‫תוכנית‬ ‫פעולה‬ ‫למעבר‬ ‫לאנרגיה‬ ‫מקיימת‬ ‫‪2030‬‬ ‫תוכנית זו נכתבה במסגרת תוכנית "המאיץ"‪ -‬מעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫בהובלת משרד האנרגיה והתשתיות‪.‬‬ ‫תוכנית פעולה‬ ‫למעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫‪2030‬‬ ‫אוגוסט ‪2024‬‬ ‫תוכנית זו נכתבה במסגרת תוכנית "המאיץ"‪ -‬מעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫בהובלת משרד האנרגיה והתשתיות‪.‬‬ ‫שלמי תודה‬ ‫ייחודה ומורכבותה של התוכנית משתקפת גם במספר הרב של השותפים והתורמים לגיבושה במסגרות‬ ‫השונות‪ .‬זה המקום להכיר תודה לכולם‪:‬‬ ‫וועדת ההיגוי של התוכנית‪:‬‬ ‫יהודה שניוויס‪ -‬סגן ראשת המועצה‬ ‫טל כהן‪ -‬מנהל אגף פיתוח ואחזקה‬ ‫נטע טפיירו זקן‪ -‬סגנית מנהל אגף תפעול‪ ,‬תשתיות ואחזקה ומומנת אנרגיה‬ ‫נופר ששון עופר‪ -‬מנהלת יחידה סביבתית אזורית גזר‪ -‬שדות דן‬ ‫דקלה זיסמן‪ -‬יועצת מטעם התוכנית‬ ‫צוות התוכנית‪:‬‬ ‫אורן ברבי‪ ,‬ד"ר גילה לאור‪ ,‬ד"ר אורלי רונן‪ ,‬ד"ר טל גולדרט‪ ,‬שיר צדוק‪.‬‬ ‫דבר ראשת הרשות –רותם ידלין‬ ‫תקופה מורכבת זו‪ ,‬בה אתגרים ביטחוניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חברתיים וסביבתיים עומדים לפתחנו‪ ,‬מזמנת לנו‪,‬‬ ‫כרשות מקומית הזדמנויות להתחדשות תוך שינוי בדפוסי החשיבה ‪.‬‬ ‫השפעות שינויי האקלים כבר ניכרות ומורגשות‪ ,‬תרחישים להפסקות חשמל ארוכות )תרחישי עלטה( מלווים‬ ‫אותנו בתקופה האחרונה‪ ,‬התמודדות עם לחצי בינוי ותשתיות על השטחים הפתוחים ושמירה על המגזר‬ ‫החקלאי כמגזר רווחי ואיכותי – כל אלו הינם חלק מאתגרי המועצה‪.‬‬ ‫כמועצה‪ ,‬עלינו לפעול כדי להיערך ככל הניתן להשפעות העתידיות‪ .‬יכולתנו לעמוד באתגרים אלו‪ ,‬להתאים‬ ‫עצמנו למציאות המתפתחת‪ ,‬ולהמשיך במתן שירותים איכותיים לתושבי ותושבות המועצה‪ ,‬היא תכלית‬ ‫עבודתנו‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות המועצה צעדה כברת דרך בתחום הקיימות‪ ,‬ונקטה פעולות להיערכות לשינויי אקלים‪.‬‬ ‫הצטרפות לתוכנית המאיץ והצגת תוכנית עבודה מועצתית למעבר לאנרגיה מקיימת מקיפה ורחבה מצביעה‬ ‫על החשיבות הרבה והדגש המשמעותי שהמועצה שמה לתכנון עתיד המועצה באופן מיטבי תוך התחשבות‬ ‫במגמות בהווה ובעתיד ולפיתוח חוסן במצבי חירום‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתחום‪ ,‬וכן המעבר לאנרגיה מקיימת לא יבוא על חשבון‬ ‫שימור ופיתוח הציביון הכפרי‪-‬חקלאי של המועצה‪ ,‬אשר נמצא בחשיבות עליונה‪ .‬מטרתנו היא לשלב את‬ ‫ההתקדמות בתחום האנרגיה עם שמירה על השטחים הפתוחים‪ ,‬המגוון הביולוגי והחקלאות‪ ,‬תוך פיתוח‬ ‫התיירות ואיכות החיים של תושבות ותושבי המועצה‪.‬‬ ‫המועצה מתייחסת בכובד ראש למוכנותה לשינויי האקלים‪ ,‬וכן מבינה את אחריותה ליצירת חוסן אנרגטי‬ ‫ורציפות תפקודית בכל עת‪ .‬מימד זה מהווה נדבך חשוב בפועלה והוכנס באופן רוחבי לתוכניות העבודה‬ ‫לשנת ‪ 2025‬של המחלקות השונות‪.‬‬ ‫מועצה אזורית גזר גאה לקחת חלק בתוכנית המאיץ‪ ,‬ולהציג תוכנית עבודה מעמיקה ומקיפה למעבר לאנרגיה‬ ‫מקיימת במרחב הכפרי‪ .‬המועצה תמשיך לפעול ולטייב את פועלה בתחום האנרגיה‪ ,‬לקדם יוזמות‬ ‫משמעותיות בתחום הקיימות‪ ,‬ולנקוט ללא הפסק בפעולות קונקרטיות להיערכות ומיתון שינויי האקלים‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫רותם ידלין‬ ‫ראשת מועצה אזורית גזר‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫תקציר למקבלי החלטות‬ ‫כללי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1.1‬מעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫‪ 1.2‬עקרונות מנחים‬ ‫‪ 1.3‬מתודולוגיה‬ ‫‪ 1.4‬תהליך התכנון‬ ‫‪ 1.5‬תוצר התוכנית ‪ -‬תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫פרופיל הרשות המקומית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 2.1‬רקע כללי‬ ‫‪ 2.2‬אוכלוסייה‬ ‫‪ 2.3‬תחזיות צמיחה והתפתחות ברשות המקומית לשנים הקרובות‬ ‫‪ 2.4‬פרופיל האנרגיה ברשות ‪ -‬נתוני צריכת אנרגיה‪ ,‬ייצור אנרגיה‪ ,‬תחבורה חשמלית‬ ‫‪ 2.5‬תוכניות קיימות ברשות מתוקצבות ליישום‬ ‫‪ 2.6‬סיכום‬ ‫הערכת המצב‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 3.1‬נכסי הרשות‬ ‫‪ 3.2‬מערכת ניהול האנרגיה‬ ‫‪ 3.2.1‬נקודות תורפה לניהול אנרגיה ברשות‬ ‫‪ 3.2.2‬מיפוי מוקדי התערבות למעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫‪ 3.2.3‬מוקדים למעבר לאנרגיה מתחדשת‬ ‫‪ 3.2.4‬מיפוי מוקדי התערבות להגדלת חוסן באנרגיה‬ ‫‪ 3.2.5‬מיפוי מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי‬ ‫‪ 3.2.6‬מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית‬ ‫‪ 3.2.7‬סיכום‬ ‫תוכנית הפעולה נכסי הרשות‬ ‫‪4‬‬ ‫תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי‬ ‫‪5‬‬ ‫המעבר ליישום‬ ‫‪6‬‬ ‫תקציר למקבלי החלטות‬ ‫בשנים האחרונות מקדמת מועצה אזורית גזר את תחום הקיימות והיערכות לשינוי האקלים‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית המאיץ גיבשה המועצה תכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת עד שנת ‪ .2030‬כתיבת‬ ‫התוכנית נבעה מתוך הבנה כי למועצה תפקיד חשוב בקידום נושא זה בתחומה הן במגזר הרשותי והן‬ ‫במגזר החוץ רשותי‪ .‬התוכנית כוללת ארבעה מהלכים עיקריים‪ :‬מעבר לאנרגיה מתחדשת‪ ,‬מעבר‬ ‫לתחבורה חשמלית‪ ,‬התייעלות אנרגטית ויצירת חוסן אנרגטי‪.‬‬ ‫מועצה אזורית גזר‪ ,‬המונה כ‪ 29,281-‬תושבים המתגוררים ב‪ 25-‬יישובים )‪ 15‬מושבים‪ 5 ,‬קיבוצים ו‪5-‬‬ ‫יישובים קהילתיים(‪ ,‬מתאפיינת בשטחים פתוחים נרחבים המהווים ‪ 72%‬משטחה‪ .‬המועצה שואפת‬ ‫לשמור על המרחב בעל צביון כפרי וחקלאי‪ ,‬המנוהל על‪-‬ידי המועצה ובשיתוף הישובים‪ ,‬מתוך אחריות‬ ‫ומחויבות הדדית לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים‪ ,‬מזעור מפגעים ומעורבות סביבתית וחברתית‪,‬‬ ‫לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד‪ ,‬ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח האזור‪ .‬המועצה‬ ‫מנוהלת בצורה של שלטון דו רובדי‪ ,‬המחייב תיאום בין המועצה לוועדים המקומיים המנהלים את‬ ‫היישובים‪ .‬מבנה ארגוני זה מהווה אתגר ייחודי למועצות האזוריות בתהליך המעבר לאנרגיה מקיימת‪.‬‬ ‫כתיבת התוכנית החלה במיפוי מצב קיים‪ .‬התהליך כלל איסוף נתונים מקיף‪ ,‬פגישות עם בעלי תפקידים‬ ‫שונים לזיהוי פערים‪ ,‬חסמים והזדמנויות‪ ,‬סקר לאנשי מפתח ביישובים ומפגש שיתוף ציבור בו השתתפו‬ ‫בעלי עניין ואנשי מפתח ביישובים‪ .‬מאיסוף הנתונים וניתוחם עלו מספר תובנות‪:‬‬ ‫צריכת החשמל של הרשות מורכבת מארבעה מרכיבים עיקריים‪ :‬תאורת רחוב‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מתקני‬ ‫ספורט ומשרדי המועצה‪ .‬צריכת החשמל של מוסדות החינוך ותאורת הרחוב מהווה ‪ 88%‬מצריכת‬ ‫החשמל המועצתית וצריכת החשמל של מוסדות החינוך בלבד מהווה ‪ 50%‬מצריכת החשמל‬ ‫המועצתית‪.‬‬ ‫בתחום הגגות הסולאריים התגלה בפנינו פער‪ .‬בשנת ‪ 2019‬הותקנו מערכות סולאריות על גגות מבני‬ ‫המועצה )מוסדות חינוך ומשרדי המועצה(‪ .‬ההערכות באותה תקופה היו כי המועצה עמדה על ניצול‬ ‫של ‪ 100%‬מפוטנציאל שטחי הגגות‪ .‬במסגרת העבודה וניתוח הנתונים התברר כי על פי התנאים‬ ‫הכלכליים והטכנולוגיים‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬אין מיצוי של הפוטנציאל וקיימת אפשרות להרחבת שטח‬ ‫הפאנלים על גגות מבני המועצה ושילוב מערכות אגירה‪.‬‬ ‫במסגרת תמא ‪/10‬ד‪ 15/‬אושרו בשטחי המועצה ‪ 4‬שטחי מו"פ לאגרו וולטאי‪ .‬נכון לכתיבת שורות‬ ‫אלו‪ ,‬לא הוקמו המערכות בשטחי המועצה‪ .‬יתרה על כך‪ ,‬התברר כי מערכות התכנון מקדמות שטחים‬ ‫אגרו וולטאים ללא קשר להתקדמות התוכנית למחקר ופיתוח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2021‬קיימה המועצה כנס לעידוד התקנת מתקנים סולאריים על גגות פרטיים‪ .‬לכנס הגיעו‬ ‫חברות מגוונות שהציעו את מרכולתן וכ‪ 100‬תושבים ותושבות אשר התעניינו בהתקנת מערכת על‬ ‫גג ביתם‪.‬‬ ‫תאורה חסכונית‪ -‬ברמת המועצה קודם מעבר הדרגתי לתאורת לד בכל יישובי המועצה ובתמיכתה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מתקיים מעבר הדרגתי של תאורה במשרדי המועצה ומוסדות החינוך לתאורה חסכונית‪.‬‬ ‫במסגרת ההתייעלות האנרגטית מקדם אגף תשתיות החלפת ציוד חשמלי )מזגנים‪ ,‬מקררים וכו(‬ ‫לציוד חסכוני בצריכת חשמל‪.‬‬ ‫המועצה עוברת לצי רכב חשמלי‪ .‬כל רכב חדש שמתקבל הינו רכב חשמלי‪.‬‬ ‫מתוך נתוני המצב הקיים שהוצגו לעיל החליטה וועדת ההיגוי של התוכנית לנקוט בגישה הוליסטית לניהול‬ ‫משאבי האנרגיה המשלבת פיתוח תשתיות‪ ,‬מעורבות קהילתית ותכנון אסטרטגי ארוך טווח‪ .‬ניהול שכזה‬ ‫יוביל לשיפור משמעותי בחוסן האנרגטי‪ ,‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬הפחתת טביעת הרגל הפחמנית‪ ,‬והעלאת‬ ‫איכות החיים במועצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבנו כי יש לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לניהול האנרגיה‪ ,‬תוך התחשבות‬ ‫במגבלות ובהזדמנויות הייחודיות למועצה‪.