דיווחים שנתיים בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים-המשרד לשירותי דת

בס"ד

המשרד לשירותי דת

הממונה על יישום חוק חופש המידע

י' סיון תשפ"ב

09יוני 2022

מספר בקשה2005-22-0040 :

לכבוד

אוהד וייגלר ,עו"ד

מנהל המחלקה למדיניות ציבורית

עתים

שלום וברכה,

הנדון :בקשתך לקבלת מידע בנוגע דיווחים שנתיים בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים

.1הדוחות השנתיים שהוגשו על ידי השר לשירותי דת ,בהתאם לסעיף 14א(י"א) ,מועברים מידי

שנה לוועדת הפנים ומתפרסמים באתר הכנסת .מכיוון שלא כל הדוחות הועלו לאתר הכנסת,

מצ"ב הדוחות החסרים מהשנים .2018-2020 ,2015

.2הדוחות השנתיים שהוגשו על ידי מורשות הקבורה מפורסמות לציבור:

•

עמותות – בגיידסטאר

•

מועצות דתיות – במערכת אורי

• רשויות מקומיות – במשרד הפנים

מועצות בתי העלמין – הדוחות לא מפורסמים ,מצ"ב הדוחות.

.3פירוט אלו מבין חברות הקבורה הגישו את הדוחות בשנים אלה ואלו חברות לא הגישו – עקב

חילופי תפקידים במשרד ,לא הצלחתי לאתר רשימה כזאת.

בכבוד רב,

דקלה פדידה

ממונה על חוק חופש המידע

רח' כנפי נשרים ,7גבעת שאול ,ירושלים 95464ת.ד  34090 .טל' 02-5311125 :פקס02-5311008 :

