‫תכנית מנהיגות‬ ‫דמויות מעוררות השראה‬ ‫שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לשכבת כיתות ו'‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫תוכן‬ ‫על האוגדן ‪3 .........................................................................................................................‬‬ ‫בנימין זאב הרצל ‪5 ................................................................................................................‬‬ ‫דוד זהבי ‪8 ...........................................................................................................................‬‬ ‫ישראל גלילי ‪10 ....................................................................................................................‬‬ ‫מיכל רובנר ‪14 .....................................................................................................................‬‬ ‫מירי גולד ‪16 ........................................................................................................................‬‬ ‫מרדכי ציפורי ‪20 ...................................................................................................................‬‬ ‫עמוס עוז ‪23 ........................................................................................................................‬‬ ‫רון חולדאי ‪26 .......................................................................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫על האוגדן‬ ‫"הָ אָ דָ ם אֵ ינֹו אֶ לָא תַּ ְבנִ ית נֹוף־מֹול ְַּדתֹו" (שאול טשרניחובסקי)‬ ‫האוגדן שלפניכם הינו חלק מתכנית "נוף ילדותי" של מועצה אזורית גזר‪.‬‬ ‫נוף ילדותי היא תכנית הוראה שנתית וספיראלית שמטרה לחזק את תחושת השייכות המקומית של‬ ‫תלמידי המועצה וליצור היכרות מעמיקה עם מרחבי המועצה והייחודיות שלה בתחומי מורשת‪ ,‬טבע‬ ‫וסביבה‪ ,‬אמנות‪ ,‬מנהיגות מקומית‪ ,‬קיימות ועוד‪.‬‬ ‫בשכבה ו' מתמקדת התכנית בלימוד סביב דמויות מופת מקומיות‪ ,‬אשר היו ועודן משפיעות‬ ‫ומשמעותיות בחברה הישראלית וניתן ללמוד ממעשיהם אודות ערכים ומנהיגות‪.‬‬ ‫במסגרת הלמידה יכירו התלמידים שמונה דמויות מופת‪ ,‬דמויות מעוררות השראה אשר הקימו את‬ ‫יישובי המועצה‪ ,‬גדלו בה ואף מתגוררים בה כיום ‪ -‬ישראל גלילי ודוד זהבי ממקימי קיבוץ נען‪ ,‬עמוס‬ ‫עוז ורון חולדאי מקיבוץ חולדה‪ ,‬מרדכי ציפורי ממקימי כרמי יוסף‪ ,‬מירי גולד תושבת קיבוץ גזר‪ ,‬מיכל‬ ‫רובנר תושבת כפר שמואל‪ .‬דמות נוספת היא בנימין זאב הרצל‪ ,‬במסגרת ביקור בבית הרצל אשר‬ ‫נמצא ביער חולדה בשטח המועצה‪ ,‬בו מתקיימת פעילות שיא של תהליך הלמידה‪.‬‬ ‫באוגדן זה שמונת מערכי הפעילות‪ .‬על כל אחת מהדמויות מערך שיעור הבנוי סביב למידה עצמאית‬ ‫וקבוצתית במודל "חברותא"‪ -‬למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסטים מגוונים ואמצעים חזותיים שונים‪ .‬בדרך לימוד זו‬ ‫אין מבוגר המלמד את החומר והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח של שיתוף בין‬ ‫המשתתפים‪.‬‬ ‫דגשים לתהליך ההוראה‪:‬‬ ‫‪ ‬תהליך הלמידה בכל המערכים הינו דומה וחוזר על עצמו‪ .‬חזרתיות זו מאפשרת לתלמידים‬ ‫ללמוד את שיטת הלמידה‪ ,‬להפנים אותה ולשכלל אותה בין השיעורים‪ .‬בדרך זו אפשר ליצור‬ ‫למידה משמעותית ולפתח עצמאות בלמידה בקרב התלמידים‪ ,‬העברת האחריות ללמידה‬ ‫אליהם‪.‬‬ ‫‪ ‬חשוב להפעיל שיקול דעת וליצור חלוקה הגיונית ופיזור כוחות נכון של התלמידים בכיתה‬ ‫לקבוצות לימוד כך שיוכלו ללמוד יחד‪ ,‬לתמוך זה בזה‪ ,‬להוביל ולהגיע לתוצרים משמעותיים‪ .‬על‬ ‫פי שיקול המורה המוביל‪ ,‬אפשר ליצור חלוקה שונה בין שיעור לשיעור ובכך לאפשר מפגשי‬ ‫למידה מגוונים בין התלמידים בכיתה ואף לנצל תהליך הוראה זה לגיבוש התלמידים‪.‬‬ ‫‪ ‬לפני התחלת תהליך הלמידה‪ ,‬חשוב לבדוק מהו הזמן אותו ניתן להקדיש ללמידה מבחינת‬ ‫כמות שיעורים‪ .‬כל שיעור בנוי למשך שעה וחצי‪ .‬במידה ויש צורך לבחור בין הדמויות‪ ,‬כדאי‬ ‫לבחור את אלו הקרובות או המשמעותיות יותר עבור התלמידים (מבחינת יישובים‪ ,‬תחומי עניין‬ ‫וכו') ולהתמקד בהן בתהליך הלמידה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫‪ ‬כדי להעמיק ולהעצים את תהליך הלמידה סביב דמויות המופת‪ ,‬כדאי לבדוק ולנסות למצוא‬ ‫הזדמנויות לשילוב הורים‪ /‬סבים וסבתות‪ /‬בני משפחה‪ /‬אנשים מהיישוב אשר הכירו או מכירים‬ ‫את הדמויות ויכולים להגיע ולספר ממקור ראשון אודותיהם‪.