מסמך הדו"ח (ללא שנה) - qbialik

עמוד 1

ביקורת בנושא

המועצה הדתית

בעיריית קריית ביאליק

לשנים 9002 - 9022

עמוד 2

עיריית קריית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,21 קריית ביאליק 90200 תאריך:

4/22/9029

טלפון: 04-8080808 פקס: 04-8082008

ביקורת בנושא המועצה הדתית

תקציר מנהלים

להלן עיקרי ממצאים, מסקנות והמלצות מדו"ח ביקורת שנערך בעיריית קריית

ביאליק בנושא מועצה הדתית בקריית ביאליק.

 לשם קבלת החלטות רצוי לעיין בדו"ח המלא.

במהלך החודשים מרץ- אוגוסט 2102 נערכה ביקורת אשר בחנה את נאותות

פעילותן של המחלקות השונות במועצה הדתית ושל תהליכי העבודה והבקרה

הנהוגים בהן, לרבות הליך גביית אגרות מתושבים בגין שירותים הניתנים על ידי

המועצה הדתית, והליך מתן הנחות לתושבים מתשלומי האגרות.

להלן עיקרי הדו"ח:

.2 רקע

.1.1 המועצה הדתית עוסקת במתן שירותי דת לתושבי העיר, בכל

התחומים להם נזקקים התושבים, כגון פיקוח על כשרות ושחיטה ועל

הפרשת תרומות ומעשרות, מתן שרותי רבנות ועריכת נישואין, הקמת

עירוב, פעולות לשמירה על טהרת המשפחה, פעולות תרבות תורנית,

תמיכה במוסדות דת וגניזת כתבי קודש.

.1.1 המועצה אינה מעסיקה רב ראשי מאז 2112 מועד בו יצא הרב הראשי

הקודם לגמלאות, את תפקיד הרב ממלא לעת עתה בהתנדבות הרב

עמוד 3

הראשי של עכו. כמו כן המועצה אינה עוסקת בקבורה ובהפעלת בית

עלמין. (ראה הערה ,2.0 עמ' )6

.1.1 המועצה הדתית מתנהלת על פי חוק שירותי הדת היהודיים נוסח

משולב התשל"א ,0290 תקנות תקציבי שירותי הדת היהודית

התשמ"ה .0291

.1 הנהלת המועצה

.1.1 למועצה אין מבקר פנים, ולמרות שהיא מינתה אחד מחבריה לתפקיד

זה , לדעתה תפקידו לפעול כעין ועדת ביקורת בלבד. (ראה הערה ,9.2

עמ' )00

.1.1 ועדות ביקורת אינה מתכנסת. (ראה הערה ,9.2 עמ' )00

.1.1 מבקר פנים / ועדת ביקורת לא הגישו דו"חות ביקורת. (ראה הערה

,9.2 עמ' .)00

.1.2 אין הקפדה על חתימת הפרוטוקולים של ישיבות חברי המועצה ע"י

היו"ר. (ראה הערה ,01.1 עמ' .)01

.1 תקציב המועצה

.1.1 הצעת התקציב לשנת 2102 אושרה באיחור. (ראה הערה ,00.0.2 עמ'

.)01

.1.1 ההצעה מתבססת על ביצוע ליום 11/6/02 בלבד כאשר היא הוגשה

לקראת סוף השנה. (ראה הערה ,00.0.1 עמ' .)01

.1.1 משכורתו של רב העיר תוקצבה במשך 1 שנים למרות שאין רב עיר.

(ראה הערה ,00.0.1 עמ' .)01

.2 נהלים

.2.1 אין ספר נהלים. (ראה הערה ,2.0 עמ' .)02

.2.1 שעות קבלת קהל לנישואין אינן כפי שנדרש באמנת השרות. (ראה

הערה ,2.1 עמ' .)02

עמוד 4

.2.1 כספים

.2.2 ההפקדות בבנק אינם מבוצעות מדי יום, אלא מידי שבוע או יותר.

(ראה הערה ,02.1 עמ' .)20

.2.4 אין טיפול בעודפי כספים כדי להנות מריבית על פיקדונות. (ראה הערה

,02.1 עמ' .)20

.2.4 אין חשבון בנק בבנק הדואר כפי שנדרש באמנת השרות. (ראה הערה

,02.2 עמ' .)20

.4 מלאים

.4.1 אין מקום לאחסנת מלאי ולכן לא קיים מלאי. (ראה הערה ,01.0 עמ'

.)22

.4.1 באמצעות יצירת מלאי הייתה אפשרות להוזיל עלויות ולהשיג תנאי

תשלום טובים יותר. (ראה הערה ,01.2 עמ' .)22

.4 רכש

.4.1 לא קיימת ועדת קניות / רכש אשר תחליט בקשר להצעות ספקים.

(ראה הערה ,01.2 עמ' .)21

.4.1 רכישות רכוש קבוע בסכומים ניכרים לא נדונו בישיבות המועצה ולא

קיבלו ביטוי בפרוטוקולים שלה. (ראה הערה ,01.1 עמ' .)21

.7 גביה

.7.1 תעריפי השימוש במקוואות נמוכים מאלה הרשומים בחוזר מנכ"ל

.2111 (ראה הערה ,09.2 עמ' .)29

.7.1 הפיקוח על הגביה במקוואות אינו משביע רצון. יחד עם זאת, יתכן

וזהו הפתרון המתאים ביותר במצב הקיים. (ראה הערה ,09.1 עמ' .)29

עמוד 5

.8 טהרת המשפחה

גרעון גבוה מהמקובל לפי המשרד לשירותי דת למחלקה, אשר בעיקרו נובע

מעלות השכר. (ראה הערה ,09.2 עמ' .)22

להלן הדו"ח המלא:

.1 רקע כללי

.1.1 המועצה הדתית עוסקת במתן שירותי דת לתושבי העיר, בכל

התחומים להם נזקקים התושבים, כגון פיקוח על כשרות ושחיטה ועל

הפרשת תרומות ומעשרות, מתן שרותי רבנות ועריכת נישואין, הקמת

עירוב, פעולות לשמירה על טהרת המשפחה, פעולות תרבות תורנית,

תמיכה במוסדות דת וגניזת כתבי קודש.

.1.1 המועצה הדתית מתנהלת על פי חוק שירותי הדת היהודיים נוסח

משולב התשל"א ,0290 תקנות תקציבי שירותי הדת היהודית

התשמ"ה .0291

.1.1 המועצה הדתית היא גוף סטטוטורי שהוקם על-פי חוק שירותי הדת

היהודיים (נוסח משולב) התשל"א – ,0290 חוק תקציבי השירותים

הדתיים תש"ט - 0212 ותקנות המועצות הדתיות היהודיות (ניהול)

תש"ל - .0291

.1.2 המועצה הדתית מתמנה על-ידי שר הדתות, כאשר המועמדים למועצה

נקבעים לפי המכסות הבאות: %11 מומלצים על-ידי שר הדתות, %11

מומלצים על-ידי הרשות המקומית ו-%01 על-ידי הרבנות המקומית.

מספר חברי המועצה הדתית לא יעלה על מספר חברי מועצת הרשות

המקומית.

