‫‪25/03/26‬‬ ‫דו"ח מסכם נתוני איכות אוויר לשנת ‪2025‬‬ ‫מועצה אזורית גזר‬ ‫כתבה‪ :‬קרין טננצפ‪ ,‬יועצת המועצה לאיכות אוויר‬ ‫‪ .1‬הקדמה‬ ‫מטרת דו"ח זה הינה לתאר את מצב איכות האוויר בסביבת מועצה אזורית גזר בנוגע לתחמוצות חנקן‬ ‫וחלקיקים‪ ,‬המזהמים המנוטרים באופן רציף בסביבה ע"י תחנות הניטור הנמצאות בשטחי המועצה‪.‬‬ ‫בדו"ח מוצג ניתוח של נתוני הניטור הסביבתי כפי שנמדד בשלוש תחנות ניטור אוויר שממוקמות‬ ‫בתחומי המועצה‪ :‬יד רמב"ם‪ ,‬בית חשמונאי וכרמי יוסף ‪ ,‬תוך השוואה לערכי הסביבה והיעד‪.‬‬ ‫מועצה אזורית גזר‪ ,‬כוללת בתוכה מספר מקורות זיהום אוויר המשמעותיים ביותר במדינה על פי‬ ‫דוח המפל"ס ‪ 2024‬של המשרד להגנת הסביבה‪ :‬מפעל נשר‪ ,‬אשר מדווח ברשימה במקום השני‪,‬‬ ‫עם ירידה של ‪ 5%‬בשיעור שינוי העלות לעומת ‪ 2023‬ותחנת הכוח גזר המדורגת במקום הרביעי‬ ‫ברשימת המקורות התעשייתיים עם עלויות חיצוניות גבוהות בזיהום אוויר‪ ,‬עם עלייה בשיעור השינוי‬ ‫בעלות כוללת של ‪ 17%‬לעומת ‪ .2023‬מקורות זיהום נוספים באזור המועצה ממוקמים באזור‬ ‫התעשייה של רמלה שבו קיים ריכוז של מפעלים הפולטים מזהמים לאוויר כגון‪ :‬מפעלי בטון‪ ,‬מפעל‬ ‫לעיבוד שבבי מתכת‪ ,‬מפעל לעבודות אלומיניום‪ ,‬תחנת הכח של מפעל נשר ועוד‪ .‬בנוסף לפעילות‬ ‫התעשייתית המועצה מוקפת כבישים ראשיים שתורמים גם הם לרמת זיהום האוויר‪ -‬כביש ‪ ,6‬כביש‬ ‫‪ ,1‬כביש ‪ ,431‬כביש ‪ 44‬ודרכים מקומיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקור זיהום נוסף ומשמעותי הינו שריפת עצים‬ ‫לחימום ביתי בקמינים‪ .‬מקור זה הינו משמעותי הן מבחינת איכות השריפה שאינה מיטיבה ולכן מייצרת‬ ‫פליטה מוגברת של מזהמי אוויר והן מבחינת סמיכות מקורות הפליטה והארובות לבתי התושבים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .2‬תקציר‬ ‫בחינת רמת זהום האוויר מוצגת בדוח זה ע"י השוואת הריכוזים שנמדדו במהלך שנת ‪ ,2025‬בשלושת‬ ‫תחנות הניטור בתחומי המועצה‪ ,‬ביד רמב"ם‪ ,‬בבית חשמונאי ובכרמי יוסף‪ ,‬לערכי איכות האוויר‪,‬‬ ‫הקבועים בתקנות אוויר נקי‪ .‬ההשוואה בוצעה לשני סוגים של ערכים‪:‬‬ ‫ערכי יעד ‪ -‬ערכים המבוססים על מחקרים בריאותיים וחריגה מהם מעלה חשש לפגיעה‬ ‫•‬ ‫בבריאות הציבור‪ .‬החוק אינו קובע איסור לחריגה מערכים אלו‪ ,‬אולם יש לפעול ככל האפשר‬ ‫לנסות להשיג יעד זה בטווח הארוך ‪.‬‬ ‫ערכי סביבה‪ -‬ערכים שנקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני‪ ,‬משכך‬ ‫•‬ ‫הם פחות מחמירים מערכי היעד‪ .‬קביעתם נעשתה תוך התחשבות באפשרות המעשית לעמוד‬ ‫בהם‪ .‬אלו הם ערכים שחל איסור על חריגה מהם‪.‬‬ ‫ערכי הסביבה והיעד מבוטאים כריכוז לזמן מסוים )שעה‪/‬יממה‪/‬שנה(‪ .‬ריכוזי המזהמים‪ ,‬נמדדים‬ ‫בתחנות הניטור‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות‪ .‬במסגרת ניתוח הנתונים‪ ,‬חושבו הריכוזים כממוצע שעתי‪/‬יממתי‪/‬שנתי‪,‬‬ ‫בהתאם לזמן המיצוע )פרק הזמן שבמסגרתו חושב הממוצע(‪ ,‬שנקבע בערך היעד או הסביבה‪ ,‬וזאת‬ ‫במטרה לאפשר את ההשוואה בניהם‪.‬‬ ‫באופן זה‪ ,‬כאשר מוצגת חריגה מערך יעד או סביבה קצר טווח‪ ,‬בממוצע שעתי או יממתי זה מעיד על‬ ‫אירוע זיהום אוויר נקודתי‪ .‬בעוד שחריגה מערך יעד או סביבה שנתי מצביע על פוטנציאל חשיפה‬ ‫כרונית לזיהום אוויר‪.‬‬ ‫זיהום אוויר מהווה גורם סיכון מרכזי לבריאות הציבור וגורם בישראל מדי שנה למעל ‪ 5000‬מיקרי‬ ‫תמותה מוקדמת ותחלואה מוגברת הקשורים למערכת הנשימה‪ ,‬למערכת הלב‪ -‬כלי דם ולסיבוכי‬ ‫מחלות כרוניות שונות‪ ,‬כולל אסטמה‪ ,‬מחלות ריאה חסימתיות‪ ,‬שבץ ואירועים לבביים חריפים‪ .‬השפעת‬ ‫זיהום אוויר על האוכלוסייה משתנה מאדם לאדם כאשר קבוצות האוכלוסייה הרגישות ביותר הן ילדים‪,‬‬ ‫קשישים ואנשים עם מחלות כרוניות‪ .