‫גיליון ‪320‬‬ ‫מרץ ‪ | 2026‬ניסן תשפ״ו‬ ‫‪3‬‬ ‫מבצע "שאגת הארי"‪-‬‬ ‫בין מלחמה לשגרה‬ ‫‪18‬‬ ‫דוד גמליאל גזבר המועצה‬ ‫פורש לגמלאות!‬ ‫‪10‬‬ ‫מהמאבק בתחנת הכוח‬ ‫להובלה באנרגיה נקייה‬ ‫מפכ"ל המשטרה באתר נפילת הטיל באחד מיישובי המועצה‬ ‫‪12‬‬ ‫נעים להכיר‪ :‬החברה‬ ‫לפיתוח גזר‬ ‫‪16‬‬ ‫דרכה של סבינה סעד‬ ‫מחקלאות לאמנות‬ ‫‪24‬‬ ‫מאחורי הקלעים‪:‬‬ ‫מי דואג שהכל בתחום‬ ‫האחזקה יעבוד?‬ ‫‪26‬‬ ‫אב בית שהפך למורה‪ :‬יוזמה‬ ‫חינוכית עם ערך פיננסי‬ ‫‪04‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪iGezer‬‬ ‫שירות במיוחד בשבילך‬ ‫מוקד המועצה ‪24/7‬‬ ‫‪08-9274001‬‬ ‫בוואטסאפ‬ ‫‪052-3319900‬‬ ‫באתר המועצה‪:‬‬ ‫שירותים דיגיטליים‬ ‫איזור אישי לתושב‬ ‫גזר בוט‬ ‫‪08-9274001‬‬ ‫שירותים לתושב‪/‬ת‬ ‫פנייה למוקד ‪24/7‬‬ ‫גזרי מידע | מרץ ‪2026‬‬ ‫מכל טלפון (נייד‪/‬קווי) ‪08-9274001‬‬ ‫וואטסאפ מוקד ‪052-3319900 -‬‬ ‫צילום המערכת‪ :‬עמית סחר | שחר גולן‬ ‫פגישה אישית עם ראשת המועצה‬ ‫גרפיקה‪ :‬רוית דורפצאון‬ ‫ראשת המועצה מזמינה את תושבי המועצה‬ ‫דפוס‪ :‬רבגון‬ ‫לפגישות אישיות במשרדה‬ ‫מו"ל‪ :‬המועצה האזורית גזר‬ ‫בתאום מראש ‪08-9274020‬‬ ‫טל‪ | 08-9274020 :‬פקס‪08-9274022 :‬‬ ‫בואו נהיה בקשר‬ ‫‪04‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מידע שוטף ועדכונים תוכלו לקבל ב‪:‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫פייסבוק | "מועצה אזורית גזר"‬ ‫אתר המועצה | ‪www.gezer-region.muni.il‬‬ ‫קבוצות וואטסאפ מהמועצה לתושב‪.‬‬ ‫תמונות שער‬ ‫שילחו וואטסאפ למספר ‪052-3335601‬‬ ‫צילום‪ :‬גיא להב‬ ‫ותקבלו מידע ועדכונים ישירות לנייד שלכם‪.‬‬ ‫‪ | 2‬גזרי מידע‬ ‫דבר ראשת המועצה‬ ‫תושבות ותושבים יקרים‪,‬‬ ‫בשבת שחלה יום לפני חגיגות פורים בגני הילדים ובבתי הספר‪ ,‬בשעה ‪ 8:10‬בבוקר פילחה אזעקה את השמיים‪ .‬זו היתה אזעקה שהתריעה בפנינו‪,‬‬ ‫תושבי ישראל‪ ,‬על תחילתה של מערכה נוספת עם האויב באירן‪.‬‬ ‫במלחמות ישראל האחרונות העורף הוא מטרה מרכזית של האויב‪ .‬מאז אותה השבת המועצה עברה למתכונת חירום‪ ,‬של עבודה במכלולים‪ ,‬לצד‬ ‫פיקוד העורף שמלווה אותנו באופן צמוד במועצה‪.‬‬ ‫הערכת מצב עם סנצ אפי תשובה‬ ‫מכלול הביטחון‬ ‫תגבר באופן מיידי את הסיורים במועצה‪ ,‬והתנהל‬ ‫בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי החירום היישוביים‪,‬‬ ‫מג"ב‪ ,‬כיתות הכוננות והסע"ר‪ ,‬כיתות החירום‬ ‫בתחום הכבאות והרפואה‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬כיבוי‬ ‫אש ופיקוד העורף‪ .‬עברנו באופן מיידי בכל מקלט‬ ‫ציבורי שנדרש לתיקון או לטיפול‪ ,‬השארנו לכם‬ ‫ערכות יצירה וחיזוק למקלטים הציבוריים שכללו‬ ‫מחצלות‪ ,‬שקיות חימום‪ ,‬יצירה ומשחקי קופסה‬ ‫חפק בזירת נפילת טיל עם פיקוד העורף‬ ‫לילדים ומבוגרים – ושמחנו כל כך ששלחתם לנו‬ ‫תמונות שלכם מהמקלט‪.‬‬ ‫מכלול אוכלוסיה‬ ‫שמר על קשר עם כל האוכלוסיות שנדרשות למענה‬ ‫מיוחד – ותיקים‪ ,‬בעלי צרכים מיוחדים‪ ,‬משפחות‬ ‫שנדרשו לעזרה מיוחדת‪ ,‬ובעיקר – משפחות שביתן‬ ‫נפגע מנפילות של טילים ושברי יירוט ונדרשו ללווי‬ ‫והכוונה‪ .‬המכלול החזיר לפעילות ברגע שהתאפשר‬ ‫את מרכז היום לאזרח הוותיק‪ ,‬מתוך הבנה שבריאות‬ ‫הוותיקים מחייבת את שובם לפעילות והמפגש‬ ‫האנושי מחזיק תחושה של שגרה‪ ,‬קהילה ושמחה‪.‬‬ ‫השירות הפסיכולוגי עמד לשירותכם לאורך כל‬ ‫המערכה‪.‬‬ ‫מכלול הנדסה ותשתיות‬ ‫טיפל במקלטים ציבוריים‪ ,‬בגישה למקלטים בבית‬ ‫חלוקת ערכות חיבוק וחיזוק למקלטי היישובים‬ ‫חשמונאי‪ ,‬במקלט ישן שהתגלה מתחת לספרייה‬ ‫מרץ ‪3 | 2026‬‬ ‫הציבורית ובבניית המקלט בבית ספר מעיין‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בקידום הבניין החדש לתיכון הרצוג‪ ,‬בו יסגרו פערי‬ ‫המיגון של בית הספר‪ ,‬ואשר תקצוב לו אמור להיות‬ ‫מאושר החודש במשרד החינוך‪.‬‬ ‫מכלול חינוך‬ ‫הכין את מוסדות החינוך לחזרה לשגרה‪ ,‬ותמך את‬ ‫בתי הספר במתן מענה ללמידה מרחוק לתלמידים‬ ‫ולתלמידות‪ .‬חילקנו באמצעות המכלול ערכות יצירה‬ ‫לילדי הגנים‪ ,‬בעזרת תומכות ההוראה‪ ,‬שהחלוקה‬ ‫זימנה להן מפגש עם הילדים‪ ,‬הזדמנות לחיבוק‪ ,‬חום‬ ‫ואהבה‪ .‬לצד זאת‪ ,‬החזקנו עם היישובים את החינוך‬ ‫הבלתי‪-‬פורמלי – לילדים ביישובים‪ ,‬ולמבוגרים‬ ‫במועצה‪.‬‬ ‫מכלול הסברה‬ ‫שמר על קשר קבוע ויומי עם הציבור – הן באמצעות‬ ‫העברת מסרים יומיים לציבור; הפעלת מוקד ‪24/7‬‬ ‫ילדים משחקים במקלט עם ערכות ההפגה‬ ‫שנותן מענה לפניות חירום ושגרה; וטיוב נתונים‬ ‫ותהליכים דיגיטליים במועצה‪.‬‬ ‫מכלול לוגיסטיקה‬ ‫הבטיח שהשירות ימשיך כסדרו והאשפה לסוגיה‬ ‫תמשיך להיות מפונה באופן סדיר‪ ,‬והתמודד עם‬ ‫כמויות האשפה שגדלו בשל השהייה של כולם‬ ‫בבתים‪ ,‬והסדר שהחל לקראת חג הפסח‪ .‬המכלול‬ ‫נתן מענה לחקלאי המועצה ולעובדי החקלאות‬ ‫בשטחה‪.‬‬ ‫לצד כל אלה צוות יחידת הקישור לרשות של פיקוד‬ ‫העורף‪ ,‬בפיקודו של רס"ן (במיל') רמי תמם‪ ,‬מלווה‬ ‫אותנו לכל אורכה של המלחמה‪ ,‬במסירות עמוקה‪.‬‬ ‫זו הזדמנות לומר תודה לרמי שמלווה אותנו כבר‬ ‫‪ 7‬שנים‪ ,‬יחד עם צוות היחידה שלו‪ ,‬חלקם תושבים‬ ‫בפועל וחלקם כבר מרגישים כמו תושבי הרשות‪.‬‬ ‫ואיתנו‪ ,‬צוותי החירום היישובים וההנהגות‬ ‫המקומיות‪ ,‬שתמיד נמצאים שם בשיתוף פעולה‬ ‫עם ותיקה במרכז יום לאזרח הוותיק‬ ‫מלא‪ ,‬ומתוך אהבה ליישובים שלהם‪ ,‬והם שותפים‬ ‫נפלאים – בחירום ובשגרה‪.‬‬ ‫אני רוצה לומר לכם תודה גדולה על כך‪ .‬ההתנהלות האחראית שלכם סייעה לכולנו לשמור‬ ‫ביומה השלישי של המלחמה נפל טיל בשולי‬ ‫על הביטחון של הקהילה‪.‬‬ ‫אחד המושבים במועצה‪ .‬הענות מלאה להוראות‬ ‫המערכה האחרונה הזכירה לנו כמה חשוב להגיע לרגעים כאלה מוכנים‪ .‬ההיערכות‬ ‫פיקוד העורף הצילה חיים ובשל כך לא היתה כל‬ ‫והתרגולים שעשינו לאורך השנים‪ ,‬יחד עם הקשר שנבנה בין המועצה‪ ,‬הנהגות היישובים‬ ‫פגיעה בנפש‪ ,‬ואולם נזק נגרם לרכוש ולא מעט‬ ‫וכוחות הביטחון‪ ,‬מאפשרים לנו לפעול מהר ובתיאום כשהמציאות מחייבת זאת ולהגיע עם‬ ‫דאגה‪ .‬עשינו את המיטב לעזור למשפחות שנפגעו‬ ‫מענה מדויק לכל יישוב‪.‬‬ ‫להתאושש מהפגיעה ולחבר אותם למס רכוש‪ ,‬על‬ ‫ולצד כל זאת‪ ,‬המשכנו לתת לכם שירות שגרתי בכל תחומי העיסוק שלנו – בוועדה לתכנון‬ ‫מנת לקבל מענה כלכלי לפגיעה באופן מהיר‪ .‬בימים‬ ‫ובנייה‪ ,‬באגפי המועצה‪ ,‬בתחום המים והביוב – שמשנה את פניו כפי שתוכלו להתרשם‬ ‫שלאחר מכן‪ ,‬הגיעו לזירת הנפילה מפכ"ל המשטרה‬ ‫בהמשך הגיליון‪.‬‬ ‫וצוותו‪ ,‬ורא"ל (במיל') גדי איזנקוט שהגיע להתרשם‬ ‫אני כותבת לכם בכניסה לשבוע השלישי של המערכה ומתוך צפייה לשגרה ברוכה בקרוב‪.‬‬ ‫מעבודת הרשות המקומית בחירום‪ .‬בשבוע השני‬ ‫ברגע שיתאפשר לנו – נשוב לשגרת לימודים‪ ,‬וזאת כאשר אנו רואים את טובת וביטחון‬ ‫למלחמה היתה נפילה בעיר השכנה שגרמה לנזק‬ ‫הילדים לנגד עניינו‪ .‬לאורך המערכה‪ ,‬אנחנו מקיימים פגישות התייעצות עם מנהלי ומנהלות‬ ‫לרכוש במושב סמוך; ולאורך כל המערכה נפלו‬ ‫בתי הספר וגני הילדים‪ ,‬עם ההנהגות ההוריות ועם משרד החינוך ופיקוד העורף‪ ,‬כך שכל‬ ‫רסיסים ושברי יירוט בכל מרחב המועצה‪ .‬מאירועים‬ ‫ההחלטות מתקבלות בשקיפות מלאה ותוך תיאום הדוק עם כלל הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫אלו למדנו‪ ,‬כי יש להשמע להוראות פיקוד העורף‪,‬‬ ‫בימי המערכה ראינו שוב את החוסן האזרחי של הקהילה שלנו‪ :‬קהילה שמחזיקה יחד‪.‬‬ ‫ולהשאר במרחב מוגן עד לשחרור רשמי‪ ,‬וזאת בשל‬ ‫שכנים שמתקשרים לשאול לשלום‪ ,‬תושבים שמארגנים מקלטים נעימים לשהייה‪ ,‬נוער‬ ‫אופי המערכה וסוגי החימוש המופעלים בה‪.‬‬ ‫תומך ואנשים רבים שמציעים עזרה לאחרים‪ .‬הערבות ההדדית הזו היא אחד ממקורות‬ ‫ההקשבה שלכם להנחיות פיקוד העורף והאחריות‬ ‫החוסן הגדולים שלנו‪ .‬בתקופות מורכבות כאלה הקהילה שלנו מוכיחה שוב את הכוח שלה‪,‬‬ ‫האישית שכל אחת ואחד מכם גילה ‪ -‬הצילו חיים‬ ‫באחריות‪ ,‬בערבות הדדית וביכולת להחזיק אחד את השנייה‪ .‬זהו החוסן האמיתי של גזר‪,‬‬ ‫ממש‪.‬‬ ‫‪ | 4‬גזרי מידע‬ ‫והוא מה שמאפשר לנו להתמודד עם האתגרים ולצאת מהם מחוזקים‪.‬‬ ‫על אתגר אחד כזה‪ ,‬המאבק המשותף בהקמת תחנת הכוח על גז‪ ,‬ארחיב‬ ‫בהמשך העיתון‪ ,‬ועל כך שבימים אלה אנחנו צומחים יחד לעתיד של אנרגיה‬ ‫מתחדשת‪.‬‬ ‫בפרוס חג הפסח‪ ,‬אני מבקשת לאחל לכולכם חג של חירות אמיתית‪ ,‬חג של‬ ‫שמחה‪ ,‬של משפחה וקהילה‪ .‬במיוחד‪ ,‬אבקש לאחל חג שמח לצוות החירום‬ ‫של המועצה‪ ,‬ליחידת פיקוד העורף שמלווה אותנו‪ ,‬להנהגות היישובים‪ ,‬לצוותי‬ ‫הצח״י ולכל עובדות ועובדי המועצה שפועלים סביב השעון כדי לתת מענה‬ ‫מהיר ואחראי גם כשהמציאות משתנה במהירות‪.‬‬ ‫חג פסח שמח‬ ‫לכם ולבני משפחותיכם‪,‬‬ ‫רותם ידלין‪ ,‬ראשת המועצה‬ ‫חלוקת ערכות פורים‬ ‫לגני הילדים‬ ‫נצלו את הוראת השעה‬ ‫עכשיו יותר מתמיד ‪-‬‬ ‫בונים ממ"ד‬ ‫לבית המגורים‬ ‫בפטור מהיתר בניה‬ ‫ושומרים על החיים‬ ‫פרטים באתר המועצה‬ ‫מרץ ‪5 | 2026‬‬ ‫נשיא המדינה בנטיעות ט”ו בשבט‬ ‫תלמידות ותלמידי בית הספר קיבלו את פני‬ ‫יש רגעים שבהם ההיסטוריה‪ ,‬השורשים והעתיד של גזר נפגשים בנקודה‬ ‫הנשיא בדגלים‪ ,‬בשירה ובברכה חמה‪.‬‬ ‫אחת מרגשת‪ .‬בתחילת חודש פברואר זכינו לארח במועצה את נשיא המדינה‪,‬‬ ‫מנהלת בית הספר‪ ,‬סימי בן‪-‬חמו‪ ,‬בירכה את‬ ‫הנשיא ואמרה‪“ :‬אנו ניצבים בסמוך לאנדרטה‬ ‫יצחק הרצוג‪ ,‬לביקור מיוחד לרגל ט”ו בשבט‪ ,‬חג שמסמל יותר מכל את החיבור‬ ‫לזכרו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז”ל‪,‬‬ ‫העמוק לאדמה ולמרחב הכפרי‪.‬‬ ‫שעל שמו קרוי בית הספר שלנו‪ .‬הרב הרצוג‬ ‫היה איש של חיבורים‪ ,‬היה בו שילוב ייחודי של‬ ‫למדנות גם מדעית‪ ,‬מנהיגות לאומית ודאגה‬ ‫עמוקה לעם היהודי‪ .‬לאחר למידה על מורשתו‬ ‫בחרנו להנציח על האנדרטה את המילים‪:‬‬ ‫אמונה‪ ,‬מדינה ומדע לצד מגיני דוד מתוך דגל‬ ‫המדינה”‪.‬‬ ‫בהמשך נטעו הנוכחים ארבעה עצי זית‪ .‬לאחר‬ ‫הנטיעות התקיים שיח עם תלמידי בית הספר‪,‬‬ ‫ששאלותיהם העמוקות והחכמות עוררו גאווה‬ ‫רבה‪ .‬הנשיא סיכם את הביקור ואמר כי הוא‬ ‫בטוח שסבו היה גאה בשמו המתנוסס על בית‬ ‫הספר וגאה בתלמידיו‪ .‬לסיום נפגש הנשיא עם‬ ‫חברי המליאה‪ ,‬ועדים מקומיים ועובדי המועצה‬ ‫לפאנל שעסק בחקלאות ובמרחב הכפרי‬ ‫במרכז הארץ‪.‬‬ ‫ראשת המועצה‪ ,‬רותם ידלין‪ ,‬סיכמה‪“ :‬היה לנו‬ ‫הכבוד לארח במועצה האזורית גזר את נשיא‬ ‫המדינה בחג ט”ו בשבט – חגו של המרחב‬ ‫הכפרי‪ .‬מועצה אזורית גזר היא המרחב הכפרי‬ ‫הרציף האחרון במרכז הארץ ומהרשויות‬ ‫המובילות בישראל בהתמודדות עם משבר‬ ‫האקלים מתוך תפיסת קיימות עמוקה‪ .‬נטיעת‬ ‫עץ הזית בבית הספר הרצוג‪ ,‬יחד עם תלמידות‬ ‫ותלמידי המועצה‪ ,‬מסמלת את המחויבות‬ ‫המשותפת לצמיחה‪ ,‬לעתיד ירוק ולקשר בין‬ ‫הדור הצעיר לאדמה ולסביבה‪”.‬‬ ‫ידלין‪ .‬משם המשיך לתיכון הרצוג‪ ,‬הקרוי על שם‬ ‫הנשיא פתח את ביקורו בתצפית בתל גזר‪ ,‬שם‬ ‫סבו‪ ,‬הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ז”ל‪.‬‬ ‫קיבל סקירה מרחבית מראשת המועצה‪ ,‬רותם‬ ‫תקציב המועצה לשנת ‪ 2026‬אושר פה אחד‬ ‫על ‪ 126.4‬מיליון ‪ .₪‬תקציב הרווחה הוא הגבוה‬ ‫בתושבים ובתושבות‪.‬‬ ‫תקציב מועצה אזורית גזר לשנת ‪ 2026‬אושר פה‬ ‫בתולדות המועצה‪ :‬גידול של ‪ 41%‬המאפשר אחרי‬ ‫לראשונה הכנסות המועצה מתקציבי ממשלה‬ ‫אחד‪ ,‬ולראשונה ‪ -‬עבר את ה‪ 300-‬מיליון ש”ח!‬ ‫תקופה סוערת לחזק את החוסן הקהילתי ולקדם‬ ‫חוצות את ה‪ 100-‬מיליון ש”ח‪ ,‬גידול משמעותי‬ ‫בתחילת חודש ינואר התכנסה מליאת המועצה‬ ‫פרויקטים קהילתיים וחינוכיים‪.‬‬ ‫שמבטא אמון‪ ,‬מקצועיות ויכולת ביצוע גבוהה של‬ ‫ליום ארוך של הצגת תוכניות העבודה לשנה‬ ‫התקציב משקף את הערכים ואת החזון של‬ ‫עובדות ועובדי המועצה‪ .‬זאת השנה השמינית‬ ‫הקרובה‪ ,‬ובסופו אושר תקציב המועצה לשנת‬ ‫המועצה‪ ,‬לכל תושביה‪ ,‬לחוסן קהילתי וכלכלי‪,‬‬ ‫ברציפות ללא העלאת ארנונה חריגה‪ .‬בתקופה של‬ ‫‪ ,2026‬העומד על שיא חדש של ‪ 301,589‬אלף ש”ח‪.‬‬ ‫משקיעה בעתידה ופועלת באחריות‪ .‬תוכניות‬ ‫התייקרויות במשק‪ ,‬המועצה ממשיכה בשמירה על‬ ‫זהו תקציב מאוזן שממשיך לבסס את גזר כרשות‬ ‫העבודה המפורטות המקושרות לתקציב ולתכנית‬ ‫משמעת תקציבית קפדנית‪.‬‬ ‫איתנה‪ ,‬הפועלת במקצועיות ובזהירות גם בשנים‬ ‫האסטרטגית עלו לאתר המועצה‪ .‬מוזמנות‬ ‫החינוך ממשיך להיות בראש סדר העדיפויות‬ ‫של אי ודאות במשק‪ .‬התקציב מאפשר להמשיך‬ ‫ומוזמנים לעיין‪.‬‬ ‫כשהוא מהווה ‪ 44%‬מהוצאות המועצה‪ ,‬ועומד‬ ‫לפתח שירותים‪ ,‬להרחיב מענים ולהמשיך להשקיע‬ ‫‪ | 6‬גזרי מידע‬ ‫כנס הנהגות ישובים בגזר‬ ‫והקשרים ההיסטוריים בין האגודות החקלאיות‬ ‫בתחילת חודש פברואר התקיים כנס יוצא‬ ‫לוועדים מקומיים‪ .‬השניים דיברו על האתגרים‬ ‫דופן במועצה‪ .‬לראשונה התכנסו יחד הוועדים‬ ‫העומדים בפני היישובים‪ ,‬והדגישו שהדרך‬ ‫המקומיים‪ ,‬ראשי אגודות‪ ,‬עובדות ועובדי‬ ‫להתמודד איתם היא שיתוף פעולה אמיתי בין‬ ‫המועצה ותנועת המושבים כדי לחשוב יחד על‬ ‫המועצה‪ ,‬ועד האגודה והוועד המקומי‪ ,‬שמושתת‬ ‫עתיד היישובים ולבנות שותפות אמיתית בשטח‪.‬‬ ‫על אמון ושקיפות בין הגורמים השונים‪.‬‬ ‫האירוע עסק בעיקרון השותפות‪ ,‬שהוא המנוע‬ ‫בהמשך הערב התקיים במסגרת “שולחנות‬ ‫לצמיחה‪ ,‬והדגיש כיצד ניתן להרים פרויקטים‬ ‫עגולים” שיח מקצועי ומעשי‪ ,‬שכלל דיונים‬ ‫אשר מביאים לשיפור איכות החיים של‬ ‫על חקלאות‪ ,‬תשתיות ומבני ציבור‪ ,‬אנרגיה‬ ‫התושבים כשוועד מקומי‪ ,‬ועד אגודה והמועצה‬ ‫מתחדשת‪ ,‬קהילה ומורשת‪ .‬הדגש היה על‬ ‫משתפים פעולה לטובת הישוב והתושבים‪.