סנן לפי רשות המשרד להגנת הסביבה סנן לפי סוג מידע תשובה סנן לפי נושא סביבה וטבע נמצאו 103 תוצאות. רגישות זנים לזפית המשרד להגנת הסביבה 03.03.2020 הודעת דוא"ל למבקר עיריית מודיעין המשרד להגנת הסביבה 03.03.2020 הסכמים בינלאומיים לסיוע בשריפות המשרד להגנת הס

פניות ציבור וחוק חופש המידע

תאריך :י"ג כסלו ,תש"פ

11/12/19

מספר פנייה:

2019-0321

לכבוד

שלום רב,

הנדון :בקשה לקבלת מידע -תסקירי השפעה סביבתית לרכבת אילת

בהתייחס לבקשת המידע בנושא שבנדון ,מצ"ב חוות הדעת הוגשה בשלושה חלקים ,לפי הפירוט

שלהלן:

.1באר שבע – דימונה

.2דימונה – פארן

.3פארן אילת

רחוב בנק ישראל ,7ירושלים 9136002

טל' 073-2733350/51 :דואר אלקטרוניmeyda@sviva.gov.il :

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

התשע"ג

כסלו

י"ג

2012

נובמבר

27

סימוכין102/6824/12 :

לכבוד

מר אבי הלר

יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום

משרד הפנים

הנדון :חוות דעת לתסקיר השפעה על הסביבה (פרקים א+ב) רכבת באר שבע אילת

קטע דימונה-פארן

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1421מקודם תוואי הרכבת המחבר בין העיר באר שבע למבואות

אילת .התוואי הנמשך לאורך של כ 260-ק"מ כולל מעבר לתוואי המסילה גם תשתיות רכבתיות כגון

מחלפים רכבתיים ,מסופי מטענים ,אלמנטים מאסיביים של גישור ומינהור לפי הצורך בהתאם

לחלופות שהוצגו במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה.

חוות דעת זו מתייחסת למקטע דימונה – פארן בלבד.

עיקרי חוות הדעת לתסקיר

התוואי בין דימונה לבין פארן מרכיב את אחד הקטעים המרכזיים המהותיים עם מירב

הקונפליקטים הסביבתיים ביחס לתוואי המתוכנן .הקונפליקט הבעייתי ביותר במקטע זה הוא

מעבר התוואי באזור ארץ המכתשים בנגב העומד בניגוד לצורך בשימור אזור זה במצבו הטבעי כנכס

נופי ,אקולוגי וגיאולוגי ומרחב ייחודי של נופי בראשית.

אורך המקטע הינו כ 120-ק"מ .התוואי כולו מוגדר ברגישות סביבתית-נופית גבוהה עד גבוהה

קיצ ונית .רגישות זו נובעת בעיקר בשל ערכי הטבע הייחודיים הבאים לידי ביטוי בנוף וחזות,

אקולוגיה ,גיאולוגיה ,והידרולוגיה :בהיבט נופי ,קטע המסילה מדימונה לפארן חוצה יחידות נופיות

בעלות רגישות גבוהה מאד ורגישות גבוהה קיצונית ,למעט המעבר בשטחי הכרייה המופרים .בהיבט

אקולוגי ,חלופות התוואי חוצות מסדרונות אקולוגיים ושמורות טבע .המסדרונות האקולוגיים

המצויים בקטע הנדון :מסדרון באזור מעלה נחל סיף בלב שמורת מכתשים עין יהב ,מסדרון העובר

בין שמורת שיזף לבין שמורת מכתשים עין יהב ,מסדרון העובר בנחל נקרות בין שמורת גבעות שיזף,

שמורת נחל שיזף ושמורת מכתשים עין יהב לבין שמורת מצוק הצינים .בהיבט גיאולוגי ,המסילה

עוברת דרך מבנים גיאולוגים :קער ימין ,קער אורון וקמר חצרה ,קמר מחמל ,חבל הכיפות והערבה.

בהיבט ההידרולוגי ,התוואי חוצה ועובר בסמוך למספר רב של ערוצי נחלים לרבות נחל צין ,ממשית,

חתירה וסייף ונדרשת התייחסות מיוחדת להיבט הסביבתי והנופי של חצייתם.

בדיקת התסקיר מעלה כי ישנם חוסרים מהותיים אשר בלעדיהם לא ניתן להבין את ההשלכות

הסביבתיות הכוללות ולקבל החלטה מושכלת בנוגע לחלופה מועדפת כבר בשלב זה .לאור האמור

וככל שיוחלט על קידום כל החלופות ניתן להשלים חוסרים אלה בפרקים ג-ה.

בנוסף ,בנוסח הסופי של התסקיר (פרקים א+ב) אשר יועבר להפקדה ולעיון הציבור ,יש לבצע עריכה

של תסקיר מאוחד לקטע בין דימונה עד פארן לרבות המסמך המשלים של חלופת המנהרה האחודה.

סייעו בכתיבת חוות הדעת ליאורה גולוב ,יואב צלניקר ועודד נצר מהמשרד להגנת הסביבה,

היועצים של המשרד לפרויקט במקטע זה – ד"ר עמיר אידלמן יועץ גיאולוגיה ,זיו כהן מתכנן נוף,

ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור יועץ אקולוגיה ושרון משיח מתכנן תחבורה ,מרשות הטבע והגנים מחוז

דרום – גלעד גבאי וד"ר אסף צוער ,מקק"ל – נירה צדוק ,מרשות העתיקות – אורן שמואלי ,ומיכל

פיטרסון – יועצת שימור של משרד הפנים.

1/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

רקע כללי

אישור הנחיות בוועדה מחוזית דרום4.6.12 :

קבלת התסקיר:

oתסקיר קטע דימונה-צין30.7.12 :

oתסקיר קטע צין-פארן6.8.12 :

oמסמך משלים בקטע מישור ימין-כביש 5.9.12 :90

דרישה להשלמות:

oתסקיר קטע דימונה-צין30.8.12 :

oתסקיר קטע צין-פארן6.9.12 :

oמסמך משלים בקטע מישור ימין-כביש 18.10.12 :90

קבלת השלמות:

oתסקיר קטע דימונה-צין19.9.12 :

oתסקיר קטע צין-פארן27.9.12 :

oמסמך משלים בקטע מישור ימין-כביש 5.11.12 :90

חוות דעת סופית27.11.12 :

מבוא

רכבת הי נה תשתית אורכית לה מופע בולט בנוף של שטחים פתוחים בשל האלמנטים ההנדסיים

המלווים אותה ,גשרים מאסיביים ,סוללות עפר גבוהות ,פורטלים של מנהרות ועוד .השפעות

אקולוגיות כגון :הרס בית גידול ,קיטוע ,הפרעה לזרימת נגר עילי ,רעש ,תאורה ,ותוואי התפשטות

למינים פולשים .לתוואי רכבת זו מתוכנן אלמנט נוסף של גובה -עמודי החשמול וכבלי החשמל

המחברים בין העמודים וגידור בשני צדי המסילה אשר להם השפעה חזותית ואקולוגית משמעותית

לנוף ,השפעה אשר גדלה בשטחים פתוחים מדבריים.

תוואי המסילה במקטע המרכזי ממוקם במרחב הפתוח שבין דימונה לבין פארן לאורך תוואי

המסילה המתוכנן לכיוון אילת .המרחב העירוני היחיד במקטע זה הינו העיר דימונה ,כך שרוב

התוואי עובר בשטחים פתוחים בעלי רגישות סביבתית גבוהה מאוד ובהם ערכי טבע ייחודיים,

שמורות טבע ,אתרי עתיקות ומורשת ,וערוצי נחלים .כמו-כן ,השטחים הפתוחים במקטע זה

מאופיינים במרחבי טיול ומוקדי תיירות כמו גן לאומי ממשית ,מישור ימין ,המכתש הגדול ,נחל צין,

עין צין ,עין עקרבים ,מעלה עקרבים וציר המעיינות בערבה.

רקע סטטוטורי

תמ"א 53

בקטע הצפוני של המקטע באזור העיר דימונה ובקטע הדרומי באזור עין יהב ,ספיר ופארן ,התוואי

נמצא במרקם כפרי שמטרתו שמירה על אופי כפרי חקלאי ורצף של שטחים פתוחים וחקלאיים ככל

האפשר .בקטע המרכזי ,חלופות התוואי עוברות בשטח שמורות וגנים (שמורת מדבר יהודה ושמורת

מכתשים עין יהב) וכן בשטח מרקם שמור ארצי שמטרתו שימור מרחבים גדולים ורציפים של שטח

פתוח ושמירה על ערכי נוף .כמו-כן ,המכתש הגדול נמצא ממערב לחלופות ומסומן כמכלול נופי.

כל החלופות עוברות בשטח רגישות סביבתית-נופית גבוהה ובשטח לשימור משאבי מים .כמו-כן,

חלופות התוואי עוברות בשטחי אש באזור מישור ימין ,נחל סיף ושטח אש 90דרום.

תמ"א 22

מדרום לדימונה יש שטחי יער בסמוך לתוואי המתוכנן לפי תמ"א ,22שטח שמוגדר כיער נטע אדם

ושטח שמוגדר כיער פארק קיים .בשאר המרחב עד לפארן ,אין בתחום התכנית שטחים שהתמ"א

מייעדת ליער וייעור.

2/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

תמ"א 8

התוואי המתוכנן בחלופות המוצעות עובר בגנים לאומיים ושמורות טבע מאושרים ומוצעים והם:

מכתשים קטן וגדול ואזור השיטים בערבה ,מישור רותם ,גן לאומי ממשית ,נחל שיזף ,מצוק

הצינים ,בקעת צין ,שמורת מכתשים עין יהב ,שמורת מדבר יהודה.

תמ"א /53ב5/

המסילה המתוכננת חוצה מספר רב מאוד של עורקי ניקוז ראשיים ומשניים ,כאשר הנחלים ראשיים

שהתוואי חוצה הם – נחל חתירה ,נחל ממשית ,נחל צין ,נחל סיף ,נחל נקרות ,נחל עשוש ,ונחל פארן.

חציות אלו מחייבות רגישות תכנונית על מנת למזער נזקים למורפולוגיה של הנחל ,פגיעה בגדות,

פגיעה במשטר הזרימה בעת שיטפונות ופגיעה בעצי שיטה במורד הנחלים אשר נפגעים גם אם

מונעים מהם תוואי ניקוז מאוד קטן ושולי.

תמ"א 5

התוואי העיקרי עובר במקביל לדרך ראשית מס' 25באזור דימונה עד צומת רותם ,בהמשך עובר

התוואי העיקרי במקביל לדרך אזורית 226מצומת רותם ועד מפעל אורון .בסמוך לכניסה למכתש

הגדול חלק מהחלופות ומסילת המשא הקיימת חוצות את כביש 225האזורי .בהמשך התוואי ,חלק

מהחלופות עוברות בסמוך לדרך אזורית , 227ובהמשך כל החלופות מתחברות לדרך ראשית מס' .90

חשיפת אוכלוסייה לרעש

בקטע הצפוני של המקטע ,בחינת הרעש התמקדה במרחב דימונה שהינו המרחב העירוני היחיד

בתכנית .הרכבת המתוכננת משיקה לבתי מגורים של העיר דימונה (שכונות שבעת המינים וממשית)

ולמספר מבני מגורים השייכים לפזורה הבדואית ,במרחק גדול יותר נמצאים תל ממשית וחוות

הגמלים ממשית .במסגרת התסקיר נבדק מפלס הרעש באזורי המגורים הסמוכים לתוואי המסילה

בשתי השכונות בדימונה ובפזורה ,בתל ממשית ובחוות הגמלים .נמצא כי מפלסי הרעש במבנים

הקיימים נמוכים כיום מהערכים המומלצים על פי מדיניות משרדנו לרעש רכבות ,בממוצע לשעות

היום ולשעות הלילה .בהתייחס לפזורה הבדואית ,בהתאם לישיבה בין מנהלת הפרויקט והיועץ

הסביבתי לבין משרדנו מתאריך 14.10.12ההתייחסות המפורטת לנושא חשיפה למפלסי רעש

תתבצע בפרקים ג' ה' לתסקיר ותכלול תיאור גראפי ומיפוי לקווי רעש לטווחים שונים מעבר לציר

המסילה .ההתייחסות תהיה למבנים מאושרים על פי כל דין בלבד.

בקטע הדרומי של המקטע ,הבחינה התמקדה בסביבת שלושה ישובים לאורך התוואי ,הנמצאים

בטווח של עד 400מטר מהמסילה ,והם :חצבה ,צופר וצוקים .תוצאות המדידות הראו שמפלס רעש

הרקע לא עובר את הערכים המומלצים עפ"י מדיניות המשרד .מבין שלושת הישובים ,מפלסי הרעש

הגבוהים ביותר נמדדו וחושבו עבור בי"ס שדה בחצבה בגלל קרבתו לכביש ,90לעומת בתי הישובים

צופר וצוקים המרוחקים יותר מהכביש .המשך בחינה מפורטת תעשה במסגרת פרקים ג-ד לתסקיר.

כמו-כן ,התייחסות מפורטת לרעש כולל חשיפת בע"ח לרעש ורעידות תיבדק בפרקים ג-ה'.

נוף

בקטע התכנוני הראשון של המקטע (דימונה-צין) ,המסילה חולפת בשטחים שמרביתם ברגישות

נופית/סביבתית גבוהה .במקביל ,חלק קטן מהשטחים מופרים עקב היותם אזורי כרייה .התוואי

מקביל בקטע קצר למסילת משא קיימת המשרתת את מפעלי הפוספטים צין ואורון .בשתי חלופות

המנהור הקצרות ,מסילת המשא תשודרג כאשר בחלופת המנהור האחודה מסילה זו מתבטלת.

בקטע התכנוני השני של המקטע (צין-פארן) ,המסילה במערבה מתחילה ביציאה מהמנהרות

המתוכננות במקטע הקודם ויורדות במילוי וגישור מהמתלול המזרחי של חטיבת נוף קמרי הנגב

הצפוני .בהמשך חוצה המסילה את יחידת הנוף גבעות סלעית המבותרת בערוצים רבים וחוברת

לכביש 90בערבה הצפונית.

מבחינה תכנונית ,במקביל לבחינה מתמשכת של חלופות התווייה והשפעתן על הנוף ,יש חשיבות

לצמצום ההשפעות על הנוף בקביעת קריטריונים לתכנון מפורט שמטרתם צמצום קטעי מילוי

וחציבה ונפחם .כמו-כן יש לשים דגש על תכן הניקוז בשל השפעתו הרבה על גובה המסילות ולבחון

את צמצומו במקומות רגישים.

3/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

כיוון וחלופות המסילה חוצות יחידות נופיות בעלות רגישות נופית/סביבתית גבוהה ,ישנה חשיבות

לקדם תכנון המצמצם את מרב הפגיעה הצפויה לנוף .בהקשר לכך ,לחלופות המנהור יש יתרונות

נופיים רבים בשל היותן מתרחשות ברובן בתת הקרקע ,וככל שהמנהור יהא ארוך יותר הוא יחסוך

פגיעה בחלק ניכר מהאזורים הרגישים ובערבה הצפונית .חלופות מיקרו לצמצום פגיעה בנוף

במקומות רגישים או בסביבת תשתיות מורכבות מוצעים בתסקיר ויש להמשיך ולבחון אותם

לעומקן בפרק ד' של התסקיר.