‬‬ ‫‪ ‬מומלץ ליצור קיר כיתתי דינמי המלווה את הלמידה לאורך התקופה‪ ,‬עליו יוצגו התוצרים השונים‬ ‫אותם יצרו התלמידים‪ .‬קיר זה יכול להיות כיתתי או שכבתי כך שיהיה נגיש וחשוף עבור כל‬ ‫תלמידי השכבה הלומדים את התכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬במידה ואין זמן להכנת התוצרים של התלמידים‪ ,‬מומלץ בסוף המפגשים לאסוף את הידע‬ ‫שהתלמידים ספגו ולנהל שיח בעקבות הלמידה‪ :‬מה למדתם על הדמות? מה הפתיע אתכם‬ ‫לגביה? מה הייתם רוצים לדעת עליה עוד? במה היא דומה לכם? מה למדתם ממנה?‬ ‫מקוות שתהליך הלמידה יהיה מרתק ויוסיף ערך עבור תלמידיכם ועבורכן‬ ‫‪4‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫בנימין זאב הרצל‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרת דמותו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה מדמותו של הרצל‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫חלוקת התלמידים לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד‬ ‫יצירה להכנת תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫כותבים על הלוח בגדול את המשפט‪" :‬אם תרצו אין זו אגדה"‪ .‬פונים אל התלמידים ושואלים אותם‪:‬‬ ‫האם הם יודעים מי אמר את המשפט?‬ ‫‪-‬‬ ‫על מה המשפט הזה נאמר?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה דעתם על המשפט? זה נכון שכל דבר שרוצים מתגשם?‬ ‫‪-‬‬ ‫לאפשר לתלמידים לשתף בסיפורים אישיים הקשורים למשפט הזה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לאחר מכן משמיעים לתלמידים את השיר‪ :‬אם תרצו אין זו אגדה‪ /‬מילים ולחן רן אלירן‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=n8oH8cGzHhw‬‬ ‫מנחים את התלמידים מראש למשימת האזנה‪ :‬בזמן ההקשבה לשיר מנסים לזהות מעשים שהרצל‬ ‫עשה‪ /‬מקומות בהם ביקר‪ /‬עבודות בהן עבד‪ .‬ולכתוב את הדברים במחברת‪.‬‬ ‫לאחר השמעת השיר מקשיבים לתשובות התלמידים וכותבים את עיקרי התחנות בחייו של הרצל‬ ‫(מילות השיר מופיעות כנספח בהמשך)‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת היא להראות לתלמידים את אחד מהסרטונים‪ -‬חדשות מהעבר‪ /‬בריינפופ (שימו לב‪-‬‬ ‫כדאי לצפות בסרטונים לפני השיעור ולהחליט האם התוכן בהם מתאים לתלמידי הכיתה)‬ ‫להנחות את התלמידים למשימת צפייה‪ :‬בזמן הצפייה בסרטון לנסות לרשום כמה שיותר מעשים‬ ‫שהרצל עשה‪ /‬מקומות בהם ביקר‪ /‬עבודות בהן עבד‬ ‫חדשות מהעבר‪ -‬הרצל‪ ,‬הקונגרס הציוני ותכנית אוגנדה (‪ 12:58‬דקות)‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=KEDK61TknUM‬‬ ‫בריינפופ‪ -‬בנימין זאב הרצל (‪ 5:49‬דקות)‬ ‫‪/https://il.brainpop.com/category_9/subcategory_149/subjects_922‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .1‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .2‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .3‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .4‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על דמותו של עמוס‪ .‬התוצר‬ ‫צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותו ופועלו של בנימין זאב הרצל?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופיו ומעשיו של הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫הכינה‬ ‫אותו‬ ‫התוצר‬ ‫את‬ ‫מציגה‬ ‫קבוצה‬ ‫כל‬ ‫מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור‬ ‫קיר משותף המציג אותן לאורך תהליך הלמידה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫אם תרצו אין זו אגדה‬ ‫מילים ולחן‪ :‬רן אלירן‬ ‫דרייפוס אז הושלך לכלא‬ ‫ברחובות יפים בווינה‬ ‫וכל פשעו היה רק‬ ‫הסתובב לו פעם עלם‬ ‫היותו שייך לעם‪.‬‬ ‫חולמני ושחור עיניים‬ ‫ונושא ליבו לטוב‪.‬‬ ‫לכל אשר פנה ראה שנאה שיש לה שם‬ ‫שנאה שראתה רק בעמו את האשם‬ ‫הוא היה סטודנט עדיין‬ ‫ופתאום ידע את התשובה וגם את‬ ‫לא ידע עוד מה צפוי לו‬ ‫הפתרון‬ ‫לא ידע למה יביאו‬ ‫שוב לחיות כעם בארץ‪ ,‬לבנות בית‬ ‫המילים אשר יכתוב‪.‬‬ ‫בציון!‬ ‫האמינו‪...‬‬ ‫אבל כבר אז ראה סביבו שנאה שיש לה‬ ‫שם‬ ‫כך יצא הוא אל הדרך‬ ‫שנאה שראתה רק בעמו את האשם‬ ‫ובליבו כאש בוערת‬ ‫ובתוכו נבטו לאט תקווה וגם חלום‬ ‫התקווה שעוד תקום לה‬ ‫אותן מילים שבזכותן אנחנו פה היום‪...‬‬ ‫מדינת היהודים‪.‬‬ ‫האמינו‪ ,‬זה לא חלום‬ ‫בא ללונדון‪ ,‬שב לווינה‬ ‫האמינו‪ ,‬זו התחלה‬ ‫אף קפץ לפלסטינה‬ ‫אם תרצו‪ ,‬אם תרצו‪,‬‬ ‫יום וליל נאם‪ ,‬שכנע‬ ‫אם תרצו‪ ,‬אין זו אגדה‪.‬‬ ‫ממשלות ונסיכים‪.‬‬ ‫אם תרצו‪ ,‬אם תרצו‬ ‫ואז נפתח בבאזל הקונגרס הציוני‬ ‫אם תרצו‪ ,‬אין זו אגדה‬ ‫ולראשונה הונף אל על הדגל הלאומי‬ ‫אם תרצו‪ ,‬אם תרצו‬ ‫על אף שלא זכה לראות את קום‬ ‫אם תרצו‪ ,‬אין זו אגדה‪.