שימוש בציטוטק להשראת לידה

24.05.2022

עבור

עו"ד הדס בר גיורא

הנדון :בקשת מידע לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

.1החומר פרוסטגלנדין E2נמצא בשימוש בהלל יפה להשראת לידה .התכשיר שבשימוש הוא פרופס

( )propessשהינו .Dinoprostone 10mg slow release vaginal insert

החומר פרוסטגלנדין E1נמצא בשימוש בהלל יפה להשראת לידה .התכשיר בשימוש הוא ציטוטק

( ,)misoprostolלרוב כקו שלישי (לאחר פרופס ובלון חוץ רחמי) .ניתן במינון של 25mcgבגישה

וגינלית כל 6שעות ועד מקסימום 4מנות.

.2נושא טופס 29ג נבדק מול בית המרקחת .קיימים בקטגוריה זו שני "סוגי" טפסים -קיבוצי ופרטני.

עבור ההתוויה של השראת לידה ( כלומר )Off-label useלא הוגשו טפסי 29ג (קיבוצי או פרטני) ,

לפחות לא ב 3-4-שנים האחרונות.

– 2.1גם לו היו מוגשים הטפסים ,אין צורך באישור משה"ב על כך.

.3לא ידוע לי או לבית המרקחת על הודעה שכזו

.4ראה תשובה מספר .1

.5מצורף פרוטוקול השראת לידה .2019 ,2015

.6מצורף פרוטוקול השראת לידה .2019 ,2015

בברכה,

מחלקה :נשים ויולדות

הלל יפה

יחידה :אגף מילדותי

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

מנהלת יחידת אם ועובר :ד"ר רינת

גבאי בן זיו

מנהל חדר לידה :דר דוד חיים

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

עדכון :ד"ר רינת גבאי בן זיו

תאריך פרסום15.04.2015 :

תאריך עדכון :יוני 2019

הוצג ב 21.03.2019

דף מס' 1

פרוטוקול השראת לידה

.1רקע כללי:

השראת לידה הינה ההליך שמטרתו להביא ללידה וגינלית בהרה שטרם החלה את תהליך

הלידה באופן עצמוני .תהליך זה שכיח ביותר וקורה ב 10-44%מהלידות .ככלל ,מומלץ שלא

לבצע השראת לידה "אלקטיבית" לפני שבוע 39להריון אלא אם קיימת התוויה אימהית או

עוברית.

.2מטרה:

מטרת הנוהל ליצור הנחיה כללית לאופן ניהול השראת לידה במחלקה.

.3הגדרות ומושגים:

השראת לידה -הליך בו מקדמים הרה שאינה בתהליך לידה ללידה וגינלית.

הבשלת צוואר הרחם -שיפור תנאי הבישופ הצווארי.

אוגמנטציה -קידום הלידה בהרה שכבר החלה את תהליך הלידה.

טכיסיסטוליה -מעל 5צירים בעשר דקות למשך לפחות 30דקות.

.4סמכות ואחריות:



בסמכות רופא להחליט על השראת לידה כמצוין בהמשך .באחריות הרופא ,המיילדת

והאחות לעקוב ולטפל ביולדת ע"פ המוצג בפרוטוקול זה.

.5הנחיות לביצוע:

5.1החלטה על השראת לידה

5.1.1ככלל ,ההחלטה תתבצע בעת שהסיכון האימהי/עוברי בהמשך ההריון עולה על הסיכון

ביילוד יזום ופגות.

5.1.2כל החלטה על השראת לידה או אוגמנטציה בלידה תנומק בגיליון הרפואי של היולדת

5.1.3סמכות ההחלטה:

החלטה על השראת לידה הינה בסמכות רופא בדרגת משחרר מיון לפחות

החלטה על השראת לידה בהרה לאחר ניתוח קיסרי בסמכות רופא בכיר /אחראי

תורנות לפחות

החלטה על אוגמנטצית לידה הינה בסכמות רופא מתמחה לפחות

5.1.4התויות מקובלות להשראת לידה -חשוב לציין כי מרבית ההתויות הינן יחסיות ותלויות

בהערכת הסיכון לאם ולעובר .על כן ,ייתכן שוני בניהול המותאם באופן אישי לכל יולדת.



הריון עודף -ע"פ הספרות הריון עודף מוגדר כמעל 41+6ימים .עם זאת ,לאור ספרות

עדכנית לפיה השראת לידה לאחר שבוע 39אינה קשורה בעליה בניתוחים הקיסריים

ניתן לשקול ילוד לאחר שבוע 39+0במצבים מיוחדים באופן מותאם לכל יולדת

ולאחר קבלת הסכמה מידעת.