‬‬ ‫להלן עיקרי המסקנות ותוכניות העבודה עבור נכסי הרשות והנכסים החוץ‪ -‬רשותיים‪:‬‬ ‫נכסי הרשות‪:‬‬ ‫‪ .1‬קיים פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית – התחום ייבדק על ידי יועץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬על מנת לייצר תהליך‬ ‫עבודה דינמי תוקם במועצה מנהלת אנרגיה תחת היחידה האסטרטגית המורכבת ממנהלי מחלקות‬ ‫ואגפים שונים‪ .‬תפקידה של המינהלת הוא לעקוב אחר הפרויקטים השונים בתחום האנרגיה‪ ,‬ולוודא שהם‬ ‫עונים על צרכי הרשות ואינם פוגעים בערכיות הסביבה והשטחים הפתוחים שמרחב המועצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיימות דרכים להתייעלות אנרגטית אשר כרגע באות לידי ביטוי בעבודת המועצה במחלקות מסויימות‪.‬‬ ‫כחלק מעבודת הפורום הבין אגפי להטמעת קיימות והיערכות לשינוי אקלים נמשיך לייצר שיח ותהליך‬ ‫עומק להכנסת החשיבה לכל מחלקות המועצה בהם נעשית רכישת ציוד )מוסדות חינוך‪ ,‬רכש המועצה‪,‬‬ ‫אירועי קהילה וכו(‪.‬‬ ‫‪ .3‬המועצה נמצאת בתחילת תהליך למעבר לתחבורה חשמלית ויחד עם זאת יש מקומות נוספים בהם‬ ‫ניתן לעודד את התחום‪ .‬במסגרת זו ייבחן המעבר לאוטובוסים חשמליים במרחב הכפרי‪.‬‬ ‫‪ .4‬קיים צורך ביצירת חוסן אנרגטי במועצה אשר יכול לקבל מענה דרך תחום האנרגיה הסולארית‪ .‬נבחנת‬ ‫אפשרות ליצירת רצף תפקודי על ידי הקמת מרכז חיים בקרית החינוך בבית חשמונאי ובאתרי סניקה‬ ‫נבחרים‪.‬‬ ‫סיכום הפעולות שיקודמו במועצה בשנים הקרובות‪ :‬גיבוש מסמך הנחיות לבניה ירוקה לבניה חדשה‪,‬‬ ‫הגדלת פוטנציאל הייצור על גגות מבני המועצה‪ ,‬המשך חישמול צי הרכב של המועצה‪ ,‬המשך הטמעת‬ ‫רכש יעיל אנרגטית‪ ,‬הוספת מערכות לייצור אנרגיה עם אפשרות לאגירה ושימוש בשעות חירום‪ ,‬הקמת‬ ‫מנהלת אנרגיה‪.‬‬ ‫נכסים חוץ‪ -‬רשותיים‪:‬‬ ‫תוך כדי תהליך העבודה‪ ,‬עלה כי ההשפעה של המגזר החוץ רשותי )תושבים ותושבות‪ ,‬וועדים מקומיים‪,‬‬ ‫אגודות חקלאיות ומגזר עסקי בכלל וחקלאים בפרט( על מאזן האנרגיה במועצה הינו משמעותי ובעל‬ ‫פוטנציאל שינוי גדול יותר מהשינוי במגזר הרשותי‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת לייצר שינוי המועצה מחויבת לעבוד עם‬ ‫המגזרים השונים בכדי לייצר מציאות אחרת‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הן פוטנציאל השינוי והן האתגר שבמעבר לאנרגיה מקיימת הינו גדול ובעל השפעה רבה על‬ ‫מעבר המועצה לאנרגיה מקיימת‪ .‬לכל אחד מהשחקנים במגזר זה קיימות מורכבויות אשר דורשות‬ ‫מנגנונים לניהול קונפליקטים‪ ,‬יצירת מדיניות והטמעה של דרכי פעולה שיבנו תוך יצירת שיח ודיאלוג‪.‬‬ ‫מתוך התובנות עלתה המסקנה כי יש להקים מנגנון להעלאת מודעות‪ ,‬הנגשת המידע לציבור ויצירת‬ ‫מנגנוני תמרוץ )ככל הניתן(‪ .‬בימים אלו אנו מקדמים הכנת תוכנית עבודה להקמת מרכז ידע למגזר החוץ‬ ‫רשותי‪ .‬המרכז יעסוק בדרכים להתייעלות אנרגטית‪ ,‬האפשרויות לייצור חשמל סולארי ואפשרויות האגירה‬ ‫לצורך יצירה של חוסן אנרגטי גם עבור מגזר זה ועוד‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המועצה תקדם כתיבת מסמך מדיניות להקמת מתקנים אגרו וולטאים וגדרות סולאריות‬ ‫בתחומה‪ .‬כתיבת המסמכים תעשה בשיתוף בעלי העניין תוך שמירה על האיזונים בין הפקת אנרגיה‬ ‫ירוקה ושמירה על השטחים הפתוחים והצביון הכפרי לטובת כלל תושבי ותושבות המועצה בפרט‬ ‫והמדינה בכלל‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫‪ 1‬כללי‬ ‫‪ 1.1‬מעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫משאב האנרגיה הוא אחד המשאבים החיוניים במדינת ישראל‪ ,‬ומהווה משאב בסיסי למשק החשמל‪ ,‬למשק‬ ‫המים ולתחבורה‪ .‬מקורות אנרגיה מתחלקים למקורות מתחדשים )כמו אנרגיית שמש ורוח( ומקורות פוסיליים‬ ‫)פחם‪ ,‬נפט וגז(‪ .‬המקורות הפוסיליים מייצרים בשריפתם גזי חממה שמעצימים את שינויי האקלים‪ .‬ממשלת‬ ‫ישראל‪ ,‬כמדינות אחרות בעולם‪ ,‬הציבה יעד הפחתה של ‪% 30‬עד שנת ‪) 2030‬משנת בסיס ‪ .(2015‬השגת‬ ‫היעד תלויה במידה רבה במעבר לאנרגיה מקיימת שכוללת ארבעה מהלכים עיקריים )היעדים להלן הם יעדים‬ ‫לאומיים(‪:‬‬ ‫אנרגיה מתחדשת – ‪ 30%‬ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד ‪.2030‬‬ ‫תחבורה חשמלית – מעבר לתחבורה חשמלית ופריסת רשת טעינה במרחב הציבורי והפרטי‪.‬‬ ‫התייעלות באנרגיה – ירידה של ‪ 17%‬בצריכת אנרגיה עד ‪.2030‬‬ ‫חוסן אנרגטי‪ -‬יצירת רצף תפקודי על ידי שימוש באנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חשוב ביותר בקידום אנרגיה מקיימת‪ ,‬ראשית בניהול משק החשמל בנכסי‬ ‫הרשות ושנית בהשפעה והכוונה של צרכני האנרגיה בישובים‪ ,‬צריכת אנרגיה במגורים‪ ,‬צריכת אנרגיה‬ ‫בעסקים ובתעשייה וצריכת אנרגיה בתחבורה‪ .‬תוכניות המעבר לאנרגיה מקיימת‪ ,‬הן המסגרת המאגדת‬ ‫למהלכים המקומיים – הן בסקטור הרשותי והן בסקטור החוץ רשותי‪ .‬התוכניות מותאמות לצרכים וליכולות‬ ‫של הרשויות כדי למקסם את ההזדמנויות והתועלות לרשות‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬עקרונות מנחים‬ ‫תוכנית המעבר לאנרגיה מקיימת לרשות מקומית‪ ,‬לוקחת בחשבון שלושה עקרונות מובילים שהם הבסיס‬ ‫לתוכנית‪:‬‬ ‫צמצום שימוש במשאבים ובדלקים פוסיליים – אמנם ה"תרומה" המקומית למשבר הגלובלי היא‬ ‫שולית; אולם שינוי התנהלות מקומית‪ ,‬תורם להשגת יעדים לאומיים ועולמיים ומנגיש הזדמנויות‬ ‫כלכליות‪.‬‬ ‫תמיכה באוכלוסיות פגיעות – בעיקר כאלו שחיות בעוני ומתגוררות בתנאי דיור ירודים ובעלות קושי‬ ‫לייצר אקלום בכל תנאי מזג אוויר‪.‬‬ ‫קידום חוסן‪ ,‬שגשוג ואיכות חיים מקומית‪ -‬מעבר לאנרגיה מקיימת‪ ,‬משמעותה תנאי חיים טובים יותר‬ ‫לתושבים‪ ,‬גם בתנאי האקלים המשתנה‪ ,‬הם יוצרים תנאי מגורים ומרחב ציבורי משודרג‪ ,‬הזדמנויות‬ ‫כלכליות‪ ,‬חוסן באנרגיה‪ ,‬פיתוח חדשנות‪ ,‬לעסקים‪ ,‬לתושבים ולרשויות עצמן‪.‬‬ ‫להלן‪ ,‬פוטנציאל הפחתת הפליטות של כל ערוץ פעולה במעבר לאנרגיה מקיימת‪:‬‬ ‫‪ 1.3‬מתודולוגיה‬ ‫המתודולוגיה התכנונית‪ ,‬באה לתמוך את מטרת העל לגבש תוכנית רלבנטית וישימה שתוטמע בעבודת הרשויות‪,‬‬ ‫תהווה בסיס להחלטות הממשלה‪ ,‬תציב תשתית ארגונית ניהולית ותאפשר גיוס שותפים ומשאבים ליישומה‪.‬‬ ‫תכנון מבוסס מידע‪ :‬שלב המיפוי בוצע באמצעות כלים פשוטים )כלי המיפוי ומפת כתמים( המאפשרים‬ ‫לרשות המקומית להתבונן על מצבה ביחס ליעדים וביחס לרשויות דומות‪ ,‬על הפוטנציאל הקיים ולסייע‬ ‫בהגדרת המטרות האסטרטגיות שלה בהקשר זה‪.‬‬ ‫שפה אחידה‪ :‬התוכנית מבוססת על שפה אחידה של משימות‪ ,‬ערוצי פעולה ופעולות ‪ .‬הגדרות אלו‪ ,‬מהוות‬ ‫את הבסיס לתכנון בהתאם למשימות המרכזיות‪ ,‬ומהוות שפה לאומית אחידה‪.‬‬ ‫ארבע משימות‪ :‬התוכנית ממוקדת בארבע משימות ‪ -‬התייעלות באנרגיה‪ ,‬ייצור אנרגיה‪ ,‬תחבורה חשמלית‬ ‫וחוסן באנרגיה‪.‬‬ ‫שני סוגי נכסים‪ :‬התכנון מבחין בין פעולות בנכסי הרשות‪ ,‬לבין פעולות עידוד וקידום פעולות בנכסים חוץ‬ ‫רשותיים )מגורים‪ ,‬עסקים‪ ,‬תעשייה וכו'(‪.‬‬ ‫בניית שותפויות תוך כדי התכנון‪ :‬שותפויות תוך רשותיות לקידום פעולות בנכסי הרשות ולהובלת הרעיון‬ ‫והטמעתו‪ ,‬וחוץ רשותיות שבעיקרן נועדו לקידום פעולות בנכסים אחרים ‪.‬‬ ‫בניית תוכנית מתועדפת‪ :‬הרשות המקומית מתעדפת את הפעולות ליישום בהתאם למידע ולמדיניות‬ ‫הרשות לחומש הקרוב‪ .‬בחירה מתבצעת באופן לוגי ומנומק‪.‬‬ ‫תכנון לחומש ‪ :‬הרשות המקומית‪ ,‬מתכננת פעולות ומציבה מטרות ויעדים למימוש בטווח המיידי‪ ,‬הבינוני‬ ‫והארוך‪.‬‬ ‫מירכוז ‪ -Mainstreaming‬של התוכנית ‪ -‬שילוב תוכניות הפעולה בתוכניות העבודה ובמנגנוניים תקציביים‬ ‫ומוסדיים של הרשות‪ ,‬עיגון בהחלטות הרלוונטיות של הרשות המקומית וגיוס שותפים‪.‬‬ ‫‪ 1.4‬תהליך התכנון‬ ‫לתוכנית חמישה שלבים מרכזיים‪ .‬להלן עיקרי הפעולות שבוצעו בכל שלב‪:‬‬ ‫מעבר ליישום‬ ‫תכנית היערכות‬ ‫תמונת והערכת‬ ‫איסוף מידע‬ ‫התנעה‬ ‫וכרטיסי פעולה‬ ‫מצב‬ ‫התנעה – קביעת ממונה רשותי‪ ,‬צוות ליבה לתוכנית‪ ,‬הקמת וועדת היגוי ורתימה של הגורמים והמחלקות‬ ‫‪1‬‬ ‫השונות ברשות ‪.‬‬ ‫איסוף מידע ‪ -‬מיפוי במגזר הרשותי‪ -‬איסוף המידע נערך על בסיס "כלי המיפוי" – קובץ אקסל מובנה שגובש‬ ‫‪2‬‬ ‫לתוכנית המאיץ‪ .‬מיפוי במגזר הלא רשותי – עיבוד מידע של הרשות המקומית בדמות 'מפת כתמי פוטנציאל'‪.‬‬ ‫גיבוש תמונה והערכת המצב – תיעדוף של הפעולות שיקודמו על ידי הרשות המקומית בנכסי הרשות ובנכסים‬ ‫‪3‬‬ ‫אחרים )העסקי והפרטי(‪ .‬תיעדוף הפעולות בוצע עם בעלי עניין שונים ומומחים‪ .‬התיעדוף בוצע בקריטריונים של‬ ‫עלות על בסיס סימולטור בכלי המיפוי‪ ,‬הערכת אימפקט – הקטנת הפער בין הרצוי למצוי באופן משמעותי‪,‬‬ ‫בהתאם לדחיפות הביצוע‪ ,‬אופי הפעולה בהתאם להגדרות הבאות‪:‬‬ ‫פעולות תשתית‬ ‫פעולות פרי בשל‬ ‫פעולות תגובה מיידית‬ ‫פעולות מיסוד‬ ‫פעולות שכבר בהנעה‪,‬‬ ‫פעולות שכוללות‬ ‫פעולות שיש לבצע מיידית‬ ‫פעולות שנועדו לשנות את‬ ‫מוכרות לרשות‪ ,‬יש כבר‬ ‫התקנה או החלפה של‬ ‫כדי למנוע מהלכים סותרים‬ ‫ההתנהלות של הרשות או‬ ‫פרויקטים כאילו ביישום‪.‬‬ ‫טכנולוגיה או מיכשור‬ ‫לאנרגיה מקיימת; תוכניות‬ ‫גורמי עניין בתחום מסוים‪.‬‬ ‫היתרון במימוש פירות‬ ‫לאנרגיה מקיימת‪.‬‬ ‫בינוי שאינן מותאמות‬ ‫בדרך כלל אילו פעולות‬ ‫בשלים הוא מהירות‬ ‫מדיניות ותכנון‪.‬‬ ‫לאנרגיה מקיימת‪ ,‬רכישת‬ ‫ופשטות הביצוע‪ ,‬פעולות‬ ‫רכבים שאינם חשמליים‪,‬‬ ‫אילו מכוונות ליישום בטווח‬ ‫רכישת גנרטורים לגיבוי‬ ‫הקרוב‪.