7 Kanfei Nesharim St. Jerusalem 91340. Israel.

www.dat.gov.il

יום ראשון , כד אב , תשע" ח 25 ב אוגוסט 2019 לכבוד ח ה "כ יואב קיש יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה כנסת ישראל הנדון: דין וחשבון שנתי לפי סעיף 14א ' לחוק שירותי הדת היהודיים לשנת 2018 בהתאם להוראת סעיף 14א(יא) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן: "החוק" ) "השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מ-30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון". הריני להתכבד ו להניח בפני ועדת הפנים ו הגנת הסביבה של הכנסת דין וחשבון שנת י על הפעולות שנקט המשרד לשירותי - דת יהודיים (להלן: "המשרד" ) לפיקוח ולאכיפת הוראות סעיף זה. הסדרת תחום הקבורה : קידום תיקוני חקיקה, קביעת הנחיות ונהלים חדשים לצורך הסדרת עניינים שונים בתחום הקבורה . תזכיר הצעת חוק הקבורה תשע"ה-2015: בחודש 04/2015 הפיץ המשרד תזכיר חוק של הצעת חוק קבורה חדש, להערות הציבור, המאגם ומסדיר את כל תחום הקבורה בארץ. במהלך השנים 2016- 201 8 קידם המשרד דיונים על סעיפי החוק מול הרפרנטים השונים במשרד המשפטים כמו גם מול משרדי ממשלה אחרים ומול יחידות סמך שלהן ממשק לתחום הקבורה וכן מול בעלי עניין נוספים. בימים אלו אנו מצויים בשלבים האחרונים של התיקונים שתואמו מול גורמים אלו, ובכוונת המשרד לקדם פרסום הצעת החוק בחודשים הקרובים. להלן עיקרי ההצעה: נכון להיום תחום הקבורה הנמנה על שירותי הדת בישראל, מוסדר באמצעות: חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971. תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז-1966. חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996. תקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה. וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט-1998. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976. תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941. בפקודת בריאות העם 1940 חלק ג'. במשך השנים התפתחה החקיקה בתחום זה, במידה רבה, על-פי צרכי השעה ולא במסגרת הליך חקיקה כולל ומקיף. החוק המוצע יובא במקום הוראות סעיפים 14א' עד 14ב' לחוק שירותי הדת היהודים, והוא מביא עמו בשורה של הסדרה הדוקה יותר של רישוי הקבורה, מנגנון מפורט של התשלומים אותם ניתן לגבות בגין רכישת חלקות קבר - לסוגיהן השונות, מנגנון אכיפה מנהלית מתקדם הכולל סט שלם של אמצעי אכיפה, בהטלת עיצומים כספיים ובהטלת אחריות אישית על מנהלים. החוק המוצע כולל שישה חלקים: א. החלק הראשון עוסק במטרות החוק ובמונחיו; ב. החלק השני עוסק בהסדרת רישוי כולל ומקיף לגופים הפועלים בתחום והפיקוח עליו; ג. החלק השלישי עניינו בזכות להיקבר ובכללים ברורים ומפורטים לגביית תשלומים בגין חלקות קבר ולהגנה על זכויות משפחות הנפטר; ד. החלק הרביעי נותן מענה לקבורה אזרחית חלופית על דרך של מיזוג החקיקה הקיימת בתחום לתוך החוק המוצע והאחדת כלליהן של הקבורה היהודית מזה ושל הקבורה האזרחית מזה; ה. החלק החמישי - הינו החידוש המרכזי בדבר חקיקה זה ועניינו בהענקת אמצעי אכיפה מנהלים מתקדמים למשרד הממונה; ו. החלק השישי הכולל הוראות כלליות: הזכות להיקבר בכבוד, הזכות להיקבר כפי אמונתו של אדם והזכות ליחס הוגן ולדמי קבורה הוגנים מידי גופי הקבורה הפועלים בתחום. מערכות השלטון ובראשן המשרד לשירותי דת פועלות במשך שנים לביסוסן של זכויות אלו ולהגן עליהן. מחסור בכלי פיקוח ואכיפה נאותים בידי המשרד הממונה, פעולתם הלא מתואמת של מספר גורמי שלטון בתחום זה, לצד המשרד הממונה, בהם: המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומנהל מקרקעי ישראל, הביאו לכרסום ולפגיעה בזכות חשובה זו. על מנת למגר את התופעות המתוארות לעיל ולהגן כראוי על זכות הקבורה, שקד המשרד הממונה בשנים האחרונות על כתיבתה של הצעת חוק לעיגון הצרכים בתחום זה בחיקוק ייחודי כולל ומקיף, אשר ייתן מענה ראוי לצורכי התחום וליכולת האכיפה והפיקוח של המשרד לגביו. הסדרת תעריפי קבורה- תעריפים עבור רכישת חלקות חריגות ובבי"ע סגורים שעד כה טרם הוסדרו בחוק הקיים, יוסדרו ויעוגנו. יצוין כי במקביל לקידום הצעת החוק שמטרתה הסדרה רוחבית של תחום הקבורה, המשרד פעל באפיקים נוספים, באמצעים הנתונים בידיו, כדי להסדיר סוגיות מסויימות בנושא הקבורה. כך למשל, במהלך שנת 2018 הוציא המשרד מספר נהלים שפורסמו בחוזרי מנכ"ל ועדכן את תנאי רישיון הקבורה, בין היתר בנושאים הבאים: הנחיות והוראות לפעילות בתחום הקבורה (חוזר מנכ"ל עח /1, מרץ 2018, פרק 862). החובה לחיסון טהרנים העוסקים בקבורה (שם, סעיף 5). הנחיות לבניית בתי טהרה ולהפעלתם (שם, סעיף 6). נוהל כריית קבר (שם, פרק 863). נוהל טיפול בתקלות קבורה (שם, פרק 864). קבורה ביישובים החקלאיים (שם, פרק 865, סעיף 10). קביעת הנחיות בקשר למכירת חלקות קבורה עבור תושבי חו"ל, הכוללות בין היתר הגבלת תעריפים והגבלת שיעורי מכירות (שם, סעיף 11). מפרט כללי לבתי עלמין (חוזר מנכ"ל עח /2, אוגוסט 2018, פרק 876). נוהל פינוי נפטרים, הובלתם ואחסנתם (שם, פרק 877). נוהל קבורה מרכזי (שם, פרק 878). הנחיות בקשר להבאת נפטרים מחו"ל (שם, פרק 879). הנחיות בעניין נגישות ובטיחות בבתי עלמין (שם, פרק 880). הסדרת מכירת חלקות קבר באמצעות מיופה כח (שם, פרק 881, סעיף 9.4). חיוב גופי הקבורה שיש להם אתר אינטרנט לפרסם באתר שלהם תעריפים מפורטים של כל סוגי הקבורה שמציעים (שם, סעיף 17.1.14). במקביל פרסם המשרד נהלי ם חדשים ובהם: נוהל קבורת נפלים, עוברים ותינוקות (בשיתוף משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי) וכן עומד לפרסם נוהל קבר עילי (בשיתוף המוסד לביטוח לאומי) ו נוהל נפטרים מקיף ויסודי (כולל זיהוי נפטרים) . ניסוח מחדש לתנאי קבלת רישיון קבורה חידושו או קבלת אישור עקרוני לקבורה - מפרט מהם התנאים הנדרשים ומהם המסמכים שבאמצעותם יוכח כי תנאים אלו מ תקיימים לצורך קבלת רישיון קבורה עבור: גוף קבורה חדש וגוף קבורה ותיק המבקש ים רישיון לגבי בית עלמין חדש ; חידוש רישיון (לגבי בית עלמין קיים, בקרקע שכבר ניתן לגביה רישיון) ; אישור עקרוני לצורך התמודדות במכרז לקבלת מקרקעין המיועדים לקבורה . על מנת להטמיע את התנאים כאמור, בש לבי העבודה השונים, נוסחו מסמכים עדכניים לבקשה לקבלת או חידוש רישיון וכן לעניין הבקשה לקבלת אישור עקרוני אותם נ יתן למצוא באתר המשרד לשירותי דת, זאת עד לסיום פיתוח הטופס באופן מקוון במסגרת תכנית אב למחשוב. ליווי (מעקב והדרכה) פיתוח בי"ע : בשיתוף עם חברות מהנדסים חיצוניות (נבחרו בהליך מכרזי ) נעשית עבודת שטח שעיקרה מעקב והדרכה , אישור וניהול תכניות עבודה ( כולל בדיקת חשבונות והוראות תשלום ) , ייעוץ , כולל ניתוב פרויקטים לקבורה רבודה לגופי קבורה בבתי עלמין . ליווי מקצועי למועצות דתיות ו יתר גופי ה קבורה: הדרכות מקצועיות באופן טלפוני ( כולל זמינות מעבר לשעות העבודה המדווחות ) וכן הדרכות פרונטאליות בשטח . חיזוק תחום הביקורת והרגולציה על גופי קבורה: ביצוע ביקורת ב גופי קבורה ובתי עלמין ברחבי הארץ בתחום המנהלי , ה מקצועי ומעקב אחר תיקון הליקויים (בין היתר בנושא הדרת נשים בטקס לוויה, ונושא נגישות נכים). פיקוח ובקרה בנושא גביית תשלומים עבור חלקות קבר בהתאם לתעריפים שנקבעו בחוק מהניסיון שנצבר במשרד עולה כי חלק נכבד מאוד מתלונות האזרחים כנגד גופי הקבורה נוגע לנושא רכישת חלקות קבר . ולפיכך, בהמשך למדיניות שננקטה גם בשנת 2018 הושם דגש מיוחד בבדיקת בקשות גופי הקבורה לחידוש רישיון קבורה ( בדיקה ה נערכת ע"י רו"ח חיצוני) על כך ש גופי הקבורה אכן מקפידים שלא לחרוג מהתעריפים המקסימאליים עבור רכישת חלקות קבר מחיים שנקבעו בסעיף 14א ' לחוק (לרבות בדיקה כי ניתנו לרוכשים ההנחות שנקבעו בחוק), וכן שכספים שנגבו לאחר מיתה ממשפחות הנפטרים אכן נגבו כדין ובהתאם להנחיות המשרד. במקרים בהם נמצאה גביית תשלומים שלא כדין, עוכב חידוש רישיון הקבורה עד להחזר מלא של הכסף לאזרחים והצגת אסמכתאות תשלום לאגף הסדרה פיקוח ובקרה . בהקשר זה יצוין כי המשרד, בשיתוף אחראית פניות הציבור במשרד, טיפל בעשרות רבות של תלונות אזרחים. במקרים בהם עלה חשש כי גופי הקבורה פעלו בניגוד לדין או בניגוד להנחיות המשרד – קיים המשרד בירורים למנהלי גופי הקבורה. ב מקרים בהם נמצא כי התלונה מוצדקת - חייב המשרד את גופי הקבורה להשיב את הסכומים שגבו ביתר מהאזרחים פיקוח בנושא התנהלות כספית נכונה והקפדה על ניהול קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין אגף הסדרה, פיקוח ובקרה העמיק את הביקורת בנושא ההתנהלות הכספית של גופי הקבורה, ובעיקר בכל הנוגע לניהולה של קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין (להלן: "קרן הפיתוח"). מטרת הבדיקה היא ל וודא מחד, כי כל ההכנסות ממכירות חלקות קבר וכן כל כספי התמיכה המיועדים לפיתוח בתי עלמין וכספי אגרות ביסוס מצבות מקבלני המצבות מופקדים בקרן הפיתוח. מאידך, נבדק שהשימוש בכספי קרן הפיתוח הינו אך ורק למטרות שעניינן פיתוח בתי עלמין ותחזוקת בתי עלמין סגורים לאורך ימים ושנים. ( הבדיקות מתבצעות ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים ) . כמו כן, פרסם האגף הנחיות מפורטות הכוללות דגשים באשר לניהול קרן הפיתוח, מקורות המימון של קרן הפיתוח והוגדרו במפורט סוגי ההוצאות שניתן להוציא ממנה. במקרים בהם נמצא כי גופי הקבורה פעלו בניגוד להנחיות, ולא הפקידו כספים לקרן, או לחילופין – עשו שימוש בכספי הקרן שלא למטרות פיתוח בתי העלמין, הורה אגף פיקוח, הסדרה ובקרה לגופי הקבורה להשיב את הכספים לקרן הפיתוח, ווידא כי אכן הופקדו הכספים לקרן הפיתוח כנדרש. אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פרסם פורמט אחיד לדיווח כספי לחברות קדישא ( ע"ר ) בכדי להקל על אותם גופים. ובמטרה להביא ליצי רת "שפה משותפת" בין גופי הקבורה. בהתאם לפורמט האחיד לדיווח כספי בודק האגף את הנתונים הכספיים הנדרשים לצורך מתן/חידוש רישיון הקבורה. בנוסף, מספק פורמט הדו " ח האחיד מידע עדכני בנוגע למלאי הקברים של גוף הקבורה ולשוויו הכספי . ויוצר ממשקי שיתוף עם רשם העמותות לעניין אישור לניהול תקין, וביטוח לאומי לעניין תשלום ליום הקבורה. פיקוח כללי ורגולציה שוטפת על גופי קבורה לרבות ביצוע ביקורות עומק ביקורות עומק - אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פעל במסגרת השנה החולפת לקדם את ביצוען של ביקורות יסודיות ומעמיקות בחמישה עשר גופי קבורה שנבחרו (חברות לענייני קבורה ומועצות דתיות). הביקורות בוצעו ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים, ואלו העבירו לאגף דיווחים שוטפים בנוגע להתקדמות הביקורת וממצאי הביניים. ככל שממצאי הביקורת העלו כי קיים חשש להתנהלות לא תקינה של גוף הקבורה, פעל האגף מול גוף הקבורה ליישום המלצות הביקורת ולתיקון הממצאים. מינוי רו"ח חשב מלווה - במקרים בהם נמצאה התנהלות שאינה תקינה באופן מהותי העולה לכדי אי סדרים כספיים ומנהליים ו/או התנהלות כלכלית שאינה יעילה באופן המעלה חשש שיוביל את גוף הקבורה למצב של חדלות פירעון, עושה המשרד לעתים שימוש במינויו של רואה חשבון חשב מלווה, וזאת כתנאי לחידוש רישיון הקבורה. באמצעות מינויו של החשב המלווה – ניתן לעקוב באופן הדוק על פעילות גוף הקבורה בכלל והתנהלותו הכספית בפרט, ובאופן זה לוודא כי תוקנו הליקויים בהתנהלות גוף הקבורה, וכי הוסדרה פעילותו והוא החל לפעול בהתאם להנחיות המשרד ועפ"י הוראות הדין. פיקוח ובקרה בנושא זכות במקרקעין כתנאי למתן רישיון קבורה בשנת 201 8 הושם דגש מיוחד בבדיקת הזכות במקרקעין של גופי קבורה בבקשות לקבלת רישיון קבורה וזאת בהתאם לתנאים למתן רישיון קבורה שנקבעו בתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז – 1966. סעיף 4(א)(2) לתקנות אלו עוסק בתנאים למתן רישיון קבורה, כאשר אחד התנאים הינו הוכחת זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה כתנאי למתן הרישיון. לעניין זה – "זכות במקרקעין" – זכות בעלות או חכירה לדורות לרבות זכות לקבלת זכות כאמור ; "חברה לענייני קבורה – למעט רשות מקומית ומועצה דתית". מדובר למעשה באחת הדרכים שבעזרתן בחר המחוקק לוודא כי התשלומים הנגבים מרכישת חלקת קבר מחיים משמשים למטרתם ומגיעים ליעדם, קרי, תחזוקה ופיתוח של בתי העלמין במטרה לשמור על כבוד הנפטרים. את חשיבות בדיקת הזכויות במקרקעין ניתן לראות אפוא מהתייחסותו של כבוד השופט נ' סולברג בבג"צ 3676/10 כתר כדרך המלכים בע"מ נגד השר לשירותי דת, בו נקבע כי: "יש לוודא שבעל רישיון הקבורה אשר מקבל את התשלומים, יהיה גם זה שיתחזק את בית העלמין לאורך זמן. על מנת למלא תכלית זו, מתנה המשיב את קבלת רישיון הקבורה בזיקה לקרקע. בדרך זו, בית העלמין לא יהיה "יתום", יהיו לו " אמא ואבא" בעלי זיקה לקרקע, הם יתחזקו אותו במהלך השנים, ותהיה להם גישה לתשלומים המיועדים לתחזוקה". עוד מוסיף כבוד השופט, "מתן רישיון קבורה "צף"... המאפשר לגבות תשלומים ולקבור נפטרים בבתי עלמין שונים ברחבי הארץ ללא זיקה לקרקע, וממילא ללא מחויבות לתחזק את הקברים ולפתח את בית העלמין בכללותו, פוגע באינטרס הציבורי שבשימור ופיתוח בתי העלמין. ביתר שאת כך, כאשר אותו גוף גובה תשלומים המיועדים לפיתוח בית העלמין, אך לא משתמש בהם בפועל למטרה זו". ועדת חריגים: בעקבות תיקון תקנה 4 לתקנות שהוביל לדרישת הזיקה לקרקע נולד הצורך בייסוד ועדת חריגים המיועדת לתת מענה לחברה לענייני קבורה שאין ביכולתה להוכיח את התנאי בתקנת משנה 4(א)(2). ועדת החריגים בראשות מנכ"ל המשרד אשר עמה נמנה גם היועץ המשפטי של המשרד, מנהל אגף הסדרה פיקוח ובקרה וכן מנהל אגף קבורה, התכנסה בשנת 201 8 כ- 4 פעמים לצורך דיון בבקשות של גופי קבורה אשר יש להם בעיה בזיקתם לקרקע. הבקשות מובאות לדיון בוועדת החריגים לאחר שהחברה לענייני קבורה הגישה בקשה מנומקת באמצעות עו"ד המייצג את החברה, המגובה בתצהיר, חתום בידי מורשי החתימה בחברה בנוגע לסיבות המונעות את הוכחת התנאי כאמור. לאחר דיון בוועדת החריגים מתפרסם פרוטוקול החלטות הועדה ומתבצעת בקרה על ידי אגף הסדרה פיקוח ובקרה ליישום החלטות הועדה ומתן עדכון התפתחות בוועדה הבאה. אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פעל במסגרת השנה החולפת בשיתוף פעולה עם הלשכה המשפטית לשינוי דרישת הוכחת הזיקה למקרקעין לבקשות רישיון קבורה שהוגשו על ידי "ועד מקומי" מתוקף היותו במעמד הזהה ל"רשות מקומית" (אשר פטורה מהוכחת הזכות במקרקעין) אשר שואב את סמכויותיו מהמועצה האזורית ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה לפי סעיף 63 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958 . אמצעי האכיפה והפיקוח הנמצאים בידי המשרד רישיון קבורה - האמצעי העיקרי הנמצא כיום בידי המשרד לצורך פיקוח ואכיפה על גופי הקבורה ה וא רישיון הקבורה. תקנה 2 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת כי כל חברה לענייני קבורה, חייבת ברישיון, שתוקפו קצוב ל שנתיים מיום נתינתו , מאת השר לשירותי דת. השר לשירותי דת רשאי ליתן רישיון ו/או לחדשו לתקופה נוספת, ומאידך לשלול את הרישיון או להתלות את תוקפו בתנאים מסוימים. כאמור , ע "פ תקנות שירותי הדת תוקפו של רישיון הקבורה הינו שנתיים מיום נתינתו . תוקף זה יוצר עומס רגולטורי על גופי הקבורה וכן על כח האדם באגף הקבורה שבמשרד לשירותי דת . כחלק מהתהליך לשיפור שירותי הדת והסרת עודף רגולטורי , בכוונת המשרד לייצר מנגנון לחידוש רישיונות קבורה במתווה של שנתיים ולאחר מכן שלוש שנים ולבסוף חמש שנים (2-3-5) לגוף קבורה אשר יעמוד בסטנדרטים הרגולטוריים . כמו כן פועל המשרד על העברת רישיונות קבורה ממושבים וקיבוצים המהווים את חלק הארי במחזיקי רישיונות הקבורה - לידי המועצות האזוריות בימים אלה החל פיילוט ב-4 מועצות אזוריות. בהתאם לתקנה 3 לתקנות אלו, בקשה לרישיון תוגש בכתב לשר, והוא או בא כוחו רשאים לדרוש כל מסמך או ידיעה הדרושה לו לעניין זה. בהתאם לסעיף 8(א) לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 – גוף קבורה העוסק בקבורה ללא רישיון בתוקף – דינו מאסר שלושה חודשים. משמעות נוספת של שלילת תוקף רישיון הקבו רה היא שגוף הקבורה לא יהיה זכאי לדמי הקבורה מאת המוסד לביטוח לאומי. זאת בהתאם לנוהל שגובש בין משרדנו ובין המוסד לביטוח לאומי בהנחיית המשנה ליועץ המשפטי הגב' שרית דנה . לעניין זה ראוי לציין כי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ח - 1995 קובע: " הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים , שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לענ י יני דתות " . בשנת 201 8 הונפקו 564 רישיונות קבורה לגופי קבורה שעמדו בתנאי הרישיון ובכלל זה קיומו של הסכם עם המוסד לביטוח לאומי, מסמכים המעידים על זיקה לקרקע בית העלמין, העברת מסמכי התאגדות, אישור ניהול תקין (לעמותות), הגשת דו"חות כספיים וכיו"ב. בשנת האחרונה החלו מגישי הבקשות לרישיון קבורה ב הגשת טופס מכוון לרישיון קבורה במערכת שירת הים. פעילות לאכיפת האיסור לקבורה מסחרית ביישובים חקלאיים – בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2514 (קבר/12) מיום 26.8.2004 קבורה ביישובים חקלאיים תתבצע באם הנפטר הוא תושב המקום או בן משפחתו בלבד. הקבורה כאמור תתבצע ללא תשלום, למעט מכירה מחיים. בהתאם להחלטה, סמכויות האכיפה ניתנו בידי רשות מקרקעי ישראל. יחד עם זאת משרדנו משתף פעולה עם הרשות לעניין זה, בין היתר באמצעות העברת מידע המתקבל לידנו וסיוע ליחידה למיקור חוץ במשרד המשפטים בכל הנוגע לתביעות, מקום שהוחלט על הגשתן נגד גופים שנמצא כי הפרו את החלטת הממשלה וכי התקיימה בבית העלמין בשטחם קבורה מסחרית. כך לדוגמא, נוצר שיתוף פעולה הדוק עם רשות מקרקעי ישראל בנוגע לטיפול בבית העלמין "מנוחת עדן" בחצור אשר התבצעה קבורה מסחרית בשטחו. הסברה ופרסום של זכויות הציבור ומכלול המידע בתחום הקבורה המשרד רואה חשיבות רבה בהפצת המידע ובהסברה כחלק חשוב ו בלתי נפרד מפעילות ו . לכן דואג המשרד להעביר לציבור את כל המידע אודות הזכויות המגיעות לו בתחום הקבורה . המשרד פועל במספר דרכים להנגשה של המידע : למשרד אתר אינטרנט הכולל בתוכו מידע נרחב ועדכני בנוסח החוקים , התקנות , נ הלי קבורה , הנחיות המשרד בחוזרי מנכ " ל , זכויות המגיעות למשפחת הנפטר , פרטי גופי הקבורה , תעריפים לרכישת חלקות קבר בחיים, מידע הלכתי ועוד . הופצ ו ח ו בר ות מידע למשפחות נפטרים - המשרד הוציא מהדורה מעודכנת אשר הופצה בין ה יתר בבתי חולים בשיתוף עם משרד הבריאות. החוברת מוגשת למשפ' הנפטר מיד לאחר הודעת הרופא על הפטירה . החוברת כוללת מידע רב , ובין היתר : סדר הפעולות לביצוע לצורך קבורה , זכויות המשפחות , פרטי חברות הק בורה , מידע הלכתי , מנהגי אבלות ועוד . פורסם מאגר המאגד את כל גופי הקבורה המחזיקים ברישיון במדינת ישראל בצירוף אנשי הקשר ובתי העלמין שבאחריות גופי הקבורה השונים לרווחת הציבור. הוקם מוקד טלפוני הפועל 24 שעות ביממה. מס' הטלפון של המוקד: *0120 בשיתוף עם פורום חב"ק . טיפול בפניות הציבור מתוקף תפקידו כגורם השלטוני שמסדיר את פעילותם של גופי הקבורה השונים, משמש המשרד כתובת לתלונות ופניות הציבור בנוגע להתנהלות גופים אלו. תלונות אלו מגיעות מהציבור בדרכים שונות וכל פנייה או תלונה זוכה למענה או טיפול המתבקש מנסיבות העניין. המשרד מטפל בתלונות של אזרחים בנושא ומקיים בירורים ושימועים למנהלי גופי הקבורה בהתאם לצורך. מתן מענה באמצעות תמיכה פרונטאלית ומענה טלפוני מקצועי - לציבור הרחב, למועצות דתיות ולגופי הקבורה. עובדי אגף הקבורה , האחראית על פניות הציבור , הלשכה המשפטית , ומחלקת פיקוח ובקרה - נותנים מענה שוטף לפניות רבות של הציבור הרחב וכן לגופי הקבורה בכל הנושאים בתחום הקבורה . המענה ניתן בכתב ( בדואר ובפקס ), בדואר אלקטרוני , באמצעות הטלפון ובאמצעות פגישות במשרד ומחוצה לו . בכבוד רב, הרב יצחק ועקנין השר לשירותי דת העתק: עו"ד עודד פלוס , מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד גליה קליין , יועמ"ש המשרד לשירותי דת מר יצחק ישי , מנהל אגף בכיר קבורה.