מתוך 6

מחלקה :נשים ויולדות

הלל יפה

יחידה :אגף מילדותי

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

מנהלת יחידת אם ועובר :ד"ר רינת

גבאי בן זיו

מנהל חדר לידה :דר דוד חיים

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

עדכון :ד"ר רינת גבאי בן זיו

תאריך פרסום15.04.2015 :

תאריך עדכון :יוני 2019

הוצג ב 21.03.2019

















דף מס' 2

ירידת מים לאחר שבוע 34להריון .ככלל ,מדיניות המחלקה הינה להמליץ על ילוד

אקטיבי במקרים אלה .ניתן לשקול מעקב שמרני בשבועות 34-36+6לאחר דיון

מפורט בגיליון ע"פ פרוטוקול ניהול ירידת מים.

הפרעות יתר ל"ד בהריון (רעלת הריון,יתר ל"ד הריוני ,יתר ל"ד כרוני ,סינדרום

- )HELLPבהתאם לפרוטוקול הפרעות יתר ל"ד בהריון

זיהום תוך רחמי -כוריואמניוניטיס

היפרדות שליה בתלות ביציבות אימהית ועוברית

מחלה אימהית המצריכה יילוד :מחלת לב ,סוכרת ,תרומבופיליה ,מחלת קולגן,

כולסטאזיס של ההיריון וכו'

חשד לקיפוח עוברי -מיעוט או ריבוי מי שפיר במועד ,האטות חוזרות בדופק העוברי,

האטה בגדילה תוך רחמית ,איזואימוניזציה

מוות עובר

הריון מרובה עוברים :תאומים ביכוריאלים שבוע , 38-39תאומים מונוכוריאלים-

ביאמניוטים שבוע , 36-37-תאומים מונוכוריאלים-מונואמניוטים שבוע .32-34

5.1.5התויות נגד להשראת לידה:















כל התוית הנגד ללידה וגינלית

מצב לאחר קרע רחמי

ניטור המחייב יילוד מיידי (קטגוריה )3

ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם

הרפס וגינאלי פעיל

מקרוזומיה -בהתאם לפרוטוקול ניהול העובר המקרוזומי

מצב לאחר ניתוח קיסרי -בהתאם לפרוטוקול ניהול לידה לאחר ניתוח קיסרי

5.2הערכה לפני התחלת הפעלת לידה:

5.2.1הערכה אימהית -אנמנזה בדגש על קביעת גיל ההיריון ,הערכת משקל קלינית ו/או

סונוגרפית ,בדיקה גופנית ובדיקה גינקולוגית לתנאי בישופ .בדיקות דם יילקחו באופן

רוטיני כמקובל לפני ילוד (סוג וסקר ,ספירת דם) .שאר בדיקות יילקחו ע"פ הצורך.

5.2.2הערכה עוברית -ניטור עוברי וסונר למצג .עבור כל יולדת תתבצע הערכת משקל קלינית.

במידה וחשד קליני לעובר מקרוזומי (מעל 4000גרם) או לעובר קטן לגיל ההריון (האטה

בגדילה תוך רחמית) רצוי להשלים הערכת משקל סונוגרפית לפני התחלת השראת לידה.

5.2.3הסבר מפורט ליולדת לגבי אופן ביצוע התהליך ,סיכונים אפשריים ומשך התהליך .במידה

והשראת לידה ע"י פרוסטגלנדינים יש להחתים את היולדת על טופס הסכמה ייעודי.

5.3הבשלת צוואר הרחם -תתבצע בעת בישופ <7

5.3.1הבשלת צוואר מכנית -תתבצע ע"י קטטר דו-בלוני או קטטר פולי .במקרים חריגים

ובאישור בכיר מילדותי ניתן להוסיף הזלפת סליין דרך הבלון .הכנסת הבלון תתבצע

מתוך 6

מחלקה :נשים ויולדות

הלל יפה

יחידה :אגף מילדותי

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

מנהלת יחידת אם ועובר :ד"ר רינת

גבאי בן זיו

מנהל חדר לידה :דר דוד חיים

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

עדכון :ד"ר רינת גבאי בן זיו

תאריך פרסום15.04.2015 :

תאריך עדכון :יוני 2019

הוצג ב 21.03.2019

דף מס' 3

בליטוטומטיה בעזרת ספקולום .במידה ומדובר בקטטר דו-בלוני יש לנפח את הבלונית

הפנימית בעזרת 20ccסליין ואת הבלונית הנרתיקית ל 20ccסליין תוך וידוא

מיקומם .בהמשך יש לנפח כל בלונית עד 80ccסליין .קטטר פולי יש לנפח ב 30-60cc

סליין .בסיום הבדיקה יש לוודא את מיקום הבלון בבדיקה נרתיקית .מעקב עוברי

יתבצע ע"פ סעיף .5.3.3התוית נגד יחסיות לבלון -חשד לזיהום רחמי ,שיליה נמוכה,

מצג לא יציב או ריבוי מי שפיר ניכר.

