מידע על אתרי הטמנת פסולת

פניות ציבור וחוק חופש המידע

תאריך :ד' שבט ,תשפ"א

17.01.2021

מספר פנייה2020-0045 :

לכבוד

שלום רב,

הנדון :בקשה לקבלת מידע -הטמנת פסולת

בהמשך לבקשתך לקבל מידע מהמשרד להגנת הסביבה (להלן" :המשרד") בנושא האתרים שפורטו

במכתבך ,להלן החלטתי:

.1דו"חות ממצאי ניטור מי התהום ככל שבוצעו באתרים על ידי רשות המים לאורך השנים

– ככלל ,ניטור מי תהום נעשה על ידי רשות המים .על כן ,אני ממליצה כי תפנה אליהם

בבקשה זו וזאת על פי סעיף )5(8לחוק חופש המידע תשנ"ח( 1998-להלן :החוק).

.2עותק של מסמך שנערך על ידי המשרד בשם "שיקום אתר פסולת רתמים ,המשרד להגנת

הסביבה - "2004מדובר במסמך אשר נוצר לפני כ 16-שנים .לאחר בדיקה מעמיקה וחיפוש

חוזר ונשנה לא עלה בידנו למצוא מסמך זה .על כן אי באפשרותי למוסרו ,וזאת על פי סעיף

)3(8לחוק.

.3עותק מהתוכנית הלאומית לשיקום אתרי פסולת פעילים ,המשרד להגנת הסביבה 2010 ,

מצ"ב עותק של התכנית הלאומית לשיקום אתרי פסולת לא פעילים . .4סקר שנערך על ידי חברת איזטופ בע"מ עבור המשרד בשנת 2014בנושא מיפוי בעירות

תת קרקעיות – סקר זה נערך עבור רשות מקרקעי ישראל (להלן :רמ"י) ובהזמנתם.

באפשרותך לפנות אל רמ"י לבדיקת המצאות מידע זה וזאת על פי סעיף )5(8לחוק .יחד עם

זאת ,מצ"ב דו"ח של חברת איזיטופ משנת 2017הנוגע לבקרה על הטמפרטורות במוקדי

הבעירות שכובו ברתמים.

.5עותק מתכנית שהופקה על ידי המשרד לטיפול באתר הפסולת רתמים –2014מבדיקתנו

עולה כי לא נמצא שהופקה תכנית כאמור על ידי המשרד .באפשרותך לפנות אל רמ"י

לבדיקת המצאות מידע זה וזאת על פי סעיף )5(8לחוק .יחד עם זאת ,ראה קישורים לשני

מסמכי הנחיות רגולטוריות כלליות לשיקום האתר מתאריך 21.11.2019ומתאריך

.2.12.2019

.6חוות דעת מקצועיות שליוו את דברי ההסבר להחלטת הממשלה ": 1583שיקום אתרי

הטמנת הפסולת רתמים וא.א אשדוד מיום – 4.5.2014להלן קישור לסקר היסטורי משנת

,2011וכן מצ"ב דו"ח ממצאי חקירת פסולת לקרקע באתר רתמים מחודש אפריל .2012

רחוב בנק ישראל ,7ירושלים 9136002

טל' 073-2733349/51 :דואר אלקטרוניmeyda@sviva.gov.il :

פניות ציבור וחוק חופש המידע

בנוסף ,מצ"ב חוות דעת של ד"ר אביבה טרכטמן וד"ר עינת ברונשטיין .ממידע זה הושמטו

פרטים אישיים בהתאם לסעיף (9א)( )3לחוק.

.7ההצעה הזוכה שניתנה במכרז רשות מקרקעי ישראל לאיתור קבלן עבודות עפר לביצוע

פרוייקט לכיבוי בערות ומניעתן באתר פסולת רתמים ,סיוון תשע"ו ,2016-וכן דו"חות

ומסמכים וכל אסמכתא אחרת בקשר עם ביצוע עבודות הקבלן במכרז זה מס' 505/2016

כיוון שכפי שכתבת ,הנך מבקש את ההצעה הזוכה שניתנה במכרז של רמ"י אני ממליצהכי תפנה אל רמ"י לבדיקת המצאות מידע זה וזאת על פי סעיף )5(8לחוק.

.8נתונים על הזרמת שפכים וניטור קולחין בבריכות החמצון מאז שנת - 2010על פי הידוע

לנו ,לא הייתה זרימה של שפכים וניטור קולחין אחרי שנת ,2010שכן הבריכות יובשו עוד

קודם לכן.

.9כל מסמך או דוח או בדיקה או דיון שהתקיים בנוגע לאתרים אלו ב 7-השנים האחרונות

– אין באפשרותנו לדעת מהי כוונתך ב"כל מסמך או דוח או בדיקה או דיון" .באם תפרט

באופן ספציפי את המידע אותו אתה מבקש לקבל ,נוכל לבדוק הימצאותו אצלנו .יחד עם

זאת ,מצ"ב מידע שחשבנו שיכול להיות רלוונטי.

החלטה זו ניתנה בירושלים .על החלטה זו ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי

בירושלים ,בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

התנצלותנו על המענה המאוחר לבקשתך.

רחוב בנק ישראל ,7ירושלים 9136002

טל' 073-2733349/51 :דואר אלקטרוניmeyda@sviva.gov.il :

29אפריל ,2012ז' אייר תשע"ב

אפרת שטראוס ,ר .מחוז י ,ממ"י

אל:

ישראל סקופ ,מ .יח' הבקרה ,ממ"י

מאת :אור

עזריה ,בקר סביבה

דוח סיור מטמנות רתמי ו א.א.אשדוד 24/4/2012

א.ג.נ.

בתארי! 24/4/2012סיירתי באתרי מטמנות א.א.אשדוד ורתמי.

נוכחי בסיור:

דורו

להב ,גד עופר – איגוד ערי לאיכות סביבה אשדודחבל יבנה

דוד הרטו )סמנכ"ל איכות סביבה( ,יעקוב פלצ'י )מנהל אג* איכות הסביבה( – עיריית אשדוד

מטרת הסיור:

הסיור נתקיי לבקשת נציגי איגוד ערי ,לאחר שבוצעה פניה לאפרת שטראוס בנושא הטיפול

בא.א.אשדוד.

להל

תמצית ההתרחשות באתרי הטמנה אלה ועיקרי הסיור 

מטמנת רתמי:

•

ההטמנה באתר נסתיימה ב ,2003אול לא בוצע שיקו סופי של האתר ע"י איגוד ערי

דרו יהודה )שפורק בינתיי ע"י המשרד להגנת הסביבה(.

•

בחלקה המזרחי של המטמנה נמצאו כתמי שחורי  עדויות לשפיכת חומרי מסוכני

)ע"פ דורו

להב ,סמנכ"ל ורכז משאבי אוויר(.

•

ב"הר הזבל" נתגלו חפירות חדשות ששברו את שכבת הכיסוי הראשונית על האתר .ליד כל

בור חפירה עמדה ערימת אשפה שנחפרה .החפירות מבוצעות ככל הנראה ע"י נברני

הנעזרי בבאגר ,בחיפוש אחר ברזל.

•

ראה תמונות בנספח 1

מטמנת א.א.אשדוד:

•

באתר הוטמנו סוגי פסולת שוני .האתר נסגר בשנת 2004ללא שיקו מתאי .מאז סגירתו

עומד האתר נטוש .בשני האחרונות החלו בעירות ספונטניות של גו* הפסולת .בעירת

מתגברת כתוצאה מנברני המחפשי מציאות בגו* הפסולת והופכי את הקרקע ובכ!

מאפשרי כניסה של חמצ

לשכבות עמוקות.

•

ממ"י לקח אחריות על האתר והחל מ 2010נתקשר ע קבל

לביצוע סקר בעירות וכתיבת

תכנית כיבוי .השיקו מתוכנ

לביצוע ע"י הקר

לשיקו מחצבות .סו* 2010בוצע באתר

סקר בעירות ראשוני שהעלה את הצור! בביצוע סקר עומק .במהל! 2011קודמה תכנית

להרחבת הסקר בשיתו* המשרד להגנת הסביבה ומומחה מחו"ל.

•

בסיור נתגלו חפירות חדשות ,לדברי נציגי איגוד ערי – ממש מהשבועות האחרוני.

•

לאחר החור* ,הבעירות באתר התחדשו ביתר שאת.

•

ראה תמונות בנספח 2

מסקנות ומשימות להמש!:

•

בדיו

ראשוני שנער! בשטח סוכ כי יש צור! דחו* לאכו* ולהפסיק את כניסת הנברני וכל

גור לא מורשה אחר לשני אתרי אלו .הפיקוח חשוב ונחו ,שבעתיי בעת ביצוע סקר

העומק בא.א.אשדוד ,או כל פעילות שיקו אחרת.

•

גידור האתרי אינה מספקת כשלעצמה ,היות שללא פיקוח ישמחו הנברני /העברייני

לקחת ג את הגדר כחלק מהשלל.

•

לפיכ! יש לאגד את כל גורמי הפיקוח – של המינהל ,של העירייה ,של המשרד להגנת הסביבה

ושל המשטרה – על מנת לתכנ

ולתקצב תכנית פיקוח ואכיפה .סמנכ"ל עיריית אשדוד ,מר

דוד הרטו ,אמר כי יפנה בנדו

למינהל ,אותו הוא רואה כמוביל הטיפול באתרי אלו ,בעצ

היותו בעל הקרקע.

•

בקר המינהל ,מר אור

עזריה ,ציי

כי על א* שהמינהל לקח אחריות על הטיפול באתרי ,אי

הוא האחראי היחידי במצב הקיי .התנהלות כל גורמי המימשל והאכיפה הביאה למצב

בעייתי זה וכדי לטפל באתרי בצורה יעילה יש לאגד כוחות כאמור.

•

היות שאתר רתמי שיי! למחוז מרכז של המינהל ואילו אתר א.א.אשדוד שיי! למחוז י,

יש לחבר בטיפול שני מחוזות אלו .גב' אפשרת שטראוס ,מנהלת מחוז י כבר פנתה בעבר

למחוז מרכז בנושא.

בברכה,

אור

עזריה

בקר סביבה לממ"י

0546400045

העתק :דורו

להב ,איגוד ערי לאיכות סביבה אשדודחבל יבנה

גידי מזור ,שרו

פלוטניצקי – המשרד להגנת הסביבה

דוד הרטו ,עיריית אשדוד

נספח : 1תמונות מאתר רתמי 24/4/12

נספח : 2תמונות מאתר א.א.אשדוד 24/4/12

אגף לטיפול בפסולת מוצקה

י' אב תשע"ב

29יולי 2012

חוו"ד אגף לטיפול בפסולת

שיקם אתר רתמים

אגף לטיפול בפסולת קיבל לידיו את העבודות השונות שנעשו בשנתיים האחרונות לחקירת אתר

רתמים – היקף הזיהום והשפעותיו הסביבתיות .במקביל תכנית השיקום לאתר רתמים (תכנית

מתאר מקומית מס' בר" 1/287/שיקום אתר פסולת רתמים" )2009 -עברה את הליך האישור בועדות

התכנון ,אם כי עדיין לא אושרה באופן סופי .התכנית הופקדה ב .7/10/2010הסטאטוס של התכנית

היום (בהתאם לדיווח מנהל התכנון שהתקבל במחוז מרכז) הוא :סיום הפקדה בתנאים -ממתינה

לאישור.

מטרת חוו"ד

בחינת תכנית השיקום הקיימת והאפשרות לביצוע התכנית כפי שהיא לאור הממצאים החדשים

שהועלו בסקרים האחרונים שבוצעו באתר רתמים בהנחיית אגף קרקעות מזוהמות.

תכנית השיקום:

התכנית לשיקום אתר הפסולת המעורבת ,הנה תכנית ברמה מתארית ואינה כוללת תכנון מפורט.

אישור נספחי ביצוע הם תנאי לקבלת היתר בנייה .לאחר השיקום מיועד השטח ליער פארק חופי.

שטח:

501.94דונם מתוכו 320דונם מהווה את שטח האתר הסגור המיועד לשיקום ו 140דונם מהווים את

שטח הבורות המיועדים למילוי בפסולת יבשה.

עיקרי התכנית:

א .חפירה ומילוי:

במסגרת השיקום מתוכננת חפירה ומילוי של ארבעה תאים נוספים להטמנת פסולת יבשה:

תאים 50( 10-11דונם) בבור הנמצא בחלקו הצפוני של האתר (וחורג בחלקו מאזור הפסולת היום)

450,000מ"ק.

תאים 70( 9-8דונם) בבור הנמצא בחלקו הדרום מזרחי של האתר 550,000 ,מ"ק.

ב .שיקום התא הישן:

כולל (סעיף :)3.3.4.4

-

התקנת מערכות למניעת חלחול (איטום עילי)

-

התקנת מערכות לשאיבה איסוף והולכת גז מטמנות.

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

-

פעולות להסדרת הניקוז וייצוב המדרונות

-

טיפול בתשטיפים.

-

שיקום נופי

ג .שלביות:

פעילות המילוי והשיקום תבוצע לסירוגין על פי שלבים/מתחמים שנקבעו בתכנית (סעיף 5.2שלביות

והתניות) .לאור האמור לעיל ישוקמו תאים ( A,Bלא ברור לי היכן ממוקמים) כתנאי להפעלת תאים

.10-11ותאים C,D,Eכתנאי להפעלת תאים .8-9

ממצאי הסקרים שבוצעו:

הסקרים אליהם מתייחסת חוו"ד זו:

.1עבודה של LDDדו"ח ממצאים ,סקר היסטורי ,אתר הטמנה "רתמים" (פברואר .)2011

.2דוח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים ,אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

( 19מרץ .)2012

.3סקר פליטות וריח במטמנת רתמים DHVמאי .2012

.4הערכת סיכונים ראשונית ,הערכת התאמת תכנית השיקום והמלצות – חברת אדםה ,יוני 2012

אגף אכות אויר.

ממצאים עיקריים (מכלל הסקרים):

.1כמות פסולת מעורבת מוטמנת כ 3.3מליון טון ,כ 7,250,000מ"ק.

.2הערכה של כמות פסולת תעשייתית במטמנה כ 235,000טון (בכלל חלקי המטמנה) 7%מכלל

הפסולת המעורבת במטמנה .ממזרח לשטח המטמנה פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים

בכמות מוערכת של כ 225,000מ"ק.

.3כתם זיהום המשתרע על שטח של כ 8.2דונמים נמצא דרום מזרחית לבריכות הנוזלים

התעשייתיים וחשוד שניקז את התשטיפים מבריכות הנוזלים והיום עלתה תערובת חומרים זו

על פני השטח.

.4מזהמים נדיפים מוכלרים עלולים להימצא בביוגז המטמנה אשר מתוכנן להפקה.

.5רב הפסולת המזוהמת מרוכזת בחלקו הצפוני של האתר.

.6כיוון זרימה עקרי מתחת למטמנה – מזרח.

.7סביב המטמנה ברדיוס של 1.5ק"מ ישנם מס' קידוחי ניטור ממקורות שונים (בנוסף למטמנה).

.8בוצע סקר קרקע בבסיס המטמנה – לזיהוי מזהמים נדיפים מתשטיפים ומי תהום רדודים

ומדידות בגוף הפסולת לזיהוי מזהמים נדיפים המעידים על פסולת מתעשייתית.

.9בגוף המטמנה בוצעו קידוחים לעומק 0-20העומק המירבי בו נראה זיהום הוא 20מטר.

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

.10תוצאות מניטור בגוף הפסולת:

תוצאות מעידות על המצאות פסולת תעשייתית בגוף הפסולת 7%מכלל הכמות באתר. נמצאו מתכות כבדות בחלקו הצפוני של האתר. בבדיקת גז קרקע בהיקף המטמנה נמצאו מרכיבי דלק נדיפים ומזהמים נדיפים מוכלרים. ממצאים מגוף הפסולת והיקפו מעידים על קיום פסולת תעשייתית הקבורה בגוף הפסולת,חלקה ממוקד באזור הצפוני וחלקה מפוזר בכלל גוף הפסולת.

הפעילות התעשייתית קבורה מתחת ל 20מ' -מה שיקשה על איתורה בקידוחים. תוצאות מודל פיזור מזהמים– כל הערכים שהתקבלו נמוכים מערכי הסביבה והיעד. תוצאות המודל מראות כי לא צפויה חריגה מערכי הסביבה או היעד לכל החומרים שנבדקוושלגביהם יש ערך סביב או יעד.

-פוטנציאל ריח – לא נמצאו חומרים שריכוזם המרבי באוויר גבוה מסף הריח.

התאמת התכנית לאור הממצאים:

לאור הממצאים שהתגלו עולות מספר נקודות עליהן יש לשים לב בתכנית השיקום המוצעת ולוודא

כי התכנית אינה מהווה מכשול לנקיטת האמצעים הנדרשים לביצוע שיקום סביבתי.

נקודות אלה הן:

.1כריית פסולת והטמנתה בתחום האתר:

באזור הצפוני והדרומי מתוכננים ארבעה תאים למילוי בפסולת יבשה .שלבי הכנתם של תאים אלה

כוללים כרייה בגוף הפסולת והוצאתה .ההוראות בתכנית המתייחסות לכך:

-

(סעיף 3.1.1א') – תכליות" :כרייה של פסולת טמונה והעברתה לאזורי מילוי בתחום אתר

הפסולת הסגור לצרכי הסדרת פני האתר בהתאם למפורט בנספחי הביצוע של התכנית,

המהווים תנאי למתן היתר בנייה".

-

(סעיף 3.1.1ה') – "כרייה של עפר מתחום הבורות הקיימים לצורך הכשרתם להטמנת פסולת

יבשה ושימוש בחומרי הכרייה לכיסוי פני אתר הפסולת הסגור ולכיסוי אתר הפסולת היבשה

המתוכנן".

-

ע"פ התכנית פעילות המילוי כוללת :קליטה ,מיון ,גריסה וניפוי ,כרייה של עפר מהבורות ,כריית

פסולת טמונה והעברתה ממקום למקום בתוך המתחם ,והטמנת פסולת אסבסט.

-

(סעיף ) 5.1כריית חול "....חל איסור מוחלט על הוצאת חומרי הכרייה ,שמקורם בעבודות העפר

להכשרת תאי ההטמנה ולשיקום האתר ,אל מחוץ לתחום האתר".

ניתוח :כריית בורות בגוף הפסולת ,מיון הפסולת והכשרת תאים חדשים הכוללים תשתיות היא

פעילות אפשרית ומקובלת בתנאים מסוימים ,אם כי לא תמיד יש לפעילות זו הצדקה וכדאיות

סביבתית .לא כל שכן מדובר בגוף פסולת המכיל מזהמים ולכן פעילות זו אמורה לקבל דגשים

והנחיות לביצוע .כמו כן ,יעד פינוי הפסולת מהבורות צריך להתבצע בהתאם לסוג הפסולת הנכרת.

בנוסף לסעיפים מהוראות התכנית המוזכרים למעלה ,בנספחי הביצוע המחויבים כתנאי למתן היתר

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

בנייה נדרש (סעיף 1 ,3.6יב') – נספח ביצוע ל "נוהלי ההקמה של האתר והבקרה על עבודות ההקמה

בהתייחס לכל הפעילויות התשתיות והמתכנים המתוכננים".

נוהל זה צריך לקבל את אשור המשרד להגנת הסביבה בזמן הכנת התכנית המפורטת והגשת נספחי

ה ביצוע כתנאי למתן היתר בנייה .בשלב זה ניתן יהיה לדרוש ביצוע אנליזות לכל כמות מסוימת של

חומר ופינוי הפסולת ליעד מתאים בהתאם לסוגיה ,במידה ומכילה מזהמים וחומרים מסוכנים -

פינוי לאתר חומרים מסוכנים ובמידה ולא השארתה באתר בהתאם לתכנית.

למרות שאין לכך הגדרה בתכנית עצמה ניתן יהיה להתייחס לכך במסגרת נספחי הביצוע והיתר

הבנייה.

.2איטום גוף הפסולת:

אחת הנקודות שיש לשים עליהן את הדעת היא רמת וסוג האיטום הנדרש באתר .האיטום העילי

נועד למנוע פליטה של גזי מטמנה באופן לא ממוקד לאוויר וכן למנוע כניסת מי גשמים לאתר ובכך

לצמצם את הזיהום אל האוויר ואל מי התהום .שכבה זו היא בעלת חשיבות גבוהה ביותר ברתמים

בו אין לאתר הישן כל תשתיות איטום בתחתית האתר .בחוו"ד של חברת אדםה מוצע לעבות את

שכבת האיטום החרסיתית.