‬‬ ‫המדינה‬ ‫הוא תמיד כאן בליבנו‪ ,‬הוא שומר על‬ ‫אל פריז רבת הקסם‬ ‫התקווה‪.‬‬ ‫היפה והזוהרת‬ ‫הוא כעיתונאי הגיע‬ ‫האמינו‪...‬‬ ‫התבונן בה ונפעם‪.‬‬ ‫אם תרצו אין זו אגדה‬ ‫תם הקסם והפלא‬ ‫‪7‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫דוד זהבי‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרת דמותו של דוד זהבי (סיפור חייו ופועלו)‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה בסיפורו של דוד זהבי‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫חלוקת התלמידים לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד‬ ‫יצירה להכנת תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫לקיסריה"‪:‬‬ ‫"הליכה‬ ‫השיר‬ ‫את‬ ‫משמיעים‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=H2SeYpGnUUQ‬‬ ‫השיר?‬ ‫את‬ ‫מכירים‬ ‫הם‬ ‫האם‬ ‫התלמידים‬ ‫את‬ ‫שואלים‬ ‫אפשר לספר על השיר ועל הכותבת חנה סנש בקצרה‪ -‬חנה סנש הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה‪,‬‬ ‫שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית‪ .‬חנה נתפסה במהלך‬ ‫הפעילות והוצאה להורג‪ .‬לאחר מותה נמצאו שירים אותם כתבה בביתה בקיבוץ שדות ים‪ .‬בין השירים‬ ‫נמצא גם השיר הזה‪.‬‬ ‫מספרים לתלמידים כי זה אחד מהשירים שהלחין אדם בשם‪ :‬דוד זהבי‪ .‬הוא היה המלחין ה"צבר"‬ ‫הראשון‪ -‬כלומר מלחין שנולד וגדל בישראל‪ .‬לאחר שהלחין את השיר כתב דוד מכתב לאמה של חנה‬ ‫סנש‪ -‬קטרינה‪.‬‬ ‫מקרינים את המכתב ומקריאים את מה שכתב‪:‬‬ ‫"לקטרינה סנש‪ ,‬השלום והברכה!‬ ‫רב תודות לך על הספר שקיבלתי ממך כי שמה של בתך חנה מעורר בי תמיד רגשות עמוקים‪.‬‬ ‫ולא סתם‪-‬אלא מפני שאחד השירים היפים ביותר שכתבתי בימי חיי הוא השיר 'הליכה לקיסריה'‬ ‫ואודה על האמת‪ ,‬בשעה שהלחנתי את השיר תוך כדי כתיבתו זלגו עיני דמעות (סלחי לי על‬ ‫הסנטימנטליות)‪ .‬השיר האהוב על תושבי ארצנו יופץ גם ברחבי העולם‪ .‬יש גם אומרים כי הוא‬ ‫השיר היפה ביותר בין שיריי‪ .‬ושוב – מודה לך מקרב לב ובהוקרה עמוקה‪ .‬דוד זהבי‪".‬‬ ‫לאחר מכן שואלים את התלמידים‪:‬‬ ‫מה דעתכם‪.‬ן על השיר? מדוע הוא כל כך מוכר?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה לדעתכם‪.‬ן הרגיש דוד כשהלחין אותו?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה הופך מלחין למלחין טוב?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .1‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .2‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .3‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .4‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על דמותו של דוד זהבי‪.‬‬ ‫התוצר צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותו ופועלו של דוד זהבי?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופיו ומעשיו של הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫הכינה‬ ‫אותו‬ ‫התוצר‬ ‫את‬ ‫מציגה‬ ‫קבוצה‬ ‫כל‬ ‫מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור‬ ‫קיר משותף המציג אותן לאורך תהליך הלמידה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫מכתב מאת דוד זהבי אל קטרינה סנש (ארכיון דוד זהבי‪)MUS 0128 E 085 ,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫ישראל גלילי‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרת דמותו של ישראל גלילי (סיפור חייו ופועלו)‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה בסיפורו של ישראל גלילי‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫פתקים בשני צבעים (אדום וירוק) לכל תלמיד‪ ,‬תמונה מודפסת של ישראל גלילי‪ ,‬חלוקת התלמידים‬ ‫לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד יצירה להכנת‬ ‫תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫מציגים בפני הכיתה תמונה של ישראל גלילי (מודפסת או מוקרנת על הלוח)‪ .‬מנחים את התלמידים‬ ‫להתבונן בתמונה ומחלקים לכל תלמיד שני פתקים אחד בצבע אדום ואחד בצבע ירוק‪ .‬לאחר מכן‬ ‫מקריאים מספר משפטים הקשורים לתמונה ומנחים את התלמידים כי מי שחושב שהמשפט נכון‬ ‫לגבי הדמות מרים פתק ירוק ומי שחושב שהמשפט אינו נכון מרים פתק אדום‪( .‬אם אין פתקים אפשר‬ ‫להנחות כי מי שחשוב שהמשפט נכון מרים יד)‪ .‬בשלב הראשון לא אומרים עדיין אם הם צודקים או‬ ‫לא‪.