים ככל הניתן‪ ,‬נסו ליצור מתח‬ ‫בכתיבתכם ותארו את סימו של האירוע‪ .‬אל תשכחו להמציא כותרת מעניינת לכתבה שלכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________________________‬ ‫‪28‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫חידון הלח"י‬ ‫‪ .2‬נגד מי בעיקר פעל ארגון הלח"י?‬ ‫‪ .1‬לח"י הוא ראשי תיבות של‪:‬‬ ‫א‪ .‬הערבים‬ ‫א‪ .‬לחימה‪ ,‬חופש‪ ,‬ישראל‬ ‫ב‪ .‬ההגנה‬ ‫ב‪ .‬למלחמת חובה בישראל‬ ‫ג‪ .‬המנדט הבריטי‬ ‫ג‪ .‬לוחמי חירות ישראל‬ ‫ד‪ .‬האצ"ל‬ ‫ד‪ .‬לוחמי חופש ישראל‬ ‫‪ .4‬מי היה המפקד הראשון של ארגון‬ ‫‪ .3‬מי הקים את ארגון הלח"י?‬ ‫הלח"י?‬ ‫א‪ .‬הפורשים מארגון האצ"ל‬ ‫א‪ .‬יעקב אליאב‬ ‫ב‪ .‬הפורשים מארגון ההגנה‬ ‫ב‪ .‬חנוך קלעי‬ ‫ג‪ .‬הפורשים מארגון השומר‬ ‫ג‪ .‬אברהם (יאיר) שטרן‬ ‫ד‪ .‬אף אחת מהתשובות‬ ‫ד‪ .‬יצחק שמיר‬ ‫‪ .6‬מי חיבר את המנון הלח"י?‬ ‫‪ .5‬חברי מחתרת הלח"י פעלו בחשאי‪.‬‬ ‫א‪ .‬אברהם שטרן‬ ‫מה פירוש המילה בחשאי?‬ ‫ב‪ .‬דוד בן גוריון‬ ‫א‪ .‬בגלוי‬ ‫ג‪ .‬יצחק שמיר‬ ‫ב‪ .‬בחושך‬ ‫ד‪ .‬חיים נחמן ביאליק‬ ‫ג‪ .‬בלילה‬ ‫ד‪ .‬בסתר‬ ‫‪ .8‬מה משמעות סמל המחתרת?‬ ‫‪ .7‬היכן נמצא מוזיאון הלח"י?‬ ‫א‪ .‬שבועה למדינה‬ ‫א‪ .‬ירושלים‬ ‫ב‪ .‬סמל לשלום‬ ‫ב‪ .‬תל אביב‬ ‫ג‪ .‬סמל אהבה‬ ‫ג‪ .‬חיפה‬ ‫ד‪ .‬סמל ניצחון‬ ‫ד‪ .‬אשדוד‬ ‫‪ .10‬מתי התפרקה מחתרת הלחי"?‬ ‫‪ .9‬מה פירוש המילה מחתרת?‬ ‫א‪ .‬לאחר מותו של יאיר שטרן מפקדה‬ ‫א‪ .‬חתירה בסירה‬ ‫ב‪ .‬עד היום מחתרת הלחי עוד קיימת‬ ‫ב‪ .‬לחתור נגד הזרם‬ ‫ג‪ .‬כאשר הוקמה מדינת ישראל‬ ‫ג‪ .‬תנועה חוקית נגד שלטון מסוים‬ ‫ד‪ 5 .‬שנים לאחר קום המדינה‬ ‫ד‪ .‬תנועה לא חוקית נגד שלטון מסוים‬ ‫‪29‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪30‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שעלבים‬ ‫קיבוץ חקלאי דתי מופרט המשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל‪ .‬הקיבוץ הוקם בשנת ‪ 1951‬על ידי‬ ‫גרעין הנח"ל של בוגרי תנועת עזרא‪ .‬מטרת המייסדים הייתה להקים משק שמשלב בין הקפדה מלאה‬ ‫על שמירת מצוות התורה‪ ,‬ובין עבודה חקלאית עם ערכים חברתיים של שיתוף וחברות‪ .‬על יד הקיבוץ‬ ‫הוקמה קריית חינוך גדולה‪ -‬קריית חינוך שעלבים‪ ,‬שכוללת מוסדות לימוד החל בגן הילדים וכלה‬ ‫בכולל ללימוד רבנות ודיינות‪ .‬כיום פועל בקיבוץ סניף של תנועת הנוער בני עקיבא‪ .‬הקיבוץ מונה כ‪-‬‬ ‫‪ 200‬משפחות וכ‪ 1,100‬תושבים‪.‬‬ ‫נוף אילון‬ ‫יישוב קהילתי דתי שהוקם ב‪ 1995 -‬בסמוך לישיבת שעלבים‪ .‬הישוב מונה כ‪ 400-‬משפחות וכ‪2,500-‬‬ ‫תושבים‪ .‬בתחילה אושר היישוב כהרחבה של קיבוץ שעלבים‪ ,‬במטרה לשכן בה את סגל ישיבת‬ ‫שעלבים הנמצאת בתחום הקיבוץ‪ .‬רבים מהמתיישבים בנוף איילון היו משפחות שבניהן למדו‬ ‫בישיבה‪ .‬ביישוב פועלת תנועת הנוער בני עקיבא‪.‬‬ ‫משמר אילון‬ ‫נוסד בשנת ‪ ,1949‬בסמוך לקו הגבול הירדני‪ ,‬שעבר באותה עת בלטרון על ידי גרעין של השומר‬ ‫הצעיר שהתארגן כבר ב‪ 1948-‬בצ'כוסלובקיה‪ .‬תחילה יישב הגרעין בבתי הכפר הערבי הנטוש אל‬ ‫קובאב‪ .‬ב‪ 1952-‬עברו המתיישבים לבתים שנבנו עבורם בסמוך‪ .‬שם היישוב "משמר איילון" נקבע‬ ‫בדצמבר ‪ ,1949‬מאחר שהוא נמצא על תוואי הדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים צופה על עמק איילון‪.‬‬ ‫כיום מתגוררים ביישוב כ‪ 600‬תושבים‪.‬‬ ‫כפר בן נון‬ ‫כפר בן נון נוסד בשנת ‪ 1952‬על ידי תנועת האיחוד החקלאי באזור היישוב הערבי "אל קובב"‪ .‬בכפר‬ ‫יושבו עולים מארצות מזרח אירופה ומצפון אפריקה אשר עלו לארץ באותה תקופה‪ .‬עד מלחמת ששת‬ ‫הימים היה הכפר יישוב ספר‪ .‬במשך השנים עזב חלק מהמייסדים ובמקומם התיישבו במקום‬ ‫משפחות צעירות‪ ,‬של בעלי מקצועות חופשיים‪ ,‬שרכשו משקים והתכוונו לעסוק בחקלאות‪.‬‬ ‫אוכלוסיית הכפר מונה כ ‪ 800‬תושבים‪ .‬במשקים הפעילים מגדלים בעיקר מטעים‪( .‬שקדים וזיתים)‪.‬‬ ‫תנועת הנוער הפעילה בכפר היא של האחוד החקלאי‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :2‬מאבן גזר לתל גזר‬ ‫מערך ‪3‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫✓ הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬במהלך השיעור יכירו התלמידים שלושה סיפורים השייכים למקטע זה‪:‬‬ ‫סיפורו של תל גזר והאתרים הנמצאים בו‪ ,‬עין ירדא וסיפורו של איתי שטיינברגר ז"ל ואת סיפורן של‬ ‫אבני גזר‪ .‬שלושת הסיפורים שונים באופיים וכל אחד מהם מתעסק בתחום דעת מעט שונה‬ ‫ובאמצעות מתודות שונות‪ .‬לפני העברת השיעור חשוב לקרוא ולהחליט כיצד אתן בוחרות להעבירו‪.‬‬ ‫האם להעביר את כולו או רק חלקים ממנו‪ ,‬האם לפצל את השיעור לשני שיעורים או כל דרך שתתאים‬ ‫לכן ולכיתתכן‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת "שביל גזר" בה יוכלו‬ ‫להשתמש בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב‪ :‬לאורך השיעור ישנם כמה הזדמנויות להרחבת הלמידה על ידי שיתוף התלמידים‬ ‫והזמנתם ללמוד מושג או נושא מסוים לפני השיעור ולהעבירו במהלך השיעור לשאר הכיתה‪.‬‬ ‫זוהי הזדמנות מצוינת לתת מקום ובמה לחזק ולהעצים תלמידים‪ ,‬לאפשר להם לקחת אחריות‬ ‫ולפתח עצמאות בלמידה והתנסות בעמידה מול קהל והעברת תוכן‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע השני של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪.17-18‬‬ ‫אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים אלה‪ -‬להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות‬ ‫דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪.‬‬ ‫לאחר כמה דקות אפשרו לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬איזה גן לאומי מופיע במפה?‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מקורות מים נמצאים במפה (מעין‪ ,‬באר)?‬ ‫‪ ‬איזה יערות מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬אילו צבעים של סימוני שבילים מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספות לביצוע שלב זה‪ :‬הנחו את התלמידים להתחלק לזוגות וכל פעם תלמיד‬ ‫אחד שואל שאלה על המפה והתלמיד השני מחפש את הדבר במפה‪ .‬אפשרות נוספת לחלק‬ ‫את הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דף עליו כתובות הנחיות לחיפוש המידע במפה‬ ‫ועליהם למצוא את הדברים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הקראת טקסט פתיחה למקטע‬ ‫הקריאו את קטע הפתיחה הקצר המופיע בחוברת שביל גזר בעמוד ‪15‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫בחלק זה של המקטע ישנם שלושה חלקים‪ :‬אבן גזר‪ ,‬עין ירדא ותל גזר‪ .‬בהעברת השיעור אפשר‬ ‫להקדיש את הזמן לחלק אחד או יותר על פי בחירתכן‪ .‬אפשר לתת עבודה בקבוצות של למידה‬ ‫ושיתוף‪ ,‬לחלק את השיעור למספר נוסף של שיעורים ולהעביר בכל שיעור חלק אחר‪.‬‬ ‫תל גזר‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬כחלק מתהליך ההוראה בשבוע גזר בשכבה ד' נחשפו התלמידים לסיפורו של‬ ‫תל גזר ולחשיבותו ההיסטורית‪ .‬במידה ואין לתלמידים ידע קודם על התל‪ ,‬כדאי להרחיב ולספר‬ ‫על התל‪ .‬אפשר גם להשתמש בשיעור שמופיע בחוברת שביל גזר של שכבה ד'‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬חיבור לידע קודם על תל גזר‬ ‫התחילו את הלימוד על תל גזר בסרטון הקצר שמראה את האתרים המיוחדים הקיימים בתל‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=qrfDiESrhPk‬‬ ‫לאחר הסרטון שאלו את התלמידים מה הם יודעים לספר על תל גזר? מי ביקר שם כבר ומה הוא זוכר‬ ‫ומשמעותי?‬ ‫מיוחד‬ ‫אתר‬ ‫הוא‬ ‫גזר‬ ‫תל‬ ‫מדוע‬ ‫מהביקור?‬ ‫לאחר מכן הקריאו את ההסבר על תל גזר שמופיע בעמודים ‪ 21-22‬בחוברת "שביל גזר"‪.‬‬ ‫‪ ‬הצעה להרחבה‪ :‬בירור המושג "תל"‪ .‬אפשר לבקש מראש מאחד התלמידים בכיתה ללמוד‬ ‫ולהכין הסבר לכיתה כיצד נוצר תל ארכיאולוגי‪ -https://did.li/mYO5q .‬הסבר על תל‬ ‫באנציקלופדית אאוריקה‬ ‫‪33‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ב‪ :‬עבודה בקבוצות‪ -‬אתרים בתל גזר‬ ‫חלקו את הכיתה ל‪ 5‬קבוצות‪ .‬נסו ליצור קבוצות הטרוגניות ככל הניתן כך שכל הילדים יצליחו לבוא‬ ‫לידי ביטוי‪ .‬הסבירו כי כל אחת מהקבוצות תשב יחד כקבוצה‪ ,‬תקבל דף מידע אותו תקרא ותלמד על‬ ‫אתר מסוים שנמצא בתל גזר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כל קבוצה תענה על השאלה או המשימה שמופיעה בדף‬ ‫הלימוד ותכין דגם או ציור של אותו האתר‪ .‬אפשרות אחת היא להכין ציורים של האתרים ואפשרות‬ ‫נוספת היא להכין דגמים קטנים מפלסטלינה‪ /‬חימר או כל חומר אחר‪.‬‬ ‫אתר ‪ -1‬לוח גזר‬ ‫אתר ‪ -2‬שער שלמה‬ ‫אתר ‪ -3‬השער הכנעני‬ ‫אתר ‪ -4‬מקדש המצבות‬ ‫אתר ‪ -5‬מפעל המים של גזר‬ ‫שלב ג‪ :‬שיתוף התוצרים בפני הכיתה‬ ‫אפשרו לכל קבוצה להציג את התוצר אותו הכינה על האתר‪ .‬לאחר מכן תלו את התוצרים על לוח‬ ‫הקיר המלווה את תהליך הלמידה או הכינו דגם משותף של תל גזר על גבי קרטון והציגו אותו בכיתה‪.‬‬ ‫אפשר להשתמש במפת תל גזר המופיעה בעמוד ‪ 21‬וליצור דגם המבוסס עליה‪.‬‬ ‫שלב ד‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על תל גזר גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם את סיפורו של‬ ‫תל גזר מקמו את הסיפור בתקופת גזר‪.‬‬ ‫עין ירדא וסיפורו של איתי שטיינברגר ז"ל‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬חלק זה של השיעור מספר את סיפורו של איתי שטיינברגר ז"ל מהישוב כרמי‬ ‫יוסף שנפל במלחמת לבנון השנייה‪ .‬לקריאה על איתי באתר יזכור‪.https://did.li/fwbZH :‬‬ ‫שלב א‪ :‬עין ירדא‬ ‫ספרו לתלמידים על עין ירדא ועל חיבורו של איתי שטיינברגר ז"ל למעיין‪.‬‬ ‫הסבר למורה‪ :‬עין ירדא הוא מעיין יפה הנובע בבאר בנויה בערוצו העליון של נחל גזר‪ .‬המעיין מתייבש‬ ‫לחלוטין בחודשי הקיץ‪ ,‬ושב לנבוע סביב דצמבר‪-‬ינואר‪ .‬עומקו של המעיין יכול להגיע ל‪ 2‬מטרים‪ .‬בעבר‬ ‫שימש המעיין כמקור מים לישוב גזר ששוכן סמוך אליו ובתקופה מאוחרת יותר גם סיפק מים לעיר‬ ‫רמלה‪ .‬איתי שטיינברגר גדל במושב כרמי יוסף שנמצא סמוך לעין ירדא ובילדותו הוא אהב מאוד ללכת‬ ‫לטבול במעיין‪ ,‬לנסות לדוג בו ולטייל בכל האזורים שסביבו‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬סיפורו של איתי שטיינברגר ז"ל‬ ‫הקרינו לתלמידים את הסרטון שצילמו לזכרו של איתי‪ .‬הסרטון מספר על ילדותו ועל אהבתו לעין ירדא‬ ‫ובכלל לטיולים‪( /https://fb.watch/kJv6QBXkKb :‬הסרטון מתוך עמוד הפייסבוק של המועצה)‪.‬‬ ‫לאחר הצפייה בסרטון שוחחו עם התלמידים‪:‬‬ ‫‪ ‬מה הרגשתם במהלך הצפייה בסרטון?‬ ‫‪ ‬מה למדתם על איתי? האם יש לכם דברים משותפים שגיליתם?‬ ‫‪ ‬לדעתכם איתי היה שמח לדעת שהמעיין בו גדל כילד היום קרוי על שמו?‬ ‫‪34‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ג‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על עין ירדא גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם את עין ירדא‪.‬‬ ‫מקמו את הסיפור בתקופת גזר‪.‬‬ ‫❖ הצעה להרחבה‪ :‬בעין ירדא חי בעל חיים בסכנת הכחדה הנקרא‪" :‬טריטון פסים"‪ .‬אפשר‬ ‫להרחיב את השיעור וללמוד על בעל חיים זה או לאפשר לתלמיד או זוג תלמידים בכיתה‬ ‫ללמוד את הנושא מראש ולהסביר עליו במהלך השיעור‪.‬‬ ‫אבן גזר‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬אבני גזר (כתובות גזר) הן קבוצה של ‪ 12‬כתובות החקוקות על משטחי סלע‬ ‫אשר נמצאו באזורים שונים סמוך לתל גזר ועד לטווח של ‪ 2‬ק"מ דרומית לו‪ .‬על האבנים חרוטות‬ ‫המילים‪" :‬תחום גזר" בארמית ומעליהן במהופך השם היוני "אלקיוס"‪ .‬הכתובות ככל הנראה‬ ‫מסמנות את קו הגבול שעבר בין שטחה של גזר ובין שטחו של בעל הקרקע אלקיוס‪ .‬לכתובות‬ ‫אלה חשיבות רבה בזיהוי האתר וחקירתו לאורך השנים ובהוכחה כי הייתה התיישבות יהודית‬ ‫בגזר‪ .‬חלק מהאבנים נמצאות במקומן המקורי‪ :‬יער המגנים‪ ,‬על מדרונות התל וגם בחצר בית‬ ‫פרטי בישוב כרמי יוסף‪ .‬אבנים נוספות נעלמו או נלקחו למוזיאונים‪ .‬לקריאה נוספת על הכתובות‪:‬‬ ‫‪https://did.li/jV6fT‬‬ ‫שלב א‪ :‬הכרת הכתב הארמי‬ ‫‪ ‬הסבר למורה‪ :‬הארמית הייתה שפת הדיבור בארץ ישראל ובאזור כולו כבר מהאלף הראשון‬ ‫לספירה‪ .‬הארמית שימשה לכתיבה בכתבי הקודש היהודים וממנה התפתחה השפה העברית‬ ‫שאנו מדברים וכותבים היום‪ .‬גם אופן כתיבת האותיות דומה מאוד בין העברית שאנו מכירים‬ ‫לארמית‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים כי הכתובות נכתבו בכתב יווני קדום ובארמית‪ .‬הראו לתלמידים תמונה של‬ ‫האבנים‪ .‬אפשר להראות באתר‪ https://did.li/jV6fT :‬או לעשות חיפוש בגוגל של כתובות גזר‬ ‫ולהראות את התמונות‪ .‬חלקו לתלמידים דפים עליהם כתובה השפה הארמית והשפה העברית‬ ‫ואפשרו להם לחפש ולחקור את ההבדלים בין הכתב‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬התנסות בכתיבה בכתב ארמי‬ ‫הנחו את התלמידים להתנסות בכתיבה ארמית ולנסות לכתוב אם שמם‪ ,‬שמות של חברים או בני‬ ‫משפחה‪ .‬אפשר גם לנסות לכתוב משפט שלם ולהחליף בין חברים ולנסות לקרוא‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬סרטון חיפוש אחר האבנים‬ ‫ספרו לתלמידים כי האבנים התגלו לראשונה ב‪ ,1873‬לפני ‪ 150‬שנים והאחרונה שבהן בשנת ‪.2012‬‬ ‫חלק מהאבנים נמצאות במקומן ויש אנשים שנוסעים במיוחד כדי לחפש ולמצוא אותן‪ .‬הקרינו‬ ‫מהאבנים‪:‬‬ ‫חלק‬ ‫אחרי‬ ‫חיפוש‬ ‫המראה‬ ‫הסרטון‬ ‫את‬ ‫לתלמידים‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=EhbnHet2V7U&t=249s‬‬ ‫לאחר הסרטון שוחחו עם התלמידים‪:‬‬ ‫‪ ‬מה לדעתכם כל כך מיוחד באבנים הללו?‬ ‫‪ ‬כיצד בימינו אנחנו מסמנים גבולות? בין בתים‪ ,‬בין יישובים‪ ,‬בין מדינות?