דין וחשבון לפי סעי ף 14 א' לחוק שירותי הדת היהודיים 2015 2015 הוראת סעיף 14א(יא) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן: "החוק") : "השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מ-30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון". ת ו כן העניינים: רקע ונתונים כללים. 3 נתוני נפטרים בישראל. 3 ממצאי סקר שנערך בקרב 11 גופי קבורה במגוון בתי עלמין בחזקתם. 3 יעדי אגף הקבורה בשנת 2015. 4 קבורה רוויה. 4 קבורה אזרחית. 4 קבורת שדה. 5 שיפור חזות בתי עלמין לרווחת הציבור. 5 מתן דגש לשיפור חזות בתי העלמין ברחבי הארץ על פי הנחיות ומדיניות המשרד והתאמת התקציב לתמיכות בהתאם . 5 מתן דגש על מציאת פתרונות לצורך הנגשת בי"ע למוגבלים ונכים. 6 הוספת ערוץ תמיכה לצורך הקמת בי"ע חדשים או הרחבת בי"ע קיימים. 6 פישוט הליך הגשת הבקשות לקבלת תמיכות ו ריענון/עדכון הקריטריונים בתחום הקבורה. 6 הסדרת תחום הקבורה. 6 קידום תיקוני חקיקה, קביעת הנחיות ונהלים חדשים לצורך הסדרת עניינים שונים בתחום הקב ורה. 6 תכנית אב למחשוב- "שירת הים". 7 נגישות נכים . 7 קבורה בחירום . 8 ליווי עבודות פיתוח בתי-עלמין . 8 ליווי מקצועי למועצות דתיות וגופי קבורה . 8 חיזוק תחום הביקורת והרגולציה על גופי הקבורה. 8 האחדת תהליכי עבודה בגופי הקבורה. 8 ליווי מועצות בתי עלמין. 8 קידום פיתוח בית העלמין "ברקת". 8 שיתופי פעולה. 9 פורום מנהלי חברות הקדישא. 9 ישיבות שוטפות. 9 פרויקט ' מורשת בנימין ' למנהלי ועובדי גופי הקבורה. 9 "מוקד 120". 11 המוסד לביטוח לאומי . 11 משרד הפנים. 11 רשות העתיקות. 11 משרד הבריאות. 11 רשות מקרקעי ישראל. 12 פיקוח ובקרה בנושא גביית תשלומים עבור חלקות קבר בהתאם לתעריפים שנקבעו בחוק. 12 רכישות קבר מחיים. 12 פרשת "חסדי דוד". 12 שיתוף פעולה עם אגף פניות הציבור. 12 פיקוח בנושא התנהלות כספית נכונה והקפדה על ניהול קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין. 12 ניהול קרן פיתוח. 12 פרסום הנחיות לניהול קרן פיתוח. 13 פעולות המשרד כנגד שימוש ב קרן פיתוח שלא על-פי ה נהלים. 13 יוזמת ניסוח דו"ח כספי אחיד לגופי הקבורה . 13 מטרת ניסוח דו"ח כספי אחיד. 13 פיקוח כללי ורגולציה שוטפת על גופי קבורה לרבות ביצוע ביקורות עומק. 13 ביקורות עומק. 13 מינוי רו"ח חשב מלווה. 13 אמצעי האכיפה והפיקוח הנמצאים בידי המשרד. 14 רישיון קבורה. 14 מתן המלצה לפטור ממס לרכבים להובלת נפטרים . 14 פעילות בשיתוף פעולה עם רשם העמותות . 15 פעילות לאכיפת האיסור לקבורה מסחרית ביישובים חקלאיים . 15 הגשת תלונות למשטרת ישראל לאכיפת תופעת "מתווכי הקברים". 15 הסדרת שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי. 15 פיתוח ותחזוקה של בתי עלמין ברחבי הארץ לרבות קידום הקבורה הרוויה. 16 מטרות המשרד. 16 קבורת שדה בפריפריה. 16 הקמת והרחבת בתי עלמין. 16 בקשות לתמיכה כספית- נתוני שנת 2015. 16 התחייבויות המשרד- נתוני שנת 2015. 16 הסברה ופרסום של זכויות הציבור ומכלול המידע בתחום הקבורה . 16 אתר אינטרנט. 16 פרסום חובר ת מידע למשפחות הנפטרים. 16 ה מוקד ה טלפוני. 16 טיפול בפניות הציבור . 16 רקע. 16 פניות הציבור- נתוני שנת 2015. 17 נספחים: נספח א ' : טבלת ממצאי סקר ה מבוסס על נתוני 11 גופי קבורה במגוון בתי עלמין תחת חזקתם . 18 נספח ב' : דוגמאות מאפיינות של תלונות ופניות ציבור שהגיע ו למשרד במהלך שנת 2015 . 20 יום ראשון, י"ג סיוון, תשע" ו 19 יוני 2015 לכבוד ח ה "כ דוד אמסלם יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה כנסת ישראל נכבדי, הנדון: דין וחשבון שנתי לפי סעיף 14א ' לחוק שירותי הדת היהודיים לשנת 2015 בהתאם להוראת סעיף 14א(יא) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן: "החוק" ) אתכבד להניח בפני ועדת הפנים ו הגנת הסביבה של הכנסת דין וחשבון שנתי על הפעולות שנקט המשרד לשירותי דת (להלן: "המשרד" ) לפיקוח ולאכיפת הוראות סעיף 14א לחוק ; רקע ונתונים כללי ים : בהתאם לנתוני המוסד לביטוח לאומי, במדינת ישראל נפטרו ונקברו במהלך שנת 2015 37 , 049 תושבים יהודים . במדינת ישראל כ-125 0 בתי עלמין המופעלים ע"י כ-600 גופי קבורה על סוגיהם השונים (מועצות דתיות, רשויות מקומיות, וועדי יש ובים, עמותות עצמאיות ועוד). כ- 25%-30% מהנפטרים נקברים בחלקת קבר שרכשו בחייהם. בהתאם למדיניות הממשלה, המשרד פועל לעידוד נושא הקבורה הרוויה בארץ . המשרד ל שירותי דת עורך בכל שנה סקר בקרב 11 חברות קדישא גדולות בישראל שנבחרו באופן מדגמי, במגוון בתי עלמין המצויים בחזקתם ( ראה נספח א' ) . החברות הנכללות בסקר : חב"ק קהילת ירושלים, גחש"א ת"א, גחש"א חדרה, גחש"א צפון אפריקה, חב"ק הספרדים, חב"ק קריית- מוצקין, חב"ק קריית- ים, חב"ק הספרדית חיפה, חב"ק אשכנזית חיפה, חב"ק קריית- ביאליק, חב"ק נתניה, חב"ק רמלה. הסקר בוחן מספר פרמטרים בהם : ס ך כל הנפטרים שהובאו למנוחת עולמים ע"י גוף הקבורה , אחוז הנקברים מתוכם בקבורה רוויה וסך כל חלקות המכפלה שנרכשו מחיים. מטרת המדגם הינה מעקב אחר אחוז הנקברים בקבורה רוויה על סוגיה השונים (קבורת מכפלה, קבורה ברמה, קבורת סנהדרין) ביחס לכלל הנפטרים שהובאו למנוחת עולמים ע"י אותו גוף הקבורה (ראה נספח א' לדו"ח המפרט את תוצאות המדגם) . מן הסקר ניכר כי בשנים האחרונות קיימת מגמת גידול בקבורה מסוג זה . להלן הפירוט: בשנת 2009 - 4 , 332 נפטרים נקברו בקבורה רוויה. בשנת 2010- 6 , 013 נפטרים נקברו קבורה רוויה. בשנת 2011- 6 , 994 נפטרים נקברו בקבורה רוויה. בשנת 2012- 8 , 066 נפטרים נקברו קבורה רוויה. בשנת 2013- 7 , 853 נפטרים נקברו קבורה רוויה . בשנת 2014- 8,128 נפטרים נקברו קבורה רוויה . בשנת 2015- 9,455 נפטרים נקברו קבורה רוויה . בנוסף עולה מן הסקר , כי ניכרת מגמת עלייה בסך כל רכישות מחיים של חלקות מכפלה . נתון ה מצביע על שיפור במודעות האוכלוסיי ה היהודית ביחס לקבורה הרווי ה לאור מדיניות הממשלה לחסכון במשאב הקרקע. להלן הפירוט: בשנת 2009 - 1,774 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. בשנת 2010- 2,088 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. בשנת 2011- 3,187 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. בשנת 2012- 3,608 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. בשנת 2013- 4,685 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. בשנת 2014- 3,949 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. בשנת 2015- 3,957 חלקות מכפלה שנרכשו מחיים. יעדי אגף הקבורה בשנת 2015 : אגף הקבורה רואה כיעד מרכזי את השיפור והנגשת השירותים שניתנים לציבור בישראל בתחום הקבורה ופועל להשגת יעד זה במספר מישורים: קבורה ר וויה : ליווי פרויקטי ם שונים העוסקים ב בנייה רוויה בבתי העלמין השונים ובכלל זה בגוש דן- בבי"ע הירקון, בו מוקמים שלושה מבנים המכילים 35,000 יחידות קבר . קידום המשך תמיכות לגופים אחרים לאור מדיניות הממשלה . בהמשך להחלטות הממשלה שהתקבלו בעבר בנושא עידוד הקבורה הרוויה, הגיעו משרד האוצר והמשרד לשירותי דת לסיכום תקציבי לעניין עידוד הקבורה הרוויה. היקף התקציב אשר יעמוד למימון סכום זה יעמוד על עד 90 מיליון ₪, כאשר 20 מיליון ₪ ייועדו לצפיפות של 750 עד 1500 יחידות קבורה לדונם ו- 70 מיליון ₪ ייועדו לצפיפות של מעל 1,500 יחידות קבורה לדונם. כמו כן הוסכם כי ככל שיוגדל סך התקציב בתיאום בין הגופים חלוקת התקציב תתבצע בשיעורים של 30% ו-70% בהתאמה. ליווי ומעורבות מלאה בהמלצות הוועדה שהוקמה לתיקון ת מ"א 19 (בנושא צפיפות נדרשת ל קבורה ואיתור אתרים לבי "ע עתידיים). קבורה אזרחית : המשרד פועל ל סנכרון בין כל הגורמים הרלוונטיים לצורך יישום חוק הקבורה האזרחית. נערכו פעולות מיפוי, מיסוד, והרחבת האפשרויות למימוש הזכות לקבורה חלופית/ אזרחית , על מנת ל יצור פריסה ארצית אופטימאלית ולספק את האפשרות להיקבר בקבורה אזרחית לכל אזרח המעוניין בכך ללא תלות במקום מגוריו . כמו-כן נערך סקר מקיף בנושא הקבורה האזרחית בארץ, ובכללו ביצוע בחינה מפורטת של אתרים כשירים להכרזה כבתי עלמין אזוריים לקבורה אזרחית . בוועדת שרים לענייני פנים שדנה בנושא , הוחלט על הקמת ועדת מנכ"לים בהשתתפות משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא לצורך מציאת פתרונות לבעיות בשטח וקידום הקבורה האזרחית . הוועדה קיימה מספר ישיבות וגיבשה המלצות לביצוע שטרם פורסמו עקב הסתייגות חלק מהמשרדים השותפים ממספר המלצות הוועדה הנוגעות להן אף שהובהר להם כי יש באפשרותם לחתום על טיוטת ההמלצות ולצרף חו"ד המסתייגת מההמלצות המופיעים בה או מחלקן . הוועדה התייחסה בעבודתה גם לממצאי הסקר ה אמור בו מופו 13 אתרים שראויים לשמש כבי"ע אזוריים בכפוף לפעולות שונות שיש לקדם יחד עם גורמי ממשל נוספים האחראיים על תחומים המתממשקים לקבורה . כפועל יוצא מכך החלו המשרד לשירותי דת ור שות מקרקעי ישראל בפעילות משותפת ב התקשרות עם חברת " עין דר נעים- תכנון מרחבי ואורבני בע מ " , על מנת שתפעל , בשיתוף המדרש לשירותי דת, לטיפול מתקדם בחסמים שהועלו בממצאי הסקר הנ"ל בשלושה אתרי מפתח: גבעת ברנר, המסילה, הזורעים (טבריה) . בנוסף ו כחלק מהמלצות הצוות הוחלט על מתן מענה מידי בצורה של הוספת "ישובים משורתים" לגופי קבורה קיימים המחזיקים ברישיון קבורה אזרחית - המשרד בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, פועל להוספת "ישובים משורתים" לבתי עלמין קיימים בתיאום על-מנת להרחיב את אפשרויות הקבורה האזרחית העומדות בפני האזרחים. כיום קיימים 19 בי"ע לקבורה אזרחית וכן 21 חלקות ל" מסופקים " בבתי העלמין השונים כמפורט ברשימות (הטבלה המפורטת מופיעה באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת וכוללת "ישובים משורתים"). קבורת שדה : המשרד לשירותי דת פועל להטמעת אפשרויות הקבורה הרוויה השונות בבתי העלמין ברחבי הארץ על ידי הקצאת כספי תמיכות ייעודיים לנושא וליווי של פרויקטים לקבורה רוויה בבתי העלמין תוך התאמתם לצרכי בית העלמין ולאוכלוסייה הצורכת את שירותיו . עם זאת הקבורה - הרוויה - הצפופה דורשת מצד אחד משאבים כלכליים גבוהים הנופלים אף על תקציב המדינה ומצד שני על אף ששיטות