‬‬ ‫רשימת המשפטים‪:‬‬ ‫האיש בתמונה היה ראש ממשלה‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה ממקימיה של תנועת נוער‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה התנגד להקמת מדינת ישראל‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה סופר ספרי ילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה נולד בישראל‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה ידע לתת עצות טובות‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה לוחם‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה הוא חבר כנסת‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה הוא משורר‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה ראש המועצה הראשון של גזר‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה מפקד בצבא‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה חבר טוב‬ ‫‪-‬‬ ‫האיש בתמונה היה אדם צנוע‬ ‫‪-‬‬ ‫לאחר מכן מספרים לתלמידים כי הדמות בתמונה היא ישראל גלילי ושאת התשובות האם המשפטים‬ ‫היו נכונים או לא הם יגלו דרך הלמידה עליו‪ .‬בסיום השיעור במידה ויש זמן אפשר לחזור על התרגיל‬ ‫ולראות הפעם אם התלמידים מרימים את הפתק הנכון לפי מה שלמדו על ישראל גלילי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .5‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .6‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .7‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .8‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על דמותו של ישראל גלילי‪.‬‬ ‫התוצר צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותו ופועלו של ישראל גלילי?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופיו ומעשיו של הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫הכינה‬ ‫אותו‬ ‫התוצר‬ ‫את‬ ‫מציגה‬ ‫קבוצה‬ ‫כל‬ ‫מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור‬ ‫קיר משותף המציג אותן לאורך תהליך הלמידה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫‪13‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫מיכל רובנר‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרת דמותה של מיכל רובנר (סיפור חייה ופועלה)‬ ‫חלק ‪ -2‬חשיפה לעבודות (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה מסיפורה ויצירותיה של מיכל רובנר‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫בפעילות זו יש שימוש בהקרנה של סרטונים ותמונות בכיתה‪ .‬כל הסרטונים והתמונות המופיעים‬ ‫במערך הפעילות הם באדיבותה של האמנית מיכל רובנר‪ .‬אין להשתמש בחומרים אלה מלבד בזמן‬ ‫העברת השיעור‪.‬‬ ‫*חשוב להוריד את הסרטונים השונים למחשב לפני הצפייה בהם כדי שיעבדו בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫פותחים את השיעור ושואלים אם מישהו מכיר את השם "מיכל רובנר"‪ .‬מבקשים מהתלמידים להגיד‬ ‫מה ידוע להם עליה‪ ,‬כותבים את הדברים על הלוח בצד‪.‬‬ ‫מסבירים לתלמידים כי כעת תצפו בסרטון בו מתקיים ריאיון עם מיכל רובנר‪ .‬הנחו אותם לזכור פרט‬ ‫אחד מיוחד לגבי מיכל אותו ישתפו בסיום הצפייה בסרטון‪.‬‬ ‫מקרינים את הסרטון‪" :‬קובי מידן בראיון עם האמנית הבינלאומית מיכל רובנר בסוכן תרבות"‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=Koyzm1_etLU‬‬ ‫(להקרין דקות‪)0:16-6:31 :‬‬ ‫לאחר הקרנת הסרטון כותבים את פרטי המידע החדשים אותם קלטו התלמידים מהצפייה בסרטון‪.‬‬ ‫מספרים לתלמידים על מיכל רובנר‪:‬‬ ‫מיכל היא אמנית ישראלית העוסקת בצילום‪ ,‬וידאו‪ ,‬מיצבים משולבים ועוד‪ .‬היא נחשבת לאמנית‬ ‫הישראלית המצליחה ביותר בעולם‪ .‬בעבודותיה בצילום‪ ,‬ווידאו‪ ,‬פיסול‪ ,‬רישום ומיצב‪ ,‬יצרה מיכל רובנר‬ ‫שפה אמנותית חדשה‪ .‬עבודותיה נעות בין הפואטי לפוליטי‪ ,‬בין ארכיאולוגיה למדע‪ ,‬ומעלות שאלות‬ ‫של זהות‪ ,‬מקום והקיום האנושי‪ .‬עבודותיה של רובנר הוצגו בלמעלה מ‪ 70-‬תערוכות יחיד‪ ,‬ביניהן‪:‬‬ ‫רטרוספקטיבה במוזיאון וויטני לאמנות‪ ,‬ניו‪ -‬יורק (‪ ,)2002‬הביתן הישראלי בביאנלה בונציה (‪,)2003‬‬ ‫ותערוכת יחיד בשלושה אגפים במוזיאון הלובר בפריז (‪ .)2011‬עבודותיה של רובנר מוצגות באוספי‬ ‫מוזיאונים מובילים בעולם‪ .‬רובנר יצרה עבודות קבע לאתרי זיכרון‪ :‬מוזיאון יד ושם בירושלים‪ ,‬מוזיאון‬ ‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל בירושלים‪ .‬פרויקטים של אמנות ציבורית כוללים‬ ‫עבודות קבע בתחנת המטרו מוניצ'יפיו בנאפולי ובתחנת הרכבת התחתית קאנארי וורף בלונדון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2010‬זכתה לעיטור אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת‪ ,‬וב‪ 2021-‬הוענק לה עיטור‬ ‫מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדראלית של גרמניה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ -2‬חשיפה לעבודות (‪ 30‬דק')‬ ‫חשיפת התלמידים לעבודותיה של מיכל דורשת הכוונה של דמות מבוגר ולכן חלק זה לא יתקיים‬ ‫בחברותא אלא הצגת העבודות תעשה לכל הכיתה ולאחר מכן הכנת התוצר תתקיים בקבוצות‬ ‫קטנות‪.