‬ ‫‪35‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ד‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על כתובות גזר גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם את‬ ‫הכתובות‪ .‬מקמו את הסיפור בתקופת גזר‪.‬‬ ‫❖ אפשרות להרחבה‪ :‬לאחר הקרנת הסרטון והשיחה עליו‪ ,‬אפשר לאתגר את התלמידים‬ ‫לכתוב "כתובות" משלהם ולהחביאם בשטח בית הספר‪ .‬לאחר מכן לשלוח את התלמידים‬ ‫למשימת גילוי וחיפוש אחר האבנים והכנת מיפוי של הכתובות‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 2-4‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד משני היישובים‪ :‬כרמי יוסף ובית‬ ‫עוזיאל ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים מתגוררים בו‪,‬‬ ‫תנועת נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את תעודת הזהות‬ ‫תולים על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות להרחבה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע השני אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )15-24‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מכן העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר‬ ‫חידות כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫לוח גזר‬ ‫בתל גזר נמצאה כתובת קדומה הידועה בשם "לוח גזר"‪ .‬זהו הלוח החקלאי‬ ‫הראשון‪ ,‬המונה את רוב חודשי השנה בזוגות‪ ,‬בשמות המתייחסים לעונות‬ ‫החקלאיות‪:‬‬ ‫ירחי אסיף‪ -‬חודשי אסיף‪ :‬תשרי וחשוון‬ ‫ירחי זרע‪ -‬חודשי זריעה‪ :‬כסלו וטבת‬ ‫ירחי לקש‪ -‬חודשי זריעה מאוחרת‪ :‬שבט ואדר‬ ‫ירחי עצד פשתה‪ -‬חודשי קטיף הפשתן‪ :‬ניסן‬ ‫ירחי קציר‪ -‬חודשי קציר השעורים‪ :‬אייר‬ ‫ירחי קצור וכלה‪ -‬חודשי סוף הקציר‪ :‬סיוון‬ ‫ירחי זמר‪ -‬חודשי זמירת הגפנים‪ :‬תמוז ואב‬ ‫ירחי קץ‪ -‬חודשי הקיץ‪ :‬אלול‬ ‫* ירח= מילה נרדפת למילה חודש‬ ‫הכתובת כתובה בכתב עברי עתיק‪ .‬הלוח המקורי נמצא כיום במוזיאון באיסנטבול‪ ,‬והעתק מוגדל שלו‬ ‫הוצב בכניסה למסלול ההליכה בתל‪.‬‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראו את המידע על לוח גזר‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסו לכתוב את שמותיכם בכתב העברי הקדום‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכינו דגם או ציור של לוח גזר‬ ‫שער שלמה‬ ‫זהו שער הכניסה לעיר‪ .‬השער היה בנוי בכניסה לעיר‬ ‫ותפקידו היה לאפשר כניסה ויציאה מהעיר‪ ,‬שמירה‬ ‫והגנה עליה‪ .‬שער זה היה בנוי מתאים ובניהם מעברים‪.‬‬ ‫בסוף השערים עמדו מגדלי השמירה ששמרו על העיר‪.‬‬ ‫שער הכניסה לעיר היה מקום שוקק חיים ומשמעותי‪.‬‬ ‫הרבה מחיי היום יום התרחשו מסביב לשערים אלה‪:‬‬ ‫התקיים שוק בו מכרו וקנו תוצרת חקלאית‪ ,‬המלך‬ ‫והנביאים היו נואמים בו‪ ,‬אנשים הסתובבו ופגשו אחד‬ ‫את השני‪ ,‬ישבו לשיחות‪ ,‬נכנסו ויצאו מהעיר ועוד‪ .‬שער‬ ‫זה נקרא שער שלמה כי חושבים שהוא היה בנוי בתקופת כהונתו של שלמה המלך‪.‬‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראו את המידע על שער שלמה‪.‬‬ ‫‪ .2‬שער הכניסה לעיר הוא מקום מאוד משמעותי‪ ,‬מדוע?‬ ‫‪ .3‬הכינו דגם או ציור של שער שלמה כפי שאתם מדמיינים אותו‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫השער הכנעני‬ ‫שער העיר הכנענית המחובר בחומה למגדל שמירה גדול‪ .‬השער והמגדל השתלבו בחומת העיר‪.‬‬ ‫הוא בנוי מלבני בוץ על יסודות אבן‪ ,‬והשתמר לגובה‬ ‫‪ 7‬מטרים‪ .‬משמאלו של השער תמצאו את שרידי‬ ‫מגדל השמירה הענקי‪ ,‬שרוחבו ‪ 16‬מטרים ואורכו‬ ‫‪ 20‬מטרים ‪ -‬מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ‪.‬‬ ‫שער הכניסה לעיר היה מקום שוקק חיים‬ ‫ומשמעותי‪ .‬הרבה מחיי היום יום התרחשו מסביב‬ ‫לשערים אלה‪ :‬התקיים שוק בו מכרו וקנו תוצרת‬ ‫חקלאית‪ ,‬המלך והנביאים היו נואמים בו‪ ,‬אנשים‬ ‫הסתובבו ופגשו אחד את השני‪ ,‬ישבו לשיחות‪,‬‬ ‫נכנסו ויצאו מהעיר ועוד‪.‬‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראו את המידע על השער הכנעני‬ ‫‪ .2‬מדוע לדעתכם חשוב היה שיהיה שער כניסה ומגדל שמירה לעיר?‬ ‫‪ .3‬הכינו דגם או ציור של השער הכנעני כפי שאתם מדמיינים אותו‪.‬‬ ‫מקדש המצבות‬ ‫מקדש זה מורכב מכ‪ 10-‬מצבות אבן חצובות‬ ‫בגדלים שונים‪ .‬בסביבתן נמצאו שרידי עצמות‬ ‫שרופים של בעלי חיים וכלים מיוחדים המעידים‬ ‫על פעילות פולחנית שהתבצעה במקום מאמצע‬ ‫האלף השני לפני הספירה‪.‬‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראו את המידע על מקדש המצבות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה מיוחד בעיניכם בחלק זה של האתר?‬ ‫‪ .3‬הכינו דגם או ציור של מקדש המצבות‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מפעל המים של גזר‬ ‫מנהרה אלכסונית עמוקה‪ ,‬שיורד אליה גרם מדרגות מברזל‪ .‬זהו מפעל‬ ‫המים האדיר של תל גזר‪ ,‬עיר קדומה שסיפקה מים לעצמה‪ .‬המנהרה‪,‬‬ ‫שעומקה ‪ 60‬מטרים (!)‪ ,‬הגיעה עד מי התהום וסיפקה מים לכל תושבי‬ ‫העיר בזמני שלום ומצור‪ .‬בעומק המנהרה אפשר להבחין במוטיבים‬ ‫הכנעניים ובהמשך במפעל המים‪ ,‬שאורכו כ‪ 20-‬מטרים ובתחתיתו‬ ‫בריכה קטנה עם מי תהום‪ .‬בעומק המנהרה תוכלו לדמיין ולהעריך את‬ ‫עבודת הפרך‪ ,‬את האומץ ואת החוכמה שבחפירת מפעל מים בתקופה‬ ‫כה קדומה‪ .‬מפעל מים זה נחפר ונחשף רק בשנים האחרונות‪ .‬מבנה‬ ‫הביצורים הגדול מסוגו בארץ‪.‬‬ ‫משימות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראו את המידע על מפעל המים‪.‬‬ ‫‪ .2‬נסו לחשוב כיצד הצליחו לבנות מפעל כזה לפני המון שנים ללא עזרה של מכשור טכנולוגי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכינו דגם או ציור של מפעל המים של גזר כפי שאתם מדמיינים אותו‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪40‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫היישוב כרמי יוסף הוקם בשנת ‪ 1984‬ונקרא על שם יוסף ספיר ז"ל‪ ,‬שהיה נשיא התאחדות האיכרים‪.‬‬ ‫שטח הישוב‪ :‬כ ‪ -1640‬דונם‪ .‬בכרמי יוסף גרים כאלפיים תושבים‪ ,‬חלקם בעלי שטחים חקלאיים‬ ‫ועוסקים בחקלאות וחלקם עובדים במשרות אחרות‪ .‬כרמי יוסף נמצא בסמוך ל"תל גזר" מצד אחד‬ ‫ועל גבול "יער המגינים" מהצד השני‪ .‬סביב הישוב ישנם כרמים רבים‪ ,‬מטעי זיתים ופירות נוספים‪.‬‬ ‫הנקודה הגבוהה ביישוב היא בגובה של ‪ 261‬מטרים מעל פני הים‪ .‬במקום מגדל מים וכיכר שסביבה‬ ‫מרכז מסחרי קטן‪ ,‬בניין מזכירות היישוב ובו מתנ"ס‪ ,‬מרפאת קופת חולים ו"בית הקהילה" המשמש‬ ‫גם כבית כנסת‪ .‬ביישוב ישנו מצפור ממנו נשקפים נופי השפלה ומישור החוף הדרומי‪ .‬ביישוב פועלים‬ ‫גני ילדים‪ ,‬ותלמידי בתי הספר לומדים במוסדות של המועצה האזורית גזר‪ .‬במקום סניף של תנועת‬ ‫הנוער "המכבי הצעיר" ופועל בו חוג סיירות של הקרן הקיימת לישראל‪ .‬בקרבת היישוב נמצאים יקב‬ ‫כרמי יוסף ובית בד‪ .‬כיום מתגוררים ביישוב כ‪ 1700-‬תושבים‪.‬‬ ‫בית עוזיאל‬ ‫בית עוזיאל הוא מושב של "הפועל המזרחי"‪ .‬היישוב נקרא על שם הרב בן‪-‬ציון מאיר חי עוזיאל‪,‬‬ ‫הראשון לציון הראשון של מדינת ישראל‪ .‬היישוב הוקם בשנת ‪ 1956‬על ידי עולים ממרוקו שמימנו‬ ‫את ההתיישבות במשאביהם הם והתארגנו עוד במרוקו‪ .‬המושב הוקם בליווי חברת רסקו והמרכז‬ ‫החקלאי של הפועל המזרחי‪ .‬במושב פועלת תנועת הנוער "בני המושבים" למעלה מעשור וחברי‬ ‫גרעין עודד של תנועת בני המושבים מתנדבים במושב ברציפות מאז ‪ .2009‬כיום מתגוררים ביישוב‬ ‫כ‪ 650-‬תושבים‪.‬‬ ‫(המידע על הישובים ערוך מתוך ויקיפדיה ואתר המועצה)‬ ‫‪41‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :3‬מסלול סובב מושבים‬ ‫מערך ‪4‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫✓ הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬במהלך השיעור יכירו התלמידים את סיפור הקמתם של היישובים על‬ ‫ציר ‪ .424‬לפני העברת השיעור חשוב לעבור על התוכן ולראות כיצד נכון להעביר את השיעור‬ ‫בכיתתכן‪ .‬האם להתייחס ליישוב אחד או ליותר‪ ,‬לחלק למספר שיעורים וכו‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת "שביל גזר" בה יוכלו‬ ‫להשתמש בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב‪ :‬לשיעור זה כדאי ומומלץ להזמין אורחים שיכולים להגיע ולספר את סיפורי ההתיישבות‬ ‫הראשונים‪ .‬סבים וסבתות‪ ,‬הורים או דמויות משמעותיות אחרות‪ .‬כדאי לבדוק אם יש תלמידים‬ ‫בכיתתכן מיישובים אלה ולבדוק אם אפשר להזמין אורחים לכיתה‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע השלישי של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪.29-30‬‬ ‫אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים אלה‪ -‬להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות‬ ‫דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪.‬‬ ‫לאחר כמה דקות אפשרו לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬איזה גן לאומי מופיע במפה?‬ ‫‪42‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מקורות מים נמצאים במפה (מעין‪ ,‬באר)?‬ ‫‪ ‬איזה יערות מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬אילו צבעים של סימוני שבילים מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספות לביצוע שלב זה‪ :‬הנחו את התלמידים להתחלק לזוגות וכל פעם תלמיד אחד‬ ‫שואל שאלה על המפה והתלמיד השני מחפש את הדבר במפה‪ .‬אפשרות נוספת לחלק את‬ ‫הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דף עליו כתובות הנחיות לחיפוש המידע במפה ועליהם‬ ‫למצוא את הדברים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הקראת טקסט פתיחה למקטע‬ ‫הקריאו את קטע הפתיחה הקצר המופיע בחוברת שביל גזר בעמוד ‪27‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫בחלק זה של השיעור ישנה התייחסות למושגים "עלייה" ו"התיישבות"‪ .‬מטרת חלק זה היא להציג‬ ‫את הסיבות לעלייה ואת הקשיים איתם התמודדו המתיישבים הראשונים ביישובי המועצה‪.‬‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬סיפורי ההתיישבות בחלק זה של המקטע מתייחסים לעלייה הגדולה‬ ‫(ההמונית)‪ .‬זוהי עלייה שהחלה לאחר קום מדינה ישראל והייתה מאופיינת בעליית פליטים‬ ‫מאירופה וממדינות ערב לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬עליה זו הייתה מהירה מאוד והביאה‬ ‫להכפלת אוכלוסיית המדינה בזמן קצר‪ .‬קשיי העלייה היו בין היתר במפגש בין העולים‬ ‫הוותיקים לחדשים‪ ,‬מגוון התרבויות והשוני בין העולים‪ ,‬מצוקת דיור‪ ,‬מזון ופרנסה לעולים‪.‬‬ ‫‪ ‬הצעה להרחבה‪ :‬במידה ואפשר כדאי לנסות להזמין לכיתה סבא‪ /‬סבתא שיכולים לבוא ולספר‬ ‫על החיים בשנים הראשונות של ההתיישבות במועצה‪ ,‬הקמת היישובים והעלייה מארצות שונות‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬חיבור לידע קודם‬ ‫כתבו על הלוח "עלייה לארץ ישראל" ואפשרו לתלמידים לשתף ולהגיד מה הם יודעים על מושג זה‪.‬‬ ‫השתמשו בשאלות מנחות לפי הצורך‪:‬‬ ‫‪ -‬אתם מכירים מישהו שעלה לארץ ישראל?‬ ‫‪ -‬למה אנשים רצו לעלות לארץ ישראל?‬ ‫‪ -‬למה אנשים בוחרים לעבור ממדינה למדינה?‬ ‫סכמו חלק זה בהסבר קצר על הרצון והכמיהה להגיע אל ארץ ישראל‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‬ ‫והחיפוש אחר מקום בו אפשר יהיה להיות בטוחים ומוגנים‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ב‪ :‬קשיי העלייה וההתיישבות‬ ‫הקרינו לתלמידים את הסרטון המציג את העלייה הגדולה לארץ ישראל‪ :‬בן גוריון והעלייה הגדולה‬ ‫(המכון למורשת בן גוריון) ‪https://www.youtube.com/watch?v=z2aMfI6xT3c‬‬ ‫לאחר הצפייה הראשונה‪ ,‬חלקו לכל ‪ 2-3‬תלמידים שאלה והנחו אותם לחפש את התשובה לשאלה‬ ‫בסרטון‪ .‬הקרינו שוב את הסרטון ולאחר מכן אפשרו לתלמידים לענות על השאלות על פי הסדר‪ .‬תוך‬ ‫כדי תשובות התלמידים דייקו את הדברים והסבירו אותם כך שיהיו מובנים לתלמידים‪.‬‬ ‫שאלות לצפייה בסרטון‪:‬‬ ‫‪ .1‬למה לדעתו של בן גוריון היה צורך בעלייה של יהודים נוספים לארץ ישראל?‬ ‫‪ .2‬מהי עלייה חופשית?‬ ‫‪ .3‬למה היו מתנגדים לעלייה של יהודים נוספים לישראל?‬ ‫‪ .4‬מתי החלה העלייה הגדולה?‬ ‫‪ .5‬תוך כמה שנים הוכפלה אוכלוסיית המדינה?‬ ‫‪ .6‬מה היה הקושי העיקרי במציאת הדיור לעולים החדשים?‬ ‫‪ .7‬מה היה הפתרון הזמני למציאת דיור לעולים החדשים?‬ ‫‪ .8‬מהי תכנית המעברות?‬ ‫‪ .9‬מה הפתרון שמצאו למחסור במזון?‬ ‫‪ .10‬איזה תחליפים מצאו למחסור במזון?‬ ‫‪ .11‬איזה עבודות יזומות הפעילה המדינה?‬ ‫‪ .12‬כיצד לדעתו של בן גוריון אפשר היה לגבש ולאחד את כל העולים החדשים?‬ ‫‪ .13‬מי לימד את העולים החדשים עברית?‬ ‫‪ .14‬מה היה התפקיד הלא צפוי של הצבא בקליטת העלייה?‬ ‫‪ ‬אפשרות להעמקה‪ :‬חלק יישובי המועצה השוכנים על כביש ‪ 424‬הוקמו בין השנים ‪1945-‬‬ ‫‪ .1955‬בשנים אלה קו הגבול עם ירדן עבר לא רחוק משטחי היישובים "הקו הירוק"‪ .‬ביישובים‬ ‫אלה היו מקרים של גניבות ופרעות מצד השכנים הירדנים‪ .‬בחלק מהישובים ניתן לראות עד‬ ‫היום את מגדל השמירה שהוצב‪ ,‬אנדרטאות לזכר נופלים בקרבות ולשמוע סיפורים מוותיקי‬ ‫המושבים‪.‬‬ ‫על פי החלטתכן בחרו האם וכיצד לספר את הדברים‪ ,‬במידת האפשר להזמין אנשים שיכולים‬ ‫לספר ולשתף‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬בונים התיישבות‬ ‫חלקו את התלמידים לקבוצות עבודה בנות ‪ 4-5‬משתתפים‪ .‬ספרו לתלמידים כי כל קבוצה היא עכשיו‬ ‫קבוצת עולים שמגיעים לארץ ישראל וצריכים יחד להקים התיישבות חדשה משותפת‪.‬‬ ‫הסבירו כי לכל קבוצה יש ‪ 2‬משימות‪:‬‬ ‫‪ .1‬לבחור מתוך דף החפצים את ‪ 10‬החפצים החשובים ביותר לדעתם כשעולים למדינה חדשה‬ ‫ומקימים בו יישוב חדש‪.‬‬ ‫‪ .2‬לצייר תרשים‪ /‬ציור של היישוב אותו הם רוצים להקים‪ .‬מה חשוב להם שיהיה בו‪ ,‬כיצד הוא‬ ‫ייראה‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ד‪ :‬הצגת תוצרים‬ ‫אפשרו לכל קבוצה להציג את מפה אותה ציירה ולספר על רשימת החפצים אותה בחרו‪ .