קבורה אלו אושרו ע " י הרבנות הראשית לישראל , חלק מהציבור רואים בשיטות קבורה אלו גזירה שקשה לעמוד בה . בהסכמים הקואליציוניים בין מפלגת הליכוד למפלגת יהדות התורה סוכם כי תוקם ועדה מיוחדת לבחינת סוגיית קבורת שדה ובכך למצוא פתרונות קבורה למגוון אוכלוסיות בישראל. הוועדה , בראשות מר שמואל סלאבין, מתכנסת בהשתתפות נציגי המשרדים הרלוונטיים לתחום הקבורה וחברים בה אף נציגי ציבור . נציגי המשרד בוועדה הינם המנכ"ל, מר עודד פלוס ומנהל אגף הקבורה, מר יצחק ישי. מרכז הוועדה הינו מר אהרון עמנואל – מרכז בכיר מועצות דתיות. פעולות המשרד ל שיפור חזות בתי עלמין לרווחת הציבור : מתן דגש לשיפור חזות בתי העלמין ברחבי הארץ על פי הנחיות ומדיניות המשרד והתאמת התקציב לתמיכות בהתאם (ראה פירוט סך התמיכות בסעיפים 16.4 ו-16.5) . מתן דגש על מציאת פתרונות לצורך הנגשת בי"ע למוגבלים ונכים. הוספת ערוץ תמיכה לצורך הקמת בי"ע חדשים או הרחבת בי"ע קיימים. פישוט הליך הגשת הבקשות לקבלת תמיכות ו ריענון/עדכון הקריטריונים בתחום הקבורה. הסדרת תחום הקבורה : קידום תיקוני חקיקה, קביעת הנחיות ונהלים חדשים לצורך הסדרת עניינים שונים בתחום הקבורה . ב חודש 04/2015 הפיץ המשרד תזכיר חוק של הצעת חוק קבורה חדש , להערות הציבור, המאגם ומסדיר את כל תחום הקבורה בארץ. נכון להיום תחום הקבורה הנמנה על שירותי הדת בישראל, מוסדר באמצעות : חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971. בתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז-1966. בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996. בתקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט-1998. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976. במשך השנים התפתחה החקיקה בתחום זה, במידה רבה, על- פי צרכי השעה ולא במסגרת הליך חקיקה כולל ומקיף. החוק המוצע יובא במקום הוראות סעיפים 14א עד 14ב לחוק שירותי הדת היהודים, והוא מביא עמו בשורה של הסדרה הדוקה יותר של רישוי הקבורה, מנגנון מפורט של התשלומים אותם ניתן לגבות בגין רכישת חלקות קבר, לסוגיהן השונים, מנגנון אכיפה מנהלית מתקדם הכולל סט שלם של אמצעי אכיפה, בהטלת עיצומים כספיים ובהטלת אחריות אישית על מנהלים. החוק המוצע כולל שישה חלקים: החלק הראשון עוסק במטרות החוק ובמונחיו; החלק השני עוסק בהסדרת רישוי כולל ומקיף לגופים הפועלים בתחום והפיקוח עליו; החלק השלישי עניינו בזכות להיקבר ובכללים ברורים ומפורטים לגביית תשלומים בגין חלקות קבר ולהגנה על זכויות משפחות הנפטר; החלק הרביעי נותן מענה לקבורה אזרחית חלופית על דרך של מיזוג החקיקה הקיימת בתחום לתוך החוק המוצע והאחדת כלליהן של הקבורה היהודית מזה ושל הקבורה האזרחית מזה; החלק החמישי - הינו החידוש המרכזי בדבר חקיקה זה ועניינו בהענקת אמצעי אכיפה מנהלים מתקדמים למשרד הממונה; החלק השישי הכולל הוראות כלליות : הזכות להיקבר בכבוד, הזכות להיקבר כפי אמונתו של אדם והזכות ליחס הוגן ולדמי קבורה הוגנים מידי גופי הקבורה הפועלים בתחום (חברות קדישא, רשויות מקומיות ומועצות דתיות). מערכות השלטון ובראשן המשרד לשירותי דת פועלות במשך שנים לביסוסה של זכויות אלו ולהגן עליהן. מחסור בכלי פיקוח ואכיפה נאותים בידי המשרד הממונה, פעולתם הלא מתואמת של מספר גורמי שלטון בתחום זה, לצד המשרד הממונה, בהם: המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומנהל מקרקעי ישראל , הביאו לכרסום ולפגיעה בזכות חשובה זו. על מנת למגר את התופעות המתוארות לעיל ולהגן כראוי על זכות הקבורה, שקד המשרד הממונה בשנתיים האחרונות על כתיבתה של הצעת חוק לעיגון הצרכים בתחום זה בחיקוק ייחודי כולל ומקיף, אשר י י תן מענה ראוי לצורכי התחום וליכולת האכיפה והפיקוח של המשרד לגביו. הסדרת תעריפי קבורה - תעריפים עבור רכישת חלקות חריגות ובבי"ע סגורים שעד כה טרם הוסדרו בחוק הקיים , יוסדרו ויעוגנו . במקביל מקדם המשרד בימים אלו נהלי ם חדשים ובהם: נוהל קבורת נפלים, עוברים ותינוקות (בשיתוף משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי) וכן פורסם נוהל קבר עילי (בשיתוף המוסד לביטוח לאומי) ו נוהל נפטרים מקיף ויסודי (כולל זיהוי נפטרים) . ניסוח מחדש לתנאי קבלת רישיון קבורה חידושו או קבלת אישור עקרוני לקבורה - מפרט מהם התנאים הנדרשים ומהם המסמכים שבאמצעותם יוכח כי תנאים אלו מ תקיימים לצורך קבלת רישיון קבורה עבור: גוף קבורה חדש וגוף קבורה ותיק המבקש ים רישיון לגבי בית עלמין חדש ; חידוש רישיון (לגבי בית עלמין קיים, בקרקע שכבר ניתן לגביה רישיון) ; אישור עקרוני לצורך התמודדות במכרז לקבלת מקרקעין המיועדים לקבורה . על מנת להטמיע את התנאים כאמור, בש לבי העבודה השונים, נוסחו מסמכים עדכניים לבקשה לקבלת או חידוש רישיון וכן לעניין הבקשה לקבלת אישור עקרוני אותם נ יתן למצוא באתר המשרד לשירותי דת, זאת עד לסיום פיתוח הטופס באופן מקוון במסגרת תכנית אב למחשוב (ראה סעיף 4.2 ) . תכנית אב למחשוב - מטרתה העיקרית של התכנית היא יצירת תהליכי עבודה אחידים במועצות הדתיות , ב מחלקות הדת ברשויות המקומיות ו ב גופי הקבורה המחזיקים ברישיון כחוק , וכן לשפר את שירותי הדת באמצעות קִדמת הטכנולוגיה . במסגרת התכנית תשודרגנה התשתיות במועצות הדתיות בהתאם לצורך. תכנית זו כולל ת את איגום שירותי הדת בתוכנה אחת : קבורה, רישום נישואין , מקוואות , כשרות ו עירוב לצד ניהול כוח אדם , לוגיסטיקה ותקציב . בדרך זו תינתן ל מנהלי גופי הקבורה ולשאר בעלי התפקידים אפשרות לראייה רוחבית ומערכתית מלאה . גישתם למערכת תיעשה בעזרת שם משתמש וסיסמא אשר ינפיק להם המשרד לשירותי דת. מערכת זו או בשמה "שירת הים" תאפשר הנפקת דו"חות ע" פ פרמטרים נבחרים ותאפשר מיפוי צרכי האוכלוסיי ה ועיבודן לכדי תכנית עבודה שנתית . ל ביצוע ה פרויקט נבחרה חברת מל " ם. עלות הפרויקט , לכלל רכיביו לרבות נושא הקבורה, נאמדת בכ- 45 מיליון ₪. בימים אלו , המשרד נמצא בשלב סיום האפיון המקצועי בתחום הקבורה הכולל: מתן אפשרות להגשת בקשה לרישיון קבורה, חידוש או קבלת אישור עקרוני לרישיון קבורה המאפשר התמודדות על הקצאת קרקע מרשות מקרקעי ישראל בפטור ממכרז. מיפוי בתי עלמין – מתוכנן לקדם מיפוי ומאגר ממוחשב בתי עלמין ברמה הארצית ( נערכו עד כה ישיבות ראשוניות בנושא זה ) . נגישות נכים - כחלק מ מאמצי המשרד ל הטמעת נושא נגישות נכים בבתי עלמין ברחבי הארץ , בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין) תשע"ד-2013, קיים המשרד מספר ימי עיון מקומיים וכן כנס נגישות נכים מורחב לגופי קבורה בשיתוף נציבות שוויון מוגבלויות ב משרד המשפטים . קבורה בחירום האחריות על הטיפול בחללים בעת חירום לרבות קבורה בחירום , נמצאת כיום במשרד הפנים (פס"ח). המשרד התבקש לקבל לידיו את הסמכות והאחריות על ק בורת חללים אזרחיים בחירום ו הביע את עמדתו החיובית לקבלת אחריות זו בכפוף לקבלת תקציבים ותקני כוח אדם הנדרשים לכך. במקביל, המשרד התחיל בהיערכות לקבלת אחריות זו ופועל לגיבוש מדיניות בתחום, בניית תפיסת הפעלה לטיפול בקבורת חללים בתרחישים (התסריט האפשרי שלגביו יש לתת את המענה בהיערכות מוקדמת) השונים, היערכות ומוכנות המשרד ברמת המטה, המחוזות, התר"חים ותיאום כל הממשקים במשרדי הממשלה בכל תרחיש בחירום, מיפוי הצרכים הנדרשים (האמצעים/ המשאבים/ מבנה ארגוני) לצורך הקמת תשתית מתאימה במשרד ברמת המטה ובמחוזות לצורך הטיפול בחללים אזרחיים בחירום. כמו-כן הושג סיכום תקציבי לשלב ההיערכות בין המשרד האוצר ובין המשרד לשירותי דת לפיו יוקצה סכום של 1.2 מיליון ₪ האמור להתפרס על שתי שנות תקציב, וכן הקצאה של תקן זמני , בדירוג גבוה יחסית, לארבע שנים וכן הקצאה של תקן סטודנט. נכון להיום, ה אחריות ממשרד הפנים (פס"ח ) טרם עברה . קיימת טיוטת הצעת מחליטים בעניין שטרם אושרה . ליווי עבודות פיתוח בי"ע: בשיתוף עם חברות מהנדסים חיצוניות (נבחרו בהליך מכרזי ) נעשית עבודת שטח שעיקרה מעקב והדרכה , אישור וניהול תכניות עבודה ( כולל בדיקת חשבונות והוראות תשלום ) , ייעוץ , כולל ניתוב פרויקטים לקבורה רבודה לגופי קבורה בבתי עלמין . ליווי מקצועי למועצות דתיות וגופי קבורה: הדרכות מקצועיות באופן טלפוני ( כולל זמינות מעבר לשעות העבודה המדווחות ) וכן הדרכות פרונטאליות בשטח . חיזוק תחום הביקורת והרגולציה על גופי קבורה : ביצוע ביקורת ב גופי קבורה ובתי עלמין ברחבי הארץ בתחום המנהלי , ה מקצועי ומעקב אחר תיקון הליקויים (בין היתר בנושא הדרת נשים בטקס לוויה, ונושא נגישות נכים). האחדת תהליכי עבודה בגופי הקבורה: בשנת 2015 הונפקו כ- 761 רישיונות קבורה לגופי קבורה שעמדו בתנאי החוק. (חלקם רישיונות זמניים עקב אי עמידה מוחלטת בתנאי הרישיון). ליווי מועצת בתי עלמין: מועצות בתי העלמין היהודיים בירושלים בברקת ובתל רגב הינם תאגידים ציבוריים שהוקמו מכוחן של תקנות שירותי הדת היהודיים. עיקר תפקידיהן של התאגידים הינם: לתכנן, להקים, להחזיק, לנהל ולפתח בתי עלמין ולהסדיר בהם את ענייני הקבורה מבחינה טכנית, להקצות חלקות לחברות שיפעלו בבתי העלמין, לקבוע את דרכי השימוש ולפקח על החברות האמורות. פיקוח ואכיפת נהלי עבודה המשרד לשירותי דת מול מועצ ו ת בת י ה עלמין . המשרד משתתף בתקציב המועצות באמצעות תקנות השתתפות ייעודיות בשוטף ובפיתוח. קידום פיתוח בית עלמין "ברקת" : המשרד רואה חשיבות רבה בקידום הקמתו של בית העלמין בברקת שעתיד להכיל כ-332,000 מקומות קבורה ולשמש כעתודת בית העלמין לקבורה עבור תושבי גוש דן ואזור המרכז למשך 50 שנים הבאות, וזאת נוכח המצוקה בהיעדר שטחים לקבורה באזורים אלו. למתחם יש תב"ע מאושר וטרם התקבל היתר בנייה לעבודות עפר ותשתית. הוועדה המקומית חבל מודיעין, התנתה את מתן ההיתר בתנאים מסוימים שטרם סוכם לגביהם. מועצת בתי העלמין ברקת בחרה זה מכבר, בחברת תשתיות, ע"פ הליך מכרזי לעבודות פיתוח ותשתיות - הוצאת צו תחילת עבודה היא בכפוף לקבלת היתר הבנייה. המשרד יחד עם הגורמים הרלבנטיים שוקד בימים אלו על סיכום מדיניות שלביות פיתוח ותמהיל המתחמים, האסטרטגיה בשיווק הפרויקט, מסמך עקרונות עבודת המועצה בפיתוח בי"ע ברקת (עבודת המועצה בניהול פיתוח ואחזקת בי"ע ברקת). נכון לכתיבת שורות אלה הוועדה המקומית חבל מודיעין , דחתה