‫‪1‬‬ ‫‪ 26‬במאי ‪2022‬‬ ‫כה' באייר תשפ"ב‬ ‫סימוכין‪630623 :‬‬ ‫לכבוד‬ ‫הגב' הדר סוגקר‬ ‫היתרי פליטה‬ ‫אגף איכות אוויר‬ ‫המשרד להגנת הסביבה‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫הנדון‪ :‬הערות מועצה אזורית גזר לבקשת מפעל נשר לחידוש היתר פליטה מספר ‪1210‬‬ ‫המועצה האזורית גזר ("המועצה") מגישה בזאת את התנגדותה לטיוטת היתר הפליטה מספר ‪ ,1210‬שהוגשה למפעל‬ ‫נשר ("המפעל") והוצגה להערות הציבור בתאריך ‪ 14‬באפריל ‪.2022‬‬ ‫פתח דבר‬ ‫בראשית דברינו נבקש לשוב ולהדגיש‪ ,‬כי ככל הידוע למועצה‪ ,‬מפעל נשר‪ ,‬הממוקם קילומטרים בודדים מריכוזי‬ ‫אוכלוסייה בלב הארץ ‪ -‬רמלה‪ ,‬לוד‪ ,‬מודיעין‪ ,‬יישובי מועצה אזורית גזר‪ ,‬מועצה אזורית חבל מודיעין ועוד ‪ -‬הינו‬ ‫המפעל המזהם ביותר במדינת ישראל לגבי תחמוצות חנקן וכספית וייתכן שאף למזהמים נוספים‪ .‬המפעל הינו‬ ‫מקור הפליטה בעל העלויות החיצוניות מהגדולות ביותר במדינת ישראל‪ ,‬שני רק לחברת החשמל‪ .‬כלומר גם כאשר‬ ‫המפעל עומד בערכי הפליטה שנקבעו עבורו בהיתר‪ ,‬עדיין מדובר במפעל שתרומתו לזיהום אוויר והשפעתו‬ ‫השלילית על בריאות הציבור והסביבה הינה מבין הגדולות במדינה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לאחר הסבת תחנות הפחם של חברת חשמל לגז טבעי‪ ,‬בכל הנוגע למספר מזהמים לא מבוטל כגון‬ ‫תחמוצות חנקן וכספית‪ ,‬מפעל נשר צפוי לתפוס את המקום הראשון בטבלאות המפל"ס המפורסמות על‪-‬ידי המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫אנו מבקשים מהמשרד להגנת הסביבה להתחשב בעובדה זו בבואו לקבוע את תנאי ההיתר‪ ,‬את ערכי הפליטה‬ ‫ואת ההקלות שינתנו למפעל בסדר גודל שכזה‪ .‬תנאי ההיתר יש לזכור ידרשו מהמפעל למשך ‪ 7‬השנים הבאות‪ ,‬בהן‬ ‫צפויה עלייה בגודל הייצור של המפעל‪ ,‬ומכאן כפועל ישיר‪ ,‬עלייה בכמות הזיהום שמפעל נשר מייצר ועלייה בגודל‬ ‫השפעתו השלילית על סביבתו ‪ -‬אוכלוסייה ואקוסיסטמות‪.‬‬ ‫אין ספק שלאור כל זאת ‪ ,‬נכון היה לו מפעל נשר היה מתקיים הרחק ממוקד האוכלוסייה מרכזי‪ ,‬אולם היות ואין‬ ‫כך הדבר‪ ,‬הרי שיש להשית עליו את התנאים המחמירים ביותר בכל הנוגע לפליטות לאוויר‪ ,‬לקרקע ולמים‬ ‫הטבעיים בסביבתו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תמצית בקשתינו‪:‬‬ ‫לאחר שהמועצה התייעצה במומחית איכות האוויר‪ ,‬קרין טננצפ‪ ,‬אשר עבודתה המקצועית היוותה את הבסיס‬ ‫למסמך זה‪ ,‬להלן תמצית פירוט התנגדות המועצה‪ ,‬שיפורטו בהרחבה בהמשך מסמך זה‪:‬‬ ‫הגדרת המפעל כמפעל השורף פסולת ופסולת מסוכנת‪ ,‬בהתאם לקטגוריה ‪ 5‬בתוספת השלישית של חוק‬ ‫א‪.‬‬ ‫אוויר נקי‪.2008 ,‬‬ ‫השמת ערך פליטה לתחמוצות חנקן ‪ ,‬של ‪ 350‬מ"ג‪/‬מק"ת באופן מיידי מיום כניסת ההיתר לתוקף ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫החמרת דרישות המשרד להגנ"ס ממפעל נשר בכל הנוגע לצמצום פליטות מזהמים לאוויר לכל הפחות ‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כפי שמופיע במסמכי ה ‪ BREF‬המתייחסים למתקני שריפת פסולת‪.