עמוד 6

.1 רקע ייחודי

.1.1 המועצה פעילה בתחומי רווקות ונישואין, ניהול והחזקת מקוואות,

השגחה ותעודות כשרות, עירובין, ותמיכה בפעילות תורנית. המועצה

אינה מעסיקה רב ראשי מאז 2112 מועד בו יצא הרב הראשי הקודם

לגמלאות, את תפקיד הרב ממלא לעת עתה בהתנדבות הרב הראשי של

עכו. כמו כן המועצה אינה עוסקת בקבורה ובהפעלת בית עלמין.

.1.1 מספר העובדים בשנים 2101-2100 היה 22 כאשר מתוכם 1 פנסיונרים

והשאר עובדים רגילים אשר בחלקם הועסקו במשרות חלקיות או

כעובדים זמניים בעיקר בתחום טהרת המשפחה.

.1.1 מליאת המועצה מורכבת מ- 9 חברים, ביניהם יו"ר, גזבר. בעלי זכות

החתימה הם יו"ר וגזבר המועצה.

.1.2 חברי המועצה מתכנסים לישיבות בדרך כלל מידי חודש בחדשו אך

לעיתים מרווח הזמן גבוה יותר. חלק מהנושאים נידונים בועדות

מצומצמות יותר אשר הוקמו ע"י חברי המועצה.

.1.4 הפעילות השוטפת של המועצה מנוהלת ע"י יו"ר המועצה ומזכיר

המועצה.

.1.4 ספרי הנהלת החשבונות מנוהלים ע"י מנהל חשבונות חיצוני

ומבוקרים ע"י רו"ח חיצוני.

.1.7 המועצה מגישה מידי שנה דו"חות כספיים מבוקרים בתבנית שנקבעה

ע"י המשרד לשירותי דת.

.1.8 המועצה עורכת תקציב ומגישה אותו לאישור המשרד לשירותי דת,

בדרך כלל לפני תחילת שנת התקציב.

עמוד 7

.1 הבסיס החוקי

.1.1 חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), תשל"א-.0290

.1.1 תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), תש"ל-.0291

.1.1 הוראות שירותי הדת (שכר של ממונה בעל סמכות הכרעה ושל ראש

מועצה דתית), התשס"ה-.2111

.1.2 תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות), תשמ"ה -

.0291

.1.4 תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-.0292

.1.4 חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-.0291

.1.7 חוזר מנכ"ל משרד הדתות סג/,0 פברואר .2111

.1.8 פקודת העיריות.

.2 מטרת הביקורת

.2.1 דוח קודם בנושא המועצה הדתית נכלל בדוח מבקר העירייה לשנת

.2112 הדוח כולל ממצאי ביקורת בתחומים הבאים: מליאת המועצה;

ועדות המועצה; תקציב ודוחות כספיים; מחלקת כשרות; מחלקת

נישואין וקמחא דפסחא.

.2.1 הביקורת הנוכחית שמה לה למטרה לערוך בדיקה בנושא תקציב

המועצה, נהלים, ניהול שוטף של כספי המועצה, מלאים, רכש, גביה,

מקוואות ובדיקת מעקב אחר תיקון הליקויים בחלק מהנושאים

שנדונו בדוח האמור וכן לסקור מספר נושאים מהותיים הנוגעים

להתנהלות המועצה.

.2.1 איתור חריגות מחוקים, הוראות ונוהלי עבודה.

.2.2 איתור חריגות מסמכויות.

.2.4 איתור מקרים בהם קיים חשד לפגיעה בטוהר מידות מצד עובדי

המועצה הדתית.

עמוד 8

.2.4 איתור מקרים בהם קיימת פגיעה בחיסכון, בשמירה על הרכוש

וביעילות העבודה.

.2.7 הביקורת מתכוונת לבדוק את המועצה הדתית בקריית ביאליק,

לרבות הנושאים הבאים: נהלי המחלקה, הרכב המועצה, ועדה ובקרה

פנימית של המועצה, תקציב המועצה, קופת המועצה, וכספים והנחות

במועצה.

.2.8 כמו כן הביקורת מתכוונת לבחון האם פעילות העירייה בתחום

מתבצעת תוך שמירה על חוקיות, סדירות, עקרון השוויון, חסכון,

יעילות, שקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות.

.4 עזרים לביצוע הביקורת

.4.1 דוחות כספיים של המועצה הדתית לשנים .2112-2102

.4.1 תקציבי המועצה הדתית לשנים .2112-2102

.4.1 תיקי פתיחת תיק נישואין.

.4.2 קלסר הנחות.

.4.4 קלסר רכש וספקים.

.4.4 ספרי הנהלת חשבונות לשנת .2100

.4.7 אמנת שירות של המועצה הדתית אל מול הציבור.

עמוד 9

.4 היקף הביקורת

.4.1 במהלך החודשים מרץ- אוגוסט 2102 נערכה ביקורת אשר בחנה את

נאותות פעילותן של המחלקות השונות במועצה הדתית ושל תהליכי

העבודה והבקרה הנהוגים בהן, לרבות הליך גביית אגרות מתושבים

בגין שירותים הניתנים על ידי המועצה הדתית, והליך מתן הנחות

לתושבים מתשלומי האגרות.

.4.1 הביקורת בדקה את פעילות המועצה לשנים .2100-2112

.4.1 הביקורת הסתמכה על הוראות החוק כפי שמופיעות בסעיף 2 בדו"ח

זה.

.4.2 הנתונים התקבלו ע"י המחלקות השונות בעירייה שהמציאו מצגים,

נתונים ומסמכים. לצורך ניתוח הנתונים, הניח המבקר כי המידע

שהתקבל הינו שלם, מדויק ומעודכן ככל האפשר.

.4.4 הביקורת בוצעה ע"י גב' הילה דרור, סטודנטית לביקורת

באוניברסיטת חיפה וע"י מר אייל לוי, המבקר הפנימי.

.4.4 הביקורת מודה על שיתוף הפעולה החיובי במהלך עבודתה עם יו"ר

המועצה הדתית ומזכיר המועצה הדתית וצוות העובדים במועצה.

עמוד 10

.7 מבנה המועצה הדתית

.7.1 המועצה הדתית בקריית ביאליק כפופה אדמיניסטרטיבית לעירייה

את הניהול בפועל מבצע הממונה בעל סמכות ההכרעה.

.7.1 מבחינה הלכתית כפופה המועצה הדתית לרב הראשי של העיר. כיום

תפקיד זה מאויש באופן זמני ובהתנדבות ע"י הרב הראשי של עכו.