‬חשיפה מתמשכת לזיהום אוויר הינה בעלת פוטנציאל שלילי‬ ‫משמעותי על בריאות האדם‪.‬‬ ‫אירועי החריגות מערכי הסביבה‪ ,‬שנמדדו באזור לחלקיקים‪ ,‬התרחשו בשל אירועים טבעיים כגון סופות‬ ‫אבק ושריפות יער‪ .‬לשאר המזהמים נמדדו ריכוזים הגבוהים מערכי היעד בזמני מיצוע שונים )ממוצע‬ ‫לאורך זמן( ‪ .‬ערכי הסביבה חרגו בנוסף לחלקיקים‪ ,‬גם באוזון למשך ‪ 4‬יממות‪ .‬כמו כן על פי שלושה‬ ‫דיגומים שבוצעו ע"י המשרד להגנ"ס בבית חשמונאי ‪ ,‬ריכוז הפורמלדהיד בממוצע יממתי‪ ,‬נמצא כגבוה‬ ‫מערך היעד‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫להלן תקציר ממצאי ניתוח הנתונים כפי שנמדדו‪ ,‬בתחנות הניטור במועצה ומהדיגום הסביבתי בבית‬ ‫חשמונאי‪:‬‬ ‫חלקיקי ‪ :PM10‬נמדדו בריכוזים יממתיים חורגים בזמני סופות אבק‪ .‬בחלק ניכר מהזמן בשנה‬ ‫•‬ ‫הריכוזים גבוהים מערך היעד ונמוכים מערך הסביבה‪ .‬בממוצע השנתי נמדדו ערכים גבוהים‬ ‫מערך היעד‪.‬‬ ‫חלקיקי ‪ :PM2.5‬נמדדו בריכוזים החורגים מערך הסביבה היממתי‪ ,‬בשל אירועים טבעיים כמו‬ ‫•‬ ‫סופות אבק ושריפות‪ .‬עם זאת רוב הזמן בשנה‪ ,‬הריכוזים שנמדדו גבוהים מערכי היעד‪.‬‬ ‫בממוצע שנתי נמדדו ערכים גבוהים מערך היעד‪.‬‬ ‫ריכוזי ‪ :NO2‬בערכי היעד והסביבה השעתיים אין חריגות‪ .‬בערך הסביבה השנתי אין חריגות‪.‬‬ ‫•‬ ‫בממוצע יממתי ושנתי נמדדו ערכים גבוהים מערך היעד‪.‬‬ ‫ריכוזי ה ‪ :NOX‬הריכוזים שנמדדו באזור היו כולם מתחת לערכי הסביבה‪ .‬בממוצע שנתי נמדדו‬ ‫•‬ ‫ערכים גבוהים מערכי היעד‪.‬‬ ‫ריכוזי ‪ :SO2‬לא נמדדו ריכוזים חורגים או גבוהים מערך היעד‪.‬‬ ‫•‬ ‫אוזון‪ :‬נמדדו ‪ 4‬חריגות מערכי הסביבה‪ .‬על פי תקנות אוויר נקי‪ ,‬מותרות ‪ 4‬חריגות בשנה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בנוסף נמדדו כ ‪ 200‬ערכים הגבוהים מערך היעד‪.‬‬ ‫בדיגום יממתי מקומי לכ‪ 30-‬מזהמים‪ ,‬נמצאו כולם בערכים נמוכים מערך הסביבה או היעד‪,‬‬ ‫•‬ ‫מלבד פורמלדהיד בממוצע יממתי‪ ,‬שנמדד גבוה מערך היעד‪ .‬ממצא זה דומה לממצאים‬ ‫שמתקבלים בשאר חלקי הארץ‪ .‬עם זאת בשל המספר המועט של דיגומים שנערכו באזור‬ ‫בשנת ‪) 2025‬שלושה דיגומים בלבד בבית חשמונאי(‪ ,‬לא ניתן להעריך את מצב איכות האוויר‬ ‫בהקשר של מזהמים אלו באזור‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .3‬תקינה מחייבת‪ -‬תקנות אויר נקי‬ ‫לכל מזהם קיימים בתקנות ‪ 1‬שלושה סוגים של ערכים‪:‬‬ ‫ערכי יעד‬ ‫ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם‪ ,‬בבריאותם או באיכות חייהם של בני‬ ‫אדם‪ ,‬בנכסים או בסביבה‪ ,‬לרבות בקרקע‪ ,‬במים‪ ,‬בחי ובצומח‪ ,‬שיש לשאוף להשיגם כיעד‪.‬‬ ‫ערכי היעד הם ערכים שהמדינה שואפת להגיע אליהם ונקבעו משיקולי בריאות בלבד‪ .‬החוק אינו קובע‬ ‫איסור לחריגה מערכים אלו‪ ,‬ואולם יש לפעול ככל האפשר לנסות להשיג יעד זה בטווח הארוך‪ .‬ערכים‬ ‫אלו משמשים מדד נוסף להערכת איכות האוויר בסביבה ויכולים להצביע על אזורים שבהם הרמה‬ ‫הסביבתית גבוהה ביחס לאזורים אחרים ‪.‬‬ ‫ערך סביבה‬ ‫ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר‪ ,‬שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי‬ ‫והטכנולוגי העדכני‪ ,‬ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד‪.‬‬ ‫חריגה מערכי סביבה נקבעה כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר ואסורה לפי החוק‪ .‬ערכי הסביבה מגדירים‬ ‫את הרמות המרביות של מזהמי האוויר המותרות בסביבה‪.‬‬ ‫ערכי התרעה‬ ‫ערכים שחריגה מהם‪ ,‬בחשיפה לזמן קצר‪ ,‬גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של‬ ‫בני אדם‪ ,‬ושיש לנקוט אמצעים מיידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה‪.