הנחיות לשיקום מטמנות רחמים

פניות ציבור וחוק חופש המידע

תאריך :כ"ו סיון ,תש"פ

18.06.2020

מספר פנייה2020-0132 :

לכבוד

שלום רב,

הנדון :בקשתך לקבלת מידע – הנחיות לשיקום מטמנות רתמים ,א"א אשדוד ובריכות החמצון.

בהמשך לבקשתך בנושא שבנדון ,להלן תבוא החלטתי:

.1מסמך ההנחיות שהוציא המשרד להגנת הסביבה בשלהי שנת 2019או בשנת 2020לרשות

מקרקעי ישראל ולאיגוד ארים אשדוד ואיגוד ערים יהודה לגבי הנחיות לשיקום מטמנות

רתמים ,א"א אשדוד ובריכות החמצון – מצ"ב הנחיות לשיקום מטמנת רתמים ובריכות

החמצון כפי שנשלחו לרשות מקרקעי ישראל בדצמבר .2019במקביל ,נשלח קישור לרשות

מקרקעי ישראל להוראות והנחיות המשרד לסגירה ושיקום מטמנות כמופיע בקישור הבא:

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/guidelines/Documents/dump_r

estore_2007.pdf

.2חומרים נוספים המצויים באגף קרקעות בנוגע למטמנות אלו – סעיף זה הינו כללי ואינו תחום

במועדים כמו גם בנושאים ספציפיים ועל כן ,אין באפשרותנו להיענות למבוקש בסעיף זה .ככל

שתמקד בקשתך ,נוכל לבחון אותה מחדש.

החלטה זו ניתנה בירושלים .על החלטה זו ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי

בירושלים ,בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

רחוב בנק ישראל ,7ירושלים 9136002

טל' 073-2733349/51 :דואר אלקטרוניmeyda@sviva.gov.il :

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

לכבוד :גדעון מזור

מנהל מחוז המרכז

המשרד להגנת הסביבה

בדוא"ל

2דצמבר 2102

ד' בכסלו תש"פ

גידי שלום,

הנדון :שיקום אתר סילוק פסולת רתמים – מסמך הנחיות וסקירה כללית

:LDD .0דו"ח ממצאים ,סקר היסטורי ,אתר הטמנה "רתמים" ,אשדוד ,פברואר .2100

.2המשרד להגנת הסביבה :דוח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים.02.2.2102 .

.2אקולוג הנדסה בע"מ :דוח מסכם בנושא "חקירת מזרח רתמים" ,עבור רשות המים,

פברואר 2102

.4מנהל תכנון מחוז מרכז" :תכנית מתאר מקומית מס' בר 0/2/7/שיקום אתר פסולת

"רתמים" .תאריך אישור ( 8.02.210/כולל נספחי התכנית וכל החומר הנלווה לתכנית).

.8המשרד להגנת הסביבה :חוות דעת לגבי פינוי בריכות השפכים ואזורי השפך באתר

הפסולת רתמים ,כ"א כסלו תשע"ד.

.6המשרד להגנת הסביבה :מסמך הנחיות לחקירת בריכות התשטיפים – חלק מזרחי אתר

רתמים מיום 20.00.2102סימוכין02/-02:

א' .רקע כללי

מטמנת רתמים פעלה החל משנות ה 61 -של המאה הקודמת ועד לשנת ,2112המטמנה ,אשר פעלה

מצפון לאשדוד על שטח של כ 812 -דונם ,קלטה במשך שנות פעילותה פסולת ביתית ותעשייתית,

אשר הוטמנה בכל שטחי המטמנה.

רשות מקרקעי ישראל ואיגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה יזמו בשנים האחרונות קידום של

תכנית לשיקום 864דונם משטח מטמנת רתמים ,הנמצאת מצפון לאשדוד .במסגרת זאת ,באוגוסט

210/קיבלה תוקף התכנית לשיקום האתר "תכנית מתאר מקומית מס' בר 0/2/7/שיקום אתר

פסולת "רתמים"" (להלן – "תכנית המתאר" או "הוראות התכנית") (סימוכין .)4

אתר רתמים (להלן "האתר" או "המטמנה") הוקם בשנות ה 61-של המאה הקודמת כאתר הטמנת

פסולת של העיר אשדוד וסביבתה ופעל עד לסגירתו בשנת .2112האתר ממוקם כקילומטר מזרחית

לחוף הים התיכון ,מצפון לבתי הזיקוק ולאזור התעשייה הצפוני של העיר אשדוד במחצבות

הכורכר ,צורתו מוארכת וצרה ,אורכו כ 0.2-ק"מ ורוחבו 1.8ק"מ .שטח האתר הוא 812דונם ונפח

הפסולת במטמנה מוערך בכ 2.2 -מיליון מ"ק.

במהלך 41שנות פעילותו קלט האתר פסולת ביתית ותעשייתית מאשדוד ,יבנה ,נס-ציונה ,רחובות,

מזכרת בתיה ,קריית עקרון ויישובי המועצות האזוריות שבסביבה וכן פסולת תעשייתית ממקומות

שונים בארץ .מנתונים שנאספו במסגרת הסקר ההיסטורי שבוצע באתר (סימוכין )0כמות הפסולת

התעשייתית אשר נקלטה במטמנה מוערכת בכ 000,222 -טון לפחות .על פי המידע שנאסף

הפסולת התעשייתית הוטמנה בכל חלקי המטמנה .בנוסף מוערך כי בשני אזורים ממזרח לשטח

המטמנה פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים ,אשר מוערך כי נקלטו בהן לפחות 000,222

מ"ק שפכים תעשייתיים באזורים שכנראה ממוקמים אל מחוץ לשטח גבולות תכנית השיקום של

המטמנה.

רשות מקרקעי ישראל ואיגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה יזמו בשנים האחרונות קידום של

תכנית לשיקום 864דונם משטח המטמנה .במסגרת זאת ,באוגוסט 210/קיבלה תוקף התכנית

"תכנית מתאר מקומית מס' בר 0/2/7/שיקום אתר פסולת "רתמים"" (להלן – "תכנית המתאר"

או "הוראות התכנית") (סימוכין .)4התכנית מתייחסת לשטח העיקרי של המטמנה ואינה כוללת

את שטחן של בריכות קליטת השפכים התעשייתיים ואזור ניקוז התשטיפים ממזרח למטמנה (ראו

סימוכין 6לעניין ההנחיות לקידום חקירה במתחם זה) .תרשים 0מציג את גבול התכנית על גבי

תצלום אוויר של האתר.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

ב' .ממצאי חקירת המתחם

סקר היסטורי 1

פרטים על המטמנה ואזורי הטמנת פסולת

מממצאי הסקר עולה כי שטח המטמנה הינו כ 812 -דונם .צורתו מוארכת וצרה ,אורכו כ 0.2-ק"מ

ורוחבו 1.8ק"מ .נפח הפסולת במטמנה מוערך בכ 2.2 -מיליון מ"ק.

על פי הסקר ההיסטורי ,הטמנת הפסולת ברחבי המטמנה החלה בחלקה הצפוני והתפשטה דרומה

לאורך השנים .נמצאו עדויות לכך כי באזור הצפוני של האתר החל מתחילת שנות הפעילות הוטמנה

פסולת תעשייתית ,ובכלל זה חביות חומרים מסוכנים ויתכן אף קרקע מזוהמת שהובאה לאתר.

באזור הצפון-מזרחי הוטמנה בשנת 0222פסולת ממטמנת "הרצליה" .פסולת נוספת הועברה בשנת

,0224אולם אין מידע היכן הוטמנה.