אקולוגיה

הערכיות האקולוגית של המרחב בין דימונה לפארן הינה גבוהה עד גבוהה קיצונית בהתאם למפת

רגישות שטחים פתוחים של המשרד להגנת הסביבה .התוואי עובר בחלקו בשטחים בעלי רגישות

אקולוגית גבוהה עד גבוהה ביותר וחוצה מסדרונות אקולוגיים ושמורות טבע לרבות שמורת

מכתשים עין יהב ,שמורת נחל שיזף ושמורת מצוק הצינים .בסך הכול תועדו בכל בתי הגידול

שנסקרו יותר מ 400 -מיני צמחים .הרכב המינים שונה בין בתי הגידול השונים .באזור חולות

ממשית התוואי העיקרי הוגדר כרגיש במיוחד מבחינה אקולוגית בשל ייחודו כבית גידול חולי

העשיר במיני צמחים רגישים (מוגנים ,נדירים ואנדמיים) ובפעילות בעלי -חיים .עושר המינים הגדול

ביותר נמצא היכן שיש צומח -במדרונות ובעיקר בנחלים .במרחב התכנית ובסביבתה תועדו כ52-

מיני יונקים כמחצית ממיני היונקים של ישראל .לאור כל זאת ,ישנה חשיבות לקדם תכנון הרגיש

מבחינה אקולוגית .מממצאי התסקיר עולות הנקודות הבאות:

א .על פי כמות מיני צמחים שלא היו רשומים במאגרי המידע ושנמצאו בשטח (כמעט מחצית

מהמספר הכולל) בתסקיר ,יש צורך בסקרי ערכי טבע באזור על מנת להעריך את עושר מיני

הצומח והחי במרחב .לעת התכנון המפורט יש לערוך סקרים מפורטים בסמוך ,ואף במקביל,

לעבודות כדי לאסוף מידע על ערכי טבע באזור ולהציל כמה שיותר פרטים בתיאום עם הגורם

הרלוונטי ברט"ג .על פי הממצא האקולוגי יש לזכור כי נמצאו מספר מיני צמחים אדומים,

נדירים ,ואף אנדמיים ברמה הבינלאומית לאורך או בסמוך לתוואי הרכבת (למשל אוכלוסיית

לשון-פר נגבית ) .סביר להניח כי עריכת סקר שדה מפורט יותר ובעונות המתאימות תעלה

ממצאים נוספים ולכן המלצתנו היא לדרוש סקר שדה בסמוך למועד העבודות.

ב .הצעת האקולוג בתסקיר לגבי התאמת מעביר מים למעבר בעלי חיים אינה מקובלת ,בפרט בקטע

זה של התוואי ,בו נמצאו יותר חולייתנים והרבה יותר גדולים מאלה המצויים בקטעים אחרים

כמו באר-שבע-דימונה .לכן ,מעביר מים המוצג בתסקיר כ'מאפשר מעבר של מיני החולייתנים

המצויים באזור' אינו מתאים לצבאים ,פראים וראמים הדורשים מעברים רחבים הרבה יותר.

אין ליצור רושם כי דוגמת מעבירי מים המוצגים בתסקיר יכולים להתאים למעבר בעלי חיים.

כמו-כן ,ישנה חשיבות רבה לקדם בפרקים ג-ד של התסקיר -תכנון אינטגרטיבי ומושכל המשלב

בין מעבירי מים-סוגית הגידור-מעבירי בעלי חיים.

ג .בשל היקף התכנית ואופי השטחים שייחצו על ידי תוואי הרכבת ,הפגיעה המשמעותית ביותר

שניתן לחזות מבחינה אקולוגית הינה הקיטוע של בתי גידול וחסימת תנועת מיני בעלי חיים

בעקבות הקמת גדר הבטיחות העתידה לקום לאורך תוואי הרכבת .לאור עובדה זו החלופות

המועדפות הינן החלופות הכוללות את המנהרות הארוכות ביותר.

סיכום

הערכיות הסביבתית ,הנופית והאקולוגית במרחב בין דימונה לפארן היא גבוהה עד גבוהה קיצונית.

הקמת תשתית כבדה כדוגמת רכבת חשמלית מבאר-שבע לאילת עם אילוצים הנדסיים ,יש לה

השלכה שלילית על השטחים הפתוחים והנוף המדברי הפתוח .ישנה חשיבות רבה ליצור תכנון רגיש

למרחב עם התייחסות תואמת לנושא ניקוז ערוצי נחלים רבים וחצייתם ,למבנה הגיאולוגי של

המסלע בבניית המנהרות ,לבתי הגידול ותנועת בעלי החיים במרחב ולנוף המדברי הייחודי הכולל

מסלולי טיול ומוקדי תיירות.

כאמור ,בשל היקף תכנית המסילה ,ככל שהמנהור יהא ארוך יותר הוא יחסוך פגיעה בחלק ניכר

מהאזורים הרגישים ובכך ייפתרו קונפליקטים סביבתיים רבים במרחב מדברי במקטע דימונה-פארן

הכולל את ארץ המכתשים והערבה הצפונית והמהווה כמחצית מאורך הכולל של המסילה מבאר

שבע עד אילת ( 120מתוך כ 260 -ק"מ).

4/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

פרק ב' -בחינת החלופות

בדיקת החלופות נעשתה במסגרת שלושה כרכים נפרדים; כרך קטע דימונה-צין ,כרך צין-פארן ,כרך

מסמך משלים .סה"כ החלופות שנבדקו בשלושת הכרכים:

דימונה-צין:

– 211תחנת דימונה :תחנה קיימת

– 212תחנת דימונה :מרכז תחבורתי חדש

– 213תחנת דימונה :שלוחה לעיר

– 221מנהרה צפון-מזרחית

– 222מנהרה דרום-מערבית

– 223מעבר משותף נוסעים ומשא במנהרה צפון-מזרחית

– 224מעבר משותף נוסעים ומשא במנהרה דרום-מערבית

צין-פארן:

– 311מנהרה ארוכה וגישור (צין-כביש )90המהווה 5חלופות 311-1עד 311-5מאזור המנהרה

הצפונית או המנהרה הדרומית עד לכביש ,90כאשר רק חלופה 311-5מהווה מסילה אחודה של

נוסעים ומשא (אשר נבדקה במסגרת המסמך המשלים).

– 312נחל סיף

– 313ציר המעיינות

מסמך משלים:

– 3121מנהרה צפון-מזרחית (+)221חלופת נחל סיף ()312

– 3122מנהרה דרום-מערבית (+)222חלופת נחל סיף ()312

– 3115שתי מנהרות אחודות מאזור אורון-כביש 90

חלופות תחנת דימונה

עבור תחנת דימונה ,נבחנו שלוש חלופות :חלופת השארת התחנה במיקום התחנה הקיימת ()211

כאשר החיסרון העיקרי שלה שהתחנה מרוחקת מהעיר ואינה נגישה רגלית לנוסעים .חלופת מרכז

תחבורתי חדש ( ) 212הכולל תחנה עם אזור מסחרי וחניה ,התחנה נמצאת על ציר תחבורה ראשי של

העיר ונגישה למוקדי העיר .חלופת שלוחה לעיר ( )213מהווה הכנסת שלוחה לתוך מרכז העיר

דימונה ,החיסרון של החלופה שהיא עוברת על שטחים ירוקים ושצ"פ ואינה תואמת לתכנית

המתאר בהכנה של דימונה.

כפי שהתסקיר הציע מומלץ לכוון את המיקום של תחנת הרכבת בקרבת המרכז העירוני ולא בשוליו.

אנו ממליצים על חלופה 212כחלופה עדיפה .יחד עם זאת ,יש לבחון תיאום מיקום התחנה ביחס

למרכז העירוני מול עיריית דימונה .כמו-כן ,יש לתת התייחסות פרטנית לתכנית התחבורה ונגישות

הציבור לתחנה ממוקדי העיר.

חלופות המנהור בין מישור ימין עד לכביש 90

בשני כרכי התסקיר בקטע דימונה-צין ובקטע צין-פארן מפורטות שתי חלופות מנהור ברכס חצרה

המתוארות בקטע מדימונה-צין (חלופות 221ו ,)222-והמשך התוואי דרך שולי נחל סיף בצדו הדרומי

(חלופה )312או דרך ציר המעיינות (חלופה )313בקטע מצין עד פארן.

המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים ביקשו לבחון חלופה נוספת ממישור ימין ועד הערבה

העוברת רובה ככולה במנהרה .בקשה זו לבדיקת אופציות שונות למימוש רעיון מנהרה רציפה

מאזור מפעל צין לכיוון חצבה ,הועלתה לראשונה בישיבה מיום 23.2.12אשר התקיימה במשרד

להגנת הסביבה מחוז דרום עם רט"ג ונציגי מנהלת הפרויקט .לאחר שרט"ג העבירו לעיון מע"צ

תכנון עקרוני של החלופה על רקע הטופוגרפיה ,מע"צ נאותה לקבל את העובדה כי אפשרית בדיקת

חלופה כזו והחלו ישיבות בין הצדדים לקידום החלופה בתאריכים 3.6.12 ,29.5.12 ,2.5.12 ,16.4.12

וסיור לאורך תוואי חלופה בתאריך .7.8.12הדרישה לבחינת החלופה באה לידי ביטוי בהנחיות

לתסקיר (פרקים א+ב) מיום 28.5.12אשר אושרו בוועדה המחוזית של מחוז דרום מיום . 4.6.12

5/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

חלופה זו (חלופה )3115נבדקה והועברה לבדיקתנו במסגרת מסמך משלים לשני הכרכים.

במסגרת המסמך המשלים ,נבחרו להשוואה שלוש חלופות:

חלופה - 5323חלופה משולבת עם מנהרת חצרה הצפון מזרחית (חלופה ,)221ובהמשך חיבור דרך

שולי נחל סיף (חלופה .)312החלופה כוללת שדרוג תוואי מסילת משא קיימת אורון-צין.

חלופה - 5322חלופה משולבת עם מנהרת חצרה הדרום מערבית (חלופה ,)222ובהמשך חיבור דרך

שולי נחל סיף (חלופה .)312החלופה כוללת שדרוג תוואי מסילת משא קיימת אורון-צין.

חלופה – 5333שתי מנהרות ארוכות מאזור אורון עד קרוב לאזור החיבור עם כביש .90החלופה היא

אחודה לנוסעים ומשא ומבטלת את מסילת המשא הקיימת אורון-צין.

א .חלופה 3121

תוואי החלופה כולל 4מסילות צמודות מהר רותם ועד פורטל צפוני של מנהרת חצרה ,מסילת

נוסעים כפולה דרך מנהרה צפון -מזרחית במישור ימין (כ 6.5 -ק"מ) עד פורטל דרומי במצלעות

חצרה ,מעבר בגשר מעל נחל צין והתחברות למסילת המשא במחלף הרכבתי צין .בחלופה ,יש תוואי

נפרד למסילה כפולה למשא לאורון-עוקף צין עד למפעל צין ולמחלף הרכבתי בו מתלכדת מסילת

המשא למסילה אחודה .המשך התוואי ב 2 -מסילות לפי תוואי סטטוטורי של מסילת הברזל כולל

החיבור ממפעל צין ,חציית כביש 227ומעבר צפונה לכביש לאורך הגדה הדרומית של נחל סיף ומשם

ירידה והתחברות לכביש .90

אורך כולל של המסילה יחד עם מסילת המשא המשודרגת :כ 88 -ק"מ.

החלופה מתחילה במישור ימין – ב שטח ברגישות נופית גבוהה .הוצג תוואי משותף לשתי חלופות

לאורך מישור ימין במקביל לכביש 206תוך חציה בגישור על כבישים 206ו 227 -עד לאזור נחל כמוס

שם מתפצלות החלופות.

המשך תוואי לחלופה לאורך מסילת מסע קיימת עד אורון – שטח ברגישות נופית בינונית וגבוהה.

החלופה עוברת במינהור מתחת לשמורת טבע מכתשים עין יהב:

פורטל צפוני – הפורטל המוצע נמצא בשטח טבעי באזור בעל רגישות נופית גבוהה .באזור מצלעות

חצירה /שמורת טבע מוצעת מישור ימין ,החלופה נכנסת בפורטל לתת הקרקע וממשיכה לדרום-

מערב במנהור .לפורטל ועבודות העפר בסביבותיו השפעה ניכרת על הנוף הפתוח.

פורטל דרומי – הפורטל המוצע נמצא בשטח טבעי ברגישות נופית גבוהה מאוד ,פגיעה צפויה כוללת

נצפות ממעלה עקרבים והפרת הנוף באזור טיול עין עקרבים .כמו-כן ,החיבור למקטע הבא בעייתי

עקב התקרבות לאזורי תיירות וביצוע מחלף רכבתי נוסף באזור רגיש ונצפה.

החלופה ממשיכה בנחל סיף ומייצרת הפרה נופית ואקולוגית משמעותית בערוצו ,בעיקר עקב מילוי

להגבהת המסילה ולהטיית מי שיטפונות .בהמשכה חולפת החלופה בהתאמה יחסית לפני השטח

דרך גבעות סלעית בקרבה יתרה לעיר אובות .בעוברה בערבה הצפונית החלופה חוצה בחציבה

עמוקה את גבעות חצבה וחוברת לכביש 90באזור בית ספר שדה חצבה .מנקודה זו המסילה מקבילה

לכביש 90עד נחל נקרות אותו היא חוצה במכלול תשתיות מורכב.

ב .חלופה 3122

תוואי החלופה כולל 4מסילות צמודות מהר רותם ועד פורטל צפוני של מנהרת חצרה ,מעבר בצמוד

למסילת המשא הקיימת ( 4מסילות) לאורך מצלעות המכתש הגדול ,מפורטל צפוני בסמוך למפעל

אורון -מסילת נוסעים כפולה דרך מנהרה דרום-מערבית (כ 12 -ק"מ) עד פורטל דרומי באזור מפעל

צין בשטחי הכרייה .בחלופה ,יש תוואי נפרד למסילה כפולה למשא לאורון-עוקף צין עד למפעל צין

ולמחלף הרכבתי בו מתלכדת מסילת המשא למסילה אחודה .המשך התוואי ב 2 -מסילות לפי תוואי

סטטוטורי של מסילת הברזל כולל החיבור ממפעל צין ,חציית כביש 227ומעבר צפונה לכביש לאורך

הגדה הדרומית של נחל סיף ומשם ירידה והתחברות לכביש .90

אורך כולל של המסילה יחד עם מסילת המשא המשודרגת :כ 90.5 -ק"מ.

המשך תוואי לחלופה לאורך מסילת מסע קיימת עד אורון – שטח ברגישות נופית בינונית וגבוהה.

ארבע מסילות עוברות לאורך יחידת נוף זו ובנוסף מחלף רכבתי.

6/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

בחלק הצפוני צפויה חציה של נחל ממשית וחצירה בגישור רחב מפתחים .בחלק הדרומי צפויה

פגיעה נופית בנחלים קושש וסיף ויש למתנה באמצעות גישור וצמצום מילוי .בדיקת נצפות

מדוקדק ת של התוואי הצפוני מנקודות רלוונטיות במכתש הגדול ושמורת עין יהב תתבצע בפרקים

הבאים התסקיר .היה וחלופה 3122תקודם יש לבחון במרחב תאי שטח שונים למציאת חלופות

להתוויה ומיקום למחלף הרכבתי תוך צמצום נצפות ועבודות עפר.

החלופה עוברת במנהור באזורים שכיום כרויים ומופרים בשטח שמורת הטבע מכתשים עין יהב

ומיועדים לשיקום בעתיד:

פורטל צפוני – הפורטל נמצא באזור כרייה של אורון ,נצפות גבוהה בשל גודל התשתיות ומיקומם

במרחב .פורטל דרומי – הפורטל נמצא בשטח כריה של מפעלי רותם.

גם חלופה זו כמו חלופה 3121ממשיכה בנחל סיף עם אותן הפרות נופיות ואקולוגיות.

