מסמך הדו"ח (ללא שנה) - qbialik

עמוד 1

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 31/3/2010

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

לכבוד:

מר אלי דוקורסקי

ראש העיר

אדון נכבד

הנדון: דו"ח ביקורת לשנת 2009

הריני מתכבד להגיש לך דו "ח ביקורת לשנת 2008 בהתאם להוראות סעיף 170 ג' לפקודת

העיריות. עותקים מהדו"ח מועברים גם לחברי הועדה לענייני ביקורת.

דו"ח זה מהווה ריכוז דוחות ביניים, שהועברו במהלך השנה אל הגורמים "המבוקרים" על

מנת שיעשו לתיקון הליקויים.

דו"ח זה עוסק בין היתר בנושאים רישוי עסקים ומועצה דתית שנבדקו על ידי על פי בקשת

ועדת הביקורת.

במעמד זה הנני מודה למחלקות המבוקרות על שיתוף הפעולה הנדרש לעבודת הביקורת.

הביקורת מספקת הערכה בלתי תלויה על הפעילות בעירייה בהתאם לנהלים שנקבעו ואינה

מתמקדת רק בהתרעה ובחשיפת ליקויים . מתפקידה לפעול כדי שהליקויים שהדו "ח

מצביע עליהם יתוקנו . גיבוש המלצות והמעקב אחר התיקונים מהווה חלק בלתי נפרד

מעבודת הביקורת.

דו"ח הביקורת הוכן ע"י מבקר העירייה מר אייל לוי.

חשוב לפעול גם ליישום המלצות הביקורת ותיקון הליקויים שהתגלו בדוחות הקודמים

ובדוחות שפורסמו ע"י הגופים החיצוניים (משרד הפנים, מבקר המדינה וכד').

אימוץ המלצות הביקורת והמעקב אחר יישומן עשויים להיות לעזר רב לעבודת העירייה ,

ייעול המערכת ואיכות השירות הניתן לתושבים.

בברכה

אייל לוי

מבקר העירייה

וממונה על תלונות הציבור

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 1 מתוך 222

עמוד 2

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 2 מתוך 222

עמוד 3

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 3 מתוך 222

עמוד 4

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 29/3/2010

טלפון: 04-8780808 פקס: 04-8781705

תוכן העניינים

נתונים כלליים על קרית ביאליק 5

פרק א'

רישוי עסקים 7

מועצה דתית 49

תערוכות ואוסף תמונות בעירייה 86

הסכם שימוש במקלט ברחוב סמטת אשר 98

ספרייה עירונית 130

תלונות התושבים 181

פרק ב'

מעקב אחר טיפול תיקון ליקויים 203

פרק ג'

חוקים ותקנות 214

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 4 מתוך 222

עמוד 5

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

נתונים כלליים על קרית ביאליק ליום 31/12/09

.1 מעמד מוניציפאלי ושטח השיפוט

קרית ביאליק מוכרת כעיר בישראל ושטח השיפוט שלה כ- 7,200 דונם.

העיר קרית ביאליק שוכנת בין עכו לחיפה וגבולותיה:

בצפון – נחל הנעמן והמועצה האזורית מטה אשר.

בדרום – חיפה.

במזרח – כפר ביאליק והמועצה האזורית זבולון ותעלה .42

.2 שמות הישובים בתחום השיפוט

קרית ביאליק בלבד.

.3 מספר התושבים ומספר בתי אב

מספר תושבי העיר הינו 41,667 נפש, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הדרוג הסוציו אקונומי – .7

מספר בתי האב חייבי ארנונה הינו .14,753

.4 שם ראש העירייה ומועד תחילת כהונתו

ראש העירייה הנבחר הינו מר אלי דוקורסקי והוא החל את כהונתו ביום .2/12/2008

.5 מספר הסגנים לראש העירייה, בשכר ובתואר

בעירייה שלושה סגנים לראש העירייה, שניים מהם מכהנים ללא שכר ואחד מכהן בשכר.

מר יוסי אזריאל משמש גם כמ"מ ראש העירייה, מר עמירם מסס ומר ניומה רצ'בסקי

משמשים כסגני ראש העירייה.

.6 מספר חברי מועצת העיר

מועצת העיר מונה 15 חברים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 5 מתוך 222

עמוד 6

.7 מוסדות חינוך

להלן ריכוז נתונים על מערך מוסדות החינוך בעירייה:

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 6 מתוך 222

עמוד 7

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 14/6/2009

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

ביקורת במחלקת רישוי עסקים

עיריית קרית ביאליק

.1 תקציר

.1.1 על פי הרישומים של מחלקת הגבייה בעירייה פועלים 1,661 עסקים משלמי

ארנונה. עפ"י נתונים מ מחלקת רישוי עסקים , פועלים 710 עסקים טעוני

רישוי. מהמחלקה לרישוי עסקים, לא נתקבלו נתונים מדויקים על העסקים

חייבי הרישוי הפועלים בתחומה.

.2.1 הממצאים מלמדים ש ביום ,3/6/09 פעלו בשטח שיפוט עריית קריית ביאליק

710 עסקים חייבי רישוי הידועים למחלקה . מתוכם 431 עסקים (%)61 ללא

רישיון בניגוד לחוק,ו - 279 עסקים פעלו עם רישיון.

.3.1 עפ"י מכתב מיום 6/9/09 מאיגוד ערים לכבאות – אזור חיפה, פועלים בעיר כ-

850 עסקים מתוך 1,000 עסקים ללא אישור עסק מטעם שירותי כבאות.

.4.1 העירייה לא ערכה סקר עסקים כללי מזה זמן רב . כתוצאה מכך נפגעו סדרי

הפיקוח והבקרה.

.5.1 המחלקה פועלת ללא תכנית עבודה שנתית, הכוללת הגדרת משימות ויעדים.

.6.1 קיים חוסר שיתוף פעולה בין מחלקת רישוי עסקים ובין מחלקת הפקוח.

.7.1 סביבת העבודה של המחלקה אינה מותאמת לקבלת קהל.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 7 מתוך 222

עמוד 8

.8.1 בבדיקת בקשות לרישיון עסק שהוגשו בשנים 2006 - 2008 עולה כי, העירייה

לא הקפידה שבתכניות שצורפו לבקשות יצוינו כל הפרטים הנדרשים על פי

תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-.2000

.9.1 פעולות המחלקה לאכיפת חוק רישוי עסקים , התשכ"ח-,1968 לא היו

מספיקות נוכח ההיקף הגדול של העסקים בתחומה שפעלו ללא רישיון.

.1.9.1 רבים מהעסקים שפועלים ללא רישיון עושים זאת ללא הפרעה

ובמשך זמן ממושך . ישנו העדר אכיפה ברשות המקומית , אין

מנגנון אכיפה נאות של אכיפת החלטות שהתקבלו ע "י בית

המשפט . צווי סגירה שהוציא בית-המשפט לא נאכפו.

.2.9.1 עסקים פועלים ללא רישיון עסק במשך שנים רבות ולא ננקטים

צעדים נגדם. לא הופעלו כל האמצעים החוקיים לאכיפת הוראות

החוק על עסקים הפועלים ללא רישיון עסק, והעירייה לא הגישה

כתבי אישום נגד עסקים אף שידעה שהם פועלים ללא רישיון.

.01.1 יש לראות בחומרה את העובדה שהעירייה, שהיא הבעלים של עסקים , כגון:

מקוואות, שוק עירוני ובריכות , לא קיימה את חובותיה ע ל פי החוק שעל

ביצועו היא מופקדת, כך שהפעילה עסקים, ללא רישיון עסק ו/או ללא קבלת

אישורים מתאימים מגורמי האישור.

.11.1 לאורך תקופת הביקורת ניתן לראות כי קיימת מגמה של אי עמידה ביעדי

התקציב של המחלקה, כמפורט בספר התקציב. הביקורת ממליצה לעדכן את

התקציב בהתאם למצב בפועל.

.21.1 לא נמצאו בעירייה נהלים המסדירים את התפקידים , הסמכויות וסדרי

העבודה של העוסקים ברישוי עסקים ובפיקוח עליהם.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 8 מתוך 222

עמוד 9

.2 רקע כללי

.1.2 מדינת ישראל מעודדת מטבע הדברים פיתוח וקיום עסקים למען כלכלת

ורווחת תושביה. במקביל מוטלת עליה אחריות לדאוג לכך שהעסקים השונים

יפעלו במסגרת החוק על מנת להגן על הציבור הרחב.

.2.2 לשם כך נחקק חוק רישוי עסקים התשכ "ח – ,1968 שנועד להבטיח איכות

נאותה של הסביבה לרבות מניעת מפגעים ומטרדים , למנוע סכנות לשלום

הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות , לקיים בטיחות של הנמצאים במקום

העסק או סביבתו , למנוע סכנת הדבקות במחלות בעלי חיים ומניעת זיהום

מקורות מים בחומרי הדברה, להבטיח בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה

נאותים, ולהבטיח קיום הדינים הנוגעים לתכנון ובנייה ולשירותי השירותי

כבאות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 9 מתוך 222

עמוד 10

.3 רקע ייחודי

.1.3 בתאריך 26 ליולי 2005 משרד הפנים פרסם הודעה לעיתונות האומרת כי

"%34 מכלל העסקים חייבי הרישוי בישראל פועלים ללא רישיון עסק ".

לדברי המשרד "ממצאים אלה מצביעים על תופעה מדאיגה של חריגה

מהוראות החוק וסיכון חיי אדם והם מחייבים נקיטת צעדים על ידי ראשי

הרשויות המקומיות האחראים על פי חוק לנושא , במטרה להביא לכך

שעסקים יקבלו רישיון או לחילופין יסגרו " (משרד הפנים, דו"ח מעקב רישוי

עסקים, .)2005

.2.3 בתאריך 9/10/2005 שלח מנהל האגף לביקורת והממונה על החשבונות , מר

דני רייף, מכתב לראש העירייה ובו נרשם כי:

" מבדיקת הנתונים שהתקבלו במשרד הפנים בנושא רישוי עסקים הובהר

כי בעיריית קרית ביאליק אחוז העסקים הפועלים ללא רישיון גבוה ביותר

ועומד על %.....56 מנכ"ל המשרד מתייחס ברצינות רבה לנושא והורה

לעקוב אחר קבלת התשובות , ההתייחסויות והטיפול בנושא לשם פתרון

הבעיה בדחיפות המרבית".

.3.3 בעקבות מכתב זה זימן ראש העירייה דאז, ד"ר רפי ורטהיים , את מנכ "ל

העירייה והאחראית על מחלקת רישוי עסקים לשם בירור ומציאת פתרון

לבעיה שבנדון. כתוצאה מכך, בוצעו שינויים פרסונאליים במחלקה , שודרגה

מערכת המחשוב, ניתן רכב למחלקה ונוספה פקידה למחלקה.

.4.3 בעקבות ממצאים אלו ועל מנת לבחון האם חל שינוי כלשהו , החליט מבקר

העירייה להכניס את נושא רישוי עסקים לתכנית העבודה השנתית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 10 מתוך 222

עמוד 11

.4 חקיקה

.1.4 מחלקת פיקוח ו רישוי עסקים בעיריי ה פועלת מתוקף חוק רישוי עסקים

התשכ"ח – 1968 ועל פי תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א –

2000 ועל פי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"א .1995

.2.4 מטרות חוק רישוי עסקים כפי שהוגדרו בסעיף 1 לחוק הן:

.1.2.4 הבטחת איכות נאותה של הסביבה לרבות מניעת מפגעים

ומטרדים.

.2.2.4 מניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות.

.3.2.4 בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו.

.4.2.4 מניעת מחלות שמקורן בבעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים

בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות.

.5.2.4 הבטחת תנאי תברואה נאותים.

.6.2.4 קיום הדינים הנוגעים לתכנון וב ניה, וקיום הדינים הנוגעים

לשירותי כבאות.

.3.4 מערכת של תקנות רישוי עסקים וחוקי עזר עירוניים באה להבטיח קיומן של

מטרות אלה . חשוב לציין, שהחוק אינו חל על כל בתי העסק , אלא רק על

העסקים המפורטים בצו שפרסם שר הפנים ברשומות .

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 11 מתוך 222

עמוד 12

.5 סוגי העסקים והרישיונות:

.1.5 שר הפנים, לאחר שהתייעץ עם השרים במשרדים הבאים איכות הסביבה,

בטחון הפנים, העבודה החקלאות והבריאות, קבע בצו עשר קבוצות עסקים

החייבים בקבלת רישיון לפני הפעלתם:

קבוצה 1 — בריאות , רוקחות וקוסמטיקה

קבוצה 2 — דלק ואנרגיה

קבוצה 3 — חקלאות ובעלי חיים

קבוצה 4 — מזון

קבוצה 5 — מים ופסולת

קבוצה 6 — מסחר ושונות

קבוצה 7 — עינוג ציבורי , נופש וספורט

קבוצה 8 — רכב ותעבורה

קבוצה 9 — שירותי שמירה ואבטחה

קבוצה 10 — תעשייה , מלאכה , כימיה ומחצבים

.2.5 קיימים כמה סוגי רישיונות:

.1.2.5 רישיון לצמיתות - רישיון שהוא בתוקף מיום הוצאתו וכל עוד

לא ביטלה אותו רשות הרישוי .

.2.2.5 רישיון תקופתי - רישיון הניתן לתקופה מוגדרת של שנה אחת ,

שלוש שנים או חמש שנים, ותוקפו פג עם תום התקופה.

הרישיון מיועד לעסקים שבהם מתקיים הליך רישוי מחודש

בתום התקופה .

.3.2.5 רישיון זמני - רישיון שניתן לעסק שהוא זמני או עונתי מטבעו.

לדוגמה רישיון לקרקס או לסככת אבטיחים. לרישיונות הללו

מצטרפים גם רישיונות לתקופה קצובה בת פחות משנה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 12 מתוך 222

עמוד 13

.4.2.5 היתר זמני - רישיון הניתן לעסק לתקופה שאינה עולה על שנה,

וזאת על מנת שהגוף המנפיק את האישור יוכל במהלך תקופה זו

לבחון את פעילות העסק ואת התנאים הדרושים להפעלתו.

.6 היקף הביקורת

.1.6 במהלך חודשים מרץ – יוני 2009 סרקה הביקורת את תהליך קבלת רישיון

עסק תוך מילוי הוראות החוק, התקנות והצווים שהותקנו על פיו, ואת מילוי

התנאים למתן רישיונות עסק בקרית ביאליק.

.2.6 הבדיקה כללה את התקופה לשנים .2006-2008

.3.6 הביקורת הסתמכה על הוראות החוק כפי שפור סמו מתוקף חוק רישוי

עסקים התשכ"ח – 1968 (ראה סעיף 3 לדו"ח זה).

.4.6 הנתונים התקבלו ע "י המחלקות השונות בעירייה שהמציאו מצגים , נתונים

ומסמכים. לצורך ניתוח הנתונים, הניחו המבקרים כי המידע שהתקבל הינו

שלם, מדויק ומעודכן ככל האפשר.

.5.6 הביקורת מודה על שיתוף הפעולה הח יובי והמקצועי לו זכתה ממנהלת

מחלקת רישוי עסקים , מזכירת המחלקה , לאורך כל תקופת ביצוע עבודת

הביקורת.

.6.6 הביקורת בוצעה ע "י מר דני חליוה , מר נועם קציר וע"י מבקר העירייה , מר

אייל לוי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 13 מתוך 222

עמוד 14

.7 מבנה ארגוני של מחלקת רישוי עסקים

המבנה הארגוני של מחלקת רישוי עסקים הוא כדלקמן , מנכ"ל העירייה אחראי על

מחלקת רישוי עסקים (הגוף הראשי הנבדק בביקורת) בכפיפות אליו נמצאת מנהלת

מחלקת רישוי עסקים.

ראש העירייה

מנכ"ל העירייה

מנהלת מחלקת רישוי עסקים

פקידת רישוי עסקים

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 14 מתוך 222

עמוד 15

.8 תרשים זרימה המתאר את תהליך רישוי העסקים

להלן תיאור תהליך רישוי העסקים כפי שמתבצע במחלקה לרישוי עסקים בעיריית

קרית ביאליק:

.1 פניית בעל עסק למחלקת רישוי לצורך

הוצאת הודעת

קבלת רישיון.

דרישה

.2 איתור בעל עסק הפועל ללא רישיון.

.3

.4

עם פניית בעל העסק למשרד:

.1 הסבר על תהליך רישוי עסקים.

.2 בעל העסק מקבל דף שמרכז את דרישות המשרד

לצורך קבלת רישיון.

- ע"י פקידת הרישוי

בעל העסק ממלא טופס בקשה לפתיחת עסק. תיוק העתק חתום

וחותם עליו בתיק עסק

- ע"י פקידת רישוי

הגשת מסמכי בקשה, הכוללים:

.1 חוזה שכירות/קנייה/ מסמכי תאגיד

.2 תוכנית סביבה, מפה מצבית ותוכנית העסק

A

.3 תשלום אגרה

- ע"י בעל העסק

בדיקת שלמות מסמכי הבקשה ופתיחת תיק פיזי תיוק מסמכים

- ע"י פקידת רישוי

פתיחת בקשה ממוחשבת והדפסת טופס "בקשה

לקבלת רישיון עסק" לתשלום טופס בקשה לקבלת

רישיון עסק

- ע"י פקידת רישוי

תשלום האגרה בקופת העירייה

- ע"י בעל העסק

ספח תשלום חתום חוזר למשרד הרישוי מקופת

תיוק ספח משולם

העירייה

- ע"י פקידת רישוי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 15 מתוך 222

עמוד 16

העברת טופסי "אישור בקשה לרישיון עסק" לכל

אחד מגורמי הרישוי הנדרשים

- ע"י פקידת רישוי

ועדה משרד שירותי משטרת משרד משרד החקלאות משרד גורמי

לתכנון העבודה שירותי ישראל לאיכות הבריאות רישוי

ובניה כבאות הסביבה אחרים

ריכוז תשובות ואישורים מגורמי רישוי השונים

– ע"י פקידת הרישוי

בדיקת מצב תברואי בעסק כולל התאמה ומילוי של כל

הדרישות והתנאים שהוצגו ע"י גורמי רישוי אחרים

– ע"י נציגי המשרדים בליווי פקידת המחלקה

כן A

העברת הודעה על

דחיית הבקשה עמד בדרישות

בציון גורם רישוי ותנאים ?

וצרוף נימוקים לא

לדחייה והנחיות

לתנאים ודרישות

לקבלת אישור כן

לא

הדפסת רישיון והחתמה של מנהלת המחלקה

- ע"י מנכ"ל העירייה

הגשת כתב אישום

ופנייה לבית המשפט

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 16 מתוך 222

עמוד 17

.9 כח אדם, מבנה ופעילות המחלקה

.1.9 בעיריית קרית ביאליק נושא רישוי העסקים ה ינו תחת אחריותו של מנכ "ל

העירייה.

.2.9 במשרד ה מחלקה לרישוי עסקים עובדות מנהלת מחלקת רישוי ופקידת

רישוי. שתיהן מקבלות קהל ומופקדות על ניהול מערך הרישוי והפיקוח בעיר.

כלומר, הנפקת רישיונות עסק , העברת בקשות לגורמי הרישוי , ריכוז

האישורים או סירובים המתקבלים מהם, טיפול בתלונות תושבים וניהול כל

תחומי האחריות של המשרד.

.3.9 המחלקה מנוהלת ע"י מנהלת מחלקת הרישוי מיום .27/3/2008

.4.9 המחלקה כאמור, מורכבת משתי עובדות. מיקומם הפיזי של העובדות, נמצא

בקומות נפרדות . לדעת הביקורת תנאים אלו מקשים על קבלת קהל ומתן

שירות יעיל ודיסקרט י לציבור. בנוסף, ההפרדה בין מנהלת המחלקה ובין

פקידת הרישוי יוצרת בעיה של ניהול ויעילות העבודה.

.5.9 לרשות המחלקה עומד רכב אחד, לצורך ביצוע משימות המחלקה.

.6.9 במחלקת רישוי עסקים אין כלל פקחים ובעת הצורך נעזרת מנהלת המחלקה

בשירותי מחלקת הפיקוח.

.7.9 מבדיקת פעילות מחלקת הפיקוח עולה כי , העבודה שממלאים הפקחים

במהלך עבודתם ברובה המוחלט מופנית לפיקוח עירוני בנושאים כגון :

דו"חות חנייה, גיזום צמחיה, הסרת מודעות, איתור פסולת ברחובות, איתור

בע"ח משוטטים ולא לרישוי עסקים. יוצא מכך שעבודת הרישוי נדחקת מטה

בסדר העדיפויות.

.8.9 מנהל מחלקת הפיקוח מסר כי הפקחים לא עברו הכשרה בתחום רישוי

העסקים ועל כן אינם יכולים לפעול בתחום רישוי עסקים . בנוסף מסר כי ,

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 17 מתוך 222

עמוד 18

בעבר היה נוהג לדווח על עסקים חדשים שנפתחו ולא היה ברשותם רישיו ן

עסק, אולם הפסיק לעשות זאת, מאחר והמקרים שהועברו על ידו למחלקת

רישוי עסקים לא טופלו.

.01 מאגר המידע הממוחשב של המחלקה

.1.01 על פי הרישומים של מחלקת הגבייה בעירייה פועלים 1,661 עסקים משלמים

ארנונה לעירייה. נציין כי, לא כל עסק מחויב ברישיו ן. מחובת רישוי עסק

פטורים משרדים שונים של מקצועות חופשיים כמו עורכי דין , רואה חשבון

ועוד. כמו כן פטורים מרפאות לסוגיהם השונים , גני ילדים פרטיים, ישנם גם

עסקים מתחום המסחר שאינם חייבים ברישיון לניהול עסק , כגון: מכירת

הלבשה והנעלה, כלי בית, מכשירי כתיבה וספרים.

.2.01 עפ"י מחלקת רישוי עסקים פועלים 710 עסקים טעוני רישוי.

.3.01 לא ניתן היה לקבל מ המחלקה נתונים מדויקים על העסקים חייבי הרישוי

הפועלים בתחומה. מנהלת המחלקה מסרה כי הסיבה לכך היא שהעירייה לא

ערכה סקר עסקים.

.4.01 מחלקת רישוי מנהלת מעקב ורישום כפול של כל עסק טעון רישוי : רישום

במחשב ופתיחת קלסר שבו מתויקים כל המסמכים הרלוונטיים לתהליך

הרישוי.

.5.01 העסקים מחולקים לקבוצות רישוי בהתאם לחלוקה המופיעה בצו רישוי

עסקים (עסקים טעוני רישוי - התשנ"א :)1995

.1.5.01 גורמים בסיסים : לפי הגדרת משרד הפנים (משרדי העבודה ,בריאות,

משטרה , שירותי כבאות ,ועדה מקומית לתכנון ובניה , איכות הסביבה).

.2.5.01 גורמים מישניים : (משרדים אחרים ) כל היתר , כגון: משרד תחבורה ,

מחלקה משפטים , משרד המסחר והתעשיה , איכות סביבה לידיעה ,

משטרה לידיעה , בריאות לידיעה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 18 מתוך 222

עמוד 19

.6.01 להלן דו"ח רישוי עסקים שנתקבל מהמחלקה , המעודכן ל חודש יוני 2009

והמבוסס על מערך הנתונים הממוחשב של המחלקה וכוללים תמונת מצב של

רישוי העסקים בעסקים טעוני הרישוי וללא רישוי, הפועלים בעיריית קרית

ביאליק נכון ליום .3/6/09

דו"ח רישוי עסקים המעודכן לחודש יוני 2009

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 19 מתוך 222

עמוד 20

.7.01 הממצאים מלמדים ש ביום ,3/6/09 פעלו בשטח שיפוט עריית קריית ביאליק

710 עסקים חייבי רישוי הידועים למחלקה . מתוכם 431 עסקים ללא ר ישיון

(%)61 בניגוד לחוק,ו - 279 עסקים פעלו עם רישיון.

שיעור העסקים בעלי רישיון / ללא רישיון בתוקף

%39

%61

מספר תיקים ללא רשיון מספר תיקים בעלי רשיון בתוקף

.8.01 להלן פירוט קבוצות רישוי עיקריות :

בענף המזון פועלים עפ "י רישומי המחלקה 268 עסקים חייבי רישוי

מתוכם 175 עסקים פועלים ללא רישוי המהווים %.65

התפלגות העסקים בתחום המזון

%35

%65

עסקים בעלי רישיון עסקים הפועלים ללא רישוי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 20 מתוך 222

עמוד 21

.9.01 מתוך 234 עסקים בתחומי תעשיה ומלאכה, פועלים 149 עסקים ללא רישיון,

שהם מהווים ( %64 ) .

התפלגות תיקים בתחום תעשייה מלאכה כימיה ומחצבים

%36

%64

עסקים בעלי רישיון עסקים הפועלים ללא רישוי

.01.01 מתוך 78 עסקים בתחומי בריאות, רוקחות וקוסמטיקה, פועלים 41 עסקים

ללא רישיון, שהם מהווים ( %53 ) .

התפלגות העסקים בתחום בריאות רוקחות וקוסמטיקה

%47

%53

עסקים בעלי רישיון עסקים הפועלים ללא רישוי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 21 מתוך 222

עמוד 22

.11.01 מתוך 50 עסקים בתחומי רכב ותעבורה, פועלים 27 עסקים ללא רישיון, שהם

מהווים ( %54 ) .

התפלגות תיקים בתחום רכב ותעבורה

%46

%54

עסקים בעלי רישיון עסקים הפועלים ללא רישוי

.21.01 כאמור, בקרית ביאליק פועלים 431 עסקים ללא רישיון עסק מתוך 710

עסקים חייבי רישוי הידועים למחלקה.

.1.21.01 279 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישור

שירותי כבאות (%65 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.2.21.01 מהם 176 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישורי

תכנון ובנייה (%41 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.3.21.01 159 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישור

ממשרד הבריאות (%37 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.4.21.01 81 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישור ממשרד

לאיכות הסביבה (%19 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.31.01 במאי 2005 נדרשה מחלקת רישוי עסקים לעבור משימוש בתוכנה של החברה

ל"אוטומציה" לתוכנה חדשה של חברת "רמה" בניהול חברת "מטרופולינט".

התוכנה החדשה מאפשרת פיקוח ומעקב טוב יותר אחר תהליך רישוי

העסקים לעומת התוכנה הקודמת. כחלק מהוראות המעבר, נדרשה המחלקה

להזין את כל נתוני העסקים לתוכנה החדשה . התוכנה הופעלה במחלקה

במהלך ינואר .2008

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 22 מתוך 222

עמוד 23

.11 ממצאים מתוך המדגם:

.1.11 המדגם כלל 40 תיקים שנבחרו על ידי הביקורת באופן אקראי . הביקורת

ביקשה ללמוד ממדגם זה על תהליך העבודה במחלקה והתא מתו לנהלים ,

לדרישות החוק ותקנות רישוי העסקים. להלן רשימת התיקים שנבחרו:

 בריאות, רוקחות וקוסמטיקה - 5 תיקים

 חקלאות ובעלי חיים - 3 תיקים

 דלק ואנרגיה - 3 תיקים

 מזון - 4 תיקים

 מים ופסולת - 1 תיקים

 מסחר ושונות - 4 תיקים

 עינוג ציבורי, נופש וספורט - 6 תיקים

 רכב ותעבורה - 4 תיקים

 שרותי שמירה ואבטחה - 2 תיקים

 תעשיה, מלאכה, כמיה ומחצבים - 8 תיקים

 סה"כ תיקים - 40 תיקים

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 23 מתוך 222

עמוד 24

.2.11 ניתוח הנתונים מהמדגם

ע"פ חוק רישוי ע סקים, תשכ"ח – 1968 , וצו רישוי עסקים ( עסקים טעוני

רישוי), תשנ"ה – 1995 בתהליך הרישוי נדרש להמציא, מסמכים ואישורים

שונים, כגון: העתק חוזה שכירות / קנייה / מסמכי תאגיד, תוכנית סביבה,

מפה מצבית ותוכנית עסק, תוכניות סניטריות אישורים מגורמי רישוי שונים,

טופס בקשה לרישיון עסק, תשלום אגרה וכד'.

.1.2.11 להלן פירוט הליקויים:

 ב- %63 מהתיקים (25 תיקים מתוך )40 שנבדקו, לא נמצא רישיון

עסק.

 ב- %22 מהתיקים (9 תיקים מתוך )40 שנבדקו, לא נמצא טופס

בקשה לרישיון עסק.

 ב-%15 מהתיקים (5 תיקים מתוך )33 שנבדקו, לא נמצא חוזה

שכירות/קנייה/מסמכי תאגיד.

 ב- %26 מהתיקים (10 תיקים מתוך )39 שנבדקו, לא נמצא תוכנית

סביבה/ מפה מיצבית ותוכנית עסק.

 ב- %17 מהתיקים (6 תיקים מתוך )34 שנבדקו, לא נמצא העתק

מתשלום האגרה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 24 מתוך 222

עמוד 25

אישור גורמי רישוי נוספים

 ב- %71 מהתיקים (12 תיקים מתוך )17 שנבדקו, לא נמצא א ישור

המשרד לאיכות הסביבה.

 ב- %35 מהתיקים (6 תיקים מתוך )17 שנבדקו, לא נמצא אישור

משטרה.

 ב- %42 מהתיקים (5 תיקים מתוך )12 שנבדקו, לא נמצא אישור

משרד התמ"ת.

 ב- %50 מהתיקים (8 תיקים מתוך )16 שנבדקו, לא נמצא אישור

משרד הבריאות.

 ב- %38 מהתיקים (15 תיקים מתוך )39 שנבדקו, לא נמצא אישור

הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

 ב- %63 מהתיקים (25 תיקים מתוך )40 שנבדקו, לא נמצא אישור

שירותי כבאות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 25 מתוך 222

עמוד 26

.3.11 מבנים בבעלות העירייה

.1.3.11 ע"פ חוק רישוי עסקים , תשכ"ח – 1968 , וצו רישוי עסקים

(עסקים טעוני רישוי ), תשנ"ה – 1995 בתהליך הרישוי נדרש

להמציא, מסמכים ואישורים שונים, כגון: העתק חוזה שכירות /

קנייה / מסמכי תאגיד , תוכנית סביבה , מפה מצבית ותוכנית

עסק, תוכניות סניטריות אישורים מגורמי רישוי שונים, טופס

בקשה לרישיון עסק, וכד'.

.2.3.11 הביקורת בדקה 6 מקומות המופעלים ע "י העירייה והמועצה

הדתית שנדרש בהם רישיון עסק. להלן פירוט הליקויים:

.1.2.3.11 מקוואות טהרה

על פי תקנות רישוי עסקים (תקופת תוקפם של רשיונות , חידושים ואגרות)

(תיקון), התשנ"ח-1998 (להלן - תקנות תוקף רשיונות ), שתחולתן מיום

,1.3.98 חל שינוי בסיווג לבתי מרחץ ומקוואות, ובמקום מתן רישיון לצמיתות

יינתן להם רישיון לחמש שנים . על פי התקנות , תוקף רישיונות שניתנו בעבר

לצמיתות יפוג שנה מיום משלוח ההודעה של העירייה על הצורך בחידוש

הרישיון. המועצה הדתית קרית ביאליק מפעילה שני מקוואות (ברחוב ראובן

וברחוב שי עגנון).

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 26 מתוך 222

עמוד 27

.2.2.3.11 מקווה ראובן 15 ( מספר 5 במדגם)

לא נמצא רישיון עסק בתוקף. מאז שנת 1983 לא בוצע דבר בתיק . המקום

פעיל. העירייה בעלת המקום והמועצה הדתית מפעילה את המקווה.

ביום 12/1/2000 נערכה ביקורת במקום ע "י משרד הבריאות ונמצאו ליקויים

במימיו של המקווה. לא נמצא בתיק מסמך המאשר את תיקון הליקוי שנמצא

ע"י משרד הבריאות.

.3.2.3.11 מקווה שי עגנון ( מספר 6 במדגם)

לא נמצא רישיון עסק בתוקף . בפברואר 2002 נערכה במקום ביקורת של

מחלקת רישוי עסקים ומשרד הבריאות , נמצאו ליקויים אין מסמך המאשר

את תיקון הליקויים. נמצא אישור משרד הבריאות משנת 2005 לצמיתות, אין

אישור כבאות בתיק וזאת בניגוד ל צו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי ),

תשנ"ה – 1995 .

.4.2.3.11 בריכות שחייה

בריכת יגור

הבריכה פועלת בתקופת הקיץ בלבד . לבריכה היה רישיון זמני עד ליום

30/9/2008 . לא נמצא בתיק מפה מצבית, תוכנית סביבה ותוכנית עסק.

בריכת אפק

הבריכה פועלת במשך כל ימות השנה . נדרש רישיון קבוע , רישיון העסק

לבריכה בתוקף עד 31/12/2010 . בתיק מס' פריטים הדורשים רישוי בנפרד

וחידוש בהתאם. ג'קוזי ומתקני שעשועים, נמצאים בחידוש ( קיים אישור עד

31/12/2008 ). תוקנו ליקויים של משרד הבריאות , בנוגע למזנון ניתן היתר

ביום 25/6/2008 למשך 3 שנים.

לא נתקבלה תשובה מועדה לתכנון ובניה בנוגע לפניה לחידוש הרישיון, ואולם

הרישיון חודש בכפוף להצהרת בעל העסק שלא בוצע שינוי בעסק.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 27 מתוך 222

עמוד 28

.5.2.3.11 שוק עירוני

העירייה מפעילה שוק עירוני אחת לשבוע . לא נמצא רישיון עסק . ביום

12/5/2002 ולאחר ביקורת של משטרת ישראל נדרשה העירייה לתקן ליקויים

שהועלו ע"י המשטרה. לאחר 6 שנים, ביום 8/9/2008 פנתה מנהלת המחלקה

למזכיר ראש העיר דאז , מר פדרליין, לשם קבלת הנחיות, כיצד לפעול בתיק.