‬‬ ‫הצעה להחלת תקן בועה לחלקיקים ותחמוצות חנקן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫איסור הוספת מתקנים למפעל אשר יגרמו לעלייה בכמות המזהמים הנפלטים לסביבה‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יישום שקיפות גבוהה לגבי נתוני הפליטות (נתוני ניטור רציף)‪ ,‬סוג וכמות פסולת (מסוכנות ושאינן‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מסוכנות)‪ ,‬שהמפעל שורף ומאחסן תוצאות הניסויים שהמפעל מבצע ושעתיד לבצע בהקשר של שריפת‬ ‫פסולת ופליטת מזהמים‬ ‫ביצוע דיגום סביבתי נרחב למזהמים שפוטנציאל הפליטה שלהם משריפת פסולות ופעילות הייצור בנשר‪,‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫גבוהה‪.‬‬ ‫בחינה מחודשת של הגדרת ממוצע תקף לעיניין חריגות ‪ ,‬בכל הנוגע להפחתת רווח בר סמך הממוצע‬ ‫ח‪.‬‬ ‫המחושב ‪.‬‬ ‫דרישה לביצוע סקר אפידמיולוגי נרחב בסביבת המפעל‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫להלן פירוט הערותינו לבקשת המפעל לחידוש היתר פליטה‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיווג מקור הפליטה‪ :‬מקור הפליטה שייך לסעיף ‪ 3‬תעשייה מינרלית ‪ -‬תת סעיף ‪ - 1‬ייצור מלט באמצעות‬ ‫כבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על ‪ 500‬טון ליום ‪ -‬אנו מתנגדים לסיווג מפעל נשר כמפעל לייצור‬ ‫מלט בלבד‪ .‬המפעל פועל דה פאקטו כמשרפה לשריפת פסולת ופסולות מסוכנת‪ .‬היקף פעילות המפעל תואם‬ ‫את הגדרת קטגוריות ‪ 5.2‬ו‪ 5.3 -‬בתוספת השלישית של חוק אוויר נקי ובנספח ‪ 1‬בדירקטיבת ‪.IED‬‬ ‫למרות החרגת מפעלים שפעילותם העיקרית היא ייצור מוצר‪ ,‬יש להתייחס למפעל נשר כמפעל לשריפת‬ ‫פסולת ופסולות מסוכנות שכן בפועל המפעל שורף פסולות ופסולות מסוכנות בהיקף ניכר‪ ,‬ואף עתיד לעשות‬ ‫בהיקפים הולכים וגדלים לאורך העשור הקרוב‪ ,‬לפחות‪ .‬הגדרת המפעל כמפעל לשריפת פסולות נדרשת בכל‬ ‫הנוגע לקביעת תנאים נוספים בהיתר‪ ,‬וכן לעניין שקיפות לציבור‪.‬‬ ‫‪ .2‬מניעת פליטות לא שגרתיות (סעיף ‪ 6‬א) ‪ -‬במהלך שנת ‪ 2021‬התרחשו במפעל כ‪ 86-‬אירועי פליטה לא שגרתית‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שבכ‪ 23%-‬מהימים בשנה התרחשה פליטה לא שגרתית מהמפעל – מדובר במספר יוצא דופן שאינו‬ ‫מעיד טובות‪ .‬במהלך שנת ‪ ,2021‬קיבלה המועצה תלונות רבות מלוות בתמונות בנוגע לפליטות הלא מבוקרות‪.‬‬ ‫במקרים רבים נראתה הפליטה מרחוק כעננת חלקיקים הנפלטת ממקור כלשהו בתוך שטח המפעל‪ .‬אין לרשות‬ ‫מקומית קטנה שגובלת במפעל את היכולת לבצע אכיפה על מפעל שאינו נמצא בתחומה‪ ,‬וחובתו של משרד הגנת‬ ‫‪3‬‬ ‫הסביבה בעניין זה לבצע פיקוח יעיל‪ ,‬מהיר ואפקטיבי על מנת להגן על בריאות התושבים הגרים בסמיכות‬ ‫למפעל‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬הדרישה כפי שמופיעה בסעיף ‪6‬א אינה מאפשרת בקרה טובה דיה במטרה שמספר ארועי הפליטה הלא‬ ‫שגרתית ירדו‪ .