5.3.2הבשלת צוואר ע"י פרוסטגלנדינים -יכולה להתבצע ע"י אחד התכשירים הקיימים

בשוק .אצלינו מקובל להשתמש בטבליות ציטוטק (פומי או וגינלי) ,פרוסטגלנדין E2

וגינלי בשחרור מושהה (פרופס) או פרוסטגלנדין E1וגינלי בשחרור מושהה (מיזודל).

טרם מתן פרוסטגלנדינים יש לוודא הסכמה מידעת מתועדת בגיליון וכן ניטור עוברי

תקין עד 4שעות טרם הכנסת התכשיר .לאחר השמת התכשיר יש להמליץ להרה על

שכיבה במיטה למשך כשעה .במידה וצירים כואבים וסדירים מעל 2לעשר דקות יש

להמנע ממתן פרוסטגלנדינים .התוית נגד מוחלטת הינה צלקת רחמית קודמת (ניתוח

קיסרי או כריתת שרירן) .ירידת מים אינה מהווה התוית נגד לשימוש

בפרוסטגלנדינים .תופעות לוואי אפשריות -חום ,תופעות ,GIירידת ל"ד.

ציטוטק -טבליות של .200mcgאחסון בטמפרטורת החדר .מתן וגינלי לפורניקס

אחורי במינון 25mcgכל 6שעות עד מקסימום 4מנות .במקרים מיוחדים ובאישור

בכיר ניתן לשקול העלאת מינון ל ,50mcg-או לעלות תדירות מתן לכל 4שעות .טרם

מתן מנה חוזרת יש לתעד בדיקה וגינלית וניטור עוברי .ניתן להתחיל פיטוצין לאחר

ארבע שעות מהמנה האחרונה.

פרופס vaginal insert -המכיל Dinoprostone 10mgומשחרר .0.3-0.4mg/hr

אח סון במקפיא במיון יולדות או מחלקת אם ועובר .יש להמנע משימוש בתכשיר

אם שהה בטמפ' החדר מעל 20שעות .מתן וגינלי לפורניקס האחורי (להכניס לרוחב

הפורניקס) .הערכה יזומה אימהית ועוברית תתבצע לאחר 12שעות ולאחר 24שעות

מהשמת התכשיר .ניתן להתחיל פיטוצין כשעה (חצי שעה -עד שעה לפי )ACOG

מהוצאת הפרופס .במידה והוכנס פרופס במיון יולדות ניתן להעביר את היולדת

למחלקה ולחברה לניטור במחלקה ע"פ סעיף .5.3.3התויות נגד יחסיות הינן

גלאוקומה ,אסטמה קשה ,מחלת כבד או כליות קשה.

מיזודל -ניהול בדומה לפרופס.

מתוך 6

מחלקה :נשים ויולדות

הלל יפה

יחידה :אגף מילדותי

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

מנהלת יחידת אם ועובר :ד"ר רינת

גבאי בן זיו

מנהל חדר לידה :דר דוד חיים

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

עדכון :ד"ר רינת גבאי בן זיו

תאריך פרסום15.04.2015 :

תאריך עדכון :יוני 2019

הוצג ב 21.03.2019

דף מס' 4

.5.3.3מעקב ניטור עוברי בעת הבשלת צוואר הרחם -ניטור ראשון יחובר בטווח השעה

הראשונה לאחר השמת התכשיר .בהמשך תתבצע הערכת ניטור עוברי לאחר 12ולאחר

24שעות מהשמתו .פרט לכך היולדת תחובר לניטור במידה והופעת צירים כואבים,

ירידת מים חדשה ,דימום וגינלי פעיל .הערכת רופא תתבצע ע"פ הנוהל ובמידת הצורך

ע"פ בקשת אחות אם ועובר או מילדת .במידה וטכיסיטוליה עם הופעת האטות בניטור

עוברי יש להוציא את התכשיר/בלון ולשקול מתן של טרבוטלין ( SC Terbutaline

)0.25mgאו מנת העמסה של אטוסיבן ( )IV Atosiban 6.75mgבמקביל להמשך ניהול

(העברה לחדר לידה ,ניתוח קיסרי וכו')

5.4מתן פיטוצין -ככלל ,פיטוצין יינתן בחדר לידה ותחת ניטור רציף של העובר .ישנה עדיפות

לשימוש בפיטוצין בתנאי בישופ > 6למעט במקרים של ירידת מים אז ניתן להשרות לידה ע"י

פיטוצין ללא קשר לתנאי הבישופ הצווארי.