בתשובה לפנייתה כתב המזכיר, כי אינו מאשר לפעול בתיק.

.6.2.3.11 בית חן

המקום פועל עפ"י רישיון עסק, אולם לא נמצא בתיק אישור משטרה וכבאות.

.3.3.11 יש לראות בחומרה את העובדה שהעירייה לא קיימה את

חובותיה על פי החוק שעל ביצועו היא מופקדת כך שמבנים

בבעלות העירייה, פועלים ללא רישיו ן עסק ו /או ללא קבלת

אישורים מתאימים מגורמי ונותני האישור.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 28 מתוך 222

עמוד 29

.21 פעולות אכיפה לפני הגשת כתב אישום

.1.21 החוק מאפשר ל רשות רישוי לנקוט שני אמצעי ם לאכיפת הוראות החוק

ותנאים שנקבעים ברישיון של עסק , עוד בטרם הוגש כתב א ישום נגדו, להלן

סעיף 22א לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-:1968

()1 לבקש מבית המשפט צו מניעת פעולות , בין השאר אם "נעשו במקום

פלוני פעולות הכנה לצורך ניהול עסק טעון רישוי מבלי שניתן רישיון או היתר

זמני או בסטייה מן הרישיון או ההיתר הזמני".

()2 להוציא צו הפסקה מינהלי לעיסוק בעסק "אם בסגירת החצרים ואם בכל

דרך אחרת הנראית ... מתאימה בנסיבות הענין כדי להביא לידי הפסקה של

ממש בעיסוק". צו הפסקה מינהלי תקף ל-30 יום וניתן להאריך את תוקפו ב-

30 יום נוספים, אם הוגש לבית המשפט כתב א ישום בשל העבירה ששימשה

עילה להוצאת הצו . אמצעים אלה נועדו להפסיק לאלתר הפעלת עסק ללא

רישיון או הכנות להפעלתו.

הביקורת מצאה, כי רשות הרישוי לא השתמשה באמצעי אכיפה אלה נגד

עוסקים ללא רישיון עסק.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 29 מתוך 222

עמוד 30

.31 הגשת כתבי אישום ובקשה לצו סגירה

.1.31 בבדיקת תיקי רישוי של 25 עסקים טעוני רישוי שפעלו ללא ר ישיון עסק,

נמצא כי:

.2.31 ב- 12 תיקים, מחלקת רישוי עסקים, לא פנתה ליועצת המשפטית של העירייה

להגשת כתבי אישום, ללא שצוין בתיקים כל הסבר לכך.

ראה תיקים במדגם: .10,11,14,16,17,18,19,25,36,37,38,39

.3.31 ב- 10 תיקים, קיימת החלטת בית משפט לסגירת העסקים הפועלים ללא

רישיון עסק. למרות זאת, החלטת בית משפט לסגירת העסקים לא נאכפה .

ראה תיקים במדגם: .7,8,9,15,29,32,33,34,35,40

.4.31 ב- 3 תיקים שנבדקו העסקים היו בבעלות העירייה ולכן לא הוגש כתב אישום.

ראה תיקים במדגם: .4,5,6

.5.31 בנוסף, עפ"י דו "ח התראות משפטיות לבעל עסק , שהתקבל ממחלקת

הרישוי ביום 3/6/2009 , ישנם 61 תיקים עם צווי סגירה , מתוכם 38 תיקים

שתאריך הביצוע שלהם חלף.

.6.31 מן הממצאים עולה , כי העירייה לא פעלה כראוי לסגירת עסקים הפועלים

ללא רישיון עסק . יש לראות בחומרה יתרה את העובדה שהעירייה עצמה

הפעילה שירותים שלהפעלתם נדרש רישיון עסק, בלי רישיון.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 30 מתוך 222

עמוד 31

.7.31 להלן ממצאים נבחרים מתוך המדגם :

 אלבר שירותי מימון בע"מ (מספר 18 במדגם)

הוגשה בקשה לרישיון עסק ביום 1/1/03 , אין היתר איכות סביבה, משטרה,

וכבאות. פועל ללא רישיון כ- 6 שנים . לא הוגש בתיק כתב אישום .

 נגריית מויאל ( מספר 38 במדגם)

ביום 22/12/1994 (לפני 15 שנים) ניתנה התראה אחרונה לפני משפט . ביום

24/8/2008 ניתנה התראה על ניהול עסק ללא רישיון . העסק פועל ללא רישיון

במשך שנים רבות. לא הוגש כתב אישום עד היום.

 תריסי ההגנה ( מספר 34 במדגם)

אין אישור ועדה מיום .2/4/2001 ביום 6/4/2008 הוגש כתב אישום.

ביום 27/5/2008 ניתנה החלטה ע"י בית המשפט לצו סגירה ביום 27/8/2008

במידה ולא יתקבל עד למועד זה רישיון עסק.

ביום 14/9/2008 ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט , לצו סגירה ביום

14/1/2009 במידה ולא יתקבל עד למועד זה רישיון עסק.

כאמור, צווי סגירה אלו,לא נאכפו כלל .

 דורלנד בע"מ (מספר 40 במדגם)

ביום 4/6/2001 ניתנה התראה על ניהול עסק ללא רישיון.

ביום 1/11/2002 הוגש כתב אישום , ההחלטה לצו סגירה ביום 31/3/2003

במידה ולא יתקבל רישיון עסק . ביום 2/3/2003 הוגשה בקשה לרישיון עסק.

ביום 8/5/2003 נשלח מכתב ממחלקת רישוי על בנייה ללא היתר.

ביום 30/1/2006 הוגש כתב אישום נוסף, ביום 29/3/2006 החליט בית המשפט

על סגירה ביום 29/9/2006 במידה ולא יתקבל רישיון עסק.

עד ליום עריכת הביקורת לא נאכפה החלטת בית המשפט.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 31 מתוך 222

עמוד 32

.41 נתוני תקציב מול ביצוע

פקודת העיריות נוסח חדש , סעיף 170א (א) ()1 "אלה תפקידי המבקר לבדוק אם

פעולות העירייה לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965 נעשו כדין

בידי המוסמך לעשות, תוך שמירת טוהר מידות, ועקרונות היעילות והחיסכון".

ע"פ חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 , וצו רישוי עסקים ( עסקים טעוני רישוי),

תשנ"ה – 1995 בתהליך הרישוי נדרש להמציא, מסמכים ואישורים שונים.

להלן נתונים (על פי נתונים מגזברות העירייה) על הוצאות והכנסות של מחלקת

רישוי עסקים:

.1.41 הוצאות מחלקת רישוי עסקים ממומנות מהקצבות העירייה בתקציב

רגיל בעיקר לשכר ומהכנסות עצמיות בתקציב (מתן רישיונות עסק).

.2.41 בשנת 2006 הסתכמו הוצאות מחלקת רישוי עסקים במסגרת התקציב

הרגיל 161,103 ₪. ההוצאה בפועל חרגה מהתקציב בכ – %.4 ההכנסות

לשנה זו ג דלו ב- 3,092 ₪ (%)12 מעבר לתקציב המאושר . בשנה זו גדל

הגרעון המאושר ב- 3,311 ₪ (%.)2.5

.3.41 בשנת 2007 הסתכמו הוצאות מחלקת רישוי עסקים במסגרת התקציב

הרגיל 206,202 ₪. ההוצאה בפועל חרגה מהתקציב בכ – %.33 ההכנסות

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 32 מתוך 222

עמוד 33

לשנה זו גדלו ב- 4,945 ₪ (%)20 מעבר לתקציב המאושר . בשנה זו גדל

הגרעון המאושר ב- 46,557 ₪ (%.)36

.4.41 בשנת 2008 הסתכמו הוצאות מחלקת רישוי עסקים במסגרת התקציב

הרגיל 300,529 ₪. ההוצאה בפועל חרגה מהתקציב ב 59,907 ₪ (%.)25

ההכנסות לשנה זו גדלו ב- 26,379 ₪ (%)106 מעבר לתקציב המאושר .

בשנה זו גדל הגרעון המאושר ב- 33,528 ₪ (%.)16

.5.41 לאורך תקופת הביקורת ניתן לראות כי קיימת מגמה של אי עמידה

ביעדי תקציב.

.6.41 לאורך תקופת הביקורת ניתן לראות כי קיימת מגמה של גידול בהכנסות

כתוצאה ממתן רישיונות עסק, למרות זאת תקציב ההכנסות לא השתנה

ועמד על 25 אלף ש"ח בשנה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 33 מתוך 222

עמוד 34

.51 מתן רישיון עסק בניגוד להוראות הצו

.1.51 ע"פ חוק רישוי עסקים , תשכ"ח – 1968 , וצו רישוי עסקים ( עסקים טעוני

רישוי), תשנ"ה – 1995 בתהליך הרישוי נדרש להמציא, מסמכים ואישורים

שונים.

.2.51 נמצא כי תיק מספר 21 במדגם "מיכלין ושות בע "מ" העוסק במסחר בכלי

נשק ומטווח ירי קיבל רישיון עסק , פועל בניגוד להו ראות הצו , על פיהם

נדרש אישור מהמשרד לאיכות הסביבה וכן ממשרד התמ "ת (העבודה)

אישורים אלו כלל לא נתבקשו על ידי מחלקת רישוי עסקים , ולמרות זאת

ניתן לעסק רישיון עסק.

.61 סיכום

.1.61 המחלקה כאמור, מורכבת משתי עובדות. מיקומם הפיזי של העובדות, נמצא

בקומות נפרדות . לדעת הביקור ת תנאים אלו מקשים על קבלת קהל ומתן

שירות יעיל ודיסקרט י לציבור. בנוסף, ההפרדה בין מנהלת המחלקה ובין

פקידת הרישוי יוצרת בעיה של ניהול ויעילות העבודה.

.2.61 במחלקת רישוי עסקים אין כלל פקחים ובעת הצורך נעזרת מנהלת המחלקה

בשירותי מחלקת הפיקוח. משיחות עם שני מנהלי ה מחלקות עולה כי נושא

שיתוף הפעולה בין המחלקות לוקה בחסר , דבר הפוגע באכיפת חוק רישוי

עסקים.

.3.61 על פי הרישומים של מחלקת הגבייה בעירייה פועלים 1,661 עסקים משלמים

ארנונה לעירייה . עפ"י מחלקת רישוי עסקים פועלים 710 עסקים טעוני

רישוי. לא ניתן היה לקבל מ המחלקה נתונים מדויקים על העסקים חייבי

הרישוי הפועלים בתחומה.

.4.61 עפ"י מכתב מיום 6/9/09 מאיגוד ערים לכבאות – אזור חיפה, פועלים בעיר כ-

850 עסקים מתוך 1,000 עסקים ללא אישור עסק מטעם שירותי כבאות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 34 מתוך 222

עמוד 35

.5.61 העירייה לא ערכה סקר עסקים כללי מזה זמן רב . כתוצאה מכך נפגעו סדרי

הפיקוח והבקרה.

.6.61 המחלקה פועלת ללא תכנית עבודה שנתית, הכוללת הגדרת משימות ויעדים.

.7.61 הממצאים מלמדים ש ביום ,1/6/09 פעלו בשטח שיפוט עריית קריית ביאליק

710 עסקים חייבי רישוי הידועים למחלקה . מתוכם 431 עסקים (%)61 ללא

רישיון בניגוד לחוק,ו - 279 עסקים פעלו עם רישיון.

.8.61 כאמור, בקרית ביאליק פועלים 431 עסקים ללא רישיון עסק מתוך 710

עסקים חייבי רישוי הידועים למחלקה.

.1.8.61 279 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישור

שירותי כבאות (%65 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.2.8.61 מהם 176 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישורי

תכנון ובנייה (%41 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.3.8.61 159 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישור

ממשרד הבריאות (%37 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.4.8.61 81 עסקים לא קיבלו רישיון עסק כתוצאה מהעדר אישור ממשרד

לאיכות הסביבה (%19 מתוך העסקים הפועלים ללא רישוי).

.9.61 נערך מדגם שכלל 40 תיקים שנבחרו על ידי הביקורת באופן אקראי וזאת

במטרה לבחון את דרכי ואופי העבודה והשוואתם להוראות החוק.

להלן פירוט הליקויים שנמצאו במדגם:

 ב- %63 מהתיקים (25 תיקים מתוך )40 שנבדקו, לא נמצא רישיון

עסק.

 ב- %22 מהתיקים (9 תיקים מתוך )40 שנבדקו, לא נמצא טופס

בקשה לרישיון עסק.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 35 מתוך 222

עמוד 36

 ב-%15 מהתיקים(5 תיקים מתוך )33 שנבדקו, לא נמצא חוזה

שכירות/קנייה/מסמכי תאגיד.

 ב- %26 מהתיקים (10 תיקים מתוך )39 שנבדקו, לא נמצא תוכנית

סביבה/ מפה מיצבית ותוכנית עסק.

 ב- %17 מהתיקים (6 תיקים מתוך )34 שנבדקו, לא נמצא העתק

מתשלום האגרה.

 ב- %71 מהתיקים (12 תיקים מתוך )17 שנבדקו, לא נמצא אישור

המשרד לאיכות הסביבה.

 ב- %35 מהתיקים (6 תיקים מתוך )17 שנבדקו, לא נמצא אישור

משטרה.

 ב- %42 מהתיקים (5 תיקים מתוך )12 שנבדקו, לא נמצא אישור

משרד התמ"ת.

 ב- %50 מהתיקים (8 תיקים מתוך )16 שנבדקו, לא נמצ א אישור

משרד הבריאות.

 ב- %38 מהתיקים (15 תיקים מתוך )39 שנבדקו, לא נמצא אישור

הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

 ב- %63 מהתיקים (25 תיקים מתוך )40 שנבדקו, לא נמצא אישור

שירותי כבאות.

.01.61 3 מתוך 6 עסקים שנבדקו ושבבעלות העירייה והמועצה הדתית פועלים ללא

רישיון עסק . יש לראות בחומרה את העובדה שהעירייה לא קיימה את

חובותיה על פי החוק שעל ביצועו היא מופקדת כך שמבנים בבעלות העירייה ,

פועלים ללא רישיו ן עסק ו/או ללא קבלת אישורים מתאימים מגורמי ונותני

האישור.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 36 מתוך 222

עמוד 37

.11.61 החוק מאפשר ל רשות רישוי לנקוט שני אמצעי ם לאכיפת הוראות החוק

ותנאים שנקבעים ברישיון של עסק , עוד בטרם הוגש כתב א ישום נגדו, להלן

סעיף 22א לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-.1968 לבקש מבית המשפט צו מניעת

פעולות וכן להוציא צו הפסקה מינהלי לעיסוק בעסק. הביקורת מצאה, כי

רשות הרישוי לא השתמשה באמצעי אכיפה אלה נגד עוסקים ללא ר ישיון

עסק.

.21.61 בבדיקת תיקי רישוי של 25 עסקים טעוני רישוי שפעלו ללא ר ישיון עסק,

נמצא כי העירייה לא פעלה כראוי לסגירת עסקים הפועלים ללא רישיון עסק:

.1.21.61 ב- 12 תיקים, מחלקת רישוי עסקים, לא פנתה ליועצת המשפטית

של העירייה להגשת כתבי אישום, ללא שצוין בתיקים כל הסבר

לכך.

.2.21.61 ב- 10 תיקים, קיימת החלטת בית משפט לסגירת העסקים

הפועלים ללא רישיון עסק . למרות זאת , החלטת בית משפט

לסגירת העסקים לא נאכפה.

.3.21.61 ב- 3 תיקים שנבדקו העסקים היו בבעלות העירייה ולכן לא הוגש

כתב אישום.

.31.61 עפ"י דו"ח התראות משפטיות לבעל עסק , שהתקבל ממחלקת הרישוי ביום

3/6/2009 , ישנם 61 תיקים עם צווי סגירה , מתוכם 38 תיקים שתאריך

הביצוע שלהם חלף.

.41.61 אכיפת חוק רישוי עסקים מוטלת על הרשות המקומית . בפועל, החוק אינו

נאכף כראוי , ולכן רבים מהעסקים שפועלים ללא רישיון עושים זאת ללא

הפרעה ובמשך זמן ממושך . ישנו העדר אכיפה ברשות המקומית , אין מנגנון

אכיפה נאות של אכיפת החלטות שהתקבלו ע"י בית המשפט .

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 37 מתוך 222

עמוד 38

.51.61 מחלקת רישוי עסקים לא עושה פעולות שיטתיות כדי לאכוף החלטות בית

המשפט. עסקים פועלים ללא רישיון עסק במשך שנים רבות ולא ננקטים

צעדים נגדם. לא הופעלו כל האמצעים החוקיים לאכיפת הוראות החוק על

עסקים הפועלים ללא ר ישיון עסק , והעירייה לא הגישה כתבי אישום נגד

עסקים אף שידעה שהם פועלים ללא רישיון . צווי סגירה שהוציא בית-

המשפט לא נאכפו.

.61.61 בשנת 2006 הסתכמו הוצאות מחלקת רישוי עסקים במסגרת התקציב הרגיל

161,103 ₪. ההוצאה בפועל חרגה מהתקציב בכ – %.4 ההכנסות לשנה זו

גדלו ב- 3,092 ₪ (%)12 מעבר לתקציב המאושר . בשנה זו גדל הגרעון

המאושר ב- 3,311 ₪ (%.)2.5

.71.61 בשנת 2007 הסתכמו הוצאות מחלקת רישוי עסקים במסגרת התקציב הרגיל

206,202 ₪. ההוצאה בפועל חרגה מהתקציב בכ – %.33 ההכנסות לשנה זו

גדלו ב- 4,945 ₪ (%)20 מעבר לתקציב המאושר . בשנה זו גד ל הגרעון

המאושר ב- 46,557 ₪ (%.)36

.81.61 בשנת 2008 הסתכמו הוצאות מחלקת רישוי עסקים במסגרת התקציב הרגיל

300,529 ₪. ההוצאה בפועל חרגה מהתקציב ב 59,907 ₪ (%.)25 ההכנסות

לשנה זו גדלו ב- 26,379 ₪ (%)106 מעבר לתקציב המאושר . בשנה זו גדל

הגרעון המאושר ב- 33,528 ₪ (%.)16

.91.61 לאורך תקופת הביקורת ניתן לראות כי קיימת מגמה של אי עמידה ביעדי

התקציב של המחלקה, כמפורט בספר התקציב. הביקורת ממליצה לעדכן את

התקציב בהתאם למצב בפועל.

.02.61 לאורך תקופת הביקורת ניתן לראות כי קיימת מגמה של גידול בהכנסות

כתוצאה ממתן רישיונות עסק, למרות זאת תקציב ההכנסות לא השתנה ועמד

על 25 אלף ש"ח בשנה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 38 מתוך 222

עמוד 39

.12.61 נמצא כי תיק מספר 21 במדגם "מיכלין ושות בע "מ" העוסק במסחר בכלי

נשק ומטווח ירי קיבל רישיון עסק, פועל בניגוד להוראות הצו, על פיהם נדרש

אישור מהמשרד לאיכות הסביבה וכן ממשרד התמ "ת (העבודה) אישורים

אלו כלל לא נתבקשו על ידי מחלקת רישוי עסקים , ולמרות זאת ניתן לעסק

רישיון עסק.

.22.61 לא נמצאו בעירייה נהלים המסדירים את התפקידים , הסמכויות וסדרי

העבודה של העוסקים ברישוי עסקים ובפיקוח עליהם.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 39 מתוך 222

עמוד 40

.71 המלצות

.1.71 מומלץ לבצע סקר עסקים עדכני.

.2.71 יש לבצע התאמות בין עסקים חייבי ארנונה במחלקת הגבייה ובין רשימת

עסקים חייבי רישוי , עפ"י רשימת עסקים חייבי רישוי במחלקת רישוי

עסקים, במטרה לאתר עסקים חייבי רישוי שאינם ידועים למחלקת רישוי

עסקים.

.3.71 ראוי לעשות מאמץ מערכתי להגדלת היקף הרישיונות בתוקף , בטווח זמן

סביר וקצוב על פי תוכנית עבודה רב שנתית.

.4.71 מומלץ להכין תכנית עבודה שנתית הכוללת יעדים והמאושרת על ידי הדרג

הממונה.

.5.71 יש להקפיד על קבלת כל המסמכים והאישורים הנדרשים בחוק , בעת קבלת

הבקשה למתן רישיון עסק.

.6.71 יש להפעיל את כל האמצעים החוקיים לאכיפת הוראות החוק , על עסקים

הפועלים, ללא רישיון עסק. בכלל זה, הגשת כתבי אישום ואכיפת צווי סגירה.

.7.71 יש להדק את נושא שיתוף הפעולה בין מחלקת רישוי עסקים ומחלקת

הפיקוח, תוך קביעת נהלי עבודה ברורים בין המחלקות.

.8.71 יש לבחון הקצאת שני חדרים סמוכים למחלקה, המאפשרים לקבל קהל.

.9.71 יש להוציא דו"חות תקופתיים אחת לרבעון, על מנת לעקוב אחר תהליך רישוי

העסקים וביצועי המחלקה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 40 מתוך 222

עמוד 41

נספח

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 41 מתוך 222

עמוד 42

להלן תשובת מנהלת מחלקת רישוי עסקים:

11 אוקטובר, 2009

כ"ג תשרי, תש"ע

ר.ע./124-09

לכבוד

מר אייל לוי – מבקר העירייה

א.נ.,

הנדון: טיוטת דו"ח ביקורת – הערות

.1 ראשית דבר אבקש להודות ליחידת הביקורת על עבודתה ועל עצם העובדה

שהשכילה לתאר את המציאות העגומה, שהיא מנת חלקנו, מכורח האילוצים

האובייקטיביים עמם נאלצת "המחלקה" להתמודד.

.2 בהעדר משאבים מינימליים (בכלל זה כוח אדם מיומן ומקצועי, סביבת עבודה

הולמת, תקציב ראוי, מערכות תומכות ועוד) אין כל אפשרות מעשית לעמוד

בדרישות אותן מציב הדו"ח. להווי ידוע כי המחלקה מונה שני אנשים בלבד בהם

מנהלת ופקידה ונעדרת אנשי שטח כגון: תברואן, פקח, סוקר זאת על אף

דרישות חוזרות ונשנות על פני השנים להתאים את מצבת כוח האדם להיקף

הסמכות והמטלות. בתנאים הללו לא ניתן לקיים מחלקה ובוודאי שלא לאכוף

באופן יעיל. נספח המבנה הארגוני בסעיף 7 מדבר בעד עצמו.

.3 אבקש להאיר אי דיוקים שנפלו בדו"ח אגב הערות היכן שמצאתי לנכון לעשות

זאת :

א. לסעיף 1.9 ואחרים –

על המחלקה מוטל להלכה לבצע: סקר עסקים, קבלת קהל, קבלה

ובדיקת בקשות לרישיון עסק, קשרי גומלין עם משרדי ממשלה

ואחרים (בריאות, משטרה, כבאות, תמ"ת, הגנת הסביבה, איגוד

ערים ועוד), הכנת כתב אישום, ייצוג בבית משפט, פיקוח, ביקורות

תברואה ועוד.

ב. לסעיפים 1.11 , 14 ....

לטענת הביקורת ..... " קיימת מגמה של אי עמידה ביעדי התקציב של

המחלקה, כמפורט בספר התקציב".....

מעיון בנתונים שהוצגו נקל להיווכח כי התקציב התלת שנתי (2006 –

2008 ) לפעולת הסתכם ב – 10,000 ₪ בלבד אשר נוצלו כמעט

במלואם. היתרה מיועדת

ככל הנראה להוצאות כוח אדם, שכר ונלוות, סעיף שאינו ייחודי

לפעולת המחלקה וראוי שידון בנפרד וע"י הגורמים הרלוונטיים אלא

אם סבורה הביקורת כי שכרם של עובדי המחלקה מוגזם או לחילופין

ראוי "לצמצם" בכוח אדם החסר ממילא

לנוכח היקף המטלות הבאות לידי ביטוי גם בדוח זה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 42 מתוך 222

עמוד 43

ג. לסעיף 14.7 –

ע"פ חוות דעת הייעוץ המשפטי אין לגבות אגרה נוספת מבית

מרקחת . מוצרי קוסמטיקה נכללים בפעילותו כבית מרקחת בגינה

הוא משלם את האגרה. אין מקום להערת הביקורת בקשר לזה.

.4 לסיכום –

א. מחלקת רישוי עסקים עושה כל שעל ידיה לעמוד במשימותיה על אף

האילוצים האובייקטיבים. למיטב הבנתנו תפוקת המחלקה גבוהה

לנוכח התנאים הקשים בהם היא מתפקדת בכלל והעדר כוח אדם

בפרט, בהקשר זה ראוי לציין כי הכנסות מאגרות בית משפטפועל

יוצא של פעילות המחלקה, גבוהות בהשוואה לרשויות שכנות.

ב. הח"מ התריעה לא אחת בפני הנהלות הרשות עד כה ללא תוצאות

מצ"ב תכתובת רלוונטית.

.5 רוצה אני לקוות כי דו"ח זה יתרום את תרומתו "ויתניע" מהלך בדרך לשינוי

המיוחל.

בכבוד רב,

מוניק פיירברג

מנהלת רישוי עסקים

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 43 מתוך 222

עמוד 44

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 44 מתוך 222

עמוד 45

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 45 מתוך 222

עמוד 46

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 46 מתוך 222

עמוד 47

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 47 מתוך 222

עמוד 48

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 48 מתוך 222

עמוד 49

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 16/12/2009

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

ביקורת בנושא המועצה הדתית

.1 מבוא

.1.1 המועצה הדתית עוסקת במתן שירותי דת לתושבי העיר , בכל התחומים

להם נזקקים התושבים , כגון: פיקוח על כשרות , שירותי רבנות ועריכת

נישואין, טהרת המשפחה, שבת וערוב, תרבות תורנית.

.2.1 המועצה הדתית מתנהלת על פי חוק שירותי הדת היהודיים נוסח משולב

התשל"א ,1971 תקנות תקציבי שירותי הדת היהודית התשמ"ה .1985

.2 הבסיס החוקי

.1.2 חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), תשל"א-.1971

.2.2 תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), תש"ל-.1970

.3.2 הוראות שירותי הדת (שכר של ממונה בעל סמכות הכרע ה ושל ראש

מועצה דתית), התשס"ה-.2005

.4.2 תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות), תשמ"ה - .1985

.5.2 תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-.1979

.6.2 תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-.1976

.7.2 חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-.1983

.8.2 חוזר מנכ"ל משרד הדתות סג/,1 פברואר .2003

.9.2 פקודת העיריות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 49 מתוך 222

עמוד 50

.3 היקף הביקורת

.1.3 במהלך החודשים מרץ- מאי 2009 נערכה ביקורת אשר בחנה את נאותות

פעילותן של המחלקות השונות במועצה הדתית ושל תהליכי העבודה

והבקרה הנהוגים בהן, לרבות הליך גביית אגרות מתושבים בגין שירותים

הניתנים על ידי המועצה הדתית , והליך מתן הנחות לתושבים מתשלומי

האגרות.

.2.3 הביקורת בדקה את פעילות המועצה לשנים .2006-2008

.3.3 הביקורת הסתמכה על הוראות החוק כפי שמופיעות בסעיף2 בדו"ח זה.

.4.3 הנתונים התקבלו ע "י המחלקות השונות בעירייה שהמציאו מצגים ,

נתונים ומסמכים . לצורך ניתוח הנתונים , הניח המבקר כי המידע

שהתקבל הינו שלם, מדויק ומעודכן ככל האפשר.

.5.3 הביקורת בוצעה ע"י מר אייל לוי .

.6.3 הביקורת מבקשת לציין כי עד למועד סיום הביקורת לא נתקבלה תגובת

המועצה לממצאי הדו"ח וזאת למרות מספר תזכורות שהועברו למועצה .

בנוסף, הביקורת ביקשה מספר פעמים בכתב ובע "פ במהלך הביקורת את

תגובת המועצה הדתית לממצאים המצביעים על חריגות שכר לכאורה ,

אולם עד למועד סיום הביקורת, לא נתקבלה תשובת המועצה הדתית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 50 מתוך 222

עמוד 51

.4 אירועים חריגים שקרו במהלך הביקורת

.1.4 ביום 26/5/09 הגיש כב ' הרב עמינדב קריספין התפטרות מתפקידו כרב

העיר. המכתב הוגש לשר לשירותי דת , יעקב מרגי . כב' הרב קריספין

שימש כרב העיר במשך כ- 27 שנים.

.2.4 בעקבות התפטרותו של כב' הרב קריספין, מונה ביום 1/10/2009 כב' הרב

יוסף ישר כמ"מ לרב העיר קרית ביאליק.

.3.4 ביום 11/11/09 פקעה כהונת המועצה הדתית הואיל ועד ליום זה לא חודש

הרכב המועצה הדתית , ולא מונו לה ממונים , כנדרש בהוראות סעיף 6

לחוק שירותי הדת היהודיים. אי לכך, ועפ"י תקנה 26א, האחריות לקופת

המועצה עברה למר מאיר אוטמזגין , מזכיר המועצה שהינו כיום מורשה

החתימה בבנק , בנוסף מלווה את המועצה רו "ח מטעם משרד הדתות

שמאשר את התשלומים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 51 מתוך 222

עמוד 52

.5 מבנה המועצה הדתית

.1.5 המועצה הדתית ב קרית ביאליק כפופה אדמיניסטרטיבית ל עירייה את

הניהול בפועל מבצע הממונה בעל סמכות ההכרעה.

.2.5 מבחינה הלכתית כפופה המועצה הדתית לרב הראשי של העיר.

.3.5 להלן תרשים מבנה ארגוני של המועצה הדתית בקרית ביאליק:

מועצה דתית

קרית ביאליק

ממונים רב העיר

מזכיר המועצה

עובדת ניקיון

מחלקת מקוואות ועירובין מחלקת נישואין

מחלקת כשרות

מדריכת כלות פקידת קבלת קהל

מנהל המחלקה

אחראי תחזוקת ואחראית המחלקה

מקוואות

משגיחים חיצוניים

בלנית ראובן

בלנית צור

שלום

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 52 מתוך 222

עמוד 53

.6 בקרה וביקורת

.1.6 ע"פ סעיף 1 ()5 לחוק הביקורת הפנימית , התשנ"ב-,1992 חלה חובה

למנות מבקר פנימי במועצה הדתית שהוקמה מכוח שירותי הדת

היהודיים (נוסח משולב), התשל"א- .1958

הערת הביקורת: במועצה הדתית קרית ביאליק לא מונה מבקר פנימי .

בתשובה להערת הביקורת נמסר מהמועצה כי ועדת הביקורת משמשת

כגוף מבקר.

אם זאת, הוועדה אינה מוציאה דוחות כלשהם על עבודתה.

.2.6 המועצה הדתית אינה פועלת בהתאם לתכנית עבודה שנתית מפורטת כך

שאין מעקב אחר ביצוע הפעולות המתוכננות והשוואה עם תקופות

מקבילות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 53 מתוך 222

עמוד 54

.7 מליאת המועצה

.1.7 עד מרץ 2007 נוהלה המועצה ע"י 2 ממונים, מר ארנון שדה ואלכס בילגרי,

שנקבעו בהתאם להוראת שר הדתות שתפקידם היה לנהל את המועצה .

לאחר מרץ 2007 חברי המועצה, שנבחרו לכהונתם, מנהלים את ענייני

המועצה בהתאם לסמכויות שהוקנו להם בחוק.

.2.7 כאמור לסעיף 4 לדוח, ביום 11/11/09 פקעה כהונת המועצה הדתית.

.3.7 לפי חוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב ), התשל"א-,1971

המועמדים למועצה יוצעו לפי המכסות : שר הדתות- %45; הרשות

המקומית- %45; הרבנות המקומית- %.10

המועצה הדתית בקרית ביאליק כוללת 7 חברים במליאת המועצה , הרכב

המועצה הדתית חודש בפעם האחרונה , במרץ 2007 וכולל את החברים

הבאים:

 נציג הרב: מר יעקב אמסלם.

 נציגי העירייה: מר דוד סולומון, מר יוסף דמרי, מר ישראל צליק.

 נציגי השר: מר עופר שוורץ, מר שמעון אזריאל, מר יעקב יעקובוביץ’.

.4.7 ע"פ תקנות המועצות הדתיות (ניהול) תש"ל-,1970 פרק ד ': ישיבות

המועצה וסדריהן :11,12 המועצה תקיים לפחות ישיבה ר גילה אחת

לחודש , אולם רשאית ...שלא לקיים ישיבות רגילות בחודשי ניסן

ותשרי...ראש המועצה רשאי לכנס בכל עת ישיבה שלא מן המניין ... ע"פ

סעיף 14 בתקנות אלו, את ההזמנות לישיבות יש לשלוח לפחות שלושה

ימים לפני מועד הישיבה:

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 54 מתוך 222

עמוד 55

להלן תדירות כינוסן של ישיבות המועצה:

.1 בבדיקתנו נמצא כי במהלך שנת 2008 כונסה המועצה ל- 4

ישיבות במקום 10 ישיבות כנדרש בתקנות.

.2 לביקורת נמסר כי קיימת אפשרות שבמהלך שנת 2007 המועצה

כונסה יותר מפעמיים , אולם לא נמצא תיעוד לישיבות המועצה .