‬‬ ‫בשלב זה מציגים לתלמידים ‪ 3‬עבודות של מיכל‪:‬‬ ‫‪( "DATA ZONE" .1‬אזור נתונים)‬ ‫‪( "NIGHT" .2‬לילה)‬ ‫‪( "TRANSITIONS" .3‬מעברים)‬ ‫כל אחת מהעבודות מוצגת בשקופית נפרדת בה מופיע מידע על העבודה והסבר של מיכל על העבודה‬ ‫אותה יצרה‪ .‬מופיעות תמונות מהתערוכה ויש קישור לסרטון קצר המציג את העבודה כפי שהוצגה‪.‬‬ ‫חשוב מאוד להציג גם את הסרטונים כדי להמחיש ולהעצים את העבודה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ישנה התייחסות לפירוש מילים על פי הצורך ומופיעות שאלות לדיון כיתתי‪.‬‬ ‫במהלך הדיון ישנה חשיבות ומשמעות להתייחסות לתחושות‪ ,‬רגשות ומחשבות שעולות לתלמידים‬ ‫בעקבות ההתבוננות בעבודות השונות‪ .‬כמו כן יש מקום להעלות שאלות של התלמידים‪ .‬כדאי לכתוב‬ ‫את השאלות ולהעביר אותן למיכל כדי שתוכל להתייחס ולהגיב חזרה לכיתה‪.‬‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫מחלקים את הכיתה לקבוצות בנות ‪ 4-5‬משתתפים‪ .‬כל קבוצה בוחרת את אחת היצירות של מיכל‬ ‫וחושבת על תוצר אותו יכינו בעקבות היצירה‪.‬‬ ‫‪ -‬ציור בעקבות העבודה‬ ‫‪ -‬הכנת הצגה בעקבות העבודה‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫הכינה‬ ‫אותו‬ ‫התוצר‬ ‫את‬ ‫מציגה‬ ‫קבוצה‬ ‫כל‬ ‫מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור‬ ‫קיר משותף המציג אותן)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫מירי גולד‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרות עם מירי גולד ועם עשייתה לאורך השנים‬ ‫חלק ‪ - 2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה בסיפורה של מירי גולד‬ ‫חלק ‪ - 3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ - 4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫‪ 4‬תמונות מודפסות‪ ,‬פתקי ממו קטנים (מומלץ עם דבק מאחור)‪ /‬מחברות אישיות‪ ,‬כלי כתיבה‪ ,‬חלוקת‬ ‫התלמידים לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד יצירה‬ ‫להכנת תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫על גבי לוח הכיתה תולים ‪ 4‬תמונות של נשים (לי‪-‬שי עמור‪ ,‬יעל רום‪ ,‬דורית בייניש ומירי גולד)‪.‬‬ ‫מחלקים לכל התלמידים פתקי ממו קטנים (מומלץ להשתמש בפתקים שיש להם דבק בחלק האחורי)‬ ‫ומנחים את התלמידים להתבונן בתמונות ולנסות לחשוב בנות כמה הן‪ ,‬מה העיסוק של כל אחת‬ ‫מהנשים ועוד פרט עליהן (תכונה‪ ,‬מאפיין אישיותי‪ ,‬אחר)‪ .‬את הפתקים עם התשובות מדביקים סביב‬ ‫התמונות בהתאמה‪.‬‬ ‫לאחר שכל התלמידים כתבו והדביקו‪ ,‬עוברים על כל אחת מהתמונות ומקריאים את התפקידים אותם‬ ‫כתבו התלמידים בקול רם‪.‬‬ ‫בשלב זה מספרים לתלמידים איך קוראים לכל אחת מהנשים בתמונות ומספרים להם בקצרה מה‬ ‫הוא העיסוק של כל אחת מהן‪:‬‬ ‫לי‪-‬שי עמור‪ -‬האישה הראשונה בתפקיד ראש מדור מבצעים של תחנת כיבוי אש חיפה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יעל רום‪ -‬הטייסת הראשונה שעברה קורס טיס צבאי מלא במסגרת חיל האוויר‪ .‬הייתה האישה‬ ‫‪-‬‬ ‫הראשונה שטסה בטיסה מבצעית מעבר לקווי האויב‪.‬‬ ‫דורית בייניש‪ -‬האישה הראשונה בתפקיד נשיאת בית המשפט העליון בין השנים ‪2006-2012‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מירי גולד‪ -‬רבה של הקהילה הרפורמית בקיבוץ גזר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מנהלים שיחה עם התלמידים בעקבות הפעילות‪:‬‬ ‫האם הופתעתם מהמקצועות של הנשים האלו?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה מיוחד בנשים האלו?‬ ‫‪-‬‬ ‫יש נשים נוספות בתפקידים‪ /‬מקצועות מיוחדים שתוכלו לספר עליהן?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה משותף לנשים אלו?‬ ‫‪-‬‬ ‫מסבירים לתלמידים כי נשים אלה היו פורצות דרך במקצוע שלהן‪ ,‬כל אחת במקצוע שלה‪ .‬עד‬ ‫לכהונתה בתפקיד היו בתפקיד רק גברים‪ .‬מספרים לתלמידים כי כעת הם הולכים להכיר קצת יותר‬ ‫לעומק את אחת הנשים‪ :‬מירי גולד‪ ,‬תושבת המועצה‪ ,‬מקיבוץ גזר‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ - 2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .9‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .10‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .11‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .12‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ - 3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על דמותה של מירי גולד‪.