מידע על אתרי הטמנת פסולת 2

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

כ"א כסלו תשע"ד

סימוכי 37013 :

תיק :מחוז מרכז

קרקעות

לכבוד

מר גדעו מזור

מנהל מחוז המרכז

עסקי

גב' שולי נזר

סמנכ"לית בכירה לתעשיות ורישוי

המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה

שלו

רב,

הנדו :חוות דעת לגבי פינוי בריכות השפכי ואיזורי השפ באתר הפסולת רתמי

סימוכי :דו"ח סקר היסטורי שהכינה חב' LDDעבור המשרד להגנת הסביבה פברואר ,2011דו"ח ממצאי דיגו



,16.4.12חוו"ד חב' אד

ה יולי ,2013דוא"ל מאת סמנכ"לית תעשיות מיו

20.11.13

התבקשנו להכי חוות דעת לפרקליטות המדינה בעניי פינוי בריכות השפכי

ואיזורי

השפ' באתר רתמי

עקב סכנת הבעירה המאסיבית באתר רתמי

כתוצאה מפעילות גנבי

המתכות .להל חוות דעתנו.

רקע

אתר הפסולת רתמי

הוק

בשנות ה 60במאה שעברה ופעל באופ מוסדר עד שנת .2003

האתר ממוק

במחצבות כורכר צפונית לעיר אשדוד ,אורכו כ 1.2ק"מ ורוחבו 0.5ק"מ.

שטח האתר 502דונ

.

בבסיס האתר לא הותקנו תשתיות איטו

ו/או מערכות לאיסו* וטיפול בתשטיפי

,זאת

למרות שעד סו* שנות ה 80קלט האתר פסולת ביתית וכמות גדולה של פסולת תעשייתית

ובוצות ממקורות תעשייתיי

שוני

.מקור הפסולות :אשדוד ,יבנה ,נס ציונה ,רחובות,

מזכרת בתיה ,קרית עקרו וישובי המועצות האזוריות שבסביבה.

עפ"י הערכות הסקר ההיסטורי נפח הפסולת במקו

מוער' ב 3.3מיליו מ"ק.

בנוס* קלט האתר פסולת תעשייתית מבתי הזיקוק ,אג כימיכלי

,נמל אשדוד ,תדירא

סוללות ,אלתא ,מריגד ,אקריל ,הקורנס ,מכו ויצמ למדע וארגמ .

כמות הפסולת התעשייתית שהתקבלה באתר הפסולת מוערכת בכ 235,000טו .

בנוס קיימות בריכות לקליטת שפכי תעשייתיי ממזרח לשטח האתר ואיזורי שפ

אשר הערכה היא כי קלטו כ

225,000מ"ק שפכי.

1

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

הידרו

גיאולוגיה:

האתר ממוק

בתו' בור של מחצבת חול אשר פעלה במקו

.על פי חתכי

גיאולוגיי

של

האזור והמידע שהצטבר לגבי החת' המקומי נראה כי גו* הפסולת מונח על גבי מחשו*

כורכר ,וכי בסיס האתר ממוק

מטרי

בודדי

מעל למפלס מי התהו

.

אזור זה מוגדר כאזור רגישות א' – אקוויפר ראשי בו הנזק אינו נית לתיקו .

כיוו זרימת מי התהו

באזור כיו

לכיוו כללי מזרח ,בעבר זרימת מי התהו

היתה ג

לכיוו מערב ודרו

מערב.

סיכוני:

נוכח הצטברות העדויות באשר למזהמי

הנודדי

לסביבה ובעיקר למי התהו

מהאתר,

עלה הצור' לבחו שנית את כלל הסיכוני

העולי

מהאתר ולהערי' את מידת ההתאמה

של תכנית השיקו

)אשר הוכנה לפני למעלה מעשור( לצמצו

הסיכוני

הללו.

בחינת כלל ההשפעות האפשריות של האתר על הסביבה מעלה כי הסיכוני

העיקריי

העולי

מ האתר ה

פליטת ביוגז לסביבה וסיכוני בעירה בהר הפסולת עקב פעילות גנבי

המתכות ,וזיהו

קרקע ומי התהו

.תכנית השיקו

המוצעת מתייחסת לאתר הפסולת

הקיי

וכוללת איטו

עילי ,ומערכות איסו* ביוגז ותשטיפי

,שיצמצמו את הפליטות

לסביבה מגו* הפסולת .ע זאת ,היעדר הטיפול בבריכות השפכי ובאזורי השפ ,יוביל

לשחרור מזהמי לסביבה למש שני רבות .זאת ועוד ,שריפות מאסיביות באתר

הפסולת עלולות להתקרב לאיזורי הבריכות ואיזורי השפ' בה

הוטמנו בוצות תעשייתיות

וחומרי

מסוכני

בכמויות גדולות ולגרו

לשריפות ג

ש

.יצוי כי ה הבריכות וה

איזורי השפ' הינ

ללא תשתיות איטו

ונמצאות במגע ישיר ע

הקרקע החולית )דיונות(

ולכ קיי

סיכו גדול לזיהו

מי תהו

.בנוס* ,כיבוי הבעירות באמצעות מי

עלול בתוו'

מולי' זה לגרו

להאצת חלחול המזהמי

למי התהו

.

בשני

האחרונות נאספו עדויות לזיהו

במי התהו

בסביבת האתר .במספר קידוחי

,

נתגלו מזהמי

אשר מקור

באתר הפסולת .ע

קידו

תכנית לשיקו

האתר עלה הצור'

לבחו היבטי

של זיהו

קרקע ומי תהו

הנובעי

ממצב האתר כיו

.היבטי

אליה

תכנית השיקו

שהוכנה אינה מתייחסת באופ מפורש.

2

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

זיהומי קרקע בבריכות השפכי ובאיזורי השפ:

בשני אזורי

ממזרח לשטח המטמנה פעלו בריכות לקליטת שפכי

תעשייתיי

ואיזורי

שפ' אשר מוער' כי נקלטו בה

כ 225,000מ"ק שפכי

תעשייתיי

ובוצות תעשייתיות.

לפחות .א* אחת מהבריכות או איזורי השפ' אינו מדופ ואטו

.כתוצאה מאופ הטמנת

פסולת תעשייתית זו באופ לא מוסדר וללא תשתיות ,נגר

זיהו

קרקע .מוער' כי

בבריכות ובאיזורי השפ' נמצאי

כ 105,000מ"ק קרקע מזוהמת ובוצות תעשיתיות ) כ

180,000טו )טבלה .(1

בדגימות קרקע שביצע המשרד להגנת הסביבה באתר )סימוכי ( התגלו המזהמי

הבאי

:

דלקי

ושמני

) ,(TPHמתכות כבדות ,תרכובות אורגניות נדיפות ) ,(VOCתרכובות

אורגניות חצי נדיפות ) (SVOCוחומרי ההדברה בריכוזי

החורגי

מערכי הס* לקרקעות.

ריכוזי

אלה מהווי

מקור מתמש' לזיהו

קרקע ומקורות המי

)בדוגמאות של מי נגר

שנדגמו על ידי המשרד להגנת הסביבה באתר נמצאו ממסי

תעשייתיי

מוכלרי

ביניה

ג

TCEו PCEבריכוזי

הגבוהי

מתק מי שתיה(.

טבלה .1הערכת היק הזיהו בשלוש בריכות השפכי והבוצות ובשני אתרי השפ:

הערכה לעומק

הערכת שטח )דונ

(

הזיהו

בקרקע

) מ'(

ש

3

2.2

5

2

בריכה 3

בוצות תעשייתיות

3

10

שפ' עליו

בוצות דלקי

3

4

שפ' תחתו

בוצות דלקי

30

1.5

בריכה 1

בריכה 2

תיאור הפסולת

שפכי

תעשייתיי

שפכי

תעשייתיי

ובוצות

המכוסי

בסיד

3

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

4

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

ביצוע דיגומי קרקע וגז קרקע בבריכות השפכי ואזורי השפ ):(2012

בשלושת בריכות השפכי

והבוצות ובשני אתרי השפ' בוצעו דיגומי קרקע וגז קרקע

אקטיבי במסגרת הסקר הראשוני שביצע המשרד להגנת הסביבה לצור' איפיו הזיהומי

באתר.

בריכה :1נמצא זיהו

בעומק מירבי של 2.2מטרי

.נמצאו חריגות בריכוזי המתכות

כבדות ,מרכיבי הדלקי

והמלחי

בכל שלושת קידוחי הקרקע .בנוס* ,באזורי

מסויימי

נמצאו ג

חומרי הדברה SVOC ,VOC ,ושיירי הלוגני

.

בריכה :2נצפה זיהו

בעומק מירבי של 2מטרי

.נמצאו חריגות במתכות כבדות בכל

שלושת קידוחי הקרקע .בנקודה אחת נמצא בפני השטח חומר הדברה .בנוס* ,נמצאו

בדיגו

הגז האקטיבי ג

מזהמי

אורגניי

נדיפי

מוכלרי

ומרכיבי דלקי

.

בריכה :3נצפה זיהו

בעומק מרבי של 10מטרי

)בסיס הקידוחי

( .נמצאו חריגות

במתכות כבדות ,חומרי הדברה ,מזהמי

אורגניי

נדיפי

,מרכיבי דלק ומלחי

בכל

ארבעת קידוחי הקרקע .באחת הדוגמאות נמצאו ג

מזהמי

אורגניי

חצי נדיפי

.

איזור שפ עליו :נצפה זיהו

בעומק מרבי של 4מטרי

)בסיס הקידוחי

( :נמצאו

חריגות במתכות כבדות ,חומרי הדברה ,מזהמי

אורגניי

נדיפי

מוכלרי

,מרכיבי דלק

ומלחי

בכל שלושת קידוחי הקרקע .באחת הדוגמאות נמצאו ג

מזהמי

אורגניי

חצי

נדיפי

.

איזור שפ תחתו :ריכוזי

חריגי

של מתכות כבדות ,חומרי הדברה ,מזהמי

נדיפי

ומרכיבי דלק נמצאו בשניי

מתו' שלושת הקידוחי

.באחת הדוגמאות נמצאו ג

מזהמי

חצי נדיפי

.בדיגו

אזור השפ' התחתו ב ,2010נמצאה קרקע ע

כתמי

שחורי

דמויי זפת וקרקע צהבהבה נמצא מגוו גדול של מזהמי

בריכוזי

החורגי

מערכי הס* לקרקעות – ,TPHנפתל ,פנאתר ,עופרת ,גופרית ומגוו של חומרי הדברה

כדוגמת DDTו .DDEבדיגו

בשנת 2012נצפה זיהו

בעומק מרבי של 1.5מטרי

)בסיס הקידוחי

( ,בשטח של כ 30דונ

:נמצאו חריגות בריכוזי מזהמי

אורגניי

נדיפי

ומרכיבי דלק בשניי

מתו' שלושת הקידוחי

.באחת הדוגמאות נמצאו ג

מזהמי

אורגניי

חצי נדיפי

.

דיגו

נגר עילי )(2010

דיגו

מי נגר מפני השטח באתר העלה מגוו של מזהמי

נדיפי

.ידוע כי בחלק

נעשה

שימוש במפעלי

אשר פינו פסולת לאתר.

5

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

תוכנית לשיקו האתר:

ישנה תכנית שיקו

מוצעת לאתר הפסולת ,המקודמת ע"י איגוד ערי

דרו

יהודה מזה

מספר שני

.התכנית גובשה לפני יותר מעשור .תכנית זו מחולקת לשני חלקי

:האחד

מתייחס לתאי ההטמנה הפתוחי

אשר נותרו באתר והאחר לגו* הפסולת עצמו .באשר

להטמנה בתאי

הפתוחי

מצפו ומדרו

לגו* הפסולת ישנה תכנית מפורטת הכוללת

הסדרת התאי

,התקנת תשתיות ועוד .במסגרת שיקו

גו* הפסולת הקיי

מתוכנני

הסדרת מדרונות ,איטו

פני השטח ,התקנת מערכת איסו* ביוגז ותשטיפי

ותיעול נגר

עילי.

התכנית המוצעת אינה מתייחסת לשטחי בריכות קליטת השפכי ואזורי השפ

הממוקמי ממזרח לאתר ומהווי מקור לזיהו.

יעדי הפינוי:

יעדי הפינוי המתאימי

לקרקע מזוהמת המעורבת בבוצות ופסולת תעשייתית בנפח של כ

105,000מ"ק הינ

:

א .אתר הפסולת המסוכנת נאות חובב )הטמנה ו/או מיצוק מיצוב – 3תתחלופות(.

ב .אתר הפסולת המעורבת אפעה )תא חדש לפסולת תעשייתית בסיכו נמו'(.

ג .הטמנה בתאי פסולת ייעודיי

לקליטת קרקע מזוהמת ובוצות תעשייתיות באתר

רתמי

הערה:

יעדי הפינוי נבחרו ג

על סמ' תוצאות TPHשנדגמו בבריכות ובשפכי

ובמגבלות

הבאות:

• לחלק מהמזהמי

אי ערכי ס* בדירקטיבה האירופאית למטמנות

• לא בוצעו בדיקות למתכות במיצוי מיימי.

6

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

עלויות פינוי בריכות השפכי ואיזורי השפ לפי חלופות הפינוי הבאות:

ההערכה היא כי בבריכות השפכי

ואיזורי השפ' קיימת כמות 180,000טו )105,000

מ"ק( של קרקע ובוצות מזוהמות:

חלופה א' :אס"פ מסוכנת נאות חובב 100% :מהכמות להטמנה )/0 286טו להטמנה כולל

שינוע( – 52מיליו )

חלופה ב' :אס"פ מסוכנת נאות חובב 100% :מיצוב מיצוק )/0 1234טו מיצוב מיצוק כולל

שינוע והטמנה באתר( – 222מיליו )

חלופה ג' :אס"פ מסוכנת נאות חובב 50% :מהכמות להטמנה ו 50%מהכמות מיצוב

מיצוק – 137מיליו )

חלופה ד' :אסמ"ר אפעה :תא פסולת תעשייתית מאושרת בסיכו נמו 100% :מהכמות

)/0 280טו כולל שינוע( – כ

50מיליו )

חלופה ה' 50% :מהכמות לשריפה בנשר רמלה של קרקע מזוהמת בדלק בלבד )160

/0טו כולל שינוע( ו 50%מהכמות להטמנה באס"פ מסוכנת נאות חובב או אפעה :תא

פסולת תעשייתית )/0 283טו ,מחיר ממוצע ,להטמנה כולל שינוע( 40 :מיליו )

חלופה ו' 50% :מהכמות לטיפול ביולוגי בקרקע מזוהמת בדלק בלבד באתר הטיפול

הביולוגי באפעה או בביוסויל ר"ח )/0 360טו כולל שינוע( ו 50%מהכמות להטמנה

באס"פ מסוכנת נאות חובב או באסמ"ר אפעה :תא פסולת תעשייתית )/0 283טו ,מחיר

ממוצע ,להטמנה כולל שינוע( 58 :מיליו )

חלופה ז' )מתבססת על הערכות חב' אדה( :הטמנה בתאי פסולת ייעודיי

לקליטת

קרקע מזוהמת ובוצות תעשייתיות באתר רתמי

.לפי חלופה זו יוקמו ברתמי

תאי

פסולת ייעודיי

לקליטת פסולת חומרי

מסוכני

בעלות איטו

מתאי

)ע"י חרסית

ויריעת (HDPEשל כ 3מלש"ח ,שינוע בעלות ) 20למ"ק = כ

2.1מיליו ) )למ"ק

העמסה ופריקה ,0 10הובלה ל 1ק"מ ,0 5אמצעי בטיחות .(0 5עלות הטמנה של 40

/0מ"ק .עלות כוללת של כ

10מיליו )

7

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

לסיכו

,

קיימות 7חלופות ,לפחות ,לפינוי הבריכות ואיזורי השפ' בעלות טווח עלויות משתנה הנע

בי 10מיליו ) 0הטמנת קרקע מזוהמת בחומרי

מסוכני

באתר רתמי

בתא פסולת

ייעודי( ועד למיצוק/מיצוב והטמנה באס"פ מסוכנת נאות חובב ל 222מיליו ש"ח.

קיימות 3חלופות שעלות בטווח 4060מיליו 0וחלופה לסילוק משולב באס"פ מסוכנת

נאות חובב שעלותה כ 140מיליו .0

.1הערכת העלויות לחלופות השונות מתבססת על הערכת כמות קרקע ואיכות הקרקע

שנקבעו על סמ' סקר קרקע וגז קרקע שביצע האג* בשנת 2012במימו המשרד

להגנת הסביבה ועל סמ' מחירי טיפול ,בהתא

,לאיכות ,שנמסרו לנו ע"י החברה

לשירותי איה"ס וע"י אתר האפעה ב.2425.11.13

.2לצור' קביעה מדוייקת של כמות הקרקע לפינוי וקביעה מדוייקת יעדי הסילוק

האפשריי

השוני

לרבות באס"פ המסוכנת נאות חובב ,יש צור' לבצע סקר קרקע

ברזולוציה גבוהה יותר .יש למצוא מקור מימו לסקר זה.

.3בנוגע לחלופת אס"פ מסוכנת רמת חובב יש לבחו את נושא הקיבולת במטמנה

לקליטת כמויות בסד"ג של עשרות אלפי עד מאות אלפי טו )הכמות הכוללת

מוערכת כיו

על בסיס האמור בסיכו

בסעי* 1על כ 180,000טו קרקע מזוהמת(.

.2העלות אינה כוללת פסולת תעשייתית בכמות גדולה הנמצאת ,לפי המשוער ,בעיקר

בחלקו הצפוני של גו* הר הפסולת ואשר הבעירות עלולות להגיע ג

לש

והמחייבת פתרו .

.3חלופת ההטמנה ברתמי

,החלופה הזולה ביותר ,טעונה החלטה להפו' אתר זה

לאתר הקולט ,באופ חדפעמי לפחות ,קרקע מזוהמת שמקורה בבריכות ובאיזורי

השפ' באיכויות שבחלקה ,לפחות ,אמורה היתה להיות מפונה לאס"פ מסוכנת.