אי לכך לא ניתן לדעת מספר הפעמים שכונסה המועצה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 55 מתוך 222

עמוד 56

.5.7 עפ"י סעיף 3 א' לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב ) תשל"א –

1971 תופסק כהונתו של חבר הנעדר תכופות מישיבות המועצה . ולהלן

הוראות החוק:

"כל הוראה בחיקוק שלפ יה פסול אדם לכהן כחבר המועצה של רשות מקומית שבה

קיימת מועצה דתית וכן כל הוראה בחיקוק שלפיה חדל חבר מועצה של רשות

מקומית כאמור לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה - יחולו, בשינויים המחוייבים,

גם על חבר של אותה מועצה דתית , והוא הדין בהוראות בדבר סדר הודעה על חדיל ת

החברות במועצה".

העדר מישיבות מועצה – עפ"י פקודת העיריות

(א) " חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חודשים רצופים

או שנעדר משלוש ישיבות רצופות ... יחדל להיות חבר מועצה

מלבד אם נעדר בגלל מחלה או שירות בצה"ל או ברשות המועצה

שניתנה מראש, ובתנאי שראש העירייה או הממונה שלח לו

הודעה לפי סעיף קטן (ב).

(ב) בתום החודש השני להעדרו של חבר המועצה מישיבות המועצה

או מיד אחרי הישיבה השנייה שממנה נעדר, הכל לפי המאוחר,

ישלח לו ראש העירייה הודעה בכתב שתציין את ישיבות המועצה

שמהן נעדר ואת נוסחו המלא של סעיף זה: ההודעה תישלח

לחבר המועצה במכתב רשום ... והעתק ממנה יישלח ...לממונה.

(ג) לא שלח ראש העירייה לחבר המועצה הודעה כאמור בסעיף קטן

(ב) תוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו הממונה לעשות כן, ישלח

הממונה לחבר המועצה את ההודעה האמורה והעתק ממנה ישלח

במכתב רשום לראש העירייה ".

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 56 מתוך 222

עמוד 57

.6.7 בבדיקתנו נמצא כי:

.7.7 מהנתונים המופיעים בטבלה עולה כי בש נת 2008 נעדר רק חבר מועצה

אחד, מארבע ישיבות רצופות.

.8.7 על פי סעיף 123 (ב) היה אמור יו"ר המועצה לשלוח לחבר המועצה הנ"ל

הודעה במכתב רשום לפי מעונ ו הידוע לאחרונה , תוך ציון ישיבות

המועצה שמהן נעדר ואת ניסוחו המלא של הסעיף בחוק.

.9.7 ביצוע הוראות החוק , כאמור, מצריך מעקב אחרי נוכחות חברי המועצה

בישיבותיה, קבלת ושמירת תיעוד , בגין היעדרויות מוצדקות . הבדיקה

העלתה כי העירייה לא פעלה על פי סעיף 123 (א) ו - (ב) להוראות החוק

ולא ננקטו צעדים המתחייבים מפקודת העיריות כפי שצוטט להלן.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 57 מתוך 222

עמוד 58

.8 ועדות המועצה

.1.8 עפ"י תקנות המועצות הדתיות (ניהול) תש"ל-,1970 פרק ה':

"המועצה רשאית לבחור ועדות קבועות או ארעיות , מתוך חברי המועצה ומחוצה לה , בענינים

הקשורים לתפקידיה; החלטות הועדות יועברו לאישור המועצה".

הביקורת מצאה כי במועצה הדתית בקרית ביאליק הוקמה רק ועדת ביקורת ,

אולם לא נמצאו פרוטוקולים על התכנסותה.

מהמועצה הדתית נמסר כי בשל מיעוט החברים במועצה , אין צורך בהליך של

ועדות וכל ההחלטות ממילא מאושרות במועצה.

.9 רישום פרוטוקולים

.1.9 עפ"י תקנות המועצות הדתיות (ניהול) תש"ל-,1970 פרק ד':

"בכל ישיבה של המועצה ירשום מזכיר המועצה או עובד המועצה שהיא קבעה לכך

פרוטוקול של הישיבה שיכלול לפחות פרטים אלה:

()1 שמות חברי המועצה הנוכחים בישיבה;

()2 סדר היום;

()3 שמות המשתתפים בויכוח;

()4 ההצעות;

()5 תוצאות ההצבעות;

()6 ההודעות האישיות;

()7 ההחלטות.

הביקורת מצאה כי רק החל משנת 2008 החלו במועצה ברישום פרוטוקולים

מסודרים שנרשמו באופן תקין עפ"י ההוראות המפורטות לעיל.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 58 מתוך 222

עמוד 59

.01 תקציב

.1.01 השתתפות הממשלה והעירייה בתקציב המועצה הדתית

.1.1.01 בחוק שירותי הדת היהודיים התשל "א 1971 סעיף 11 (לפי ניסוחו נכון

לשנת הדו"ח) נקבע כי בהוצאות תקצי ב המועצה הדתית ישאו הממשלה

בשעור של %40 והרשות המקומית בשעור של %.60 זאת בניכוי ההכנסות

העצמיות של המועצה הדתית מאגרות שירותים שהיא מספקת לציבור.

.2.1.01 הביקורת בדקה את השתתפות העירייה והממשלה בתקציב המועצה

השנים 2008-2006 (נציין כי עד ליום 8/12/09 טרם התקבל מאזן חתום על

ידי רו"ח לשנת )2008 ולהלן הממצאים:

.3.1.01 מהטבלה לעיל עולה כי בשנים 2007 ו- 2008 תקצוב המועצה הדתית ע "י

הממשלה והע ירייה לא נעשה בשעורים המתחייבים מהוראות חוק

שירותי הדת.

.4.1.01 הסיבה לכך היא שבשנת 2007 ביצעה הממשלה מספר קיצוצים דרסטיים

בתקציב המועצה וכתוצאה מכך השתתפות העירייה עלתה על המתחייב

ממנה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 59 מתוך 222

עמוד 60

.2.01 השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנת 2006

.1.2.01 להלן הסברי המועצה לחריגה מהתקציב:

א. ירידה במספר המתחתנים לעומת הצפי התקציבי.

ב. קיטון במספר תעודות הכשר שניתנו.

ג. גידול במספר טבילות במקוואות.

ד. ביטול הפרשה לחופשה שלא תוקצבה.

ה. צמצום בהוצאות עקב ירידה בהכנסות מכשרות בהשוואה לתקציב.

ו. נוספו מספר ארועים שלא נלקחו בתקציב המועצה.

ז. קיטון בהוצאות הנהלה וכלליות לעומת התקציב.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 60 מתוך 222

עמוד 61

.3.01 השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנת 2007

.1.3.01 להלן הסברי המועצה לחריגה מהתקציב:

א. ירידה בהכנסות ממתן רשיונות כשרות לעוסקים.

ב. גידול במספר טבילות במקוואות.

ג. בדיקות ותיקון קו עירוב שלא תוקצב.

ד. ביצוע פעולות תרבות מעבר לתקציב בהתאם להחלטת המועצה.

ה. דחיית ביצוע של הוצאות שונות שתוקצבו.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 61 מתוך 222

עמוד 62

.4.01 השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנת 2008

.1.4.01 להלן הסברי המועצה לחריגה מהתקציב:

א. ירידה בגביית אגרות כשרות.

ב. לא בוצעו הוצאות שתוקצבו.

ג. לא בוצעו הוצאות שתוקצבו עקב המצב הכלכלי.

ד. גידול בהוצאות אחזקה ושירותים כלליים מעבר לתכנון התקציבי.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 62 מתוך 222

עמוד 63

.5.01 השוואה בין התקציב לבין הביצוע בפועל

.1.5.01 הביקורת ע רכה השוואה בין התקציב לביצוע בפועל בשנים 2006-2008

מהשוואה זאת עלו הממצאים הבאים:

.2.5.01 שנת 2006

.1 ההכנסות העצמיות בשנה זו גבוהות ב- 90,188 ₪ מהתחזית השנתית

כתוצאה מהכנסה חד פעמית של ביטול הפרשה לחופשה. ביתר סעיפי

ההכנסות העצמאיות התקציב נמוך מהתחזית.

.2 השתתפות הרשות המקומית והממשלה גבוהה ב- %1 מול התחזית

השנתית.

.3 ביצוע ההוצאות היה נמוך ב- 104,649 ₪ מהתחזית השנתית.

.4 ביצוע התקציב הסתכם בעודף בסך 191,063 (לפני מימון).

.3.5.01 שנת 2007

)1 ההכנסות העצמיות בשנה זו נמוכות ב-4,234 ₪ מהתחזית השנתית.

)2 השתתפות הממשלה הייתה גבוהה ב- 8,310 ש"ח (%)1 מול התחזית

השנתית.

)3 השתתפות ה עירייה הייתה גבוהה ב- 75,230 ש"ח (%)6 מול התחזית

השנתית.

)4 ביצוע ההוצאות היה נמוך ב- 94,556 ₪ (%)4 מהתחזית השנתית.

)5 ביצוע התקציב הסתכם בגרעון נטו מפעילויות לפני מימון ב-15,250 ₪.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 63 מתוך 222

עמוד 64

.4.5.01 שנת 2008

.1 ההכנסות העצמיות בשנה זו נמוכות ב- 8,307 ₪ מהתחזית השנתית.

.2 השתתפות הממשלה הייתה נמוכה ב- 22,581 ש"ח (%)3 מול התחזית השנתית.

.3 השתתפות העירייה הייתה גבוהה ב-53,082 ש"ח (%)4 מול התחזית השנתית.

.4 ביצוע ההוצאות היה גבוה ב- 94,556 ₪ (%)3 מהתחזית השנתית.

.5 ביצוע התקציב הסתכם בגרעון נטו מפעילויות לפני מימון ב- 12,877 ₪.

.6 למועצה הדתית קיים גרעון מצטבר בסך 353,185 ₪.

.6.01 עפ"י סעיף 7ב. לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב):

"(א) מועצה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי- שנתיים (להלן - דוחות כספיים ); ראש

המועצה וגזבר המועצה או אחד מחבריה , אם אין גזבר למועצה , יחתמו על הדוחות הכספיים ;

רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי-

שנתיים (להלן - דוחות מבוקרים), והם יידונו במועצה ויוגשו לשר."

.1.1.6 הביקורת מצאה כי מנהל חשבונות המועסק על ידי המועצה

הדתית, אריה טוכמן, ממשרד ר.א.י. טוכמן שרותי ניה ול בע"מ,

עורך את הנתונים במהלך השנה ומעביר את ממצאיו למשרד

רו"ח חיצוני.

.2.1.6 לא מבוצעים דוחות חצי שנתיים, כנדרש בהוראות החוק.

.3.1.6 הדוחות השנתיים המבוקרים ע "י רואה החשבון , הועברו

למועצה, אך לא הובאו לדיון במליאת המועצה , כנדרש בהוראות

החוק.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 64 מתוך 222

עמוד 65

.11 כוח אדם ושכר

.1.11 הסעיף המרכזי בהוצאות המועצה הדתית הינו סעיף השכר (כולל פנסיה).

בשנים ,2005 2006 ,2007 ו- 2008 היווה סעיף השכר כ- %71 %77 ,%75 ו-

%86 בהתאמה, מכלל ההוצאות של המועצה הדתית.

.2.11 הביקורת חישבה את התפתחות השכר במועצה הדתית בשנים 2008-2005

בהשוואה לסה"כ הביצוע התקציבי. להלן הפירוט:

.3.11 הביקורת ביקשה מספר פעמים בכתב ובע "פ במהלך הביקורת את תגובת

המועצה הדתית לממצאים המצביעים על חריגות שכר לכאורה, אולם עד

למועד סיום הביקורת, לא נתקבלה תשובת המועצה הדתית,

.4.11 להלן השאלון כפי שהוגש ע "י הביקורת שיש בו כדי ללמד על הליקויים

וחריגות השכר לכאורה, שנמצאו על ידי הביקורת

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 65 מתוך 222

עמוד 66

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 20/12/2009

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130 מספרנו:

לכבוד:

מר מאיר אוטמזגין

מזכיר המועצה הדתית

א.נ

בדיקת תלושי שכר במועצה דתית

לאחר עיון בתלושי השכר כחלק מביקורת שהנני עורך במועצה הדתית ובהתאם לסמכות

הנתונה לחוק, אבקשך להעביר אליי בהקדם אסמכתא חוקית לתוספות הבאות שנמצאו על

ידי בתלושי השכר:

.1 תוספת מיוחדת בשיעור %6.85 או בשיעורים נמוכים יותר או תוספת שמכונה

בתשלומים "תוספת באחוזים".

.2 שעות כוננות שמשולמות כתוספת באחוזים ולא כתשלום לפי שעות דיווח.

.3 על פי הדיווח שמסרת לי בתחילת הביקורת נמצא כי שעות העבודה במועצה הדתית

הינם 5 ימי עבודה בשבוע בין השעות 9:00-12:00 וכן ביום ג ' בין השעות -16:00

.17:30 לאור האמור , אבקשך לקבל פירוט של תוספת הפיצול שמשולמת לעובדים

ודרך חישובה.

.4 רשימת הזכאים לתוספת רטיבות ותפקידם במועצה הדתית וכן אסמכתא חוקית

לקבלת התוספת.

.5 פירוט ביחס לזכאים להוצאות רכב , מספר הקילומטרים ודרגת הניידות והגורם

המאשר.

.6 משמעות התוספת המיוחדת שניתנת למר שמואל בן דוד , בסכום של 1,293 ₪ בחודש

והגורם המאשר.

.7 בגין מה משולמים שעות נוספות לגב' חיה מזוז ומדוע השעה הנוספת הינה בשיעור של

%175 והאם השעות הנוספות משולמים עפ "י דיווח . כמו כן , מה הבסיס החוקי

לתוספת אחוזים למשמרת שנ ייה בשיעור של %20 ששולמה לגב' חיה מזוז ולעובדים

נוספים, כדוגמת גב' יעל מרגי, סופר יהודית וכד'.

.8 מה סכום הגבייה השנתית שבגינה מחושבת תוספת מקו ומי מהעובדים שמקבלים

תוספת זו ומה תפקידם.

.9 אבקש הסבר ביחס לשעות הנוספות, מספר השעות שניתנו למר משה אזריאל.

.01 מה הבסיס החוקי לתשלום שכר כולל למר יעקב אמסלם.

בברכה

אייל לוי

מבקר העירייה

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 66 מתוך 222

עמוד 67

.21 נוכחות

.1.21 בחוזר מנכ "ל סא /2 מחודש יוני 2001 – הוראות נוהל לעובדי המועצות

הדתיות – נכתב, בין היתר: " כל עובד יחתים את כרטיס הנוכחות שלו

בהגיעו לעבודה ובגמר יום העבודה ...... עובדים אשר עבודתם מתבצ עת

שלא בבניין המועצה הדתית, יחויבו אף הם בהחתמת כרטיס ".

.2.21 חוזר זה מצטרף לאוגדן תנאי שירות , סעיף 5.19 בדבר החתמת שעון

נוכחות, לפיו: "הנהגת שעון נוכחות במקום העבודה קשורה קשר ישיר

לשכר הניתן בגין עבודה, הואיל ועל פי דיווחי נוכחות בזמן עבודה משולם

שכרו של העובד".

.3.21 עפ"י סעיף 5.6.2 לאוגדן תנאי שירות: "עובד רשות מקומית חייב אישית

להטביע את כרטיס הנוכחות שלו בשעון רישום הנוכחות בתחילת העבודה

ובסיומה, במקומות בהם אין שעון רישום נוכחות חייב העובד לחתום

אישית בגיליון הנוכחות בתחילת העבודה ובסיומה.

.4.21 נמצא כי במועצה הדתית אין שעון נוכחות. כמו כן, עובדי המועצה הדתית

לא ממלאים כרטיס נוכחות בצורה ידנית ועל כן גם הם אינם חותמים על

גיליון נוכחות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 67 מתוך 222

עמוד 68

.31 חופשת מנוחה שנתית

.1.31 חופשת מנוחה שנתית ניתנת לעובד לשם נופש ומנוחה ואסור לו לעבוד

בשכר בימי חופשתו, אלא אם קיבל היתר מיוחד לכך.

.2.31 מכסת י מי החופשה השנתית עד – 22 (עשרים ושניים ) ימי עבודה ,

למועסקים בשבוע עבודה בן חמישה ימים.

.3.31 ימי חופשה שנתית ניתנים לצבירה , אולם לא יותר מאשר 55 ימים

לעובדים המועסקים חמישה ימים בשבוע. למועסקים שישה ימים בשבוע

תותר צבירה של עד 65 ימים. אי ניצול ימי חופשה מעל ל-55 או 65 ימים,

יביא לביטול ימי החופשה העודפים מעבר לצבירה המותרת.

.4.31 הביקורת מצאה כי ל- 4 עובדים ישנם מעל 55 ימי חופשה , להלן

הפירוט:

.5.31 הביקורת ממליצה לפעול בהתאם לאוגדן תני שירות ולמחוק את יתרת

הימים העודפים , אלא אם יינת ן אישור פורש ממשרד לשירותי דת

שיאפשר ניצול של הימים העודפים.

.6.31 כמו כן , הביקורת ממליצה כי יוגדרו נהלים פנימיים ברורים שיובאו

לידיעת העובדים, לפיהם על העובדים לצאת בפועל לחופשה , ולא לצבור

ימי חופשה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 68 מתוך 222

עמוד 69

.41 אישור לעסוק בעבודה נוספת

.1.41 ביום 8/7/2009 פירסם המשרד לשירותי דת "כללים לרבנים עובדי ציבור

בנושא עריכת חופות , עבודה פרטית , מתן שיעורים והרצאות וכיו "ב".

כללים אלו מגבילים את הרבנים בקבלת תמורה עבור עריכת חופה לבני

זוג שאחד מהם או שניהם מתגוררים בתחום כהונתו של הרב.

.2.41 למרות שכללים אלו מתייחסים לרב עיר או רב שכונה , עפ"י חוות דעת

שקיבל המבקר מאת מ "מ היועץ המשפטי של העירייה , עו"ד עודד פלוס,

יש הגיון להחילם גם על מר אוטמזגין :"לאורהעובדהשמדוברבנושאמשרה

בכירבמועצההדתיתוההיגיוןשעומדמאחוריהכלליםשנקבעו,ראוישיחולגםביחס

אליו".

.3.41 ככל שיטען כי הכללים דלעיל לא חלים על מר אוטמזגין, מאחר והוא אינו

משמש כרב במועצה הדתית, יש לדעת הביקורת להחיל עליו בין במישרין

ובין מכח אנלוגיה את הוראות התקשיר שחל על כל עובדי המדינה ו /או

את פקודת העיריות, ההוראות המגבילות עיסוק נוסף או כל עבודת חוץ.

.4.41 סעיפים 176-181 לפקודת העיריות מפרטים את ההוראות לגבי עבודת

חוץ של עובדי עירייה דלקמן : סעיף 177 לפקודה קובע כי " עובד עירייה

לא יעסוק ולא ישתתף, במישרין או בעקיפין, בעבודת חוץ ".

.5.41 סעיף 180 קובע היתר עבודת חוץ על מנת לקבל פרס במקרים מיוחדים–

(א) רשאית מועצה, במקרים מיוחדים, להתיר לעובד העירייה לעסוק בעבודת חוץ

גם על מנת לקבל פרס,

(ב) אין מועצה רשאית להתיר לעובד העירייה לעסוק בעבודת חוץ על מנת לקבל פרס

לפי סעיף זה, אלא אם –

()1 היא לטובת הכלל;

()2 אינה עשויה לפגוע לרעה בתפקידו של עובד העירייה;

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 69 מתוך 222

עמוד 70

()3 אין בה כדי ליצור התקשרות בין העובד לבין אדם, תאגיד או מוסד העומדים מגע

כספי, מסחרי או עניני עם העירייה;

()4 העובד הצהיר על הפרס שיקבל בעדה.

.6.41 סעיף 180 קובע עונשין " עובד עירייה, העובד בעבודת חוץ על מנת לקבל

פרס בניגוד להוראות סעיפים ,177-180 דינו– קנס פי שלושה משווי הפרס

שניתן בעד אותה עבודה."

.7.41 נציין כי ביום 30/11/08 הוציאה מנהלת מחלקת כח אדם, גב' מרים שפיזר

חוזר לעובדים בו היא מעוניינת להבהיר כי "עובד אינו יכול לעסוק או

להשתתף – בעקיפין או במישרין - בעבודות חוץ (כל עסק או עבודה מחוץ

לשירות בעירייה ). כל עיסוק בעבודות חוץ (ללא היתר ) הינה הפרת

משמעת המהווה עילה להגשת קובלנה משמעתית. ניתנת אפשרות לקבלת

טופס להיתר עבודת חוץ במחלקת כח אדם . בטופס הבקשה יש לציין את

פרטי העבודה, שכר וזמני העבודה."

.8.41 בבדיקתנו נמצא כי מזכיר המועצה , מר אוטמזגין משמש לצד תפקידו

במועצה הדתית כרב שעורך חופה וקידושין , באופן פרטי ולאחר שעות

העבודה, באופן שאינו מתיישב עם הכללים שהוגדו.

.9.41 הביקורת ממליצה כי נושא עבודתו הנוספת של מר אוטמזגין יובא לדיון

במוסדות המוסמכים של המועצה הדתית בהקדם ויינתנו הנחיות

בהתאם לכללים דלעיל . כמו כן, יקבעו מנגנונים שיבטיחו את העמידה

בכללים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 70 מתוך 222

עמוד 71

.51 העסקת קרובי משפחה

.1.51 בהוראות התקשי "ר - (מינויים) , סייגים בקרבה משפחתית , התשס"ח

2007 , מצוין כי לא יועסק עובד במשרה במשרד או ביחידה מנהלית , לפי

העניין, אם - ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו

לבין קרוב משפחה שלו, באותו משרד או באותה יחידה מנהלית.

בפקודות העיריות - סייגים להעסקת קרוב משפחה, סעיף 174 ג', מצוין כי

אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריי ה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על

אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.

מבקר המדינה, מוסיף וטוען בדוח השנתי 58 ב' לשנת 2007 כי העסקת

קרובי משפחה בשירות הציבורי שלא על פי כללי מינהל תקין פוגעת

בעיקרון שוויון ההזדמנויות ועלולה ליצור מצב של ניגוד עניינים.

.1.1.51 הביקורת מצאה כי רחל אוטמזגין, העובדת במועצה ב תפקיד של רבנית

מדריכת כלות, הינה אימו של מזכיר המועצה, מר מאיר אוטמזגין הממונה

עליה בודאי ברמה המינהלית , מצב זה יוצר יחסי כפיפות בניגוד לתקנון

שירות המדינה החלים על המועצות הדתיות ופקודות העיריות.

.2.1.51 לדברי המזכיר, הרבנית רחל אוטמזגין (אימו), החלה את עבודתה במועצה

כמדריכת כלות עוד קודם למינויו כמזכיר המועצה וכי הגורמים שנכחו

בוועדת המכרז למינויו, היו מודעים לכך שעם מינויו למזכיר המועצה יוצרו

יחסי כפיפות.

.3.1.51 אי לכך , הביקורת ממליצה כי ככל שתימשך העסקתה של הרבנית

אוטמזגין, יקבעו הוראות ברורות שימנעו כל עיסוק מצידו ש ל מזכיר

המועצה בעניינה של אימו והאחריות המנהלית תופקד בידי גורם אחר

במועצה הדתית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 71 מתוך 222

עמוד 72

.61 כוננות

.1.1.61 תוספת כוננות משולמת לעובדים בתפקידים מיוחדים, הנמצאים בתום יום

עבודתם הרגיל בביתם , ונדרשים להיות מוכנים להתייצב לכל קריאה

לעזרה בעבודה, לאחר שעות העבודה . על המעסיק לדווח לעובד, ולהגדיר

מראש בראשית כל חודש את המועדים (ימים ושעות ) בהם עליו לשהות

בכוננות, תוך ציון שעת ההתחלה ושעת הסיום.

.2.1.61 מבדיקת תלושי השכר של העובדים , נמצא כי למזכיר המועצה, מר מאיר

אוטמזגין, ניתנת תוספת כוננות בשיעור קבוע של %10 בחודש. הנימוק

לתשלום הכוננות היה, כי מזכיר המועצה עוסק בעבודתו גם בשעות הערב

והלילה, כאשר הוא משיב לפונים אליו בשאלות שונות.

.3.1.61 בפועל, שילמה המועצה לעובד הנ"ל תשלום גלובאלי בגין שעות הכוננות ,

בשיעור של %,10 בלא שנדרש להגיש כל דיווח בכתב לגבי המועדים

והשעות בהם שהה בכוננות , והתשלום ניתן לעובד גם בעת היעדרו

מהעבודה מחמת חופשה שנתית/מחלה.

.4.1.61 בשנים 2006 – 2008 שולמו לעובד כ- 22,500 ₪ (כ- 620 ₪ בחודש).

.5.1.61 הביקורת מעירה , שתשלום תוספת הכוננות אינ ו תואם את הכללים

המצדיקים תשלום כוננויות, וכי מטבע הדברים , שאלות ותשובות בנושא

כשרות, דת, נישואין וכד ' יופנו לבעלי התפקידים והרבנים הממונים

בשעות העבודה , מכאן, שהדרישה לתשלום תוספת הכוננות נועדה

להיטיב עם העובד ותו לא.

.6.1.61 עוד מעירה הביקורת , כי אין לשלם לעובד תמורה גלובאלית בגין עבודה

בכוננות, וכי במצב העניינים כמתואר יש לראות בתשלומים אלה כתוספת

שאינה מעוגנת בהסכמים הקיבוציים החלים על עובדי המועצות הדתיות,

וכי האופן שבו מבוצע התשלום פותח פתח לתביעה מצד העובד , להכיר

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 72 מתוך 222

עמוד 73

בתוספת זו כרכיב שכר פנסיוני , מאחר והעובד מקבל את התוספת , בלא

כל דווח, כמקובל לגבי רכיבי שכר המאופיינים כ"עבודה נוספת".

.7.1.61 יצוין כי, אין באמור כדי להוות חוות דעת לפיה תביעה מן הסוג האמור ,

אם תוגש , בדין יסודה , אלא הביקורת מצביעה על סיכון לתביעה , שיש

לנקוט בצעדים המפורטים כדי למונעה.

.8.1.61 לדעת הביקורת, יש להפסיק לשלם לעובד את התשלום בגין הכוננויות

לאלתר.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 73 מתוך 222

עמוד 74

.71 ביקורת מסלולי קידום עובדים

.1.71 שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הע ירייה בדירוג מנהלי ברשויות

המקומיות נקבע בהתאם לנהלי מסלולי הקידום הקובעים את דירוג

וטווח הדרגות המותר לכל תפקיד.

.2.71 בעת מינוי עובד לתפקיד בכירים, או תפקיד מדרגה 7 ומעלה או בדרגה 37

ומעלה בדירוג מח "ר, יש לפרסם מכרז פומבי לגיוס העובד .1 על וועדת

מכרזים לבחור את המועמד המתאים ביותר.

.3.71 במועצות הדתיות , קיימת מחלקה במשרד שירותי דת , האחראית

לתקינה. מחלקת התקינה מוציאה דו "ח תקן שנתי . מנהלת המחלקה

מאשרת את מתח הדרגות ואת התפקידים השונים ע"ג הדו"ח הנ"ל.

.4.71 נציין כי למועצה קיימת אפשרות לחרוג מהתקן המאושר במתן תוספת

של + לדרגה, וזאת בתנאי שעברו 3 שנים ממתן הדרגה המקסימאלית.

1 למעט עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, מנהל לשכה ומזכיר אישי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 74 מתוך 222

עמוד 75

.5.71 להלן נתוני העובדים העובדים במועצה הדתית

(עפ"י דו"ח תקן לשנת )2008

* התקן אושר ע"י מנהלת תחום התקינה, במשרד לשירותי דת.

** מאושר ע"י מנהלת תחום תקינה במשרד הדתות

.6.71 בהתאם לאישור שניתן משרד הדתות לגב' ט.א. הדרגה המותרת

לתפקיד זה הינה .+6 אי לכך, דרגה 7 הינה חריגה.

.7.71 לא נמצא אסמכתא לכך שהעובדים הנ "ל נבחרו במכרז , כנדרש עפ "י

כללי מנהל תקין.

.8.71 להלן ציטוט מתוך תגובתה של מנהלת תחום תקינה, המשרד לשירותי דת

להערת המבקר:

"בשיחתנו הטלפונית בקשת לדעת מי אישר לעובדים מסוימים הגדרת תפקיד כשבעצם

בפועל הם ממלאים פונקציות אחרות.

בתשובתי אליך מסרתי לך כי נוכח העובדה שלא טיפלתי בעבר בתקינה אין לי אפשרות

לדעת על סמך מה אישרו זאת ואין לי אלא לקבל את מה שהוחלט בעבר גם אם לטענתך

לא עברו מכרז."

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 75 מתוך 222

עמוד 76

.81 פיקוח על הכשרות והשחיטה

מסמכותה של המועצה הדתית לפקח על נושא כשרות והשחיטה.

עובדי המועצה מבצעים השגחה לקיום הכשרות בבתי עסק ויצרנים המוכרים מזון.

טבלה 1 – הכנסות והוצאות (בש"ח)

.1.81 מניתוח תקציב מול ביצוע של מחלקת הכשרות עולה כי קיימת מגמה של

גידול בהכנסות לאורך השנים , וכך גם קיימת מגמה של ירידה בהוצאות

המחלקה.

.2.81 בעת הכנת הצעת התקציב למועצה , נרשם שקיים צפי הכנסות למחלק ה

בסך 50,000 ₪. צפי זה גבוה משמעותית מהביצוע ועל כן הביקורת

מבקשת לרשום צפי הכנסות ריאלי בעת הכנת התקציב.

.3.81 לפי חוק איסור הונאה בכשרות , התשמ"ג-,1983 המוסמך לתת תעודות

הכשר הוא רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל , מקום

השחיטה או מקום הייצור של המצרך.

.4.81 במתן תעודות הכשר , יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד . לפי ההגדרה

שבחוק, רב מקומי הוא "מי שבידו אישור בכתב מאת מועצת הרבנות

הראשית שהוא רב בישראל , והוא מכהן כרב עיר , רב מועצה אזורית, רב

מושב או רב קיבוץ".

.5.81 הביקורת מצאה כי על תעודות הכשרות חותם רב העיר, כנדרש.

.6.81 הטיפול ב צדדים המנהליים של קיום הכשרות בעיר מסור בידי מחלקת

הכשרות שבמועצה הדתית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 76 מתוך 222

עמוד 77

.7.81 המחלקה מטפלת בהוצאת תעודת כשרות , החל בשלב קבלת הבקשה ,

בדיקת פרטיה וביקור במקום העסק וכלה בגביית אגרות הכשרות.

.8.81 המחלקה מקיימת גם פיקוח שוטף על הכשרות , ומעסיקה לשם כך רב ,

הרב משה עזריא ל. המחלקה אחראית מבחינה מקצועית גם למשגיחי

כשרות המקבלים את שכרם מבתי העסק שעליהם הם משגיחים . לביצוע

פעולותיה נעזרת המחלקה במזכיר המועצה ובפקידת המועצה הדתית .

.9.81 לא נמצא תיעוד לביקורים שנערכים בעסקים המחזיקים תעודות

כשרות.

.01.81 רצ"ב טבלה ובה פירוט תעודות הכשרות לפי בתי עסק:

.11.81 על פי תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרת שירותים ), התשל"ד-,1974

רשאית מועצה דתית לגבות אגרות בעד שירותים שהיא נותנת . תמורת

תעודת ההכשר נדרש בית העסק לשלם אגרה למועצה הדתית. האגרות הן

בשיעורים שונים לפי סוג העסק (כגון: מסעדה, מלון, אולם שמחות, בית

חרושת), ולפי מבחנים (כגון מספר האנשים שהמקום יכ ול להכיל ומספר

העובדים בו). שיעורי האגרות עודכנו לאחרונה בפברואר .2003

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 77 מתוך 222

עמוד 78

.21.81 מבדיקת כל תעודות הכשרות (52 תעודות) שניתנו בשלוש השנים

האחרונות, עולה כי מחלקת הכשרות גובה את האגרות כנדרש בהוראות

החוק.

.31.81 עפ"י מכתב מיום 10/12/2007 מאת היועץ המשפטי של הרבנות הראשית

לישראל, עו"ד שמואל אולמן , רשאית המועצה להחתים את מבקשי

הכשרות על הסכם וכן על ערבות כספית להבטחת טיב השירות וטיב

הכשרות.

.1.31.81 מבדיקת 17 עסקים בעלי תעודת כשרות עולה כי 16 מהם חתמו על הסכם

להבטחת טיב השרות וטיב הכשרות. חלק מההסכמים מאוד ישנים ועל כן,

מומלץ לחדשם.

.2.31.81 מבדיקת 17 עסקים בעלי תעודת כשרות עולה כי רק 10 עסקים העבירו

ערבות כספית.

.3.31.81 לדעת הביקורת , העובדה שקיימים בעיר רק 17 עסקים , המחזיקים

תעודת כשרות , דורשת עידוד מתן תעודת הכשרות בקרב יתר העסקים

בעיר.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 78 מתוך 222

עמוד 79

.91 רישום נישואין

הוראות נוהל לרישום נישואין הותקנו ע "י הרבנות הרא שית בשיתוף המשרד לשירותי

דת, בהתאם לפקודת נישואין וגירושין 1936 וחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין

וגירושין) התשי"ג-.1953

להלן טבלת – הכנסות והוצאות (בש"ח)

.1.91 בדיקת סעיפי ההוצאות וההכנסות, מעלה כי היקף ההוצאות נמצא גבוה

מהתחזית השנתית . כתוצאה מכך בסעיף רבנות ונישואין נוצר גירעון

בשנים שנבדקו.