‬אנו דורשים כי מעבר לבקשת המשרד "להחזקה והפעלת נהלים למניעת פליטות לא שגרתיות"‪,‬‬ ‫יתווסף תנאי מגביל לקיומם ‪ ,‬כך שמעבר למספר אירועים בשנה‪ ,‬עצם הפליטה הלא שגרתית תחשב כהפרה‬ ‫או חריגה מתנאי ההיתר‪ ,‬הדורשת אכיפה‪.‬‬ ‫‪ .3‬דרישת דיגום (סעיף ‪14‬ד) ‪ -‬בנוגע לתכנית הדיגום התקופתית‪ ,‬אנו דורשים יישום של הנחייה הקיימת‬ ‫במסמכי ה ‪ ,CLM BREF‬סעיף ‪ .1.3.9.1‬בסעיף האמור מפורטת הנחייה לדיגום דיוקסינים לאורך ‪ 30‬יום‪,‬‬ ‫ולא כפי שנדרש בטיוטה כדיגום יומי לאורך ‪ 8‬שעות בלבד‪ .‬פליטות של דיוקסינים ומתכות כבדות בתהליך‬ ‫ייצור הקלינקר במתקנים עם ‪ ,Raw Mill in-line‬הן פליטות בריכוזים משתנים‪ ,‬אשר יכולות לייצר "פיקים"‬ ‫בריכוזי הפליטות‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לבצע את דיגומי מזהמים אלה במתכונת מיוחדת לזיהוי ה"פיקים"‪ .‬אנו דורשים‬ ‫שינוי בהנחיות הדיגום (סעיף ‪ 14‬וטבלה א') לכלל המתכות הכבדות הנדרשות לדיגום וכן לדיוקסינים ופורנים‬ ‫(‪ ,)PCDD‬באופן שישקף את הניסיון ל"תפיסת הפיקים" בפליטה‪.‬‬ ‫‪ .4‬חישוב ריכוז תקף על‪-‬ידי הפחתת מכפלת רווח בר סמך בערך הפליטה‪ ,‬מן הממוצע האריתמטי המחושב‬ ‫(סעיף ‪ 16‬א‪ - ).2.‬סעיף זה מורה על חישוב ממוצע תקף לעניין חריגות על‪-‬ידי הפחתה גורפת של מכפלת רווח‬ ‫בר סמך בערך הפליטה מממוצע הריכוזים המחושב במכשירי הניטור הרציף‪ .‬להבנתנו‪ ,‬הכפלת הרווח בר סמך‬ ‫בערך הפליטה (כפי שמופיע בעמודה השביעית של טבלה א')‪ ,‬והפחתת ערך זה מן הממוצע המחושב‬ ‫(יומי‪/‬שעתי)‪ ,‬מייצר ערך שמשמעותו אינה ברורה‪ .‬נבקש להבהיר את משמעות הממוצע "המתוקן" בהתאם‬ ‫להנחייה המופיעה בסעיף זה‪ ,‬וכן את הקשר בין ערך זה לממוצע האריתמתי מחד ולערך הפליטה מנגד‪.‬‬ ‫‪ .5‬סעיף ‪ 18‬א‪ " - .‬מדי שניים‪-‬עשר חודשים‪ ,‬מיום כניסת היתר זה לתוקף‪ ,‬בעל מקור הפליטה יגיש לאישור רכז‬ ‫איכות האוויר תכנית לדיגום סביבתי הכוללת סריקת מתכות‪ ,‬לרבות‪ :‬ניקל‪ ,‬קדמיום‪ ,‬ארסן‪ ,‬כספית באבק‬ ‫מרחף ובאבק נשים ובנוסף אדי כספית‪ -".‬אנו מבקשים שהמשרד יגדיר את מספר נקודות הדיגום הנדרשות‬ ‫ביישום תכנית דיגום זו וכן את רדיוס הבדיקה הנדרש מסביב לגדר המפעל‪.‬‬ ‫‪ .6‬סעיף ‪ 18‬י‪ " – .‬נתוני הניטור מהתחנה ביד רמב"ם‪ ,‬יועברו באופן רציף למרכז ניטור אוויר ארצי של המשרד‬ ‫להגנת הסביבה"‪ -‬אנו מבקשים שהמשרד ידרוש את העברת הנתונים בזמן אמת גם משאר תחנות‬ ‫הניטור‪/‬אנלייזרים המופעלים על‪-‬ידי מפעל נשר‪.‬‬ ‫‪ .7‬סעיף ‪ - 21‬המשרד מתיר למפעל להגדיל את היקף שריפת הפסולות והפסולות המסוכנות לצורכי ייצור אנרגיה‬ ‫ותחליפי חו"ג‪ ,‬במדרגות של ‪ 15%‬בכל פעם‪ ,‬תוך עמידה ברשימת תנאים המפורטים בסעיף ‪ 21‬ג‪ .‬אנו מבקשים‬ ‫להוסיף לרשימת תנאים אלה התייחסות וניתוח נתוני הדיגום הסביבתי העדכני ביותר (כפי שנדרש בסעיף‬ ‫‪ 18‬א בטיוטת ההיתר)‪ .