בברכה,

ד"ר יעל מייסו

ראש אג*

שפכי תעשייה ,דלקי

וקרקעות מזוהמות

ד"ר זהר ירמיהו

ממונה קרקעות מזוהמות

שפכי תעשייה ,דלקי

וקרקעות מזוהמות

8

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

העתק

ורד אדרי

עו"ד זהר שקלי

עינת ברונשטיי

לימור אלו

אמנו מדרי

סגנית מנהל מחוז מרכז ומתכננת המחוז בדוא"ל

יועמ"ש מחוז המרכז ,המשרד להגנת הסביבה בדוא"ל

 ראש תחו

,אג* לפסולת מוצקה ,המשרד להגנת הסביבה בדוא"ל

רע" פסולת מוצקה ,מחוז מרכז ,המשרד להגנת הסביבה בדוא"ל

מרכז שפכי תעשיה וקרקעות מזוהמות ,מחוז מרכז ,משרד בדוא"ל

9

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

10

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסyaelma@sviva.gov.il | 03-7634548 :

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

6יולי 2013

כ"ח תמוז תשע"ג

סימוכין180-13 :

תיק :קרקעות

לכבוד

משתתפים

_______

בפגישה שהתקיימה ב 8.5.13השתתפו שולי נזר (סמנכ"לית בכירה לתעשיות ורישוי עסקים) ,ד"ר

יעל מייסון (רא"ג שפכי תעשיה ,דלקים וקרקעות מזוהמות) ,גידי מזור (מנהל מחוז מרכז) ,עו"ד

זהר שקלים (יועצת משפטית מחוז מרכז) ,לימור אלון (פסולת -מחוז מרכז) ,עינת ברונשטיין

(אגף פסולת מוצקה)

הנדון :סיכום פגישה -אתר רתמים

סימוכין :דו"ח מסכם להערכת סיכונים ועלויות -אדםה דרור נחמיאס -ספטמבר , 2012סיכום פגישה מיום 30.7.13

להלן עיקרי הדיון:

זוהר שקלים:

נבדקה גמישות תוכנית שיקום אתר הפסולת ואת הצורך לשנותה .מסקנות :אפשר

להמשיך עם התוכנית המקורית מול א.ע .דרום יהודה ולהטמיע בתוכנית המקורית את

השיקום המבוקש.

ההליך הסטטוטורי חייב להימשך – יש החלטה על הפקדה.

בישיבת ההכנה של המחוז עם צבי גוב ארי נמסר כי האיגוד רוצה פרוייקטור להפקדת

תוכנית ,ביצועה ואישורה.

עינת ברונשטיין:

יש לשפר תשתיות איטום בתאי הפסולת ואם יש תאים בעייתיים הם יהפכו לתאי הטמנת

חומ"ס לקליטת הפסולת שצריכה להתפנות לפי תוכנית השיקום מהחלק הצפוני של הר

הפסולת.

קיים הרבה גז באתר ואולי ממ"י יחליטו לפרסם מיכרז בעניין הגז.

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסwww.sviva.gov.il| 03-7634548 :

yaelma@sviva.gov.il

1

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

6יולי 2013

יעל מייסון:

על אף שלא כלול בתוכנית השיקום המקורית של הר הפסולת ,יש לתת מענה לבעיה

האקוטית יותר של "בריכות" שפכי חומ"ס בדיונות ללא כל דיפון .נבדק ויהיה יותר זול

להטמינן בתאי פסולת באתר עצמו אם ידופנו כנדרש במקום לשנע לרמת חובב.

גידי מזור:

התקיימה ישיבה בין משרדית בהשתתפות משרדנו (מחוז מרכז) עם אורן תמיר במשרד

המשפטים ,אורית קוטב ,משרד האוצר ,נציגי ממ"י.

גידי קיים פגישת הכנה עם צבי גוב ארי מא.ע .דרום יהודה .לאיגוד יש בעיה תיפקודית כי

צו ההקמה של האיגוד מאפשר לו לפעול אך ורק בתחום המוניציפאלי של הרשויות

החברות בו .הבעייתיות נמצאה גם בטיפול באתר חרובית שכמעט נסגר בגלל המשרד.

בחרובית נאחזו בהחלטה של בית המשפט ( )2004שאיפשרה לאיגוד להמשיך ולהפעיל את

האתר.

האיגוד מאד הצטמצם מבחינת כ"א ל 3 -אנשים בלבד והדבר מהווה חסם להתקדמות

ביישום תוכנית השיקום.

רק כעת החל האיגוד להפעיל שוב את חרובית .המשימה שמשרדנו רוצה להטיל עליהם-

לשבת איתנו על התוכניות ולחפש בארכיונים את הרישומים מי הגורמים שהטמינו וכמה

פסולת תעשייתית הטמינו (כדי לכנס את כל בעלי העניין סביב שולחן אחד ולדרוש שיממנו

את ביצוע תוכנית השיקום) ,תיגזול מהם כעת הרבה משאבים .עם זאת ,האיגוד מעוניין

להקים יח"ס ואז היח"ס יוכל לטפל בנושאים כאלה.

בנוסף ,אין לאיגוד אינטרס כיום לקדם את הטיפול באתר גם כי הטיפול בפסולת מסוכנת

במקום הטמנת פסולת בנין בבורות המתוכננים ,עלולה להיות כרוכה בעלויות שהוא אינו

ערוך להם.

מדובר בשנת בחירות וראש עיריית יבנה טוען כי יתקשה לעסוק בקידום אתר רתמים

בחודשים הקרובים.

אחרי הישיבה המקדימה יקבע גידי עוד פגישה עם צבי גוב ארי ועם נציגי המדינה אך מציע

לעשות הפסקה עד אחרי הבחירות שיתקיימו ב .22.10.13

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסwww.sviva.gov.il| 03-7634548 :

yaelma@sviva.gov.il

2

אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

6יולי 2013

מדגיש כי יש בעיות קשות של נברנים ושריפות באתר רתמים ובאתר א.א .הסמוך.

קיים דבר דומה באס"פ מודיעין אם כי שם יש הליך משפטי והסכימו לגישור ע"י מני מזוז.

סיכום:

.1בבדיקה של הוראות תוכנית השיקום נמצא כי היא מאפשרת הכנסת שינויים ואין

צורך לשנותה.

.2בישיבה עם משרד המשפטים וממ"י -הובעה הסכמה להמשיך בתהליך לפיו א.ע.

דרום יהודה יקדם את תוכנית השיקום .הגורם המרכזי שעליו האחריות לקדם את

התהליך של השיקום הוא :ממ"י

.3בפורום מצומצם תתקיים ישיבה בהקדם עם צבי גוב ארי בחודשים יוני/יולי יש

להציג את ממצאי הדיגום שערך המשרד ואת עלויות השיקום לצבי גוב ארי לצורך

קבלת התייחסותו ואימות הנתונים .המחוז הדגיש כי צבי גוב ארי לא היה בתפקיד

בתקופת פינוי הפסולות הכימיות ולא ברור אם קיים תיעוד באיגוד.

.4לא סוכם דבר בעניין שיקום הדיונות ופינוי בריכות השפכים.

.5יש להפיץ את דו"ח אד-םה לאחר שתועברנה התייחסויות המשרד אליו.

.6יש להפיץ את דו"ח הדיגום שביצע המשרד לאחר שייבדקו הניסוחים.

רשמה :ד"ר יעל מייסון

העתק:

משתתפים

דרך מנחם בגין 125ת.ד 20110 .מיקוד 67012קומה | 11טלפון 03-7634546 :פקסwww.sviva.gov.il| 03-7634548 :

yaelma@sviva.gov.il

3

19נובמבר 2019

לכבוד:

עפרי חזיז -אגף שפכי תעשייה ,דלקים וקרקעות מזוהמות

נטע עשהאל -מחוז מרכז ,המשרד להגנת הסביבה

גד עופר ,ריטה וינרוב -איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד -חבל יבנה

הנדון :סיכום סיור באתר פסולת "רתמים"

משתתפים בסיור:

גד עופר ,ריטה וינרוב -איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד -חבל יבנה

נטע עשהאל -מחוז מרכז ,המשרד להגנת הסביבה

אורן רינת ,הילה עבו LDD -

מחברת המסמך :הילה עבוLDD ,

שלום רב,

המשרד להגנת הסביבה שכר את שירותי חברת LDDלקבלת שירותי יעוץ מקצועי בתחום קרקעות מזוהמות (מכרז

פומבי מס' ,) 4/16על מנת להכין מסמך מקצועי בנושא דרישות סביבתיות בתהליך שיקום מטמנת רתמים .במסגרת זו

התקיים בתאריך 14.11.2019סיור במטמנת רתמים בנוכחות המשתתפים הנ"ל ,לצורך היכרות עם האתר בהתייחסות

לתכנית השיקום המתוכננת.

רקע (מתוך טיוטת המסמך :מטמנת רתמים -סיכום חקירות סביבתיות)11.11.2019 ,LDD ,

רשות מקרקעי ישראל ואיגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה יזמו בשנים האחרונות קידום של תכנית לשיקום 564

דונם משטח המטמנה .מטרת התכנית הינה שיקום אתר סילוק פסולת רתמים וייעוד השטח ליער פארק חופי .בדצמבר

2018אושר תקנון (הוראות התכנית) " תכנית מתאר מקומית מס' בר 1/287/שיקום אתר פסולת רתמים" .התכנית

מתייחסת לשטח העיקרי של המטמנה ואינה כוללת את שטחן של בריכות קליטת השפכים התעשייתיים ואזור ניקוז

התשטיפים ממזרח למטמנה (תרשים .)1

המטמנה ,שנסגרה לפעילות בשנת ,2003יועדה לפסולת מעורבת ,ונפח הפסולת הכולל בשטחה מוערך בכ – 3מליון

מ"ק .מתוך המידע ההיסטורי וממצאי דיגומים שנערכו באתר ,נמצאו עדויות לכך שבמהלך השנים הועברה למטמנה

פסולת תעשייתית באופן לא מוסדר ,ובכמות המוערכת בכ – 235,000טון .בסקרי קרקע ,גז קרקע ומי תהום ,נמצאו

חומרים אורגניים נדיפים (מוכלרים ,מרכיבי דלקים) ,מתכות כבדות ,חומרי הדברה ועוד .פירוס הממצאים מצביע כל כך

שחומרים מסוכנים הוטמנו במרבית שטח המטמנה ,ולתשטיפים של מזהמים שחלחלו אל מי תהום .בנוסף מוערך כי

במספר אזורים ממזרח לשטח המטמנה פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים נוזליים ,אשר מוערך כי נקלטו בהן

לפחות 225,000מ"ק שפכים תעשייתיים .מידע ופירוט נוסף על אזורים אלה אינו נכלל במסגרת מסמך זה שכן הם מחוץ

לשטח גבול תכנית השיקום של המטמנה.

תיאור התצפיות בסיור

הסיור התקיים באמצעות רכב שטח ובמהלכו הציגו אנשי איגוד ערים והמשרד להגנ"ס את האתר וההיסטוריה הידועה

להם אודותיו.

בנסיעה לאורך כביש הגישה המוביל לכניסה ההיסטורית למטמנה נצפו ערימות פסולת בניין המושלכות ממשאיות באופן

אקראי.

נקודת העצירה הראשונה בסיור היתה נקודת תצפית מעל תאים 8-9המיועדים למילוי ע"י פסולת יבשה ,בגבול הדרום-

מזרחי של האתר .השטח נראה כבור עמוק ביחס לסביבה ,ויתכן כי מהווה בסיס ניקוז עילי או תת קרקעי לתשטיפים

מאזורי מילוי הפסולת.

עמוד 1מתוך 6

יעוד הקרקע באתר לפי תמ"א 22הינו פארק יער חופי ,כלומר שטח פתוח שאינו מוסדר .האתר גובל בשטח בסיס חיל

האוויר פלמחים ,מצפון ,וצה"ל לא מאפשר פיתוח של השטח לכל מטרה שתאפשר גישה מוסדרת לאזרחים ,ובכלל זה

תכניות לפיתוח כבישים.

בנוסף ,הוסברה לנו השלביות המתוכננת בשיקום האתר לפי הוראות התכנית .תחום המטמנה מחולק לתאי שטח

הנחלקים לשתי קבוצות (תרשים :)2

א .תאי שטח A, B, C, D, Eמהווים את שטח המטמנה שנסגרה ,ומיועדים לשיקום במסגרת התכנית הנוכחית.

ב .תאי שטח ( 9 ,8בדרום)( 11 ,10 ,בצפון) מיועדים למילוי בפסולת יבשה לפי התכנית הנוכחית ,ואינם נכללים בשטח

המיועד לשיקום.

עפ"י ההסבר הטמנת פסולת יבשה בתאי שטח , 10-11 ,8-9אמורה להוות את הבסיס הכלכלי לשיקום תאי הפסולת.

לפיכך ,שיקום התאים הצפוניים A, Bאמור להתבצע בשלב הראשון ,במקביל להטמנה בתאים .11 ,10שיקום התאים

הדרומיים C, D, Eיבוצע בשלב מאוחר יותר ,במקביל להטמנה בתאים .8,9

שיקום המטמנה מנקודת המבט של טיפול במטמנות (נטע עשהאל ,מחוז מרכז) ,צריך לכלול כיסוי ( )Cappingהמותאם

למטמנת פסולת מסוכנת.

תרשים – 1שטח תכנית שיקום מטמנת רתמים (קו כחול) ,ושטחי הטמנה החורגים מתחום התכנית

עמוד 2מתוך 6

תרשים - 2חלוקת האתר לתאי שטח (מתוך תכנית המתאר בר)1 /287 /

עמוד 3מתוך 6

נקודת העצירה השניה היתה באזור בריכות השפכים התעשיתיים ,מעבר לגבול המזרחי של התכנית .כאמור ,שטחים

אלה אינם נכללים בשטח התכנית ,ותידרש חקירה סביבתית ותכנית שיקום נפרדת עבורם.

תמונה - 1בריכות השפכים התעשיתיים

בנסיעה לאורך הדרך המרכזית בחלקו המזרחי של האתר ,בסמוך לבריכות השפכים ,נצפו שוחות של שני קידוחי ניטור

מי התהום נפ רתמים ( 8 ,7תמונה ,2תרשים .)3

תמונה - 2שוחת באר ניטור

עמוד 4מתוך 6

תרשים - 3מיקום קידוחי ניטור מי תהום נפ רתמים 8 ,7

בנסיעה לאורך הדרך המרכזית ,נצפו תאים ,10-11ובגבולם הצפוני נמצאת גדר בסיס חיל האוויר.

במקומות מסויימים נצפו אזורי הבעירה שטופלו וכוסו בשכבות קרקע חרסיתית .פני השטח אינם מיושרים וקיימים הבדלי

גבהים ניכרים בין אזורים שונים של הטמנת הפסולת ,כיסוי בעירות ,וערוצי ניקוז.

במספר מקומות נצפתה נביעה של מעט תשטיפים בשולי הר הפסולת ,בצורה של נוזל שחור המצטבר בנקודות נמוכות.

תמונה – 3הצטברות תשטיפים במספר מקומות בשולי הר הפסולת

עמוד 5מתוך 6

באזור הדרום-מערבי נצפה אתר סילוק פסולת יבשה א.א .אשדוד ,הגובל במטמנת רתמים .באזור מסוים לא ניתן להבחין

בגבול ממשי בין המטמנות ,וקיימת "זליגה" של אתר א.א .אשדוד לתוך שטח רתמים.

באותו אזור ניתן להבחין בצינורות ניטור גז מטמנות (תמונה .)4לפי הערכת אנשי המקצוע מטעם הרשויות שנכחו בסיור,

כמויות גז המטמנה הצפויות בשלב זה ,שנים רבות לאחר סגירת האתר ,אינן גדולות ,ואינן מספיקות לניצול לצרכי אנרגיה.

תמונה – 4צינורות ניטור גז המטמנות

תמונה – 5מבט לכיוון מערב

עמוד 6מתוך 6

מחוז המרכז

16אפריל2012 ,

כ"ד ניסן ,תשע"ב

לכבוד:

מר עדיאל שימרון

מנהל מחוז המרכז

מנהל מקרקעי ישראל

הנדון :גידור אזור בריכות השפכים והבוצות באתר הפסולת רתמים

סימוכין :דו"ח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים ,אפריל 2012

שלום רב,

אתר פסולת רתמים ,הממוקם מצפון לאשדוד בשטחי מוא"ז חבל יבנה ,שימש כמטמנה

לפסולת ביתית החל משנות השישים של המאה הקודמת ,ועד לסגירתו בשנת .2003בעקבות

מידע שהגיע למשרדנו אודות אפשרות כי אתר הפסולת רתמים שימש בעבר גם להטמנה של

פסולת ממקור תעשייתי ,הזמין משרדנו סקר היסטורי בנושא ,ובהמשך נערכה סדרה של

דיגומים באתר.

המשרד להגנת הסביבה ערך סקר לאיתור פסולות מסוכנות וקרקעות מזוהמות באתר הפסולת

רתמים באשדוד (סימוכין .)1מממצאי הדוח ,שהוצגו לנציג המנהל -מר אהוד גבריאלי ,עולה

כי בשטח הממוקם מזרחית לגוף הפסולת ישנו בור בו הוטמנה פסולת תעשייתית מסוכנת.

מהסקר עלה כי הפסולת מכילה חומרי הדברה ,מזהמים אורגניים נדיפים ,מרכיבי דלק

ומתכות כבדות ,שחלקם מוגדרים כחומרים רעילים ואף מסרטנים.

בשל הסיכון הממשי לבריאות הציבור ,יש להבטיח כי לא תהיה גישה לפסולות הללו ,עד

לפינוין המוסדר והמלא לאתר פסולת מסוכנת ,וקבלת אישור המשרד להגנת הסביבה על

השלמת הפינוי.

מאחר וככל הידוע לנו ,ממ"י הם בעלי הקרקע ,אני פונה אליך בבקשה לגידור של השטח

והצבת שילוט סביב אזור הבריכות והשפך ,כפי שמוגדר בסימוכין .1

נשמח לעמוד לכל דבר ועניין.