.2.91 להלן פירוט פתיחת תיקי נישואין ותיקי רווקות:

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 79 מתוך 222

עמוד 80

אגרת רישום נישואין:

עבור תשלום האגרה מקבלים בני הזוג את השירותים הבאים:

פתיחת תיק נישואין, פרסום בעתונות, כתובה וכמובן רב לעריכת החופה והקידושין.

גובה אגרת רישום הנישואין הוא 600 שקלים.

הנחה באגרה בשיעור של %40 ניתנת במקרים הבאים:

.1 במידה ואחד מבני הזוג חייל בשירות סדיר או שירות לאומי.

.2 במידה ואחד מבני הזוג סטודנט.

.3 במידה והחתן הוא תלמיד ישיבה.

.4 במידה ואחד מבני הזוג עולה חדש/ה בשנתיים הראשונות לעלייתו ארצה.

.5במידה ואחד מבני הזוג הוא מקרה סעד. (באישור הלשכה לשירותים חברתיים)

.1.2.91 האגרה בעד רישום נישואין עומדת כיום על סך 600 ש"ח ונגבית על ידי מזכירת

המחלקה. מזכירת המחלקה מנפיקה לבני הזוג קבלה.

.2.2.91 לא נשמר העתק מהקבלה בתיק הנישואין.

.3.2.91 כספי האגרות נשמרים במגירה. לדעת הביקורת יש לשמור את הכספים בכספת.

.4.2.91 חוזר מנכ "ל משרד הדתות , בסעיף ,749 קובע כי שיעור ההנחה המרבי מאגרת

רישום נישואין לא יע לה על %.40 נמצא כי לא מבוצעת בקרה על נאותות מתן

הנחות מתשלום אגרת רישום נישואין.

.5.2.91 מבדיקת 30 תיקי נישואין נמצא כי ב-25 תיקים (%)83 שולמה אגרת רישום

נישואין בשיעור מופחת (ולא 600 ש"ח, כנדרש) מבלי שנמצאו בתיק א ישורים

המעידים על הזכאות להנחה:

 24 מהם שולמה אגרת רישום בסך 360 ₪, המהווה הנחה בשיעור %.40

 בתיק אחד שולמה אגרת פתיחת תיק בסך 260 ₪ (%57 הנחה) בה נרשם

באישור הרב.

.6.2.91 מהמועצה הדתית נמסר כי בחלק מהמקרים ההנחה ניתנה , בשל העובדה שאחד

מבני הזוג סטודנטים . הביקורת סבורה כי בהיעדר אישורים המעידים על

הזכאות להנחה לא ניתן לוודא כי ההנחות ניתנות לזכאים בלבד . באופן זה ניתן

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 80 מתוך 222

עמוד 81

להעניק שלא כדין הנחות לתושבים שאינם זכאים וכן לא לרשום באופן נאות

כספי אגרות שנגבו.

.7.2.91 הביקורת ממליצה להגדיר במערכת הממוכנת לניהול תיקי נישואין שדה המציין

את סכום האגרה ששולם ושיעור ההנחה שניתנה . כמו כן , יש לקבל אישור

בחתימתו של גורם נוסף בטרם תינתן ההנחה.

.3.91 הביקורת מביעה סיפוק מההתנהלות הארגונית של מחלקת הנישואין , דבר שבא

לידי ביטוי במיחשוב התהליך, סידור התיקים, והתמצאות בכל נהלי העבודה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 81 מתוך 222

עמוד 82

.02 תמיכות המועצה הדתית במוסדות דת

.1.02 בדצמבר 1985 ניסח היועץ המשפטי לממשלה ע קרונות למתן תמיכות

למוסדות ציבור לסוגיהם , ולפיהם יש לתת את התמיכות על פי

קריטריונים ברורים , ענייניים ושווים . עוד הוסיף היועץ המשפטי

לממשלה, שהמבחנים לחלוקת התמיכות צריכים להיקבע בנפרד, בהתאם

לסוגי המוסדות או למטרות התמיכה. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, כי

מן הראוי שמבחנים אלו לא ישאר ו בגדר סוד השמור לבעליו לטובתו ,

אלא יפורסמו ברבים, כדי לשרת את מטרות המינהל התקין, את ההיגיינה

הציבורית ואת עקרון השוויון. לפיכך, יש לפרסם את המבחנים ברשומות,

או בדרך אחרת, כדי שיובאו לידיעת האנשים והמוסדות המעונינים בדבר.

.2.02 על פי הנחיות המשרד לענייני דתות – מוסד המבקש תמיכה כספית מאת

המועצה, יגיש לה בקשה בכתב , על גבי טופס שהונהג למטרה זו ; על

המוסד לציין את מצבו המשפטי , חשבונו בבנק ופרטים הדרושים כדי

לשקול את הבקשה לגופה ; על המוסד המבקש לצרף דוח כספי ומאזן על

פעולותיו הכספיות.

.3.02 על פי נתוני המועצה מתנהלים בתחומה כ – 20 בתי כנסת ומוסדות

תורניים וכ – 2 מקוואות.

להלן נתוני התמיכות מתוך הדוחות הכספיים (בש"ח):

.4.02 מזכיר המוע צה מסר כי מתן תמיכות לבתי כנסת ופעילויות מבוצעות

באמצעות שתי הסעיפים: תמיכות ופעילות הווי דת ואירועים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 82 מתוך 222

עמוד 83

.5.02 במועצה חסרים קריטריונים לתמיכה במוסדות , לא מונתה וועדת

תמיכות וההחלטה בדבר תמיכה במוסדות הדת נתונה לשיקול דעתה

הבלעדי של הנהלת המועצה.

.6.02 בהיעדר קריטריונים מחייבים, ניתן, לכאורה, להעניק עדיפות למתן

התמיכות למוסד כזה או אחר , והביקורת ממליצה לקבוע קריטריונים

למתן תמיכות שישלחו לכל המוסדות הנתמכים בצורה של נוהל, המחייב

את המועצה ואת המוסד הנתמך.

.7.02 לדעת הביקורת, על המועצה להעניק את התמיכות המבוקשות , בהתאם

להמלצת היועץ המשפטי משנת ,1985 ולכונן ועדת תמיכות שתדון

בבקשות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 83 מתוך 222

עמוד 84

.12 קמחא דפסחא

.1.12 להלן פירוט חלוקת קמחא דפסחא:

 להלן הסברי המועצה לסטייה מהתקציב : הפעילות תוקצבה במסגרת סעיף

פעולות תרבות.

.2.12 חלוקת קמחא דפסחא , המקובלת בישראל מ ימים ימימה, נועדה לסייע

למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח . בחוזר המנכ"ל ממאי 1992 נאמר,

שעל המועצה כגוף המחלק קמחא דפסחא לקבוע עקרונות בדבר הזכאות

לסיוע, שיעורו ודרך נתינתו, וכן בדבר אופן התיעוד של מתן הסיוע.

.3.12 נמצא כי חלוקת התלושים נעשית ללא קריטריונים לחלוקה וה חמור

ביותר, ללא רישום פרטי מקבלי התמיכות , לרבות שמם , כתובתם

ואישור בחתימתם על קבלת התמיכה.

.4.12 לדעת המבקר , חלוקת מנות מזון או שוברי קנייה , בלא בדיקת זכאות

ובלא רישום ותיעוד פוגעת בכללי מנהל תקין , קל וחומר חלוקה של

תלושים לכל דיכפין הנעשית בידי חברי המועצה הדתי ת עצמם, שהם

דמויות פוליטיות.

.22 טיפול בפניות תושבים

.1.22 לדברי מזכיר המועצה הדתית, מר מאיר אוטמזגין, לא מבוצעות פניות של

תושבים בכתב . לעיתים מתקבלות פניות טלפוניות מתושבים ואלו

מטופלות על ידו.

.2.22 לא מתנהל כל רישום או מעקב אחר פניות של תושבים וכן לא מוגש דו"ח

מסכם כלשהוא במועצה על הטיפול בפניות הציבור.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 84 מתוך 222

עמוד 85

.32 מערכת המחשב במועצה הדתית

.1.32 בבדיקת מערכת התוכנה במועצה הדתית , נמצא כי למרות שבמועצה

קיימת מערכת חלונאית לניהול כל נושא המועצה , הם עובדים עדיין

במערכת דוס ישנה.

.2.32 כמו כן, יש להגן על המחשב באמצעי כמו סיסמאות וכד'.

.3.32 מומלץ להוסיף אמצעי גיבוי חיצוני למערכת.

.4.32 במחשב של המועצה הדתית קיים מאגר נתונים של חברת קדישא וכן

קיימת אפשרות לביצוע פעולות במחלקה של חברת קדישא , לרבות: מתן

אישור לגבי רכישת חלקה וכן מתן מידע לגבי סטטוס הקברים . לדעת

הביקורת מומלץ לבצע הפרדה בין המחלקות, מבחינת מערכות המיחשוב.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 85 מתוך 222

עמוד 86

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 14/6/2009

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

תערוכות ואוסף תמונות בעירייה

עיריית קרית ביאליק

.1 רקע כללי

.1.1 הגדרת המושג תרבות כוללת בתוכה את דפוסי ההתנהגות של חברה , אורח

חיים, השכלה, קניית דעת וכן את כלל ההישגים הרוחניים והטכניים של אדם

או חברה.

.2.1 המושג אמנות מוגדר כמלאכת מחשבת שיש בה ה שראה. פעילות שהאדם

מבטא בה רעיונות וחוויות על-ידי שימוש במיומנות ובדמיון. תחומי האמנות

הם ציור , פיסול, מוסיקה, תיאטרון, קולנוע, צילום, מחול, ספרות

ואדריכלות. האמנות גורמת למתנסה בה חוויה אסתטית.

.3.1 יצירות אמנות בתחומי ציור, צילום ופיסול נחשפות לקהל באמצעות תערוכות

זמניות או קבועות וכן בתערוכות נודדות.

.4.1 חלק מתפקידי הרשות המקומית (לא חובה על-פי החוק) הוא לעודד פעילויות

בתחום התרבות והאמנות ולחשוף את הציבור אליהן , כחלק משירותי

הקהילה המקובלים, הניתנים לתושבי המקום . חשיפה זו מתבטאת בדרכים

שונות וגם, בקיום תערוכות במבנים עירוניים. דרך זו נותנת אפשרות לאמנים

להציג את יצירותיהם במקומות ציבוריים ולהיחשף בפני הציבור.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 86 מתוך 222

עמוד 87

.2 רקע ייחודי

.1.2 עיריית קרית ביאליק נותנת לאמנים תושבי העיר ולאמנים ידועים אחרים

הזדמנות להציג את יצירותיהם במבנים ציבוריים שונים ברחבי העיר ובכך

נותנת לתושבים הזדמנות לספוג תרבות ואמנות על גווניה . ומנגד חושפת את

האומנים ונותנת להם במה ליצירותיהם וכגורם לקידום מכירות . כל זאת

בנוסף לפעולותיה לטיפוח ולפיתוח התרבות והאמנות בתחומיה.

.2.2 בשנים 2004 - 2008 נתקיימו כ-80 תערוכות, במבני העירייה. עלות התערוכות

משתנה בהתאם למקו ם בו הן נערכות וב התאם לתקציב (במקומות

המתוקצבים), עלויות כגון : שעות עבודה , הקמה, פירוק והובלה , תחזוקה,

וכד'.

.3.2 מפאת חשיבותו של הנושא , ראש-העירייה הקודם, ד"ר רפי ורטהיים , ביקש

ממועצת העיר למנות את אשתו , גב' חנה ורטהיים , לסייע בהתנדבות

למחלקת התרבות בארגון תערוכות של אומנים במתקני העירייה.

.4.2 ביום 7/7/2004 אישרה מועצת העיר בפרוטוקול מספר ,16 את דבר המינוי.

.5.2 השימוש במבנים ציבוריים לעריכת תערוכות על- ידי גופים פרטיים מצריך

בקרה נאותה.

.6.2 העיקרון המנחה הוא מתן המקום הציבורי לתצוגות אמנים , תוך שמירה על

כללי מינהל תקין, אתיקה מקצועית, יעילות וחיסכון.

.7.2 בעבר היה נהוג הכלל , שאמנים המציגים במבני עירייה , תורמים לעירייה

מיצירותיהם. כיום כלל זה מתקיים רק בחלקו.

.8.2 יצירות האמנות המוצבות ברחבי העיר ו /או במשרדיה של העירייה הן רכוש

העירייה ולהן ערך כספי ואמנותי רב, שיש לשמור עליו.

.9.2 חלק מיצי רות אלה נתקבל מאמנים לאחר , שקיימו תערוכה באחד ממבני

העירייה, כתרומה או כחלק מתנאי ההסכם לקיום תערוכות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 87 מתוך 222

עמוד 88

.01.2 בעיריית קרית ביאליק כל ניהול המחסנים (מלאי, מצאי ואינוונטר) נמצא,

באחריות הגיזברות.

.11.2 תמונות שנתקבלו מהאמנים , נמצאות רק בחלקם ברשימת האינוונטר של

העירייה.

.3 חקיקה

.1.3 חוק 'שירות הציבור (מתנות)', התש"ם-1979 ותקנותיו.

.2.3 פקודת העיריות (נוסח חדש), פרק ז', עובדי ציבור.

.3.3 תקנות שירות הציבור (מתנות), תש"ם – .1980

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 88 מתוך 222

עמוד 89

.4 היקף הביקורת

.1.4 במהלך חודשים יוני – יולי 2009 סרקה הביקורת את תהליך קבלת תמונות

מאומנים המשתתפים בתערוכות בקרית ביאליק וכן קיום נוהל קבלת מתנות

בכל הקשור לחובת רישום המתנה , תוך מילוי הוראות החוק בהקשר של

קבלת המתנה, התקנות והצווים שהותקנו על פיו.

.2.4 הבדיקה כללה את התקופה לשנים .2004-2008

.3.4 הביקורת הסתמכה על הוראות החוק כפי שפורסמו מתוקף החוקים (ראה

סעיף 4 לדו"ח זה).

.4.4 הנתונים התקבלו ע "י המחלקות השונות בעירייה שהמציאו מצגים , נתונים

ומסמכים. לצורך ניתוח הנתונים, הניחו המבקרים כי המידע שהתקבל הינו

שלם, מדויק ומעודכן ככל האפשר.

.5.4 הביקורת מודה על שיתוף הפעולה החיובי והמקצועי לו זכתה ממנהלת

מחלקת התרבות, מנהלת בית יד- לבנים ומנהל ת אשכול הפיס , לאורך כל

תקופת ביצוע עבודת הביקורת.

.6.4 הביקורת בוצעה ע"י מבקר העירייה, מר אייל לוי.

.7.4 לצורך הביקורת, המבקר נפגש עם מנהלת מחלקת התרבות, מנהלת בית יד-

לבנים (מנהלת בית כ"ץ לשעבר), אב הבית של בית יד- לבנים, מנהלת אשכול

פיס ועם גב' חנה ורטהיים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 89 מתוך 222

עמוד 90

.5 התקנות החדשות

.1.5 בשנת 2002 תוקנו, תקנות שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979 והוכנסו בהן

שינויים הנוגעים לטיפול במתנות.

.2.5 תקנה 1 א קובעת כי בכל משרד תמונֶֶּּה ועדה בין- משרדית, שבה יכהנו היועץ

המשפטי, החשב (גזבר – לגבי רשות מקומית ) או נציגיהם , וכן ראש אגף

משאבים חומריים (מנהל כל אדם, לעניינינו) או נציג אחר שיקבע המנכ"ל.

.3.5 עובד ציבור שיקבל מתנה יעבירה בתוך 15 יום לוועדה הבין- משרדית ויצרף

הודעה הכוללת את שם נותן המתנה ופרטיו , מועד קבלת המתנה , תיאורה

ושוויה המשוער.

.4.5 הוועדה הבין- משרדית תנהל רישום של ההודעות והמתנות שקיבלה בספר

מתנות. כן תתעד בספר כל החלטה שקיבלה בקשר למתנה שנתקבלה.

.5.5 הוועדה הבין-משרדית מוסמכת לקבוע מהי מתנה קטנת ערך וסבירה, שניתנה

לפי הנהוג בנסיבות העניין ואשר מותר לקבלה על פי החוק.

.6.5 נוסף על הוועדה הנ"ל קובעות התקנות כי תוקם גם ועדת היתרים בהרכב של

שלושה, שימונו על ידי שר המשפטים. עובד שקיבל מתנה ומבקש כי זו תוקנה

לו יעביר את בקשתו לוועדה הבין- משרדית וזו תפנה לוועדת ההיתרים אשר

מוסמכת לקבוע כי ניתן להעביר את המתנה לעובד שקיבלה , בתמורה

לתשלום שוויה המלא או חלקו, על פי קביעתו של שמאי.

.7.5 כאשר העובד משלם את שווי המתנה תועבר התמורה לקופת העירייה.

.8.5 התקנות החדשות מטילות על העירייה את החובה למנות ועדה בין- משרדית

לטיפול במתנות הניתנות לעובדי עירייה ולנבחריה . ועדה כזו אינה קיימת

בעירייה.

.9.5 חשיבותה של הוועדה היא בהיותה כתובת לעובד שקיבל מתנה ובהיותה

מוסמכת לקבוע מהי מתנה קטנת ערך וסבירה שמותר לקבלה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 90 מתוך 222

עמוד 91

.01.5 קיומה של הוועדה ואופן הפנייה אליה צריך להיות גלוי וידוע לכל עובד

עירייה כדי שיוכל לפעול כדין אם יקבל מתנה.

.11.5 אי קיום הוועדה מכשיל עובדים , שכן אין הם יודעים תמיד כיצד עליהם

לנהוג בנסיבות של קבלת מתנה.

.21.5 הביקורת קוראת , אפוא, להנהלת העירייה למנות ועדה לטיפול ביישום

התקנות.

.31.5 על פי ממצאי הביקורת, לא עלה כי חברי הועדה, ובכללם גב' ורטהיים, נטלו

תמונות לעצמם.

.41.5 עם זאת, נמצא כי, גב' ורטהיים, ללא כל סמכות או הנחייה כלשהי , קיבלה

החלטות על דעת עצמה , ביחס לחלוקת התמונות במשרדי העירייה וכן לגבי

החזרת התמונות לאומנים. להזכיר כי מינויה של גב ' ורטהיים הוגדר באופן

מצומצם: לסייע למחלקת התרבות בארגון התערוכות ואיש לא מסר בידיה ,

את סמכויות ההחלטה בהקשר זה . כמו כן, ביחס להחזרת התמונות, מאחר

והתמונות היוו תשלום בגין קיום התערוכה , הרי שהחזרה של התמונות

מהווה, מתן הנחה או פ טור מתשלום , שלא כדין ותוך הפרה של כללי

השוויון.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 91 מתוך 222

עמוד 92

.6 פעילותה של גב' חנה ורטהיים בועדת התערוכות

.1.6 ביום 7/7/2004 אישרה מועצת העיר בפרוטוקול מספר ,16 את מינוי גב ' חנה

ורטהיים, אשתו של ראש-העירייה הקודם, ד"ר רפי ורטהיים , לשם סיוע

בהתנדבות למחלקת התרבות בארגון תערוכות של אומנים במתקני העירייה.

.2.6 במאמר מוסגר, ברצוני לציין כי המבקר סבור כי יכול וקיימת בעיה חוקית של

העסקה בהתנדבות, בהקשרים שונים, שלא כאן המקום לדון בהם.

.3.6 בפועל, גב' חנה הקימה ועדת תערוכות שחבריה היו: חנה ורטהיים, לאה

עתיר, טטה סטקובסקי, משה פרומין, סעדיה בהט, עדה לימור, קרני בלס,

חווה פישר, אלונה אייזנברג.

.4.6 פקודת העיריות אינה מחייבת הקמתן של ועדות רשות, אולם ועדות אלו

שלכאורה חסרות סמכויות סטטוטוריות עשויות למלא תפקיד נכבד בניווט

פעולות העירייה.

.5.6 לוועדות הרשות תפקיד חשוב לא רק בהיותן גוף מנחה ומייעץ, אלא בהיותן

משמשות זרוע לראש הרשות בעניינים מסוימים.

.6.6 הוועדה, כאמור הייתה מורכבת ממספר נציגי ציבור וממספר עובדי העירייה.

.7.6 הוועדה קבעה מי האומנים שיציגו את תערוכותיהם ומי אלו שלא יציגו את

תערוכותיהם.

.8.6 מאחר, והתערוכות התקיימו במתקני העירייה. אופן פעילת הוועדה מצביע

על ניהול לא תקין של נושא התערוכות, כמפורט לעיל, ושל מסירת מתקני

העירייה לגופים חיצוניים ללא כל אמות מידה.

.9.6 מעיון במסמכים עולה כי גב' חנה ורטהיים מילתה תפקיד ראשי בוועדה,

ללא שדבר מינויה, לרבות מינוי הועדה והרכבה, אושר במועצת העיר.

.01.6 מאחר והרכב הוועדה וחבריה , לא הו גדו ולא מונו על ידי מועצת העיר ,

כמחויב בחוק . לפיכך, מדובר בוועדה לא חוקית ועל כן , אין צורך בנקיטת

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 92 מתוך 222

עמוד 93

פעולה כלשהיא להפסקת עבודתה . באם המועצה רואה בכך צורך , עליה

למנות ועדה חדשה.

.7 נהלים

.1.7 לא נמצאו הנחיות מפורטות בנוגע לתפקיד ה של אשת ראש העיר הקודם .

בדבר אחריותה הכוללת לגבי נושא התערוכות בעיר.

משיחה עם עובדי העירייה שהיו מעורבים בוועדה , עולה כי , הם חשבו

שהיא הוסמכה ע "י ראש העיר כיו "ר ועדת תערוכות וכל פעילות בנושא

אומנות בעיר, צריכה לקבל את אישורה ותמיכתה.

.2.7 לא נמצאו נהלים עירוניים לביצוע תערוכות במבני עירייה.

.3.7 אין ה נחיות ברורות , לגבי ההליך של מסירת מבנה לתערוכה , אין

קריטריונים ברורים לקביעת המציגים בתערוכות.

.4.7 עפ"י ההלכה בפועל , ועדת התערוכות שאת הרכבה קבעה , גב' ורטהיים,

החליטה למי תינתן האפשרות להציג תערוכה ובאילו תנאים.

.8 הסכמים

לא נמצאו הסכמים ערוכים בין האמנים ובין ה עירייה. על העירייה לדאוג לערוך

הסכמים מפורטים בין האמנים ובין העירייה . על ההסכם לכלול פרטים

עיקריים,כגון:

- משך זמן התערוכה ומועדי פתיחת התערוכה למבקרים.

- סוג הפרסום ומימונו.

- ביטוח התערוכה ואי פיצוי מהעירייה על נזקים.

- התחייבויות כלליות של האמן.

- ביטול תערוכה על-ידי אחד הצדדים והפיצוי, בגין כך.

- רמת התערוכה.

- מכירת היצירות.

- תרומה לעירייה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 93 מתוך 222

עמוד 94

.9 ספירת מלאי

.1.9 נבדק ניהול מצאי התמונות , בשלושה אתרים בעירייה: בניין העירייה, בית

יד-לבנים ואשכול הפיס.

.2.9 התברר כי בשנים האחרונות לא נערכו ספירות מצאי של פריטי מתנות

ותמונות השמורים בארונות התצוגה, במרכזי התרבות או אחרים.

.3.9 בבדיקתנו נמצאו 21 תמונות בבית יד לבנים , בחדר פנימי באופן מוזנח

(זכוכיות שבורות , מסגרות בלבד , חלקן דהויות ביותר ) וכ"אבן שאין לה

הופכין".

.4.9 בנוסף נמצאו מחוץ למחסן , ליד דלת המקלט, עוד 19 תמונות במצב ירוד גם

כן.

.5.9 מנהלת בית יד-לבנים, מסרה כי , שגם לצער ה אין ב "בית" מקום אחר

לאחסון. בית יד-לבנים עבר תקופה קשה בשל המעבר מבית כץ , מבנייה,

הריסה, שינוי ותוספת של בית כץ החדש . בתקופה זו עברנו לעבוד במבנה

אחר צפוף , ולא הי יתה כל אפשרות לעקוב אחר יצירות ותמונות שנ ותרו

"בבית" בטרם השינוי הגדול, בנוסף לכך נדדו התמונות למחסן עירוני אחר

(חלקן הועבר לבית חן וחלקם הוחזרו לציירים עצמם , עפ"י אישור גב '

ורטהיים).

.01 מסקנות

.1.01 חשוב, מכובד וראוי לציון "מפעל" התערוכות, שמקיימת העירייה לטובת

אמניה, תושביה ואורחיה. התערוכות, שמתקיימות במבני העירייה השונים,

תורמות לחזותם הנאה.

.2.01 התמונות, שמתקבלות מן האמנים מוסיפות נוי למשרדי העובדים ומאירות

את עיניהם של הבאים בין כתליהם.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 94 מתוך 222

עמוד 95

.3.01 עם זאת , נמצאו ליקויים מהותיים וטכניים בהפעלת מערך התערוכות ,

רישום התמונות , שמירתן, מסירת המבנים לקיום התערוכות , חלוקת

תפקידים בין העובדים העוסקים בכך, וההסכמים הנערכים עם האמנים.

.4.01 החלוקה בין עובדי העירייה (מחלקת התרבות ), בהפעלת תערוכות במבני

עירייה היא די ברורה, אבל אין בעירייה בעל תפקיד, אשר משמש כפונקציה

אחידה ויחידה לתיאום כל הפעולות, מבחינה ארגונית - מינהלית, מקצועית,

אפילו לא ברמה של ריכוז המידע.

.5.01 באין קריטריונים ו/או נוהלי עבודה ברורים ובאין כתובת מרכזת אחת למתן

מבנים עירוניים להצגת תערוכות , נכנסה לכך ועדת התערוכות והחליטה על

דעתה למי לתת, לכמה זמן ובאילו תנאים (חלק מהאומנים שילמו ו/או תרמו

מיצירותיהם וחלקם לא.

.6.01 אין זה תקין, שבעירייה, לא יערכו הסכמים כתובים וחתומים עם האמנים ,

שמקבלים את המקום להצגת תערוכותיהם . בנוסף, חלק מ האמנים

שמקבלים את המקום בחינם לא תורמים מיצירותיהם לעירייה , כפי שנהוג

במקומות אחרים וכפי שהיה נהוג גם בעבר.

.7.01 גם אם העירייה מעוניינת לשאת בהוצאות הנלוות של האמנים , המציגים

בבנייניה, מן הראוי היה לעגן זאת בהחלטה עירונית עקרונית או בהסכם ,

הנחתם עם האמן המציג.

.11 המלצות

.1.11 יש להחיש, הכנתו של נוהל ונוהג עירוני מחייב.

.2.11 כמו-כן, יש להרכיב, ועדה מתאימה, אשר תקבע את הקריטריונים על-פיהם

יש לנהוג, בכל הקשור לתערוכות, על רקע הממצאים והמסקנות לעיל.

.3.11 יש לשקול, לקבוע מנגנון לפיו, ישולם סכום קבוע לכיסוי חלקי או מלא של

העלויות, ותרומת היצירות ככל שתהיה . תהווה תרומה ולא החזר הוצאה .

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 95 מתוך 222

עמוד 96

להלן תגובת המבוקרים:

לכבוד 09 ספטמבר 2009

מר אייל לוי כ' אלול תשס"ט

מבקר העירייה (תנ"ס--138תרבות כללי)

אייל שלום!

תודה על הדו"ח.

אהיה יותר משמחה לקבל נוהל ברור באשר לתערוכות.

בהעדר נוהל ניסחנו בכל זאת כללים לפיהם התנהל החוזה הלא כתוב בינינו לבין

האומנים.

(בהתייחס לסעיף 8 - הסכמים)

משך התערוכה – היה ברור - 3 שבועות. לעיתים מבחינתנו אנו , בהעדר תערוכה

אחרת, או עקב חגים, ביקשנו מהאמן להמשיך להציג את התערוכה שבוע נוסף.

סוג הפרסום - הפרסום יוצא ע "ח האומן ולכן יש שוני בין פרסום לפרסום . יש

אומנים שמוציאים הזמנות מהודרות ויש פשוטות.

אנחנו פרסמנו את כל התערוכות באתר העירייה ובדף האירועים החודשי.

ביטוח התערוכה - לאומנים נמסר במפורשות שהעירייה אינה מבטחת את

התערוכות (זאת בסיכום עם גזבר העירייה).

מי שמעוניין מבטח על חשבונו, ויש כאלו שהעדיפו לא להציג כלל.

רמת התערוכה - לא ניתן להעריך רמה אומנותית , כמו גם שלא ניתן להעריך

שווי יצירה , שאינה של אמן מפורסם . (נבדק עם שמאי חברות ביטוח ) לכן יש

לסמוך על שיפוטם וחוות דעתם של האומנים שבוועד ה, אם היצירות ראויות

להיות מוצגות.

מכירת יצירות - אנו לא עוסקים במכירת היצירות - זה נושא שבין האמן

למבקרים.

תרומה לעירייה - מכיוון שלא ניתן להעריך את שווי היצירות , אין אנו מחייבים

במתן תרומה לעירייה. זה תלוי בהחלטתו וברצונו של האמן.

מכל מקום בין אם נתן תרומה ובין אם לא , הוא מחויב בתשלום עבור הצגת

התערוכה.

ושוב תודה על העדכונים וההבהרות וכאמור נשמח לקבל נוהל מפורט ומסוכם.

בכבוד רב,

בלס קרני

מנהלת מחלקת תרבות

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 96 מתוך 222

עמוד 97

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 97 מתוך 222

עמוד 98

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 26/7/09

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130 מספרנו:

ביקורת בנושא שימוש במקלט ברחוב סמטת אשר

.1 מבוא

.1.1 פקודת העיריות ונוהל הקצאות מקרקעין שפרסם משרד הפנים מאפשרים

לעירייה מתן רשות שימוש בנכסים ללא תמורה או בתמורה סמלית.

.2.1 העירייה נותנת רשות שימוש , בין השאר , למטרות אלו : בתי כנסת ,

אולמות בתי ספר, חוגים לילדים או למבוגרים, פעולות תרבות וכן צרכים

של ארגונים וולונטריים שונים.

.3.1 חלק מהנכסים שניתנה בהם רשות שימוש הושכרו לגורמים פרטיים או

עמותות בשכירות חופשית. חלקם במקלטים עירוניים שהועמדו לרשות

שימוש לעמותות, לבתי כנסת, לתנועות נוער ועוד.

.2 הבסיס החוקי

.1.2 חוזרי מנכ"ל

.2.2 פקודת העיריות

.3.2 חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 98 מתוך 222

עמוד 99

.3 היקף הביקורת

.1.3 במהלך חודשים יולי אוגוסט 2009 התבצעה בדיקה במחלקה המשפטית ,

בגזברות העירייה ומשרד קב"ט העירייה.

.2.3 הביקורת בדקה את ההסכם בין עמותת "תהילה לדוד" (להלן העמותה)

ובין העירייה.

.3.3 הביקורת בוצעה בשל תלונות תושבים המתגוררים בסמיכות שהתלוננו על

רעשים ומפגעים במקום.

.4.3 הביקורת הסתמכה על הוראות החוק כפי שמופיעות בסעיף 2 בדו"ח זה.

.5.3 הביקורת בוצעה ע"י מר אייל לוי, המבקר הפנימי.

.4 מטרות הביקורת

.1.4 הביקורת תבדוק את ההסכם בין העמותה לעירייה , לרבות יישום תוכנו

ומטרתו של ההסכם , את גביית דמי השכירות ואת הבקרה א חר קיום

ההסכם.

.5 ההוראות המחייבות

.1.5 סעיף 188 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע:

א. עירייה לא תהיה רשאית למכור מקרקעי ן, להחליפם או

למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה

ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.

ב. עירייה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש

במקרקעין שאין בו משום שכירות , אולם השכרת

מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס

שחוק הגנת הדייר חל על שכירותו טעונות ה חלטה

ואישור כאמור בסעיף קטן (א).

.2.5 סעיף 196 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע:

חוזה של עירייה למתן זיכיון או מונופולין , או חוזה שאין

להוצאות הכרוכות בו הקצבה מתאימה בתקציב המאושר ,

טעון אישור המועצה וכן אישור השר בכתב.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 99 מתוך 222

עמוד 100

.3.5 במאי 2001 פורסם נוהל משרד הפנים לעניין הק צאות מקרקעין , וביוני

,2002 בוצעו תיקונים נוספים ובכלל זה התיקון מ- ,6/02 בו נקבע שהוא

יחול גם על מתן רשות שימוש לתקופות קצרות, של שנה ואף פחות.

.4.5 על פי נוהל ההקצאות , על הרשות המקומית לפרסם הודעה בעיתונות

בדבר אפשרות הקצאת הקרקע או רשות השימוש , והציבור מוזמן להגיש

בקשות.

.5.5 גוף המבקש לקבל הקצאת קרקע או רשות שימוש חייב למלא טופס

בקשה הכולל פרטים מזהים , תכניות ומקורות כספיים, וכן לצרף מסמכי

יסוד בדבר התאגדותו , אישור על ניהול תקין , דוח כספי, תקציב מאושר

ואישור שנתי מרשויות מס ההכנסה.

.6.5 עוד נקבע בנוהל כי לגוף המקבל הקצאה או רשות שימוש לא תהא סמכות

להעביר או לשעבד לאחר את הנכס שקיבל בו רשות שימוש , ושבעל

הרשות לא יעשה שימוש בנכס לפעילות פוליטית או מפלגתית. עם הפסקת

פעילותו של בעל הרשות תושב החזקה על הנכס לרשות המקומית.

.7.5 עם אישור ההקצאה על פי הנוהל והכללים ייחתם חוזה בין מ קבל

ההקצאה לבין הרשות המקומית.