‬‬ ‫מענה לצרכים ממשיים של התושבים‪ ,‬פיתוח‬ ‫הכנס נפתח בשיח בין ראשת המועצה‪ ,‬רותם‬ ‫היישובים ושיפור השירותים‪.‬‬ ‫ידלין‪ ,‬לבין עמית יפרח‪ ,‬מזכ”ל תנועת המושבים‪,‬‬ ‫על הזהות המשותפת של המנהיגות המקומית‬ ‫גזר לצד הרפתנים במחאת החלב‬ ‫משפחתיות‪ ,‬פגיעה קשה בפרנסת חקלאים‬ ‫בתחילת חודש ינואר יצאו אלפי רפתנים‬ ‫בפריפריה‪ ,‬החלשת ההתיישבות הכפרית ופגיעה‬ ‫וחקלאים מכל רחבי הארץ למחאה נרחבת נגד‬ ‫בביטחון המזון של ישראל‪.‬‬ ‫רפורמת החלב שמקדם משרד האוצר‪ ,‬והמועצה‬ ‫במועצה סבורים כי ניתן להיאבק ביוקר המחיה‬ ‫– איתם‪.‬‬ ‫בלי לרסק את החקלאות המקומית וכי רפורמות‬ ‫המועצה מאמינה כי החקלאות הישראלית‬ ‫חייבות להיעשות בדיאלוג‪ ,‬בהידברות ובהגנה על‬ ‫איננה רק ענף כלכלי‪ .‬היא חלק מהזהות שלנו‪,‬‬ ‫הייצור הישראלי‪ .‬המועצה האזורית גזר עומדת‬ ‫מהציונות‪ ,‬מהשמירה על הקרקע ומהיכולת של‬ ‫לצד החקלאים‪ ,‬תומכת במאבקם וקוראת‬ ‫מדינת ישראל להאכיל את אזרחיה‪ ,‬גם בשעת‬ ‫לממשלה לעצור‪ ,‬להקשיב‪ ,‬ולבנות פתרון אחראי‬ ‫חירום‪.‬‬ ‫שמאזן בין טובת הצרכן לבין עתיד החקלאות‬ ‫הרפורמה בחלב נועדה להוזיל את המחירים‬ ‫בישראל‪ .‬אין חוסן לאומי בלי חקלאות חזקה‪.‬‬ ‫לצרכן על ידי פתיחת השוק ליבוא זול והפחתת‬ ‫לשמחתנו‪ ,‬המאבק נשא פרי והנושא ירד מסדר‬ ‫ההגנות שמקבלות הרפתות המקומיות‪ .‬כתוצאה‪,‬‬ ‫היום‪.‬‬ ‫הרפורמה עלולה להביא לסגירת רפתות‬ ‫שגריר תאילנד בביקור במועצה פארק התעסוקה‬ ‫“טרמינל ‪”6‬‬ ‫ממשיך להתקדם‬ ‫בחודש דצמבר הוצג אזור התעסוקה “טרמינל ‪ ”6‬בפני קהילת היזמות‬ ‫והנדל”ן‪ ,‬במסגרת ועידת הנדל”ן‪ ,‬במפגשים מקצועיים עם יזמים‬ ‫ובכירים בענף‪ ,‬וכן בראיונות בתקשורת‪.‬‬ ‫הפרויקט המשותף למועצה האזורית גזר‪ ,‬עיריית רמלה‪ ,‬המועצה‬ ‫האזורית חבל מודיעין ורשות מקרקעי ישראל מהווה מהלך אזורי‬ ‫משמעותי‪ ,‬שנולד מתוך אמון ושיתוף פעולה אזורי‪ ,‬ונשען על תכנון‬ ‫ארוך טווח ועבודה משותפת בין הרשויות‪.‬‬ ‫טרמינל ‪ 6‬משתרע על פני כ‪ 1,500-‬דונם וכולל כ‪ 2-‬מיליון מ”ר של‬ ‫תעסוקה‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תעשיות עתירות ידע‪ ,‬תרבות‪ ,‬מרכזי‬ ‫החשובה של העובדים לחקלאות‬ ‫בתחילת חודש ינואר סייר שגריר‬ ‫בריאות וחדשנות‪ ,‬אקדמיה ומלונאות‪ ,‬לצד שטחים פתוחים נרחבים‪,‬‬ ‫הישראלית ולביטחון התזונתי של‬ ‫בוניארט‬ ‫בישראל‪,‬‬ ‫תאילנד‬ ‫פארק מרכזי של כ‪ 300-‬דונם ותחנת רכבת ייעודית‪ .‬המתחם תוכנן‬ ‫כולנו‪.‬‬ ‫ויצ’ינפונטו‪ ,‬במועצה האזורית גזר‬ ‫כסביבה פעילה לאורך כל שעות היממה‪ ,‬עם פעילות עסקית בשעות‬ ‫במטרה להעמיק את ההיכרות עם‬ ‫במהלך הסיור ביקרו השגריר וראשת‬ ‫היום ומרחבי תרבות‪ ,‬בילוי ואירועים בשעות הערב‪.‬‬ ‫המועצה במשק‪ ,‬התרשמו מתנאי‬ ‫החקלאות המקומית ולחזק את‬ ‫מדובר במתחם נגיש וחדשני המנוהל באמצעות תשתיות טכנולוגיות‬ ‫המחיה ומאורח חייהם של העובדים‬ ‫הקשר עם אזרחי תאילנד העובדים‬ ‫מתקדמות‪ ,‬והוא יהווה מנוע צמיחה משמעותי למועצה ולכלל האזור‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬וכן סיירו במשתלת אייל‪.‬‬ ‫בשדות ובמשקים במועצה‪.‬‬ ‫בימים אלו כבר פורסמו לשיווק ארבעה מגרשים ראשונים באתר‬ ‫את השגריר וצוות השגרירות אירח‬ ‫המועצה האזורית גזר רואה חשיבות‬ ‫רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬ובקרוב צפוי לצאת גם מכרז לפיתוח הקרקע‬ ‫סגן ראשת המועצה‪ ,‬אלעד לוי‪ ,‬בעל‬ ‫רבה בחיזוק קשרי הידידות בין‬ ‫בהיקף של כ‪ 300-‬מיליון ש”ח‪ .‬שילוב של פתיחת שלב השיווק יחד עם‬ ‫המדינות‪ ,‬מתוך שותפות והכרה‬ ‫משק ביצי מאכל במושב ישרש‪.‬‬ ‫קידום מכרזי הביצוע מצביע על התקדמות ממשית לקראת תחילת‬ ‫של‬ ‫המשמעותית‬ ‫בתרומתם‬ ‫במפגש השתתפו כ‪ 50-‬עובדים‬ ‫העבודות בשטח והקמתו של מרחב תעסוקה חדש ומשמעותי במרכז‬ ‫העובדים התאילנדים לחקלאות‬ ‫תאילנדים ומעסיקיהם החקלאים‪,‬‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫שהביעו הערכה עמוקה לתרומתם‬ ‫מרץ ‪7 | 2026‬‬ ‫הכירו את מנהלת אגף הרווחה והשירותים‬ ‫החברתיים החדשה חנה רוזנפלד‬ ‫רגישים וחדשניים‪ ,‬שפועלים יחד עם הקהילה‬ ‫חנה רוזנפלד‪ ,‬נשואה ואם לארבעה‪ ,‬עובדת‬ ‫ומתוך אמון ביכולת של כל אדם לצמוח‬ ‫סוציאלית במקצועה‪ ,‬מתגוררת בבית חורון‪.‬‬ ‫ולהתפתח‪ .‬אני נכנסת לתפקיד בהתרגשות‪,‬‬ ‫לאורך השנים צברה ניסיון מגוון בעבודה‬ ‫באחריות גדולה ובמוטיבציה גבוהה ללמוד‪,‬‬ ‫במגזר הציבורי והפרטי‪ ,‬וכן בקליניקה פרטית‪.‬‬ ‫להוביל ולפעול יחד למען רווחת התושבות‬ ‫חנה‪“ :‬המפגש עם אנשים‪ ,‬משפחות וקהילות‬ ‫והתושבים‪ .‬שמחה להיות כאן ופתוחה לשיח‪,‬‬ ‫בשלבים שונים של חייהם לימד אותי עד כמה‬ ‫היכרות ושיתוף פעולה‪”.‬‬ ‫רווחה היא לא רק מענה לקושי‪ ,‬אלא גם חיזוק‬ ‫בהזדמנות זו אנו מבקשים להביע תודה והערכה‬ ‫כוחות‪ ,‬יצירת תקווה ובניית עתיד טוב יותר‪.‬‬ ‫לבת שבע פיק‪ ,‬מנהלת אגף הרווחה היוצאת‪,‬‬ ‫האני מאמין שלי מבוסס על ראיית האדם‬ ‫אשר ליוותה את המועצה ואת תושביה במהלך‬ ‫במרכז‪ :‬הקשבה אמיתית‪ ,‬כבוד‪ ,‬שותפות‬ ‫שנים מאתגרות שידעה המדינה‪ ,‬ומאחלים לה‬ ‫ועבודה מקצועית שמחברת בין לב‪ ,‬ידע‬ ‫הצלחה רבה בהמשך דרכה‪.‬‬ ‫ומעשה‪ .‬אני מאמינה בשירותי רווחה נגישים‪,‬‬ ‫ערב הוקרה למתנדבי מג”ב‬ ‫כוח” לשוטרי מג”ב – הם עמוד התווך של החוסן הקהילתי‪ .‬בסיורים השוטפים‪,‬‬ ‫באשכול הפיס בבית חשמונאי נפגשו מתנדבות ומתנדבי מג”ב וכיתות הכוננות‬ ‫במארבים‪ ,‬במחסומים ובפעילות המבצעית – הם בחזית‪ ,‬לעיתים הרחק מעין‬ ‫של מג”ב חבל גזר לערב הוקרה על פועלם המשמעותי לאורך השנה‪.‬‬ ‫הציבור‪ ,‬שומרים במסירות‪ ,‬באומץ ובמקצועיות על ביטחון התושבים ועל‬ ‫המתנדבות והמתנדבים עוזבים את משפחותיהם בימים ובלילות למען‬ ‫הסדר הציבורי‪.‬‬ ‫שמירה על השקט ביישובים ולמען ביטחון הקהילה‪ .‬הם אינם רק “מכפילי‬ ‫הערב‪ ,‬שנערך במעמד ראשת המועצה רותם ידלין והנהלת המועצה‪ ,‬היה‬ ‫הזדמנות לומר תודה‪ .‬אחד אחרי השני עלו אנשי הסגל והמפקדים‪ ,‬שיבחו‬ ‫את המתנדבים‪ ,‬והביעו הערכה עמוקה על הזמן היקר‪ ,‬המחויבות וההקרבה‬ ‫האישית‪.‬‬ ‫במהלך הערב חולקו תעודות הצטיינות למתנדבים הנבחרים שתמיד נותנים‬ ‫מעל ומעבר‪ :‬אלון הירש ממג”ב בית חשמונאי‪ ,‬זאב אברבוך ממג”ב ביל”ו‪,‬‬ ‫מיכאל פריד מנוף איילון‪ ,‬אסף אריאל ממשמר דוד‪ ,‬ארז כהן מבית עוזיאל‪,‬‬ ‫שמעון דים מכיתת הכוננות המועצתית ולצוות מבצעי מצטיין – עדי אפלבאום‬ ‫וישראל סלמון‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוענקה תעודת הוקרה מרגשת למתנדב אודי בלוך‬ ‫מכפר ביל”ו‪ ,‬שהגיע לגיל פרישה לאחר שנים של מסירות ושירות למען‬ ‫הביטחון‪.‬‬ ‫לאחר הטקס נהנו המשתתפים מהרצאתו של צבי יחזקאלי‪“ ,‬אמרתי לכם זה‬ ‫ג’יהאד”‪ ,‬שעסקה במציאות המורכבת במזרח התיכון ובתובנות על האתגרים‬ ‫המשתנים באזורנו‪.‬‬ ‫נפרדים מעובדות ועובדים יקרים‬ ‫תלמידות ותלמידים ברגישות ואהבה גדולה‪.‬‬ ‫לקראת סוף ‪ 2025‬נפרדה המועצה מארבעה‬ ‫תודה לאורלי גליק על ‪ 30‬שנות נתינה‪ ,‬ליווי‬ ‫עובדים ועובדות שפורשים לגמלאות‪ ,‬לאחר שנים‬ ‫והקשבה כעובדת סוציאלית ומדריכת צוותים‪,‬‬ ‫רבות במועצה‪.‬‬ ‫שנגעה באינספור לבבות והיתה שם עבור‬ ‫בשם המועצה האזורית גזר ובשם התושבות‬ ‫משפחות‪ ,‬צעירים וקהילות ברגעים מאתגרים‬ ‫והתושבים תודה לרב בנימין גדעון שליט”א‪ ,‬רב‬ ‫ומרגשים כאחד‪.‬‬ ‫היישוב נוף איילון משנת ‪ ,2001‬שמסיים כ‪24-‬‬ ‫תודה לעירית כהן שעבדה ‪ 30‬שנה כאם בית‬ ‫שנים של ליווי קהילתי‪ .‬הרב גדעון העניק תמיכה‬ ‫במועדוניות ובהמשך כסייעת צמודה בשדות‬ ‫לקהילה בנקודות חיים משמעותיות‪ ,‬היה אוזן‬ ‫איילון‪ ,‬והעניקה תמיכה‪ ,‬אכפתיות ונוכחות‬ ‫קשבת‪ ,‬מקור עצה טובה ומענה רגיש לצרכי‬ ‫משמעותית עבור ילדים וצוותים כאחד‪.‬‬ ‫הקהילה בשמחות‪ ,‬ברגעים מורכבים ובכל נקודת‬ ‫תודה לכולכם על שנים של מסירות ומקצועיות‪.‬‬ ‫זמן חשובה‪.‬‬ ‫מאחלים לכל אחת ואחד שתהנו מדרככם‬ ‫תודה לצופיה גד על שמונה שנות עשייה מכל‬ ‫החדשה‪.‬‬ ‫הלב כסייעת שילוב בבית הספר עתידים‪ ,‬שליוותה‬ ‫‪ | 8‬גזרי מידע‬ ‫בגזר כולנו תושווים‪:‬‬ ‫חודש העלאת המודעות לאוכלוסיות מיוחדות‬ ‫מיוחדים או מוגבלויות‪ .‬בספרייה האזורית גזר‬ ‫האירוע‪ ,‬שיזם “מוסיקלי”‪ ,‬בית הספר למוסיקה‬ ‫התקיימה שעת סיפור לילדים בשם “‪ 12‬טוק‬ ‫של המועצה‪ ,‬הונגש והועבר על ידי עמותת “תו‬ ‫טוק”‪ .‬דרך סיפורו של גוזל סקרן שרואה ושומע‬ ‫המשווה”‪ ,‬המנגישה תרבות לאנשים עם וללא‬ ‫את העולם קצת אחרת‪ ,‬נחשפו הילדים לתכנים‬ ‫מוגבלות‪.‬‬ ‫על ייחודיות‪ ,‬קבלת השונה ויכולת ההקשבה‪.‬‬ ‫בבית חשמונאי נערכה הופעה לכל המשפחה של‬ ‫החודש נחתם במפגש עם הסופרת לילך ביתן‪,‬‬ ‫כוכבת הילדים “נתי הגעתי הופעתי”‪ ,‬שהעבירה‬ ‫שחלקה את סיפור חייה על ההתמודדות עם‬ ‫לאורכה מסרים של קבלת האחר ואהבה לכל‬ ‫במהלך חודש פברואר פעלה המועצה להעלאת‬ ‫תסמונת נדירה מלידה‪ ,‬תוך הדגשת הבחירה‬ ‫אדם‪ .‬את המופע פתח שחר תורן‪ ,‬תלמיד בית‬ ‫המודעות לאוכלוסיות מיוחדות ולקידום שילובם‬ ‫באופטימיות ופיתוח החוסן הנפשי‪ .‬חשוב לדעת‬ ‫הספר “מוסיקלי”‪ ,‬שניגן על כלי הארקנה יחד עם‬ ‫של אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה‪.‬‬ ‫כי במועצה פועלות עובדות סוציאליות לתחום‬ ‫המורה אוהד הללי פרייזלר‪ .‬במתחם הוצגו גם‬ ‫החודש נפתח בסדנת צלילים “מנגינות בגינות”‬ ‫המוגבלויות‪ ,‬הזמינות לסייע במיצוי זכויות‪ ,‬בבניית‬ ‫דוכני מידע על פעילויות וזכויות‪ ,‬ספרים בנושא‬ ‫שהתקיימה בגינת המועדון בכפר בן נון‪ ,‬אליה‬ ‫תכניות אישיות ובשילוב בקהילה‪.‬‬ ‫מהספרייה‪ ,‬ויריד יוצרים מהמועצה‪ ,‬בעלי צרכים‬ ‫הגיעו משפחות וילדים לכבוד יום המשפחה‪.‬‬ ‫הפועל גזר בכדורסל מארחים את ספורטאי‬ ‫ה”ספיישל אולימפיקס”‬ ‫אולם הספורט בקריית החינוך נען‪-‬סתריה אירח‬ ‫אירוע ספורט קהילתי מיוחד שנועד להעלות‬ ‫מודעות לאנשים עם צרכים מיוחדים ולקדם‬ ‫שילוב וחיבור דרך פעילות ספורטיבית‪ .‬שחקני‬ ‫ושחקניות אגודת הכדורסל הפועל גזר אירחו‬ ‫כ‪ 50-‬ספורטאים וספורטאיות מארגון “ספיישל‬ ‫אולימפיקס”‪ ,‬כשהדגש היה על המפגש האנושי‬ ‫והקהילתי ולא על התוצאה שעל הלוח‪.‬‬ ‫כדי להעמיק את ההבנה‪ ,‬עברו המשתתפים בין‬ ‫תחנות חווייתיות שדימו מגבלות שונות – זריקה‬ ‫לסל מכיסאות גלגלים‪ ,‬חוויית אובדן אוריינטציה‬ ‫במרחב‪ ,‬וטורניר כדורסל עם אוזניות המדמות‬ ‫חירשות‪ .‬שיאו של הערב נרשם במשחקונים‬ ‫המעורבים‪ ,‬ובסיומם התקיים טקס חגיגי שבו‬ ‫הוענקו מדליות לכל המשתתפים‪.‬‬ ‫המפגש תרם לפיתוח אמפתיה‪ ,‬לשבירת סטיגמות‬ ‫וליצירת היכרות אמיתית עם האדם שמאחורי‬ ‫המגבלה‪ .‬עבור ספורטאי ה”ספיישל אולימפיקס”‬ ‫הייתה זו הזדמנות להשתלב כשווים בין שווים‪,‬‬ ‫ועבור שחקני האגודה – חוויה בעלת ערך חינוכי‬ ‫וחברתי של ממש‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת ליו”ר האגודה קובי חמו‪ ,‬למנהל‬ ‫המקצועי רובי בלינקו‪ ,‬ולאורי שחורי המוביל את‬ ‫הפרויקטים החינוכיים‪-‬ערכיים של האגודה‪.‬‬ ‫מרץ ‪9 | 2026‬‬ ‫ממאבק בתחנת הכוח להובלה באנרגיה נקייה‬ ‫על גז במרחב כלל יישובי המועצה‪ .‬זו היתה‬ ‫החלטה של ערבות הדדית‪ ,‬לא על בסיס‬ ‫משפטי‪ ,‬אלא על בסיס מוסרי של אחריות‬ ‫אזרחית‪ .‬ההחלטה הסופית בנוגע להקמת‬ ‫תחנת כוח בשטחי נען אמנם הייתה בידי קיבוץ‬ ‫נען‪ ,‬אך יישובי גזר הבהירו כי הם ניצבים יחד‬ ‫במערכה הזו‪ ,‬למען עתיד המועצה כולה‪.‬‬ ‫האחווה והאחריות ההדדית שנרקמו במאבק‬ ‫מדובר במאבק מועצתי‪ ,‬של כולם‪ ,‬ואמרה כבר‬ ‫בחודשים האחרונים ניצבה מועצה אזורית‬ ‫הם ההישג הגדול ביותר שלו – מורשת של‬ ‫בתחילת המאבק כי “אני מאמינה שתושבות‬ ‫גזר בפני אתגר שסחף את כולנו‪ :‬המאבק נגד‬ ‫אכפתיות אזרחית‪.‬‬ ‫ותושבי נען יקבלו את ההחלטה הנכונה‪,‬‬ ‫הקמת תחנת כוח מונעת גז בלב המועצה‪,‬‬ ‫בריאותית וערכית‪ ,‬מתוך סולידריות‪ ,‬שותפות‬ ‫בשטחיו החקלאיים של קיבוץ נען‪ .‬כבר‬ ‫לאחר מאבק ציבורי נחוש‪ ,‬התבשרנו כי הנהלת‬ ‫ומנהיגות אזרחית”‪ ,‬אמרה‪ .‬ואכן‪ ,‬את המאבק‬ ‫בתחילת הדרך היה ברור שזהו מאבק ערכי‬ ‫קיבוץ נען החליטה להסיר מסדר יומה את‬ ‫החזיקו כולם‪ ,‬מנען ומחוצה לה‪ :‬נשים וגברים‪,‬‬ ‫על הבית‪ ,‬על האוויר שאנו נושמים ועל הנוף‬ ‫היוזמה להקמת תחנת הכוח על גז בשטחי‬ ‫צעירים וותיקים‪ ,‬נבחרי ציבור ותושבים מן‬ ‫הירוק סביבנו‪ .‬תושבות ותושבים מכל יישובי‬ ‫הקיבוץ‪ .‬זו החלטה חשובה‪ ,‬ערכית ואחראית‬ ‫השורה‪.‬‬ ‫הסביבה התגייסו‪ ,‬כתף אל כתף‪ ,‬מתוך דאגה‬ ‫של הנהגת נען‪ ,‬כלפי קהילת נען עצמה‪,‬‬ ‫כנה לבריאות הקהילה ולשמירת הצביון הכפרי‬ ‫וכלפי המרחב כולו‪ .‬ראשת המועצה‪ ,‬רותם‬ ‫החשש מהקמת התחנה לא היה תאורטי‬ ‫של אזורנו‪ .‬המאמץ המשותף חיזק את תחושת‬ ‫ידלין‪ ,‬חיזקה את תושבות ותושבי נען ואת‬ ‫בלבד‪ .‬מומחי סביבה ובריאות הבהירו כי תחנת‬ ‫הסולידריות בין היישובים ויצר רוח קהילתית‬ ‫הנהגת הקיבוץ על היכולת לעצור‪ ,‬להקשיב‪,‬‬ ‫כוח בהספק ‪ 870‬מגה‪-‬ואט עלולה להגביר‬ ‫חסרת תקדים‪.‬‬ ‫ולבחור בדרך אחרת‪ .‬כדבריה‪“ :‬זו אינה חולשה‬ ‫את זיהום האוויר באזור שגם כך מתמודד עם‬ ‫– זו אחריות‪ .‬אחריות בין קהילות שכנות‪,‬‬ ‫מזהמים משמעותיים‪ ,‬כמו מפעל המלט “נשר”‬ ‫נבחרי הציבור במועצה וביישובים‪ ,‬פעילי איכות‬ ‫שהולכות יחד שנים ארוכות; אחריות על החיים‬ ‫ותחנת הכוח הקיימת בגזר‪ .‬בנוסף‪ ,‬המתקן‬ ‫סביבה ותושבים מסורים השקיעו אינספור‬ ‫המשותפים שלנו כאן‪ ,‬ועל הבריאות שלנו‪ ,‬של‬ ‫הענק נוגד את אתוס המועצה של שמירת‬ ‫שעות בדיונים‪ ,‬ישיבות והסברה‪ ,‬כמו גם‬ ‫ילדינו ושל הורינו”‪.‬‬ ‫המרחב הכפרי הירוק‪ ,‬ומשנה מן היסוד את נופי‬ ‫בהפגנות ותליית שלטים‪ .‬בכל שלב למדנו דבר‬ ‫האזור ואורח החיים בו‪.