בתסקיר ההשפעה על הסביבה לתכנית (סעיף )2.5כתוב כי "באזור האתר הסגור (פסולת מעורבת)

מערכת האיטום תכלול יריעת איטום עשויה HDPEבעובי 1.5מ"מ או שכבת חרסית בעובי 40ס"מ,

מהודקת עד קבלת מוליכות הידראולית שלא תעלה על 10-8ס"מ לשניה ,שוו"ע לקצב חלחול של 5

מ"מ/שנה.

בהוראות התכנית (סעיף 4.2ב') כתוב כי "ביצוע המערך למניעת חלחול יהיה טעון את אישורו של

המשרד להגנת הסביבה לפני הפעלת שטח להטמנה"

לאור האמור לעיל ,למרות שהוראות התכנית לא קובעות את רמת האיטום ,יהיה ניתן לקבוע בשלב

התכנית המפורטת ואישור נספחי הביצוע דרישה לחומרה ולדרוש איטום משולב.

.3טיפול בתשטיפים:

אחד הנושאים החשובים בשיקום ובמיוחד לאור ממצאי הסקרים האחרונים הוא נושא הטיפול

בתשטיפי האתר .צמצום כמות התשטיפים הראשונית תיווצר לאחר האיטום העילי של האתר.

בנוסף יש לאסוף ולתפוס כמה שיותר תשטיפים ולטפל בהם .לכן יש לבדוק האם וכיצד הוראות

התכנית מתייחסות לנושא הטיפול בתשטיפים וכמה ניתן לדרוש במסגרת אישור התכנית המפורטת

ונספחי הביצוע.

-

(סעיף )3.1.2אזור הכניסה והמתקנים :סעיף זה לא כולל מתקנים לטיפול בתשטיפים מהאתר

הסגור .כתוב כי השטח מיועד בין היתר ל "......מתקני אגירה וטיפול בתשטיפים שמקורם באתר

הפסולת "....בסעיף ההגדרות מוגדר "אתר הפסולת" כאתר ההטמנה לפסולת יבשה בלבד.

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

-

תנאי למתן היתר בנייה בהוראות התכנית (סעיפים ) 3.3.4.8 , 3.3.4.7אישור תכניות מפורטות

לטיפול בתשטיפים וטיפול בגז מטמנות (תחת סעיף של סגירה ושיקום של שטחי/תאי הטמנה

ושטחים שבהם הוטמנה פסולת).

-

בהוראות התכנית (סעיף ,)3.6יש רשימה של 8תנאים למתן היתר בניה .התנאי הראשון כולל

רשימה של 14פרטים הנדרשים להכנת נספחי ביצוע כתנאי לקבלת היתר בניה בין היתר( ,סעיף

ד') – "מערכות ומתקנים לאיסוף וטיפול בתשטיפים שמקורם בתאי הטמנת הפסולת היבשה

ובאתר הפסולת המעורבת הסגור" .התנאי השמיני כולל קבלת " אישור רשות המים

הממשלתית ,המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות לתכנית טיפול בתשטיפים".

ניתוח :אמנם התכנית המתארית אינה מציגה פתרון לטיפול בתשטיפים ,אך היא נותנת את הכלים

הנדרשים בכדי לדרוש תכנית ויישום טיפול בתשטיפים ,במסגרת התכנית שתוכן יהיה צורך לדרוש

כי בעת ההפעלה יתבצע ניטור לפני פינוי תשטיפים ופינויים יהיה ליעד מתאים על פי סוג הזיהום

בתשטיפים.

לאור האמור לעיל ניתן לשקם את האתר במסגרת התכנית הקיימת ,תוך מתן הנחיות ודרישות

בשלב הכנת התכנית המפורטת ואישור נספחי הביצוע לפני מתן היתר בניה.

התייחסות להמלצות שניתנו בסקרים וסיכום:

ההמלצות שניתנו בסקרים:

.1לא לפעול ע"פ מתווה אגף לטיפול בפסולת.

.2פינוי הפסולת מהבריכות והשפך.



הבריכות והשפך אינן כלולים במסגרת תכנית השיקום ואינם צריכים להיות כלולים בה .ברור

מהממצאים כי הזיהום בבריכות הוא שונה בתכלית מאתר ההטמנה הסמוך ,הזיהום גדול מאוד

ומצריך טיפול נקודתי בקרקע מזוהמת ולגביו יש להמשיך את הטיפול במתווה אגף קרקעות

מזוהמות על כל החלטה מקצועית שתתקבל על ידם.

.3ביצוע סקר גז קרקע מקיף בגוף הפסולת



לא ברור מה מטרת ביצוע סקר זה ולמה הוא נדרש.



בהתאם לממצאי אגף איכות אוויר ( ,)DHVלא ניכר כי צפויים ריכוזים בעיתיים של מזהמים

באוויר.



במסגרת תכנית השיקום האתר ייאטם ,כך שלא יהיו פליטות לא מוקדיות מהאתר



במסגרת הטיפול בגז איסופו ,שאיבתו שריפתו וניצולו ,ניתן יהיה לבצע ניטור (בהתאם להנחיות

אגף איכות אוויר) ולדרוש טיפול בהתאם לצורך.

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

.4ניטור מי תיהום



ניטור מי תהום מבוצע ע"י רשות המים באופן שוטף.



מוצע ע"י אגף קרקעות מזוהמות לבצע שני קידוחים חדשים למי התהום בכיוון מורד הזרימה

במימון של רשות המים .אין לנו התנגדות לביצוע ניטור כזה ובהחלט יש לו חשיבות ,יחד עם

זאת הוא לא צריך להיות חלק מתכנית השיקום או לעכב את ביצועה.



ישנם מקורות רבים באזור העלולים לזהם את מי התהום.



איטום האתר והטיפול בתשטיפים יצמצמו באופן ניכר את זיהום מי התהום הנובע מאתר

ההטמנה.

.5ביצוע הערכת סיכונים איכותית.



אחוז הפסולת המזוהמת שהוטמנה באתר ההטמנה ביחס לשאר כמות הפסולת 250,000טון

מתוך 3,300,000טון פסולת מעורבת כ 7%בלבד ,אינה מצדיקה בשלב זה את עצירת התכנית

ועיכוב ביצועה וכמו כן אינה מצידה את עלויות הגבוהות לביצוע הסקר.

.6מוצע בדו"ח לבחון אפשרות של :שאיבה וטיפול במזהמים נדיפים ,פינוי פסולת ,טיפול נקודתי

במי התהום המזוהמים.



אפשרות של שאיבה וטיפול במזהמים או פינוי של הפסולת המזוהמת אינם ריאליים מאחר ולא

ניתן להגיע באופן מדויק אל המוקדים בהם מרוכזת הפסולת התעשייתית שהוטמנה באתר.

פסולת זו מפוזרת בכל שטח המטמנה.



כמובן שאין כל סיבה לפנות את כל הפסולת מהאתר 3,300,000מליון טון בגלל הטמנה של 7%

פסולת תעשייתית בו.



טיפול נקודתי במי התהום – במידה ויוחלט כי נדרש ,אינו קשור לתכנית הספציפית לשיקום

האתר ,לשם כך יידרש להכין תכנית נפרדת לשם טיפול במי התהום וכן יש לקחת בחשבון את

מקורות הזיהום הנוספים בסביבה.

לסיכום:

תכנית השיקום המוצעת ,אינה תכנית אידיאלית בלשון המעטה ויש בה הרבה סעיפים בעייתיים.

יחד עם זאת ,התכנית סיימה את ההליך הסטאטוטורי שערך כארבעה שנים בנוסף לשלב הכנת

התכנית שערך כשנתיים נוספות .בכל יום שאתר ההטמנה רתמים אינו משוקם הוא מהווה גורם

זיהום משמעותי לסביבה לקרקע ולמי התהום .כל עיכוב בשיקום של האתר משמעו מניעת טיפול

מיידי והרחבת היקף הזיהום.

פליטות המתאן מאתר רתמים חושבו בהתאם להרצת מודל (במסגרת תכנית לשיקום אתרים) ונמצא

כי בשנת 2012נפלטים מכל אתר רתמים כ 6,200טון מתאן .סף הכדאיות לייצור אנרגיה הוא פליטה

של 2,346.4טון מתאן (צפוי באתר בשנת )2025יחד עם זאת ,על מנת שתהיה כדאיות לבניית

המערכת יש צורך בשש שנים לפחות בהם תהיה כדאיות לניצול הגז כלומר לפחות משנת .2019עיכוב

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

התכנית יכול להמשך שנים ,כך שלא תהיה כדאיות כלכלית לניצול הגז ,כמו כן ניצול הגז היום יכול

לסייע כלכלית גם לשיקום האתר כולו וכמובן שחבל שגז שניתן לנצל מתבזבז ונפלט לאוויר.

התכנית כפי שהיא היום מאפשרת טיפול בכל האלמנטים הנדרשים למניעת זיהום ,איטום ,טיפול

בתשטיפים ובביוגז.

נושא כריית הבורות ופינוי הפסולת הינו בעייתי בתכנית ,אך מאפשר באזורים אלה ,שהוגדרו

כמוקדים בעייתיים (בעיקר בצפון) ,את פינוי הפסולת בהתאם לתכנית ,תוך ליווי באנליזות שיתבצעו

בסמוך לפינוי וקביעת יעד הפינוי בהתאם לתוצאות .הנחיות לכך ניתן להכניס במסגרת תכניות

המפורטות ונספחי הביצוע .פעילות זו יכלה להעלות את עלות השיקום ,אך מכיוון שבכל מקרה

תבוצע כריית הפסולת באזורים אלה ,אין מהנמנע להכניס הנחיות ולדרוש את הביצוע תוך מעקב

שוטף של המשרד.

המשך ביצוע סקרים מדידות ודיגומים נוספים בעלויות גבוהות ,כאמור 1.5מליון ,₪יתנו לנו מידע

נוסף ,אך לא יישנו את הפעילויות שיידרשו בסופו של דבר לשיקום האתר.

מאחר ובמסגרת התכנית אמור להיפתח אתר להטמנת פסולת יבשה והוא ישמש כעסק לכל דבר,

ניתן במסגרת רישיון העסק שינתן למפעילים להכניס דרישות לניטור אויר ,מים וקרקע שייקחו

בחשבון מעכב אחר פסולת מזוהמת.

בברכה,

עינת ברונשטיין

ממונה מטמנות ותחנות מעבר

אגף לטיפול בפסולת מוצקה

העתקים:

יורם הורביץ – סמנכ"ל שלטון מקומי

שולי נזר – סמנכ"ל תעשיות

נעמה אשור – ראש אגף לטיפול בפסולת מוצקה

יעל מייסון – ראש אגף קרקעות מזוהמות ושפכים תעשייתיים

גידי מזור – מנהל מחוז מרכז

ורד אדרי – ס.מנהל מחוז מרכז ומתכננת מחוז מרכז

ערן סגל -אגף קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה

זהר ירמיהו – אגף קרקעות מזוהמות ושפכי תעשייה

נטע עשהאל – מרכזת פסולת מחוז מרכז

זהר שקלים -ייעוץ משפטי מחוז מרכז

ימית הוניקמן -אגף חומרים מסוכנים

רח' כנפי נשרים 5ת"ד 34033ירושלים ,מיקוד 95464

טל' 02-6553803 :פקס 02-6553817 :דוא"לeynatb@sviva.gov.il :

www.sviva.gov.il

ממשל זמין באינטרנט www.gov.il

חוות דעת מומחה

בעירות באתר פסולת "רתמים"

.1פרטי המומחה

שם המומחה :עינת ברונשטיין

מקום עבודה :אגף לטיפול בפסולת מוצקה ,המשרד להגנת הסביבה ,ירושלים

.2הצהרה

אני החתומה מטה נתבקשתי על ידי המשרד להגנת הסביבה לחוות דעתי המקצועית .אני נותנת חוות

דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהירה בזאת כי ידוע לי היטב ,שלענין הוראות החוק הפלילי

בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט ,דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה

שנתתי בבית המשפט.

.3ואלה פרטי השכלתי:

.4ואלה פרטי נסיוני :

.5קורסים וכנסים רלוונטים לתחום הפסולת:

-1-

.6וזאת חוות דעתי על אתר רתמים:

א.

רקע:

אתר רתמים ממוקם כקילומטר מזרחית לחוף הים ,מצפון לבתי הזיקוק ולאזור תעשייה

הצפוני של העיר אשדוד במחצבות הכורכר ,צורתו מוארכת וצרה ,אורכו כ -1.2ק"מ ורוחבו

0.5ק"מ

האתר גובל בצידו הדרומי באתר

א.א.אשדוד.

האתר משתרע על שטח בגודל

502דונם .נפח הפסולת

שהוטמנה מוערך ב כ 7,000,000

מ"ק .לרתמים אין תשתיות

איטום ואין טיפול בתשטיפים.

האתר נמצא בבעלות ממ"י

ובתחום השיפוט של מועצה

אזורית "חבל יבנה".

האתר הופעל משלהי שנות ה ,60-ע"י "איגוד דרום יהודה לאשפה והדברת יתושים" ,עד

לפי צול האיגוד לשני איגודים" :איגוד ערים לאיכה"ס דרום יהודה" ו"איגוד ערים לאיכה"ס

אשדוד-חבל יבנה" ,בשנים .1987-88משנים אלו ואילך הופעל האתר ע"י א.ע .לאיכה"ס

דרום יהודה ,במשך כ 16 -שנים ונסגר בשנת .2003

הטמנת/הטלת פסולת תעשייתית ושפכים תעשייתיים ברתמים:

המטמנה שימשה כאתר הטמנת לפסולת ביתית ותעשייתית מאשדוד ,יבנה ,נס ציונה,

רחובות ,מזכרת בתיה ,קריית עקרון ומיישובי המועצות האזוריות שבסביבה .המטמנה

קלטה במשך שנים רבות ,עד להקמת רמת חובב ,פסולת תעשייתית מוצקה ונוזלית

ממפעלים ברחבי הארץ .הפסולת הנוזלית הוטלה למרגלות גוף הפסולת בבריכות .סקר

היסטורי שבוצע על ידי LDDבהזמנת המשרד ,מעריך כי כמות הפוסלת התעשייתית

המוצקה שנקלטה במטמנת רתמים היא כ 235,000טון וכמות הפסולת התעשייתית הנוזלית

בבריכות היא כ 225,000מ"ק.

-2-

בעקבות גילוי קרקע מזוהמת בשטח נרחב למרגלות האתר (אזור הבריכות והשפך) ,בוצעו

דיגומי קרקע ודיגומי נגר עילי .בדיגום בקרקע ובנגר העילי נמצא זיהום תעשייתי במגוון

מזהמים ובריכוזים גבוהים .המגוון הרחב של המזהמים מצביע על זיהום ממקורות

תעשייתיים רבים .מקור זיהום זה נובע מפעילות שהתבצעה בסוף שנות ה 70 -ועד סוף שנות

ה .80-למרגלות האתר פעלו שתיים עד ארבע בריכות לקליטת פסולת נוזלית תעשייתית

ושומנים מכל חלקי הארץ כולל שפכים המוגדרים כיום כחומרים מסוכנים .ע"פ עדויות

שנאספו נקלטו שפכים באזור זה ,עד לשנות ה / 80-תחילת שנות ה ,90שכללו כנראה גם

שפכים ופסולת נוזלית מבתי הזיקוק .לאחר הקמת אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב ,ככל

שידוע לנו ,לא נקלטה יותר פסולת נוזלית רעילה ו/או סניטרית ,למעט שפכים מתעשיית

האבן והשיש שנקלטה עד שנת .1992-1993הבריכות כוסו באבן וסיד בעבר וייתכן ותכולתן

זלגה חלקית למדרונות המזרחיים והתפשטה על פני קרקע חולית.

בעת סגירת המטמנה כוסה אתר ההטמנה בשכבות חומר כיסוי ,ללא איטום וללא שאר

התשתיות הנדרשות לשיקום מלא של אתר הטמנה.

ב .ב .תמונת מצב – אתר רתמים נכון לנוב' : 2113

במחצית השנייה לחודש נוב' 2013הובא לידיעתנו כי באתר רתמים מתקיימות בעירות ועשן

רב נראה ממנו .בסיור שנעשה במקום ,התגלו בורות רבים המשתרעים על שטח נרחב על גבי

גוף הפסולת ובצדי גוף הפסולת .לצד בורות אלה נראו מערומי פסולת שנחפרה מגוף

הפסולת ,בורות אלה נוצרו ככל הנראה מפעילות של גנבי מתכות ה"נוברים" בגוף הפסולת

בחיפוש אחר חומרי גלם ברי מיחזור

למכירה כגון מתכות .היקף בורות אלה

גדול מאוד ומשתרע על יותר ממחצית

שטח האתר .מתוך מרבית מהבורות

הללו מיתמר עשן סמיך מאוד בצבע

לבן/אפור ובמקום מורגש ריח חריף

מאוד של פסולת נשרפת .הריח שהורגש

אופייני לאתר פסולת בו מתקיימת בערה

פנימית .במהלך הסיור הורגש קושי

בנשימה כתוצאה מהעשן הסמיך.

-3-

ג.

ג .בעירות באתר ההטמנה – רתמים.

בשנות פעילותו של האתר פעל אתר רתמים ללא תשתיות מתאימות ונחוצות כמקובל היום

באתרי פסולת מעורבת .בנוסף הוטמנו בו גם חומרים מסוכנים ופסולת תעשייתית .האתר

סגור מזה עשר שנים ,סגירתו של האתר נעשתה שלא באופן הנדרש מאתרי הטמנה .בעת

סגירת האתר הוא כוסה בשכבת כיסוי בלבד ללא תשתיות נוספות נדרשות בשיקום .לאופן

תפעול האתר ולאופן סגירתו השלכות רבות על המשך זיהום סביבתי מגוף הפסולת לאורך

שנים גם לאחר סגירתו .אחת ההשלכות לה אנו עדים בימים אלה היא היווצרות בעירות

בגוף הפסולת .אי שיקום האתר ,הווה אומר שלא הוסדרו בו השיפועים ,לא הודקה

הפסולת ,לא התבצעה בו שאיבת ביוגז ,לא נעשה בו איטום ,לא נשאבו ממנו תשטיפים ולא

התבצע שיקום נופי .כמו כן האתר אינו מגודר ומאפשר מעבר לכל אחד דרכו .אי ביצוע

פעולות אלה ,משאיר את האתר כמקור מפגע פעיל וכ"פצצת זמן מתקתקת" היכולה

להתפרץ בכל רגע ולהפוך למפגע גדול יותר בעל השלכות חמורות לסביבה ולבריאות

האוכלוסייה בהיקף האתר .היותו של אתר רתמים "פרוץ" משכה אליו גנבי מתכות שכל

עניינם למצוא מקורות הכנסה נוספים ורווחיים ,אשר לא בחלו בשום אמצעי וללא ידיעה

להשלכות מעשיהם חפרו בגוף הפסולת ובכך גרמו לליבוי בעירה באתר .בעירה זו יכולה

להוות גורם משמעותי לזיהום אוויר ולזיהום סביבתי .במקרים כאלו ישנה חשיבות גבוהה

באפיון הבעירה .באתרי הטמנה בעירות יכולות להיות על פני השטח (שטחיות) ו/או בעירות

פנימיות.

בעירות שטחיות :מתרחשות בשכבה עליונה ,שעדיין אינה דחוסה מספיק ונמצאת בעומקים

של בין 30-120ס"מ .בעירות אלה מתחזקות ע"י גז המתאן הנפלט על פני השטח וגורם

לבעירה להתפשט .בעירות אלה מאופיינות בטמפרטורות נמוכות ,פליטת עשן לבן סמיך

-4-

ותוצר שריפה לא מוגמר .העשן מכיל מרכיבים הגורמים לגירוי כמו חומצות אורגניות

ותרכובות אחרות .כאשר בעירות שטחיות כוללות שריפה של צמיגים או פלסטיקים,

הטמפרטורה באזור הבעירה תהיה גבוהה יותר .בעירות אלה נחשבות כבעירות הנגרמות

מכשלים תפעוליים ויכולה להיגרם גם מאי שמירה על התנהגות (עישון ,הכנסת פסולת

אסורה) ,מפעולות תחזוקה באזורים בהם המתאן בריכוזו הפציץ ,בעירות ספונטאניות

היכולות להיגרם ממפגש של חומרים שונים ,שריפות מכוונות ,חפירה בגוף הפסולת

והצתות.