ג .חלופה 3115

תוואי החלופה כולל 4מסילות צמודות מהר רותם המתחברות במחלף רכבתי רותם ל 2-מסילות

אחודות לנוסעים ולמשא ,המשך התוואי האחוד כמו חלופה 3122במקטע דימונה-אורון ,כניסה

למנהרה באזור אורון (כ 12 -ק"מ) עד פורטל מצפון לנחל צין ,חציית נחל צין בגשר ,מחלף רכבתי צין

וחיבור למנהרה (כ 15 -ק"מ) עד פורטל באזור עין שחק וחיבור לכביש 90באזור עין יהב.

חלופה 3115מאחדת בין מסילת המשא לנוסעים במנהרה וביטול תוואי מסילת המשא הקיים .בשל

ביטול מסילת המשא הקיימת ,לצורך המשך השירות למפעלים ,נדרש עפ"י התסקיר להקים שני

מחלפים רכבתיים :אורון וצין ,ושלוחות חיבור למפעל אורון ומפעל צין.

בשל ביטול מסילת המשא הקיימת ,אורך כולל של המסילה :כ 39.8 -ק"מ .בחלופה זו ,המסילה

קצרה בכ 48 -ק"מ מהמסילה בחלופה 3121ובכ 51 -ק"מ מהמסילה בחלופה .3122

לחלופה 3115יתרונות סביבתיים ו נופיים רבים בשל היותה מתרחשת ברובה בתת הקרקע וכן בשל

התוואי הישיר לדרום/מזרח שחוסך פגיעה בחלק ניכר הערבה הצפונית .בנוסף ,החלופה מבטלת את

הצורך במסילת המשא הקיימת אורון-צין הנמצאת באזור בעל רגישות נופית בינונית וגבוהה .כמו-

כן ,הפורטלים והמתקנים הנלווים למסילה ממוקמים באזורים מופרים.

לחלופה ,כמו -כן יש כמה מהמפגעים הנופיים של חלופות אחרות במרחב כמו פורטל באזור אורון,

חציה של נחל צין ומילוי באזור הפורטל המערבי .בכדי להבין את ההשלכות הסביבתיות של מפגעים

אלה ,יש לערוך בדיקות נוספות לתכנון ושינוי מיקום הפורטלים והמחלפים הרכבתיים בכדי למנוע

פגיעה נופית בהתוויה של ארבעת המסילות ומחלף רכבתי לאורך מצלעות המכתש הגדול ופורטל

מערבי אורון ,בפורטל מזרחי והמילוי באזור עין שחק וההשפעה של ההתוויה על אתרים ונגישות

מטיילים בסביבה .כמו-כן יש לס פק מידע על תשתיות על קרקעיות נלוות למנהור בעלות השפעה על

הנוף כדרכי שירות ,יציאות מילוט וכדומה.

נושאים אשר נמצאו חסרים במהלך בדיקת התסקיר (לאחר השלמות לתסקיר)

חלופות המנהור בין מישור ימין לכביש :90

כללי:

בחינת חלופה 3115עפ"י דרישתנו להשלמות ( )18.10.12ועפ"י התסקיר המתוקן – אינה שלמה ,ובכך

פוגעת בהשוואת שלוש החלופות בתסקיר ובמסקנות לגבי החלופה הנבחרת .להלן פירוט הנושאים

עבורם נדרשות השלמות .רק לאחר השלמתם ניתן יהיה להשוות את חלופה 3115לשאר החלופות:

.1מידע הנדסי:

התיאור ההנדסי של חלופה 3115אינו שלם בפני עצמו ובהתאם ,לא ניתן להבין את ההשלכות

הסביבתיות מהשוואת שלוש החלופות בתסקיר .נציין כי בדרישתנו להשלמות מיום ,18.10.12

דרשנו להוסיף מידע ולערוך בדיקות נוספות לחלופה 3115אשר יכולות לשנות מהותית את יישום

החלופה הנדסית וסביבתית ועלותה הכלכלית .רוב ההשלמות לא בוצעו בתסקיר המתוקן אלא

נרשם כי יועברו לבדיקה במסגרת פרקים ג-ה של התסקיר .להלן חלק מהדרישות להשלמות

לחלופה 3115שלא הושלמו ואשר חשובות כבר לשלב זה של התסקיר גם לבחינת החלופות

ובחירה בחלופה מועדפת:

7/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

1.1בחינת אופטימיזציה והעמדה של פורטלים אשר תביא לשמירה על השטח הטבעי והימנעות

מחציית ערוצי נחלים קטנים רבים – פורטל צפוני באזור אורון בכניסה למכתש הגדול

ופורטל דרומי של מנהרת מחמל .בתסקיר ,אין פירוט מספק של שטח הפורטל ומהן

ההשלכות האקולוגיות ביחס לסביבה הטבעית .התשובות בכרך המשלים המתוקן לגבי

שלילת שינוי מיקום הפורטלים אינו מספק .היבט זה חשוב כיוון והוא נחשב כאחד

החסרונות הגדולים של החלופה בהשוואת החלופות בתסקיר ,היבט שניתן לפתרון בבדיקה

נוספת שהייתה אמורה להיות בשלב זה של התסקיר.

1.2בחינת שינוי תכנון המחלפים הרכבתיים סמוך למפעלים אורון וצין בהתאם ל ]1 :בחינת

היקף הובלת המטענים מאורון וצין הקיים כיום והמתוכנן בעתיד ]2 ,בחינת הקשר מסילתי

למכרה אורון וצין כמו החלפת הקשר למסוע ]3 ,שימוש במחלף אחד במקום שניים,

]4שימוש בחלק ממסילה הקיימת אורון-צין עבור ביטול או שינוי מיקום המחלפים .בחינה

זו חשובה לשלב זה של בחינת החלופות כיוון והיא משנה מהותית את יישום החלופה בכל

הנוגע לשלוחות החיבור לשני המפעלים ובהתאם ,לתוצאות ההשוואה בין החלופות בשל

צמצום העלויות הגבוהות של החלופה עקב מחלפים אלה .בכרך המשלים המתוקן נקבע כי

בדיקות אלה יועברו לפרקים ג-ה של התסקיר .אולם אלה עשויים להיות לא רלבנטייםככל

שתיבחר חלופה אחרת עם בסיס המידע הלא מספק הקיים כיום .ללא בחינה זו בשלב זה של

התסקיר ,אין אפשרות להבין את ההשלכות הסביבתיות של מחלפים נוספים ,תפיסת

השטח ,פגיעה אקולוגית ונופית ,פערי העלויות בין החלופות וכו'.

1.3חסר תיאור של המחלפים הרכבתיים הנדרשים בשתי החלופות האחרות ()3122 ,3121

באזורי הפורטלים ,ל משל מחלף רכבתי ביציאה במנהרה באזור תיירותי ורגיש של מעלה

עקרבים לכיוון מפעל צין בחלופה – 3121מחלף שגם אינו מוזכר בטבלת ההשוואה בין שלוש

החלופות בעוד מחלף אורון בחלופה 3115מוזכר הרבה פעמים בטבלה .לפיכך לא ידוע מהן

כלל ההשלכות הסביבתיות ממחלפים אלו כאשר הם נבחנים בעד עצמם ,על אחת כמה וכמה

כאשר הם מושווים מול חלופה .3115

.2תיאור היתרונות והחסרונות של החלופות:

2.1בהתאם להשלמות הדרושות במידע ההנדסי ,תיאור היתרונות והחסרונות של החלופות

לוקה בחסר :לא ניתן להבין מהן כלל ההשלכות הסביבתיות של בחינת החלופה 3115ללא

הבדיקות הדרושות בשלב זה של התסקיר לגבי מיקום הפורטלים באזור אורון ובאזור עין

שחק ותכנון המחלפים הרכבתיים באורון ובצין.

2.2פגיעה בשטחי כרייה :מצוין בתסקיר כי אחד החסרונות של החלופה היא פגיעה בשטחי

כרייה .ראשית ,אין התייחסות בתסקיר לעובדה כי בהצמדות לשטחי כריה שהם מטבעם

אזורים מופרים יש יתרון גדול לחלופה מבחינה סביבתית .שנית ,מצוין כי החלופה עוברת

בשטחי כרייה רבים :אין לכך כל משמעות אם אין פירוט מבוסס ונכון .חסר בתסקיר פירוט

השטח (בדונמים) ,העת ודות (מיליוני טון) ,שנים (שנות הפקה) ,מועד משוער להפקה לפי

תכניות המפעלים המאושרות כיום והאפשרות להקדים את הניצול לפני ותוך כדי הקמת

המסילה .בהתאם ,חסר בתסקיר השפעת החלופה על שדות כרייה פעילים ומאושרים

ופתרונות לטיפול – וכך גם לגבי שתי החלופות .3121 ,3111

בתסקיר המתוקן ,נכתב כי המידע וההשפעות של שלוש החלופות על שטחי הכרייה ייבדקו

במסגרת הכנת פרקים ג-ה .היה על עורכי התסקיר להציג אומדנים לפי נתונים קיימים .לא

מקובלת האמירה בתסקיר כי לא ניתן להעריך את הפגיעה ללא תכנון מפורט יותר – קיימים

נתונים של העתודות ,והיה צריך להשלימם בשלב זה של התסקיר.

2.3ביטול מסילת המשא הקיימת אורון-צין :אחד היתרונות של חלופה 3115הוא ביטול

המסילה הקיימת למשא אורון-צין ,קיצור תוואי המסילה בכ 50-ק"מ ומנהור המסילה ברוב

רובו של האזור הרגיש .בהצגת החלופות ובעיקר בהשוואה בין החלופות אין ביטוי ליתרון זה

לעומת שתי החלופות האחרות.

8/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

בשתי החלופות האחרות ( ,)3122 ,3121שדרוג המסילה הקיימת לא קיבל ביטוי בסה"כ אורך

המסילה בחלופות ,בהגדלת עלויות כמו החלפת גשרים קיימים ,תשתיות ותחזוקה ,בפגיעה

נופית וסביבתית של הכפלת המסילה ,הוספת גדר וחישמול לאורך מסילה זו וכדומה.

2.4בנוסף נציין כי לאור כל החוסר במידע זה לא ברור האם ישנן השלכות תכנוניות גרידא על

המערכת ההנדסית של הרכבת בלבד.

2.5קיים חוסר בהירות בתיאור היתרונות והחסרונות של החלופות ,למשל ,ביתרונות חלופה

3121מצוין כי יש התחברות טובה יותר לכביש – 90לא ברור מה הכוונה כאשר שתי

החלופות ( )3122 ,3121בעלות תוואי ארוך יותר בשטח הפתוח בערבה ולאורך כביש .90כמו-

כן ,לא ברור מדוע חלופה 3121שומרת על מרחב מישור ימין כאשר הפורטל שלה נמצא

בקצה המישור.

.3הצגת הדמיות של החלופות:

בשל חשיבות הבנת ההשוואה בין שלוש החלופות בקטע הנחקר בתסקיר ,נדרש בהנחיות

ובהשלמות לצרף הדמיות גם לשתי החלופות 3121ו 3122-כפי שנעשה לחלופה ( 3115יש לציין כי

ההדמיות לחלופה 3115נעשו בצורה לא עניינית ומוקצנת כמו מבט קרוב מדיי לאחד מעמודי

גשר) .כמו-כן ,כפי שנדרש במסמך ההשלמות ,חשוב בשלב זה של התסקיר לצרף הדמיות של

אלמנטים מהותיים בשלוש החלופות כמו אזורי פורטלים והמרכיבים הקשורים לתוואי כמו

עמודי החשמל ,גדר ותשתיות נלוות ,וזאת מזוויות וקנה מידה זהים בין שלושת החלופות.

בתסקיר המתוקן ,צוין כי נושא ההדמיות יקבל ביטוי רחב בפרק ד' של התסקיר .יש לציין שנושא

הדמיות הינו חיוני בשלב בחינת החלופות ,הן מוצגות כמעט בכל תכנית דרך למשל בתכנית של

מחלף ,ועל אחת כמה וכמה יש להציג הדמיות של החלופות בפרויקט כה מורכב באזור כה רגיש.

.4טבלת ההשוואה בין שלושת החלופות:

לאור כל הסעיפים הקודמים ,הוצגה בטבלה תמונה חלקית ומגמתית המחלישה את יתרונות

חלופה 3115ביחס לשתי החלופות האחרות ( .)3122 ,3121אשר על כן ,המסקנות הנובעות

מטבלאות ההשוואה לא מקובלות על משרדנו .יש להשלים את המידע החסר בבחינת החלופות

ולהכין ניתוח חדש של השוואת החלופות בשלב זה של התסקיר.

להלן פירוט הבעיות העולות מהשוואת החלופות בתסקיר:

4.1שיטת צביעת טבלת הערכת הפגיעה אינה כמותנית ומובילה הצגת תמונה מגמתית .הגורם

לכמות הצבע הינו כמות המלל בכל תא ולא מידת הפגיעה ,דבר שעלול להטעות במראה

בבדיקת הטבלה.

4.2שילוב קריטריונים הנדסיים ותכנוניים (ביניהם פגיעה בפוטנציאל כרייה-היבט שלא נחקר

כראוי) באותה טבלה יחד עם קריטריונים סביבתיים ,וזאת בניגוד להנחיות.

4.3אופן ההשוואה בטבלאות ההשוואה:

ההשוואה בין החלופות אינה פרופורציונלית; לא בוצעה השוואה בין החלופות למיקום

פורטלים והשפעתם על הסביבה הטבעית ,השוואת מיקומם וגודלם של מחלפים רכבתיים

בין החלופות ,השוואת מסילת משא קיימת לעומת ביטול המסילה וכדומה.

בהשוואה לא נלקחה בחשבון העובדה שבחלופה 3115רוב המסילה נמצאת במנהור.

בדיקת המקטעים מתעלמת מכך שרוב המסילה אינה משפיעה בשל היותה מתחת לפני

השטח ,דבר הגורם להטעיה של השפעות החלופה ונוצר רושם מוטעה של הפרעות בשטח

נרחב ביחס לשאר החלופות.

השוואת החלופות ,משווה אתרים לאורך חלופה 3115ולא לוקחת בחשבון את כלל

ההשפעות של שתי החלופות האחרות ( ,)3121 ,3122לדוגמא נסיעה בנחל סיף ,התוואי

הארוך בערבה עד לכביש ,90קיטוע הערוצים וכו'.

9/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

יש דגש יתר בחלופה 3115לגבי חסרונות של מחלף אורון בכניסה למכתש הגדול ומחלף

צין והחלשת היתרון של ביטול מסילת המשא הקיימת אורן-צין ומנהור המסילה ברוב

רובו של האזור הרגיש שהחלופה מצילה מהרס (היבט שאפשר בקלות למדוד זאת לפי

אורך השטח שנשמר) .בשתי החלופות - 3122 ,3121התוואי הגלוי הארוך יותר אינו

מהווה חיסרון בטבלה לעומת חלופה 3115מההיבט הנופי והאקולוגי.

4.4השוואה לפי קריטריונים חזות ונוף:

א .רגישות נופית – מתאר את מידת הפגיעה בשמורות טבע ורצף שטחים פתוחים.

בקריטריון זה שלוש החלופות מקבלות אותו צבע צהוב .הבלטת חסרון של חלופה 3115

של מיקום המחלפים הרכבתיים ליד שמורת טבע (נושא שלא נבדק כראוי בתסקיר)

לעומת הקטנת היתרון של החלופה העוברת ברובו מתחת לפני הקרקע ,יתרון שהיה צריך

לקבל ביטוי בצבע לעומת שתי החלופות האחרות.