את בקשת מועצת בית העלמין להיתר בניה. בתגובה לכך מועצת בית העלמין פועלת בשני מישורים : האחד באמצעות ועדת ערר נגדו הגישה הרשות המקומית חבל מודיעין עתירה לבית המשפט המחוזי בטוענה כי הוגש לאחר המועד הנקוב בחוק; והשני באמצעות בקשה מהוועדה המקומית להוריד נושאים מסוימים מסדר היום בשלב זה ולאשר את המתווה הכללי מתוך הבנה כי נושאים דחויים אלו יידונו מאוחר יותר . בעניין זה , בימים אלו במב " ע נערכים להורדה של סעיפים נוספים מסדר היום בשלב זה והעברתם לשלב מאוחר יותר . כמו-כן פועלת המועצת להגדרת פרויקט 'ברקת' כפרויקט לאומי כחלק מניסוח קריטריונים להגדרת פרויקט לאומי עליהם שוקדת בימים אלו המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רוה"מ. שיתופי פעולה: פורום מנהלי חברות קדישא - ש י ת וף פעולה מקצועי עם פורום מנהלי חברות קדישא הגדולות המאגדת בתוכה את: חב"ק קהילת ירושלים, חב"ק ראשית כללית חב"ק ראשל"צ, חב"ק תל-מונד, חב"ק נס ציונה, חב"ק רעננה, חב"ק כפר-סבא, חב"ק נתניה, חב"ק רחובות, חב"ק הרצליה, חב"ק תל-אביב יפו, חב"ק באר שבע, חב"ק פרדס חנה, חב"ק חדרה, חב"ק חיפה, הכוללת : ישיבות עבודה שוטפות בנושאים שעל סדר היום . מורשת בנימין : תכנית ההכשרה לעובדי קבורה "מורשת בנימין" הינה מיזם משותף של פורום חברות הקדישא הגדולות בישראל והמשרד לשירותי דת. מטרות התכנית הינן: מיסוד המקצוע והרחבת הידע הנדרש, הקניית כלים לשיפור השירות ולהתמודדות עם סוגיות ייחודיות בתחום ויצירת סטנדרטיזציה ואחידות בתהליכי העבודה. חטיבות התוכן בקורס: ידע הלכתי, מיומנויות שירות, מיומנויות תקשורת, מיומנויות מחשב, עזרה ראשונה, נהלים וחירום וסיורים בשטח. לעובדים שיעמדו בדרישות (נוכחות ומבחנים) שיוגדרו ויסיימו את הקורס בהצלחה תינתן האפשרות לצבור נקודות זכות אקדמיות לטובת המשך לימודים (באופן עצמאי). עד כה התקיימו 4 מחזורים לעובדי שטח (מחזור אחד מתוכם היה מיועד למנהלי צוות עובדים) , המחזור החמישי יפתח ב – 06.06.17. בנוסף התקיים מחזור ייחודי למנכלי "ם ש ל חברות קדישא. קורס הפיילוט : המחזור הראשון של התכנית אשר מיועד לעובדי השטח נפתח באירוע חגיגי שהתקיים באוניברסיטת אריאל בח' אדר ב' תשע"ד (10.03.14). התכנית התבצעה באמצעות היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל והתקיימה בבניין האוניברסיטה ברמת אביב, תל-אביב. משך התכנית: 22 מפגשים, אחת לשבוע, על פני חצי שנה. כל יום לימודים נמשך כחמש וחצי שעות ומורכב מ- 6 שעות לימוד אקדמיות. בקורס לקחו חלק כ-77 עובדים, מהם 51 עובדי פורום חברות הקדישא הגדולות בישראל, 3 עובדי מועצות אזוריות ו-23 עובדי מועצות דתיות. מחזורים ב',ג' ו- ד' : המחזור השני נפתח בינואר 2015, כחלק מהפקת הלקחים הוא מנה 35 תלמידים מתוכם סיימו 33. משתתפי הקורס יצרו קשרי חברות ועבודה מועילים והפכו לקשרי למידה הדדית ,שיתוף פעולה וסיוע בין העובדים. המחזור השלישי נפתח בפברואר 2016 והוא מנה 35 תלמידים, המחזור הרביעי למנהלי בתי עלמין (המנהלים צוות עובדים) נפתח בינואר 2017 והוא עתיד להסתיים ב – 07.06.17 המחזור מנה 25 תלמידים . משתתפי ה תכני ו ת יצרו קשרי חברות ועבודה מועילים והפכו לקשרי למידה הדדית ,שיתוף פעולה וסיוע בין העובדים. ב- 06.06.17 יפתח בתל אביב המחזור החמישי של תכנית מורשת בנימין והוא מיועד לעובדי השטח מהמועצות הדתיות ומגופי הקבורה השונים. טקס י הסיום של מחזורים ב' ו- ג' ה תקיי מו באולם הכינוסים של המשרד לשירותי דת בנוכחות שר הדתות, הרב הראשי לישראל, ומנכ"ל המשרד . בימים אלו מ סתיים המחזור ה רביעי . המיועד למנהלי בתי עלמין (המנהלים צוות עובדים). קורס מנהלי גופי קבורה (קורס מנכלי"ם) : בנוסף להכשרות לעובדי השטח ולמנהלי הצוותים ו כחלק מתהליך הפקת הלקחים מקורס "מורשת בנימין" ה סיק המשרד שכדי לייצר שינוי אמ י תי יש צורך להכשיר את השדרה הניהולית שמייצרת מדיניות . תכנית המנהלים נבנתה במתכונת מותאמת למנהלים והיא כ ללה תכנים מתכנית מורשת בנימין ותוספת של תכנים לקידום והעצמת המנהלים בתחומים שונים כגון – מבוא לכלכלה מימון וחשבונאות, ניתוח דו"חות כספיים, קבלת החלטות, דיני עבודה, רכש ולוגיסטיקה ועוד. בתכנית השתתפו 26 מנהלים מפורום חברות הקדישא ומהמועצות הדתיות (יו"ר מועצות דתיות ומזכירים- הקובעים מדיניות בבית העלמין ). טקס הסיום נערך במלון לאונרדו פלאז'ה בירושלים בהשתתפות השר לשירותי דת, הרב הראשי לישראל דוד לאו, ומנכ"ל המשרד. מימון: כאמור, המיזם הוא מיזם משותף של המשרד לשירותי דת ופורום חברות הקדישא. ועדת המכרזים וועדת הפטור המשרדית אישרו (בהחלטותיהן מיום 26.11.12 ומיום 26.12.12) את התקשרות המשרד במיזם משותף עם פורום חברות הקדישא בהיקף כולל של כ-680,000 ₪ באופן שהמשרד לשירותי דת נשא בעלות של 340,000 ₪ ופורום חברות הקדישא נשא בעלות של 340,000 ₪ (כל צד נשא בעלות של 50%) . לאחר פרסום מכרז בנושא ע"י הפורום – נבחרה "אוניברסיטת אריאל" להוציא לפועל את הקורס והיא ערכה ויצרה את תכניו של הקורס האקדמי בשיתוף המשרד ובשיתוף פורום חברות הקדישא. במסגרת ההתקשרות המקורית בשנים 2014-2015 הוצאו לפועל שני מחזורים של קורסי הדרכה לעובדי שטח בתחום הקבורה. בקורס הראשון השתתפו 73 עובדים. עלות הקורס עמדה על 363,414 ₪ והמשרד נשא במחצית מעלות זו בסך של 181,707 ₪. בקורס השני השתתפו 35 עובדים ועלות הקורס עמדה על 243,690 ₪ והמשרד נשא במחצית מעלות זו בסך של 121,845 ₪ . לאחר סיום ההתקשרות הראשונה, ערך המשרד מו"מ עם פורום חברות הקדישא ו הגיע להסכמה לקראת המשך ההתקשרות כי הפורום יישא ב-60% מעלות ההדרכות ואילו המשרד יישא ב-40% מהעלות בלבד. עלות 3 מחזורים נוספים לעובדי שטח , קורס למנהלים ו ימי ריענו ן עומדת על סך של 1,044,620 ₪. אי לכך, הפורום יישא בסך של 626,772 ₪ והמשרד יישא בסך של 417,848 ₪. מוקד 120 - המשרד לשירותי דת ופורום חברות הקדישא הגדולות בישראל מסיימים בימים אלה את פיתוח מוקד טלפוני ארצי לשירות משפחות שאירע להן אסון ונפטר אחד מבני המשפחה. הרגעים הקשים ביותר עבור משפחה הינן השעות הקשות של טיפול בהבאת בן משפחה לקבורה. ברגעים אלה כל משפחה נואשת וזקוקה להדרכה וסיוע. המוקד הטלפוני הינו מוקד חירום אשר ייתן מענה 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע וירכז עבור משפחות הנפטרים את כל המידע אודות הטיפול בפינוי הנפטר והבאתו לקבורה בשיחת טלפון אחת. חשוב לציין כי מוקד זה מעבר למתן מענה למשפחות הנפטרים ימגר את תופעת " מעכרים " ואמבולנסים פרטיים למיניהם אשר מנצלים את חוסר הידע של המשפחות ומצוקתן וגובים מהמשפחה האבלה סכומי כסף מופקעים עבור שירותים הניתנים חינם אין כסף בסבסוד המדינה למשפחות ע"י גופי הקבורה המורשים הנמצאים בכל עיר ויישוב וייעודן שליחות של חסד ואמת. עלות הקמה ותפעול בשלוש השנים הרא ש ונות עפ"י הדרישות שהוצגו לפור ום (הקמת מוקד ייעודי) כ-400 אלף ₪. לעת עתה ממתינים לאישור תקציב מהאוצר . נכון להיום, קיבל המשרד לשירותי דת אישור ממשרד התקשורת על המספר המקוצר. פורום חברות הקדישא כבר הכין תכנית עבודה מפורטת . בחינת נושא קבורה רבודה ועלויות ה פיתוח בגינה (דו"ח סלבין), שיפור תדמית מערך הקבורה ועוד. המוסד ל ביטוח לאומי - קודם שת"פ בין היתר בנושאים: כינון מאגר מידע משותף המאפשר שליטה רגולטורית טובה יותר ושיפור אכיפת התקנות . הליך סגירת בתי עלמין. נוהל חלקות חריגות. פרסום מידע לציבור וטיפול ב תלונות ציבור. מדיניות תשלום דמי קבורה לגופי הקבורה המחזיקים ברישיון כחוק. נוהל קיזוז ממכירות בחיים . מדיניות הנפקת רישיונות קבורה. קידום קבורה אזרחית. משרד הפנים - קודם שת"פ בין היתר בנושאים : ת.מ.א. 19 בנושא צפיפות קבורה ובתכנון בי"ע שיוקמו בעתיד - השתתפ ות פעילה כמשקיפים בוועדת עורכים. שיתוף פעולה בנושא הקמת והרחבת בתי עלמין כולל לקבורה אזרחית. רשות העתיקות - קודם שת"פ בין היתר בנושאים : תיאום וטיפול הנדרש בעצמות אדם תוך כדי חפירות ארכיאולוגיות. משרד הבריאות - קודם שת"פ בין היתר בנושאים : סיוע למשרד הבריאות במבצע "מנוחה בכבוד" – הבאה לקבורה איברים, רקמות וחלקי ג ופות מהמכון לרפואה משפטית. בהפצת חוברות מידע לנפטר בבתי חולים. הסדרת פעילות האמבולנסים פרטיים. שותפות בצוות לקביעת נהלים וה וראות משותפות לפקודת בריאות העם. ניסוח נוהל קבורת עוברים ונפלים . רשות מקרקעי ישראל - קודם שת"פ בין היתר בנושאים : מעורבות המשרד ב הליך הקצאות קרקעות לקבורה. קידום הקבורה האזרחית חברות ב צוות משותף שהוק ם בנושא. טיפול בנושא קבורה מסחרית בישובים חקלאים. פיקוח ובקרה בנושא גביית תשלומים עבור חלקות קבר בהתאם לתעריפים שנקבעו בחוק מהניסיון שנצבר במשרד עולה כי חלק נכבד מאוד מתלונות האזרחים כנגד גופי הקבורה נוגע לנושא רכישת חלקות קבר . אי לכך בשנת 2015 הושם דגש מיוחד בבדיקת בקשות גופי הקבורה לחידוש רישיון קבורה ( בדיקה ה נערכת ע"י רו"ח חיצוני) על כך ש גופי הקבורה אכן מקפידים שלא לחרוג מהתעריפים המקסימאליים עבור רכישת חלקות קבר מחיים שנקבעו בסעיף 14א לחוק (לרבות בדיקה כי ניתנו לרוכשים ההנחות שנקבעו בחוק), וכן שכספים שנגבו לאחר מיתה ממשפחות הנפטרים אכן נגבו כדין ובהתאם להנחיות המשרד. במקרים בהם נמצאה גביית תשלומים שלא כדין, עוכב חידוש רישיון הקבורה עד להחזר מלא של הכסף לאזרחים. בעקבות תלונה שהתקבלה במשרד בחודש יולי 2014 כנגד חברה קדישא " חסדי דוד " ליוצאי בוכרה בירושלים, ערך המשרד בדיקה מיוחדת אשר התמקדה אך ורק בנושא גביית תשלומים שלא כדין בגין רכישות בחיים. ממצאי הבדיקה הוכיחו כי משנת 2006 ועד 2013 גבתה החברה קדישא שבנידון למעלה מ-7.4 מיליון ₪ שלא כדין מרוכשים בחיים , אשר נדרשו לשלם כ-30 אש"ח ומעלה לחלקה במקום כ-14 אש"ח . הגבייה העודפת מעל התעריף הנקוב בתוספת א' לחוק נרשמה בספרים בתור "תרומות", אשר שימשו לתשלום מלגות לאברכים. בכך עקפה המשרד את הוראות החוק בנוגע לתעריף רכישה בחיים, וכן את הוראות חוזר מנכ"ל בדבר הפקדת הכספים בקרן פיתוח. בעקבות הבדיקה נדרשה החברה קדישא בחודש דצמבר 2014 לפרסם הודעה בעיתונות המזמינה את הרוכשים לגשת למשרדיה ולקבל את כספם בחזרה. החל מתאריך פרסום המודעה פנו עשרות רוכשים בדרישה לקבל החזרים בגין הרכישות. נכון למועד