מכלל המידע שנאסף ובכלל זה עדויות עובדים עולה כי במשך שנות פעילות האתר לא הייתה כלל

הפרדה בין פסולת תעשייתית לפסולת ביתית ולכן בפועל במשך כל שנות הפעילות ,פסולת

תעשייתית הוטמנה בכל שטח המטמנה .הפסולת כללה פסולת ביתית ,תעשייתית ,רפואית,

ועירונית מעורבת .הפסולת מוטמנת עד לעומק של כ 00 -מטרים מפני השטח (כ 21 -מטרים מעל

גובה פני הים) .כמות הפסולת התעשייתית המסוכנת אשר נקלטה במטמנה מוערכת בכ000,222 -

טון לפחות בכלל חלקי המטמנה .סוגי המזהמים שהוטמנו הינם רבים ומגוונים ,וכוללים ,בין

השאר ,מרכיבי דלקים ,מתכות כבדות ,חומרים אורגנים נדיפים וחצי נדיפים וחומרי הדברה.

בנוסף מוערך כי במספר אזורים ממזרח לשטח המטמנה פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים,

אשר מוערך כי נקלטו בהן לפחות 228,111מ"ק שפכים תעשייתיים (התייחסות כאמור לאזור זה

ניתן למצוא בסימוכין .)6

תרשים 0מציג אורתופוטו של מטמנת רתמים .בתרשים מוצגות גם בריכות השפכים המצויות

ממזרח למטמנה ,אשר לא נכללות במסגרת מסמך זה.

רקע הידרולוגי וגיאולוגי

אתר ההטמנה "רתמים" ממוקם בחלקו הדרומי של מישור החוף ,על רכס כורכר בסמוך לים

התיכון .חתך הקרקע בקידוח ניטור הממוקם ממערב למטמנה (קידוח )SWD1מצביע כי פרופיל

הקרקע מורכב מ 2 -מ' עליונים של חול ,מתחתיהם כ 2 -מ' של חרסית וחרסית חולית ,מתחתיהם

כ 2-מ' של חול חרסיתי שיושב על גבי עשרות מטרים של כורכר (תרשימים ,7 ,6סימוכין .)0

אזור אשדוד מוגדר כאזור א' -אקוויפר ראשי שבו הנזק אינו ניתן לתיקון ,בעל רגישות הידרולוגית

גבוהה .מי התהום הרגיונליים של אקוויפר החוף מופיעים בעומקים שבין 01ל 22 -מ' מתחת לפני

השטח .פני השטח באזור הסקר מכוסים על ידי חול דיונות בעוביים משתנים שהורבדו על גבי

חרסית המרזבה .מוליכותה ההידראולית הנמוכה יחסית של החרסית גורמת במקומות מסוימים

להיערמות מים מקומית ולקיומו של אופק מים שעון עם מפלס מי תהום גבוה (עד 4מטרים מתחת

לפני השטח).

בקידוחי הניטור הנמצאים כ 2-ק"מ דרומית לאתר ,עומק המים נע בין 01ל 28-מ' מפני השטח

ומפלס מי התהום נע בין -1ל 1מפני הים .נכון לשנת ,2100ראש המטמנה הנטושה נמצא בגובה של

21-21מ' ומפלס מי התהום בסביבתו הינו כ -2 -מטר מתחת לפני הים ,לפיכך עומק מי התהום

המוערך מפני השטח נע בין 22 - 22מ'.

מנתוני קידוחי התצפית אשר הותקנו על ידי תה"ל ממערב לשוליה הצפוניים של המטמנה ,בראש

המטמנה בחלקה הצפוני וממזרח לה ניתן להסיק כי תחתית המטמנה מושתתת על בסיס בור

הכורכר שנחצב ומרוחק כ 0./-עד 2./מטרים בלבד ממפלס מי התהום .עם שינוי משטר המפלסים

באזור סביר כי מי התהום ימצאו במרחק של כ 4-8-מטרים מתחתית בסיס המטמנה .שני קידוחים

למי תהום (אש 8/ואש8/א) ,אשר נקדחו בשנת 0220מראש המטמנה הנטושה בחלקה הצפוני ברום

פני שטח של כ 02.8 -מ' עברו את חתך הפסולת במלואו והגיעו למפלס מי התהום בעומק של כ07.8 -

מ' מפני השטח (רום מפלס אבסולוטי לשנת – 0220כ 2 -מטרים מעל גובה פני הים).

1הסקר ההיסטורי בוצע על ידי LDDבשנת ( 2100סימוכין )0

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

סקר קרקע וגז קרקע אקטיבי

במרץ 2102בוצע ביוזמת ובהנחיית המשרד להגנת הסביבה סקר קרקע וגז קרקע אקטיבי בבסיס

ובגוף שטח המטמנה (סימוכין .)2הסקר כלל בשלב הראשון 08קידוחי גז קרקע אקטיבי (לעומק 8

מ') בשטח המטמנה .בהמשך בוצע סקר קרקע שכלל 8קידוחי קרקע ,אשר התרכזו בעיקר באזור

הצפוני של המטמנה .ריכוזי המזהמים כפי שמדדו על ידי המעבדה הושוו לערכי הסף שהיו מקובלים

בעת ביצוע הסקר (ערכי סף למזהמים .)2114 ,מיקום נקודות הדיגום מוצג בתרשים .0

יש לציין כי נערכו סקרי הגז קרקע והקרקע בוצעו גם באזור בריכות השפכים ממזרח למטמנה,

אשר כאמור ,לא נסקרים בעבודה זו שכן הם מחוץ לגבולות תכנית השיקום.

ממצאי הסקרים

מממצאי הסקרים עולה כי בפועל בכל שטח המטמנה (כ 022 -דונם) ולכל עומקה (כ 02 -מ') נמצאו

מזהמים שמקורם בתעשייה .מסקנת עורכי הסקר היתה כי "הממצאים מגוף הפסולת והיקפו

מעידים על קיומה של פסולת תעשייתית הקבורה בגוף הפסולת ,חלקה ממוקד בחלקו הצפוני של

גוף הפסולת ,וחלקו (מרכיבי דלקים) בכלל גוף הפסולת" .ממצאים אלה משנת ,0200מצביעים כי

בעת מרבית גוף ושטח המטמנה הוטמנה פסולת תעשייתית ממקורות שונים המכילה סוגים

שונים של מזהמים.

בסקר גז קרקע נמצאו בהיקף ובגוף המטמנה מרכיבי דלקים וחומרים אורגנים מוכלרים .כמעט

בכל קידוחי גז הקרקע נמדדו ריכוזים חורגים של מרכיבי דלקים (בנזן ,קסילן) .בחלק מהקידוחים

נמדדו ריכוזים חורגים של מזהמים נדיפים נוספים ,ובכללם ,מרכיבי דלקים (דיכלורובנזן ,נפתלן)

וחומרים נדיפים מוכלרים דוגמת דיכלורואתאן ,ויניל כלוריד ( ,)VCדיכלורואתילן (,)DCE

טריכלורואתילן ( )TCEו -טטרה-כלורואתילן (.)PCE

בדיגומי הקרקע נמדדו בכל הקידוחים ריכוזים חורגים של מתכות כבדות (קובלט ,נחושת ,ברזל)

וכלל פחמימני דלק ( .)TPHמתכות כבדות נוספות ,דוגמת אבץ ,עופרת ,אנטימון ,ארסן ,מוליבדן

ומנגן ,נמדדו בריכוזים חורגים בחלק מהקידוחים.