‬בזמן הצגת‬ ‫הדברים אפשרו לתלמידים לספר ולהסביר את בחירותיהם‪ .‬במידה ומתפתח דיון בכיתה תנו לו מקום‬ ‫ואפשרו לתלמידים לדון על הדברים‪ .‬במידת הצורך השתמשו בשאלות מכוונות שיובילו את התלמידים‬ ‫להסביר את בחירותיהם והחלטותיהם‪.‬‬ ‫שלב ה‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על סיפורי ההתיישבות גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם‬ ‫את סיפורי ההתיישבויות‪ -‬קליטת עלייה‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות להרחבה‪:‬‬ ‫‪ ‬הקרנת סרטון המציג את סיפור המעברות והקשיים‪ -‬תריץ אחורה‪ -‬מעברות (חינוכית)‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=KPaJ6-6yIV0‬‬ ‫‪ ‬פעילות אינטראקטיבית בה התלמידים יתבקשו לראיין קרוב משפחה או מכר שעלה ארצה‪,‬‬ ‫לשמוע ממנו את סיפור העלייה שלו ולכתוב אותו כטקסט סיפורי (מטח)‬ ‫‪https://did.li/DQKlC‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 2-4‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד משני היישובים‪ :‬כרמי יוסף ובית‬ ‫עוזיאל ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים מתגוררים בו‪,‬‬ ‫תנועת נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את תעודות הזהות‬ ‫תולים על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשרות להרחבה‪ :‬אפשר לערוך השוואה בין המושבים השונים מבחינת גודל‪ ,‬מספר תושבים‪,‬‬ ‫תנועות הנוער הקיימות בהם‪ ,‬ענפי חקלאות ועוד‪ .‬ניתן לערוך את ההשוואה בטבלה בה כל‬ ‫תלמיד אוסף את המידע באופן עצמאי‪ ,‬תוך כדי הקשבה לקבוצות שנותנות את המידע על אחד‬ ‫היישובים או בעבודה קבוצתית בה כל הקבוצה חוקרת את כל היישובים ויוצרת ביניהם‬ ‫השוואה‪ .‬לאחר מכן אפשר לדבר ולשוחח על תוצאות ההשוואה‪ ,‬למצוא מושבים דומים‪ ,‬למצוא‬ ‫מה השוני הבולט וכו'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות להרחבה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע השני אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )27-38‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מחר העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר‬ ‫חידות כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪:1‬‬ ‫לפניכם דף ובו תמונות רבות של חפצים שונים‪ .‬בחרו יחד את ‪ 10‬החפצים שלדעתכם‬ ‫הכי חשוב שיהיה לכם כשאתם עולים למדינה חדשה ובונים יחד יישוב‪.‬‬ ‫‪_____________________________ .1‬‬ ‫‪_____________________________ .2‬‬ ‫‪_____________________________ .3‬‬ ‫‪_____________________________ .4‬‬ ‫‪_____________________________ .5‬‬ ‫‪_____________________________ .6‬‬ ‫‪_____________________________ .7‬‬ ‫‪_____________________________ .8‬‬ ‫‪_____________________________ .9‬‬ ‫‪_____________________________.10‬‬ ‫‪47‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪48‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫משימה ‪:2‬‬ ‫ציירו‪ /‬שרטטו על גבי הדף את מפת היישוב החדש שלכם‪ .‬נסו לחשוב ולתכנן כיצד‬ ‫ייראה הישוב‪ ,‬מה יהיה גודלו‪ ,‬איך תהיה חלוקת השטח בין הבתים‪ ,‬מה יהיו המבנים‬ ‫המשותפים‪ ,‬מה חשוב שיהיה בישוב‪ ,‬התייחסו לשטחי חקלאות‪ ,‬פנאי‪ .‬נסו להיות‬ ‫מדויקים ומפורטים ככל האפשר‬ ‫‪49‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫כפר שמואל‬ ‫כפר שמואל הוקם ב ‪ 29‬בינואר ‪ 1950‬ע"י עולים ממזרח אירופה (בעיקר מרומניה) חברי ארגון‬ ‫"החושל"‪ .‬חברי הקבוצה היו צעירים אשר החלו להתגבש בחוות הכשרה ברומניה בהשראת תנועת‬ ‫הנוער הציוני‪ .‬עם הגיעם כמעפילים לחופי חיפה על גבי האוניה "עצמאות" ב‪ ,1947 -‬נתפשו והוגלו‬ ‫אל מחנות המעצר אשר בקפריסין ע"י שלטונות המנדט הבריטי‪ .‬בינואר ‪ ,1949‬עם שחרורם ממחנות‬ ‫המעצר עלו חברי הארגון למדינת ישראל והתקבלו לתקופת הכשרה ולימוד במושב השיתופי שבי ציון‬ ‫השוכן מצפון לנהריה‪ ,‬שם התרחבה הקבוצה וחבריה רכשו מיומנויות בעבודות חקלאיות ובמקצועות‬ ‫נוספים אשר סייעו בידם בהקמת הישוב החדש‪ .‬בחורף ‪ ,1950‬לקראת תום תקופת ההכשרה‪ ,‬נבחר‬ ‫אתר עליו יקום כפר שמואל‪ -‬שטח קרקע חשוף‪ ,‬דרומית מזרחית לרמלה‪ ,‬בפתחו של ואדי עינבה‬ ‫ובסמוך לגבול הירדני‪ .‬בימיו הראשונים של הישוב התמודדו המקימים עם קשיי חורף סוער‪ ,‬ללא‬ ‫חשמל ומים זורמים‪ ,‬עמלו ביום ושמרו בליל‪ .‬בתחילה הוקמו מספר אוהלים וצריפי עץ‪ ,‬הוכשרו‬ ‫שבילים לתנועה‪ ,‬והוקם מטבח משותף‪ .‬באותה עת פקדה את המתיישבים בעיה קשה של מסתננים‬ ‫מעברו של הגבול אשר חדרו מדי לילה לתחום הישוב פגעו ברכוש והטרידו את מנוחת התושבים‪ ,‬לא‬ ‫אחת הסתיימו האירועים ביריות‪ .‬מושב כפר שמואל נקרא אחר שמו של הרב ד"ר שמואל (סטפן) וייז‪,‬‬ ‫ציוני מסור אשר תרם רבות להקמת מדינת ישראל‪ .‬המושב משתייך לזרם ארגון המושבים של "העובד‬ ‫הציוני"‪ .‬בשנותיו הראשונות פעל המושב כישוב שיתופי וחבריו עסקו במספר ענפי חקלאות‪ .‬בעידודה‬ ‫של הסוכנות היהודית הוקם משק חי אשר כלל רפת חלב ולולי תרנגולות‪ ,‬הוכשרו שטחי פלחה ושלחין‬ ‫עבור גידולי שדה וירקות‪ .‬הוקמו מבני ציבור‪ :‬מזכירות אשר שכנה בצריף עץ למרגלות מגדל השמירה‪,‬‬ ‫מועדון חברים‪ ,‬גן ילדים‪ ,‬בית ספר‪ ,‬מרפאה‪ ,‬צרכניה‪ ,‬בית כנסת וגן ציבורי גדול ומוריק ובו רחבת‬ ‫אירועים מוארת ומתקני משחקים עבור ילדים‪ .‬במושב פועלת תנועת הנוער המכבי הצעיר‪ .‬כיום‬ ‫מתגוררים ביישוב כ‪ 1000‬תושבים‪.‬‬ ‫יד רמב"ם‬ ‫יד רמב"ם הוא מושב אשר הוקם ב‪ 6-‬בנובמבר ‪ 1955‬ונקרא על שמו של הרמב"ם (רבי משה בן‬ ‫במלאת ‪ 750‬שנים לפטירתו‪ .‬מקימיו היו ‪ 75‬משפחות אמידות מהערים פאס וצפרו שבמרוקו‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫מיימון)‬ ‫היישוב מעורב ‪ -‬תושביו דתיים וחילונים‪ .‬חלק מתושבי היישוב עוסקים בחקלאות וחלק במקצועות‬ ‫אחרים ומגוונים‪ .‬ביד רמב"ם נמצא בית חינוך "בית אקשטיין" וכיום מתגוררים בו כ‪ 1100‬תושבים‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫קיבוץ גזר‬ ‫קיבוץ גזר נקרא על שם העיר הכנענית העתיקה גזר שהתל שלה נמצא כשני קילומטרים דרומית‬ ‫לקיבוץ‪ .‬היישוב הוקם בשנת ‪ 1945‬על ידי עולים מאירופה‪ .‬בשנת ‪ 1948‬בזמן מלחמת העצמאות ספג‬ ‫הקיבוץ מכה קשה כאשר כוח של צבא ירדן כבש את הקיבוץ‪ .‬בקרב זה נהרגו חברי קיבוץ וחיילים‬ ‫רבים‪ .‬לאחר מכן עזבה קבוצת המתיישבים את הקיבוץ ובמשך מספר שנים היו נסיונות נוספים‬ ‫להקימו מחדש‪ .‬בשנת ‪ 1974‬קבוצת עולים מארצות הברית התיישבה בקיבוץ והקימה אותו מחדש‪.‬‬ ‫כיום מתגוררים בקיבוץ כ‪ 300‬תושבים‪ .‬בקיבוץ ניתן למצוא מגוון שירותים קהילתיים‪-‬חברתיים‬ ‫ומתקני ספורט ושעשועים אחרים‪ ,‬כולל בריכת שחייה‪ .‬בקיבוץ נמצא מגרש בייסבול‪ .‬כן נמצא בקיבוץ‬ ‫'פארק פינת שורשים'‪ ,‬המעוצב בסגנון תנכ"י‪ .‬מגרש הבייסבול בגזר הוא מגרש הבייסבול הראשון‬ ‫בארץ וענף הבייסבול בקיבוץ משגשג ומצליח מאוד‪ .‬כיום מתגוררים בקיבוץ כ‪ 300-‬תושבים‪.‬‬ ‫עזריה‬ ‫עזריה הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים‪ .‬המושב נוסד באורטובר ‪ 1949‬על ידי גרעין התיישבות‬ ‫ירושלמי‪ ,‬בשטח הכפר הערבי אלבריה‪ ,‬שנכבש ביוני ‪ .1948‬בתחילה נקרא כפר יעזק‪ ,‬אולם עם‬ ‫הקמתו‪ ,‬שינה איש האצ"ל שבתאי שזו‪ ,‬ממיסדי המושב והמזכיר הראשון שלו‪ ,‬יחד עם רחל ינאית‬ ‫בן‪-‬צבי את שם המושב לשמו הנוכחי‪ .‬לפי ראשי התיבות של המשפט‪" :‬עולי זאכו ראו ישועת ה'"‪.‬‬ ‫ביישוב ‪ 65‬משקים חקלאיים‪ 28 ,‬משקי עזר מקצועיים ו‪ 81-‬יחידות מגורים המוקמות לבני המקום‬ ‫(הרחבה)‪ .‬ענפי החקלאות הפעילים כיום במושב הם גידולי שדה‪ ,‬ירקות‪ ,‬חציר‪ ,‬חיטה‪ ,‬רפתות‬ ‫לחולבות‪ ,‬דיר כבשים‪ ,‬מטעים‪ ,‬כרמי ענבי‪ ,‬ולולי מטילות‪ .‬ביישוב גני ילדים‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬צרכניה‪ ,‬מועדון‬ ‫נוער‪ ,‬מגרש כדורגל וכדורסל וכמו כן קבוצת איגרוף מקומית "מכבי נש"ר עזריה" (ע"ש נופלי המושב‬ ‫במערכות ישראל)‪ .‬כמו כן במושב קיימים מספר עסקים קטנים כגון מחלבות וייצרני גבינות‪ ,‬תחנת‬ ‫שירות לכלים חקלאיים וכלי גינה ממונעים‪ ,‬מעבדה‪ ,‬נגרייה‪ ,‬מסגרייה ועוד‪ .‬בעזריה מתגוררים כיום‬ ‫כ‪ 1200-‬תושבים‪.‬‬ ‫(המידע על הישובים ערוך מתוך ויקיפדיה ואתר המועצה)‬ ‫‪51‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :4‬מסלול טיול בדרך היין של גזר‬ ‫מערך ‪5‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫✓ הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬במהלך השיעור יכירו התלמידים את סיפורו של יער חולדה ובית הרצל‬ ‫ויכירו בחשיבותו של קיבוץ חולדה בשנת ‪ 1948‬במהלך מלחמת העצמאות‪ .‬לפני העברת השיעור‬ ‫חשוב לעבור על התוכן ולראות כיצד נכון להעביר את השיעור בכיתתכן‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשיעור זה מוצאת‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" לפני העברת השיעור התאימו את שיטת הלימוד לאופי כיתתכן‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת "שביל גזר" בה יוכלו‬ ‫להשתמש בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב‪ :‬לשיעור זה כדאי ומומלץ להזמין אורחים שיכולים להגיע ולספר את סיפורי ההתיישבות‬ ‫הראשונים‪ .‬סבים וסבתות‪ ,‬הורים או דמויות משמעותיות אחרות‪ .‬כדאי לבדוק אם יש תלמידים‬ ‫בכיתתכן מיישובים אלה ולבדוק אם אפשר להזמין אורחים לכיתה‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע הרביעי של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪.43-44‬‬ ‫אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים אלה‪ -‬להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות‬ ‫דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪.‬‬ ‫לאחר כמה דקות אפשרו לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬איזו שמורת טבע מופיעה במפה?‬ ‫‪52‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מקורות מים נמצאים במפה (נחלים‪ ,‬מאגרים)?‬ ‫‪ ‬איזה יערות מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬אילו צבעים של סימוני שבילים מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספות לביצוע שלב זה‪ :‬הנחו את התלמידים להתחלק לזוגות וכל פעם תלמיד אחד‬ ‫שואל שאלה על המפה והתלמיד השני מחפש את הדבר במפה‪ .‬אפשרות נוספת לחלק את‬ ‫הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דף עליו כתובות הנחיות לחיפוש המידע במפה ועליהם‬ ‫למצוא את הדברים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הקראת טקסט פתיחה למקטע‬ ‫הקריאו את קטע הפתיחה הקצר המופיע בחוברת שביל גזר בעמוד ‪41‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬כדאי להעביר חלק זה בשיעור באמצעות שיטת לימוד "חברותא"‪ .‬למידה‬ ‫שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת בקצב לימוד אישי המתאים לה‬ ‫באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר והקבוצה לומדת אותו באמצעות‬ ‫קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב‬ ‫ליצירת קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי‬ ‫תלמיד אחד וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף‬ ‫המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .1‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .2‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .3‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .4‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫‪ ‬הצעה להרחבה‪ :‬במידה ואפשר כדאי לנסות להזמין לכיתה סבא‪ /‬סבתא שיכולים לבוא ולספר‬ ‫על החיים בשנים הראשונות של ההתיישבות במועצה‪ ,‬הקמת היישובים והקשיים השונים איתם‬ ‫התמודדו במהלך שנים אלה‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬חלוקה לקבוצות לימוד‬ ‫חלקו את הכיתה לקבוצות לימוד קטנות בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬כל קבוצה מקבלת את אחד משני דפי‬ ‫הלימוד‪ :‬בית הרצל ויער חולדה‪ /‬חולדה בתקופת מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ב‪ :‬עבודה בקבוצות‬ ‫כל קבוצה יושבת באזור נפרד ועובדת על פי ההנחיות בדף המידע אותו קיבלה‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬שיתוף במליאה‬ ‫לאחר זמן הלמידה המשותף‪ ,‬אפשרו לכל קבוצה להציג בפני הכיתה את ההצגה אותה הכינה על‬ ‫האירוע אותו בחרה‪ .‬לאחר כל הצגה אפשר לערוך שיחה קצרה בכיתה ולאפשר לתלמידי הקבוצה‬ ‫לשתף בשיח אשר התקיים ביניהם ובדברים החדשים אותם למדו‪.‬‬ ‫שלב ד‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על סיפורי ההתיישבות גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם‬ ‫את סיפורי ההתיישבויות‪ -‬בית הרצל וקיבות חולדה‪ -‬הקמת המדינה‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 4‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד מהיישובים‪ :‬קיבוץ חולדה‪ ,‬משמר‬ ‫דוד‪ ,‬פתחיה ופדיה ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים‬ ‫מתגוררים בו‪ ,‬תנועת נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את‬ ‫תעודות הזהות תולים על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשרות להרחבה‪ :‬אפשר לערוך השוואה בין המושבים השונים מבחינת גודל‪ ,‬מספר תושבים‪,‬‬ ‫תנועות הנוער הקיימות בהם‪ ,‬ענפי חקלאות ועוד‪ .‬ניתן לערוך את ההשוואה בטבלה בה כל‬ ‫תלמיד אוסף את המידע באופן עצמאי‪ ,‬תוך כדי הקשבה לקבוצות שנותנות את המידע על אחד‬ ‫היישובים או בעבודה קבוצתית בה כל הקבוצה חוקרת את כל היישובים ויוצרת ביניהם‬ ‫השוואה‪ .