‬‬ ‫ערכים של מזהמים בסביבה אשר חשיפה קצרת טווח של הציבור אליהם גורמת או עשויה לגרום לסיכון‬ ‫או פגיעה בבריאות ולכן יש לנקוט אמצעים למניעת החריגה או מניעת החשיפה של הציבור‬ ‫למזהמים‪ .‬בימים שבהם נחזית או נמדדת חריגה מערכים אלה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה מפרסם‬ ‫התרעה באמצעי התקשורת והמלצות לציבור בדבר התנהגות ומניעת חשיפה‪.‬‬ ‫ערכי הסביבה והיעד מבוטאים כריכוז לזמן מסוים )שעה‪/‬יממה‪/‬שנה(‪ .‬ריכוזי המזהמים‪ ,‬נמדדים‬ ‫בתחנות הניטור‪ ,‬כל ‪ 5‬דקות‪ .‬במסגרת ניתוח הנתונים‪ ,‬חושבו הריכוזים כממוצע שעתי‪/‬יממתי‪/‬שנתי‪,‬‬ ‫בהתאם לזמן המיצוע שנקבע בערך היעד או הסביבה‪ ,‬וזאת במטרה לאפשר את ההשוואה בינם‪.‬‬ ‫‪ 1‬תקנות אוויר נקי )ערכי איכות אוויר( )הוראת שעה(‪ ,‬תשע"א‪2011-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫באופן זה‪ ,‬כאשר מוצגת חריגה מערך יעד או סביבה קצר טווח בממוצע שעתי או יממתי זה מעיד על‬ ‫אירוע זיהום אוויר נקודתי בעוד חריגה מערך יעד או סביבה שנתי מצביע על פוטנציאל חשיפה כרונית‬ ‫לזיהום אוויר‪.‬‬ ‫להלן מפורטים הריכוזים של ערכי הסביבה ויעד לכל מזהם לגביו בוצע ניתוח נתונים‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :1‬ערכי איכות אוויר למזהמים המוצגים בדו"ח זה‬ ‫ערך התרעה )מיקרוגרם‪/‬מ"ק(‬ ‫יעד ערך סביבה )מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫ערך‬ ‫פרק‬ ‫מזהם‬ ‫)מיקרוגרם‪/‬מ"ק(‬ ‫זמן‬ ‫אוויר‬ ‫‪300‬‬ ‫מותרות לכל היותר ‪ 24‬שעות‬ ‫‪130‬‬ ‫‪ 4‬יממות‬ ‫‪45‬‬ ‫יממה‬ ‫‪PM10‬‬ ‫‪ 18‬ימי חריגות בשל ממוצע רץ‬ ‫סופות חול‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪*50‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שנה‬ ‫‪130‬‬ ‫מותרות לכל היותר ‪ 24‬שעות‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪ 4‬יממות‬ ‫‪15‬‬ ‫יממה‬ ‫‪PM2.5‬‬ ‫‪ 18‬ימי חריגות בשל ממוצע רץ‬ ‫סופות חול‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שנה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪940‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חצי‬ ‫‪NOX‬‬ ‫שה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יממה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪30‬‬ ‫שנה‬ ‫שעתי במשך שלוש ‪400‬‬ ‫שמונה שעות‬ ‫‪200‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪200‬‬ ‫שעה‬ ‫‪NO2‬‬ ‫שעות רציפות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 4‬יממות‬ ‫‪25‬‬ ‫יממה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שנה‬ ‫שעה במשך שלוש ‪240‬‬ ‫‪ 10‬חריגות‬ ‫‪140‬‬ ‫‪ 4‬חריגות‬ ‫‪100‬‬ ‫אוזון ‪ O3‬שמונה‬ ‫שעות רציפות‬ ‫שעות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪60‬‬ ‫עונת‬ ‫שיא**‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪ 10‬דק'‬ ‫גופרית‬ ‫שעתי במשך שלוש ‪500‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שעה‬ ‫דו‬ ‫שעות רציפות‬ ‫חמצנית‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 4‬יממות‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫יממה‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שנה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .4‬השפעות בריאותיות של מזהמי האוויר המוצגים בדו"ח‬ ‫כאמור‪ ,‬זיהום אוויר מהווה גורם סיכון מרכזי לבריאות הציבור וגורם בישראל‪ ,‬מדי שנה למעל ‪5000‬‬ ‫מיקרי תמותה מוקדמת ותחלואה הקשורים למערכת הנשימה‪ ,‬למערכת הלב ולסיבוכי מחלות כרוניות‬ ‫שונות‪ ,‬כולל אסטמה‪ ,‬מחלות ריאה חסימתיות‪ ,‬שבץ‪ ,‬ואירועים לבביים חריפים‪ .