זה הנושא מצוי בפיקוח הדוק של המשרד, אשר בודק באופן שוטף תלונות של אזרחים ומפקח כי החברה קדישא אכן תשיב להם את כספם. בהקשר זה יצוין כי המשרד, בשיתוף אחראית פניות הציבור במשרד, טיפל בעשרות רבות של תלונות אזרחים. במקרים בהם עלה חשש כי גופי הקבורה פעלו בניגוד לדין או בניגוד להנחיות המשרד – קיים המשרד בירורים ושימועים למנהלי גופי הקבורה. ב מקרים בהם נמצא כי התלונה מוצדקת - חייב המשרד את גופי הקבורה להשיב את הסכומים שגבו ביתר מהאזרחים. (ראה בהרחבה בדו"ח התלונות המפורט לקמן ). פיקוח בנושא התנהלות כספית נכונה והקפדה על ניהול קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין אגף הסדרה, פיקוח ובקרה העמיקו את הביקורת בנושא ההתנהלות הכספית של גופי הקבורה, ובעיקר בכל הנוגע לניהולה של קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין (להלן: "קרן הפיתוח"). המשרד מוודא מחד, כי כל ההכנסות ממכירות חלקות קבר וכן כל כספי התמיכה המיועדים לפיתוח בתי עלמין וכספי אגרות ביסוס מצבות מקבלני המצבות מופקדים בקרן הפיתוח. מאידך, נבדק שהשימוש בכספי קרן הפיתוח הינו אך ורק למטרות שעניינן פיתוח בתי עלמין ותחזוקת בתי עלמין סגורים לאורך ימים ושנים. הבדיקות מתבצעות ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים. כמו כן, פרסם האגף הנחיות מפורטות הכוללות דגשים באשר לניהול קרן הפיתוח, מקורות המימון של קרן הפיתוח והוגדרו במפורט סוגי ההוצאות שניתן להוציא ממנה. במקרים בהם נמצא כי גופי הקבורה פעלו בניגוד להנחיות, ולא הפקידו כספים לקרן, או לחילופין – עשו שימוש בכספי הקרן שלא למטרות פיתוח בתי העלמין, הורה המשרד לגופי הקבורה להשיב את הכספים לקרן הפיתוח, ווידא כי אכן הופקדו הכספים לקרן הפיתוח כנדרש. כך לדוגמא, בשנת 2014 נדרשה מועצה דתית רמלה להחזיר סך 318,000 ₪ לקרן הפיתוח. חברה קדישא גחש"א פתח תקוה פתחה בעקבות דרישת המשרד קרן פיתוח והעמידה אותה על כ-12 מיליון ₪. אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד הפועל בימים אלה על יצירת דוח כספי אחיד לחברות לענייני קבורה בינוניות וקטנות בכדי להקל על אותם גופים. במטרה להביא ליצירת "שפה משותפת" בין גופי הקבורה הבינוניים והקטנים. בהתאם לפורמט הדוח יבדוק האגף את הנתונים הכספיים הנדרשים לצורך מתן/חידוש רישיון הקבורה. בנוסף, יספק פורמט הדוח האחיד מידע עדכני בנוגע למלאי הקברים של גוף הקבורה ולשוויו הכספי . פרסום דוח כספי בפורמט אחיד לגופי הקבורה המאוגדים כעמותות, רשם העמותות, והמוסד לביטוח לאומי ויקל על התנהלות גופי הקבורה הן בקבלת רישיון הקבורה, אישור לניהול תקין, ותש לומים ליום הקבורה מביטוח לאומי. פיקוח כללי ורגולציה שוטפת על גופי קבורה לרבות ביצוע ביקורות עומק ביקורות עומק - אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פעל במסגרת השנה החולפת לקדם את ביצוען של ביקורות יסודיות ומעמיקות בעשרים ואחת גופי קבורה שנבחרו (חברות לענייני קבורה ומועצות דתיות). הביקורות בוצעו ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים, ואלו העבירו לאגף דיווחים שוטפים בנוגע להתקדמות הביקורת וממצאי הביניים. ככל שממצאי הביקורת העלו כי קיים חשש להתנהלות לא תקינה של גוף הקבורה, פעל האגף מול גוף הקבורה לתיקון הממצאים ויישום המלצות הביקורת. מינוי רו"ח חשב מלווה - במקרים בהם נמצאה התנהלות שאינה תקינה באופן מהותי העולה לכדי אי סדרים כספיים ומנהליים ו/או התנהלות כלכלית שאינה יעילה באופן המעלה חשש שיוביל את גוף הקבורה למצב של חדלות פירעון, עושה המשרד לעתים שימוש במינויו של רואה חשבון חשב מלווה, וזאת כתנאי לחידוש רישיון הקבורה. באמצעות מינויו של החשב המלווה – ניתן לעקוב באופן הדוק על פעילות גוף הקבורה בכלל והתנהלותו הכספית בפרט, ובאופן זה לוודא כי תוקנו הליקויים בהתנהלות גוף הקבורה, וכי הוסדרה פעילותו והוא החל לפעול בהתאם להנחיות המשרד ועפ"י הוראות הדין. בהתאם לכך, בשיתוף עם רשם העמותות, בשנת 2014 מונו חשבים מלווים לשתי חברות לענייני קבורה אשר התנהלותן עמדה בניגוד להוראות הדין. בנוסף, הוארך מינויו של חשב מלווה בחברה קדישא אחרת. מעבר לכך, ביקש המשרד למנות חשב מלווה לחברה לענייני קבורה אשר בביקורת העומק יזומה על ידי המשרד עלה כי היא פועלת כ"עמותת קש", וכי בפועל מנהלת חברה פרטית את בית העלמין כאשר העמותה רוקנה ממשאבים ומסמכויות. בביקורת העומק נמצא כי בשנים המבוקרות הועברו למעלה מ-10 מיליון ₪ לחברה הפרטית. בעקבות דרישת המשרד למנות חשב מלווה כתנאי לחידוש רישיון הקבורה, עתרה העמותה לבג"ץ ולבסוף מונה לה חשב מלווה מטעם רשם העמותות בתיאום עם המשרד. אמצעי האכיפה והפיקוח הנמצאים בידי המשרד רישיון קבורה - האמצעי העיקרי הנמצא כיום בידי המשרד לצורך פיקוח ואכיפה על גופי הקבורה ה וא רישיון הקבורה. תקנה 2 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת כי כל חברה לענייני קבורה, חייבת ברישיון, שתוקפו קצוב ל שנתיים מיום נתינתו , מאת השר לשירותי דת. השר לשירותי דת רשאי ליתן רישיון ו/או לחדשו לתקופה נוספת, ומאידך לשלול את הרישיון או להתלות את תוקפו בתנאים מסוימים. כאמור, ע"פ תקנות שירותי הדת תוקפו של רישיון הקבורה הינו שנתיים מיום נתינתו. תוקף זה יוצר עומס רגולטורי על גופי הקבורה וכן על כח האדם באגף הקבורה שבמשרד לשירותי דת. כחלק מהתהליך לשיפור שירותי הדת והסרת עודף רגולטורי, בכוונת המשרד לייצר מנגנון לחידוש רישיונות קבורה במתווה של שנתיים ולאחר מכן שלוש שנים ולבסוף חמש שנים (2-3-5) לגוף קבורה אשר יעמוד בסטנדרטים הרגולטוריים. בהתאם לתקנה 3 לתקנות אלו, בקשה לרישיון תוגש בכתב לשר, והוא או בא כוחו רשאים לדרוש כל מסמך או ידיעה הדרושה לו לעניין זה. בהתאם לסעיף 8(א) לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 – גוף קבורה העוסק בקבורה ללא רישיון בתוקף – דינו מאסר שלושה חודשים. משמעות נוספת של שלילת תוקף רישיון הקבו רה היא שגוף הקבורה לא יהיה זכאי לדמי הקבורה מאת המוסד לביטוח לאומי. זאת בהתאם לנוהל שגובש בין משרדנו ובין המוסד לביטוח לאומי בהנחיית המשנה ליועץ המשפטי הגב' שרית דנה . לעניין זה ראוי לציין כי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ח- 1995 קובע: " הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים , שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לענ י יני דתות " . בשנת 2015 הונפקו כ - 761 רישיונות קבורה לגופי קבורה שעמדו בתנאי הרישיון ובכלל זה קיומו של הסכם עם המוסד לביטוח לאומי, מסמכים המעידים על זיקה לקרקע בית העלמין, העברת מסמכי התאגדות, אישור ניהול תקין (לעמותות), הגשת דו"חות כספיים וכיו"ב. בשנת 201 4 חודדו ההנחיות בנוגע לאופן ביצוע בדיקת בקשות לחידוש / קבלת רישיונות הקבורה על מנת להגביר ולמקד את אפקטיביות הבדיקה. מתן המלצה לפטור ממס לרכבים להובלת נפטרים – בהתאם להסכמות שגובשו עם רשות המסים – נותן המשרד המלצה לרשות המסים ליתן פטור ממס בעת רכישת רכבים להובלת נפטרים ע"י גופי הקבורה (בהתקיים תנאים מסוימים). המשרד טיפל בעשרות בקשות של גופי קבורה למתן המלצה לפטור ממס לרכבים, כאמור, ונתן את המלצתו לפטור ממס במקרים שנמצאו מתאימים לכך בהתאם לקריטריונים שפורסמו בעניין זה. פעילות בשיתוף פעולה עם רשם העמותות – המשרד הידק את שיתוף הפעולה עם רשם העמותות. בכלל זה מתקיימת חלופת מידע באופן שוטף עם נציגי רשם העמותות וכן מתקיימות אחת לתקופה ישיבות עם נציגי הרשם לצורך גיבוש דרכי פעולה וקבלת החלטות באשר לעמותות לגביהן עולה חשש סביר להתנהלות לקויה. בחלק מן המקרים ישנו שיתוף פעולה גם בהליך הבראה של עמותה, עיבוי מוסדות העמותה, הקמה מחדש של מוסדות העמותה וכיוצ"ב. כך לדוגמא, נעשה שיתוף פעולה לגבי חב"ק ראשל"צ והוחל לגביה הליך במסגרתו ניתן צו פירוק זמני ומונה מפרק זמני לעמותה. כמו כן, פעל המשרד בשיתוף פעולה עם רשם העמותות לגיבוש תכנית לתיקון ליקויים באמצעות חשב מלווה שמונה מטעם הרשם לחב"ק אחידה לעדה הספרדית בירושלים. בתכנית כאמור שולבו דרישות שהועלו על ידי אגף הסדרה, פיקוח ובקרה, וכן סוכם כי החשב המלווה יונחה על ידי האגף ויהיה כפוף לו מקצועית באשר לדגשים והנחיות המשרד בנוגע לניהול בית עלמין. גם בהתנהלות מול חב"ק שע"י ארגון קהילות יוצאי צפון אפריקה בירושלים הידק המשרד את שיתוף הפעולה עם רשם העמותות בכל הנוגע לקבלת החלטות במשותף והחלפת מידע הדדי על המגעים מול גוף הקבורה , ובסופו של דבר מונה חשב מלווה משותף אשר כפוף מקצועית להנחיות המשרד בכל הנוגע לניהול בית העלמין , לרבות בחלק הכספי והחשבונאי . במישור אחר החל שיתוף פעולה פורה בכל הנוגע לטיפול בחברות לענייני קבורה אשר פועלות בלי רישיון קבורה . במקרים אלה, לאחר מספר התראות, פועל הרשם שלא לתת אישור ניהול תקין לעמותה מבלי שתפנה למשרד בבקשה לקבל רישיון קבורה. פעילות לאכיפת האיסור לקבורה מסחרית ביישובים חקלאיים – בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2514 (קבר/12) מיום 26.8. קבורה ביישובים חקלאיים תתבצע באם הנפטר הוא תושב המקום או בן משפחתו בלבד. הקבורה כאמור תתבצע ללא תשלום, למעט מכירה מחיים. בהתאם להחלטה, סמכויות האכיפה ניתנו בידי רשות מקרקעי ישראל. יחד עם זאת משרדנו משתף פעולה עם הרשות לעניין זה, בין היתר באמצעות העברת מידע המתקבל לידנו וסיוע ליחידה למיקור חוץ במשרד המשפטים בכל הנוגע לתביעות, מקום שהוחלט על הגשתן נגד גופים שנמצא כי הפרו את החלטת הממשלה וכי התקיימה בבית העלמין בשטחם קבורה מסחרית. כך לדוגמא, נוצר שיתוף פעולה הדוק עם רשות מקרקעי ישראל בנוגע לטיפול בבית העלמין "מנוחת עדן" בחצור אשר התבצעה קבורה מסחרית בשטחו. הגשת תלונות למשטרת ישראל לאכיפת תופעת "מתווכי ה קברים" - בשנת 2014 הגיש המשרד תלונה מפורטת ומגובה באסמכתאות כנגד תופעת מתווכי הקברים ו"מעכרים" בהר המנוחות, אשר גרמו לאזרחים לשלם עשרות אלפי ₪ עבור קבורת שדה בחלקות גזולות או פיראטיות שאינן מאושרות על ידי עיריית ירושלים ומועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים. התלונה הוגשה עקב מצבור של תלונות אזרחים אשר פנו למשרד בבקשה לקבל סיוע. בעקבות התלונה פתחה המשטרה בחקירה מקיפה אשר נמשכת