תרשים 4מציג את פירוס מזהמים שנמצאו בסקר קרקע וגז קרקע אקטיבי בהיקף ובגוף המטמנה.

ראוי לציין כי סקר קידוחי גז הקרקע בוצע לעומק של 8.1מ' בלבד .סביר להניח כי קיימים חומרים

אורגנים נדיפים גם ב 08 -מ' הנוספים ,מעומק תחתית הקידוח ( 8מ') ועד לעומק תחתית המטמנה

( 21מ').

שני הסקרים ,הן סקר הקרקע והן סקר גז הקרקע היו סקרים ראשוניים ,חלקיים בלבד ,עם מספר

מועט של קידוחים ולא בפריסה נרחבת של קידוחים בכל שטח האתר ,כפי שמתבקש באתר בהיקף

פעילות וגודל שכזה .בשל העובדה כי מממצאי הסקר ההיסטורי עולה כי הטמנת פסולת תעשייתית

בוצעה בכל שטח המטמנה ,סביר להניח כי באזורים בהם לא בוצעה חקירת קרקע או גז קרקע

אקטיבי יתקבלו ממצאים דומים לאלה שכבר התקבלו בסקרי הקרקע וגז הקרקע שבוצעו בשנת

.2102

חקירת מי תהום

באזור המטמנה קיימים מספר מקורות פוטנציאלים לזיהום מי התהום :מטמנת "רתמים" ,מט"ש

אשדוד ובריכות החמצון הישנות של אשדוד (פחות מק"מ צפון מזרחית לאתר) ,בתי הזיקוק ופי

גלילות (פחות מק"מ מדרום לאתר).

בשנים 2110 - 02/6הותקנו באזור המטמנה עשרות בארות ניטור למי התהום במטרה לבחון את

מצב מי התהום .עפ"י הממצאים ,לאורך השנים נמצאו עדויות לזיהום מי תהום בסביבת האתר.

מיקום בארות אלה מוצג בתרשים .6פירוט אודות ממצאי ניטור הבארות הוצג בדוח הסקר

ההיסטורי (סימוכין .)0

בפברואר 2102הוצג דוח מסכם בנושא "חקירת מזרח רתמים" (סימוכין .)2ליווי ביצוע הקידוחים,

דיגום מי התהום ועריכת הדוח בוצעו על ידי חברת "אקולוג הנדסה בע"מ" עבור רשות המים.

מטרת הסקר היתה לבצע חקירה ראשונית לבירור היקף הזיהום בחלק העליון של האקוויפר באתר

רתמים .במסגרת העבודה נקדחו שני קידוחי ניטור למי תהום בחלק המרכזי של המטמנה ,ממזרח

בסמוך לתחום גבול תכנית השיקום שלה .מיקום הקידוחים שבוצעו ושנדגמו מוצג בתרשים .8

במהלך ביצוע הקידוחים ניטלו גם דוגמאות קרקע לאנליזת מעבדה.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

בהמשך בוצעו שני סבבים של דיגום מים (בהפרש של כחודש) וביצוע אנליזות עבור יונים ראשיים,

סריקת מתכות כבדות ,חומרים אורגנים נדיפים ( ,)VOCsחומרים אורגנים חצי נדיפים (,)SVOCs

חומרי הדברה ,ציאניד ודטרגנטים .בנוסף בוצעו דיגומים ואנליזות של ארבעה קידוחי מי תהום

הקיימים ממזרח למטמנה (תרשים .0פירוט על ממצאי קידוחים אלה לא מובא במסמך זה שכן

הם מחוץ לגבולות התכנית).

ממצאים





דיגום קרקע :בדוגמאות קרקע שניטלו במהלך ביצוע הקידוחים למי התהום נמצאו בשני

הקידוחים שאריות של מתכות כבדות ,וכלל פחמימני דלק ( )TPHבריכוזים נמוכים מערכי

הסף .בקידוח נפ רתמים 7נמצאו גם שאריות של חומרי הדברה ,DDE ,DDDדיורון,

דיקופול וטריפלוראלין .האחרון נמצא גם בקידוח נפ רתמים ( 6לא קיימים ערכי סף

לחומרים אלה בקרקע) .בכל דוגמאות הקרקע שניטלו משני הקידוחים לא נמצאו כלל

חומרים אורגנים נדיפים וחצי נדיפים.

דיגום מי תהום :מדוגמאות מים שניטלו בשני הקידוחים למי תהום נמצא סידן (קלציום)

בריכוז חורג מתקן מי שתיה .בנוסף ,בקידוח נפ רתמים 7נמדד חומר ההדברה אטרזין

בריכוז חורג מתקן מי שתיה ,ובקידוח נפ רתמים /נמצאו חריגות בהשוואה לתקן מי שתיה

עבור החומרים :כלורידים ,ניקל ,כלל מוצקים מומסים ( )TDSוחומר ההדברה אלאכלור.

בשני הקידוחים נמדדו שאריות של חומרים אורגנים נדיפים וחצי נדיפים אולם בריכוזים

נמוכים מתקן מי שתיה.

משמעות ממצאי דיגום מי התהום שנערכו בזמנו ,היא כי פסולת תעשייתית שהוטמנה בקרקע בכל

שטח המטמנה הובילה לשחרור מזהמים לקרקע בדמות תשטיפים של פסולות וחומרים מסוכנים

משטח המטמנה ,אשר חלחלו לעומקה של המטמנה ואף גרמו לזיהום מי התהום באזור .בדומה

לסקר הקרקע שבוצע בשטח המטמנה ,בוצע סקר מי תהום ראשוני בלבד ובאזור מצומצם (באזור

המרכזי של המטמנה ,ממזרח לגבול המזרחי של האזור הנכלל במסגרת תכנית השיקום של

המטמנה).

סיכום חקירות סביבתיות באתר

מכלל החומר שנסקר למסמך זה עולה כי במשך למעלה מ 41 -שנה שמשה מטמנת רתמים להטמנת

פסולת ביתית ותעשייתית .הפסולת התעשייתית ,אשר הוטמנה בכל שטח המטמנה ולכל עומקה (כ-

21מ' מתחת לפני השטח) ,הכילה מזהמים שונים ובכללם דלקים ,חומרים אורגנים נדיפים ,מתכות

כבדות ,חומרי הדברה ועוד .כמות הפסולת התעשייתית המוערכת כי נקלטה במטמנה לאורך

השנים הינה 228,111טון לפחות.

הטמנת פסולת תעשייתית זו הובילה לזיהום קרקע ,גזי קרקע ומי תהום שאותרו במסגרת

הסקרים השונים בכל שטח המטמנה.

סקרי קרקע וגז קרקע אקטיבי שבוצעו בחלק משטח המטמנה בשנת 2102מאששים ממצאים אלה.

בסקרים אלה נמדדו ריכוזים חורגים של מרכיבי דלקים ,סוגים שונים של חומרים אורגנים נדיפים

ומתכות כבדות .בנוסף נמדדו שאריות של מספר חומרי הדברה .ממצאים אלה מעידים כי במרבית

גוף ושטח המטמנה הוטמנה פסולת תעשייתית ממקורות שונים המכילה סוגים שונים של

מזהמים.

חלק מחומרים אלה נמצאו גם בדיגומי מי תהום שבוצעו בשני קידוחים שהותקנו בסמוך ממזרח

לגבול תכנית השיקום של המטמנה .המשמעות היא כי פסולת תעשייתית שהוטמנה בקרקע בכל

שטח המטמנה הובילה לזיהום קרקע ולתשטיפים של פסולות וחומרים מסוכנים בשטח

המטמנה ,אשר חלחלו לעומקה וגרמו גם לזיהום מי התהום באזור.