.7.1 להלן תרשים מבנה ארגוני של המועצה הדתית בקריית ביאליק:

מועצה דתית

קריית ביאליק

יו"ר המועצה

רב העיר

הדתית

עובדת ניקיון

מזכיר המועצה

מחלקת נישואין

מחלקת מקוואות ועירובין

מחלקת כשרות

פקידת קבלת קהל

מדריכת כלות

מנהל המחלקה

ואחראית המחלקה

אחראי תחזוקת מקוואות

משגיחים חיצוניים

בלנית ראובן

בלנית צור

שלום

עמוד 11

.8 בקרה וביקורת

.8.1 ע"פ סעיף 0 ()1 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-,0222 חלה חובה

למנות מבקר פנימי במועצה הדתית שהוקמה מכוח שירותי הדת

היהודיים (נוסח משולב), התשל"א- .0219

.8.1 בישיבת המועצה מיום 20/00/01 הוחלט כי אחד מחברי המועצה

ישמש כמבקר פנים. היות ומבקר פנים אינו יכול להיות חבר במועצה,

יש למנות מבקר פנים חיצוני. לדעת המועצה, המינוי שבוצע הוא כעין

ועדת ביקורת, אך לא מצאנו בפרוטוקולים מינוי של חברים נוספים

לוועדה וכן לא מצאנו דו"חות שהגישה על עבודתה.

הביקורת מעירה כי במועצה הדתית קריית ביאליק לא מונה מבקר

פנימי. בתשובה להערת הביקורת נמסר מהמועצה כי ועדת הביקורת

משמשת כגוף מבקר.

אם זאת, הוועדה אינה מוציאה דוחות כלשהם על עבודתה.

.8.1 המועצה הדתית אינה פועלת בהתאם לתכנית עבודה שנתית מפורטת

כך שאין מעקב אחר ביצוע הפעולות המתוכננות והשוואה עם תקופות

מקבילות.

עמוד 12

.9 נהלים

.9.1 למועצה אין ספר נהלים. למרות שהדבר אינו תקין ורצוי לקבוע

נהלים לתפעול המועצה, הפגיעה באיכות השירותים שמגישה

המועצה, היא קטנה אם בכלל מכיוון שעל כל תחום פעילות למעט

מקוואות, אחראי עובד אחד בלבד על תחום הפעילות במלואו, כך

שאין צורך בהגדרה פרטנית של תפקידים כבמקומות אחרים וכמו כן

מדובר בעובדים ותיקים אשר פועלים מתוך תחושת שליחות וממלאים

את תפקידיהם זמן רב ותפקידיהם מוכרים להם היטב.

.9.1 גם אם כיום המועצה פועלת ללא נהלים, חשוב שיהיו נהלים, כדי שכל

מי שיבוא במקום העובדים הקיימים ידע את תפקידו ואת ייעודו

במערכת הכוללת.

.9.1 המועצה מחויבת לאמנת שרות שנקבעה ע"י המשרד לשרותי דת אשר

בה נאמר כי היא תפעל על פי כללי מינהל תקין אך זוהי אמנה מאוד

כללית ואינה מתייחסת לצורת הביצוע של תפקודי העובדים.

.9.2 הביקורת מעירה כי שעות קבלת קהל בענייני נישואין ורווקות היו

אמורות להיות לפי האמנה בבקרים של כל ימי העבודה בשבוע אך

בפועל הם רק בבקרים של ימי ב' , ד' ו-ה' בשבוע. במידה והמועצה

הגיעה למסקנה כי ימי קבלת הקהל מספיקים, עלייה לנמק

מסקנתה זו.

עמוד 13

.11 מליאת המועצה

.11.1 לפי חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-,0290

המועמדים למועצה יוצעו לפי המכסות: שר הדתות-%11; הרשות

המקומית- %11; הרבנות המקומית- %.01

.11.1 המועצה הדתית בקריית ביאליק כוללת 9 חברים במליאת המועצה,

הרכב המועצה הדתית חודש בפעם האחרונה, בספטמבר .2101

.11.1 ע"פ תקנות המועצות הדתיות (ניהול) תש"ל-,0291 פרק ד': ישיבות

המועצה וסדריהן :00,02 המועצה תקיים לפחות ישיבה רגילה אחת

לחודש , אולם רשאית...שלא לקיים ישיבות רגילות בחודשי ניסן

ותשרי...ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבה שלא מן המניין...

ע"פ סעיף 01 בתקנות אלו, את ההזמנות לישיבות יש לשלוח לפחות

שלושה ימים לפני מועד הישיבה:

להלן תדירות כינוסן של ישיבות המועצה:

.2 בבדיקתנו נמצא כי שמאז חידוש הרכב המועצה ב2/9020

המועצה מתכנסת בתדירות סבירה, אולם אין הקפדה על

חתימה על הפרוטוקולים ע"י יו"ר המועצה.

עמוד 14

.11.2 ועדות המועצה

.11.2.1 עפ"י תקנות המועצות הדתיות (ניהול) תש"ל-,0291 פרק ה':

"המועצה רשאית לבחור ועדות קבועות או ארעיות, מתוך חברי המועצה ומחוצה לה,

בענינים הקשורים לתפקידיה; החלטות הועדות יועברו לאישור המועצה".

הביקורת מצאה כי במועצה הדתית בקריית ביאליק הוקמו מספר ועדות:

ועדת תמיכות, ועדת הנחות וועדת תרבות. בנוסף הוחלט על הקמת ועדת

ביקורת וועדת משמעת.

.11 תקציב

.11.1.1 הצעת התקציב נערכת ע"י מנהל החשבונות ובהתייעצות עם יו"ר

ומזכיר המועצה ומוגשת לאישור לקראת תחילת שנת הכספים.

.11.1.1 הצעת התקציב של שנת 9029 הוגשה בתאריך 90/29/22 אולם אושרה

לאחר תחילת שנת הכספים.

.11.1.1 ההצעה מתבססת על ביצוע ליום .00/1/22 לא ברור מדוע לא הסתמכה

על ביצוע מעודכן יותר כאשר הוגשה לקראת סיום שנת הכספים.

.11.1.2 משכורתו של רב העיר תוקצבה ב- 080,000 ₪ כאשר לא נבחר עדיין

רב עיר וטרם ידוע מתי יערכו הבחירות. גם בשנים 2100 ו- 2101

תוקצבה המשכורת לרב העיר בסך דומה של 111,111 ₪ ו- 111,111 ₪

והדבר יצר למועצה עודפי כספים משמעותיים אשר שמשו בחלקם

להגדלת פעולות תרבות.

הערה זו בקשר לתקצוב עודף, מצויה בדו"חות הכספיים של המועצה

לשנים .2101-2100

ראוי לציין, כי המועצה מחוייבת לתקציב רב עיר גם אם אין רב בפועל.

תיקצוב המשרד לשירותי דת כולל רב במשרה מלאה ולכן נדרש תקצוב

מקביל של העירייה. אם המשרה אינה מאוישת יכולה המועצה לשנות

עמוד 15

את תקציבה במהלך השנה להוצאות חד פעמיות כמו תרבות תורנית

וכדומה.

.11.1 השתתפות הממשלה והעירייה בתקציב המועצה הדתית

.11.1.1 בחוק שירותי הדת היהודיים התשל"א 0290 סעיף 00 (לפי ניסוחו נכון

לשנת 2112 ושנת )2100 נקבע כי בהוצאות תקציב המועצה הדתית

ישאו הממשלה בשעור של %11 והרשות המקומית בשעור של %.61

זאת בניכוי ההכנסות העצמיות של המועצה הדתית מאגרות שירותים

שהיא מספקת לציבור.

.11.1.1 בשנת 2101 הוחלט על ידי המשרד לשירותי דת לאשר השתתפות ב-

%11 מסך התקציב.