‬השפעת זיהום אוויר‬ ‫על האוכלוסייה משתנה מאדם לאדם כאשר קבוצות האוכלוסייה הרגישות ביותר הן ילדים‪ ,‬קשישים‬ ‫ואנשים עם מצבים בריאותיים כרוניים‪.‬‬ ‫חשיפה מתמשכת כרונית לזיהום אוויר הינה כמעט תמיד בעלת פוטנציאל שלילי על בריאות האדם‪.‬‬ ‫זיהום המופק משריפת דלקים )תחבורה‪ ,‬תחנות כוח ותעשייה( מייצר גזים וחלקיקים הידועים כגורמי‬ ‫גירוי ודלקת בדרכי הנשימה‪ ,‬המחריפים תסמינים של מחלות קיימות ויכולים להגביר את הסיכון‬ ‫לאשפוז ולמוות‪.‬‬ ‫להלן מוצג תמצית השפעת זיהום האוויר של שלושה מזהמים לגביהם מתייחס דוח זה בהתאם לנתונים‬ ‫המנוטרים באזור המועצה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מוצגת ההשפעה הבריאותית של המזהם פורמלדהיד שנמדד בבית חשמונאי בדיגום היממתי‬ ‫שנעשה ע"י המשרד להגנ"ס ונמצא בערכים הגבוהים מערך היעד‪.‬‬ ‫תחמוצות חנקן )‪(NO₂‬‬ ‫תחמוצות חנקן נפלטות בעיקר משריפת דלק בכלי תחבורה‪ ,‬תחנות כוח ומפעלי תעשייה והן חלק‬ ‫מרכזי ביצירת ערפיח ואוזון קרקעי‪ .‬חשיפה לריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן‪ ,‬לטווח קצר עלולה‬ ‫לגרום לגירוי חריף של מערכת הנשימה‪ ,‬צרידות‪ ,‬שיעול וקוצר נשימה‪ .‬חשיפה ממושכת לריכוזים‬ ‫גבוהים‪ ,‬עלולה להגביר את הסיכון למחלות נשימה כרוניות‪ ,‬לפגיעה בתפקוד הריאות ולהחמרת מחלת‬ ‫האסתמה‪.‬‬ ‫חלקיקים נשימים )‪ PM10‬ו‪(PM2.5-‬‬ ‫חלקיקי ‪ ,PM10‬הינם חלקיקים בקוטר של כ ‪ 10‬מיקרו מטר והם יכולים לחדור לדרכי הנשימה העליונות‬ ‫ולגרום לגירוי‪ ,‬שיעול והחרפת מחלות ריאה‪ .‬חלקיקי ‪ ,PM2.5‬בשל קוטרם הקטן )‪ 2.5‬מיקרומטר(‪,‬‬ ‫מסוגלים להגיע לעומק הריאות‪ ,‬לחדור לזרם הדם ואף לעבור את מחסום ה ‪) BBB‬מחסום הדם‪-‬מח(‬ ‫ולגרום לפגיעה בתפקודי לב‪-‬ריאה‪ ,‬להחריף תחלואת אסטמה‪ ,‬לתרום לעלייה בתמותה המוקדמת ועוד‪.‬‬ ‫חשיפה כרונית ל‪ PM2.5-‬מגדילה את הסיכון לשבץ‪ ,‬מחלות לב וסרטן ריאה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אוזון )‪(O3‬‬ ‫אוזון בגובה הקרקע )אוזון טרופוספירי( הוא מזהם אוויר בעל פוטנציאל שלילי משמעותי על בריאות‬ ‫האדם‪ ,‬במיוחד בהקשר של מערכת הנשימה‪ .‬חשיפה לריכוזי אוזון גבוהים יכולה לגרום לגירוי בגרון‪,‬‬ ‫שיעול‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬ירידה בתפקוד הריאות והחמרת אסתמה ומחלות ריאה כרוניות‪ .‬חשיפה ממושכת‬ ‫לריכוזי אוזון גבוהים‪ ,‬עלולה להוביל לנזק ריאתי קבוע‪ ,‬לפגיעה בבריאות הלב‪ ,‬ואף לתמותה מוקדמת‪.‬‬ ‫פורמלדהיד )‪(Formaldehyde‬‬ ‫פורמלדהיד הוא אחד ה‪) VOCs-‬תרכובות אורגניות נדיפות( שנמצאים באוויר‪ ,‬כתוצאה משריפה לא‬ ‫מלאה של דלקים ותהליכים תעשייתיים אחרים וכן משריפה לא מלאה של חומרים אורגנים דוגמת עצים‬ ‫בקמינים‪ .‬חשיפה קצרה לריכוזים גבוהים של פורמלדהיד יכולה לגרום לגירוי בעיניים‪ ,‬באף ובגרון‪ ,‬ואף‬ ‫להחמיר מצבי אסטמה ואלרגיות‪ .‬מחקרים מראים‪ ,‬שחשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של‬ ‫פורמלדהיד‪ ,‬נמצאת בקשר מובהק לעלייה בסיכון לסוגי סרטן מסוימים‪ ,‬ולכן פורמלדהיד מסווג כמסרטן‬ ‫מוכח בבני אדם על‪-‬ידי הסוכנות הבין‪-‬לאומית לחקר הסרטן )‪. (IARC‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .5‬ניטור סביבתי רציף‬ ‫בשטח המועצה קיימות שלוש תחנות ניטור סביבתי‪ ,‬כמפורט בטבלה הבאה‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :2‬פירוט תחנות הניטור ‪,‬בשטח מ‪.‬א‪ .‬גזר‬ ‫המזהמים המנוטרים בתחנה‬ ‫גובה התחנה תאריך הקמה‬ ‫בעלים‬ ‫שם התחנה‬ ‫)מ'(‬ ‫‪PM10, NOx, NO2, NO, SO2‬‬ ‫‪22.12.2015‬‬ ‫‪92‬‬ ‫נשר‬ ‫יד רמב"ם ‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪PM10, NOx, NO2, NO, SO2, O3‬‬ ‫‪28.12.2016‬‬ ‫‪108‬‬ ‫חח"י ונשר‬ ‫בית חשמונאי‬ ‫‪2‬‬ ‫‪) PM2.5‬אנלייזר בבעלות נשר(‬ ‫‪NOx, NO2, NO, SO2, O3‬‬ ‫‪01.01.2000‬‬ ‫‪260‬‬ ‫חח"י‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫‪3‬‬ ‫איור ‪ :1‬מיקום תחנות הניטור בשטח המועצה – בית חשמונאי ‪ ,‬יד רמב"ם וכרמי יוסף‪.