בברכה,

גדעון מזור

מנהל המחוז

לוט :דו"ח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים ,אפריל 2012

העתקים:

גב' שולי נזר -סמנכ"לית בכירה לתעשיות .בדוא"ל.

ד"ר יעל מייסון -רא"ג שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות .בדוא"ל.

גב' נעמה אשור בן ארי -רא"ג פסולת מוצקה .בדוא"ל.

ד"ר ענת רוזן -מנהלת איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה .בדוא"ל.

מר אהוד גבריאל -מנהל פיקוח ממ"י מחוז המרכז.

עו"ד זהר שקלים -יועצת משפטית מחוז המרכז .בדוא"ל.

ד"ר ערן סגל -אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות .בדוא"ל.

גב' נטע עשהאל -מרכזת בכירה לפסולת מוצקה .בדוא"ל.

562 . . 91

Document6

'

| 72100

08-9788815 :

08-9229135 :

www.sviva.gov.il

מחוז המרכז

02מרץ0202 ,

ד' ניסן ,תשע"ח

לכבוד:

מר ישראל דנציגר

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

נשלח בדוא"ל

שלום רב,

הנדון :שיקום אתרי הטמנת הפסולת רתמים וא.א .אשדוד –

פניה לוועדת ההיגוי הבינמשרדית ליישום החלטת הממשלה 1553

כיו"ר וועד ת ההיגוי הבינמשרדית לשיקום אתרי ההטמנה שבנדון ,אני פונה אליך בבקשה

לאשר מימון סקר משלים בגוף הפסולת ,מתוך התקציב הקיים מכוח החלטת הממשלה .0821

זאת מהסיבות והנימוקים המפורטים להלן -

אתר רתמים הוקם בשנות ה 60-של המאה שעברה כאתר הטמנת פסולת של העיר אשדוד

וסביבתה ופעל עד שנת .2003שטח אתר רתמים הוא כ 502 -דונם ונפח הפסולת במטמנה

מוערך בכ 3.3 -מיליון מ"ק .האתר פעל ללא תשתיות איטום וללא טיפול בתשטיפי

הפסולת.

.0.0החלטת הממשלה שבנדון קובעת בין היתר כי תוכן תכנית לכיבוי בעירות ושימור מצב

אתרי הפסולת לאחר כיבויים ,באופן שלא יישנו אירועי שריפות באתרים .למיטב

ידיעתנו עד כה נוצל כמיליון ₪מתוך תקציב של 31מיליון ₪לצורך כיבוי בעירות בשני

האתרים.

.0.0התכנית לשיקום אתר ההטמנה ,נמצאת עדיין בדיונים בוועדה המחוזית.

.1.3בסקר היסטורי שבוצע ע"י המשרד בשנת 0200בגוף הפסולת נמצאו חומרים מסוכנים

כדוגמת :דלקים ושמנים ,חומרים אורגניים מוכלרים ,חומרים נדיפים ,מתכות כבדות

וחומרי הדברה .אחת ההמלצות בסקר ,הייתה לבצע סקר קרקע וסקר גז קרקע מקיפים

באתר לצורך הבנה טובה יותר של סוגי המזהמים ופריסת הזיהום.

.1.4לאחר דיון נוסף שנערך לאחרונה בין אגף פסולת ואגף קרקעות מזוהמות הגענו למסקנה

כי יש לבצע סקר משלים לצורך מניעת הסיכון להישנות בעירות והפגיעה בציבור

ובסביבה כמו גם לצורך הבנה טובה יותר של המצב היום ,ובהתאם לכך לקבל החלטות

עדכניות באשר לתוכנית השיקום המתאימה.

אשר על כן ,אנו פונים אליך כיו"ר הוועדה הבין-משרדית ,לממן סקר משלים בגוף הפסולת,

מתוך התקציב הקיים מכח החלטת הממשלה שבנדון על פי ממצאי הסקר המשלים ,ניתן

יהיה לקבל החלטה סופית ולאשרר את שיטת הקפסולציה כתכנית השיקום .לדעתנו הסקר

הכרחי גם לצורך מניעת הסיכון להישנות בעירות והפגיעה בציבור ובסביבה.

עמוד 1מתוך 2

562 . . 91

Document6

'

| 72100

08-9788815 :

08-9229135 :

www.sviva.gov.il

מחוז המרכז

נשמח לספק כל מידע נוסף ככל שנדרש.

בברכה,

גדעון מזור

מנהל המחוז

העתקים:

שולי נזר -סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות@.

אבי חיים -ראש אגף שפכי תעשיה קרקעות ודלקים@.

עודד נצר -רא"ג פסולת מוצקה@.

רחלי דוד-מנהלת תחום קרקעות מזוהמות באגף שפכי תעשייה ,קרקעות ודלקים@.

ורד אדרי -ס.מנהל המחוז ומתכננת המחוז@.

עו"ד זהר שקלים -יועצת משפטית@.

נטע עשהאל -ראש תחום תשתיות@ .

רועי טל -ראש תחום תעשיות@.

יתיר אבישר -מרכז קרקעות מזוהמות@.

עמוד 2מתוך 2

562 . . 91

Document6

'

| 72100

08-9788815 :

08-9229135 :

www.sviva.gov.il

מחוז המרכז

02מרץ0202 ,

ד' ניסן ,תשע"ח

לכבוד:

מר עמיר גילת

מנהל מרחב שמירה על הקרקע תל אביב -מרכז

רשות מקרקעי ישראל

נשלח בדוא"ל@

הנדון :אתר רתמים -שיקום קרקע מזוהמת בבריכות השפכים ההיסטוריות

ממזרח לאתר הפסולת רתמים פעלו בעבר בריכות שקלטו לאורך השנים כ 002,222 -מ"ק של

שפכי תעשייה .בסקר קרקע ראשוני שביצע המשרד בשנת 0200בבריכות ,נמצאה קרקע

מזוהמת במגוון רחב של חומרים מסוכנים כדוגמת :חומרים אורגניים מוכלרים ,דלקים

ושמנים ,חומרים אורגנים נדיפים ,מתכות כבדות וחומרי הדברה.

בקידוחי ניטור של רשות המים ,הממוקמים מסביב לאזור הר הפסולת והבריכות הנ"ל ,נמדדו

לאורך השנים ריכוזי מזהמים כדוגמת :ניקל ,ארסן ,חומרי הדברה ,חומרים אורגנים נדיפים

ועוד.

לפיכך ,אתר הפסולת והבריכות מהווים מקור זיהום פעיל ומתמשך למי התהום.

מאחר ורמ"י היא בעלת השטח המדובר ,אנו מבקשים לקיים דיון בעניין קידום שיקום שטח

הבריכות ההיסטוריות ,וזאת במקביל וללא קשר לקידום התכנית לשיקום אתר ההטמנה

ברתמים ,תכנית שנמצאת בשלב מתן תוקף כבר מספר רב של שנים.

נודה לקיום דיון כאמור לעיל.

בברכה,

גדעון מזור

מנהל המחוז

העתק:

שולי נזר -סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות@.

אבי חיים -ראש אגף שפכי תעשיה קרקעות ודלקים@.

רחלי דוד-מנהלת תחום קרקעות מזוהמות באגף שפכי תעשייה ,קרקעות ודלקים@.

ורד אדרי -ס .מנהל המחוז ומתכננת המחוז@.

נטע עשהאל -ראש תחום תשתיות@.

רועי טל -ראש תחום תעשיות@.

עו"ד זהר שקלים -יועצת משפטית למחוז@.

יתיר אבישר -מרכז קרקעות מזוהמות@.

עמוד 1מתוך 1

562 . . 91

Document6

'

| 72100

08-9788815 :

08-9229135 :

www.sviva.gov.il

אשכול תעשיות ורישוי עסקים

ט"וכסלותשע"ג

92נובמבר9109

סימוכין: 001_9012

סיכוםפגישהבנושאשיקוםאתררתמים

פגישתהמשךלפגישהמיום 20.7.09

תאריך הפגישה: 0.00.09

מקום:תלאביב

השתתפו:

המשרדלהגנתהסביבה-מטה:שולינזר,יעלמייסון,ערןסגל,נעמהאשורבןארי,יעלשור .

המשרדלהגנתהסביבה–מחוזמרכז:זהרשקלים,נטעעשהאל .

רשותהמים:גיארשף .

חברתאדמה:דרורנחמיאס,ליאתלוי .

איגודעריםאשדודחבליבנה:ריטהויינרוב .

סיכום:

המשרדמעונייןלקדםאתהתכניתהמקוריתעםהשינוייםהדרושיםכפישמובאיםבחוו"דשלאדמה :

.0שיפורתשתיתהאיטוםשלתאיהפסולת.

.9במידהוחופריםתאיםבעייתייםבגוףהפסולת–טיפלבפסולתהמסוכנתעלפיהצורך .

לאחרשיבחןבשיתוףמשרדהאוצרהאםהמודלהכלכליעליומתבססהשיקוםיכוללכלולאתהעלויות

הנוספות .המטרההיאשתכניתהשיקוםתצאלפועלעםכמהשפחותעלויותנוספות .

סוכם:

באחריות

משימה

1

זהרשקליםתבדוקהאםהוראותהתכניתמאפשרותשינוי

בדרישותשלתכניתהאיטום

2

יוקםצוותהשיקוםלהידברותבנושאהתכניתוהמימוןשלה. זהרשקלים

חבריהצוות:זהר,נטע,גידיונציגמאגףפסולת(עינת).

הצוותיזדקקלסיועשלהאגףושלחברתאדמה.הצוותיטפל

גםבנושאהבריכות .

3

נושאהבריכות:ישלבדוקמההמשמעותשלהטיפול

זהרשקלים

צוותהשיקום

עד תאריך

סוףדצמבר

דצמבר-ינואר

ינואר

חומרים מסוכנים איכות אוויר ושינויי אקלים רישוי עסקים רעש וקרינה אבק מזיק טיפול משולב שפכי תעשייה ,דלקים וזיהום קרקעות

כנפי נשרים ,5ת.ד 34033.ירושלים | 91340טל' | 02-6553844 :פקס02-6553871 :

www.sviva.gov.il

shulin@sviva.gov.il

אשכול תעשיות ורישוי עסקים

בבריכותבמסגרתתכניתהשיקום.השאיפההיאשהבריכות

תטופלנהבמסגרתתכניתהשיקום–ישלמצואלכךתכנית

מימונית

4

ישיבתהמשךבפברואר

גילה

רשמה:יעלשור

העתקים :

משתתפים

חומרים מסוכנים איכות אוויר ושינויי אקלים רישוי עסקים רעש וקרינה אבק מזיק טיפול משולב שפכי תעשייה ,דלקים וזיהום קרקעות

כנפי נשרים ,5ת.ד 34033.ירושלים | 91340טל' | 02-6553844 :פקס02-6553871 :

www.sviva.gov.il

shulin@sviva.gov.il

אשכול תעשיות ורישוי עסקים

כ"בחשוןתשע"ג

06נובמבר 2012

סימוכין: 110_6655

סיכוםפגישהבנושא:שיקוםאתררתמים

(מעודכןלאחרהערותהמשתתפיםלסיכוםשהופץ)

תאריךהפגישה:30.7.12

מקום:ירושלים.

השתתפו:

רשותהמים:שרהאלחנני,גיארשף .

חברתאדמה:דרורנחמיאס,ליאתלוי .

המשרדלאיכותהסביבה:שולינזר,יעלמייסון,ערןסגל,עינתברונשטיין,יעלשור .

מחוזמרכז:גידימזור,נטעעשהאל,זהרשקלים .

מטרת הפגישה :ישיבתהמשךמיום.10.6.12התייעצותעםרשותהמיםלגביהשיקוםשלאתררתמים .

עיקרי הישיבה:

שרהאלחנני :

ממליצהלהתחילעםהשיקום.

לאישיםולאכלכליואפילולאניתןלחשובעללהפוךאתגוףהפסולת.

ישנםאמצעיםלשקםאתמיהתהוםגםאםלאתפונההפסולתהתעשייתית.

חשובלהתחילבאופןמיידיאתהשיקוםעלמנתלמנועכניסהשלגשםוהמשךחלחולתשטיפים.

עודפחותמחודשיהיוממצאיםמהקידוחיםונדעהאםאתרההטמנהמזהםאתמיהתהום.

גםאםנמצאלאחרהשיקוםשהאתרממשיךלזהםאתמיהתהום–נדעאיךלטפלבובמורדהזרם.

ישלהסדירתקציב לשיקוםמיהתהוםיחדעםאיגוםתקציביםשהמשרדיבקשלהשליםעבור

הפעולותהנוספותשידרשועבורשיקוםהאתרושאינןכלולותבתכניתהנוכחיתשהופקדה.

חומרים מסוכנים איכות אוויר ושינויי אקלים רישוי עסקים רעש וקרינה אבק מזיק טיפול משולב שפכי תעשייה ,דלקים וזיהום קרקעות

כנפי נשרים ,5ת.ד 34033.ירושלים | 91340טל' | 02-6553844 :פקס02-6553871 :

www.sviva.gov.il

shulin@sviva.gov.il

אשכול תעשיות ורישוי עסקים

עינת-אגףפסולת :

חוו"דמצ"במיום.29.7עיקריהדברים:

א .עלפיהתכניתהחלקהצפוניייחפרליצירתתאיהטמנהלפסולתבנייןוהקרקעתפוזרעלפני

האתרלצמצוםשיפועים.

ב.

נגרמיםנזקיםכברהיום(פלישתביוגז,תשטיפים)–דחייתההחלטהבעייתיתבגינם.

ג.

איןטעםלפנותאתהפסולתהתעשייתיתמגוףההר.הפסולתפוזרהבכלהאתרובנוסףהפסולת

המסוכנתנמצאתבעומקשלכ–20מ'בגוףההר.

ד.

כיוםישנהכדאיותכלכליתלפרויקט,ביןהשארבגללהכנסותמשימושבביוגז.אםנמתיןייתכן

והכדאיותהכלכליתתפחת.

חברתאדמה :

במסמךהסביבתילאמצויהכריהשלפסולת.

הציגואומדןראשונישלעלויותהפרששיקוםהאתרכתוצאהמהממצאיםעלהפסולתהתעשייתית:

א .התאמתהתאיםלאחסוןפסולתמסוכנת- 3מלש"ח(איטוםתחתי)

ב.

אומדןכמויותפסולתשצריךלפנות:ניתןיהיהלפנותולהטמין100,000מ"ק(מתוך250,000

מ"ק).הערכתביצועמקסימלית: 4מלש"ח(עלפיחישובשל40/₪מ"ק).

ג.

שיקוםהבריכות(הנמצאותמחוץלקוהכחולשלהתכנית):הוצאהוהטמנהבאתרשל

100,000מ"ק- 55מלש"ח(פינוילר"חעלפיחישובשל250/₪מ"ק)

ערןסגל :

גםלדעתואיןטעםלפנותאתהפסולתהתעשייתיתמגוףההרמכיווןשהפסולתפוזרהבכלהאתר

ובנוסףהפסולתהמסוכנתנמצאתבעומקשלכ20-מ'בגוףההר.

ישנה"לשון"בחלקהצפונישהיאמזוהמתמאוד.אומדןלכמותהפסולתהמסוכנתבחלקהצפוני–

45,000מ"ק.

גםהבריכותוגםהלשוןנמצאותמחוץלתחוםהתכנית.הגורםהאחראי–א.ע.דרוםיהודהשהפעיל

אתהאתר.בנוסףזוהיגםאחריותשלהמנהל.

חומרים מסוכנים איכות אוויר ושינויי אקלים רישוי עסקים רעש וקרינה אבק מזיק טיפול משולב שפכי תעשייה ,דלקים וזיהום קרקעות

כנפי נשרים ,5ת.ד 34033.ירושלים | 91340טל' | 02-6553844 :פקס02-6553871 :

www.sviva.gov.il

shulin@sviva.gov.il

אשכול תעשיות ורישוי עסקים

יעלמייסון(נשלחלאחרהישיבהוהוסףלסיכום) :

ראשית,לאבוצעודיגומיחומרבהרהפסולתלעומקושיתמכואוישללואתהסברהלפיההפסולת

התעשייתיתפוזרהברחביהאתר.לפיהסקרההיסטוריניתןלהביןשפסולתתעשייתיתהוטמנה

בצפוןעדצפון-מזרחהמטמנה,איזורשלפיהתוכניתאמורלהיחפרלצורךכרייתשניבורות

המיועדיםלפסולתבניין(בנוסףלשניבורותנוספיםשייכרובמרכזהאתר).ניתןלבצעסקרעמוק

כזהשיוכיחאוישלולאתהטענהבעלותשתוארהבמכתבנובעניין.

שנית,מוקדםמדילקבלהחלטהוישלהמתיןלתוצאותדיגוםמיהתהוםטרםקבלתכלהחלטהעל

אופיודרכיהשיקום.

בכלמקרה,לפיעמדתאגףשפכיתעשיה,דלקיםוקרקעותמזוהמותשנאמרהבישיבה ,יש להמשיך

בשיקום האתר בהתאם לתכנית השיקום המקוריתולאלהגישתכניתחלופיתאולשנותאת

התוכנית(עקבחששלעיכובמשמעותיבלו"ז).

בעקבותהבנה שהתוכניתכוללת,כאמורלעיל,חפירתהחלקהצפוני(החשודבעיקרהזיהום)

והמרכזישלהאתרעלמנתלהכשירםכתאיםלפסולתבניין:



ישלהתאיםאתאחדהבורותהמתוכנניםלפסולתבנייןשיוכללהכילגםפסולתתעשייתית,בו

ישלהטמיןאתהפסולתהתעשייתיתשתמויןמהכרייהשלהפסולת(בעיקרמחלקוהצפונישל

האתר).ההבדלבמחיריתבטאבדיפוןהנוסף(להבנתנוהערכתאד-םהיאכ-4מלש"ח),בעלות

מיוןושינועבתוךהאתרוהטמנהבאופןמוסדר.



אםייושםהאמורבסעיף,4.1צפויההפחתהרקשלכ-10%בנפחההטמנההזמיןלפסולת

בניין.