‬ישנה חשיבות מכרעת להכיר ולהבין את התנהגות הפליטות כפי שיוצאות מהמפעל‬ ‫ומשפיעות על סביבתו‪ ,‬במיוחד לאור הכמויות הגדולות ביותר של המזהמים הנפלטים מארובות כבשני המפעל‬ ‫ושאר מקורות הפליטה של המפעל‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי גם בעת עמידה בערכי הפליטה כפי שמפורטים בהיתר‪ ,‬ואשר‬ ‫מבוטאים בריכוזים‪ ,‬כמות המזהמים הנפלטים ואשר משפיעים באופן ישיר ועקיף על בריאות האוכלוסייה‬ ‫‪4‬‬ ‫והסביבה הינה עצומה‪ ,‬הגדולה ביותר במדינה לגבי מזהמים מסוימים‪ .‬הגדלת כמויות הפסולות הנשרפות‬ ‫במפעל (לצורכי אנרגיה וחו"ג) ‪ ,‬צפויה להגדיל את כמות המזהמים הנפלטים (לאו דווקא הריכוזים)‪ .‬לכן אנו‬ ‫דורשים כי כתנאי למתן אישור למפעל לעלות במדרגת כמות הפסולת המותרת לשריפה‪ ,‬יידרש המפעל גם לבחון‬ ‫את המצב בסביבה כפי שמתבטא בכמות מזהמים‪ ,‬מגמות‪ ,‬ריכוזים‪ ,‬השפעה‪ ,‬עלות חיצונית ועוד ‪ -‬ולא רק‬ ‫בהתייחסות לעמידה בערכי הפליטה‪.‬‬ ‫נוסיף ונבקש‪ ,‬כי הריכוזים בסביבת המפעל יבחנו לא רק אל מול ערכי הסביבה‪ ,‬אלא גם אל מול ערכי היעד‪,‬‬ ‫שהרי ערכי היעד הם המשקפים את גבול ההשפעה הבריאותית והסביבתית‪ ,‬ללא התייחסות לשיקולים‬ ‫כלכליים‪ ,‬טכנולוגיים ואחרים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אנו מחזקים את המשרד בקביעתו‪ ,‬כפי שמופיעה בסעיף ‪.21‬ג‪ ,1.‬לפיה נדרשת לחלוף שנה בין עליית‬ ‫מדרגה אחת לאחרת‪ ,‬ואת התנאים הנדרשים לקבלת אישור עליית המדרגה‪ ,‬כגון מינימום של שישה דיגומים‪.‬‬ ‫אנחנו מקוות כי במהלך שנה זו ‪ -‬ולפני אישור המשרד להגנת הסביבה לעליית המדרגה ‪ -‬ייבחנו לא רק‬ ‫הפרמטרים הנפלטים אלא גם אלו המצויים בסביבה‪ ,‬כגון מגמות הריכוזים שנמדדו בתחנות הניטור והדיגומים‬ ‫הסביבתיים‪ ,‬ריכוזי המזהמים בגזי הפליטה וכדומה‪.‬‬ ‫‪ .8‬סעיף ‪ 21‬ג‪ - 4.‬אנו מבקשים ניסוח ברור יותר של המונח המופיע בסעיף זה ‪" -‬עלה חשש כי ישנן חריגות"‪ .‬האם‬ ‫מדובר בחריגה אחת? האם מדובר בחריגה מעבר למותר בטבלה א' ללא התייחסות לרווח בר סמך או עם? נבקש‬ ‫לדייק סעיף זה‪.‬‬ ‫סעיף ‪.21‬ה‪ - 3.‬ראו הערותינו לסעיף ‪.21‬ג‪ .4.‬נבקש מהמשרד לחדד את הגדרת החריגה גם בהקשר זה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫‪ .10‬סעיף ‪ 21‬ז ‪ -‬אנו מתנגדים לאישור הפעלה בעת חריגה במשך ‪ 4‬שעות נוספות‪ .‬בעת חריגה נצפה מהמשרד לדרוש‬ ‫עצירה מוחלטת של הפעילות החורגת‪ ,‬כפי שנדרש ממפעלים אחרים בעלי היתרי פליטה‪ ,‬וכן כפי שנדרש על‬ ‫מנת לצמצם כמה שניתן את ההשפעה השלילית של מפעל נשר על סביבתו‪.‬‬ ‫‪ .11‬סעיף ‪ 21‬ח ‪ -‬אנו מתנגדים באופן נחרץ לאישור הזנת פסולות שאינן עומדות בדרישות ההיתר (נספחים ‪ 2‬ו ‪.)3‬‬ ‫אנו ערים למצב הקיים בו "פתרון" שריפת פסולת יכול להיתפס כפתרון "טוב" יותר לעומת פתרונות אחרים‬ ‫אשר קיימים כיום במדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬קביעת טווח תכולה של חומרים מזיקים בפסולות הנשרפות במפעל נועד‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬על מנת למנוע ריכוזים גבוהים בגזים הנפלטים מהכבשנים‪ ,‬וכן על מנת לצמצם במעט את השפעת‬ ‫המפעל מבחינת כמות מזהמים הנפלטת לסביבתו‪ .