‬‬ ‫התוצר צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותה ופועלה של מירי גולד?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופי הדמות ומעשיה‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫חלק ‪ - 4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫כל קבוצה מציגה את התוצר אותו הכינה בפני הכיתה‪ .‬מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי‬ ‫הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור קיר משותף המציג אותן)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫(צילום‪ :‬שרון לייבל)‬ ‫תמונה מאת דובר צה"ל‬ ‫‪18‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫תמונה מאתר ויקיפדיה‬ ‫‪Credit: Guy Raivitz‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫מרדכי ציפורי‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרת דמותו של מרדכי ציפורי (סיפור חייו ופועלו)‬ ‫חלק ‪ - 2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה בסיפורו של מרדכי ציפורי‬ ‫חלק ‪ - 3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ - 4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫חלוקת התלמידים לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד‬ ‫יצירה להכנת תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫מספרים לתלמידים שהיום הם הולכים להכיר דמות מיוחדת במינה שעשתה הרבה מאוד דברים‬ ‫ועברה הרבה מאוד חוויות במהלך חייה‪ .‬האירוע המיוחד ביותר הוא שהאיש הזה שאותו הם יכירו‬ ‫היום ברח פעם מהכלא! אבל‪ ,‬הייתה לו סיבה טובה לכך‪...‬‬ ‫מספרים לתלמידים קצת רקע‪( :‬מומלץ להקריא את הכתוב)‬ ‫לפני שמדינת ישראל הוקמה‪ ,‬חיו כאן במדינה יהודים אבל הבריטים הם אלו ששלטו במדינה‪ .‬היהודים‬ ‫שחיו כאן התנגדו לשלטון הבריטי כי הם רצו להקים מדינה משלהם והם היו עושים כל מיני פעולות‬ ‫כדי לנסות להפסיק את המשטר הבריטי‪ .‬אותם אנשים היו פועלים במסגרת שנקראה‪" :‬מחתרת"‬ ‫קבוצה מאורגנת שפעלה נגד השלטון‪ .‬לשתיים מהמחתרות שפעלו בתקופה הזו קראו "אצ"ל" (ארגון‬ ‫צבאי לוחם) ו"לח"י" (לוחמי חירות ישראל)‪ .‬אם החיילים הבריטים היו מצליחים לתפוס את אנשי‬ ‫המחתרות הם היו שולחים אותם ללא כל משפט או הכנה מוקדמת למעצרים ממושכים במחנות‬ ‫באפריקה‪ .‬רוב האנשים שנתפסו היו צעירים מאוד בני ‪ .16-22‬אותם חבר'ה צעירים שהגיעו למחנות‬ ‫ניסו כבר מהרגע הראשון לברוח ולחזור לארץ‪ .‬רוב הניסיונות נכשלו‪ ,‬אך הייתה בריחה אחת מוצלחת‬ ‫ביותר בו הצליחה קבוצה גדולה של לוחמים לברוח באמצעות חפירה של מנהרות אל מחוץ לשטח‬ ‫המחנה‪ .‬אחד מהלוחמים שלקחו חלק בחפירת המנהרות היה אדם בשם מרדכי ציפורי‪ ,‬אותו אנחנו‬ ‫נכיר היום‪.‬‬ ‫ניתן לשאול את התלמידים‪ :‬האם אתם מכירים את צומת ציפורי בכרמי יוסף? הצומת נקראת על שמו‬ ‫של מרדכי ציפורי‪ ,‬שביתו ליד הצומת‪ .‬מרדכי ציפורי היה ממקימי הישוב כרמי יוסף‪ ,‬והוא התגורר בו‬ ‫עד שנפטר לפני כ ‪ 5‬שנים‪ ,‬בשנת ‪.2017‬‬ ‫כעת נצפה בחלק קטן מתוך סרט שצולם בשנת ‪ 65 ,2010‬שנה אחרי אותה הבריחה הגדולה של‬ ‫הלוחמים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫לפני הצפייה כותבים לתלמידים שאלות מנחות לזמן הצפייה‪:‬‬ ‫מה הייתה הפעולה הייחודית שעליה מספרים בסרטון?‬ ‫‪.1‬‬ ‫במה התבטאה היצירתיות של האנשים האלו?‬ ‫‪.2‬‬ ‫אילו תכונות נדרשו לאנשים האלה?‬ ‫‪.3‬‬ ‫מה אפשר ללמוד על מרדכי ציפורי מהסרטון?‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ https://www.youtube.com/watch?v=MxCYVAjD4U8‬צפייה בדקות ‪20:20-28:45‬‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .13‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .14‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .15‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .16‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על דמותו של מרדכי ציפורי‪.‬‬ ‫התוצר צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותו ואת פועלו של מרדכי ציפורי?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופיו ומעשיו של הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫‪21‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫כל קבוצה מציגה את התוצר אותו הכינה בפני הכיתה‪ .