‬‬ ‫חדש‪ :‬על כוחו של שיתוף הציבור‪ ,‬על חשיבותם‬ ‫ממגננה ליוזמה‪:‬‬ ‫של נתונים מדעיים‪ ,‬ועל העוצמה שיש לקהילה‬ ‫מנהיגות באנרגיה נקייה‬ ‫מליאת המועצה‪ ,‬הנהגות המועצה‪ ,‬היישובים‬ ‫מאוחדת‪.‬‬ ‫והאגודות החקלאיות קיימו דיונים מרתוניים‬ ‫המועצה האזורית גזר אינה עוצרת במגננה‪,‬‬ ‫והחליטו פה אחד להתנגד להקמת תחנת כוח‬ ‫ראשת המועצה‪ ,‬רותם ידלין‪ ,‬הדגישה כי‬ ‫אלא כעת עוברת למהלך יוזם של בניית עתיד‬ ‫‪ | 10‬גזרי מידע‬ ‫מבט לעתיד‪ :‬ממשיכים יחד קדימה‬ ‫מועצה אזורית גזר תהפוך למעבדה חיה‬ ‫נקי ובריא יותר‪ .‬אחרי שאמרנו יחד “לא”‬ ‫לחדשנות‪ ,‬ותוביל פיתוח שיטות לשילוב‬ ‫ברור לתחנת הכוח המזהמת‪ ,‬הגיע הזמן‬ ‫המאבק בתחנת הכוח היה פרק מעורר‬ ‫אופטימלי בין פאנלים סולאריים לגידולים‬ ‫לומר “כן” גדול לפתרונות חיוביים‪ :‬המועצה‬ ‫השראה בהיסטוריה המקומית שלנו – פרק‬ ‫חקלאיים‪ ,‬באופן שישרת את כולנו בעתיד‪.‬‬ ‫מקדמת בימים אלה מדיניות אגרו‪-‬וולטאית‬ ‫של אזרחות פעילה‪ ,‬אכפתיות ואחדות‪ ,‬בו‬ ‫חדשה שתאפשר התקנת מתקנים סולאריים‬ ‫הוצאנו הלכה למעשה את תפיסת “קהילה‬ ‫הפתרונות המוצעים אינם רק “הרע במיעוטו”‬ ‫בשטחים חקלאיים (פאנלים סולאריים מעל‬ ‫של קהילות”‪.‬‬ ‫– הם טובים וחיוביים בפני עצמם‪ .‬אנרגיה‬ ‫גידולים)‪ ,‬כך שייתאפשר להפיק חשמל‬ ‫סולארית ואגרו‪-‬וולטאית הן נקיות‪ ,‬לא‬ ‫כעת אנו מפנים את המבט קדימה אל‬ ‫מאנרגיית השמש במקביל להמשך עיבוד‬ ‫מזהמות‪ ,‬כלכליות ומשתלמות לקהילה‬ ‫האתגרים הבאים וההזדמנויות שבפתח‪.‬‬ ‫האדמה והיבול החקלאי‪.‬‬ ‫ולחקלאים‪ .‬מהמקום שבו עמדנו כחומה‬ ‫השיעורים שלמדנו במאבק ממשיכים לשאת‬ ‫בצורה מול זיהום‪ ,‬אנו יוצאים כעת קדימה‬ ‫במילים פשוטות‪ ,‬במקום שדות מוריקים‬ ‫פרי‪ :‬הם מלמדים אותנו שגם את המהלכים‬ ‫ונוטעים דגל של חדשנות ירוקה‪.‬‬ ‫שיהפכו למפעל מזהם‪ ,‬אנו מציעים שדות‬ ‫הבונים כדאי לעשות יחד‪ ,‬בשיתוף ובשקיפות‪.‬‬ ‫חקלאיים שמשלבים פאנלים סולאריים –‬ ‫המועצה מתחייבת להמשיך ולשתף את‬ ‫להפקת אנרגיה מאור השמש יש פוטנציאל‬ ‫שדות של תקווה וקדמה‪ .‬חשוב להדגיש‬ ‫הציבור בדרך החדשה – בקבלת החלטות‪,‬‬ ‫עצום‪ :‬היא מפחיתה את התלות בדלקים‬ ‫שהטכנולוגיה האגרו‪-‬וולטאית כבר צוברת‬ ‫בתכנון המתקנים‪ ,‬בהסברה ובחינוך לדור‬ ‫פוסיליים‪ ,‬מצמצמת פליטות גזי חממה‬ ‫תאוצה בארץ‪ .‬לאחרונה אושרה תכנית מתאר‬ ‫הצעיר על אנרגיה מתחדשת‪.‬‬ ‫ומזהמים‪ ,‬ובמקביל מספקת מקור הכנסה‬ ‫ארצית המסדירה פרויקטים אגרו‪-‬וולטאיים‬ ‫חדש לחקלאים ולמועצה‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬זהו‬ ‫אנחנו קוראים לכל תושבי ותושבות המועצה‬ ‫ומקלה על הקמתם‪ ,‬והמגמה ברורה‪:‬‬ ‫הניצחון האמיתי‪ :‬לא רק מנענו מפגע‪ ,‬אלא‬ ‫להצטרף אלינו במסע החשוב הזה‪ .‬זו‬ ‫האנרגיה הנקייה היא העתיד‪ ,‬וגזר בוחרת‬ ‫יצרנו הזדמנות‪.‬‬ ‫ההזדמנות של כולנו לקחת חלק – בין אם‬ ‫להיות בין המועצות המובילות בתחום‪.‬‬ ‫בהבעת דעה והצעות בתהליכי השיתוף‪ ,‬בין‬ ‫היוזמה האגרו‪-‬וולטאית החדשה משקפת את‬ ‫הנהלת המועצה מנסחת בימים אלו מסמך‬ ‫אם בלמידה והתעניינות בפרויקטים סולאריים‬ ‫הערכים שהנחו את המאבק בתחנת הגז‪:‬‬ ‫מדיניות להקמת מתקנים אגרו‪-‬וולטאיים‬ ‫ביישוב שלכם‪ ,‬או בהתקנת פאנלים סולאריים‬ ‫·שמירת הסביבה והנוף‪ :‬הגנה על‬ ‫בשטחים החקלאיים‪ ,‬בתהליך שיתוף עם‬ ‫על הגג הפרטי‪ .‬כל צעד קטן מצטרף לפסיפס‬ ‫המרחבים הירוקים‪ ,‬המגוון הביולוגי‬ ‫החקלאים וכלל הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫גדול של שינוי‪.‬‬ ‫ואיכות האוויר‪.‬‬ ‫העקרונות ברורים‪ :‬המועצה תומכת בניצול‬ ‫יחד‪ ,‬כתושבים‪ ,‬חקלאים‪ ,‬אנשי חינוך‪ ,‬צעירים‬ ‫·קיימות וחדשנות‪ :‬מעבר להפקת‬ ‫דו‪-‬שימושי של הקרקע לייצור אנרגיה‬ ‫ומבוגרים‪ ,‬נמשיך לטפח את הרוח הקהילתית‬ ‫מתחדשים‬ ‫ממקורות‬ ‫חשמל‬ ‫מתחדשת‪ ,‬אך שומרת באדיקות על אופייה‬ ‫שנוצרה כאן‪ .‬נוביל את גזר קדימה‪ ,‬אל עתיד‬ ‫והתמודדות יצירתית עם אתגרי‬ ‫הירוק והפתוח של הסביבה‪ .‬תכנון המתקנים‬ ‫נקי‪ ,‬בריא ומשגשג‪ ,‬מתוך כבוד לעבר ואמונה‬ ‫האקלים‪.‬‬ ‫ייעשה בתשומת לב מירבית להשתלבות‬ ‫בדרך‪ .‬תודתנו העמוקה נתונה לכל מי שלקח‬ ‫·בריאות הציבור‪ :‬צמצום זיהום האוויר‬ ‫בנוף‪ ,‬למניעת פגיעה במרחבים הפתוחים‬ ‫חלק במאבק הארוך‪ .‬בזכותכם הגענו לרגע‬ ‫ומניעת מטרדים סביבתיים‪.‬‬ ‫ובמסדרונות האקולוגיים‪ ,‬ותוך הקפדה על‬ ‫הזה‪ .‬כעת‪ ,‬הבה נמנף את התודה הזו לעשייה‪:‬‬ ‫·חיזוק החקלאות המקומית‪ :‬שילוב‬ ‫כללי בטיחות וסביבה מחמירים‪.‬‬ ‫נשלב כוחות‪ ,‬נשמור על האדמה והאוויר‪,‬‬ ‫החקלאים בעשייה החדשה‪ ,‬גיוון‬ ‫אנו לומדים מניסיונם של חוקרים וחקלאים‬ ‫וניצור במו ידינו מציאות חדשה וירוקה למעננו‬ ‫מקורות ההכנסה למגזר הכפרי‬ ‫בארץ ובעולם כדי לוודא שהפרויקטים האגרו‪-‬‬ ‫ולמען ילדינו‪ .‬העתיד כבר כאן – בואו נעצב‬ ‫והבטחת המשך עיבוד האדמות‬ ‫וולטאיים אצלנו יהיו לא רק יעילים כלכלית‪,‬‬ ‫אותו ביחד‪.‬‬ ‫החקלאיות‪.‬‬ ‫אלא גם הרמוניים עם הטבע והקהילה‪ .‬בכך‪,‬‬ ‫מרץ ‪11 | 2026‬‬ ‫מים הם החיים‪:‬‬ ‫המועצה מחזקת את שירותי המים והביוב ביישובים‬ ‫במהלך אסטרטגי חדש‪ ,‬המועצה הקימה חברה כלכלית שתהיה הזרוע היזמית והביצועית של המועצה‪.‬‬ ‫בשלב הראשון תועבר האחריות על תשתיות המים והביוב‪ ,‬שתבטיח שירות מקצועי‪,‬‬ ‫אמין וזול יותר לתושבים‪.‬‬ ‫לגודל יש משמעות והתושבים מרוויחים‬ ‫מים זורמים בברז הם משהו שאנחנו נוטים לקחת כמובן מאליו‪ ,‬עד‬ ‫במציאות של היום‪ ,‬מערכות מים יישוביות קטנות מתקשות לעמוד‬ ‫שקורה משהו‪ :‬לחץ מים חלש באמצע הקיץ‪ ,‬פיצוץ צנרת שמנתק רחוב‬ ‫באתגרים‪ :‬תשתיות ישנות שדורשות שדרוגים גדולים‪ ,‬פחת מים‬ ‫שלם‪ ,‬תקלה בביוב‪ ,‬או חשבון מים שמפתיע בגלל נזילה סמויה‪ .‬דווקא‬ ‫(דליפות ונזילות) שמבזבז מים וכסף‪ ,‬קושי להחזיק מוקד ‪ 24/7‬וצוות‬ ‫בתקופה שבה מזג האוויר קיצוני יותר‪ ,‬התשתיות מתיישנות והיישובים‬ ‫מקצועי גדול‪ ,‬ומערכות מידע ובקרה שלא תמיד קיימות ביישובים‬ ‫גדלים‪ ,‬האמינות של מערכות המים והביוב היא חלק מהחוסן שלנו‪.‬‬ ‫קטנים‪.‬‬ ‫בימים אלה משלימה המועצה צעד משמעותי‪ :‬הקמת “החברה‬ ‫המסגרת המועצתית נותנת יתרון לגודל‪ :‬יותר מקצועיות‪ ,‬יותר כלים‪,‬‬ ‫לפיתוח גזר” – חברה כלכלית בבעלות מלאה של המועצה‪ ,‬שתהיה‬ ‫יותר יכולת השקעה‪ ,‬ושירות אחיד ואמין יותר לתושבים‪.‬‬ ‫הזרוע היזמית והביצועית שלנו‪ .‬והצעד הראשון והמשמעותי ביותר?‬ ‫לקיחת אחריות מלאה על תשתיות המים והביוב‪.‬‬ ‫התושבים ירוויחו שירות מתקדם ואמין יותר‪ :‬מוקד שירות מסודר‪,‬‬ ‫זמינות גבוהה לתקלות‪ ,‬שיפור ניהול תחזוקה‪ ,‬ומענה מקצועי גם‬ ‫באירועי חירום‪ .‬המודל החדש מאפשר להגיב מהר יותר לתקלות‪,‬‬ ‫ספק מים כפרי רב‪-‬יישובי‪ :‬מה זה אומר?‬ ‫לצמצם נזילות‪ ,‬ולהשקיע בשדרוג תשתיות באמצעות טכנולוגיות‬ ‫כחלק ממהלך לאומי שמובילה רשות המים‪ ,‬קיבלה החברה הכלכלית‬ ‫מתקדמות – והכל במחיר ארצי מפוקח וזול יותר‪.‬‬ ‫רישיון כ”ספק מים כפרי רב‪-‬יישובי” – מודל ייחודי למועצות אזוריות‪.‬‬ ‫במקום שכל יישוב ינהל לבד את מערכת המים והביוב (צנרת‪ ,‬תקלות‪,‬‬ ‫וזה החלק החשוב‪ :‬מערך המים והביוב ינוהלו כ”משק סגור”‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫מדי מים‪ ,‬גבייה‪ ,‬בקרה)‪ ,‬מוקמת מסגרת אזורית מקצועית אחת‪,‬‬ ‫ההכנסות ממים וביוב מיועדות חזרה לשדרוג המערכת‪ .‬הן לא הולכות‬ ‫בבעלות המועצה‪ ,‬שמרכזת את ניהול המערכת עבור כמה יישובים‬ ‫לנושאים שוטפים אחרים‪ ,‬אלא רק להשקעה בתשתיות המים וביוב‪.‬‬ ‫יחד‪.‬‬ ‫את החברה הכלכלית מנהל נדב שפירא‪ ,‬בן כפר ביל”ו‪ ,‬שבחמש‬ ‫חשוב להדגיש‪ :‬זו לא הפרטה ולא חברה למטרת רווח‪ .‬זהו גוף ציבורי‪,‬‬ ‫השנים האחרונות עבד במנהל ההנדסה בעיריית רחובות והקים וניהל‬ ‫בבעלות מלאה של המועצה‪ ,‬תחת פיקוח של רשות המים‪ ,‬שמחויב‬ ‫את המנהלת להתחדשות עירונית בעיר‪ .‬נדב מביא עמו ניסיון עשיר‬ ‫לסטנדרט שירות ארצי‪.‬‬ ‫בתכנון ובנייה ובקידום פרויקטים אסטרטגיים הדורשים חשיבה יזמית‬ ‫וחדשנית‪.‬‬ ‫ראשת המועצה‪ ,‬רותם ידלין‪ ,‬הסבירה כי “כדי להבטיח שאיכות החיים‬ ‫במועצה תמשיך לצמוח ולהתחזק‪ ,‬הקמנו את החברה לפיתוח גזר‪,‬‬ ‫שתהיה הזרוע היזמית והביצועית שלנו‪ :‬תפתח תשתיות מתקדמות‬ ‫מי מצטרף?‬ ‫ואמינות‪ ,‬תקדם אנרגיה מתחדשת וירוקה‪ ,‬ותיצור מנועי צמיחה‬ ‫בית חשמונאי וכרמי יוסף הם היישובים הראשונים שהצטרפו למודל‪,‬‬ ‫שיחזירו ערך לקהילה שלנו‪”.‬‬ ‫ומערכות המים והביוב שלהם נמצאות כעת באחריות החברה‪ .‬תושבי‬ ‫‪ | 12‬גזרי מידע‬ ‫כרמי יוסף ובית חשמונאי ישלמו על שירותי המים והביוב שתספק החברה‬ ‫תעריף אחיד וזול יותר‪ ,‬ארצי ומפוקח‪ ,‬כפי שנקבע על ידי רשות המים‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬כל תחום הביוב במועצה עבר לניהול החברה הכלכלית ולכן החברה‬ ‫תספק שירותי ביוב לכמעט כלל היישובים במועצה (למעט נען‪ ,‬חולדה ורמות‬ ‫מאיר‪ ,‬בהם חלים הסדרים שונים בשל בעלות של היישובים על הביוב)‪ .‬כל יישוב‬ ‫נוסף מוזמן להצטרף למהלך‪.‬‬ ‫מתקדמים לצעדים הבאים‬ ‫בחודשים הקרובים תתקדם החברה בשלבים‪ :‬הכנת תמונת מצב הנדסית‪ ,‬שיפור‬ ‫מערכי שירות (מוקד‪ ,‬נהלי טיפול‪ ,‬זמן תגובה)‪ ,‬והתחלת פרויקטים ממוקדים‬ ‫לשדרוג תשתיות‪.‬‬ ‫כבר במהלך חודש מרץ קיבלו תושבי היישובים שהצטרפו חשבון ביוב ומים חדש‬ ‫לתיבות הדואר – הפעם‪ ,‬מהחברה לפיתוח גזר‪ .‬במהלך החודש הקרוב יקבלו‬ ‫שאר היישובים גם הם חשבון חדש‪ ,‬עבור שירותי הביוב בלבד‪.‬‬ ‫ראשת המועצה‪ ,‬רותם ידלין‪ ,‬מסכמת‪“ :‬החברה לפיתוח גזר היא הדרך שלנו‬ ‫להבטיח שהכלכלה המקומית תמשיך להצמיח את הקהילה שלנו‪ .‬מים הם‬ ‫תשתית החיים – ואנחנו לוקחים אחריות על העתיד‪”.‬‬ ‫הושלמה פריסה מלאה של מתקני מיחזור לפסולת‬ ‫אלקטרונית בכל היישובים‬ ‫לקראת חג הפסח‪ ,‬תקופה שבה רבים מבתי האב מתחדשים‬ ‫ומבצעים ניקיונות יסודיים הושלמה פריסת מתקני המיחזור לפסולת‬ ‫אלקטרונית בכל יישובי המועצה‪ .‬המהלך נועד להקל על התושבים‬ ‫במיחזור נכון של ציוד אלקטרוני ולהפחית את הפגיעה הסביבתית‬ ‫הנגרמת מהשלכת פסולת מסוג זה‪.‬‬ ‫במסגרת הפריסה החדשה הוצבו מיכלי איסוף ייעודיים לפסולת‬ ‫אלקטרונית‪ ,‬אליהם ניתן להשליך מגוון פריטים ובהם סוללות‬ ‫(למעט סוללות ליתיום)‪ ,‬כבלי חשמל‪ ,‬טלפונים סלולריים‪ ,‬מחשבים‬ ‫ניידים‪ ,‬שלטים וכן מוצרי חשמל קטנים כמו טוסטרים‪ ,‬מפזרי חום‪,‬‬ ‫ֵפּנים ומיקסרים ידניים‪.‬‬ ‫נדגיש כי כעת לא תיאסף פסולת אלקטרונית במסגרת פינוי‬ ‫הפסולת הגושית‪ .‬במקביל‪ ,‬שודרג השירות גם בכל הנוגע למוצרי‬ ‫חשמל גדולים‪ .‬טלוויזיות‪ ,‬מקררים‪ ,‬מכונות כביסה‪ ,‬מדיחים ומכשירים‬ ‫גדולים נוספים יש להוציא למדרכה סמוך לבית‪ ,‬והם ייאספו בהתאם‬ ‫לימי הפינוי היישוביים שיפורסמו לכל יישוב‪.‬‬ ‫הצורך במיחזור פסולת אלקטרונית הולך וגובר בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫פסולת זו נחשבת לאחת הפסולות המזהמות ביותר‪ ,‬שכן היא מכילה‬ ‫מתכות כבדות וחומרים רעילים העלולים לזהם קרקע ומים‪ .‬מיחזור‬ ‫נכון מאפשר גם הפחתת מפגעים סביבתיים וגם ניצול חוזר של‬ ‫חומרי גלם יקרי ערך‪.‬‬ ‫מידע נוסף על מיקום מיכלי האיסוף ולוח פינוי מוצרי החשמל‬ ‫הגדולים זמין באתר המועצה‪.‬‬ ‫מרץ ‪13 | 2026‬‬ ‫גזבר המועצה – דוד גמליאל‪ ,‬פורש לגמלאות!‬ ‫יש תפקידים במערכת הציבורית שנמצאים מאחורי הקלעים‪ .‬הם לא עומדים במרכז הבמה‪ ,‬לא נראים בכל אירוע‪ ,‬אבל כמעט כל החלטה משמעותית‬ ‫עוברת דרכם‪ .‬כזה הוא תפקיד הגזבר‪ .‬במשך קרוב לארבעה עשורים היה דוד גמליאל אחד האנשים שמאחורי המספרים‪ ,‬התקציבים והאיזונים‬ ‫שאפשרו למועצה האזורית גזר להתפתח‪ ,‬לגדול ולהגיע לאיתנות כלכלית‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬אחרי ‪ 38‬שנות עבודה במועצה‪ ,‬דוד מסיים פרק ארוך ומשמעותי בחייו המקצועיים ופורש לגמלאות‪ .‬במבט לאחור‪ ,‬קשה שלא להבחין‬ ‫בשינוי שעברה המועצה בתקופה הזו‪ ,‬שינוי שדוד היה חלק מרכזי ממנו‪.‬‬ ‫המספרים שמספרים את הסיפור‬ ‫הרשות‪ ,‬מערך הגבייה‪ ,‬התקציבים‪ ,‬ההתקשרויות‪,‬‬ ‫הנהלת החשבונות‪ ,‬ניהול הנכסים והרכש‪ .‬לצד‬ ‫אם מחפשים עדות לשינוי שעברה המועצה‬ ‫זאת‪ ,‬הגזבר עוסק גם בגיוס מקורות תקציביים‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬אפשר למצוא אותה במספרים‪,‬‬ ‫מהממשלה ומגורמים חיצוניים‪ ,‬בטיפול בדוחות‬ ‫שדוד גאה‪ ,‬בצדק רב‪ ,‬לחלוק‪“ :‬לפני כ‪ 38-‬שנים‬ ‫ביקורת של משרדי הממשלה ובניהול תחומים‬ ‫התקציב השוטף של המועצה עמד על כ‪15-‬‬ ‫כמו ביטוח וניהול סיכונים‪.‬‬ ‫מיליון שקל בלבד‪ .‬תקציב הפיתוח היה בממוצע‬ ‫כשני מיליון שקל‪ .‬כיום התמונה שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫אבל מאחורי ההגדרה הרשמית מסתתרת‬ ‫התקציב השוטף עומד על כ‪ 300-‬מיליון שקל‪,‬‬ ‫עבודה יומיומית מורכבת של איזון בין צרכים‬ ‫ותקציב הפיתוח בשנים האחרונות מגיע בממוצע‬ ‫רבים ולעיתים גם מתנגשים‪ .‬האתגר הגדול‬ ‫לכ‪ 50-‬מיליון שקל בשנה‪”.‬‬ ‫ביותר בתחילת הדרך היה לייצב את המערכת‪.‬‬ ‫“כשנכנסתי לתפקיד האתגר המרכזי היה להשיג‬ ‫לדבריו‪ ,‬הגידול הזה התאפשר בזכות הגדלת‬ ‫כספים לתשלום המשכורות והתשלום לספקים‪”,‬‬ ‫מקורות ההכנסה‪ ,‬מדידות נכסים יסודיות שבוצעו‬ ‫דוד נזכר‪“ .‬הגירעון בפועל היה כמעט מאה אחוז‪”.‬‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬ושמירה על משמעת תקציבית‪.‬‬ ‫“שמירה על שגרות עבודה מסודרות בכל‬ ‫כדי להתמודד עם המצב נאלצה המועצה לגבש‬ ‫מחלקות המועצה ועמידה בחוקים ובהנחיות‬ ‫תוכניות הבראה‪ ,‬לקחת הלוואות ולבצע תהליכים‬ ‫הממשלה אפשרו גם להרחיב את השירותים‬ ‫של מחיקת חובות‪ .