5.4.1לצורך קידום לידה פיטוצין ניתן במתן תוך ורידי מתמשך (.)continuous

5.4.2מינון 10 :יחידות פיטוצין ב 1000ccתמיסת סליין או רינגר .מינון התחלתי 4-

.6mU/minמומלץ להעלות מינון ב 2-4mU/min -כל 15-40דקות עד לקצב התקדמות

לידה מספק או הופעת טכיסיסטוליה .העלאת הפיטוצין בסמכות מיילדת ו/או רופא

תצוין בגיליון היולדת עד למינון מקסימלי .40mU/min

5.4.3הפסקת/הורדת מינון פיטוצין תתבצע ע"פ שיקול דעת רפואי במידה וחשד למצוקת עובר

או טכיסיסטוליה בסמכות רופא או מיילדת.

5.4.4חידוש פיטוצין יהיה בחצי מהמינון בו הופסק 5.4.5 .מומלץ בדיקת כימיה בדם לאחר

השלמת שקית פיטוצין ( .)10U/1000ccאין צורך להפסיק מתן עד קבלת תשובה .בכל

מקרה במידה והעדר תגובה יש לבצע הערכה מחודשת לאחר כ 12שעות.

5.4.6מתן פיטוצין בנשים לאחר ניתוח קסרי מעלה את הסיכון לקרע של הרחם .אין התוית נגד

מוחלטת למתן פיטוצין לאחר דיון ותיעוד הסכמה מידעת עם היולדת .במקרה זה מינון

פיטוצין התחלתי יהיה חצי מהמקובל ( )2mU/minועד מינון מקסימלי של .20mU/min

5.4.7ניטור צירים פנימי ( - )IUPC-Intrauterine pressure catheterאין הכרח בשימוש

בקטטר IUPבתהליך לידה עם או ללא ניתוח קיסרי בעבר .התויות אפשריות הינן רישום

צירים במידה ולא נרשמים ע"י ניטור חיצוני או לצורך כימות עוצמת הצירים במידה

והתקדמות לא מספקת .במידה והוכנס -עוצמת צירים ממוצעת מקובלת בשלב אקטיבי

של הלידה היא כ .200-250MVU

מתוך 6

מחלקה :נשים ויולדות

הלל יפה

יחידה :אגף מילדותי

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

מנהלת יחידת אם ועובר :ד"ר רינת

גבאי בן זיו

מנהל חדר לידה :דר דוד חיים

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

עדכון :ד"ר רינת גבאי בן זיו

תאריך פרסום15.04.2015 :

תאריך עדכון :יוני 2019

הוצג ב 21.03.2019

דף מס' 5

5.4.8תופעות לוואי/תגובת יתר לפיטוצין:

טכיסיסטוליה -עם או ללא האטות בניטור .במידה זה יש להפסיק פיטוצין תוך ביצוע

החייאה תוך רחמית (צד שמאל ,נוזלים) .ניתן לשקול טיפול בטרבוטלין ( SC Terbutaline

)0.25mgאו מנת העמסה של אטוסיבן (.)IV Atosiban 6.75mg

הרעלת מים/היפונתרמיה -עקב cross-reactivityעם .Antidiuretic hormone

סימפטומטים יכללו כאבי ראש ,תוספות GIועד ירידה במצב הכרה .אבחנה בבדיקת

כימיה .טיפול ע"י הפסקת פיטוצין מיידית ותיקון היפונתרמיה הדרגתי.