ראוי לציין כי הסקרים שבוצעו ושהוצגו במסמך זה היו סקרים ראשוניים ,חלקיים בלבד ,עם מספר

מועט של קידוחים ולא בפריסה נרחבת של קידוחים בכל שטח האתר .ממצאי הסקר ההיסטורי

מצביעים כי הטמנת פסולת תעשייתית בוצעה בכל שטח המטמנה ,סביר להניח כי באזורים בהם

לא בוצעה חקירת קרקע ,גז קרקע אקטיבי ו/או מי תהום ייתכן ויתקבלו ממצאים דומים לאלה

שכבר התקבלו בסקרים הקודמים שהוצגו לעיל במסמך זה.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

ג' .עיקריי תכנית מתאר מקומית בר 080/1

רשות מקרקעי ישראל ואיגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה יזמו בשנים האחרונות קידום של

תכנית לשיקום 864דונם משטח המטמנה .מטרת התכנית הינה שיקום אתר סילוק פסולת רתמים

וייעוד השטח ליער פארק חופי.

במסגרת זאת ,באוגוסט 210/קיבלה תוקף התכנית "תכנית מתאר מקומית מס' בר 0/2/7/שיקום

אתר פסולת רתמים" (סימוכין .)4התכנית מתייחסת לשטח העיקרי של המטמנה ואינה כוללת את

שטחן של בריכות קליטת השפכים התעשייתיים ואזור ניקוז התשטיפים ממזרח למטמנה (תרשים

.)0

פרק זה מציג סיכום של עיקרי ההנחיות המופיעות בהוראות התכנית ,ואשר נוגעות לנושאי טיפול

ושיקום במטמנה בהיבטים של זיהום קרקע ,גזי קרקע ומי תהום .ההנחיות המוצגות מועתקות

כלשונן מתוך התכנית ואינן מעודכנות ו/או מתוקנות.

תרשים 1מציג את חלוקת האתר לתאי שטח מתוך תכנית המתאר המקומית לשיקום האתר.

המספור המופיע בסעיפים להלן תואם את מספור הסעיפים הרלוונטיים בהוראות התכנית עצמה.

סעיף "שטח לשיקום"(סע' :)0.0.0

"שטח ,אשר בחלקו הגדול שימש בעבר כאתר לסילוק פסולת מעורבת ונסגרת בשנת 2112ובחלקו

האחר קיימים בורות לשיקום ע"י מילויים בפסולת יבשה ,המיועד לשיקום ע"י מילויים בפסולת

יבשה ,המיועד לשיקום פיזי ונופי בהתאם להוראות תכנית זו ,להוראות תמ"א 22ולהנחיות המשרד

להגנת הסביבה".

להלן פרוט עיקריי הדרישות במסמך ההנחיות הנוגעות לשיקום תא השטח מבחינת סגירת האתר

ולעניין ניהול הקרקע בשטח האתר ,ללא התייחסות לניהול הפסולת הצפויה להתקבל בעתיד

בשטח האתר:

"תחום ייעוד שטח זה יותרו התכליות והשימושים הבאים:

א" .כרייה של פסולת טמונה והעברתה לאזורי מילוי בתחום אתר הפסולת הסגור לצרכי

ה סדרת פני האתר בהתאם למפורט בנספחי הביצוע של התכניות ,המהווים תנאי למתן

היתר בנייה.

ב .הסדרה ועיצוב של מדרונות גוף הפסולת של האתר הסגור בהתאם למפורט בנספחי התכנית

ובנספחי הביצוע המהווים תנאי למתן היתר הבניה

ג .כיסוי פני האתר הסגור בשכבות סגירה ,איטום עילי וקרקע טבעית לשיקום נופי

ד .הנחת צנרת והקמת מערכות ו/או מתקנים לשאיבה ,איסוף ,הולכה וניטור של גז מטמנות,

שמקורו באתר הפסולת הסגור.

ה .כריה של עפר מתחום הבורות הקיימים לצורך הכשרתם להטמנת פסולת יבשה ושימוש

בחומרי הכרייה לכיסוי פני אתר הפסולת הסגור ולכיסוי אתר הפסולת היבשה המתוכנן.

...

ז .התקנת צנרת והקמת מערכות ו\ או מתקנים לאיסוף ,שאיבה והובלת תשטיפים

...

ט .סלילת משטחים ודרכי שירות קבועות וזמניות לתחזוקת האתר במהלך המילוי ,הסגירה

והשיקום ולביצוע פעולות תחזוקה וניטור.

סעיף "אזור כניסה ומתקנים (סע' :")0.0.0

"שטח המיועד להקמה והפעלת מתקנים לבקרת כניסה ,...למתקני אגירה וטיפול בתשטיפים,

שמקורם באתר הפסולת וכן למתקני הטיפול בגז מטמנות ,שמקורו באתר הפסולת הסגור".

...

. 2הקמת תשתיות הנדסיות לרבות כבישים ,...מערכות איסוף ,אגירה או טיפול בשפכים

ובתשטיפים (שמקורם בשטח הכניסה והמתקנים ההנדסיים)"...

.4מתקנים לשאיבה ולטיפול בגז מטמנות ,לרבות מפוחים ,ציוד לייבוש הגז ,ציוד לניקוי מגזים לא

רצויים ,מבער (לפיד) לשריפת הגז וכיו"ב.

הסרת המתקנים תתבצע לאחר קבלת אישור המשרד לפירוק וסילוק של מתקנים אלו מהאתר ,תוך

שישה חודשים ממועד קבלת האישור ,השטח צפוי לעבור שינויי ייעוד ל"שמורת נוף".

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

ד' .הנחיות לשיקום המתחמים הסגורים בהתאם לשלביות התכנית

להלן פירוט עקרונות השיקום של המתחם הסגור ,טרם הוצאת היתר בניה לביצוע יש להעביר

מסמכיי תכנית שיכללו את הדרישות והעקרונות הבאים .יודגש כי הנחיות אלו נוגעות לדרישות

המשרד להגנת הסביבה ,בכל הנוגע לטיפול במי התהום יש לקבל את הנחיות רשות המים.

א .תנאי סף לעריכת תכנית סגירת המטמנה בדמות Capping

.aעורך התכנית יהיה מהנדס בעל רקע בתחום ההנדסה אזרחית או אדריכל

בהכשרתו ,בעל ניסיון בביצוע פעולות סגירה של לפחות שני אתרי פסולת.

.bעל עורך התכנית להיות מהנדס רשום בפנקס המהנדסים או אדריכל הרשום

בפנקס ברשם האדריכלים.

.cעורך התוכנית או מי מטעמו יציגו מומחיות בביצוע סגירה בשיטת " "Cappingשל

לפחות 2אתרי פסולת במהלך 01השנים האחרונות ,בדגש על אתרי פסולת בהם

התבצע הטמנה של פסולות חומרים מסוכנים בנפח כולל של מעל 81,111מ"ק,

כאשר לפחות אתר אחד יהיה בהיקף של 01,111מ"ק ומעלה .יש להראות במסגרת

זו טיפול בפסולת המכילה תכולת נדיפים גבוהה וטיפול בתשטיפים.