‬גם היישובים החזקים במועצה‬ ‫לתושבים וגם לשמור על יציבות פיננסית”‪ ,‬הוא‬ ‫סייעו בשעתו לתזרים המזומנים‪ .‬בהדרגה החלה‬ ‫מסביר‪.‬‬ ‫המערכת להתייצב‪ .‬ההוצאות הוסדרו‪ ,‬ההכנסות‬ ‫גדלו‪ ,‬והניהול הפיננסי הפך יציב יותר‪.‬‬ ‫בין תקציב לאחריות ציבורית‬ ‫“התחלנו לפעול בצורה יסודית להגדלת ההכנסות‬ ‫ההתחלה‪ :‬מועצה קטנה עם תקציב מצומצם‬ ‫דוד מספר שאחד האתגרים הגדולים ביותר‬ ‫– גם מארנונה וגם ממקורות נוספים‪ ,‬כולל מיצוי‬ ‫בתפקיד‪ ,‬הוא האיזון המתמיד בין אחריות‬ ‫הכנסות מהמדינה‪ ”,‬דוד מסביר‪.‬‬ ‫את דרכו המקצועית התחיל דוד בכלל במקום‬ ‫תקציבית לבין הרצון לפתח שירותים חדשים‪.‬‬ ‫אחר‪“ .‬עבדתי בקרן קיימת לישראל‪ ,‬באגף הייעור‪,‬‬ ‫התהליך הארוך הזה נשא פרי‪ ,‬ובשנת ‪2013‬‬ ‫כחשב חבל מרכז”‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬אחרי ארבע‬ ‫“זו אחת הבעיות הקשות ביותר בניהול של מועצה‬ ‫הוכרה המועצה כרשות יציבה‪ ,‬ובשנת ‪2017‬‬ ‫שנים הרגשתי שאני רוצה לעשות שינוי ולעבור‬ ‫אזורית‪ ”,‬הוא אומר‪“ .‬עלות השירותים עולה כל‬ ‫קיבלה מעמד של רשות איתנה – מעמד שניתן‬ ‫לעבודה ציבורית רחבה יותר‪ ,‬עם משמעות גדולה‬ ‫הזמן‪ ,‬מהר יותר מתוספות הארנונה‪ ,‬ותקציבי‬ ‫לרשויות מקומיות שמנהלות את תקציביהן באופן‬ ‫יותר‪ .‬כך הגעתי למועצה אזורית גזר‪”.‬‬ ‫הממשלה לא מתעדכנים בהתאם להתייקרות‬ ‫אחראי‪ ,‬ועומדות בתנאים מחמירים נוספים של‬ ‫הפעולות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הציפייה הציבורית לשירותים‬ ‫משרד הפנים‪.‬‬ ‫כאשר נכנס לתפקידו בתחילת הדרך‪ ,‬המועצה‬ ‫איכותיים הולכת וגדלה‪ .‬יש רצון של הנהגת‬ ‫נראתה שונה מאוד מכפי שהיא היום‪“ .‬המועצה‬ ‫הייתה אז קטנה יחסית ופחות משמעותית בחיי‬ ‫היומיום של התושבים‪ ”,‬אומר דוד‪“ .‬היישובים‬ ‫עצמם היו חזקים מאוד‪ .‬היה ועד יישוב אחוד‬ ‫שכלל גם את האגודה החקלאית וגם את הוועד‬ ‫המקומי‪ ,‬והם סיפקו חלק גדול מהשירותים‬ ‫המוניציפליים‪ .‬במקומות רבים כמעט שלא‬ ‫השתמשו בשירותי המועצה‪”.‬‬ ‫עם השנים‪ ,‬התמונה השתנתה לחלוטין‪ .‬המועצה‬ ‫הפכה לגורם מרכזי בניהול השירותים‪ ,‬בתכנון‬ ‫ובפיתוח‪ ,‬והיקף הפעילות שלה גדל באופן‬ ‫משמעותי‪.‬‬ ‫משפל לצמיחה‪ :‬מאחורי הקלעים של הניהול‬ ‫הכספי‬ ‫לרבים מהתושבים ומהעובדים לא תמיד ברור‬ ‫מה כולל בפועל תפקיד גזבר מועצה‪ .‬דוד מסביר‬ ‫שמדובר בתפקיד רחב ומורכב במיוחד‪“ :‬גזבר‬ ‫הרשות הוא תפקיד סטטוטורי שאחראי לניהול‬ ‫כלל העניינים הכספיים של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫מעבר לניהול התקציב עצמו‪ ,‬הגזבר גם משמש‬ ‫יועץ לראש הרשות בגיבוש המדיניות הכלכלית‬ ‫והפיננסית של המועצה‪”.‬‬ ‫התפקיד כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אחריות על הכנסות‬ ‫‪ | 14‬גזרי מידע‬ ‫מחויבות ועבודה עם אנשים טובים‪ .‬אני מסיים‬ ‫מחוץ לשעות העבודה‪ ,‬דוד מעיד על עצמו שהוא‬ ‫המועצה להמשיך לפתח שירותים בתחומים‬ ‫בתחושת סיפוק‪ ,‬בידיעה שעשיתי את המיטב‪,‬‬ ‫אדם של תנועה ושל שקט גם יחד‪ :‬הוא אוהב‬ ‫מרכזיים כמו חינוך‪ ,‬רווחה ושמירת הסביבה‪ ,‬ולכן‬ ‫ועם הכרת תודה על הזכות לשרת את הציבור‬ ‫מאוד לטייל‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬ומוצא עניין עמוק‬ ‫צריך כל הזמן למצוא את האיזון בין פיתוח לבין‬ ‫לאורך שנים רבות”‪.‬‬ ‫בתחומי הרפואה האלטרנטיבית‪ .‬בבית‪ ,‬הגינה‬ ‫ניהול כלכלי אחראי‪”.‬‬ ‫היא המרחב שלו‪ :‬מקום לטפח‪ ,‬לגדל ולנשום‪.‬‬ ‫ומה יחסר לו יותר מכל?‬ ‫עבור מי שעומד מאחורי ניהול התקציבים‪ ,‬במיוחד‬ ‫כשדוד נכנס לתפקידו היה בן ‪ 30‬בלבד‪ .‬הוא לא‬ ‫במקום עבודה קטן ואינטימי‪ ,‬האתגר הכספי‬ ‫“החברות ותחושת המשפחה עם עובדי המועצה‪.‬‬ ‫ידע שיישאר בו כל כך הרבה שנים‪ .‬עצה שקיבל‬ ‫הופך להיות גם אישי‪ .‬לאורך השנים עבד דוד‬ ‫אבל אני לא נפרד‪ .‬אני עדיין כאן‪ ,‬ואמשיך לבקר‬ ‫בתחילת הדרך ליוותה אותו לאורך כל הקריירה‪.‬‬ ‫עם שורה ארוכה של אנשי מועצה‪ :‬ראשי מועצה‪,‬‬ ‫ולפגוש את האנשים היקרים כל כך ללבי”‪.‬‬ ‫“ראש המועצה שקיבל אותי לתפקיד אמר לי‬ ‫מנהלי אגפים ועובדים – שלכולם צרכים‪ ,‬רעיונות‬ ‫מבט קדימה‬ ‫שאני חייב ללמוד ולהכיר את כל פעילות המועצה‬ ‫ובקשות‪ .‬הניסיון הזה‪ ,‬לאורך עשורים‪ ,‬לימד אותו‬ ‫ואת כל משרדי הממשלה שאנחנו עובדים מולם‪”,‬‬ ‫שהעבודה הציבורית אינה רק ניהול תקציבים‪.‬‬ ‫דוד נשאר אופטימי לגבי עתידה של המועצה‪.‬‬ ‫הוא נזכר‪.‬‬ ‫“לגזר יש נכסים משמעותיים – קהילה חזקה‪ ,‬הון‬ ‫“מאחורי כל סעיף תקציבי עומד אדם”‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫אנושי איכותי ומנגנון מקצועי מנוסה‪ ”,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫הוא אימץ את הגישה הזאת ואף הרחיב אותה‪.‬‬ ‫“וזה הדבר שהכי חשוב לזכור‪ .‬גם כשאי אפשר‬ ‫“האתגר בשנים הקרובות יהיה לנהל את הצמיחה‬ ‫לאורך השנים היה מעורב גם בתחומים נוספים‬ ‫להיענות לבקשה‪ ,‬חשוב להקשיב‪ .‬הקשבה‬ ‫בצורה חכמה‪ ,‬לפתח שירותים ותשתיות מבלי‬ ‫במערכת הציבורית‪ :‬פעל בוועדות בשלטון האזורי‬ ‫ושקיפות יוצרות שיתוף פעולה וכבוד‪”.‬‬ ‫לפגוע ביציבות הכלכלית ובאופי הקהילתי‪”.‬‬ ‫ובחברה למשק וכלכלה‪ ,‬ריכז את קשרי החוץ‬ ‫לדבריו‪ ,‬הצלחה בניהול ציבורי נמדדת לא רק‬ ‫והערים התאומות במשך כ‪ 15-‬שנים ושימש‬ ‫גם לגבי הרשויות המקומיות בכלל‪ ,‬יש לו מסר‬ ‫בנתונים אלא גם במערכות היחסים שנבנות‬ ‫במשך כחמש קדנציות גם כמזכיר וכגזבר של‬ ‫ברור‪“ :‬האתגר המרכזי של רשות מקומית הוא‬ ‫לאורך הדרך‪“ .‬מקצועיות יוצרת שקט ארגוני‪ .‬אבל‬ ‫איגוד הגזברים ברשויות המקומיות בישראל‪.‬‬ ‫לשמור על איזון בין ניהול כלכלי אחראי לבין מתן‬ ‫בסופו של דבר הכול זה יחסים בין אנשים‪ .‬זכיתי‬ ‫שירות איכותי לתושבים – תוך שמירה על מנהל‬ ‫“ככה שורדים כל כך הרבה שנים בתפקיד”‪ ,‬הוא‬ ‫לעבוד עם אנשים שאני גאה לקרוא להם לא רק‬ ‫תקין ואמון הציבור‪ .‬אני חושב שגזר היא דוגמה‬ ‫מחייך‪“ ,‬ההיכרות הרחבה עם המערכת יצרה‬ ‫קולגות‪ ,‬אלא משפחה‪ .‬לצד הקשרים החמים‬ ‫מצוינת בנושא הזה”‪.‬‬ ‫בסיס מקצועי וביטחון בתפקיד‪ ,‬והגיוון יצר עניין‬ ‫פגשתי גם דמויות שהשפיעו עמוקות עלי ועל‬ ‫אישי”‪.‬‬ ‫התנהלותי‪ ,‬ביניהם ראשי המועצה בעבר‪ :‬עמרם‬ ‫אם היה צריך לסכם את השנים הארוכות במועצה‬ ‫שושן ז”ל ופטר וייס‪ ,‬ראשת המועצה הנוכחית ‪-‬‬ ‫במשפט אחד‪ ,‬דוד בוחר במילים פשוטות וברורות‪:‬‬ ‫לצידו לאורך הדרך עמדו שתי עובדות שהפכו‬ ‫רותם ידלין והרב יצחק בניזרי ז”ל‪ .‬לא כולם זוכים‬ ‫“אני סוגר ‪ 38‬שנים של שליחות ציבורית שבה‬ ‫לחלק בלתי נפרד מהמערך‪ :‬מנהלת הלשכה –‬ ‫לעבוד לצד אנשים כאלה שהם פשוט משכמם‬ ‫ניהלתי כספים – אבל בעיקר בניתי אמון‪ ,‬שותפות‬ ‫ענת אוזן‪ ,‬שעבדה עימו כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬לצידו בכל עת‬ ‫ומעלה‪ .‬אני זכיתי”‪.‬‬ ‫ויציבות למען המועצה‪ ,‬עובדיה ותושביה‪ .‬נתתי‬ ‫ובכל עניין; ומנהלת מחלקת הגבייה – מזל דמרי‪,‬‬ ‫מעצמי כל מה שיכולתי‪ ,‬וקיבלתי לא פחות‪ .‬אני‬ ‫שלדבריו מסירותה ומקצועיותה לתפקיד‪ ,‬במשך‬ ‫האיש שמאחורי המספרים‬ ‫רוצה לומר תודה על האמון‪ ,‬על השותפות ועל‬ ‫‪ 35‬שנה‪ ,‬הן פשוט ללא גבולות‪.‬‬ ‫דוד גמליאל גדל ברחובות‪ ,‬ועדיין חי בה אחרי‬ ‫הדרך המשותפת‪ .‬אני בטוח שהמועצה תמשיך‬ ‫קל לנחש שלאחר ‪ 38‬שנות עבודה‪ ,‬הפרידה‬ ‫יותר מ‪ 60-‬שנה‪ .‬נשוי לאיריס‪ ,‬אב לשלושה בנים‬ ‫קדימה עם אנשים מצוינים וקהילה חזקה‪”.‬‬ ‫מהמועצה אינה רגע פשוט‪“ .‬ההרגשה מורכבת‪,‬‬ ‫וסב לשלושה נכדים‪ ,‬הוא מספר שהמשפחה‬ ‫בנימה אישית נאחל כולנו לדוד הנאה רבה‬ ‫אבל בעיקר שלמה”‪ ,‬דוד אומר‪“ .‬יש התרגשות‪,‬‬ ‫הייתה תמיד העוגן שאפשר לו להקדיש עשורים‬ ‫מהגמלאות‪ ,‬ונודה על שנים רבות בהן היה חלק‬ ‫יש נוסטלגיה‪ ,‬ויש גם הקלה‪ .‬זה לא רק סיום של‬ ‫לעבודה תובענית ומלאת אחריות‪.‬‬ ‫משמעותי כל כך במועצה האזורית גזר‪.‬‬ ‫תפקיד‪ ,‬אלא סיום של דרך – דרך של אחריות‪,‬‬ ‫הכירו את גזברית המועצה החדשה ‪ -‬ליאת פרמון‬ ‫ליאת נולדה במועצה‪ ,‬גדלה והתחנכה בבית חשמונאי‪ ,‬וכיום מתגוררת במושב‬ ‫בית עוזיאל‪ .‬ליאת נשואה ואמא לשני ילדים‪ ,‬ומביאה איתה לתפקיד חיבור עמוק‬ ‫למועצה בפן האישי והמקצועי‪.‬‬ ‫ליאת עובדת במועצה תשע שנים‪ ,‬ושימשה במגוון תפקידים בגזברות‪ ,‬במסגרתם‬ ‫צברה ניסיון רב בניהול כספי רשות‪ ,‬תקציבים‪ ,‬בקרה ושיפור תהליכים‪ .‬היא בעלת‬ ‫תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במשפטים‪ ,‬שילוב המאפשר לה להביא‬ ‫לתפקידה ראייה רחבה‪ ,‬מקצועית ואחראית‪ .‬מתוך מחויבות אמיתית לתושבי‬ ‫המועצה ולפיתוח היישובים‪ ,‬ליאת שואפת לנהל את כספי המועצה בשקיפות‪,‬‬ ‫באחריות ובתבונה‪ ,‬ולוודא השקעה בשיפור השירותים‪ ,‬ההשקעות והתשתיות‬ ‫הציבוריות למען הקהילה‪.‬‬ ‫ובנימה אישית‪:‬‬ ‫"אני נכנסת לתפקיד גזברית המועצה בהתרגשות גדולה ותחושת שליחות‪ .‬כמי‬ ‫שנולדה‪ ,‬גדלה ומגדלת היום את משפחתי במועצה‪ ,‬ברור לי עד כמה חשוב‬ ‫שניהול הכספים יהיה מקצועי‪ ,‬אחראי והוגן‪ .‬אני מתחייבת לעשות כל שביכולתי‬ ‫כדי לשמור על כספי הציבור‪ ,‬לפעול בשקיפות מלאה‪ ,‬ולהבטיח שמשאבי‬ ‫המועצה יופנו למקומות שיעצימו את הקהילה שלנו‪ ,‬יחזקו את היישובים ויטיבו‬ ‫עם חיי היום‑יום של התושבים‪".‬‬ ‫אנו מאחלים לליאת הצלחה רבה‬ ‫מרץ ‪15 | 2026‬‬ ‫בין השדה לסטודיו‪ :‬הדרך של‬ ‫סבינה סעד מחקלאות לאמנות‬ ‫כשליחות‬ ‫מטלאי צהוב לנשק תרבותי‬ ‫בודד מתוניס‪ ,‬אמר לה‪“ :‬חכי שנתיים‪-‬שלוש עד‬ ‫מאז אותה שנה‪ ,‬סבינה לא הפסיקה ליצור‪ .‬אבל‬ ‫שנתבסס במשק‪ ,‬ואחר כך תמשיכי ללימודים‪”.‬‬ ‫ב‪ ,2007-‬כשאמא שלה עלתה לארץ והתחילה‬ ‫בפועל? “שנתיים‪-‬שלוש הפכו ל‪ 20-‬שנה”‪ ,‬היא‬ ‫לספר פרטים נוספים על תקופת המלחמה‪,‬‬ ‫צוחקת‪.‬‬ ‫משהו ביצירה השתנה‪“ .‬קיבלתי הזמנה להשתתף‬ ‫בתערוכה קבוצתית ליום השואה”‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫מהשדות חזרה למכחול‬ ‫“נזכרתי בסקיצה שעשיתי ב‪ ,1996-‬ליום הזיכרון‪.‬‬ ‫‪ 20‬שנה עבדה סבינה בחקלאות‪ :‬גידול תרנגולי‬ ‫הייתי בסטודיו‪ ,‬שמעתי סיפורים ברדיו‪ ,‬ולקחתי‬ ‫הודו‪ ,‬גידול פרחים‪ ,‬ובעיקר גרברה שהיא אהבה‬ ‫חתיכת נייר ועשיתי סקיצה מהירה‪ .‬כשגמרתי –‬ ‫במיוחד‪“ .‬זו עבודה מאוד קשה‪ ,‬התמורה קטנה‪,‬‬ ‫יש משהו סמלי בכך שאמנית שעבדה ‪ 20‬שנה‬ ‫הסתכלתי ושמתי לב שזה היה הדף עם חשבון‬ ‫וישנם מאבקי הישרדות יומיומיים”‪ ,‬היא מתארת‪.‬‬ ‫בחקלאות‪ ,‬מגדלת תרנגולים ופרחים בשדות‬ ‫הבנק שלי‪ ,‬עם חריגה קטנה של ‪ 100‬שקל‪.‬‬ ‫בשנים האלה‪ ,‬היא כמעט לא יצרה‪“ .‬יש לי שני‬ ‫רמות מאיר‪ ,‬מצאה בסופו של דבר את ביטויה‬ ‫ציורים שאני זוכרת מהתקופה הזאת – אחד של‬ ‫האמיתי דרך חומרים נוסטלגיים ושכוחים‪ .‬סבינה‬ ‫הבן שלי‪ ,‬וציור של פרחים‪ .‬זהו‪”.‬‬ ‫סעד‪ ,‬בת ‪ ,75‬לא נולדה להיות חקלאית‪ .‬היא‬ ‫אבל ב‪ ,1997-‬כשראתה מודעה לקורס מדריכי‬ ‫נולדה להיות אמנית‪ .‬אבל הדרך שעברה בין‬ ‫אמנות במוזיאון ישראל‪ ,‬משהו התעורר‪“ .‬זה היה‬ ‫מילאנו לרמות מאיר‪ ,‬בין החלום על ציור לעבודת‬ ‫יום לימודים אחד בשבוע במשך שנתיים‪ .‬פתאום‬ ‫השדה‪ ,‬ובחזרה ליצירה – היא סיפור שלא שומעים‬ ‫זה נראה לא מאיים ואפשרי‪ ,‬ואמרתי – אני‬ ‫הרבה כמוהו‪.‬‬ ‫הולכת על זה”‪ .‬היא התקבלה לקורס‪ ,‬התמקצעה‬ ‫“באתי לארץ‪ ,‬ובעצם שמתי את האמנות בצד”‪,‬‬ ‫במגזרות נייר‪ ,‬יצרה ‪ 12‬עבודות‪ ,‬והגישה מועמדות‬ ‫היא מספרת‪“ .‬הייתי ציונית והלכתי לחקלאות‪,‬‬ ‫לפרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות‬ ‫וחשבתי שככה אני מגשימה את החלום הציוני‬ ‫יהודית‪“ .‬לא חשבתי שאזכה”‪ ,‬היא מודה‪“ ,‬אבל‬ ‫שלי‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאני עושה אמנות‪ ,‬אני חושבת‬ ‫הרגשתי שאין לי מה להפסיד”‪.‬‬ ‫שאני עושה גם ציונות‪ .‬אני נותנת ביטוי דרך‬ ‫ארבעה חודשים אחר כך‪ ,‬היא זכתה בפרס‪.‬‬ ‫האמנות לציונות שבי‪”.‬‬ ‫“זה היה מטורף”‪ ,‬היא נזכרת‪“ .‬קיבלתי שנה של‬ ‫משכורת טובה‪ ,‬שהותנתה באיסור לעבוד יותר‬ ‫מגרמניה דרך איטליה לשדות רמות מאיר‬ ‫מרבע משרה באותה שנה‪ .‬זה מה שהחזיר אותי‬ ‫הסיפור של סבינה מתחיל הרחק מכאן‪ ,‬בגרמניה‬ ‫באמת לאמנות‪”.‬‬ ‫של שנות השלושים‪ .‬אמה ברחה ב‪1934-‬‬ ‫מגרמניה לאיטליה‪ ,‬כשסבא שלה קיבל הצעת‬ ‫עבודה – דבר שהציל את המשפחה מהשואה‪.‬‬ ‫אביה‪ ,‬יליד אוקראינה‪ ,‬ברח מהפוגרומים לברלין‪,‬‬ ‫ומשם לאיטליה‪ .‬בזמן המלחמה המשפחה‬ ‫התחבאה בעליות גג אצל חקלאים‪ ,‬בעזרת כומר‬ ‫מקומי‪“ .‬תמיד חשבתי שזה היה “שואה לייט”‪,‬‬ ‫הרי מה זו עליית גג לעומת מחנות ההשמדה?”‪,‬‬ ‫היא מספרת‪“ ,‬אבל ב‪ 2007-‬אמא עלתה לארץ‬ ‫והתחילה לספר לי עוד פרטים‪ ,‬והתחלתי להבין‬ ‫את השואה האמיתית שהוריי עברו”‪.‬‬ ‫סבינה‪ ,‬בת יחידה שנולדה ב‪ ,1950-‬גדלה‬ ‫במילאנו‪“ .‬לא הייתה טלוויזיה‪ ,‬ובטח שלא‬ ‫היו מחשבים‪ .‬אז מה עושים? קוראים ספרים‬ ‫ומציירים”‪ ,‬היא נזכרת‪“ .‬אהבתי לצייר מאז שהייתי‬ ‫קטנה מאוד”‪.‬‬ ‫היא למדה באקדמיה לאמנות ‪ Brera‬במילאנו‪,‬‬ ‫אבל מלחמת ששת הימים שינתה את המס־‬ ‫לול עליו עלתה‪“ .‬עמדתי ברחוב ליד שני אנשים‬ ‫שקראו עיתון‪ ,‬התקרבתי לראות אם יש חדשות‬ ‫מהמלחמה‪ ,‬ושמעתי אחד אומר לשני‪‘ :‬חבל‬ ‫שהיטלר לא הרג את כל היהודים‪ ,‬אז לא הייתה‬ ‫לנו עכשיו בעיה של מלחמת עולם שלישית’‪ .‬זה‬ ‫היום שהחלטתי שאני עולה לארץ‪”.‬‬ ‫ההורים נאלצו להסכים אך התנו‪“ :‬קודם תסיימי‬ ‫לימודים”‪ .‬סבינה סיימה את לימודיה ועלתה עם‬ ‫הכשרה לקיבוץ‪ ,‬ומשם הגיעה לרמות מאיר עם‬ ‫קבוצת עולים מצפון אפריקה שהקימו מחדש‬ ‫את המושב‪ .‬סבינה רצתה להמשיך את לימודי‬ ‫האמנות בבצלאל‪ ,‬אבל בעלה‪ ,‬שעלה כחייל‬ ‫‪ | 16‬גזרי מידע‬ ‫שהשתמשו בהם פה בארץ עד אמצע שנות‬ ‫השישים‪ .