‬במתן אישור לחרוג מערכים אלה המשרד בעצם מייתר את‬ ‫נספחים ‪ 2‬ו‪ 3-‬והופך אותם לבלתי רלוונטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין בתנאים ששם המשרד בסעיף ‪ 21‬ח‪ ,.‬כדי להגן על‬ ‫התושבים והסביבה מפני ההשפעות הפוטנציאליות של חריגה מנספחים ‪ 2‬ו‪.3-‬‬ ‫‪ .12‬סעיף ‪ 22‬ב' בהקשר של "אנליזות מייצגות" ‪ -‬אנו מבקשים מהמשרד שיגדיר באופן ברור מהי "אנליזה‬ ‫מייצגת" מבחינת מספר אנליזות‪ ,‬אופן הביצוע ועוד‪ ,‬ולא להשאיר סעיף זה לפרשנות פתוחה‪.‬‬ ‫‪ .13‬סעיף ‪ 22‬ג ‪ -‬לעניין עלייה במדרגת כמות תחליפי הדלק לייצור אנרגיה (‪ 70% ,55%‬ו‪ ,)85%-‬נבקששהמשרד‬ ‫יתייחס לכל עלייה במדרגה שכזו כשינוי הפעלה משמעותי‪ ,‬כך שתוספת שריפת תחליפים תעבור בחינה‬ ‫מדוקדקת הכוללת סקר השפעה על הסביבה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .14‬התנגדות לסעיף ‪ - 22‬נושא תחליפי חו"ג הינו בעייתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מכיוון שישנם מצבים בהם למרות עמידה‬ ‫בערכי הפליטה ישנה עלייה מצטברת בכמות המזהמים הנפלטים‪ .‬במצבים בהם יידרש המפעל על מנת לשמור‬ ‫על אותה התפוקה‪ ,‬להזין לכל כבשן כמויות גדולות יותר של תחליף חו"ג‪ ,‬אזי הכמות המצטברת של כניסת‬ ‫המזהמים (למשל מתכות) לכבשן‪ ,‬הינה גדולה יותר‪ .‬מתוך כך‪ ,‬אנו מתנגדים בכל תוקף לאישור שריפת תחליפי‬ ‫חו"ג ובפרט לאישור שריפת תחליפי חו"ג שאינם עומדים בדרישות נספח ‪ 2‬ו ‪.3‬‬ ‫בהמשך לכך‪ ,‬עוד בסעיף ‪ -22‬נבקש הגדרה מפורשת וברורה לניסוח "גידול בפליטות"‪ ,‬משום שביחד עם‬ ‫הגידול בתפוקות (ובספיקת גזי הפליטה) של המפעל מתקיים כל העת גידול בכמות הפליטות של כלל המזהמים‬ ‫הנפלטים מהמפעל‪.‬‬ ‫‪ .15‬בבחינת דרישות ה‪ BAT-‬במסמך ה ‪ ,CLM BREF‬נראה כי חסרות בהיתר הנחיות לגבי השימוש בפסולת‬ ‫במפעל מלט‪ ,‬כפי שמפורט בסעיף ‪ 4.2.4‬ב‪ .BREF-‬למשל הדרישה להעלאת הטמפ' בכבשן ל‪ 1100-‬מעלות‬ ‫צלסיוס בשריפת פסולת מסוכנת בהזנת פסולות בעלות תכולות אורגנים הלוגניים של יותר מ ‪ ,1%‬תכולה‬ ‫המותרת לפי טיוטת היתר זה‪.‬‬ ‫‪ .16‬תחמוצות חנקן ‪ -‬טבלה א‪ ,‬כבשנים ‪ 1‬ו‪ – 2 -‬מפעל נשר הינו התורם מספר ‪ 1‬של תחמוצות החנקן במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אך עם זאת התקנים שהוא נדרש לעמוד בהם גבוהים לאין שעור מהערכים באירופה‪ .‬אנו דורשים תנאי‬ ‫בהיתר בעל תוקף מיידי לעמידה בערך המחמיר ביותר של תחמוצות חנקן מתוך מסמכי ה ‪CLM BREF‬‬ ‫העומד על ‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת‪ .‬אנו מבקשים ליישמו באופן מידי‪ .‬ערך זה‪ ,‬של ‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת‪ ,‬הינו ערך פליטה‬ ‫שנדרש ממפעלים רבים ברחבי אירופה כבר בשנת ‪ ,2008‬ולא ברור כלל מדוע מפעל נשר נדרש לערך הפליטה‬ ‫הגבוה של ‪ 785‬מ"ג בלבד עד סוף שנת ‪.2022‬‬ ‫הערך לתחמוצות חנקן שניתן למפעל עד שנת ‪ 2026‬הינו ערך מקל שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישות‬ ‫האירופאיות להחמרה‪ .