‬‬ ‫הריכוזים נמדדים בתחנות הניטור כל כ ‪ 5‬דקות‪.‬‬ ‫ההשוואה לערכי היעד והסביבה נעשית בהתאמה לזמני המיצוע בהם מבוטאים ערכי הסביבה והיעד‬ ‫לכל מזהם‪ ,‬בתקנות ‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫להלן הצגת הנתונים וניתוחם‪:‬‬ ‫חלקיקים ‪PM10‬‬ ‫בשנת ‪ ,2025‬נמדדו ‪:‬‬ ‫ביד רמב"ם‪ 8 -‬חריגות מערך סביבה יממתי ו ‪ 109‬ריכוזים גבוהים מערך יעד יממתי ‪.‬‬ ‫בבית חשמונאי ‪ 3 -‬חריגות מערך סביבה יממתי ו‪ 104 -‬ריכוזים גבוהים מערך יעד יממתי ‪.‬‬ ‫לא נמדדה חריגה בערך הסביבה השנתי ‪.‬‬ ‫הריכוז השנתי גבוה מערך היעד השנתי ‪.‬‬ ‫החריגות מערך הסביבה היממתי‪ ,‬התרחשו בתאריכים הבאים ‪:‬‬ ‫‪ 2-3/4,8/4,23/4,30/4 ,5/3‬וב ‪.8/12‬‬ ‫בכל התאריכים הללו נרשמו תוצאות גבוהות בתחנות ניטור בטווח אזורי נרחב‪ ,‬דבר המעיד על אירוע‬ ‫סופת אבק ולא על אירוע פליטה מקומי‪.‬‬ ‫באיור הבא ניתן לראות את הריכוזים המדודים‪ ,‬כאשר הקו הכתום מסמן את ערך היעד והקו האדום‬ ‫את ערך הסביבה ‪ .‬ניתן לראות שבחלק ניכר מהזמן בשנה נמדדו ריכוזים גבוהים מערך היעד‪.‬‬ ‫איור ‪ :2‬ריכוזים יממתים של ‪ PM10‬בשנת ‪2025‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪140‬‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫יד רמבם‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בית חשמונאי‬ ‫‪0‬‬ ‫‪24:00 01/01/2025‬‬ ‫‪24:00 15/01/2025‬‬ ‫‪24:00 29/01/2025‬‬ ‫‪24:00 12/02/2025‬‬ ‫‪24:00 26/02/2025‬‬ ‫‪24:00 12/03/2025‬‬ ‫‪24:00 26/03/2025‬‬ ‫‪24:00 09/04/2025‬‬ ‫‪24:00 23/04/2025‬‬ ‫‪24:00 07/05/2025‬‬ ‫‪24:00 21/05/2025‬‬ ‫‪24:00 04/06/2025‬‬ ‫‪24:00 18/06/2025‬‬ ‫‪24:00 02/07/2025‬‬ ‫‪24:00 16/07/2025‬‬ ‫‪24:00 30/07/2025‬‬ ‫‪24:00 13/08/2025‬‬ ‫‪24:00 27/08/2025‬‬ ‫‪24:00 10/09/2025‬‬ ‫‪24:00 24/09/2025‬‬ ‫‪24:00 08/10/2025‬‬ ‫‪24:00 22/10/2025‬‬ ‫‪24:00 05/11/2025‬‬ ‫‪24:00 19/11/2025‬‬ ‫‪24:00 03/12/2025‬‬ ‫‪24:00 17/12/2025‬‬ ‫‪24:00 31/12/2025‬‬ ‫ערך יעד ‪ 45‬מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫ערך סביבה ‪ 130‬מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫‪9‬‬ ‫חלקיקים ‪PM2.5‬‬ ‫בשנת ‪ ,2025‬נמדדו ‪:‬‬ ‫ביד רמב"ם‪ 10 -‬חריגות מערך סביבה יממתי ו ‪ 213‬ריכוזים גבוהים מערך היעד יממתי ‪.‬‬ ‫בבית חשמונאי‪ 14 -‬חריגות מערך סביבה יממתי ו‪ 206 -‬ריכוזים גבוהים מערך יעד יממתי ‪.‬‬ ‫הריכוז השנתי גבוה מערך היעד השנתי‪.‬‬ ‫החריגות מערך הסביבה התרחשו בתאריכים הבאים ‪,5/11 ,2-9/11 ,8/4 ,2/4 ,16/3 ,5/3 ,3-4/2 :‬‬ ‫‪ ,5/12‬ו‪.8/12 -‬‬ ‫חלק מהתאריכים בהם נרשמה חריגה ל ‪ ,PM2.5‬חופפים את הזמנים בהם נרשמה חריגה של ‪,PM10‬‬ ‫בזמנים בהם התרחשה סופת אבק‪ .‬כפי שניתן לראות בסעיף המתייחס ל ‪.PM10‬‬ ‫ב ‪ 16/3‬נצפתה עלייה בריכוזים בתחנות ניטור נוספות באזור‪ ,‬בעיקר נצפתה עלייה משמעותית בתחנות‬ ‫הניטור ניידת ‪ 7‬במודיעין‪ ,‬בבית חשמונאי וביד רמב"ם‪ .‬הנושא נבדק מול המשרד להגנ"ס‪ ,‬אך לא ברור‬ ‫משום מה התרחשה עלייה זו בריכוזים‪.‬‬ ‫ב ‪ 23/4‬נרשמו חריגות בעקבות שריפות שהתרחשו באזור השפלה ובהרי ירושלים ‪.‬‬ ‫ב ‪ 4-6/11‬נראה כי התרחש אירוע מקומי בבית חשמונאי שגרם לריכוזים להיות גבוהים מהרגיל‪.‬‬ ‫בפנייה למשרד להגנ"ס במועד גילוי החריגות‪ ,‬נבדק הנושא מול מפעל נשר שהם הבעלים של תחנת‬ ‫הניטור‪ .‬המוניטור נבדק ולאחר מכן הריכוזים ירדו‪ .