עד היום, ובכך גרמה באופן ניכר להפחתת פעילותם של מתווכי קברים למיניהם בהר המנוחות. הסדרת שיתוף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי: קידום נושאים משותפים בין היתר בנושאים הבאים: בתי עלמין סגורים , נוהל סגירת בי"ע , הסכמי המל"ל והעברת דמי קבורה מהמל"ל במצב של שלילת רישיון , התממשקות בנתונים באמצעות טופס א' , נהלי הקצאת חלקות חריגות , תיקון תקנות 2 ו-4 של המל"ל, נוהל קבר עילי, קבורה מסחרית והשבת כספים ביישובים חקלאיים , פערי הזמנים ברישיונות קבורה , חוק ההסדרים , העברת מפות של בי"ע, שת"פ התנהלות מול גופי קבורה הפועלים ללא רישיון, הגדרת קבורה רוויה וקבורה משפחתית , רישיונות זמניים , קבורה אזרחית ועוד לאור ריבוי הנושאים המשותפים בין המשרד ובין המוסד לביטוח הלאומי הוקם צוות היגוי שפועל להסדרתם בשיתוף פעולה , בתקווה לשיפור השירות לאזרח ולמיצוי יכולת הרגולציה של הממשלה. טיפול בפניות לסגירת בתי עלמין בתאום עם ביטוח לאומי. פיתוח ותחזוקה של בתי עלמין ברחבי הארץ לרבות קידום הקבורה הרוויה: המשרד פעל לפיתוח בתי עלמין ולשיפור חזותם וכן להרחבת בתי עלמין קיימים והקמת בתי עלמין חדשים בשיתוף משרד הפנים ורשות מקרקעי ישראל, לשם הגדלת היצע הקרקעות לקבורה. המשרד פעל למיסוד והרחבת התמיכות בפיתוח בתי עלמין ולתחזוקתם לאורך ימים ושנים. בחינת נושא מתן אפשרות קבורת שדה בפריפריה באזורים שאין מצוקת קרקע. (מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים). אגף הקבורה פעל לאישור וניהול תוכניות עבודה (כולל בדיקת חשבונות והוראות תשלום), מעקב, ייעוץ והדרכה בכל הנוגע לקידומן של תוכניות לקידום הרחבת/הקמת בתי עלמין. במסגרת זו נעשו מאמצים לניתוב פרויקטים לבניית מבנ ים לקבורה רוויה. כמו כן הגישו הגורמים המקצועיים באגף הקבורה חוות דעת לשר ולוועדות התכנון בנושא הרחבת בתי עלמין קיימים והקמת בתי עלמין חדשים. בשנת 2015 התקבלו לפיתוח ושיפור חזות בי"ע 84 בקשות ומתוכם 58 תקינות; להרחבת בי"ע ולבתי עלמין חדשים הוגשו 30 בקשות ומתוכם 4 תקינות; בשנת 2015 הוציא המשרד לשירותי דת התחייבויות: לפיתוח בתי עלמין ברחבי הארץ, בסך של כ- 6,494,324 ₪. לבתי עלמין חדשים והרחבתם ברחבי הארץ, בסך של כ- 1,181,759 ₪. הסברה ופרסום של זכויות הציבור ומכלול המידע בתחום הקבורה המשרד רואה חשיבות רבה בהפצת המידע ובהסברה כחלק חשוב ו בלתי נפרד מפעילות ו . לכן דואג המשרד להעביר לציבור את כל המידע אודות הזכויות המגיעות לו בתחום הקבורה . המשרד פועל במספר דרכים להנגשת המידע : למשרד אתר אינטרנט הכולל בתוכו מידע נרחב ועדכני בנוסח החוקים , התקנות , נ הלי קבורה , הנחיות המשרד בחוזרי מנכ " ל , זכויות המגיעות למשפחת הנפטר , פרטי גופי הקבורה , תעריפים לרכישת חלקות קבר בחיים, מידע הלכתי ועוד . הופצ ו ח ו בר ות מידע למשפחות נפטרים - המשרד הוציא מהדורה מעודכנת אשר הופצה לראשונה בין ה יתר בבתי חולים בשיתוף עם משרד הבריאות. החוברת מוגשת למשפ' הנפטר מיד לאחר הודעת הרופא על הפטירה . החוברת כוללת מידע רב , ובין היתר : סדר הפעולות לביצוע לצורך קבורה , זכויות המשפחות , פרטי חברות הקדישא , מידע הלכתי , מנהגי אבלות ועוד . קיים מוקד טלפוני הפועל 24 שעות ביממה. מס' הטלפון של המוקד: 02-5311111 המוקד מפורסם בפרסומי המשרד ובאמצעות קמפיין. מספר השיחות בנושא קבורה ה וא כמחצית מסך השיחות (סדר גודל של 500 שיחות מתוך 1000 שיחות בחודש). כאמור בסעיף 6.1.2, מוקד טלפוני זה יוחלף במוקד הטלפוני החדש "קו 120" המפותח בימים אלו בשיתוף עם פורום מנהלי חב"ק. שימוש ברשתות חברתיות- בשנה האחרו נה החל המשרד להפעיל דפי פייסבוק וטוויטר המשמשים לשיח עם הציבור בצורת שאלות ותשובות. ברשתות החברתיות ניתן להעביר מסר מחדש ולהשיב לשאלות הגולשים מצד שני. טיפול בפניות הציבור מתוקף תפקידו כגורם השלטוני שמסדיר את פעילותם של גופי הקבורה השונים, משמש המשרד כתובת לתלונות ופניות הציבור בנוגע להתנהלות גופים אלו. תלונות אלו מגיעות מהציבור בדרכים שונות וכל פנייה או תלונה זוכה למענה או טיפול המתבקש מנסיבות העניין. המשרד מטפל בתלונות של אזרחים בנושא ומקיים בירורים ושימועים למנהלי גופי הקבורה בהתאם לצורך. מתן מענה באמצעות תמיכה פרונטאלית ומענה טלפוני מקצועי - לציבור הרחב, למועצות דתיות ולגופי הקבורה. עובדי אגף הקבורה , האחראית על פניות הציבור , הלשכה המשפטית , ומחלקת פיקוח ובקרה - נותנים מענה שוטף לפניות רבות של הציבור הרחב וכן לגופי הקבורה בכל הנושאים בתחום הקבורה . המענה ניתן בכתב ( בדואר ובפקס ), בדואר אלקטרוני , באמצעות הטלפון ובאמצעות פגישות במשרד ומחוצה לו . במהלך שנת 2015 התקבלו כ 1,600 פניות. רוב הפניות הן למעשה בקשות למתן אינפורמציה ושאלות כלליות , אשר על פי רוב נענות באופן מידי, אולם חלק מהפניות הינן תלונות על גופי הקבורה, כאמור. על פי רוב נמצאות התלונות בסופו של יום כבלתי מוצדקות . ברם , בחלק מהמקרים , התלונה נמצאת מוצדקת , ובמקרה זה פונה המשרד אל גוף הקבורה ומבקש ממנו לתקן את הדרוש תיקון ( או לחילופין – במקרים מסוימים - ליתן פיצוי הולם למתלונן וכיו " ב ). ראה נספח ב' : דוגמאות מאפיינות של תלונות ופניות ציבור שהגיעו למשרד במהלך שנת 2015 . בכבוד רב, הרב דוד אזולאי השר לשירותי דת העתק: עו"ד עודד פלוס , מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד ישראל פת , היועץ המשפטי לשירותי דת מר יצחק ישי מנהל אגף א' קבורה. נספחים נספח א: טבלת ממצאי סקר ה מבוסס על נתוני 11 גופי קבורה במדגם בתי עלמין תחת חזקתם . נספח ב' : דוגמאות מאפיינות של תלונות ופניות ציבור שהגיע ו למשרד במהלך שנת 2015 . גוף הקבורה תמצית הפנייה תמצית הטיפול והתשובה מוצדק לא מוצדק 1 חברה קדישא רחובות אישה רכשה חלקת קבר סמוך לבעלה המנוח ומבקשת להתחרט ולהחזיר את החלקה לחברה קדישא מבדיקת המקרה עולה כי האישה לא מעוניינת בחלקת הקבר . משרדנו דיבר עם החברה קדישא והנחה אותם על פי החוק לאפשר לאישה להחזיר את החלקה ולשיב לה את כספה 2 חברה קדישא פתח תקווה הפונה מבקשת להתלונן כל כך שלכאורה חברה קדישא הלחיצה את המשפחה במעמד הלוויה לרכוש חלקת קבר נוספת עבור האם מבדיקה שנערכה מול הח"ק עולה כי המשפחה נפגשה עם החברה קדישא למעלה משעה וחצי והוצעו להם כל אפשרויות הקבורה לנפטר כולל האפשרות לרכישת החלקה ליד או צמוד לבת הזוג כמתבקש. לא נגבה מהמשפחה כל תשלום , החברה קדישא מסרה למשפחה כי המקום שמור לבת הזוג 90 יום כקבוע בחוק 3 חברה קדישא ראשון לציון הפונה מבקשת להתלונן על כך שח"ק לא אפשרה לבת הזוג של הנפטר לרכוש מקום לצידו מבדיקה עולה כי בעת הזמנת הלוויה , נציג המשפחה היה אח הנפטר שחתם בשם האלמנה עם ייפוי כח כי היא מוותרת על זכותה לרכישת חלקת קבר. מסתבר כי יש סכסוך משפחתי. העניין נדון כרגע בבית משפט 4 חברה קדישא אשכנזים חיפה פנה אזרח שאבי יהודי נפטר בחו"ל וגופתו נשרפה מבקש לקבור את האפר נערכה בדיקה מקיפה עם ח"ק וכן עם הרב רוג'ה והוחלט לאפשר את הקבורה 5 בית העלמין בכפר סירקין אזרחית פנתה בתלונה כפר סירקין לא מאפשרים לה לרכוש חלקת קבר בכפר לצד בעלה המנוח מאחר והיא עזבה את הכפר מבדיקה שנערכה עולה כי כפר סירקין אכן מחוייבים לאפשר לבת הזוג לרכוש את חלקת הקבר לצד בעלה המנוח. המשרד הוציא הנחייה ואכן החלקה נרכשה 6 חברה קדישא תל אביב יפו פונה מבקשת לרכוש חלקת קבר בבית העלמין בחולון הוסבר לפונה כי בית העלמין חולון הינו בית עלמין סגור והוצגה בפניה האפשרות לקבר על ואכן הפונה קיבלה את ההצעה 7 חברה קדישא טבריה פונה מבקש להתלונן על קושי בתשלום עבור חלקת קבר משרדנו פנה לחברה קדישא בבקשה לקבל את עזרתם. החברה קדישא העניקה הנחה נוספת ופריסת תשלומים גבוהה 8 בית העלמין בדימונה פונה מבקש להתלונן על הזנחה קשה בבית העלמין. תגובת החברה קדישא הינה כי בית העלמין מתוחזק ונקי, נקבע פגישה בבית העלמין עם הפונה ומנהל בית העלמין 9 בית העלמין באר שבע הפונה מבקש להתלונן על לילוך לצד חלקת אביו מבדיקה שנערכה עולה כי קבלן מצבן ערך עבודות בשטח. הקבלן הונחה מיידית לפינוי האשפה 10 חברה קדישא חיפה הפונה מבקש להתלונן על כך ששילם סכום גבוה עבור חלקת קבר בחיים הפנייה נבדקה מול החברה קדישא ומול התעריפים ונמצא כי התעריף היה בהתאם לחוק. 11 חברה קדישא תל אביב יפו פונה מבקשת להעביר חלקת קבורה שנרכשה בחיים לבן משפחה הוסבר לפונה כי על פי החוק אין אפשרות להעביר חלקות קבורה והאפשרות שיש לה היא להחזיר את החלקה לח"ק ולקבל את כספה בחזרה 12 חברה קדישא יבניאל משפחה מבקשת להתלונן על כיתוב במצבה בבית העלמין מבדיקה שנערכה עולה כי למשפחה יש מחלוקת על כיתוב מצבה של נפטר , המחלוקת הינה בין משפחת הנפטר למתלוננים. משרדנו אינו מתערב 13 חברה קדישא ירושלים המשפחה מבקשת להתלונן על מחיר גבוה עבור רכישת חלקת קבר מבדיקה שנערכה עולה כי מדובר בחלקה סגורה 14 חברה קדישא תל אביב יפו הפונה מבקש להתנגד לאפשרות לרכישת קבר על לאחיו על קבר אביו ז"ל הוסבר למשפחה כי הנוהל מחייב הסכמה של כל בני המשפחה לקבורת העל. לבסוף ניתנה הסכמה 15 חברה קדישא חדרה בן זוג חתם על ויתור לרכישת חלקה צמודה ולאחר מכן התחרט. החברה קדישא אינה מאפשרת לאחר התערבות משרדנו ובעקבות כך שהחלקה הצמודה עדיין פנוייה הרכישה התאפשרה 16 חברה קדישא פרסים ירושלים הפונה מבקשת להתלונן כי גבו ממנה כסף עבור שימוש בבית לוויות מבדיקה שנערכה עולה כי המשפחה ביקש להשתמש בבית הלוויות השייך לחברה קדישא אחרת ומשום כך נגבה התשלום 17 חברה קדישא ראשון לציון הפונה מבקשת להתלונן כי בח"ק החתימה אותה שלא כדין על ויתור קבר על. קבורת על מתבצעת רק לאחר פטירה כך שלא היה כל מקום להחתים את הפונה על ויתור. החתימה בוטלה 18 חברה קדישא קריית אתא הפונים מבקשים להתלונן על מחיר גבוה שנגבה עבור רכישת חלקת קבר בחיים מבדיקה שנערכה עולה כי אכן הסכום שנגבה היה גבוה מעל התעריף . החברה קדישא הונחתה להשיב את הסכום במיידית וכן החומר הועבר למחלקת ביקורת במשרדנו 19 חברה קדישא בבלים ירושלים הפונה מבקשת להתקין מעקה במדרגות החלקה נעשתה פנייה לחברה קדישא וכן המעקה הותקן 20 חברה קדישא אשדוד הפונה מבקש להתלונן על מחיר גבוה לרכישת חלקת קבר מבדיקה שנערכה עולה כי מדובר בחלקה חריגה