.11.1.1 הביקורת בדקה את השתתפות העירייה והממשלה בתקציב המועצה

השנים 2100-2112 ולהלן הממצאים:

.11.1.2 מהטבלה לעיל עולה כי בשנת 9002 תקצוב המועצה הדתית ע"י

הממשלה והעירייה לא נעשה בשעורים המתחייבים מהוראות חוק

שירותי הדת, אם כי בשיעור זניח של 22,109 ש"ח.

.11.1 השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנת 2101

עמוד 16

.11.1.1 להלן הסברי המועצה לחריגה מהתקציב:

א. גביית חובות משנים קודמות ופתיחת עסקים חדשים.

ב. בתקציב נלקח שכר רב בסך 111 אלפי ₪ והמשרה לא אוישה בפועל.

ג. גידול בעלויות השכר ובאחזקת המקוואות.

ד. לא בוצעה כל הפעילות שתוקצבה עקב בעיה כלכלית.

ה. בוצעו פעולות תרבות מעבר לצפי בתקציב.

ו. משרת יו"ר אוישה לקראת סוף שנה.

ז. הוצאות פחת שלא נלקחו בבניית התקציב.

עמוד 17

.11.2 השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנת 2100

.11.4 להלן הסברי המועצה לחריגה מהתקציב:

א. גידול בהכנסות מאגרות נישואין מעבר לצפי התקציבי.

ב. גידול מעבר לתקציב בשל פתיחת עסקים חדשים וגביית חובות עבר.

ג. גידול במספר הטובלים במקוואות.

ד. לא מונה רב עיר שתוקצב בתקציב.

ה. גידול בהוצאת אחזקת המקוואות בעיקר עקב התייקרות הסולר.

ו. לא בוצעו פעולות עירוב שתוקצבו.

ז. ביצוע פעולות תרבות מעבר לצפי התקציבי.

ח. הגדלה בחיוב שכירות ע"י הרשות המקומית שלא תוקצב

עמוד 18

.11.4 השוואה בין התקציב לבין הביצוע בפועל

.11.4.1 הביקורת ערכה השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנים 2100-2101

מהשוואה זאת עלו הממצאים הבאים:

.11.4.1 שנת 9020

.11.4.1.1 ההכנסות העצמיות בשנה זו גבוהות ב- 22,212 ₪ מהתחזית

השנתית כתוצאה מגביית חובות מנים קודמות ופתיחת

עסקים חדשים בעלי היתר כשרות.

.11.4.1.1 בתקציב נלקח שכר רב בסך 111 אלף ₪ ללא שאוישה בפועל.

.11.4.1.1 ביצוע ההוצאות בתחום טהרת המשפחה היה גבוה ב –

009,119 ₪ מעל התקציב כתוצאה מעלויות שכר והחזקת

המקוואות..

.11.4.1.2 ביצוע הוצאות בתחום פעולות התרבות היה גבוה ב- 001,116

₪ עקב גידול בפעולות התרבות.

.11.4.1.4 סה"כ ההוצאות היו נמוכות מהתקציב ב- 290,922 ₪.

.11.4.1.4 ביצוע התקציב הסתכם בעודף בסך 229,221 ₪.

עמוד 19

.11.4.1 שנת 9022

.11.4.1.1 ביצוע ההכנסות בשנת 2100 הסתכם לכדי 2,191 אלף ש"ח

לעומת תקציב של 2,121 אלף ש"ח, כאשר מכלל ההכנסות

212 אלף ש"ח הינן הכנסות משרד ראש הממשלה ו- 0,129

אלף ש"ח הינן הכנסות מהרשות המקומית, 211 הינן הכנסות

עצמיות. ההפרש בין הביצוע לתקציב הסתכם ב- 61 אלף

ש"ח כאשר כל ההפרש בין התקציב לביצוע מתייחס

לתקבולים העצמיים ובעיקר בנושא רבנות ונישואין וכשרות.

.11.4.1.1 בהיבט התשלומים – סה"כ התשלומים הסתכמו ב- 2,111

אלף ש"ח לעומת תקציב של 2,121 אלף ש"ח כאשר ההפרש

של 21 אלף ש"ח הינו הפרש נטו משום שישנם סעיפים אשר

בהם היה ביצוע חסר כגון רבנות ונישואין – הביצוע היה 221

אלף ש"ח לעומת תקציב של 121 אלף ש"ח קרי ביצוע חסר

בסך 111 אלף ש"ח בעיקר עקב תקציב שכר רב עיר שאינו

קיים בפועל.

.11.4.1.1 מאידך ישנם סעיפים שהיה ביצוע ביתר כגון טהרת המשפחה

כאשר הביצוע היה 121 אלף ש"ח לעומת תקציב 191 אלף

ש"ח, וההפרש בסך 021 אלף ש"ח מוסבר ע"י המועצה

הדתית בהתייקרות הסולר.

.11.4.1.2 נושא נוסף שבו היה ביצוע הגבוה מהותית מהתקציב הינו

סעיף פעולות תרבות כאשר הביצוע היה 262 אלף ש"ח לעומת

תקציב של 010 אלף ש"ח קרי הפרש 060 אלף ש"ח (%061

מעל התקציב) כאשר המועצה מסבירה זאת בביצוע פעולות

תרבות מעבר למה שצפו.

עמוד 20

.11.4.1.4 ישנם סעיפים נוספים אך הם נמוכים לעומת אלה שפורטו

לעיל.

.11.4.1.4 תקן כח אדם הינו 01.1 משרות כאשר ממוצע כח אדם הוא

בתחום הנ"ל.

.11.4.1.7 עלות השכר בשנת 2100 הסתכמה לסך כולל של 0,011 אלף

ש"ח (לא כולל גמלאים בסך 911 אלף ש"ח) לעומת עלות שכר

של 291 אלף ש"ח (לא כולל גמלאים בסך 662 אלף ש"ח)

בשנת .2101

.11.4.1.8 כן יש לציין, שסה"כ הוצאות כלליות הסתכמו לסך 090 אלף

ש"ח, לעומת ביצוע של 019 אלף ש"ח בשנה קודמת.

.11.4.2 עפ"י סעיף 9ב. לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב):

"(א) מועצה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי-שנתיים (להלן - דוחות כספיים); ראש

המועצה וגזבר המועצה או אחד מחבריה, אם אין גזבר למועצה, יחתמו על הדוחות

הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות

הכספיים החצי-שנתיים (להלן - דוחות מבוקרים), והם יידונו במועצה ויוגשו לשר."

.1.1.1 הביקורת מצאה כי מנהל חשבונות המועסק על ידי המועצה

הדתית, אריה טוכמן, ממשרד ר.א.י. טוכמן שרותי ניהול

בע"מ, עורך את הנתונים במהלך השנה ומעביר את ממצאיו

למשרד רו"ח חיצוני. כולל ביצוע דוחות חצי שנתיים, כנדרש

בהוראות החוק.

.1.1.1 הדוחות השנתיים המבוקרים ע"י רואה החשבון, הועברו

למועצה, וכן הובאו לדיון במליאת המועצה, כנדרש בהוראות

החוק.