‬לאחר מכן אפשר לדבר ולשוחח על תוצאות ההשוואה‪ ,‬למצוא מושבים דומים‪ ,‬למצוא‬ ‫מה השוני הבולט וכו'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות להרחבה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע השני אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )41-52‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫‪54‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מחר העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר‬ ‫חידות כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫בית הרצל ויער חולדה‬ ‫יער חולדה שבשפלה‪ ,‬הנקרא גם "יער הרצל"‪ ,‬היה אחד היערות הראשונים שניטעו בישראל – ויש‬ ‫אף הטוענים שהוא ממש היער הראשון‪ .‬נטיעתו החלה בשנת ‪ 1907‬ככרם זיתים גדול לזכרו של חוזה‬ ‫המדינה בנימין זאב הרצל‪ ,‬במלאת שלוש שנים לפטירתו‪.‬‬ ‫ההתחלה לא הייתה קלה ומתוך ‪ 12,000‬שתילי זיתים שנשתלו‪ ,‬נקלטו רק ‪ .3,000‬אל היער הגיע‬ ‫אדם בשם יצחק וילקנסקי שהיה אגרונום במקצועו‪ .‬הוא שינה את פניה של חולדה והפך אותה לחוות‬ ‫לימוד‪ .‬הוא הוסיף לצד כרמי הזיתים עצי בוסתן‪ ,‬חורש ויער‪ ,‬ביניהם עצי שקד‪ ,‬אורנים‪ ,‬שיטים‪ ,‬ברושים‬ ‫וחרובים‪ .‬הוא זרע שדות פלחה והקים רפת ולול‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1909‬נבנה במקום גם בית גדול ומפואר שנועד לשמש למגורי מנהל הכרם ועובדיו‪ .‬לאורך‬ ‫השנים הגיעו אל החווה בחולדה קבוצות של אנשים שגרו בה‪ ,‬למדו ועבדו בה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1929‬התמודדו האנשים שגרו בחווה עם התקפה קשה של ערביי הסביבה והמקום ננטש‪.‬‬ ‫שנה לאחר מכן ב‪ 1930‬מגיעה קבוצה חדשה של אנשים חברי קבוצת "גורדוניה" א' שמקימה מחדש‬ ‫את קיבוץ חולדה‪.‬‬ ‫לאחר כמה שנים‪ ,‬בשנת ‪ 1937‬הוחלט במשותף על ידי מוסדות היישוב וחברי הקיבוץ לעבור מהיער‬ ‫למקום הנוכחי‪ ,‬כקילומטר מערבית ליער ובטקס חגיגי הונח אבן פינה ליישוב החדש‪.‬‬ ‫בשנות הארבעים שימשה החווה כמרכז אימונים של ארגון ההגנה‪ .‬במלחמת העצמאות‪ ,‬בשל‬ ‫מיקומה של חולדה על צמתי הדרכים לירושלים‪ ,‬שימש בית הרצל כבסיס יציאה לרוב השיירות שיצאו‬ ‫צילום‪ :‬דור קדמי‬ ‫לירושלים שהייתה תחת מצור – וממנו יצאו ב‪1948-‬‬ ‫גם הכוחות שפרצו את "דרך בורמה"‪ .‬בית הרצל‬ ‫היה סגור במשך תקופה ארוכה מאוד אך לאחרונה‬ ‫המקום שופץ ונפתח מחדש למבקרים‪.‬‬ ‫(ערוך מתוך כתבה ש פורסמה ב‪ YNET‬וויקיפדיה)‬ ‫לאחר קריאת הטקסט שוחחו ביניכם על‬ ‫השאלות הבאות‪:‬‬ ‫חלוצים במנוחה ביער חולדה בשנת ‪1924‬‬ ‫‪ .1‬מה ידעתם לפני ומה למדתם חדש‬ ‫על בית הרצל ויער חולדה?‬ ‫(צילום‪ :‬צבי ארושקס אורן‪ ,‬ארכיון הצילומים של קק"ל)‬ ‫‪ .2‬מהם האירועים המשמעותיים‬ ‫שקרו לאורך השנים במקום זה?‬ ‫‪ .3‬כיצד היה בית הרצל משמעותי‬ ‫בתקופת הקמת המדינה?‬ ‫תכננו והציגו הצגה קצרה המתארת את‬ ‫אחד מהאירועים שהתרחשו במקום זה‬ ‫לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫חולדה בימי מלחמת העצמאות‬ ‫קיבוץ חולדה הוקם בשנת ‪ 1930‬על ידי קבוצת חברים מתנועת גורדוניה‪ .‬הקיבוץ הוקם במקום בו‬ ‫נבנה בית הרצל וניטע יער חולדה לראשונה בשנת ‪.1909‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬עבר קיבוץ חולדה למקומו החדש בו הוא נמצא עד היום‪ .‬בזמן מחלמת העצמאות בשנת‬ ‫‪ 1948‬היה קיבוץ חולדה נקודה משמעותית ומרכזית‪.‬‬ ‫הקיבוץ היה הישוב היהודי המזרחי ביותר בדרך לירושלים שהייתה נצורה מכיון שהכביש אליה נחסם‬ ‫באזור לטרון ושער הגיא‪ .‬שיירות הרכבים שנסעו בדרך לירושלים עם ציוד לחימה ומזון לא הצליחו‬ ‫להגיע אל העיר מכיון שהדרך עברה בין יישובי האויב שעצר את השיירות ופגע בהן‪.‬‬ ‫לאחר ניסיונות רבים ופגיעה כבדה בציוד ובחיי אדם‪ ,‬הבינו כי יש צורך למצוא דרך עוקפת שתאפשר‬ ‫לשיירות המזון והציוד להגיע אל ירושלים מבלי לעבור דרך יישובי האויב‪ .‬ואז נסללת דרך בורמה‪ -‬דרך‬ ‫עוקפת ששימשה מעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה של ציוד מאזור קיבוץ חולדה אל ירושלים‪.‬‬ ‫באמצעות דרך בורמה הועבר ציוד רב לירושלים הנצורה‪ :‬נשק ותחמושת‪ ,‬מזון‪ ,‬מים ודלק‪ .‬כל אלה‬ ‫היו חיוניים להמשך קיומם של העיר ותושביה‪ .‬הירדנים שלטו על‬ ‫קו המים שמוצאו במעיינות הירקון בראש העין‪ ,‬הסדר שלא ניתן‬ ‫היה לסמוך עליו‪ .‬בירושלים עצמה הייתה מצוקת מים קשה‪ ,‬לכן‬ ‫הוחלט לערוך מבצע חשאי ולהניח קו צינורות חדש מחולדה‪,‬‬ ‫שיקבל את מימיו מן הקידוחים שליד קיבוץ נען‪ .‬המבצע נשמר‬ ‫בסוד והסתיים במהירות שיא‪ .‬לאחר כחודשיים בלבד הושלמה‬ ‫הנחתו של "קו השילוח" והחלו להזרים דרכו מים למשאבות שער‬ ‫הגיא‪ .‬דרך בורמה שירתה את ירושלים הנצורה במשך כ‪5-‬‬ ‫חודשים‪ ,‬עד שנסללה "דרך הגבורה" (מצומת נחשון עד לצומת‬ ‫שמשון) בדצמבר ‪.1948‬‬ ‫(ערוך מתוך חוברת שביל גזר וויקפדיה)‬ ‫לאחר קריאת הטקסט שוחחו ביניכם על‬ ‫השאלות הבאות‪:‬‬ ‫בריכת המים‬ ‫‪ .1‬מה הפך את קיבוץ חולדה‬ ‫למשמעותי בתקופת מלחמת‬ ‫העצמאות?‬ ‫‪ .2‬האם הכרתם קודם את השם "דרך‬ ‫בורמה"? מה למדתם חדש?‬ ‫‪ .3‬איך לדעתכם הרגישו החיים‬ ‫בקיבוץ בתקופה הזו?‬ ‫תכננו והציגו הצגה קצרה המתארת את‬ ‫אחד מהאירועים שהתרחשו במקום זה‬ ‫לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫פתחיה‬ ‫היישוב הוקם בשנת ‪ 1951‬על אדמותיו של היישוב הערבי אל‪-‬נעני‪ ,‬שתושביו ברחו לאזור רמאללה‪,‬‬ ‫ירושלים וירדן במהלך מלחמת העצמאות‪ .‬ליישוב הגיעו עולים מתוניסיה ובשלב מאוחר יותר הצטרפו‬ ‫לישוב עולים מאלג'יריה ומהודו‪ .‬תחילה‪ ,‬נקרא היישוב "גזר ‪ ."10‬כיום‪ ,‬תושבי המושב עוסקים בעיקר‬ ‫בגידול ענבים ובעבודות חוץ‪ .‬הענף המרכזי הוא הכרם‪ .‬חלק מהתושבים עוסקים בעבודות שונות‬ ‫מחוץ ליישוב‪ .‬ביישוב ישנו מועדון בו מתקיימות פעילויות תרבותיות‪ .‬ביישוב פועלת היום תנועת הנוער‬ ‫"מכבי צעיר"‪ .‬בישוב מתגוררים כ‪ 900‬תושבים‪.‬‬ ‫משמר דוד‬ ‫קיבוץ משמר דוד נוסד בדצמבר ‪ 1948‬ע"י עולים מרומניה אשר השתכנו בישוב הערבי ח'ולדה‪ .‬היה‬ ‫זה הישוב הערבי הראשון אשר נכבש ע"י כוחות ה"הגנה" במסגרת מבצע "נחשון"‪ ,‬בתחילת אפריל‬ ‫‪ .1948‬הקיבוץ נקרא ע"ש הקולונל דוד מרכוס‪ .‬בסוף שנות ה‪ 50 -‬החלו לבנות את הישוב החדש‬ ‫בגבעה שממערב לישוב הערבי ובתחילת שנות ה‪ 60 -‬עברו אליו חברי משמר דוד‪ .‬הגבעה המקורית‪,‬‬ ‫ממזרח לישוב‪ ,‬היא היום פינה קסומה‪ ,‬זרועת פסלים מעשי ידיו של חבר הקיבוץ‪ ,‬ונקודת תצפית‬ ‫ממנה נשקף נוף מרהיב‪ .‬בשנת ‪ 2004‬אישור המנהל הפיכתו של הקיבוץ ליישוב קהילתי‪ ,‬אשר בסוף‬ ‫התהליך אמור להכיל כ – ‪ 350‬בתי אב‪ .‬בכניסה ליישוב ממוקם אתר ההנצחה של חיל ההנדסה‪.‬‬ ‫בקרבת היישוב נמצאת "מצבת הגבורה" לזכר הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות – דרך‬ ‫בורמה‪ .‬כיום מתגוררים בישוב כ‪ 1300‬תושבים‪.‬‬ ‫קיבוץ חולדה‬ ‫מקור השם חולדה מהכפר הערבי בעל אותו שם אשר שכן מזרחית לקיבוץ (היום נמצא שם קיבוץ‬ ‫משמר‪-‬דוד)‪ .‬ראשיתו של הישוב היה כחווה חקלאית שהקימה ההסתדרות הציונית בשנת ‪1909‬‬ ‫בשטח שהפך במשך השנים ל"יער הרצל" בחולדה‪ .‬לחווה חקלאית הגיעו קבוצות אשר הכינו את‬ ‫עצמן להתיישבות‪ ,‬וכעבור זמן מה עברו למקום הקבע שלהם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1930‬אנשי תנועת "גורדוניה" ולאחר כ‪ 7 -‬שנים ביער חולדה נתקבלה החלטה ותקציב‬ ‫מההסתדרות הציונית וקבוצת חולדה עברה למקומה הנוכחי‪ ,‬כ ‪ 800‬מ' מערבה מהיער‪.‬‬ ‫חולדה כיום מונה כ ‪ 1,300‬תושבים‪ ,‬בהם חברי קיבוץ ותושבי ההרחבה‪ ,‬כולם חברים באגודה‬ ‫הקהילתית‪.‬‬ ‫‪58‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫פדיה‬ ‫פדיָה הוא מושב באזור השפלה‪ .‬המושב משתייך לתנועת המושבים‪ ,‬והוא מושב חקלאי בעל חלקות‬ ‫ְ ָ‬ ‫אדמה גדולות‪ .‬היישוב הוקם בשנת ‪ 1951‬על אדמות שנרכשו על ידי קק"ל'‪ ,‬יושב על ידי עולים‬ ‫מעיראק‪ .‬שם הישוב נלקח מספר מלכים ב פרק כ"ג‪ ,‬פסוק ל"ו‪ ,‬שם השם פדיה מופיע כשם פרטי‪.‬‬ ‫בישוב פועלת כיום תנועת הנוער "מכבי צעיר"‪ .‬הישוב מונה כ ‪ 850‬תושבים‪.‬‬ ‫(המידע על הישובים ערוך מתוך ויקיפדיה ואתר המועצה)‬ ‫‪59‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :5‬מסלול טיול מעינות גיבתון ועד בית הבאר בגני הדר‬ ‫מערך ‪6‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫✓ הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬שיעור זה מתמקד בלימוד אודות שמורת הטבע "מעינות גיבתון" מכמה‬ ‫היבטים שונים‪ :‬בע"ח‪ ,‬צומח‪ ,‬היסטוריה וארכיאולוגיה‪ .‬שיעוד זה מכיל בתוכו מושגים שונים אותם‬ ‫אפשר ללמד ולהרחיב בדרכים שונות‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת "שביל גזר" בה יוכלו‬ ‫להשתמש בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישנה הצעה ללימוד בה יש צורך בשימוש במחשבים במידה ותבחרו את דרך לימוד זו‪ ,‬יש‬ ‫להתכונן בהתאם‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע החמישי של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪ .57-58‬אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים‬ ‫אלה‪ -‬להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪ .‬לאחר כמה דקות‬ ‫אפשרו לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬איזו שמורת טבע מופיעה במפה?‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מקורות מים נמצאים במפה (נחלים‪ ,‬מאגרים)?‬ ‫‪60‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬למצוא את פסי הרכבת שעוברים במפה‬ ‫‪ ‬אילו צבעים של סימוני שבילים מופיעים במפה?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספות לביצוע שלב זה‪ :‬הנחו את התלמידים להתחלק לזוגות וכל פעם תלמיד אחד‬ ‫שואל שאלה על המפה והתלמיד השני מחפש את הדבר במפה‪ .‬אפשרות נוספת לחלק את‬ ‫הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דף עליו כתובות הנחיות לחיפוש המידע במפה ועליהם‬ ‫למצוא את הדברים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הקראת טקסט פתיחה למקטע‬ ‫הקריאו את קטע הפתיחה הקצר המופיע בחוברת שביל גזר בעמוד ‪ .55‬התייחסו לשאלות או‬ ‫שיתופים שעולים לתלמידים לאחר הקריאה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫חלק זה של המערך מתייחס לשמורת הטבע "מעינות גיבתון"‪ .‬לפני העברת המערך כדאי לקרוא‬ ‫וללמוד מעט על השמורה‪ .‬אפשר למצוא מידע באתר רשות הטבע והגנים‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬שמורת הטבע מעינות גיבתון היא שמורה קטנה בשטח של ‪ 80‬דונם‬ ‫הנמצאת בלב המועצה‪ ,‬בין כביש ‪ 6‬לבין יציץ ומזכרת בתיה‪ .‬השמורה נמצאת באזור בו מפלס‬ ‫מי התהום גבוה ובשילוב של שכבת סלע אטימה למים פורצים המים מעלה ויוצרים נוף של‬ ‫ביצות מליחות‪ .‬בימי המנדט הבריטי יובשה הביצה באמצעות תעלות ניקוז וחורשת‬ ‫אקליפטוסים‪ .‬בשנים האחרונות עברה השמורה תהליך שיקום משמעותי בו שוחזרו הביצות‬ ‫ושוקמו הצמחים בה‪ .‬בינואר ‪ 2023‬נפתחה השמורה מחדש והוקמו בה שבילי הליכה צפים‬ ‫מעל המים ומגדל תצפית מרשים‪.‬‬ ‫שלב א‪ :‬חיבור לידע קודם‬ ‫הטבע "עינות גבתון"‬ ‫שמורת‬ ‫את‬ ‫המציג‬ ‫קצר‬ ‫בכיתה סרטון‬ ‫הקרינו‬ ‫‪( https://www.youtube.com/watch?v=Vf5WjB4YaiY‬אפשר למצוא סרטון אחר על פי‬ ‫החלטתכן)‪ .‬הנחו את התלמידים לבדוק מהם הדברים שהם רואים שקיימים בשמורה‪ ,‬מה הם רואים‬ ‫בעיניים שקיים שם‪.‬‬ ‫לאחר הסרטון כתבו את דבריהם על גבי הלוח‪ .‬הסבירו כי למרות שהשמורה נראית מאוד פשוטה‬ ‫ממבט על‪ ,‬בתוכה יש המון סודות והפתעות אותם הם תכף יגלו‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬משימות חקר בקבוצות‬ ‫חלקו את התלמידים ל‪ 4-‬קבוצות עבודה (במידת הצורך אפשר לחלק ליותר קבוצות שיעבדו על‬ ‫משימות זהות)‪ .‬כל קבוצה תשב יחד סביב שולחן או באזור נפרד‪ .‬חלקו לכל קבוצה דף מידע ואת‬ ‫הציוד הנדרש לה לביצוע המשימה על פי הכתוב‪ .‬במידה ויש זמן אפשרו לכל קבוצה לחקור יותר‬ ‫מנושא אחד הקשור לתל‪.‬‬ ‫‪ .1‬ההיסטוריה של שמורת מעינות גיבתון‪ -‬דף מידע‪ ,‬תחפושות ופריטי לבוש שונים‬ ‫‪ .2‬הארכיאולוגיה של שמורת מעינות גיבתון‪ -‬דף מידע‪ ,‬חומרי יצירה‪ :‬פלסטלינה‪ /‬חמר‬ ‫‪ .3‬בעלי החיים בשמורת מעינות גיבתון‪ -‬דף מידע‪ ,‬טבלה‪ ,‬כרטיסיות להכנת משחק‬ ‫‪61‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ .4‬הצמחייה בשמורת מעינות גיבתון‪ -‬דף מידע‪ ,‬דף איור ביצה‪ ,‬כלי כתיבה‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הצגת תוצרים‬ ‫אפשרו לכל קבוצה להציג את התוצרים אותם הכינו במהלך המשימה‪ .‬הצגה‪ ,‬דגם של כד החרס‪,‬‬ ‫איור הצמחייה בביצה והמשחק אותו הכינו‬ ‫שלב ד‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על סיפורי ההתיישבות גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם‬ ‫את תל גיבתון‪ -‬התיישבות לאורך הדורות‪ ,‬תל גזר‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשרויות להעמקה והרחבת הלמידה‪ -‬שמורת עינות גיבתון מקיימת בתוכה מארג עשיר של‬ ‫בעלי חיים וצמחייה ויוצרת מאין בועה ירוקה בין מסילות הרכבת וכבישים ראשיים‪ .‬לשמורה‬ ‫משמעות חשובה בשמירה על המגוון הביולוגי ועל הטבע‪ .‬אפשר להרחיב את הלמידה סביב בעלי‬ ‫חיים וצמחים בסכנת הכחדה‪ /‬מגוון ביולוגי‪ /‬מינים אנדמים ועוד‪.‬‬ ‫❖ אפשרות נוספת ללמידה‪ -‬חקר מושג באמצעות שימוש במחשבים‬ ‫חלקו את תלמידי הכיתה לזוגות לעבודה משותפת‪ .‬כל זוג תלמידים יבחר מושג אחד מתוך המידע על‬ ‫השמורה‪ :‬צמח‪ /‬בעל חיים‪ /‬מושג ארכיאולוגי‪ /‬תקופה היסטורית‪ .‬התלמידים יחפשו מידע באינטרנט‬ ‫על המושג אותו בחרו וימצאו תמונות של המושג ויכינו שקופית במצגת משותפת להצגה בכיתה‪.