הפתרוןלבריכותולאיזוריהשפךלאיכוללהידחותעקבחומרתהזיהוםומיקומווחייבלהיות

מקודםכעתכאשריש2חלופות:פינוילר"חבהערכהשלכ-25מלש"חאוכרייתבורותנוספים,

איטומםהמתאיםלמטרהזו,והעברתתוכןהבריכותלשם.להבנתנולפיעבודתאד-םהבעלותדיפון

של:4מלש"ח.לכןבמקרהחריגזה,ישלשקולבכובדראשהאםאיןזהנכוןיותרסביבתיתלהטמין

באתררתמיםבאופןמסודרשמונעפליטותלסביבהבמקוםלשנעלאתרר"ח.

זהרשקלים :

מאחר והתוכנית לשיקום נמצאת בשלב ההפקדה הרי שכל שינוי בתוכנית עלול לארוך זמן רב והדבר

עלוללסכןאתייתכנותהשיקוםכוללנושאהכדאיותהכלכלית.לפיכךסוכםכיהמחוזיבדוקיחדעם

איגודעריםאםהנוסחהקייםשלהתוכניתמאפשראתפעילותהשיקוםכוללפעילותשישלבצעבעקבות

המידעהחדששישבידינווזאתמבלילהזדקקלשינויסעיפיהתוכנית.

חומרים מסוכנים איכות אוויר ושינויי אקלים רישוי עסקים רעש וקרינה אבק מזיק טיפול משולב שפכי תעשייה ,דלקים וזיהום קרקעות

כנפי נשרים ,5ת.ד 34033.ירושלים | 91340טל' | 02-6553844 :פקס02-6553871 :

www.sviva.gov.il

shulin@sviva.gov.il

אשכול תעשיות ורישוי עסקים

מסקנות וצעדים להמשך:

באחריות

עד

תאריך

משימה

1

טיובוהשלמתהפרשיהעלויות.

אדמה

10.8

5

התייעצותעםחברותלהןניסיוןבחו"לבשיקוםאתריםדומיםבעולם .

אדמה

10.8

3

סוגיהמרכזיתאותהישלבחון-האםניתןלשנותאתהתכניתכךשניתןיהיה גידי

להימנעמחפירתתאיםבגוףהפסולתלהטמנתפסולתבנייןוכןבאופןשלא

יהיהצורךלחזורלדיוניםבוועדותעלשינויהתכנית..תקבעישיבהעם

מזור

האיגודלדוןעלאפשרויותלגמישותבמסגרתהתכנית(בלישינוייםאבלעם

הידיעה שישפסולתמסוכנתשרוציםלהימנעמכרייתהופיזורהעלגביגוף

הפסולת).**ההערהשלזהר

4

לאחרמכןישיבהמסכמתבחודשאוקטובר .

העתקים:

משתתפים

גילה

רשמה:יעלשור .

חומרים מסוכנים איכות אוויר ושינויי אקלים רישוי עסקים רעש וקרינה אבק מזיק טיפול משולב שפכי תעשייה ,דלקים וזיהום קרקעות

כנפי נשרים ,5ת.ד 34033.ירושלים | 91340טל' | 02-6553844 :פקס02-6553871 :

www.sviva.gov.il

shulin@sviva.gov.il

א.א.מהנדסים

אתר הפסולת א.א .אשדוד

סקר ותכנית כיבוי בעירות

יוני 2013

בליווי ויעוץ ע"י Patrick Foss Smith – England

מנה"פ מטעם ממ"י – אורן עזריה ,פארטו הנדסה

Patrick Foss Smith - England

בליווי ויעוץ ע"י

פברואר -2013בוצעה סריקה אווירית של האתר בשעות לילה לזיהוי אזורים חמים

המבצע :ישי ווקסלר ,חברת פ.א.מ.

הוגדרו אזורים חמים חשודים – Hot Spots

דוגמה לתוצר הסריקה הטרמית – מבט מקרוב

כל Hot Spotהוצג גם על רקע מפת מדידה ועל רקע תצ"א

נערכה השוואה לתוצאות סקר טמפ .קודם – סקר קרקעי מאוגוסט 2010

10.06.2013

7

פרופיל טמפרטורה בעומק האתר

לאור תוצאות הסריקה הטרמית ומידע

לגבי נקודות חמות ע"פ השטח,

מתבקשת ונדרשת בדיקה

לאימות/ווידוא הטמפ' בעומק גוף

הפסולת.

מידע זה ייתן כיוון לגבי שיטת עבודת

הכיבוי והיקף העבודה הצפוי.

מוצגת תכנית ראשונית לקידוחי עומק-

ניטור טמפ .בעומק האתר ובסמיכות

למוקדים החמים החשודים,

.Hot Spots

קידוחי עומק לניטור טמפרטורה

הקידוחים בוצעו עד לעומק

מירבי של 10.50מ' מפני

השטח ,למרות שבחלק

מהנקודות עובי הפסולת גדול

יותר.

מוצגת מפה של מיקום בפועל

של קידוחי העומק עקב קשיי

נגישות -קרקעית לא יציבה

ומסוכנת ,אש וסכנת שריפה.

לפיכך ,ברור לנו שלא "פגענו"

במוקדים החמים גופם אלא

רק בשוליהם.

בבוקר ,לחץ ברומטרי נמוך .האתר מעשן

הפסולת מתמוטטת פנימה ,נוצרים מכתשים

ונבקעים סדקים

פריצת דרכים להגיע לנקודת הקידוח

קידוח מעשן

מקדח

החדרת טרמוקפלים לקידוח

אז מה היה לנו?..

לא תגנוב..

:

. . :

:

. .

"

:

640436.88 :X

169455.16:Y

32.38 :Z

לכל קידוח – לוג מפורט

ומדידת טמפ .בזמן הקידוח

":

' P-5

(' 3

)

'

'

' 10.5 :

M-150 :

" 50

"

P-1058002 :

,

'

'

°C

%

0.0-2.5

,

-

–

,

5-

2.5-7.5

,25-30%

,

-

,

7.5-10.5

'

14.02.2013 :

,

,

,

–

,

"

,

,

10-15

,

–

,

,

– " .30-35%

–

,

,

8.0

15-20

2.6

3.0

4.0

4.5

5.0

6.0

7.0

47.1

50.6

56.6

64.5

50.9

55.5

57.5

8.0

9.0

10.5

60.7

62.8

58.9

מדידת טמפ .בהפרשים של מספר שבועות

תוצאות טמפ' לכל קידוח

Drill P-5

169455.16/640436.88

Depth

12.02.2013

Hand reading

while drilling

T°C

-1.5

-3.0

-4.5

-6.0

-7.5

-9.0

-10.5

47.1

50.6

64.5

55.5

57.5

62.8

58.9

T.C.

T.C.

29.01.2013 26.02.2013

T°C

T°C

39.0

51.8

61.7

63.3

62.3

59.7

58.2

GL=32.38

T.C.

7.03.2013

T°C

36.1

48.3

57.5

59.8

59.5

56.6

55.2

Notes

טמפרטורות בעומק גוף הפסולת

מפת תמצית

תוצאות סקר

הטמפרטורה.

רקע טופוגרפיה

(מדידה .)2010

סימון נק'/אזורים

חמים מסריקה

טרמית אווירית.

מיקום קידוחי

ניטור.

תוצאות טמפ'.

P3-169519.28/640514.81 GL=32.18

-1.5

-3

-4.5

-6

-7.5

-9

-10.5

25.4

31.9

37.5

42.3

28.5

35.8

39.7

39.6

27.3

33.3

36.4

37.8

P7b-169287.16/640358.21 GL=25.50

-1.5

-3

-4.5

-6

-7.5

-9

-10.5

31.2

40.0

51.8

54.4

52.0

60.5

53.1

42.2

55.2

58.4

58.9

58.3

53.4

50.3

38.0

51.5

55.3

55.3

53.4

51.2

48.3

P10-169332.76/640180.74 GL=28.32

-1.5

-3

-4.5

-6

-7.5

-9

-10.5

52.4

80.9

76.6

57.7

87.0

90.5

87.9

44.4

73.5

80.0

78.1

P5-169455.16/640436.88 GL=32.38

47.1

50.6

64.5

55.5

57.5

62.8

58.9

39.0

51.8

61.7

63.3

62.3

59.7

58.2

36.1

48.3

57.5

59.8

59.5

56.6

55.2

37.4

58.7

54.0

50.9

47.4

47.2

65.4

66.3

67.8

63.8

60.3

55.7

59.6

62.9

61.0

57.0

52.8

49.6

33.3

46.3

45.5

45.6

56.2

58.6

56.0

37.4

48.3

54.5

58.3

59.3

61.5

61.1

36.6

45.2

51.1

55.0

56.5

57.1

56.8

49.5

80.1

57.2

66.3

49.2

56.6

P11-169241.87/640158.75 GL=25.62

45.1

44.7

56

56.8

52.4

56.2

53.3

62.9

60.8

57.8

53.2

52.1

49.7

49.7

56.3

55.6

53

49.6

47.4

45.7

29.4

27.5

40.1

28.8

41.1

32.4

39.1

47.3

40.9

38.5

33.9

41

P12-169187.63/640097.90 GL=23.13

60.5

63.2

52.6

62.0

61.4

59.0

52.9

49.5

46.2

56.4

58.7

55.2

48.4

45.3

date 3

date 2

date 1

date 3

date 2

P6-169453.39/640358.71 GL=32.56

P7c-1-169272.15/640304.80 GL=24.46P8a-169339.67/640270.44 GL=26.27

P13b-169247.99/640034.84 GL=28.48 P14-169318.28/640037.16 GL=31.06

-1.5

-3

-4.5

-6

-7.5

-9

-10.5

date 1

date 3

date 2

date 1

date 3

date 2

date 1

depth/date

AA Ashdod temperature results

P7a-169382.73/6403666.71 GL=30.79

55.9

60.7

63.8

61.2

48.7

63.5

57.9

51.5

50.6

51.5

69.7

59

49.9

47.9

48.4

P8b-169343.58/640224.32 GL=27.12

37.2

38.5

41.1

51.5

30.1

41.7

P-13a-169216.05/640027.79 GL=28.25

45.2

57.0

54.0

48.3

44.6

45.5

63.5

65.4

65.6

60.6

57.7

57.4

54.6

58.1

58.2

53.1

49.5

47.6

Landfill Gas Production

Landfill Fire Risk

באתר א.א .הפסולת הוטמנה במועדים שונים.

לפיכך ,לא ניתן לקבוע במדויק באיזה שלב ההתפרקות נמצאת.

בכל מקרה ,טמפ 60°C .ויותר אינן נורמליות בתחומי הביניים שם

כנראה נמצאת הפסולת בא.א.אשדוד – סיבה לדאגה !!!

תוצאות ומסקנות

מקובל שטמפרטורות מעל 60°Cבתנאים אנארוביים הינן אינדיקציה לפעילות טרמית.

באתר נמדדו בהרבה אזורים טמפ .מעל ,60°Cוזאת בשולי אזורי הבעירה ובמרחק מהמוקדים עצמם (בגלל קשיי נגישות/בטיחות).

אם חמצן הינו זמין באזורים החמים הנ"ל ,קיימת אפשרות סבירה שהטמפ .תעלנה לתנאי פירוליזה.

בטמפ .שמעל 85°Cקיימים תנאי פירוליזה בחומרים מסוימים.

דוגמה חיה לתנאים אלו ובעירות אש ממש ראינו גם בקידוחים מסוימים באתר.

ברוב הקידוחים נמדדו טמפרטורות גבוהות אשר חדרו לעובי גוף הפסולת לכיוון קרקעית האתר וגם נדדו/התפשטו

מאז המדידה הראשונה.

מסיבות של קשיי נגישות לא נחפרו הקידוחים מעבר ל 10.5מ' עומק.

תוצאות קידוחי הניטור איששו בד"כ את תוצאות הסקר הטרמי האווירי.

ניתן לקבוע שאתר א.א.אשדוד בוער או בסכנת בעירה והתלקחות באזורים שונים !

האתר במצב מסוכן ואין להניחו ללא טיפול !

המיקום וההיקף של האזורים הבוערים השתנה מאוד מאז החלו הבדיקות ( – )2010נדידת הבעירות !

מומלץ לחזור על חלק מהבדיקות בסמוך מאוד לתחילת עבודות הכיבוי (לא יותר מ 7-ימים לפני תחילת העבודות).

התכנית תעודכן בהתאם.

כיבוי הבעירות יתבצע ע"י כריית הפסולת החמה ,כיבוי בהזרקת סילוני מים וקירור הפסולת ע"פ משטח קירור שיוכן באתר.

ראה תרשים להלן.

ע"פ הנ"ל ,תכנית הכיבוי שהותוותה מבוססת על ניתוח הממצאים בכל אחד מהאזורים החמים.

ככלל ,כל אזור בו נמדדו טמפ .שמעל 60°Cהינו נשוא לפעולות כיבוי.

תהליך הכיבוי

פסולת חמה נחפרת מגוף הפסולת ומונחת על משטח

קירור ייעודי שנבנה לכך .קירור במים .העברת החומר

המקורר למחפורת שהוכנה מראש .כיסוי.

טיפול בפסולת קרה

פסולת קרה נחפרת מגוף הפסולת

ומונחת ישירות בתוך מחפורת שהוכנה

מראש .כיסוי.

נדרש "וילון" לבידוד המוקד החם ומניעת מעבר אש בנוכחות חמצן אל שולי המוקד

אזור ראשון לכיבוי ,סביב P10

טיפול אופייני באזור מוקד חם

חפירה בשיפועים בטיחותיים 1V:3H

ירידה תוך בניית רמפות

כיסוי רציף בחומר גרנולרי אינרטי – "וילון"

ייחפר גם הרבה חומר "קר"

העברת החומר החם למשטח הקירור

ומשם למחפורת הטמנה

אתר פסולת א.א.אשדוד – סכימה התקדמות העבודה

סכימת התקדמות העבודה באתר

fvgds

אזור מס' 2א'

11,500מ"ק

5,750מ"ק

חפירת בור להטמנת פסולת לאחר

קירורה

העברת פסולת מאזור מס' 1

ויצירת בור לקליטת פסולת מבור

מס' 2וכד'...

אזור מס' 1

בור להטמנת

פסולת

19,000מ"ק

19,000מ"ק

17,000מ"ק

2,000 +מ"ק

אזור מס' 2ב'

5,750מ"ק

5,600מ"ק

11,500מ"ק

2,000מ"ק

סה"כ מוערך סדר גודל 100,000

מ"ק לכרייה וכיבוי

הממדים והתכנית עלולים

להשתנות בעקבות ממצאים

ושינויים בשטח.

בסיום – נותרים כ 12,000מ"ק

פסולת לאחר כיבוי שיש למקמה.

עדיין לא פתור.

רצוי לשלב עם תכנית שיקום.

אזור מס' 3

אזור מס' 4

11,500מ"ק

5,600מ"ק

5,600מ"ק

11,500מ"ק

אזור מס' 5

19,000מ"ק

13,400מ"ק

אזור מס' 7א'

15,600מ"ק

5,600מ"ק

2,200מ"ק

אזור מס' 6

5,600מ"ק

3,400מ"ק

אזור מס' 7ב'

15,600מ"ק

12,200מ"ק

תכנית כיבוי אתר א.א.אשדוד -אמצעים בסיסיים נדרשים

סקר מוודא ועדכון תכנית בסמוך למועד הביצוע

צוות מיומן

ניהול ע"י מומחה מנוסה

אמצעי בטיחות מתאימים ותכנית בטיחות קפדנית

מקור מים באתר – מאגר ,בריכה ,מיכל ענק

בכל מוקד – עבודה סביב השעון 24/7

דילוג זריז בין המוקדים ,עבודה רצופה

תכנית שיקום האתר במקביל

מימוש השיקום מיידית ,בצמוד לכיבוי

מערך ניטור וצוות מיומן למקרה של גילוי בעירה חוזרת

Treatment

From Patrick Foss Smith

Extinguishing:

• In-situ

– Bury

– Inert gas/ freeze

– Foam

– Deluge

– Water injection

• Ex-situ

– Foam and Excavate

– Excavate and Douse

Excavate and Douse ?

• 100% successful

• Requires very highly skilled

plant operators and courage

• Requires a lot of plant

• Needs careful planning

• Health and Safety Issues

אם מישהו ביקר בשטח וראה שאין עשן והכל שקט...

דיווח איגוד ערים אשדוד

לאיכות הסביבה לגבי

שריפה באתר

29מאי – 2013

לפני שבועיים :

תודה

04-9930049  (כתובת הושמטה)  www.aaengineers.co.il  מהנדסים הנדסה סביבתית וחקלאית.א.א

5דצמבר 2019

לכבוד:

עפרי חזיז ,מנהל תחום קרקעות מזוהמות

אגף קרקעות מזוהמות ,שפכי תעשיה ודלקים

המשרד להגנת הסביבה

באמצעות דוא"לOfriH@sviva.gov.il :

הנדון :סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

סימוכין :תאור תכולת העבודה המבוקשת ,עפרי חזיז באמצעות מייל5.9.2019 ,

חברת "אל .די .די .טכנולוגיות מתקדמות בע"מ" ( )LDDהתבקשה על ידי המשרד להגנת הסביבה ,במסגרת

"מכרז פומבי מס' 4/16לקבלת שירותי ייעוץ מקצועי בתחום קרקעות מזוהמות" להכין סקירת ספרות בנושא

שיטות כיסוי במטמנות בקרב מדינות ה OECD -וה.EU -

תהליך סגירה של מטמנה הוא תהליך ארוך הכולל בשלבים הראשונים הכנה וביצוע של תכנית לחקירה ואיפיון

גוף הפסולת והתשטיפים ,חקירת קרקע ומי תהום באזור העבודה ,ובמידת הצורך – ביצוע שיקום של אזורים

מזוהמים .השיקום יכול להתבצע במספר דרכים ,בכל המטמנה או באזורים ספיצפיים ,בהתאם לממצאי איפיון

הפסולת המוטמנת וההשפעות הסביבתיות שלה (באם קיימות) לאורך השנים .בהתאם לזאת ,יכול לכלול

השיקום הקמת מערכות של איסוף גזים ותשטיפים ,חפירת קרקע מזוהמת ופינויה לאתר טיפול או טיפול באתר

עצמו במגוון טכנולוגיות ,וכן הקמת מערך ניטור וטיפול במי תהום מזוהמים ,בגזי קרקע וכד' .במהלך ביצוע

העבודה לא נמצאו מקרים לדוגמה בהם היתה התיחסות לתשתית בבסיס המטמנות ,בין אם לתשתית שהיתה

קיימת מתחילת פעילות המטמנות ,ובין אם תשתית שהוקמה במסגרת שיקום המטמנה לאחר סגירתה.