בעירות פנימיות :בעירות אלה מתרחשות עמוק מתחת לפני השטח ועלולות לגרום לחללים

פנימיים ולשקיעות פני השטח .בעירות פנימיות עלולות לפלוט גזים דליקים ורעילים ( כגון

,) COולהזיק למערכות פנימיות בגוף ע"י שאיפת חומרים רעילים ,סינון דרך העור וגם

באופן שניוני דרך מוצרים חקלאיים שהיו חשופים .במצב של בעירות פנימיות תהליך פירוק

הפסולת הינו תהליך תרמי בסביבה דלה בחמצן .התהליך הינו איטי ומתרחש בטמפרטורות

נמוכות ,חימום הפסולת גורם לפליטת החומרים הנדיפים ממנה .הפליטות לסביבה עלולות

להכיל חומרים מסוכנים ואינן יכולות להיחשב כמטרד בלבד .פליטות אלה עלולות להכיל:

דיאוקסינים :הבעירה באתר יכולה להוות מקור עיקרי של פליטת מזהמים אורגניים(.)P0Ps

אדי בנזין וחומרים נדיפים :הבעירה הפנימית באתר עלולה לגרום לפליטת קוקטיל רעילשל גזים כמו Formaldehyde, HCN, H2S, Nitrogen Oxides :ועוד .הפסולת

הדחוסה משמשת כפילטר חלקיקים ולכן לא ניתן תמיד לראות את הפליטה מגוף הפסולת.

פליטות אלו מכילות חלקיקי פחמן שלא נשרף ,הנהפכים לפעילים וסופחים אליהם מזהמים

שונים .חלקיקים קטנים מאוד מסוגלים להישאר באוויר במשך מספר ימים ועלולים לחדור

בשאיפה למחזור הדם של בני האדם.

בעת סיורי באתר רתמים לפני כשנה ראיתי כי האתר היה כולו מכוסה בשכבת כיסוי עבה

(לא אטומה) ולא נראו כל עדויות לבעירה פנימית באתר (יחד עם זאת ישנן עדויות כי בעבר

היו באתר בעירות פנימיות) .כיום בעקבות הפעילות של "גנבי המתכות" ,האתר מרובה

בורות חפורים כמעט לכל אורכו ורוחבו וכן במדרונותיו .כאמור הסיבה הנפוצה ביותר

לבעירות פנימיות באתרי סילוק פסולת הינה עליה בכמות החמצן בתוך גוף הפסולת דבר,

הגורם לפעילות בקטריאלית מוגברת ולעליית הטמפרטורה (פרוק אירובי) .החפירות באתר

החדירו חמצן לגוף הפסולת ונוצרו "נקודות חמות" הבאות במגע עם מקבצי גז מתאן

והתוצאה היא בעירה .המאפיין בעירה זו היא בעירה איטית היכולה להמשך שבועות ואף

חודשים ועלולה ליצור הצטברות של תוצרי שריפה ולהוות סכנה בריאותית ובטיחותית.

-5-

בעירה פנימית באתר כזה יכולה להיות מאומתת על ידי:

עשן או ריח של בעירה עליה ברמת ה COעד מעל ppm1000 תוצרי שריפה בקידוחי ניטור -טמפ' מעל 77מעלות צלזיוס בסמוך לפני האתר.

השפעות בריאותיות של בעירות באתרי סילוק פסולת

עשן מבעירה במטמנה כולל ,בדרך כלל חומרים בעייתיים כמו תוצרי שריפה לא מושלמת

אשר עלול לגרום בעיות בנשימה .כמו בכל שריפה ,גם תוצרי בעירה במטמנה מכילים עשן

רעיל וגזים .הסכנה ורמת הרעילות מחשיפה זו תלויה במשך החשיפה ובסוג החומר הנשרף.

רמות ריכוז COבבעירות פנימיות עלולות להגיע עד לרמה של כ .50,000 ppm -רשויות

הבריאות האמריקניות* ( )OSHAמתירות חשיפה ל CO -ברמה של .50 ppmחשיפה

לעובד לרמה גבוהה יותר ,מוגבלת לשמונה שעות עבודה CO .מסוכן בנשימה מכיוון שהוא

מחליף את החמצן בדם ומונע מחלקים חיוניים בגוף ,כמו :לב ,ומוח לקבל את אספקת

החמצן הנדרשת לתפקודם .דבר ,העלול לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות.

בעיה נוספת בעת בעירה באתר סילוק פסולת ,הנה רמת הדיאוקסין .בעירות במטמנות

ובעירות בלתי מבוקרות של פסולת ביתית ,מהוות את המקור הגדול ביותר של דיאוקסין

בארה"ב .המונח "דיאוקסין" מתייחס לקבוצת תרכובות כימיות בעלי תכונות כימיות

וביולוגיות דומות הנפלטות לאוויר בתהליך שריפה.

ד .כבוי בעירות באתרי סילוק פסולת

לא ניתן להמליץ או להפנות לדרך ספציפית בה ניתן לגשת לכבוי בעירות באתרי סילוק

פסולת .דרכי הפעולה צריכות להבחן בכל מקרה לגופו ,בהתאם לסוג החומר הנשרף ,אופן

גרימת הבעירה ,עומק הבעירה ,אפיון האתר לרבות סוגי הפסולת שהוטמנו בו ,אופן תפעול

האתר בעת פעילותו ,תנאי מזג אוויר וכדומה .לאור זאת נושא הכיבוי צריך להיבחן על ידי

יועץ מקצועי ובעל ניסיון בכיבוי בעירות באתרי הטמנה ולהסתמך על סקר מקדים שיבוצע

באתר.

-6-

הנושאים העיקריים שיש לקחת בחשבון בזמן פעולות כיבוי:

רוח/מזג אוויר :רוח עלולה להגביר את סיכוני הבריאות לעוסקים בכיבוי וכן להשפיע על

התפשטות השריפה.

אספקת מים :השימוש במים לדיכוי בעירות באתרי סילוק פסולת הינו שנוי במחלוקת.

השימוש המתמשך בכמויות גדולות של מים עלול להחמיר את הבעירה על ידי תרומה

לתהליך הפירוק האירובי .בנוסף ,תוספת מים לאתר ,מייצרת תשטיפים נוספים ,אשר

עלולים לגרום ,באתרים ללא תשתיות תחתיות לזיהום מי תהום וקרקע .כמו כן ,עלולה

להיות בעיה של אספקת מים מקומית כאשר הכמות הזמינה אינה מספקת על מנת לכבות

בעירה כזו .ההחלטה על שימוש במים צריכה להישקל לאור המצב באזור הבעירה .לדיכוי

בעירות מקובל לשקול גם שימוש בקצף המכיל תרכובות אורגניות של חומרים פעילי שטח

המפחיתים את לחץ הפנים של המים ומאפשרים חדירה טובה יותר של מים לאזור הבעירה

ומעלה את יעילות הטיפול .סוג זה של קצף מכסה ומבודד חומרי דלק ומונע מהם להידלק.

בטיחות :בעירות ,בייחוד תת-קרקעיות ,עלולות לערער את מבנה האתר כך ,שיש חשש

להתמוטטות תחת משקל המפעילים ,אנשי כיבוי אש או כלים מכניים .חשש זה מחייב

להיערך לעבודה באזורים מוגבלים ,חפירות ולהיערך באמצעי הצלה נוספים בנוסף על

עבודות כבוי הבעירה.

דוגמאות לאמצעי בטיחות :מניעת כניסה למקום מאנשים שאינם נוטלים חלק בכיבוי,

רישום האנשים בכניסה וביציאה ,קשר עם כל העובדים באתר ,ציוד עזרה ראשונה באתר,

גידור סביב למקום הסכנה ,תדרוך בטיחות יומי ,וכדומה .יש לקחת בחשבון כי החשיפה

לתוצרי השריפה ולעשן הנפלט יחייבו שימוש בציוד הגנה אישי לצוותי הכבוי ולמפעילי

האתר המצויים באזור המסוכן .במקרים מסוימים ,יש לשקול את השימוש בציוד האישי

הבא :מסיכת גז ,כובע מגן ,אפוד בולט ,נעלי בטיחות ,כפפות ,משקפי מגן .סוג הציוד יקבע

בהתאם לתוצאות ניטור האוויר באזור הבעירה .יש להבטיח כי לא ייכנס אדם לאזור

הבעירה בלא שיקבע סוג הציוד המתאים

דרכי גישה וכשר תמרון של כלים וציוד כבד :גישה לפסולת המצויה מתחת לפני השטח או

הוצאתה אל מחוץ לאתר ,תחייב שימוש בכלים מכניים כבדים .במקרה בו הבעירה ערערה

את יציבות גוף הפסולת ,תנועת כלים כבדים עליו עלולה להיות מסוכנת .הקושי בתנועה אל

ובתוך האתר תלויה במיקומו ובמבנהו.

תכולת אתר סילוק הפסולת :טיפול בבעירות באתרים אשר מוטמנת בהם פסולת מסוכנת

עלול להיות קשה .אימות כיבוי הבעירה :על מנת לאמת כי אכן כובו הבעירות הפנימיות יש

לנטר את הגזים השונים בנקודות שונות ,רצוי מתחת לפני השטח .מיקום ועומק נקודות

הבדיקה יקבעו בהתאם למצב במקום .יש לנטר את הגזים הבאים :חמצן ,מתאן ופחמן חד-

-7-

חמצני .כמו-כן ,יש לבדוק טמפרטורות בנקודות הניטור.

* Landfill Fires, their magnitudee, characteristics and mitigation, Federal Emergency Management Agency

2002

U.S. Fire Administration, National Fire Data Center, May

לסיכום :

בשלב זה לא ניתן לקבוע האם הבעירות ברתמים הנן עמוקות בתוך גוף הפסולת או שהן

עדיין רדודות ומתרחשות בשכבות העליונות בלבד .יחד עם זאת ,ניתן לקבוע בוודאות כי

הימנעות מטיפול מהיר בבעירות אלה בשלב זה יגרום להתפשטותן לעומק האתר ולשוליו.

חשוב להבין כי מהירות הטיפול הנה קריטית .השתהות בטיפול תגרום להתפשטות הבעירה

ובכך לנזק סביבתי ובריאותי עצום ומתמשך .ככל שיעבור הזמן ולא יהיה טיפול בבעירות,

אופן הטיפול בהן יהיה מסובך ומורכב יותר ,לא כל שכן מדובר גם בחומרים מסוכנים,

בהתאם העלויות שידרשו על מנת להתגבר על הבעירות יהיו גבוהות בכמה סדרי גודל

(עשרות מיליוני שקלים).

כמו כן ,ישנה חשיבות גבוהה לביצוע כל השלבים המוצגים להלן ברצף ,שאם לא כן לא ניתן

יהיה להתגבר על המשך ההשפעות המזיקות מהאתר .ככל שיעבור הזמן ולא יהיה המשך

לשיקום האתר ,יאבד כל שלב שיבוצע מהרלוונטיות שלו והתקציב שיוקצע לשם ממונו ירד

לטמיון .סקר הבערות שיבוצע באתר יצביע על המצב באותו זמן של ביצוע הסקר ,אך

הבעירות המתרחשות באתר הן דינמיות ,משנות את אופיין ומיקומן לאורך זמן ,כך שכל

התמהמהות בביצוע הכיבוי לאחר ביצוע הסקר תייתר את הסקר עצמו ואת העלות שתושקע

בו .כמו כן אם לאח ר כיבוי הבעירות לא יבוצעו פעולות לשיקום מלא של האתר ,האתר

יישאר חשוף למקרים נוספים שיציתו את הבעירות מחדש.

השלבים הנדרשים לשיקום האתר הם:

.1

הכנת סקר בעירות

.2

הכנת תכנית הנדסית לכיבוי הבעירות.

.3

ביצוע כיבוי בעירות

.4

הכנת/השלמת סקר טרום שיקום

.5

הכנת/עדכון תכנית שיקום לאתר

.6

ביצוע שיקום ע"פ התכנית

.7

ניטור מתמשך.

-8-

במקביל לפעולות אלה במטמנה יש להכין ולבצע תכנית לשיקום/פינוי בריכות הפסולת

התעשייתית הסמוכות לאתר.

בנוסף חשוב לציין כי על הגופים האחראיים במקום לנקוט בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים

על מנת למנוע מאנשים לא מורשים להיכנס לשטח האתר כגון :גידור שילוט ושמירה

במקום.

26/11/2013

תאריך

-9-

תכנית לאומית לשיקום

אתרי פסולת לא פעילים

(אפריל )2010

(עדכון אפריל )2013

התכנית הוכנה על ידי:

נחום יהושע -אגף כלכלה ותקינה

עינת ברונשטיין -אגף לטיפול בפסולת מוצקה

בליווי של ועדת היגוי בינמשרדית "מנהלת

לשיקום אתרי פסולת".

1

חברי ועדת ההיגוי;

שם הנציג

משרד

תפקיד

גיל יניב (יו"ר הועדה)

(ליווה את פעילות הועדה עד

עזיבתו את המשרד)

המשרד להגנת הסביבה

סמנכ"ל בכיר לתשתיות

יוסי ענבר (יו"ר הועדה)

(עם עזיבתו של גיל יניב)

המשרד להגנת הסביבה

מנכ"ל המשרד

אילן נסים

המשרד להגנת הסביבה

ראש אגף לטיפול בפסולת מוצקה

עינת ברונשטיין

המשרד להגנת הסביבה

אגף לטיפול בפסולת מוצקה

שחר סולר/יואב צילנקר

המשרד להגנת הסביבה

אגף תכנון

ג'וש פדרסן

המשרד להגנת הסביבה

לשכה משפטית

נחום יהושוע

המשרד להגנת הסביבה

אגף כלכלה ותקינה

מילכה כרמל

השלטון המקומי

גמי ברזילי

השלטון המקומי

מנהל אגף איכות הסביבה

מיכל שינוול

משרד האוצר

אגף תקציבים

רותם רולף

משרד האוצר

אגף תקציבים

דוד דושן

מנהל מקרקעי ישראל

אגף תכנון

שרה אלחנני

רשות המים

מנהלת אגף איכות מים

דני גרינוולד

רשות המים

אגף איכות מים

דוד ויינברג

משרד הבריאות

אסף כהן

משרד הפנים

מנהל התכנון

2

תכן עניינים;

פרק

תקציר

רקע

פרק א'

עמוד

נושא

מטרות ויעדים

הקמת ועדה בינמשרדית לשיקום אתרי פסולת סגורים

5

6

7

7

פרק ב'

מפגעי אתרי פסולת סגורים ולא משוקמים

מפגעי איכות אוויר

בעירות

זיהום מים וקרקע

10

10

12

12

פרק ג'

נתוני האתרים הסגורים בישראל

רשימת אתרים ראשונית

נתונים כלליים

שנת סגירת אתרים

מפעילי אתרים

גודל אתרים -שטח ונפח

סוג הפסולת

הליכי שיקום

נתונים תכנוניים

נתוני פליטת מתאן

עלות שיקום

עלות כללית

13

13

15

15

16

17

17

18

19

21

22

24

פרק ד'

סיווג האתרים ודירוג על פי סדר עדיפות לשיקום

הקדמה

הליך קביעת סדר עדיפות לשיקום

שלב א – הליך לקביעת "דירוג סביבתי" של האתרים

קריטריונים סביבתיים מדדים חישוב תוצאות הדירוג הסביבתי סינון האתרים לרשימה סופיתשלב ב' – הליך לקביעת "דירוג משוקלל" על פי עלות תועלת למ"ק

של ב ג' -בדיקה פרטנית של אתרים סגורים

אתר כרמון אתר יותם אתר טייבה אתר מודיעין אתר כפר סבא (מעורבת) אתר לון אתר בקה אל גרבייה אתר הוד השרון אתר רתמים אתר חיפה אתר ראשון לציון סיכום שלב ג'אופן יישום התכנית

אחריות לשיקום

אופן תקצוב שיקום

אופן ביצוע שיקום

תכנית עבודה ולוחות זמנים

מסקנות והצעות לגבי אתרי הטמנה פעילים ושיקומם בעתיד

25

25

25

26

26

27

27

28

30

32

33

34

36

37

39

41

42

43

45

46

48

49

51

52

52

53

53

55

61

פרק ה'

3

טבלאות

טבלה מס'

נושא

עמוד

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

12

13

14

15

16

17

18

19

הרכב אופייני לגז מטמנות

רשימה ראשונית של אתרים

נתונים כלליים של האתרים

שנת הסגירה של האתרים ושנים שעברו מאז סגירתם

הלכי שיקום שבוצעו עד כה באתרים סגורים

תכניות לפיתוח מגורים באזורי האתרים וסמוך להם

תכניות פיוח שלא למגורים באזורי האתרים וסמוך להם

אתרים בהם כמות ייצור המתאן השנתית גבוהה

עלויות לשיקום ולפינוי האתרים

ששת האתרים בעלי עלות השיקום הגבוהה ביותר

עליות כלליות לשיקום אתרים

משקל קבוע לכל קריטריון סביבתי

מדדים לבחינת הפרמטרים הסביבתיים

"דירוג סביבתי" כולל ועל פי נושאים מרכזיים

אתרים לסינון מרשימת האתרים הסגורים

"דירוג משוקלל" של אתרי הפסולת הסגורים

הערכת לוח זמנים להליך שלבי השיקום

תכנית עבודה חלופה ראשונה

תכנית עבודה חלופה שנייה

12

13

15

16

18

19

20

21

22

23

24

26

27

28

31

32

54

57

59

תרשימים

עמוד

תרשים מס' נושא

1

2

3

4

5

6

שלבי ייצור ביוגז במטמנה

הליך לקביעת סדר עדיפות לשיקום

חישוב "דירוג סביבתי"

חישוב "דירוג משוקלל"

אופן ביצוע שיקום

תכנית עבודה כללית

11

25

27

32

53

55

נספח מס'

נושא

מיקום

1

דו"ח סופי שהוכן על ידי חברת תהל " :איסוף וניתוח נתונים ומידע מסמך

מצורף

לצרכי שיקום אתרי פסולת" .

קובץ

מודל לדירוג סביבתי של אתרים

מצורף

קובץ

טבלה סופית כוללת של דירוג האתרים

מצורף

מצורף

מפות האתרים

נספחים

2

3

4

4

תקציר

תכנית זו קבעה רשימה של אתרי פסולת מעורבת שאינם פעילים הנדרשים לשיקום .כמו כן קבעה התכנית את

סדר העדיפות לשיקום אתרים אלו .התכנית הוכנה על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה ולוותה בכל שלביה על

ידי ועדת היגוי בינמשרדית בשם "מנהלת לשיקום אתרי פסולת" .מטרות הכנת התכנית היו בעיקר למזער את

פוטנציאל הזיהום מאתרים אלו ולאפשר החזרת קרקעות שאינן זמינות היום לטובת הציבור .בשלב הראשון

נדרש לאסוף את כל המידע הרלוונטי על אתרים אלו .מידע זה נאסף בחלקו על ידי עובדי המשרד להגנת

הסביבה ובחלקו על ידי חברת תהל שערכה ,בנוסף לאיסוף החומר ,את עיבודו וריכזה את כל המידע הנדרש על

האתרים לרבות ,מידע על האתר עצמו ופעילותו בעבר ,מידע סטטוטורי על האתר וסביבתו ,הערכות על פליטות

המתאן מהאתרים והערכות לגבי עלויות אתרים אלו .המידע כולו אוגד לדו"ח מסכם בשם "איסוף וניתוח

נתונים ומידע לצרכי שיקום אתרי פסולת" ושמש כבסיס להכנת תכנית השיקום.

במסגרת התכנית נקבעו שלשים וחמישה אתרים הנדרשים בשיקום בניהם אתרים שנסגרו לפני 25עד חמש שנים

ועלות השיקום המוערכת שלהם נאמדת על כ ₪ 140,000לדונם .עלות השיקום הכוללת של כל שלושים וחמש

האתרים נאמדת ב שבע מאות שבעים מליון שקלים.

סדר העדיפות לשיקום נקבע על פי "דירוג הסביבתי" ,סדר האתרים מהאתר בעל הפונטנציאל הכי גבוה לזיהום

עד האתר בעל הפטנציאל הנמוך לשיקום.

על פי דירוג זה ,רשימת עשרת האתרים שיש לשקמם בשלב הראשון הם :מודיעין ,א.א.אשדוד ,חירייה ,ראשון

לציון ,דאלית אל כרמל ,רתמים ,רעננה ,כרמון ,הוד השרון ,חיפה.

הפרק האחרון של התכנית מתייחס לאופן היישום האפשרי ,ומציע דרכים לביצוע.

5

רקע

בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים החל הליך להסדרת הטמנת הפסולת בישראל .הליך זה כלל סגירת

אתרים בלתי מוסדרים רבים (כ 80אתרים עירוניים בינוניים וגדולים ומאות אתרים קטנים נוספים) .במקביל

לסגירת אתרים אלו נפתחו ו/או שודרגו אתרי סילוק פסולת העומדים כיום בסטנדרטים גבוהים וברמה

בינלאומית ,בתשתיות נדרשות ותפעול.