‬‬ ‫חירום‪.‬‬ ‫֎‬ ‫ⱱ‬ ‫‪Ѽ‬‬ ‫◄‬ ‫תכנית היערכות וכרטיסי פעולה‪ -‬גיבוש הפעולות לביצוע ב ‪ 2025‬והכנסתם לתוכנית העבודה וסימון הפעולות ל ‪2026‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ואילך כתוכנית ליישום בהמשך‪ .‬קידום צעדים למימוש הפעולות באמצעות כרטיסי פעולה ‪.‬‬ ‫המעבר ליישום – התוכנית תכלול הגדרת אופן המעקב והבקרה אחר היישום‪ ,‬פרסום התוכנית ומינוי מנגנון היישום של‬ ‫‪5‬‬ ‫הרשות המקומית בשיתוף בעלי העניין השונים‪ .‬יישום פעולות אלו לא במסגרת תוכנית זו ‪.‬‬ ‫‪ 1.5‬תוצר התוכנית ‪ -‬תוכנית פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫תוכנית הפעולה בנויה באופן גנרי על פי 'טבלת ערוצי פעולה' שמתווה שפה משותפת לאומית‪ .‬באופן זה ניתן לייצר מבט‬ ‫לאומי אחיד על תוכניות ההיערכות של הרשויות המגוונות בישראל‪ .‬התוכנית היא תוכנית אסטרטגית המאמצת יעדים‬ ‫במשימות ויעדי משנה בערוצי הפעולה ומציגה את אופן המימוש בפעולות‪.‬‬ ‫התוכנית הרשותית כוללת שני מסלולים ‪ :‬פעולות בנכסי הרשות ופעולות המעודדות ומקדמות פעולות בנכסי המגזר עסקי‬ ‫והמגזר פרטי‪ .‬אלו גובשו בהתבסס על הערכת המצב ומתוך סך הפעולות בהתאמה לצרכים וליכולות של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫משימות‬ ‫המשימות משקפות‬ ‫ערוצי פעולה‬ ‫את יעדי‬ ‫העשייה המרכזיים ערוצי הפעולה מציגים‬ ‫פעולות‬ ‫את מסלולי העשייה‬ ‫של הרשות‬ ‫הפעולות מפרטות מה נדרש‬ ‫צעדים וכרטיסי פעולה‬ ‫המובילים ליעדים אלה‬ ‫לעשות בכל מסלול‬ ‫כאן מוצגים צעדי מדיניות‬ ‫מפורטים וכרטיסי פרויקט‬ ‫למימוש הפעולות‪ ,‬ערוצי‬ ‫הפעולה והמשימות‬ ‫פעולות אלו מוצגות בפירוט בפרקים ארבע וחמש‪ ,‬בחלוקה לפעולות שהרשות המקומית מאמצת לביצוע בשנה הקרובה‬ ‫ולשנים הבאות‪ .‬בפעולות לשנה הקרובה מוצגים צעדים מפורטים ו‪/‬או כרטיסי פעולה שניתן יהיה לאשר ולהכניס לתוכנית‬ ‫עבודה מתוקצבת‪.‬‬ ‫‪ 2‬פרופיל הרשות המקומית‬ ‫‪ 2.1‬רקע כללי‬ ‫מועצה אזורית גזר‪ ,‬הממוקמת באזור השפלה‪ ,‬נושאת את שמה של העיר העתיקה גזר‪ ,‬אשר שלטה בעבר על האזור‬ ‫הכולל כיום את הגן הלאומי תל גזר‪ .‬המועצה משתרעת על פני שטח של כ‪ 130,000-‬דונם‪ .‬מתוך כלל שטחה‪ ,‬כ‪-‬‬ ‫‪ 72%‬מוגדרים כשטחים פתוחים‪ ,‬הכוללים אזורים חקלאיים‪ ,‬יערות‪ ,‬שמורות טבע‪ ,‬גנים לאומיים ונחלים‪ .‬כ‪11%-‬‬ ‫מהשטח מיועד לבינוי‪ ,‬הכולל מגורים‪ ,‬מבני ציבור ותעסוקה‪ ,‬ואילו ‪ 17%‬הנותרים מוקדשים לתשתיות מקומיות‬ ‫וארציות שונות כגון דרכים‪ ,‬מסילות רכבת‪ ,‬בתי עלמין‪ ,‬אתרי כרייה וחציבה‪ ,‬מתקנים הנדסיים ומתקנים צבאיים‪.‬‬ ‫המועצה מאופיינת במרקם חקלאי אינטנסיבי‪ ,‬המשולב במגוון בתי גידול טבעיים כגון בתות עשבוניות‪ ,‬נחלים‪,‬‬ ‫חורשות‪ ,‬בתי גידול לחים‪ ,‬חורשים ומשארי שדה‪ .‬תהליכי הפיתוח וההתרחבות הצפויים עתידים להשפיע על‬ ‫המערכות האקולוגיות ועל השטחים הפתוחים באזור‪.‬‬ ‫המועצה כוללת ‪ 25‬יישובים המתחלקים ל‪ 15-‬מושבים‪ 5 ,‬קיבוצים ו‪ 5-‬יישובים קהילתיים )חילוניים ודתיים(‪.‬‬ ‫מועצה אזורית הינה צורת השלטון המקומי של היישובים במרחב הכפרי‪ .‬השלטון המוניציפלי במועצות האזוריות‬ ‫מוגדר כשלטון דו‪-‬רובדי‪ ,‬בו מקבלים התושבים שירותים משני רבדים שונים ‪ -‬המועצה האזורית‪ ,‬והוועד המקומי‬ ‫ביישוב‪ .‬חלק מהשירותים ניתנים על‪-‬ידי המועצה וחלקם על‪-‬ידי הוועדים המקומיים ביישובים‪ ,‬בהתאם לחלוקת‬ ‫אחריות מסודרת‪.‬‬ ‫באחריות המועצה‪ .1 :‬פיתוח ואספקת שירותים ליישובי ותושבי המועצה בתחומים שונים‪ :‬חינוך‪ ,‬קהילה‪ ,‬תברואה‪,‬‬ ‫תרבות‪ ,‬עסקים‪ ,‬תחבורה ועוד‪.2 .‬ייצוג האינטרסים האזוריים כלפי משרדי ממשלה ומוסדות המדינה‪ .3 .‬פיתוח‬ ‫תשתיות ומבני ציבור ביישובים‪ .4 .‬חיזוק היישובים והקהילות‪ .5 .‬שמירה וניהול השטחים הפתוחים שבמרחב‪.‬‬ ‫הועד המקומי‪ :‬צו המועצות האזוריות קובע כי כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי נבחר‪ .‬הוועד המקומי פועל בשטח‬ ‫השיפוט של הישוב ואחראי על ארגון וניהול חיי התושבים המתגוררים בו‪ .‬חברי ועד מקומי נבחרים לתפקידם ומקבלים‬ ‫אחריות לניהול הישוב‪ ,‬סמכויות המואצלות להם מהמועצה ותקציב‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחויבים במתן דין וחשבון לתושבים‪ .‬על‬ ‫חברי הוועד המקומי חלה אחריות אישית לביצוע כלל הפעולות על פי החוק ומנהל תקין‪.‬‬ ‫במסגרת הגדרת חלוקת האחריות‪ ,‬נקטה המועצה במודל חדש לניהול הקשר עם היישובים‪" :‬מנהיגות משותפת‬ ‫אחריות משותפת"‪ .‬מטרתו של המודל הינה יצירת שותפות וחלוקת אחריות בין המועצה לוועד המקומי במתן‬ ‫השירותים לתושב ‪ -‬שותפות המבוססת על דיאלוג‪ ,‬שיתופי פעולה וניתוח מדויק של היכולות ונקודות החוזקה של כל‬ ‫צד‪ ,‬וזאת אל מול צרכי התושבים‪ .‬כך‪ ,‬קיימת חלוקת סמכויות בתחומים בהן האחריות הינה של המועצה‪ ,‬תחומים‬ ‫בהם האחריות הינה של הוועד המקומי‪ ,‬ומקומות בהם חולקים אחריות משותפת‪.‬‬ ‫מרחב המועצה האזורית גזר‪ ,‬על יישוביו‪ ,‬יישאר מרחב בעל צביון כפרי וחקלאי‪ ,‬המנוהל ע"י המועצה ובשיתוף‬ ‫הישובים‪ ,‬מתוך אחריות ומחויבות הדדית לשמירת הסביבה והמשאבים הטבעיים‪ ,‬מזעור מפגעים ומעורבות סביבתית‬ ‫וחברתית‪ ,‬לצורך הבטחת איכות חיים גבוהה בהווה ובעתיד‪ ,‬ופיתוח כלכלי התואם את אופי ורוח האזור‪.‬‬ ‫מפה א‪ -‬גבול המועצה ויישובי המועצה‪.‬‬ ‫מפה ב‪ -‬רשויות הגובלות במועצה‬ ‫רמלה‬ ‫נס ציונה‬ ‫חבל מודיעין‬ ‫מזכרת בתיה‬ ‫מטה יהודה‬ ‫מפה ג‪ -‬מפת ייעודי קרקע‬ ‫תרשים ‪ -1‬התפלגות שימושי קרקע במועצה אזורית גזר באחוזים )‪(2021‬‬ ‫‪ 2.2‬אוכלוסייה‬ ‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( ונתוני המועצה נכון לשנת ‪ ,2023‬מתגוררים במועצה אזורית גזר‬ ‫‪ 29,281‬תושבים‪ .‬בשנה האחרונה גדלה האוכלוסייה בקצב גידול שנתי של‪ . 1%‬נכון לשנת ‪ ,2020‬על פי נתוני‬ ‫הלמ"ס‪ ,1‬מדד הנגישות הפוטנציאלית הינו ‪) 207‬מתוך ‪ .(255‬מדד זה משקף את מידת הפריפריאליות של רשות‬ ‫מקומית בישראל מבחינת מיקומה הגאוגרפי ביחס למרכזי פעילות כלכלית‪.‬‬ ‫על פי דירוג משרד הפנים ומנהל הפיתוח‪ ,‬המדד החברתי כלכלי במועצה הוא ‪) 96‬מ‪ 1‬עד ‪- 255‬‬ ‫כאשר ‪ 1‬הוא הנמוך ביותר( והאשכול החברתי הינו ‪) 8‬מתוך ‪.(10‬‬ ‫‪ 1‬הרשויות המקומיות בישראל ‪ -‬קובצי נתונים לעיבוד ‪ 2021‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫מגמת הגידול המתמשכת‪ ,‬המציבה את המועצה במקום ה‪ 79-‬מבחינת גודל האוכלוסייה בין הרשויות המקומיות‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫המועצה מספקת שירותים חינוכיים‪ ,‬חברתיים וקהילתיים מגוונים‪ ,‬הכוללים ‪ 8‬בתי ספר יסודיים‪ 4 ,‬בתי ספר‬ ‫על‪-‬יסודיים‪ 65 ,‬גני ילדים‪ ,‬בריכת שחייה ציבורית‪ ,‬בית עלמין ומבני מנהלה של המועצה‪ .‬מערכת חינוכית‪-‬‬ ‫קהילתית זו משרתת את צרכי האוכלוסייה המקומית ומהווה מרכיב מרכזי בפיתוח ובשגשוג של האזור‪.‬‬ ‫תצ"א של מאפייני ישובי המועצה‬ ‫ישובי המועצה מאופיינים בבניה של שכונות הכוללות בתים נמוכים צמודי קרקע עם גגות רעפים‪/‬שטוחים‪ .‬הישובים‬ ‫מוקפים בשדות חקלאיים‪.‬‬ ‫התפלגות מספר תושבים ע"פ אשכול כלכלי‬ ‫אשכול ‪10‬‬ ‫אשכול ‪5‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫אשכול ‪9‬‬ ‫אשכול ‪7‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫אשכול ‪8‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫תרשים ד‪ -‬התפלגות אוכלוסיית המועצה על פי גילאים )אחוזים(‬ ‫)‪(2021‬‬ ‫טבלת התפלגות אוכלוסיית המועצה ואוכלוסיות פגיעות ע"פ ישובים‬ ‫אחוז הקשישים‬ ‫ילדים‬ ‫אחוז‬ ‫תושבים בני ‪+65‬‬ ‫תושבים‬ ‫תושבים‬ ‫תושבים‬ ‫אשכול חברתי‬ ‫שם היישוב‬ ‫מסך האוכלוסייה‬ ‫וקשישים מסך‬ ‫בגילאים ‪20-‬‬ ‫‪0-‬‬ ‫בגילאים‬ ‫‪2023‬‬ ‫כלכלי‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫‪64‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪1,305‬‬ ‫‪875‬‬ ‫‪2,341‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בית חשמונאי‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪235‬‬ ‫‪702‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בית עוזיאל‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪295‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪545‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גזר‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪405‬‬ ‫‪9‬‬ ‫גני הדר‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪369‬‬ ‫‪206‬‬ ‫‪698‬‬ ‫‪7‬‬ ‫גני יוחנן‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪538‬‬ ‫‪1,236‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חולדה‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪661‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪1,218‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יד רמב"ם‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪462‬‬ ‫‪279‬‬ ‫‪849‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יציץ‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪586‬‬ ‫‪340‬‬ ‫‪1,049‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ישרש‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪648‬‬ ‫‪344‬‬ ‫‪1,187‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כפר ביל"ו‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪426‬‬ ‫‪299‬‬ ‫‪833‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כפר בן נון‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪468‬‬ ‫‪336‬‬ ‫‪917‬‬ ‫‪9‬‬ ‫כפר שמואל‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪974‬‬ ‫‪583‬‬ ‫‪2,007‬‬ ‫‪10‬‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪747‬‬ ‫‪447‬‬ ‫‪1,384‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מצליח‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪51%‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪308‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪632‬‬ ‫‪9‬‬ ‫משמר איילון‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪664‬‬ ‫‪725‬‬ ‫‪1,461‬‬ ‫‪10‬‬ ‫משמר דוד‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪1,349‬‬ ‫‪748‬‬ ‫‪2,286‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נוף איילון‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪49%‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪1,026‬‬ ‫‪643‬‬ ‫‪2,011‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נען‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪503‬‬ ‫‪422‬‬ ‫‪1,111‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נצר סרני‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪598‬‬ ‫‪336‬‬ ‫‪1,116‬‬ ‫‪9‬‬ ‫סתריה‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪639‬‬ ‫‪449‬‬ ‫‪1,221‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עזריה‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪43%‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪469‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪824‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פדיה‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪503‬‬ ‫‪304‬‬ ‫‪929‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פתחיה‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪46%‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪414‬‬ ‫‪245‬‬ ‫‪772‬‬ ‫‪9‬‬ ‫רמות מאיר‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪685‬‬ ‫‪796‬‬ ‫‪1,547‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שעלבים‬ ‫‪ 2.3‬תחזיות צמיחה והתפתחות ברשות המקומית לשנים הקרובות‬ ‫תחזיות הצמיחה וההתפתחות במועצה אזורית גזר לשנים הקרובות מצביעות על מגמות ברורות‪:‬‬ ‫גידול באוכלוסייה‪ -‬במועצה אזורית גזר ‪ 29,281‬תושבים והאוכלוסייה גדלה בשנה האחרונה בקצב גידול‬ ‫שנתי של ‪.1%‬‬ ‫שינויים בתמהיל האוכלוסייה‪ -‬לרבות הגדלה פוטנציאלית של אוכלוסיות פגיעות כגון הזדקנות של‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬עלייה באחוז האוכלוסייה בגיל השלישי והרביעי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוכניות להרחבת הבינוי ביישובים‬ ‫ועלייה במחירי הנדל"ן יגרמו לכניסה של אוכלוסייה משפרת בינוי מהעיר‪.‬‬ ‫ציפוף הבינוי בתוך היישובים‪ -‬כחלק מהתוכנית הכוללנית אין צפי להרחבת גבולות היישובים‪ .‬בנייה של‬ ‫יחידות דיור נוספות תתבצע בתוך גבולות הקו הכחול של היישובים על חשבון השטחים הפתוחים הציבוריים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬החלטה ‪ 1523‬של רשות מקרקעי ישראל תאפשר את הבנייה של הבית השלישי‪ ,‬הרביעי ואולי חמישי‬ ‫בחלקת המגורים בנחלות על ידי ביטול הרצף הבין דורי ורכישה של מלוא הזכויות בחלקת המגורים‪ .‬החלטה‬ ‫זו תגדיל משמעותית את האוכלוסייה במושבים‪ ,‬תשנה את התמהיל של האוכלוסייה ותגדיל משמעותית את‬ ‫הציפוף‪.‬‬ ‫בנייה והרחבה של תשתיות‪ ,‬מסחר ותעשייה‪ -‬המועצה ומשרדי הממשלה מקדמים תשתיות ובנייה בגבולות‬ ‫המועצה ובתוך שטחה כגון‪ :‬הוספת תחנות רכבת‪ ,‬תכנון ובניה של קרית חינוך נוספת שבילי אופניים ושבילי‬ ‫יוממות בין היישובים ועוד‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מתוכנן בימים אלו "טרמינל ‪ - "6‬למעלה מ‪ 2-‬מיליון מ"ר לתעסוקה‬ ‫ומסחר‪ ,‬סמוך לשדה התעופה‪ ,‬לכביש ‪ 6‬וכביש ‪.1‬‬ ‫לצד המגמות שנסקרו לעיל‪ ,‬המועצה רואה בשמירה על השטחים הפתוחים והצביון הכפרי כאחת המשימות‬ ‫החשובות במעלה‪ .‬בימים אלו‪ ,‬מקודמים במועצה תהליכים לטיוב ושמירה על השטחים הפתוחים כגון‪ :‬מעבר‬ ‫לחקלאות מקיימת‪ ,‬כתיבת תוכנית לניהול טבע בשטחים הפתוחים‪ ,‬תוכניות לניהול הניקוז באגני הניקוז בשיתוף‬ ‫רשויות הניקוז‪ ,‬סקר מעיינות‪ ,‬פרויקטים לשיקום נחלים ועוד‪.‬‬ ‫שינויים אלו עשויים להשפיע באופן מכריע על המרקם ההתיישבותי‪ ,‬הדינמיקה החברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬ועל אתגרי‬ ‫התכנון והניהול של המרחב הכפרי בעתיד‪.‬‬ ‫‪ 2.4‬פרופיל האנרגיה ברשות ‪ -‬נתוני צריכת אנרגיה‪ ,‬ייצור אנרגיה ‪ ,‬תחבורה חשמלית‬ ‫צריכת החשמל במוסדות חינוך‬ ‫ברשות ישנן ‪ 3‬קריות חינוך גדולות הכוללות מספר מבני חינוך שונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם כ‪ 65‬גני ילדים ושני בתי ספר‬ ‫נוספים אשר אינם קשורים לקריות החינוך )בית ספר עתידים בכרמי יוסף ובית ספר מעיין בקיבוץ נען(‪.‬‬ ‫במועצה אזורית כל קריית חינוך כוללת‪ 2 :‬בתי ספר יסודיים‪ ,‬חטיבת ביניים ותיכון‪ .‬בנוסף בכל קריית חינוך יש מגוון‬ ‫שימושים לאורך שעות היממה‪ :‬אשכול פיס‪ ,‬חוגים‪ ,‬משכ"ל )מרכז טיפולי‪ -‬חינוכי בקהילה( ועוד‪ .‬לכל קריית חינוך יש‬ ‫מונה אחד )!( דבר המקשה על מדידת הצריכה המדויקת‪.‬‬ ‫צריכת החשמל הממוצעת לשנה במוסדות החינוך של המועצה הינה ‪ 1,750,609‬קוט"ש‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬צריכה זו מהווה ‪ 47%‬מכלל הצריכה של הרשות‪.‬‬ ‫מאחר ובית ספר עתידים ובית ספר מעיין אינם משויכים לקריית חינוך לקחנו את שניהם לצורך השוואה‪.‬‬ ‫בית ספר יסודי ייחודי ברוח אנתרופוסופי "מעיין"‬ ‫בית ספר יסודי ממלכתי "עתידים" בכרמי יוסף‪.‬‬ ‫בקיבוץ נען‪ .‬מבנה קיבוצי ותיק‪.‬‬ ‫מבנה חדש הנבנה בשנת ‪.2021‬‬ ‫‪ 162‬תלמידים‬ ‫‪ 582‬תלמידים‬ ‫השוואת צריכת חשמל שנתית לתלמיד בבתי ספר‬ ‫יסודיים‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בית ספר יסודי‬ ‫בית ספר יסודי‬ ‫כרמי יוסף‪ -‬עתידים‬ ‫נען ‪ -‬מעיין‬ ‫צריכת חשמל לתלמיד‬ ‫‪327.733677‬‬ ‫‪187.4320988‬‬ ‫)מחושבת(‬ ‫צריכת חשמל שנתית בבי"ס עתידים )‪ 582‬תלמידים( – ‪ 190,741‬קוט"ש‬ ‫צריכת חשמל שנתית בבי"ס מעין )‪ 162‬תלמידים( – ‪ 30,364‬קוט"ש‬ ‫צריכת החשמל בגני ילדים‬ ‫השוואה בין גנים עם מספר רב של ילדים מול גנים עם מספר מועט‬ ‫השוואת צריכת חשמל שנתית לתלמיד בגני ילדים‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫גן ילדים‬ ‫גן ילדים‬ ‫גן ילדים‬ ‫מעון‬ ‫בית חשמונאי‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫גני יוחנן‬ ‫קוט"שמאיר‬ ‫רמות‬ ‫צריכת חשמל לתלמיד‬ ‫‪198.64‬‬ ‫‪223.18‬‬ ‫‪293‬‬ ‫‪230.8636364‬‬ ‫)מחושבת(‬ ‫צריכת חשמל שנתית במעונות רמות מאיר )‪ 44‬ילדים( ‪ 10,158‬קוט"ש‬ ‫צריכת חשמל שנתית בגן ילדים בגני יוחנן )‪ 17‬ילדים( ‪ 4,981‬קוט"ש‬ ‫צריכת חשמל שנתית בגני הילדים בכרמי יוסף )‪ 100‬ילדים( ‪ 22,318‬קוט"ש‬ ‫צריכת חשמל שנתית בגני הילדים בבית חשמונאי )‪ 50‬ילדים( ‪ 9,932‬קוט"ש‬ ‫טבלת דיווח מדד הצריכה של הרשות‪ -‬ממוצע שנתי‬ ‫‪300.00‬‬ ‫‪250.00‬‬ ‫קוט"ש‪/‬רכיב‪/‬שנה‬ ‫‪200.00‬‬ ‫‪150.00‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪50.00‬‬ ‫‪0.00‬‬ ‫משרדים‬ ‫מתקני ספורט‬ ‫מוסדות חינוך‬ ‫תאורת רחוב‬ ‫דיווח‬ ‫מדד‬ ‫‪31.84‬‬ ‫‪33.44‬‬ ‫‪255.21‬‬ ‫‪224.47‬‬ ‫צריכה‬ ‫ייצור אנרגיה מסולארי ‪KWP724‬‬ ‫ייצור קוט"ש שנתי )ממוצע מאז ההקמה(‬ ‫‪180000‬‬ ‫‪160000‬‬ ‫‪140000‬‬ ‫‪120000‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫‪80000‬‬ ‫‪60000‬‬ ‫‪40000‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ייצור קוט"ש שנתי )ממוצע מאז ההקמה(‬ ‫‪ 2.5‬תוכניות קיימות ברשות מתוקצבות ליישום‬ ‫ייצור אנרגיה במועצה האזורית גזר‬ ‫משנת ‪ 2019‬החלה מועצה אזורית גזר לממש את פוטנציאל ייצור האנרגיה המתחדשת בשטחה‪ .‬המועצה‬ ‫התמקדה בהתקנת פאנלים סולאריים על מבני המועצה )על מבנה המועצה ועל גגות בתי הספר(‪ .‬המהלך‬ ‫נעשה תחת הנחייתו המקצועית של היועץ מירון אשד‪ .‬לפי הנתונים שהיו רלוונטיים לאותה תקופה המועצה‬ ‫יישמה את מלוא הפוטנציאל להפקת אנרגיה סולארית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות השתתפות בתוכנית המאיץ‪,‬‬ ‫התחדדה ההבנה כי התנאים הטכנולוגיים והכלכליים השתנו‪ ,‬ובפרט חל שיפור משמעותי באיכות הפאנלים‬ ‫הסולאריים‪ .‬תובנה זו הובילה למסקנה כי קיים פוטנציאל נוסף משמעותי לפיתוח וקידום בתחום האנרגיה‬ ‫הסולארית על מבני המועצה‪.‬‬ ‫אגרו‪ -‬וולטאי‪ -‬במסגרת תמא ‪ /10‬ד‪ 15/‬אושרו במועצה אזורית גזר ‪ 4‬שטחי מו"פ לאגרו וולטאי‪ .‬שטח אחד‬ ‫בקיבוץ נען‪ ,‬שטח אחד במושב פתחיה ושני שטחים בקיבוץ חולדה‪ .