‬לכן ההשערה היא כי מדובר היה בתקלה טכנית של‬ ‫האנלייזר‪.‬‬ ‫באיור הבא ניתן לראות את הריכוזים המדודים‪ ,‬כאשר הקו הכתום מסמן את ערך היעד והקו האדום‬ ‫את ערך הסביבה ‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫איור ‪ :3‬ריכוזים יממתיים של ‪ PM2.5‬במהלך ‪2025‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫בית‬ ‫חשמונאי‬ ‫‪40‬‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫יד רמבם‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ערך יעד ‪ 15‬מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫ערך סביבה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 37.5‬מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫‪0‬‬ ‫‪24:00 01/01/2025‬‬ ‫‪24:00 14/01/2025‬‬ ‫‪24:00 27/01/2025‬‬ ‫‪24:00 09/02/2025‬‬ ‫‪24:00 22/02/2025‬‬ ‫‪24:00 07/03/2025‬‬ ‫‪24:00 20/03/2025‬‬ ‫‪24:00 02/04/2025‬‬ ‫‪24:00 15/04/2025‬‬ ‫‪24:00 28/04/2025‬‬ ‫‪24:00 11/05/2025‬‬ ‫‪24:00 24/05/2025‬‬ ‫‪24:00 06/06/2025‬‬ ‫‪24:00 19/06/2025‬‬ ‫‪24:00 02/07/2025‬‬ ‫‪24:00 15/07/2025‬‬ ‫‪24:00 28/07/2025‬‬ ‫‪24:00 10/08/2025‬‬ ‫‪24:00 23/08/2025‬‬ ‫‪24:00 05/09/2025‬‬ ‫‪24:00 18/09/2025‬‬ ‫‪24:00 01/10/2025‬‬ ‫‪24:00 14/10/2025‬‬ ‫‪24:00 27/10/2025‬‬ ‫‪24:00 09/11/2025‬‬ ‫‪24:00 22/11/2025‬‬ ‫‪24:00 05/12/2025‬‬ ‫‪24:00 18/12/2025‬‬ ‫‪24:00 31/12/2025‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫למזהם זה‪ ,‬לא נמדדו חריגות מערכי הסביבה באזור‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמדדו ריכוזים הגבוהים מערכי היעד‬ ‫השנתי והיממתי ‪.‬‬ ‫להלן הריכוזים המרביים שנמדדו בתחנות באזור‪ ,‬בממוצע שעתי ושנתי‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :3‬ריכוזים מרביים של ‪ NO2‬בממוצע שעתי ושנתי‪ ,‬לשנת ‪ 2025‬והאחוז מערך הסביבה והיעד‬ ‫ממוצע שנתי‬ ‫ממוצע שעתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫אחוז מערך‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק אחוז מערך‬ ‫סביבה‬ ‫סביבה ויעד‬ ‫‪87‬‬ ‫‪21.75‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪45.85‬‬ ‫‪85.7‬‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫‪113‬‬ ‫‪28.25‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪51.4‬‬ ‫‪102.8‬‬ ‫יד רמב"ם‬ ‫‪134‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪13.4‬‬ ‫‪48.35‬‬ ‫‪96.7‬‬ ‫בית‬ ‫חשמונאי‬ ‫‪11‬‬ ‫בממוצע היממתי נמדדו מספר רב של ריכוזים הגבוהים מערך היעד )אין ערך סביבה יממתי(‪ ,‬כפי‬ ‫שניתן לראות בפירוט בטבלה ובאיור מטה‪ .‬דומה לשאר חלקי הארץ‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :4‬ריכוזים מרביים של ‪ NO2‬בממוצע יממתי‪ ,‬מספר חריגות והאחוז מערך היעד לשנת ‪2025‬‬ ‫ממוצע יממתי מירבי‬ ‫מס חריגות‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫‪1‬‬ ‫‪103.6‬‬ ‫‪25.9‬‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫‪23‬‬ ‫‪198.4‬‬ ‫‪49.6‬‬ ‫יד רמב"ם‬ ‫‪19‬‬ ‫‪146.8‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫בית חשמונאי‬ ‫איור ‪ :4‬ריכוזים יממתיים של ‪ NO2‬במהלך ‪ 2025‬בהשוואה לערך היעד )אין ערך סביבה יממתי ל ‪(NO2‬‬ ‫‪60‬‬ ‫יד רמבם‬ ‫‪50‬‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪µg/m³‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מיקרוגרם ‪/‬מ"ק‬ ‫בית‬ ‫‪30‬‬ ‫חשמונאי‬ ‫‪NO2‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪µg/m³‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ערך יעד‬ ‫‪ 25‬מ"ג‪/‬מק"ת‬ ‫‪0‬‬ ‫‪24:00 01/01/2025‬‬ ‫‪24:00 15/01/2025‬‬ ‫‪24:00 29/01/2025‬‬ ‫‪24:00 12/02/2025‬‬ ‫‪24:00 26/02/2025‬‬ ‫‪24:00 12/03/2025‬‬ ‫‪24:00 26/03/2025‬‬ ‫‪24:00 09/04/2025‬‬ ‫‪24:00 23/04/2025‬‬ ‫‪24:00 07/05/2025‬‬ ‫‪24:00 21/05/2025‬‬ ‫‪24:00 04/06/2025‬‬ ‫‪24:00 18/06/2025‬‬ ‫‪24:00 02/07/2025‬‬ ‫‪24:00 16/07/2025‬‬ ‫‪24:00 30/07/2025‬‬ ‫‪24:00 13/08/2025‬‬ ‫‪24:00 27/08/2025‬‬ ‫‪24:00 10/09/2025‬‬ ‫‪24:00 24/09/2025‬‬ ‫‪24:00 08/10/2025‬‬ ‫‪24:00 22/10/2025‬‬ ‫‪24:00 05/11/2025‬‬ ‫‪24:00 19/11/2025‬‬ ‫‪24:00 03/12/2025‬‬ ‫‪24:00 17/12/2025‬‬ ‫‪24:00 31/12/2025‬‬ ‫‪.‬‬ ‫באיור הבא ניתן לראות את הממוצע השעתי של ריכוזי ‪ ,NO2‬לפי ימות השבוע‪ .‬ניתן לראות‬ ‫שהריכוזים הגבוהים ביותר נמדדים בבית חשמונאי‪ .‬מקורות הפליטה העיקריים ל ‪ ,NO2‬הם שריפת‬ ‫דלקים‪ ,‬כאשר המקור המרכזי הינו תחבורה‪ .‬מקורות נוספים כוללים תחנות כוח‪ ,‬תעשייה‪ ,‬וחימום‬ ‫ביתי המבוסס על שריפת דלקים ‪ .‬ואכן כפי שניתן לראות מבין שלושת יישובי המועצה בהם מתבצע‬ ‫ניטור של ‪ ,NO2‬הריכוז הגבוה ביותר נמדד בבית חשמונאי‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫כמו כן ניתן לראות שבסוף השבוע )שישי‪ -‬שבת(‪ ,‬הריכוזים נמוכים לעומת שאר ימי השבוע בעיקר‬ ‫בשל הירידה בנפח התנועה‪.‬‬ ‫איור ‪ :5‬חנקן דו חמצני‪ -‬ממוצע שעתי לימי השבוע ‪) 2025 ,‬ערך יעד וסביבה= ‪ 200‬מ"ג‪/‬מק"ת(‬ ‫‪NOX‬‬ ‫לא נמדדו חריגות מערכי הסביבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הריכוז השנתי גבוה מערך היעד‪ .‬להלן הריכוזים‬ ‫המרביים שנמדדו בתחנות הניטור ‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :5‬ריכוזים יממתיים ושנתיים מרביים של תחמוצות חנקן והאחוז מערך הסביבה והיעד לשנת‬ ‫‪2025‬‬ ‫ממוצע שנתי‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫אחוז מערך יעד‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫‪152.8‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫‪151‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪63.5‬‬ ‫יד רמב"ם‬ ‫‪155‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪45.3‬‬ ‫בית‬ ‫חשמונאי‬ ‫‪13‬‬ ‫‪SO2‬‬ ‫לא נמדדו חריגות באזור או ריכוזים הגבוהים מערך היעד‪ .‬להלן הריכוזים המירביים שנמדדו בתחנות‬ ‫באזור‪:‬‬ ‫טבלה ‪ :6‬ריכוזים מירביים ושנתיים של תחמוצות גופרית והאחוז מערך הסביבה והיעד לשנת ‪2025‬‬ ‫ממוצע שעתי‬ ‫ממוצע יממתי‬ ‫אחוז מערך סביבה‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק‬ ‫אחוז מערך‬ ‫מיקרוגרם‪/‬מ"ק אחוז מערך‬ ‫היעד‬ ‫סביבה‬ ‫‪41.68‬‬ ‫‪145.9‬‬ ‫‪54.25‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪21.7‬‬ ‫כרמי יוסף‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪36.25‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫יד רמב"ם‬ ‫‪3.77‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪15.6‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫בית‬ ‫חשמונאי‬ ‫אוזון ‪O3‬‬ ‫אוזון הינו מזהם שניוני‪ ,‬שאינו נפלט באופן ישיר ממקור פליטה‪ ,‬אלא נוצר באטמוספירה בתהליך‬ ‫פוטוכימי‪ ,‬תהליך שמתרחש באמצעות חום קרני השמש ונוכחות מזהמים אחרים באוויר בעיקר‬ ‫תחמוצות חנקן וחומרים אורגנים נדיפים‪.‬‬ ‫מצופה שריכוזי האוזון במישור החוף יהיו נמוכים ביחס לריכוזים בשפלה ובחלקה המזרחי של הארץ‪,‬‬ ‫שכן ריכוזים גבוהים של תחמוצות חנקן וחומרים אורגנים נדיפים הנפלטים ממקורות שונים לאורך‬ ‫מישור החוף בתהליכים כגון ייצור חשמל‪ ,‬כלי רכב ותעשייה‪ ,‬נעים עם כיוון הרוח מזרחה ובדרכם‬ ‫עוברים תהליך של התפרקות והיווצרות מזהם שניוני‪ -‬אוזון‪.