.dככל שמדובר על עורך תכנית ממדינה זרה (להלן" :יועץ חיצוני") ,או צוות ממדינה

זרה יש להציג ניסיון כמפורט בסעיפים דלעיל ולהציג אסמכתאות לרישום כבעל

מקצוע במסגרות דומות מאחת ממדינות ה .OECD -

ב .הנחיות לביצוע לסגירת האתר בתכנית

על עורך התכנית לבחון את החומרים המצויים בידי המשרד ולבצע היכרות מעמיקה עם פעולות

החקירה השונות שנערכו בשטח המתחם (קרקע ,מים ,מאפיינים הידרולוגיים \ גיאוטכניים וכל

מידע נוסף) לקראת גיבוש המלצות לטובת השלמת פערי מידע אפשריים ,מעבר להנחיות לסקר לפני

שיקום המפורטות במסמך זה.

תכנית הביצוע לסגירת האתר בשיטת Cappingתכלול את המידע הבא:

.0יעדים לביצוע

על הליך סגירת המערום לכלול את היעדים הבאים:

.iצמצום או מניעת זליגת תשטיפים ונגר עילי מזוהם אל עבר תת הקרקע

ואל מי התהום ומניעה וצמצום פליטת מזהמים לאוויר.

.iiניקוז והסטה של נגר עילי נקי הבא במגע עם המערום לאחר סגירתו ,אל

עבר אגני ניקוז טבעיים.

.iiiאיתור ,איסוף והסרה יעילה של נוזלים חופשיים בדמות תשטיפים או גזי

קרקע ומטמנות מגוף המערום ומסביבתו אל עבר מתקניי טיפול ייעודיים

לזרמים אלה.

.ivיישום תכנית לטיפול וניהול במי התהום המצויים בסמיכות למערום.

.vצמצום הצורך בפעולות אחזקה ארוכות טווח לטיפול בפגמים וכשלים

הנדסיים הצפויים להיווצר במערום לאחר סגירתו.

.viגיבוש תכנית לניטור ובקרה ארוכת טווח בתום הליך השיקום

.0תכנית הסגירה לקראת בקשה להיתר הבניה

.aמידע כללי ורקע

.iתיאור מלא של עורכי הדו"ח בצירוף קו"ח בצירוף חתימתם ותיאור

מספר הרישום שלהם ברשומות השונות (פנקס המהנדסים\ אדריכלים)

.iiתיאור סביבת המתחם הצפוי לעבור הליכי Cappingעד למרחק אוויר של

חמישה ק"מ מקצוות המתחם.

.iiiמיפוי המתחם באמצעות מדידות עדכניות של גוף המערום הצפוי לעבור

.Capping

.ivתיאור הידרולוגי של סביבת האתר ,מידע אודות כמות משקעים שנתית

ממוצעת ,תיאור של מערכות הניקוז באזור ,נביעות טבעיות ומלאכותיות

ועוד.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

.vתיאור גיאולוגי של סביבת המערום ,מידע אודות הליתולוגיה

והסטרטיגרפיה של התשתית הטבעית של מערום הפסולת

.viתיאור הידרוגיאולוגי של סביבת המתחם ,לרבות מידע אודות גובה מי

התהום באתר ,מידע אודות גופי מים שעונים כיווניות זרימה ,מידע אודות

קידוחי ניטור סמוכים ומערכות להפקת מי תהום בסביבת המערום עד

למרחק של חמישה קילומטרים מסביבת המערום.

.bמידע הנדסי תכנוני

.iחתכים המתארים את הגבהים המתוכננים אל מול קווי הגובה במצב

כיום אל מול השיפועים הצפויים בתום עבודות סגירת האתר בשיטת

Cappingואל מול עבודות הקמת המטמנה הסמוכות.

.iiתכנון הכיסוי הסופי של המערום -תיאור החומרים בהם ייעשה שימוש

בהליך הכיסוי הסופי של המערום ,לרבות תיאור עובי וסוג המילוי ,על

מנת לעמוד ביעדים לביצוע סגירת האתר בטכניקת .Capping

.iiiעל הכיסוי הסופי של המערום יהיה לעמוד בהליכי שחיקה ובליה ,בהתאם

לדרישות המפורטות בהוראות התכנית העוסקות בשיקום נופי.

.ivהכיסוי הסופי של המערום יכול להיות מורכב מיריעות סינטטיות או

מקרקע בעובי מינימלי של חצי מטר ,מאפייני הכיסוי הסופי:

.0קרקע בעלת מוליכות הידראולית מינימלית של 01^-7ס"מ\ שניה

.2ככל שייעשה שימוש ביריעות סינטטיות ,עליהן להיות תחת כיסוי

ובעובי מינימלי של 0.8ס"מ ובעלות תכונות עמידות בפני תכולת

התשטיפים העשויה להימצא בגוף המערום.

.2תכונות הכיסוי הסופי ,אופן ההתקנה ועירום הכיסוי ואופן

ביצוע ההידוק ,נדרשים להיות מספקים על מנת לשמר את

תכונות הכיסוי הסופי כשכבת חייץ למניעת חדירת שורשים,

תהליכי בליה ושחיקה ולשמירת יציבות ושלמות המערום.

.4על מנת לצמצם את הסיכון לפגיעה בתשתית הכיסוי הסופי וככל

ששתילת צמחיה מתוכננת להוות חלק מהליך השיקום הנופי יש

לקחת בחשבון שעל הצמחיה הצפויה להישתל לא תפגע בשלמות

הכיסוי הסופי באמצעות שורשיה.

.vתכנון שיפועי המערום -ייערך כך שיימנע הצטברות נוזלים חופשיים על

גבי המערום וכך שינוקזו באופן מלא.

.0על שיפועי המערום הסופיים להיות ביחס מינימלי של ,0:2

במידה והשיפועים הינם חדים יותר ,יהיה על הגורם המתכנן

לערוך בדיקות יציבות על מנת להבטיח את יציבות המערום

הסופית.

.2במערום המדובר תבחן אפשרות יצירות ברמות על מנת להגדיל

את מקדם הביטחון של מבנה המערום.

.2שיפועי המערום והכיסוי הסופי יתוכננו באופן שיימנע גריעה או

הסרה של חומר.

.viתכנון מערך איסוף גזי קרקע מהמערום וביוגז -על המערך להיות מתוכנן

כך שיתאפשר איסוף גזים אל עבר מערך הטיפול באופן שימנע פליטות

ופעפוע מהמטמנה באופן בלתי מבוקר.

.viiהגזים יתועלו לתוך מערכת קידוחים וצינורות באופן אקטיבי ויופנו אל

עבר מתקן טיפול ייעודי ,באופן שיאפשר ניטור ובקרה אחר תכולת הגזים

במערום.

.viiiיש לבצע בחינה מקצועית אחר מתקן הטיפול הייעודי הצפוי לקום

בסביבת במערום לטיפול בגזים אלה על מנת שיתאים לטיפול בגזי הקרקע

והביוגז.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

.ixתפעול מערך סילוק גזי הקרקע במטמנה והביוגז יימשך עד לקביעת

המשרד להגנת הסביבה כי ניתן להפסיק.

.xיש לבצע ניתוח תוצאות שיכלול גם התייחסות לקיום או שלילת בערות

בגוף הפסולת.

.xi

.xii

.xiii

.xiv

תכנון מערך איסוף התשטיפים -על הגורם המתכנן להקים מערך לאיסוף

תשטיפים ונגר עילי מזוהם משטח המערום אל עבר מתקני קצה ייעודיים

לטיפול או סילוק לאתר קצה.

מערך איסוף התשטיפים יתבסס על צנרת העמידה בפני תכולת

התשטיפים ובאופן בו יהיה ניתן לערוך בקרה על כמות הנוזלים

החופשיים המצויה במערום.