‬עקרונות המועצה ביחס למתקנים האגרו‬ ‫וולטאים ‪ .1 :‬המועצה תומכת בדו השימוש לייצור אנרגיה מתחדשת‪ .2 .‬המועצה הינה מועצה ירוקה‪ ,‬ריאה‬ ‫ירוקה‪ ,‬ומעוניינת להמשיך את צביונה הפתוח והכפרי ולכן מיחסת חשיבות רבה לנושא הנצפות הן מבחינת‬ ‫תושבי ותושבות המועצה והן מבחינת המטיילים והמבקרים בשטחה‪ .3 .‬כחלק משמירה על הטבע בשטחים‬ ‫הפתוחים ובכללם גם בשטחים החקלאיים‪ ,‬המועצה שמה דגש על שמירת המסדרונות האקולוגיים ויצירת‬ ‫קישוריות לשמירה על המגוון האקולוגי ועל כן מבקשת לבחון את השפעת המתקן‪ ,‬מיקומו ואת נושא הגדרות‬ ‫הצפויים להקיפו‪ .4 .‬נושא הבטיחות‪ -‬המועצה נוקטת משנה זהירות בכל הקשור לשריפות הפורצות בשטחה‬ ‫מידי שנה וצפויות לפרוץ לעיתים תכופות יותר עם ההתחממות הגלובלית‪ .‬על כן‪ ,‬מבקשת המועצה שלא‬ ‫למקם מתקן אגרו וולטאי בסמיכות ליער‪.‬‬ ‫גדרות סולאריים‪-‬נושא זה הועלה ע"י כמה יישובים והובא לידיעתנו בשיתוף הציבור שערכנו במסגרת תוכנית‬ ‫המאיץ‪ .‬לאחרונה החל תהליך בחינת הנושא ע"י מהנדס המועצה‪ .‬התקיימה פגישה של צוות מצומצם‬ ‫וצפויות פגישות נוספות לקביעת המדיניות בהמשך‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2021‬קיימה המועצה‪ ,‬בשיתוף הועדה לאיכות הסביבה‪ ,‬כנס לעידוד התקנת גגות סולאריים מתוך‬ ‫רצון לעודד את תושבי ותושבות המועצה להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים הפרטיים‪ .‬לכנס הגיעו‬ ‫כ‪ 100‬משתתפים ומשתתפות‪ .‬במסגרת הכנס הוקמו עמדות שיווק של חברות להתקנת פאנלים סולאריים‪,‬‬ ‫והתקיימו ‪ 3‬הרצאות‪ -‬מנהל אגף תשתיות של המועצה שיתף מניסיונו‪ ,‬נציג רשות החשמל הציג את המגמות‬ ‫העתידיות ומומחה לאנרגיה סולארית העביר הרצאה על איך "לצלוח" התקנת גג סולארי באופן עצמאי‪.‬‬ ‫הכנס התקיים פעם אחת‪ .‬לצערנו‪ ,‬לא היה מעקב אחר מספר ההתקנות של גגות סולאריים על גגות של‬ ‫משתתפי הכנס‪ .‬כחלק מתהליך המיפוי קבלנו מאגף הגביה רשימת תושבי ותושבות המועצה המשלמים‬ ‫ארנונה למועצה עבור גג סולארי‪ .‬המסקנה שעלתה מהנתונים‪ :‬יש אחוז נמוך של גגות סולאריים פרטיים‪.‬‬ ‫התייעלות אנרגטית ברשות המקומית‬ ‫המועצה האזורית גזר מתקדמת להתייעלות אנרגטית‪ ,‬במספר יוזמות משמעותיות‪:‬‬ ‫מערכות תאורה‪ :‬בוצעה החלפה מקיפה של מערכות התאורה‪ ,‬הן בחללים פנימיים והן בשטחים חיצוניים‪,‬‬ ‫לטכנולוגיית ‪ LED‬חסכונית‪ .‬מהלך זה הינו תהליך ארוך ומצריך הערכות תקציבית‪ .‬המעבר נעשה בצורה‬ ‫הדרגתית בכל קריות החינוך של המועצה‪ .‬נכון לנקודת זמן זו אין השפעה על צריכת החשמל הכללית של‬ ‫המועצה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נמשיך בעבודה תוך הבנה כי מהלך זה צפוי להביא לחיסכון ניכר בצריכת החשמל‬ ‫ולהפחתת עלויות התפעול‪.‬‬ ‫ברוב היישובים‪ ,‬בעידוד ותמיכת המועצה‪ ,‬עברו לתאורת לד בתאורת הרחוב‪.‬‬ ‫מכשירי חשמל‪ :‬הרשות יזמה תהליך הדרגתי של החלפת ציוד חשמלי‪ ,‬כולל מזגנים‪ ,‬מקררים ומכשירי חשמל‬ ‫קטנים‪ .‬הציוד החדש נבחר על פי קריטריונים של דירוג אנרגטי גבוה‪ ,‬במטרה לשפר את היעילות האנרגטית‬ ‫הכוללת‪ .‬יש לציין כי תהליך ההחלפה הינו מדורג ולא הושלם במלואו‪.‬‬ ‫תחבורה חשמלית‬ ‫מספר כלי הרכב בשימוש עובדי הרשות הינו ‪ 26‬מתוכם ‪ 7‬כלי רכב חשמליים אשר נרכשו בשנתיים האחרונות‪ .‬לפי‬ ‫החלטת המועצה כל צי הרכב עתיד לעבור לצי חשמלי כך שכל החלפת רכב יתווסף רכב חשמלי נוסף‪ .‬במבנה הרשות‬ ‫הותקנו ‪ 7‬עמדות טעינה לרכבים חשמליים‪ .‬בשלב זה לא ניתן לכמת את החסכון התקציבי שבמעבר לרכבים‬ ‫חשמליים‪.‬‬ ‫חוסן אנרגטי‬ ‫המלחמה אשר החלה ב ‪) 7.10‬ועדיין לא הסתיימה‪ .‬אנו מחכים להשבתם של כל החטופות והחטופים( הבהירה לכולם‬ ‫את חשיבות השמירה על רצף התפקוד של השירותים החיוניים‪ .‬בעוד כולם חפשו לקנות גנרטורים עלתה סוגיית‬ ‫יצירת חוסן האנרגטי ע"י שימוש במערכת אגירת אנרגיה המבוססת על אנרגית השמש‪ .‬תוך כדי ההתכנסויות‬ ‫התכופות של וועדת ההיגוי עלה כי נושא זה חשוב מאוד למועצה‪.‬‬ ‫בעבר נבדקה האפשרות להתקנת פאנלים סולאריים על גגות מתקני הסניקה של המועצה‪ .‬בעבר הפרויקט ירד‬ ‫מהפרק בשל כדאיות כלכלית נמוכה‪ .‬כיום‪ ,‬במסגרת התהליך ובניית תוכנית העבודה נבדקת שוב האפשרות על מנת‬ ‫לייצר מצב שבו יישמר הרצף התפקודי בהיעדר חשמל גם באתרי הסניקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבדקת האפשרות לאגירת אנרגיה‬ ‫בקריות החינוך אשר במידת הצורך ישמשו כ"מרכזי חיים‪ /‬חוסן " עבור תושבות ותושבי המועצה‪.‬‬ ‫בימים אלו מנסחת המועצה מכרז לקידום תחום האנרגיה‪ .‬במכרז יבואו לידי ביטוי פרויקטים לחוסן אנרגטי אשר יוגדרו‬ ‫כפרויקטים בעדיפות גבוהה לביצוע‪.‬‬ ‫‪ 2.6‬סיכום‬ ‫יוזמות אלו משקפות מגמה רחבה של אימוץ פרקטיקות למעבר לאנרגיה מקיימת‪ ,‬המשלבות שיקולים כלכליים‬ ‫וסביבתיים‪ .‬מועצה אזורית גזר מדגימה גישה רב‪-‬מערכתית‪ ,‬הכוללת שדרוג תשתיות קיימות‪ ,‬רכש מושכל של ציוד‬ ‫חדש‪ ,‬צורך בכתיבת מסמכי מדיניות לאור טכנולוגיות חדשות בתחום ועוד‪ .‬יישום מדיניות זו צפוי להוביל לחיסכון‬ ‫משמעותי בצריכת האנרגיה‪ ,‬להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של הרשות ויצירת חוסן‪.‬‬ ‫המועצה מגלה מחויבות עמוקה לקידום נושא האנרגיה המקיימת‪ ,‬ופועלת במספר מישורים‪:‬‬ ‫כתיבת תוכנית עבודה למעבר לאנרגיה מקיימת‪ .‬יצירת מסמכי מדיניות בשיתוף בעלי העניין במרחב‪.‬‬ ‫מעקב אחר קולות קוראים והזדמנויות מימון‪.‬‬ ‫יציאה למכרז בתחום האנרגיה‪ .‬במכרז ישולבו פרויקטים ברמת המועצה וברמת היישובים‪.‬‬ ‫מציאת דרכים יעילות לעודד את התושבים והתושבות שימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך השינוי על‬ ‫ידי העלאת המודעות והמעורבות הקהילתית‪ :‬פיתוח מדיניות ותשתיות לעידוד התקנת מערכות סולאריות‬ ‫על גגות בתים פרטיים ומבנים חקלאיים במטרה להרחיב את היקף ייצור האנרגיה המתחדשת ברמה‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫המועצה נוקטת בגישה הוליסטית לניהול משאבי האנרגיה‪ ,‬המשלבת פיתוח תשתיות‪ ,‬מעורבות קהילתית‪ ,‬ותכנון‬ ‫אסטרטגי ארוך טווח‪ .‬המועצה שואפת להוביל מהלך משמעותי בתחום האנרגיה המתחדשת‪ ,‬תוך התאמה לתנאים‬ ‫המשתנים בשוק הטכנולוגיה והאנרגיה ותוך שמירה על צביונה הכפרי‪ -‬חקלאי‪.‬‬ ‫‪ 3‬הערכת המצב‬ ‫תהליך העבודה כלל מספר ערוצי איסוף מידע‪:‬‬ ‫‪ .1‬איסוף נתונים מקיף וניתוח מגמות‪.‬‬ ‫‪ .2‬התקיימו פגישות עם בעלי תפקידים באגפים השונים ובהנהלת המועצה לצורך זיהוי פערים‪ ,‬הזדמנויות‪ ,‬וחסמים בניהול‬ ‫האנרגיה ברשות‪.‬‬ ‫‪ .3‬נשלח סקר לאנשי מפתח ביישובים על מנת למפות את הצרכים‪ ,‬החסמים והאתגרים ביישובים‪.‬‬ ‫‪ .4‬התקיים מפגש שיתוף ציבור בו השתתפו בעלי עניין ואנשי מפתח שעוסקים‪ /‬מתעניינים‪ /‬בעלי תפקיד ניהולי המשפיע‬ ‫על תחום האנרגיה ביישוב‪.‬‬ ‫מתוך מהלכים אלו למדנו על מורכבותו של ניהול תחום האנרגיה במועצה‪ ,‬מיפינו את האתגרים העומדים לפתחנו‬ ‫והתחלנו לייצר שיח והנעת התהליך בכל מישורי העבודה )נכסים רשותיים וחוץ רשותיים(‪.‬‬ ‫‪ 3.1‬נכסי הרשות‬ ‫נכסי המועצה כוללים את מבני המועצה‪ ,‬מוסדות החינוך )בתי ספר וגני ילדים(‪ ,‬אולמות ספורט‪ ,‬בריכת שחייה ובית‬ ‫העלמין‪ .‬תוך כדי תהליך העבודה הגענו למסקנה כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬קיים פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית )מתוך הנתונים עלה כי המועצה מימשה רק ‪% 20‬מפוטנציאל‬ ‫ייצור האנרגיה שלה(‪.‬‬ ‫‪ .2‬קיימות דרכים להתייעלות אנרגטית אשר כרגע אינן באות לידי ביטוי בעבודת המועצה‪.‬‬ ‫‪ .3‬המועצה נמצאת בתחילת תהליך למעבר לתחבורה חשמלית ויחד עם זאת יש מקומות נוספים בהם ניתן‬ ‫לעודד את התחום‪.‬‬ ‫‪ .4‬קיים צורך ביצירת חוסן אנרגטי במועצה אשר יכול לקבל מענה דרך תחום האנרגיה הסולארית‪.‬‬ ‫בפרק זה נעסוק בניתוח האתגרים העומדים בפני המועצה במעבר לאנרגיה מקיימת בנכסי הרשות‪.‬‬ ‫‪ 3.2‬מערכת ניהול האנרגיה‪:‬‬ ‫‪ 3.2.1‬נקודות תורפה לניהול אנרגיה ברשות‬ ‫פער משאבים אנושיים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫היעדר תפקיד ייעודי לתחום‪.‬‬ ‫היעדר שיתוף פעולה בין‪-‬אגפי חיוני להטמעת שינויים מערכתיים אשר יכול לתמוך במעבר לאנרגיה מקיימת ‪.‬‬ ‫אתגרים במיפוי וניטור צריכת חשמל‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫אי‪-‬דיוקים בשיוך מוני החשמל מקשים על ניתוח מדויק של דפוסי צריכה‪.‬‬ ‫עירוב שימושים במבני הציבור )לדוגמה‪ :‬חללים בבתי ספר המשמשים גם כמשרדים( מסבכים את הניטור וניתוח‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫היעדר מערכת ניטור מתקדמת שתאפשר קבלת תמונה מדויקת של צריכת האנרגיה ברשות‪.‬‬ ‫מורכבות השלטון הדו‪-‬רובדי‪:‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פיצול באחריות בין המועצה ליישובים מקשה על יישום מדיניות אנרגיה אחידה‪.‬‬ ‫חוסר בנתונים מרוכזים )למשל‪ ,‬על צריכת חשמל בתאורת רחוב( מגביל את יכולת התכנון והניהול‪.‬‬ ‫חוסר במנגנון תיאום ושיתוף מידע יעיל בין המועצה ליישובים‪.‬‬ ‫סוגיית הכדאיות הכלכלית‪:‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫חוסר בתשתיות התומכות בטכנולוגיות החדשות מייצר מצב של חוסר בכדאיות כלכלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬היעדר ניתוח עלות‪-‬‬ ‫תועלת ארוך טווח‪ ,‬המתחשב בחיסכון העתידי ובתועלות הסביבתיות‪ .