‬הסדרה הוצגה בשנה שעברה בתערוכה‬ ‫“מתוך המרחקים” בגלריה בחוות הרצל”‪.‬‬ ‫לצד ניירות התפוזים ניתן למצוא אצל סבינה‬ ‫חמסות עשויות מקולבי מכבסה ישנים‪ ,‬מתכונים‬ ‫כתובים על מפיות נייר משנות החמישים‪ ,‬ועכשיו‪,‬‬ ‫בעקבות המלחמה‪ ,‬היא עובדת עם שטרות כסף‬ ‫ישנים – סדרה שהתחילה בעקבות תערוכה על‬ ‫מסכת נזיקין שדיברה על פיצויים ופדיון שבויים‪.‬‬ ‫“קראתי לסדרה ‘משטר מלחמה’‪ ,‬ויש שם כבר ‪50‬‬ ‫עבודות”‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫תהליך אסוציאטיבי ורעיוני‬ ‫“את הרעיונות הכי טובים אני מקבלת במקלחת‪,‬‬ ‫מתחת לדוש”‪ ,‬סבינה מגלה וצוחקת‪“ .‬שם אני‬ ‫מתנתקת קצת‪ .‬יש לי קצת בעיה עם חשבון‬ ‫המים‪ ,‬אבל שם יש לי הרבה רעיונות‪”.‬‬ ‫תהליך העבודה שלה הוא אסוציאטיבי ורעיוני‪.‬‬ ‫“למשל‪ ,‬הסדרה של השבויים – פדיון או פיצויים‬ ‫בדרך כלל משלמים בכסף‪ ,‬אז נשתמש בשטרות‪.‬‬ ‫זה תהליך של מחשבה שמביא גם לחומרים שאני‬ ‫משתמשת בהם‪ ,‬וגם למה שאני עושה איתם‪”.‬‬ ‫מרמות מאיר למילאנו‪ :‬אמנות כהסברה‬ ‫ב‪ 2022-‬קיבלה סבינה הזמנה להציג בתערוכה‬ ‫באיטליה‪ ,‬שהפכה לשיתוף פעולה מתמשך עם‬ ‫רמות מאיר היא הבית‬ ‫בית הספר ‪ Brera‬במילאנו בו למדה אומנות‪ ,‬בית‬ ‫סבינה ומשפחתה הגיעו ממדינות שונות בעולם‪,‬‬ ‫ספר תיכון מ‪ SAN Donato -‬ובהמשך בתי ספר‬ ‫אבל מושרשים באופן חזק בגזר‪ .‬שלושה מבין‬ ‫נוספים מהאזור‪ .‬התלמידים יצרו עבודות בעקבות‬ ‫ארבעת ילדיה גרים בשטחי המועצה‪ .‬גם אמה‪,‬‬ ‫עבודתה שלה‪ ,‬ומאז‪ ,‬כבר חמש שנים‪ ,‬היא מגיעה‬ ‫הני‪ ,‬בת ‪( 106‬האישה השלישית הכי מבוגרת‬ ‫לבתי הספר פעם בשנה‪“ .‬הם לא יהודים”‪ ,‬היא‬ ‫בארץ!)‪ ,‬גרה במושב‪ ,‬וגם היא אמנית‪ ,‬שבעבר‬ ‫מדגישה‪“ ,‬ועדיין הם לומדים ועושים עבודות על‬ ‫הכינה בעיקר תמונות מחרוזים‪ ,‬וכיום נהנית‬ ‫השואה‪ .‬אם זו לא הסברה‪ ,‬מה כן?”‪.‬‬ ‫לסרוג בובות חתולים אל תוך הלילה‪ .‬האמנות‪,‬‬ ‫ההסברה דרך אמנות מקבלת אצל סבינה ביטוי‬ ‫כמו הזיכרון‪ ,‬עוברת במשפחה‪.‬‬ ‫במדיומים שונים‪ .‬לפני המלחמה האחרונה‪,‬‬ ‫המשפחה כאן‪ ,‬השורשים כאן‪ ,‬אבל הפעילות של‬ ‫הוציאה לאור את ספר הילדים שכתבה ואיירה‬ ‫סבינה מגיעה הרבה מעבר לגבולות המועצה‪,‬‬ ‫ב‪“ 2014-‬הסיפור המופלא של כוכבי השמיים‬ ‫והיא מקפידה להמשיך ולנסוע לאיטליה כל שנה‪.‬‬ ‫וכוכבי הארץ”‪ ,‬על אנטישמיות ושואה‪ .‬הספר‬ ‫“אני רוצה להגיד משהו חשוב”‪ ,‬היא אומרת לסיום‪,‬‬ ‫תורגם לשבע שפות‪ ,‬וילדים באיטליה מכל‬ ‫“תראי‪ ,‬אני באתי לארץ‪ ,‬שמתי את האמנות בצד‪,‬‬ ‫הדתות יוצרים עבודות בעקבותיו‪.‬‬ ‫והלכתי לחקלאות‪ .‬חשבתי שככה אני מגשימה‬ ‫“כולם צריכים לתת יד להסברה‪ ,‬כל אחד בדרכו”‪,‬‬ ‫את החלום הציוני שלי‪ .‬עכשיו‪ ,‬כשאני עושה‬ ‫היא אומרת‪“ .‬ההסברה של ישראל לוקה בחסר‪,‬‬ ‫אמנות‪ ,‬אני חושבת שאני עושה גם ציונות‪ .‬לא‬ ‫והרגשתי את זה עוד מאז שהייתי באיטליה‬ ‫משנה מאיפה באנו ומה אנחנו עושים – כל אחד‬ ‫בשנות השישים‪ .‬לא למדנו‪ ,‬והלוואי שבעתיד‬ ‫יכול לתרום בדרכו שלו‪”.‬‬ ‫נלמד‪ .‬המלחמה על ההסברה היא לא מלחמה‬ ‫שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד”‪.‬‬ ‫אמרתי‪ :‬וואו‪ ,‬זאת הבעיה שלי? אני חושבת על‬ ‫אמנות מחומרים נוסטלגיים‬ ‫הבעיות הקטנות שלי מול הבעיות הגדולות שהיו‬ ‫היצירות של סבינה עושות‬ ‫ליהודים‪”.‬‬ ‫שימוש בחומרים מיוחדים במינם‪:‬‬ ‫הסקיצה הזאת‪ ,‬שחיכתה ‪ 12‬שנה‪ ,‬הפכה לעבודה‬ ‫ניירות עטיפה של פרי הדר‬ ‫גדולה‪ ,‬שבעקבותיה התבקשה להשתתף‬ ‫משנות החמישים‪ ,‬קולבי מכבסה‬ ‫בתערוכה נוספת‪ ,‬הפעם על הטלאי הצהוב‪.‬‬ ‫ישנים מאלומיניום‪ ,‬מפיות נייר‬ ‫“שאלתי את עצמי‪ :‬מה אני הולכת לעשות על‬ ‫וינטג’‪ ,‬ושטרות כסף ישנים‪ .‬היא‬ ‫דבר כל כך קטן עם משמעות כל כך גדולה?‬ ‫כותבת זיכרונות מהעלייה על‬ ‫ציירתי את הטלאי על בד של ‪ 80X80‬ס”מ‪ ,‬כך‬ ‫ניירות ‪ Jaffa‬משנות העשרים‬ ‫שרואים רק חלק ממנו – כאילו הוא גדול מדי‬ ‫והשלושים‪ ,‬וזיכרונות מילדותה‬ ‫להיכנס לתמונה‪ .‬אהבו את העבודה‪ ,‬אבל אני‬ ‫באיטליה על ניירות עטיפה‬ ‫לא הייתי שלמה‪ .‬אמרתי‪ :‬גם אם אעשה את זה‬ ‫איטלקיים כמו אלה שאספה‬ ‫בגודל של מגרש כדורגל‪ ,‬זה לא יבטא את גודל‬ ‫כילדה‪“ .‬זה היה אוסף שלי‪.‬‬ ‫המשמעות שלו‪”.‬‬ ‫בתקופה אחרי המלחמה‪ ,‬לא‬ ‫אז היא החליטה להגדיל אותו פי שישה מליון‪,‬‬ ‫היה כסף‪ ,‬אז כילדים היו לנו‬ ‫כמספר הנרצחים‪.‬‬ ‫אוספים שלא עולים כסף‪ .‬למשל‬ ‫“יצאו לי שני בדים – אחד כולו צהוב ואחד כולו‬ ‫ניירות של תפוזים‪ ,‬שהחלפנו‬ ‫שחור‪ ,‬תלוי איפה ההגדלה תפסה אותו‪ .‬ומשם‬ ‫בינינו‪”.‬‬ ‫זה התחיל לרוץ‪ ”.‬היא יצרה כמעט ‪ 30‬עבודות‬ ‫“אני אוהבת מאוד חומרים‬ ‫על נושא הטלאי הצהוב‪ ,‬סדרה שקראה לה‬ ‫נוסטלגיים”‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫‘לעצור‪ :‬דיאלוג עם סמל’‪“ .‬הסדרה הזאת‬ ‫“עשיתי סדרה של מעל ‪200‬‬ ‫הייתה הסברתית”‪ ,‬היא אומרת‪“ .‬יש לי גם מצגת‬ ‫עבודות של זיכרונות שכתבתי‬ ‫שמסבירה לצעירים ולמבוגרים מה הייתה‬ ‫על ניירות עטיפה של פרי הדר‬ ‫השואה”‪.‬‬ ‫מרץ ‪17 | 2026‬‬ ‫הסתיים קורס סע”ר (סיוע עצמי ראשוני) רביעי‬ ‫באירוע חירום‪ ,‬הראשונים להגיע לשטח ולסייע הם השכנים מהיישוב‬ ‫ומהיישובים הסמוכים‪.‬‬ ‫אחרי שלושה ימים אינטנסיביים‪ ,‬הסתיים קורס סע”ר – סיוע עצמי‬ ‫ראשוני וחילוץ קל‪ .‬המשתתפים‪ ,‬תושבות ותושבים מיישובי המועצה‪,‬‬ ‫רכשו כלים מעשיים להצלת חיים ולהתמודדות עם מצבי חירום כמו‬ ‫הרס בעקבות רעידות אדמה‪ ,‬קריסות מבנים ואירועי הרס מורכבים‪.‬‬ ‫המפגש הראשון עסק ברקע עיוני והיכרות עם סוגי הרס ועם האתגרים‬ ‫שניצבים בפני אזרחים בשעות הראשונות לחירום‪ .‬המפגש השני‬ ‫התמקד בהגשת עזרה ראשונה לפצועים בשטח – זיהוי פגיעות‪ ,‬תעדוף‬ ‫טיפול ותרגול חבישות בתנאי שטח‪ .‬המפגש השלישי התקיים באתרי‬ ‫הרס ממשיים‪ ,‬שם תרגלה הקבוצה התמודדות עם תרחישים המדמים‬ ‫מציאות מורכבת‪ .‬כל הכבוד לקבוצה המחויבת ומלאת המוטיבציה‬ ‫שמוכיחה שוב שחוסן קהילתי נבנה מאנשים‪ .‬מוכנות מצילה חיים‪.‬‬ ‫מפגש מחצית שנה של כיתות הוותיקים של גזר‬ ‫ותיקות וותיקי המועצה הלומדים בבתי הספר התיכוניים אית”ן‪ ,‬הרצוג ואולפנת‬ ‫שעלבים התכנסו למפגש מחצית השנה‪ .‬השנה לומדים למעלה מ‪200-‬‬ ‫משתתפים בכיתות הוותיקים – פרויקט הפועל כבר עשור בחסות המשרד‬ ‫לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה‪ ,‬בליווי תמר מלחן‪ ,‬עו”ס קהילתית לתחום‬ ‫הוותיקים‪ .‬לאורך השנה משתתפים התלמידים בפעילויות משותפות עם הדור‬ ‫הצעיר‪ ,‬מתנדבים בפרויקטים בית‪-‬ספריים ואף ייצאו השנה לטיול בן יומיים‬ ‫בצפון‪.‬‬ ‫מפגש המחצית כלל הרצאות ומופע זמר‪ .‬שלמה חלימה פתח בהרצאה על‬ ‫הומור לחיים טובים – הומור פוליטי‪ ,‬יהודי ובדיחות בשפע‪ .‬אחריו הרצה תמיר‬ ‫ליאון‪ ,‬אנתרופולוג החוקר למעלה מ‪ 25-‬שנה תרבויות נוער ומערכות חינוך‪,‬‬ ‫ושוחח עם הוותיקים על בניית גשר לדור הצעיר דרך הבנת עולמו הטכנולוגי‪.‬‬ ‫את האירוע חתמה הופעת להקת הזמר “חן בגזר”‪ .‬המשך שנת לימודים פורייה‬ ‫ומעניינת!‬ ‫פרס חקלאי מוביל לגידולי שדה קיבוץ שעלבים‬ ‫ברכות לצוות גידולי שדה קיבוץ שעלבים על‬ ‫זכייתם המרשימה בפרס החקלאי המוביל בתחום‬ ‫החקלאות בת הקיימא מטעם משרד החקלאות‪,‬‬ ‫שהוענק במעמד יום הקרקע העולמי‪.‬‬ ‫על פני ‪ 4,000‬דונם‪ ,‬איסי אורן ויהונתן הראל מוכיחים‬ ‫שניתן לשלב בין חקלאות איכותית ומניבה – חיטה‪,‬‬ ‫כותנה‪ ,‬אבטיח ועוד – לבין שמירה וטיפוח של‬ ‫הקרקע והסביבה‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬קיבוץ שעלבים‬ ‫אימץ שיטות חלוציות שהפכו אותם למובילים‬ ‫ארציים‪ :‬הם מצמצמים דרמטית את אובדן הקרקע‬ ‫ואת השימוש בריסוסים‪ ,‬מגנים על תוואי הנחל‬ ‫ומשמרים את המגוון הביולוגי‪ .‬דוגמא לכך היא‬ ‫השימוש בתנשמות להדברת מזיקים – טבע פעיל‬ ‫שמסייע לחקלאות‪.‬‬ ‫הזכייה היא הכרה בחשיבות החקלאות האחראית‬ ‫של הקיבוץ‪ ,‬שלא רק מספקת תוצרת איכותית‪,‬‬ ‫אלא גם תורמת באופן משמעותי לטיפוח המרחב‬ ‫הציבורי והשטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ | 18‬גזרי מידע‬ ‫חדשנות בגזר‪:‬‬ ‫במה ליוזמות מקומיות‬ ‫התרגשנו מההיענות הרבה ומההצעות היצירתיות של‬ ‫תושבות ותושבי המועצה לקול הקורא "חדשנות בגזר‪:‬‬ ‫במה ליוזמות מקומיות"‪ ,‬שיצא בשיתוף עם מיזם "סיפור‬ ‫‪ "555‬וד״ר אלי יהלום‪.‬‬ ‫התקבלו רעיונות מגוונים ומקוריים‪ ,‬המבקשים לחזק‬ ‫קהילה‪ ,‬לייצר חיבורים אנושיים ולהעשיר את החיים‬ ‫החברתיים והתרבותיים במועצה‪.‬‬ ‫מתוך כלל ההצעות נבחרו חמש‬ ‫יוזמות מקומיות – כל אחת מהן‬ ‫מביאה קול ייחודי‪ ,‬סיפור ודרך חדשה‬ ‫ומעניינת ליצירת שייכות ומעורבות‬ ‫בגזר‪:‬‬ ‫רחלי (חלי) פרנקל | כרמי יוסף "לדעת לגעת" – כלים לריפוי עצמי בקהילה‬ ‫רחלי‪ ,‬מטפלת ומרצה ברפואה משלימה מזה כ־‪ 30‬שנה‪ ,‬מבקשת להנגיש ידע וכלים פשוטים‪ ,‬בטוחים‬ ‫וישימים לריפוי עצמי – כאלה שכל אדם יכול להשתמש בהם ביום־יום‪ ,‬ללא צורך ברקע טיפולי קודם‪.‬‬ ‫היוזמה מציעה מפגשים שבועיים קבוצתיים‪ ,‬שבהם נלמדות טכניקות מעולמות המגע‪ ,‬התנועה‪,‬‬ ‫הנשימה‪ ,‬התודעה וההדמיה שמעניקים אחריות אישית על הבריאות – בגוף ובנפש‪ .‬הלמידה הקבוצתית‬ ‫יוצרת גם חיבור אנושי‪ ,‬שיתוף ותמיכה הדדית‪.‬‬ ‫יפעת ששון | בית עוזיאל סדנאות "מי רוצה להיות סטנדאפיסט?" ‪ -‬מיומנויות שמייצרות תרבות‬ ‫ליפעת ניסיון בריכוז תרבות קהילתית ביישוב‪ ,‬היא מציעה להביא סדנאות סטנדאפ לנוער ולמבוגרים‪,‬‬ ‫שבסופן מתקיימים מופעים קהילתיים מקוריים‪ ,‬מצחיקים ומגבשים‪ ,‬עם חומרים שנולדים מהחיים‬ ‫עצמם‪ ,‬מהמקום ומהקהילה‪ .‬בהמשך יהיה ניתן להרחיב לסדנאות נוספות כשהרעיון המרכזי נשאר‬ ‫זהה‪ :‬הקניית כלים יצירתיים שנשארים בקהילה ומאפשרים יצירת ערבי תרבות מקומיים‪ ,‬ייחודיים‬ ‫ומלכדים‪.‬‬ ‫אנה ומיכאל אלטרמן | כרמי יוסף "קיפולי לב" – אוריגמי שמחבר בין דורות‬ ‫יוזמה בין־דורית שנולדה מאהבה פשוטה לאוריגמי‪ .‬אנה ומיכאל‪ ,‬אחים בני ‪ 8‬ו־‪ ,10‬מציעים לקיים‬ ‫מפגש שבועי קבוע במרכז יום לקשיש‪ ,‬שבו ילדים וקשישים נפגשים לפעילות משותפת של קיפול‬ ‫נייר בהנחייתם‪.‬‬ ‫בכל מפגש תתקיים סדנת אוריגמי פשוטה שגם תורמת לחיזוק המוטוריקה‪ ,‬הריכוז ותחושת המסוגלות‬ ‫וגם מביאה לחיבור הבין־דורי שבתקוה יהפוך לחלק טבעי מהחיים הקהילתיים‪.‬‬ ‫ענת ממן | יד רמב״ם ליווי חיילים משוחררים לבחירות נכונות באזרחות‬ ‫יוזמה קהילתית שמבקשת לתת מענה לאחת מנקודות המעבר המאתגרות ביותר בחיים ‪ -‬היציאה‬ ‫מהצבא אל האזרחות‪ .‬היוזמה מציעה מערך ליווי מובנה ומותאם אישית לחיילים משוחררים בקהילה‪,‬‬ ‫הכולל הכוונה פיננסית‪ ,‬הבנת זכויות וחובות‪ ,‬התנהלות מול בנקים ומוסדות‪ ,‬לצד כלים למציאת‬ ‫עבודה‪ ,‬מיתוג אישי וחשיבה לטווח ארוך‪.‬‬ ‫אבנר שפרון | בית עוזיאל "רוכבים בגזר" – אופניים‪ ,‬ניווט והובלה‬ ‫אבנר מציע יוזמה חינוכית קהילתית של הקמת קבוצת רכיבה על אופניים לילדים בכיתות א׳–ו׳‪,‬‬ ‫המשלבת רכיבת שטח‪ ,‬ניווט‪ ,‬תכני סיירות וחניכה בין ילדים בוגרים לצעירים‪ .‬הרכיבה תיעשה בשטחי‬ ‫המועצה והילדים הגדולים יותר יובילו ינווטו ויהיו אחראים על הצעירים לאורך הדרך‪ .‬באמצעות הרכיבה‬ ‫הילדים מפתחים ביטחון עצמי‪ ,‬עבודת צוות ויכולת הנהגה‪ ,‬תוך חיבור עמוק למרחב שבו הם חיים‪.‬‬ ‫בנוסף יתקיימו גם אירועי שיא קהילתיים כמו הפנינג אופניים ותחרויות ניווט‪ ,‬המחברים בין משפחות‬ ‫וקהילות‪.‬‬ ‫מרץ ‪19 | 2026‬‬ ‫חדש במועצה‪ :‬צוותי מוגנות וביטחון קהילתי‬ ‫בשגרת החיים ביישובים עשויות להתעורר סיטואציות מורכבות – מצוקות‬ ‫אישיות‪ ,‬מתחים בין שכנים‪ ,‬פגיעה במרחב הציבורי ועד מקרים חריגים‬ ‫המחייבים התערבות מקצועית‪ .‬לא תמיד ברור למי לפנות‪ ,‬על מה ומתי‪ .‬בדיוק‬ ‫לשם כך פועלים צוותי המוגנות והביטחון הקהילתי ביישובים‪ ,‬מטעם ועד‬ ‫היישוב‪ ,‬כחלק ממיזם שמפעילה המועצה האזורית גזר‪.‬‬ ‫אלו אנשים המכירים את הקהילה ואת הדינמיקה המקומית‪ ,‬הפועלים לחיזוק‬ ‫החוסן הקהילתי בשגרה‪ ,‬תוך שמירה על דיסקרטיות‪ ,‬הקשבה לשטח‪ ,‬הגברת‬ ‫מודעות ומניעה‪ ,‬וחיבור לאנשי המקצוע במועצה‪ :‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬ביטחון קהילתי‪,‬‬ ‫השירות הפסיכולוגי‪ ,‬גנים‪ ,‬נוער ובתי הספר‪.‬‬ ‫ההכשרה כללה את היישובים משמר דוד‪ ,‬כפר בן נון‪ ,‬רמות מאיר ובית עוזיאל‪.‬‬ ‫מעוניינים להקים צוות כזה ביישובכם? פנו לשרון הנדל‪ ,‬מנהלת יישובית של‬ ‫הרשות לביטחון קהילתי‪m.muganut@gezer-region.muni.il :‬‬ ‫פרס חינוך מחוזי‬ ‫לתיכון אית”ן‬ ‫אנו שמחים לברך את בית הספר אית”ן על זכייתו כמצטיין מחוז בפרס‬ ‫החינוך של משרד החינוך‪ .‬במהלך ביקור ועדת הפרס הציג בית הספר‬ ‫את עשייתו הענפה‪ ,‬הפדגוגית‪ ,‬המקצועית והערכית‪ .‬חברי הוועדה‬ ‫התרשמו עמוקות ושיבחו את בית הספר על האקלים‪ ,‬המנהיגות‪,‬‬ ‫החדשנות והעבודה החינוכית הרחבה‪.‬‬ ‫ראשת המועצה‪ ,‬רותם ידלין‪ ,‬בירכה‪“ :‬גאווה עצומה בצוות החינוכי של‬ ‫תיכון אית”ן שעושה עבודה חינוכית עמוקה ומרשימה ועבודה חברתית‬ ‫מעמיקה‪ .‬זו השנה השנייה שתיכון במועצה זוכה בתואר מצטיין מחוזי‪,‬‬ ‫כאשר תיכון אית”ן מצטרף לתיכון הרצוג שזכה בשנה שעברה – דבר‬ ‫המעיד על איכותה של מערכת החינוך שלנו‪”.‬‬ ‫תודה למנהל בית הספר אבי חדידה‪ ,‬למירי מוסקוביץ מנהלת החטיבה‬ ‫העליונה ולקרולין קנדיוטי פרץ מנהלת חטיבת הנעורים‪ .‬גאים בכם!‬ ‫ייצוג מרשים למגמת הקולנוע של‬ ‫תיכון הרצוג בתחרויות הארציות‬ ‫השנה כל אחד מסרטי הגמר של מחזור‬ ‫ל”ד של מגמת הקולנוע בתיכון הרצוג‬ ‫התקבל לתחרות יצירה צעירה ארצית‬ ‫אחרת – הישג יוצא דופן כשלעצמו‪ ,‬ובנוסף‬ ‫למסורת מרשימה‪ :‬שנה רביעית ברציפות‬ ‫שסרטי המגמה מגיעים לגמר פסטיבל‬ ‫סולידריות וזכויות אדם‪.