מערך הנגר העילי משטח המערום יתוכנן להבטחת מניעת ערבוב בין

תשטיפים ונגר עילי מזוהם עם מערך הניקוז והסילוק של הנגר העילי

הנקי.

תפעול מערך סילוק התשטיפים והנגר העילי המזוהם יימשך עד לקביעת

המשרד להגנת הסביבה כי ניתן להפסיק לטפל בזרם זה.

.xvתכנון ניטור ואחזקה ארוכת טווח -עורך התכנית יגדיר כתבי כמויות

ותשומות הצפויות לחומרים למטרות בקרה אחר שלמות המערום ואחר

התשומות הדרושות לכיסוי ,מילוי ותחזוקה לאבטחת שלמות המערום

לאורך חיי המערום בתום ביצוע עבודות סגירת האתר בשיטת Capping

.xviתכנית לבקרה ואבטחת איכות -התכנית תכלול היבטים של תכנית לבקרת

איכות ואבטחת איכות לאורך הקמת מערך הסגירה של גוף הפסולת,

לרבות אבטחת הנחת מערך הכיסוי הסופי .התכנית תכלול את מבדקי

אבטחת איכות ותכלול פירוט אחר תדירות הבדיקות הנדרשות לטובת

אבטחת תקינות הקמת מערך ה . Capping

.xviiעם סיום הקמת העבודות לסגירת המערום בטכניקת ה , Cappingיוגש

דו"ח המפרט את עמידת הביצוע בהוראות התכנית והוא יכלול את

הנקודות הבאות:

.0פירוט הגורמים המעורבים בהליך ביצוע ה"קאפינג" ובהליכי

מבדקי בקרת האיכות.

.2תכולת העבודה שהוגדרה

.2תיאור הליכי ההקמה

.4תיאור השיטות הנוגעות להליכי אבטחת האיכות

.8תוצאות המעבדה ורישומים.

.c

.0

.2

.2

.4

איסוף מידע למטרות חקירת המתחם

יש לערוך מדידה עדכנית של פני שטח המטמנה ושל גבולות האתר

על הגורם המתכנן את פעולות החקירה והשיקום לערוך סיור מקדים בסביבת

המטמנה ולהעלות בכתב ועל גבי מפה בקנ"מ מתאים את ממצאים המעידים על

המצאות נוזלים ,תשטיפים או נביעות מזוהמות בסביבת המטמנה.

יש לערוך סקר גיאו -פיסי לכלל שטח התכנית לטובת מיפוי ממדי המתחם בו

התבצעה פעילות הטמנה ,הסקר הגיאופיסי ישמש לטובת תכנון מיטבי של פעולות

החקירה לקראת הקמת מערכות האיסוף והטיפול בתשטיפים ובגזי הקרקע.

ככל שקיים מידע חלופי ש באמצעותו ניתן להעריך באופן מדויק יותר את ממדי

המתחם ,אז ניתן להציע זאת במקום הסקר הגיאו -פיסי.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

ג .חקירת קרקע בשטח המתחם ואפיון פסולות

.0הספק הזוכה במכרז יקדם תכנית חקירה לזיהום הקרקע בשטח המתחם כולו ,תכנית

החקירה תתבצע בהתאם לעקרונות הבאים ובהתאם לצרכי הפרויקט:

.aבמסגרת עבודות הפיתוח של תאי השטח בהם יוקמו המטמנות המתוכננות

ובמהלך העבודות לסגירת המטמנה הישנה ,צפויות להתבצע פעולות חפירה

והעתקה של קרקע .פעולות אלו יכללו ביצוע סקר קרקע מקדים לבחינת היקף

הזיהום המצוי בקרקע הצפויה להיחפר ולבחינת היקף הזיהום הצפוי להימצא

מתחת לתשתית המטמנות המתוכננות לקום.

.bקרקע חפורה הצפויה לעבור מתא שטח אחד לתא שטח אחר במסגרת עבודות

הפיתוח ,תהיה מחויבת בביצוע דיגום מערומים כמפורט באתר האינטרנט

המשרדי ובקישור הבא .מספר קידוחי הקרקע ייקבעו במסמך זה באופן פרטני

עבור כל תאי השטח ,בהתאם לממצאי הסקר הגיאופיסי ובהתאם לשלביות

פיתוח האתר.

.cסקר הקרקע ייערך על פי ההנחיות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה לביצוע

סקר קרקע ,כמפורט באתר האינטרנט המשרדי ובקישור הבא.

.dבמסגרת ביצוע סקר הקרקע ,יש לתת דגש על אפיון פסולת בהתאם להוראות

והנחיות לסגירה ושיקום מטמנות של המשרד להגנת הסביבה.

ד .חקירת גזי קרקע בשטח המתחם

הספק הזוכה במכרז יקדם תכנית חקירה לזיהום גזי הקרקע בשטח המתחם ,תכנית החקירה

תתבצע בהתאם לעקרונות הבאים ובהתאם לצרכי הפרויקט:

.aחקירת גזי הקרקע וגז מטמנות ,ישמשו לטובת תכנון של מערכות לאיסוף וטיפול

בגזי קרקע שמקורם בפעילות המטמנה ולבחינת אפשרות חשיפת רצפטורים

שונים למזהמים אלו.

.bחקירת גזי הקרקע תתבצע בהתאם למסמך ההנחיות המפורט באתר האינטרנט

המשרדי ובקישור הבא.

.cמספר קידוחי גזי הקרקע ייקבעו במסמך זה באופן פרטני עבור כל תא שטח,

בהתאם לממצאי הסקר הגיאופיסי ובהתאם לשלביות הפיתוח באתר.

.dקידוחי גזי הקרקע ישמשו כקידוחי ניטור קבועים לגזי הקרקע לבחינת יעילות

מתקני הטיפול שיוקמו בעתיד ,מיקומי הקידוחים ייקבעו מראש כך שפגיעה

אפשרית בהם תצומצם למינימום האפשרי ולכך שיהיה ניתן להגביהה אותם

בהתאם לפעולות השיקום הצפויות באתר (הוספה של תשתית איטום ועוד) ,ככל

שניתן יש למקמם באזורים הצפויים לעבור פיתוח או שינוי בתכסית באופן מזערי.

.eאזורים בתאי השטח בהם מצויים חריגות משלשה סדרי גודל מערכי ,Tier 1לא

יוכלו לעבור הליכי פיתוח או חפירה עד אשר ריכוזי המזהמים הגזיים בהם ירדו

מתחת לערכים אלו.

ה .איתור וטיפול בתשטיפים בשטח המתחם

לעניין קידום תכנית לטיפול בתשטיפים המצויים במטמנה ,הספק הזוכה יקדם תכנית לאיתור

תשטיפים אפשריים המצויים כ"נוזל חופשי" בקרקע להערכת כמות והרכב ,התכנית תסתמך על

העקרונות הבאים:

.aהתקנת קידוחי ניטור ,כגון פיאזומטרים או בארות ניטור ,עבור כל תא שטח ,על הקידוחים

להיות מותקנים לעומקים משתנים ובהתאם לתוצאות חקירת הקרקע המועלות במסגרת

הסקרים השונים שנערכו באתר.

.bיש לוודא כי בעת התקנת קידוחי ניטור לא תתבצע חדירה דרך בסיס גופי מים שעונים ,וכן

את תחתית המסננת יש להקפיד ולהתקין בגבולה העליון של שכבת הקרקע בעלת

המוליכות ההידראולית הנמוכה ביותר.