‬לדוגמה‪ :‬פרויקטים לקירוי מגרשים או מעבר‬ ‫להסעות תלמידים בתחבורה חשמלית‪.‬‬ ‫אי בחינת מודלים מימוניים חדשניים‪ ,‬כגון שותפויות ציבוריות‪-‬פרטיות או מענקים ייעודיים‪.‬‬ ‫היעדר פרויקט לבדיקת כדאיות כלכלית בהתקנת רשת עמדות טעינה ציבוריות ברחבי המועצה‪.‬‬ ‫מעבר לתחבורה חשמלית עבור עובדי המועצה‪:‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫אתגרי טעינה‪ :‬מחוץ לשטח המועצה‪ -‬עובדים נתקלים בקשיים לוגיסטיים וכלכליים בטעינת רכבים חשמליים‪.‬‬ ‫אתגרי מימון‪ :‬אי בחינת מודלים כלכליים חדשניים‪ ,‬כגון‪ :‬סבסוד טעינה ביתית‪.‬‬ ‫התייעלות אנרגטית‪:‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫היעדר גורם בדיקה לזיהוי וקטלוג מערכות הדורשות החלפה דחופה‪ ,‬כגון מזגנים לא יעילים‪.‬‬ ‫היעדר מנגנון לתיעדוף פרויקטים על בסיס עלות‪-‬תועלת ארוכת טווח‪.‬‬ ‫היעדר מקורות מימון חיצוניים כגון‪ :‬מענקים ממשלתיים או שותפויות עם המגזר הפרטי‪.‬‬ ‫מחסור בכוח אדם מקצועי באגף התכנון ותשתיות‪ ,‬עם התמחות בהתייעלות אנרגטית‪.‬‬ ‫בנייה ירוקה ‪:‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫היעדר מדריך מקיף לבנייה ושיפוץ ירוק‪ ,‬המותאם לצרכי המועצה‪.‬‬ ‫היעדר שימוש והטמעה של תקן ‪ 5281‬או תקנים מקבילים בפרויקטים חדשים ובשיפוצים‪.‬‬ ‫חוסר בכוח אדם לצורך מעקב שוטף אחר שינויים רגולטוריים והתאמת מדיניות המועצה בתחום‪.‬‬ ‫‪ .8‬גישה הוליסטית לניהול אנרגיה ‪:‬‬ ‫היעדר אינטגרציה טכנולוגית‪ :‬שילוב טכנולוגיות חכמות לניטור וניהול צריכת אנרגיה ברחבי המועצה‪.‬‬ ‫היעדר מודל לניתוח כלכלי‪ :‬ביצוע הערכות עלות‪-‬תועלת מקיפות‪ ,‬המתחשבות בהשפעות ארוכות טווח‪.‬‬ ‫יש צורך ביצירת מנגנון לעבודה צמודה עם גורמי רגולציה לפיתוח מדיניות תומכת התייעלות‪.‬‬ ‫היעדר תוכניות חינוכיות ויצירת תמריצים לעובדים‪.‬‬ ‫‪ 3.2.2‬מיפוי מוקדי התערבות למעבר לאנרגיה מקיימת‬ ‫מעבר לאנרגיה מקיימת במועצה מהווים אתגרים מורכבים המחייבים גישה רב‪-‬מערכתית ואסטרטגית‪ .‬להלן‬ ‫ניתוח מקיף של המוקדים העיקריים והיעדים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫‪ 3.2.3‬מוקדים למעבר לאנרגיה מתחדשת‪:‬‬ ‫‪ .1‬ייצור אנרגיה‪ :‬התקנת פאנלים סולאריים על מבני המועצה‪ ,‬אולמות ספורט ומוסדות חינוך‪ .‬צורך בעדכון‬ ‫הערכות כלכליות לאור שינויים בשוק‪ .‬הגדלת היקף ייצור האנרגיה המתחדשת על נכסי המועצה ‪.‬‬ ‫אתגרים‪ :‬זיהוי הזדמנויות נוספות מעבר להמלצות הסקר הקיים ואיזון בין כדאיות כלכלית לבין יעדי קיימות‬ ‫ארוכי טווח‪.‬‬ ‫‪ .2‬קירוי מגרשים ומרחבים פתוחים‪ :‬שילוב שיקולי רווחת הציבור ושיפור איכות החיים במרחב הציבורי‬ ‫ובקריות החינוך עם ייצור אנרגיה תוך קידום יעדי אנרגיה‪.‬‬ ‫אתגרים‪ :‬התמודדות עם עלויות גבוהות ומציאת מודלים כלכליים ישימים‪ .‬ניהול איזונים בתחום ההצללה בין‬ ‫הצללה טבעית )נטיעת עצים( לבין התקנת סככות לפאנלים סולאריים‪.‬‬ ‫‪ .3‬תחנות שאיבה‪ :‬זיהוי פוטנציאל להתקנת מערכות סולאריות על תחנות השאיבה במטרה לייצר אנרגיה‬ ‫ובנוסף לייצר רצף תפקודי בעתות משבר‪.‬‬ ‫אתגרים‪ :‬התאמת הטכנולוגיה לדרישות התפעוליות של תחנות השאיבה ויצירת מודל כלכלי‪.‬‬ ‫‪ 3.2.4‬מיפוי מוקדי התערבות להגדלת חוסן באנרגיה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אגירת אנרגיה‪ :‬הכרה בחשיבות הנושא לאור אירועי ביטחון והיערכות לשינויי האקלים‪ .‬חשיבה על כיוון‬ ‫ליצירת חוסן אנרגטי בקריות החינוך ובתחנות השאיבה‪.‬‬ ‫אתגר‪ :‬איזון בין עלויות גבוהות וכדאיות כלכלית לבין הצורך בחוסן אנרגטי‪.‬‬ ‫‪ 3.2.5‬מיפוי מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי‬ ‫‪ .1‬מעבר לרכב חשמלי‪ :‬עידוד עובדי הרשות ויישום מדיניות החלפה לרכבים חשמליים‪.‬‬ ‫אתגר‪ :‬התמודדות עם חששות עובדים לגבי טווח נסיעה ונגישות טעינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬תשתיות טעינה‪ :‬הרחבת רשת עמדות טעינה בשטחי המועצה‪.‬‬ ‫אתגר‪ :‬קבלת החלטה לגבי הצורך בעמדות בחניות המועצה וקריות החינוך‪ ,‬תכנון ומימון פריסת תשתית‪.‬‬ ‫‪ .3‬מעבר לאוטובוסים חשמליים‪ :‬מעבר לשימוש באוטובוסים חשמליים לצורך הסעות התלמידים‪.‬‬ ‫אתגר‪ :‬עלויות גבוהות לתשתיות והפרש גבוה בין מחיר אוטובוס חשמלי לאוטובוס רגיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשש‬ ‫מתפעול צי אוטובוסים במרחב של מועצה אזורית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מיקום עמדות הטעינה )נהגי המועצה רגילים‬ ‫לנסוע עם האוטובוסים הביתה(‪.‬‬ ‫‪ 3.2.6‬מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית‪:‬‬ ‫‪ .1‬בנייה ירוקה‪ :‬יישום תקנים מתקדמים בכל נכסי הרשות )קיימים וחדשים(‪.‬‬ ‫אתגר‪ :‬התאמת מבנים קיימים לסטנדרטים חדשים ותכנון חדשים לפי התקן המתקדם לבניה ירוקה כחלק‬ ‫מנוהל העבודה‪.‬‬ ‫‪ .2‬רכש מוצרי חשמל יעילים‪ :‬אימוץ מדיניות רכש המעדיפה מכשירים בדירוג אנרגטי גבוה‪.‬‬ ‫אתגר‪ :‬הכנסת הרכיב למכרזי המועצה לרכש של מוצרי חשמל‪.‬‬ ‫‪ 3.2.7‬סיכום‬ ‫מתוך האמור בפרק זה עולה כי יש לנהל את המעבר לאנרגיה מקיימת תוך אימוץ גישה אינטגרטיבית‬ ‫המשלבת תכנון אסטרטגי‪ ,‬ניהול משאבים יעיל ושיתוף פעולה בין‪-‬אגפי‪ .‬הצלחה בתחומים אלו עשויה להוביל‬ ‫לשיפור משמעותי בחוסן האנרגטי‪ ,‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬הפחתת טביעת הרגל הפחמנית‪ ,‬והעלאת איכות‬ ‫החיים במועצה‪.‬‬ ‫משתמע מכך כי נדרשת ראייה כוללת המשלבת היבטים טכניים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬ארגוניים‪ ,‬סביבתיים וקהילתיים‪.‬‬ ‫יש לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לניהול האנרגיה‪ ,‬תוך התחשבות במגבלות ובהזדמנויות הייחודיות למועצה‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬מאחר ותחום זה הינו תחום מתפתח אשר מביא עימו חידושים טכנולוגיים והזדמנויות חדשות יש לנהלו‬ ‫ככזה‪.‬‬ ‫הדינמיות המאפיינת את ה תחום‪ ,‬המתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מואצות ושינויים תכופים‪ ,‬מציבה אתגר בפני‬ ‫מקבלי ההחלטות‪ .‬נדרשת גישה אדפטיבית‪ ,‬המשלבת עדכון ידע שוטף ורכישת ניסיון מעשי‪ ,‬לצד תכנון אסטרטגי‬ ‫ארוך טווח‪ .‬האיזון בין הצורך בפתרונות מיידיים לבין ההשקעה בטכנולוגיות מתפתחות מחייב ניתוח מעמיק של עלות‪-‬‬ ‫תועלת‪ ,‬תוך התחשבות בגורמים כגון אמינות הטכנולוגיה‪ ,‬יכולת התאמה לצרכים משתנים ופוטנציאל החיסכון לאורך‬ ‫זמן‪ .‬לפיכך‪ ,‬מעבר לאנרגיה מקיימת דורש לא רק משאבים כלכליים‪ ,‬אלא גם מנגנונים גמישים לקבלת החלטות‪,‬‬ ‫שיתופי פעולה בין‪-‬מגזריים )בין אגפים שונים במועצה ובין מגזרים חוץ מועצתיים( ויכולת להתאים את האסטרטגיה‬ ‫בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והרגולטוריות המתהוות‪.‬‬ ‫פעולות רלוונטיות‬ ‫מס'‬ ‫יעדי חובה ל ‪2030‬‬ ‫ערוץ‬ ‫ערוצי פעולה‬ ‫פעולה‬ ‫משימה‬ ‫‪ 100%‬מהבנייה החדשה מאופסת‬ ‫הנחיות לבנייה חדשה‬ ‫‪1.1‬‬ ‫התייעלות‬ ‫אנרגיה‬ ‫באנרגיה‬ ‫מערכות בקרה ושליטה‬ ‫‪1.2‬‬ ‫מעבר לתאורה חסכונית במבנים קיימים ‪ 100%‬תאורה חסכונית‬ ‫‪1.4‬‬ ‫ומתחדשים‬ ‫‪ 80%‬רכש עתידי בדירוג גבוה‬ ‫מעבר למכשירי חשמל יעילים‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪ 100%‬מיצוי פוטנציאל הייצור בנכסי‬ ‫מתקנים סולאריים במרחב המבונה‬ ‫ייצור אנרגיה ‪2.1‬‬ ‫הרשות‬ ‫תכנון לעצמאות באנרגיה‬ ‫‪2.3‬‬ ‫חדשנות‬ ‫‪2.4‬‬ ‫במרחב צי הרכב המועצתי‪ :‬רכבי תפעול ‪90%‬‬ ‫רכבים‬ ‫לחשמול‬ ‫תשתיות‬ ‫‪3.1‬‬ ‫תחבורה‬ ‫חשמליים‬ ‫הציבורי‬ ‫חשמלית‬ ‫רכבים חשמליים‬ ‫‪3.2‬‬ ‫הצעד הראשון שיוצע תמיכה של משרד‬ ‫תיעדוף‬ ‫ערוצי‬ ‫נימוקים‬ ‫האנרגיה ב‬ ‫למימוש הפעולה‬ ‫פירוט פעולות לפעולה‬ ‫פעולה‬ ‫משימה‬ ‫צעדי מדיניות‪ :‬הנחיות‪ ,‬סיוע של יועצים לאור תחזיות הבינוי ברשות‪ ,‬אחוז‬ ‫אישור מדיניות כדאיות‬ ‫הנחיות‬ ‫התייעלות‬ ‫מסמך משמעותי מהבניינים ב ‪2030 -‬‬ ‫לכתיבת‬ ‫נוהלים‬ ‫בנייה בת קיימא גבוהה‬ ‫לבנייה‬ ‫באנרגיה‬ ‫יהיו חדשים‪ .‬לשינוי הנחיות‬ ‫הנחיות‬ ‫לביצוע‬ ‫בוועדה‬ ‫חדשה‬ ‫הבנייה יש ניסיון מצטבר בישראל‬ ‫המקומית ◄‬ ‫ותמיכה ממשלתית‬ ‫ייתכנות סיוע של יועצים רק הטמעת מערכות ניהול ובקרה‬ ‫בדיקת‬ ‫מעבר למערכות כדאיות‬ ‫מערכות‬ ‫לטכנולוגיה או פתרונות לטכנולוגיות חדשות במבני המועצה יכולות להביא‬ ‫ובקרה גבוהה‬ ‫ניהול‬ ‫בקרה‬ ‫לחסכון משמעותי באנרגיה‬ ‫מאושרות‬ ‫חדשניים‬ ‫ציבור לביצוע‬ ‫במבני‬ ‫ושליטה‬ ‫וחסכון כספי משמעותי למועצה‪.‬‬ ‫ובתאורת‬ ‫המהלך דורש השקעה ראשונית‬ ‫רחובות ֎‬ ‫משמעותית‪ ,‬ניתן לחלק לפי‬ ‫צריכת האנרגיה במבנים ולאורך‬ ‫שנים ובהתאם לטכנולוגיה‬ ‫הנבחרת‪.‬‬ ‫ביצוע עצמי תקציב השימוש בשטחים מופרים לייצור‬ ‫סקרים ומיפויים‬ ‫כדאיות‬ ‫מתקנים‬ ‫אנרגיה‪ ,‬בדרך כלל לא דורש‬ ‫חיצוני‬ ‫בינונית‬ ‫קרקעיים‬ ‫שינויים משמעותיים וההשקעה‬ ‫לביצוע‬ ‫ברצועות‬ ‫כדאית וגם יכולה להוות בסיס‬ ‫תשתית ושטחים‬ ‫לשותפות פרטית ‪ -‬ציבורית‬ ‫כלואים ֎‬ ‫ייצור אנרגיה‬ ‫המועצה עומדת כיום על ניצול‬ ‫בדיקה מחודשת של יועץ חיצוני‬ ‫כדאיות‬ ‫הגדלת‬ ‫‪ 20%‬מפוטנציאל ייצור האנרגיה‬ ‫פוטנציאל ייצור אנרגיה‬ ‫פוטנציאל ייצור גבוהה‬ ‫על מבני המועצה‪ .