כיסוי המטמנה מהווה את השלב האחרון והסופי של תהליך סגירה של מטמנה שאינה פעילה עוד .מטרת הכיסוי

הינו לייצר חיץ בין הפסולת הטמונה לבין הסביבה – מניעת שחרור גזים וחומרים מזהמים לאוויר ,ייצוב מדרונות,

מניעת מגע בין גש ם ו/או נגר עילי לגוף הפסולת ובכך יצירת תשטיפים שיכולים להגיע למי תהום ולזהמם ,וכן

שיקום סביבתי-נופי.

מסמך זה מהווה סקר של רגולציה והנחיות מדיניות באירופה ובארה"ב ,ומציג מקרים לדוגמה של מטמנות

בארה"ב ובאירופה שנסגרו ובוצע בהם תהליך שיקום באמצעות שיטת הכיסוי.

מהסקר ומהתקשרות אישית עם גורמים העוסקים בנושא המטמנות ,כפי שיפורט בהמשך ,נראה כי הרגולציה

האירופית כמעט ואינה מתייחסת באופן פורמלי למטמנות המכילות פסולת מסוכנת .ההנחיות האירופאיות

מתייחסות למטמנות פסולת מעורבת ומנוסחות כהנחיות כלליות ,שאינן מגדירות דרישות מפורטות למבנה

וטכנולוגיית הכיסוי .לעומת אירופה ,בארה"ב הרגולציה הפדרלית מפורטת מאד ,וכוללת הנחיות מדוייקות

לביצוע הכיסוי במטמנה ,ולניטור ומעקב ארוך טווח לאחר הסגירה .ההנחיות של המדינות הספציפיות בארה"ב

נשענות על הרגולציה הפדרלית.

במידה ונדרש מידע נוסף – נשמח לספקו.

בברכה,

ד"ר הילה עבו

ד"ר מיכל שכטר

הידרולוגית

מנהלת מקצועית

(טלפון נייד הושמט)

(טלפון נייד הושמט)

hilaa@lddtech.com

michals@lddtech.com

בודק ומאשר הדוח:

אורן רינת

(טלפון נייד הושמט)

orenr@lddtech.com

תוכן עניינים

1רקע 1................ ................................ ................................ ................................ ................................

2סקירת רגולציה בנושא סגירה וכיסוי של מטמנות באירופה 2..................................... ................................

2.1האיחוד האירופי 2 ..................................................................................................................................... EU

2.2גרמניה 2 .......................................................................................................................................................

2.3הולנד 3 .........................................................................................................................................................

2.4איטליה 4 .......................................................................................................................................................

3סקירת רגולציה בנושא סגירה וכיסוי של מטמנות בארצות הברית 5............................ ................................

3.1החוק הפדרלי וה 5 ................................................................................................................................ EPA -

3.2אינדיאנה 7 ....................................................................................................................................................

4השלמת חקירה לפני התחלת שיקום וכיסוי 8........................... ................................ ................................

4.1דיגום גוף הפסולת והתשטיפים8 ........................................................................................................................

4.2דיגום קרקע 8 .................................................................................................................................................

4.3דיגום מי תהום 9 .............................................................................................................................................

5תכנון מערכות כיסוי ( )CAPPINGומערכת לאיסוף גז מטמנות 9................................ ................................

6ניטור ארוך טווח 12............................. ................................ ................................ ................................

6.1גז מטמנות 12 ................................................................................................................................................

6.2מי תהום 13 ...................................................................................................................................................

7דוגמאות מאתרים בעולם 16................. ................................ ................................ ................................

7.1מטמנת ,TRIQ SANT’ ANTNINמלטה ,אירופה 16 .................................................................................................

7.2מטמנת " ,"FRESH KILLS LANDFILLסטטן איילנד ,ניו יורק ,ארה"ב (21 ................................................ )NYC PARKS

7.3מטמנת ,OTTILIOניו ג'רסי 27 ...........................................................................................................................

7.4מטמנת ,GEMSניו ג'רסי27 .............................................................................................................................

8סיכום ,מסקנות והמלצות 30................. ................................ ................................ ................................

9מקורות 32......................................... ................................ ................................ ................................

רשימת תרשימים

תרשים - 1דוגמא לכיסוי פני השטח במטמנה סוג IIבגרמניה (3..................... )German Landfill Directive, 2019

תרשים - 2הגדרת שכבות הכיסוי למטמנת פסולת לא מסוכנת לפי הנחיות 5........................... )MIT 2004( RCRA

תרשים - 3הגדרת שכבות הכיסוי למטמנת פסולת מסוכנת לפי הנחיות 6............................... )MIT 2004( RCRA

תרשים – 4שכבות כיסוי מטמנת פסולת מסוכנת ,עם שכבת FMLלניקוז (7...................................... )EPA, 1989

תרשים – 5מערכת ניקוז מי גשמים מעל יריעת האיטום (10.................................... .)Arab et al, Draintube.net

תרשים – 6מערכת איסוף גזי מטמנה (11....................... ................................ ................................ )ASTDR

תרשים - 7תצלום אוויר עדכני של אתר נופש למשפחות במלטה ,הממוקם על מטמנה משוקמת ()Google Maps, 2019

16........................ ................................ ................................ ................................ ................................

תרשים - 8מפה טופוגרפית (17............................... ................................ ................................ )Malta 2009

תרשים - 9מפת קידוחי נסיון (18............................. ................................ ................................ )Malta 2009

תרשים - 10מפת בארות מי תהום (כחול) וקידוחי גז מטמנות (צהוב) (19........................................ )Malta 2009

תרשים - 11שכבות הכיסוי במטמנת 29............................ ................................ ................................ GEMS

רשימת טבלאות

טבלה - 1דרישות כיסוי למטמנות באיטליה (4........................................ ................................ )Rambol, 2019

טבלה - 2רשימת מזהמים לניטור מי תהום במטמנת פסולת מוצקה לא מסוכנת (13....................... )CRF part 258

טבלה - 3סיכום דיווחים וניטור נדרשים עבור מטמנת " ,"Fresh Kills Landfillסטטן איילנד ,ארה"ב (26 )NYC, 2002

1

רקע

במסגרת מכרז פומבי מספר " 4/16לקבלת שירותי ייעוץ מקצועי בתחום קרקעות מזוהמות" ,נשכרה חברת LDDלצורך

מתן שרותי יעוץ להכנת סקירת ספרות בקרב מדינות ה OECDאו ב ,EUאיסוף מידע כללי אחר היקפי ביצוע הקפסולציה

במהלך שלושים השנים האחרונות ותיעוד ופירוט מסמכיי תקינה או הנחיות מטעם מדינות ה OECD -וה EU -העוסקות

בביצוע קפסולציה.

מסמך זה כולל סקירה ספרותית של טכנולוגיות לסגירה וכיסוי של מטמנות ישנות (מינוחים מקבילים :קפסולציה,

,)Cappingכך שלא יהוו סיכון לבריאות האדם והסביבה .כמו כן מוצגים במסמך זה תיאורי מקרה של ביצוע קפסולציות

למטמנות בהן הוטמנה פסולת תעשייתית מסוכנת באירופה ובארצות הברית ,מסקנות והמלצות לאור תיאורי המקרה.

יצויין כי תהליך הסגירה של מטמנה ,הוא תהליך ארוך הכולל בשלבים הראשונים הכנה וביצוע של תכנית לחקירה ואיפיון

גוף הפסולת והתשטיפים ,חקירת קרקע ומי תהום באזור העבודה ,ובמידת הצורך – ביצוע שיקום של אזורים מזוהמים.

לאחר איפיון סוג הפסולת וטיפול בסיכונים קיימים ,ולאחר קבלת היתר הרשויות הרלוונטיות (המשרד להגנת הסביבה,

רשות המים) ,ניתן להתחיל בתכנון הכיסוי ,מערכת לאיסוף וטיפול בתשטיפים ובגזים של מזהמים נדיפים ,ומערך ניטור

ארוך טווח.

כאמור ,סקר ספרות זה מתמקד בשיטות קפסולציה .המרכיבים הנוספים של תהליך סגירת האתר ,טרום ביצוע הכיסוי

ולאחריו ,ידונו בקצרה בפרקים האחרונים של המסמך .מרכיבים אלה כוללים איסוף תשטיפים ,ניטור גז מטמנות וניטור

מי תהום.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 1מתוך 33

2

סקירת רגולציה בנושא סגירה וכיסוי של מטמנות באירופה

פרק זה כולל סקירה של הנחיות לסגירה וכיסוי מטמנות ,הן במסמכי הרגולציה של איחוד האירופי ,והן במדינות ספציפיות.

2.1

האיחוד האירופי EU

במסגרת מדיניות האיחוד האירופי לתקינה סביבתית ,נכלל גם נושא הטיפול בפסולת .התקינה האירופאית קובעת

סטנדרטים לאיסוף ,שינוע ,טיפול וסילוק של פסולת ,על מנת לצמצם את ההשפעות על בריאות האדם ועל הסביבה.

הדירקטיבה לטיפול בפסולת Waste Framework Directive 2008/98/ECמגדירה את הבסיס החוקי לניהול הפסולת.

הדירקטיבה לסילוק פסולת ,Directive 1999/31/EC on the Landfill of Wasteוההחלטה Decision 2003/33/EC

) ,on Waste Acceptance Criteria (WACמגדירות את התנאים לרישוי ,תכנון ,תפעול ,סגירה וטיפול המשך של

מטמנות (.)EU 2010

הדירקטיבה לסילוק פסולת ( )Directive 1999/31/ECמגדירה קריטריונים לקבלת פסולת לאתר בהתאם לסיווג

הפסולת .פסולת מסוכנת יכולה להיכנס למטמנה רק לאחר שעברה טיפול כך שימנע נזק בריאותי וסביבתי בטווח הקצר,

וכך שהפסולת המטופלת תהיה יציבה מספיק בטווח הארוך ,לאורך כל חיי המטמנה.

דירקטיבה זו מגדירה גם תנאים כלליים לסגירת האתר ולטיפול המשך .המדינות החברות באיחוד צריכות להתחיל

בתהליך הסגירה בהתאם לתנאי ההיתר שקיבלו ,ו/או לפי החלטת הרשות הלוונטית .המטמנה תוגדר כסגורה באופן סופי

לאחר בדיקת הרשויות (ביקור באתר ,בדיקת דו"חות) ,ומתן אישור סגירה למפעיל .לאחר הסגירה ,המפעיל יהיה אחראי

לתחזוקה ,ניטור (גז מטמנות ,תשטיפים ,מי תהום) ,וכל פעילות אחרת הנדרשת כל עוד האתר מהווה סיכון פוטנציאלי.

נספח IIIלמסמך זה מתאר באופן כללי את הפרמטרים לדיגום ואת תדירות הדיגום הנדרשת לאחר סגירת האתר וכל

עוד הוא מהווה סיכון .יחד עם זאת ,לא מופיעות במסמך הנחיות לשיטת כיסוי האתר ,כחלק מתהליך הסגירה.

התאגיד לקביעת אסטרטגיית ניהול עקבית באירופה ( COCOON – Consortium for a Coherent European

)Landfill Management Strategyהינו ארגון מטעם האיחוד האירופי שקם במטרה לקבוע מדיניות טיפול בפסולת

במדינות החברות בארגון (לא כל מדינות האיחוד :בלגיה ,גרמניה ,קפריסין ,מלטה ,הולנד ,ספרד).

2.2

גרמניה

הדירקטיבה הגרמנית למטמנות ( ,)German Landfill Directive, 2019מגדירה את הצורך בסגירה וכיסוי של מטמנה

כאמצעי למניעה או צמצום פליטות לאוויר ,מניעת חלחול מפני השטח לתוך גוף הפסולת ,וצמצום סכנות ומטרדים לאדם

ולסביבה.

החוק הגרמני מגדיר חמש קטגוריות למטמנות (:)EU Brussels, 2009

– DK 0 .1מטמנה עילית ,פסולת אינרטית

– DK I .2מטמנה עילית ,פסולת מינרלית ,ריכוז נמוך של חומר אורגני וריכוז נמוך של מזהמים במבחני שטיפה

()leaching tests

– DK II .3מטמנה עילית ,ריכוז בינוני של חומר אורגני ותשטיפים

– DK III .4מטמנה עילית לפסולת מסוכנת ושאינה מסוכנת ,עם ריכוז גבוה של חומר אורגני ותשטיפים

– DK IV .5אתרי הטמנה תת קרקעיים

תרשים 1מתאר דוגמא לכיסוי של מטמנה מקטגוריה – 2פסולת מינרלית ,חומר אורגני TOC<3%ותשטיפים קיימים

במבחני שטיפה:

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 2מתוך 33

תרשים - 1דוגמא לכיסוי פני השטח במטמנה סוג IIבגרמניה ()German Landfill Directive, 2019

2.3

הולנד

הולנד חברה בתאגיד .COCOONבמסמך התאגיד המפרט באופן ספציפי את ניהול המטמנות בהולנד ( COCOON

,)2018מוגדרים שני סוגי מטמנות לפי זמן סגירתן:

א .מטמנות שנסגרו לפני ,1.9.1996לא חל עליהן חוק הניהול הסביבתי ההולנדי,

ב .מטמנות חדשות ,עליהן חל חוק הניהול הסביבתי .מאז ,תחילת שנות השמונים כל המטמנות המאושרות בהולנד

הינן מטמנות סניטריות ( ,)Sanitary Landfillsככל הנראה המקבילה לפסולת מעורבת בישראל .מטמנות אלה

כפופות לדירקטיבה האירופית (.)Directive 1999/31/EC

ממידע שהתקבל ממנהל פרויקט Jan Frank Mars, janfrank.mars@rws.nl, project manager of ( COCOON

,)the interreg EC COCOON projectפרויקט זה מתייחס למטמנות סניטריות ולא לפסולת מסוכנת .מטמנות ישנות,

שרובן הכילו פסולת ביתית ופסולת בניין ,היו תמיד תחת הסמכות של המחוז בו הן נמצאות .עבור רובן יישום תכנית ניטור

וביצוע כיסוי עליון היו אמצעים מספיקים לצורך בקרת סיכונים .המטמנות שהכילו חומרים מסוכנים שוקמו תחת החוק

ההולנדי להגנה על קרקעות (לא נמצא מידע על שיטות השיקום למטמנות חומרים מסוכנים) .התכנית ההולנדית לשיקום

מטמנות

ישנות

מתוארת

בדף

האינטנט

https://www.interregeurope.eu/policylearning/good-

.practices/item/2290/navos-remediation-strategies-for-former-landfills-in-the-netherlands/

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 3מתוך 33

איטליה

2.4

כיסוי מטמנות באיטליה כולל את השכבות,)Rambol, 2019( בנושא סגירת מטמנותRambol לפי סקר שביצעה חברת

. המתוארת בפירוט בפרק הבא, השיטה הנהוגה באיטליה דומה לשיטה האמריקאית.1 המפורטות בטבלה

)Rambol, 2019( דרישות כיסוי למטמנות באיטליה- 1 טבלה

D.LGS.36/2003 Annex 1 –

Layer

Paragraph 2.4.3 – Non-hazardous

Note

waste landfill

Superficial cover

1) thickness ≥ 1 m to facilitate the

grass cover growth and providing

thermal and erosion protection;

Drainage

No layer with equivalent

characteristics is mentioned

2) drainage layer (protected from

clogging) Thickness ≥ 0.5 m to

No layer with equivalent

avoid a water layer above the

characteristics is mentioned

layers 3) and 4);

Mineral

3)

compacted

mineral

layer

thickness ≥ 0.5 m and hydraulic

Equivalent layer is mentioned

conductibility (K) ≤ 10-8 m/s or of

(equal characteristics of typology

equivalent

characteristics;

and specification)

supplemented by an impermeable [Allowed mineral layer with K ≤10-8

layer (typically HDPE layer) for

m/s]

hazardous waste landfills;

Biogas drainage

4. biogas drainage layer (protected

No layer with equivalent

from clogging) thickness ≥ 0.5 m;

characteristics is mentioned

Surface

5. Landfill surface regularization

regularization

layer to facilitate the construction

of the capping.

33 מתוך4 עמוד

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

3

סקירת רגולציה בנושא סגירה וכיסוי של מטמנות בארצות הברית

פרק זה כולל סקירה של הנחיות לסגירה וכיסוי מטמנות בארצות הברית ,בגופים הפדרליים ובמדינות ספציפיות.

3.1

החוק הפדרלי וה EPA -

החוק לשימור ושיקום משאבים ( )RCRA – Resource Coservation and Recovery Actמהווה את הבסיס החוקי

לניהול פסולת מוצקה ,מסוכנת ולא מסוכנת ,ונותן ל – EPAאת הסמכות לניהול אתרי פסולת מתחילת התהליך ועד

לסגירת האתר (.)RCRA website

רגולציה של פסולת מוצקה לא מסוכנת בחוק זה נעשית תחת ,Subtitle D – Non-hazardous Wasteומגדירה ,בין

היתר ,הנחיות לסגירת האתר .החוק הפדרלי לסגירה של מטמנות מוניציפליות לפסולת מוצקה ( eCFR 2019 – part

) 258מחייב את מפעילי האתר להתקין מערכת כיסוי סופית שמטרתה מניעה של חלחול מי גשם וארוזיה של גוף הפסולת.

מערכת הכיסוי תכלול את האלמנטים הבאים ,מפני השטח ועד גוף הפסולת:

א .שכבת צמחיה – הקטנת ארוזיה ,הקטנת חלחול עקב טרנספירציה של הצמח.