ב .ערכיות ונצפות – מתאר את אופן השתלבות התוואי בשטח הקיים .מאחר שחלק ניכר

מהשטח במינהור ,הפורטלים והמתקנים הנלווים באזורים מופרים ,חלופה 3115הייתה

צריכה להיות בצבע ירוק לעומת שתי החלופות ,ולא בצבע כתום .כמו-כן ,לא ניתן ביטוי

לנצפות מסילת המשא הקיימת עם עמודי החישמול בשתי החלופות .3122 ,3121

ג .מופע – מתאר את היחס בין גובה המסילה ואלמנטים הנדסיים לעומת פני הקרקע .צבע

אדום לחלופה 3115בגלל מחלף אורון וצין ופורטל ליד עין שחק מבלי להתחשב בכל

המקטע לעומת צבע צהוב לשתי החלופות מבלי לקחת בחשבון את המופע הבעייתי בהם

בנחל סייף ,עין צין ,מעלה עקרבים ,מישור ימין וכמו-כן מחלף רכבתי באזור מעלה

עקרבים של חלופה 3121ועמודי החישמול במסילה הקיימת בשתי החלופות .3122 ,3121

ד .יכולת שיקום נופית – בחלופה 3115מצוין יכולת שיקום בעייתית בהקשר למחלף אורון

וסימון צבע אדום לגבי כל החלופה בגלל המחלף (בפירוט בתסקיר שאר מרכיבי החלופה

לא קיבלו צבע אדום) .לעומת זאת ,מצוין בטבלה יכולת שיקום מוגבלת או טובה בשתי

החלופות האחרות .לא ברורה הקביעה של אופן יכולת השיקום ,כאשר יכולת שיקום של

חלופה הקצרה ב 50 -ק"מ טובה מכל חלופה אחרת.

4.5השוואה לפי קריטריונים אקולוגיה ושטחים פתוחים:

א .חסרים פרמטרים אקולוגים רבים להשוואה כגון :הרס בית גידול ,שינוי נגר ,רעש,

תאורה ,תוואי למינים מתפרצים ופולשים.

ב .חצייה וקיטוע מסדרונות אקולוגיים ורצף שטחים פתוחים – חלופה 3115אינה מסומנת

בצבע ירוק לעומת החלופות האחרות למרות שהיא כמעט וכולה מתחת לאדמה ,אלא

היא מסומנת בצבע צהוב .בשתי החלופות האחרות 3122 ,3121לא נלקח בחשבון אורך

מסילת המשא הקיימת של כ 50 -ק"מ העוברת על פני הקרקע.

ג .מידת הפגיעה בשמורות טבע ושטחים טבעיים לא מופרים – לא מצוין שחלופה 3115

עוברת מתחת לשמורות הטבע המצוינות בטבלה ,לא ברור מדוע לפי פרמטר של "ממשק

עם שמורות "...חלופה 3115אינה ירוקה לעומת השאר בכך שהיא באופן משמעותי הכי

פחות פוגעת .שתי החלופות האחרות אינן מתוארות בהתאם לאורך התוואי בתוך

שמורות ובתאי שטח רגישים כפי שמתואר בחלופה ,3115ושוב ,אין התייחסות להשפעת

המסילה הקיימת בבקעת צין מבחינה אקולוגית בשתי החלופות האחרות.

ד .פוטנציאל צמצום השפעות אקולוגיות – מתאר את מידת היכולת לצמצם ע"י מינהור,

גישור ומעברים לבע"ח .שתי החלופות 3122 ,3121היו צריכות להיות בצבע אדום או

לפחות כתום לעומת חלופה 3115שלה עדיפות ברורה בשל המינהור הארוך.

10/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

ה .פגיעה בערכי טבע ומערכות אקולוגיות – חשש לפגיעה במינים אדומים קיים בכולם ולכן

אינו פרמטר להשוואה ובפרט שחלופה 3115לא עוברת במישור ימין .לא ייתכן ששלוש

החלופות יקבלו אותו ערך/ציון (יהיו באותו צבע צהוב) ,כאשר לא נלקחו בחשבון בשתי

החלופות האחרות השפעת מסילת המשא הקיימת ופגיעה רבה יותר בעצי שיטה וערוצי

נחלים .בשל אלמנט המנהור המונע פגיעה בשט"פ ובאקולוגיה סביר מאוד להניח כי

חלופה 3115הייתה צריכה להיות בצבע ירוק בהשוואה לשאר החלופות בשל פגיעה

מועטה בצורה משמעותית הן במספר הנחלים הנפגעים והן בהיקף השטח הנפגע,

בהתאם ,למול חלופות 3122 ,3121אשר היו מקבלות ציון נמוך בצורה משמעותית.

4.6השוואה לפי קריטריונים הידרולוגיה:

א .מספר חציות של נחלים ראשיים – לחלופה 3115ישנה עדיפות ברורה בשל מספר קטן

יותר של חציית נחלים ראשיים ,לעומת זאת כתוב בתסקיר אך לא הוכנס בטבלה תוספת

חציית הנחלים במסילת המשא הקיימת .כמו-כן אין התייחסות לעובדה שחציית נחל צין

בחלופה 3115המתרחשת באזור כרייה לעומת חציית הנחל בחלופה 3121הוא בשטח

טבעי .חלופה 3115ביחס לשתי החלופות האחרות הייתה צריכה להיות בצבע ירוק או

לחילופין שתי החלופות האחרות היו צריכות להיות בצבע אדום.

ב .מורכבות הפתרונות ההידרולוגיים – לא ברור על סמך מה נקבעה מורכבות הפתרון

ההידרולוגי שחלופה 3115קיבלה צבע אדום לעומת חלופה 3121בצבע ירוק.

4.7השוואה לפי אתרים ארכיאולוגיים:

חציה וקרבה לאתרים מוכרזים – בחלופה 3115אין אתרים כאלה ואילו בשתי החלופות

האחרות יש חצייה/קירבה למספר אתרים .מהשוואה זו ,לא סביר ששלוש החלופות יקבלו

אותו צבע ירוק כפי שמופיע בטבלה בתסקיר.

4.8השוואה לפי תשתיות:

אין התייחסות בתשתיות למסילת המשא הקיימת בשתי החלופות לעומת חלופה .3115כמו-

כן ההשתלבות עם כביש 206נקבעה לפי המחלפים הרכבתיים ,נושא שלא נבדק כראוי

בתסקיר.

4.9השוואה לפי היבטים תפעוליים והנדסיים:

א .אורך גישור – לא נלקח בחשבון חידוש הגשרים במסילת המשא הקיימת אורון-צין

בשתי החלופות .3122 ,3121כמו-כן ,דרושות הבדיקות הנוספות סביב מיקום הפורטלים

והמחלפים למשל במחלף אורון ששינוי מיקומו היה מביא לצמצום מס' גשרים בחלופה

.3115

ב .אורך מינהור – בחלופה 3115יש יותר אורך מינהור לעומת שתי החלופות ,מבחינה

סביבתית לאורך מנהור אין יתרון בטבלה ואין צבע בשלוש החלופות בטבלה בקריטריון

זה.

ג .מורכבות הנדסית – לא ברור לפי מה נקבע שהמינהור והגישור בחלופה 3115מורכבת

יותר משתי החלופות האחרות.

ד .קריטריונים של אורכי מסילה וקשר מסילתי עם אורון וצין -אין קריטריון העוסק

באורך מסילת המשא הקיימת ולגבי הקשר המסילתי עם אורון וצין כאמור זה נושא

שלא נבדק כראוי בתסקיר .כמו-כן ,קריטריון של חיבור השלוחה לסדום אינו מקובל -

השיקול של רכבת לסדום אינה חלק מהתכנית ואינה יכולה להוות שיקול בשל היותה

נתיב למפעל פרטי (מי"ה) ,שיקול מיותר ומגמתי.

ה .הערכה למשך זמן נסיעה – הערכת הנסיעה הן לרכבת נוסעים והן לרכבת משא לא

מבוטאת בטבלת השוואה עם צבעים.

11/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

ו .היבטי בטיחות ותחזוקה – אין קריטריון המתייחס למסילת המשא הקיימת בשתי

החלופות 3122 ,3121לעומת חלופה 3115המבטלת מסילה זו.

ז .ההשוואה לפי קריטריונים אורבאניים-תכנוניים אינה נכונה .פגיעה בפוטנציאל הכרייה

לא נבדק כראוי בתסקיר ,שלוש החלופות מצריכות שינוי תמ"א 23ולא צריך שיהיה

הבדל בצבע בין החלופות ,וכמו-כן בקריטריון של מעבר בשמורות טבע ,שטחי אש,

ואתרי כרייה -אין הבדל בין החלופות אם החלופה עוברת מתחת או מעל לשטחים אלה.

4.10השוואה לפי היבטים כלכליים:

א .חסר הרבה מידע המפרט את הקריטריונים שנלקחו בחשבון כמו סה"כ המסילות,

הפיתוח הנופי ,המנהרות והגשרים הקשורים למחלפים הרכבתיים ועוד.

ב .בחישובים לא בוצעה הערכה כלכלית-סביבתית – יש להוסיף את העלויות של הפגיעה

בסביבה ובאוכלוסיות הטבעיות ,הערכה לעלויות בפגיעה האקולוגית של הפרויקט

(תיירות ,טבע ושרותי מערכת) .כמו-כן ,הוספת אומדן של קיצור זמן הנסיעה ,פיצוי

סביבתי וכדומה .כמו-כן ,יש להראות אומדן של חישוב עלויות עקיפות :פגיעה בתעופה,

הגדלת נמל ושינוי פני העיר אילת ,פגיעה באלמוגים ובים סוף כתוצאה מהיקפי שינוע

גדולים.

ג .אין עלויות של מסילת המשא הקיימת מבחינת הקמה ותחזוקה ולחילופין אומדן של

קיצור מסילת המשא והעלויות התפעוליות שבכך כמו חסכון בתחזוקה.

לסיכום:

המרחב שבין דימונה לפארן מציג ברובו אזור יוצא דופן מבחינת איכות כוללת של אקולוגיה/נופי

בראשית/הידרולוגיה/משאבי טבע אשר חשיבותו ברמה לאומית ואף עולמית רבה .כל פיתוח של

תוואי תשתיתי חייב לקחת בחשבון את העובדה הפשוטה שהמרחב הינו ייחודי ואין עוד כמותו.

בתהליך של בחינת התסקיר נקודה קריטית זו לתכנון לא הושמה במרכז לדעתנו.

בדיקת החלופות שבוצעה אינה מלאה וחסרה במידע רב אשר מהותי לצורך קבלת החלטה מושכלת

בדבר חלופה מיטבית לתוואי המסילה באזור דימונה-פארן .לא סביר לקבל החלטה ללא בחינה אשר

תכלול את כל ההיבטים שנדרשים לבדיקה בשלושת החלופות ובעיקר בחלופה . 3115

ככל שיוחלט על קידום חלופה יחידה כבר בשלב זה למרות היותו של התסקיר לא שלם ולמרות

שלדעתנו לא נכון בשלב זה להכריע איזו חלופה עדיפה .ישנם יתרונות ברורים לחלופה 3115כחלופה

המומלצת למקטע זה .זאת בשל יתרונות מובהקים כגון -חסכון בזמן נסיעה והעברת משא מתל

אביב לאילת ,אי קיטוע שטחים פתוחים רגישים סביבתית ואקולוגית ויוצאי דופן באיכותם (ארץ

המכתשים) ,אי קיטוע מערכות גיאולוגיות והידרולוגיות רגישות וביטול המופע הנופי הכה חריג של

רכבת מחושמלת ע"ג סוללות גבוהות ו/או גשרים גבוהים ,זאת מעצם היותה ברובה בתת הקרקע

ובשל התוואי הישיר עד לכביש 90החוסך פגיעה בחלק ניכר מהערבה הצפונית .בנוסף ,חלופה זו

עומדת בפרמטרים תחבורתיים והנדסיים שהם תנאי סף של הפרויקט כגון מהירות ,שיפוע

מקסימאלי וכיוצ"ב.

ב ב ר כ ה,

לימור בר

מרכזת תכנון סביבתי

12/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

מכותבים:

עו"ד אלונה שפר (קארו) – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.

גיא סמט – מנהל המחוז ,כאן.

אליסיה סיבר – מתכננת מחוז דרום ,משרד הפנים.

עלי פורטי – ס .מתכננת המחוז דרום ,משרד הפנים.

ליאורה גולוב – מתכננת המחוז וסגנית מנהל המחוז ,כאן.

שחר סולר – ראש אגף תכנון סביבתי ,המשרד להגנת הסביבה.

יואב צלניקר – ממונה תכנון סביבתי ,המשרד להגנת הסביבה.

מנחם זלוצקי – ראש אגף שטחים פתוחים ,המשרד להגנת הסביבה.

אסא יהושפט – מנהל מצח' זכויות דרך מעצ -החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

רחל קטושבסקי – ממונה ראש צוות אזורי ,משרד הפנים ,באר שבע.

דב גלברט -ממונה ראש צוות אזורי ,משרד הפנים ,באר שבע.

מיכה קוטלר – מתאם סטטוטורי למסילה לאילת ,משרד הפנים ,באר שבע.

מיכל פיטרסון – יועצת שימור של משרד הפנים.

עופרי צפנת – ס/מהנדסת המחוז ,משרד הבריאות ,באר שבע.

קאיד אבוגאנם – מתכנן ורפרנט שימור נחלים ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,באר שבע.

חגי סלע – מתכנן המחוז ,מנהל מקרקעי ישראל ,באר שבע.

אירנה ניידמן – מנהלת החטיבה הטכנית לתכנון ,משרד הבינוי והשיכון ,באר שבע.

יובל כנען – משרד הביטחון ,מחוז דרום.

גלעד גבאי – רשות הטבע והגנים ,סגן מנהל מחוז דרום.

אסף צוער – רשות הטבע והגנים ,אקולוג מחוז דרום.

שי טחנאי – החברה להגנת הטבע ,מחוז דרום.

אורן שמואלי – ארכיאולוג נפה נגב דרומי ,רשות העתיקות מחוז דרום.

נירה צדוק – קק"ל מחוז דרום.

גל גרונר – מנהל הפרויקט המסילה לאילת ,גרונר ד.א.ל מהנדסים.

שמואל עין יהב – מרכז התחום הסביבתי של פרויקט הרכבת לאילת.

זיו כהן – יועץ נופי למשרד ,מרחבים אדריכלות נוף.

עמיר אידלמן – גיאולוג ,יועץ למשרד.

ז'אן מארק דופור-דרור – אקולוג ,יועץ למשרד.

שרון משיח -יועץ תחבורה למשרד ,גל תכנון וניהול מערכות אורבאניות בע"מ.

13/..

אשכול תכנון ופיתוח בר קיימא

כ' חשון תשע"ג

50נובמבר 2502

לכבוד

מר אברהם הלר

ממונה מחוז דרום ויו"ר הוועדה המחוזית

באר שבע

שלום רב,

הנדון :חוות דעת לתסקיר השפעה על הסביבה (פרקים א+ב) רכבת באר שבע אילת

קטע באר שבע-דימונה

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 0220מקודם תוואי הרכבת המחבר בין העיר באר שבע למבואות אילת.

התוואי הנמשך לאו רך של כ 265-ק"מ כולל מעבר לתוואי המסילה גם תשתיות רכבתיות כגון מחלפים

רכבתיים ,מסופי מטענים ,אלמנטים מאסיביים של גישור ומינהור לפי הצורך בהתאם לחלופות שהוצגו

במסגרת תסקי ר ההשפעה על הסביבה.

חוות דעת זו מתייחסת למקטע ב"ש דימונה בלבד.