‬‬ ‫באזור גזר נמדדו ארבע חריגות במהלך שנת ‪ -2025‬בדיוק המספר המותר לחריגות בשנה‪ ,‬על פי‬ ‫תקנות אוויר נקי‪.‬‬ ‫התאריכים שבהם נמדדו חריגות בכרמי יוסף הם ‪.27/7 ,26/5 ,22/4 ,3/3 :‬‬ ‫התאריכים שבהם נמדדו חריגות בבית חשמונאי הם‪.27/7 ,16/7 ,29/6 ,26/5 :‬‬ ‫מספר הריכוזים הגבוהים מערכי היעד עומד על ‪ 201‬בכרמי יוסף ו ‪ 200‬בבית חשמונאי‪.‬‬ ‫אין מדידת אוזון ביד רמב"ם‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ .6‬נתוני דיגום – בית חשמונאי‬ ‫במהלך חודש ינואר ‪ ,2025‬ביצע המשרד להגנת הסביבה שלושה סבבים של דיגום יממתי לכ ‪30‬‬ ‫מזהמים‪ ,‬כפי מפורט בטבלה מטה‪ .‬הדיגומים נעשו בתאריכים‪.20/1,26/1 ,8/1 :‬‬ ‫הדיגום הינו דיגום יממתי והתוצאות המוצגות בטבלה הן האחוז של הריכוז המירבי שנמדד לכל מזהם‬ ‫מבין שלושת סבבי הדיגום מערך הסביבה והיעד הרלוונטי לו ‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש שכאמור במהלך שנת ‪ 2025‬בוצעו באזור שלושה דיגומים סביבתיים בלבד‪ .‬מפאת‬ ‫המספר המועט של נתוני הדיגום‪ ,‬לא ניתן להסיק מהם לגבי מצב איכות האוויר לגבי מזהמים אלו‪.‬‬ ‫בשלשות הדיגומים הללו‪ ,‬לא נמדדה חריגה מערך הסביבה או היעד מלבד למזהם פורמלדהיד‪ .‬מזהם‬ ‫זה נמצא בחריגה מערך היעד היממתי כמעט בכל חלקי הארץ‪.‬‬ ‫הכיתוב ‪ ,(NOT DETECTED) ND‬בטבלה מתאר מצב בו הריכוז הנמדד‪ ,‬נמוך מערך סף הגילוי של‬ ‫מכשור המדידה‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :7‬ריכוזים שנמדדו בדיגום יממתי בודד בבית חשמונאי‬ ‫אחוז מערך‬ ‫אחוז מערך‬ ‫מזהם‬ ‫הסביבה‬ ‫היעד‬ ‫עופרת ב ‪PM10 -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫ונדיום ב ‪TSP -‬‬ ‫‪0.764‬‬ ‫‪0.76‬‬ ‫ונדיום ב ‪PM10 -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫כרום ב ‪TSP -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫כרום ב ‪PM10 -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫ניקל ב ‪TSP -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫ניקל ב ‪PM10 -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪19.45‬‬ ‫קדמיום ב ‪TSP -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫קדמיום ב ‪PM10 -‬‬ ‫‪35.4‬‬ ‫‪35.4‬‬ ‫כספית ב ‪TSP -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫ארסן ב ‪TSP -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪39.85‬‬ ‫ארסן ב ‪PM10 -‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫סטירן‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫מימן גופרי‬ ‫‪0.386‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫טריכלורואתילן‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫טטראכלורואתילן‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫טולואן‬ ‫‪2.08‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫דיכלורואתאן ‪1,2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪12.37‬‬ ‫מתילן כלוריד‬ ‫‪0.77‬‬ ‫‪0.77‬‬ ‫בוטדיאן ‪1-3‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪78‬‬ ‫בנזו א פירן ב ‪-‬‬ ‫‪PM10‬‬ ‫‪29.74‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בנזן‬ ‫‪29.7‬‬ ‫‪29.7‬‬ ‫פורמאלדהיד‬ ‫‪-‬‬ ‫‪135‬‬ ‫עופרת ב ‪TSP -‬‬ ‫‪0.84‬‬ ‫‪0.84‬‬ ‫כלל כספית‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫חלקיקים ב‪TSP -‬‬ ‫‪23.95‬‬ ‫‪23.95‬‬ ‫חלקיקים ב‪PM10 -‬‬ ‫‪27.615‬‬ ‫‪79.778‬‬ ‫אמוניה‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫כלורופורם‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫פחמן טטרה כלורי‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪ND‬‬ ‫‪16‬‬