‬‬ ‫“אבני דרך” עלה לגמר בפסטיבל סרטי‬ ‫הסטודנטים ובפסטיבל הקולנוע הגאה‪.‬‬ ‫“פתרון קבוע לבעיה זמנית” עלה לגמר‬ ‫בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי חיפה‪“ .‬מה‬ ‫בוער” עלה לגמר בפסטיבל סולידריות‬ ‫וזכויות אדם‪ .‬גאים בתלמידים על ההישגים‬ ‫המרשימים!‬ ‫‪ | 20‬גזרי מידע‬ ‫חודש המוגנות ברשת‬ ‫חינוך‬ ‫פברואר הוא החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת‪,‬‬ ‫ולציון המועד הואר בניין המועצה בכחול‪.‬‬ ‫בעידן שבו בני הנוער גולשים‪ ,‬מצלמים ומשתפים במהירות‪ ,‬לא תמיד מזוהים‬ ‫הגבולות‪ ,‬הסיכונים וההשלכות החברתיות‪ ,‬הרגשיות והמשפטיות‪ .‬לכן הגיע‬ ‫רס”ב עינב עמר‪ ,‬השוטר הקהילתי‪ ,‬לחטיבת הרצוג לשיחה עם תלמידי שכבות‬ ‫ז’‪-‬ט’ על התנהלות בטוחה בעולם הדיגיטלי‪.‬‬ ‫בשיחה בגובה העיניים נדונו המותר והאסור ברשת‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬חוק הנוער‬ ‫וגיל האחריות הפלילית‪ ,‬ומוקד ‪ – 105‬הקו הארצי להגנה על ילדים ובני נוער‬ ‫ברשת‪ .‬המחלקה לחינוך וביטחון קהילתי אספה עבור ההורים ארגז כלים‬ ‫להורות דיגיטלית הכולל מידע על מוקד ‪ ,105‬כלים לסמארטפון ראשון‪ ,‬סינון‬ ‫תכנים ובקרת הורים‪.‬‬ ‫בגרוטק והייטק‪:‬‬ ‫חידון מורשת לתלמידי‬ ‫שכבה ה’‬ ‫במהלך מפגש בנושא בגרוטק והייטק תחת הכותרת “מצוינות אינה מילה‬ ‫תלמידי שכבה ה’ מכל בתי הספר במועצה השתתפו בחידון‬ ‫גסה”‪ ,‬שנערך למנהלי ומורי העל‪-‬יסודי‪ ,‬התקיימה למידה משותפת ודיון‬ ‫סיפורי התיישבות ומורשת גזר – אירוע מסכם ומרגש של תכנית‬ ‫בתהליכים המחברים בין עולם החינוך לעולמות החדשנות‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫“גזר – נוף ילדותי”‪ .‬התלמידים צללו אל סיפורי הגבורה והחלוציות‬ ‫והמצוינות‪ ,‬ובדרכים להכין את תלמידי העל‪-‬יסודי לעולם המשתנה‪.‬‬ ‫של יישובי המועצה‪ :‬תל גזר ולוח גזר‪ ,‬מחתרת הלח”י ויער לח”י‪,‬‬ ‫תודה לד”ר סרגיי סומקין‪ ,‬חוקר בכיר במכון אהרון‪ ,‬על הרצאה מקצועית‬ ‫המטמון שהתגלה במעיינות גיבתון‪ ,‬הסליק שהוסתר בבית‬ ‫ומעוררת השראה‪ ,‬ולסיגל עצמון‪ ,‬מנהלת המודל הרשותי בתוכנית‬ ‫החמרה בקיבוץ נען ו”מלחמת הטרקטורים” בתקופת מלחמת‬ ‫ההייטק במשרד החינוך‪ ,‬על שיח שהציג זווית מערכתית וחיבר בין‬ ‫ששת הימים‪ .‬הם הגיעו עם ידע מרשים‪ ,‬התרגשות אמיתית‬ ‫מדיניות ליישום‪ .‬תודה למנהלים ולמורים שהפגינו מחויבות אמיתית‬ ‫ותחושת גאווה להיות חלק מהמקום הזה‪ .‬יישר כוח לתלמידים‬ ‫להובלת תהליכים חינוכיים השואפים למצוינות‪.‬‬ ‫ולצוותי החינוך!‬ ‫כנס “עמיתים ומשפיעים” ‪2026‬‬ ‫גם השנה התקיים כנס המנהיגות “עמיתים ומשפיעים” בתיכון הרצוג בבית חשמונאי‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫כ‪ 120-‬תלמידים משכבות ח’–ט’ מחטיבות הביניים של גזר ומטה יהודה‪ .‬הכנס נועד לפתח‬ ‫מנהיגות חברתית ולהכשיר את המשתתפים להיות סוכני שינוי בקהילתם‪ ,‬עם דגש על מניעת‬ ‫התנהגויות סיכוניות ושימוש בחומרים ממכרים‪.‬‬ ‫במהלך הכנס עסקו העמיתים בהתמודדות עם לחץ חברתי‪ ,‬חברות‪ ,‬והתנהגויות סיכוניות‪ .‬הם‬ ‫פגשו את תיאטרון “פלייגו”‪ ,‬האזינו להרצאה מפי שגיא יניב‪ ,‬והעמיקו בנושאי קבלת החלטות‬ ‫ומשמעות‪ .‬בסיום נערכו סדנאות לעיבוד החוויה‪ .‬הידע והכלים שנרכשו ילוו את בני הנוער חזרה‬ ‫לבתי הספר‪ ,‬שם יהפכו לשגרירים של שינוי‪ ,‬מתוך הבנה שכוח ההשפעה הגדול ביותר נמצא‬ ‫דווקא בקרב קבוצת השווים‪.‬‬ ‫מרץ ‪21 | 2026‬‬ ‫שעת הארוחה כהזדמנות חינוכית‬ ‫מנהלי מעונות הגיל הרך‪ ,‬צוותים פדגוגיים ומדריכים‪ ,‬התכנסו למפגש שנועד לדייק את‬ ‫הבחירות החינוכיות‪ .‬הנושא שעמד במרכז היה תזונה בגיל הרך‪ ,‬לא כתחום טכני של‬ ‫תפריטים‪ ,‬אלא כחלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית היומיומית‪.‬‬ ‫מור מרגלית‪ ,‬דיאטנית קלינית שהנחתה את המפגש‪ ,‬עסקה באופן שבו מתקיימת‬ ‫הארוחה – הקצב‪ ,‬הסביבה‪ ,‬היחס לרעב ולשובע וההתאמה לשלבי ההתפתחות – ובאופן‬ ‫שבו כל אלה משפיעים על תחושת הביטחון‪ ,‬פיתוח עצמאות ובניית הרגלים לטווח ארוך‪.‬‬ ‫לצד התוכן המקצועי יצר המפגש מרחב ללמידת עמיתים ולשיתוף ניסיון מהשטח‪.‬‬ ‫הישגים לנבחרות הרובוטיקה בתחרות הארצית‬ ‫לאחר למעלה מחצי שנה של עשייה אינטנסיבית‪ ,‬תכנות‪ ,‬חקר‪ ,‬פירוקים‬ ‫והרכבות‪ ,‬יצאו ‪ 7‬נבחרות רובוטיקה מבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים‬ ‫לתחרות בחיפה‪ .‬הקבוצות מתיכון הרצוג‪ ,‬ישיבת שעלבים‪ ,‬שלהבת בנים‪,‬‬ ‫עתידים‪ ,‬גוונים‪ ,‬דרור ושדות איילון עמדו על רחבת התחרות‪ ,‬הציגו‪ ,‬חקרו‪,‬‬ ‫פתרו בעיות ותכנתו ברמה גבוהה‪ .‬התחרות עסקה בנושא הארכאולוגיה‪ ,‬בשני‬ ‫מישורים – חקר הנושא בראייה חדשנית ובניית רובוט לטובת תפעולו‪.‬‬ ‫קבוצת תיכון הרצוג זכתה בתחרות חקר החדשנות‪ ,‬ובית ספר דרור זכה בפרס‬ ‫“כוכב העולה” על עבודת הצוות‪ ,‬הערכים‪ ,‬ההתמדה וההתקדמות יוצאת‬ ‫הדופן‪ .‬הפרסים הם ביטוי להערכה על הדרך שנעשתה‪ ,‬אך לא פחות חשובה‬ ‫החוויה עצמה – רגעי ההצלחה‪ ,‬ההתרגשות מפתרון באג נוסף והחיבורים‬ ‫שנוצרו בין הקהילות‪.‬‬ ‫המנהלים איילה אפרתי‬ ‫והרב גרשון שחור נבחרו‬ ‫לתוכנית “מחליפים מילה”‬ ‫מנהלת בית הספר היסודי שחקים איילה אפרתי ומנהל ישיבת שעלבים הרב גרשון שחור‪ ,‬נבחרו‬ ‫להשתתף בתוכנית הארצית “מחליפים מילה” – מיזם משותף לבית הנשיא ולמשרד החינוך‪ ,‬שמטרתו‬ ‫לחזק את העשייה החינוכית ואת המרקם החברתי בישראל‪ .‬התוכנית מיועדת למנהלות ומנהלים מובילים‬ ‫מכל רחבי הארץ המפתחים יוזמות חינוכיות משמעותיות ומחזקים את האקלים הבית‪-‬ספרי והקהילתי‪.‬‬ ‫הבחירה בשניהם היא עדות להובלה החינוכית המדהימה שהם מקיימים‪ .‬מועצה אזורית גזר מצדיעה‬ ‫לכם!‬ ‫חינוך היער במועצה ממשיך לצמוח‬ ‫בשנים האחרונות מתבססת בבתי הספר היסודיים תוכנית חינוך היער‪ ,‬מתוך אמונה שחינוך צריך‬ ‫להיות מחובר למרחבי הטבע‪ .‬גם השנה ממשיכים צוותי החינוך לקבל ליווי מקצועי דרך מפגשי‬ ‫השראה וסדנאות‪ .‬המורות המובילות את ימי היער נפגשו לסדנה הראשונה מתוך סדרה של חמישה‬ ‫מפגשים‪ ,‬בהנחיית רון מלצר‪ ,‬מחנך יער ומייסד “גני יער”‪ ,‬שחשף את המשתתפות לגישת “האבנים‬ ‫הגדולות” ולדרכים לשלב מיומנויות חיים ולמידה בעבודה חווייתית בטבע‪ .‬בסיום קיבלו הצוותים את‬ ‫ספרו “להרגיש בבית בעולם” עם הקדשה אישית לכל בית ספר‪ .‬בימים אלו אנו לקראת השקה של‬ ‫חוברת חינוכית עם מערכי שיעור ותוכניות שנכתבה במיוחד עבור בתי הספר במועצה‪.‬‬ ‫‪ | 22‬גזרי מידע‬ ‫שבוע החלל בגזר‬ ‫חינוך‬ ‫זו השנה השביעית שהמועצה מציינת את שבוע החלל‪ ,‬במטרה לחזק‬ ‫את הקשר של ילדי המועצה לעולמות המדע‪ ,‬לעורר סקרנות‪ ,‬חקר והשראה‪ .‬הפנינג‬ ‫הפתיחה החגיגי‪ ,‬שאליו הגיעו משפחות וילדים מכל רחבי המועצה‪ ,‬כלל מגוון תחנות‪ :‬עמדת‬ ‫צילום עם תחפושות‪ ,‬מתקן כוח כבידה‪ ,‬התנסות בטלסקופ‪ ,‬משחקי ‪ ,VR‬פלנטריום מרהיב‬ ‫ולמידה על מערכת השמש באמצעות מודלים‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬תלמידי נבחרת ‪ FRC‬של תיכון הרצוג יצאו ללמד ולהעניק השראה לתלמידי‬ ‫שכבה ב’ בבתי הספר היסודיים – חיבור מרגש בין הדור הבוגר לצעיר‪ .‬במהלך היום הועברו‬ ‫שתי פעילויות חווייתיות‪ :‬היכרות עם אילן רמון ובניית דגם חללית‪ ,‬ולמידה על מערכת השמש‬ ‫עם סדנאות יצירה‪ .‬הילדים היו מרותקים ונלהבים לאורך כל היום‪.‬‬ ‫התפתחות מקצועית של‬ ‫מורי בתי הספר היסודיים‬ ‫השנה נפתח בגזר תהליך התפתחות מקצועית ייחודי למורות ומורי בתי‬ ‫הספר היסודיים‪ ,‬בליווי מרכז הפסג”ה לוד‪ .‬התכנית כוללת ימי תוכן בהובלת‬ ‫אנשי רוח‪ ,‬חוקרים ואנשי הדרכה מהמובילים בארץ‪ ,‬לצד סדנאות מותאמות‬ ‫ויישום בתוך בתי הספר‪ .‬כחלק מההיערכות‪ ,‬הוכשרו מראש נציגים מכל‬ ‫בית ספר שתפקידם להטמיע את התכנים במוסדותיהם‪.‬‬ ‫המפגש הראשון‪ ,‬שאליו הגיעו ‪ 120‬אנשי חינוך מכלל בתי הספר‪ ,‬עסק‬ ‫בחינוך בעידן הבינה המלאכותית והובל על ידי עידן טפירו‪ ,‬איש חינוך ויועץ‬ ‫ארגוני‪ .‬המפגש השני כלל כ‪ 100-‬אנשי חינוך שנפגשו עם אורית אלגאוי‪-‬‬ ‫הרשלר‪ ,‬חוקרת מוח ואשת חינוך‪ ,‬לסדנה על נוירו‪-‬פדגוגיה ותפקודי המוח‬ ‫בתהליכי למידה‪ ,‬וקיבלו כמתנה את ספרה “כשמוח וחינוך נפגשים”‪.‬‬ ‫שבוע הדמוקרטיה והשפה העברית‬ ‫“שבוע הדמוקרטיה” היה הזדמנות לעצור ולהתבונן בערכים‬ ‫המכוננים את החברה‪ :‬כבוד האדם‪ ,‬חופש הביטוי‪ ,‬סובלנות‪,‬‬ ‫הקשבה לאחר‪ ,‬אחריות אזרחית וניהול מחלוקת מכבד‪ .‬בבתי‬ ‫הספר היסודיים שולב השבוע עם “שבוע השפה העברית”‪,‬‬ ‫מתוך מטרה להעשיר את אוצר המילים וליצור זיקה בין‬ ‫השפה לבין מושגי יסוד של הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫בבתי הספר היסודיים עמדה הפעילות בסימן “מילה טובה” –‬ ‫חקר משמעות הדמוקרטיה דרך הבחירות המילוליות שלנו‪.‬‬ ‫התלמידים השתתפו ב”קולות המעגל”‪ ,‬דיון קבוצתי בדילמות‬ ‫ערכיות‪ ,‬ויצרו כרזות לשיח מכבד‪ .‬עם שכבות ו’ הועמקו‬ ‫מושגים כמו שלטון הרוב‪ ,‬זכויות המיעוט‪ ,‬פלורליזם וסובלנות‪.‬‬ ‫בבתי הספר העל‪-‬יסודיים הודגשו זכויות האדם דרך מפגשים‬ ‫עם חברת הכנסת לשעבר שירלי פינטו ועומר אוחנה‪ ,‬שיחות‬ ‫על דילמות מוסריות ואף שילוב הערכים הדמוקרטיים‬ ‫בשיעורים המקצועיים‪ .‬בחינוך הבלתי פורמלי קיימו תנועות‬ ‫הנוער פעולות בזיקה לחינוך חברתי‪-‬אזרחי‪.‬‬ ‫גם גני הילדים השתתפו השנה בשבוע הדמוקרטיה‪ :‬גננות‬ ‫המשתתפות בתוכנית “גוגלה” הטמיעו כלי דיגיטלי בשם‬ ‫“כמה כמה” – מערכת לבניית סקרים המאפשרת לילדים‬ ‫להתנסות בהצבעה ובקבלת החלטות דמוקרטית כבר מגיל‬ ‫הרך‪ .‬הילדים לומדים כי הם חיים במסגרת מגוונת שבה לכל‬ ‫אחד העדפות שונות‪ ,‬וכי הבחירות שלהם יכולות לנבוע מרצון‬ ‫פנימי‪ ,‬תחושת בטן או לחץ חברתי‪.‬‬ ‫מרץ ‪23 | 2026‬‬ ‫ספרים‪ ,‬זיכרון ותחייה לשונית‪:‬‬ ‫הכירו את מכון שלמה אומן‬ ‫מוסד עצמאי בלב שעלבים‬ ‫לאור שתנציח את אהבתו הגדולה – קריאה‪,‬‬ ‫כתיבה‪ ,‬ולימוד‪.‬‬ ‫עם קרבה פיזית והקשר ההיסטורי לישיבת‬ ‫שעלבים‪ ,‬מכון שלמה אומן פועל כיום כעמותה‬ ‫ספרים שצוללים לעבר ומדברים בהווה‬ ‫עצמאית‪ .‬הקשר החם עם המשפחה של שלמה‬ ‫ועם אנשי הישיבה נשמר לאורך העשורים‪ ,‬בין‬ ‫עיקר פעילות המכון היא הפקה ועריכה מחודשת‬ ‫היתר דרך אזכורים במהדורות ספרי המכון‬ ‫של כתבי יד תורניים‪ ,‬במיוחד ספרי הלכה שנכתבו‬ ‫שיוצאים לאור‪ ,‬וערוצי שיתוף נוספים‪.‬‬ ‫לפני מאות שנים‪ ,‬לעיתים בכתבי יד שלא ראו‬ ‫אור דפוס מעולם‪ .‬היום‪ ,‬בזכות גישה דיגיטלית‬ ‫בראש המכון עומדים הרב יואל קטן‪ ,‬חוקר‪ ,‬מחבר‬ ‫לספריות כמו זו של הוותיקן או הספרייה‬ ‫ומרצה בישיבת שעלבים‪ ,‬והמנכ”ל הרב בועז‬ ‫הלאומית‪ ,‬מצליחים אנשי המכון לרכוש סריקות‬ ‫מרדכי‪ ,‬ולצידם פועלים עורכים‪ ,‬מגיהים ואנשי‬ ‫של כתבי יד עתיקים ולעבד אותם מחדש‪ ,‬כולל‬ ‫מקצוע מהשורה הראשונה‪.‬‬ ‫הערות‪ ,‬הפניות‪ ,‬ועריכה מקצועית‪.‬‬ ‫בין אם מדובר בפסיקות שנכתבו באלג’יר לפני‬ ‫אבל לא מדובר רק בפעילות למביני דבר‪ .‬תחת‬ ‫‪ 600‬שנה‪ ,‬בדקדוק מקראי‪ ,‬או בסיפורו של‬ ‫המותג ‘ספריית משעול’ פועל גם קו הוצאה של‬ ‫גיבור ישראלי שנפל בשבי – מטרת המכון אחת‪:‬‬ ‫ספרות מותאמת לציבור הרחב‪ ,‬כולל אלבומי‬ ‫להנגיש‪ ,‬לשמר ולחדש את הרוח היהודית על‬ ‫גבורה‪ ,‬ספרות מחשבה תורנית‪ ,‬וסדרת ספרי‬ ‫שלל מופעיה‪ .‬עבור אנשי המכון‪ ,‬כל ספר הוא‬ ‫ילדים מרהיבה המבוססת על סיפורי פסיקה‬ ‫גם הנצחה‪ ,‬גם שליחות תרבותית‪ ,‬וגם שלב נוסף‬ ‫אמיתיים‪.‬‬ ‫בגשר המחבר בין העבר לעתיד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נולדו שני ספרי ילדים מקוריים‪:‬‬ ‫“התשב”ץ ושודדי הים” – עיבוד מסיפור הלכתי‬ ‫על שותף שנעלם בספינה באלג’יר של המאה‬ ‫ה־‪ ;15‬ו”רבי חיים בעל הנס” – סיפורו של רבי חיים‬ ‫כפוסי מקהיר שהואשם לשווא בשוחד‪ ,‬והתעוור‬ ‫– עד שזכה לנס פומבי של החזרת ראייתו‪ .‬שני‬ ‫הספרים מביאים לקוראים הצעירים סיפורים‬ ‫יהודיים היסטוריים‪ ,‬לא כאגדה‪ ,‬אלא כעובדות‬ ‫עטופות באיורים עשירים ועריכה מוקפדת‪.‬‬ ‫מאחורי דלתות צנועות בשעלבים‪ ,‬פועל אחד‬ ‫הגופים הספרותיים המרשימים באזור‪ .‬מכון‬ ‫כתב עת‪ ,‬ספרי נוער – ומה הלאה?‬ ‫שלמה אומן‪ ,‬שפועל מאז ‪ ,1983‬משמר ומחדש‬ ‫את עולם הספר היהודי – מהלכה ועד גבורה‪,‬‬ ‫המכון גם מוציא את כתב העת התורני “המעין”‪,‬‬ ‫מדקדוק עברי ועד ספרות ילדים‪.‬‬ ‫שמופיע אחת לרבעון ומאגד מאמרים תורניים‬ ‫איכותיים עם מאות קוראים בארץ ובחו”ל‪ .‬בין‬ ‫הפרויקטים הבולטים שנמצאים כעת בעבודה‪:‬‬ ‫לזכר שלמה‪ ,‬ולמען הרוח‬ ‫השלמת מהדורה בת שישה כרכים של “ספר‬ ‫המכון נקרא על שמו של שלמה אומן‪ ,‬בנו של‬ ‫מצוות גדול” מאת רבי משה מקוצי (צרפת‪ ,‬המאה‬ ‫פרופ’ ישראל אומן זוכה פרס הנובל‪ ,‬תלמיד‬ ‫הי”ד)‪ ,‬ומהדורה מדויקת של “ספר השורשים”‬ ‫ישיבת שעלבים שנהרג במלחמת שלום הגליל‪.‬‬ ‫מאת הרד”ק (ספרד המאה הי”ג)‪ ,‬שמהווה בסיס‬ ‫שלמה היה אוהב ספרים מושבע – מהסוג שנשאר‬ ‫ללימוד הדקדוק העברי‪ ,‬וזוכה לביקוש מפתיע גם‬ ‫שעות בחנות ספרי קודש או בספרייה פשוט כי‬ ‫מצד לומדים חילוניים‪ ,‬ישראלים ותיירים כאחד‪.‬‬ ‫קשה לו לעזוב‪ .‬לאחר מותו‪ ,‬החליטו משפחתו‪,‬‬ ‫ישיבת שעלבים ומכון ירושלים להקים הוצאה‬ ‫‪ | 24‬גזרי מידע‬ ‫הכירו את האנשים שבזכותם התשתיות עובדות‬ ‫מים זורמים בברזים‪ ,‬התאורה נדלקת‪ ,‬הביוב מתפקד‪ .‬אנחנו רגילים שכך נראים החיים – אבל מאחורי כל‬ ‫זה יש אנשים שעובדים קשה‪ .‬לפעמים בשקט‪ ,‬לפעמים בלילה‪ ,‬לפעמים במזג אוויר לא סלחני‪.‬‬ ‫היטב‪" .‬בחירום אנחנו עובדים כל הזמן"‪ ,‬מספרת‬ ‫"העובדים מגיעים בבוקר‪ ,‬מקבלים קריאות‬ ‫מתי בפעם האחרונה עצרתם לחשוב על כך‬ ‫נטע‪" .