רקע כללי:

אישור הנחיות בוועדה מחוזית דרום2.6.02 :

קבלת התסקיר01.6.02 :

דרישה להשלמות00.1.02:

קבלת השלמות0...02:

חוות דעת סופית0.00.02:

מבוא

רכבת הינה תשתית אורכית לה מופע בולט בנוף של שטחים פתוחים בשל האלמנטים ההנדסיים

המלווים אותה ,גשרים מאסיביים ,סוללות עפר גבוהות ,פורטלים של מנהרות ועוד .לתוואי רכבת זו

מתוכנן אלמנט נוסף של גובה – עמודי החשמול וכבלי החשמל המחברים בין העמודים.

משולי העיר המסילה יוצאת לכיוון נבטים ,ערוער ,בקעת דימונה והעיר דימונה .במהלך התוואי נחצים

מס' נחלים ראשיים.

הרכבת חולפת בעיר ב"ש לכיוון דרום מזרח כאשר לקראת היציאה מהעיר היא מתחברת ל"קשת

דימו נה" ומשם דרך פארק אשכול לכיוון נבטים ,ערוער ,שיפולי הרי דימונה והתחברות לעיר בתחנת

נוסעים.

חוות דעת לתסקיר זה מצומצמת למקטע הראשון בתוואי אשר בין העיר באר שבע לדימונה .התוואי

כולל בתוכו חיבורים בשולי העיר ב"ש לקשת דימונה וחיבורי הרכבת הרלוונטיים ,מחלף רכבתי

במבואות דימונה והוספתה של תחנ ת דימונה השנייה בקו זה .תוואי זה מתוכנן עבור רכבות נוסעים

ומשא יחדיו .יש לציין כי התוכנית איננה מציעה לבטל את מסילת המשא הקיימת כיום.

עיקרי חוות הדעת לתסקיר

ראשית ,חשוב לציין כי חוות הדעת מתייחסת ל נושאים הספציפיים לתוואי בין ב"ש לדימונה ונגזרותיו,

תשתיות נ לוות ,חיבורים למערכת הארצית של הרכבות וה השפעה סביבתית של התוכנית והשפעתה על

המרחב והסביבה ,אנושית וטבעית כאחד .כל שאר הנושאים אשר מלווים את התוכנית כגון תחבורה על

היבטיה השונים ,עלויות ותועלות כלכליות ידונו בחוות דעת כללית על התוכנית אשר תוגש בנפרד.

חוות הדעת הינה למקטע הראשון כאמור בין העיר ב"ש לדימונה .התוואי מבוסס ברובו על התוואי

הקיים כיום ואשר מופעל עבור מסילת המשא .לתוואי במקטע זה אין חלופות מאקרו מרחביות אלא

חלופות מיקר ו בלבד למעבר באזורים רגישים תכנונית וסביבתית כפי שיפורט בהמשך חוות דעת זו.

אגף תכנון ובניה

כנפי נשרים ,5גבעת שאול ת.ד 33033 .ירושלים מיקוד | 04330טלפון 00 - 1553534 :פקסyoavz@sviva.gov.il |00 - 1553553 :

אשכול תכנון ופיתוח בר קיימא

ליבת התוכנית

התוואי המוצע נשען על המסילה הקיימת תוך הכפלתה והתאמתה למהירות תכן של 235קמ"ש בין

היתר על ידי "יישור" הפיתולים לאורכה ושינוי השיפוע האורכי.

התכנון המוצע לוקח בחשבון מ חלף רכבתי אשר מתוכנן להתמקם במבואות העיר דימונה .התוואי ברובו

איננו חותך תאי שטח רגישים למעט מקטע ים מובהקים מבחינת רגישות אנושית/סביבתית/אקולוגית

ותכנונית אליהם יש להתייחס בעת קידום התוכנית ועבודות ההקמה אשר יבוצעו בשטח.

מהות התכנית המוצעת:

.0הכפלת המסילה בקטע מן התוואי

.2ביטול קשת המסילה הקיימת באזור נחל ערוער

.3הוספת מחלף רכבתי ומנהרה קצרה במפגש עם מקבץ פזורה בדואית -מבואות דימונה

רקע סטטוטורי

תמ"א 53

התוואי עובר במרקם כפרי ,חוצה רצועות נחלים ואת הגן הלאומי תל באר שבע בשוליו הד רומיים.

הרגישות הסביבתית נופית על פי התמ"א הינה גבוהה מאזור הרי דימונה ובהמשך מזרחה.

תמ"א 22

התוואי חוצה מס' פוליגונים (יער נטע אדם קיים ליד נבטים ומס' קטעי יער פארק מוצע מדרום לכביש

.)20

תמ"א 8

התוואי המתוכנן חוצה את גן לאומי תל באר שבע בקצהו הדרומי.

תמ"א /53ב5/

המסילה המתוכננת חוצה מס' נחלים:כתף ,באר שבע ,חברון ,נבטים ופלט ,ערוער ומרבץ .חציות אלו

מחייבות רגישות תכנונית על מנת למזער נזקים למורפולוגיה של הנחל ,פגיעה בגדות ,פגיעה במשטר

הזרימה בעת שטפונות ומעבר הולכי רגל ובעלי חיים.

תמ"א 5ו /53-א

במרחב התוכנית קיימים מס' צירים 20 ,25 :ובעתיד דרך תמ"א /30א גם כביש .6חשוב לציין כי כביש 6

יוצר את המסגרת התכנונית לחיבור בין התוואי הנ"ל לבין מחלף עתידי באזור נבטים דרומה בצמידות

לכביש .6

חשיפת אוכלוסייה לרעש

הרכבת המתוכננת משיקה וחוצה מספר ריכוזים של אוכלוסיה ב דואית בין באר שבע לדימונה .מוקדי

החיכוך העיק ריים הם בקסר א סיר ( דר' -מע' לדימונה) ,אוכלוסייה זו מתוכננת לעבור ליישובי הקבע –

אבו תלול ,אבו קרינאת ,קסר א -סיר ,ערערה בנגב וישובים אחרים.

במסגרת התסקיר נבדק מפלס הרעש ( שווה הערך השעתי) אשר נגרם עקב הפעלת הרכבת במתכונתה

הקיימת בישובים הקיימים בקטע המיועד בתכנית לנסיעה במהירות גבוהה .נמצא כי מפלסי הרעש

ב מבנים הקיימים נמוכים בדרך כלל ,עתה ,מערכי הבחן המומלצים על פי מדיניות משרדנו לרעש רכבות,

בממוצע לשעות היום ולשעות הלילה.

בהתאם לישיבה בין מנהלת הפרוייקט והיועץ הסביבתי לבין משרדנו מתאריך 02.05.02ההתייחסות

המפורטת לנושא חשיפה למפלסי רעש תתבצע בפרקים ג' -ה' לתסקיר ותכלול תיאור גראפי ומיפוי של

קווי רעש לטווחים שונים מעבר לציר המסילה .ההתיחסות תהיה למבנים מאושרים על פי כל דין בלבד.

אגף תכנון ובניה

כנפי נשרים ,5גבעת שאול ת.ד 33033 .ירושלים מיקוד | 04330טלפון 00 - 1553534 :פקסyoavz@sviva.gov.il |00 - 1553553 :

אשכול תכנון ופיתוח בר קיימא

מהלך התוואי/אקולוגיה/נוף:

בתסקיר מוצגת תמונת מצב כללית המשקפת את המציאות של המערכות האקולוגיות במרחב הנבחן

לעומת מה שצפוי במרחבים אחרים בהמשך תוואי הרכבת ,הניתוח האקולוגי של קטע באר שבע –

דימונה ,מלמד כי רמת ההפרה של השטח במצב הקיים ,גבוהה (עי בוד שטחי לס ,רעייה יתר) ולכן סביר

כי הקמת קו הרכבת במרחב זה ,לא תביא לפגיעה משמעותית במערכות האקולוגיות.

התוואי י וצא מהעיר ב"ש ,מהמרקם העירוני לעבר השטחים הפתוחים ,מרחב נבטים ,ערוער ,שיפולי הרי

דימונה ומבואות העיר .התוואי חוצה מסדר ון אקולוגי ראשי בין ב"ש לדימונה וביתר פירוט בין מזרח

נבטים לכיוון דר' -מז' .מסדרון זה מקשר בין צפון מערב הנגב לבין מדבר יהודה ודרום הר חברון ומכאן

החשיבות לשמרו בתכנון המפורט על ידי קישור בין שני צידי המסילה.

חציית נחלים -התוואי חוצה מס' נחלים :חברון ,באר שבע ,נחל שה ,נבטים ,פלט וערוער .ההתייחסות

לנחלים במסגרת התסקיר (פרקים ג -ה) הינה חשובה ביותר.

גידור ומעבירי בע"ח:

על פי התסקיר "רמת ההפרה הגדולה אינה מאפשרת תנאי רבייה וקיום בטוח למרבית מיני היונקים

הבינוניים והגדולים (עמ' ;") 205בדיקת הפאונה מלמדת כי החולייתנים המקוריים לאזור כבר לא

נמצאים במרחב ונדחקו בעקבות הרחבת ההתיישבות ופעילויות אדם סביבה .לכן אפשר וכדאי לתכנן

פריט גדר מותאם למציאות זאת .פריט הגדר המוצג תו כנ ן כדי לאפשר מעבר של צבי ישראלי באזור

רכבת עכו כרמיאל .באזור הנבחן בתסקיר מיני בעלי חיים הגדולים ביותר שיצטרכו לעבור את הגדר הם

מעט הטורפים שנותרו ולא צבאים .לכן אפשר להציע פריט גדר אחר :ה'חלון' התחתון יכול להיות נמוך

יותר ומעליו הרשת יכולה להיות צפופה יותר .נטיעת צמחים כגדר טבעית המרתיעה בני אדם מלעבור לא

נראית יישומית באזור צחיח.

התאמת מעביר מים למעבר בעלי חיים בתמונות מס' 0.05.2.3ו 0.05.2.6-וכן במידה רבה גם לגבי מעביר

המים בתמונה - 0.05.2.2מעבירי מים אלו הינם דוגמאות של מעבירים שלא מותאמים למעבר בעלי

חיים בשל היחס הקטן מאוד בין גודל הפתח לאורך המעבר .חלק ממעבירי המים אינם מותאמים

למעבר בע"ח כדוגמת המעבר המפורט בתמונה מס' 0.05.2.3ולפיכך המשך התכנון יוצג בפרקים ג -ה.

אגף תכנון ובניה

כנפי נשרים ,5גבעת שאול ת.ד 33033 .ירושלים מיקוד | 04330טלפון 00 - 1553534 :פקסyoavz@sviva.gov.il |00 - 1553553 :

אשכול תכנון ופיתוח בר קיימא

נוף:

המסילה במרבית מקטע זה מקבילה לתוואי ה רכבת הקיים .בחלק המערבי של התכנית התוואי חולף

באזורים מישוריים ברגישות נופית בינונית על גבי סוללות מילוי נמוכות יחסית .חלקו המזרחי חוצה

יחיד ת נוף בעלת טופוגרפיה מגוונת בערכיות גבוהה וסמוך לשטחים בערכיות גבוהה מאוד .במישורי

הנחלים באזור זה מוצעות סוללות מילוי בהיקפים גדולים .במזרח ,באזור מבואות דימונה מוצעות

חלופות חציבה ומנהור בעלות פגיעה משמעותית בנוף.

מרכיבים הנופיים המשמעותיים בתכנית הינם:

.0קטעי מילוי גבוהים בתכנית

.2חלופות מנהור וחפירה במבואות דימונה

.3שטחים כלואים בין המסילה הקיימת למסילה המתוכננת

.0קטעים במילוי גבוה בתכנית – התכנית מציעה הרמתן של סוללות בגובה של עד כ 05מ' במספר

שטחים נמוכים לאורך התוואי באזור ערוער .לסוללות אלו השפעה רבה על איכות הנוף המקומי ,על

הנצפות של המרחב ממקומות ייחוס נבחרים ועל עבירות אדם ובעלי חיים בשטחים פתוחים.

במקטעים אלו יש ליישם עקרונות נופיים לתכנון סוללות מילוי כך שגובהן יצומצם ותוגבר רמת

חדירותן.

.2מנהור וחפירה -בשתי החלופות שהוצעו למנהרת הנוסעים באזור מבואות דימונה (המפוצלת בקטע

זה ממסילת המסע) מוצעים קטעי חפירה פתוחים וארוכים בעומקים של עד 30מ' .חפירות פתוחות

ו עמוקות אלו בתא שטח בעל ערכיות נופית גבוהה אינן סבירות בשל חזותן ,השפעתן על הנוף וקיטוע

השטח .לפיכך בהמשך התכנון ובעיקר בתסקיר (פרקים ג -ה) יש לבחון ולהציע חלופות מיקום

להתוויה ו להתחלת המינהור באופן בו החדירה אל תת הקרקע תתבצע בלא שידרשו חציבות פתוחות

כה נרחבות בכניסות .הסטת התוואי צפונה עשויה אולי לתרום ליישום האסטרטגיה הנ"ל וגם

במקביל לתת מענה לבעיה הזמנית של מקבץ האווש לה בתחום הרכבת .כמוכן יש לבחון שימוש ב

cut and coverבמקומו ת בהן יש חציבות עמוקות כפי שאלו יוגדרו בפרק הגנארי.

.3מחלף רכבתי -הכפלת המסילה באזור קמר ירוחם יחד עם המחלף הרכבתי מייצרים שטחים

כלואים צרים .בשל הגשת החלופה באיחור יש להציג בחינת חלופות של התוואי במקטע זה למירוב

הנגישות ופוטנציאל השימוש בשטחים אלו .למיטב ידיעתנו המחלף מתוכנן כחלק מתוכנית אחרת.

גיאולוגיה והידרולוגיה

הקרקע במקום מורכבת מלס הרגיש מאוד לסחיפה עקב הפרת פני הקרקע ועבודות ההקמה .לנקודה

מהותית זו לה השלכות רבות על משטר הניקוז יש להתייחס בהמשך מבחינת אופי העבודות והשיקום,

משטר ניהול מי הנגר משני צידי המסילה ועוד.

אגף תכנון ובניה

כנפי נשרים ,5גבעת שאול ת.ד 33033 .ירושלים מיקוד | 04330טלפון 00 - 1553534 :פקסyoavz@sviva.gov.il |00 - 1553553 :

אשכול תכנון ופיתוח בר קיימא

פרק ב' -חלופות

לתוואי זה אין חלופות מאקרו אלא נבחנו חלופות מיקרו בלבד לשני מקומות מוגדרים :מעבר בגן לאומי

תל באר שבע ומבואות דימונה(בשל קרבה למקבץ האוושלה).

.0המעבר בגן לאומי תל באר שבע יהיה ממערב למסילה הקיימת כך שבפועל ישנה התרחקות

מהגן הלאומי הקיים.

.2מעבר במבואות דימונה -מקבץ האוושלה :בתסקיר הוצגו שתי חלופות הראשונה במנהור

והשנייה בחפיר פת וח/חציבה דרמטית ביחס לפני השטח.

oחלופה – 020תוואי המתאים למהירות נסיעה של 065קמ"ש ותואם את התכנון ההנדסי

תפעולי של הקו המוגדר כקו מ היר .חלופה זו כוללת בתוכה מנהור -שתי מנהרות אחת לכל

כיוון באורך של כ 205-מ' ופורטל משותף לשתי המנהרות .חלופה זו עוברת במרכז מקבץ

ה פזורה הבדואית האוושלה .מעבר זה מחייב הריסה של כ 05-בתים (שנבנו ככל הידוע לנו באופן

בלתי חוקי) .מקבץ זה אמור לעבור ליישוב הקבע אבו קרינאת וקסר א -סיר מדרום לכביש .20

oחלופה 022עוברת בשולי האוכלוסיה הבדווית ומחייב הרס של 0בתים (עפ"י התסקיר) .חלופה

זו מאפשרת מהירות של עד 055קמ"ש בלבד .חלופה זו מיצרת כ 255-מ' של חציבה לגבהים די

דרמטיים של כ 25-מ' ( בנקודה הנמוכה ביותר) .חלופה זו איננה עומדת באילוצים ההנדסיים של

הפרויקט ומשום כך נפסלה .לפיכך גם בנקודה זו אין באמת חלופות .לפיכך את חלופה 020יש

לתכנן ברגישות מירבית לאור מעבר בתוך מקבץ של הפזורה כמובן מול תיאום מלא מול

התושבים ,מנהלת הבדווים ומעבר האוכלוסייה המקומית ליישובי הקבע.





