ירידת ל"ד והשפעה קרדיו-וסקולרית במתן תוך ורידי ב .Push

5.5הפעלת לידה באישה לאחר קיסרי -הפעלת לידה באישה לאחר ניתוח קיסרי קשורה בעליה

בסיכון לקרע של הרחם .ניתן לבצע השראת לידה ביולדת לאחר ניתוח קיסרי אחד לאחר דיון עם

רופא בכיר/אחראי תורנות ולאחר קבלת הסכמה מידעת מהיולדת .יש לתעד דיון זה בגיליון

הרפואי של היולדת .שיטת ההפעלה המועדת הינה ע"י בלון במידה ותנאי בישופ נמוכים או

פיטוצין/פקיעת קרומים במידה ותנאי בישופ > . 7מינון פיטוצין התחלתי יהיה חצי מהמקובל (-

)2mU/minועד מינון מקסימלי של .20mU/min

5.6הפעלת לידה לאחר מוות עובר תוך רחמי -הדרך להפעלת לידה ביולדת עם מות עובר ברחם

תלויה בגיל ההיריון .בין שבוע 24-28ניתן להתחיל הפעלת לידה ע"י ציטוטק במינון של 200-

400mcgבמתן וגינאלי כל 4-12שעות .לאחר שבוע ,28ניתן להפעיל לידה לפי פרוטקול לידה של

יילוד חי ,כלומר בנשים עם BISHOPמתחת ל - 6הבשלת צוואר ע"י ציטוטק ,פרופס או בלון

ובהמשך פיטוצין ופקיעת מים .ניתוח קיסרי ישמר למקרים בהם התחלואה האמהית הצפויה

בהפעלת לידה גוברת על הסיכון בהפעלת לידה.

5.7הפעלת לידה בהריון תאומים או מעל לידה רביעית ( - )Grandmultiparaהבשלת צוואר

במקרים אלה תתבצע ע"י בלון .אין מניעה מפקיעת קרומים/מתן פיטוצין .במקרה זה מינון

פיטוצין התחלתי יהיה חצי מהמקובל ( )2mU/minועד מינון מקסימלי של .20mU/min

5.8אין מניעה עקרונית משילוב אמצעים מכנים ותרופתיים באישור רופא בכיר/אחראי תורנות.

מקורות:

מתוך 6

6 מתוך

6 'דף מס



:שם הפרוטוקול

השראת לידה

:מנהל המחלקה

פרופ' מוטי חלק

ד"ר רינת:מנהלת יחידת אם ועובר

גבאי בן זיו

דר דוד חיים:מנהל חדר לידה

נשים ויולדות:מחלקה

הלל יפה

אגף מילדותי:יחידה

21.03.2019 הוצג ב

15.04.2015 :תאריך פרסום

2019 יוני:תאריך עדכון

מורה- ד"ר סג'א ענאבוסי:כתבו

אחות סאוסן מג'אדלה

ד"ר רינת גבאי בן זיו:עדכון

Practice Bulletin No. 107: Induction of labor. Obstet Gynecol 2009;

114:386.



Spong CY, Berghella V, Wenstrom KD, et al. Preventing the first cesarean

delivery: summary of a joint Eunice Kennedy Shriver National Institute of

Child Health and Human Development, Society for Maternal-Fetal

Medicine, and American College of Obstetricians and Gynecologists

Workshop. Obstet Gynecol 2012; 120:1181.



Induction of labour (CG70) www.nice.org.uk/CG70.



Leduc D, Biringer A, Lee L, et al. Induction of labour. J Obstet Gynaecol

Can 2013; 35:840.

. השראת לידה והבשלת צוואר הרחם:11 נייר עמדה מספר

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

פרוטוקול השראת לידה

בית חולים הלל יפה – מחלקת נשים ויולדות

תוכן ענייניים:

.1החלטה על השראת לידה

.2ריכוך צוואר ופתיחה

.3מתן פיטוצין

.4השראת לידה לאחר קיסרי

.5השראת לידה בעת IUFD

דף מס' 1

מתוך 10

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

דף מס' 2

. Iהחלטה על השראת לידה

ההחלטה תתבצע בעת שהסיכון האימהי/עוברי בהמשך ההריון עולה על הסיכון ביילוד יזום ופגות.

אינדיקציות להשראת לידה:

.1הריון עודף מעל שבוע 42

.2ירידת מים במועד ,או לאחר שבוע 34

.3פראקלמפסיה עם /בלי מאפיינים חמורים /אקלמפסיה

HELLP .4

.5יתר לחץ דם הריוני או כרוני

.6כוריואמניוניטיס

.7היפרדות שליה

.8מחלה אימהית המצריכה יילוד :סוכרת ,טרומבופיליה ,מחלת קולגןICP ,

.9גורמים עובריים:

.aמיעוט מים

.bריבוי מים במועד

.cהאטות בניטור עוברי

IUGR .d

.eאיזואמיוניזציה

.10מוות עובר

.11תאומים :בי – בי שבוע , 38-39מונו -בי שבוע , 37מונו-מונו 32-34

קונטראינדיקציה להשראת לידה:

.1ניתוח קיסרי קלאסי בעבר או חתך ברחם בניתוח שאינו קיסרי שחדר לחלל

.2קרע רחמי בעבר

.3שלית פתח

.4מצג שאינו ראש

.5הערכת משקל מעל 4500גר באישה לא סוכרתית ,או מעל 4000בסוכרתית

.6חשד למצוקה עוברית שמחייבת התערבות מיידית (קטגוריה )3

.7ממאירות מתקדמת של צוואר הרחם

מתוך 10

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

דף מס' 3

.8הרפס וגינאלי פעיל

.9דימום וגינאלי פעיל

.10שמט של חבל טבור

.11נוכחות כל קונטרהאינדיקציה ללידה נרתיקית

הערכה לפני התחלת הפעלת לידה:

.1הערכה אימהית

.a

אנמנזה מלאה

.bבדיקה גופנית מלאה

.cבדיקה גינקולוגית PVווידוא גיל הריון לפי USמוקדם+ווסת

.dבדיקות דם – ספירה ,כימיה ,ת.קרישה,סוג וסקר נוגדנים ,ונפלון

.2הערכה עוברית :

.aווידוא גיל הריון לפי USמוקדם

.bניטור עוברי

.cהערכת משקל קלינית של העובר

.dבדיקת מצג עוברי

.eהערכת משקל סונוגרפית של העובר במידת הצורך (סוכרת ,חשד לעובר גדול או

קטן)

.3ווידוא היעדר קונטראינדקציה ליילוד נרתיקי

.4הסבר מפורט ליולדת לגבי אופן ביצוע התהליך ,סיכונים אפשריים ומשך התהליך.

-Cervical Ripeningריכוך ופתיחת צוואר:

•

בעת . 6 <BISHOPמחליטים על ריכוך צוואר ע"י:

oאמצעי מכאני-

▪

קטטר דו בלוני

▪

קטטר פולי

▪

עם או בלי EASI

oאמצעי פרמקולוגי -פרוסטגלנדינים

▪

E1ציטוטק ()MISOPROSTOL

מתוך 10

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

▪

דף מס' 4

E2פרופס ()DINOPROSTONE

קטטר בלוני:

•

ניתן להשתמש באחד משני סוגי בלונים – אטד או פולי עם ובלי EASI

א .אטד -קטטר דו בלוני:

אופן הכנסה:

•

השכבה בליטוטומי

•

בדיקה PVלהערכה של תנאי צוואר

•

הכנסת ספקולום לנרתיק וזיהוי צוואר הרחם

•

ניקוי של צוואר הרחם ע"י תמיסת יוד

•

הכנסת קטטר דו בלוני בעזרת מחזיק ספוג לתעלת הצוואר כולל שני הבלונים.

•

ניפוח של בלון רחמי – שאמור לשבת מעל ל INTERNAL OSעם 20סמ"ק סליין

•

משיכה של הבלון ,עד שנצפה הבלון השני מעבר לצוואר ,בתוך הנרתיק.

•

ניפוח בלון נרתיקי ע"י 20מ"ל של סליין

•

הוצאת הספקולום

•

השלמה ל 80סמ"ק של כל בלון

ב .קטטר פולי:

•

בדיקה PVלהערכה של תנאי צוואר

•

הכנסת ספקולום לנרתיק וזיהוי צוואר הרחם

•

ניקוי של צוואר הרחם ע"י תמיסת יוד

•

הכנסת קטטר פולי בעזרת מחזיק ספוג מעבר לפה הפנימי של הצוואר וניפוח ע"י 30-60סמ"ק

של סליין

ג .הוספת מערכת EASI

•

ניתן במקרים מסוימים ולפי החלטת בכיר להוסיף מערכת EASIלבלון

•

בעת שימוש בקטטר פולי – משתמשים בקטטר הרגיל ,ומחברים לקטטר שקית של סליין ,

שתזליף סליין בקצב של 50מ"ל /לשעה

מתוך 10

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

•

דף מס' 5

בעת שימוש בקטטר אטאד -חייבים בקטטר מיוחד שמאפשר הוספת מערכת , EASIאליו

מחברים שקית של סליין שתזליף בקצב של 50מ"ל /שעה

לאחר כשעה מהחדרת הבלון ,יבוצע מוניטור עוברי.

יש לשקול הוצאה של הבלון בעת :דימום פעיל ,כוריאמניוניטיס (גוף זר) ,אצירת שתן ,ניטור עוברי

עם האטות חוזרות.