האתרים שנסגרו בהליך זה ,הופעלו ברובם על ידי הרשויות המקומיות ולרוב ללא תשתיות מתאימות ותוך כדי

גרימת מפגעים סביבתיים .רוב האתרים שנסגרו ממשיכים גם היום להיות מקור לזיהום סביבתי של מי התהום,

ע"י חלחול תשטיפים אל תת הקרקע ושל אוויר כתוצאה מביוגז המשתחרר אל האטמוספרה באופן בלתי מבוקר.

כמו כן בחלקם מהווים אתרים אלה סכנה בטיחותית ,בשל חוסר יציבותם.

לאחר סגירת רוב אתרים אלו הם נעזבו על ידי הרשויות ולא טופלו באופן היכול למנוע את המפגעים הסביבתיים

שהמשיכו להיפלט מהם .רובם של אתרים אלו פעלו בעבר ללא תוכניות מאושרות וללא תנאים ברישיון עסק

וברוב המקרים אף לא נשמרו או נגבו כספים עבור שיקום האתר מהמטמינים בהם .בנוסף ,עד עכשיו לא נמצע

מהרשויות המקומיות תקציב ייעודי לנושא שיקום האתרים.

עלויות השיקום של אתרים אלה גבוהות ונעות בין כ ₪ 50,000ל ₪ 260,000לדונם ( ₪ 140,000לדונם בממוצע).

6

פרק א'

מטרות ויעדים

מטרות התכנית:

.1מזעור פוטנציאל הזיהום והפגיעה הסביבתית מאתרי פסולת סגורים.

.2החזרת קרקעות שאינן זמינות היום לטובת הציבור.

יעדי התכנית:

.1בניית מאגר נתונים על כל האתרים הסגורים.

.2דירוג האתרים הסגורים ע"פ פוטנציאל הזיהום הנפלט מהם.

.3קביעת סדר עדיפות לשיקום האתרים.

.4קביעת אופן הטיפול וההסדרה.

.5קביעת לוחות זמנים לשיקום ותחזוקה לאחר השיקום

הקמת ועדה בינמשרדית לשיקום אתרי פסולת סגורים

אתרי הפסולת הסגורים נותרו בשטחים הפתוחים ללא כל טיפול מיוחד וללא התייחסות של אף גורם להשלכות

שיש ל"נטישתם" והשארתם בשטח ללא שיקום .השלכות אלה מיוחסות להיבטים סביבתיים ,כלכליים

וחברתיים (ראה פרק ב') המצריכים התייחסות של גופים שונים ומחייבים מציאת פתרונות כוללים תוך שילוב

כל ההיבטים להפיכת שטחים אלו מאזורים חסרי ערך המהוים מפגע ,לאזורים משוקמים היכולים להיות

מנוצלים כשטחים פתוחים שיוחזרו למאגר הקרקעות הזמין לטובת הציבור .מורכבות הנושא ומציאת פתרונות

כוללים הביאה להקמת ועדה בינמשרדית שכונתה בשם "מנהלת לשיקום אתרי פסולת".

מטרת הקמת הועדה הבינמשרדית:

.1שיתוף פעולה בין הגופים הרלוונטים למציאת פתרונות ישימים והוצאתם אל הפועל.

.2מציאת פתרון ודרכי טיפול מוסכמים על כל הגופים הרלוונטים.

.3ליווי הכנת התכנית הארצית כועדת היגוי ,תוך שימת דגש על הכללת כל ההיבטים הנוגעים לגופים השונים.

.4בניית מאגר הנתנים בשיתוף חברי הועדה.

.5מצי את מקורות מימון משותפים ומגוונים לביצוע פעילויות השיקום הנדרשות באתרים אלו (לא התבצעה

במסגרת תכנית זו).

7

הרכב הועדה הבינמשרדית:

המשרד להגנת הסביבה;

המשרד להגנת הסביבה אמון על שמירת הסביבה מפני השפעותיהם של מזהמים וזיהומים שונים .אתרים אלה

מהווים מקור גדול לזיהום סביבתי המשפיע ופוגע הן באיכות האוויר והן באיכות המים והקרקע ,זאת בנוסף

להשפעות חזותיות ובטיחותיות .השלכות סביבתיות אלו בעצם מנטרלות את השטחים בהם ממוקמים האתרים

וכן את השטחים הנמצאים בהיקפם .מטרת המשרד לדאוג לצמצום ההשלכות השליליות מאתרים אלו ,עד

ה באתם למצב בו יוכלו לשמש שוב בייעודם המקורי או לשמש לייעוד אחר שיוחלט וללא שיהוו סיכון בהמשך.

המשרד להגנת הסביבה רואה כחלק מתפקידו את הצורך לשקם אתרי פסולת אלו ולכן ראה לנכון לשלב את כל

הגורמים הרלוונטים בהקמת ועדה בינמשרדית וריכוזה הניהולי והמקצועי.

משרד האוצר;

שיקום אתרים יכול להיות להיות ישים רק במידה ויוקצו לפרוייקט זה תקציבים משמעותים היכולים להוביל

למציאות חדשה .בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהליך של שיקום אתר ,ישנה חשיבות גדולה של השתתפות

האוצר בהליך זה והבנת הבעיתיות הכרוכה בהשארת המצב בשטח ללא פתרון מחד וציפייה כי הרשויות

המקומיות ייפתרו את הבעיה בשטחם ללא סיוע מאידך .המטרה למצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר

להענקת תקציבי מדינה למטרה זו במהלך של בדיקת עלויות ,השקעות ורווחים אפשריים משיקום האתרים.

מנהל מקרקי ישראל;

רובם של האתרים הנדרשים לשיקום ממוקמים בקרקעות מדינה המנוהלות ע"י מנהל מקרקעי ישראל .מלבד

הנכונות הנדרשת מבעל הקרקע לדאוג ולשמור על משאבי הסביבה וערכי הקרקע ,שיקום האתרים בחלק

מהמקרים אף יכול להוות חלק משמעותי בהעלאת ערך הקרקע והשמשתה לפיתוח מניב או לשימוש ציבורי חיוני

המחייב מעורבות מלאה של מנהל מקרקעי ישראל בכל ההליך.

רשות המים;

אתרי הפסולת הנטושים אליהם מתייחסת תוכנית זו הם בעלי פוטניאל גדול לזיהום מים עיליים ומים תהום.

חלקם של האתרים ממוקמים באזורים המוגדרים כאזורים רגישים מבחינה הידרולוגית .השפעות אלה יכולות

להיות ארוכות טווח וברבים מהפעמים אף קשה להוכיח השפעות אלה אלא לאחר זמן רב .למרות שכבר אינם

ממשיכים לקלוט פסולת ,תרומתם של אתרים אלה לזיהום המים והקרקע עדיין יכולה להיות גדולה .רשות

המים האמונה על שמירת משאבי המים במדינה רואה את מניעת זיהום המים מאתרים אלו כפעילות חיונית

ולכן הנם שותפים חשובים בוועדה זו.

מנהל התכנון;

תכנית המוגשת על אזור אתר נטוש או בשטחים סמוכים לו חייבת להכיל כחלק מהתכנית או כתנאי לביצועה את

שיקום האתר בשטח או פינויו עד ניקוי השטח לחלוטין משאריות זיהום .עניין זה מגדיל את עלויות הפרוייקט

המיועד ולעיתים אף מנטרל את ביצועו הממשי בשל עלויות גבוהות מידי של השיקום .תמ"א 16מציינת מספר

אתרים המיועדים לשיקום ,אלה אתרים אשר בעבר היו מיועדים על פי התמ"א להטמנה אך הופעלו ללא

8

תשתיות ובאופן לקוי תוך גרימה למפגעים סביבתיים ,כך שבעקבות החלטת הממשלה ועם שידרוג העלאת הרף

בתשתיות נדרשות לאתרי הטמנה ,נסגרו אתרים אלה ויועדו לשיקום .אתרים רבים מתוך רשימת האתרים

הנדרשים לשיקום אינם מצויים בתמ"א 16ופעלו בעבר כמזבלות ,יחד עם זאת התמ"א מכילה את ההוראות

הנדרשות לשיקומם.

משרד הבריאות;

אתרי פסולת מהווים פוטנציאל לפגיעה וזיהום סביבתי היכול להשפיע גם על בריאות האדם ,לא כל שכן במצב

בו האתרים אינם מטופלים ,אינם מפוקחים ואינם משוקמים .הליך השיקום צריך להתבצע כך שבריאותו של

האדם הנמצא בקירבה לאתרים אלו יימצא בסדר עדיפות ראשון במעלה.

מרכז השלטון המקומי;

האתרים מצוים ברובם בתחום שיפוט של רשויות מקומיות ,רבים מהם אף הופעלו בעבר ע"י הרשות המקומית

ונסגרו וננטשו על ידן .ישנם מיקרים רבים בהם האתר הופעל ע"י רשות מקומית בשטחה ממוקם האתר ,אך נתן

שירותים למספר רשויות מקומיות נוספות גובולות .במיקרים אחרים אתר הופעל על ידי רשות מקומית שאינה

ריבונית בתחום השיפוט או שהפעלתו התבצעה על ידי איגוד ערים המשרת מספר רשויות מקומיות .אין ספק כי

לרשות המקומית ישנו חלק גדול באחריות לשיקום אתרים אלו והן חייבות לקחת חלק בהליך למציאת הפתרון

שיימצא לשיקומם של האתרים.

9

פרק ב'

מפגעי אתרי פסולת סגורים ולא משוקמים.

כללי

אתרי פסולת ובעיקר אתרי פסולת הקולטים פסולת מעורבת המכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים נדרשים

לפעול בהתאם לדרישות מחמירות הכוללות הנחיות להקמת תשתיות ,תפעול ,סגירה ושיקום .הנחיות אלה נוצרו

על מנת לצמצם ככל הניתן את המפגעים הסביבתיים היכולים להיגרם באופן טבעי מריכוז גבוה של פסולת

במקום אחד .במידה ואין הקפדה על הנחיות אלה יכולות להיות השלכות חמורות לסביבה ולבריאות התושבים

בהיקף האתר .האתרים בהם עוסקת תכנית זו ,פעלו ללא כל תשתיות הגנה סביבתיות ובתנאים מחמירים

שהשאירו חותם חמור בשטח והם עדיין מהווים מקורות זיהום פעילים הממשיכים בכל עת לשחרר גזים

מזהמים לאוויר ,ולהחדיר מזהמים אל תת הקרקע .זאת בנוסף להימצאותם לרוב בשטחים הפתוחים וחזותם

בשטח בולטת ופוגעת בנוף הטבעי.

מפגעי איכות אוויר

פליטת ביוגז (*חומר רקע מתוך דוח "מערכת מצאי פליטות לאוויר ממטמנות" DHVמשנת )2006

פליטות גזים ממטמנות לאוויר הסביבה הינן גורם משמעותי לאיכות הסביבה הן בהיבט של פליטת גז חממה

המתאן והן בהיבטים סביבתיים ותברואיים באזור המטמנה .בשני העשורים האחרונים התגבשה בעולם ההכרה

כי יש לנטר ,לבקר ועל פי צורך לצמצם פליטה זו בעיקר עם התגברות העניין במניעת ייצור גזי חממה.

הרכבה של הפסולת המעורבת (ביתית עירונית) ואופן הטמנתה משפיעים על התהליכים הפיזיים-כימיים-

ביולוגים המתרחשים בה .בתהליכי הפירוק ,הריקבון והתסיסה של הפסולת במטמנה ,נפלט לאוויר גז הנקרא גז

מטמנה (ביוגז) ובאנגלית – ( . Land Fill Gas )LFGקצב היווצרות הביוגז והרכבו משתנים בין היתר בהתאם

להרכב הפסולת המוטמנת וגיל המטמנה .הגזים CO2ו CH4המוגדרים יחדיו תחת השם הכללי -ביוגז ,שייכים

לקבוצת גזי החממה .גזי חממה הנם משפחת תרכובות כימיות גזיות הנמצאות באופן טבעי באטמוספרה .גזים

אלה בולעים קרינה תת-אדומה (קרינה תרמית) ואינם מאפשרים לה להיפלט אל החלל החיצון .באופן טבעי

ומאוזן גזים אלה הכרחיים בנוכחותם באטמוספרה היות והם שומרים על טמפרטורה המאפשרת חיים על פני

כדור הארץ .גז המתאן אפקטיבי בבליעת הקרינה (ולכן ביצירת אפקט החממה) פי 21מגז ה . CO2גם באתרים

סגורים כמו באתרים פעילים מתקיימת פליטה של ביוגז לאוויר הסביבה ,היות ותופעת ייצור הגז מפסולת

אורגנית מוטמנת מתרחשת במשך שנים רבות ויכולה להתקיים עשרות שנים.

שלבי היווצרות הביוגז במטמנות לאורך חיי המטמנה ,מפורטים להלן:

.1פירוק הפסולת ע"י חיידקים בתנאים אירוביים פולט חנקן ,חמצן ודו תחמוצת החנקן.

.2ירידה הדרגתית בתכולת החמצן מייצבת תנאים אנ-אירוביים .בתנאים אלה פירוק הפסולת מייצר בעיקר דו

תחמוצת הפחמן.

10

.3ריקבון מתקדם והמשך פירוק הפסולת מייצר בשלב זה מתאן .ריכוז החנקן בביוגז יורד לעומת עלייה בריכוז

המתאן.

.4קצב יצירת המתאן ,דו תחמוצת הפחמן והחנקן מתייצב .שלב זה ממשיך להתקיים גם לאחר סגירת

המטמנה.

אורך כל שלב והזמן הכולל ליצירת הביוגז שונה ממטמנה למטמנה ותלוי בהרכב הפסולת ואופן ניהול המטמנה.

תרשים מס' :1שלבי ייצור ביוגז במטמנה

הרכב גזי הפליטה ממטמנה

נהוג להעריך כי הרכב הביוגז הנו כ 95%-מתאן ו. CO2 -חמשת האחוזים הנותרים הנם חנקן וNMVOC -

) .)non methane volatile organic compoundsטבלה מס' 1מפרטת את ההרכב האופייני לגזים הנפלטים

ממטמנה .בכל אחד מארבעת השלבים המפורטים למעלה מתרחשת פליטה אינטנסיבית של מרכיב אחר בביוגז.

11

טבלה :1הרכב אופייני לגז מטמנות (ביוגז)

שם הגז

%נפח ביוגז

נוסחה כימית

מתאן

CH4

45-60

פחמן דו חמצני

CO2

40-60

חנקן

N2

2-5

חמצן

O2

0.1-1

סולפטים ,דו סולפידים

ומרקפטנים

SO4, R2S

0-1

אמוניה

NH3

0.1-1

מימן

H2

0-0.2

פחמן חד חמצני

CO

0-0.2

0.01-0.6

מרכיבי קורט

בעירות

באתרי פסולת יכולות להתרחש בעירות משני סוגים :בעירות על פני השטח (שטחיות) ובעירות פנימיות.

בעירות שטחיות :מתרחשות בשכבה עליונה ,שעדיין אינה דחוסה מספיק ונמצאת בעומקים של בין 30-120ס"מ.

בעירות אלה מתחזקות ע"י גז המתאן הנפלט על פני השטח וגורם לבעירה להתפשט .בעירות אלה מאופיינות

בטמפרטורות נמוכות ,פליטת עשן לבן סמיך ותוצר שריפה לא מוגמר .העשן מכיל מרכיבים הגורמים לגירוי כמו

חומצות אורגניות ותרכובות אחרות .כאשר בעירות שטחיות כוללות שריפה של צמיגים או פלסטיקים,

הטמפרטורה באזור הבעירה תהיה גבוהה יותר .בעירות אלה נחשבות כבעירות הנגרמות מכשלים תפעוליים

ויכולה להיגרם מליקויים בתפעול מערכת איסוף הביוגז ,אי שמירה על התנהגות (עישון ,הכנסת פסולת אסורה),

פעולות תחזוקה באזורים בהם המתאן בריכוזו הפציץ ,בעירות ספונטאניות היכולות להיגרם ממפגש של

חומרים שונים ,שריפות מכוונות והצתות.

בעירות פנימיות :מתרחשות עמוק מתחת לפני השטח .עלולות לגרום לחללים פנימיים ולשקיעות פני השטח.

בעירות פנימיות עלולות לפלוט גזים דליקים ורעילות ( כגון ,)COולהזיק למערכות פנימיות .הסיבה העיקרית

להיווצרותן של בעירות פנימיות היא עליה בכמות החמצן בתוך גוף הפסולת ,דבר הגורם לפעילות בקטריאלית

מוגברת ולעליית הטמפרטורה (פירוק אירובי) .בעירה פנימית נמשכת שבועות ואף חודשים ארוכים.

זיהום מים וקרקע

אתרי הפסולת הסגורים ממוקמים לרוב על אזורי ההזנה של מקורות המים העיקריים בישראל ,אקוויפר החוף

ואקוויפר ההר .תשטיפי הפסולת מכילים תמיסה של חומרים שונים המצויים בפסולת האורגנית .באין תשתיות

איטום התשטיפים מחלחלים כלפי מטה אל הקרקע ועלולים להגיע את מי התהום או לחלחל לצדדים ולהגיע אל

מים עיליים הזורמים בסמוך לאתר.

מי הגשמים מאיצים את היווצרות התשטיפים באתר ולכן ישנה חשיבות גבוהה בסגירת האתר ואיטום פני

השטח על מנת למנוע ממי הגשמים לחדור אל האתר.

12

פרק ג'

נתוני האתרים הסגורים בישראל

על מנת לעסוק בנושא האתרים הסגורים ולקבוע בהמשך את סדר העדיפות לשיקומם ,התברר הצורך בהקמת

מאגר מידע מקיף על כל אתר ואתר .מאגר זה הוכן בחלקו על ידי נתונים שנמצאו במשרד להגנת הסביבה וחלקו

נאסף או הוערך על ידי חברת תהל שנבחרה במכרז לביצוע משימה זו .הנתונים שנאספו ,הוערכו או נותחו על כל

אתר ואתר כוללים :נתונים כלליים ,נתונים תכנוניים ,הערכת פליטות הביוגז מכל אתר ואתר והערכת עלויות

השיקום של כל אתר .את המידע המפורט על כל אתר ואתר ניתן לראות בדו"ח הסופי שהוגש על ידי חברת תהל

וצורף לתכנית זו כנספח מספר . 1

רשימת האתרים הראשונית;

בתחילה התגבשה רשימת אתרים ראשונית שכללה חמישים ושלשה אתרים .רשימה זו התגבשה על ידי ידע

קודם שהיה במשרד ובמחוזות השונים ועל ידי בדיקת המצב הקיים של אתרים אלו בשטח.

מאוחר יותר התבצע הליך של סינון האתרים על מנת להתייחס לאתרים העקריים הנדרשים לשיקום ובעלי

פוטנציאל גבוה יותר לזיהום סביבתי.

טבלה מס' :2הרשימה הראשונית כוללת את האתרים הבאים:

מספר

שם אתר

שטח שיפוט

מפעיל

1

א.ה.שחורת

אילת

עיריית אילת

2

א.א.אשדוד

אשדוד

א.א.החברה

ישראלית לטיפול בפסולת

3

אשקלון ברנע

אשקלון

עיריית אשקלון

4

יותם

אילת

עיריית אילת

5

לון

באר שבע

6

דימונה

דימונה

עיריית באר שבע,

מ.א.בני שמעון

עיריית דימונה

7

כרמון

מ.א.שפיר

איגוד ערים שפיר

8

מצפה רמון

מצפה רמון

מועצה מקומית מצפה רמון

9

ערד

ערד

עיריית ערד

10

תל שבע

תל שבע

מועצה מקומית תל שבע

11

תמר נחל משמר

מ.א.תמר

מ.א.תמר

12

בקה אל גרביה

בקרה אל גרביה

13

דלית אל כרמל

דאלית אל כרמל

מועצה מקומית

בקה אל גרבייה

מועצה מקומית עיר כרמל

14

חדרה

חדרה

שושני יצחק

15

חיפה

חיפה

עיריית חיפה

16

כפר קרע

מ.א.מנשה

לא ידוע

17

עופר

חוף הכרמל

מ.א.חוף הכרמל

18

עין אל נאבי

אום אל פאחם

עיריית אום אל פאחם

19

ערערה

ערערה

לא ידוע

20

קרית אתא

קרית אתא

עיריית קריית אתא

21

הוד השרון

הוד השרון

עיריית הוד השרון

13

22

טובלן

בקעת הירדן

תמת אמניר

23

טייבה

טייבה

חברת כח ועיריית טייבה

24

טירה

טירה

חברת שפיה

25

כפר סבא (מעורבת)

כפר סבא

עיריית כפר סבא

26

כפר סבא (תעשייתי)

כפר סבא

עיריית כפר סבא

27

מודיעין

חבל מודיעין

איגו ערים איילון

28

נתניה

נתניה

עיריית נתניה

29

פתח תיקווה (סגולה)

פתח תיקווה

30

פתח תיקווה (תעשייתי)

פתח תיקווה

משנת 1978עיריית

פתח תיקווה .לפני לא ידוע.