‬אנו מעוניינים‬ ‫על גגות המועצה‬ ‫אנרגיה על גגות לביצוע‬ ‫לבחון מחדש את הנושא ולהגדיל‬ ‫מבני המועצה‬ ‫את הפוטנציאל‪.‬‬ ‫ייזום סיוע בתנאי החלפת הרשות המקומית היא בעלת צי‬ ‫מסמך‬ ‫חישמול כלי רכב כדאיות‬ ‫תחבורה‬ ‫רכב המשמש את עובדי המועצה‪.‬‬ ‫למכרז‪/‬פרויקט‪/‬מנגנון כלל צי הרכב‬ ‫גבוהה‬ ‫איגומיים‬ ‫חשמלית‬ ‫רכבים‬ ‫חסכון בתחזוקה וצמצום זיהום‬ ‫לביצוע‬ ‫במועצה ‪Ѽ‬‬ ‫חשמליים‬ ‫האוויר יביא תועלת ישירה‬ ‫למועצה‪.‬‬ ‫במועצה יש יישובים בהם אחוז‬ ‫עד ‪ 5‬שעות ייעוץ‬ ‫תכנון מפורט‬ ‫פעולות לאקלום כדאיות‬ ‫חוסן‬ ‫אוכלוסיית הרווחה המתגוררת‬ ‫גבוהה‬ ‫מבנים‬ ‫באנרגיה‬ ‫חוסן‬ ‫במבנים ישנים ‪ -‬גבוה‪ ,‬ניתן לגייס‬ ‫לביצוע‬ ‫לאוכלוסיות‬ ‫אנרגטי‬ ‫תמיכה ממשרד הרווחה וגורמים‬ ‫מוחלשות‬ ‫בקהילה‬ ‫פילנתרופים למהלך שדרוג‬ ‫ופגיעות ⱱ‬ ‫המבנים ואקלומם‬ ‫שמירה על הרצף התפקודי הינה‬ ‫שעות ייעוץ‬ ‫בחינת המודל הכלכלי‬ ‫הוספת מערכות כדאיות‬ ‫קריטית עבור המועצה בתקופות‬ ‫לייצור אנרגיה גבוהה‬ ‫חוסן אנרגטי‬ ‫חירום ביטחוניות ואקלימיות‬ ‫עם לביצוע‬ ‫סולארית‬ ‫לטובת‬ ‫אפשרות‬ ‫שמירה על‬ ‫לאגירה אנרגיה‬ ‫רצף תפקודי‬ ‫ושימוש בשעות‬ ‫חירום‬ ‫‪ 3.3‬מגזר חוץ רשותי ‪ /‬מסחרי‪ ,‬חקלאי‪ ,‬יישובי‪ ,‬תעשייתי ומגורים‬ ‫בתהליך העבודה התבהר לנו כי קיימת חשיבות רבה לשינוי שייעשה במגזר החוץ רשותי )פרטי‪ ,‬חקלאי‪ ,‬יישובי‪,‬‬ ‫מסחרי ותעשייתי(‪ .‬ההשפעה של מגזר זה על מאזן האנרגיה במועצה הינו משמעותי ובעל פוטנציאל שינוי גדול יותר‬ ‫מהשינוי במגזר הרשותי‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת לייצר שינוי המועצה מחויבת לעבוד עם המגזרים השונים בכדי לייצר מציאות‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫המגזרים החוץ רשותיים הפועלים במרחב המועצה‪ :‬תושבים ותושבות‪ ,‬וועדים מקומיים‪ ,‬אגודות חקלאיות ומגזר עסקי‬ ‫בכלל וחקלאים בפרט‪.‬‬ ‫הפוטנציאל והן האתגר שבמעבר לאנרגיה מקיימת הינו גדול ובעל השפעה רבה במגזר החוץ רשותי‪ .‬לכל אחד‬ ‫מהשחקנים במגזר זה קיימות מורכבויות מאתגרות אשר דורשות מנגנונים לניהול קונפליקטים‪ ,‬יצירת מדיניות‬ ‫והטמעה של דרכי פעולה שיבנו תוך יצירת שיח ודיאלוג עם כלל השותפים למהלך‪.‬‬ ‫‪ 3.3.1‬נקודות תורפה לניהול אנרגיה במגזר החוץ רשותי‬ ‫בתים פרטיים ‪ -‬אין מודעות ואין רצון לשינוי ולכן גגות סולריים הם מיעוט במועצה‪ .‬היה ניסיון חד פעמי בעבר‬ ‫לגשת לנושא ולקדם הקמת גגות סולריים‪.‬‬ ‫חקלאות‪ /‬משקים‪ ,‬רפתות ‪ -‬פוטציאל רב לדו שימוש‪ .‬החקלאים נתקלים בחסם בירוקרטי או חוסר מוטיבציה‪.‬‬ ‫חלק ממבני המשק הינם ללא היתר ועל כן לא ניתן להקים עליהם פאנלים סולאריים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הארנונה‬ ‫המשולמת למועצה במסגרת דו שימוש זה איננה מחושבת ליישוב כחלק מהתקציב השנתי העומד לשימושו‬ ‫של הוועד המקומי‪.‬‬ ‫חקלאות‪ /‬אגרו וולטאי‪ -‬יש צורך בכתיבת מסמך מדיניות להקמת מתקנים אגרו וולטאים בשטחים החקלאיים‬ ‫של המועצה‪ .‬בין מטרות המועצה לשמור על הצביון הכפרי‪ -‬חקלאי‪ ,‬לשמור על המגוון הביולוגי‪ ,‬לעודד תיירות‬ ‫ועוד‪ .‬יש צורך לקיים שיח ודיאלוג עם החקלאים על מנת לייצר איזון בין כל הצרכים והאינטרסים‪.‬‬ ‫עסקים ‪ -‬עסקים רבים במועצה ללא רישוי עסקים ושוכרים מבנים כך שהתקנת גג סולארי איננו רלוונטי‬ ‫במצב שכזה‪ .‬בקרוב יקום טרמינל ‪ 6‬אשר במהלך תכנונו יוטמעו עקרונות הקיימות‪ .‬במתחם זה יש סיכוי‬ ‫לגגות סולאריים‪ ,‬בניה ירוקה‪ ,‬מבנים מאופסי אנרגיה‪ ,‬הצללה במרחב הציבורי‪ ,‬עמדות טעינה לרכבים ועוד‪.‬‬ ‫יישובים‪ /‬חוסן אנרגטי‪ -‬לוועדים המקומיים יש צורך בהקמת "מרכז חיים"‪ 2 .‬אתגרים עומדים לפתחם‪.1 :‬‬ ‫המבנה וגגו שייכים לאגודה החקלאית ‪ .2‬עלות גבוהה יחסית לחלופה האחרת‪ -‬גנרטור‪.‬‬ ‫יישובים‪ /‬פאנלים סולאריים‪ -‬גגות המבנים שייכים לאגודה החקלאית‪ .‬הפרויקט צריך להיות בעל כדאיות‬ ‫כלכלית‪.‬‬ ‫יישובים‪ /‬גדרות סולאריים‪ -‬הגדרות הסולאריים הינם מחד הזדמנות לרווח כלכלי ושמירה על בטחון‬ ‫התושבים מאידך הגדר מייצרת מפגע נופי וניתוק בין תושבי ותושבות היישוב לבין השטחים הפתוחים‬ ‫הצמודים אליהם‪ .‬גם במקרה זה קיים ניגוד אינטרסים בין האגודה החקלאית לבין תושבות ותושבי היישוב‬ ‫ו‪/‬או בין בעלי הנחלות במושבים לבין תושבי ותושבות ההרחבות‪.‬‬ ‫‪3.3.2‬מוקדים למעבר אנרגיה מתחדשת‬ ‫קיים פוטנציאל גבוה למעבר לאנרגיה מתחדשת במגזר החוץ רשותי‪ .1 :‬מתוך נתוני הגבייה של המועצה‬ ‫עלה כי קיים אחוז קטן מאוד של גגות סולאריים במועצה‪ .2 .‬במועצה קיימים מבני משק רבים ושטחים‬ ‫חקלאיים‪ .3 .‬יש צורך לקיים תהליך הסברה ועידוד ובעיקר מתן עזרה להתמודדות בירוקרטית‪.‬‬ ‫בחינת הקמת מרכז הסברה‪ ,‬עידוד והעלאת מודעות לאנרגיה מקיימת במגזר החוץ רשותי‪ .‬ליווי וייעוץ‬ ‫לתושבים יהווה חלק מהשרות שיינתן במרכז‪.‬‬ ‫‪3.3.3‬מוקדי התערבות למעבר לרכב חשמלי‬ ‫המועצה תבחן את הצורך בקיומן של עמדות טעינה ביישובי המועצה שאינם קיבוצים ביחד עם הגורמים‬ ‫האחראיים ביישובים על תחום האנרגיה‪ .‬יש לבחון את הכדאיות הכלכלית שבהתקנת עמדות ציבוריות‬ ‫במושבים ויישובים קהילתיים‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי במרבית הקיבוצים הותקנו עמדות טעינה ציבוריות עבור תושבי ותושבות היישוב‪ .‬להלן דוגמה‬ ‫מקיבוץ חולדה‪:‬‬ ‫‪ 3.3.4‬מוקדי התערבות להתייעלות אנרגטית‬ ‫ליווי יישובי המועצה בתהליך לבחינת צריכת החשמל ביישוב ובחינת דרכי פעולה להתייעלות אנרגטית ביישוב‪.‬‬ ‫העלאת מודעות לרכישת מוצרים חסכוניים באנרגיה‪.‬‬ ‫העלאת מודעות לבניה ירוקה בבתים חדשים‪.‬‬ ‫העלאת מודעות לחסכון בחשמל‪.‬‬ ‫כתיבת מסמך מדיניות לבניה ירוקה במגזר הפרטי‪.‬‬ ‫‪ 3.3.5‬מוקדי התערבות לחוסן אנרגטי‬ ‫בחינת כדאיות להתקנת מערכת סולארית הכוללת אגירה לשעת חירום ב"מרכזי החיים" המוקמים ביישובים‪.‬‬ ‫בחינת כדאיות להתקנת מתקני אגירה בבתים פרטיים‪.‬‬ ‫‪3.3.6‬יעדים למגזר החוץ רשותי לפי משימות וערוצי פעולה‬ ‫מס'‬ ‫ערוץ‬ ‫יעדי חובה ל ‪2030‬‬ ‫משימה פעולה ערוצי פעולה‬ ‫כתיבת מדיניות לבניה‬ ‫מדיניות לבנייה חדשה‬ ‫הנחיות לבנייה חדשה‬ ‫התייעלות ‪1.1‬‬ ‫ירוקה היא בקדימות‬ ‫מאופסת אנרגיה‬ ‫באנרגיה‬ ‫גובהה‬ ‫מעבר לתאורה חסכונית במבנים‬ ‫‪1.4‬‬ ‫הקמת מרכז להעלאת‬ ‫קיימים ומתחדשים‬ ‫מודעות לבניה ירוקה‬ ‫שיפוץ מעטפת מבנה‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מודעות‬ ‫העלאת‬ ‫מעבר למכשירי חשמל יעילים‬ ‫‪1.7‬‬ ‫באנרגיה‬ ‫להתייעלות‬ ‫ורכישת מכשירים בדרג‬ ‫אנרגטי גבוהה ‪ -‬ע"י מרכז‬ ‫מתקנים סולאריים במרחב ‪ 80%‬מיצוי פוטנציאל‬ ‫‪2.1‬‬ ‫ייצור‬ ‫הסברה או הרצאה‬ ‫הייצור בבנייה חדשה‬ ‫המבונה‬ ‫אנרגיה‬ ‫עידוד התושבים להתקנת‬ ‫מתקנים סולאריים במרחב הפתוח‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪ PV‬בבתים ‪ +‬במשקים‬ ‫תכנון לעצמאות באנרגיה‬ ‫‪2.3‬‬ ‫נושא שמירת המרחבים‬ ‫חדשנות‬ ‫‪2.4‬‬ ‫הפתוחים רגיש מאד ולכן‬ ‫יש התלבטות על התקנת‬ ‫תשתיות לחשמול רכבים במרחב‬ ‫‪3.1‬‬ ‫תחבורה‬ ‫סולרי בשדות‪ .‬זה דורש‬ ‫הציבורי‬ ‫חשמלית‬ ‫יותר תכנון ודיוק‪.‬‬ ‫קידום מעורבות תושבים וחוסן‬ ‫‪3.2‬‬ ‫חלק מתוכנית החוסן‬ ‫קהילתי כלכלי‬ ‫כוללת אגירה‬ ‫נושא הוספת עמדות‬ ‫טעינה עלה ומקבל דיוקים‬ ‫עידוד תושבים לרכישת‬ ‫רכבים חשמליים‬ ‫‪ 3.3.7‬סיכום פעולות המועצה להתמודדות עם אתגרי האנרגיה‬ ‫מועצה אזורית גזר מציגה מודל מעניין של התמודדות עם אתגרי האנרגיה והקיימות בשלטון דו רובדי תוך יצירת‬ ‫שיתופי פעולה עם שותפיה במגזר החוץ רשותי‪.‬‬ ‫בתחום התאורה‪ ,‬המועצה מציגה הצלחה חלקית‪ .‬בעוד שהתאורה בשטחים שבאחריותה הישירה הוסבה לתאורה‬ ‫יעילה אנרגטית‪ ,‬קיים אתגר בהטמעת שינויים דומים ביישובים‪ .‬זוהי דוגמה מובהקת לאתגרים הנובעים ממבנה‬ ‫שלטוני דו רובדי המחייב גישה של דיאלוג‪ ,‬העלאת מודעות ויצירת מנגנונים לתימרוץ ותמיכה‪ .‬מטרתנו להנגיש את‬ ‫המידע לציבור‬ ‫חינוך והסברה מהווים נדבך מרכזי באסטרטגיה של המועצה‪ .‬התוכנית להקמת מרכז ידע לתושבים מדגימה גישה‬ ‫חדשנית להתמודדות עם חסמים בהטמעת פרקטיקות של בנייה ירוקה‪ ,‬התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה סולארית‬ ‫ברמת משק הבית‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬המועצה מכירה בחשיבות המעבר לתחבורה חשמלית‪ ,‬אך מתמודדת עם אתגרים תשתיתיים ותקציביים‪.‬‬ ‫המועצה תבחן את הנושא ביחד עם וועדי היישובים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מועצה אזורית גזר מציגה מודל מעניין של התמודדות עם אתגרי האנרגיה והקיימות ברמה המקומית‪ .‬הגישה‬ ‫משלבת מעבר לאנרגיה מקיימת על כל רבדיה לצד התמודדות עם מגבלות מבניות ותקציביות תוך שמירה על צביונה‬ ‫הכפרי‪ -‬חקלאי‪ -‬קהילתי‪ ,‬תוך יצירת דיאלוג בין בעלי העניין השונים ובניית פלטפורמות לקידום הנושא‪ .‬גישה זו תספק‬ ‫תובנות חשובות למקבלי החלטות ברשויות מקומיות אחרות‪.‬‬ ‫תוכנית הפעולה נכסי הרשות‬ ‫‪ 4‬תוכנית הפעולה נכסי הרשות‬ ‫‪ 2.2‬פירוט – התייעלות באנרגיה‬ ‫לביצוע ‪ 2026‬פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫ואילך‬ ‫‪2025‬‬ ‫הנחיות לבנייה לייצר הנחיות *יצירת מנגנון *יצירת מסמך הטמעת‬ ‫הנחיות לבניה המסמך‬ ‫לשלבי התכנון לעבודה‬ ‫חדשה‬ ‫ירוקה במבנים בעבודת‬ ‫שוטפת בין‬ ‫השונים‬ ‫חדשים ושיפוץ האגפים‬ ‫היחידה‬ ‫במועצה‬ ‫הרלוונטיים‬ ‫קיימים‬ ‫להטמעה של הסביבתית‬ ‫עקרונות בניה ואגף תכנון‪ ,‬במועצה‪.