קונפליקטים עקרוניים למקטע זה בין ב"ש לדימונה:

מעבר הרכבת בצמידות לאוכלוסיה בדואית – מנגנון של מעבר האוכלוסיה ליישוב הקבע מול

לו"ז לביצוע הינו קריטי ויש להטמיעו בגוף התוכנית.

היבטים של קרינה אלמ"ג ותשתיות נלוות כגון תה"רים וחתימה קרקעית אשר הם מייצרים.

דגשים ל בחינת מקטע זה בפרקים ג -ה:

פירוט על המנגנון המוצע – קידום וביצוע התוכנית מול מעבר אוכלוסייה ליישוב קבע.

ניהול מי נגר משני צידי המסילה מתוך כוונה למזער שינויים באספקת מים לתאי שטח שונים

לאורך התוואי.

מניעת סחף -בהתייחס לממצאים בתסקי ר זה ורמת הרגישות בקרקעות הלס הקיימות.

סקר מפורט לקרקעות מזוהמות בקשת המסילה ב"ש דימונה.

פירוט אופי,תפעול ,חתימה קרקעית של התחנות התפעוליות לאורך הקו.

פירוט אופי,תפעול ,חתימה קרקעית של תשתיות נלוות לאורך הקו.

יש מופע נופי/חזותי הנצפה למרחק ,יש לקחת בחשבון את הגובה הנוסף של עמודי החשמול

והכבלים בעת התכנון וקבלת ההחלטות .ובנוסף לנושא זה יש לקחת בחשבון שני פרמטרים

א .בחינת רף הגובה עד אליו בונים סוללה לעומת גשר.

ב .האפשרות להנמיך סוללות ככל הניתן.

חציבה או מילוי עמוקים וארוכים בשטחים בעלי ערכיות גבוהה וגבוהה מאוד יתוכננו על פי

עקרונות תכנון נופי לצמצום ההשפעה על נוף כמוצע בהמלצות לתסקיר גנרי.



באזור מבוא דימונה יש להמשיך ולשפר את החלופה המוצעת על מנת לצמצם היקפי חפירה

ועודפי חפירה ומילוי כזו שתטיב עם הסביבה האנושית והטבעית.



ח לק מהמסילה בין ב"ש לדימונה ננטשת במסגרת תוכנית זו – לפיכך יש להרחיב במסגרת

פרקים ג -ה את המנגנון והשלביות לפירוק ,פינוי ושיקום קטעים בהם המסילה ננטשת.

יש להשלים בתסקיר פרקים ג -ה את תיעוד העתיקות עפ"י ממצאי הסקר הארכיאולוגי ואת

תיעוד אתרי מורשת כנ דרש בהנחיות (לתסקיר פרקים א+ב).



בכבוד רב,

יואב צלניקר

ממונה תכנון סביבתי

אגף תכנון ובניה

כנפי נשרים ,5גבעת שאול ת.ד 33033 .ירושלים מיקוד | 04330טלפון 00 - 1553534 :פקסyoavz@sviva.gov.il |00 - 1553553 :

אשכול תכנון ופיתוח בר קיימא

מכותבים:

עו"ד אלונה שפר (קארו) – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה

גלית כהן – סמנכ"לית בכירה לתכנון ופיתוח בר קיימא

אליסיה סיבר – מתכננת מחוז דרום משרד הפנים

עלי פורטי – סגן מתכננת מחוז דרום ,משרד הפנים

ליאורה גולוב ,מתכננת מחוז הדרום ,המשרד להגנת הסביבה

שחר סולר ,ראש אגף תכנון ,המשרד להגנת הסביבה

אדר' לימור בר – מרכזת תכנון סביבתי ,באר שבע

אינג' גל גרונר – מנה"פ פרויקט ב"ש אילת

שמואל עין יהב – יועץ סביבתי לפרויקט רכבת ב"ש אילת

אגף תכנון ובניה

כנפי נשרים ,5גבעת שאול ת.ד 33033 .ירושלים מיקוד | 04330טלפון 00 - 1553534 :פקסyoavz@sviva.gov.il |00 - 1553553 :

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

כ"ח חשוון התשע"ג

2012

נובמבר

13

סימוכין102/6769/12 :

לכבוד

מר אבי הלר

יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום

משרד הפנים

הנדון :חוות דעת לתסקיר השפעה על הסביבה (פרקים א+ב) רכבת באר שבע אילת

קטע פארן-אילת

בהתאם להחלטת ממשלה מס' 1421מקודם תוואי הרכבת המחבר בין העיר באר שבע למבואות

אילת .התוואי הנמשך לאורך של כ 260-ק"מ כולל מעבר לתוואי המסילה גם תשתיות רכבתיות כגון

מחלפים רכבתיים ,מסופי מטענים ,אלמנטים מאסיביים של גישור ומינהור לפי הצורך בהתאם

לחלופות שהוצגו במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה.

חוות דעת זו מתייחסת למקטע פארן – אילת בלבד.

התסקיר עונה במרבית הסעיפים על הנדרש ומספק את המידע הנדרש בהנחיות .למסמך זה מצורפת

טבלה בנספח בה מפורטים הסעיפים בתסקיר שלא ענו לנדרש בהנחיות ,נבקש להשלימם בנוסח

הסופי של התסקיר (פרקים א+ב) אשר יועבר להפקדה ולעיון הציבור.

סייעו בכתיבת חוות הדעת ברק כץ – יועץ סביבתי למשרד להגנת הסביבה ,ליאורה גולוב ועודד נצר

מהמשרד להגנת הסביבה ,היועצים של המשרד לפרויקט זה – ד"ר עמיר אידלמן יועץ גיאולוגיה ,זיו

כהן מתכנן נ וף ,ד"ר אריק רוזנפלד יועץ אקולוגיה ושרון משיח מתכנן תחבורה ,מרשות הטבע

והגנים מחוז דרום – ד"ר בני שלמון ,מקק"ל – נירה צדוק ומרשות העתיקות – אורן שמואלי ,מיכל

פייטלסון – יועצת שימור של משרד הפנים ,אסף אדמון ונוני מלכא מיח"ס אילת-חבל אילות.

רקע כללי

אישור הנחיות בוועדה מחוזית דרום4.6.12 :

קבלת התסקיר17.7.12 :

דרישה להשלמות16.8.12:

קבלת השלמות5.9.12:

חוות דעת סופית13.11.12 :

מבוא

רכבת הינה תשתית אורכית לה מופע בולט בנוף של שטחים פתוחים בשל האלמנטים ההנדסיים

המלווים אותה ,גשרים מאסיביים ,סוללות עפר גבוהות ,פורטלים של מנהרות ועוד .לתוואי רכבת זו

מתוכנן אלמנט נוסף של גובה – עמודי החשמול וכבלי החשמל המחברים בין העמודים .בנוסף מקטע

זה בתוכנית בוחן את הקמת מסוף מטענים ודיפו בקצה התוואי המתוכנן במבואות העיר אילת.

תוואי המסילה במקטע האחרון ממוקם באזור הערבה התיכונה והערבה הדרומית ,ולאורך התוואי

קיימים יחידות נוף של חקלאות וישובים כפריים מפארן עד למבואות אילת ,גבעות ומצוקים

ממערב ,ומישורי הערבה .חלופות התוואי חוצות מרחבים בעלי רגישות סביבתית ואקולוגית גבוהה

הכוללים את חולות סמר ,שמורת יטבתה ובהמלחת יטבתה ,ערבת עברונה ושמורת מסיב אילת,

ארץ החרדונים ,ונחלים ראשיים ביניהם נחל הערבה ,נחל שעלב ונחל רחם .המרחב משני צידי

המסילה המתוכננת מיושב בדלילות ואינו סובל מהשפעות אנתרופוגניות ,רמת ההפרה בו הינה

נמוכה על פי רוב ותפקודו כמרחב אקולוגי ושטחים פתוחים מוגן בחלקו בתוכניות המתאר

הארציות השונות.

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

עיקרי חוות הדעת לתסקיר

התוואי בין פארן למבואות העיר אילת מרכיב את אחד הקטעים הארוכים בתוואי המתוכנן .אורך

המקטע הינו 96ק"מ .התוואי כולו מוגדר ברגישות סביבתית נופית גבוהה-גבוהה מאוד .רגישות זו

נובעת מכמה גורמים עיקריים :אקולוגיה ,הידרולוגיה ,נוף וחזות ועוד .המסילה המתוכננת חוצה

מרחבים שונים של שטחים פתוחים בדרגות הגנה סטטוטורית שונות וגם שמורות טבע כגון יטבתה,

מסיב אילת ועברונה חוצה יחידות נוף שונות של חקלאות וישובים כפריים ,גבעות ומצוקים ממערב

ומישורי הערבה וערוצי נחלים ראשיים ומשניים רבים.

רקע סטטוטורי

תמ"א 53

התוואי חוצה את המרקמים הבאים :בקטע פארן ליהל -מרקם שמור ארצי ,בקטע יהל ליוטבתה -

מרקם כפרי ומרקם שמור ארצי ממערב לכביש ,90בקטע יוטבתה לאילת – מרקם שמור ארצי בין

יוטבתה לאליפז ,מרקם כפרי בין אליפז לבאר אורה ,מרקם עירוני בין עברונה לאילת ומכלול נופי

מדרום לקיבוץ אילות התוואי עובר בקטעים ארוכים בתחום אזור בעל רגישות סביבתית נופית

גבוהה.

תמ"א 22

התוואי בחלופותיו השונות חוצה חלק מהמתחמים המיועדים בתמ"א 22כיער טבעי לשימור וריכוזי

עצים /צמחייה שלא מסומנים בתמ"א 22והם מיצודת יטבתה ועצי שיטה לשימור המופיעים

בתכניות "יער יהל" ו"יער יטבתה".

תמ"א 8

התוואי המתוכנן בחלופות המוצעות עובר בשמורות טבע יוטבתה ,ערבת עברונה ומסיב אילת.

תמ"א /53ב5/

המסילה המתוכננת חוצה מס' נחלים ראשיים :בקטע פארן ליהל – נחל הערבה ונחל חיון ,בין יהל

ליוטבתה – נחל שעלב ,בקטע יוטבתה-אילת – נחל הערבה ,נחל רחם ,נחל שחורת ,נחל רודד .כמו-

כן ,בשלושת קטעי התכנון התוואי חוצה נחלים משניים רבים .חציות אלו מחייבות רגישות תכנונית

על מנת למזער נזקים למורפולוגיה של הנחל ,פגיעה בגדות ,פגיעה במשטר הזרימה בעת שטפונות

ופגיעה בעצי שיטה במורד הנחלים.

תמ"א 5

במרחב התוכנית כביש 90מפארן עד אילת מהווה כדרך ראשית קיימת .כמו-כן ,מתוכננים שני

מחלפים גדולים בכביש ;90האחד בש"ת תמנע העתידי והשני באזור עברונה.

חשיפת אוכלוסייה לרעש

בקטע הנדון שישה יישובים בטווח מתוכנן הקטן מ 300 -מטר מתוואי המסילה ממערב לכביש

הערבה :אילות ,יוטבתה ,קטורה ויהל ,גרופית ,ולוטן .שישה יישובים אלו נמצאים בתחום העלול

להיות מושפע ממפלסי רעש אותם מייצרת הרכבת.

במסגרת התסקיר נבדקו מפלסי הרעש בקרבת הישובים בקטע המיועד בתכנית לנסיעה במהירות

גבוהה ,נמצא כי מפלסי הרעש במבנים הקיימים נמוכים כיום מהערכים המומלצים על פי מדיניות

משרדנו לרעש רכבות ,בממוצע לשעות היום ולשעות הלילה .המשך בחינה מפורטת תעשה במסגרת

פרקים ג-ד לתסקיר.

נוף

ניתן לחלק את הבחינה הנופית של תכנית זו להיבטים הבאים אשר יחד מאפיינים את ההשפעה

המצטברת על הנוף:

2/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

התוויה – התוואי האופקי של המסילה ישפיע על הנוף הנצפה אל שטח התכנון מכביש 90וממספר

ישובים ואתרי טיול .בנוסף ,מכתיבה ההתוויה האופקית את מידת הפגיעה במגוון הנופי ע"י פגיעה

תת יחידות נוף המרחב ,וברצפים נופיים לא מופרים .חלופות המרחיקות את התוואי מכבישים

וממקומות ישוב על מנת לשמר את הנוף הנצפה מהם יפגעו בדרך כלל ברצף ומגוון נופי ותיצור

שטחים כלואים .לאורך התוואי המוצע המסקנה במרבית המקרים היא שיש להצמיד ככל האפשר

את המסילה לכביש 00ולהימנע מפגיעה ברצפים נופיים ושטחם לא מופרים .משמעות הבחירה

הזו היא ביצי רת מפגע חזותי מתמשך לאורך עשרות קילומטרים של כביש .90בהיותו ציר תיירות

חשוב יש לשמר חלונות ומפתחים מספיקים לנוף מזרחה מכביש 90גם במקומות בהם התוואי צמוד

לו ועשוי לחסום הנוף לחלוטין .דבר זה יש לעשות על ידי התאמת התוואי האנכי של המסילה כמו

הנמכת סוללות הרכ בת ככל האפשר וכן באמצעים אדריכליים כהעדפת גישור/אקוודוקט על פני

מילוי.

חתך רוחבי – הפרשי הגבהים בין המסילה לפני הקרקע הטבעית עשויים להגיע במקומות רבים

לעשרות מטרים ,פער אשר יגושר באמצעות סוללות עפר ,חפירות ,גשרים ,מנהרות כרויות וחפירה

וכיסוי .לכל אחת ממתוד ולוגיות אלו השפעות נופיות רבות כאשר חפירות עמוקות או סוללות

גבוהות פוגעניות ביותר בנוף והחלופות המועדפות יותר מבחינה נופית הן מנהור ,גישור ולאחר מכן

חפירה וכיסוי.

במקטע הנדון שחוצה את הערבה לכל אורכה נפוץ יותר השימוש בסוללות מילוי בגבהים משתנים

בין חמישה לשישה מטרים .הקמתן של סוללות כה גבוהות ורציפות כמוצע הוא האיום המשמעותי

ביותר לנוף .קטעי חפירה משמעותיים צפויים במספר שלוחות לאורך המקטע וכן מוצעות חלופות

הכוללות מינהור וחפירה וכיסוי כמפורט בהמשך.

שיפועי המסילה האורכיים מכתיבים את הפרשי הגבהים של המסילה מהקרקע אבל לא רק הם.

במישורי הנחלים של הערבה במיוחד מוכתב גובה המסילה על ידי דרישות הניקוז בשל ההפרה

שיוצרת הסוללה למשטר הניקוז .כשכך תוכננו סוללות המילוי לצורכי הטיית מים וניקוז וכך נקבע

גובהן .לפיכך בכל חלופה שתבחר יש לשאוף לצמצום מרבי של קטעי מילוי ושל גובהם גם אם הדבר

יגרום לפגיעה במאזן עודפי העפר וצורך לפנות את העודפים לאתר מורשה.