משנת 1978עיריית

פתח תיקווה .לפני לא ידוע

31

ראש העין

ראש העין

לא ידוע

32

ראשון לציון

ראשון לציון

33

רעננה

חוף השרון

תא צפוני :עיריית ראשל"צ ,תא

דרומי :ממ"י

מ.א.חוף השרון

34

רתמים

מ.א.חבל יבנה

איגוד ערים דרום יהודה

35

תל מונד

תל מונד

לא ידוע

36

אכסאל

אכסאל

אין

37

בית שאן (יונתן)

בית שאן

עיריית בית שאן

38

זרזיר (תל חציר)

עמק יזראל

מ.א.עמק יזרעאל

39

יפיע

יפיע

מ.מ.יפיע

40

כפר גדעון (בלפוריה)

מ.א.עמק יזרעאל

מ.א.עמק יזרעאל

41

כרמיאל

כרמיאל

עיריית כרמיאל

42

נעמן

מטה אשר

43

עכו (תל ננפוליון)

עכו

עד שנת 1939האתר היה

ללא בעלים ומשנת 1964או

1966נוהל ע"י חברת

קומפוסט .2000

עיריית עכו

44

פורייה

עמק הירדן

45

קרית שמונה (גיבור)

קריית שמונה

חברת אמניר .בעבר ע"י

מחצבות כינרת

עיריית קריית שמונה

46

שניר

גליל עליון

מ.א.גליל עליון

47

תל תאומים

מ.א.בקעת בית שאן

מ.א.בקעת בית שאן

48

בת ים

עיריית בת ים

עיריית בת ים

49

הרצליה דרום

הרצלייה

עיריית הרצליה

50

הרצליה הילס

הרצלייה

עיריית הרצלייה

51

חולון

עיריית חולון

עיריית חולון

52

חירייה

שטח גלילי

53

רמת השרון

רמת השרון

בין השנים 1964-1998

דשנים אורגנים .כיום מנוהל

על ידי איגוד ערים דו

לתברואה וסילוק אשפה

עיריית רמת השרון

14

נתונים כלליים;

לגבי כל אתר ואתר נאספו הנתונים הכלליים הבאים ,נתונים אלה נאספו ממידע שהיה במשרד להגנת הסביבה,

רשות המים ,משרד הפנים ורשויות מקומיות .נתונים אלה מאוגדים בנספח מספר 1בטבלה המצורפת לנספח זה.

טבלה מס' :3נתונים כלליים

נתונים פיסיים ומנהליים

נתונים בעת הפעלת האתר

שם האתר

אופי חומר כיסוי

נתונים על מצב השיקום של

האתר

בעיית יציבות מדרונות

סוג הפסולת המוטמנת

שריפות בהפעלת האתר

קיום בעירות פנימיות

נקודת ציון מרכזית

טיפול בתשטיפים

אטום עילי

גוש וחלקה

תשתיות איטום

טיפול בתשטיפים

שנת פתיחה

טיפול במי תהום

שנת סגירה

טיפול בביוגז

גורם שהפעיל

הישוב הקרוב ביותר

תחום השיפוט

מקור הפסולת העיקרי

שטח האתר

עובי הפסולת

נפח הפסולת

גובה מעל פני הקרקע

סקרים ותסקירים

פירוט נתונים עיקריים:

שנת סגירה

בין האתרים הסגורים ישנם כאלה שנסגרו בעשור האחרון ויש כאלה שנסגרו לפני 20-24שנים .נתון זה חשוב

מאוד ויכול להצביע על אופן ההשפעה הסביבתית של האתר כיום .ככל שהזמן שעבר מסגירת האתר קצר יותר,

האתר נמצא בשלב המזיק ביותר והשפעתו על הסביבה גדולה ונכונה לשנים רבות נוספות .ככל שעובר הזמן

השפעתו המיידית של האתר הולכת ופוחתת ,אך לאורך השנים ששהה ללא שיקום ,הווה מקור פוטנציאלי

לזיהום סביבתי לאורך זמן .בנוסף ככל שעבר זמן מסגירת האתר ולא נידרש ע"י המדינה שיקומו ,תתקשה

המדינה לדרוש שיקומו בימים אלו.

15

טבלה מס' :4שנת הסגירה של האתרים ושנים שעברו מאז סגירתם (שנת יחס :)2010

שנת סגירה

2005

שמות האתרים

אשקלון ברנע ,כפר גדעון ,בית שאן

זמן מסגירת האתר

8

2004

א.א.אשדוד ,לון ,פורייה ,תל תאומים ,עכו

9

2003

ראשון לציון ,רתמים ,קריית שמונה ,טובלן ,ערד ,תמר

10

2001

מודיעין

12

2000

חיפה

13

1999

טייבה ,כפר קרע ,נתניה

14

1998

חירייה ,כרמון ,עופר ,א.ת.שחורת ,תל מונד ,דימונה,

15

קרית אתא ,יותם ,ערערה

1997

דלית אל כרמל ,ראש העין ,בקה אל גרבייה

16

1995

רעננה ,זרזיר ,חדרה ,הרצלייה הילס ,נעמן ,טירה,

מצפה רמון ,כפר סבא(מעורבת).

18

1994

פתח תיקווה (סגולה)

19

1992

הוד השרון

21

1991

רמת השרון

22

1990

בת ים

23

1989

כרמיאל

24

1988

פתח תיקווה (תעשייתי) ,כפר סבא (תעשייתי)

25

1985

חולון

25

מפעילי האתרים

ברוב המקרים הרשויות המקומיות הן אלה שהפעילו את אתרי הפסולת .מתוך חמישים ושלשה אתרים שנבדקו

בתכנית זו כשלושים ושישה אתרים הופעלו ע"י רשות מקומית ,ארבעה אתרים הופעלו ע"י איגוד ערים וחמישה

אתרים הופעלו ע"י גורם פרטי .ישנם אתרים שלא ידוע מי הפעיל אותם.

מתוך האתרים שהופעלו ע"י רשויות מקומיות ישנם שלשה מצבים:

.1אתר בו מקור הפסולת של הרשות המפעילה בלבד :ארבעים ושניים אתרים.

.2אתר בו מקור הפסולת ממספר רשויות מקומיות בנוסף לרשות המפעילה :שבעה אתרים – תל שבע ,דאלית

אל כרמל ,כרמון ,מודיעין ,רתמים ,טובלן ,חירייה.

.3אתר הנמצא בשטח רשות אחת ,אך מופעל ע"י רשות אחרת :אחד – רעננה (אתר ששירת את עיריית רעננה

ונמצא בתחום שיפוט של מועצה אזורית חוף השרון).

ברוב המקרים שלעיל ובעיקר באלו ששירתו מספר רשויות ,הרשויות המקומיות מתנערות מאחריותן על זיהום

הסביבה כתוצאה מהפעלת האתר באופן לקוי וללא תשתיות מתאימות.

16

שטח ונפח האתרים

שטח האתרים

שלושים וחמישה האתרים שהושארו ברשימה לאחר סינון (ראה פרק ד') משתרעים יחד על שטח של כ 4,495

דונם .בניהם ששת האתרים ששטחם הוא הגדול ביותר הם:

.1רתמים – 502דונם

.2דימונה – 500דונם

.3ברנע (אשקלון) – 400דונם

.4חירייה – 381-51דונם

.5חיפה ,א.א.אשדוד – 250דונם

.6ראשון לציון – 217דונם.

ארבעת האתרים הקטנים בשטחם הם:

.1בקה אל גרבייה – 13דונם

.2רמת השרון – 17דונם

.3עופר – 17.94דונם

.4ערערה – 20דונם

נפח האתרים

נפחם הכולל של שלשים וחמישה האתרים ברשימה הסופית מגיע יחד ל כ 54,449,200מ"ק.

ששת האתרים בעלי הנפח הגדול ביותר הם:

.1חירייה – 16,200,000מ"ק

.2חיפה – 4,500,000מ"ק

.3רתמים – 3,300,000מ"ק

.4מודיעין – 3,300,000מ"ק

.5ראשון לציון – 2,474,800מ"ק

.6נתניה – 2,225,000מ"ק

ארבעת האתרים הקטנים בנפחם הם:

.1כרמיאל – 150,000מ"ק

.2קריית אתא – 170,000מ"ק

.3הרצליה דרום – 180,000מ"ק

.4ערערה – 200,000מ"ק

17

סוג הפסולת באתרים:

מתוך כל האתרים,

-

3אתר בו הוטמנה פסולת תעשייתית מזוהמת (רתמים ,נתניה ,חיפה)

-

19אתרים לפסולת מעורבת בלבד

-

22אתרים לפסולת מעורבת +פסולת יבשה

-

12אתרים הם אתרים לפסולת יבשה בלבד.

הליכי שיקום (תכנון ו/או ביצוע):

ישנם מספר אתרים סגורים שלגביהם נעשו הליכים חלקיים לשיקום ,חלקם נמצאים בשלב התכנון וחלקם

בשלבי ביצוע שונים .מתוך אלה שבוצעו לגביהם הליכי שיקום בפועל ברוב המקרים הליכים אלו לא בוצעו באופן

מלא ואף אחד מהם לא מבצע היום מעקב וניטור לאחר השיקום.

טבלה מס' :5הליכי שיקום באתרים

שם האתר

הליך לשיקום שהתבצע

הערות

א.א.אשדוד

נמצא בהליך הכנת סקר בעירות ע"י

מנהל מקרקעי ישראל

אשקלון (ברנע)

בשנת 2007הוכן סקר שדה

לקראת שיקום סופי

בשנת 2000הצעה לתכנון שיקום

האתר

– 2002סקר שדה +בחינת

חלופות שיקום

2003הצעה למפרט שיקום

– 1999תכנית לשיקום האתר

– 2001סקר לפני שיקום וכיבוי

בעירות

2002תכנית לטיפול בבעירות

2003כיבוי בעירות ביצוע.

האתר כוסה באפר פחם מהודק +

שכבת ניקוז ובד גיאוטכני.

הסדרה חלקי במדרון צפוני 2003

במסגרת של הליך אכיפה

על המנהל ,הם נדרשים

לכל השלבים עד שיקום מלא.

הוכן על ידי אפיק הנדסה

יותם

דימונה

כרמון

חדרה (שושני)

חיפה

כפר קרע

עופר

הוד השרון

טייבה

הוכן על ידי תהל

אפיק הנדסה

א.א.מהנדסים

לאחר כיבוי הבעירות החלו

חפירות פיראטיות

באתר להוצאת ברזל בעירות

חזרו.

אין מעקב לאחר הסגירה

בימים אלה מתגבשת תכנית

שיקם עקרונית לכל האתר

ותכנית שיקום לחלקו המזרחי

במסגרת הסדרת הצומת על

ידי חברת יפה נוף.

כיסוי בעודפי עפר מכביש ( 6מכסה באופן

חלקי כ 500קו"ב מהפסולת) 7מטר עודפי

עפר .ממערב ישנן שאריות של האתר

המכוסות בכ 2מ' עודפי עפר

כיסוי של 50ס"מ חרסית בשנת 2005

(לא איטום).

2006סקר גיאוסביבתי רב תחומי באתר

סילוק פסולת "הוד השרון"

2001סקר שדה

הגישו בקשה לCDM

2002תכנית שיקום

18

לטיפול ע"י החדרת

אוויר () mundus air

כפר סבא (מעורבת)

בוצע :יש איטום בחרסית ללא הידוק

ובקרה ,תא אחד אינו אטום כלל.

שיקום האתר – בוצע הסדרת שיפועים

איטום ,הונחה מערכת שאיבת ביוגז.

פיילוט לפינוי 2004

פתח תיקווה סגולה

תכנית שיקום

רתמים

שיקום חלקי של חלקו הדרום מזרחי

בעקבות עבודות רכבת ישראל.

תכנית שיקום בהליך סטטוטורי.

בית שאן

התבצע כיבוי בעירות וכיסוי בעודפי עפר

בית זרזיר (תל חציר)

התבצע :הסדרת שיפועים ,איטום,

תעלה היקפית.

כפר גדעון

בוצע :כיבוי בעירות

כרמיאל

בוצע :פינוי רצועה של האתר וכיסוי כל

האתר.

בוצע שיקום חלקי בצדו האחד של

האתר כולל כיבוי בעירות ואיטום.

הוכנה תכנית לשיקום 2004

פורייה

שיקום של האתר

נדרש מעקב וניטור

תל תאומים

שיקום של האתר

נדרש מעקב וניטור

בת ים

תכנון לשיקום במסגרת תכנית בי410/

הרצליה הילס

תכנון לשיקום במסגרת תכנית הר1903/

"שער הרצליה"

תכנית שיקום

נתניה

נעמן

עכו

חירייה

אין טיפול בגז ,אין מעקב

וניטור שוטף.

א.י.ג.ל .יועצים

אין שאיבת תשטיפים ,אין

טיפול בביוגז ,אין מעקב

וניטור מלא.

נתונים תכנוניים

הממצאים שנאספו על ידי חברת תהל בהיבט התכנוני מציגים נתונים תכנוניים בשטח האתר וקילומטר מסביבו.

הנתונים לגבי כל אתר ואתר מופיעים בנספח נספח מס' 1וכוללים:

.1זכויות בקרקע ,בעלויות בקרקע (מדינה/פרטי) בקילומטר סביב האתר.

.2יעוד הקרקע על פי תכניות ארציות ומחוזיות

.3יעוד הקרקע על פי תכניות מקומיות (מספר התכנית ,ייעוד על פי תוכנית והשלב התכנוני נכון להיום).

להלן יוצגו נתונים לגבי אתרים בהם או בסמוך אליהם ישנן תכניות פיתוח (מגורים ,מסחר ,תעשייה וכדומה).

חלק מתוכניות אלה מיו שמות בשטח וחלקן עדיין לא יושמו .את נתוני הבעלויות על הקרקע באתר וקילומטר

סביבו ניתן לראות בנספח מספר .1האתרים המוצגים להלן הם מתוך שלושים וחמשת האתרים הסופיים לאחר

סינון.

טבלה מס' :6פיתוח למגורים:

שם אתר

אשקלון ברנע

לון

מיקום

באתר/סמוך לאתר

דרומית וצפונית

לאתר

באתר

מס' תכנית

101/02/4

תבע המבואה

שנת אישור ביצוע

ייעוד

על פי תכנית

שכונות מגורים דרומית וצפונית 1974

לאתר

מגורים ,מסחר ,מוסדות ציבור ,טרם

19

לא בוצעה

המערבית

דימונה

מערבית לדימונה

דימונה

עופר

ערערה

12/107/03/25

2/114/03/27

חכ 156/ד'

בשוליים דרומיים של

האתר

ענ124/

באתר

קרית אתא

ממזרח לאתר

(100מ')

סמוך לאתר

טב4/560/2000/

טייבה

מערבית לאתר

טב2505/

טירה

מערבית לאתר

(400מ')

מזרחית לאתר

(240מ')

טר/במ3003/

טייבה

נתניה

נתניה

2/47/32

נת 620/תכנית

חזית הים

הדרומית

נת/600/א13/

פת16/2004/

פתח תיקווה

(תעשייתי)

באתר

ראשון לציון

מצפון לאתר (250מ') רצ170/

בת ים

באתר

חולון

באתר

בי 410/דרום

מערב בת ים

ח500/

חולון

מצפון לאתר

ח3/ 300/א

רמת השרון

באתר

רש800/

גן זיאולוגי ,מתקנים הנדסיים,

קאנטרי קלאב

תכנון לשכונת מגורים ,חניות

ושצ"פ.

ייעוד שטחים לבתי מגורים 1-4

קומות ,שטחים לבניני ציבור,

כביש מס' 21מדרום ומזרחית

לאתר

תכנית מתאר עופר –

מגורים כפריים

מגורים ,שצ"פ ,דרכים

אושרה

1985

לא בוצעה

1986

לא בוצעה

2002

לא בוצעה

1996

2004

שכונת מגורים קיימת במרחק

100מ' מהאתר -שכונת גבעת רם

מגורים קיימים צמודים לאתר 1992

מגורים שצ"פ ודרכים מערבית

לאתר

הרחבה למגורים (קיימת)

בוצעה

בוצעה

1996

1997

שטח האתר מיועד לשצ"פ,

שטחי מלונאות ,מרכז עסקים

ומגורים במרחק 240מ' צפון

מזרחית לאתר ודרום מזרחית

שכונת עיר ימים

בין חוף גולדמיץ לשמורת פולג1994 ,

מלונאות ,ומזרחה מסחר,

מגורים ורצועת כביש

שצ"פ ,מבני ציבור ,רכבת ,מגורים 2007

בוצעה

הוכנה

ב2004

טרם אושרה

מבני ציבור ומגורים – שכונת

נווה נוף (קיימת?)

מגורים ,מלונאות ,מסחר ,

מבנה ציבור ושצ"פ

שכונת מגורים

לא בוצעה

1967

בוצעה

מאושרת

לא בוצעה

לא מאושרת

2002

שכונת מגורים נאות שושנים

ונווה רמז

יח"ד למגורים ,מסחר ,משרדים2004 ,

לא בוצעה

טבלה מס' :7פיתוח שלא למגורים:

שם אתר

מס' תכנית

פתח תיקווה

(סגולה)

ראשון לציון

מיקום

באתר/סמוך לאתר

באתר

פת/מק/200/יג

באתר

רצ1/110/

ראשון לציון

באתר

כרמיאל

באתר

מק/בר1/2371/

כרמיאל

ממערב לאתר

1/18/11

הרצליה דרום

באתר

הר1934/

ייעוד

על פי תכנית

תכנית פיתוח כחלק מפארק

שנת אישור ביצוע

2008

מגרש הדרכה לנהגים לנהיגה

מונעת (ושיקום מטמנת ראשון

לציון)

טרם

הופקדה

הקמת דיפו של רכבת ישראל

בחלק הדרומי של האתר

בית עלמין על חלקו הצפוני של

האתר (קיים) .האתר הווה

בעיה בהרחבת בית העלמין

בוצע ע"י פינוי חלק מהאתר.

שטח לתעשייה של כרמיאל

(קיים)

אזור לתעסוקה ושטחי

ציבו רבין מחלף הסירה

ומחלף גלילות

תכנון

ראשוני

2002

בוצעה

1981

בוצעה

2008

לא בוצעה

20

הליך

האישור

בעייתי בשל

האתר

הרצליה הילס

שטח לתעסוקה ושטחים לצרכי

ציבור(כולל פינוי הפסולת)

אזור תעשייה א' ב' ג'

1996

חולון

מדרום לאתר

ח ,456/ח455/

שטחי תעשייה

2009 ,2007

חירייה

באתר וסביבו

תג"פ 596

פארק איילון

2006

חולון

הר" 1903/שער

באתר

הרצליה"

מצפון וממערב לאתר ח /1/4/א'

2008

לא בוצעה

הרשימות שהוצגו לעיל כללו תכניות פיתוח למגורים ושלא למגורים המאושרות באזור האתרים וסמוך להם.

מתוך 28תכניות הפיתוח 18הן תכניות למגורים ו 10הן תכניות שלא למגורים .מתוך 28התכניות 9תכניות

עדיין לא בוצעו .מתוך התכניות שלא בוצעו 7הן תכניות למגורים .השאלה המיידית העולה היא האם הימצאותו

של אתר פסולת סגור היא זו המונעת ומעכבת את ביצוע התכניות האלו או שיש גורמים אחרים ו/או נוספים

המונעים את יישום התכניות?

נתוני פליטות מתאן

חברת תהל ביצעה הערכות של פוטנציאל ייצור המתאן לכל אתר ואתר .לצורך הערכה זו נעשה שימוש על ידם

במודל IPCC 2006 Guidelines for National Greenhouse Gas Inventories :מודל זה משמש את

מנגנוני האו"ם ,בין היתר ,בתהליכי הסחר בגזי חממה.