.8.5 על הרשות המקומית לפקח על מילוי תנאי החוזה ולבקר במקום לפחות

אחת לשנה. על הביקור יירשם דוח בטופס שייקבע לעניין זה.

.9.5 הנוהל חל במקרים שההקצאה או רשות השימוש הם לתקופה של שנה

וניתנת אפשרות להארכה לתקופות קצובות, עד חמש שנים במצטבר.

.01.5 אף שהוראות הנוהל הנ"ל חלות על מתן רשות שימוש מאז ,2002 המשיכה

העירייה להעניק רשות שימוש בנכסיה ושלא התנהלו על פי ההוראות

שהנוהל קבע , כגון: פרסום הודעה בעיתונות , דרכי הגשת הבקשה

והפיקוח. בנוסף, לא נמצא נוהל עירוני וללא קיום תבחינים כלשהם.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 100 מתוך 222

עמוד 101

.6 סיווג הזכויות שהעירייה מקנה במקרקעיה

הזכויות שהעירייה מקנה לגורמי חוץ בנכסיה יכולות להתממש באחד מהאופנים

האלה:

א. רשות שימוש

נכסי העירייה שניתנת בהם רשות שימוש מועמדים לשימושם של מגוון גופים

הפועלים לקידום מגוון מטרות , ביניהן: שימוש באולמות, בתי ספר, בתי כנסת,

קיום חוגים ל ילדים או למבוגרים , פעולות תרבות וסיפוק צורכיהם של ארגונים

וולונטריים שונים.

ברוב מוסדות החינוך העירוניים, למעט גני ילדים (חובה), מתקיימים בשעות אחר

הצהריים חוגים ופעילויות שונות על ידי גורמי חוץ . גורמים אלו מקבלים

מהעירייה רשות שימוש, והם מחויבים בתשלום דמי שימוש לפי תעריפים שנקבעו

בגזברות.

ב. החכרה

החכרת נכסים עירוניים נעשית למטרות בנייה של מוסדות ציבור . במרבית

המקרים תקופת החכירה היא ל- 5 שנים ויותר, וניתנת אפשרות הארכה לתקופה

נוספת. בדוח זה, הביקורת אינה עוסקת בהחכרת נכסים.

ג. השכרה

מרבית הנכסים שניתנה בהם רשו ת שימוש הושכרו לגורמים פרטיים או לבעלי

עסקים בשכירות חופשית.

לעניין המקלט ברחוב סמטת אשר , העירייה בחרה במסלול של השכרה בתמורה

מלאה שהינו מסלול חלופי להקצאה , כאשר התנאי הוא שההשכרה מבוצעת בתמורה

מלאה (ההקצאה נדרשת כאמור במקרה של ללא תמורה או בתמורה חלקית).

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 101 מתוך 222

עמוד 102

להלן ממצאי הביקורת

.7 מתן רשות שימוש במקלטים

.1.7 חוק ההתגוננות האזרחית , התשי"א-1951 מאפשר שימוש דו- תכליתי

במקלטים ציבוריים.

.2.7 מדיניות העירייה מאפשרת מתן רשות שימוש במקלטים עירוניים בגלל

ההיתר בחוק הג "א בנושא זה . קב"ט העירייה וצוותו מקיים בקרה

הדוקה על המקלטים בכלל, ועל אלה שבהם מתירה העירייה רשות שימוש

בפרט, ומוודא כי הם מתוחזקים כהלכה וזמינים לשמש במצבי חירום.

.3.7 חוזר מנכ "ל משרד הפנים 3/2008 מיום ,15/4/2008 קובע כי , שימוש

במקלטים ציבוריים נועד אך ורק לשעות חרום , ובמידה והעירייה

מעוניינת להשכיר מקלט או לעשות בו שימ וש שלא לייעודו ושלא בשעת

חירום, עליה לקבל את אישור מחלקת המיגון בפיקוד העורף ומשרד

הפנים.

.4.7 מבדיקת הביקורת עולה כי העירייה לא קיבלה את אישור פיקוד העורף

ומשרד הפנים להשכיר את המקלט לעמותה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 102 מתוך 222

עמוד 103

.8 בדיקת רשות שימוש לעמותת "תהילה לדוד"

.1.8 בעקבות תלונה שהתקבלה במשרד מבקר העירייה, מתושבים המתגוררים

בסמיכות שהתלוננו על רעשים ומפגעים במקום . תלונה שלפיה עמותת

"תהילה לדוד " ( להלן: העמותה) קיבלה לשימושה נכס עירוני הנמצא

ברחוב סמטת אש ר 31 בדרך לא תקינה , וכי היא אינה משלמת ארנונה ,

דמי שכירות חשמל ומים.

.2.8 בדיקת הביקורת העלתה כי העמותה נכנסה לנכס אחרי שחתמה על חוזה

רשות שימוש, ומאז כניסתה לנכס ב יום 26/12/2007 (עפ"י ההסכם) ועד

לפניית היועצת המשפטית ביום 3/6/2009 גם לא שילמה דמי שימוש ,

כמפורט בחוזה.

.3.8 בהסכם נרשם שנערך הסכם בין הצדדים , מועדון תרבות דן (מצד אחד)

ובין עמותת "תהילה לדוד" (מצד שני) ביום ,26/12/2007 אולם ההסכם

נחתם על ידי נציג העירייה , מר יהודה פדרליין , ביום .1/6/2008 בפועל

העמותה נכנסה למקלט רק במהלך אוקטובר.2008

.4.8 להלן עיקרי ההסכם:

סעיף 2 לחוזה, העמותה מצהירה כי:

א. השימוש במקלט הנ "ל מיועד לשימוש העמותה לצורך הפעלת חוג נוער

לפי המפורט בהמשך ועל פי כל דין.

ב. העמותה תדאג לכל האישורים הנדרשים לצורך הפעל החוק במקלט

והשימוש בו.

ג. חל איסור גורף על העמותה לבצע כל תוכנית בנייה ו /או שיפוץ ו /או

הריסה במקלט הנ"ל.

ד. העמותה תהא אחראית על שלמות ותקינות המקלט כולו במשך כל

תקופת השימוש ו/או ההפעלה של המקלט ע"י העמותה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 103 מתוך 222

עמוד 104

ה. העמותה מתחייבת לבצע את כל הביטוחים הנדרשים , לרבות ביטוח

אחריות כלפי צד שלישי , בגין פעילותה במקלט. העמותה מתחייבת שלא

להתחיל במתן השירות ו /או בהפעלת המקלט בטרם הוצאת הביטוחים

כמפורט לעיל. העמותה מתחייבת להתמיד לקיים את כל הביטוחים הנ"ל

במשך כל תקופת הפעלת המבנה.

ו. העמותה תפעל בכל פעולה על פי תקנון העמותה הנ "ל ו/או הוראות הדין

החלות על העמותה.

ז. במשך כל תקופת השימוש תהא מנועה העמותה מלהעביר את זכות

השימוש לצד ג' אחר ו/או לגורם אחר כלשהו.

ח. העמותה או מי מטעמה לא יפעלו במקום כל פעילות פוליטית או אח רת

שאינה קשורה לחוג הנוער ולא יתנו את זכות השימוש לגורם אחר.

ט. במקרה של פרוק העמותה ו /או של הפסקת פעילות העמותה מכל סיבה

שהיא, לפני תום תקופת השימוש , על פי הוראות הסכם זה , מחויבת

ומתחייבת העמותה להעביר את מלוא זכויותיה במבנה הנ "ל לידי

המועדון ו/או למי שיורה המועדון, על פי הוראות הדין, ללא תמורה וללא

כל סיג.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 104 מתוך 222

עמוד 105

סעיף 4 לחוזה, תקופת ותנאי השימוש:

א. הפעילות במקלט תעשה על ידי העמותה בימים א ', ה' ומוצאי שבת בין

השעות 15.00-22.00 כלומר, לא לפני השעה 15.00 ולא אחרי השעה .22.00

ב. תאום שעות פעילות החוג המדויקות במקלט , תעשה מראש ובכתב בין

נציגי העמותה לנציגי המועדון.

ג. המועדון יהא רשאי לשנות את שעות פעילות העמותה , על פי הודעה

מוקדמת מראש ובכתב של 14 יום מראש.

ד. הזכות לשימוש במקלט כברת רשות בלבד , ובשעות או מועדים כפי

שסוכם עם נציגי המועדון , ניתנת לעמותה על פי הוראות הסכם זה

לתקופה של שנה החל מיום 26.12.07 ועד .25.12.08

סעיף 5 לחוזה, דמי שימוש:

1.5 העמותה תשלם למועדון סך של 600 ₪ לחודש עבור הפעלת החוג במקום בשעות

האמורות.

2.5 התשלום בהתאם להסכם זה הינו בגין קבלת הרשות כאמור לעיל, לרבות נשיאת

העמותה בתשלום בגין ההוצאות הכרוכות בהפעלת המקלט כולל ניקוי המקום

על ידי העמותה , עבור פעילותיה ובהתאם לתנאי הסכם זה להוציא עלויות

חשמל ומים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 105 מתוך 222

עמוד 106

סעיף 6 לחוזה, הפעלת המבנה:

א. המועדון יעניק לעמותה זכות שימוש של ברת רשות במקלט הנ "ל וכל עוד

מקיימת העמותה את הוראות הסכם זה, והינה עמותה הפועלת כדין בישראל.

ב. העמותה תבצע במקלט פעילות לבני נוער ו/או לילדים, לצורכי ציבור וללא קבלת

תמורה כלשהי.

ג. תחילת וסיום פעילות החוג במקלט מדי פעם בפעם , לרבות פתיחת וסגירת

המקלט, תעשה על ידי נציגי המועדון.

סעיף 8 לחוזה, מחלוקות ויישורן:

א. הצדדים יקיימו הסכם זה בתום לב ובדרך מקובלת ובמק רה של חילוקי דעות

יכריע בעניין ראש עיריית קרית ביאליק.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 106 מתוך 222

עמוד 107

.9 מבדיקת ההסכם עולה כי :

.1.9 עפ"י ההסכם בין העירייה ובין העמותה . העירייה מאפשרת לעמותה

שימוש במקלט בימים ובשעות שנקבעו בהסכם.

.1.1.9 בפועל, העמותה החליפה את המנעול , והפעילה את החוג , ללא

תיאום עם נציגי העירייה , שהיו אמורים לפתוח ולסגור את

המקלט (לפני החוג ולאחריו ). כמו כן , העמותה הפעילה את

המועדון מעבר לשעות שנקבעו לה. (בנספח ישנה תמונה של שעות

הפעילות)

.2.9 עפ"י סעיף 2 ז' לחוזה העמותה תהא מנועה מלהעביר את זכות השימוש

לצד ג' ו/או לגורם אחר כלשהו . בפועל המועדון פועל בשיתוף עם עמותת "אל

המעין".

.3.9 עפ"י סעיף 4 א' לחוזה, לפיו "הפעילות במקלט תעשה על ידי העמותה

בימים א ', ה' ומוצאי שבת בין השעות 15.00-22.00 כלומר, לא לפני השעה

15.00 ולא אחרי השעה 22.00".

.1.3.9 בפועל המועדון הופעל בימים א- ה בין השעות -20:30 ,22:30

בימים א ,ג בין השעות ,17:00-18:30 ובמוצ"ש .21:30 ( בנספח

ישנה תמונה של שעות הפעילות).

.4.9 העמותה, לא העבירה כספים כמתחייב בחוזה.

.5.9 עפ"י ההסכם פג תוקפו ביום .31/12/2008 בפועל העמותה המשיכה

להשתמש בנכס , בלא שנציגי העירייה , ביקשו מהעמותה לפנותו , כאמור עד

ליום ,3/6/2009 מועד מכתבה של היו עצת המשפטית. נציין כי, למרות מכתבה

של היועצת מיום ,3/6/09 עד למועד סיום הביקורת ()7/9/09 טרם פונה

המקלט.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 107 מתוך 222

עמוד 108

.6.9 למרות שנעשו מספר הפרות בהסכם , כגון: החלפת מנעול , שימוש חורג

במועדון, שימוש במקלט מעבר לשעות שנקבעו , אי תשלום דמי השכירות וכד '.

העירייה לא שלחה אף מכתב התראה.

.7.9 לדברי דובר העירייה דאז, מר שמחה בר, שהיה מעורב לבקשת ראש העיר דאז,

ד"ר רפי ורטהיים בתהליך הכנת ההסכם, נמסר כי:

" פתיחה וסגירת המקלט בימים ובשעות שנקבעו עפ "י ההסכם תעשה ע "י אב

הבית של מועדון מתנ "ס דן, שרק בידיו יימצא המפתח למקלט שברחוב אשר ,

בפועל, הוחלף המנעול ע"י העמותה, העירייה מבחינתה החליפה מספר פעמים

את המנעול , אך התופעה חזרה על עצמה , עד שלבסוף נשאר המנעול של

העמותה. בנוסף, הפעילות לא בוצעה באמצעות המתנ "ס כפי שסוכם, אלא על

ידי הפעלה ישירה של העמותה."

.8.9 למרות אישור החוזה ע"י מ"מ היועץ המשפטי, מעיר המבקר כי סעיף 8א' לפיו

ראש העיר יכריע במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים להסכם , הינו סעיף של

תנאי מקפח ועומד בניגוד לסעיף 4 לחוק החוזים האחידים ומשכך ועפ "י סעיף

3 לחוק, בית המשפט רשאי לבטלו או לשנותו : "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו ,

בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום

קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)"..

.9.9 ע"ג המקלט הוצב שלט בגודל של 3 מטר (ראה תמונה בנספחים). בהתאם לחוק

עזר לקרית ביאליק (שילוט), התשס"ז ,2007 נדרשת העמותה לשלם סכום של

300 ₪, לשנה בגין אגרת שילוט.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 108 מתוך 222

עמוד 109

.01 אישור ההסכם במועצת העיר

.1.01 בישיבת מועצת העיר מס ' 1/08 ()76 שהתקיימה ביום 2/1/08 נידון הסכם

שכירות מקלט בסמטת אשר . לאחר דיון סוער , בו האשימו חלק מהחברים

שמדובר בהסכם שאינו חוקי , תוך הע ובדה שחבר המועצה הינו בעל עניין ,

החליטה המועצה לאשר את ההסכם, עפ"י ההחלטה הבאה:

"מועצת העיר מאשרת הפעלת מועדון נוער עירוני דתי שנועד לבני נוער

המבקשים צביון דתי וינוהל ע "י מחלקת הנוער והספורט . אופי הפעילות יהיה

בעל צביון דתי על כל המשתמע מכך. "

.2.01 בישיבת מועצ ת העיר מס ' 4/08 ()79 שהתקיימה ביום ,2/4/08 נידון הסכם

שכירות המקלט בשנית . עפ"י הפרוטוקול המועצה אישרה את ההסכם , עפ"י

ההחלטה הבאה: " מחלקת הנוער והספורט תערוך הסכם או תיתן הרשאה

לעמותת "תהילה לדוד" לפעול מתוך המקלט בסמטת אשר, כפוף לכל הדרישות

ובדומה לגופים האחרים כולל תשלום דמי השכירות על ידה כמו כולם."

.3.01 ביום 22/4/08 כתב ראש העיר , ד"ר רפי ורטהיים , מכתב למנהל מחלקת נוער

וספורט, לפיו (המכתב מצורף כנספח לדו"ח):

" החלטת מועצת העיר היא לאפשר את הפעלת הנוער הדתי במסגרת חוגים

במקלט שבסמטת אשר. המקום יופעל כמקלט רב תכליתי כאשר פעילות הנוער

מתואמת ומאורגנת על ידך."

.4.01 בפועל, כאמור עפ "י ממצאי הדו "ח, המקום הופעל באופן עצמאי על ידי

העמותה ונציגה, חבר המועצה לשעבר , מר אבי ביטון . וזאת בניגוד להחלטת

המועצה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 109 מתוך 222

עמוד 110

.11 מקלט מספר 20 ברחוב כלניות

.1.11 במהלך הביקורת הובהר למבקר כי למר ביטון ישנו מפתח למקלט מספר 20

ברחוב כלניות . מביקור במקום עולה כי במקלט זה מצוי מקרר גדול וציוד

לחלוקת מזון. כמו כן, במקום ישנו ציוד אישי של מר ביטון שאותו הוא מאחסן

במקום וכן תמונות וכרזות פוליטיים (ראה תמונות בנספח).

.2.11 לדברי, עוזר קצין הביטחון, מר דימה קוצ'יצקי, המקלט נמסר במר אבי ביטון

במהלך שנת 2001 ועד שנת 2008 לא היה לאף נציג עירייה אפשרות להיכנס

למקלט, כולל בזמן המלחמה בה המקלט היה סגור.

.3.11 נציין כי מבקר העירייה בדו "ח משנת 2006 שדן ב היבטים בנושאי המוכנות

למצבי חירום ולמלחמה רשם את ההערה הבאה:

.1.3.11 "מקלט ציבורי מספר 32* המצוי ברחוב כלניות היו סגור. במהלך

המלחמה נפרץ המנעול מספר פעמים, אולם מיד לאחר מכן הושם

מנעול חדש . בבדיקתנו נמצא , כי במקלט הוכנסו תרומות מזון

שנתקבלו עבור אחד מבתי הכנסת בעיר.

נציין, כי מספר פעמים הדבר קיבל ביטוי בפרוטוקולים של ועדת

מל"ח, אולם לא נעשה דבר בנושא".

.4.11 לאור משך הזמן בו מחזיק מר אבי ביטון , במפתח המקלט ולאור העובדה כי

הציוד במקלט , לרבות הפרסומים הפוליטיים מצוי ברשותו של מר ביטון .

הביקורת רואה בהחזקה זו כהקצאה לכל דבר, שנעשתה שלא כדין.

.5.11 באם העירייה מעוניינת להמשיך ולהקצות את המקלט למר ביטון , עליה לפעול

בהתאם לנוהל הקצאות כפי שפורסם על ידי משרד הפנים , (הוראות חוזר

מנכ"ל 4/2001 וכן על התיקונים שהוכנסו בו מאז).

* כיום, בשל אירגון מחדש של המקלטים הוחלף מספר המקלט וניתן לו מספר חדש (מקלט מס' .)20

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 110 מתוך 222

עמוד 111

.21 ניגוד עניינים אישי

.1.21 משיחות שהמבקר ניהל , עולה כי כל שלב מו "מ, מסירת המסמכים לעירייה ,

לרבות מסמכי העמותה , הצעת מחיר השכירות וכן מתן המפתח של המקלט ,

היה בתיאום מלא עם חבר המועצה דאז, מר אבי ביטון.

.2.21 בהודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור ברשויות

המקומיות (י"פ תשמ"ד, ,)3114 סימן ד ' ניגוד עניינים אישי , נקבע בסעיף

(11א)(,)1 כי :

" חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו

להימצא, במישרין או בעקיפין , במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצה לבין ענייניו

האישיים; חבר מועצה לא יטפל בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה."

.3.21 בנוסף סעיף ,)2(11 קובע כי

"לענין זה "ענין אישי"- לרבות ענין אישי של קרובו או של גוף שחבר המועצה או קרובו הם בעלי

שליטה בו. (ראה הגדרות "בעל שליטה" ו"קרוב" בסעיף ()1(1א) ו-()5(1א))."

.4.21 בעניין ההגדרות, נקבע כלהלן:

סעיף ()1 קובע, כי:

" "בעל שליטה" –

(א) לענין הימנעות בענין אישי (סעיף )11 – מנהל או עובד אחראי בגוף , או מי שיש לו חלק

העולה על %5 בהון או ברווחים של גוף;"

סעיף ()5 קובע, כי:

" "קרוב" -

(א) לעניין הימנעות בענין אישי (סעיף )11 - בן זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצא של בן-זוג

ובני זוגם של כל אחד מ אלה, אח או אחות ובני זוגם , סוכן או שותף (או קרוביהם כאשר

מדובר בחבר מועצה מקומית או אזורית או בחבר מוסד תכנון); "

.5.21 מסקירת פרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר מתברר כי מר ביטון השתתף

בישיבות בהן נידונו נושאים הקשורים בענייני עמותת תהילה לדוד , למרות

המלצת מ"מ היועץ המשפטי, עו"ד שמואל ברח"ד, "שלא ישתתף בדיון" ולכן

עלול להיווצר מצב של ניגוד עניינים פרוטוקול מספר 1/08 ()76 מיום .2/1/08

.6.21 כמו כן, בישיבת מועצת העיר מס' 4/08 ()79 שהתקיימה ביום ,2/4/08 למרות

שנושא הסכם השכירות , לא היה על סדר היום , החבר ביטון, תוך כדי דיו ן

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 111 מתוך 222

עמוד 112

ביקש מהחברים לדון באישור הסכם השכירות במקלט המצוי ברחוב סמטת

אשר.

.7.21 למרות שהעירייה לא נדרשה לבדוק עניין זה ("שליטה" ו"קרבה") לפי נוהל

תמיכות/הקצאות ולפי הוראות אחרות של החוק , לעניות דעת המבקר היה

מקום לקבוע כללים ונהלים לבירור וקבלת מידע על מצב של "שליטה" ו/או

"קרבה" בין חברי ההנהלה של העמותה, שוכרת המקלט לבין חבר המועצה.

ובכך למנוע מצב של ניגוד עניינים אישי של חבר המועצה כמוגדר באותם

כללים.

.8.21 לדברי, עוזר קצין הביטחון , מר דימה קוצ 'יצקי, כל הפעילות במועדון נעשית

בתיאום מלא, מול אבי ביטון , שבידיו יש את מפתחות המקלט והוא אחראי

מבחינתו על הפעלת המועדון במקום.

.9.21 מר קוצ'יצקי, ציין בשיחתו עם המבקר את השתלשלות מתן המפתח למקלט :

"בינואר ,2007 אבי ביטון, פנה אליי , לשם קבלת מפתח למקלט מספר 18

המצוי ברחוב סמטת אשר , אמרתי לו, שאין לי סמכות והפניתי אותו למנכ "ל

או לראש העיר . בספטמבר 2007 קיבלתי אישור מראש העיר , ד"ר רפי

ורטהיים, לתת את המפתח לגב ' קרני בלס . באותו זמן , מר ביטון החזיק

במקלט ציבורי מספר ,20 ברחוב שושנים, פינת כלניות (שכונת צור שלום ).

באחד מהימים פנתה אליי גב ' קרני ואמרה לי שאעביר את המפתח לאבי

ביטון. פניתי לראש העיר ואמרתי לו שזה לא בסדר , מאחר והוא מחזיק בשני

מקלטים ציבוריים. למרות זאת, נתתי את המפתח לאבי ביטון שמייד החליף

מנעול, ואני אחריו החלפתי גם מנעול , במשך כשנה החלפתי כ- 5 מנעולים

בעלות כספית של כ- 400 ₪. המנעול האחרון הוחלף בדצמבר .2007

עד אוקטובר 2008 (חודש לפני הבחירות ), המקלט היה סגור . ביום

11/10/2008 התקשר אליי, ראש העיר ונתן לי הוראה , לתת את המפתח לאבי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 112 מתוך 222

עמוד 113

ביטון ומאז המפתח אצלו . כמו כן, במקלט יש שני חדרים , אך לי יש רק את

המפתח לכניסה למקלט ואין לי, מפתח לחדר הגדול שבמקלט, כאשר זה מצוי

אצל אבי ביטון.

נצייןכיראשהעירדאז,ד"ררפיורטהיים,בתגובתולדו"חהמצורפתכנספח

הדוחחולקעלהשתלשלותהאירועיםהמתוארתלעיל.

דובר העירייה דאז, קב"ט העירייה כיום, מר שמחה בר, הוסיף כי "בתקופה

שבין ינואר 2008 ועד אוקטובר ,2008 השתמש מר ביטון, במבנה של העירייה,

המצוי ברחוב דפנה 48 ולאור תלונות התושבים, על הרעש ועל מפגעים אחרים

שהיו במקום, הועבר המועדון למקלט המצוי ברחוב סמטת אשר"

.01.21 כאמור בסעיף 8א לחוזה , ראש העיר יכריע במקרה של חילוקי דעות בין

הצדדים להסכם. מאחר והרוח שמאחורי הסכם זה , והפעילות בשטח נעשית

ע"י חבר המועצה דאז , מר אבי ביטון, היה מוטב אילו , ראש העיר דאז , ד"ר

רפי ורטהיים, היה נמנע ממוערבות בעניין.

.11.21לאור סימני השאלה, לעניין ניגוד העניינים פנה המבקר, לקבלת חוות דעתו של

היועץ המשפטי וזו מצורפת כנספח לדו"ח.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 113 מתוך 222

עמוד 114

.31 סיכום

.1.31 נכסי העירייה הם משאב יקר שאותו העירייה מחזיקה כנאמן של הציבו ר

עבור הציבור. ישנה תחרות גדולה מצד גורמים ציבוריים ו /או פרטיים על

קבלת רשות שימוש בנכסי העירייה בתעריפים הנמוכים מתעריפי השוק .

מצב שבו גורמים שונים המחזיקים בנכסי העירייה אינם משלמים דמי

שימוש הוא בלתי נסבל ועלול לגרום לעירייה הפסדים כספיים.

.2.31 בהסכם נרשם שנ ערך הסכם בין הצדדים , מועדון תרבות דן (מצד אחד)

ובין עמותת "תהילה לדוד" (מצד שני) ביום ,26/12/2007 אולם ההסכם

נחתם על ידי נציג העירייה , מר יהודה פדרליין , ביום .1/6/2008 בפועל

העמותה נכנסה למקלט רק במהלך אוקטובר.2008

.3.31 מבדיקת הביקורת עולה כי העירייה לא קיבלה את אישור פיקוד העורף

ומשרד הפנים להשכיר את המקלט לעמותה , כנדרש עפ"י הוראות חוזר

מנכ"ל.

.4.31 העירייה חתמה על הסכם מול העמותה , מכוחו ניתנה לעמותה זכות

שימוש מוגבלת במבנה, כאשר בפועל העמותה הפעילה את המקלט במשך

כל ימי השבוע (פרט ליום שישי ), וכן המפתח של המקלט היה ברשותה,

באופן שלקב"ט העירייה וצוותו לא הייתה אפשרות כניסה לאחד משני

האולמות המצויים במקום בנוסף לנעילת אחד מחדרי השירותים

והפיכתו למחסן. הביקורת רואה במצב המתואר כמצב שאינו תקין.

.5.31 לאור האמור בסעיף הקודם, המבקר מעלה חשש כי מדובר בהקצאה ולא

בהשכרת מועדון. אי לכך, יש לפעול בהתאם לנוהל הקצאת מבנה על כל

המשתמע מכך.

.6.31 הביקורת מצאה שיש חריגות מהותיות , כמופרט להלן, בביצוע ההסכם

עם השוכר מכפי שהוחלט ונחתם בהסכם בין הצדדים ביום .26/12/2007

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 114 מתוך 222

עמוד 115

.7.31 להלן עיקרי החריגות מההסכם:

.1.7.31 העמותה הפעילה את המקלט, לאחר שהחליפה את המנעול וללא

תיאום עם נציגי מתנ"ס דן. מאחר והמפתח היה ברשותה פתיחת

המקלט נעשתה ע"י נציגי העמותה ולא ע"י נציגי העירייה.

.2.7.31 העמותה חרגה משעות הפעילות שנקבעו לה.

.3.7.31 לא שולמו דמי השכירות.

.4.7.31 העמותה המשיכה להשתמש במקלט , גם לאחר סיום מועד

ההסכם.

.8.31 הביקורת ממליצה לנקוט בכל הצעדים על מנת לגבות את כל חובותיו של

השוכר.

.9.31 לא שולמה אגרת שילוט בהתאם לחוק עזר לקרית ביאליק (שילוט),

התשס"ז .2007

.01.31 למרות שנעשו מספר הפרות בהסכם , כגון: החלפת מנעול, שימוש חורג

במועדון, שימוש במקלט מעבר לשעות שנקבעו , אי תשלום דמי השכירות

וכד'. העירייה לא שלחה אף מכתב התראה.

.11.31 בישיבת מועצת העיר מס' 4/08 ()79 שהתקיימה ביום ,2/4/08 נידון הסכם

שכירות המקלט . עפ"י הפרוטוקול המועצה אישרה את ההסכם , עפ"י

ההחלטה הבאה : " מחלקת הנוער והספורט תערוך הסכם או תיתן

הרשאה לעמותת "תהילה לדוד" לפעול מתוך המקלט בסמטת אשר, כפוף

לכל הדרישות ובדומה לגופים האחרים כולל תשלום דמי השכירות על ידה

כמו כולם."

.21.31 בפועל, כאמור עפ"י ממצאי הדו "ח, המקום הופעל באופן עצמאי על ידי

העמותה ונציגה , חבר המועצה לשעבר , מר אבי ביטון . וזאת בניגוד

להחלטת המועצה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 115 מתוך 222

עמוד 116

.31.31 במהלך הביקורת הובהר למבקר כי למר ביטון ישנו מפתח למקלט מספר

20 ברחוב כלניות. מביקור במקום עולה כי במקלט זה מצוי מקרר גדול

וציוד לחלוקת מזון. כמו כן, במקום ישנו ציוד אישי של מר ביטון שאותו

הוא מאחסן במקום וכן תמונות וכרזות פוליטיים(ראה תמונות בנספח).

.41.31 לדברי, עוזר קצין הביטחון, מר דימה קוצ'יצקי, המקלט נמסר למר אבי

ביטון במהלך שנת 2001 ועד שנת 2008 לא היה לאף נציג עירייה אפשרות

להיכנס למקלט, כולל בזמן המלחמה בה המקלט היה סגור.

.51.31 נציין כי מבקר העירייה בדו "ח משנת 2006 שדן בהיבטים בנושאי

המוכנות למצבי חירום ולמלחמה העיר על סגירת המקלט.

.61.31 לאור משך הזמן בו מחזיק מר אבי ביטון , במפתח המקלט ולאור העובדה

כי הציוד במקלט , לרבות הפרסומים הפוליטיים מצוי ברשותו של מר

ביטון. הביקורת רואה בהחזקה זו כהקצאה לכל דבר, שנעשתה שלא כדין.

.71.31 באם העירייה מעוניינת להמשיך ולהקצות את המקלט למר ביטון , עליה

לפעול בהתאם לנוהל הקצאות כפי שפורסם על ידי משרד הפני ם,

(הוראות חוזר מנכ"ל 4/2001 וכן על התיקונים שהוכנסו בו מאז).

.81.31 מסקירת פרוטוקולים של ישיבות מועצת העיר מתברר כי מר ביטון

השתתף בישיבות בהן נידונו נושאים הקשורים בענייני עמותת תהילה

לדוד, למרות המלצת מ"מ היועץ המשפטי "שלא ישתתף בדיון" ולכן עלול

להיווצר מצב של ניגוד עניינים - פרוטוקול מספר 1/08 ()76 מיום .2/1/08

.91.31 הדבר החמור בדו "ח הינו המעורבות לכאורה של אבי ביטון והקשר בין

חוזה השכירות לבין מעמדו כחבר מועצה . לכאורה אבי ביטון לא חבר

בעמותה ולכן לא ברור מדוע כל הקשר עם הפעלת המקלט, לרבות מסירת

מפתח, קריאת שעוני חשמל, וכל תיאום אחר במקלט נעשה מולו.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 116 מתוך 222

עמוד 117

.02.31 למרות שהעירייה לא נדרשה לבדוק עניין זה ("שליטה" ו"קרבה") לפי

נוהל תמיכות /הקצאות ולפי הוראות אחרות של החוק , לעניות דעת

המבקר היה מקום לקבוע כללים ונהלים לבירור וקבלת מידע על מצב של

"שליטה" ו/או "קרבה" בין חברי ההנהלה של העמותה , שוכרת המקלט

לבין חבר המועצה . ובכך למנוע מצב של ניגוד עניינים אישי של חבר

המועצה כמוגדר באותם כללים.

.12.31 כאמור בסעיף 8א לחוזה, ראש העיר יכריע במקרה של חילוקי דעות בין

הצדדים להסכם . מאחר והרוח שמאחורי הסכם זה , והפעילות בשטח

נעשית ע"י חבר המועצה דאז, מר אבי ביטון, היה מוטב אילו, ראש העיר

דאז, ד"ר רפי ורטהיים, היה נמנע ממעורבות בעניין.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 117 מתוך 222

עמוד 118

נספחים

עיריית קרית ביאליק

י"ז ניסן תשס"ח

22 אפריל 2008

לש / -719רו

לכבוד

מר יונה סופר

מנהל מחלקת נוער וספורט

קרית ביאליק

שלום רב,

הנדון: מועדון נוער בקרית שמריהו

מכתבך מיום 15.4.08

החלטת מועצת העיר היא לאפשר את הפעלת הנוער הדתי במסגרת חוגים במקלט

שבסמטת אשר.

המקום יופעל כמקלט רב תכליתי כאשר פעילות הנוער מתואמת ומאורגנת על ידך.

באופן עקרוני, אין בעיה שקבוצות נוספות תפעלנה במקום וזאת בתיאום ובערבים

הפנויים במקום.

כמובן שהתשלום יעשה כמוסכם וכמקובל היות והחוגים אינם חוגים עירוניים אלא

מופעלים מטעם עמותות חיצוניות. אין מדובר כאן על הקצאה היות ואיננו מקצים

מקלטים לגורמי חוץ.

אני ממליץ לתאם את הדיון והטיפול בנושא עםהגב' קרני בלס ומר יהודה פדרליין כפי

שציינת במכתבך.