‬חמור הדבר שבעתיים כאשר דרישה מטעם המשרד להפחתת תחמוצות חנקן בהקשר‬ ‫של הגדלת כמות הפסולת הנשרפת‪ ,‬הוצגה בפני המפעל כבר בשנת ‪ ,12018‬אך המפעל לא עמד בדרישה‪ .‬טענת‬ ‫המפעל כעת‪ ,2‬ש"כל עוד לא בוצע פרויקט שדרוג הקלציינרים‪ ,‬אין אפשרות לעמוד בערך של ‪ 350‬מ"ג‪/‬מק"ת"‬ ‫אינה סבירה‪ .‬כבר לפני ‪ 4‬שנים לפחות‪ ,‬היה ידוע למפעל שיידרש לערך פליטה שכזה לתחמוצות חנקן‪ ,3‬ולא‬ ‫ייתכן שהמפעל יצא נשכר מחוסר העמידה בדרישות המשרד בעבר‪.‬‬ ‫אנו שבים ודרושים יישום ערך מחמיר של ‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת באופן מידי‪ ,‬גם אם הדבר אומר שמפעל נשר יהיה‬ ‫בחריגה מרגע אישור ההיתר!‬ ‫‪ .17‬ערך פליטת כספית‪ -‬טבלה א'‪ -‬ב ‪ CLM BREF‬סעיף ‪ ,4.2‬טבלה ‪ ,4.5‬נכתב כי ערכי הפליטה של כספית תלויים‬ ‫באופן ישיר בתכולתה בחו"ג ובדלקים החלופיים‪ ,‬וכי כאשר מתקבל ערך של ‪ 0.05‬יש לשקול דרישה‬ ‫לטכנולוגיית טיפול נוספת בפליטות‪ .‬הערך המקובל בהם עומדים מפעלי מלט באירופה הינו ‪ 0.03‬מ"ג ומטה‬ ‫(נכון למועד יציאת ה ‪ BREF‬בשנת ‪ 2013‬ויש להניח שמאז ועד היום חל אף שיפור באופן הטיפול בפליטות אלה‬ ‫ממפעלי מלט)‪ .‬לכן אנו דורשים יישום ערך מחמיר השווה לפחות ל ‪ 0.03‬מ"ג‪/‬מק"ת‪.‬‬ ‫‪ 1‬נשר רמלה ‪ -‬סיכום פגישה עם המשרד להגנת הסביבה‪12/2/2018 ,‬‬ ‫‪ 2‬הערות מפעל נשר לטיוטת היתר הפליטה‪30/3/2022 -‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .18‬ערך פליטת חלקיקים ‪ -‬אנו דורשים להשית על כל טחנות המלט ערך פליטה של ‪ 10‬מ"ג‪/‬מק"ת‪ .‬פליטת‬ ‫החלקיקים מהמפעל עולה משנה לשנה‪ ,‬כפי הנראה בעקבות תוספת מתקני ייצור ומעלייה בתפוקת המפעל‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לאורך השנים נמדדו חריגות בערכי הסביבה והיעד של חלקיקים בסביבת המפעל‪ .‬משום כך יש‬ ‫לשאוף לצמצם את גודל פליטות החלקיקים מהמפעל כמה שניתן ולהשית את ערכי הפליטה המחמירים‬ ‫ביותר‪ .‬לחלופין‪ ,‬אנו מציעים לבחון החלת "ערך בועה" לעניין חלקיקים ממפעל נשר‪.‬‬ ‫‪ .19‬אנו דורשים השתת ערך פליטה של ‪ 10‬מ"ג לחלקיקים מכבשן מספר ‪ ,1‬וזאת בדומה לנדרש מכבשן מספר‬ ‫‪ - 2‬אין הצדקה למתן הקלה בנושא חלקיקים למפעל נשר‪ ,‬וזאת לאור היסטוריית פליטות חלקיקים‬ ‫מהמפעל‪ ,‬הן ממקורות מוקדיים והן ממקורות לא‪-‬מוקדיים‪ .‬אנו מזכירים שוב שמפעל נשר הינו המפעל‬ ‫בעל העלויות החיצוניות הגדולות ביותר בישראל‪ ,‬לכן כל הפחתה של מ"ג חלקיקים הינו משמעותי‬ ‫להפחתת השפעתו השלילית של המפעל על בריאותינו וסביבתנו‪.‬‬ ‫‪ .20‬בשלב זה אנו מבקשים לשוב ולדרוש את החמרת התנאים בהיתר הפליטה של נשר לפחות בהתאם לנדרש‬ ‫במסמכי ה ‪ BREF‬הרלוונטיים למפעלים השורפים פסולת ופסולת מסוכנת שלא כתהליך עיקרי ‪ -‬היינו‬ ‫לפי ‪ .WI BREF‬לצורך כך מובאת כאן טבלה ובה ערכי הפליטה המחמירים‪ ,‬לחלק מן המזהמים כפי‬ ‫שמופיע ב ‪ CLM BREF‬וב ‪ , WI BREF‬תוך השוואתם לערכי הפליטה שנקבעו בטיוטת ההיתר של המפעל‪.