גז המתאן הינו תוצר של פירוק חומר אורגני בתנאים אנאירוביים באתר .אחוז המתאן מכלל הביוגז המיוצר

מהאתר ,כמות הפסו לת והרכבה וקבוע הדעיכה של ייצור הגז ,הנם פרמטרים עיקריים לחישוב המודל לכמות

המתאן הנפלטת ממטנה .פרמטרים אלו ונוספים הוו את הנחות קלט המודל שהותאמו עבור כל מטמנה בנפרד

כמפורט בדו"ח של חברת תהל -בנספח מס' 1

ייצור אנרגיה:

-

לייצור של מגאווט אחד נדרש 0.267טון מתאן/שעה (מנתוני ספק הגנרטור ומנתונים בשטח).

-

פקטור יעילות גנרטור – 0.75

-

שעות עבודה של גנרטור 7000שעות בשנה

-

צפיפות המתאן היא 0.717ק"ג /מ"ק.

-

סף כדאיות כלכלית לייצור אנרגיה :לייצור מגאווט אחד – 2,500טון בשנה למשך 6שנים לפחות.

תוצאת הערכות פוטנציאל ייצור הביוגז מהאתרים הסגורים מצבעיות על כך כי ברוב האתרים הסגורים כמות

המתאן הצפויה להיפלט נמוכה .כמות המתאן הנפלטת מהאתרים מחייבת טיפול ,אך ברוב האתרים אין כדאיות

לייצור אנרגיה או סחר ב CDMבמבנה הנוכחי.

האתרים היחידים בהם ניכרת כדאיות מובהקת לייצור מתאן הם :רתמים וחירייה.

טבלה מס' :8האתרים בהם כמות ייצור המתאן השנתית עומדת היום על יותר מ 2,500טון לשנה הם:

שם האתר

טון מתאן בשנת 2009

רתמים

7,905

חירייה

6,800

21

מודיעין

3,627

ראשון לציון

3,410

חיפה

2,914

רק בשני האתרים רתמים וחירייה צפוי כי במשך שש השנים הבאות יימשך ייצור מתאן בערכים של למעלה

מ 2,500טון/מתאן/שנה .פוטנציאל הפקת האנרגיה מכמות זו הנו בטווח של( 1-3MWh :תקופת ניצול בין 3ל16

שנים).

סך כל האתרים הסגורים פולטים לאטמוספרה בשנת 44,416 2009טון מתאן.

עלויות שיקום

חברת תהל ביצעה הערכות של עלויות שיקום לכל האתרים הסגורים .נציג החברה התבסס להערכת האומדן

בשלשה אלמנטים מרכזיים:

.1הנחיות המשרד להגנת הסביבה לשיקום וסגירה של אתרי פסולת .הנחיות אלו מתייחסות למספר נושאים

לרבות ,סקר שדה ותכנון מפורט ,מערך איטום עילי ,הסדרת נגר עילי ,ייצוב מדרונות האתר ,טיפול

בתשטיפים ,טיפול בביוגז ,כיבוי בעירות פנימיות ,ניטור ותחזוקה שוטפים.

.2מספר הנחות יסוד:

-

יישור השטח והסדרת המדרונות יצריך כמות עבודות עפר בעובי של 1מ' על פני כל שטח האתר.

-

תשטיפים יטופלו ע"י קידוחי שאיבה ובריכה של 3,000מ"ק.

-

שאיבת ביוגז תעשה ע"י קידוח של 2-10דונם בהתאם לנתוני האתר

-

הטיפול בביוגז – באמצעות לפיד סגור

-

משך ניטור ובקרה לחמש שנים אחרי עבודות השיקום

.3ניסיון מצטבר בתחום.

תהל ביצעו את הערכת העלויות בעזרת בסיס נתונים שנאסף מכל אתר ואתר ובהסתמך על מחירי שוק רלוונטים

וסיורי שטח במספר אתרים מרכזיים ברשימת האתרים לשיקום .האומדנים הינם כלליים ומיועדים לצורך

קבלת החלטות בלבד .לקבלת אומדנים מדויקים יש לבצע תכנון מפורט לכל אתר ואתר.

להלן עלויות השיקום לשלושים וחמשת האתרים הסופיים*:

העלויות שהוערכו על ידי חברת תהל כללו לכל אתר( :לכל הערכת עלות הוסף ערך בלתי צפוי).



עלות שיקום ללא טיפול נופי



עלות טיפול נופי



עלות פינוי

22

טבלה מס' :9עלויות שיקום מוערכות

מספר

שם אתר

עלות שיקום כוללת

עלות פינוי

1

א.א.אשדוד

24,142,500

24,860,000

2

אשקלון ברנע

34,640,000

64,540,000

3

יותם

7,280,000

88,800,00

4

לון

10,560,000

75,480,000

5

דימונה

30,265,000

11,510,000

6

כרמון

6,350,000

88,800,000

7

תמר נחל משמר

17,700,000

8

בקה אל גרביה

2,619,500

12,000,000

9

דלית אל כרמל

6,230,000

16,800,000

10

חדרה

3,330,000

11

חיפה

31,490,000

12

עופר

3,054,500

13,410,000

13

ערערה

3,112,500

8,980,000

14

קרית אתא

3,237,500

15

הוד השרון

6,965,000

9,632,500

16

טייבה

5,375,000

24,860,000

17

טירה

3,345,000

18

כפר סבא (מעורבת)

795,000

19

כפר סבא (תעשייתי)

20

מודיעין

20,097,500

21

נתניה

17,340,000

171,550,000

22

פתח תיקווה (סגולה)

8,682,500

75,480,000

23

פתח תיקווה (תעשייתי)

5,051,500

23,720,000

24

ראשון לציון

25,805,500

25

רעננה

10,812,500

26

רתמים

42,678,000

27

זרזיר (תל חציר)

3,960,000

28

כרמיאל

4,087,500

29

נעמן

11,470,000

30

בת ים

4,124,000

31

הרצליה דרום

11,546,500

32

הרצליה הילס

33

חולון

18,77,000

34

חירייה

196,670,000

22,500,000

25,2225,000

40,330,000

8,710,000

36,100,000

23

37,700,000

35

רמת השרון

13,320,000

3,140,000

טבלה מס' :10ששת האתרים בעלי עלות השיקום הגבוהה ביותר לעומת האתרים הגדולים:

שם האתר

עלות שיקום בש"ח

העלות הגבוהה ביותר

חירייה

196,670,000

חמשת (שבעת) האתרים בעלי

העלות הכוללת (+שיקום נופי)

הגבוהה ביותר אחרי חירייה.

נתניה (פינוי)

171,550,000

רתמים

42,678,000

הרצליה הילס (פינוי)

36,100,000

אשקלון (ברנע)

34,640,000

חיפה

31,490,000

ראשון לציון

25,805,500

דימונה

24,165,000

שם האתר

גודל האתר – מ"ק

חירייה

16,200,000

חיפה

4,500,000

רתמים

3,300,000

מודיעין

3,000,000

ראשון לציון

2,474,800

נתניה

2,225,000

יותם

2,000,000

שבעת האתרים

הגדולים ביותר (מ"ק)

טבלה מס' :11עלויות כלליות

אתר פסולת יבשה

(כולל שיקום נופי)

אתר פסולת מעורבת

כולל שיקום נופי לא כולל חירייהאתר פסולת מעורבת

לא כולל שיקום נופי -לא כולל חירייה

עלות שיקום ממוצעת – ש"ח

עלות ממוצע שיקום לדונם

ש"ח

104,951

17,341,424

139,133

9,160,393

73,495

5,174,100

₪ 768,937,000

עלות שיקום כוללת ל 35אתרים :

₪ 572,267,000

עלות שיקום כוללת (ללא אתר חירייה):

₪ 498,963,000

עלות שיקום כוללת ללא שיקום נופי:

עלות שיקום כוללת ללא שיקום נופי (ללא אתר חירייה)₪ 302,293,000 :

מתוך מרכיבי השיקום האיטום הוא המרכיב בעל העלות הגבוהה ביותר בשיקום האתר4,000,000 :

בממוצע.

24

פרק ד'

סיווג האתרים ודירוגם ע"פ סדר עדיפות לשיקום

הקדמה

בפרק זה יוצגו המתודולוגיה ויישומה לקביעת סדר עדיפות לשיקום האתרים הסגורים .למרות שכל האתרים

נדרשים לשיקום ,הצורך לקביעת סדר עדיפות קיים מאחר והעלויות לשיקום הן גבוהות מאוד (הוצג בפרק

הקודם) .האפשרות שהמדינה תסייע בשיקום אתרים אלה היא בהתאם לסדר עדיפות שייקבע על פי בחינת

האתרים בקריטריונים אחידים.

הליך קביעת סדר העדיפות לשיקום

הליך לקביעת "דירוג סביבתי" של האתרים

על מנת לתת "ציון סביבתי" לכל אתר ואתר ,הוכן מודל המורכב מקריטריונים סביבתיים ומדדים לבחינת כל

קריטריון (נספח מס' .)2כל קריטריון ומדד שהוכנס למודל הוסכם על כל חברי צוות ההיגוי "המנהלת לשיקום

אתרי פסולת סגורים" ,בנוסף חברי צוות ההיגוי קבעו משקולות לכל קריטריון .כל חבר ועדה הציג את סדר

העדיפות של משרדו במתן המשקולות והממוצע ניקבע כמשקולת לנושא המסויים.

הקריטריונים הסביבתיים במודל:

המודל מורכב מששה קריטריונים סביבתיים עיקרים המייצגים את ההשפעות הסביבתיות העיקריות העלולות

להיגרם מאתרי פסולת סגורים שננטשו ללא שיקום.

הקריטריונים הם:

.1זיהום מי תהום

.2זיהום מים עיליים

.3זיהום אוויר

.4יציבות מדרונות

.5ערכיות השטח (סביבתי/נופי)

.6נתוני אתר הפסולת

כל אחד מקריטריונים אלה קיבל משקל קבוע שהוא אחוז מסויים מסך כל המשקולות שניתנו לקריטריונים

הסביבתיים.

25

טבלה מס' :12המשקל הקבוע לכל קריטריון:

להלן טבלה המציגה את ציוני המשקולות של כל משרד והציונים שנקבעו לכל קריטריון ע"פ ממוצע שהתקבל:

נציג /קריטריון

זיהום

מי תהום

20

מנהל התכנון

15

15

משרד התשתיות

25

15

25

משרד האוצר

20

20

20

20

משרד הפנים

יציבות

מדרונות

20

ערכיות

השטח

10

נתוני אתר

הפסולת

20

זיהום

זיהום

מים עיליים אוויר

10

20

15

15

20

20

10

13

12

20

מנהל מקרקעי ישראל

23

13

18

23

11

12

משרד הבריאות

15

25

25

25

5

5

השלטו המקומי

20

10

30

10

20

10

המשרד להגנת הסביבה 25

15

25

10

13

12

רשות המים

25

15

25

12

11

12

סה"כ

188

148

193

14

103

123

ממוצע

21

16

21

16

11

14

המדדים:

לכל אחד מהקריטריונים שלעיל ,נקבעו מדדים שונים לדירוג ,שיחד נותנים את האיפיון המתאים ביותר

לקריטריון הנבחר מן ההיבט של ההשפעות הסביבתיות.

טבלה מס' :13המדדים שניתנו לכל פרמטר הם:

זיהום מי תהום

רגישות *

הידרולוגית:

איכות המים

השפעה על

הפקה * *

תשתיות האתר

נתוני אתר

יציבות מדרונות ערכיות השטח

זיהום אוויר

זיהום מים

הפסולת

עיליים

מרחק ממקורות מרחק משימושי גובה את מעל פני מרקם ע"פ תמ"א שנות פעילות

האתר

35

הקרקע

קרקע רגישים

מים עיליים

זליגות תשטיפים בעירות פנימיות שיפועים קיימים רגישות סביבתית שנת סגירה

נופית על פי

מהאתר

תמ"א 35

כמות פסולת

הסדרה

מערכת איסוף

(מ"ק)

וסילוק ביוגז

תשתיות בעת

מרחק מיידי

הערכת פליטת

הפעלת האתר

למוקדי

מתאן לאוויר

אוכלוסייה

גודל האתר

איטום עליון

(דונם)

סוג הפסולת

* "רגישות הדרולוגית" מדד המורכב מ :גיאולוגיה ,עובי תווך לא רווי ,משקעים (ע"פ סקרים של רשות המים)

** "השפעה על הפקה" מדד המורכב מ :הקשר ההדרולוגי בין האתר לקידוחי הפקה ,כמות מופקת ,יעוד המים

המופקים (נתוני נתיבות המים)

26

כל מדד קיבל ציון בין 0ל 1בהתאם לפרמטרים של המדד (ניתן לראות בנספח מס' )2כאשר ציון נמוך מציין כי

קיים פוטנציאל נמוך לזיהום וציון גבוה מציין כי קיים פוטנציאל גבוה לזיהום.

החישוב:

.1הכפלת חיבור ציון המדדים במשקל הקבוע של הקריטריון הנבחר יתנו ציון משוקלל לכל

קריטריון.

.2חיבור הציונים המשוקללים של הקריטריונים הסביבתיים השונים ייתן את ה"דירוג הסביבתי"

של ההאתר.

תרשים מס' :3חישוב הדירוג הסביבתי.

הכנסת נתונים למודל

מתן ציון לכל מדד

הכפלה במשקולות

שנקבעו על ידי חברי

"מנהל שיקום האתרים"

קבלת דירוג סביבתי כולל

וכן דירוג סביבתי לכל

נושא

תוצאות הדירוג הסביבתי

להלן תוצאות הדירוג הסביבתי:

.1דירוג סביבתי כללי.

.2דירוג האתרים על פי פוטנציאל השפעתם על זיהום מי תיהום.

.3דירוג האתרים על פי פוטנציאל השפעתם על זיהום אוויר.

27

טבלה מס' :14דירוג סביבתי כולל ועל פי נושאים מרכזיים של אתרי הפסולת הסגורים

"דירוג סביבתי"

זיהום מי תהום

ציון

שם אתר

"דירוג סביבתי"

זיהום אוויר

ציון

שם אתר

"דירוג סביבתי"

דירוג

כולל

ציון

שם אתר

1

מודיעין

86.92מודיעין

כרמיאל

20.16

א.א.אשדוד

31.5

2

א.א.אשדוד

80.23עופר

19.95

מודיעין

18.06

3

4

73.28טייבה

חירייה

דליאת אל כרמל 72.45דאלית אל

כרמל

19.53

19.32

רתמים

חיפה

18.06

16.38

5

רתמים

72

חולון

18.27

ראשל"צ

16.08

6

רעננה

68.53ראשון לציון

18.06

נתניה

14.70

7

כרמון

67.66הוד השרון

17.01

לון

14.28

8

הוד השרון

67.62כרמון

חיפה

16.80

טייבה

כרמון

דימונה

בקה אל גרבייה

יותם

13.86

9

חיפה

67.22הרצליה הילס 16.17

פ"ת תעשייתי

13.44

10

טייבה

64.42טירה

15.96

הרצליה הילס

רמת השרון

רעננה

אשקלון-ברנע

13.02

11

זרזיר

62.89הרצליה דרום 15.75

דליאת אל כרמל 12.60

בית זרזיר

12

אשקלון ברנע

6216רמת השרון

15.54

הוד השרון

תמר

12.18

13

פ"ת סגולה

61.47זרזיר

(תל חציר)

15.12

חירייה

בת ים

11.76

14

כרמיאל

59.94רעננה

אשקלון

כ.ס.תעשייתי

14.91

קרית אתא

11.34

15

הרצליה הילס 59.12חדרה דרום

17.70

נעמן

10.92

16

רמת השרון

58.66א.א.אשדוד

14.28

ערערה

10.50

17

פ"ת תעשייתי

58.39חירייה

13.65

כרמיאל

10.08

18

עופר

58.37רתמים

13.44

חדרה

10.05

28

19

20

חולון

חדרה

58.00נעמן

57.65פתח תיקוה

סגולה /

תעשייתי

11.30

10.08

חולון

עופר

פ"ת סגולה

21

לון

56.14בת ים

8.82

כפר סבא תעשייתי 7.98

22

נתניה

52.57לון

8.40

כפר סבא מעורבת 6.72

23

נעמן

52.45חיפה

6.51

5.88

24

בת ים

52.18דימונה

4.20

25

כפר סבא

תעשייתי

51.89נתניה

בקה אל

גרבייה

1.68

26

הרצליה דרום

47.46תמר

נחל משמר

-

27

בקה אל גרבייה 47.46יותם

-

28

בקה אל גרבייה 47.31קרית אתא

-

29

טירה

46.67ערערה

30

דימונה

45.76

31

תמר -

נחל משמר

יותם

40.41

39.76

33

קרית אתא

35.37

34

ערערה

35.17

35

כפר סבא

מעורבת

30.89

32

טירה

הרצליה דרום

9.66

8.82

-

בהתאם לטבלה מס' 14שלעיל:

עשרת האתרים שדורגו ראשונים כבעלי פוטנציאל לזיהום סביבתי גבוה הם :מודיעין ,א.א.אשדוד ,חיריה,

ראשון לציון ,דלית אל כרמל ,רתמים ,רעננה ,כרמון ,הוד השרון וחיפה.

חמשת האתרים שדורגו ראשונים בעלי פוטנציאל לזיהום מי תהום הם :מודיעין,כרמיאל ,עופר ,טייבה ,דליית

אל כרמל.

חמשת האתרים שדורגו ראשונים בעלי פוטנציאל לזיהום אוויר הם :א.א.אשדוד ,מודיעין ,רתמים ,חיפה,

ראשון לציון.

29

סינון אתרים לרשימה סופית

לאחר ביצוע שלב זה נערך סינון נוסף של האתרים ,בסופו התקבלה רשימת אתרי פסולת סגורים המכילה

שלושים וחמישה אתרים בלבד .שלב זה נמצא כהכרחי בשל העלויות הגבוהות לשיקום ולשם ביצוע ההשוואה

בין אתרים בעלי מאפיינים דומים פחות או יותר מבחינת ההשפעות הסביבתיות שלהם .האתרים שנופו בשלב זה

מרשימת האתרים הם אתרים שלגביהם התקיימו אחד או יותר מתנאים הבאים:

.1אתרי פסולת יבשה

.2כמות הפסולת בהם שווה או קטנה מ 100,000מ"ק

.3הדירוג הסביבתי שלהם נמוך מ – 43

.4עדיין לא סגורים סופית.

.5יש התחייבות מפעיל לשיקום האתר

בהתאם לקריטריונים אלה נוקו 18אתרים מהרשימה הראשונית :

ישנם חמישה אתרים נוספים שהדירוג הסביבתי שלהם הוא נמוך מ .43יחד עם זאת אתרים אלה לא דורגו על

ידי רשות המים בשל מחסור בנתונים ,ייתכן כי הדירוג שלהם התקבל כך רק מאחר ולא קיבלו כל ציון על

הקריטריונים של "מי תהום" ו"מים עיליים" ,לכן הם לא נופו בשלב זה .אתרים אלה הם :יותם ,קרית אתא,

ערערה ,כפר סבא ותמר – נחל משמר.

טבלה מס' - 15אתרים לסינון מרשימת האתרים הסגורים לקביעת סדר עדיפות לשיקום

שם האתר

פסולת יבשה

יפיע

+

כמות פסולת שווה או קטנה מדרוג סביבתי עדיין לא סגורים יש התחייבות

מפעיל לשיקום

סופית

נמוך מ43

100,000מ"ק

+

כפר גדעון/בלפוריה +

קרית שמונה/גיבור +

ראש העין

+

תל מונד

+

שניר

+

פורייה

+

א.ת .שחורת

+

בית שאן/יונתן

+

42 +

תל תאומים

+

34.19 +

ערד

+

34.69 +

עכו/תל נפוליון

+

30.74 +

100,000 +

+

אכסאל

100,000 +

כפר קרע

50,000 +

+

מצפה רמון

42.64 +

תל שבע

+

30

עין אל נאבי

+

טובלן

38 +

+

פרק ה'

סיכום ומסקנות,

התכנית שהוצגה לעיל הציגה מתודה לדירוג האתרים על פי רמת פגיעתם הסביבתית .דירוג זה יכול לשמש את

מקבלי ההחלטות לקביעת סדר עדיפות לשיקום אתרים אלו.

האחריות הבלעדית לשיקום האתרים היא של הרשויות המקומיות מאחר והן היו הנהנות העיקריות מתפעול

האתרים באופן קלוקל וללא השקעה גדולה בתשתיות ותפעול .האתרים הסגורים שמשו את צרכי הרשויות והוו

פתרון זול וזמין לפסולת שיוצרה בתחומן .לאחר סגירת האתרים על הרשויות הושתו עלויות גדולות בהרבה

לטיפול בפסולת שכללו שי נוע והטמנה באתר פסולת מוסדר ולרוב מרוחק יותר ובחלק מהמקרים אף נדרשה

הקמה והפעלה של תחנת מעבר .הרשויות המקומיות שסגרו את אתרי הפסולת הבלתי מוסדרים ,לא דאגו

לשיקום האתרים ולמעשה נטשו את האתרים ללא טיפול בכל המפגעים הסביבתיים שנגרמו והמשיכו להיווצר

מהם גם לאחר סגירתם.