ב ב ר כ ה,

ד"ר רפי ורטהיים

ראש העירייה

העתק:

מר יהודה פדרליין - מזכיר ראש העירייה

מר אבי ביטון - חבר מועצת העיר

מר דוד עזרא - חבר מועצת העיר

גב' קרני בלס - מנהלת מחלקת התרבות

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 118 מתוך 222

עמוד 119

נספח תמונות ממקלט ברחוב סמטת אשר

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 119 מתוך 222

עמוד 120

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 120 מתוך 222

עמוד 121

נספח תמונות ממקלט ברחוב כלניות (מקלט מספר )20

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 121 מתוך 222

עמוד 122

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 122 מתוך 222

עמוד 123

9 בפברואר 2010

לכבוד

מר אייל לוי, מבקר פנים

עירית קרית ביאליק

אייל שלום רב,

הנדון: השכרת מקלט ברחוב סמטת אשר – טיוטת דו"ח

.1 התייחסותי להלן הינה בגבולות המבוקש במכתבך לעו "ד ענת פרץ מ- ,14.9.09 בסוגיית ניגוד

העניינים בלבד, בטיוטת הדו"ח.

.2 לחבר מועצה אסור להמצא בניגוד עניינים בין תפקידיו כחבר המועצה לבין עיסוקים , עניינים

וגורמים שמצויים בקשר מול העיריה, על מנת למנוע חשש לפיו החלטות תתקבלנה מנימ וקים

לא ענייניים , אלא תהיינה קשורות בקשר כזה או אחר עם חבר המועצה והאינטרסים

הישירים או העקיפים שלו

פקודת העיריות בסעיף 122 ובסעיף 122א' מקדישה פרק מהותי לסוגיה, כאשר לצד ההוראות

בפקודה ולאור חשיבות הנושא , פועלת ועדה קבועה שפרסמה בשעתו "הודעה בדבר כללים

למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות ", המתעדכנת מידי זמן , על פי

נושאים ושאלות שמופנות לועדה למניעת ניגוד עניינים.

למותר לציין כי חריגות מההוראות בהקשר זה , עלולה במצבים כאלה ואחרים להעביר את

הנושא מן הפן המנהלי, לפן הפלילי.

.3 מאחר ואין בעמותות מושג של "בעל שליטה" או זכות לקבלת רווחים בתאגיד, יש לבחון האם

חבר המועצה עצמו או מי מקרוביו המוגדרים בחוק , עובד או מקבל שכר בעמותה או מפיק

טובת הנאה חומרית מפעילותה ובמקרה כזה יש להגביל את ההתקשרות או את מעורבות חבר

המועצה בהתקשרות.

.4 על מנת לבסס את דו"ח הביקורת – בהקשר המסוים – יש להצביע על קשר כאמור בין מר אבי

ביטון ו/או מי מקרובי משפחתו, לעמותה.

.5 ידוע לי כי מר אבי ביטון דחף לסייע לעמותה בהקשר המסויים וכאשר הוא נשאל שאלות

ביחס למעמדו בעמותה הוא טען כי אין לו מעמד.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 123 מתוך 222

עמוד 124

.6 במקרה הנדון , מדובר בפעילות מינורית , שנועדה על פי ההגדרה בהסכם , להיות מוגבלת

לשימוש למטרות ציבוריות טהורות – טיפול בנוער – ובשעות מוגבלות (מס' שעות מועט

בשבוע) ולפיכך המשמעות של האמור , אם התברר כנכון , חמורה פחות , ממצב בו לעמותה

צומחות הכנסות או טובות הנאה מהותיות.

.7 חשוב לציין כי התייחסותי הינה ב יחס לשאלה שהופנתה לעו "ד פרץ בלבד ואני לא מתייחס

להפרות ולחריגות מההסכם (החלפת המנעול , חריגה ממסגרת השעות , אי תשלום דמי

שכירות וכיוצ"ב) שיקבלו ללא ספק משנה חומרה , אם יוכח הקשר למר ביטון ויכול ויאירו

את כל הענין באור שונה בתכלית.

.8 במאמר מוסגר ברצוני לציין כי יש מצבים לא מעטים כולל בקרית ביאליק , בהם אנשי ציבור

עוסקים קודם היבחרם בפעילות ציבורית במסגרת עמותות וגופים ובהמשך לפעילות ציבורית

זו, שמבטאת אכפתיות וזיקה לציבור, הם מתמודדים בבחירות ומתמנים לחברי מועצה.

חבר מועצה שפועל כדין ובהתאם לנורמות ראויות חייב לאחר היבחרו להתפטר מכל תפקידיו

בעמותה או בגוף ולהמנע מכל מעורבות בענייניה , שאם לא כן הוא עלול לחטוא פעמיים , הן

לתפקידו כחבר המועצה והן לעמותה שאליה הוא שייך , שמוגבלת בשל חברותו בהתנהלותה

מול העירייה.

.9 לסיכום, על מנת שניתן יהיה לקבוע קביעות ביחס לכשרות התנה לות העירייה בהקשר

המסוים ולכשרות התנהלותו של מר ביטון כחבר מועצת העיר , יש לבסס בעובדות זיקה שלו

לעמותה, זיקה אישית מן הסוג האסור או המגביל , שעומדת בסתירה להוראות הפקודה

שפורטו לעיל ו/או לכללים למניעת ניגוד עניינים.

בכבוד רב

עודד פלוס, עו"ד

העתק: עו"ד ענת פרץ, היועצת המשפטית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 124 מתוך 222

עמוד 125

למר אייל לוי, מבקר העירייה

שלום רב,

הנדון : טיוטת דו"ח מבקר העירייה בנושא השכרת מקלט ברחוב סמטת אשר

מכתבך מיום 7.3.2010

.1כללי

1.1 לצערי קבלתי ממך רק כ- 10 ימים לענות על פנייתך עד ליציאתך לחופשה כאשר אין

בידיעתי המסמכים הרלוונטיים וגם אין באפשרותי לעשות זאת בצורה טובה

ממקום עבודתי ושהייתי הנוכחיים . למרות האמור הצעתי להתייצב ב- 24-25 למרץ

במשרדך אך הדבר אינו רלוונטי משום שתהיה כבר מחוץ לעיר . נראה לי כי חשוב

היה לדבר בגלל אי הדיוקים, המסקנות, העדויות לכאורה, ועוד.

2.1 האמירה מצידך כי באם לא תה יה תשובה עד לפני הפסח ()28.3 הנושא יועבר

לוועדת הביקורת כפי שהוא מחייבת אותי לענות מתוך זכרוני , ולפי מרב ידיעתי

ומתוך הדברים שצרפת.

3.1 ביום 28/3/2010 נפגשנו במשרד מבקר העירייה ושמחתי לראות כי חלק גדול

מהשינויים בדוח זה נלקחו בחשבון . כמו כן, ברור שיש להפריד בי ן החודשים לפני

הבחירות בהן כיהנתי כראש הרשות לבין התקופה שלאחריה שלגביה יצטרך ראש

העירייה הנוכחי להעיר את הערותיו.

4.1 עקרונית אני שמח על העיסוק המעמיק בנושא שימוש במשאבי העירייה ובודאי גם

בנושא זה של השימוש במקלטים הציבוריים לצרכים רב תכליתיים כפי שנעשה

במקרה זה.

5.1 ד.א. למרב זכרוני הזכיר המזכיר מר יהודה פדרליין בישיבת מועצת העיר את

העובדה שאיננו משכירים , ואיננו יכולים או רוצים להשכיר את המקלט משום

שהדבר איננו עומד בדרישות החוק . לכן גם לא ברור לי למה נאמר בסעיף 5 לדו"ח

המבקר שהעירייה בחרה במסלול של שכירות מלאה.או בסעיף 5.4 ועוד...

6.1 קיימת חשיבות עצומה לתת לכול בני הנוער – דתיים, מסורתיים, חילוניים, תנועות

הנוער ואחרים לפעול ללא משוא פנים כדי שאלה לא יסתובבו בכבישים ובלילות

יפריעו את מנוחת השכנים.

2 מקלטים ציבוריים

1.2 בקרית ביאליק כ- 30 מקלטים ציבוריים , ללא בתי הספר , כש-%80 מהם הם רב

תכליתיים.כך למשל המקלטים בדרום העיר משמשים גם למועדוני נוער , המקלט

בספריה שימושי ביותר ,בחלק מהמקלטים השתמש , או משתמש המשמר האזרחי ,

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 125 מתוך 222

עמוד 126

בחלק פועלים מועדוני נוער ותנועות נוער , חלק משמש כמועדון לחוגים (כמו

איגרוף), חלק למועדוני עולים וחוגי ציור ואמנות, ועוד.

2.2 מקלטים שהם רב תכליתיים (בעובדה) נשמרים טוב יותר ומוכנים לשעת מבחן יותר

מאחרים. לקראת המלחמה ב-2006 היו המקלטים הציבוריים מוכנים וכול הטענות

היו לגבי מקלטים פרטיים או משותפים ואני מקווה שהנהלת העיר הנוכחית תפתור

את הבעיות שהועלו, והן אינן פשוטות.

3.2 אני מציע להמשיך במדיניות זו , של מקלטים רב-תכליתיים גם בעתיד תוך הבטחת

הכניסה אליהם בכול שעת חירום, בתקווה שזו לא תחזור על עצמה כמו בשנת 2006

כשכיהנתי כראש הרשות ו- 15 טילים נחתו בתוך העיר.

3 לוח הזמנים והאירועים המרכזיים

1.3 נערך ניסיון קצר מועד להפעיל את הנוער הדתי בגן ישן ברחוב הדפנה – שגם הוקצה

לכך, או הועמד באופן זמני לטובתם (לפי מיטב זכרוני ) כפי שציין מר שמחה בר

בדבריו. אולם בעקבות ההפרעה למנוחת שכנים הוריתי לסגור אותו מידית. חודשים

הסתובבו בני נוער אלה בכבישים והפעילו לחץ כבד עלי , על חברי המועצה , על

הפקידות ו על הסביבה כדי לקבל מקום פעולה מינימלי מבחינת זמן ואיכות . לא

נכנעתי לעשות זאת עד שהדבר יעשה ויאושר על פי חוק.

2.3 מועצת העיר דנה בנושא שהועלה על סדר היום "הפעלת מקלט בסמטת אשר על ידי

עמותת "תהילה לדוד" עבור חוגי נוער" בינואר 2008 ואחר כך באפריל 2008 כאשר,

ככל הזכור לי הנושא למעשה לא עמד על סדר היום ועלה לדיון רק תוך כדי הדיון

בשינוי הייעוד של מועדון בית "ר בצור שלום לכן גם לא יצא מר ביטון , או נדרש על

ידי היועץ המשפטי, לצאת מהאולם ואולי יש כאן בדיעבד פגם אסתטי.

3.3 למרב זכרוני במועצת העיר בינואר 2008 יצא מר ביטון מהאו לם כפי שדרש מ "מ

היועץ המשפטי וחזר רק אחרי סיום הדיון בנושא שבו לא הסכמנו לתת דבר וחצי

דבר. לכן הדיווח בדו"ח המבקר על השתתפותו בדיונים במקרה זה לוקה בחסר ואני

מציע לבדוק הדברים פעם נוספת.

4.3 בסעיף 11.14 לטיוטת דו"ח המבקר נאמר כי בינואר 2007 בקש מר ביטון מפתח

למקלט האמור.אני חוזר ומדגיש כי איני זוכר פניה כזו בתקופה האמורה ובכול

מקרה ובכול מועד התנגדתי לכול כניסה בלתי חוקית , בלתי מוסכמת , בלתי

מתואמת ומאושרת על ידי מ"מ היועץ המשפטי. אינני זוכר כי בספטמבר 2007 נתתי

אישור כלשהו בנושא זה – כפי שמופיע בדו "ח המבקר,כלומר, כמעט שנה לפני

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 126 מתוך 222

עמוד 127

שנערכו ההסכמים בנדון ועוד לפני הדיון בנושא בינואר 2008 במועצת העיר ולכן אני

גם מטיל ספק בכול האמור בסעיפים 11.13 , 11.14 ובהמשך.

5.3 עמותת "תהילה לדוד" נכנסה למקום רק אחרי חתימת ההסכמים וכול זאת בתאום

עם אנשי המועדון בדן, אנשי מחלקת הספורט והתרבות, וממלא מקום האחראי על

המקלטים.

6.3 אני מבין שחלקה הגדול של טיוטת הדו "ח נוגעת למעשה לתקופה שאחרי סיום

ההסכם, בסוף דצמבר 2008 ולכן יש לפנות לראש העירייה הנוכחי לגבי השלטים ,

השעות והימים ולא אלי.

4 פעילות העירייה בנושא המקלט בסמטת אשר וברחוב הכלניות

1.4 העירייה פעלה וחייבת הייתה לפעול כדי שיהיה לנוער מקום פעילות חוקי ומתאים

והוא לא יפעל במחשכים או מתוך דירות פרטיות.

2.4 העירייה הביאה הנושא למועצת העיר וליועץ המשפטי עו"ד ברח"ד כדי שייתן מענה

לכול הסוגיות המשפטיות , כולל מעמדו של מר ביטון , המקלטים הרב תכליתיים ,

התשלומים, מועדי השימוש, ועוד'.

3.4 העירייה פעלה בצורה נחרצת להוצאת הפעילות מרחוב הדפנה בגלל ההפרעות

לשכנים.

4.4 רק אחרי אישור ההסכם וחתימתו ניתן לעמותה להשתמש במקום , תוך תאום עם

מחלקת הנוער והתרבות כפי שמשתקף מהמכתב המצורף . הדבר היה באמצע שנת

2008 ואינני יודע על מסירת מפתחות ופעילות בשנת ,2007 כאמור. בסעיף 8.4 לדו"ח

דובר על כניסה לנכס

5.4 ב-26.12.2007 , לא ידוע לי על כך . במקום אחר מדובר על כניסה באוקטובר 2008 ,

כדאי לבדוק לפני פרסום המסתמך על עדותו של דימה שאינה מתאימה עם זו של

שמחה ולבטח לא עם המציאות ולוח הזמנים . לא מבין מ ה קרה ב- 11.10.2008

ואיזה הוראה נתתי לגבי המפתח אם הוא כבר שהה במקום בימים שסוכמו . מעולם

לא הוריתי לפעול בניגוד להסכם כתוב , לחוק ולהנחיית היועץ המשפטי ולכן גם

סיפורים בלתי מבוקרים מבולבלים באירועים, תאריכים, ובתכנים של דימה שגם

בהם אין "סנסציות" לא יכולים לשמש כמסקנות מבקר כנגד ראש רשות לשעבר

ואיש ציבור עליהם.

6.4 ניתנה הוראה ברורה לא לאפשר החלפת מנעולים או מפתחות בשני המקלטים

וכשזה נעשה על ידי העמותה או מי מטעמה המנעול הושמד והושם חדש כפי שהעיד

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 127 מתוך 222

עמוד 128

מר דימה בדבריו .הורינו במפורש שבשני המקלטים אין לעמותה כל שליטה ל בד

מהפעלת החוגים כאמור בהסכם.

7.4 למרב ידיעתי לא היו בזמנו חדרים סגורים בפנים המבנה , לא היה שילוט עד

נובמבר2008 אך הדבר חייב להיבדק מול הנוגעים בדבר ולכן איני יכול להתייחס

לדברים.

8.4 לגבי התשלומים איני יכול להתייחס ולפי מרב ידיעתי החלה העמותה לשלם ואיני

יודע מה ה יה בהמשך. יש לשאול את הגזבר ולבדוק במערכת הכספים . (אין בידי

ההסכם ומה הם היו צריכים לשלם)

9.4 המקלט ברחוב הכלניות נפרץ על ידינו ובהוראת המזכיר (לפי מרב זכרוני ) משום

שמנע שימוש בטיחותי ושימוש בשעת חירום. אינני יודע באיזה מועד נמצאו כרזות

או חומר אחר .אני יודע כ י לקראת החגים נעשה שימוש במקום לצורכי קמחא דה

פיסחא, חבילות חג ועוד .בכול הביקורות הורינו לבצע אותן גם במקלט זה ולמנוע

שימוש לא נאות . דרך אגב המקום שימש לצורכי עזרה לציבור ושי לחגים במשך

שנים רבות עוד טרם זמני.

5 מסקנות, הערות וסיכום

1.5 בסעיף 12.4 המקורי נאמר "מבדיקת הביקורת עולה כי העירייה חתמה על הסכם

שכירות בינה ובין העמותה ", אינני חושב שהיועץ המשפטי מר ברח "ד טעה עד כדי

כך שזה הסכם שכירות, אליבא דה מבקר העירייה. הנושא נבדק והסעיף תוקן.

2.5 בסעיף 12.3 נאמר "מבדיקת הביקורת עולה כי העירייה לא קיבלה את אישור פיקוד

העורף ומשרד הפנים". האם היה צריך לעשות זאת גם בשימוש רב-תכליתי?, במרכז

דיאליזה, במועדון אגרוף, בציוד ספריה, בגני ילדים, במועדוני נוער, במשמר אזרחי,

בצהרונים, בחדרי כושר , באחסון ציוד , ועוד. מציע לבדוק גם עם מ "מ היועץ

המשפטי ובאם נדרש – לבצע עבור כול המקלטים.

3.5 בסעיף 12.2 נאמר: "בפועל העמותה נכנסה למקלט רק במהלך אוקטובר 2008 " כך

שכול הבעיות שהועלו (תשלומים, מים, חשמל, שילוט וכו') קשורים למעשה לתקופה

שלאחר הבחירות המוניציפליות ויש להפנותן להנהלה הנוכחית.

4.5 מרוב הפלפולים שבדו"ח אני מבין שלעירייה יש מפתח למקלט בסמטת אשר אך לא

לחדר הפנימי ולאחד השירותים . מציע שיעשה טיפול מידי בנושא , במיוחד לשעת

חירום. (סעיף .)12.4 לא מאמין שזו בעיה מסובכת ואם כן להחליף מנעולים ולתת

למשתמשים מפתח.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 128 מתוך 222

עמוד 129

5.5 לצערי מסקנות מבקר העירייה, מר אייל לוי, בסעיפים שונים, למשל ובמיוחד בסעיף

11.15 מסתמכים על דבריו של מר דימה בלבד וההערה מנסה לפגוע בי אישית וחבל.

אינני יודע מאיפה המסקנה "...היה מוטב אילו ראש העיר דאז , ד"ר רפי ורטהיים,

היה נמנע ממעורבות בעניין ". איפה בדיוק הייתה מעורבות שלא על פי דין ?, האם

המכתב למנהל מחלקת הנוער והספורט שמבהיר את הדברים, זו מעורבות?

6.5 היה צריך לתת קומפלימנט שלמרות שנת הבחירות ראש העירייה לא הסכים להיכנע

ועד שלא היה הסכם חתום לא אישר דבר וחצי דבר . השימוש במקום אושר רק

אחרי קבלת אישורו של היועץ המשפטי.

7.5 אני מציע לפתור את כול הבעיות והסוגיות בהידברות ולא בכוח , או באמצעות דו"ח

הביקורת כי הרי מדובר בילדים שלנו . דו"חות כאלה הם שמן על מדורה שנמצאת

על אש קטנה וחבל ללבות אותה.

8.5 אשר לסעיף 12.1 אני מסכים איתו לחלוטין ."נכסי העירייה הם משאב יקר שאותו

העירייה מחזיקה כנאמן של הציבור עבור הציבור . מצב שבו גורמים שונים

המחזיקים בנכסי העירייה אינם משלמים דמי שימוש הוא בלתי נסבל ועלול לגרום

לעירייה הפסדים כספיים". צריך לגבות דמי שימוש נאותים במיוחד מגופים

חיצוניים, מחוגים הגובים , או אמורים לגבות כספים ועוד . אני בהחלט מסכים

להפעלת נוהל /02 6 לגבי השימוש בנכסי העירייה ואציין רק שבשנים הקודמות

נערכו רשימות אינונטר וציוד, בוצע מחשוב ותיעוד של כול הנכסים ובוצעו הקצעות

שלא היו בנמצא, לגבי מקומות רבים ברחבי העיר.

9.5 אני מציע להתחיל ולבדוק השימוש באולם הספורט והמשרדים בחצר בית הספר

בצור שלום על ידי עמותת מכבי והחוגים לכדורגל בשטח של פי מאה ככול הנראה

מהמקלט ה"מסכן" של "תהילה לדוד". (בנוסף לשני מגרשי כדורגל ותאורה ומבנים

יבילים ועוד...)

01.5 אינני יודע מהי תגובת העמותה ומה תגובתו של אבי ביטון לכול האמור ואני מציע

לבקש גם אותם, במידה והדבר עוד לא נעשה.

11.5 עומד לשרותך בכול מידע נוסף, במידה ואדרש.

בברכה

פרופ' ד"ר רפי ורטהיים

חבר מועצת העיר

וראש העירייה לשעבר

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 129 מתוך 222

עמוד 130

עיריית קריית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 11/9/09

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

דו"ח ביקורת בנושא הספרייה העירונית

תקציר מנהלים

להלן עיקרי ממצאים,מסקנות והמלצות מדו"ח ביקורת שנערך בעיריית קריית ביאליק

בספרייה העירונית בשנת .2009

* לשם קבלת החלטות רצוי לעיין בדו"ח המלא.

.1 ממצאי הביקורת עולה כי למערכת הספריות אין תוכנית עבודה ולא הוגדרו בכתב

יעדים ומטרות, כמו כן לא קיימים נהלי עבודה פנימיים המפרטים את תפקידי

מנהלת הספרייה, קשרי הגומלין עם עובדי הספרייה והממונה ונהלי דווח ובקרה.

.1.1 הביקורת סבורה כי יש להכין תוכנית עבודה ולהגדיר יעדים ומטרות

למערכת ה ספריות, אשר יבטיחו תפקוד יעיל ומושכל של הארגון

במסגרות מקובלות.

.2.1 כמו כן יש לכתוב נהלי עבודה פנימיים המפרטים את תפקידי מנהלת

הספריות, קשרי הגומלין עם עובדי הספרייה והממונה.

.2 בהוראות התקשי "ר - (מינויים) , סייגים בקרבה משפחתית , התשס"ח 2007 ,

מצוין כי לא יועס ק עובד במשרה במשרד או ביחידה מנהלית , לפי העניין, אם -

ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחה

שלו, באותו משרד או באותה יחידה מנהלית.

.1.2 התייחסות לכך נמצאת גם בפקודות העיריות - סייגים להעסקת קרוב

משפחה, סעיף 174 ג'.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 130 מתוך 222

עמוד 131

.2.2 הביקורת מצאה כי מנהלת הספרייה הינה אחותה של הספרנית העובדת

בסניף צור-שלום ומתגברת בספרייה המרכזית. מצב זה יוצר יחסי כפיפות

בניגוד לתקנון שירות המדינה ופקודות העיריות . הביקורת סבורה כי יש

למצוא פתרון לבעיית יחסי הכפיפות הקיימת במערכת הספריות.

.3 הביקורת מצאה כי בתקופה הנסק רת בדו "ח לא יצאו עובדות הספרייה

להשתלמויות מקצועיות, הביקורת בדעה כי יש לדאוג להתפתחותן המקצועית

המתמשכת של כל עובדות הספרייה כדי להבטיח שהצוות ירכוש באופן שוטף

מיומנויות חדשות, יתעדכן וימשיך לספק שירותי ספריה ברמה מקצועית גבוהה.

.4 הביקורת העלתה כי אמצעי המחשוב הקיימים בספרייה - תוכנה, אינה מתאימה

לניהול נאות של ספרייה ציבורית . כמו כן לא קיימת שיגרת הפקת דוחות

סטטיסטיים ודוחות מנהלים מהמערכת הממוחשבת. הדבר נובע בעיקר מקיומן

של מערכות מחשוב ישנות שאינן אמינות.

.5 הספרייה המרכזית אינה עומדת במינימום השעות הנדרש בחוק. הביקורת סבורה

שיש לשקול לפתוח את הספרייה בימי שישי בבוקר לציבור המבוגרים ובני הנוער

במתכונת מצומצמת של כ"א.

.6 הביקורת העלתה כי לא מתקיים ביצוע ספירת מלאי של הספרים קלטות הוידיאו

והדיוידי, אי ביצוע ספירת מלאי נוגד את תקנות העירייה . הביקורת סבורה כי יש

להיערך בהקדם לביצוע ספירת מלאי , בתוך התארגנות מתאימה , כך שהדבר

לא יפגע ברווחת הקוראים . כמו כן, יש להשלים בתוך פרק זמן סביר את סימון

המצאי בספרייה בהתאם לתקנות העירייה וכן רישום פריטים שנגרעו , הושחתו

ונגנבו.

.7 הביקורת סבורה כי יש לנעול את ההמחאות בכספת פלדה חסינת אש כנדרש לגבי

מסמכים בעלי ערך כספי.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 131 מתוך 222

עמוד 132

.8 הביקורת בדעה שמחלקת הרכש אמורה לבדוק הצעות מחיר ולהוציא הזמנה

לספק ולא מנהלת הספרייה, ע"י כך ניתן יהיה לשפר את הבקרה בתהליך הרכש.

.9 מבדיקה שערכה הביקורת נמצא כי לא מבוצע ות בדיקות תקופתיות לציוד כיבוי

אש ומערכות ציוד חשמלי, כמו כן חסרים שלטי הכוונה , הביקורת סבורה כי יש

להקפיד ולבצע בדיקות תקופתיות לציוד כיבוי אש ומערכות וציוד חשמלי בהתאם

להנחיות. כמו כן יש להציב שלטי הכוונה בספרייה (מטפה כיבוי אש , מפסק

ראשי,דלת חרום וכו'). עוד ממליצה הביקורת כי יש לבצע תדרוך לעובדי הספרייה

נהלי ההתנהגות בעת אירועים בטיחותיים (שימוש במטפה כיבוי אש , מיקום

מפסק זרם ראש וכו').

.01 הביקורת בדעה כי יש לקיים את הוראות תקנות חופש המידע ולהציג בספריה את

רשימת הרשויות הציבוריות, חוקי העזר, הדין וחשבון השנתי. כמו כן הביקורת

סבורה שיש להציג בספרייה את ההנחיות המנהליות הכתובות.

.11 שנת 2008 אופיינה בירידה חדה ביותר בהכנסות הספרייה , לדעת הביקורת יש

לפעול להגדלת הכנסות הספרייה, בסעיף 13.18 בדו"ח מוצעות מספר אפשרויות ,

בחינתן עשויה להיות חיונית להתייעלות המערכת.

.21 הביקורת בדעה שמערכת הספריות עושה מעט בנוש א עידוד הקריאה יש להגביר

את שיווק שירותי הספרייה לציבור , ניכר חוסר מדיניות, העדר אסטרטגיה ואי

קיום תוכנית עבודה הגורמים לפעול ללא מטרה. עידוד קריאה לא יכול להתקיים

בלא פעילות יסודית ורצופה , בסעיף 13.20 בדו"ח מוצעות המלצות לעידוד

הקריאה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 132 מתוך 222

עמוד 133

.1 מבוא

.1.1 הספרייה העירונית בעיריית ביאליק פועלת מתוקף חוק הספריות

הציבוריות, התשל"ה - 1975 , ומופעלת בידי העירייה.

.2.1 הספרייה הציבורית פתוחה לכל ופועלת לטובת הציבור במטרה לקדם את

החינוך ואת התרבות.

.3.1 הספרייה הממומנת מקופת הציבור והמעניקה שירותים בלא תמורה לכל

תושב, אינה רק מבנה צ יבורי המכיל ספרים אותם ניתן לשאול לתקופות

קצובות, או לעיין בהם בחדרי עיון , אלא היא מהווה מרכז קהיל תי רב

ערך, בעל יכולת לספק מידע ,לתמוך בקידום הידע , ההשכלה והעניין

הכללי של כל אדם.

.4.1 הספרייה מכילה אוספי ספרים בתחומי דעת שונים , ובשפות זרות

הנועדים לכלל הציבור . בספרייה מצויים חדרי עיון , המאפשרים קריאה,

ונועדים לרווחת הקוראים , וכן שירותי מידע נוספים , כגון סיוע בחיפוש

אחר חומרים ייחודיים, ואיתור נושאים מבוקשים. כמו כן קיימות עמדות

אינטרנט.

.5.1 בספרייה פעילויות נוספות : שעת סיפור לילדים , משחקייה והשאלת

קלטות וידאו ודי.וי.די.

.6.1 בקרית ביאליק קיימת ספרייה עירונית מרכזית ברחוב אפרים , ולה שני

סניפים בצור שלום.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 133 מתוך 222

עמוד 134

המבנה הארגוני של מערכת הספריות

מחלקת תרבות

ספריה מרכזית

(ברח' אפרים)

ספרית צור שלום ספרית צור שלום

(סניף א) (סניף ב)

.2 הבסיס החוקי

.1.2 חוק הספרייה הלאומית, התשס"ח - .2007

.2.2 חוק הספריות הציבוריות, תשל"ה – .1975

.3.2 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – .1998

.4.2 חוק חופש המידע, התשנ"ח - .1998

.5.2 חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-.1983

.6.2 חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים) התשמ"ח- .1988

.7.2 חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – .1965

.8.2 תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשס"ו- .2006

.9.2 תקנות חופש המידע, התשנ"ט – .1999

.01.2 תקנות הספריות הציבוריות (המועצה), תשל"ו – .1976

.11.2 תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה), תשל"ט - .1978

.21.2 תקנות הספריות הציבוריות (שירותים) , תשל"ט – .1978

.31.2 תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים), תשל"ח - .1977

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 134 מתוך 222

עמוד 135

.41.2 תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים

ציבוריים), תשל"ט- .1979

.51.2 תקנות העיריות (הסדר רכישות , ניהול מחסנים , רישום וניהול טובין ),

תשנ"ח – .1998

.61.2 תקנות התכנון והבניה, התש"ל – .1970

.71.2 הוראות התקשי"ר (מינויים ,(סייגים בקרבה משפחתית, התשס"ח - .2007

.81.2 פקודת העיריות (נוסח חדש), .10/07/08

.91.2 הנחיות לספריות ציבוריות (עירוניות ואזוריות ) בפיקוח ובסיוע משרד

המדע התרבות והספורט, מ .1,1,08

.02.2 תקנון ספריית קריית ביאליק.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 135 מתוך 222

עמוד 136

.3 מטרות הביקורת

.1.3 לבחון, אם הספרייה הציבורית מתפקדת ומנוהלת באופן תקין ויעיל ,

בהתאם להוראות החוק, ובהתאם להנחיות ומדיניות העירייה והגורמים

המקצועיים, באופן המאפשר לה להשיג את מטרותיה , לרבות עידוד

הקריאה.

.4 היקף הביקורת

.1.4 במהלך חודש מרץ ועד נובמבר 2009 התבצעה ביקורת בספרייה

העירונית, שבחנה את ניהול הספרייה בין השנים .2006-2008 הביקורת

כללה את:

.1.1.4 יעדים סמכויות ומבנה.

.2.1.4 התקציב וביצועו.

.3.1.4 ניהול מאגר הנתונים.

.4.1.4 המצאי והבלאי.

.5.1.4 שעות הפעילות.

.6.1.4 מערך ההשאלה והגביה.

.7.1.4 תהליכי רכש.

.8.1.4 אמצעי הבטיחות והשילוט.

.9.1.4 נגישות לאנשים עם מוגבלות.

.01.1.4 חופש המידע.

.11.1.4 מסלולי קידום עובדים.

.2.4 הביקורת בוצעה בספרייה בספריה המרכזית ברחוב אפרים ובוצעה

בהתאם לתוכנית העבודה של מבקר העירייה לשנת.2009

.3.4 הביקורת הסתמכה על הוראות החוק כפי שמופיעות בסעיף2 לדו"ח זה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 136 מתוך 222

עמוד 137

.4.4 הביקורת בוצעה ע"י מר משה מזרחי ומר אייל לוי, המבקר הפנימי.

.5.4 הביקורת מודה על שיתוף הפעולה החיובי במהלך עבודת ה עם מנהלת

הספרייה ועובדיה . תגובות המבוקרים בעירייה מופיעה בגוף דו "ח

הביקורת וכמו כן מצורפת בשלמותה כנספח א' בסוף הדו"ח.

.6.4 לצורך ביצוע המטלה, הביקורת קיבלה נתונים:

.1.6.4 מספרי הנהלת החשבונות של הרשות לגבי הנתונים הכספיים של

הספרייה.

.2.6.4 מאגף משאבי אנוש לגבי כ"א והיקפי המשרות בספרייה.

.3.6.4 בנוסף, הביקורת הוציאה וניתחה נתונים שונים מתוך המערכת

הממוחשבת לניהול הספרייה ושוחחה עם מנהלת הספריות על

מנת ללמוד על אופן עבודת הספרייה וניהולה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 137 מתוך 222

עמוד 138

להלן ממצאי הביקורת

.1 יעדים סמכויות ומבנה

.1.1 למערכת הספריות סמכויות הנגזרות מחוק הספריות, והתקנות שהותקנו

לפיו, ומהנחיות והוראות משרד המדע התרבות והספורט בכל הקשור

לתפעול ולניהול המקצועי והתקציבי.

.2.1 בעיריית קריית ביאליק (להלן "העירייה") מנהלת מערכת הספריות כפופה

ישירות למנהלת מחלקת תרבות בעירייה.

.3.1 נמצא כי למערכת הספריות אין תוכנית עבודה ולא הוגדרו בכתב יעדים

ומטרות,כמו כן לא קיימים נהלי עבודה פנימיים המפרטים את תפקידי

מנהלת הספריי ה, קשרי הגומלין עם עובדי הספריי ה והממונה ונהלי

דווח ובקרה.

.4.1 מנהלת הספרייה מציינת , כי היעדים והמטרות לא הוגדרו בכתב , אך

לדבריה מאז כניסתה לתפקיד נעשו פעולות רבות ומגוונות בספרייה שהן

בבחינת הצבת יעדים ומטרות והשגתן, לגבי נהלי עבודה פנימיים, אכן לא

הוגדרו בכתב נהלי עבודה ובימים אלו יופץ נוהל עבודה בין הצוות

והממונים.