‬‬ ‫אנו מבקשים מהמשרד להחמיר את ערכי הפליטה היכן שניתן וזאת שוב מתוך ההבנה שמפעל נשר הינו‬ ‫המפעל המזהם ביותר במדינת ישראל וזה שהעלויות החיצוניות שלו הן הגבוהות ביותר כל זאת‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות מרבית לקרבתו למוקדי אוכלוסייה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ברצוננו להסב את תשומת לב נציגי המשרד‪ ,‬שגם בהתייחס ל ‪ ,CLM BREF‬ישנם מזהמים לגביהם‬ ‫המפעל נדרש לעמידה בערך שאינו המחמיר ביותר‪ ,‬דוגמת ‪ PCDD‬ותחמוצות חנקן‪ .‬אנו מבקשים לתקן‬ ‫ערכים אלו בטיוטת ההיתר כך שישקפו את הדרישה המחמירה ביותר‪.‬‬ ‫טבלה מספר ‪ :1‬השוואת ערכי הפליטה המחמירים למתקנים השורפים פסולת מתוך טיוטת היתר פליטה‬ ‫נשר‪ WI BREF ,‬ו ‪CLM BREF‬‬ ‫‪WI BREF‬‬ ‫‪CLM BREF‬‬ ‫הערך בטיוטת ההיתר לכבשנים‬ ‫מזהם‬ ‫‪1‬ו‪2‬‬ ‫(הערך המחמיר)‬ ‫(הערך המחמיר)‬ ‫‪50‬‬ ‫‪ 200‬מ"ג ‪3‬‬ ‫‪ -785‬עד סוף ‪2022‬‬ ‫תחמוצות חנקן‬ ‫(נדרש כבר בשנת ‪2008‬‬ ‫‪ -500‬עד בערך סוף ‪2026‬‬ ‫ברחבי אירופה‪ ,‬בשריפה‬ ‫‪ -350‬לאחר מכן(או קודם ‪ ,‬בעת‬ ‫משולבת)‬ ‫שריפת ‪ 60%‬תחליפי דלק)‬ ‫‪2‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ -50‬עד סוף ‪2022‬‬ ‫‪NH3‬‬ ‫‪ -30‬לאחר מכן‬ ‫‪5‬‬ ‫‪>50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫תחמוצות גופרית‬ ‫‪ 3‬ערך תחתון ל‪Preheater kilns -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪>3‬‬ ‫‪>10‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪TOC‬‬ ‫‪>30‬‬ ‫כתלות בסוג הכבשן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪>10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪HCL‬‬ ‫‪>1‬‬ ‫‪>1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪HF‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪>0.05‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪PCDD‬‬ ‫‪ 0.05‬יומי‬ ‫‪>0.05‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪Hg‬‬ ‫‪ 0.01‬שנתי‬ ‫‪ 0.01‬שנתי‬ ‫‪0.005‬‬ ‫‪>0.05‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪Cd+Tl‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪>0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪As,Cr,Sb,Pb,C‬‬ ‫‪o,Cu,Mn,Ni‬‬ ‫נדרש לדיגום‬ ‫לא נדרש‬ ‫לא נדרש‬ ‫‪N2O‬‬ ‫‪ .21‬ארובה ‪ - 41180‬טבלה א' ‪ -‬למקור פליטה זה ניתן היתר לריכוז תחמוצות חנקן של ‪ 700‬מ"ג‪ .‬ערך זה גבוה‬ ‫פי כמה מכל הערכים המצויים במסמך ה‪ .CLM BREF -‬אנו דורשים ליישם גם כאן ערך פליטה מירבי‬ ‫של ‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת‪.‬‬ ‫‪ .22‬בטיוטת היתר זה ניתנו למפעל מספר הקלות שתכליתן אינה ברורה ואנו מבקשים לבטלן‪:‬‬ ‫‪ .a‬הקלה בערך הפליטה של אמוניה ‪ -‬בהיתר הישן נדרש המפעל ל‪ 35-‬מ"ג בכבשנים‪ ,‬כעת נדרשים‬ ‫ל‪ 50-‬מ"ג עד דצמבר ‪ 2022‬ורק אז נדרשים ל‪ 30-‬מ"ג‪ .