עמוד 21

.11 כספים

.11.1 המועצה גובה עבור השירותים שהיא נותנת אגרות שונות וממציאה

למשלמים קבלות ממוחשבות ממוספרות. האגרות הם בעיקר

בסכומים נמוכים והם משולמים במזומן או בשיקים לפרעון מיידי.

יחד עם זאת היא מקבלת את עיקר הכנסותיה מהמשרד לשירותי דת

ומעיריית קריית ביאליק בסכומים גבוהים יחסית. הסכומים הגבוהים

מופקדים בבנק סמוך למועד קבלתם ואילו הסכומים הקטנים

מופקדים מדי מספר ימים.

.11.1 באמנת השרות נקבע כי המועצה תאפשר תשלומי אגרות באמצעות

בנק הדואר אך בפועל, אין הדבר מבוצע.

.11.1 ההתנהלות הנ"ל לדעתנו אינה תקינה מכיון שהיה צריך להפקיד

מידי יום ביומו את הסכומים המתקבלים באותו יום בעיקר כדי

להפיק את הרווח שאפשר לקבל מעודפי הכספים שבבנק, באמצעות

העברתם לפקדונות קצרי טווח, אך גם בבטחון הכספים במניעת

אפשרות לחזרת שיקים אפשרית עקב עיכוב בהפקדתם.

.11.2 המועצה אינה דואגת לנתב את הכספים העודפים שלה לפקדונות

לטווח קצר וע"י כך מפסידה רווחים שהייתה יכולה להפיק מכך.

.11.4 בתחום התשלומים, הפעילות מתנהלת על פי החוק והמועצה מקפידה

לשלם תמורת חשבוניות מס ולדרוש אישורים מהספקים על גובה

הניכוי למס הכנסה והיא מנכה מהתשלומים בהתאם לאישורים

המומצאים לה.

עמוד 22

.11 מלאים

.11.1 המועצה אינה רוכשת ציוד משרדי בהיקפים גדולים ולכן המלאים

שקיימים במשרדיה לתום השנה הם בסכומים מזעריים שאינם

דורשים ספירה או ניהול מערכת עזר למלאי. כמו כן אין למועצה

מחסן כך שהיא מוגבלת בגובה רכישותיה.

.11.1 יתכן שאם היה לה מקום להחסנת ציוד משרדי, הייתה יכולה לבצע

רכישות בהיקפים ניכרים, דבר שהיה מוזיל את סכומי העלות

בסכומים משמעותיים.

.11.1 גם מלאי הסולר במקוואות אינו גדול מאחר והמיכלים במקוואות

אינם גדולים כך שכל נושא המלאי במועצה אינו מהותי.

.11.2 המועצה התקינה בשנת 2100 במקוואות מתקנים סולארית לחימום

אשר חוסכים בצורה משמעותית בסולר וע"י כך היא מוזילה בצורה

משמעותית את עלות ההסקה בהם, ומפחיתה עוד יותר את

ההזדקקות ליצירת מלאים ניכרים של סולר.

עמוד 23

.12 רכש

.12.1 כאמור בסעיף הקודם סכומי הרכישה של המועצה הם בדרך כלל

נמוכים ואינם דורשים פרסום מכרזים, אולם בתחום רכישת הסולר

להסקה למקוואות , המהווה את עיקר רכישתה מבחינת גובה סכומי

הרכישה , יו"ר המועצה פונה מידי פעם לגורמים שונים בענף ומבקש

לקבל הצעות מחיר כדי להוזיל את העלויות ולקבל תנאי אשראי

טובים יותר.

.12.1 המועצה חייבת למנות מבין חבריה ועדת קניות / רכש, אשר תחליט

בקשר לקביעת ספקים בעיקר בתחום רכישת הסולר לחימום כדי

למנוע לזות שפתים בקשר לבחירת ספקי המועצה.

.12.1 הביקורת ממליצה שרכישות בהיקפים גבוהים יחסית של רכוש

קבוע כגון: רכישת ריהוט חדש למשרדים ורכישת מתקנים

סולאריים למקוואות יקבלו ביטוי בפרוטוקולים של ישיבות המועצה.

בפרוטוקולים לא נמצאו אישורים של חברי המועצה לרכישות הנ"ל.

עמוד 24

.14 גביה

.14.1 המועצה גובה אגרות שונות עבור שירותים שהיא מעניקה לתושבי

העיר.

.14.1 תעריפי הגביה עבור רישום לנישואין ותעודת רווקות הם כמפורסם

ע"י המשרד לשירותי דת 611 ₪ עבור רישום ו-011 ₪ עבור תעודת

רווקות כאשר ניתנות הנחות לפי כללים הקבועים בתקנות שרותי

הדת היהודיים.

.14.1.1 להלן הנתונים של מחלקת הנישואין:

.14.1 בבדיקה מדגמית של ההנחות שניתנו בשנת 2101-2100 עולה כי פרט

להנחה אחת שניתנה לחייל, שאר ההנחות ניתנו לסטודנטים/יות

דהיינו הנחה של %11 משיעור האגרה בהתאם לכללים הקבועים

בתקנות הנ"ל.

עמוד 25

.14 פיקוח על הכשרות והשחיטה

.14.1 מסמכותה של המועצה הדתית לפקח על נושא כשרות והשחיטה.

.14.1 עובדי המועצה מבצעים השגחה לקיום הכשרות בבתי עסק ויצרנים

המוכרים מזון.

.14.1 במחלקה נמצאים 22 משגיחי כשרות אשר מפקחים על 11 בתי עסק

בענפי המזון השונים ובגדלים שונים.

.14.2 משכורות המשגיחים משולמות ע"י בתי העסק עצמם, אשר משלמים

בנוסף לכך אגרות כשרות למועצה הדתית אשר הסתכמו בשנת 2100

בסך כ- 90 אלף ₪.

.14.4 אגרות הכשרות נגבות בהתאם לחוזר מנכ"ל 2111 והם גדלו בשנת

2100 מסך 62 אלף ש"ח לכ- 90 אלף ש"ח בעיקר לאור פתיחת עסקי

מזון חדשים.

.14.4 לפי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-,0291 המוסמך לתת

תעודות הכשר הוא רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל,

מקום השחיטה או מקום הייצור של המצרך.

.14.7 במתן תעודות הכשר, יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד. לפי ההגדרה

שבחוק, רב מקומי הוא "מי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות

הראשית שהוא רב בישראל, והוא מכהן כרב עיר, רב מועצה אזורית,

רב מושב או רב קיבוץ".

.14.8 הביקורת מצאה כי על תעודות הכשרות חותם רב העיר, כנדרש.

.14.9 המחלקה מטפלת בהוצאת תעודת כשרות, החל בשלב קבלת הבקשה,

בדיקת פרטיה וביקור במקום העסק וכלה בגביית אגרות הכשרות.

.14.11 המחלקה מקיימת גם פיקוח שוטף על הכשרות, ומעסיקה לשם כך רב,

הרב משה עזריאל. המחלקה אחראית מבחינה מקצועית גם למשגיחי

כשרות המקבלים את שכרם מבתי העסק שעליהם הם משגיחים.