במידה והבלון לא נפלט ספונטנית ,תבוצע הוצאה יזומה של הבלון בתום 12שעות מההכנסה (אטד)

או 24שעות (פולי) .

קונטראינדקציות יחסיות להכנסת בלון:

-1שליה נמוכה

-2כוריואמניוניטיס

-3מצג לא יציב

-4ריבוי מי שפיר ניכר

פרוסטגלנדינים:

ציטוטק

התכשירTAB Misoprostol 200 mcg :

אחסון :בטמפרטורת החדר

אופן שימוש:

•

מינון 25 mcgכל 6שעות ,במקרים מיוחדים ניתן לשקול העלאת מינון ל 50מק"ג ,או

העלאת תדירות לכל 4שעות.

•

מתן וגינאלי מכניסים 1/8טבליה לפורניקס האחורי

•

היולדת תישאר בשכיבה לשעה

•

לאחר שעה יש לבצע ניטור עוברי ולקחת מדדים חיוניים

•

ממשיכים עד מקסימום של 4מנות

•

בעת מתן כל מנה יש לבצע בדיקה להערכת תנאים צווארים ולתעדה

•

אין לתת מנה נוספת בנוכחות צירים סדירים

•

ניתן להתחיל פיטוצין לאחר ארבע שעות מהמנה האחרונה

מתוך 10

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

דף מס' 6

פרופס –:Propess

התכשיר :מכיל - dinoprostone 10mgומשחרר 0.3-0.4 mg/hr

אחסון :בטמפרטורה , -10°c- -20°cבטמפרטורת החדר עד לא יותר מ 20שעות

אופן השימוש:

•

מחדירים לנרתיק כבבדיקה וגינאלית ,ומניחים התכשיר בפורניקס האחורי לרוחבו

•

לאחר ההכנסה האישה תשכב במיטה ל 60דקות

•

יש לבצע ניטור כ 60-דקות לאחר הכנסת התכשיר

•

הערכה של תיפקוד התכשיר בתום 12שעות והחלטה על הוצאה /השארה

•

יש להוציא התכשיר בתום 24שעות מהחדרה

•

ניתן להתחיל פיטוצין כשעה (חצי שעה -עד שעה לפי )ACOGמהוצאת הבלון

למעט בנקודות הבדיקה הערכת היולדת תבוצע בכל אחד מהמקרים הבאים:

-1צירים סדירים וכואבים

-2דימום פעיל

-3חשד לירידת מים

-4טכיסיסטוליה בניטור (מוגדרת כ –מעל חמש צירים ב 10דקות )

-5חשד למצוקה עוברית בניטור

תופעות לוואי אפשריות:

-1חום

-2צמרמורת

-3בחילות והקאות

-4שילשול

-5ירידה בל"ד

-6טכיקרדיה

-7טכיסיסטולה

לאחר השימוש בפרוסטגלנדינים:

ציטוטק – להמתין ארבע שעות מהמנה האחרונה לפני התחלת פיטוצין

מתוך 10

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

דף מס' 7

פרופס –יש להמתין לפחות שעה לפני התחלת פיטוצין.

קונטראינדקציות לשימוש בפרוסטגלנדינים:

-1ניתוח קיסרי בעבר

-2ניתוח רחמי בעבר (רחם עם צלקת)

PGE2

להיזהר בנשים עם :

-1גלאוקומה

-2יש להיזהר בנשים הרות עם אסטמה

-3מחלה כבדית קשה

-4מחלה כליתית קשה

פיטוצין:

•

מתן תוך ורידי

•

T1/2של פיטוצין 3-6דקות

•

ההחלטה על מתן ע"י רופא מטפל כאינדוקציה או כאוגמנטציה

הכנת תמיסה:

•

מכניסים 10יחידות ב 1000מ"ל רינגר ()10U/1000ml=10 mU/ml

•

מתן ע"י דרופר שבו כל 1ml=10 mU = 20 drops

•

לכן X drops = 1/2 X mu/ml

קצב הזלפה:

•

התחלה ב 4 mU/minששווה ל 8טיפות

•

מעלים כל 20דקות ב 4 mU/mlששווה ל 8טיפות

•

הפסקת העליה בעת הגעה ל 4-3צירים ב 10דקות או בעת התקדמות תקינה בשלב הפעיל או

בעת סיום שקית של ליטר עם 10יחידות .במצב זה יש גם לשקול ליטול רמת סודיום בדם.