‬‬ ‫לאחר הכנת המצגת אפשרו לתלמידים להציג את השקופית בפני תלמידי הכיתה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 2-4‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד משני היישובים‪ :‬גני יוחנן‪ ,‬כפר‬ ‫ביל"ו ויציץ ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים מתגוררים‬ ‫בו‪ ,‬תנועת נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את תעודות הזהות‬ ‫תולים על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשרות להרחבה‪ :‬אפשר לערוך השוואה בין המושבים השונים מבחינת גודל‪ ,‬מספר תושבים‪,‬‬ ‫תנועות הנוער הקיימות בהם‪ ,‬ענפי חקלאות ועוד‪ .‬ניתן לערוך את ההשוואה בטבלה בה כל‬ ‫תלמיד אוסף את המידע באופן עצמאי‪ ,‬תוך כדי הקשבה לקבוצות שנותנות את המידע על אחד‬ ‫היישובים או בעבודה קבוצתית בה כל הקבוצה חוקרת את כל היישובים ויוצרת ביניהם‬ ‫השוואה‪ .‬לאחר מכן אפשר לדבר ולשוחח על תוצאות ההשוואה‪ ,‬למצוא מושבים דומים‪ ,‬למצוא‬ ‫מה השוני הבולט וכו'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספת ללמידה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪62‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע השני אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )57-62‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מחר העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר‬ ‫חידות כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫ההיסטוריה של תל גיבתון‬ ‫תל גיבתון‪ ,‬או בשמו הנוסף תל מלוט הינה גבעה המתנשאת לגובה ‪ 81‬מטר מעל פני הים‪ .‬גבעה זו‬ ‫מזוהה עם הישוב הקדום גיבתון‪ .‬תל זה נמצא במקום מאוד חשוב ומשמעותי‪ -‬סמוך לדרך העתיקה‬ ‫שהובילה לתל גזר ולירושלים‪ .‬גיבתון שהייתה גבוהה יחסית לאזור והשקיפה עליו הייתה חשובה‬ ‫ומשמעותית לצרכי הגנה וביטחון ונכבשה פעמים רבות לאורך ההיסטוריה‪.‬‬ ‫גיבתון מוזכרת לראשונה כאחת הערים של תחותמס השלישי‪ ,‬מלך מצרים אשר כבש אותה מידי‬ ‫מלכי כנען בשנת ‪ 1647‬לפני הספירה‪.‬‬ ‫לאורך השנים חזרה גיבתון לידי ישראל והייתה בתחום נחלתו של שבט דן‪ .‬אך בשלב מסוים‬ ‫הפלישתים משתלטים על האזור וגיבתון נופלת לידיהם‪ .‬מלכי יהודה מסרבים להשלים עם אובדן‬ ‫הישוב ומנסים לכבוש את גיבתון לפחות פעמיים אך ללא הצלחה‪ .‬בפעם הראשונה מנסה המלך נדב‬ ‫בן ירבעם לכבוש את גיבתון אך לא מצליח‪ .‬כמה שנים לאחר מכן מנסה גם מלך בשם אלה לכבוש‬ ‫את הישוב‪.‬‬ ‫(המידע לקוח מאתר רשות הטבע והגנים)‬ ‫משימה‪:‬‬ ‫לאחר שקראתם את‬ ‫המידע על ההיסטוריה‬ ‫של התל‪ ,‬תכננו הצגה‬ ‫בה תציגו את סיפורו של‬ ‫התל‪ .‬התייחסו בהצגה‬ ‫לכיבושים שעבר‬ ‫ולחשיבותו הגיאוגרפית‪.‬‬ ‫התמונה צולמה על ידי אבישי טייכר‬ ‫‪64‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫ארכיאולוגיה בשמורת מעינות גיבתון‬ ‫בשמורת מעינות גיבתון נמצא תל מלוט‪ ,‬תל זה מזוהה עם העיר הקדומה גיבתון‪ .‬מהו תל? תל הוא‬ ‫שטח קרקע מוגבה‪ ,‬אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים‪ ,‬כשכל שכבה‬ ‫נבנתה מעל חורבותיו של ה יישוב הקודם‪ .‬באופן בנייה זה גובה פני השטח עולה‪ ,‬ונוצר תל‪ .‬התל‬ ‫מורכב משכבות אחת על גבי השנייה‪ .‬כאשר הן נחפרות מהשכבה המאוחרת הנמצאת במרום התל‬ ‫לשכבה הקדומה בתחתיתו‪ .‬תלים רבים החלו במקום בו שכנה גבעה טבעית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2017‬נערכה למרגלות התל חפירת הצלה‪ ,‬לרגל הנחת צינור דלק‪ .‬בחפירה התגלו ממצאים‬ ‫המעידים על התיישבות אדם במקום כבר מהאלף ה‪ 6-‬לפני הספירה ובהם כלי צור וכלי אבן ועצמות‬ ‫צאן ובקר‪ .‬התגלו גם ממצאים מתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬עד התקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫הממצא המרשים ביותר של החפירה היה קנקן חרס‪ ,‬שהכיל מטמון של כ‪ 26-‬אלף מטבעות ברונזה‪.‬‬ ‫בדיקה מקדימה העלתה שהמטמון הוא מהמאות הרביעית והחמישית לספירה‪ ,‬אך נמצאו בו גם‬ ‫מטבעות קדומים יותר‪.‬‬ ‫(המידע לקוח מאתרי רשות הטבע והגנים‪ ,‬למטייל בישראל‪ ,‬ויקיפדיה)‬ ‫משימה‪ :‬הכינו דגם של קנקן‬ ‫החרס שנמצא בחפירות‬ ‫בתל והמטבעות בתוכו‪ .‬נסו‬ ‫לחשוב כיצד נראו‬ ‫המטבעות‪ ,‬מה היה חרוט‬ ‫עליהם‪ .‬השתמשו‬ ‫בפלסטלינה או בחימר וצרו‬ ‫דגם כפי שאתם חושבים‬ ‫שכד החרס היה נראה‪.‬‬ ‫התמונה צולמה על ידי ענת אביטל‬ ‫‪65‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫הצומח בשמורת עינות גיבתון‬ ‫בשמורת עינות גיבתון מגוון בתי גידול שונים‪ :‬ביצה השומרת על מימיה כל השנה‪ ,‬אזורים מוצפים‬ ‫בעונות גשומות‪ ,‬גדות לחות וגדות יבשות‪ .‬כל אלה מעניקים הזדמנות לקיומם של מיני צמחים רבים‪.‬‬ ‫בסקרים בוטניים שהתקיימו גילו בשמורה לפחות ‪ 178‬מיני צמחים ובהם ‪ 13‬מינים נדירים ושלושה‬ ‫מינים שנמצאים בסכנת הכחדה‪ :‬געדת‬ ‫הביצות‪ ,‬ניסמנית קיפחת וגלדן מוארך‪.‬‬ ‫כמה מינים מתפרצים או פולשים מאיימים על‬ ‫הצמחייה הטבעית בשמורה‪ .‬הבולטים שבהם‬ ‫הם שיטה כחלחלה‪ ,‬קנה מצוי‪ ,‬אשל ופטל‬ ‫קדוש‪ .‬צמחים אלה מציבים אתגר בפני מנהלי‬ ‫השמורה‪.‬‬ ‫בשולי הבריכות צומחים חישות קנה מצוי וסוף‬ ‫מצוי וגושים של אגמון ימי וסמר מרצעני‪.‬‬ ‫ביניהם צומחים גרגיר הנחלים‪ ,‬ערברבה‬ ‫שעירה וערידת הביצות‪.‬‬ ‫באזורי האחו המוצפים עונתית צומח קנה מצוי וסוף מצוי‪ ,‬סמר מרצעני ואגמון ימי‪ ,‬כמו גם ניסמנית‬ ‫קיפחת הנדירה‪ .‬במדרון הנחל נפוצים פרעושית משלשלת ועבדקן מצוי‪ .‬בערוץ הזרימה שולטים סוף‬ ‫מצוי‪ ,‬כף זאב אירופית‪ ,‬אגמון ימי וקנה מצוי‪.‬‬ ‫(המידע לקוח מאתר רשות הטבע והגנים)‬ ‫משימה‪:‬‬ ‫לאחר קריאת המידע על הצומח בתל‪ ,‬נסו למקם את שמות הצמחים השונים במקום‬ ‫המתאים על גבי איור הביצה על פי הכתוב בטקסט‪.‬‬ ‫‪66‬‬ ‫קנה מצוי‪ ,‬פרעושית משלשלת‪ ,‬סוף מצוי‪ ,‬אגמון ימי‪ ,‬כף זאב אירופית‪ ,‬ניסמנית קיפחת נדירה‪ ,‬עבדקן מצוי‬ ‫אזור מוצף עונתי‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מדרון הנחל‬ ‫ביצה‬ ‫גדה יבשה‬ ‫‪67‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫בעלי החיים בשמורת מעינות גיבתון‬ ‫שפע המים והצמחייה הקיימים בשמורה יוצרים את התשתית לקיומו של עולם חי עשיר‪ .‬בתעלות‬ ‫ובמקומות שבהם קיימת זרימה של מים‪ ,‬נפוץ מאוד החילזון ‪ -‬שחריר הנחלים ובבריכות הקבע נמצא‬ ‫חילזון נוסף שנקרא בועונית חדה וסרטן הנחלים‪ .‬מעליהם מרחפים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שפירית אדומה‪,‬‬ ‫שפירית קיסרית ושפרירית הדורה‪.‬‬ ‫החרקים הרבים משמשים מזון לארבעה בעלי חיים מקבוצת‬ ‫הדו־חיים – צפרדע הנחלים‪ ,‬אילנית מצויה‪ ,‬קרפדה ירוקה‬ ‫וטריטון הפסים הנדיר‪ .‬במי הבריכות שוחים שני מיני דגים וגם‬ ‫צב ביצה מצוי‪ .‬לשמורה הושב הדג לבנון הירקון‪ ,‬מין אנדמי‬ ‫(ייחודי) לישראל אשר היה כבר על סף הכחדה והושב לירקון‬ ‫ולגיבתון‪ .‬עוד בעל חיים בסכנת הכחדה שהוחזר לשמורה הינו‬ ‫סוג של ברווז שנקרא "צולל הביצות"‪ 22 .‬צוללי ביצות גדלו בגן‬ ‫החיות התנכי בירושלים ושוחררו בשמורה במטרה שיבנו להם‬ ‫שם אתר קינון‪.‬‬ ‫לגדות הקנים במעינות גיבתון חשיבות גבוהה כאתר מנוחה וקינון לציפורי שיר קטנות ביניהן קניות‪,‬‬ ‫צטיות וסבכיים‪ .‬למקום מזדמנים יונקים כדי לשתות מים ובהם חזיר־בר‪ ,‬שועל מצוי ותן זהוב‪.‬‬ ‫לכל אלה מצטרפים עופות מים רבים‪ .‬עם היציבים שבהם נמנים ברכיה‪ ,‬טבלן גמדי‪ ,‬סופית‪ ,‬אנפית‬ ‫לילה‪ ,‬אנפית בקר ושלדג לבן־חזה‪ .‬בחורפים ובעונות הנדידה תמצאו כאן מיני ביצנית‪ ,‬חופית וחופמי‪,‬‬ ‫שלדג גמדי‪ ,‬פרפור עקוד‪ ,‬רלית וברודית וכן קורמורן גדול‪ .‬סבך הצמחים מושך אליו ציפורי שיר קטנות‬ ‫ובהם דרור ספרדי‪ ,‬מיני גבתון ועפרוני‪.‬‬ ‫(המידע לקוח מאתר רשות הטבע והגנים)‬ ‫משימה‪:‬‬ ‫לאחר קריאת המידע על בעלי החיים הרבים החיים בתל‪ ,‬השלימו את הטבלה הבאה‬ ‫על פי הקריטריונים השונים המופיעים בה‪ .‬לאחר מכן הכינו משחק המשלב בתוכו‬ ‫את שמות בעלי החיים (רביעיות‪ /‬זיכרון‪ /‬דומינו) או כל רעיון נוסף העולה על דעתכם‬ ‫שפריריות‬ ‫עופות נודדים‬ ‫ציפורי שיר‬ ‫יונקים‬ ‫עופות מים‬ ‫דו חיים‬ ‫חלזונות‬ ‫וסרטנים‬ ‫‪68‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫גני יוחנן‬ ‫גני יוחנן הוקם בשנת ‪ 1950‬על ידי עולים חדשים יוצאי פולין ורומניה ששכנו במעברות בבית ליד‬ ‫ובנתניה‪ .‬אליהם הצטרפו עולים מדרום אמריקה‪ .‬הקבוצה הראשונה הייתה ‪ 10‬גברים שהגיעו אל‬ ‫השטח והקימו בו ‪ 50‬אוהלים‪ .‬בהתחלה נקרא שם הישוב "גני יונה" ומאוחר יותר שונה לגני יוחנן‪.‬‬ ‫בתחילת הדרך לא היה פשוט‪ ,‬התושבים סבלו מהצפות בחורף‪ ,‬חדירות של מסתננים וגניבות רבות‪.‬‬ ‫רבים מהמתיישבים עזבו ובמקומם הגיעו עולים חדשים מטרפולי ומתימן‪ .‬לאט לאט הישוב מתבסס‬ ‫על ענפי חקלאות שונים‪ :‬רפתות‪ ,‬לולים‪ ,‬חממות ועוד‪.‬‬ ‫כיום מתגוררים בישוב כ‪ 602‬תושבים‪ .‬רובם לא עוסקים בחקלאות אלא עובדים בערים הגדולות שליד‬ ‫הישוב‪.‬‬ ‫כפר בילו‬ ‫כפר ביל"ו נמצא בסמוך לרחובות‪ .‬שטח המושב מחולק לשניים‪ :‬ביל"ו א' וביל"ו ב'‪ .‬המושב הוקם‬ ‫בשנת ‪ 1932‬על ידי קבוצת פועלים בשם "חבורת הדרום"‪ .‬בקבוצה נמנו ‪ 30‬משפחות ושם המושב‬ ‫נקבע לכבוד חגיגות ‪ 50‬שנה לעליית אנשי תנועת ביל"ו (בית יעקוב לכו ונלכה) שעלו מרוסיה‪.‬‬ ‫בהתחלה ענפי החקלאות העיקריים היו לול‪ ,‬רפת ופרדס ולאחר מכן הגיעו מתיישבים חדשים‬ ‫ונוספו ענפי גידול חדשים של ירקות ופרחים‪.‬‬ ‫כיום מתגוררים בישוב כ‪ 1200‬תושבים‪.‬‬ ‫יציץ‬ ‫מושב יציץ הוקם בשנת ‪ 1950‬על ידי עולים מטריפולי‪ .‬מקור השם בפסוק "הבאים ישרש יעקב‪ ,‬יציץ‬ ‫ופרח ישראל" (ישעיהו‪ ,‬כ"ז‪ ,‬ו')‪ ,‬ממנו נלקח גם שם המושב הסמוך‪ ,‬ישרש‪ .‬כיום מתגוררים בישוב‬ ‫כ‪ 850‬תושבים‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :6‬מסלול טיול משמורת הטבע עינות גיבתון לתל בטיח‬ ‫מערך ‪7‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫✓‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫✓‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬בשיעור זה יפגשו התלמידים סיפורי התיישבות מרתקים שחלקם‬ ‫התרחשו עוד לפני קום המדינה‪ ,‬במהלך הקמתה ובשנים שלאחר מכן‪ .‬במקטע זה יש התייחסות‬ ‫למושגים רבים ומיוחדים המתייחסים לאירועים שונים בתולדות ההתיישבות באזור המועצה‪.‬‬ ‫לפני העברת השיעור חשוב לעבור על התוכן ולראות כיצד נכון להעביר את השיעור בכיתתכן‪ .‬כיצד‬ ‫לחלק את השיעור מבחינת זמנים וקבוצות למידה‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת "שביל גזר" בה יוכלו‬ ‫להשתמש בתהליך הלמידה‪ .‬בנוסף בחלק מהשיעור יש צורך ב‪ 4-‬מחשבים לצורך צפייה בסרטונים‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב‪ :‬לשיעור זה כדאי ומומלץ להזמין אורחים שיכולים להגיע ולספר את סיפורי ההתיישבות‬ ‫הראשונים‪ .‬סבים וסבתות‪ ,‬הורים או דמויות משמעותיות אחרות‪ .‬כדאי לבדוק אם יש תלמידים‬ ‫בכיתתכן מיישובים אלה ולבדוק אם אפשר להזמין אורחים לכיתה‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע השישי של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪ .67-68‬אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים‬ ‫אלה‪ -‬להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪ .‬לאחר כמה דקות‬ ‫אפשרו לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪70‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬איזו שמורת טבע מופיעה במפה?‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מקורות מים נמצאים במפה (נחלים‪ ,‬מאגרים)?‬ ‫‪ ‬למצוא את פסי הרכבת שעוברים במפה‬ ‫‪ ‬היכן נמצאת במפה נקודת תצפית?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספות לביצוע שלב זה‪ :‬הנחו את התלמידים להתחלק לזוגות וכל פעם תלמיד אחד‬ ‫שואל שאלה על המפה והתלמיד השני מחפש את הדבר במפה‪ .‬אפשרות נוספת לחלק את‬ ‫הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דף עליו כתובות הנחיות לחיפוש המידע במפה ועליהם‬ ‫למצוא את הדברים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הקראת טקסט פתיחה למקטע‬ ‫הקריאו את קטע הפתיחה הקצר המופיע בחוברת שביל גזר בעמוד ‪ .65‬התייחסו לשאלות או‬ ‫שיתופים שעולים לתלמידים לאחר הקריאה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫‪ ‬הקדמה למורה‪ :‬חלק זה של השיעור מתייחס למספר נושאים הקשורים להתיישבות‪ :‬סלילת‬ ‫רכבות בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬נטיעת פרדסים‪ ,‬קיום חיים תחת שלטון זר ומציאת פתרונות‬ ‫ועליית הקהילה הקראית לארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬חלק זה בנוי סביב דפי לימוד קבוצתיים‪ .‬בכל דף ישנו קטע קריאה הנותן מידע על הנושא‪,‬‬ ‫משימת כתיבה‪ ,‬הזמנה לשיח קבוצתי‪ ,‬סרטון לצפייה ומשימות נוספות‪ .‬יש צורך להתכונן‬ ‫לחלק זה של השיעור מראש ולהביא את הציוד והאביזרים הנדרשים (רשימת הציוד מופיעה‬ ‫מסודר בהמשך)‪ .‬כמו כן‪ ,‬באפשרותכן לבחור לא לבצע את כל המשימות בכל דף ולהנחות‬ ‫את התלמידים בהתאם להחלטתכן‪.‬‬ ‫רשימת ציוד על פי דפי הלימוד‪:‬‬ ‫‪" .1‬תפוח הזהב"‪ -‬מחשב נייד‪ ,‬מילון כיס‪ ,‬תפוזים‪ ,‬בלונים‪ ,‬נרות‪ ,‬גפרורים‪ ,‬סכין‬ ‫‪ .2‬הקהילה הקראית‪ -‬מחשב נייד‬ ‫‪ .3‬תחנת הרכבת נענה‪ -‬מחשב נייד‪ ,‬חלקי מסילה להרכבה‬ ‫‪ .4‬בית החמרה‪ -‬מחשב נייד‪ ,‬מילון כיס‬ ‫שלב א‪ :‬חיבור לידע קודם‬ ‫אמרו בכל פעם מושג מתוך רשימת המושגים והנחו את התלמידים שאם המושג מוכר להם או שהם‬ ‫שמעו עליו כבר בעבר‪ ,‬שיעמדו במקום‪ .‬לאחר כל מושג אפשרו לתלמיד שנעמד לומר מה ידוע לו על‬ ‫הנושא‪.