עמוד 26

.17 גבייה במקוואות

.17.1 להלן השוואה בין תעריפי השימוש במקוואות לבין התעריפים לפי

חוזר מנכ"ל משנת :2111

.17.1 מטבלה זו עולה כי חלק ניכר מהתעריפים נמוכים יותר מאלה

המופיעים בחוזר מנכ"ל.

.17.1 ראוי לציין כי ההכנסות ממקוואות בשנת 2100 הסתכמו בשנת 2100

בסך כ- 10 אלף ש"ח בלבד. כך שגם אם הייתה המועצה גובה את

התעריפים הקבועים בחוזר מנכ"ל. לא נראה לביקורת שההכנסות היו

גדלות בצורה משמעותית מאחר וההפרשים בין התעריפים אינם

גבוהים.

.17.2 הגובים במקוואות הם העובדים האחראים על תחזוקתם. הגביה

נעשית באמצעות פנקסי כרטיסים הנתלשים מהם לפי תעריפי

התשלום השונים. הביקורת מבקשת לציין כי בשיטה זו אין אפשרות

לוודא כי כל הטובלים שלמו ומהו התעריף ששלמו.

.17.4 לפי הערכת מזכיר המועצה, התקנת שער אוטומטי או גביה ע"י חברת

גביה ייקרו את עלות האחזקה של המקוואות בצורה משמעותית

עמוד 27

ותוספת ההכנסות כתוצאה מכך אם תהיה לא תכסה את ההוצאות

הנוספות שיגרמו למועצה.

.18 טהרת המשפחה

.18.1 קיימים בעיר 2 מקוואות אחד בצור שלום לנשים ואחד ברח' ראובן

והכולל 2 אגפים לנשים ולגברים.

עמוד 28

נתונים נוספים:

.18.1 מתוך נתוני הגרעון של מחלקת טהרת המשפחה עולה כי הגרעון של

המחלקה נובע בעיקרו מעלות השכר של עובדי המחלקה.

.18.1 משיחה שקיים המבקר עם רו"ח יעקב זיצר שמשמש כרו"ח חיצוני של

העירייה ורו"ח של מספר מועצות דתיות ברחבי הארץ, התמחור

המקובל הוא שהגרעון במקווה נורמטיבי שבו מבוצעות כ- 2,111

טבילות שנתיות הוא כ-011 אלף ₪ לשנה ועל כן הגרעון של המחלקה

היה צריך להיות נמוך בהרבה מסך של 111 אלף ש"ח כפי שהיה בשנת

.2100

.18.2 לדעת הביקורת על חברי הנהלת המועצה הדתית לבחון כיצד ניתן

להוזיל את עלות כח האדם של המחלקה.

עמוד 29

.19 בדיקת שכר

.19.1 בשנת 2101 התבצעה ביקורת שכר במועצה הדתית ע"י נציג יחידת

האכיפה במשרד האוצר, שגילה מספר ליקויים בביקורתו והגיש דו"ח

ביקורת למועצה.

.19.1 בעקבות הדו"ח הנ"ל שיגר אליו מזכיר המועצה מכתב תשובה, ובו

הוא מונה את התיקונים השונים שבוצעו בעקבות הדו"ח כגון: התקנת

שעון נוכחות, הפחתת תוספות שכר ששולמו לעובדים שלא על פי

הנהלים או החוק וכן הסברים שונים על שאלות שהיו למבקר בעת

הביקורת, ניצול ימי חופשה ועוד.

.19.1 בשיחות עם יו"ר המועצה ומזכירה, התברר כי הליקויים אכן תוקנו

על ידם.

עמוד 30

תיקון ליקויים: השוואה לדו"ח ביקורת משנת 9002

בשנת 2112 בדק המבקר את פעילות המועצה לשנים .2116-2119

להלן רשימת הליקויים והאם הם תוקנו:

.1 במועצה הדתית קרית ביאליק לא מונה מבקר – לא תוקן. במועצה הדתית

מונתה וועדת ביקורת.

.1 המועצה הדתית אינה פועלת בהתאם לתכנית עבודה שנתית מפורטת - לא

תוקן.

.1 אי כינוס וועדות המועצה הדתית בתדירות הנדרשת – תוקן.

.2 אי כינוס מליאת המועצה הדתית בתדירות הנדרשת – תוקן.

.4 אי רישום פרוטוקולים של ישיבות המליאה – תוקן.

.4 תקצוב המועצה הדתית ע"י הממשלה והעירייה לא נעשה בשעורים

המתחייבים מהוראות חוק שירותי הדת – תוקן.

.7 לא מבוצעים דוחות חצי שנתיים –תוקן.

.8 הדוחות השנתיים המבוקרים ע"י רואה החשבון, הועברו למועצה, אך לא

הובאו לדיון במליאת המועצה, כנדרש בהוראות החוק - –תוקן.

.9 ליקויים בתחום כח אדם ושכר – תוקן.

.11 נמצא כי במועצה הדתית אין שעון נוכחות. כמו כן, עובדי המועצה הדתית לא

ממלאים כרטיס נוכחות בצורה ידנית ועל כן גם הם אינם חותמים על גיליון

נוכחות – תוקן.

.11 הביקורת מצאה כי ל- 1 עובדים ישנם מעל 11 ימי חופשה – תוקן.

.11 מזכיר המועצה, משמש לצד תפקידו במועצה הדתית כרב שעורך חופה

וקידושין, באופן פרטי ולאחר שעות העבודה, באופן שאינו מתיישב עם

הכללים שהוגדו – תוקן. יש לציין כי מייד ובסמוך לאחר דו"ח הביקורת

הקודם בעניין זה, הנושא טופל מיידית ע"י יו"ר המועצה הדתית בשיתוף

עמוד 31

היועץ המשפטי כך שנאסר על מזכיר המועצה לעבוד עבודה נוספת וההיתר

שניתן לו משנים עברו בוטל.

.11 שעות כוננות – כל נושא השכר נבדק על ידי יחידת האכיפה של משרד האוצר

ובו נמצאו ליקויים רבים בתחום שעות העבודה וחריגות שכר וכן אי החתמת

כרטיס נוכחות וכיוצא באלה נושאים הקשורים לתנאי שכר של העובדים

בשים לב להיותה של המועצה כגוף מתוקצב. כל הליקויים ללא יוצא מן הכלל

תוקנו.

.12 מתן הנחות עבור תשלום לרישום נישואין – תוקן.

.14 במועצה חסרים קריטריונים לתמיכה במוסדות, לא מונתה וועדת תמיכות

וההחלטה בדבר תמיכה במוסדות הדת נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של

הנהלת המועצה. - המועצה הדתית גיבשה קריטריונים שנוסחו ונקבעו

בשיתוף עם העירייה.

.14 חלוקת שוברי קנייה במסגרת קמחא דפסחא – המועצה הפסיקה לחלק

תלושים.

.17 לא מתנהל כל רישום או מעקב אחר פניות של תושבים וכן לא מוגש דו"ח

מסכם כלשהוא במועצה על הטיפול בפניות הציבור - במועצה הדתית הותקנה

תיבת פניות ציבור. כל הפניות מתייקות בקלסר נפרד, אולם בשל מיעוט

הפניות לא מבוצע דו"ח מרכז.