.5.1 עוד מוסיפה, כי ניהול הספרייה הועבר לידיה החל ממרץ.2007

.6.1 תקנות הספריות הציבוריות (שירותים), סעיף 1 והנחיות לספריות

ציבוריות משרד המדע התרבות והספורט , סעיף ,2 מפרטים את

השירותים הבסיסים שנדרשת הספרייה הציבורית לספק לתושביה.

.7.1 הביקורת מצאה כי הספריי ה מספקת את מגוון השירותים המפורטים

בתקנות ובהנחיות למעט, אספקת מידע רשמי , בהתאם לחוק חופש

המידע (כמפורט בסעיף 11 לדוח) ואפשרות גישה מרחוק לקטלוג

הספרייה באמצעות רשת האינטרנט.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 138 מתוך 222

עמוד 139

.8.1 המבנה הארגוני הקיים בספריה המרכזית (ברחוב אפרים) מוצג בתרשים

הבא:

מנהלת

הספרייה

חדר עיון מדור מדור מדור מדור מדור מדור שעת משחקייה תיקוני ניקיון

ספרנית ספרות ספרות שפה שפה שפה שפה סיפור מפעילה ספרים הספרייה

(מנהלת ילדים מבוגרים רוסית גרמנית ספרדית רומנית מפעילה חיתוך 2 מנקות

הספריה) ספרנית ספרנית ספרנית ספרן 2 2 וכו'

6

מתנדב ספרנים ספרנים

מתנדבים

מתנדבים מתנדבים

יום בשבוע

.1.8.1 כ"א נוסף בספרייה המרכזית:

ספרנית- מתגברת בספריה המרכזית עובדת פעמיים בשבוע.

שתי ספרניות- עובדות דרך חברת כ "א פרח השקד ומתגברות במדורים

השונים (האחת עובדת חמישה ימים והשניי ה שלושה ימים בשבוע ),

ספרניות אלו אינן ספרניות במקצוען.

מתנדבת- נותנת שרות לקהל ומתגברת ספריית ילדים.

מתנדב- עוזר בסידור וארגון.

.9.1 להלן נתוני מצבת העובדים בספרייה (על פי נתונים ממחלקת כח אדם).

.1.9.1 בדוח מצבת עובד ים ממחלקת כח אדם , לשנת 2008 רשומות עובדות

ספריה מקרוב נינה וסוסן אזולאי זהבה, שאינן עובדות ספריה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 139 מתוך 222

עמוד 140

.2.9.1 כמו כן , בדוח מופיעות עובדות בשם חונדיאשוולי מאיה וחונדיאשוולי

רחל, אך למעשה מדובר בעובדת אחת שהחליפה את שמה.

.01.1 להלן נתוני עלות העובדים בספרייה (על פי נתונים ממחלקת כח אדם).

עלות המעביד בש"ח

700,558 725,740 800,000

700,000

529,978 600,000

500,000

400,000

300,000

200,000

100,000

0

2008 2007 2006

.11.1 בהוראות התקשי "ר - (מינויים) , סייגים בקרבה משפחתית , התשס"ח

2007 , מצוין כי לא יועסק עובד במשרה במשרד או ביחידה מנהלית , לפי

העניין, אם - ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו

לבין קרוב משפחה שלו, באותו משרד או באותה יחידה מנהלית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 140 מתוך 222

עמוד 141

בפקודות העיריות - סייגים להעסקת קרוב משפחה, סעיף 174 ג', מצוין כי

אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריי ה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על

אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות.

מבקר המדינה, מוסיף וטוען בדוח השנתי 58 ב' לשנת 2007 כי העסקת

קרובי משפחה בשירות הציבורי שלא על פי כללי מינהל תקין פוגעת

בעיקרון שוויון ההזדמנויות ועלולה ליצור מצב של ניגוד עניינים.

.1.11.1 הביקורת מצאה כי מנהלת הספרייה הינה אחותה של הספרנית

העובדת בסניף צור- שלום ומתגברת בספר ייה המרכזית . מצב זה יוצר

יחסי כפיפות בניגוד לתקנון שירות המדינה ופקודות העיריות.

.2.11.1 לדברי מנהלת הספריות, העובדת מאיה חונדיאשוילי (אחותה), החלה את

עבודתה בספרייה לפניה,מאיה עובדת בעיקר בסניף הספרייה בצור שלום

- ארבע פעמיים בשבוע ופעמיים בשבוע מתגברת בספרייה המרכזית .

לדבריה,הגורמים אשר נכחו בוועדת המכרז היו בוודאי מודעים לכך שעם

מינויה למנהלת הספריות יוצרו יחסי כפיפות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 141 מתוך 222

עמוד 142

.21.1 בהתאם להנחיות משרד המדע התרבות והספורט סעיף 6 (ט' ,)8 מצוין כי

מחצית צוות העובדים בספרייה , למעט עובדי שירותים , יהיו ספרנים

מקצועיים - ספרן מקצועי הינו בוגר בית ספר אוניברסיטאי

לספרנות/למידענות בארץ או בחו "ל או בעל תעודת ספרן מורשה או

תעודה מקבילה בחו"ל.

הביקורת בדקה את השכלתן ש ל מנהלת הספריי ה והספרניות בספרייה

המרכזית ולא נמצאו ליקויים בתחום זה.

.31.1 בהתאם להנחיות משרד המדע התרבות והספורט סעיף 6 (ט' ,)8 מנהלת

הספרייה הציבורית ממונה על כל עובדות הספרייה, הכשרתן והשתלמותן

המקצועית.

.1.31.1 הביקורת מצאה כי בתקופה הנסקרת בדו "ח לא יצאו עובדות

הספרייה להשתלמויות מקצועיות , הביקורת סבורה כי יש

לדאוג. להתפתחותן המקצועית המתמשכת של כל עובדות

הספרייה כדי להבטיח שהצוות ירכוש באופן שוטף מיומנויות

חדשות, יתעדכן וימשיך לספק שירותי ספריה ברמה מקצועית

גבוהה.

.2.31.1 מנהלת הספרייה סבורה כי התפתחותן המקצועית של העובדות

חשובה, אך יש להסדיר את ההשתלמויות המקצועיות במסגרת

התקציבית.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 142 מתוך 222

עמוד 143

.2 התקציב וביצועו

תקציב מערכת הספריות בנוי על המרכיבים להלן:

.1.1.2 תקציב עירוני, המכסה את עלות השכר ותפעול הספריות (תחזוקה,

ריהוט,אינטרנט, טלפונים,חשמל, ניקיון וכו').

.2.2 תמיכה של משרד המדע התרבות והספורט המחלקה לספריות , המועבר

למערכת הספריות העירונית באמצעות תלושים לרכישת ספרים בלבד

אצל ספקים מוגדרים. סכום התמיכה אינו חלק מתקציב הספרייה , ואינו

מופיע בתקציב השנתי של עירייה.

.3.2 מנהלת הספרייה מסרה כי התקבלו שוברים לרכישת ספרים ממשרד מדע

התרבות והספורט המחלקה לספריות, בהתאם לפרוט הבא:

.4.2 מאיסוף נתוני התקציב (הכנסות והוצאות) על פי נתוני הנהלת החשבונות

נמצא כי תקציב הספריות בשנים 2006-2008 היה כמפורט בטבלה:

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 143 מתוך 222

עמוד 144

200,000

180,000

160,000

140,000

120,000

100,000

תקציב

80,000

ביצוע

60,000

40,000

20,000

0

שנת שנת שנת

2008 2007 2006

.1.4.2 מהנתונים המופעים ניתן להבחין בירידה משמעותית בהכנסות

הספרייה בשנת ,2008 שנבע מהסיבות הבאות:

.1 מתן שירות חינם למנויים בספרייה.

.2 ירידה מהכנסות נלוות, כגון: שעת סיפור, שירותי הדפסה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 144 מתוך 222

עמוד 145

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 145 מתוך 222

עמוד 146

900,000

800,000

700,000

600,000

500,000

תקציב 400,000

ביצוע 300,000

200,000

100,000

0

שנת שנת שנת

2008 2007 2006

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 146 מתוך 222

עמוד 147

.5.2 מערכות המחשוב הקיימות במערכת הספריות אינ ן מאפשרות קבלת

נתונים מהנהלת חשבונות, בכל הקשור לניהול ולניצול התקציב . בפועל,

מידע זה חסום, ואינו זמין לרשות מנהלת הספריות.

.6.2 נמצא, כי לא קיימת שגרת העברת דוחות תקופתיים, או דוחות מנהליים,

מהנהלת חשבונות אל מנהלת מערכת הספריות.

.7.2 נתונים תקציביים מועברים לפי בק שת מנהלת מערכת הספריות . אשר

מנהלת מעקב ידני אחר יתרות תקציב.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 147 מתוך 222

עמוד 148

.3 ניהול מאגר הנתונים

.1.3 בספרייה תוכנה מיושנת ()DOS לניהול ספריות שמבצעת פעולות

מינימאליות בלבד.

.2.3 ניתן להוציא מהתוכנה חתך של אוכלוסיה : מבוגר, נוער,חיילים

ופנסיונרים, בנוסף ניתן להוציא חתך של הספרים בשפ ות אנגלית

ועברית בלבד.

.3.3 אין אפשרות להוציא מהתוכנה הוצאת חתכים לפי נושאי קריאה ותחומי

התעניינות, זאת ועוד אין אפשרות לקבל מידע על ספרים שלא מבקשים

אותם ונמצאים זמן רב על המדף.

.4.3 עקב מוגבלות התוכנה אין אפשרות להזמין ספרים דרך האינטרנט.

.5.3 כמו כן, התוכנה אינה מאפשרת מעקב והתראה בשל איחור.

.6.3 מנתונים שנאספו ממנהלת הספר ייה על מספר המינויים בספרייה עולים

הנתונים הבאים , כאמור בשל בעיות תוכנה , לא ניתן לדעת נתונים על

מספר מנויים, לאורך שנים:

.4

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 148 מתוך 222

עמוד 149

.5 המצאי והבלאי

.1.5 עפ"י תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין)

פרק ה' סעיף 30 א' רשם המצאי ינהל רישום מרוכז של המצאי בעייריה

על יחידותיה, בפנקס הטובין.

.1.1.5 ספירת מלאי של הציוד הקיים בספרייה (ריהוט,מחשבים וכו')

בוצעה, עם זאת לא בוצעה ספירת מלאי של ספרים קלטות

ודי.וי.די.

.2.5 עפ"י תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין)

פרק ה' סעיף 30 ב' "המצאי יסומן בסמל העירייה בסימון שככל האפשר

איננו ניתן למחיקה".

.1.2.5 הביקורת מצאה כי סימון המצאי של הציוד הקי ים בספרייה

(ריהוט,מחשבים וכו ') בוצע באמצעות מדבקה הכוללת את סמל

העירייה.

.2.2.5 הביקורת מצאה כי כל הספרים אינם מסומנים בסמל העירייה.

.3.2.5 לדברי מנהלת הספרייה , הכנסת סמל העירייה במדבקות הברקוד

המודבקות בתוך הספרים × 2 (אחד בתחילת הספר ואחד בסוף הספר )

כרוכה בהוצאה כספית.

.4.2.5 ספרים בעברית ואנגלית שנרכשו בש נתיים האחרונות כוללים מדבקה

שבה מצוין "עיריית קריית ביאליק", אולם חסר סמל העירייה.

.5.2.5 ספרים ישנים יותר כוללים מדבקת ברקוד מספר פריט בלבד.

.6.2.5 ספרים בשפות גרמנית ,רומנית,צרפתית וספרדית – כוללים מס ' מלאי

בלבד ולא מס' פריט, קרי אינם רשומים במחשב אלא ברישום ידני בלבד.

בספרים בשפה הרוסית מודבקים מדבקות ברקוד זה מס ' חודשים,

בעקבות קטלוג כל הספרים במדור.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 149 מתוך 222

עמוד 150

.7.2.5 לדברי מנהלת הספרייה , בשפות גרמנית , רומנית,ספרדית וצרפתית

קיימת מגבלת תוכנה לקטלוג הספרים ולכן אין אפשרות להנפיק

מדבקות ברקוד . עוד מוסיפה ,כי המדורים בשפה הספרדית והרומנית

מופעלים ע"י מתנדבים. האוספים הקיימים בשני המדורים הם תרומות

שהתקבלו משתי הקהילות. מדור ספרדית פועל מטעם הקהילה הדרום

אמריקאית ומדור רומנית מטעם מרכז ש "י עגנון. שני המדורים הנ "ל

מנהלים רישום ידני של השאלת הספרים.

.8.2.5 הביקורת מצאה כי על קלטות /אריזה, הוידאו והדי.וי.די אין סימון של

סמל העירייה,עם זאת על כ %50 מהקלטות/די.וי.די יש מדבקה שבה

מצוין עיריית קריית ביאליק , על שאר הפרטים הנותרים מודבק מספר

פריט בלבד.

.9.2.5 לדברי המנהלת , כתוצאה מהביקורת בוצעה עבודה בנושא , מנפיקים

מדבקות ברקוד ומדבקות זיהוי נוספות המודבקת על האריזה.

.3.5 עפ"י תקנות העיריות (הסדר רכישות, ניהול מחסנים, רישום וניהול טובין)

פרק ה' סעיף .35 "גריעת פריט מצאי מהרישום בשל אובדן או השבתה או

מכל סיבה אחרת תעשה רק באישור ועדת רכש ובלאי , ערכו של הפריט

יקבע בהתאם למחיר השוק של פריט זהה חדש בעת הגשת הדו"ח".

.1.3.5 הביקורת מצאה כי הספרייה לא פועלת בהתאם ל נוהל עבודה עירוני

בתחום האינוונטר, לרבות רישום פריטים שאבדו, הושחתו ונגנבו.

.2.3.5 לדברי מנהלת הספרייה , לא ידוע לה על קיומה של וועדת הבלאי

בעירייה.

.4.5 בהתאם להנחיות משרד המדע התרבות והספורט סעיף 6 (ט',)5,7

הספרייה חייבת לדלל את אוספיה באופן שוטף ומקיף ולהוציא מהשימוש

ספרים שעבר זמנם וספרים שהתבלו או הושחתו, הדילול יהיה בשיעור של

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 150 מתוך 222

עמוד 151

לפחות %50 מן החומר החדש הנרכש , יש להקפיד שלפחות שליש (%)33

מן האוסף יהיה צעיר מ- 10 שנים.

.1.4.5 הביקורת מצאה שלא מתבצע דילול שוטף ומקיף של הספרים.

.2.4.5 מאיסוף נתונים ממנהלת הספרייה , מתברר שמספר הספרים שצעירים

מ- 10 שנים ()1998-2008 בספריה המרכזית הוא ,23,218 קרי %18

מכלל הספרים (.)127,104

.3.4.5 לדעת הביקורת יש לבדוק את נחיצות הכותרים בני 30 שנה ויותר לאוסף

הכללי של הספרייה , מתוך מגמה להשאיר רק פריטים חיוניים . דעה

זאת אינה חלה על האוספים המיוחדים של הספרייה ואוספים בעלי

אופי מקומי.

.4.4.5 לדברי מנהלת הספרייה פרויקט דילול הספרים לוקח זמן ונדרש כח

אדם.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 151 מתוך 222

עמוד 152

.6 שעות הפעילות

.1.6 בהתאם לתקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה ), תשל"ט-,1978

מספר השעות השבועיות שספרייה ציבורית מרכזית בערים תהיה פתוחה

לציבור יהיה לפחות כדלקמן:

.1.1.6 נמצא כי הספרייה הציבורית פתוחה:

א. לציבור המבוגרים ובני הנוער 20 שעות ו 45 דקות. כלומר 19 שעות ו 15

דקות פחות מהמינימום הנדרש.

ב. לציבור הילדים 18 שעות ו 45 דקות. כלומר 6 שעות ו 15 דקות פחות

מהמינימום הנדרש.

40

35

30

25

20

נדרש

15

קיים

10

5

0

ילדים מבוגרים

ובני נוער

.2.1.6 הספרייה המרכזית אינה עומדת במינימום השעות הנדרש בחוק.

.3.1.6 הביקורת סבורה שיש לשקול לפתוח את הספרייה בימי שישי בבוקר

לציבור המבוגרים ובני הנוער במתכונת מצומצמת של כח אדם.

.4.1.6 לדברי המנהלת, הרחבת הפעילות בהתאם לתקנות הספריות הציבוריות

מצריכה תוספת כ"א או תוספת במשרה לספרניות שכבר עובדות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 152 מתוך 222

עמוד 153

.7 מערך ההשאלה והגביה

.1.7 חוק הספריות הציבוריות , תשל"ה – ,1975 סעיף 7 מציין כי שירותי

הספרייה הציבורית יינתנו חינם . פרוט השירותים מפורט ב תקנות

הספריות הציבוריות (שירותים) תשל"ט – .1978

.2.7 הביקורת מצאה כי שירותי הספרייה הציבורית כפי שמפורטים בתקנות

ניתנים חינם לרבות השאלת קלטות וידאו ודי.וי.די.

.3.7 רישום מנוי לספר ייה מתבצע ע "י מילוי טופס הצטרפות והקלדת פרטיו

האישיים של המנוי למערכת הממוחשבת . על המנוי להפקיד המחאת

פיקדון על סכום: 150 ₪ למבוגר ו 100 ₪ לילד למשך שנה לפקודת

העירייה, ההמחאה נרשמת ללא תאריך כך שניתן לפדות אותה במידת

הצורך. במידה ו המנוי לוקח שני ספרים בו זמנית עליו להפקיד שתי

המחאות פיקדון בסכום הנקוב . במידה והמנוי מבקש להשאיל קלטת

וידאו או די.וי.די עליו להפקיד המח את פיקדון נוספת בסך 200 ש"ח

למבוגר וילד לשנה. אין אפשרות להשאיל קלטת וידאו או די .וי.די ללא

ביצוע מנוי בספריה.

כאשר הקורא מפסיק את המנוי בספר ייה מוחזרת המחאת הפיקדון

והמנוי חותם על טופס שקיבל את ההמחאה.

רישום מנוי לספריה שאינו תושב העיר מתבצע באופן דומה , אך בנוסף

לפיקדונות מתבצע תשלום כמפורט בתקנות. במסגרת המנוי משאילים

קלטות וידאו ודיוידי תמורת פיקדון בסך200 ₪.

.4.7 בהתאם לתקנות הספריות הציבוריות (תשלומים), תשל"ח-,1977 סעיף ,1

ניתן לגבות תשלומים (מתושב העיר):

 בשל איחור בהחזרת ספר ובלבד ששיעור התשלום לא יעלה ע ל כפל

המחיר.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 153 מתוך 222

עמוד 154

 של משלוח תזכורת, לכל שבוע של איחור.

 בשל איחור בהחזרתו של ספר או בשל השחתתו ובלבד ששיעור

התשלום. לא יעלה על מחירו הריאלי של הספר, בתוספת חמישים

אחוז.

 בשל שירותים מיוחדים : שמירת ספר לקורא לפי בקשתו , מתן מסמך

שנועד להישאר בידי הקורא, בין שהוא העתקה ממסמך הפתוח לעיון

בספריה הציבורית ובין שאינו העתקה כאמור.

.1.4.7 הביקורת מצאה כי , לא מתבצעת גביית תשלומים בשל איחור

בהחזרתו של ספר או בשל שמירת ספר לקורא לפי בקשתו.

.2.4.7 לדברי מנהלת הספרייה, מוגבלות התוכנה אינה מאפשרת מעקב

והתראה בשל איחור, בנוסף הביצוע אינו אפשרי עקב מחסור

בכח אדם.

.3.4.7 הביקורת מצאה כי, במקרה של השחתה או איבוד ספר , נפרעת

המחאת הפיקדון בסך 150 ₪ ללא קשר למחירו הריאלי של

הספר.

.4.4.7 נמצא כי בטופס ההצטרפות מצוין כי יש להחזיר ספר בין 14 ל

30 ימים אך בפועל רק לאחר כשנה וחצי (ממועד ההצטרפות )

מתבצעת בדיקה , למנוי שטרם החזיר נשלח מכתב , במידה

ועדיין אין התייחסות מתקשרים למנוי ורק לאחר כחודש

מפקידים את המחאת הפיקדון בעירייה.

.5.4.7 נמצא כי, מתן שירותי הדפסה וצילום כרוכים בתשלום.

.6.4.7 הביקורת סבורה כי יש לנעול את ההמחאות בכספת פלדה

חסינת אש כנדרש לגבי מסמכים בעלי ערך כספי.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 154 מתוך 222

עמוד 155

.7.4.7 הביקורת מצאה כי עקרונות הניהול הכספי הם בבחינת נוהג

הקיים בספרייה שלא עוגן בנוהל מסודר.

.8.4.7 מנהלת הספרייה ציינה כי היא מודעת לחשיבות ותפעל להכנת

נוהל מתאים.

.9.4.7 לדברי מנהלת הספרייה סכומים עד 1,000 ₪ נשארים בכספת

ולאחר מכן מועברים לגזברות ומופקדים בקופת העירייה ואיל ו

המחאות הפיקדו ן נשמרות בארון עץ נעול . לדבריה בקשתה

לכספת חסינת אש נדחתה לעת עתה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 155 מתוך 222

עמוד 156

.8 עידוד הקריאה

.1.8 מנהלת הספרייה ציינה כי היא והספרניות עוברות בגני הילדים ובתי

הספר הסמוכים לספרייה ומתבצעות עבודת שווק על הפעילויות השונות

המתקיימות בספרייה.

.2.8 הביקורת לא מצאה סימוכין לפעולות אלא, כגון: תדירות, תיעוד וכו'.

.3.8 לדברי מנהלת הספרייה בעתיד תקפיד לתעד פעילויות שיווק של

הספרייה על סניפיה . כמו כן, מגיעות קבוצות של גנים פרטיים לצורך

פעילות של שעת סיפור.

.4.8 בנוסף לפעולות אלא ציינה מנהלת הספריות כי בעיתון מקומי "מה

נשמע" שפורסם במרץ 2008 הופיע הודעת שווק והצטרפות לספרייה ,

כמו כן בתחילת 2008 חולקה לעובדי העירייה בצמוד לתלוש המשכורת

הודעת הצטרפות לספרייה.

.5.8 הביקורת בדעה שמערכת הספריות עושה מעט בנושא עידוד הקריאה

ראה פירוט המלצות אופרטיביות בפרק ,13 מסקנות והמלצות , תת סעיף

.13.20

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 156 מתוך 222

עמוד 157

.9 תהליכי רכש

.1.9 תהליך רכישת ספרים מבוצע באמצעות שני דרכים : קבלת שוברים

מהמחלקה לספריות - ממשרד התרבות והספורט או באמצעות תקציב

העירייה.

.2.9 שוברים ממשרד התרבות והספורט:.

הרכישה מתבצעת ע"י המנהלת והספרניות. הרכישה באמצעות השוברים של מרכז

ההדרכה לספריות , אשר זכו במ כרז לנהל את הרכש (שוברים) של משרד המדע

המחלקה לספריות.

.3.9 השוברים מגיעים במהלך השנה, מנהלת הספרייה והספרניות מבצעות את

הרכישה. התשלום מבוצע ע "י מנהלת הספרייה שחותמת על החשבונית

ועל השוברים (חתימה בלעדית לכל הסכום). המנהלת קובעת את התקציב

של כל מדור.

.4.9 הרכישה מתבצעת בהתאם לספקים המורשים ע "י מרכז ההדרכה

לספריות. הספרניות חוזרות עם הספרים והחשבונית, מנהלת הספרייה

מבצעת בדיקה מאשרת את הרכישה וחותמת על החשבונית.

.5.9 לפני ביצוע התשלום המנהלת מצלמת את החשבונית ואת השוברים

התואמים (שעבורם יבוצע התשלום כנגד החשבונית ). המנהלת מגיעה

לספק ומשלמת בעזרת השוברים , בחלק מהמקרים נשלח בדואר רשום

(כדוגמת רכישת ספרים ברוסית). הספק מעביר את החשבונית והשוברים

למרכז הדרכה לספריות לצורך גביית התשלום.

.6.9 הביקורת סבורה כי בתהליך הרכש ע "י השוברים חסרות הבקרות

הנדרשות, היות וכל התהליך כולל ביצוע התשלום מבוצע ע "י מנהלת

הספרייה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 157 מתוך 222

עמוד 158

.7.9 לדברי המנהלת הרכש המבוצע בשוברים מתועד . מרכז ההדרכה

לספריות שולח דו "ח ניצול , דו"ח זה משמש לצורכי מעקב , נצילות

ותיעוד.

.8.9 תהליך רכישת ספרים מתקציב העירייה.

העירייה מקצה סכום מסוים מהתקציב לרכישת ספרים לספק מורשה

המנהלת בודקת הצעות מחיר, מוודא שיש כסף בסעיף התקציבי ולאחר מכן מגישה

הזמנה פנימית למנהלת מחלקת התרבות בעירייה שמאשרת וחותמת , מנהלת

הספרייה מעבירה את ההזמנה למנהלת הרכש בעירייה אשר מוציאה הזמנה

ממוחשבת החתומה ע"י מנהלת הרכש, גזבר, ראש העיר או המנכ"ל.

מנהלת הספרייה מעבירה את ההזמנה לספק, מבוצע הרכש, הספק מוציא חשבונית

למנהלת הספרייה אשר חותמת על החשבונית ומציינת תאריך , החשבונית מועברת

למנהלת התרבות בעירייה לחתימה ולוידוא התאמת סכום החשבונית להזמנה ,

משם מועברת החשבונית לגזברות לצורך תשלום לספק.

.1.8.9 הביקורת בדעה שמחלקת הרכש אמורה לבדוק הצעות מחיר

ולהוציא הזמנה לספק ולא מנהלת הספרייה , ע"י כך ניתן יהיה

לשפר את הבקרה בתהליך הרכש.

.9.9 בהתאם להנחיות לספריות ציבוריות , משרד המדע התרבות והספורט ,

סעיף 6 א' אוסף הפריטים (ספריים ולא ספריים ) המינימאלי – כאשר

מספר התושבים בין 5,001-50,000 , יהיה 3.5 פריטים לנפש.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 158 מתוך 222

עמוד 159

.01.9 מספר הפריטים המינימאלי הנדרש בעיריית ביאליק הוא:

3.5 × 40,000 = .140,000 עפ"י בדיקתנו בספריות ישנם 152,822 פריטים.

.1.01.9 על פי נתוני מנהלת הספרי יה, נמצא כי מספר הפריטים בחלוקה

לספריים ולא ספריים בספריות העירוניות (בספריה שרחוב אפרים ,

בספרייה בשכונת צור שלום , ספרייה בשפה הרוסית ) המרכזית (רחוב

אפרים )30 כדלקמן:

.2.01.9 על פי נתוני מנהלת הספריות נמצא כי מספר הפריטים (ספריים ולא

ספריים) שנרכשו בכל שנת כספים הוא:

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 159 מתוך 222

עמוד 160

.01 אמצעי הבטיחות והשילוט

.1.01 הביקורת מצאה כי קיימת בספרייה מערכת ציוד כיבוי הכוללת : מטפי

כיבוי אש, גלגלוני כיבוי, ברז כיבוי וזרנוק כיבוי , בנוסף נמצא כי קיימת

מערכת גילוי אש אוטומטית, תאורת חרום ודלת ליציאת חרום.

.2.01 הביקורת בדקה האם נערכות בדיקות תקופתיות ע "י ממונה הבטיחות

בציד כיבוי אש ובמערכות ובציוד החשמלי (מפסק פחת, קולר וכו').

.1.2.01 נמצא כי מטפי כיבוי אש נבדקו בפעם האחרונה ב 23/9/07 (כשנה ועשרה

חודשים ממועד הביקורת ), זאת ועוד לא נמצא כלל תיעוד על ביצוע

בדיקות במערכות ובציוד החשמלי.

.2.2.01 לדברי מנהלת הספרייה לא בוצעו בדיקות בציוד הנ"ל.

.3.01 הביקורת בדקה האם התבצע תדרוך לעובדי הספרייה בנהלי ההתנהגות

בעת אירועים בטיחותיים (שימוש במטפה כיבוי אש , מיקום מפסק זרם

ראשי וכו').

.1.3.01 לדברי מנהלת הספרייה לא בוצעו תדרוכים.

.4.01 הביקורת בדקה קיומם של שלטי הכוונה (מטפה כיבוי אש , מפסק

ראשי,דלת חרום וכו').

.1.4.01 נמצא כי לא קיימים שלטי הכוונה.

.5.01 בחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים , התשמ"ג-,1983 מצוין כי לא

יעשן אדם באולם קריאה וחדר קריאה בספריה הפתוחה לציבור , חוץ מן

המקומות שהוקצו בידי הנהלת המקום שבהם יהיה העישון מותר , אם

הוקצו, ובלבד שיש בהם סידורי אוורור תקינים והעישון בהם אינו גורם

למטרד בחלקים אחרים של המקום.

.1.5.01 במהלך ימי הביקורת לא נמצאו מעשנים בספרייה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 160 מתוך 222

עמוד 161

.11 נגישות לאנשים עם מוגבלות

.1.11 בשנת 1998 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח .1998

מטרת החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מגבלות ולעגן את זכותו

להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, ולתת מענה הולם

לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית ,

בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו. תנאי חשוב למימוש זכותם של

אנשים עם מוגבלות להשתתפות פעילה ושוויונית בחיי החברה היא

נגישות מבני ציבור ואתרים ציבוריים.

בשנת 2005 התקבל בכנסת תיקון מס' 2 לחוק שוויון הזכויות לאנשים עם

מוגבלות. תיקון זה מטיל חובות חדשות ונרחבות להנגשת בניינים

ציבוריים לאנשים עם מוגבלות.

.2.11 בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים) התשמ"ח- ,1988 ליד

כל צומת שבו רשאים הולכי רגל לחצות את הכביש ובכל מעבר חצ ייה

מסומן יהיו המדרכה, אי התנועה ואבני השפה מונמכים באופן המאפשר

ירידה ועליה נוחות בעגלת נכים לכביש וממנו בשיפוע שלא יעלה על%.10

.1.2.11 הביקורת מצאה כי המדרכה בקרבת הספרייה מונמכת באופן המאפשר

ירידה ועליה נוחות בעגלת נכים.

.2.2.11 בתקנות התכנון והבנייה , פרק ח סעיף 8.03.01 מצוין כי בחניה של בנין

ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו

לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת"י 1918 חלק .2

.3.2.11 הביקורת מצאה כי בחנ יית הספרייה הוקצו שני מקומות חניה נגישים

המיועדים לאנשים עם מוגבלות, כמו כן החניות נמצאו ת במרחק הקרוב

ככל האפשר לדלת הכניסה של הספרייה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 161 מתוך 222

עמוד 162

.4.2.11 בתקנות התכנון והבנייה , פרק ח סעיף 8.10 , מצוין כי בבנין ציבורי

המכיל למעלה מקומה אחת תותקן מעלית.

.5.2.11 הביקורת מצאה כי בניית מעלית נמצאת בתהליך עבודה שאמור

להסתיים עד סוף שנת .2009

.6.2.11 בתקנות התכנון והבנייה , פרק ח סעיף 8.13 , מצוין כי יותקנו בבנין

ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים , אחד לנשים

ואחד לגברים.

.7.2.11 הביקורת מצאה כי בניית תאי שירותים נמצאת בתהליך עבודה שאמור

להסתיים עד סוף שנת .2009

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 162 מתוך 222

עמוד 163

.21 חופש המידע

.1.21 תקנות חופש המידע התשנ"ט – ,1999 שהותקנו מכוח הוראות חוק חופש

המידע התשנ"ח – ,1998 (להלן תקנות חופש המידע ) קובעות בין השאר

כדלהלן:

.1.1.21 בתקנות חופש המידע סעיף ,4 מצוין כי רשות מקומית תעמיד לרשות

הציבור בספריה הציבורית באותה רשות את רשימת הרשויות הציבוריות

וכן את חוקי העזר שלה, בנוסחם המעודכן.

.2.21 הביקורת מצאה כי ה עירייה אינה מקיימות את הוראות תקנות חופש

המידע בעניין רשימת הרשויות הציבוריות וחוקי העזר שלה והצגתם ,

כלל ועיקר.

.3.21 בתקנות חופש המידע סעיף 8 ג', מצוין כי , רשות ציבורית שהיא רשות

מקומית או תאגיד שבשליטת רשות מקומית , תשלח עותק של הדין

וחשבון השנתי לספריה הציבורית בתחום אותה רשות מקומית.

.4.21 הביקורת מצאה כי העירייה אינה מקיימות את הוראות תקנות חופש

המידע בעניין הדוח השנתי והצגתו, כלל ועיקר.

.5.21 על-פי התקנות , סעיפי הדוח השנתי שחייבת בו רשות ציבורית , זהה

לזה בו חייבת רשות מקומית , כאשר על רשות מקומית , חלה בנוסף ,

חובת הפרסו ם בספר ייה המקומית. המידע שהדוח השנתי על- פי חוק

חופש המידע, צריך לכלול , יש בו לתת תמונת מצב אודות הרשות

המקומית, הנפשות הפעולות, תחומי פעילות, לרבות בתחומים רגישים

תקציב ותחומים נוספים.החובה על הרשות המקומית לפרסם את הדוח

בספריה העירונית, הנה בעלת חשיבות רבה

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 163 מתוך 222

עמוד 164

.6.21 בתקנות חופש המידע סעיף ,3 מצוין כי רשות ציבורית תעמיד לעיון

הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן

נגיעה או חשיבות לציבור.