‬מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי‬ ‫הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור קיר משותף המציג אותן לאורך תהליך‬ ‫הלמידה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫עמוס עוז‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרת דמותו של הסופר עמוס עוז (סיפור חייו ויצירתו)‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה בסיפורו של עמוס עוז‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫חלוקת התלמידים לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד‬ ‫יצירה להכנת תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫מציגים בפני הכיתה תמונה של עמוס עוז (מודפסת או מוקרנת על הלוח) ומבקשים מהתלמידים‬ ‫לנסות רק מהתבוננות בדמות לבנות לה תעודת זהות‪( .‬אפשר לקיים את החלק הזה באופן כיתתי או‬ ‫לתת לכל תלמיד לנסות לכתוב קודם כל לבד)‪.‬‬ ‫תעודת זהות לדמות‪:‬‬ ‫איך קוראים לו?‬ ‫‪-‬‬ ‫היכן הוא גר?‬ ‫‪-‬‬ ‫במה הוא עוסק?‬ ‫‪-‬‬ ‫בן כמה הוא?‬ ‫‪-‬‬ ‫מה התחביבים שלו?‬ ‫‪-‬‬ ‫לאחר מכן מקרינים את הסרטון‪https://www.youtube.com/watch?v=x5ds2w5LZN0 :‬‬ ‫שימו לב‪ -‬להקרין רק את הדקה הראשונה‪.‬‬ ‫חוזרים לתעודת הזהות אותה כתבו התלמידים ובודקים האם הם צדקו‪ ,‬משלימים את הפרטים‬ ‫הנוספים שניתן להשלים (שם‪ ,‬עיסוק‪ ,‬מקום מגורים‪ ,‬גיל)‪.‬‬ ‫כותבים על הלוח את המשפט אותו אמר עמוס עוז‪:‬‬ ‫"נותנים לי פרס על דבר שהייתי עושה גם אם במקום פרס הייתי מקבל קנס"‬ ‫מבקשים מהתלמידים לנסות ולחשוב האם גם להם יש דבר כזה שהם היו עושים גם אם זה היה אומר‬ ‫עונש?‬ ‫של‬ ‫סוג‬ ‫קנס‪-‬‬ ‫עליו‬ ‫מקבלים‬ ‫שהם‬ ‫מה זה אומר על עמוס שהוא מוכן להמשיך ולכתוב ספרים גם אם זה יעלה לו בקנס?‬ ‫‪23‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ -2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .17‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .18‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .19‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .20‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ -3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על דמותו של עמוס‪ .‬התוצר‬ ‫צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותו ופועלו של עמוס עוז?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופיו ומעשיו של הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫חלק ‪ -4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫הכיתה‪.‬‬ ‫בפני‬ ‫הכינה‬ ‫אותו‬ ‫התוצר‬ ‫את‬ ‫מציגה‬ ‫קבוצה‬ ‫כל‬ ‫מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור‬ ‫קיר משותף המציג אותן לאורך תהליך הלמידה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫התמונה מאתר ויקיפדיה‬ ‫‪25‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫רון חולדאי‬ ‫מבנה הפעילות‪:‬‬ ‫מטרות הפעילות‬ ‫חלק ‪ - 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫‪ ‬הכרות עם רון חולדאי ועם תפקידיו השונים לאורך השנים‬ ‫חלק ‪ - 2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫‪ ‬מציאת נקודות להשראה בעקבות מעשיו של רון חולדאי‬ ‫חלק ‪ - 3‬הכנת תוצר (‪ 25‬דק')‬ ‫‪ ‬פיתוח מיומנויות של למידה שיתופית עצמאית‬ ‫חלק ‪ - 4‬הצגת תוצרים (‪ 25‬דק')‬ ‫ציוד והכנות לקראת הפעילות‪:‬‬ ‫חלוקת התלמידים לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ ,‬הדפסת דפי לימוד לכל קבוצה‪ ,‬הבאת ציוד‬ ‫יצירה להכנת תוצרים (מספרים‪ ,‬דבק‪ ,‬צבעים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬בריסטולים ועוד)‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫חלק ‪ – 1‬פתיחה (‪ 10‬דק')‬ ‫פותחים את השיעור ואומרים לתלמידים שהיום הם יכירו דמות נוספת שגדלה כאן במועצה בקיבוץ‬ ‫"חולדה"‪ -‬רון חולדאי‪ .‬בשלב זה אפשר לבדוק האם התלמידים מכירים אותו‪ ,‬אם כן לכתוב על הלוח‬ ‫את הדברים שידעו לספר עליו‪.‬‬ ‫מספרים לתלמידים כי רון חולדאי הוא ראש עיריית תל אביב כבר מעל ‪ 20‬שנה (משנת ‪ ,)1998‬עוד‬ ‫לפני שהם נולדו‪.‬‬ ‫ניתן לשאול אל התלמידים מה הם יודעים על תל אביב‪ ,‬במה שונה תל אביב מהמקום בו הם גרים‬ ‫ומה הם מרגישים כשהם מגיעים לתל אביב‪.‬‬ ‫לאחר מכן מספרים כי רון חולדאי גדל בקיבוץ "של פעם" שהוא שונה מהאופן שבו מתנהלים החיים‬ ‫בקיבוצים היום‪ .‬מסבירים לתלמידים כי כעת אתם תקריאו חלק קצר מתוך ספר אותו כתב רון חולדאי‬ ‫ובו הוא מתאר את חייו בקיבוץ בתור ילד‪ .‬הנחו את התלמידים להקשיב ולמצוא דברים בהם ילדותו‬ ‫של רון בקיבוץ מזכירים להם את עצמם ומהם הדברים בהם יש שוני ביניהם‪.‬‬ ‫מקריאים לתלמידים חלק מתוך ספרו של רון חולדאי "עיר גדולה ואנשים בה הרבה" (הוצאת ידיעות‬ ‫אחרונות‪ ,‬ערוך מתוך עמודים ‪ .)45-49‬נמצא בנספחים‪.