31

ירושלים ,י"ג אב תשע"ח

25יולי 2012

הנדון :סיכום וועדת מעקב היגוי לבקרה ,ניטור ושיקום אתרי הפסולת רתמים וא.א אשדוד

מיום 22/2/2012

משתתפים :ישראל דנציגר ,אורי דביר ,גיא סמט ,ברוך ובר ,רננה אילן ,עדי ליפשיץ ,שי

מילמן ,איתי פלומבו ויסמן ,זוהר שקלים ,רחלי דוד ,ישראל סקופ ,גדעון מזור ,נטע עשהאל,

אסף יזדי.

להלן ההחלטות שהתקבלו בפגישה:

.1

.2

.3

.4

.5

שמירה -טרם פורסם מכרז לשמירה על ידי רמ"י – יפורסם תוך 45יום .השמירה והגידור

יושלמו עד ליום .1/12/2012אחריות רמ"י.

תכנית שיקום – סוכם כי מתקדמים עם אישור תכנית השיקום הקיימת עד לאישורה .יש

לצאת ולאשר את הסקר לפני שיקום של רתמים (צפי לסיום -חצי שנה מהיום).

הוחלט שככל שתהיה היתכנות משפטית – ביצוע הסקרים והשיקום לאתר רתמים

ולבריכות יבוצעו ע"י החברה לשירותי איכה"ס.

יש לתקן את החלטת הממשלה מס' 1523מיום ,4/5/2014כך שיתאפשר לנצל את

התקציב שאושר גם לצורך ביצוע סקרים (שיבחנו את מצב האתרים ,ועל בסיסם תוכן

תכנית שיקום) וגם לצורך תחילת הליך השיקום בפועל .אחריות לשכת המנכ"ל.

יש לקיים מעקב אחת לחודש – פנימי +נציג רמ"י .אחריות לשכת המנכ"ל.

בברכה,

יזדי

אסף

יועץ בכיר למנכ"ל

העתק:

זאב אלקין ,השר להגנת הסביבה

ח"כ ישראל אייכלר ,יו"ר ועדת פניות ציבור

עו"ד דלית דרור ,היועצת המשפטית ,המשרד להגנ"ס

טבלת מעקב בנקודות שכובו

points

1

2

4

5

6

7

8

9

10

11

13

14

15

16

17

18

19

20

22

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

40

41

42

43

44

46

47

48

49

51

52

North

East

169776 641357

169784 641335

169785 641303

169788 641303

169791 641290

169785 641277

169793 641259

169791 641255

169725 641247

169739 641217

169716 641187

169719 640999

169717 641008

169681 641041

169689 640995

169695 640962

169551 640730

169530 640704

169522 640669

169543 640682

169557 640671

169561 640677

169560 640685

169787 641285

169694 641150

169678 641001

169825 641040

169727 640829

169728 640824

169728 640819

169528 640639

169501 640574

169679 641087

169679 641086

169698 641151

169635 640730

169717 641255

169502 640538

169507 640526

169493 640531

169492 640526

169505 640516

169501 640519

169893 641173

169845 641062

זמן/טמפ'

0

25

74

60.7

88.7

255

59.8

46

52

180

133.6

50

84

73.6

140

66.6

50

151

71

88.7

102

72

74

126

137.8

75.5

300

40.1

96.6

340

181

173

72

92

102.7

222

102

7

24.1

45.3

38.7

40.4

44.3

48.1

41.1

36.3

34.8

50.2

44.8

42.2

44

58.8

51.7

30.5

57.5

41.6

52.1

59.5

38.9

67

30.4

43.1

53.8

65.8

35.9

73.7

54.4

44.3

62.4

49.1

53.1

72.9

72.1

58.3

14

23.6

39.5

35.4

33.5

20.6

32.5

40.9

22.3

33.2

37.4

41.5

36

41.2

55.1

42.6

23.3

53

37

45.9

50.8

40.7

55.7

57

34

49

41.9

35.4

59.5

47.5

36.2

42.2

43.8

48.5

54.6

63.2

43

237

168

256

284

196

232

145

290

416

n/d

46.1

43.8

47.8

44.3

45.6

54

55.1

53.6

n/d

35.9

42

45.1

43.6

43.1

45.7

37.6

26.7

מספר ימים מכיבוי

28

21

28

26.1

32.4

36.6

32.2

33.3

32.2

33.4

28.5

26.4

41.5

30.9

32

31.5

28.1

22.8

31.3

32.9

28.6

36.4

31

31.1

n/d

n/d

22.7

24

45.8

49.3

24.5

23.9

21.9

22.1

41.3

47.2

33.3

35.3

39.6

41.7

36

49.1

36

36.8

31

31

47.8

50.2

30.7

31.1

45

45.8

33.8

34.1

36

33.7

51

52.4

42

42.3

31.5

34.5

37.5

42.1

25.5

42.2

45.8

46.4

n/d

47.1

60.8

61.1

42

44.3

n/d

35

41.5

46.7

40

42

45.5

33.1

n/d

n/d

34.6

32.6

47.8

31.3

36

31.8

30.5

n/d

35

27.7

34.8

33.4

33.4

35.3

41

41

30

33

36.2

38

n/d

n/d

46.3

35.5

29

43

34.1

40.1

33.7

34.2

29

45.3

31.8

40.6

40

36.6

51.3

40.7

34.5

37

39.8

54.5

n/d

60

38

42

28.5

25.6

30.1

32.1

33.5

40

41

30.1

32.7

35.5

36.5

n/d

n/d

45.3

27.6

25

41.3

34

40

34

34

32.5

40

29.6

35.8

34

31.5

50

39

31.8

37

39

50

n/d

61

38

n/d

33.8

32.4

n/d

32.4

39.5

48.2

38

n/d

n/d

33.9

32.6

n/d

32

35

31

35.6

n/d

27.08.17

45.1

46.4

אין סימני בעירה

אין סימני בעירה

אין סימני בעירה

71.8

אין סימני בעירה

אין סימני בעירה

אין סימני בעירה

53

56

57

58

59

60

62

63

65

66

67

70

71

72

73

75

76

78

79

80

81

82

83

84

85

86

87

88

89

90

91

92

93

94

240

169840 641050

83

169699 641113

67.5

169685 641087

100

169681 641060

228

169768 641175

60

169711 640837

48

169673 640779

163

169547 640781

112

169678 640725

230

169678 640706

199

169668 640706

125.3 169598 640622

64.9

169588 640618

230

169581 640610

60

169624 640708

500

169577 640596

50.6

169573 640586

40

169572 640687

50

169536 640686

48.9

169604 640681

135.9 169773 641349

169

169790 641344

80.3

169793 641295

142.9 169797 641295

86

169725 641252

293

169722 641257

79.9

169731 641297

70.7

169723 641296

250

169738 641267

340

169853 641052

60

169734 640808

163.5 169547 640781

308

169563 640574

169665 640710נק' חדשה

63.1

48.2

58.5

56.3

40.2

34.8

34.9

42.3

26.1

38.5

36.4

36.2

50.2

57.6

50.9

44.9

49.1

31

60

49.5

34.5

36.8

56.1

59.8

35.5

50.4

43.8

48.1

63.4

54.5

49.5

55.7

64.5

31.9

36.1

39.8

39.8

44.8

26.2

37

39.8

37.6

32.3

34.2

26.4

38.2

53.5

38.3

30.1

32.8

29.3

59.9

43.4

20.2

20

46

48

28.5

46.7

37.2

32.3

43.1

31.9

44.6

50.4

54.3

הערה :בשטח א.א .אשדוד מערבה

לנקודות דרומיות שכובו ,במוקד בעירה

שהתחדשה למרות שפיכת חרסית יש ריח

שריפה ,אך אין אישון

32.3

34.3

32.8

32.8

31

22.4

37.2

34.1

37.2

27.6

29.5

26

33.8

38

30.8

37.9

35.5

25.6

56.3

26.7

34.6

28.8

37.5

43

25.6

44.8

26.2

41.3

25

30

42.5

41.1

46

37.4

33.6

35.2

35.2

28.7

30.5

38

32.4

37.5

37

34

42.7

31.5

53

37.5

35.2

36.5

28.7

54

35.8

26.6

28

31.5

33.6

31.1

35.5

32.5

54

39

30.5

39.5

39.8

42.5

44.6

33

36.9

36.5

32.5

32.5

38.7

32.9

38.4

38.9

38.5

38

33

53.1

43.4

40.5

31

26.7

53.1

36.9

32.1

23.4

46.3

39.4

30

39.4

31.5

43

37.2

29.6

39.9

52.3

40

42

33

36.1

35.5

33

32.9

38.4

32.1

38.5

38

38.5

37.7

34

49.8

43

39.4

33

37.3

49

35.4

33

26

34.1

36.4

31

38.7

30.6

42.7

35

31

37.6

45

38.9

59.5

points

North

East

1

2

4

5

6

7

8

9

10

11

13

14

15

16

17

18

19

20

22

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

37

38

40

41

42

641357

641335

641303

641303

641290

641277

641259

641255

641247

641217

641187

640999

641008

641041

640995

640962

640730

640704

640669

640682

640671

640677

640685

641285

641150

641001

641040

640829

640824

640819

640639

640574

641087

641086

641151

640730

169776

169784

169785

169788

169791

169785

169793

169791

169725

169739

169716

169719

169717

169681

169689

169695

169551

169530

169522

169543

169557

169561

169560

169787

169694

169678

169825

169727

169728

169728

169528

169501

169679

169679

169698

169635

641255

640538

640526

640531

640526

640516

640519

641173

641062

169717

169502

169507

169493

169492

169505

169501

169893

169845

17.09.2017

43

44

46

47

48

49

51

52

45.1

44.9

58.1

56.3

62.0

*!

קבורה

39.3

קבורה

43.3

43.1

39.2

אין סימני בערה

53

56

57

58

59

60

62

63

65

66

67

70

71

72

73

75

76

78

79

80

81

82

83

84

85

86

87

88

89

90

91

92

93

94

641050

641113

641087

641060

641175

640837

640779

640781

640725

640706

640706

640622

640618

640610

640708

640596

640586

640687

640686

640681

641349

641344

641295

641295

641252

641257

641297

641296

641267

641052

640808

640781

640574

640710

169840

169699

169685

169681

169768

169711

169673

169547

169678

169678

169668

169598

169588

169581

169624

169577

169573

169572

169536

169604

169773

169790

169793

169797

169725

169722

169731

169723

169738

169853

169734

169547

169563

169665

50.8

* הערה :נקודה .42בקצה השטח שטופל קיימים סימני

בערה -ריח חלש של שריפה וטמפרטורה גבוהה של

קרקע (ברגישות של אצבעות).

א.א.מהנדסים הנדסה סביבתית וחקלאית

ייעוץ תכנון ופיקוח

ת.ד 1360טבעון Tel 04-993 0049 Fax 04-993 0048 www.aaengineers.co.il (כתובת הושמטה) 36000

דו''ח 6

סקר בעירות

אתר פסולת א.א .אשדוד

ינואר 2011

.docדו''ח סקר בעירות\דו'ח להגשה\דו''ח C:\e\Ashdod - seker beirot\6

תוכן עניינים

תאור האתר

3

1.0

1.1

מיקום האתר

3

1.2

היסטוריה כללית של האתר

4

1.3

סוגי וכמויות הפסולת שהוטמנו באתר

4

1.4

אזורי ההטמנה השונים

5

1.5

תשתיות קיימות

5

2.0

סיבות לעריכת הסקר

5

3.0

מדידות בסמוך לפני השטח

7

3.1

תאור ,שיטות ביצוע ,עומקים ,שיטות הדיגום ובדיקה

7

3.2

תוצאות

7

קידוחי עומק

11

4.0

4.1

תאור ,שיטות ביצוע ,עומקים ,שיטות הדיגום ובדיקה

11

4.2

תוצאות

14

5.0

17

מסקנות והמלצות

נספחים

נספח מס' – 1השוואת מפות מדידה 2000ו ,2010-חתכים וחישובי כמויות פסולת

נספח מס' – 2תוצאות בדיקות סמוך לפני השטח

טבלת ריכוז התוצאות מפות תוצאות המדידה של טמפרטורות בעומק 30ו 60-ס"מ מפני השטח -מפות תוצאות המדידה של ביוגז CO ,H2S ,O2 ,CO2 ,CH4וVOC's-

נספח מס' – 3קידוחי עומק

מפת מיקום קידוחי עומק על רקע מפת טמפרטורה בעומק 60ס"מ מתחת לפני השטח לוגים של הקידוחים -מפות תוצאות המדידה -ריכוזי גזים CO ,H2S ,O2 ,CO2 ,CH4ו VOC's-וטמפרטורות

2

תאור האתר

1.0

1.1

מיקום האתר

האתר ממוקם בצמוד לאתר פסולת "רתמים" באזור תעשיה אשדוד .נ.צ .מרכזי .640300 /169350

האתר מרוחק 1.5ק"מ מהישוב ניר גלים מדרום וכ 1.5-ק"מ מהים.

בצפון-מזרח ישנן בריכות חמצון לטיפול בשפכים.

א.א.אשדוד

תמונה מס' :1מפת הסביבה – אתר פסולת א.א.אשדוד

תמונה מס' :2תצ"א – אתר פסולת א.א.אשדוד

3

1.2

היסטוריה כללית של האתר

אתר א.א.אשדוד הוקצה בעבר לפעילות טיפול בפסולת בניין בהיקף של 5דונם בהרשאת מינהל

מקרקעי ישראל .האתר נפתח בשנת 2001והופעל על-ידי יזם פרטי – חברת א.מ.א.ב בניהולו של

מר רפי אמסלם .הפסולת הייתה נדחפת מהשוליים המזרחיים של בור המחצבה מגובה של כ30-

מטר .בעקבות דרישת איגוד הערים והמשרד להגנת הסביבה עבר מר אמסלם להטמין פסולת

בתחתית בור ההטמנה תוך הידוק וכסוי הפסולת .במהלך הקמת תשתיות לתא ב' ,האתר עבר לידי

מר דודא אבו .לאחר מכן התרחבה ההקצאה לפעילות האתר לטיפול פסולת יבשה וגזם בהיקף של

כ 20-דונם .בפועל ,בוצעה באתר הטמנה של כל סוגי הפסולת כולל פסולת אורגנית ,פסולת בנין

ופסולת גושית באופן לא מוסדר ועל פני שטח של עשרות דונמים.

זמן קצר לקראת מועד סגירת האתר ,האתר עבר לחברת א.א .החברה הישראלית לטיפול בפסולת

בע"מ .האתר נסגר בשנת .2004

מאז 2004האתר עומד "נטוש ובוער" אך בפועל מתרחשת עדיין פעילות פיראטית באתר להשלכת

פסולת ופעילות הנברנים.

כיום האתר משתרע על שטח של כ 180-דונם.

המידע נמסר ע"י מר שרון פלוטניצקי – המשרד להגנת הסביבה וד"ר איתי מירז – איגוד ערים

אשדוד.

1.3

סוגי וכמויות הפסולות שהוטמנו באתר

באתר הוטמנה פסולת מכל הסוגים כיוון שרוב הפעילות הייתה בלתי סדירה .הפסולת הגיעה באופן

בלתי מבוקר וכללה פסולת אורגנית ,גזם ,פסולת בנין .כפי שנמסר ע"י מר איתי מירז ,בדו"ח סיור של

מפקח המשטרה הירוקה מתאריך 26.10.04צוין כי בין היתר האתר קלט מכלים החשודים כמכלי

חומרים מסוכנים.

לא קיימים דיווחים על כמויות הפסולת שנקלטו באתר .לא בוצעו בעבר קידוחים והערכות כמות

הפסולת.

לצורך הערכת כמויות ולימוד שטח האתר הוזמנו ע"י עורכי סקר זה מפות מדידה המבוססות על

פוטוגרמטריה ותצלום אויר .המפות בוצעו ע"י "אופק צילומי אוויר" .על סמך מאגר נתונים אשר

ברשות החברה ,הופקו שתי מפות :

מיפוי פוטוגרמטרי על סמך גיחת צילום מתאריך 26.08.2000 מיפוי פוטוגרמטרי על סמך גיחת צילום מתאריך 10.04.10מהשוואת מדידות אלו )משנת 2000ומשנת (2010ניתן להסיק כי רוב הפסולת הוטמנה בתוך ואדי

בעומק מירבי של 25מ' ,שאר הפסולת מפוזרת על פני שטח האתר בעומקים קטנים יותר.

סה"כ נפח הפסולת אשר הוטמנה באתר בין השנים 2000עד 2010מוערך כ 1,120,000-מ"ק.

ראה במצורף גליון חתכים וחישובי כמויות כנספח מס' .1

4

1.4

אזורי ההטמנה השונים

בתכניות האתר שהוצגו במהלך השנים מסומנים 3תאים – תא א' ,ב' ו-ג' )ראה תמונה מס' 2לעיל(.

לתאים א' ו-ב' קיימים היתרי בניה .כפי שניתן לראות בפועל )חתכים בנספח מס' (1ההטמנה

התבצעה בשטחים הרבה יותר גדולים ,למעשה ,ללא קשר לאותם 3תאים.

1.5

תשתיות קיימות

בתאים א' ו-ב' נבנו נקזים לשאיבת תשטיפים.

הנקזים נראים בשטח ומסומנים במפה.

לפי תכניות אשר התקבלו מד"ר איתי מירז

מתוכנן איטום תחתית בתא ע"י חרסית מהודקת.

לא ידוע לנו באופן מוחלט מה טיב האיטום

שנעשה בפועל.

תמונה מס' :3נקז תא א'

2.0

סיבות לעריכת הסקר

באתר מתקיימות בעירות בגוף הפסולת במספר מוקדים .האתר בוער במשך שנים במוקדים שונים

ומהווה מטרד בריאותי וסביבתי.

על פני שטח האתר נראים סדקים רבים ובהם סימני בעירה ,וכן ,בחלק מהמקומות נראה עשן בחלקו

שחור וסמיך ,כפי שניתן לראות בתמונות.

תמונות :4-5עשן מעל פני שטח האתר

5

תמונה :6עשן באתר

תמונה מס' :7סדקים מעשנים בשטח האתר

6

מדידות בסמוך לפני השטח

3.0

טרם הכנת תכנית עבודה לביצוע מדידות על פני השטח ,נערך סיור מקדים באתר .במסגרת הסיור סומנו

ידנית על המפה האזורים החשודים כבוערים )אזורים מעשנים ,חמים ,סדקים צרובים ע"פ הקרקע וכד'(.

סימונים אלו היוו אינדיקציה ראשונית לתכנון רשת נקודות המדידה על פני השטח.

לצורך ביצוע העבודה בשטח צוותי העבודה נעזרו במסכות גז ובנוסף נערכו סידורים מתאימים עקב תנאי

העבודה הקשים – ריחות רעים ,תחושת חנק ,סכנת התלקחויות ,סכנת התמוטטויות וכיו"ב.

כמו כן ,בהיות השטח שטח אש צה"לי כל כניסה לשטח חייבה תאום עם צה"ל.

3.1

תאור ,שיטות ביצוע ,עומקים ,שיטות הדיגום ובדיקה

בתאריכים 11-12/8/2010ו 24-25/8/2010-בוצעו בדיקות בסמוך לפני השטח ע"י חברת איזוטופ.

הפרמטרים לבדיקה הינם CO ,H2S ,O2 ,CO2 ,CH4 :ו ,VOC's-טמפרטורת הגז בעומקים 30ס"מ

ו 60-ס"מ מפני השטח.

הבדיקות בוצעו ברשת 50X50מ' ובאזורים בהם קיימים סימני בעירה ברשת צפופה יותר

15מ'15Xמ'.

הבדיקות בוצעו באמצעות מכשירים ניידים:

PID – RAE Sytems Mini RAE 3000

Gas Analyzer - GA 2000 Plus

לבדיקת .VOC

לבדיקות .CH4, CO2, O2, CO, H2S

מד חום מסוג Thermocoupleלמדידת טמפ .בעומקים 30 -ס"מ ו 60-ס"מ מפני השטח

כמו כן נרשמו תנאי מזג אוויר )לחץ ,רוח ,טמפ'(.

3.2

תוצאות

מצ"ב בנספח מס' 2טבלת תוצאות מרכזת לבדיקות שנעשו ע"פ השטח ,מיקום נקודות המדידה

ומפות שוות ריכוזים וטמפרטורות )בתכנת .(Surfer

להלן פרוט עיקרי התוצאות.