‬האם ייתכן שעד כה היה המפעל בחריגה‬ ‫של אמוניה בשל אי יכולת לעמוד בערך הפליטה של ‪ 35‬מ"ג?‬ ‫אם כן‪ ,‬הציבור מבקש לדעת את פעילות האכיפה שביצע המשרד לטובת עניין זה;‬ ‫אם לא‪ ,‬מדוע ניתנה הקלה זו? אנו מבקשים לבטלה ולהשית על המפעל ערך מחמיר של‬ ‫‪ 30‬מ"ג מקסימום‪.‬‬ ‫‪ .b‬דיגום תקופתי לכספית ‪ -‬בהיתר הקודם נדרש דיגום כל ‪ 3‬חודשים‪ ,‬ובטיוטא כעת נדרש אחת‬ ‫לשנה‪ .‬אנו דורשים לבטל הקלה זו‪ .‬מפעל נשר הינו המפעל המזהם ביותר במדינה מבחינת כספית‪,‬‬ ‫והציג חריגות משמעותיות מערך הפליטה המותר בכבשני המפעל‪ ,‬ואיננו רואים כל סיבה ליתן‬ ‫הקלה בנוגע לכספית‪.‬‬ ‫‪ .23‬סקר אפידמיולוגי ‪ -‬מפעל נשר פועל מתחילת שנות ה‪ .50-‬לאורך עשרות שנים פלט המפעל מזהמים‬ ‫בכמויות אדירות שהלכו וגדלו לאורך השנים‪ .‬שנים רבות היה המפעל כמעט ולא מבוקר מבחינה סביבתית‪.‬‬ ‫כיום ידוע שמפעל נשר הינו המפעל בעל העלויות החיצוניות הגדולות ביותר במדינה‪ .‬החומרים הנפלטים‬ ‫לאוויר שוקעים עם המשקעים לקרקע ומחלחלים יחד למאגרי המים המשמשים כמקור למי שתייה‪ .‬אותם‬ ‫‪8‬‬ ‫מזהמים חודרים עם המשקעים לקרקע ולמזון שגדל באזור‪ .‬על בסיס כל זאת ומשום שמעולם לא נערך‬ ‫באזור סקר אפידמיולוגי מקיף‪ ,‬אנו מבקשים מהמשרד להגנ"ס לממן עריכת סקר אפדמיולוגי באזור‪,‬‬ ‫שייתן בסיס להבנתנו בנוגע להשפעת מפעל נשר על סביבתו‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫אין ספק שטיוטת היתר זה מכילה בתוכה תנאים נוספים שלא הופיעו בהיתר הקודם וניכר שהמשרד להגנת הסביבה‬ ‫השקיע משאבים רבים בהכנתו‪.‬‬ ‫נבקש מהמשרד להמשיך ולפעול למען שקיפות פעילותו בעניין מפעל נשר ופרסום המידע המבוקש על‪-‬ידי הציבור‬ ‫כגון‪ :‬פליטות‪ ,‬מצב ותוצאות שימועים‪ ,‬תוצאות ניסויים ועוד‪ .‬המועצה רואה בשקיפות נתונים אלה אלמנט הכרחי‬ ‫בהמשך פעילות מפעל נשר‪.‬‬ ‫מועצה אזורית גזר מוקירה את שיתוף הפעולה עם נציגי המשרד ומקווה שזה ימשך גם בשלב אכיפת תנאי ההיתר‬ ‫‪ -‬הוא הוא השלב המכריע והמשפיע אשר באמצעותו ניתן לשפר את מצב איכות הסביבה באזור‪.‬‬ ‫אנו מודות לכם על עבודתכם הנאמנה בשמירה על איכות האוויר והבריאות של תושבי הרשויות המקומיות הגובלות‬ ‫במפעל נשר‪ ,‬ומצפות להציג את האמור במסמך זה בדיון הציבורי לעניין הערות טיוטת היתר הפליטה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫רונית ויתקון ברקאי‬ ‫רותם ידלין‬ ‫יו"ר ועדת הגנת הסביבה‬ ‫ראשת מועצה‬ ‫מועצה אזורית גזר‬ ‫העתק‪:‬‬ ‫השרה תמר זנדברג‪ ,‬השרה להגנת הסביבה‬ ‫גברת גלית כהן‪ ,‬מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה‬ ‫מר גידי מזור‪ ,‬מנהל מחוז מרכז המשרד להגנ"ס‬ ‫מר גיא לסט ממונה היתרי פליטה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬ ‫מר צור גלין‪ ,‬רא"ג איכות אוויר המשרד להגנ"ס‬ ‫מר יניר שמולביץ‪ ,‬מנהל יחידה סביבתית‪ ,‬מועצה אזורית גזר‬