‬‬ ‫לאחר ההקראה מבקשים מהתלמידים לשתף בדמיון ובשוני שהם מצאו בין ילדותם כיום לילדותו של‬ ‫רון חולדאי בקיבוץ‪ .‬כדאי לכתוב את הדברים על הלוח בטבלה בעלת שתי עמודות‪" :‬דומה" ו"שונה"‪.‬‬ ‫במידה ויש זמן ויש סקרנות בכיתה מומלץ לנהל שיח ולנסות לבדוק מה היתרונות ומה החסרונות‬ ‫ביַּלְ דּות של פעם וביַּלְ דּות של היום‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫חלק ‪ - 2‬למידה בקבוצות "חברותא" (‪ 30‬דק')‬ ‫שיטת לימוד "חברותא" היא למידה שיתופית בזוגות או בקבוצות קטנות‪ .‬בשיטה זו הקבוצה לומדת‬ ‫בקצב לימוד אישי המתאים לה באמצעות טקסט‪ .‬בדרך לימוד זו אין מבוגר המלמד את החומר‬ ‫והקבוצה לומדת אותו באמצעות קריאה‪ ,‬התבוננות ושיח בין המשתתפים‪.‬‬ ‫מחלקים מראש את הכיתה לקבוצות למידה בנות ‪ 3-5‬משתתפים‪ .‬בחלוקה כדאי לשים לב ליצירת‬ ‫קבוצות המאפשרות למידה שוויונית ומכבדת ולא מצב בו הלמידה מובלת בהכרח על ידי תלמיד אחד‬ ‫וכי הקבוצה מסוגלת להחזיק למידה עצמאית‪.‬‬ ‫כל קבוצה מתיישבת באזור נפרד (בכיתת הלימוד או במרחבים מחוץ לה)‪ .‬במרכז מניחים את דף‬ ‫הלימוד‪ .‬מסבירים לקבוצה כי כעת עליהם להתבונן על דף המידע אותו קיבלו‪ ,‬לקרוא את השאלות‬ ‫המופיעות בו ולנסות לחפש תשובות לשאלות באמצעות המידע המגוון המופיע על גבי דף המידע‪.‬‬ ‫רצף פעולות למידה בחברותא‪:‬‬ ‫‪ .21‬קריאת השאלות המופיעות בדף המידע‬ ‫‪ .22‬חיפוש תשובות וקריאת המידע המופיע על גבי הדף‬ ‫‪ .23‬שיחה קבוצתית בעקבות השאלות‬ ‫‪ .24‬הכנת תוצר קבוצתי והצגתו בפני הכיתה‬ ‫חלק ‪ - 3‬הכנת תוצר קבוצתי (‪ 20-25‬דק')‬ ‫כל קבוצה חושבת יחד על תוצר אותו הייתה רוצה להכין בעקבות הלמידה על פועלו של רון חולדאי‪.‬‬ ‫התוצר צריך לתת מענה לשאלה‪" :‬מה מייחד את אישיותו ופועלו של רון חולדאי?"‬ ‫התוצר יכול להיות מגוון וכדאי לעודד את הקבוצות ליצירתיות בתכנון ובהכנת התוצר‪.‬‬ ‫רעיונות לתוצרים‪:‬‬ ‫‪ -‬כתיבת שיר על הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת סיפור קצר על הדמות‬ ‫‪ -‬תיאור יום מיוחד ביומו של הדמות‬ ‫‪ -‬המחזת הצגה קצרה‬ ‫‪ -‬כתיבת חידון שאלות על הדמות‬ ‫‪ -‬הכנת קולאז' המתאר את אופיו ומעשיו של הדמות‬ ‫‪ -‬כתיבת ריאיון עם הדמות (לחשוב גם על התשובות‪ /‬להמחיז את הריאיון)‬ ‫חלק ‪ - 4‬הצגת התוצרים בכיתה (‪ 25-30‬דק')‬ ‫כל קבוצה מציגה את התוצר אותו הכינה בפני הכיתה‪ .‬מומלץ להכין קיר עליו תולים את תוצרי‬ ‫הקבוצות (במידה ומתקיימת למידה על מספר דמויות ליצור קיר משותף המציג אותן לאורך תהליך‬ ‫הלמידה)‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬במידה ולא נותר זמן להצגת התוצרים בשיעור‪ ,‬אפשר לקיים חלק זה בשיעור אחר‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫תכנית מנהיגות‪ ,‬דמויות מעוררות השראה‪ ,‬שבוע גזר‬ ‫תכנית פעילות לכיתות ו'‬ ‫עיר גדולה ואנשים בה הרבה ‪ -‬מחולדה לתל אביב‬ ‫הוצאת ידיעות אחרונות‬ ‫"עולמנו‪ ,‬עולם הילדים‪ ,‬התנהל במסגרת ברורה ומוכרת‪ .‬גרנו בבית הילדים‪ ,‬חיינו בחברת הילדים עם‬ ‫חדר האוכל שלה והעיתון שלה‪ ,‬למדנו בבית הספר המקומי‪ ,‬היינו עסוקים מבוקר עד ערב‪ -‬בלימודים‪,‬‬ ‫בעבודה‪ ,‬בפעילות ובעיקר בחיק הטבע שסבב אותנו‪ .‬ועם זה היינו יצורים חופשיים‪ ,‬והתנהלנו בלי‬ ‫פיקוח של מבוגרים‪ ...‬העולם שלנו סבב סביב הטבע ‪ -‬עולם של כבשה‪ ,‬פרה‪ ,‬פרח‪ ,‬ציפור‪ ,‬נחש ודגי‬ ‫נוי‪ .‬אחרי הגשם הראשון יצאנו מסוחררים מהניחוח המיוחד וידענו שהחלזונות יצאו החוצה‪ .‬ידענו‬ ‫מתי פורחים הכלניות‪ ,‬הפרגים והנוריות‪ ,‬ומתי מבשיל כל פרי בבוסתנים‪ .‬היינו חשופים לכל דבר‪ ,‬וכל‬ ‫דבר בדרך לימוד אותנו שיעור‪ .‬הכל עשינו בעצמנו‪ :‬עדרנו‪ ,‬שתלנו‪ ,‬קברנו‪...‬‬ ‫שגרת בית הילדים יצרה סדר בחיים‪ :‬קמים בשש בבוקר‪ ,‬מסדרים את המיטה‪ ,‬כל ילד יודע היכן‬ ‫הנעליים ומברשת השיניים שלו‪ .‬בשבע ורבע שיעור ראשון‪ ,‬בשמונה אוכלים ארוחת בוקר וחוזרים‬ ‫ללמוד‪ .‬ארוחת צהריים בשעה אחת ואחריה שעתיים של עבודה‪ ,‬כל ילד וילדה בעבודה שאליה שובצו‪.‬‬ ‫הארוחות מתנהלות גם הן בשגרה קבועה‪ :‬אין קמים מן השולחן לפני שמסיימים את כל האוכל‬ ‫בצלחת‪ ...‬את שעות אחר הצהריים מבלים בבית ההורים‪.‬‬ ‫בחולדה‪ ,‬בניגוד לקיבוצים רבים אחרים‪ ,‬ייחסו חשיבות רבה למסגרת המשפחתית‪...‬זה היה עולם‬ ‫ומלואו‪ .‬שם יכולתי להתבודד‪ ,‬להתרחק לשעה קלה מההמון‪ ,‬להתאמן בנגינה בכינור ולהתמסר‬ ‫לקריאה ולשא ר עיסוקים ביחידות‪ .‬בערב חוזרים לבית הילדים להשכבה ולכיבוי אורות‪ ...‬בגילים‬ ‫מאוחרים יותר יוחדו שעות אחר הצהריים לאימוני ספורט‪ ,‬נגינה והכנת שיעורי בית‪".‬‬ ‫‪28‬‬