ו .מיפוי בערות מהמטמנה הישנה

.aבאזורים בהם קיימים סימני בערה חיצוניים או שתוצאות מיפוי הגז ,מצביעות על חשש

לבעירה פנימית ,ייבצעו השלמות לסקר הגז בהתאם להנחיות לביצוע סקר בערות של

המשרד להגנת הסביבה.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

ז.

פינוי פסולת מסוכנת וקרקעות מזוהמות

.0קרקע חפורה מזוהמת החורגת מערכי ה VSLומערכי Tier 1תעשייה ,תהיה

מחויבת בפינוי לאתר קצה מתאים בכפוף לאישור מנהל כמפורט באתר האינטרנט

ובקישור הבא.

.2ניתן יהיה להשאיר קרקע החורגת מערכים אלו ,ככל שלא יחרגו מערכי המטרה

שייקבעו במסגרת סקר הסיכונים לאתר.

.2ככל שבמסגרת עבודות הפיתוח של האתר ,במהלך עבודות הפיתוח בשטח

ובמסגרת ביקורים באתר ,יימצאו פסולות בדמות אריזות או שאריות חביות

העלולות להכיל שאריות חומ"ס ,יפעל הספק להפרידם משאר הקרקע ויפנה אותה

לאתר קצה מורשה לאחר אפיונם המלא ובכפוף כאמור לאישור מנהל.

.4איתור וחשיפת פסולות מסוכנות שהוטמנו בשטח האתר שיימצאו במהלך עבודות

פיתוח השטח ,ידווחו מידית לנציגי המשרד להגנת הסביבה ולנציגי איגוד ערים

אשדוד חבל יבנה ,דיווח בכתב יועבר לגורמים אלו לא יאוחר מ 4/שעות ממוקד

חשיפת הפסולות.

בברכה,

חזיז

עפרי

ראש תחום קרקעות מזוהמות (ביצוע)

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

נטע עשהאל

מנהלת תחום תשתיות

מחוז המרכז

העתקים (בדוא"ל):

גב' שולי נזר ,סמנכ"לית בכירה אשכול תעשיות

מר אבי חיים ,רא"ג שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

מר עודד נצר ,רא"ג פסולת מוצקה

עו"ד זהר שקלים ,יועמ"ש למחוז מרכז

גב' נטע אלול ,מנהלת תחום פרויקטים ,אשכול תעשיות

גב' עדי ליפשיץ ,ממונה מטמנות באגף פסולת

מר יתיר אבישר ,רכז קרקעות מזוהמות ,מחוז מרכז

סימוכין2//-02 :

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים – 0גבול תכנית השיקום של מטמנת רתמים ,על גבי תצלום אוויר של האתר

מקור המפהgovmap :

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים – 0אורתופוטו מטמנת רתמים ,תכנית שיקום מטמנה ואזורי שפיכה חשודים

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים – 0מיקום נקודות דיגום קרקע וגז קרקע אקטיבי ,מטמנת רתמים ,מרץ 0200

:GPSGA1-14דיגומי גז קרקע בהיקף המטמנה; :GPSG1-13דיגומי גז קרקע בגוף המטמנה;

:GPS1-8דיגומי קרקע בגוף המטמנה.

מקור :המשרד להגנת הסביבה :דוח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים02.2.2102 .

(סימוכין )2

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים – 4פירוס מזהמים שנמצאו בסקר קרקע וגז קרקע אקטיבי בהיקף ובגוף המטמנה

מקור :המשרד להגנת הסביבה :דוח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים02.2.2102 .

(סימוכין )2

מקור התרשים :סקר היסטורי ( LDD ,סימוכין .)0התרשים מציג את גוף הפסולת המרכזי של

מטמנת רתמים (חלק צפוני מצונזר) .האזור המסומן בסגול הינו כלל השטח בו התבצעה הטמנת

פסולת באתר ,בעוד השטח הכחול מסמן את האזור הכלול בתוכנית שיקום המטמנה .בצד המזרחי

של המטמנה (מחוץ לשטח תכנית השיקום) מסומנים בצהוב האתרים החשודים כאתרי קליטת

הנוזלים התעשייתיים וקרקע המזוהמת בשפכים אשר גלשו מהמטמנה.

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים – 0מיקום קידוחי מי תהום שבוצעו ושנדגמו בשטח מטמנת רתמים 0200 -

קידוחים נפ רתמים ,7נפ רתמים ( /מסומנים בירוק) נקדחו ונדגמו במרכז המטמנה .שאר

הקידוחים (מסומנים בסגול) היו קיימים ורק נדגמו במסגרת העבודה שבוצעה.

מקור :אקולוג הנדסה בע"מ :דוח מסכם בנושא "חקירת מזרח רתמים" ,עבור רשות המים ,פברואר

( 2102סימוכין .)2

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים – 6מפת קידוחי מי תהום בסביבת האתר ,שנת 022/

מקור :סקר היסטורי ( LDD ,סימוכין )0

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

תרשים - 1חלוקת האתר לתאי שטח מתוך תכנית המתאר המקומית לשיקום האתר

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

עמוד 1מתוך 3

22נובמבר 2122

סימוכין221-22 :

לכבוד,

מר גדעון מזור

מנהל מחוז מרכז

בדוא"ל

שלום רב,

הנדון :מסמך הנחיות לחקירת בריכות התשטיפים – חלק מזרחי אתר רתמים

סימוכין :LDD .2 :דו"ח ממצאים ,סקר היסטורי ,אתר הטמנה "רתמים" ,אשדוד .פברואר 2122.

.2המשרד להגנת הסביבה :דוח ממצאי חקירת פסולת וקרקע באתר רתמים.22.2.2122 .

א' .רקע כללי

מטמנת רתמים פעלה החל משנות ה 01 -של המאה הקודמת ועד לשנת .2112המטמנה ,אשר פעלה מצפון לאשדוד על שטח

של כ 212 -דונם ,קלטה במשך שנות פעילותה פסולת ביתית ותעשייתית ,אשר הוטמנה בכל שטחי המטמנה.

רשות מקרקעי ישראל ואיגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה יזמו בשנים האחרונות קידום של תכנית לשיקום 205דונם

משטח מטמנת רתמים ,הנמצאת מצפון לאשדוד .במסגרת זאת ,בדצמבר 2121אושר תקנון (הוראות התכנית) "תכנית מתאר

מקומית מס' בר 2/217/שיקום אתר פסולת "רתמים"" (להלן – "תכנית המתאר" או "הוראות התכנית").

יובהר כי מסמך הנחיות זה ,חל על אזור בריכות התשטיפים והשפך המצוי מזרחית לשטח תכנית המתאר ,התייחסות

מקצועית לעניין ההנחיות הנדרשות לשיקום המתחם הכלול בתכנית המתאר המדוברת ,תצא בנפרד למסמך זה.

אתר רתמים (להלן "האתר" או "המטמנה") הוקם בשנות ה 01-של המאה הקודמת כאתר הטמנת פסולת של העיר אשדוד

וסביבתה ופעל עד לסגירתו בשנת .2112האתר ממוקם כקילומטר מזרחית לחוף הים התיכון ,מצפון לבתי הזיקוק ולאזור

התעשייה הצפוני של העיר אשדוד במחצבות הכורכר ,צורתו מוארכת וצרה ,אורכו כ 2.2-ק"מ ורוחבו 1.2ק"מ .שטח האתר

הוא 212דונם ונפח הפסולת במטמנה מוערך בכ 2.2 -מיליון מ"ק.