.7.21 הביקורת מצאה כי העירייה אינה מקיימות את הוראות תקנות חופש

המידע בעניין ההנחיות המנהליות והצגתן, כלל ועיקר.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 164 מתוך 222

עמוד 165

.31 ביקורת מסלולי קידום עובדים

.1.31 כללי

.1.1.31 שכרם ותנאי העסקתם של עובדי העירייה בדירוג מנהלי ברשויות

המקומיות נקבע בהתאם לנהלי י מסלולי הקידום הקובעים את דירוג

וטווח הדרגות המותר לכל תפקיד . חריגה מטווח הדרגות המותר ו /או

העלאת דרגה טרם העובד זכאי לדרגה החדשה , הינו ל יקוי באופן

התנהלות הרשות ומהווה הוצאה שלא כדין לעניין הפעלת חיוב אישי על

מאשרי הדרגה החריגה.

.2.1.31 בעת מינוי עובד לתפקיד בכירים, או תפקיד מדרגה 7 ומעלה או בדרגה 37

ומעלה בדירוג מח "ר, יש לפרסם מכרז פומבי לגיוס העובד . על וועדת

2

מכרזים לבחור את המועמד המתאים ביותר . גיוס עובד ללא קיום מכרז

בדרגות המצוינות לעיל , הינו ליקוי באופן התנהלות הרשות ומהווה

הוצאה שלא כדין לעניין הפעלת חיוב אישי על מאשרי המשרה.

.3.1.31 נציין כי לגבי העובדים : לוסטמן אסתר ורומרשטיין נדיה נבדק מסלול

הקידום ולא נמצאו ליקויים.

.4.1.31 להלן ריכוז ממצאי הביקורת על תנאי העסקת העובדים אשר הועברו:

2 למעט עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, מנהל לשכה ומזכיר אישי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 165 מתוך 222

עמוד 166

.1 חן אינגה

חן אינגה הועסקה לתפקיד ספרנית מורשה בספריה העירונית . מתח הדרגות

המותר לתפקיד ספרנית מורשית הינו מ- 6 עד – .9 זכאית לדרגה אישית .+9

כמנהלת הספרייה דירוג מתח הדרגות מ- 8 עד -.11 זכאית לדרגה אישית +11

לאחר 3 שנים.

טבלה :4 קידום עובדת חן אינגה

ממצאי הביקורת:

.1 בהתאם לנוהל מסלולי קידום עובדים, מתן דרגה אישית ()+11 הינה חריגה. המעבר

לדרגת שהייה ()+11 צריכה להיעשות בתום 3 שנים ממתן הדרגה (.)11

.2 מתן דרגה 9 בשנת 2000 הינה חריגה. בהתאם לנוהל מסלולי קידום ניתן היה לתת

דרגה 9 רק בשנת .2002

3 למעט עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, מנהל לשכה ומזכיר אישי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 166 מתוך 222

עמוד 167

.3 מתח דרגות המותר לספרנית מורשה הוא מ- 6 עד .9 מתן דרגה 10 בשנת 2002 הינה

מתן דרגה חריגה.

.4 ביום 7/9/2006 פורסם מכרז פנימי למנהלת ספרייה עירוני ת. למכרז ניגשו 3

מועמדים. בישיבת ועדת בחינה ביום 31/12/2006 נבחרה פה אחד ועל דעת כל חברי

הועדה הגב' אתי לוסטמן.

ביום 11/4/2007 הודיע מנכ "ל העירייה , עובדיה שלמה , לגב' אינגה חן על מנויה

למנהלת הספרייה במקום הגב ' לוסטמן אתי שנבצר ממנה למלא תפקיד מנהלת

הספרייה.

.1.4 לדעת הביקורת, מדובר בהליך שאינו תקין, מהסיבות:

.1.1.4 לא נמצא מכתבי מגב' לוסטמן שאינה מעוניינת בתפקיד.

.2.1.4 לא ברור מדוע לא פנו למועמדת מספר 2 שהתמודדה לתפקיד, גב' אלה

זיו.

.3.1.4 לדעת הביקורת היה מקום להוציא מכרז פנימי חדש או לחלופין לקבל

חוות דעת מהיועץ המשפטי, לבחירת גב' אינגה חן.

.4.1.4 גב' חן מונתה למ"מ ל 3 חודשים אך בטרם הסתיימה תקופה זו (לאחר

כחודש וחצי) קיבלה מינוי קבוע, כמפורט:

ביום 8/3/07 קיבלה הגב' אינגה חן הודעה ממנכ "ל העירייה מר עובדיה

שלמה כי מונתה למ "מ מנהלת הספרייה לתקופה של 3 חודשיים מ

-1/3/07 31/5/07 וזאת עקב מחלתה של המנהלת הנוכחית. ביום 11/4/07

קיבלה הגב ' אינגה חן הודעה ממנכ "ל העירייה מר עובדיה שלמה כי

מונתה לתפקיד מנהלת הספרייה במקום גב ' אתי לוסטמן שנבצר ממנה

למלא תפקיד מנהלת.

.5.1.4 מנהלת כח האדם , גב' מרים שפיזר מסרה כי גב ' לוסטמן ויתרה על

התפקיד מסיבות בריאותיות . משזו סירבה , פנתה העירייה למועמדת

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 167 מתוך 222

עמוד 168

מספר ,2 גב' אלה זיו, וזו סירבה מסיבות אישיות ועל כן העירייה פנתה

למועמדת מספר ,3 גב' אינגה חן . נכון שהיה צורך בתיעוד הדבר ואף

קבלת חוות דעת משפטית, אולם אלו לא נעשו.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 168 מתוך 222

עמוד 169

ארונשטם ורה

ארונשטם ורה מועסקת בתפקיד ספרנית בספרייה בצור שלום.

דירוג מתח הדרגות המותר לתפקיד ספרנית אחראי נושא, בקריית ביאליק מ-7

4

עד .9 זכאית לדרגה אישית +9 בתום שהות של 3 שנים.

טבלה :4 קידום עובדת ארונשטם ורה

ממצאי הביקורת:

.1 מתח דרגות המותר לספרנית אחראית נושא הוא מ- 7 עד .9 בעת קבלתה לעבודה (

במרץ )2003 ניתנה לה דרגה חריגה (8 במקום .)7

.2 לא בוצע מכרז לקבלתה לעבודה, כנדרש.

"בעת מינוי עובד לתפקיד בכירים , או תפקיד מדרגה 7 ומעלה יש לפרסם מכרז פומבי לגיוס העובד . על וועדת

מכרזים לבחור את המועמד המתאים ביותר".

4 למעט עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, מנהל לשכה ומזכיר אישי

5 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 169 מתוך 222

עמוד 170

.2 זיו אלה

זיו אלה מועסקת ב תפקיד ספרנית אחראית נושא בספרייה העירונית , דירוג

מתח הדרגות המותר לתפקיד ספרנית מ- 7 עד 9 זכאית לדרגה אישית +9

בתום שהות של 3 שנים.

טבלה :4 קידום עובדת זיו אלה

ממצאי הביקורת:

.1 מתח דרגות המותר לספרנית אחראית נושא הוא מ-7 עד .9

.2 בעת קבלתה לעבודה ( ספטמבר )2002 לא בוצע מכרז לקבלתה לעבודה, כנדרש.

6 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 170 מתוך 222

עמוד 171

חונדיאשוילי מאיה (רחל)

חונדיאשוילי מאיה (רחל)| מועסקת ב תפקיד ספרנית בספרייה בצור שלום .

דירוג מתח הדרגות המותר לתפקיד ספרנית מורשה בקריית ביאליק7 מ- 6 עד

- 9 זכאית לדרגה אישית +9 בתום 3 שנים.

טבלה :4 קידום עובדת חונדיאשוילי מאיה (רחל)

ממצאי הביקורת:

בהתאם לנוהל מסלולי קידום עובדים, הדרגה המקסימאלית המותרת לתפקיד זה הינה

.+9 דרגה 10 הינה חריגה.

7 הדרגות ברשות מקומית מרמה ב' – עיר עם פחות מ- 100 אלף תושבים.

8 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 171 מתוך 222

עמוד 172

.3 חימי ריימונד

חימי ריימונד| מועסקת כמנקה בספרייה העי רונית בעת קיום שיטת הדירוג

הישנה, דירוג מתח הדרגות המותר לתפקיד זה , מ- 4 – 6 זכאית לדרגה

אישית +6

טבלה :4 קידום עובדת חימי ריימונד

ממצאי הביקורת:

בהתאם לנוהל מסלולי קידום עובדים הדרגה המקסימאלית המותרת לתפקיד

זה הינה ,+6 דרגה 7 הינה חריגה.

גזבר עירייה מסר כי למרות תוספת הדרגה, עדיין משתכר העובד בשכר מינימום,

ועל כן אין משמעות כספית לתוספת הדרגה.

9 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 172 מתוך 222

עמוד 173

.4 נקש עליזה

נקש עליזה מועסקת ב תפקיד מנקה בספרייה העירונית צו"ש) בעת קיום

שיטת הדירוג הישנה. דירוג מתח הדרגות המותר בקריית ביאליק10 מ-

4 עד 6 זכאית לדרגה אישית +6

טבלה :4 קידום עובדת נקש עליזה

ממצאי הביקורת:

בהתאם לנוהל מסלולי קידום עובדים הדרגה המקסימאלית המותרת לתפקיד

זה הינה ,+6 דרגה 7 הינה חריגה.

גזבר עירייה מסר כי למרות תוספת הדרגה, עדיין משתכר העובד בשכר מינימום,

ועל כן אין משמעות כספית לתוספת הדרגה.

10 הדרגות ברשות מקומית מרמה ב' – עיר עם פחות מ- 100 אלף תושבים.

11 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 173 מתוך 222

עמוד 174

.5 לביא גליה

לביא גליה מועסקת בתפקיד ספרנית אחראית נושא בספרייה העירונית.

דירוג מתח הדרגות המותר לתפקיד ספרנית אחראי נושא, בקריית ביאליק מ-7

12

עד .9 זכאית לדרגה אישית +9 בתום שהות של 3 שנים. ב-1/1/2009 יצאה לחל"ת

עד ליום 1/1/2010 . מ"מ של גב' לביא הינה, הגב' מאור שרה המועסקת דרך חברת

"פרח השקד".

טבלה :4 קידום עובדת לביא גליה

ממצאי הביקורת:

.3 מתח דרגות המותר לספרנית אחראית נושא הוא מ- 7 עד .9 בעת קבלתה לעבודה (

במרץ )2003 ניתנה לה דרגה חריגה (8 במקום .)7

.4 לא בוצע מכרז לקבלתה לעבודה, כנדרש.

12 למעט עובדי חינוך, עובדים סוציאליים, מנהל לשכה ומזכיר אישי

13 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 174 מתוך 222

עמוד 175

.6 ספונוב ולנטינה

ספונוב ולנטינה מועסקת בתפקיד מנקה בספרייה העירונית.

בעת קיום שיטת הדירוג הישנה . דירוג מתח הדרגות המותר בקריית

ביאליק14 מ- 4 עד 6 דרגה אישית +6

טבלה :4 קידום עובדת ספונוב ולנטינה

ממצאי הביקורת:

בהתאם לנוהל מסלולי קידום עובדים הדרגה המקסימאלית המותרת לתפקיד

זה הינה ,+6 דרגה 7 הינה חריגה.

גזבר עירייה מסר כי למרות תוספת הדרגה, עדיין משתכר העובד בשכר מינימום,

ועל כן אין משמעות כספית לתוספת הדרגה.

.41 מסקנות והמלצות

.1.41 יש להכין תוכנית עבודה ולהגדיר יעדים ומטרות למערכת הספריות , אשר

יבטיחו תפקוד יעיל ומושכל של הארגון במסגרות מקובלות.

14 הדרגות ברשות מקומית מרמה ב' – עיר עם פחות מ- 100 אלף תושבים.

15 הדירוג המקסימאלי

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 175 מתוך 222

עמוד 176

.2.41 יש לכתוב נהלי עבודה פנימיים המפרטים את תפקידי מנהלת הספריות ,

קשרי הגומלין עם עובדי הספרייה והממונה.

.3.41 הביקורת סבורה כי יש למצוא פתרון לבעיי ת יחסי הכפיפות הקיימת

במערכת הספריות.

.4.41 הביקורת סבורה שיש להכין תוכנית השתלמויות רב שנתית על מנת

לדאוג להתפתחותן המקצועית המתמשכת של כל עובדות הספרייה כדי

להבטיח שהצוות ירכוש באופן שוטף מיומנויות חדשות , יתעדכן וימשיך

לספק שירותי ספריה ברמה מקצועית גבוהה.

.5.41 אמצעי המחשוב הקיימים בספרייה - תוכנה, אינה מתאימה לניהול נאות

של ספרייה ציבורית . לא נמצא ה שיגרה של הפקת דוחות סטטיסטיים

ודוחות מנהלים מהמערכת הממוחשבת . הדבר נובע בעיקר מקיומן של

מערכות מחשוב ישנות שאינן אמינות.

.6.41 הנתון הבסיסי ביותר של מספר הקוראים הפעילים אותם משרתת

הספרייה, חיוני בכל שלבי תכנון התקציב והרכש . קביעת אופן ההבחנה

בין קורא פעיל לקורא רדום – פרק הזמן בו קורא נשאר מדווח במערכת

למרות שלא החליף ספר במשך זמן ממושך, חיוניים לבניית מאגר קוראים

אמין. יש לבצע פעולות לאיתור קוראים רדומים ועידודם לחזור לספרייה.

.7.41 לדעת הביקורת יש לבדוק את נחיצות הכותרים בני 30 ויותר לאוסף

הכללי של הספרייה, מתוך מגמה להשאיר רק פריטים חיוניים . דעה זאת

אינה חלה על האוספים המיוחדים של הספרייה ואוספים בעלי אופי

מקומי.

.8.41 הספרייה המרכזית אינה עומד ת במינימום השעות הנדרש בחוק .

הביקורת סבורה שיש לשקול לפתוח את הספרייה בימי שישי בבוקר

לציבור המבוגרים ובני הנוער במתכונת מצומצמת של כח אדם.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 176 מתוך 222

עמוד 177

.9.41 אי ביצוע ספירת מלאי הספרים, d.v.d נוגד את תקנות העירייה. הביקורת

סבורה כי יש להיערך בהקדם לביצוע ספירת מלאי של הספ רים קלטות

הוידיאו והדיוידי , בתוך התארגנות מתאימה , כך שהדבר לא יפגע

ברווחת הקוראים.

.01.41 יש להשלים בתוך פרק זמן סביר את סימון המצאי בספרייה בהתאם

לתקנות העירייה. וכן רישום פריטים שנגרעו, הושחתו ונגנבו.

.11.41 הביקורת סבורה כי יש לנעול את ההמחאות בכספת פלדה חסינת אש

כנדרש לגבי מסמכים בעלי ערך כספי.

.21.41 עקרונות הניהול הכספי הם בבחינת נוהג הקיים בספרייה יש לעגן

עקרונות אלו בנוהל מסודר.

.31.41 הביקורת בדעה שמחלקת הרכש אמורה לבדוק הצעות מחיר ולהוציא

הזמנה לספק ולא מנהלת הספרייה , ע"י כך ניתן יהיה לשפר את הבקרה

בתהליך הרכש.

.41.41 יש להקפי ד ולבצע בדיקות תקופתיות לציוד כיבוי אש ומערכות וציוד

חשמלי בהתאם להנחיות.

.51.41 יש לבצע תדרוך לעובדי הספרייה בנהלי ההתנהגות בעת אירועים

בטיחותיים (שימוש במטפה כיבוי אש, מיקום מפסק זרם ראשי וכו').

.61.41 יש להציב שלטי הכוונה בספרייה (מטפה כיבוי אש , מפסק ראשי ,דלת

חרום וכו').

.71.41 יש לקיים את הוראות תקנות חופש המידע ולהציג בספריה את רשימת

הרשויות הציבוריות, חוקי העזר, הדין וחשבון השנתי. כמו כן הביקורת

סבורה שיש להציג בספר ייה את ההנחיות המנהליות הכתובות .שקיפות

המנהל הציבורי וחופש המידע , מהווים נדבך חשוב בקיום מנהל ציבורי

הגון והוגן.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 177 מתוך 222

עמוד 178

.81.41 שנת 2008 אופיינה בירידה חדה ביותר בהכנסות הספרייה , הביקורת

סבורה שיש לפעול להגדלת הכנסות הספרייה , להלן מוצעות מספר

אפשרויות, בחינתן עשויה להיות חיונית להתייעלות המערכת.

.1.81.41 גביית תשלומים על כל שבוע איחור בהחזרת כל ספר – אופציה זו

מתאפשרת בהתאם לתקנות הספרייה.

.2.81.41 גביית תשלומים בשל שמירת ספר לקורא לפי בקשתו – אופציה

זו מתאפשרת בהתאם לתקנות הספרייה.

.3.81.41 יש לשקול לגבות דמי מנוי שנתיים (או לחילופין תשלום עבור כל

השאלה), עבור השימוש בקלטות הוידיאו והדיוידי מתושבי העיר

ומתושבי חוץ –שרות זה אינו מחויב בתקנות לכן ניתן לגבות

בעבורו תשלום.

.4.81.41 הביקורת בדעה שניתן להגדיל את ההכנסות "משעת סיפור" ע"י

ביצוע פעולות שיווק והסברה.

.5.81.41 במידה והמנוי אינו מחזיר את הספר בהתאם לחוזה ההצטרפות

(בין 14-30 ימים) הביקורת בדעה שיש לפרוע את המחאת

הפיקדון לאחר שלושה חודשים מסיום המועד הנקוב, לפני

פירעון ההמחאה תבוצע התקשרות טלפונית וישלח מכתב.

.91.41 הביקורת סבורה שיש להגדיל את ההשקעה בפעוטות וילדים בגילי הגן ,

בשעות סיפור , הצגות וכו', השקעה זו אמורה להפוך אותם בבוא היום

ל"תולעי ספרים".

.02.41 הביקורת בדעה שמערכת הספריות עושה מעט בנושא עידוד הקריאה יש

להגביר את שוו ק שירותי הספרייה לציבור , ניכר חוסר מדיניות , העדר

אסטרטגיה ואי קיום תוכנית עבודה הגורמים לפעול ללא מטרה . עידוד

קריאה לא יכול להתקיים בלא פעילות יסודית ורצופה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 178 מתוך 222

עמוד 179

להלן מספר המלצות לעידוד הקריאה בקרב הילדים ובני הנוער:

.1.02.41 חיזוק הקשר בין מנה לת הספרייה ו הספרניות למחנכת/ למורה

האחראית לכישורי שפה בבתי ספר על בסיס מפגשים וישיבות

משותפות לצורך בניית מודל /תוכנית לשיפור והגברת הקריאה .

ישנה חשיבות רבה לשיווק הספרייה בקרב המורים למען מטרת

עידוד הקריאה.

.2.02.41 הגדלת החשיפה באמצעות פרסום בבתי הספר ובאתרי האינטרנט

של בתי הספר עם קישור לספרייה, המצוי באתר העירייה.

.3.02.41 המלצות על ספרים חדשים / או ספרים הקשורים למאורעות

בהתאם למועדם ההיסטורי - הדבקת פליירים בגנים ובבתי

הספר פעם בחודש.

.4.02.41 אימוץ כיתות תלמידים (ישמשו כשגרירים לתלמידים וכיתות

נוספות), בתאום עם המחנכת/מורה האחראית על כישורי שפה -

ע"י מפגשים קבועים.

.5.02.41 הכרת סופרים ויצירותיהם.

.6.02.41 מפגש עם סופרים בספרייה – הזמנת סופרים לספרייה לפגישה

עם תלמידים.

.7.02.41 כתיבת מכתבים לסופרים.

.8.02.41 כתיבת מכתבים לגיבורי הספרים.

.9.02.41 שליחת דואר אלקטרוני ישירות למחשבי ההורים / העברת

פליירים ע"י התלמידים, יפורטו דיווחים לגבי הפעילויות לעידוד

קריאה וכו'.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 179 מתוך 222

עמוד 180

.01.02.41 הכנת חידונים בעקבות קריאת ספרים- חלוקת פרס (ספרים)

למקומות הראשונות . ניתן לבצע את החידונים בין מספר בתי

ספר (כיתה מייצגת) ובנוכחות דמות בכירה כדוגמת ראש העיר.

.11.02.41 תחרות הכנת פרסומות ליוצרים ולספרים שאהבנו בקרב

התלמידים – מקומות הראשונים יקבלו פרס (ספרים). ניתן לבצע

את החידונים בין מספר בתי ספר (כיתה מייצגת) ובנוכחות דמות

בכירה כדוגמת ראש העיר.

.21.02.41 תחרות הכיתה הקוראת יותר והקורא המצטיין - הכתה הקוראת

יותר זוכה בפרס כיתתי והקוראים המצטיינים זוכים בפרסי

ספרים אישיים עם הקדשה מאת הסופר/ראש העיר וכו'.

.31.02.41 פרסום חידה ספרותית יומית לאורך כל שבוע הספר (עשרה ימים)

על גבי לוח המודעות של הספרייה ובבתי הספר והגנים ,הזוכים

יזכו בספר, ובמידת האפשר מפגש וצילום עם הסופר.

.41.02.41 הביקורת סבורה שגם אם ייושמו חלקן של ההמלצות , יש בכך

פריצת דרך משמעותית לעידוד והגברת הקריאה.

.51 סיכום

.1.51 יש להקפיד על ביצוע קיום המסגרת החוקית במלואה ולהשלים נהלי

עבודה חסרים,נהלים אלו אמורים לשפר ולייעל את תפקוד המערכת.

.2.51 מנהלת מערכת הספריות הגישה סיוע רב בעת עריכת הביקורת.

.3.51 אין כל ספק , כי מנהלת מערכת הספריות בקיאה ומעורבת בכל תחומי

הפעילות בספרייה.

.4.51 האווירה בספרייה נינוחה ונעימה והמקום נקי ומסודר.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 180 מתוך 222

עמוד 181

עיריית קרית ביאליק Bialik Qiryat of Municipality

היחידה לביקורת פנים ופניות הציבור

רחוב שד' ירושלים ,16 קרית ביאליק 27100 תאריך: 31/12/09

טלפון: 04-8780813 פקס: 04-8732130

תלונות התושבים

.1 מבוא

.1.1 מבקר העירייה , המשמש גם בתפקיד נציב תלונות התושבים -

,Ombudsmen מטפל ומברר תלונות מאזרחים הפונים ישירות אליו.

.2.1 את הבסיס החוקתי לפעילות מבקר כנציב תלונות התושבים ניתןלמצוא:

.1.2.1 בחוק יסוד "מבקר המדינה" ובחוק מבקר המדינה , המשמש גם

כנציב תלונות הציבור.

.2.2.1 בחוק הביקורת הפנימית , התשנ"ב - ,1992 האוסר על המבקר

לשמש בכל תפקיד נוסף , זולת תפקיד הממונה על תלונות

הציבור. הלכה זאת הנה ייחודית למדינת ישראל וכמעט אינה

קיימת במדינות אחרות.

.3.1 איחוד שני התפקידים תורם הן לביקורת והן לטיפול בפניות הציבור:

.1.3.1 הכלים העומדים לרשות המבקר, על פי חוק, לביצוע עבודתו (כגון

חובת המצאת מסמכים ומסירת מידע אליו , נגישות לכל נושא

ועניין) מאפשרים טיפול מעמיק ויסודי בפניות התושבים.

.2.3.1 חלק משמעותי של תלונות התושבים מסייע למבקר בב ואו

לבחור נושאי ביקורת וממילא חלק מהתלונות הופכות לעבודות

ביקורת הן מבחינת חשיבותן והן מבחינת הזמן המוקדש לטיפול

בהן.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 181 מתוך 222

עמוד 182

.2 הטיפול בתלונה

כעקרון מבחין מבקר העירייה , בתפקידו כנציב תלונות התושבים , בין

"תלונות" לבין "פניות":

.1.2 "תלונות" - על פי הגדרת סעיף 37 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח - 1958

(נוסח משולב ) הן טענות שנושאיהן - " יכול שיהיה מעשה שפוגע

במישרין במתלונן עצמו או המונע ממנו טובת הנאה ... והמעשה הוא

בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית או בניגוד למנהל תקין , או שיש בו

משום נוקשות יתרה או אי - צדק בולט ; לעניין זה "מעשה" - לרבות

מחדל ופיגור בעשייה".

.2.2 "פניות" - אלו בקשות להסדרת עניינים הקשורות לפעילות העירייה ,

להסרת מטרדים /מפגעים, או לקבלת שירות עירוני . הטיפול בעניינים

כאלה הנו בסמכות המוקד העירוני או היחידות העירוניות הביצועיות

ולכן יש להפנותן ישירות אל בעלי התפקידים בעירייה או ליחידות

הביצועיות ישירות או באמצעות המוקד העירוני, הפועל 24 שעות ביממה.

.3.2 נציב תלונות התושבים מפנה בדרך כלל את הפונים ליחידות המתאימות

ולבעלי התפקידים האחראים לנושא הפנייה ומטפל בתלונותיהם של

המתלוננים.

.4.2 תפקידו העיקרי של נציב תלונות התושבים ה ינו א ם כן , לברר ולטפל

בתלונות התושבים, לאחר שפניותיהם לא קיבלו טיפול ראוי מהיחידות

הביצועיות של העירייה או שלא טופלו כלל . בנוסף, הנציב מבצע מעקב

אחר הטיפול העירוני בפניות התושבים ומוודא שפניותיהם נענו ע "י

הגורמים המטפלים בזמן סביר ובמהימנות. הדגש מושם על מתן תש ובות

ענייניות ובזמן , מצד כל הגורמים בעירייה , כולל ראש העירייה , סגניו,

מנכ"ל העירייה ומנהלי היחידות.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 182 מתוך 222

עמוד 183

.5.2 הנציב בעצמו מבצע סיורים במוקדי תלונות התושבים על מנת לעמוד

מקרוב על נושא התלונה ואיתור פתרונות אפשריים יחד עם מנהלי

היחידות הביצועיות.

.6.2 נציב תלונות התושבים ע ורך מפגשים עם התושבים המתלוננים למען

הבהרת נושאי התלונה ולמען מציאת פתרונות ודרכי טיפול עד לפתרון

האפשרי של הבעיה, נשוא תלונתם.

.7.2 במקרים כבדי משקל נציב תלונות התושבים מערב גורמים בכירים ביותר

בעירייה (ראש העיר, סגניו, מנכ"ל העירייה וכו') להשפיע ואף להיפגש עם

מתלוננים על מנת לנסות להביא לפתרון ראוי של התלונות.

.8.2 נציב תלונות התושבים מהווה למעשה גוף מתווך דו כיווני בין תלונות

התושבים בנושאים שונים שבאחריות העירייה לבין התשובות/ הפתרונות

של בעלי התפקידים הביצועיים האחראיים לנושאים שבתלונות אלה.

.9.2 הנציב אף מכריע במקר ים לא מעטים וקובע את הפתרון שיש להביא על

מנת לפתור את הבעיה שהועלתה בתלונה . במקרים כאלה , בהם הנציב

מעורב ישירות בקבלת החלטות יש לעשות הבחנה ברורה בין תפקידו

כמבקר (שאסור לו להיות שותף לקבלת ההחלטות ) לבין תפקידו כנציב

תלונות התושבים.

.01.2 מייד עם הגעת התלונה בכ תב, נשלח בדרך כלל , מכתב אישור קבלתה

למתלונן. במקביל מועברת התלונה לטיפול היחידה האחראית לנושא

הנדון בה . במסגרת זמן ממוצע של כשבועיים מתקבלת תשובת

האגף/המחלקה לנציב תלונות התושבים , ובממוצע עד כשלושה שבועות

מיום קבלת התלונה נשלחת תשובה סופית לתושב הפונה . ישנם מקרים

שהנציב דורש כי המנהל האחראי ישיב תשובות ישירות למתלונן , עם

העתק אל הנציב.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 183 מתוך 222

עמוד 184

.11.2 פניות טלפוניות מנותבות בדרך כלל ישירות לאגפי הביצוע או שהתושב

מתבקש לפנות בכתב . פניות טלפוניות דחופות (דליפות מים , חסימת

דרכים, הפסקות מאור רחובות ומטרדים ו /או מפגעים אחרים) מטופלות

מיידית עם עדכון התושב המתלונן, בטלפון.

.21.2 תוצאות טיפולו של נציב התלונות מוצאות ביטוי בהתייחסותו בכתב אל

המתלוננים ו/או אל היחידות הביצועיות האחראיות.

.31.2 עבודתו של נציב תלונות התושבים מתבצעת במסגרת הקהילה ומושפעת

מאירועים המתרחשים בעיר.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 184 מתוך 222

עמוד 185

.3 סיווג תלונות

התלונות מסווגות עפ "י הפרמטרים הבאים : מוצדקות, בלתי מוצדקות , מוצדק

בחלקו, לא ניתן לקבוע עמדה ולא רלוונטי.

.1.3 מוצדק: תלונה תסווג ע ''י המורשה כמוצדקת בכל אחד מן המקרים

הבאים:

.1.1.3 כאשר התברר כי היחידה העירונית פעלה בניגוד לחוק או לנוהלי

העירייה או שנקטה עמדה מתוך נוקשות יתרה.

.2.1.3 כאשר פניית המתלונן אל המחלקה נתקלה בדחייה ונענתה רק

לאחר התערבות המורשה.

.3.1.3 כאשר פניית המתלונן אל המחלקה לא זכתה לתגובה והמחלקה

הגיבה (בחיוב, או בשלילה) רק לאחר התערבות המורשה.

.4.1.3 היעדר תשובה במועד סביר.

.2.3 תלונות שנמצאו בלתי מוצדקות :לא כל התלונות המופנות למ ורשה

נמצאות מוצדקות . מקורן של תלונות רבות שנמצאו כבלתי מוצדקות ,

הוא מידע בלתי שלם בדבר חוקים או נהלים שהמתלוננים מבססים

עליהם את התלונות .

העמקה והרחבה של המידע הנמסר לתושבי העיר על פעולות העירייה

והחוקים, התקנות והנהלים שעל פיהם היא פועלת, יביאו להפחתת מספר

הקובלנות כנגד העירייה מחד גיסא ולחיזוק הקשר בין המינהל העירוני

לתושבי העיר מאידך גיסא.

.3.3 לא רלוונטי : קיימות פניות המוגדרות כלא רלוונטיות וזאת מאחר

והפנייה או התלונה מגיעה לעירייה למרות שאין ביכולתה לענות או לטפל

בתושב או מאחר שהם עוסקות בבירורים שונים.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 185 מתוך 222

עמוד 186

.4.3 לא ניתן לקבוע עמדה : קיימות פניות המוגדרות שלא ניתן לקבוע עמדה

וזאת מאחר ולא לקבוע לגביהן עמדה אם הן מוצדקות או לא מוצדקות

או שלא ניתן היה לקבוע עמדה לגביהן (למשל, במקרים של גרסה מול

גרסה).

ממצאי הטיפול בתלונות הציבור

.4 נתונים כלליים

.1.4 הנתונים המובאים להלן מתייחסים לשנת .2009

.2.4 בשנת 2009 התקבלו אצל נציב תלונות התושבים 709 פניות, עפ"י הפירוט

הבא:

.1.2.4 117 פניות בכתב

.2.2.4 591 פניות הגיעו באמצעות הדואר האלקטרוני.

.3.2.4 23 מכתבי הערכה ותודה על עובדי העירייה.

.4.2.4 121 פניות שסווגו כלא מוצדקות.

.5.2.4 190 פניות סווגו כלא ניתן לקבוע עמדה.

.6.2.4 237 פניות סווגו כלא רלוונטי.

.7.2.4 112 פניות סווגו כמוצדקות.

.8.2.4 24 פניות סווגו כמוצדקות בחלקן.

.9.2.4 פניה אחת בנושא טוהר מידות.

.3.4 בנוסף לאמור לעיל , נתקבלו בתקופה הנדונה עוד כ- 50 פניות, אשר לא

נתגבשו לכדי טיפול רגיל, למשל במקרה שהפנייה טופלה באופן מיידי, או

כשהפונה טופל על- ידי גורם אחר בעירייה, או במקרה שהפונה לא סיפק

מידע בסיסי לטיפול בתלונתו.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 186 מתוך 222

עמוד 187

.5 קבלת תלונות המושפעות מהסביבה

תושבי העיר מושפעים מהנעשה סביבם והדבר בא לידי ביטוי בתלונותיהם . כך

לדוגמא מספר אירועים אשר השפיעו על נושאי תלונות התושבים בשנה החולפת:

.1.5 הטיפול האינטנסיבי בהעמקת הגבייה והפעלת שיטות אכיפת הגבייה אשר

נמשכו ביתר שאת במהלך שנת ,2009 גרמו לתלונות רבות של תושבים

שברצונם לברר את מקור החובות שנצברו.

.2.5 מודעות הגוברת והולכת של התושבים לאיכות הסביבה גרמה לתושבים

להתלונן על מחסור במתקני איסוף נייר ובקבוקים.

.3.5 תלונות בדבר הזנחה כביכול של גנים ציבוריים ושל שטחים ירוקים בעיר .

במיוחד בלטו התלונות על כי העירייה איננה מבצעת גיזום עצים בעיר כך

שבמקומות הקרובים לבתי מגורים או בשדרות הפיקוסים בעיר , הדבר

מהווה מטרד לתושבים.

.4.5 בשנה זו נתקבלו 23 מכתבי הבעות תודה והערכה לעובדים ולפעילות

העירייה.

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 187 מתוך 222

עמוד 188

להלן התפלגות התלונות על פי נושאים ויחידות מטפלות:

.5.5 התפלגות התלונות על פי נושאים ויחידות מטפלות

מב- -1/07אל דו"ח ביקורת לשנת 2009 עמוד 188 מתוך 222

עמוד 189