אקולוגיה

הער כיות האקולוגית של המרחב בין פארן לאילת הינה גבוהה עד גבוהה קיצונית בהתאם למפת

רגישות שטחים פתוחים של המשרד להגנת הסביבה . .במרחב מס' שמורות טבע מוכרזות ומוצעות

בעלות ערכיות אקולוגית גבוהה לרבות שמורות יוטבתה ועברונה .מתיעוד סקרים שונים ,במרחב

תועדו מגוון רחב של מיני יונקים וזוחלים ביניהם חרדון-צב מצוי ונצפו למעלה מ 430 -מיני

ציפורים .כמו -כן המרחב מאופיין ברציפות של שטחים טבעיים המאופיינים בנחלים רבים ,מניפות

סחף ,חולות ,מלחות וריכוזי עצי שיטים .לאור כל זאת ,ישנה חשיבות לקדם תכנון הרגיש מבחינה

אקולוגית בין היתר על ידי:

.1חיבור איכותי ורב ככל הניתן ומזעור הקיטוע של הרכבת בין שני צידי המסילה (העדפת גישור על

פני סוללות לשמירה על מעברים לבעלי חיים ולזרימת מים במורד הערוצים).

.2הידרולוגיה – מניעת ייבוש שטחים ופגיעה במערכות אקולוגיות ממזרח למסילה עקב ההתוויה.

.3תכנון מוטה שיקום ואי איבוד של משאב הקרקע – במקומות בהם מוצע חפיר פתוח למול מנהור

יש לשקול מעבר לשיטת )cut and cover( C&Cעל מנת למזער השלכות אקולוגיות של קיטוע

שטחים רגישים ,איבוד משאב קרקע ויצירת מפגע נופי רחב בהיקפו.

.4תכנון אינטגרטיבי ומושכל לשילוב בין מעבירי מים-סוגית הגידור-מעבירי בעלי חיים.

סיכום

התכנון המוצג בתסקיר איננו ראשוני ולמרות זאת לא נעשה תכנון רגיש למרחב האקולוגי באופן

מספק .היינו ,נושא ניהול מי נגר משני צידי המסילה לא בא לידי ביטוי מספק ,לנושא זה השלכה

ישירה בבחירה בין אלמנטים של גישור לבין סוללות רחבות בסיס שטח ובעלות רום גובה היוצרות

ניתוק ברור וחד בין שני צידי המסילה.

3/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

בנוסף פתרונות של חפיר פתוח יוצר ניתוק במקום שהיה מחובר ולכך השלכות בכמה אופנים.

ראשית יצירת עודפי עפר רבים יותר בפרויקט ,שנית יצירת תעלה בעלת היבט חזותי רב (על פי רוב)

במקום בו היה נוף טבעי .בנוסף מקום בו אפשר היה לנוע בחופשיות נחסם על ידי תעלה פתוחה

וגידור מעליה .אנו ממלי צים לפיכך לבחון כל חפיר במקטע זה ובפרויקט בכלל על מנת לבדוק לעומק

אפשרות ל C&C-תוך הבאת המצב כמה שיותר קרוב למצבו הראשוני ומניעת רוב הבעיות כפי

שהוצגו כאן.

פרק ב' -בחינת החלופות

רוב התוואי נמצא בסמיכות לכביש 90ולכך יתרונות ברורים תכנונית וסביבתית .לאורך התוואי

מוצעות חלופות מיקרו להתוויה לדוגמה מעבר התוואי ממזרח או ממערב ליישוב .בנוסף הוצגו

חלופות למסוף המטענים והדיפו אשר מתוכנן כחלק מתוכנית זו .מסוף זה מתוכנן בעברונה בשטח

של כ 1500דונם.

במסגרת התסקיר ,נבחנו החלופות הבאות לאורך התוואי שבין פארן עד אילת:

חלופות בקטע פארן-יהל

חלופות באזור הישוב פארן -נבחנו שתי חלופות :חלופה מזרחית ( - )411עוקפת שטחי חקלאות

מעובדים של מושב פארן עד להיצמדות לכביש 90ממזרח לו ,קרוב לגבול הבינלאומי .חלופה

מערבית ( - )412רחוקה יותר מהגבול ועוברת דרך חממות של מושב פארן עד להיצמדות לכביש .90

חלופה 411עדיפה בהיבטי חקלאות וטופוגרפיה ,אך נחותה בהיבטי נוף ומצמצמת את רוחב מסדרון

נחל הערבה ומגבילה את יעילותו כמסדרון אקולוגי מקומי .חלופה 412עדיפה נופית ואינה פוגעת

במסדרון אקולוגי ארצי ,אך בעייתית בהיבטי חקלאות ותשתיות קיימות לאורך הכביש והצורך

במנהרה בהמשך לכיוון דרום.

אנו ממליצים על חלופה 412כחלופה עדיפה .במסגרת בחינת חלופה 412מוצע לבחון (בפרקים ג'-ד' )

בחלופה מעבר ממזרח לשטחי החקלאות של מושב פארן ולאחר מכן לעבור במנהרה דרך גבעות קדם

וזאת על מנת לצמצם השלכות על היישוב וסביבתו.

חלופות בקטע יהל-יוטבתה

חלופות באזור גרופית -נבחנו שתי חלופות :חלופת מעבר המסילה ממערב לקיבוץ גרופית ( - )511בין

כביש 90לגבעה עליה יושבת גרופית .חלופת מעבר המסילה ממזרח לקיבוץ גרופית ( - )512עוברת

דרך שטחים חקלאיים של הקיבוץ.

חלופה 511צמודת דופן לכביש ,90אך חופפת בקטע קצר לתכנית מאושרת בגרופית (על יעודים של

שצ"פ ושטח לתכנון בעתיד) ונחותה בהיבט האקוסטי כלפי הישוב גרופית ,לעומתה חלופה 512

עדיפה בהיבט האקוסטי ומבחינה נופית מרוחקת מהכביש ומאפשרת מבטים מכביש 90מזרחה,

אבל החלופה נחותה מבחינת הפגיעה בחקלאות קיימת .יחד עם זאת ,מבחינה נופית ואקוסטית ,אנו

ממליצים על חלופה 512כחלופה העדיפה.

חלופות בקטע יוטבתה-אילת

א .תוואי המסילה באזור יוטבתה -חולות סמר

נבחנו שלוש חלופות :חלופה מערבית ( -)611חוצה את השמורה לאורך ובתוך גדר החי בר ואחריו

פונה לכיוון כביש 90וממשיכה לאורכו .חלופה מזרחית ( - )612עוברת בתוואי מאושר לפי לפי תמ"מ

21/14/4החוצה את השמורה בגבולה המזרחי ,חלופה זו חוצה את מלחת יוטבתה באזור רגיש ,את

שמורת חולות סמר ושטחים חקלאיים רבים .חלופת מנהור ( - )613המתחילה לפני קיבוץ יוטבתה

דרומית לה לאורך כ 1.1ק"מ ,חוצה את החי בר במינהור ולאחריו עולה לפני הקרקע בחפיר באורך

של כ 1ק"מ עד לכביש .90

4/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

החלופה המזרחית 612נחותה כיוון שמחייבת מעבר בחולות סמר מדרום .החלופה המערבית 613

חוצה את החי בר במנהרה .מבחינה נופית החלופה עדיפה מבחינת הנצפות מכביש 90מזרחה ,אך

כיוון שהנדסית כנראה תידרש כאן שיטת "חפירה וכיסוי" ,נראה כי הנזק האקולוגי

וההידרוגיאולוגי באזור זה וכן הנזק לאתרי עתיקות חשובים (מערכת בארות שרשרת" -פוגארות",

ברכת מים ושרידי ישוב) יעלה על התועלת ,כמו גם העובדה שחלופת המנהור חוצה אזור רגיש

סיסמית -העתק יעלון .אשר על כן ,חלופת הביניים 611נראית כעדיפה ביותר במרחב זה .חלופה זו

אמנם חוצה את החי בר ,אך לא באזור המגודר של בעלי החיים ומדרום ליוטבתה נצמדת לאורך

כביש .90

יש לציין שכל שלוש החלופות פוגעות בשמורת יוטבתה ,אך מבין שלוש החלופות ,החלופה הפחות

מזיקה סביבתית היא חלופה .611

לאור החשיבות האקולוגית של האזור ,קיימת חשיבות להתרחק ממלחת יוטבתה ומחולות סמר

ולקדם את החלופה החוצה את שמורת החי בר בצמוד לאזור המגודר של בעלי החיים ומדרום

ליוטבתה ולאחר מכן נצמדת לאורך כביש ( 90חלופה .)611

ב .דיפו ומסוף מטענים

חלופות דיפו ומסוף המטענים – נבחנו שלוש חלופות :חלופה צפונית ( )621ממערב לכביש , 90חלופה

דרומית ( )622ממערב לכביש 90וחלופה מזרחית ( )623צפונית ממזרח לכביש .90

כל חלופות הדיפו ומסוף המטענים בעייתיות מאוד בשל חסימת אגן הכניסה אל אזורי הטיול של

עמודי עמרם ,קניון שחורת ,העמק הנעלם ובשל סוואנת השיטים והמעבר האקולוגי הקיים באזור

זה בכיוון מזרח-מערב .כמו-כן ,לא נעשתה בדיקה כלכלית וסביבתית לחלופה מצפון לש"ת תמנע

שנדרשה על ידנו בהשלמות לתסקיר .מממצאי התסקיר עולה שאין חלופה ישימה של מסוף

המטענים ו הדיפו ללא פתרון של חיבור המסילה לנמל אילת ואופן שינוע המטענים וללא פרוגרמה

תפעולית של הדיפו ומסוף המטענים .לדעתנו ,יש להסתכל על מרכיבים אלה יחד עם החיבור

המסילה לנמל אילת כמערכת תחבורתית אחת.

ג .חלופה להתווית המסילה בין מבואות אילת לקיבוץ אילות ("ארץ החרדונים")

תוואי המסילה באזור "ארץ החרדונים" ממזרח לקיבוץ אילות עד למבואות אילת – נבחנו שלוש

חלופות :חלופת כניסה ממערב לכביש 90במינהור שמתחיל מצפון לקיבוץ אילות ( .)631חלופה

כניסה ממזרח לכביש 90במינהור קצר יותר ( .)632חלופה המגיעה יותר מזרחה לכביש 90ונכנסת גם

היא במנהור קצר (.)633

בשלושת החלופות יש פוטנציאל לפגיעה ב"ארץ החרדונים" ובפארק הצפרות מהיבט הקרבה

ומהיבט ההקמה .שתי החלופות 632ו 633 -חופפות לפארק הציפורים ולאזור המחיה של חרדוני

הצב ולכן נחותות באופן משמעותי מההיבט האקולוגי ומההיבט הנופי מהחלופה המערבית (.)631

החלופה המועדפת היא חלופה הנכנסת למנהרה מצפון לחציית נחל רודד.

אנו ממליצים על קידום חלופת הכניסה ממערב לכביש ( 90חלופה .)631יחד עם זאת ,יש לבדוק את

החלופה באופן פרטני לצורך הרחקת התוואי מאזור פארק הצפרות וארץ החרדונים ושיטות מנהור

אחרות מהמוצע בתסקיר לקטע זה.

ד .תחנת אילת

חלופות למיקום תחנת אילת – נבחנו שתי חלופות :חלופה של תחנה עילית בצפון ש"ת הקיים ()641

וחלופה של תחנה תת"ק בדרום שדה התעופה הקיים (.)642

עורכי התסקיר אינם ממליצים על חלופה מבין שתיהן .נראה כי מבחינה אורבנית-תפקודית קיימת

עדיפות לתחנה בדרום שדה התעופה ,אשר תהפוך אותה להערכתנו לאטרקטיבית יותר.

אנו ממליצים על קידום חלופה זו (חלופה .)642לדעתנו לתחנה זו יתרונות מובהקים מבחינת חיבור

העיר לתוואי הרכבת והיתרונות הברורים של יצירת אמצעי תח"צ בלב העיר ופעילות יחסי גומלין

מהירה יותר וחיובית מבחינת עלייה באינטנסיביות השימוש במרחב העירוני והפיתוח המוטה

לתחבורה ציבורית – .TOD Transit oriented development

5/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

סיכום – חלופות

תשתית כבדה כדוגמת הרכבת אילוצים הנדסיים להם השלכה שלילית על השטחים הפתוחים

והנוף המדברי הפתוח לכל עבר .מכאן עולה הנקודה העיקרית הכוללת בתוכה את הסביבה והנוף –

יצירת תכנון המתאים עצמו למרחב מ דברי רגיש ופתוח כך שהתוואי ומעבר הרכבת על התשתיות

הנלוות שבה ייטמעו מחד ומאידך יאפשרו המשך פעילות טבעית ואנושית (יישובית וחקלאית).

חלופות דיפו ומסוף המטענים – נבחנו שלוש חלופות כאמור בתסקיר .לדעתנו קיים קשר גורדי בין

מיקום נמל ,גודלו/תבנית התפעול שבו ,צירי תחבורה אליו וממנו ,סוג צירי תחבורה (מסילה מול

כביש) וקצב שינוע של מכולות/סחורות אל הנמל וממנו ומשם ישירות למסוף המטענים .ישנו קשר

חשוב עוד יותר והוא היחס בין העיר אילת לבין הנמל המתוכנן .כל זאת איננו ידוע מוגדר ונסקר

במסגרת התוכנית והתסקיר.

כל החלופות ממוקמות בשטחים רגישים סביבתית ונופית .שטח מסוף המטענים והדפו המבוקש

עומד על כ 1500 -דונם .החתימה הקרקעית היא גדולה מאד וכוללת את הפרת השטח ע"י מסילות

ומפלגים (מנתבי רכבות למסילות שונות לפי צורך תפעולי/לוגיסטי) .ההיגיון למקם מסוף מטענים

ראשי במרחב הינו נכון מצד הרכבת אך תלוי רבות בתפעול נמל אילת ,מיקומו הנוכחי

והעתידי/מתוכנן ,גודלו העתידי והביקושים למעבר סחורות בציר יבשתי זה בתצורת מכולות .כל

המידע הנ"ל איננו קיים ועומד לבחינה כחלק מהתוכנית.

נקודת המוצא לתכנון מסוף מטענים ראשי בדרום הארץ איננה חלק מהתוכנית .לא ידוע מה היחס

בין נמל אילת העתידי לבין מסוף המטענים .מכיוון שכך לא ניתן לצפות פרוגראמה מעודכנת

למיקומו/גודלו/קונפיגורציה אופטימאלית של מסוף מטענים.

לא ניתן לקבוע מיקום אופטימאלי למסוף המטענים ובמיוחד לא לתצורתו מכיוון שלא ברור האם

הנמל יישאר מדרום לאילת או תקודם חלופה של נמל ממערב לעיר – "נמל תעלה".

לפיכך אנו ממליצים שלא לקדם את מסוף המטענים כחלק מהתוכנית למסילת הרכבת .התקדמות

התכנון לנמל עתידי תוך קידום המסילה יביא לתכנון מושכל והרבה יותר מעודכן כך שיביא

לאופטימיזציה של שימוש בקרקע באזורים רגישים.

מעבר לכך ניתן קדם את מקטע פארן אילת בכפוף לכל הדגשים וההתייחסויות כפי שנכתבו בחוות

דעת זו.

דגשים לבחינת מקטע פארן אילת בפרקים ג-ה

בחינת התסקיר מעלה מס' נושאים עקרוניים אשר השלכתם הסביבתית הינה רבה .יש לתת דגש

לנושאים אלו מבחינת תכנון רגיש למרחב שבין פארן לאילת.