במהלך 51שנות פעילותו קלט האתר פסולת ביתית ותעשייתית מאשדוד ,יבנה ,נס-ציונה ,רחובות ,מזכרת בתיה ,קרית

עקרון וישובי המועצות האזוריות שבסביבה וכן פסולת תעשייתית ממקומות שונים בארץ .מנתונים שנאספו במסגרת הסקר

ההיסטורי שבוצע באתר (סימוכין )2כמות הפסולת התעשייתית אשר נקלטה במטמנה מוערכת בכ 030,222 -טון לפחות .על

פי המידע שנאסף הפסולת התעשייתית הוטמנה בכל חלקי המטמנה .בנוסף מוערך כי בשני אזורים ממזרח לשטח

המטמנה פעלו בריכות לקליטת שפכים תעשייתיים ,אשר מוערך כי נקלטו בהן לפחות 000,222מ"ק שפכים תעשייתיים

באזורים הממוקמים אל מחוץ לשטח גבולות תכנית המתאר.

ב' .מידע פרטני בנוגע לבריכות והשפך בסביבתן

להלן פירוט המידע כפי שהועלה במסגרת דו"ח המשרד להגנת הסביבה משנת ( 2122סימוכין :)2

"מידע מאיגוד ערים דרום יהודה שתפעל את האתר מצביע על שתיים עד ארבע בריכות לקליטת פסולת נוזלית תעשייתית

ושומנים מכל רחבי הארץ כולל שפכים המוגדרים כיום כחומרים מסוכנים .הבריכות פעלו מסוף שנות ה 71ועד תחילת שנות

ה 21בשולי האתר הפסולת המזרחיים ,כ 221-מטרים ממזרח למטמנה .שפכים ופסולת נוזלית מבתי הזיקוק ,מרי גד

ומרצפת ,מתועדים ,אך סביר להניח כי שפכים ממקורות נוספים ,המופיעים בטבלה לעיל ,פונו לבריכות.

שני מוקדים נוספים הם אתרים בהם נמצא שפך של בוצות על פני הקרקע .קיים חשש כי מאז סגירת האתר פוזרו בוצות

תעשייתיות באופן בלתי חוקי בסביבת האתר הישן .בנוסף מילוי בריכת השפכים 2בסיד גרם לתכונה להישפך במורד ולגרום

לזיהום קרקע".

ג' .ממצאי סקרים באזור הבריכות והשפך

אזור השפך נכלל במסגרת הסקר ההיסטורי שנערך ע"י חב' ( LDDסימוכין מספר )2ובמסגרת חקירת הקרקע שנערכה ע"י

המשרד בשנת ( 2122סימוכין מספר .)2

על פי ממצאי החקירה עולה כי באזור השפך קיים זיהום כבד בקרקע ובגזי הקרקע באזור הבריכות והשפך ,להלן תמצית

ממצאי החקירות ואומדנים שונים שנערכו בשטח:

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

עמוד 0מתוך 3

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

מס' מוקד

שימוש

שטח (מ"ר)

עומק (מ')

נפח (מ"ק)

משקל (טון)

1

2

3

4

5

בריכת שפכים 2

בריכת שפכים 2

בריכת שפכים 2

שפך עליון

שפך תחתון

3000

5000

3000

3000

30000

2.2

2

10

4

1.5

7211

21111

21111

22111

52111

12000

16000

48000

19200

72000

חקירת זיהום הקרקע וגזי הקרקע באזור זה העידו על נוכחות גבוהה של מזהמים בקרקע ובגזי הקרקע למזהמים הבאים

(יחסית לערכי הסף שהיו מקובלים בשנות ביצוע הסקר :)2122

קרקע :מתכות כבדות ,חומרי הדברה ,פחמימנים ,נדיפים ונדיפים למחצה

גז"ק ,BTEX :מוכלרים

סיכום ממצאים כפי שהועלו במסגרת הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה:

"בבריכה הראשונה החדירו שפכים לקרקע אך עבר מי התהום הרדודים .הפרופיל הקרקע בתחתית הבריכה נמצאו

מתכות כבדות ,מזהמים נדיפים וחצי נדיפים ושיירי חומר הדברה .הבריכה השניה מכוסה סיד ופסולת בניין ולא

ניתן להעריך האם שמשה להחדרת שפכים או הטמנת פסולות /בוצות תעשייתיות .בבריכה זו נמצאו מתכות

כבדות ,מזהמים נדיפים מוכלרים ,מרכיבי דלק ושיירי חומר הדברה ,מזהמים נדיפים וחצי נדיפים ,מרכיבי דלק

ומלחים .באזורי השפך ,זלגו או פוזרו בוצות /פסולות תעשייתיות מאזור הבריכות .בשפך העליון נמצאו מתכות

כבדות ,חומרי הדברה ,מזהמים נדיפים וחצי נדיפים ,מרכיבי דלק ומלחים .באזורים אלה הפסולת נמצאת בחלקו

העליון של פרופיל הקרקע ולכן יש לפנות את הפסולת המסוכנת והקרקע המזוהמת להטמנה מוסדרת"...

ד' .הנחיות לביצוע חקירת זיהום הקרקע וגזי הקרקע בשטח הבריכות והשפך

.2

.2

.2

.5

.2

לאור העובדה שחלפו שנים רבות מאז ביצוע הסקרים באזור המדובר ,יש להגיש תכנית לחקירת זיהום

הקרקע וגזי הקרקע בשטח הבריכות והשפך.

על התכנית להסתמך על המידע הקיים במשרד להגנת הסביבה ,על סמך סיורים בשטח ובהתאם להנחיות

המשרד המפורסמות באתר האינטרנט הסביבתי המפורטות בקישור הבא.

פעולות מקדימות לביצוע החקירה:

.aסיור מקדים באזור הבריכות והשפך על מנת למפות את מוקדי הזיהום בסביבה

.bהתכנית תכלול סימון ומדידה של האזורים בהם התנהלה פעילות הבריכות ואזור השפך מחוצה

להן.

.cסקר גיאופיסי לתיחום ממדי האתר :ככל שבמהלך החקירה תמצא פסולת תעשייתית מוטמנת,

נבקש כי הגורם הצפוי לבצע את החקירה ייערך לאפשרות לביצוע סקר גיאופיסי לתיחום

האזורים בהם הוטמנה הפסולת המדוברת וביציאה לחקירה מחודשת לטובת תיחום ממדי

הזיהום.

תכנית החקירה תכלול התקנת קידוחי גז קרקע אקטיביים לעומקים משתנים

יש להגיש את תכנית החקירה לח"מ עם העתק לנציגי מחוז מרכז המכותבים למסמך זה.

בברכה,

עפרי חזיז

ראש תחום קרקעות מזוהמות

סימוכין073-11 :

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים

אגף שפכי תעשייה דלקים וקרקעות מזוהמות

עמוד 3מתוך 3

העתקים:

מר אבי חיים ,רא"ג שפכי תעשייה ,קרקעות מזוהמות ודלקים ,ת"א

גב' נטע אלול ,ראש תחום פרויקטים ,אשכול תעשיות

גב' נטע עשהאל ,ראש תחום תשתיות ,מחוז מרכז

מר יתיר אבישר ,רכז קרקעות מזוהמות ,מחוז מרכז

מפת האתר :האזורים המסומנים בצהוב ובאדום הינם האזורים בהם מצוי על פניו הזיהום שמקורו בהזרמת

השפכים התעשייתיים והאזורים בהם הנוזלים נקוו על פני השטח במורד(אדום)

בנין ג'נרי 2רחוב בנק ישראל 7

אגף שפכי תעשייה קרקעות מזוהמות ודלקים