ריכוזי :CO

להלן תוצאות של ריכוז גז COבסמוך לפני השטח ותוצאות מדידת טמפרטורה.

סימון נקודות וקווים שווי ריכוזים ושווי טמפרטורה נעשו באמצעות תוכנת .Surfer

נקודות מדידה מסומנות במפה באמצעות נקודות בצבע כתום.

7

תוצאות מדידת CO

גרף מס' :1מפת שווי ריכוזים – .CO

טבלה מס' :1בדיקת ריכוזי COכאינדיקציה לבעירה פנימית

רמת ppm ,CO

מס' נקודות בהן נמדד

מצב משוער של הבעירה

0-25

נמדד ב 84-נקודות

סבירות נמוכה מאוד לבעירה

25-100

נמדד ב 3-נקודות

ייתכנות בעירה באזור

100-500

נמדד ב 5-נקודות

אפשרות לאש סמויה בסביבה

500-1000

נמדד ב 3-נקודות

סבירות לבעירה או להליך אקזוטרמי

>1000

נמדד ב 16-נקודות

בעירה ודאית

8

ב 27-מתוך 111נקודות מדידה בסמוך לפני השטח נמצאו ערכי COהמעוררים חשש לבעירה .נהוג

לבצע בדיקות מעבדה בנוסף לבדיקות שדה .בארץ לא אותרו מעבדות אשר יודעות למדוד COבשיטות

מדידה מעבדתיות ולכן יש להסתפק בבדיקות שדה .יש לציין כי בקליפורניה ,רמת COמעל 1,000חל"מ,

מספיקה בכדי לאשר קיום בעירה פנימית.

טמפרטורה בעומק 30ס"מ

גרף מס' :2מפת טמפרטורה בעומק 30ס"מ.

ב 24-נקודות בעומק 30ס"מ מתחת לפני השטח ,נמדדה טמפרטורה מעל 77מ"צ .

זאת אינדיקציה נוספת לקיום בעירה פנימית.

9

טמפרטורה בעומק 60ס"מ

גרף מס' :3מפת טמפרטורה בעומק 30ס"מ.

ב 29-נקודות נמדדה טמפרטורה מעל 77מ"צ ,בעומק 60ס"מ מתחת לפני השטח.

ניתן לקבוע כי באתר מתרחשות בעירות פנימיות.

כמו כן ,מעיון במפות פריסת הטמפ' הנ"ל ניתן להבחין ב – 7מוקדי בעירה הנראים ע"פ השטח .המוקדים

מתאפיינים בטמפ' גבוהות מאוד המרכז – המוקד שהולכות ויורדות עם התרחקות מה מהמוקד.

ריכוזי מתאן CH4שנמדדו באתר הינם בתחום —

.0%-15%

ריכוזי חמצן – O2

.0.6%-21%

ריכוזי פחמן דו תחמצני – CO2

.0%-17.7%

10

ריכוזי מימן גופרתי 0-20 ppm – H2S

ברוב הנקודות ,ב 10-נקודות נמדד ריכוז

בטווח .30-80 ppm

בנקודה מס' 111נמדד ריכוז גבוה

ביותר של ,299 ppm– H2Sבנקודה זו

נראו בשטח סימני בעירה בצבע צהוב

ירקרק.

תמונה מס' :7נקודת מדידה ,בה נמדד ריכוז H2Sמכסימלי

ריכוזי חומרים אורגניים נדיפים :VOCברוב הנקודות ריכוזים אפסיים ,ב 21-נקודות הריכוזים בטווח

.60-392 ppmבנקודה מס' 81נמדד ריכוז VOCגבוה מאוד של .2,983 ppm

בנוסף לתוצאות המדידה ,נצפו באתר שקיעות ,עשן וריח של בעירה המעידים גם כן על בעירה פנימית.

לא ניתן היה להרחיב את הבדיקות מעבר לגבולות בהן בוצעו הבדיקות מכיוון שמדרונות האתר תלולים

מאוד ולא נגישים לאדם וכלי רכב.

קידוחי עומק

4.0

קידוחי העומק תוכננו ובוצעו במטרה לבחון מהיכן או עד היכן קיימת תופעת הבעירה.

מידע זה עשוי לסייע בבחינת חלופות כבוי הבעירה בשלב המשכי.

תנאי השטח באתר ועצם קיום הבעירה היוו קושי לביצוע קידוחי העומק:

א .סכנה בהתקרבות אל מוקדי חום.

ב .חשש ממפולות לעומק האתר.

ג .מגבלה גדולה בתנועת כלי צמ"ה בשטח מסוכן.

ד .קושי לבצע קידוחים באזורים בהם הקרקע חולית ,יבשה ולא מהודקת -

התמוטטויות פנימיות במהלך הקידוח.

עקב הקושי האובייקטיבי בביצוע הקידוחים ,נאלצנו להסתפק במעט קידוחים באופן יחסי למתוכנן לרצוי

ולמתוכנן.

4.1

תאור ,שיטות ביצוע ,עומקים ,שיטות הדיגום ובדיקה

בתאריכים 22 ÷ 23/11/10בוצעו באתר קידוחי עומק להגדרת הרכב גוף הפסולת ועומק משוער של

מוקדי הבעירה .קידוחי עומק בוצעו בעזרת מקדח כלונסאות.

תוכנן לבצע 7קידוחים קרוב ככל הניתן לכל אחד משבעת מוקדי הבעירה.

בחלק מהנקודות ה"קידוחים" היו למעשה חפירות בעזרת טרקטור מחפר בגלל אי יכולת להשתמש

במקדח – הקרקע התגלתה כבלתי יציבה ,בלתי מהודקת ,ומתקיימות מפולות בתוך הקידוח.

11

כמו כן ,מיקום הקידוחים בפועל ,שונה מעט מהמתוכנן ,עקב העדר נגישות למקדח כלונסאות ,וסכנת

התלקחות.

בסופו של דבר בוצעו 10קידוחים ,מהם 5קידוחי עומק ועוד 5קידוחי או חפירות נסיון לעומקים

מוגבלים )עד 4מ'( בגלל התנאים שתוארו לעיל.

טבלה מס' :2עומק הקידוחים

B

B-2 B-1

עומק ,מ' 2.0 12.5 3.0

4.0

קידוח

A

A-1

1.0

C

C-1

D

E

G

8.5 6.5 10.5 11.0 3.0

תמונה מס' :8מפת מיקום הקידוחים )קואורדינאטות במפות המפורטות(

12

ביצוע הקידוחים כלל מס' פעולות:

הכנת לוגים )הרכב הפסולת בעומקים שונים ,בדיקת הימצאות תשטיפים וכד'(. מדידת טמפרטורת הגז בעומקים שונים ,כל 1-2מטר. מדידת ריכוזי גזים CO ,H2S ,O2 ,CO2 ,CH4ו VOC's-כל 5מ'.רישום תנאי מזג האוויר לפני תחילת המדידות.

הבדיקות בוצעו באמצעות מכשירים ניידים PID – RAE Systems Mini RAE 3000לבדיקת

VOC'sו Gas Analyzer - GA 2000 Plus-לבדיקות .CH4, CO2, O2, CO, H2S

מדידת טמפרטורה בוצעה באמצעות מד חום .Thermocouple

קידוחי עומק בוצעו ע"י דוד לביא קידוחים באמצעות מקדח כלונסאות "סל" 50 ,ס"מ.

הסדרת דרכי גישה למקדח וסגירת הקידוחים נעשתה באמצעות מחפרון .JCB

תמונה מס' :8ביצוע קידוחים -כלים בפעולה.

תמונה מס' :9מדידת טמפרטורה באמצעות מד חום בדוגמת פסולת

שהוצאה מקידוח עומק.

13

4.2

תוצאות

מצ"ב נספח מס' 3ובו מידע לגבי קידוחי העומק :מיקום ,לוגים ,טמפרטורות וריכוזי גזים כפי

שנמדדו.

להלן תאור כללי של התוצאות.

4.2.1

לוגים – עומקים ואופי הפסולת בקידוחים

ברוב הקידוחים התגלתה פסולת בניין – שברי בטון ,בלטות ,לוחות עץ ,פלסטיק ,יריעות

ניילון .על פני האתר מפוזרת פסולת בניין לא מכוסה.

כמו כן ,נצפתה בקידוח A-1פסולת ביתית.

הפסולת יבשה או לחה .בקידוחים שבוצעו לא נמצאו תשטיפים.

הקרקע הינה קרקע חולית ,יתכן כי כל התשטיפים שנוצרו חדרו דרך הקרקע.

בחלק מהקידוחים נמצא עפר ,בקידוח Cבעומק 2.0מ' הופיע עשן ונמצאו גחלים.

4.2.2

ריכוזי גז

טבלת ריכוזי גזים בקידוחי העומק:

קידוח

עומק הדיגום ,מ' CH4

%

1.7

5.0

קידוח A-1

18.3

10.0

19.3

5.0

קידוח C-1

33.5

10.0

12.0

5.0

קידוח D

23.7

10.0

0.3

5.0

קידוח E

0.3

5.0

קידוח G

CO2

%

2.6

25.1

14.2

26.5

18.6

15.9

0.9

3.7

הרכב גז

VOC CO H2S O2

ppm ppm ppm

%

51.9 38

1

16.7

33

47

2

0.9

6.3

26

0

12.7

6.6

66

2

5.4

2.4

6

44

0.9

1.2

3

20

1.1

61.3 88

1

18.5

63.5 22

0

13.8

ריכוזי VOC'sגבוהים יחסית ומצביעים על נוכחות חומרים אורגנים נדיפים באתר.

ריכוזי CH4ו CO2מצביעים אולי על פעילות פרוק אנארובית בנוכחות ריכוזי חמצן

נמוכים יחסית.

14

4.2.3

טמפרטורה

נמדדו טמפרטורות בעומקים שונים של הקידוחים.

להלן ריכוז תוצאות מדידת טמפרטורה בקידוחים.

קידוח

עומק מדידה ,מ'

◦C

קידוח A

1.0

37.4

קידוח A-1

1.0

3.0

4.0

5.0

6.0

7.0

8.0

9.0

10.0

11.0

12.0

61.0

65.3

66.9

62.3

62.0

60.3

53.1

54.0

58.2

54.6

58.0

1.0

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

4.0

1.0

2.0

3.0

1.0

2.0

3.0

4.0

5.0

6.0

7.0

8.0

9.0

10.0

11.0

34.0

58.7

58.4

47.8

155.8

107.1

186.1

44.9

157.0

225

36.3

38.0

41.0

45.2

43.9

43.7

43.7

45.4

49.9

47.5

44.5

קידוח B

בור B-2

בור C

קידוח C-1

15

קידוח

קידוח D

קידוח E

קידוח G

עומק מדידה ,מ'

◦C

2.0

2.5

3.0

4.0

5.0

7.0

8.0

9.0

10.0

1.0

2.0

3.0

4.0

5.0

6.0

6.5

1.0

2.0

3.0

4.0

5.0

6.0

7.0

8.0

32.1

61.5

61.5

67.9

64.2

57.1

68.9

49.2

61.4

61.9

59.6

63.0

62.3

63.5

68.5

61.0

40.5

47.8

50.4

49.0

48.3

46.7

47.1

48.6

בכל הקידוחים נמדדו טמפרטורות גבוהות .בבור B-2ובבור ,Cנמדדו טמפרטורות גבוהות מאוד

המעידות על בעירה המתקיימת במקום.

4.2.4

עומק הפסולת באתר

בחלק מקידוחי העומק התגלתה פסולת בעומקים שהינם בפרוש גדולים יותר מפני

השטח שנמדדו באתר בשנת ) 2000ראה קידוחים C1, A1, Eבמפות קידוחי העומק

נספח מס' .(3

מכאן – יש להניח שהוטמנה באתר פסולת עוד לפני מועד ההפעלה הרשמי – .2001

לפיכך ,הכמויות שהוערכו כאלו שנוספו לאתר בין השנים 2000ל 2010אינן כלל

הפסולת באתר ,ויש יסוד סביר להניח שהכמויות גדולות יותר.

16

מסקנות והמלצות

5.0

5.1

השטח הכולל של אתר הפסולת "א.א.אשדוד" הינו – 180דונם.

5.2

באתר נצפו תופעות המצביעות על קיום בעירה ועישון:

ריח בעירה חריף באתר וסביבתו.

פליטות עשן לבן-אפור-שחור סמיך המתקיימות באתר ומשתנות כל העת.

תחושת מחנק כתוצאה מפליטות גזים מפני השטח.

סדקים צרובים ושחורים ע"פ השטח מהם נפלט עשן וחום.

טמפרטורות שנמדדו בסמוך לפני האתר בערכים שמעל . 77°Cבחלק מהמקומות נמדדו

טמפ .שמעל .150°C

ערכי COע"פ השטח בסמוך לקרקע בערכים גבוהים בהרבה מ 100ppmעד כדי רמות של

מעל .1,500 ppm

5.3

ממפת פריסת הטמפרטורות ע"פ שטח האתר ניתן להבחין ב 7 -אזורים )מוקדים( בוערים על פני

השטח )ראה מפת מדידת טמפרטורת בסמוך לפני שטח(.

5.4

בקידוחי עומק שבוצעו בהיקף מוגבל נמדדו טמפרטורות בעומקים שונים בתחום שבין -155° C

.35°C

לא ניתן בהכרח לקשר בין אזורי/מוקדי הבעירה ע"פ השטח ומוקדי בעירה פנימיים בעומק גוף

הפסולת.

5.5

על סמך ביצוע קידוחי עומק ,והשוואת מפות פוטוגרמטריות משנת 2000ומשנת ,2010ניתן לומר כי

בחלק הצפוני של האתר הוטמנה פסולת לפני שנת ) 2000ז"א לפני תחילת ההטמנה הרשמית

בשנת .(2001

5.6

מלבד פליטת עשן וחום ,נפלטים מהאתר לאטמוספרה באופן בלתי מבוקר גזים מסוג,H2S ,CO -

VOC'sבערכים גבוהים .גזים אלו מזיקים לבריאות האדם ולסביבה הקרובה.

5.7

בהמשך לסקר זה ,ולאחר אישורו ע"י המשרד להגנת הסביבה תוכן תכנית לכיבוי הבעירות.

5.8

הסקר נערך במהלך חודשים אוגוסט -נובמבר .יש להביא בחשבון שהמצב בשטח הינו דינאמי,

וערכים ושטחים עלולים להשתנות ומשתנים כל הזמן.

5.9

נדרשות פעולות לכבוי מוחלט של הבעירות.

17

ענף קרקעות מזוהמות -מחוז מרכז

יום שלישי 15אוגוסט 2017

כ"ג אב תשע"ז

הנידון :סיכום ישיבה בעניין אתר הפסולת רתמים ובריכות השפכים

משתתפים:

רועי טל ,זוהר שקלים ,נטע עשהאל ,יעל אורן ,רחלי דוד והח"מ.

א.

רקע:

.1

.2

.3

.4

.5

.6

בעקבות זיהוי זיהום תעשייתי למרגלות מטמנת רתמים הזמין אגף שפכי תעשיה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

במשרד להגנת הסביבה ,סקר היסטורי להערכת היקף פוטנציאל הזיהום לקרקע ולמים מפסולת תעשייתית אשר

הוטמנה באתר ,כולל אזור השפך שהתגלה ובריכות הנוזלים ההיסטוריות.

חברת LDDביצעה את הסקר ההיסטורי בשטח המטמנה וסביבתה ,לזיהוי מפעלי התעשייה שפינו שפכים

ופסולות לאתר ,הערכת כמויות המזהמים מהתעשייה שנקלטו ,זיהוי מיקום קליטת חומרים מסוכנים במטמנה ,

איפיון זיהום הקרקע ופעילות בריכות נוזלים.

אתר רתמים הוקם בשנות ה 60-של המאה שעברה כאתר הטמנת פסולת של העיר אשדוד וסביבתה ופעל עד

לסגירתו בשנת .2003האתר ממוקם כקילומטר מזרחית לחוף הים התיכון ,מצפון לבתי הזיקוק ולאזור

התעשייה הצפוני של העיר אשדוד במחצבות הכורכר ,צורתו מוארכת וצרה ,אורכו כ 1.2-ק"מ ורוחבו 0.5ק"מ.

שטח רתמים הוא 502דונם ונפח הפסולת במטנה מוערך ב 3.3מליון מ"ק ולפיכך היא המטמנה השלישית

בגודלה בארץ ,אחרי חירייה ומטמנת חיפה .לאתר אין ולא היו תשתיות איטום ואין טיפול בתשטיפים.

האתר קלט פסולת ביתית ותעשייתית מאשדוד ,יבנה ,נס-ציונה ,רחובות ,מזכרת בתיה ,קרית עקרון וישובי

המועצות האזוריות שבסביבה וכן פסולת תעשייתית ממקומות שונים בארץ.

מנתונים חלקיים שנאספו במסגרת הסקר ההיסטורי עולה כי כמות הפסולת התעשייתית אשר נקלטה במטמנה

מוערכת בכ 235,000-טון לפחות בכלל חלקי המטמנה .בנוסף מוערך כי בשני אזורים ממזרח לשטח המטמנה

פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים אשר מוערך כי נקלטו בהן לפחות 250,000מ"ק שפכים תעשייתיים.

בדגימות קרקע שביצע המשרד להגנת הסביבה בשנת 2012באתר התגלו המזהמים :דלקים ושמנים ,חומרים

אורגניים מוכלרים ,חומרים נדיפים ,מתכות כבדות וחומרי ההדברה החורגים מערכי הסף לקרקעות .חומרים

אלו עלולים להוות מקור מתמשך לזיהום מקורות המים .בדוגמאות של מי נגר שנדגמו על ידי המשרד להגנת

הסביבה באתר נמצאו ממסים תעשייתיים מוכלרים ביניהם גם - PCEו TCEבריכוזים הגבוהים מתקן מי שתיה.

ביום ה 07.08.17נערכה ישיבה בעניין אתר הפסולת רתמים ובריכות השפכים הסמוכות לו על מנת לגבש תכנית

פעולה לקידום הטיפול בבריכות השפכים.

ב.

מהלך הדיון:

.1בתחילת הדיון הובא ע"י נטע עשהאל וזוהר שקלים סקירה כללית ורקע על הפעילות מול האתר עד כה,

צוין כי בשנת 2014התקבלה החלטת ממשלה לכיבוי ושימור אתר רתמים וא.א אשדוד (אתר סמוך

לרתמים הנמצא במחוז דרום ובו היו בערות) .כמו כן צוין כי רמ"י הוציאה מכרז לסקר בערות ותכנית

לכיבוי וכי לאחרונה ,הסתיימו הבערות ברתמים.

.2לצורך ביצוע פעולה זו הוקצו ע"י המשרד ,רמ"י ומשרד האוצר 63מיליון שקלים ועלות כיבוי הבערות

באתר רתמים בלבד הסתכמה בכמיליון שקלים.

.3צוין כי המשרד בחן חלופות לשיקום אתר הפסולת בלבד(ללא הבריכות) והוחלט כי האתר יאטם

מלמעלה ,יתבצע איסוף ביו גז ותוכנס תשתית בתחתית האתר לאיסוף התשטיפים.

.4נמסר כי ב 4.9יתקיים דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובניה בעניין האתר ותכנית השיקום.

הרצל ,91ת.ד 562 .רמלה | 7210402טל' | 08-9788822 :פקס08-9229135 :

www.sviva.gov.il

yatira@sviva.gov.il

ע מוד 1מתוך 2

ענף קרקעות מזוהמות -מחוז מרכז

ג.

החלטות:

.1כיוון שעברו כחמש שנים מהחלטת המשרד לשיקום האתר ,זוהר תעביר לשולי נזר סמנכ"לית תעשיות,

בקשה לאישרור החלטה זו.

.2תיקבע פגישה מקדימה עם מנכ"ל המשרד בו יוצגו הנתונים ויוחלט על המשך פעולה וקידום הטיפול

בבריכות השפכים מול רמ"י .בפגישה זו נבקש לפנות לוועדת היגוי לשם יישום החלטת הממשלה.

בברכה,

יתיר אבישר

ראש ענף קרקעות מזוהמות

העתקים:

גדעון מזור

ורד אדרי

אבי חיים

משתתפים

מנהל המחוז מתכננת וסגנית מנהל המחוז -ראש אגף שפכי תעשיה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

הרצל ,91ת.ד 562 .רמלה | 7210402טל' | 08-9788822 :פקס08-9229135 :

www.sviva.gov.il

yatira@sviva.gov.il

ע מוד 2מתוך 2