‬‬ ‫ירוקה בבנייה הנדסה‬ ‫חדשה ושיפוץ ותשתיות‪.‬‬ ‫מבנים קיימים *העסקה של‬ ‫יועץ‪.‬ת לבנייה‬ ‫ירוקה שתלווה‬ ‫את צוות‬ ‫המועצה‬ ‫בתהליך‪.‬‬ ‫*כתיבת‬ ‫מסמך עבודה‬ ‫יטופל בהמשך‬ ‫מערכות בקרה‬ ‫ושליטה‬ ‫יטופל בהמשך‬ ‫איקלום מבנים‬ ‫קיימים‬ ‫המשך‬ ‫מעבר לתאורה החלפת ‪* 100%‬יצירת תוכנית עבודה לפי‬ ‫העבודה לפי‬ ‫השלבים‬ ‫עבודה‬ ‫מהתאורה‬ ‫חסכונית‬ ‫תוכנית‬ ‫המפורטים‬ ‫המחולקת‬ ‫במבנים‬ ‫במבנים‬ ‫העבודה עד‬ ‫לשלבים לפי בתוכנית‬ ‫קיימים‬ ‫קיימים‬ ‫ההגעה ליעד‬ ‫העבודה‬ ‫ומתחדשים ומתחדשים תקציב‬ ‫שהצבנו‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫לתאורה‬ ‫*המשך‬ ‫חסכונית‬ ‫החלפת‬ ‫התאורה‬ ‫לתאורה‬ ‫חסכונית‬ ‫יטופל בהמשך‬ ‫שיפוץ מעטפת‬ ‫מבנה‬ ‫יטופל בהמשך‬ ‫חימום וקירור‬ ‫מים‬ ‫*הכנסת‬ ‫*מבחינת‬ ‫רכישה של‬ ‫מעבר‬ ‫הנושא לפורום‬ ‫הרכש‬ ‫‪100%‬‬ ‫למכשירי‬ ‫למועצה‪ -‬כל בין אגפי לייצר‬ ‫חשמל יעילים ממכשירי‬ ‫מצב שכל‬ ‫חשמל לגני מדפסות‬ ‫המועצה של מנהלי‬ ‫הילדים‬ ‫המחלקות‬ ‫ולמועצה יהיו ‪ HP‬הן‬ ‫האגפים אשר‬ ‫מכשירי חשמל חסכוניות‪.‬‬ ‫רוכשים‬ ‫יעילים‬ ‫*הטמעת נוהל מכשירים‬ ‫עבודה בכל חשמליים‬ ‫יכניסו דרישה‬ ‫מחלקות‬ ‫המועצה אשר למוצרים‬ ‫רוכשות מוצרי יעילים )גני‬ ‫ילדים‪ ,‬בתי‬ ‫חשמל‪.‬‬ ‫ספר‪ ,‬תשתיות‬ ‫וכו(‬ ‫‪ 2.3‬פירוט – ייצור אנרגיה‬ ‫ביצוע ‪ 2026‬פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫ואילך‬ ‫‪2025‬‬ ‫*העסקה של *העסקה של *התקנת‬ ‫הוספת‬ ‫מתקנים‬ ‫פאנלים לפי‬ ‫יועץ לצורך‬ ‫יועץ לצורך‬ ‫פאנלים‬ ‫סולאריים‬ ‫ההמלצות‬ ‫בדיקת‬ ‫סולאריים על בדיקת‬ ‫במרחב‬ ‫במסגרת‬ ‫היתכנות‬ ‫מבני המועצה היתכנות‬ ‫המבונה‬ ‫התקציבית‪.‬‬ ‫להוספת‬ ‫להוספת‬ ‫וגגות בתי‬ ‫*בחינה‬ ‫פאנלים‬ ‫פאנלים‬ ‫הספר‬ ‫סולאריים על סולאריים על מחודשת של‬ ‫מבני המועצה‪ .‬מבני המועצה‪ .‬הטכנולוגיות‬ ‫*יצירת מנגנון *יצירת מנגנון ופוטנציאל‬ ‫תקציבי לביצוע תקציבי לביצוע הגגות אחת‬ ‫לפי ההמלצות לפי ההמלצות לתקופה כפי‬ ‫שיקבע עם‬ ‫שיתקבלו‪.‬‬ ‫שיתקבלו‪.‬‬ ‫היועץ‬ ‫*התקנת‬ ‫הפאנלים‬ ‫כתיבת מסמך *מיפוי בעלי *מיפוי בעלי *הטמעת‬ ‫מתקנים‬ ‫העניין וסקירה העניין וסקירה המסמך‬ ‫מדיניות‬ ‫סולאריים‬ ‫בוועדה לתכנון‬ ‫תכנונית‬ ‫תכנונית‬ ‫במרחב הפתוח‬ ‫ומקצועית לגבי ומקצועית לגבי ובנייה‬ ‫התחום‪.‬‬ ‫התחום‪.‬‬ ‫* יצירת‬ ‫* יצירת‬ ‫מפגשי‬ ‫מפגשי‬ ‫שולחנות‬ ‫שולחנות‬ ‫עגולים לבעלי עגולים לבעלי‬ ‫העניין‬ ‫העניין‬ ‫* כתיבת‬ ‫* כתיבת‬ ‫מסמך מדיניות מסמך מדיניות‬ ‫מועצתי‬ ‫מועצתי‬ ‫*הטמעת‬ ‫המסמך‬ ‫בוועדה לתכנון‬ ‫ובנייה‬ ‫*הוצאה‬ ‫*בדיקת‬ ‫אגירת אנרגיה *בדיקת‬ ‫תכנון‬ ‫במרכזי חוסן‪ -‬התכנות ל‪ 2‬התכנות ל‪ 2‬לפועל של‬ ‫לעצמאות‬ ‫קריות חינוך הפרויקטים‪ .‬הפרויקטים‪ .‬הפרויקטים‬ ‫באנרגיה‬ ‫מותנה תקציב‬ ‫*כתיבת‬ ‫ואתרי סניקה *כתיבת‬ ‫תוכנית עבודה תוכנית עבודה‬ ‫ליישום‪.‬‬ ‫ליישום‪.‬‬ ‫*הוצאה‬ ‫לפועל של‬ ‫הפרויקטים‬ ‫מותנה תקציב‪.‬‬ ‫יטופל בהמשך‬ ‫בדיקת מצב‬ ‫חדשנות‬ ‫קיים במערכות‬ ‫אנרגטית‬ ‫ייצור החשמל‬ ‫של המועצה‬ ‫הקיימות‬ ‫והרחבתן‬ ‫‪ 2.4‬פירוט – תחבורה חשמלית‬ ‫ביצוע ‪ 2026‬פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫ואילך‬ ‫‪2025‬‬ ‫*מיפוי נקודות *מיפוי נקודות *התקנת‬ ‫תשתיות חשמל התקנת‬ ‫עמדות טעינה אופציונליות אופציונליות עמדות‬ ‫כלי רכב‬ ‫במקומות‬ ‫להתקנת‬ ‫להתקנת‬ ‫ציבוריות‬ ‫חשמליים‬ ‫עמדות טעינה עמדות טעינה נבחרים‪.‬‬ ‫ושיתופיים‬ ‫ציבוריות‪.‬‬ ‫ציבוריות‪.‬‬ ‫במרחב‬ ‫*בדיקת‬ ‫*בדיקת‬ ‫הציבורי‬ ‫כדאיות‬ ‫כדאיות‬ ‫כלכלית‬ ‫כלכלית‬ ‫למועצה‪.‬‬ ‫למועצה‪.‬‬ ‫*התקנת‬ ‫עמדות‬ ‫במקומות‬ ‫נבחרים‪.‬‬ ‫*המשך מעבר‬ ‫*מעבר לצי *מעבר‬ ‫הגדלת צי‬ ‫רכבים‬ ‫הדרגתי לצי‬ ‫רכב חשמלי הדרגתי לצי‬ ‫הרכב‬ ‫חשמליים‬ ‫רכב חשמלי‬ ‫רכב חשמלי‬ ‫החשמלי של ייעשה‬ ‫בהדרגה‪.‬‬ ‫המועצה‬ ‫*כל רכב אשר‬ ‫יוחלף לחדש‬ ‫יהיה רכב‬ ‫חשמלי‬ ‫‪ 2.5‬פירוט – חוסן קהילתי באנרגיה‬ ‫ביצוע ‪ 2026‬פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫ואילך‬ ‫‪2025‬‬ ‫לא רלוונטי‪-‬‬ ‫תמיכה בעוני‬ ‫רמה‬ ‫באנרגיה‬ ‫סוציואקונומית‬ ‫של המועצה‬ ‫גבוהה )מדד‬ ‫חברתי‪ -‬כלכלי‬ ‫‪(8‬‬ ‫יפורט בפרק‬ ‫קידום מעורבות‬ ‫הבא‬ ‫תושבים וחוסן‬ ‫קהילתי‬ ‫תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי‬ ‫‪ 5‬תוכנית הפעולה לעידוד מגזר חוץ רשותי‬ ‫במסגרת תוכנית הפעולה לעידוד המגזר החוץ רשותי לעבור לאנרגיה מקיימת אנו בוחנים את האפשרות‬ ‫להקמת מרכז ידע לתושבים‪ ,‬הנהגות יישובים‪ ,‬חקלאים ובעלי עסקים‪ .‬המרכז יהווה מוקד לידע‪ ,‬שאלות‬ ‫וייעוץ למעבר לאנרגיה מקיימת בכל תחומי הפעולה‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬ייצור אנרגיה‪ ,‬מעבר לתחבורה‬ ‫חשמלית ויצירת חוסן אנרגטי לחקלאי המועצה )בדגש על משקי חי( ולתושבות ותושבי המועצה ברמה‬ ‫האישית והיישובית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2025‬נייצר מודל רעיוני וכלכלי להקמת המרכז כולל כתיבת תוכנית עבודה ויציאה לפיילוט‪ .‬החל‬ ‫משנת ‪ 2026‬יחל המרכז לפעול‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬פירוט – התייעלות באנרגיה‬ ‫ביצוע ‪ 2026‬ואילך פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫‪2025‬‬ ‫הנחיות לבנייה מסמך מדיניות‬ ‫שיהיה חלק‬ ‫חדשה‬ ‫מהנחיות‬ ‫לבניה חדשה‬ ‫במועצה )כולל‬ ‫המלצות וידע(‬ ‫מערכות בקרה שילוב במסרים‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫ושליטה‬ ‫איקלום מבנים שילוב במסרים‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫קיימים‬ ‫מעבר לתאורה שילוב במסרים עידוד‪ ,‬המלצה‬ ‫של מרכז הידע וליווי בבדיקת‬ ‫חסכונית‬ ‫היתכנות‬ ‫במבנים‬ ‫קיימים‬ ‫ומתחדשים‬ ‫שיפוץ מעטפת שילוב במסרים‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫מבנה‬ ‫חימום וקירור שילוב במסרים‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫מים‬ ‫שילוב במסרים‬ ‫מעבר‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫למכשירי‬ ‫חשמל יעילים‬ ‫‪ 5.2‬פירוט – ייצור אנרגיה‬ ‫לביצוע ‪ 2026‬פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫ואילך‬ ‫‪2025‬‬ ‫שילוב במסרים‬ ‫מתקנים‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫סולאריים‬ ‫במרחב‬ ‫המבונה‬ ‫אגרו סולארי‪,‬‬ ‫כתיבת מסמכי‬ ‫מתקנים‬ ‫גדרות‬ ‫מדיניות‬ ‫סולאריים‬ ‫סולאריות‬ ‫בשיתוף בעלי‬ ‫הפתוח‬ ‫במרחב‬ ‫העניין‬ ‫)חקלאים‪,‬‬ ‫אגודות‬ ‫חקלאיות‬ ‫ועסקים‬ ‫נוספים(‬ ‫שילוב במסרים‬ ‫תכנון‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫לעצמאות‬ ‫באנרגיה‬ ‫שילוב במסרים‬ ‫חדשנות‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫אנרגטית‬ ‫‪ 5.3‬פירוט – תחבורה חשמלית‬ ‫ביצוע ‪ 2026‬פירוט והערות‬ ‫לביצוע ב‬ ‫היעד ל ‪ 2030‬הפעולות‬ ‫ואילך‬ ‫‪2025‬‬ ‫תשתיות חשמל שילוב במסרים‬ ‫של מרכז הידע‬ ‫כלי רכב‬ ‫ברמה של‬ ‫חשמליים‬ ‫האדם הפרטי‬ ‫ושיתופיים‬ ‫)עמדת טעינה‬ ‫במרחב‬ ‫‪ +‬רכב חשמלי(‬ ‫הציבורי‬ ‫וברמה‬ ‫היישובית‬ ‫)בחינת צורך‬ ‫וכדאיות‬ ‫כלכלית של‬ ‫התקנת‬ ‫עמדות טעינה‬ ‫ציבוריות(‬ ‫‪ 6‬המעבר ליישום‬ ‫‪ 5.4‬תכנית עבודה ‪2025‬‬ ‫מפורט בפרק ‪ 4‬ו‪5-‬‬ ‫הערות‬ ‫משאבים‬ ‫אחריות‬ ‫הצעדים‬ ‫הפעולות‬ ‫ערוצי פעולה‬ ‫משימה‬ ‫לביצוע ב‬ ‫לביצוע‬ ‫‪2025‬‬ ‫‪ 5.5‬מדדים לבקרה‬ ‫הקמת מינהלת לניהול האנרגיה במועצה תחת אגף אסטרטגיה החדש‪.‬‬ ‫‪ 5.6‬מנגנונים להטמעה‬ ‫מנגנון מעקב אנרגיה מקיימת‬ ‫מנגנונים אזוריים‬ ‫מנגנונים ברשות המקומית‬ ‫פורום בין אגפי להטמעת קיימות כתיבת מסמכי מדיניות‪ -‬יצירת מינהלת האנרגיה בהובלת סגן‬ ‫ראשת המועצה תהווה מנגנון‬ ‫והיערכות לשינוי אקלים‪ .‬הפורום שיח משותף עם בעלי עניין‬ ‫לעדכון כלי המיפוי‪ .‬המיפוי יוצג‬ ‫פועל ‪ 4‬שנים וימשיך בפעילותו שונים בתחומים כגון‪ -‬אגרו‬ ‫אחת לתקופה להנהלת המועצה‬ ‫בשנת ‪ 2025‬והלאה‪ .‬במסגרת וולטאי על מנת לנסח מסמך‬ ‫הפורום עולים נושאים אינטר‪ -‬מדיניות לניהול הממשק בין ייצור ביחס ליעדים בתוכנית זו‪ .‬אחת‬ ‫לחצי שנה תתעדכן התוכנית ע"י‬ ‫אנרגיה לשמירה על שטחים‬ ‫דיסיפלינריים המקודמים ע"י‬ ‫חברי המינהלת‪.‬‬ ‫פתוחים וחקלאות איתנה‪.‬‬ ‫המועצה ובינם שמירה על‬ ‫שטחים פתוחים‪ ,‬היערכות‬ ‫לשינוי אקלים ומעבר לאנרגיה‬ ‫מקיימת‪.‬‬ ‫מרכז ידע – יהווה מנגנון לעידוד למועצה יהיה יועץ‪.‬ת אנרגיה‬ ‫אגף אסטרטגיה ומינהלת‬ ‫שילווה את המינהלת‪ .‬היועץ‪.‬ת‬ ‫אנרגיה‪ -‬אגף חדש אשר תחתיו ותמיכה במעבר לאנרגיה‬ ‫ייתן סקירה ועדכון מעולם‬ ‫ימוקם תחום האנרגיה במועצה‪ .‬מקיימת במגזר החוץ רשותי‪.‬‬ ‫האנרגיה המקיימת בכל פגישה‬ ‫האגף יקדם נושאים אסטרטגיים‬ ‫של המינהלת‪ .‬עדכונים אלו‬ ‫רוחביים כגון אנרגיה‪ .‬המינהלת‬ ‫יילקחו בחשבון בתכנון‬ ‫תורכב מבעלי תפקידים שונים‬ ‫המהלכים הרשותיים‪.‬‬ ‫אשר ייפגשו אחת לתקופה על‬ ‫מנת לקדם את התחום במועצה‪.‬‬ ‫‪ 6‬נספחים‬ ‫‪ 6.1‬כלי המיפוי מלא‬ ‫‪ 6.2‬ערוצי הפעולה כלי תיעדוף מלא‬ ‫‪ 6.3‬תוכנית פעולה באקסל‬