עמוד 32

סיכום:

ניתן להתרשם כי הליקויים שפורטו בדו"ח הביקורת משנת 2112 תוקנו

לשביעות רצון. יש לשבח את פעילות יו"ר המועצה והעובדים במועצה לשיפור

ותיקון הליקויים והדגשת חשיבות פעילותה של המועצה, בתחומים השונים,

בהתאם לחוק ולתקנות, בהתאם לדוחות מבקר העירייה ולהנחיות המשרדים

הממשלתיים.

סיכום והמלצות

.1 המועצה הדתית מתנהלת על פי חוק שירותי הדת היהודיים נוסח משולב

התשל"א ,0290 תקנות תקציבי שירותי הדת היהודית התשמ"ה .0291

.1 המועצה פעילה בתחומי רווקות ונישואין, ניהול והחזקת מקוואות, השגחה

ותעודות כשרות, עירובין, ותמיכה בפעילות תורנית.

.1 המועצה אינה מעסיקה רב ראשי מאז 2112 מועד בו יצא הרב הראשי הקודם

לגמלאות, את תפקיד הרב ממלא לעת עתה בהתנדבות הרב הראשי של עכו.

כמו כן המועצה אינה עוסקת בקבורה ובהפעלת בית עלמין.

.2 מספר העובדים בשנים 2101-2100 היה 22 כאשר מתוכם 1 פנסיונרים והשאר

עובדים רגילים אשר בחלקם הועסקו במשרות חלקיות או כעובדים זמניים

בעיקר בתחום טהרת המשפחה.

.4 הנהלת המועצה מורכבת מ- 9 חברים, ביניהם יו"ר, גזבר. בעלי זכות החתימה

הם יו"ר וגזבר המועצה. הרכב המועצה הדתית חודש בפעם האחרונה,

בספטמבר .2101

.4 במועצה הדתית קריית ביאליק לא מונה מבקר פנימי. בתשובה להערת

הביקורת נמסר מהמועצה כי ועדת הביקורת משמשת כגוף מבקר. אם זאת,

הוועדה אינה מוציאה דוחות כלשהם על עבודתה.

עמוד 33

.7 המועצה הדתית אינה פועלת בהתאם לתכנית עבודה שנתית מפורטת כך שאין

מעקב אחר ביצוע הפעולות המתוכננות והשוואה עם תקופות מקבילות.

.8 למועצה אין ספר נהלים. למרות שהדבר אינו תקין ורצוי לקבוע נהלים לתפעול

המועצה, הפגיעה באיכות השירותים שמגישה המועצה, היא קטנה אם בכלל

מכיוון שעל כל תחום פעילות למעט מקוואות, אחראי עובד אחד בלבד על

תחום הפעילות במלואו, כך שאין צורך בהגדרה פרטנית של תפקידים

כבמקומות אחרים וכמו כן מדובר בעובדים ותיקים אשר פועלים מתוך

תחושת שליחות וממלאים את תפקידיהם זמן רב ותפקידיהם מוכרים להם

היטב.

.9 הביקורת מעירה כי שעות קבלת קהל בענייני נישואין ורווקות היו אמורות

להיות לפי האמנה בבקרים של כל ימי העבודה בשבוע אך בפועל הם רק

בבקרים של ימי ב' , ד' ו-ה' בשבוע. יתכן והמועצה הגיעה למסקנה כי שעות

הפתיחה הנ"ל מספיקות.

.11 מליאת המועצה - בבדיקתנו נמצא כי שמאז חידוש הרכב המועצה ב2/2101

המועצה מתכנסת בתדירות סבירה, אולם אין הקפדה על חתימה על

הפרוטוקולים ע"י יו"ר המועצה.

.11 ועדות המועצה - הביקורת מצאה כי במועצה הדתית בקריית ביאליק הוקמו

מספר ועדות: ועדת תמיכות, ועדת הנחות וועדת תרבות. בנוסף הוחלט על

הקמת ועדת ביקורת וועדת משמעת.

עמוד 34

.11 תקציב

.11.1 הצעת התקציב נערכת ע"י מנהל החשבונות ובהתייעצות עם יו"ר

ומזכיר המועצה ומוגשת לאישור לקראת תחילת שנת הכספים. הצעת

התקציב של שנת 2102 הוגשה בתאריך 29/02/00 אולם אושרה לאחר

תחילת שנת הכספים. ההצעה מתבססת על ביצוע ליום .11/6/00 לא

ברור מדוע לא הסתמכה על ביצוע מעודכן יותר כאשר הוגשה לקראת

סיום שנת הכספים.

.11.1 משכורתו של רב העיר תוקצבה ב- 111,111 ₪ כאשר לא נבחר עדיין

רב עיר וטרם ידוע מתי יערכו הבחירות. גם בשנים 2100 ו- 2101

תוקצבה המשכורת לרב העיר בסך דומה של 111,111 ₪ ו- 111,111 ₪

והדבר יצר למועצה עודפי כספים משמעותיים אשר שמשו בחלקם

להגדלת פעולות תרבות. ראוי לציין, כי המועצה מחוייבת לתקציב רב

עיר גם אם אין רב בפועל. תיקצוב המשרד לשירותי דת כולל רב

במשרה מלאה ולכן נדרש תקצוב מקביל של העירייה. אם המשרה

אינה מאוישת יכולה המועצה לשנות את תקציבה במהלך השנה

להוצאות חד פעמיות כמו תרבות תורנית וכדומה.

.11.1 הביקורת בדקה את השתתפות העירייה והממשלה בתקציב המועצה

השנים 2100-2112 וממנה עולה כי בשנת 2112 תקצוב המועצה

הדתית ע"י הממשלה והעירייה לא נעשה בשעורים המתחייבים

מהוראות חוק שירותי הדת, אם כי בשיעור זניח של 00,612 ש"ח.

.11.2 הביקורת ערכה השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנים 2100-2101

מהשוואה זאת עלו הממצאים הבאים:

עמוד 35

שנת 9020

.11.4 ההכנסות העצמיות בשנה זו גבוהות ב- 22,212 ₪ מהתחזית השנתית

כתוצאה מגביית חובות משנים קודמות ופתיחת עסקים חדשים בעלי

היתר כשרות.

.11.4 בתקציב נלקח שכר רב בסך 111 אלף ₪ ללא שאוישה בפועל.

.11.7 ביצוע ההוצאות בתחום טהרת המשפחה היה גבוה ב – 009,119 ₪

מעל התקציב כתוצאה מעלויות שכר והחזקת המקוואות..

.11.8 ביצוע הוצאות בתחום פעולות התרבות היה גבוה ב- 001,116 ₪ עקב

גידול בפעולות התרבות.

.11.9 סה"כ ההוצאות היו נמוכות מהתקציב ב- 290,922 ₪.

.11.11 ביצוע התקציב הסתכם בעודף בסך 229,221 ₪.

עמוד 36

שנת 9022

.11.11 ביצוע ההכנסות בשנת 2100 הסתכם לכדי 2,191 אלף ש"ח לעומת

תקציב של 2,121 אלף ₪. כאשר מכלל ההכנסות 212 אלף ש"ח הינן

הכנסות משרד ראש הממשלה ו- 0,129 אלף ש"ח הינן הכנסות

מהרשות המקומית, 211 אלף ₪ הינן הכנסות עצמיות.