‬‬ ‫‪ -‬המנדט הבריטי‬ ‫‪ -‬תפוח זהב‬ ‫‪ -‬סליק‬ ‫‪ -‬עלייה לארץ‬ ‫‪ -‬תורה שבעל פה‬ ‫‪ -‬הכלאה‬ ‫‪71‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫העדה הקראית‬ ‫‪-‬‬ ‫תורה שבכתב‬ ‫‪-‬‬ ‫ארגון "ההגנה"‬ ‫‪-‬‬ ‫דוד בן גוריון‬ ‫‪-‬‬ ‫שלב ב‪ :‬משימות חקר בקבוצות‬ ‫חלקו את התלמידים ל‪ 4-‬קבוצות עבודה (במידת הצורך אפשר לחלק ליותר קבוצות שיעבדו על‬ ‫משימות זהות)‪ .‬כל קבוצה תשב יחד סביב שולחן או באזור נפרד‪ .‬חלקו לכל קבוצה דף מידע ואת‬ ‫הציוד הנדרש‪.‬‬ ‫החליטו מראש אם כל קבוצה תעבוד רק על דף מידע אחד או יותר וחלקו את הזמן בכל תחנה בהתאם‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב כי יש להכין מראש מחשב נייד בכל תחנה ולהעלות את הסרטון הנדרש על פי‬ ‫הכתוב בדף המידע‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הצגת תוצרים‬ ‫בסיום הלמידה חזרו למליאה ואפשרו לקבוצות להציג דבר אחד שלמדו או הכינו במהלך הלמידה‬ ‫בקבוצות‪ .‬את התוצרים השונים תלו על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫שלב ד‪ :‬חיבור לציר הזמן‬ ‫בסיום הלימוד על סיפורי ההתיישבות גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם‬ ‫את הסיפורים‪( :‬תפוח הזהב‪ -‬הקמת המדינה‪ ,‬הקהילה הקראית‪ -‬קליטת עלייה‪ ,‬תחנת הרכבת‪-‬‬ ‫הקמת המדינה‪ ,‬בית החמרה‪ -‬הקמת המדינה)‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה ל‪ 5‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד היישובים‪ :‬קיבוץ נען‪ ,‬סתריה‪ ,‬רמות‬ ‫מאיר‪ ,‬גני הדר‪ ,‬מצליח ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים‬ ‫מתגוררים בו‪ ,‬תנועת נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את‬ ‫תעודות הזהות תולים על לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשרות להרחבה‪ :‬אפשר לערוך השוואה בין המושבים השונים מבחינת גודל‪ ,‬מספר תושבים‪,‬‬ ‫תנועות הנוער הקיימות בהם‪ ,‬ענפי חקלאות ועוד‪ .‬ניתן לערוך את ההשוואה בטבלה בה כל‬ ‫תלמיד אוסף את המידע באופן עצמאי‪ ,‬תוך כדי הקשבה לקבוצות שנותנות את המידע על אחד‬ ‫היישובים או בעבודה קבוצתית בה כל הקבוצה חוקרת את כל היישובים ויוצרת ביניהם‬ ‫השוואה‪ .‬לאחר מכן אפשר לדבר ולשוחח על תוצאות ההשוואה‪ ,‬למצוא מושבים דומים‪ ,‬למצוא‬ ‫מה השוני הבולט וכו'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספת ללמידה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע השני אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )65-76‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל‪ /‬מושגים‬ ‫שונים המופיעים בחוברת ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מכן העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר‬ ‫חידות כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫הקהילה הקראית‬ ‫ביהדות ישנם גישות וזרמים שונים‪ .‬יש כל מיני פרשנויות שונות המסבירות כיצד יש לנהוג ולחיות כיהודי‪.‬‬ ‫היהדות הקראית‪ ,‬כשמה כן היא ‪ -‬מבוססת על המקרא‪ ,‬ועל השאיפה לקיים את חוקי התורה‪ ,‬על פי התורה שניתנה למשה רבנו‬ ‫במעמד הר סיני‪ ,‬ועל פי שאר דברי הנביאים ששלח אלוהים לעם ישראל‪ .‬בכך‪ ,‬מהווה התנ"ך‪ ,‬את מקור הסמכות הדתי היחידי לעם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬היהודים הקראים מנהלים את אורח חיים ואמונתם על פי הדברים הכתובים בתנ"ך ולא על פי פרשנויות או כתבים שנוספו‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬הקראים אינם מקבלים את "התורה שבעל פה" כסמכות המחייבת אותם לנהוג על פיה‪.‬‬ ‫היהודים הקראים מאמינים כי כל יהודי צריך לקרוא וללמוד את התורה היטב ולפרש אותה בעצמו‪ .‬על כל אחד מוטלת החובה להחליט‬ ‫מה הפירוש הנכון כי הוא אחראי למעשיו והוא זה שצריך לבחור את הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫אורח החיים הקראי דוגל בשיויון בין נשים לגברים‪ ,‬לבית הכנסת נכנסים יחפים ונקיים‪ ,‬הנשים מתפללות באותו חלל עם הגברים‬ ‫ומקיימים את מצוות התורה שבכתב‪ .‬מבחינת חגים ומועדים‪ ,‬הקראים משתמשים בלוח שנה שאינו קבוע ומבוסס על חשבון אלא‬ ‫על "ראיית הירח"‪ -‬היום שבו נראה סהר הירח בפעם הראשונה בחודש‪ ,‬אחרי שהירח הקודם נעלם‪ ,‬נקבע כראש חודש‪ .‬התפילה‬ ‫ביום שבת היא כשעתיים וחצי‪ ,‬ובכלל‪ ,‬לקראים יש שתי תפילות ביום‪ ,‬ללא תפילת מנחה‪.‬‬ ‫(הטקסט ערוך מתוך חוברת שביל גזר ומאתר היהודת הקראית העולמית)‬ ‫צפו בסרטון‪" -‬מי אנחנו היהודים הקראים"‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=LQnPL‬‬ ‫‪Six4eo‬‬ ‫דומה ושונה‪:‬‬ ‫נסו למצוא נקודות דמיון ושוני בין היהדות הקראית‬ ‫ליהדות אותה אתם מכירים‪:‬‬ ‫שונה‬ ‫דומה‬ ‫מה הקשר בין דוד בן גוריון ומושב מצליח?‬ ‫קראו את הסיפור המופיע בחוברת 'שביל גזר' עמוד ‪ 76‬למעלה‪.‬‬ ‫שוחחו ביניכם על הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם אתם מסכימים עם בן גוריון שחשב שנשים צריכות‬ ‫להתגייס לצבא וללמוד להגן על עצמן? מדוע?‬ ‫‪ .2‬במכתבו נתן בן גוריון דוגמאות לנשים חזקות מהתנ"ך‬ ‫שהיו בעלות תפקידים חשובים ומשמעותיים‪.‬‬ ‫א‪ .‬איזה נשים מהתנ"ך אתם מכירים שהיו‬ ‫משמעותיות?‬ ‫ב‪ .‬מי הן הנשים בחייכם היום שמשמעותיות לכם‬ ‫ובמה?‬ ‫‪74‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫תחנת הרכבת "נענה"‬ ‫הרבה גילגולים עבור על תחנת נען (נענה) הישנה שנוסדה ב‪ .1920‬התחנה‪ ,‬ששוכנת בתחום החוצץ בין חלקו המזרחי של‬ ‫קיבוץ נען ובין חלקו הצפוני של המושב יציץ‪ ,‬הייתה חלק מרכזי בקו הרכבת בצומת הדרכים בין באר שבע לירושלים‪ ,‬וזאת כחלק‬ ‫מקווי הרכבת אותה בנה השלטון הבריטי בארץ ישראל‪ .‬התחנה הוקמה בתחנת משא של הרכבת להובלת תוצרת חקלאית‬ ‫ופירות הדר מפרדסי הסביבה‪.‬‬ ‫לאחר מספר שנים החלה התחנה לשמש כתחנת נוסעים עבור תושבי האזור‪ ,‬כך שבשנות הארבעים עצרו בתחנה שלוש רכבות‬ ‫מדי יום‪ ,‬בבוקר‪ ,‬בצהריים ובערב‪ .‬בשנות השישים הגיעה התחנה לשיא כשיותר מ‪ 20-‬רכבות ביום עברו בה‪ -‬חלק בדרך לבאר‬ ‫שבע וחלק בדרך לירושלים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1922‬הוחלט להפסיק את פעילות התחנה והרכבות פסקו מלעצור בה‪ .‬לצד המבנה שנשמר בצורה טובה קיים שריד‬ ‫ממגדל המים שפעל לצד התחנה ושימש למילוי דוד המים של קט הקיטור‪ ,‬אשר משך את קרונות הרכבת על המסילה הסמוכה‪.‬‬ ‫כיום לא ניתן להיכנס למבנה ובשום אופן לא ללכת על מסילות הרכבת משום הן פעילות ורכבות חולפות בהן‪.‬‬ ‫(הטקסט ערוך מתוך חוברת שביל גזר‪ ,‬צילום התמונה‪ :‬אפי אליאן)‬ ‫צפו בסרטון‪" -‬רכבות בישראל" באתר בריינפופ‬ ‫‪https://il.brainpop.com/category_54/subcategory‬‬ ‫‪/_820/subjects_4968‬‬ ‫שוחחו ביניכם על הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬למה תחנת הרכבת בנען הייתה חשובה‬ ‫לתושבי האזור?‬ ‫‪ .2‬למה לדעתכם פסקה עצירת הרכבת בתחנת‬ ‫נען?‬ ‫‪ .3‬כיצד השתכללה והשתנתה הרכבת לאורך‬ ‫רכבת או רכב?‬ ‫השנים?‬ ‫ערכו השוואה בין שימוש ברכבת לעומת שימוש ברכב פרטי‬ ‫ונסו למצוא את היתרונות בכל אחד מכלי התחבורה‪.‬‬ ‫בונים רכבת‬ ‫השתמשו בחלקי המסילה שלפניכם ובנו את מסילת‬ ‫לבסוף ערכו הצבעה קבוצתית ובחרו יחד את כלי התחבורה‬ ‫הרכבת המוצלחת בעיניכם‪.‬‬ ‫שלדעתכם עדיף‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫"תפוח הזהב"‬ ‫מחפשים במילון‪:‬‬ ‫ַתפּוז הוא פרי הדר עגול‪ ,‬שצבעו כתום וטעמו חמוץ מתוק‪ .‬בתוכו בדרך כלל יהיו ‪ 10‬פלחים‪ ,‬שעוטפת‬ ‫אותם מעין ציפה לבנה ודקיקה‪ .‬ככל הנראה מקורו של התפוז הוא בהכלאה טבעית בין שני פירות‬ ‫הדר שמקורם בסין‪ :‬הראשון הוא ה"פומלו" והשני הוא "מנדרינה"‪.‬‬ ‫פלחים‬ ‫‪.1‬‬ ‫הכלאה‬ ‫‪.2‬‬ ‫את זן התפוז המתוק הצמיחו לראשונה בספרד ועם השנים הוא הפך לזן הנפוץ ביותר של הפרי‪.‬‬ ‫זן‬ ‫‪.3‬‬ ‫התפוז המתוק הזה צומח בגדלים ובצבעים שונים‪ ,‬בהתאם לתנאי הגידול שלו‪ .‬כיום‪ ,‬התפוז הוא‬ ‫בלשן‬ ‫‪.4‬‬ ‫אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר‪.‬‬ ‫בזכות דמיונו של הפרי לתפוח עץ וצבעו הזהוב נולדה המילה תפוז‪ ,‬מראשי התיבות של "תפוח זהב"‪.‬‬ ‫תפוז=‬ ‫הקיצור של "תפוח זהב" למילה האחת ַתפּוז בא בעצת הבלשן יצחק אבינרי בשנת ‪ 1932‬ועורר‬ ‫בתחילה לא מעט התנגדות‪.‬‬ ‫תפוח‪ +‬זהב‬ ‫נסו למצוא שמות‬ ‫התפוז היה בעבר מהגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בארץ ישראל‪ .‬את עצי התפוז הביאו לארץ‬ ‫נוספים של פירות או‬ ‫ישראל סוחרים פורטוגליים‪ ,‬לפני מאות שנים‪.‬‬ ‫המורכבים‬ ‫חפצים‬ ‫התפוזים גדלו בפרדס‪ ,‬אך מעבר למראה הפסטורלי‪ ,‬הפרדס היה עבור רבים מבוני היישוב מפעל‬ ‫משתי מילים‪.‬‬ ‫כלכלי ארגוני וחברתי‪ ,‬שסביבו התפתחו מושבות‪ ,‬קיבוצים‪ ,‬מושבים וערים שונות‪ .‬הפריצה הגדולה‬ ‫שלו החלה רק בסוף המאה ה‪ 19-‬בנטיעתו של "פרדס מונטיפיורי"‪ ,‬שהיה הפרדס הראשון‪ .‬ענף‬ ‫הפרדסנות התפתח בעקבות הקמתה של פתח תקווה‪ ,‬אם המושבות‪ ,‬שסביבה ניטעו פרדסים רבים‪,‬‬ ‫הוקמה אגודת "פרדס"‪ ,‬ויותר ויותר ישראלים החלו להתמחות בענף והתגאו בעבודה עברית‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 1904‬הגיעו לארץ כמה וכמה בעלי הון יהודים שהחליטו להשקיע את כספם בזהב הכתום‪ .‬לאט לאט‬ ‫שטחי הפרדסים החלו לגדול‪ ,‬כולל השטחים לצד המושבה הצעירה רחובות‪ ,‬שזכתה לכינוי "עיר‬ ‫ההדר"‪.‬‬ ‫גידול התפוז זקוק לאקלים חמים‪ .‬החשש המרכזי הוא מפגיעת קור שעשויה להביא לחיסול מטע‬ ‫תפוזים שלם‪ .‬האקלים הים תיכוני מתאים ביותר לגידול תפוזים ואכן הגידול נפוץ במדינות הים‬ ‫התיכון ובמדינות אחרות בהן יש אקלים מסוג זה‪.‬‬ ‫לתפוז יתרונות בריאותיים רבים‪ :‬הוא מכיל ויטמינים‪ ,‬סיבים תזונתיים ומינרלים חיוניים‪.‬‬ ‫(הטקסט ערוך מתוך חוברת שביל גזר ומאתר אאוריקה)‬ ‫שוחחו ביניכם על הדברים הבאים‪:‬‬ ‫ניסויים עם תפוזים‬ ‫צפו בשני הניסויים עם קליפות התפוזים ונסו אותם בעצמכם‬ ‫‪ .1‬מה גיליתם חדש על התפוז שלא ידעתכם‬ ‫(בנוכחות ועזרת מבוגר)‬ ‫קודם?‬ ‫ציוד נדרש‪ :‬תפוז‪ ,‬בלון‪ ,‬נר‪ ,‬גפרורים‪ ,‬סכין‬ ‫‪ .2‬נסו לחשוב מה היתרונות בנטיעות פרדסי‬ ‫תפוזים על פני גידול חקלאי אחר‬ ‫• זיקוקים מקליפות תפוזים (מכון דוידסון)‪:‬‬ ‫‪ .3‬מה דעתכם על השם "תפוז"? מדוע בחרו‬ ‫‪https://did.li/QzATY‬‬ ‫דווקא את השם הזה? נסו לחשוב על שם‬ ‫• איך לפוצץ בלון עם קליפת תפוז (מכון דוידסון)‪:‬‬ ‫נוסף לפרי‪.‬‬ ‫‪https://did.li/idGCN‬‬ ‫‪76‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫בית הסודות של קיבוץ נען‬ ‫בית הסודות של קיבוץ נען אחד המקומות הייחודיים בקיבוץ‪ ,‬מאלה המספרים את ההיסטוריה המרתקת של המקום‪,‬‬ ‫הוא "בית החמרה"‪ ,‬שנבנה בראשית שנות הארבעים‪ .‬באותה תקופה שררה מצוקת דיור בנען‪ ,‬וחברי הקיבוץ גרו‬ ‫באוהלים‪ ,‬בצריפונים ובסככות עץ‪ .‬מצב זה הוביל את יבה בן‪-‬אברהם ופנחס גתי לרעיון לבנות למשפחותיהם בית‪ ,‬דבר‬ ‫שהיה חריג ביותר באותה תקופה‪ .‬המשפחות פנו למזכירות ולאסיפת הקיבוץ וביקשו אישור לבניית הבית‪.‬‬ ‫הימים ימי טרום הקמת המדינה‪ ,‬ימי שלטון המנדט הבריטי‪ ,‬סליקים רבים שהקים ארגון "ההגנה" היו פזורים בקיבוצים‬ ‫ובמושבים‪ ,‬ורבים מהם בנען‪ .‬הסליק המרכזי בנען שכן מתחת לפרדס שנגדע‪ .‬מעטים מחברי הקיבוץ ידעו על קיומו‪.‬‬ ‫לאחר דיונים רבים הסכימה האסיפה לאשר את בניית הבית מחוץ לגדר המשק של אז‪ ,‬בשטח שמעל הסליק החבוי‪,‬‬ ‫כדי לכסות עליו‪ .‬הבנייה אושרה בכפוף לכך שתתקיים לאחר שעות העבודה וללא מימון כספי מהקיבוץ‪.‬‬ ‫הבית נבנה מאדמת חמרה‪ ,‬מים וקש שהיו בנמצא בנען‪ .‬המסגרים של נען יצרו מנגנון מתוחכם להסתרת הכניסה‬ ‫לסליק‪ .‬מעל מנגנון הפתיחה הסודי נבנתה בריכת דגים פסטורלית‪ ,‬וידית הפתיחה הוסתרה בברז המים שבמרכז‬ ‫הבריכה‪ .‬מעל הסליק נבנו השירותים במטרה להסתיר את הכניסה אליו‪ .‬ואכן‪ ,‬במהלך השבת השחורה‪ ,‬ביוני ‪,1946‬‬ ‫פשטו יחידות הצבא הבריטי על המשק בחיפוש אחר נשק‪ ,‬אך הסליק המרכזי לא נתגלה‪ .‬בנען לא מצאו נשק‪ .‬עם פרוץ‬ ‫מלחמת העצמאות ניתנה הוראה מ"ההגנה" להעביר את הנשק שבסליק לידי הכוחות שנלחמו במבצע נחשון‪ ,‬והסליק‬ ‫שינה את ייעודו והפך לחדר קשר שהפעילו אלחוטאיות מהקיבוץ‪ .‬בתום המלחמה נחשף סודו של הסליק‪ .‬ב‪,1990-‬‬ ‫יובל השישים לנען‪ ,‬הפכו בית החמרה והסליק שבתוכו למוזאון לנען במערכות ההגנה והביטחון ובחיי היומיום בעשרים‬ ‫השנים הראשונות (‪.)1929-1949‬‬ ‫(הטקסט ערוך מתוך חוברת שביל גזר)‬ ‫מחפשים במילון‪:‬‬ ‫המחלקה לחפצים מיוחדים‬ ‫‪ .1‬סליק‬ ‫צפו בפרק ‪ 16‬דקות ‪https://did.li/EHjIw 05:40-8:30‬‬ ‫‪ .2‬מסגר‬ ‫‪ .3‬חמרה‬ ‫שוחחו ביניכם על הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .4‬טרום‬ ‫‪ .1‬למה חברי המחתרות היו צריכים לבנות מקומות‬ ‫מסתור?‬ ‫בית החמרה כיום‬ ‫התמונה מאתר המועצה‬ ‫‪ .2‬מה הסתירו בסליקים?‬ ‫‪ .3‬איך לדעתכם הרגישו האנשים שידעו על‬ ‫הסליקים והיו צריכים לשמור עליהם בסוד?‬ ‫פינת לשון‪:‬‬ ‫‪ .1‬מצאו את שורש המילה "סליק"‬ ‫‪ .2‬מצאו עוד ‪ 4‬מילים ממשפחת המילים‬ ‫‪ .3‬חברו משפט לכל מילה שמצאתם‬ ‫‪77‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫נען‬ ‫קיבוץ נען הוקם עוד לפני הקמת מדינת ישראל‪ ,‬בשנת ‪ 1930‬על ידי חברי תנועת הנוער העובד‪ .‬הוא‬ ‫הוקם על ידי חברים בתנועה מתל אביב שבקשו לעבוד בחקלאות והחלו בקיץ ‪ 1926‬בעבודות הבציר‬ ‫ברחובות‪ .‬במהלך השנים נוספו אליהם חברים רבים‪ .‬בהתחלה היה שמו של הקיבוץ "קבוצת הנוער‬ ‫העובד נענה" על שם הכפר הערבי הסמוך‪ .‬ומשנת ‪ 1936‬נקרא נען‪ .‬שטח הקיבוץ כ‪ 7500‬דונם‪.‬‬ ‫בעבר היו בקיבוץ פרדסים‪ ,‬מסגריה‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬דיר‪ ,‬מוסך‪ ,‬נגריה‪ ,‬כרמים ומטעים‪ .