ב .שכבה למניעת ארוזיה :שכבת קרקע בעובי 6 inchלפחות (כ – 15ס"מ) ,אשר מאפשרת גידול ארוך טווח של

צמחיה.

ג .שכבה להקטנת חלחול :שכבת קרקע בעובי 18 inchלפחות (כ – 46ס"מ) ,בעלת מוליכות הידראולית נמוכה

או שווה למוליכות התשתית הקיימת של המטמנה (טבעית או מלאכותית) ,ולכל היותר 1*10-5 cm/sec

( 0.00864מ'/יום).

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ( )MITכלל את הנחיות כיסוי המטמנות לפי חוק RCRAבמסגרת קורס .התרשימים

הבאים לקוחים מתוך חומר ההרצאה בקורס ( .)MIT 2004תרשים 2מתאר את שכבות הכיסוי הנדרשות במטמנת פסולת

מוצקה שאינה מסוכנת .שיטת הכיסוי לא תלויה בתשתית המטמנה ,כלומר – ההתייחסות למטמנות עם תשתית או ללא

תשתית היא זהה.

תרשים - 2הגדרת שכבות הכיסוי למטמנת פסולת לא מסוכנת לפי הנחיות )MIT 2004( RCRA

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 5מתוך 33

רגולציה של פסולת מוצקה מסוכנת מוגדרת ב RCRA -תחת .Subtitle C – Hazardous Wasteהנחיות לסגירת

האתר פסולת מסוכנת מפורטות בחלק 264 – Subpart Gלחוק (.)eCFR 2019 – part 264

שכבות הכיסוי של מטמנת פסולת מוצקה מסוכנת כוללת את האלמנטים הבאים (תרשים :)3

א .שכבת צמחיה להקטנת ארוזיה וחלחול

ב .שכבת קרקע עליונה למניעת ארוזיה

ג .שכבת הגנה מחלוקים/חצץ :שכבה אופציונלית שמטרותיה לשמש כתווך להתפשטות שורשים ,הגנה מפני יצירת

מחילות ע"י מכרסמים ,והגנה מפני תופעות של קפאון (קפיאת מים ,התרחבות וסידוק .לא רלוונטי לתנאים

בישראל) .שכבת החלוקים מונחת מעל יריעת גיאוטקסטיל.

) ,המנקזת את המים כן חלחלו דרך השכבות העליונות .שכבה זו מונחת geonetשכבת חלחול :חצץ או רשת ( .ד

) המובילה בשיפוע אל תעלות הניקוז (FML - Flexible Membrane Linerמעל יריעה אטומה (

.ה

.ו

ז .תרשים )EPA, 1989( )4

ח .שכבת חרסית מהודקת בעובי 60ס"מ לפחות ,מעל גיאו-טקסטיל בעובי ( 40 milכ – 1ס"מ).

ט .שכבת נידוף גזים :שכבת חול גס ,או רשת מעל גיאוטקסטיל שמייצב את השכבה.

תרשים - 3הגדרת שכבות הכיסוי למטמנת פסולת מסוכנת לפי הנחיות )MIT 2004( RCRA

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 6מתוך 33

תרשים – 4שכבות כיסוי מטמנת פסולת מסוכנת ,עם שכבת FMLלניקוז ()EPA, 1989

3.2

אינדיאנה

הגוף האחראי על הטיפול במטמנות במדינת אינדיאנה הוא IDEM – Indiana Department of Environmental

.Managementהנחיות IDEMמיועדות למטמנות חוקיות ואתרי פסולת פיראטיים בתחום המדינה ,שאינם תחת

הרגולציה הפדרלית של חוק CERCLAוחוק .)Indiana, 2018( RCRAחשוב להדגיש כי ככל הנראה המסמך מתייחס

למטמנות שאינן מכילות חומרים מסוכנים ,אם כי הדבר אינו מצויין במפורש במסמך .הנחיות לשכבת הכיסוי המופיעות

במסמך דומות להנחיות RCRAעבור אתר פסולת שאינה מסוכנת.

לצורך סגירת אתר (מטמנה חוקית או אתר פיראטי) ,בעל השטח צריך להגיש בקשה הכוללת את תיאור השטח ,סוג

הפסולת ,תוצאות ניטור קרקע ומי תהום ,ושימוש עתידי בשטח .הבקשה תלווה בתכנית סגירה וטיפול עתידי ,ותכנית

דיגום קרקע ומי תהום לבחינת גבולות גוף הפסולת ,הערכה של סוגי הפסולת באתר ,ותכנית לביצוע עבודות הסגירה

והשיקום כך שימנעו נזק בריאותי לעובדים באתר (כמו סכנת פיצוץ עקב קדיחה במרבצי מתאן ,חשיפה לחומרים מסוכנים,

וכדומה).HASP – Health and Safety Plan :

כחלק מתהליך סגירת יש לבצע כיסוי סופי של האתר באמצעות:

א .שכבת קרקע חרסיתית בעובי 2 feetלפחות (כ – 60ס"מ) ,ומעליה

ב .שכבת קרקע לכיסוי סופי בעובי 6 inchלפחות (כ – 15ס"מ) ,אשר מאפשרת גידול ארוך טווח של צמחיה.

שכבות אלה יהיו בשיפוע של לא פחות מ – ( 2%שיפוע קטן מאד ,כך מופיע במקור) ,ולא יותר מ – ,33%

והמשטח יהיה מיושר על מנת למנוע הצטברות של מים.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 7מתוך 33

IDEMשומר לעצמו את הזכות לדרוש חקירה משלימה של מי תהום ,קרקע ,גז קרקע ומתאן ,אם תוצאות הדיגום השוטף

מצביעות על שחרור מזהמים לסביבה.

4

השלמת חקירה לפני התחלת שיקום וכיסוי

פרק זה יסקור את דרישות החקירה והניטור של גוף הפסולת ,הקרקע מתחתיו ,ומי התהום סביב אזור המטמנה ,כחלק

מתהליך קבלת החלטות בנוגע לצורך בפעולות שיקום מקומיות או אזוריות לפני הכיסוי ,ובנוגע לסוג הכיסוי הנדרש.

דיגום גוף הפסולת והתשטיפים

4.1

המלצות מדינת אינדיאנה ( )Indiana, 2018כוללות תיחום של גוף הפסולת ,בעיקר במטמנות ישנות ,שגבולותיהן לא

ברורים .התיחום יתבצע באמצעות קידוחים בשולי גוף הפסולת כל ( 200 feetכ – 60מ') ,ובכל מקום בו יש עיקול בגבול

המשוער .מטרת הקידוחים היא לוודא נוכחות של פסולת לצורך תיחום ,ולא נלקחות בשלב זה דגימות למעבדה.

לצורך איפיון גוף הפסולת לפני סגירה ושיקום ,ההמלצות כוללות ביצוע של מינימום שלושה קידוחים לאקר (כ – 4דונם),

תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים .בכל קידוח יש לבדוק נוכחות מתאן (המרכיב העיקרי בגז המטמנות) כל 5רגל

(כ – 1.5מ') ,אלא אם כן ניתן להוכיח שאין חשש לנוכחות מתאן .בכל קידוח יש לבדוק את סוג הפסולת לאורך החתך

(ככל הנראה הכוונה היא לאיפיון הפסולת תוך כדי קדיחה .אין בטקסט הפניה מפורשת לשליחת דוגמאות לאנליזת מעבדה

הקידוח צריך לעבור דרך שכבת התשטיפים ולהגיע עד תחתית המטמנה .במידה ונתקלים בשכבת תשטיפים נוזלית ,יש

לקחת דגימה לבדיקת הפרמטרים הבאים:

א .חומרים אורגניים נדיפים

ב .חומרים אורגניים חצי נדיפים

גPCB’s – Polychlorinated Biphenyls .

ד .יונים ראשיים

ה .מתכות :ארסן ,בריום ,קדמיום ,כרום ,עופרת ,סלניום ,אבץ ,ניקל ,כסף ,נחושת ,מנגן ,ברזל ,בורון

ו.

אמוניה

ז .ציאנידים

ח .פנולים

טpH .

יש לסתום את כל הקידוחים בבנטונייט לאחר תום הדיגום.

דיגום התשטיפים יתן מידע על המוביליות של המזהמים בקרקע ,ויסייע בתכנון דיגום מי התהום .הנחיות מדינת אינדיאנה

קובעות כי פעולות הניטור והשיקום של מטמנה יארכו לפחות 30שנים ,החל מהתאריך האחרון לקבלת פסולת

במטמנה .דרישות הניטור שלאחר סגירת המטמנה כוללות התייחסות לניטור מי תהום בלבד.

4.2

דיגום קרקע

במקורות המידע שנסקרו בעבודה זו לא נמצא מידע על דיגום מעבדתי-אנליטי של קרקע בשלב איפיון גוף הפסולת ,לפני

תחילת השיקום .יחד עם זאת ,מהנסיון והידע שנצבר בחברת LDDעולה הצורך באנליזה של דוגמאות קרקע וגז קרקע

אקטיבי מקידוחים לאיפיון גוף הפסולת ,בעיקר במטמנות בהן ידוע ,או שקיים חשש סביר ,להטמנת חומרים מסוכנים.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 8מתוך 33

4.3

דיגום מי תהום

הן באירופה והן בארצות הברית מושם דגש על חקירת מי תהום באזור המטמנה ,מתוך חשש לזליגת מזהמים ופגיעה

באיכות מי תהום .הנחיות לדיגום מי תהום בשלב החקירה המקדימה דומות להנחיות הדיגום בתקופה שלאחר סגירת

המטמנה ,כפי שיפורט להלן בפרק .6

5

תכנון מערכות כיסוי ( )Cappingומערכת לאיסוף גז מטמנות

החומר הנפוץ ביותר המשמש לאיטום וכיסוי מטמנות הינו יריעות HDPEמולחמות בעובי 2.5מ"מ ( Meggyes et al,

,)1998המשמשות כ – ( FML

תרשים .)4

היבטים סטרוקטורליים בבחירת היריעה :אחת הבעיות בטכנולוגיה של כיסוי מטמנות היא תהליך השקיעה עקב דחיסה

(קונסולידציה) ותהליכי פירוק המתרחשים בגוף הפסולת .יריעות HDPEהמאושרות לשימוש ככיסוי למטמנות בגרמניה

צריכות לאפשר דפורמציה של 3%ללא היווצרות כשלים בטווח הארוך ( Federal Institute for Materials Research

.)and Testing, 1994, Germany

יציבות וחיכוך של היריעה עם שכבות הקרקע המינרלית הם פרמטרים קריטיים במדרונות .יריעות בעלות פני שטח לא

חלקים מתאימות במקרה זה עקב מקדם החיכוך הגבוה .במקרים של שיפוע תלול יש להסתייע בחישובים.

ניקוז :בשכבת הניקוז שמעל היריעה ניתן להניח צינורות ניקוז ( )Draintubesהמחוברים לגיאוטקסטיל במרווחים קבועים

(דוגמא ממטמנה בצרפת ( ,)Arab et alשימוש בגיאוטקסטיל בעל עמידות ל ,UV -על מנת לצמצם נזק ליריעת האיטום.

מפרטים טכניים בדף האינטרנט .)https://www.draintube.net/downloads/

שכבת הקרקע העליונה ( )Top Soilמונחת מעל יריעת הגיאוטקסטיל המשולבת עם צינורות ניקוז (

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 9מתוך 33

תרשים .)5

מערכת לאיסוף גז המטמנות מורכבת מקידוחי הפקה אנכיים או אופקיים ,רשת צינורות לאיסוף הגז ,משאבות ,עיבוי

להרחקת נוזלים ,לפיד לשריפת הגז (או לחילופין הפניית הגז למערכת הפקת אנרגיה) .צנרת איסוף הגז מותקנת בשכבת

נידוף הגזים ,שהיא השכבה הראשונה מעל גוף הפסולת במערכת הכיסוי ,ומנוקזת דרך השכבות העליונות בכיסוי אל

מערכת ההובלה העילית (תרשים .)6

תרשים – 5מערכת ניקוז מי גשמים מעל יריעת האיטום (.)Arab et al, Draintube.net

:1צינור ניקוז חדיר :2 ,יריעת גיאוטקסטיל משולבת עם צנרת ניקוז :3 ,תעלת איסוף בשולי המטמנה ,בניצב לנקזים

המשולבים ביריעה :4 ,איסוף המים לתעלה מרכזית

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 10מתוך 33

תרשים – 6מערכת איסוף גזי מטמנה ()ASTDR

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 11מתוך 33

6

ניטור ארוך טווח

הדירקטיבה האירופית 1999/31/ECמגדירה בפרק ,)Closure and after-care procedures( 13כי כל עוד

הרשות האחראית על מטמנה סבורה כי האתר ממשיך להוות סיכון ,ממשי או פוטנציאלי ,הגורם האחראי על

המטמנה ימישיך בניטור גז מטמנות ,תשטיפים ומי תהום .דרישות הניטור מפורטות בנספח IIIלמסמך ,וכוללות:

א .מידע מטאורולוגי

ב .דיגום תשטיפים ומים עיליים

ג .ניטור גז מטמנות בכל תא/אזור של המטמנה

ד .דיגום מי תהום

ה .מעקב אחר הטופוגרפיה של האתר לצורך זיהוי שקיעות

החוק האמריקאי מגדיר באופן מפורט את הנהלים ,הדרישות המקצועיות ,הפרוצדורות והמימון של מנגנוני

הסגירה של מטמנות ותחזוקת האתר בתקופה שלאחר הסגירה .מטרות החקיקה הן:

א .להקטין ככל האפשר את פעולות התחזוקה הנדרשות בטווח הארוך

ב .להקטין ככל האפשר נדידה של מזהמים מתוך האתר הסגור אל מי התהום ,הקרקע והאוויר ,במידה

שתהווה סיכון לבריאות האדם ולסביבה.

6.1

גז מטמנות

גז מטמנות ,המהווה תוצר לוואי של תהליכי פירוק מיקרוביאליים בגוף הפסולת ,נוטה להצטבר בחללים סגורים בעומק

גוף הפסולת .המרכיב העיקרי בגז המטמנות הוא מתאן ,תוצר פירוק אנאירובי שריכוזו עולה עם הזמן ועם העומק ,ועלול

להגיע לריכוזים שמעל לסף הנפיצות .היווצרות סדקים ,חדירת חמצן ,מקורות חום מקומיים וגורמים נוספים עלולים לגרום

לבעירה ולהתפוצצות של מאגרי גז .מרכיב עיקרי נוסף הוא פחמן דו חמצני ,שעלול לגרום לקשיי נשימה בריכוזים גבוהים.

מרכיבים קטנים יותר בגז המטמנות הם מימן ,חנקן ,חמצן ,מימן גופרתי ,אמוניה ,ומרכיבים אורגניים אחרים .לפיכך,

חובה לבצע ניטור של גז מטמנות ,כל עוד ממצאי הניטור מראים באופן עקבי ,לאורך תקופת זמן מסויימת ,שלא נוצר יותר

גז.

לפי הנחיות מדינת ניו-זילנד ( ,)New Zealand, 2001קיימות מספר שיטות לזיהוי וניטור גז מטמנות:

א .ניתוח חזותי – אזורים בהם ניכרת מצוקה של הצמחיה הטבעית ,זיהוי סדקים בכיסוי המטמנה ,ריחות

ב .ניטור גז על-פני השטח – באמצעות מכשירי שדה כמו FID

ג .ניטור גז בתת-הקרקע – באמצעות קידוחי גז קרקע .במטמנות שנסגרו יש לבצע ניטור גם בשולי המטמנה,

לזיהוי נדידה של גזים

ד .ניטור מבנים באזור המטמנה -במרתפים ובחללים סגורים

ה .ניטור מערכת האיסוף של הגזים (במידה וקיימת) – לבדיקת חלקי המערכת ויעילות מערכת הבעירה

המתאן נפיץ בריכוז נפחי של 5%עד 15%באוויר .החוק הפדרלי RCRAמגדיר את הערכים המותרים לריכוז מתאן:

א .בגוף הפסולת – לא יעלה על 25%מגבול הנפיצות התחתון ( ,)LELדהיינו 1.25%נפחי באוויר

ב .בשולי גוף הפסולת – לא יעלה על ,LELדהיינו 5%נפחי באוויר.

מעל ריכוזים אלה ,חובה להתקין מערכת לאיסוף הגז.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 12מתוך 33

6.2

מי תהום

ניטור שגרתי ( )Detection Monitoringשל מי תהום מחוייב לפי החוק הפדרלי האמריקאי RCRAלאורך כל תקופת

הפעילות של המטמנות ,ובתקופת הטיפול שלאחר הסגירה ( .)Post Closure Periodהחוק מתייחס גם כאן באופן שונה

למטמנות פסולת מוצקה שאינה מסוכנת ( ,)Subtitle Dולמטמנות פסולת מוצקה מסוכנת (.)Subtitle C

מטמנות פסולת שאינה מסוכנת

החוק הפדרלי RCRAלרגולציה של פסולת מוצקה לא מסוכנת ( )Subtitle Dמחייב ניטור מי תהום שגרתי של מינימום

פעמיים בשנה במטמנות פעילות או כאלה שנסגרו .תכנית הניטור צריכה לכלול לכל הפחות את המזהמים המופיעים

בטבלה הבאה ( , )eCFR 2019 – part 258, App.Iבדיגום של בארות ניטור במורד הזרימה ובאר ניטור המהווה רקע.

לרגולטור בכל מדינה שמורה הזכות לשנות את תדירות הניטור כתלות בליתולוגיה של האקוויפר והתווך הלא רווי,

פרמטרים הידראוליים ,ניצול המים באקוויפר ,ופרמטרים נוספים .כמו כן רשאי הרגולטור לקבוע רשימת מזהמים אנ-

אורגניים אלטרנטיבית (כלומר – במקום רשימת המתכות בטבלה) ,בהתאם למידע על סוג הפסולת והמזהמים הצפויים.