.11.11 בהיבט התשלומים – סה"כ התשלומים הסתכמו ב- 2,111 אלף ש"ח

לעומת תקציב של 2,121 אלף ₪.

.11.11 ישנם סעיפים שהיה ביצוע ביתר כגון טהרת המשפחה כאשר הביצוע

היה 121 אלף ש"ח לעומת תקציב 191 אלף ש"ח, וההפרש בסך 021

אלף ש"ח מוסבר ע"י המועצה הדתית בהתייקרות הסולר.

.11.12 נושא נוסף שבו היה ביצוע הגבוה מהותית מהתקציב הינו סעיף

פעולות תרבות כאשר הביצוע היה 262 אלף ש"ח לעומת תקציב של

010 אלף ש"ח קרי הפרש 060 אלף ש"ח (%061 מעל התקציב) כאשר

המועצה מסבירה זאת בביצוע פעולות תרבות מעבר למה שצפו.

.11.14 עלות השכר בשנת 2100 הסתכמה לסך כולל של 0,011 אלף ש"ח (לא

כולל גמלאים בסך 911 אלף ש"ח) לעומת עלות שכר של 291 אלף ש"ח

(לא כולל גמלאים בסך 662 אלף ש"ח) בשנת .2101

.11.14 לא מבוצעים דוחות חצי שנתיים, כנדרש בהוראות החוק.

.11.17 הדוחות השנתיים המבוקרים ע"י רואה החשבון, הועברו למועצה, אך

לא הובאו לדיון במליאת המועצה, כנדרש בהוראות החוק.

עמוד 37

.11 כספים

.11.1 באמנת השרות נקבע כי המועצה תאפשר תשלומי אגרות באמצעות

בנק הדואר אך בפועל, אין הדבר מבוצע.

.11.1 ההתנהלות הנ"ל לדעתנו אינה תקינה מכיון שהיה צריך להפקיד מידי

יום ביומו את הסכומים המתקבלים באותו יום בעיקר כדי להפיק את

הרווח שאפשר לקבל מעודפי הכספים שבבנק, באמצעות העברתם

לפקדונות קצרי טווח, אך גם בבטחון הכספים במניעת אפשרות

לחזרת שיקים אפשרית עקב עיכוב בהפקדתם.

.11.1 המועצה אינה דואגת לנתב את הכספים העודפים שלה לפקדונות

לטווח קצר וע"י כך מפסידה רווחים שהייתה יכולה להפיק מכך.

.12 מלאי - המועצה התקינה בשנת 2100 במקוואות מתקנים סולארית לחימום

אשר חוסכים בצורה משמעותית בסולר וע"י כך היא מוזילה בצורה

משמעותית את עלות ההסקה בהם, ומפחיתה עוד יותר את ההזדקקות

ליצירת מלאים ניכרים של סולר.

.14 רכש

.14.1 המועצה חייבת למנות מבין חבריה ועדת קניות / רכש, אשר תחליט

בקשר לקביעת ספקים בעיקר בתחום רכישת הסולר לחימום כדי

למנוע לזות שפתים בקשר לבחירת ספקי המועצה.

.14.1 הביקורת ממליצה שרכישות בהיקפים גבוהים יחסית של רכוש קבוע

כגון: רכישת ריהוט חדש למשרדים ורכישת מתקנים סולאריים

למקוואות יקבלו ביטוי בפרוטוקולים של ישיבות המועצה.

בפרוטוקולים לא נמצאו אישורים של חברי המועצה לרכישות הנ"ל.

עמוד 38

.14 פיקוח על הכשרות והשחיטה

.14.1 עובדי המועצה מבצעים השגחה לקיום הכשרות בבתי עסק ויצרנים

המוכרים מזון.

.14.1 במחלקה נמצאים 22 משגיחי כשרות אשר מפקחים על 11 בתי עסק

בענפי המזון השונים ובגדלים שונים.

.14.1 הביקורת מצאה כי על תעודות הכשרות חותם רב העיר, כנדרש.

.14.2 לפי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-,0291 המוסמך לתת

תעודות הכשר הוא רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל,

מקום השחיטה או מקום הייצור של המצרך.

.17 גבייה במקוואות

.17.1 הביקורת ערכה השוואה בין תעריפי השימוש במקוואות לבין

התעריפים המופיעים בחוזר מנכ"ל ומהשוואה זו עולה כי חלק ניכר

מהתעריפים נמוכים יותר מאלה המופיעים בחוזר מנכ"ל.

.17.1 ההכנסות ממקוואות בשנת 2100 הסתכמו בשנת 2100 בסך כ- 10 אלף

ש"ח בלבד. כך שגם אם הייתה המועצה גובה את התעריפים הקבועים

בחוזר מנכ"ל. לא נראה לביקורת שההכנסות היו גדלות בצורה

משמעותית מאחר וההפרשים בין התעריפים אינם גבוהים.

.17.1 הגובים במקוואות הם העובדים האחראים על תחזוקתם. הגביה

נעשית באמצעות פנקסי כרטיסים הנתלשים מהם לפי תעריפי

התשלום השונים. הביקורת מבקשת לציין כי בשיטה זו אין אפשרות

לוודא כי כל הטובלים שלמו ומהו התעריף ששלמו.

עמוד 39

.18 טהרת המשפחה

.18.1 בקריית ביאליק ישנם 2 מקוואות (בצור שלום וברחוב ראובן). סה"כ

ישנם 1 בורות טבילה.

.18.1.1 מקווה בצור שלום - בשנת 2100 טבלו 921 איש שיצרו הכנסה בסך 9

אלף ₪. לעומת בשנת 2101 טבלו 111 איש שיצרו הכנסה בסך 6 אלף

₪.

.18.1.1 מקווה ברחוב ראובן - בשנת 2100 טבלו 1,111 איש שיצרו הכנסה

בסך 12 אלף ₪. לעומת בשנת 2101 טבלו 1,191 איש שיצרו הכנסה

בסך 10 אלף ₪.

.18.1 בשנת 2100 היה הגרעון הכולל מפעילות המחלקה בסך 111 אלף ₪,

לעומת 122 אלף ₪ בשנת .2101

.18.1 הגרעון הממוצע ללא שכר בשנת 2100 לבור טבילה עומד בסך 12 אלף

₪ לעומת 22 אלף ₪ בשנת .2101

.18.2 משיחה שקיים המבקר עם רו"ח יעקב זיצר שמשמש כרו"ח חיצוני של

העירייה ורו"ח של מספר מועצות דתיות ברחבי הארץ, התמחור

המקובל הוא שהגרעון במקווה נורמטיבי שבו מבוצעות כ- 2,111

טבילות שנתיות הוא כ-011 אלף ₪ לשנה ועל כן הגרעון של המחלקה

היה צריך להיות נמוך בהרבה מסך של 111 אלף ש"ח כפי שהיה בשנת

.2100

.18.4 לדעת הביקורת על חברי הנהלת המועצה הדתית לבחון כיצד ניתן

להוזיל את עלות כח האדם של המחלקה.