יש לשקול הפסקת טיפול

•

טכיסיסטולה 5 -צירים או יותר ב 10דקות

•

חשד למצוקה עוברית

•

במקביל יש לבצע ריסוסיטציה תוך רחמית (השכבה על צד שמאל ,חמצן ונוזלים)

•

בנוכחות טכיסיסטוליה יחד עם האטות חוזרות ניתן לתת :

מתוך 10

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

תאריך פרסום15.4.15 :

דף מס' 8

IV/SC TERBUTALINE 250 mcg o

IV ATOSIBAN 6.75 mg o

•

לאחר הפסקת פיטוצין בשל מצוקה עוברית ,ניתן לחדשו לאחר חצי שעה ,במינון הדרגתי.

בעת טיפול מעקב אחרי :

•

ניטור עוברי רציף

•

מעקב מס' צירים ב 10דקות

•

היפונתרמיה – בדיקת דם לאחר 10יחידות של פיטוצין (שקית)

כשלון הפעלת לידה יוגדר :אם במשך 24שעות של מתן פיטוצין לא הגענו ל 3צירים ב 10דקות ו/או אין

שינוי בתנאי צוואר וכניסה ללידה פעילה.

הפעלת לידה באישה לאחר קיסרי:

*חשוב לדעת ש 50%הצלחה של הפעלת לידה לאחר קיסרי

*דיון עם היולדת לגבי חסרונות ויתרונות של כל שיטה.

*סיכוי הצלחה עולים במיSה ולאישה היה VBACבעבר ,ותנאי הצוואר טובים BISHOPמעל 6

*שיטת הפעלת הלידה המועדפת היא ע"י בלון

*לאחר בלון ניתן לבצע פקיעת מים

*ניתן לשקול תוספת פיטוצין לאחר הפעלת לידה לאוגמנטציה במינון נמוך להתחיל מ 0.5-2-מיליונט/

דקה ועד מקסימום של 20מיליונוט /דקה

הפעלת לידה לאחר מוות עובר תוך רחמי :

•

הדרך והזמן להפעלת לידה תלוי בגיל ההריון

•

בין שבוע 24-28יש להתחיל הפעלת לידה ע"י ציטוטק במינון של 200מק"ג 400 -מק"ג במתן

וגינאלי כל 4-12שעות

•

לאחר שבוע , 28ניתן להפעיל לידה לפי פרוטקול לידה של יילוד חי ,כלומר בנשים עם

BISHOPמתחת ל 6נתחיל בריכוך ופתיחה של הצוואר ע"י ציטוטק או בלון ובהמשך פיטוצין

ופקיעת מים.

מתוך 10

מחלקה:

הריון בסיכון גבוההלל יפה

אחראית מחלקה:ורדית עמרם

כתבו :ד"ר סג'א ענאבוסי-מורה

אחות סאוסן מג'אדלה

מנהל המחלקה:

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

סיכון :ד"ר ולפיש אוסנת.

תאריך פרסום15.4.15 :

•

שם הפרוטוקול:

השראת לידה

דף מס' 9

ניתוח קיסרי ישמר למקרים בהם התחלואה האמהית הצפויה בהפעלת לידה גוברת על הסיכון

בהפעלת לידה.

•

בנשים עם , IUFDוניתוח קיסרי בעבר – נתחיל בהפעלה ע"י בלון ,ובהמשך פקיעת מים

ושקילת בהוספת פיטוצין .

מתוך 10

:שם הפרוטוקול

השראת לידה

10 מתוך

10 'דף מס

:מנהל המחלקה

פרופ' מוטי חלק

אחראית היחידה הריון בר

. ד"ר ולפיש אוסנת:סיכון

:מחלקה

הריון בסיכון גבוההלל יפה

ורדית עמרם:אחראית מחלקה

מורה- ד"ר סג'א ענאבוסי:כתבו

אחות סאוסן מג'אדלה

15.4.15 :תאריך פרסום

References:

1- Practice Bulletin No. 107: Induction of labor. ObstetGynecol 2009; 114:386.

2- Spong CY, Berghella V, Wenstrom KD, et al. Preventing the first cesarean

delivery: summary of a joint Eunice Kennedy Shriver National Institute of

Child Health and Human Development, Society for Maternal-Fetal Medicine,

and American College of Obstetricians and Gynecologists Workshop.

ObstetGynecol 2012; 120:1181.

3- Induction of labour (CG70) www.nice.org.uk/CG70.

4- Leduc D, Biringer A, Lee L, et al. Induction of labour. J Obstet Gynaecol Can

2013; 35:840.