טבלה - 2רשימת מזהמים לניטור מי תהום במטמנת פסולת מוצקה לא מסוכנת ()CRF part 258

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 13מתוך 33

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 14מתוך 33

התקנות המתפרסמות ע"י הרשויות המדינות השנות ,מתבססות על הגדרות החוק הפדרלי ,בתוספת הנחיות מקומיות

הנוגעות לתהליכי קבלת ההיתרים המתאימים ,סמכות מתן הקלות ושינויי ,ועוד.

במדינת וויסקונסין למשל ,המשרד למשאבי טבע מגדיר הנחיות לניטור ארוך טווח של מטמנות פסולת מוצקה שאינה

מסוכנת ,ואת התהליך להקטנת תדירות הניטור והפסקתו ( .)Wisconsin DNR, 2014במטמנות שהוקמו לפני שנת ,1996

נדרש ניטור בתדירות רבעונית ,כל שלושה חודשים ,לאורך כל שנות הפעילות של המטמנה .לאחר ,1996ובעקבות

שדרוג של לתקנות לתכנון והקמה של מטמנות ,ירדה תדירות הניטור השוטף לפעמיים בשנה .במידה ולאורך תקופה של

מספר שנים ,ממצאי הניטור מראים שאין סכנה למי תהום ,המשרד יכול לתת היתר להקטנת תדירות הניטור ואף

להפסקתו.

חשוב לציין בהקשר זה ,כי פסולת מסוכנת במדינת וויסקונסין צריכה להיות מטופלת במתקני טיפול ,ובאופן רשמי המדינה

מצהירה כי אין מטמנות פסולת מסוכנת בתחומה (.)https://dnr.wi.gov/topic/Waste/Hazardous.html

מטמנות פסולת מסוכנת

החוק הפדרלי האמריקאי לטיפול באתרי פסולת מוצקה מסוכנת ( )eCFR 2019 – part 264מגדיר את ההנחיות לניטור

מי תהום בתקופת הטיפול לאחר הסגירה בפרק .264 – Subpart Gתקופה זו מוגדרת כתקופה שמיד לאחר הסגירה

ולמשך 30שנים ) .(264.117באופן עקרוני המחוקק האמריקאי מתייחס לדרישות התחזוקה והניטור לאחר הסגירה,

באופן דומה לדרישות במהלך תקופת הפעילות של המטמנה.

רשימת המזהמים המהווה את הבסיס לתכנית ניטור של מטמנות פסולת מסוכנת מופיעה ב Appendix IX -לתקנות

בפרק ( 264הרשימה אינה מצורפת כאן עקב אורכה .מכילה מתכות ,חומרים אורגניים נדיפים ,חומרים אורגניים חצי

נדיפים וביניהם חומרי הדברה רבים-1,4 ,דיאוקסן) .הן במהלך תקופת הפעילות של המטמנה והן בתקופה שלאחר

הסגירה ,הגורם האחראי על המטמנה צריך לבצע אנליזה תקופתית (בתדירות נמוכה יותר מהניטור השוטף) לכל

המזהמים המופיעים ברשימה זו .על פי הממצאים ,תקבע תכנית הניטור השוטפת .במידה והאנליזה התקופתית הבאה

מראה נ וכחות של מזהמים מרשימה זו ,שלא זוהו באנליזה הקודמת ,יתבצע עדכון של תכנית הניטור השוטפת על סמך

הממצאים החדשים.

במדינת ווירג'יניה ,המשרד לאיכות הסביבה פרסם הנחיות לסגירה ולתקופת הטיפול שאחרי הסגירה במתקני טיפול

בפסולת מסוכנת ,ובכלל זה מטמנות ( .)Virginia DEQ, 2001כל מתקני הטיפול בפסולת המסוכנת נדרשים באופן מפורש

לעמוד בהנחיות הסגירה של פרק ,264כולל הקמת מערכת ניטור מי תהום ,על מנת לקבל היתר לסגירה .מסמך הנחיות

זה מהווה "מדריך למשתמש" לנוסח הפורמלי של של החוק ( )CFRונועד לספק הבהרות בנוגע לתהליך.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 15מתוך 33

7

דוגמאות מאתרים בעולם

פרק זה סוקר דוגמאות לשיקום מטמנות באירופה (מלטה) ובארה"ב.

7.1

מטמנת ,Triq Sant’ Antninמלטה ,אירופה

במלטה ,החברה גם היא בתאגיד ,COCOONבוצע פרויקט גדול לשיקום מטמנה והפיכתה לפארק למשפחות ( Malta

,)2009ובקרבתו אתר לטיפול בפסולת ( .)mallia et al, 2013תצלום אוויר עדכני בתרשים .7

התכנון הסביבתי של הפרויקט אושר על ידי הרשות לסביבה ותכנון במלטה ( .)MEPAלפני הפיכתו למטמנה ,שימש

האתר כמחצבה ,ובין השנים 1974-1979שימש כמטמנה בה הוטמן נפח של כ – 200,000טון פסולת על שטח כולל

של כ 75 -דונם .לא קיים תיעוד לגבי סוג הפסולת שהוטמנה בשנים אלה .מאז 1979הופנתה לאתר פסולת בניין,

שכיסתה חלקית את פני האתר.

תסקירי השפעה על הסביבה והערכת סיכונים בוצעו על ידי יועצים בתחומים הבאים :זיהום קרקע וסקרי סיכונים,

גיאולוגיה/גיאו-מורפולוגיה/גיאו-הידרולוגיה ,אקולוגיה ,תכנון נוף ,איכות אוויר ,רעש ,ומומחים בתחום מדעי החברה ,וזאת

על מנת להפוך את האתר למתחם בילוי למשפחות (.)Malta 2009

תרשים - 7תצלום אוויר עדכני של אתר נופש למשפחות במלטה ,הממוקם על מטמנה משוקמת ( Google

)Maps, 2019

חקירת האתר כללה שלבים רבים ,ורק מקצתם יתוארו במסגרת סקר ספרות זה .בוצעה סקירה של תצלומי אוויר

היסטוריים ,סקר היסטורי ,היסטוריה של הפקת מי תהום ,והפקו מפות טופוגרפיות (

תרשים .)8

תכנית החקירה בוצעה בהתאם להנחיות הדירקטיבה האירופית .1999/31/EC

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 16מתוך 33

תרשים - 8מפה טופוגרפית ()Malta 2009

לצורך איפיון הפסולת בוצעו 33קידוחי ניסיון באתר (

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 17מתוך 33

תרשים ,)9מהם 16קידוחים באזור הגבעה המרכזית בדרום-מערב האתר ,ונחפרו כמה תעלות לרוחב גוף הפסולת.

רק באזור המזרחי אותרו שאריות פסולת ביתית ותעשייתית ,בעיקר כבלים חשמליים.

תרשים - 9מפת קידוחי נסיון ()Malta 2009

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 18מתוך 33

נקדחו חמישה קידוחי ניטור לגז מטמנות ושלוש בארות למי תהום (תרשים .)10בבארות הגז בוצעו מבחני שאיבה

לבחינת כושר ההפקה של גז.

תרשים - 10מפת בארות מי תהום (כחול) וקידוחי גז מטמנות (צהוב) ()Malta 2009

ממצאי הערכת הסיכונים:

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 19מתוך 33

מי תהום :ממצאי הניטור הצביעו על כך שמי התהום באזור הינם באיכות ירודה ומושפעים ממקורות זיהום אחרים ,מחוץ

לאתר .יחד עם זאת הצפי היה כי במידה ופעולות השיקום יכללו הסרה של כיסוי פסולת הבניין ,צפוי חלחול של מי גשמים

והסעת תשטיפים למי התהום .לפיכך הומלץ על פיזור מחדש של פסולת הבניין על כל פני השטח.

נגר עילי :ניקוז הנגר העילי סביב האתר לא מוסדר ,וקיים חשש לזרימת מי נגר לתוך האתר .לפיכך תכנית ההסדרה כללה

פיתוח תכנית הניקוז סביב האתר ,כולל תעלות ומעברי מים.

בריאות האדם :מזהמים אנ-אורגניים ,כגון מתכות כבדות ,עלולות להוות סיכון בריאותי במגע ישיר ,בליעה ,או נשימת

אבק מזוהם .סיכון משמעותי יותר קיים במהלך עבודות השיקום וההקמה של אתר הנופש המתוכנן ,בעיקר דרך שאיפת

אבק מזוהם.

הקמת מבנים חדשים :קיימת סכנת שקיעה של מבנים מתוכננים באזורים בהם הפסולת אינה דחוסה מספיק.

תכנית שיקום:

תכנית שיקום האתר כללה:

א .כיסוי האתר בשכבה של 1מ' לפחות פסולת בניין שתיחפר מאזורים בהם הכיסוי של פסולת הבניין עבה מספיק.

כיסוי זה מתייחס בעיקר לחלק המזרחי ,בו הפסולת האורגנית קרובה לפני השטח או גלויה לגמרי.

ב .מעל שכבת פסולת הבניין תונח שכבה של 1מ' לפחות של חומר לא מזוהם .יש לוודא שחומר זה יאפשר גידול

צמחים ובעל טופוגרפיה שתאפשר את השימוש המתוכנן .לכן החומר הבלתי מזוהם יורכב משאריות ממוינות

של פסולת בניין ,ו/או פסולת בניין שתיגרס באתר .במידת הצורך תיובא קרקע נקיה ויוספו חומרים לטיוב הקרקע

(שיפור תאחיזת מים).

ג .למרות שלא נמצאו שאריות אסבסט באתר ,עובדי ההקמה באתר יוכשרו לזהות אסבסט ולהרחיקו באמצעים

בטוחים.

ד .עובדי ההקמה באתר יצוידו באמצעי מיגון.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 20מתוך 33

7.2

מטמנת " ,"Fresh Kills Landfillסטטן איילנד ,ניו יורק ,ארה"ב ()NYC Parks

אנו מביאים את המידע אודות אופן סגירת מטמנה זו בשל גודלה והיקפי הפסולת שהוטמנה בה לאורך השנים ,והעובדה

כי בפעולות הסגירה התייחסו לכלל ההיבטים הסביבתיים כתוצאה מפעילותה לאורך השנים.

המטמנה ,הנחשבת למטמנה הגדולה בעולם ,פעלה החל משנת 1948ונסגרה בשנת .2001המטמנה השתרעה על

שטח של כ 9 -קמ"ר ( .)2,200 acresסך הפסולת שהוטמנה בה מוערך ב 150 -מיליון טון ,אשר הוטמנה לעומק של 27-

68מ'.

תהליך השיקום של המטמנה צפוי להיערך כ 30 -שנים .בתהליך סגירת

ושיקום המטמנה יושמו מערכות הנדסיות לאיסוף וטיפול תוצרי הלוואי של

המטמנה (גזים ,תשטיפים) ולהגנה על בריאות הציבור והסביבה .על פי

התכנון ,בסופו של תהליך השיקום צפוי שטח המטמנה להיות פארק ציבורי

פתוח.

טיפול בגזים

סה"כ כמות חומרים אורגנים נדיפים ( )VOCsשנפלטים מהמטמנה הינה

6,020ק"ג/שנה ,וכמות הפחמימנים הרב טבעתיים ( )PAHsהנפלטת הינה 1,430ק"ג/שנה.

לאיסוף הגזים הנפלטים מהמטמנה (מתאן ,פחמן דו חמצני ,מים ,תרכובות אורגניות נדיפות וכד') הותקנה מערכת לאיסוף

הגזים הכוללת רשת של בארות המחוברות על ידי צינורות מתחת לפני השטח ואוספת את הגז באמצעות ואקום .הגז

הנאסף נשרף או מועבר לשימוש כאנרגיה במפעל המחזור באתר .באמצעות מערכת זאת ,נאספים גזים ,תרכובות

אורגניות שאינן מתאן ומזהמים מסוכנים אחרים ,ונמנעת פליטתם לאוויר החופשי ,וכן נמנעים מטרדי ריח.

גזים הנפלטים מהמטמנה כוללים מתאן ,פחמן דו חמצי ,מים ותרכובות אורגניות אחרות .מערכת לאיסוף גזים באתר

( )Landfill Gas, LFGאוספת את הגזים ומבקרת את הפליטה שלהם לאוויר ,באמצעות מערכת של צינורות מתחת לפני

השטח ,אשר מעבירה את הגז באמצעות ואקום .לאחר איסוף הגז ,הוא נדחס .בתהליך אשר מפריד את הלחות ומרכיבים

נוזלים שמקורם במזהמים .המרכיבים הנוזליים נאספים ומועברים למתקן לטיפול בתשטיפים הנמצא בתוך האתר .מימן

סולפידי ,אשר תורם לגשם חומצי ,מוסר גם הוא .הגז מטוהר בהמשך על ידי קירור ,פחמן דו חמצני ופחמימנים לא רצויים

אחרים מופרדים בתהליכי מיצוי עם ממסים .הגז שנותר הינו גז מתאן שניתן לשימוש להפקת אנרגיה.

על פי הנתונים שנאספו ,מידי יום במטמנה נאספים כ 425 -מיליון ליטר ,אשר מכילים כ 59% -מתאן 40% ,פחמן דו

חמצני 0.1% ,חמצן ו 0.8% -חנקן.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 21מתוך 33

תרשים סכמטי המתאר את המערכת לאיסוף גזים במטמנת ""Fresh Kills Landfill

מקור:

https://archive.nytimes.com/www.nytimes.com/interactive/2013/09/15/nyregion/from -garbage-to-energy-at-fresh-kills.html

תשטיפים

התשטיפים הינם תוצרי לוואי של תהליכי הפירוק במטמנה .אמנם ,כיסוי המטמנה

במהלך שיקומה מונע מגע בין גשם לגוף הפסולת ליצירת תשטיפים חדשים ,אולם

בתוך גוף הפסולת נוצרים תשטיפים כתוצר לוואי של תהליכי הפירוק הטבעיים של

הפסולת במטמנה .הסכנה בתשטיפים הינה נדידה שלהם בתוך גוף הפסולת עד

להגעה למי תהום וזיהום מי התהום באתר.

לצורך טיפול בתשטיפים הוקמה מערכת לאיסוף תשטיפים (תמונה) הכוללת בארות,

צנרת ומשאבות שתוכננו לאסוף את התשטיפים .התשטיפים הנאספים מובלים לטיפול בשתי מערכות טיפול הכוללות

ריאקטורים מנתיים ,נטרול וסינון חול .המים המטופלים מוזרמים באישור בשטח האתר .לא נמצא מידע בנוגע להרכב

(איכות) התשטיפים.מערכת האיסוף כוללת צינורות מחוררים שהותקנו בעומק של 1.8-2.4מ' מסביב לגבולות האתר.

בשני צדדים של האתר (מזרח ומערב) הותקנו גם קירות סלארי לכליאת התשטיפים באתר ומניעה של נדידה שלהם אל

מחוץ לגבולות האתר .צינורות האיסוף מחוברים למשאבה ששואבת את התשטיפים למתקן טיפול.

המתקן לטיפול בתשטיפים הוקם בשנת .1994מנתונים שנאספו בשנת 2008עולה כי כמות התשטיפים הנאספת

והמטופלת בו הינה כ 300,000 -גלון ליום (כ 1.13 -מיליון ליטר ליום) .מערכת לטיפול בתשטיפים כוללת טיפול ביולוגי

באמצעות חיידקים אנאירוביים לפירוק החומר האורגני המזוהם ,הוספת סודיום הידרוקסיד ואלומניום סולפאט להפיכת

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 22מתוך 33

מתכות ממצבם המסיס למצבם המוצק ,סינון המוצקים ,הוצאת מים ודחיסה ליצירת בוצה ,אשר מועברת לטיפול מחוץ

לאתר .שארית הנוזל עוברת סינון להוצאת מוצקים לפני סילוקם לנחל ( Arthur Killלאחר ביצוע אנליזות לבדיקת עמידת

בפרמטרים שהוגדרו כמותרים לסילוק לנחל).

כיסוי

מטרת הכיסוי הינה לסייע ביציבות המדרון ועמידות המטמנה ומערכותיה לטווח הארוך .אלה מושגים על ידי צמצום חדירת

נגר עילי ,מניעת שחיקה ,והפרדת שכבת הפסולת מהסביבה לשמירה על בריאות הציבור ,כמו גם לכידה ומניעת פליטה

של גזים מזהמים מהמטמנה לאוויר.

להלן תיאור השכבות שהונחו על גוף הפסולת (מלמטה למעלה):



שכבת קרקע ( – )Soil Barrier Layerשכבת מחסום אדמה,

המסייעת לשמור על יציבות המדרון וניקוז תקין.



שכבת אוורור גז ( – )Gas Venting Layerבנויה מחומר

גיאוקומפוזיט ( )geocompositeכדי להקל על תנועת הגז לעבר

פתחי הגז הטמונים או לעבר בארות איסוף הגז.



שכבה בלתי חדירה ( – )Impermeable Linerזהו המרכיב

הקריטי ביותר בכיסוי הסופי .הוא מונע כניסת מים (גשם ,נגר

עילי) לגוף הפסולת ,על ידי עצירת זרימת המים ומניעת חלחול

דרך שכבה זו .שכבה זו גם מונעת נידוף גזים לאוויר .השכבה עשויה מחרסית עם מוליכות נמוכה ויריעת פלסטיק.



שכבת ניקוז ( – )Drainage Layerנדרשת באזורים מסוימים של הכיסוי .השכבה מורידה את לחץ המים על

שכבת ההגנה שמתחתיה ,מגבירה את החיכוך ומורידה את הסיכום להחליק .בכך מסייעת השכבה לנקז את

המים ומקטינה את הסיכוי לרווית יתר של קרקעות הכיסוי מעל.



שכבת הגנה ( – )Barrier Protection Layerמגנה על המכשול ההידראולי ממזג אוויר קיצוני ,אשר עלול לגרום

לשכבות הבסיס להיסדק .השכבה אוגרת עודפי מים עד שהם מתנקזים או נקלטים על ידי צמחים הנשתלים

בבסיס .השכבה מורכבת מאדמה בעובי מינימלי של 24אינצ' (כ 60 -ס"מ) ,ויש בה מקום לשתילת עצים,

המסייעים גם הם ליציבות הקרקע.