‬היום קיימים בקיבוץ‬ ‫גידולי שדה ומטעים וענפי משק נוספים בשיתוף עם קיבוצים אחרים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬הוקם בקיבוץ מפעל לתבניות מתכת וייצור עגלות וכעבור שנה שינה המפעל את ייעודו‬ ‫למפעל לייצור ממטרות ובהמשך קיבל את השם‪" :‬נען מוצרי השקיה"‪.‬‬ ‫לקיבוץ נוספו תושבים רבים במהלך השנים ומתקיימות בו מסורות תרבותיות רבות שנים סביב חגי‬ ‫ישראל‪ ,‬קבלות שבת‪ ,‬ערבי בר ובת מצווה ועוד‪ .‬בקיבוץ מתגוררים כיום כ‪ 1700-‬תושבים‪.‬‬ ‫גני הדר‬ ‫הישוב גני הדר הוקם לפני קום המדינה בשנת ‪ .1928‬קבוצת יהודים מניו‪-‬יורק ופילדלפיה אשר‬ ‫התאגדו יחד ורכשו את אדמות הישוב מערביי הכפר נענה‪ .‬גני הדר הוא היישוב הראשון שהוקם‬ ‫בתחום המועצה האזורית גזר‪ .‬בנובמבר ‪ ,1930‬קבוצה של הנוער העובד והלומד אשר מנתה ארבעים‬ ‫ושניים נערים ונערות‪ ,‬שהייתה באותה העת עם מייסדי גבעת ברנר‪ ,‬עלתה להתיישב בסמיכות מכיוון‬ ‫ושמירה‪.‬‬ ‫בארות‬ ‫חפירת‬ ‫בנטיעות‪,‬‬ ‫הדר‬ ‫בגני‬ ‫עבודה‬ ‫קיבלו‬ ‫שחבריה‬ ‫כיום היישוב מוגדר כיישוב קהילתי כפרי ואדמותיו פרטיות‪ .‬בישוב מתגוררים כ‪ 400‬תושבים‪.‬‬ ‫תושבי המקום מקצתם צאצאי המייסדים ומתיישבים חדשים מחוייבים לשמור על צביוני הכפרי של‬ ‫הישוב חלק קטן מהישוב מתפרנס מחקלאות ורובו ממקצועות חופשיים‪.‬‬ ‫סתריה‬ ‫מושב סתריה הוקם בל"ג בעומר בשנת ‪ 1949‬על ידי ‪ 95‬משפחות עולים מרומניה ופולין שעלו לארץ‬ ‫ממחנות המעצר בקפריסין‪ .‬אלו היו פליטים ניצולי שואה‪ ,‬יוצאי רומניה‪ ,‬פולניה והונגריה‪.‬‬ ‫ארגון בשם "עולי קפריסין" שהוקם עוד במחנות שם‪ ,‬עזר למתיישבים הראשונים להגיע לארץ הטרייה‬ ‫וללמוד ליישב אדמה לצורך חקלאות‪ .‬במהלך השנים הצטרפו לתושבי היישוב עולים מהונגריה ותושבי‬ ‫הארץ‪ .‬המקום קיבל את שמו "סתריה" שמבוסס על השם הקודם‪ ,‬ופירושו‪ :‬סתר=חסות יה=ה'‪" ,‬תחת‬ ‫חסות ה'"‪ .‬בשנת ‪ 1990‬החלו לרקום עור וגידים תכניות להרחבת הישוב והקמת "שכונת הבנים"‪,‬‬ ‫ומשנת ‪ 1994‬השכונה החלה להתאכלס על ידי הבנים הממשיכים‪ .‬כיום המושב מונה כ ‪250‬‬ ‫משפחות וכ‪ 1000‬תושבים‪ .‬כמחצית מהן באזור המשקים החקלאיים‪ ,‬ומחציתן בשכונת הבנים‪,‬‬ ‫ה"הרחבה"‪ .‬במושב פועלים שני גני ילדים של המועצה האזורית גזר ושני פעוטונים‪ ,‬כמו גם שבט‬ ‫צופים מפואר המונה מעל ל ‪ 80‬חניכים ומדריכים‪ .‬בשטחי המושב פועל משנת ‪ 2005‬בית הספר‬ ‫היסודי קהילתי "גוונים"‪ .‬חיי התרבות במושב עשירים ומגוונים‪ ,‬כוללים מועדון זמר‪ ,‬ערבי שירה‬ ‫וגלריית המציגה את עבודותיהם של אומני סתריה‪ :‬ציירים‪ ,‬פסלים‪ ,‬קרמיקאים‪ ,‬צלמים ועוד‪ .‬חקלאי‬ ‫המושב מתפרנסים מגידול פרחים‪ ,‬הדרים‪ ,‬לולים‪ ,‬מטעי זיתים‪,‬פסיפלורה‪ ,‬יקב בוטיק‪ ,‬וחוות סוסים‪.‬‬ ‫בנוסף קיים במקום ספא‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫רמות מאיר‬ ‫מושב רמות מאיר הנו מושב עובדים הנמצא כ ‪ 4‬ק"מ דרומית מזרחית לרחובות‪ .‬המושב משתייך‬ ‫לתנועת המושבים וקרוי על שמו של דר' מאיר רוזוב עסקן יהודי ציוני מארה"ב אשר תרם את הכסף‬ ‫לרכישת האדמות עליהן הוקם המושב‪ .‬רמות מאיר הוקם בשנת ‪ 1949‬על ידי קבוצת חיילים‬ ‫משוחררים‪ .‬לאחר ‪ 15‬שנה התפרק המושב ונינטש כמעט לגמרי‪ ,‬פרט למספר מצומצם של משפחות‬ ‫(כ‪ 3 -‬עד ‪ 4‬משפחות) שנותר במקום‪ .‬בשנת ‪ 1968‬הוקם בפריס גרעין עליה השייך לתנועה ציונה‪.‬‬ ‫גרעין זה עלה בשנת ‪ 1969‬ארצה ויישב מחדש את רמות מאיר‪ .‬בתחילת דרכו‪ ,‬התקיים רמות מאיר‬ ‫מענפי חקלאות‪ .‬עד סוף שנות ה‪ 90-‬ענפי החקלאות העיקריים היו לולים וחממות ורדים‪.‬‬ ‫ברמות מאיר יש עדיין מספר תושבים העוסקים בחקלאות פעילה של חממות‪ ,‬מטעים ופטריות‪.‬‬ ‫רמות מאיר ממוקם בסמוך לישובים גני הדר קיבוץ נען ויציץ‪ .‬בשטחי ישובים אלו היה בעבר ישוב ערבי‬ ‫עתיק העונה לשם נענה‪ ,‬ממנו נגזר שם הקיבוץ נען‪ .‬נענה הוקם על חורבותיו של ישוב ביזנטי עתיק‬ ‫ולפיכך ניתן גם היום למצוא בפרדסי המושב אבני פסיפס‪ ,‬זכוכית ביזנטית וחרסים מתקופות השונות‪.‬‬ ‫דרום מזרחית למושב נמצאת שמורת טבע ירוקה ויפה בשם "עינות גיבתון"‪ .‬מעל עינות גיבתון מצוי‬ ‫תל כנעני אשר בחפירות שהיו בו נימצא מטמון מטבעות הגדול ביותר שנמצא בארץ‪.‬‬ ‫כיום מתגוררים ביישוב כ‪ 800‬תושבים‪.‬‬ ‫מצליח‬ ‫מצליח הוא מושב עובדים להתיישבות שיתופית‪ ,‬אשר נוסד בשנת ‪ 1950‬דרומית לעיר רמלה‪ .‬המושב‬ ‫נקרא על שם החכם היהודי הקראי סהל בן מצליח הכהן‪ ,‬אשר התגורר ברמלה ושלח איגרות לכל‬ ‫קהילות התפוצות‪ ,‬קראים ורבניים‪ ,‬ולבוא ולהתיישב בארץ ישראל‪ ,‬לשם קירוב הגאולה‪ ,‬ולמעשה היה‬ ‫מראשי הציונות הקדומה‪.‬‬ ‫ראשית דרכו של המושב בקבוצת עולים יוצאי מצרים‪ ,‬שהמכנה המשותף שלהם היה אמונתם בדרכי‬ ‫מקרא בלבד‪ ,‬כלומר היותם יהודים קראים‪ .‬בטרם עלייתם להתיישבות במושב השתכנו העולים‬ ‫במחנה העולים פרדס‪-‬חנה‪ ,‬והם אורגנו לקבוצה שמטרתה להתיישב במושב חקלאי על ידי החכם‬ ‫עמנואל בן משה מסעודה‪ ,‬אשר כיהן מאוחר יותר בתפקיד רב המושב‪.‬‬ ‫העולים לא עסקו בחקלאות בארץ מוצאם ורובם ככולם עסקו בצורפות ובמסחר‪ ,‬כך שידע בחקלאות‬ ‫לא היה מצוי בידם‪ .‬ואולם מתוך ציונות ואהבת המולדת החדשה לקחו העולים על עצמם את האתגר‬ ‫לבוא ולהתיישב בישוב חקלאי על אף הקשיים שבדרך‪ .‬בסיוע הסוכנות אשר נתנה לכל משק פרה‬ ‫ועזה‪ ,‬החלו העולים לכלכל את עצמם‪ .‬תחילה עבדו במושבי האזור בפרדסים‪ ,‬ומאוחר יותר פיתחו‬ ‫ִ‬ ‫בעצמם את המשק החקלאי האישי‪ ,‬ובנוסף נטעו פרדס משותף בשטח של כ‪ 500-‬דונם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1955‬הביאה הסוכנות היהודית עולים חדשים ממרוקו‪ ,‬ולאחר מכן גם מהודו ומתפוצות‬ ‫נוספות‪ .‬כיום בישוב המשקי ובהרחבות ישנם תושבים מרוב תפוצות ישראל ומתגוררים במושב‬ ‫קראים ושאינם קראים‪.‬‬ ‫‪79‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫מקטע ‪ :7‬מסלול טיול כפרי בין שני יישובים וסיפורים – קיבוץ‬ ‫נצר סירני ומושב ישרש‬ ‫מערך ‪8‬‬ ‫מבנה השיעור (‪ 90‬דק')‪:‬‬ ‫מטרות השיעור‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ זיהוי והתמצאות במפת המקטע ומוקדי העניין השונים בה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫✓ הכרת סיפורי ההתיישבות במקטע וחיבורם לציר הזמן‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ הכרת יישובי המועצה השוכנים לאורך המקטע‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫✓ כתיבת חידות על המקטע‪.‬‬ ‫דגשים לקראת השיעור‪:‬‬ ‫שיעור זה בנוי עבור ‪ 90‬דקות‪ .‬בשיעור זה יפגשו התלמידים את סיפור עלייתם של יהודי מרוקו‬ ‫והתיישבותם בארץ ישראל‪ .‬במקטע זה יש התייחסות למושגים רבים ומיוחדים המתייחסים לאירועים‬ ‫שונים בתולדות ההתיישבות באזור המועצה‪.‬‬ ‫לפני העברת השיעור חשוב לעבור על התוכן ולראות כיצד נכון להעביר את השיעור בכיתתכן‪ .‬כיצד‬ ‫לחלק את השיעור מבחינת זמנים וקבוצות למידה‪.‬‬ ‫לצורך העברת השיעור יש לדאוג שלכל תלמיד‪ /‬זוג תלמידים תהיה חוברת "שביל גזר" בה יוכלו‬ ‫להשתמש בתהליך הלמידה‪ .‬בנוסף בחלק מהשיעור יש צורך ב‪ 4-‬מחשבים לצורך צפייה בסרטונים‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב‪ :‬לשיעור זה כדאי ומומלץ להזמין אורחים שיכולים להגיע ולספר את סיפורי ההתיישבות‬ ‫הראשונים‪ .‬סבים וסבתות‪ ,‬הורים או דמויות משמעותיות אחרות‪ .‬כדאי לבדוק אם יש תלמידים‬ ‫בכיתתכן מיישובים אלה ולבדוק אם אפשר להזמין אורחים לכיתה‪.‬‬ ‫הכנות לפני השיעור‪ -‬הכנת ציר זמן‪ :‬את מערכי השיעורים של המקטעים השונים מלווה ציר זמן‪:‬‬ ‫התיישבות לאורך הדורות ‪ -‬תקופת גזר ‪ -‬הקמת המדינה ‪ - 1948‬קליטת עלייה ‪ -‬התיישבות חדשה‬ ‫הכינו את ציר הזמן ותלו אותו על גבי לוח הקיר בכיתה‪ .‬בכל שלב של הלמידה הוסיפו את הסיפורים‬ ‫הנלמדים ואת שמות היישובים אל התקופה בציר הזמן אליה הם שייכים‪.‬‬ ‫מהלך השיעור‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬מפת המקטע (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬התבוננות במפה‬ ‫ספרו לתלמידים כי היום הם יפגשו ויכירו את המקטע השביעי של שביל גזר‪ .‬הנחו אותם לפתוח את‬ ‫חוברת שביל גזר בעמודים ‪ .81-82‬אפשרו לתלמידים כמה דקות להתבונן באופן עצמאי בשני עמודים‬ ‫אלה‪ -‬להסתקרן‪ ,‬לראות‪ ,‬לגלות דברים‪ ,‬לחפש מידע באופן עצמאי‪ ,‬להתעניין במפה‪ .‬לאחר כמה דקות‬ ‫אפשרו לתלמידים לשתף בדברים אותם ראו או גילו בזמן התבוננות זה‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ב‪ :‬איתור מידע על גבי המפה‬ ‫הנחו את התלמידים למצוא את נקודות העניין השונות על גבי המפה‪:‬‬ ‫‪ ‬אילו ישובים מופיעים על גבי המפה?‬ ‫‪ ‬אילו ערים גדולות מופיעות במפה?‬ ‫‪ ‬מהם מספרי הכבישים העוברים ליד מקטע זה?‬ ‫‪ ‬אילו מקורות מים נמצאים במפה?‬ ‫‪ ‬לכמה חלקים מחולק המקטע? לעקוב עם האצבע אחרי תוואי השביל‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספות לביצוע שלב זה‪ :‬הנחו את התלמידים להתחלק לזוגות וכל פעם תלמיד אחד‬ ‫שואל שאלה על המפה והתלמיד השני מחפש את הדבר במפה‪ .‬אפשרות נוספת לחלק את‬ ‫הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת דף עליו כתובות הנחיות לחיפוש המידע במפה ועליהם‬ ‫למצוא את הדברים כמה שיותר מהר‪.‬‬ ‫שלב ג‪ :‬הקראת טקסט פתיחה למקטע‬ ‫הקריאו את קטע הפתיחה הקצר המופיע בחוברת שביל גזר בעמוד ‪ .79‬התייחסו לשאלות או‬ ‫שיתופים שעולים לתלמידים לאחר הקריאה‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 2‬סיפורי התיישבות (‪ 30-45‬דק')‬ ‫סיפור יהודי מרוקו וההתיישבות במושב ישרש‬ ‫שלב א‪ :‬חיבור למושג "ציונות"‬ ‫חלקו את התלמידים לקבוצות עבודה בנות ‪ 4-6‬משתתפים‪ .‬חלקו לכל קבוצה דף ‪ 3A‬או פלקט נייר‬ ‫והנחו אותם לכתוב או לצייר על גבי הנייר את כל הדברים שהם אוהבים בארץ ישראל ואת הדברים‬ ‫המיוחדים שיש בה‪ .‬לאחר מכן אפשרו לכל קבוצה לשתף את הכיתה בדברים אותם כתבו וציירו על‬ ‫גבי הדף‪ .‬נסו לבדוק יחד עם התלמידים אם יש דברים מסוימים שחוזרים על עצמם בין הקבוצות‪,‬‬ ‫כתבו את הדברים על גבי הלוח‪.‬‬ ‫בסיום הפעילות תלו את תוצרי הקבוצות על גבי הלוח הכיתתי המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫❖ אפשרות נוספת‪ :‬בכל פעם אפשרו לאחד התלמידים לומר בקול רם דבר שהוא אוהב בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כל מי שמסכים עם מה שנאמר נעמד גם הוא במקום‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬הגדרת המושג ציונות‬ ‫כתבו על הלוח את הגדרת המושג ציונות‪ :‬הציונות היא תפיסת עולם‪ ,‬אמונה המבטאת את שאיפתו‬ ‫של העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל ולהתיישב בה‪.‬‬ ‫הסבירו לתלמידים בקצרה ובאופן המתאים לכן מהי ציונות (לא צריך להעמיק) הסבירו את הקשר בין‬ ‫אהבת הארץ והאחריות כלפיה לבין המושג ציונות‪.‬‬ ‫‪ -‬ציונות מהמילה "ציון" שמה של ירושלים במקרא‬ ‫‪ -‬הציונות מאמינה שכל היהודים צריכים לשוב אל ארץ ישראל ולא להישאר בגולה‬ ‫‪ -‬בניית חברת מופת‪ ,‬המבוססת על צדק חברתי ושוויון‬ ‫‪ -‬עידוד העלייה לארץ וקיבוץ גלויות‬ ‫‪ -‬החייאת השפה העברית‬ ‫‪81‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫שלב ג‪ :‬העלייה ממרוקו‬ ‫‪ -‬הסבר למורה‪ :‬בהמשך המערך מופיעים ‪ 4‬סיפורי עלייה של יהודי מרוקו לישראל‪ .‬הסיפורים‬ ‫לקוחים מתוך אתר הקשר הרב דורי‪ .‬בחרו את הדרך המתאימה ביותר עבור תלמידים הכיתה‬ ‫שלכן להיכרות עם הסיפורים‪.‬‬ ‫אפשרות ‪ :1‬חלקו את התלמידים ל‪ 4-‬קבוצות עבודה‪ .‬כל קבוצה מקבלת את אחד מהסיפורים‪ .‬על‬ ‫גבי הלוח כתבו שאלות מנחות לעבודה עם הטקסט‪:‬‬ ‫‪ .1‬קראו את סיפור העלייה‬ ‫‪ .2‬נסו למצוא או לחשוב מה היו הסיבות בסיפור שהובילו את המספר לרצות לעלות לארץ‬ ‫ישראל‬ ‫‪ .3‬מה היו הקשיים בדרך ממרוקו לישראל‬ ‫‪ .4‬חפשו וסמנו הטקסט משפט אחד שלדעתכם הוא המשמעותי והמיוחד ביותר בסיפור‪.‬‬ ‫אפשרות ‪ :2‬עבודה בזוגות‪ .‬חלקו לכל זוג את אחד מסיפורי העלייה‪ .‬הנחו את התלמידים לקרוא יחד‬ ‫את הסיפור ולכתוב שאלות לריאיון עם הדמות המספרת‪.‬‬ ‫אפשרות ‪ :3‬במליאה של כל הכיתה‪ ,‬הקריאו בכל פעם את אחד מהסיפורים‪ .‬לאחר מכן נהלו דיון עם‬ ‫התלמידים‪:‬‬ ‫‪ -‬מה לדעתכם מיוחד בסיפור שקראנו?‬ ‫‪ -‬מה היו הסיבות לרצות לעלות לישראל?‬ ‫‪ -‬מה היו הקשיים? איך הם התמודדו איתם‬ ‫‪ -‬האם זהו מעשה ציוני לדעתכם?‬ ‫שלב ד‪ :‬חיבור לסיפור היישוב ישרש ולציר הזמן‬ ‫לאחר ההיכרות עם סיפורי העלייה‪ ,‬הקריאו את הסיפור של ישרש שמופיע בעמוד ‪ 84‬בחוברת 'שביל‬ ‫גזר'‪ .‬אפשרו לתלמידים לשתף במחשבות ורעיונות שעולים להם בעקבות הקטע‪.‬‬ ‫לאחר מכן גשו לציר הזמן הכיתתי ואפשרו לתלמידים לבחון היכן למקם את העלייה ממרוקו (קליטת‬ ‫עלייה)‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 3‬נעים להכיר! יישובי המועצה (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬הכנת תעודת זהות לישובים‬ ‫מחלקים את הכיתה לקבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת מידע על אחד היישובים‪ :‬קיבוץ נצר סירני וישרש‬ ‫ומכינה תעודת זהות המציגה את היישוב‪ :‬מתי הוקם‪ ,‬היכן נמצא‪ ,‬כמה תושבים מתגוררים בו‪ ,‬תנועת‬ ‫נוער ועוד‪ .‬אפשר להשתמש במחשבים כדי לחפש מידע נוסף ותמונות‪ .‬את תעודות הזהות תולים על‬ ‫לוח הקיר המלווה את תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪ ‬אפשרות להרחבה‪ :‬אפשר לערוך השוואה בין המושבים השונים מבחינת גודל‪ ,‬מספר תושבים‪,‬‬ ‫תנועות הנוער הקיימות בהם‪ ,‬ענפי חקלאות ועוד‪ .‬ניתן לערוך את ההשוואה בטבלה בה כל‬ ‫תלמיד אוסף את המידע באופן עצמאי‪ ,‬תוך כדי הקשבה לקבוצות שנותנות את המידע על אחד‬ ‫היישובים או בעבודה קבוצתית בה כל הקבוצה חוקרת את כל היישובים ויוצרת ביניהם‬ ‫‪82‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫השוואה‪ .‬לאחר מכן אפשר לדבר ולשוחח על תוצאות ההשוואה‪ ,‬למצוא מושבים דומים‪ ,‬למצוא‬ ‫מה השוני הבולט וכו'‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬מיקום היישובים על גבי ציר הזמן‬ ‫מקמו את הישובים על פי שנת הקמתם על גבי ציר הזמן‪.‬‬ ‫❖ אפשרויות נוספת ללמידה‪:‬‬ ‫‪ ‬אם בכיתת החינוך שלכן יש תלמידים מהיישובים הקשורים למקטע‪ ,‬אפשר מראש לבקש‬ ‫מהם להזמין הורים או בני משפחה שיכולים לספר על היישוב והקמתו‪.‬‬ ‫‪ ‬בתחילת לימוד התכנית‪ ,‬לחלק את ‪ 25‬יישובי המועצה כך שכל תלמיד או זוג תלמידים יקבל‬ ‫יישוב אחד אותו הוא צריך להציג לכיתה בזמן המתאים‪ .‬התלמידים קוראים על היישוב‪,‬‬ ‫בוחרים מה הם רוצים להציג ולספר ומביאים את המידע לכיתה בכל דרך שיבחרו‪.‬‬ ‫חלק ‪ – 4‬כותבים חידות (‪ 15‬דק')‬ ‫שלב א‪ :‬כתיבת חידות על המקטע‬ ‫הנחו את התלמידים כי כעת עליהם לכתוב חידות על המקטע השני אותו הכרנו היום‪ .‬את החידות‬ ‫כותבים על פי מה שכתוב בחוברת 'שביל גזר' (עמודים ‪ )79-87‬כך שהתשובה לחידה צריכה להופיע‬ ‫בחוברת עצמה‪ .‬אפשרו לתלמידים לעבוד לבד או בזוגות והנחו אותם לכתוב ‪ 5-10‬חידות שונות‪.‬‬ ‫החידות יכולות להתייחס לישובים‪ /‬אתרים‪ /‬שמות של מקומות בשביל‪ /‬סיפורים מהשביל‪ /‬מושגים‬ ‫שונים המופיעים בחוברת ועוד‪.‬‬ ‫שלב ב‪ :‬חידון כיתתי‬ ‫לאחר כתיבת החידות‪ ,‬בכל פעם קבוצה אחרת מקריאה את החידות אותן כתבה ושאר הכיתה מנסה‬ ‫לגלות את התשובה הנכונה‪ .‬אפשר ממש להקריא את החידות כחידון כיתתי או כתחרות בין קבוצות‬ ‫בכיתה‪.‬‬ ‫‪ ‬דגש למורה‪ :‬את החידות כתבי על הלוח ולאחר מכן העתיקי ושמרי אותן כדי ליצור מאגר‬ ‫חידות כיתתי מכל המקטעים שיאפשר לעשות הכנה בהמשך לקראת החידון המועצתי‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫סיפורי עלייה ממרוקו (מתוך אתר הקשר הרב דורי)‬ ‫סבתא יהודית מספרת לנכד ירין על ילדותה‬ ‫לארץ ישראל עליתי ממרוקו בשנת ‪ 1948‬יחד עם כל המשפחה‪ :‬אמא‪-‬סוליקה‪ ,‬אבא‪-‬אהרון והאחים‬ ‫פרוספר ושלמה‪ .‬שמי המקורי במרוקו היה יקוט‪ .‬בהגעתי לארץ החליפו לי את השם ליהודית‪.‬‬ ‫כשעליתי לארץ הייתי ילדה קטנה בת שבע שנים‪ ,‬בת הזקונים במשפחה‪ .‬הגעתנו לארץ ישראל לאחר‬ ‫הכרזת קום המדינה‪.‬‬ ‫היהודים במרוקו חיו כקהילה מגובשת מאוד‪ ,‬כולם ידעו על כולם‪ .‬ובו בזמן כולם חלמו על ירושלים‬ ‫הקדושה‪ .‬המשפחה החליטה לעלות לארץ ישראל לאחר שהם הרגישו במרוקו שכבר לא בטוח שם‪,‬‬ ‫הערבים הציקו והתנכרו ליהודים וכבר לא היה בטוח לחיות שם בשלווה‪.‬‬ ‫שלב ההליך לעלייה החל כאשר הסוכנות היהודית במקום אירגנה להם את כל סידורי העלייה‪ .‬נפרדנו‬ ‫מהמשפחה הקרובה‪ ,‬החברים והשכנים בעיר מקנס וארזנו מספר חפצים יקרי ערך וכך יצאו למסע‪.‬‬ ‫עלינו לארץ באוניית מעפילים בשם "העצמאות"‪ .‬המסע לארץ ארך כשלושה חודשים‪ ,‬נאלצנו לעשות‬ ‫הפסקה בצרפת‪ .‬ההפלגה הייתה מאוד קשה ומייגעת‪ .‬הייתה צפיפות גדולה של אנשים על האונייה‬ ‫ורבים מהם חלו בדרך‪ .‬אני זוכרת כילדה באנייה היו לי בחילות וחום גופי עלה‪ .‬ירדתי במשקל ואמא‬ ‫דאגה לי וחששה לשלומי‪ .‬כשירדנו מבטן האונייה מיד חיכו לאחי הגדול אנשי הצבא וגייסו אותו‬ ‫כלוחם‪ .‬הפרידה ממנו הייתה מיידית‪ .‬לאחר מספר שעות מרדת האנייה העבירו את כל העולים‬ ‫למעברה זמנית בפרדס חנה‪ .‬המעברה הייתה כולה בנויה מאוהלים‪ .‬נאלצנו לישון על מזרונים וכך‬ ‫נשארנו במחנה זה כשבועיים ימים עד שהעבירו אותנו למעברה טובה יותר‪ .‬למרות התנאים הקשים‬ ‫אני זוכרת בית חם עם ריחות של אוכל מנעימים‪ .‬כולנו היינו מתכנסים ומצטופפים סביב תנור הנפט‬ ‫והפתיליה ומספרים חוויות‪ ,‬בדיחות וסיר המרק החם או התה מתבשלים באויר‪ .‬בקיץ היינו רובצים‬ ‫הרבה בחוץ עקב החום בבית‪ ,‬מאחר ולא היו אז מזגנים‪ ,‬לקראת ערב היינו נכנסים לבית‪.‬‬ ‫ההורים מצאו תעסוקה למחייתם‪ ,‬אבא כסנדלר ואמא עבדה בסוכנות היהודית‪ .‬אני למדתי בבית ספר‬ ‫יסודי בירושלים ובתיכון ואחר כך יצאתי לעבוד ולעזור לפרנסת המשפחה‪.‬‬ ‫(קישור לסיפור המלא באתר הקשר הרב דורי‪)https://did.li/QTeZH :‬‬ ‫‪84‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫סבא דוד מספר לנכדתו טליה על הגעתו עם עליית הנוער‬ ‫נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה‪ ,‬בשנת ‪ .1940‬לאבא אברהם ז"ל ואמא מסעודה ז"ל‪ .‬היינו שלושה‬ ‫אחים‪ ,‬אחי מימון ז"ל‪ ,‬אני‪ ,‬ואחותי פאני‪ .‬גרנו בשכונה יהודית שנקראת‪" :‬המלח"‪ .‬בילדותי‪ ,‬למדתי‬ ‫בחדר אצל הרבי מגיל שלוש עד שש‪ ,‬יחד עם ילדי השכונה היהודים‪ .‬בגיל שש עברתי ללמוד בבית‬ ‫ספר יהודי בשם‪" :‬אם הבנים"‪ ,‬למדנו ודיברנו אך ורק בעברית ובמסגרת בית הספר היה אסור לדבר‬ ‫בשפה אחרת כמו ערבית או צרפתית וזה גרם לנו ללמוד את השפה העברית טרם עלייתי ארצה‪.‬‬ ‫במסגרת בית הספר הגיעו אלינו שליחים מארץ ישראל שתיארו לנו את המצב בארץ שלא מזמן קיבלה‬ ‫את העצמאות ושזקוקה לידיים עובדות וכמובן לחיילים‪ .‬השיחות עם השליחים הרביצו בנו ציונות‬ ‫ואהבת הארץ‪ ,‬ואנחנו כילדים צעירים בלענו את סיפוריהם והחדירו בנו רצון עז לעלות לארץ ולתת‬ ‫שכם בבניית המולדת‪ .‬בגיל ‪ ,11‬הציעו לנו להירשם לשם עלייה לארץ במסגרת "עליית הנוער" עליית‬ ‫הנוער זה ארגון יהודי שמטרתו להעלות לארץ ילדים ובני נוער מארצות שונות בעולם‪ .‬כמובן‬ ‫שנרשמתי והיה עליי להחתים את ההורים על הסכמתם לשלוח אותי לארץ‪ .‬ההורים כמובן סרבו‬ ‫בטענה שאני עדיין ילד קטן ולא אוכל להסתדר לבד בארץ‪ .‬הפעלתי לחץ אדיר עד שלבסוף בלית ברירה‬ ‫ההורים חתמו‪ .‬נקבע תאריך עלייה ובשעה חמש לפנות בוקר אמי לוותה אותי למקום המפגש שנקבע‬ ‫בעוד מועד שם חיכו לנו נציגים מהארץ‪ ,‬העלו אותנו לאוטובוסים יחד עם חמישים ילדים בני גילי‬ ‫והסיעו אותנו למחנה מעבר מרוחק מהעיר‪ .‬ברצוני לציין‪ ,‬שבאותה תקופה‪ ,‬שנת ‪ ,1952‬השלטונות‬ ‫במרוקו לא אפשרו עלייה חוקית‪ ,‬לכן כל התהליך היה בהסתר ובהסוואה‪ .‬במחנה המעבר שהייתי‬ ‫ארבע חודשים שבהם מיינו אותנו לקבוצות ובאחד הימים נלקחנו בחשכה לנמל שבקזבלנקה‪ ,‬העלו‬ ‫אותנו לאוניה כעבור שלושה ימים הגענו לנמר מרסיי בצרפת‪ .‬באחד הבקרים‪ ,‬הודיעו לנו שמפליגים‬ ‫למדינת ישראל‪ .‬נלקחנו לנמל "מרסיי" שבצרפת‪ .‬עלינו לאנייה בשם "ירושלים" הפלגנו במשך שבעה‬ ‫ימים עד שראינו מרחוק את העיר חיפה‪ ,‬השמחה הייתה רבה התרגשות גדולה הייתה לנו‪.‬‬ ‫(קישור לסיפור המלא באתר הקשר הרב דורי‪)https://did.li/zIMlC :‬‬ ‫‪85‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫סיפור העלייה של סבתא ורד‬ ‫סבתי מספרת שבילדותה החיים במרוקו היו חיים מאוד נוחים‪ .‬ערבים ויהודים כיבדו אחד את השני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1955‬כשסבתא שלי הייתה בת חמש‪ ,‬חזר מהגלות מלך מוחמד החמישי (סולטאן מרוקו תחת‬ ‫הכיבוש הצרפתי בשנים ‪ ,1927-1953‬ומלך מרוקו בשנים ‪ ,1955-1961‬נחשב לאבי האומה‬ ‫המרוקאית ומשחררה מהמשטר הצרפתי)‪ .‬הוא קיבל עצמאות על מרוקו מצרפת וזה היה לרעת‬ ‫היהודים‪ ,‬זה שינה את החיים במרוקו‪ .‬החיים השתנו בכך שלשלטון המרוקאי היה רצון לשליטה על‬ ‫היהודים‪ .‬למשל‪ :‬עסק יהודי – בעליו היה חייב לחלוק אותו חצי חצי עם ערבים‪ .‬החיים של היהודים‬ ‫התחילו להיות קשים יותר ובנוסף הממשל המרוקאי לא אפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל‪ ,‬או לצאת‬ ‫ממרוקו‪ .‬האפשרויות היחידות שהיו ליהודים שרצו לצאת ממרוקו הם בריחה בתכסיסים שונים או‬ ‫כתיירים‪ .‬המשפחה של סבתי התחלקה לשתי קבוצות‪ .‬מכיוון שהמשפחה הייתה משפחה גדולה‬ ‫והיה יותר קל להבריח אותם בשני חלקים ולא כמשפחה אחת‪ .‬הקבוצה הראשונה היו האחים‬ ‫והאחיות של סבתי‪ .‬הם עלו דרך ספרד כתיירים שיצאו לחופשה של החופש הגדול וחיכו כשלושה‬ ‫שבועות לקבוצה השנייה במחנה היהודי בג'יברלטר‪ .‬הקבוצה השנייה היו ההורים והאחים הקטנים‪,‬‬ ‫שעברו בצורה שונה‪ .‬הם הוברחו‪ ,‬יצאו בלילה אפילו בלי להיפרד ובלי לארוז את החפצים‪ .‬הם עלו‬ ‫למונית שלקחה אותם לכפר דייגים‪ ,‬ועלו על סירת דייגים קטנה ורעועה‪ .‬על הסירה היו הם ושני דייגים‬ ‫בלבד‪ .‬הסירה לקחה אותם לחצות את הגבול בין מרוקו לספרד‪ .‬סימון הגבול היה חבל עם חביות שאם‬ ‫משהו או מישהו נוגע בו‪ ,‬זה נתן סימן למשטר הגבולות של מרוקו ואז היו שולחים את משטרת‬ ‫הגבולות‪ .‬לכן ‪,‬כדי לעבור את הגבול היו צריכים לגרום לסירה לשקוע מעט על מנת שלא תיגע בחבל‬ ‫ולהתכופף‪ .‬סבתא שלי מספרת שזהו רגע שהיא זוכרת במיוחד כאילו זה קרה אתמול‪ .‬היא מאוד‬ ‫פחדה שהסירה תיטבע כי נכנסו מים לתוכה‪ ,‬ואבא שלה תפס אותה בין הרגלים שלו וסגר לה את‬ ‫הפה שלא תצעק‪ ,‬כדי שלא ישמעו אותה‪ .‬המעבר כולו לקח חצי שעה אבל לה זה הרגיש כמו נצח‪.‬‬ ‫(קישור לסיפור המלא באתר הקשר הרב דורי‪) https://did.li/FrBTY :‬‬ ‫‪86‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫העלייה ממרוקו של סבתא ויויאן‬ ‫בדה"‪.‬‬ ‫"דאר ְ ֶּ‬ ‫סבתא ויויאן נולדה במרוקו ב – ‪, 1951‬בעיר קזבלנקה‪ ,‬המכונה‪ַ ֹ :‬‬ ‫סבתא נולדה כבת ראשונה לאחר שני בנים‪ .‬לסבתא יש שבעה אחים ואחיות וכולם נולדו במרוקו‪.‬‬ ‫סבא רבא שמעון עבד בחנות בגדים‪ ,‬וסבתא רבא פאני הייתה עקרת בית‪ .‬סבתא ויויאן למדה בבית‬ ‫ספר יהודי בשם "בית רבקה" עד גיל אחת עשרה‪ ,‬הגיל בו החליטו הוריה לעלות לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ההחלטה לעלות לישראל הגיעה לאחר שאחיה הבכור של סבתא דוד‪ ,‬נתפס יום אחד בידי מוסלמים‬ ‫שהיכו אותו‪ .‬באותו היום החליט סבא רבא שמעון‪ ,‬לעזוב הכל ולעלות לארץ ישראל – מדינת היהודים‪.‬‬ ‫ויויאן ומשפחתה הפליגו מקזבלנקה באוניה לאיטליה‪ .‬הם שהו באיטליה חודשיים‪ ,‬ואז בסיוע הסוכנות‬ ‫היהודית הוטסו לארץ ישראל‪ .‬כשמשפחתה של סבתא הגיעה לארץ‪ ,‬שלחו אותם למעברת צור שלום‪,‬‬ ‫בקרית ביאליק‪ .‬בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪ 20 -‬התיישבו עולים רבים ממרוקו בצור שלום‪ ,‬ששכנו‬ ‫תחילה במעברה ולאחר מכן עברו לשיכון קבע בשכונה‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬יושבו בשכונה עולים מגאורגיה‬ ‫ומרוסיה‪ .‬בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬התיישבו בשכונה עולים חדשים מהקווקז‪ ,‬ובהמשך גם עולים‬ ‫מאתיופיה‪.‬‬ ‫לסבא רבא שמעון היה קשה בתחילה למצוא מקור פרנסה ולפרנס את משפחתם‪ ,‬שמנתה עשר‬ ‫נפשות‪ .‬אחותו של סבא רבא שמעון שכבר התגוררה בישראל‪ ,‬הציעה לו לפתוח חנות מכולת‪ .‬ואז‬ ‫סבא רבא חילק את הצריף בו התגוררו לשניים‪ ,‬חצי למגורים וחצי לחנות מכולת‪ .‬כל תושבי המעברה‪,‬‬ ‫שרובם היו עולים ממרוקו‪ ,‬משפחות מרובות ילדים‪ ,‬קנו אצל סבא רבא שמעון במכולת‪ ,‬ומאז הייתה‬ ‫לסבא רבא שמעון פרנסה טובה‪.‬‬ ‫(קישור לסיפור המלא באתר הקשר הרב דורי‪) https://did.li/WC4w5 :‬‬ ‫‪87‬‬ ‫המועצה שלי‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ה'‬ ‫ישרש‬ ‫ישרש הוא מושב בשפלה מדרום לרמלה בתחום המועצה האזורית גזר‪ .‬המושב משתייך לתנועת בני‬ ‫המושבים‪ .‬שטח המושב‪ :‬מתפרס על כ‪ 5,000 -‬דונם‪ .‬מקור השם בפסוק "הבאים ישרש יעקב‪ ,‬יציץ‬ ‫ופרח ישראל" (ישעיהו‪ ,‬כ"ז‪ ,‬ו')‪ .‬סמל המושב הינו עץ בעל שורשים‪.‬‬ ‫המושב נוסד בשנת ‪ 1951‬על ידי עולים יוצאי מרוקו‪ .‬בעבר היה המושב חקלאי ורוב תושבי המושב‬ ‫התפרנסו מחקלאות‪ ,‬אולם במהלך השנים הפכו רוב התושבים לבעלי מקצועות חופשיים כעצמאיים‬ ‫ושכירים‪ .‬במושב ישרש מתקני ומבני ציבור‪ -‬גני ילדים‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬מקווה‪ ,‬בית עם‪ ,‬צרכניה‪ ,‬מגרשי‬ ‫ספורט‪ ,‬מתקני ספורט גן שעשועים ובריכת שחיה‪ .‬במושב פועלת תנועת נוער בני המושבים‪.‬‬ ‫כיום מונה המושב כ‪ 250-‬משפחות‪ ,‬בהם זוגות צעירים רבים הגנים מלאים בילדים וגן השעשועים‬ ‫שוקק חיים‪ .‬כביש ‪ 6‬והמחלפים הסמוכים קיצרו משמעותית את זמני הנסיעה‪ ,‬והתושבים יכולים‬ ‫לבחור את מקום העבודה שלהם ללא צורך בנסיעות ארוכות‪ .‬מיום היווסדו עבר המושב כברת דרך‬ ‫ארוכה והיום הוא ישוב נאה ופורח ובו חיים בהרמוניה ארבעה דורות – מדור המייסדים ועד דור הנינים‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫קיבוץ נצר סירני‬ ‫קיבוץ נצר סירני ליד באר‪-‬יעקב‪ .‬מוקף בערים‪ :‬נס‪-‬ציונה‪ ,‬רחובות‪ ,‬רמלה וראשון‪-‬לציון‪ .‬משתייך‬ ‫לקיבוצי התנועה הקיבוצית המאוחדת‪ .‬נוסד בשנת ‪ 1948‬על‪-‬ידי עולים‪ ,‬שורדי השואה‪ ,‬שהשתייכו‬ ‫לתנועת נוח"ם ("נוער חלוצי מאוחד")‪ .‬עוד בגרמניה נקבצו לגרעין שנקרא "קיבוץ בוכנוואלד" ועבר‬ ‫הכשרה לקראת העלייה לישראל‪ .‬כך נקרא גם הקיבוץ בעלייתו על הקרקע‪ .‬בשנת ‪ 1950‬הוסב שמו‬ ‫ל"נצר" (נצר ‪ -‬ענף חדש שיוצא מגזע כרות)‪ .‬בשנת ‪ 1952‬הצטרפו לקיבוץ נצר כחמישים משפחות‬ ‫מקיבוץ גבעת‪-‬ברנר‪ ,‬החברים מגבעת‪-‬ברנר ביקשו להנציח את שמו של חברם אנצו סרני‪ ,‬ומאז נקרא‬ ‫הקיבוץ "נצר‪-‬סרני‪ ".‬תחילה הקיבוץ קנה את החווה החקלאית "חוות שפון" שנוסדה על ידי הגרמנים‪,‬‬ ‫והתיישב בבתים אלו כאקט סימבולי של ההתיישבות היהודית בארץ‪ .‬שטח הקיבוץ היה ‪ 5,600‬דונם‪,‬‬ ‫ורובו נועד לחקלאות‪ :‬גידולי שדה‪ ,‬פרדס‪ ,‬מטעים‪ ,‬כרם‪ ,‬רפת‪ ,‬לול‪ ,‬משתלה ולתעשייה‪" :‬מפעלי‪-‬‬ ‫מתכת"‪" ,‬רהיטי נצר‪-‬סרני" ועוד מפעלים קטנים‪.‬‬ ‫כיום קיבוץ נצר‪-‬סרני מונה כ‪ 405-‬חברי קיבוץ וכ‪ 150-‬ילדים ונוער‪ ,‬הקיבוץ מאופיין בחיי הקהילה‬ ‫התוססים‪ ,‬המשלבים את שרשרת הדורות המיוחדת הקיימת בקיבוץ‪.‬‬ ‫האנדרטה במרכז הקיבוץ מסמלת את היציאה משואה לתקומה ואת הנס הגדול של מדינתנו‪.‬‬ ‫למן עלייתם על הקרקע ועד היום שומרים חברי נצר‪-‬סרני על ענפי הקהילה השונים ומסורת מפותחת‬ ‫של מוזיקה‪ ,‬ספורט ותרבות עשירה‪ ,‬הן בחגים והן בימי חול‪ .‬קיבוץ נצר סרני מקפיד לתרום רבות‬ ‫לקהילה בערים השכנות‪.‬‬ ‫‪88‬‬