‬יש כוננות‪ ,‬זמינות גם בלילה‪ .‬העובדים‬ ‫מהמוקד‪ .‬אם זו תקלה דחופה – יוצאים אליה מיד‪.‬‬ ‫שהברז בבית הספר תמיד עובד? שהדלת בגן‬ ‫מסייעים גם למחלקת הביטחון – אם צריך לסגור‬ ‫אם לא‪ ,‬יש רשימה של פניות והם מטפלים בהן‬ ‫הילדים נפתחת בכל בוקר? שמתקני המשחק‬ ‫כבישים‪ ,‬לטפל בנזקים‪ ,‬או לתת מענה מיידי לכל‬ ‫לפי תוכנית העבודה"‪.‬‬ ‫מתוחזקים ובטוחים לשימוש? כל אלה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫צורך שעולה כתוצאה מהמצב הביטחוני‪ .‬באופן‬ ‫ומה כוללת בעצם עבודת התחזוקה? כמעט‬ ‫לא קורים מעצמם‪ .‬מאחורי החיים הנוחים‬ ‫כללי עבודת האחזקה היא לעיתים "חירום גם‬ ‫הכול‪ .‬דלתות שצריך לתקן‪ ,‬מדפים שצריך‬ ‫שלנו עומדים אנשים שהגיע הזמן להכיר‪ :‬אלה‬ ‫בשגרה"‪ ,‬כי יש תקלות שלא סובלות דיחוים כמו‬ ‫לתלות‪ ,‬סתימות שצריך לפתוח‪" .‬כל הזמן משהו‬ ‫שמגיעים ראשונים כשיש תקלה‪ ,‬שנמצאים גם‬ ‫פיצוצי מים‪ ,‬הפסקות חשמל‪ ,‬עבודות מיידיות‬ ‫מתקלקל‪ ,‬משהו נשבר"‪ ,‬מסבירה נטע‪" .‬כמדיניות‪,‬‬ ‫כשאף אחד לא רואה‪ ,‬ושדואגים שהכל יפעל‬ ‫ולא מתוכננות – ואז עוזבים הכל ומטפלים במה‬ ‫אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום בעצמנו‬ ‫בצורה חלקה‪.‬‬ ‫שצריך"‪.‬‬ ‫על ידי עובדי המחלקה‪ ,‬ולצמצם הפעלת קבלנים‪,‬‬ ‫ביקשנו מנטע‪ ,‬סגנית מנהל האגף ומנהלת‬ ‫כדי להיות יעילים ולחסוך כסף‪ ,‬אז אם צריך לבנות‬ ‫מחלקת האחזקה‪ ,‬לספר לנו קצת על העבודה‬ ‫מה צריך כדי להחזיק בתפקיד כזה לאורך זמן?‬ ‫גדר‪ ,‬לעשות עבודות נגרות או להקים אדניות –‬ ‫שמתרחשת מאחורי הקלעים‪ ,‬ובעיקר על‬ ‫"הרבה מאוד סבלנות‪ ,‬מקצועיות ולדעת להפריד‬ ‫עובדי המחלקה רותמים את היכולות והכישורים‬ ‫האנשים שעושים אותה‪.‬‬ ‫בין עיקר לטפל‪ .‬יום העבודה מלא בדברים שנראים‬ ‫האישיים שלהם‪ ,‬ועושים גם דברים שלא בהכרח‬ ‫"במחלקת אחזקה אין רגע מנוחה"‪ ,‬אומרת נטע‪.‬‬ ‫לפעמים קטנים – אבל הם חשובים‪ .‬למשל‪ ,‬גננת‬ ‫נכללו בהגדרת התפקיד המקורית"‪.‬‬ ‫"העובדים זמינים ‪ 24/7‬ונותנים את כל כולם‪ .‬הם‬ ‫מבקשת להזיז ארון‪ .‬זה נשמע פשוט‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫רק להזיז‪ :‬צריך לפרק‪ ,‬לחבר לקיר‪ ,‬לסתום חורים‪,‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬לא מדובר רק במקצועיות טכנית‪" .‬עובדי‬ ‫עושים את המיטב כדי שהדברים יעבדו באופן‬ ‫לטפל בגימור‪ .‬מעבר ליכולות הטכניות‪ ,‬זה דורש‬ ‫המחלקה הם חלק ממשפחת עובדי גזר‪ .‬חלקם‬ ‫שוטף ומקצועי‪ ,‬ביעילות מקסימלית לחיסכון‬ ‫המון סבלנות"‪.‬‬ ‫פה שנים רבות‪ .‬זה הבית שלהם – והם נותנים לו‬ ‫בכספי הציבור‪ ,‬ותוך שימת דגש על מדיניות‬ ‫לצד הסבלנות‪ ,‬יש גם מרכיב אנושי משמעותי‪:‬‬ ‫את כל הלב"‪.‬‬ ‫האגף למתן שירות יוצא מן הכלל"‪.‬‬ ‫יחסי אנוש‪" .‬עובדי המחלקה נותנים שירות‬ ‫למאות אנשים – עובדי מועצה‪ ,‬צוותי חינוך‬ ‫עבודה בשגרה‪ ,‬ועבודה בחירום‬ ‫יום טיפוסי – שלא באמת קיים‬ ‫ותושבים"‪ ,‬נטע מסבירה‪" .‬זה שירות מתמשך‪,‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬המציאות בישראל כוללת גם‬ ‫אז איך נראה יום טיפוסי של עובד תחזוקה‬ ‫אישי‪ ,‬ולעיתים גם תובעני"‪.‬‬ ‫מצבי חירום‪ ,‬ובמחלקת אחזקה הדבר מורגש‬ ‫במועצה? "זה מאוד דינאמי"‪ ,‬אומרת נטע‪.‬‬ ‫נעים להכיר!‬ ‫צור טל‬ ‫אפרים נחום‬ ‫גני‬ ‫תפקיד‪ :‬אחראי אחזקת‬ ‫תפקיד‪ :‬תחזוקה בכל מבני המועצה‪.‬‬ ‫שעשועים ומבני ציבור‬ ‫גר במושב פדיה‪ ,‬נשוי ‪ 3 +‬ילדים ו‪ 5-‬נכדים‪.‬‬ ‫נשוי ‪ +‬שני בנים‪ ,‬גר בקיבוץ נען‪.‬‬ ‫אפרים הוא הוותיק ביותר בצוות‪ ,‬עובד‬ ‫צור אחראי על גני השעשועים‬ ‫כ‪ 30-‬שנה במועצה‪ .‬אחראי על תחזוקת‬ ‫ומלווה גם קבלנים לגני ילדים‬ ‫כל המבנים‪ ,‬ונותן מענה גם לבתי ספר‬ ‫ולבתי ספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אחראי על בית‬ ‫ולגני ילדים‪ .‬אפרים מכיר את המועצה‬ ‫העלמין המועצתי‪ ,‬ומוודא שהכל‬ ‫ממש כמו את כף ידו‪ ,‬זמין ‪ 24/7‬והשרות‬ ‫תקין ועובד כמו שצריך‪ .‬המשפט‬ ‫אצלו מעל לכל‪.‬‬ ‫שמוביל אותו‪“ :‬כשאתה מאמין‬ ‫בעצמך‪ ,‬לא צריך לשכנע אחרים‪.‬‬ ‫כשאתה מרוצה מעצמך‪ ,‬אתה לא‬ ‫צריך אישור של אחרים‪ .‬כשאתה‬ ‫אבי בן משה‬ ‫מקבל את עצמך‪ ,‬כל העולם יקבל‬ ‫תפקיד‪ :‬אחראי אחזקת קריות החינוך‬ ‫אותך‪”.‬‬ ‫במועצה‬ ‫גר במושב חדיד שבחבל מודיעין‪ ,‬נשוי‬ ‫לנאוה ואב לדניאל‪ ,‬עדן‪ ,‬עינב‪ ,‬וביילי‬ ‫משה כהן‬ ‫הפינצ'רית הקטנה‪ .‬אבי מלווה קבלנים‬ ‫תפקיד‪ :‬אחזקת גני ילדים‬ ‫לבתי ספר‪ ,‬נמצא איתם‪ ,‬מפקח עליהם‪.‬‬ ‫אב לשלושה‪ ,‬גר ברחובות‪ ,‬והוא‬ ‫אבי הגיע לצוות מתפקיד של אב בית‬ ‫כרגע הכי חדש בצוות – עובד‬ ‫בבית ספר הרצוג‪ ,‬ולכן מכיר היטב את‬ ‫כשנה וחצי במועצה‪ .‬מעבר‬ ‫כל אבות הבתים ואחראי עליהם – בודק‬ ‫לאחריותו על התחזוקה בכל גני‬ ‫שהעבודה מתבצעת כסדרה ושלא חסר‬ ‫הילדים‪ ,‬משה מקצוען בריתוך‪,‬‬ ‫להם דבר אבי‪ ,‬רוכב אופני שטח בטבע‪,‬‬ ‫ולכן גם עושה את כל עבודות‬ ‫מאמין בנתינה לקהילה‪ ,‬במקצועיות‬ ‫הריתוך במועצה‪ .‬ה’אני מאמין’‬ ‫בעבודה‪ ,‬ושהמשפחה מעל הכל‪ .‬ה'אני‬ ‫שלו‪“ :‬כשאתה עושה משהו‪,‬‬ ‫מאמין' שלו‪" :‬לעשות דברים באהבה זה‬ ‫תשתדל לעשות אותו הכי טוב‬ ‫תמיד עובד"‪.‬‬ ‫שיכול להיות‪”.‬‬ ‫מרץ ‪25 | 2026‬‬ ‫אב הבית שהפך למורה‪:‬‬ ‫סיפור על יוזמה‪ ,‬אכפתיות וחינוך פיננסי‬ ‫בין מסדרונות בית הספר ‘עתידים’‪ ,‬מתרחש משהו מיוחד‪ .‬לא מדובר‬ ‫ממילוי מקום לרעיון חינוכי‬ ‫בתכנית לימודים חדשנית‪ ,‬וגם לא בפרויקט של משרד החינוך‪ .‬זה סיפור‬ ‫הרעיון להיכנס לכיתות הגיע די במקרה‪“ .‬באחת הפעמים לא הגיע מורה‬ ‫על אדם אחד – אב הבית של בית הספר‪ ,‬שלומי פלח – שלקח את‬ ‫לשיעור בחירה‪ ,‬אז שאלו אותי אם אני יכול להיכנס”‪ ,‬שלומי מספר‪.‬‬ ‫תפקידו למחוזות אחרים לגמרי‪.‬‬ ‫“אמרתי‪ ,‬למה לא? אבל לא רציתי להיכנס ולעשות בייביסיטר‪ ,‬רציתי‬ ‫כי שלומי‪ ,‬שדואג שכל מה שצריך לפעול בבית הספר – מברזים ונורות‬ ‫לתת ערך‪ .‬אז הצעתי להעביר שיעור בהתנהלות כלכלית‪ .‬זה תחום שאני‬ ‫ועד תהליכי אספקה – ייפעל כראוי‪ ,‬עושה בנוסף גם משהו מיוחד‬ ‫מכיר מהחיים‪ ,‬ומכיר אותו היטב”‪.‬‬ ‫מאין כמוהו‪ .‬הוא נכנס לכיתה‪ ,‬ומלמד‪ .‬ולא סתם מלמד‪ :‬שלומי מעביר‬ ‫מהשיעור הזה צמחה תוכנית שלמה שהפכה לשיעור בחירה רשמי‪.‬‬ ‫לתלמידות ולתלמידים שיעורים מרתקים בהתנהלות כלכלית‪ ,‬יוזמה‬ ‫“הכנתי כסף מדומה עם שמות של התלמידים‪ ,‬חילקתי לכל אחד‬ ‫אישית שהפכה להצלחה גדולה‪ .‬בעולם שבו שיעורי כלכלה אישית‬ ‫תקציב‪ ,‬ואנחנו מדברים על חיסכון‪ ,‬ריבית‪ ,‬משא ומתן”‪ ,‬הוא מתאר‪.‬‬ ‫כמעט שלא קיימים במערכת החינוך‪ ,‬מדובר בלא פחות ממהפכה‬ ‫שלומי עובד עם התלמידים גם עם עקרונות מתורת המשחקים – תרגילי‬ ‫קטנה‪ ,‬שמתחילה מבפנים‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫“הגעתי לבית החינוך ‘עתידים’ ממש כשהוקם”‪ ,‬מספר שלומי‪ ,‬בן ‪,53‬‬ ‫אחד התרגילים שהוא אוהב במיוחד הוא “משחק האולטימטום”‪ :‬שני‬ ‫תושב באר יעקב‪ ,‬שבשמונה השנים האחרונות רואה בעצמו קודם כול‬ ‫תלמידים מקבלים ‪ 1,000‬שקל מדומים ביניהם‪ ,‬ועליהם להגיע להסכמה‬ ‫איש גזר (“אני רק ישן בבאר יעקב‪ ,‬גזר היא הבית שלי”)‪“ .‬במשך רוב חיי‬ ‫על החלוקה‪“ .‬את רואה את הדינמיקה‪ ,‬איך הם מנסים לשכנע אחד את‬ ‫הקמתי וניהלתי חברות מסחריות‪ ,‬ולפני שמונה שנים עברתי שינוי גדול‬ ‫השני‪ ,‬מתמקחים‪ ,‬לומדים על הוגנות ועל מו”מ‪ .‬היה לנו אפילו תלמיד‬ ‫בחיים‪ ,‬שהוביל אותי לפה‪ ,‬למקום שהפך עבורי לבית אמיתי‪”.‬‬ ‫אחד ששבר את כל הסטטיסטיקות והצליח לקחת ‪ 80%‬מהסכום‪ .‬זה‬ ‫נדיר‪ ,‬אבל זה לימד את כולם משהו”‪.‬‬ ‫אב הבית – וכל מה שמעבר‬ ‫התגובות לא איחרו לבוא‪“ .‬התחילו להגיע עוד ועוד ילדים‪ .‬היו לי ‪,13 ,12‬‬ ‫שלומי מספר שהוא אוהב מאוד את עבודתו כאב בית‪ ,‬ולמן ההתחלה‬ ‫פתאום יש ‪ ,18‬והייתי צריך לעצור‪ ,‬כי אי אפשר ללמד בקבוצה גדולה‬ ‫לקח את התפקיד גם למקום חינוכי‪ ,‬למרות שבהכשרתו הוא אינו איש‬ ‫מדי – כל תלמיד חדש צריך לעבור תהליך‪ .‬יש היום רשימת המתנה‪”.‬‬ ‫חינוך‪“ .‬תמיד ניסיתי להביא לכל עבודה שהיתה לי ערך מוסף”‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪“ .‬ב’עתידים’ זה הפך למשהו עמוק יותר‪ .‬הייתי שותף אמיתי‬ ‫לא שיעור רגיל‪ ,‬לא מורה רגיל‬ ‫להקמה – איפה ימוקמו הכיתות‪ ,‬איך ייראה המרחב‪ .‬זה מבנה מדהים‪,‬‬ ‫הגישה של שלומי לשיעור ברורה‪“ :‬אני לא מורה‪ .‬אנחנו קבוצה‪ .‬אני‬ ‫אבל היינו צריכים להכניס בו נשמה‪ ,‬וזה מה שעשינו”‪.‬‬ ‫מדגיש את זה מהיום הראשון – כל אחד מיוחד‪ ,‬כל אחד שווה‪ .‬אני שם‬ ‫בית הספר נפתח‪ ,‬ודי מהר שלומי הפך לדמות מוכרת‪ .‬הוא מקבל את‬ ‫כדי להנחות‪ ,‬לא כדי להטיף‪ .‬וזה עובד‪ ,‬אני רואה את השינוי בילדים‪.‬‬ ‫התלמידים מדי בוקר בשער‪ ,‬מכיר אותם בשמות‪ ,‬ומקפיד במיוחד על‬ ‫גם כאלה שלא משתתפים בדרך כלל בשיעורים‪ ,‬פתאום באים לפה‬ ‫אלה שקצת קשה להם‪“ .‬יש ילדים שאני צמוד אליהם‪ .‬לא ברשמי‪ ,‬כן?‬ ‫מרצונם”‪.‬‬ ‫אבל אני שם בשבילם”‪ ,‬הוא מגלה‪.‬‬ ‫‪ | 26‬גזרי מידע‬ ‫אחד הדברים שמשמחים את שלומי במיוחד הוא העובדה כי שליש‬ ‫מהמשתתפים בשיעור – הוא בעצם משתתפות‪“ .‬זה לא טריוויאלי להביא‬ ‫בנות לשיעורי כלכלה כשאפשר לבחור גם שיעור ריקוד או אומנות”‪,‬‬ ‫הוא אומר‪“ .‬יש לי שש בנות בשיעור‪ ,‬והן מובילות לא פחות מהבנים‪.‬‬ ‫בסוף אלה כלים אמיתיים לחיים‪ ,‬והלוואי שכמה שיותר בנות ייבחרו בזה‪.‬‬ ‫הבנות אצלי בכיתה כוכבות אמיתיות וזה מעורר השראה”‪.‬‬ ‫מטבע קהילתי‪ :‬כשכלכלה פוגשת ערכים‬ ‫מהשיעורים על חיסכון וריבית צמחה יוזמה נוספת ומרתקת‪ :‬מטבע‬ ‫קהילתי‪“ .‬חשבתי איך משלבים בין כלכלה לחינוך ערכי‪ ,‬וככה נולד‬ ‫הרעיון”‪ ,‬מסביר שלומי‪“ .‬הילדים בונים מערכת של מטבע פנימי‬ ‫שמטרתו לעודד עזרה הדדית‪ ,‬למנוע חרמות‪ ,‬ולחזק תחושת שייכות‪.‬‬ ‫אנחנו קוראים לזה ‘ילדים למען ילדים’”‪.‬‬ ‫הרעיון צמח בעקבות שיח בנושא חיזוק חיובי ושייכות‪“ .‬ישבנו עם‬ ‫הילדים ואמרנו – מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?” הוא מספר‪,‬‬ ‫“והם התחילו לבנות מערכת שבה ילדים יכולים לעזור אחד לשני‪,‬‬ ‫לקבל ‘מטבעות’ על מעשים טובים‪ ,‬ולהבין שכשעוזרים לאחרים – כולם‬ ‫מרווחים”‪.‬‬ ‫המטבע הקהילתי עובד כמו מערכת כלכלית אמיתית‪ ,‬אבל במקום רווח‬ ‫אישי הוא מתמרץ התנהגות חברתית חיובית‪“ .‬החינוך הוא לא רק לדעת‬ ‫מה זה ריבית”‪ ,‬שלומי מדגיש‪“ .‬זה ללמוד אחריות‪ ,‬לדעת לקבל החלטות‪,‬‬ ‫לשתף פעולה‪ ,‬להבין תוצאה של מעשה‪ .‬ובמיוחד – לפתח ביטחון עצמי”‪.‬‬ ‫החלום הגדול של שלומי ענק ומרגש‪“ .‬אני חולם רחוק – ‘ילדים למען‬ ‫ילדים’ בכל העולם‪ .‬הילדים יעשו סרטונים‪ ,‬יפיצו את הרעיון‪ ,‬יוציאו את‬ ‫המטבע הקהילתי של ‘עתידים’‪ .‬אם נצליח‪ ,‬אולי יום אחד נוכל להפיץ‬ ‫את זה גם לבתי ספר אחרים‪ .‬לא משנה לאן זה יגיע‪ ,‬העיקר שיש לנו‬ ‫סמל שהוא גם חברתי וגם כלכלי”‪.‬‬ ‫דור חכם אבל פגיע‬ ‫שלומי מדבר בחום רב על הדור שמולו‪“ .‬הילדים של היום הם חכמים‬ ‫מתמיד‪ .‬יש להם גישה לכל הידע בעולם‪ ,‬אבל הם גם רגישים מאוד‪.‬‬ ‫חלקם לא עומדים באמירה אחת קשה‪ .‬אז אני מנסה לחזק אותם‪ ,‬לא‬ ‫רק כלכלית‪ ,‬אלא גם רגשית‪ .‬בסופו של יום אני עושה את זה כי אני‬ ‫כשהתפקיד לא קובע‬ ‫מאמין בזה”‪.‬‬ ‫“תיראת לעצמך אי פעם שתהיה מורה?” אני שואלת‪.‬‬ ‫את התמיכה הזאת הוא זוכה לקבל גם בעצמו‪“ .‬אני לא מורה‪ .‬לא למדתי‬ ‫“בכלל לא‪ .‬תחום החינוך היה הכי רחוק ממני בגלגול המקצועי הקודם‬ ‫הוראה”‪ ,‬הוא מדגיש‪“ .‬אבל קיבלתי גב מלא – מהמועצה‪ ,‬מההנהלה‪,‬‬ ‫שלי‪ .‬אבל הפתעות תמיד יכולות לקרות‪ ,‬וקורות‪ .‬חשוב לי להגיד את‬ ‫מהצוות‪ .‬הם נתנו לי להוביל‪ ,‬מתוך אמון‪ ,‬וזה לא מובן מאליו‪ .‬מגיע להם‬ ‫זה‪ :‬לפעמים ההגדרה של התפקיד לא קובעת כלום‪ ,‬כי האדם הוא זה‬ ‫המון כבוד על זה‪ .‬אני חייב לציין שללא האמון של רונית חזן‪ ,‬מנהלת בית‬ ‫שעושה את התפקיד ולא להיפך‪ .‬אם רואים אדם‪ ,‬מאמינים בו‪ ,‬נותנים לו‬ ‫הספר‪ ,‬הסגניות שירי נוח ועידית גורן‪ ,‬והיועצת החינוכית אילת דליצקי‬ ‫הזדמנות – דברים מדהימים יכולים לקרות‪”.‬‬ ‫שעוזרות לי בהכל – לא היה קורה מה שקורה היום‪.‬‬ ‫מרץ ‪27 | 2026‬‬ ‫עובדת‬ ‫החודש‬ ‫עובדת החודש‪:‬‬ ‫נועה לגאלי‬ ‫שיחה יכולה להימשך גם עשר דקות ויותר‪ .‬זה דורש הרבה סבלנות‪,‬‬ ‫לשבת איתם‪ ,‬להסביר לאט‪ ,‬לפעמים כמה פעמים‪ .‬שמו אותי בתפקיד‬ ‫הזה כי ידעו שיש לי את הסבלנות לזה”‪.‬‬ ‫לפעמים הקול הראשון שתושב שומע מהמועצה הוא זה שעושה את‬ ‫כל ההבדל‪ .‬כזה שמקשיב‪ ,‬מסביר בסבלנות‪ ,‬לא ממהר לנתק‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ומה קורה מעבר לפתרון הטכני עצמו?‬ ‫גורם לצד השני להרגיש שיש מי שרואה אותו‪ .‬הקול הזה שייך לעובדת‬ ‫“יש תחושת סיפוק לשני הצדדים‪ .‬הם מתקשרים מתוסכלים‪ ,‬כי הם לא‬ ‫החודש שלנו‪ .‬קבלו אותה – נועה לגאלי‪ ,‬נציגת שירות במוקד המועצה‪.‬‬ ‫מצליחים להסתדר לבד‪ ,‬וכשבסוף הבעיה נפתרת הם ממש שמחים‪.‬‬ ‫אומרים תודה‪ ,‬מתרגשים‪ ,‬לפעמים גם מספרים קצת על עצמם‪ .‬וגם לי‬ ‫זה נותן תחושה טובה שהצלחתי לעזור”‪.‬‬ ‫נועה‪ ,‬איך מרגיש להיות עובדת החודש?‬ ‫“האמת? קצת מביך‪ ,‬אבל גם מאוד כיף‪ .‬אני לא רגילה לדבר על עצמי‬ ‫יותר מדי‪ ,‬אז מרגש לדעת שמעריכים את מה שאני עושה”‪.‬‬ ‫איך נראה יום עבודה במוקד?‬ ‫“אפשר לקרוא לזה שגרה נעימה‪ .‬מגיעים בבוקר‪ ,‬נכנסים למערכת‪,‬‬ ‫ומתחילות השיחות‪ .‬תשלומי ארנונה‪ ,‬קנסות‪ ,‬פניות על כל נושא אפשרי‪.‬‬ ‫ספרי לנו קצת על עצמך‪.‬‬ ‫אם אנחנו יכולות לפתור משהו במקום‪ ,‬אנחנו עושות את זה‪ .