שכבת אדמה ( – )Planting Soil Barrierשכבת אדמה עליונה בעובי של 6ftלפחות ( 1.80מ') .האדמה בה

נעשה שימוש היא טין חולי ( ,)Sandy loamוזאת בשל היכולת למנוע אירוזיה של הקרקע ולשמש מצע טוב

לגידול צמחיה .המטרה של שכבה זו היא להגן על שלמות הכיסוי הסופי באמצעות הקרקע והצמחים ,אשר

מסייעים ליציבות הקרקע ומניעת סחף.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 23מתוך 33

תחזוקה

המטרה היא להקפיד כי כל המערכות יפעלו ביעילות במהלך שנות שיקומה (כ 30 -שנים) .לכן יש צורך בתחזוקה שוטפת,

ניטור והערכת מצב האתר וכלל המערכות ,בעיקר מעקב אחרי הכיסוי העליון ,מערכת איסוף הגזים והתשטיפים.

איכות אוויר

על פי חוק אוויר נקי משנת ,1970הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ( )EPAהקימה תקנים לאיכות הסביבה

האווירית ( )NAAQSלשישה מזהמי אוויר להגנה מפני השפעות לרעה על בריאות הציבור ורווחתם .התקנות כוללות

הנחיות לפליטות של תרכובות אורגניות שאינן מתאן ושל מתאן .מערכת איסוף הגזים במטמנה כולל תעלות איסוף

המעבירות את הגז לנקודת איסוף אחת או יותר ,לייצור חשמל או לשריפה בתנאים מבוקרים .תכנית הניטור הרב שנתית

מגדירה את תדירות הניטורים (יומית ,חודשית ,רבעונית ,שנתית) וסוגי המזהמים הנבדקים ,אשר מנוטרים באמצעות

מערכת של 57נקודות פליטה ברחבי המטמנה.

מי תהום

למעקב ובקרה על איכות מי התהום הותקנו בשטח המטמנה 238בארות ניטור למי תהום ,מהן 116רדודות 61 ,בעומק

ביניים ו 61 -בארות עמוקות .בבארות אלה מבוצע ניטור כל ארבעה חודשים.

ניטור

נקבעה תכנית ניטור רב שנתית למשך 7שנים ,הכוללת בהיבטים הסביבתיים שלה ניטור רבעוני ודיווח של איכות מי

התהום ,איכות מי נגר עילי ,דיגום סדימנטים וניטור גזים נפלטים (

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 24מתוך 33

טבלה .)3הדיגום והניטור מבוצע מ 14 -תחנות דיגום 4 ,מהן משמשות גם למחקר אקולוגי.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 25מתוך 33

טבלה - 3סיכום דיווחים וניטור נדרשים עבור מטמנת " ,"Fresh Kills Landfillסטטן איילנד ,ארה"ב ( NYC,

)2002

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 26מתוך 33

מטמנת ,Ottilioניו ג'רסי

7.3

המטמנה משתרעת על שטח של כ 24 -דונם ( .)acres 6המטמנה החלה לפעול בתחילת שנות ה 60 -של המאה הקודמת

והיא פעלה עד לשנת . 1979בסקרי קרקע שבוצעו במטמנה לאורך השנים התגלו ריכוזים גבוהים של חומרים אורגנים

נדיפים וחצי נדיפים ,חומרי הדברה ,מתכות כבדות ,דלקים .חומרים אלה התגלו בגוף המטמנה ,בסדימנטים ,במי תהום

ובנגר עילי .בנוסף התגלו אזורים של הטמנת חביות ובתוכם פסולת חומרים מסוכנים מסוגים שונים.

לא נמצא תיעוד של ייעוד הקרקע לאחר השיקום.

בהליך השיקום ננקטו האמצעים הבאים:









כיסוי המטמנה עם כיסוי של geomembraneבעל חדירות נמוכה.

חפירה של משקעים וסדימנטים מתעלה שהיתה באזור הכיסוי.

ניטור ארוך טווח של מי התהום.

איסוף פאסיבי של גז עם איוורור לאטמוספירה.

הכיסוי של המטמנה הורכב מהשכבות הבאות:









כיסוי עליון להגן על הממברנה.

6אינצ' קרקע לשתילת צמחים.

12אינצ' קרקע עם קוטר חלקיקים קטן מ 3/8 -אינצ' להגנה על הממברנה.

רשת פולימרית מפוליאתילן לניקוז מים מעל הממברנה.

שכבות הכיסוי לבידוד הפסולת מהסביבה כללו:







7.4

יריעה בעובי mil 40עשוי מ)LLDPE( Low Density Polyethylene -

שכבת איסוף גז על ידי שאיבה פאסיבית והעברת האוויר דרך פחם פעיל.

6אינצ' של קרקע עם קוטר חלקיקים קטן מ 3/8 -אינצ'

מטמנת ,GEMSניו ג'רסי

המטמנה השתרעה על שטח של 242דונם ( .)acres 60היא פעלה מסוף שנות ה 50 -של המאה הקודמת עד לסגירתה

בשנת .1980המטמנה הוגדרה כאחד מ 10 -האתרים המזוהמים ביותר בניו ג'רזי .שיקום המטמנה נעשה במסגרת הליך

ה Superfund -של ה.EPA -

חקירות סביבתיות העלו כי מי תהום ,מים עיליים ,קרקע וסדימנטים באתר מזוהמים עם חומרים אורגנים ,מתכות כבדות

וחומרי הדברה.

לא נמצא תיעוד של ייעוד הקרקע לאחר השיקום.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 27מתוך 33

בהתבסס על חקירה לבדיקת שיטות ישימות לשיקום

המטמנה ,ננקטו בתהליך השיקום האמצעים הבאים:











כיסוי המטמנה עם כיסוי בעל חדירות נמוכה.

חפירה של סדימנטים מתחת לחלק מאזורי

הכיסוי.

התקנה של מערכת איסוף גזים אקטיבית.

התקנת מערכות לטיפול במי תהום ,תשטיפים

ומים עיליים.

ניטור מי תהום ארוך טווח.

פרופיל הכסוי של המטמנה השתנה כתלות במיקום הכיסוי – במעלה המטמנה או במדרון (תרשים .)10שכבות הכיסוי

מלמעלה למטה היו:















6אינצ' של קרקע לשתילה.

18אינצ' של קרקע מקומית.

בד סינון גיאוטכני.

12אינצ' של קרקע בעל חדירות גבוהה לניקוז.

mil 40של יריעת פוליאתילן (( )HDPEרק במעלה המטמנה ולא במדרונות).

24אינצ' של חרסית בעלת חדירות נמוכה

6אינצ' של שכבת מצע קרקע מהאתר (רק במעלה המטמנה ולא במדרונות).

בנוסף הותקנה ברחבי המטמנה מערכת בארות לניטור מי תהום בתדירות שנתית ,וכן הותקנה באר עמוקה למי תהום

לתחם את פלומת הזיהום ולנטר את ריכוזי המזהמים.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 28מתוך 33

GEMS שכבות הכיסוי במטמנת- 11 תרשים

Technical Guidance On The Capping Of Sites Undergoing Remediation. New Jersey Department of Environmental :מקור

Protection

33 מתוך29 עמוד

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

8

סיכום ,מסקנות והמלצות

חברת "אל .די .די .טכנולוגיות מתקדמות בע"מ" התבקשה על ידי המשרד להגנת הסביבה ,במסגרת "מכרז פומבי מס'

4/16לקבלת שירותי ייעוץ מקצועי בתחום קרקעות מזוהמות" להכין סקירת ספרות בנושא שיטות כיסוי במטמנות בקרב

מדינות ה OECD -וה .EU -מסמך זה מציג את הסקירה המבוקשת .היא כוללת גם סקירה על מדיניות ורגולציה ותאורי

מקרה בארה"ב.

הליך סגירת המטמנה הינו הליך מורכב אשר נמשך לרוב מספר רב של שנים ,כתלות בגודל המטמנה ,בכמות הפסולת

המוטמנת בה ,בסוגי המזהמים ובריכוזם .ההליך כולל בשלב הראשון ביצוע של חקירה סביבתית מקיפה ,להבנת היקף

הזיהום בקרקע ,גזי קרקע ומי תהום ,ובדיקות נוספות נדרשות בהתאם למאפייני האתר .לאחר מכן מוגדרים ומאופיינים

הפרמטרים לסגירת המטמנה (ערכי יעד ,במידה ומבוצע שיקום) ,כמו גם המערכות הטכניות וההנדסיות הנדרשות לאיסוף

תשטיפים ,טיפול בנגר עילי ,כיסוי ,איסוף גזים נדיפים וכד' .במסגרת זאת ,במהלך פעולות שיקום המטמנה מקימים לרוב

מערכות (אקטיביות או פאסיביות) לאיסוף גזים הנפלטים מהמטמנה וכן מערכות לאיסוף וטיפול בתשטיפים .בנוסף

מוקמים מערכי ניטור של קרקע ,גזי קרקע ומי תהום ,מוגדרים תדירות הדיגום וסוגי המזהמים הנבדקים ,וזאת במטרה

לבדוק את יעילות מערכות הטיפול ולעקוב שאין שינוי לרעה במידת הזיהום בסביבה כתוצאה מתהליכים שמתרחשים

במטמנה באופן טבעי או מאולץ.

כיסוי היא שיטה בה מקימים חיץ בין הפסולת המוטמנת לבין הסביבה .מטרת הכיסוי הינה לסייע ביציבות המדרון ועמידות

המטמנה ומערכותיה לטווח הארוך .אלה מושגים על ידי צמצום חדירת נגר עילי ,מניעת שחיקה ,והפרדת שכבת הפסולת

מהסביבה לשמירה על בריאות הציבור ,כמו גם לכידה ומניעת פליטה של גזים מזהמים מהמטמנה לאוויר.

פרק 2במסמך מציג את הדרקטיבה הנהוגה באירופה .דריקטיבה זו לסילוק פסולת ,מגדירה גם את אופן סגירת מטמנות.

במסגרת זאת ניתנים תנאים פרטניים למטמנות הקובעים את הפעולות שיש לבצע במהלך פעולות השיקום לאחר סגירת

המטמנה ,דרך פעולות ניטור ארוך טווח ועד לסגירתה הסופית .במסגרת זאת מוגדרים פרמטרים לדיגום ותדירות נדרשת,

כמו גם הנחיות לכיסוי האתר.

פרק 3במסמך מציג את הדרקטיבה הנהוגה בארה"ב .מוגדרת רגולוציה של פסולת מסוכנת וסגירת מטמנות מוגדרת ב

RCRAתחת .Subtitle C – Hazardous Wasteקיימת הנחייה למערך הכיסוי המיושם במטמנות פסולת מסוכנת(תרשימים .)4 ,3

פרק 4במסמך מציג את הפעולות הנדרשות להשלמת חקירה לפני תחילת שיקום וכיסוי .במסגרת זאת נדרש לבצע דיגום

של גוף הפסולת לצורך תיחום הזיהום ,בדיקת תשטיפים ,ועוד.

פרק 5במסמך מציג תכנון מערכות כיסוי .הכיסוי מורכב לרוב ממספר שכבות המונחות זו על גבי זו .במסמך מוצגות

שיטות שונות של כיסוי.

פרק 6במסמך מציג מערכות נדרשות לניטור ארוך טווח .מערכו תאלה כוללות ניטור גז מטמנות ומי תהום.

פרק 7במסמך מציג דוגמאות מאתרים בעולם בהם יושמה שיטת הכיסוי לטיפול במטמנות ,כמו גם חקירה לאיפיון האתר

וניטור ארוך טווח לאחר הסגירה .הפרק סוקר מטמנת מלטה באירופה ומספר מטמנות בארה"ב ,ומציג את השיטות

שיושמו בהן לכיסוי ,טיפול בגזים ,איסוף תשטיפים ,ניטור אורך טווח ועוד.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 30מתוך 33

המלצות לסיכום

על פי הסקירה המובאת במסמך זה ,נראה כי שיטת כיסוי מטמנות (קפסולציה) לצורך הסדרתן ושיקומן הינה שיטה

מקובלת בעולם ובעלת היתכנות גבוהה ליישום.

טרם ביצוע פעולות שיקום במטמנה נדרש להשלים חקירה סביבתית מקיפה ,וזאת על מנת לאפיין את היקף הזיהום ,סוגי

המזהמים ,ריכוזם ופיזורם בשטח המטמנה .לאחר מכן ,בהתבסס על ממצאי החקירה הסביבתית ניתן יהיה לתכנן את

כיסוי המטמנה ,תוך בחינה פרטנית על ידי המתכנן של שכבות הכיסוי המתאימות למטמנה הספציפית בהתאם לממצאי

החקירה הסביבתית .בנוסף ,נדרש לתכנן מערכות לאיסוף וטיפול בתשטיפים ,מערכות לאיסוף וטיפול בגזים נפלטים,

ומערכות לניטור אורך טווח של מאפייני המטמנה – קרקע ,גזי קרקע ומי תהום.

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

עמוד 31מתוך 33

מקורות

9

. הוראות התכנית." שיקום אתר סילוק פסולת "רתמים,2018 ,1/287/ תכנית מתאר מקומית מס' בר.1

2. ASTDR (Agency for Toxic Substances & Disease Registry) USA. Landfill gas Control

Measures, website at: https://www.atsdr.cdc.gov/HAC/landfill/html/ch5.html

3. Arab, R., Fourmont, S., Gendrin, P. Lateral and Capping Landfills Drainage with

Goecomposites. France.

4. COCOON Interreg Europe website at: https://www.interregeurope.eu/cocoon/

5. COCOON 2018. Landfill Management in the Netherlands.. EU Regional Development

Fund.

6. Directive 1999/31/EC on the Landfill of Waste. Official Journal of the European

Communities, 16.7.1999.

7. eCFR (Electronic Code of Federal Regulations) Nov. 2019, Title 40, Part 258, Subpart F

– Closure and Post-Closure Care – Non- Hazardous Waste. web site at:

https://www.ecfr.gov/cgibin/retrieveECFR?gp=&SID=833a862b4fc90edf63775d112b7cb4e1&mc=true&n=sp40.

27.258.f&r=SUBPART&ty=HTML

8. eCFR (Electronic Code of Federal Regulations) Nov. 2019, Title 40, Part 264, Subpart G

– Closure and Post-Closure Care – Hazardous Waste. web site at:

https://www.ecfr.gov/cgibin/retrieveECFR?gp=&SID=c94567294dff611654af7a3944a91d69&mc=true&r=PART

&n=pt40.28.264#sp40.28.264.g

9. EPA, 1989. Final Cover on Hazardous Waste Landfills and Surface Impoundments.

eBook at:

https://books.google.com.tr/books?id=ZDTB9CYdqe0C&pg=PA17&dq=fml+drainage+la

yer&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjZiJ_h9PrlAhWDyaQKHZWQAC4Q6AEIKDAA#v=one

page&q=fml%20drainage%20layer&f=false

10. EU Brussels, 2009. Assessing Compliance With and Implementation of the Waste

Acceptance Criteria and Procedures by the EU-15. Annex to the Final Report.

11. EU Brussels, 2010. Assessing Compliance With and Implementation of the Waste

Acceptance Criteria and Procedures by the EU-12. Final Report.

12. Freshkills

Park

Organization

website

at:

https://freshkillspark.org/landfillengineering/collection-and-processing

13. German Landfill Directive, 2019. Website at https://www.pp-deponie.de/en/germanlandfill-directive/

14. Indiana Department of Environmental Management, 2018. Remediation Program

Landfills and Open Dumps Guidelines. Office of Land Quality.

15. Mallia, E.A., Pulis, A., Spiteri, L., 2013. The Sant’ Antnin Waste Treatment Plant in

Marsascala, Review of Operations. Malta.

16. Malta 2009, To Rehabilitate Existing Unused Dumpsite into a Family Park, Triq Sant’

Antnin, Marsaskala, Malta. Environmental Planning Statement, Addendum. Adi

Assiciates, Environmental Consultants.

17. Meggyes, T., Simmons, E., McDonald, C., 1998. Ladfill Capping: Engineering and

Restoration – Part 2. Engineering of Landfill Capping Systems.

18. MIT 2004, Solid Waste Landfill Closure under RCRA, Lecture Presentation, website at:

https://ocw.mit.edu/courses/civil-and-environmental-engineering/1-34-wastecontainment-and-remediation-technology-spring-2004/lecture-notes/lecture23.pdf

19. NYC Parks, website at: https://www.nycgovparks.org/park-features/freshkills-park/aboutthe-site

33 מתוך32 עמוד

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות

20. New Zealand, 2001. A Guide for the Management of Closing and Closed Landfills in New

Zealand.

21. NYC, 2002. Fresh Kills Landfill, Post-Closure Monitoring and Maintenance Operations

Manual

22. Rambol 2019. European Landfill closure Guidance.

23. Resource Conservation and Recovery Act (RCRA), EPA website at:

https://www.epa.gov/rcra/resource-conservation-and-recovery-act-rcraoverview#how%20does%20rcra%20work

24. Revised Final Remedial Investigation Report Ottilio Landfill Newark, New Jersey, 1995

(PDF)

25. Silivie.com news at: https://www.silive.com/news/2019/07/fyisi-you-asked-whats-goingon-at-freshkills-park-the-smell-is-back.html

26. Technical Guidance On The Capping Of Sites Undergoing Remediation. New Jersey

Department of Environmental Protection. Revision 1.0, 14.7.2014 (PDF)

27. The

new-York

Times

2013,

at:

https://archive.nytimes.com/www.nytimes.com/interactive/2013/09/15/nyregion/fromgarbage-to-energy-at-fresh-kills.html

28. The Publicly Funded Cleanups Site Status Report 2003. New Jersey Department of

Environmental Protection’s (NJDEP) (PDF)

29. Virginia DEQ, 2001. Draft Guidance Manual for Closure Plans and Post-Closure Plans for

Hazardous Waste Management Facilities.

30. Wisconsin DNR, 2014. Reducing or Terminating Groundwater Monitoring at Solid Waste

Landfills.

33 מתוך33 עמוד

סקירת ספרות – נהלים לסגירה וכיסוי של מטמנות