קונפליקטים עקרוניים בתוואי המתוכנן

oחפיר לעומת מנהרות/שיטת חפירה ומילוי (.)cut&cover

oקביעת עקרונות למעבר בין סוללות לגשרים תוך פירוט השיקולים(הנדסיים ,כלכליים וכו').

oחציית שטחים פתוחים :בדיקה פרטנית של פתרונות חילופיים לסוללות המגיעות לגובה רב

לאורך קטעים רבים של תוואי המסילה .כמו-כן ,יש לנסות להימנע מסוללות מגובה מסוים

ופתרונות מעברי מים כשיש סוללות.

oחציית נחלים

oתכנון המותאם למזעור השפעות אקולוגיות/נופיות

oנוף :מזעור ההשלכות הצפויות מהתוואי והתשתיות הנלוות לו בין אם בתכנון הפיזי (גבהים ) ובין

בדרך ההתוויה (חפיר מול מנהרה או )C&Cוכו'.

6/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

בחינת החלופות בהמשך התסקיר – פרקים ג-ה

oחלופות בקטע פארן-יהל

א .חציה של גבעות לובן שמדרום במנהרה כדי להפחית את הפגיעה בגבעות אלו וכדי להנמיך את

הסוללות בחציית נחל חמדה.

ב .שלוחת נוצה -התוואי כרגע מוצע בחפיר עמוק מאד דרך השלוחה ,יש לבחון העברת התוואי

בשיטת "חפירה וכיסוי" אשר יוצר מופע אקולוגי יותר שיאפשר לבעלי חיים לנוע על פני

השלוחה.

ג .בחינת אפשרות למנהור במעבר משלוחת נוצה לנחל שיטה ,בשל העובדה ששילוב של פתרון

חפיר וסוללה יגרום לרעידות אדמה (העתק נוצה).

ד .כיוון והמשך ההתוויה של החלופה המוצעת בתסקיר ( )412עולה על שטחי תמ"א ,22יש

לבדוק זאת לגבי חלופה 412בתאום עם קק"ל.

oחלופות בקטע יהל-יטבתה

א .יש לבחון ולהציע את המיגונים האקוסטיים הנדרשים ,בהתאם לטכנולוגיה הצפויה של

הרכבת.

ב .יש לבחון פתרונות לניקוז נחלים באזור.

ג .בחינת החלופות על רקע תמ"א 22עם השלמת מיפוי מלא של תכנית "יער יהל" שבה שטחי

יער טבעי לשימור ,בתאום עם קק"ל.

oחלופות בקטע יטבתה-אילת – חולות סמר

א .התייחסות פרטנית לשמירת מאזן המים עבור מלחת יוטבתה ובשמורת החי בר.

ב .התייחסות פרטנית לתכנית "יער יטבתה" על כל מרכיביו ,בתאום עם קק"ל.

ג .בתסקיר מצוין מיקום תחנת משא/תחנה תפעולית באורך של כ 1500 -מ' בתוון שבין החי בר

ומלחת יוטבתה ,באזור שהוגדר כבעל רגישות סביבתית נופית גבוהה ואקולוגית .יש להסיט

את התחנה לאזור בעל רגישות נופית-אקולוגית פחותה.

oחלופות בקטע יטבתה-אילת – קיבוץ אילות עד מבואות אילת

א .בדיקת תכנון וביצוע המנהור בשיטות אחרות ממילוי וחפירה כמו שיטת דחיקה בכדי למנוע

פגיעה בשיטים ובמחילות בארץ החרדונים.

ב .תשומת לב לאמצעים למניעת פגיעה בנחל רודד בזמן ההקמה ושיקום גדות הנחל בתום

העבודות.

oחלופות בקטע יטבתה-אילת – תחנת אילת

א .מיצוי הבדיקות של החלופה אל מול המגבלות הפיזיות באזור.

ב .יש לתת התייחסות לתכנית התחבורה ונגישות הציבור לתחנה

oשיפור התכנון בממשק אקולוגי במקטעים ספציפיים

א .אזור פארן -יהל :תוואי המסילה באזור נחל שעלב -התוואי עובר לאורך נחל שעלב (נחל ערבה

דרומי) ויכול להיות בעייתי בהיבטי פגיעה בערוץ הנחל ואירועים שטפוניים ודורש הטיית

הנחל בקטע מסוים .מוצע לבחון חלופה נוספת הנצמדת לכביש 90באזור זה או מגשרת מעל

הנחל ,על מנת להימנע מהטיית הנחל.

ב .אזור יוטבתה-אילת :אזור עברונה – נדרשת חציית המסילה ב"גשר אקולוגי" ,אשר יאפשר

מעבר בע"ח בין אזור עברונה ושמו רת מסיב אילת ממערב .נדרשת התאמה בין אזורי המעבר

האקולוגי בכביש 90ובמסילה.

7/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

ג .תחנת יוטבתה – בתסקיר מצוין כי מתוכננת תחנה ביוטבתה (בהקשר של מיקום התחנה

בסמוך לתשתיות קיימות באזורים מפותחים/מבונים) .יחד עם זאת ,נאמר בסיורים כי תחנה

יוטבתה מבוטלת לטובת תחנת קטורה .בשל כך ,יש להציג תחזיות נוסעים המצביעות על

העדיפות למיקום התחנה בקטורה ולהשלים בחינה סביבתית-נופית לתחנה באזור זה .כמו-כן,

יש לבדוק את הכניסה של התוואי לשמורת יוטבתה בהקשר למיקום התחנה בקטורה או

ביוטבתה.

נושאים נוספים

oצמצום היקפי המילוי במישורי הע רבה תוך הנמכת גובה המסילה ככל שניתן ותוך שימוש נרחב

בגישור ובאקוודוקטים .בשטחים בעלי רגישות גבוהה תכנון החציבות והמילוי בקטעים השונים

צריך להיעשות בקפידה לרבות תכנון הסדרה נופית שלהם.

oמתן פתרונות מתאימים לעודפי עפר.

oשביל ישראל אופניים – השביל נבנה מאילת למצפה רמון ותוואי הרכבת חוצה את השביל הקיים

בפועל לפיכך יש להראות את הפתרונות לנושא ,מעבר בטוח וראוי לרוכבי האופניים .בנקודה זו

נציין כי מעבירי מים אינם ראויים למעבר רוכבים/מטיילים ונדרש בנקודה זו תכנון המותאם

לאוכלוסיות אלו .בנוסף אנו מציעים כי יעשה תיאום מול מנה"פ "שביל ישראל לאופניים מרט"ג

לקראת פרקים ג-ה בתסקיר.

oהתכנון יציג מאזן בין נפחי החפירה/חציבה לבין נפח החומר הנדרש לבניית סוללות הרכבת

ולקטעי מילוי .במאזן חשוב לפרט איזה מחומרי החציבה/חפירה מתאים לשימוש על פי מפרטי

הרכבת.

oעודפי חפירה/חציבה :המאזן יצ יג את נפח עודפי החפירה הלא שמישים ככל שכאלה מתוכננים

ובתיאום עם הגורמים המוסמכים יציג אתרי הטמנה ופינוי.

oמקורות חומרי מילוי :ככול שמאזן חפירה/מילוי יראה על חוסר בחומרים מתאימים להקמת

סוללת הרכבת ולמילוי תציג התכנית מקורות אפשריים לאספקת החומרים.

oתכנון גשר ים ,מעבירי מים וסוללות להסדרת הזרימה בעת שיטפון בערוצים הראשיים ובערוצים

מקומיים צריך להיעשות מתוך ראייה אינטגרטיבית של השטח על מרכיביו המורפולוגיים

והאקולוגיים כך שתמנע מצד אחד אירוסיה של דפנות הערוצים והשלכות אל מבני המסילה ועל

השטח הפתוח ,ומאידך מזעור הפגיעה במערכת האקולוגית במורד הזרימה.

oתכנון הניקוז של המסילה והסדרת הזרימות בערוצים בקטעים בהם המסילה מתוכננת ממזרח

לכביש 90ובקטעים שממערב לו מחייבים תיאום מלא עם התכנון ההידרולוגי של הכביש.

oבדיקת החפיפה בין החלופות המוצעות לתחום תכנית מאושרת למגורים ושצ"פ של קיבוץ לוטן.

יש לסמן את החלופות על התרשים ולהבהיר את הקונפליקט מול התכנית הסטטוטורית ו/או

להציג חלופה אחרת המתרחקת משימושים רגישים.

oעקרונות לתכנון וניקוז – בחינת עקרון נוסף של פתרונות ניקוז השומרים ותומכים במערכות

אקולוגיות הנמצאות במורד הנחלים ובערבה ,במלחות ובריכוזי השיטים.

oיש להשלים בתסקיר פרקים ג-ה את תיעוד העתיקות עפ"י ממצאי הסקר הארכיאולוגי ואת-

תיעוד אתרי מורשת כנדרש בהנחיות (לתסקיר פרקים א+ב).

במהלך בחינת התסקירים ,למידתם והתובנות העולות מהם כבסיס נתונים עדכני להבנת התוכנית

עולים נושאים רבים כמפורט לעיל ,נושאים אלו יפורטו בתסקיר פרקים ג-ד.

ב ב ר כ ה,

יואב צלניקר

ממונה תכנון סביבתי

אגף תכנון ובנייה

לימור בר

מרכזת תכנון סביבתי

מחוז דרום

8/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

מכותבים:

(עו"ד אלונה שפר (קארו) – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה.

גיא סמט – מנהל המחוז ,כאן.

אליסיה סיבר – מתכננת מחוז דרום ,משרד הפנים.

עלי פורטי – ס .מתכננת המחוז דרום ,משרד הפנים.

ליאורה גולוב – מתכננת המחוז וסגנית מנהל המחוז ,כאן.

שחר סולר – ראש אגף תכנון סביבתי ,משרד להגנת הסביבה.

מנחם זלוצקי – ראש אגף שטחים פתוחים ,המשרד להגנת הסביבה.

אסא יהושפט – מנהל מצח' זכויות דרך מעצ -החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

רחל קטושבסקי – ממונה ראש צוות אזורי ,משרד הפנים ,באר שבע.

דב גלברט -ממונה ראש צוות אזורי ,משרד הפנים ,באר שבע.

מיכה קוטלר – מתאם סטטוטורי למסילה לאילת ,משרד הפנים ,באר שבע.

עופרי צפנת – ס/מהנדסת המחוז ,משרד הבריאות ,באר שבע.

קאיד אבוגאנם – מתכנן ורפרנט שימור נחלים ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,באר שבע.

חגי סלע – מתכנן המחוז ,מנהל מקרקעי ישראל ,באר שבע.

אירנה ניידמן – מנהלת החטיבה הטכנית לתכנון ,משרד הבינוי והשיכון ,באר שבע.

יובל כנען – משרד הביטחון ,מחוז דרום.

אסף אדמון – מנהל היחידה לאיכות הסביבה אילת-חבל אילות.

נוני מלכא -היחידה לאיכות הסביבה אילת-חבל אילות.

בני שלמון – רשות הטבע והגנים אילות והערבה הדרומית

שי טחנאי – החברה להגנת הטבע ,מחוז דרום.

אורן שמואלי – ארכיאולוג נפה נגב דרומי ,רשות העתיקות מחוז דרום.

נירה צדוק – קק"ל מחוז דרום.

גל גרונר – מנהל הפרויקט המסילה לאילת ,גרונר ד.א.ל מהנדסים.

שמואל עין יהב – מרכז התחום הסביבתי של פרויקט הרכבת לאילת.

ברק כץ – יועץ סביבה למשרד ,אתוס-אדריכלות ,תכנון וסביבה.

זיו כהן – יועץ נופי למשרד ,מרחבים אדריכלות נוף.

עמיר אידלמן – גיאולוג ,יועץ למשרד.

אריק רוזנפלד – אקולוג ,יועץ למשרד.

שרון משיח -יועץ תחבורה למשרד ,גל תכנון וניהול מערכות אורבאניות בע"מ.

9/..

המשרד להגנת הסביבה

מחוז דרום

מחוז דרום

נספח :תסקיר השפעה על הסביבה (פרקים א-ב) לרכבת באר שבע-אילת

קטע פארן-אילת

בדיקת התאמת התסקיר להנחיות

הסעיף

בהנחיות

תרשים

1.2.1.2

תרשים

1.2.2

סעיף

1.2.3.3

תרשים

1.4.3.1ז'

תרשים

1.4.3.1ח'

סעיף

1.4.4

סעיף

1.5.4

תרשים

1.9.3.2

תרשים

1.10.4.1א'

סעיף

1.11

סעיפים

2.1.1-2.1.8

סעיפים

2.3-2.5

פרוט אי ההתאמה של הסעיף בתסקיר להנחיות

מוקדי טיולים ,חקלאות ועצים – בתרשים ,1.2.1.2יש להשלים בתשריט את סימון

העצים בפוליגונים כנדרש בהנחיות .כמו-כן ,חסר סימון שביל ישראל לאופניים

באזור פארן ,אך הוא נמצא ממערב לדרך מס' 90

תצלום אויר – התרשים הודפס לאחר ההשלמות בקנ"מ ,1:10,000אך רזולוציית

המידע נשארה בקנ"מ הקודם ( ,)1:20,000כך שלמעשה המידע זהה .יש לשפר את

הרזולוציה.

שימושי קרקע קיימים – אתרי תיירות ונופש – בתי המלון לאורך כביש הכניסה

באילת קרובים עד כ 100 -מ' מהתחנה הדרומית/המסילה המוצעים ולא כפי שנכתב.

מוצע לבדיקה חוזרת.

יש לסמן את החלופות על התרשים.

התכנית המוצעת חופפת ליעוד קרקע למגורים על-פי תכנית – 22/114/03/2יש

להבהיר בטקסט שהכוונה לתוואי ממונהר בקטע זה.

פריסה ורמות חשיפה – חסר תרשים של פריסה ורמות חשיפה לרעש במקבלי הרעש

לפי תוצאות המדידה כנדרש בהנחיות.

גיאולוגיה – חסרה התייחסות לאפשרות שיקום נופי ואקולוגי כנדרש בהנחיות.

אגני נצפות יהל-יטבתה – התרשים לא נמצא בתיק התרשימים ,אך קיים בדיסק .יש

להשלים.

כותרת התרשים אינה נכונה .יש לתקן.

עתיקות – טבלאות אתרי העתיקות בסעיף אינן מקושרות לאתרים המסומנים

בתרשים 1.11.1ראוי להוסיף על התרשים את מספר האתר או שם האתר.

יש להוסיף הפניות מגוף התסקיר לכרך מבוא ורקע כללי כנדרש בהשלמות.

יש לסדר את הסעיפים לפי הסדר בהנחיות כנדרש בהשלמות .יש לתאם את מספור

התרשימים של החלופות עם הטקסט.

יש להשלים תרשימים של החלופות פארן-יהל ויהל-יוטבתה על רקע תצ"א ויעודי

תרשימים

2.3.1קרקע בקנ"מ 1:12,500כפי שבוצע עבור חלופות באזור יוטבתה עד אילת (תרשימים

בסעיף

.)2.3.5.1.3-2.5.5.1.5

מידע סביבתי ,נופי ואקולוגי – חזות ונוף – לא צורפו הדמיות לחלופות השונות

סעיף

כנדרש בהנחיות .יש להשלים.

2.3.4

נראה כי קיימת טעות סופר ויש להחליף את המרחקים משימושים רגישים בין

טבלה

חלופות 511ו 200( 512-מ' ו 150 -מ' בהתאמה).

2.3.5.4

יש לתת הסבר לכל קריטריון שנדרש בהנחיות איך הוא מופיע בטבלאות ההשוואה

סעיף

ומה עובר להיבדק בפרקים ג-ה.

2.4

בכל חלופה ,יש להשלים ולהציג בטבלאות נפרדות מסכמות – טבלה מסכמת לסביבה

סעיף

(מסעיף ,)2.4לעומת טבלה מסכמת לתחבורה ,הנדסה וכלכלה ,כנדרש בהנחיות.

2.5

10/..