‬אם לא‪,‬‬ ‫“גדלתי בעזריה‪ ,‬אבל אני גרה בפדיה אצל המשפחה של בעלי‪ ,‬יחד עם‬ ‫אנחנו פותחות פנייה ומנסות לעזור כמה שאפשר”‪.‬‬ ‫שלושת הכלבים שלנו‪ .‬שנינו מחוברים חזק לגזר – הוא חקלאי‪ ,‬ואני‬ ‫באה ממשפחה של רפתנים‪ .‬חוץ מהעבודה‪ ,‬אני לומדת מנהל עסקים‬ ‫וקולינריה בקרית אונו‪ .‬אולי זה שילוב קצת לא שגרתי‪ ,‬אבל מתאים לי”‪.‬‬ ‫את כבר ארבע שנים במועצה ובתפקיד‪.‬‬ ‫“טוב לי‪ .‬קרוב לבית‪ ,‬נוח מאוד עם הלימודים‪ ,‬והכי חשוב – המנהלת שלי‬ ‫מדהימה‪ ,‬וכל הקולגות שלי ממש כמו משפחה‪ .‬זה לא משהו שמוותרים‬ ‫מה בעצם את עושה במועצה?‬ ‫עליו בקלות”‪.‬‬ ‫“אני כמעט ארבע שנים במוקד המועצה‪ .‬עם הזמן קיבלתי גם אחריות על‬ ‫מוקד זהב‪ ,‬שזה משהו מאוד משמעותי עבורי‪ .‬זהו מוקד ייעודי לאזרחים‬ ‫ותיקים ויש להם מספר טלפון שמגיע ישירות אליי‪ ,‬ולא למוקד הכללי‪ .‬אני‬ ‫יש לך מסר קטן לתושבים?‬ ‫עוזרת להם בתשלומים‪ ,‬רכישת כרטיסים לאירועים‪ ,‬עניינים של ארנונה‬ ‫“סבלנות‪ .‬זה באמת הדבר הכי חשוב‪ .‬לפעמים דברים לוקחים רגע‪ ,‬אבל‬ ‫וכל דבר שהם מתקשים בו‪ ,‬בעיקר במה שכרוך בפעולות דיגיטליות”‪.‬‬ ‫בסוף הכל מסתדר”‪.‬‬ ‫תודה נועה‪ ,‬על כל העשייה שלך! מחכים בסבלנות לשיחה הבאה איתך‪,‬‬ ‫זה דורש סוג אחר של עבודה‪ ,‬לא?‬ ‫במוקד או מחוצה לו‪.‬‬ ‫“מאוד‪ .‬שיחה רגילה במוקד לוקחת דקה עד ארבע דקות‪ .‬במוקד זהב‬ ‫‪ | 28‬גזרי מידע‬ ‫ט”ו בשבט‬ ‫במרחב הכפרי‬ ‫לכבוד ט”ו בשבט הוביל אגף המרחב הכפרי‬ ‫מהלך נטיעות רחב היקף‪ ,‬שהתאפשר בשותפות‬ ‫עם משתלת אשתאול של קק”ל שסיפקה ‪2,780‬‬ ‫שתילים‪ ,‬ועם המשתלה הקהילתית בחולדה‬ ‫בהובלת סילביו פלדמן שתרמה למעלה מ‪100-‬‬ ‫עצים בוגרים‪ .‬למעלה מ‪ 20-‬יוזמות קהילתיות‬ ‫נענו לקול הקורא והגיעו לאסוף שתילים לשתילה‬ ‫בחצרות בתי ספר‪ ,‬גני ילדים ומרחבים קהילתיים‬ ‫ברחבי היישובים‪.‬‬ ‫בין המיזמים שהשתתפו השנה בשתילה‪ :‬חצר‬ ‫מועדון הנוער במשמר דוד‪ ,‬שטחים ציבוריים בבית‬ ‫עוזיאל ובמצליח‪ ,‬חוות שפון בנצר סרני‪ ,‬חורשת‬ ‫הצבעונים ברמות מאיר‪ ,‬גן המייסדים בכפר בן נון‪,‬‬ ‫החורשות בקיבוץ נען‪ ,‬חצרות גני הילדים ומספר‬ ‫בתי ספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נפתחה השנה חממת גידול עצים‬ ‫בבית הספר “מעיין” על מנת להצמיח את הדור הבא‬ ‫של עצים בוגרים‪.‬‬ ‫הצדעה של הוקרה וחיבוק לכל לוחמינו בכל כוחות הביטחון בפועלם מקטן‬ ‫ועד גדול שהקב"ה ישמור על כולם‪.‬‬ ‫הערכה גדולה לראש הממשלה בנימין נתניהו וכל המערכת המדינית שעימו‪.‬‬ ‫תודה רבתי לנשיא ארה"ב טראמפ והממשל וכל הלוחמים שלהם‬ ‫גזרי תורה‬ ‫חום גדול בלב על המעטפת האזרחית התומכת לחימה – בבריאות‪ /‬בהגנה‪/‬‬ ‫בהנחיות‪ /‬בתורה‪ /‬ובתפילה ועוד ועוד לאין מספר ‪ -‬כאשר המכנה המשותף‬ ‫הרב אהרן מרצבך‬ ‫הוא הערבות ההדדית‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬וכולם יחד כאיש אחד בלב אחד‪.‬‬ ‫יש להדגיש ולזכור היטב! – הכרת הטוב איננה רק חובה מוסרית כלפי מי‬ ‫שפעל – היא חובה כלפי עצמינו‪ ,‬כשם שאדם צריך לאכול כך בריאות נפשו‬ ‫ומימוש האמת הפנימית שבה נזקקת להביע תודה‪ ,‬ובכך נתקן עולם‪.‬‬ ‫זהות יהודית‬ ‫נאמר במדרש‪ :‬בזכות שלשה דברים נגאלו ישראל ‪ * -‬שלא שינו את שמם *‬ ‫נבואת מיכה הנביא ‪ /‬הכרת הטוב ‪/‬‬ ‫שלא שינו את לשונם * שלא שינו את מלבושם‪.‬‬ ‫על גודל העניין של ה'זהות היהודית' סיפר גיבור ישראל אלישע מדן שנפצע‬ ‫זהות יהודית‬ ‫אנוש במלחמה בבית חאנון בצפון עזה [בהרצאה שהעביר במסגרת ערב‬ ‫הדברים נכתבים‪ ,‬לקראת חג הפסח‪ ,‬בעיצומה של 'מלחמת שאגת ארי'‬ ‫השקה של עמותת שעלים‪ ,‬לפרויקט 'יד לגיבורים' (תמיכה במשפחות‬ ‫פצועים)‪].‬‬ ‫התחושה היא שמתגשמת לנגד עינינו נבואת מיכה הנביא –‬ ‫כידוע‪ ,‬רבים מאוד מן החיילים‪ ,‬התחילו במהלך המלחמה ללבוש בגד ציצית‪.‬‬ ‫אתָך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם (ממש כמו ניסים של‬ ‫בסוף ספרו (ז‪ ,‬טו) מנבא ש – "כִ ֵּימי ֵצ ְ‬ ‫כששאל את אחד החברים בפלוגה‪ ,‬קיבוצניק‪ ,‬מדוע חשוב לו הדבר‪ ,‬הלוא‬ ‫אז) ַא ְר ֶאּנּו נִ ְפלָ אֹות" (בעתיד)‪.‬‬ ‫לא הורגל בזה‪.‬‬ ‫היכולת המפליאה של חיל האוויר‪ ,‬של המוסד וכל המערכות כולם‪ ,‬אינה‬ ‫ענה החבר‪ :‬ביוצאי להילחם ידוע לי היטב שאני עלול למות‪ .‬אני רוצה‬ ‫פחותה מניסי מצרים‪ ,‬ואולי אף גדולה מהם‪.‬‬ ‫שבמידה וזה יקרה‪ ,‬חלילה‪ ,‬שיהיה על גופי סימן זיהוי יהודי מובהק‪ ,‬שיבטא‬ ‫בעוד במצרים היו אלה ניסים אלקיים שיד אדם לא היתה שותפה בהם‬ ‫את העובדה שנלחמתי עבור עם ישראל‪ ,‬ובגד הציצית הוא סימן זיהוי יהודי‪.‬‬ ‫בימים אלה נחשפים לעוז וגבורה וחכמת ובינה של כל העוסקים במלאכה‪,‬‬ ‫נצח ישראל לא ישקר‬ ‫המלווה בסייעתא דשמיא אלוקית עצומה‪ ,‬שאין לשער‪.‬‬ ‫חזק חזק ונתחזק‬ ‫חג שמח‪ ,‬שנראה בגאולה ישועה ונחמה‬ ‫חובת הכרת הטוב –‬ ‫וכל ישראל יעלו לרגל לבית המקדש בירושלים‬ ‫הודאה גדולה לקב"ה‪ ,‬על נפלאותיו וחסדיו המלווים את גבורת כל כוחותינו‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‬ ‫באשר הם‪ ,‬והשמירה על העם היושב בציון‪.‬‬ ‫מרץ ‪29 | 2026‬‬ ‫הכראת‬ ‫החקלאי‬ ‫סיפורו של מרקוס הרפתן‬ ‫מקיבוץ גזר‬ ‫הוא הגיע לקיבוץ גזר בשנת ‪ 1998‬והפך לחקלאי‪ ,‬למעשה מבלי‬ ‫שתכנן זאת‪ .‬כאן הקים את ביתו יחד עם אשתו יהודית‪ ,‬וכאן גדלו שלוש‬ ‫בנותיו ‪ -‬קמילה‪ ,‬סול ונטלי‪ .‬שתי הצעירות הן ילידות הקיבוץ‪ ,‬והמשפחה‬ ‫כולה מחוברת בעבותות חזקות לאדמה ולקהילה של מועצה אזורית‬ ‫זה מדהים‪ .‬ועדיין‪ ,‬החקלאות היא תחום מאתגר‪.‬‬ ‫גזר‪ .‬היום‪ 28 ,‬שנה וכמעט ‪ 14,000‬ליטר לפרה בשנה יותר‪ ,‬הוא אחד‬ ‫“זה נכון‪ .‬האתגר הגדול ביותר בשנת ‪ 2026‬הוא מבחינתי שמירה על יעילות‬ ‫ממנהלי הרפת הטובים בישראל – ומוכיח שהתשוקה האמיתית יכולה‬ ‫מקסימלית בעולם משתנה‪ .‬הטכנולוגיה מתקדמת מהר‪ ,‬והמשימה שלי‬ ‫לפגוש אותך גם בהפתעה‪.‬‬ ‫היא להטמיע את החידושים הללו תוך שמירה על המרקם האנושי והחום‬ ‫שנדרש בטיפול בבעלי חיים‪ .‬כמובן שיש גם אתגרים בשילוב הדורות‬ ‫הבאים‪”.‬‬ ‫מרקוס בן אליאס‪ ,‬הרפתן האגדי של קיבוץ גזר‪ ,‬מספר שעד שהגיע‬ ‫לקיבוץ כלל לא חשב על כיוון של חקלאות‪" .‬לא חלמתי להיות חקלאי‬ ‫בילדותי"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬אבל כשנחתתי בקיבוץ גזר והתחלתי לעבוד עם‬ ‫יש לך רעיונות בתחום הזה?‬ ‫הפרות‪ ,‬הרגשתי חיבור מיידי‪ .‬התחלתי "מלמטה"‪ ,‬מעבודת כפיים בשטח‪,‬‬ ‫“אני מאמין שהדרך לעודד את בני הדור הבא היא להראות להם שחקלאות‬ ‫ועם השנים צמחתי לניהול‪ .‬זה מוכיח שהתשוקה האמיתית יכולה לפגוש‬ ‫מודרנית היא הייטק לכל דבר‪ .‬אנחנו צריכים לשלב אותם בתהליכי קבלת‬ ‫אותך גם במהלך החיים‪”.‬‬ ‫החלטות ולהראות להם שזו קריירה משמעותית‪ ,‬חדשנית ומתגמלת‪ ,‬ולא‬ ‫רק עבודה פיזית מפרכת‪ .‬פה בגזר יש סיכוי טוב לשילוב הדורות הבאים‪,‬‬ ‫ספר לנו על העבודה שלך?‬ ‫כי יש כאן משהו מיוחד‪ .‬החקלאים בגזר מאופיינים בחלוציות וקידמה‪ .‬יש‬ ‫“אני מנהל את הרפת של קיבוץ גזר מאז שנת ‪ .2012‬בחרתי בענף הזה‬ ‫כאן קהילה של אנשים שלא מפחדים מעבודה קשה ומבינים שחקלאות‬ ‫כי הוא דורש שילוב נדיר בין רגישות לבעלי חיים לבין ניהול מערכות‬ ‫היא עמוד השדרה של המדינה‪”.‬‬ ‫מורכבות‪ .‬הרפת היא לב פועם שדורש תשומת לב בכל רגע‪ ,‬וזה מה‬ ‫ששומר עליי ערני ומלא תשוקה‪”.‬‬ ‫איזו עצה היית נותן לחקלאי צעיר?‬ ‫“השקיעו בצוות שלכם‪ .‬במהלך השנים למדתי שעבודת צוות היא הדרך‬ ‫מה אתה הכי אוהב בחקלאות?‬ ‫היחידה להשתפר ולהגיע לתוצאות‪ .‬אי אפשר להגיע ל‪ 14,000-‬ליטר‬ ‫“אני אוהב את היכולת לראות תוצאות מוחשיות‪ .‬כשאתה משקיע בפרה‪,‬‬ ‫לבד‪ .‬רק כשכל הצוות רתום‪ ,‬מאמין בדרך ועובד יחד בסנכרון‪ ,‬השמיים‬ ‫בתזונה שלה‪ ,‬ברווחה שלה‪ ,‬היא מחזירה לך‪ .‬יש סיפוק אדיר בלראות‬ ‫הם הגבול‪ .‬אל תהיו רק מנהלים‪ ,‬תהיו מנהיגים שצומחים יחד עם האנשים‬ ‫מערכת שעובדת בסנכרון מושלם‪ .‬בשבילי‪ ,‬החקלאות הפכה לחלק בלתי‬ ‫שלהם‪”.‬‬ ‫נפרד מהזהות שלי – לא רק מקצוע‪ ,‬אלא דרך חיים‪”.‬‬ ‫מה הרגע הכי חשוב שעברת כחקלאי?‬ ‫מסר לקהילה?‬ ‫רגע השיא שלי הוא ללא ספק המסע שעברנו מאז ‪ .2012‬כשנכנסתי‬ ‫“אני רואה עתיד בחקלאות מדויקת (‪ .)Precision Agriculture‬אנחנו‬ ‫לניהול הרפת‪ ,‬היינו בייצור של ‪ 12,000‬ליטר לפרה בשנה‪ .‬היום‪ ,‬בזכות‬ ‫נמשיך להוביל בייצור החלב בישראל בזכות אימוץ טכנולוגיות ניטור‬ ‫שינויים עמוקים והתמדה‪ ,‬הגענו לממוצע מדהים של כמעט ‪ 14,000‬ליטר‪.‬‬ ‫מתקדמות שיאפשרו לנו להיות עוד יותר יעילים וירוקים‪ .‬וכל אחד יכול‬ ‫הקפיצה הזו היא ההוכחה שחזון וניהול נכון מביאים לתוצאות ברמה‬ ‫לתרום ‪ -‬גם אם זה רק להבין את הערך של מה שמגיע לשולחן שלנו"‪.‬‬ ‫עולמית‪”.‬‬ ‫‪ | 30‬גזרי מידע‬ ‫גאווה מקומית‬ ‫ספורטאיות וספורטאי המועצה ממשיכים לכבוש‬ ‫במגרשים‪ ,‬בבריכות ועל המזרנים‪ ,‬הישגים‬ ‫שממלאים אותנו גאווה!‬ ‫מקומות ראשונים‬ ‫בהתעמלות‬ ‫אומנותית‬ ‫ואקרובטיקה‬ ‫באליפות הפועל בחולון‪ ,‬בה השתתפו כ‪ 200-‬מתעמלות‪ ,‬נבחרת ההתעמלות‬ ‫האומנותית זכתה במקום הראשון בדרגת הבוגרות‪ ,‬בתרגיל אלות וחישוקים‪,‬‬ ‫ובמקום השני בדרגת ההכנה‪ ,‬בתרגיל קבוצתי בלי מכשיר‪.‬‬ ‫במקביל נערכה גם התחרות הראשונה לעונת ‪ 2026‬של נבחרת האקרובטיקה‪,‬‬ ‫שהוסיפה גאווה עם שורה ארוכה של מקומות ראשון עד שלישי‪ ,‬ובראשם עדי‬ ‫ארנון ממזכרת בתיה שזכתה במקום הראשון בליגה א’ בוגרות‪.‬‬ ‫תודה למנהלת ענף ההתעמלות האומנותית ולמאמנות גל חן וכולדר שמואל‪,‬‬ ‫נטלי ברוניסלבה‪ ,‬סופיה גרסט‪ ,‬אלינה לאנג ואודהיה פוקט‪ .‬תודה למנהל ענף‬ ‫האקרובטיקה ולמאמנים יניב וייסמן‪ ,‬נור בן נון ואלי פורמבה‪.‬‬ ‫אלופי ישראל בטאקוונדו!‬ ‫תחום הטאקוונדו ממשיף לקטוף‬ ‫תארים! באליפות שנערכה‬ ‫בירושלים בחנוכה זכו גל נשר‬ ‫מחולדה במקום הראשון‪ ,‬נגב‬ ‫רוקח מבית חשמונאי במקום‬ ‫השני ואילה בר ממשמר איילון‬ ‫עומר שני – אלופת ישראל בשחייה!‬ ‫במקום השלישי‪ .‬תודה למנהל‬ ‫עומר שני ממושב סתריה‪ ,‬תלמידת כיתה ח’‬ ‫האגודה‪ ,‬צפריר קוממי ולמאמנים‬ ‫בתיכון אית”ן‪ ,‬הוכתרה כאלופת ישראל לגילאי‬ ‫אבנר שלגי‪ ,‬אסף בייגן ואופק קלי‬ ‫‪ 14‬באליפות “ארנה” במכון וינגייט‪ ,‬עם שלוש‬ ‫על המסירות וההשקעה שמביאה‬ ‫מדליות זהב במשחי ‪ 100 ,50‬ו‪ 200-‬מטר חזה‬ ‫להישגים המרשימים‪.‬‬ ‫ומדליית ארד בשליחות‪ .‬המועצה גאה בך‪,‬‬ ‫עומר!‬ ‫הישגים להפועל ירושלים‪-‬גזר בשחייה‬ ‫ענף הטניס ממשיך לעלות‬ ‫שמונה שחיינים מהמועדון הצעיר‪ ,‬שנפתח לפני שנה‬ ‫גאווה של ט ניסאים! דניאל שלו מכפר שמואל הגיע‬ ‫בלבד‪ ,‬העפילו לגמר אליפות ישראל בבריכות קצרות‪.‬‬ ‫לרבע גמר בתחרות ווילסון הארצית‪ ,‬ותומר ניסים‬ ‫גבי כהן בלטה במיוחד עם שתי מדליות כסף ומדליית ארד‬ ‫וכרמל גלבנד הגיעו לשמינית הגמר‪ .‬שלושת השחקנים‬ ‫– כמשתתפת הצעירה ביותר בגמר הבוגרות כשהיא בת‬ ‫מתאמנים בהדרכת עינב שבח‪ ,‬בשלוחת חוגי המועצה‬ ‫‪ 13‬בלבד! תודה והערכה למאמן השחייה לאון ספקטור‪.‬‬ ‫בבית חשמונאי‪ .‬אנחנו גאים בכם ובטוחים שתגיעו‬ ‫כמה גאווה!‬ ‫להישגים נוספים!‬ ‫מרץ ‪31 | 2026‬‬ ‫שירותי‬ ‫המים‬ ‫והביוב‬ ‫עוברים לחברה‬ ‫לפיתוח גזר‬ ‫האם כל ישוב יכול להצטרף?‬ ‫מה משתנה –‬ ‫בשמחה! המטרה היא שיפור השירות וכולם יכולים להצטרף‪.‬‬ ‫למה זה טוב ומי ינהל את המים והביוב?‬ ‫המועצה מעריכה יחד עם היישוב ורשות המים את שווי‬ ‫בשנים האחרונות מערכות המים והביוב ביישובים כפריים‬ ‫מערכת המים של היישוב‪ ,‬ובהתאם נקבע סכום התשלום‬ ‫מתמודדות עם אתגרים גדולים‪ :‬תשתיות ישנות‪ ,‬תקלות‬ ‫שישלם היישוב בגין המעבר‪.‬‬ ‫מורכבות והצורך בהשקעה ארוכת טווח‪.‬‬ ‫התושבים מרוויחים מיד – בחשבון אחיד‪ ,‬נמוך יותר ובתעריף‬ ‫המועצה האזורית גזר מצטרפת למהלך ארצי שמובילה‬ ‫רשות המים‪ ,‬ומתקדמת למודל של ספק מים כפרי רב־יישובי‬ ‫מוגן מעליות‪.‬‬ ‫שינוהל ע"י החברה הכלכלית של המועצה ‪ -‬החברה לפיתוח‬ ‫גזר‪ .‬גוף מקצועי‪ ,‬בבעלות המועצה‪ ,‬שמנהל את המים עבור‬ ‫איך החשבון שתקבלו יראה עבור ישוב שהמועצה‬ ‫היישובים במועצה‪ ,‬שיבחרו בכך‪ ,‬ואת תחום הביוב עבור כלל‬ ‫ישובי המועצה‪.‬‬ ‫מנהלת לו רק את הביוב ולא את המים?‬ ‫כל זאת כדי לשפר את השירות‪ ,‬להשקיע בתשתיות‪ ,‬לצמצם‬ ‫עד כה קיבלתם מהמועצה תלוש אחד בו חוייבתם על‬ ‫תקלות ודליפות מהתשתית הציבורית‪ ,‬ולהבטיח אספקת‬ ‫הארנונה והביוב‪.‬‬ ‫מים אמינה לאורך זמן‪.‬‬ ‫מעתה תקבלו מהמועצה את החשבון עבור הארנונה‪,‬‬ ‫ואת החשבון עבור הביוב תקבלו מ"החברה לפיתוח גזר"‪.‬‬ ‫מה התושבים מרוויחים?‬ ‫תשתיות משודרגות‬ ‫ואיך ישולם החשבון?‬ ‫שקיפות ופיקוח‬ ‫לבעלי הוראות קבע בכרטיס אשראי ‪ -‬תשלח הודעת ‪SMS‬‬ ‫תעריף ארצי אחיד ומפוקח ליישוב שהמועצה מנהלת‬ ‫לאישור המשך החיוב בהוראת הקבע הקיימת‪.‬‬ ‫לו הן את המים והן את הביוב‪.‬‬ ‫לבעלי הוראת קבע בבנק ‪ -‬תשלח הודעת ‪ SMS‬עם הנחיות‬ ‫לחידוש הוראת הקבע‪.‬‬ ‫מה המשמעות של תעריף אחוד?‬ ‫תעריף אחוד הוא תעריף שנקבע ומפוקח על ידי מועצת‬ ‫רשות המים הממשלתית‪.‬‬ ‫חושבים שיש בעיה בחשבון שקיבלתם?‬ ‫כאשר השירות ניתן על ידי גופים שונים‪ ,‬התעריפים משתנים‬ ‫דברו איתנו‪ .‬השאירו הודעה במוקד המועצה‬ ‫תכופות‪ ,‬אינם ניתנים להגנה ואף עולים מעת לעת‪.‬‬ ‫בטלפון ‪ ,08-9274001‬ונחזור אליכם עם תשובות!‬ ‫בשנים הקרובות אנחנו צופים עליה בתעריפי הביוב‪ .‬לישוב‬ ‫בתעריף אחוד לא ישתנה התעריף והוא מקבל הגנה‪ .‬ישוב‬ ‫שמשלם בנפרד את המים לא יהיה מוגן מעליית תעריפים‪.‬‬ ‫מים הם תשתית חיים‪.‬‬ ‫האם זה פוגע ביישוב?‬ ‫אנחנו דואגים שהם יעבדו טוב‬ ‫לא‪ .‬המועצה לוקחת אחריות על תשתית מורכבת ‪-‬‬ ‫היום ובעתיד‪.‬‬ ‫כדי להקל על היישובים ולשפר את השירות‪.‬‬