ז' בתשרי תשפ " ב 13 בספטמבר 2021 לכבוד ח"כ וולי ד טאהא יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה כנסת ישראל שלום וברכה הנדון: דין וחשבון שנתי לפי סעיף 14 א ' לחוק שירותי הדת היהודיים לשנת 20 20 בהתאם להוראת סעיף 14א (יא) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א -1971 (להלן: "החוק") , לפיו: "השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי תאגידי הקבורה השונים : הדין וחשבון כאמור יוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מ-30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון" . ה ריני מ תכבד להניח בפני ועדת הפנים ו הגנת הסביבה של הכנסת דין וחשבון שנת י על הפעולות שנקט המשרד לשירותי - דת יהודיים (להלן: "המשרד") לפיקוח ולאכיפת הוראות סעיף זה. פיקוח ובקרה בנושא גביית תשלומים עבור חלקות קבר מהניסיון שנצבר במשרד עולה כי חלק נכבד מאוד מתלונות האזרחים כנגד תאגידי הקבורה נוגע לנושא רכישת חלקות קבר . ולפיכך, בהמשך למדיניות שננקטה גם בשנת 20 20 הושם דגש מיוחד בבדיקת בקשות תאגידי הקבורה לחידוש רישיון קבורה על כך ש תאגידי הקבורה אכן מקפידים שלא לחרוג מהתעריפים עבור רכישת חלקות קבר מחיים שנקבעו בסעיף 14א ' לחוק (לרבות בדיקה כי ניתנו לרוכשים ההנחות שנקבעו בחוק), וכן שכספים שנגבו לאחר מיתה ממשפחות הנפטרים אכן נגבו כדין ובהתאם להנחיות המשרד. במקרים בהם נמצאה גביית תשלומים שלא כדין, הותנה חידוש רישיון הקבורה ב החזר מלא של יתרת הכסף ל רוכשים והצגת אסמכתאות לכך לאגף הסדרה פיקוח ובקרה . בהקשר זה יצוין כי המשרד, בשיתוף אחראית פניות הציבור במשרד, טיפל ב פניות רבות של תלונות אזרחים , במקרים בהם עלה חשש כי תאגידי הקבורה פעלו בניגוד לדין או בניגוד להנחיות המשרד – קיים המשרד בירור מול תאגידי הקבורה , ב מקרים בהם נמצא כי התלונה מוצדקת - חייב המשרד את תאגידי הקבורה להשיב לרוכשים את הסכומים שגבו מהם ביתר . פיקוח בנושא התנהלות כספית נכונה והקפדה על ניהול קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין אגף הסדרה, פיקוח ובקרה העמיק את הביקורת בנושא ההתנהלות הכספית של תאגידי הקבורה, ובעיקר בכל הנוגע לניהולה של קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין (להלן: "קרן הפיתוח"). מטרת הבדיקה היא ל וודא מחד, כי כל ההכנסות המתקבלות ממכירות חלקות קבר מופקד ות בקרן הפיתוח. מאידך, נבדק שהשימוש בכספי קרן הפיתוח הינו אך ורק למטרות שעניינן פיתוח בתי עלמין , לרכישת קרקעות לצרכי קבורה ותחזוקת בתי עלמין סגורים לאורך ימים ושנים. במקרים בהם נמצא כי תאגידי הקבורה פעלו בניגוד להנחיות, ולא הפקידו כספים לקרן, או לחילופין – עשו שימוש בכספי הקרן שלא למטרות מותרות , הורה אגף פיקוח, הסדרה ובקרה ל תאגידי הקבורה להשיב את הכספים לקרן הפיתוח, ווידא כי אכן הופקדו הכספים ב קרן הפיתוח כנדרש. פיקוח כללי ורגולציה שוטפת על תאגידי קבורה לרבות ביצוע ביקורות עומק ביקורות עומק - אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פעל במסגרת השנה החולפת לקדם את ביצוען של ביקורות יסודיות ומעמיקות בחמישה עשר תאגידי קבורה שנבחרו (חברות לענייני קבורה ומועצות דתיות). הביקורות בוצעו ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים, ואלו העבירו לאגף דיווחים שוטפים בנוגע להתקדמות הביקורת וממצאי הביניים. ככל שממצאי הביקורת העלו כי קיים חשש להתנהלות לא תקינה של גוף הקבורה, פעל האגף מול תאגיד הקבורה ליישום המלצות הביקורת ולתיקון הממצאים. מינוי רו"ח חשב מלווה - במקרים בהם נמצאה התנהלות שאינה תקינה באופן מהותי העולה לכדי אי סדרים כספיים ומנהליים ו/או התנהלות כלכלית שאינה יעילה באופן המעלה חשש שיוביל את תאגיד הקבורה למצב של חדלות פירעון, עושה המשרד לעתים שימוש במינויו של רואה חשבון חשב מלווה, וזאת כתנאי לחידוש רישיון הקבורה. באמצעות מינויו של החשב המלווה – ניתן לעקוב באופן הדוק על פעילות תאגיד הקבורה בכלל והתנהלותו הכספית בפרט, ובאופן זה לוודא כי תוקנו הליקויים בהתנהלות תאגיד הקבורה, וכי הוסדרה פעילותו והוא החל לפעול בהתאם להנחיות המשרד ועפ"י הוראות הדין. פיקוח ובקרה בנושא זכות במקרקעין כתנאי למתן רישיון קבורה . בשנת 2020 הושם דגש מיוחד בבדיקת הזכות במקרקעין של תאגידי קבורה בבקשות לקבלת רישיון קבורה וזאת בהתאם לתנאים למתן רישיון קבורה שנקבעו בתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז – 1966. סעיף 4(א)(2) לתקנות אלו עוסק בתנאים למתן רישיון קבורה, כאשר אחד התנאים הינו הוכחת זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה כתנאי למתן הרישיון , לעניין זה – "זכות במקרקעין" זכות בעלות או חכירה לדורות לרבות זכות לקבלת זכות כאמור : "חברה לענייני קבורה – למעט רשות מקומית ומועצה דתית". מדובר למעשה באחת הדרכים שבעזרתן בחר המחוקק לוודא כי התשלומים הנגבים מרכישת חלקת קבר מחיים משמשים למטרתם ומגיעים ליעדם, קרי, תחזוקה ופיתוח של בתי העלמין במטרה לשמור על כבוד הנפטרים. את חשיבות בדיקת הזכויות במקרקעין ניתן לראות אפוא מהתייחסותו של כבוד השופט נ' סולברג בבג"צ 3676/10 כתר כדרך המלכים בע"מ נגד השר לשירותי דת, בו נקבע כי: "יש לוודא שבעל רישיון הקבורה אשר מקבל את התשלומים, יהיה גם זה שיתחזק את בית העלמין לאורך זמן. על מנת למלא תכלית זו, מתנה המשיב את קבלת רישיון הקבורה בזיקה לקרקע. בדרך זו, בית העלמין לא יהיה "יתום", יהיו לו " אימ א ואבא" בעלי זיקה לקרקע, הם יתחזקו אותו במהלך השנים, ותהיה להם גישה לתשלומים המיועדים לתחזוקה". עוד מוסיף כבוד השופט, "מתן רישיון קבורה "צף"... המאפשר לגבות תשלומים ולקבור נפטרים בבתי עלמין שונים ברחבי הארץ ללא זיקה לקרקע, וממילא ללא מחויבות לתחזק את הקברים ולפתח את בית העלמין בכללותו, פוגע באינטרס הציבורי שבשימור ופיתוח בתי העלמין. ביתר שאת כך, כאשר אותו גוף גובה תשלומים המיועדים לפיתוח בית העלמין, אך לא משתמש בהם בפועל למטרה זו". אמצעי האכיפה והפיקוח הנמצאים בידי המשרד רישיון קבורה - האמצעי העיקרי הנמצא כיום בידי המשרד לצורך פיקוח ואכיפה על תאגידי הקבורה ה וא רישיון הקבורה. תקנה 2 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת כי כל חברה לענייני קבורה, חייבת ברישיון, שתוקפו קצוב ל שנתיים מיום נתינתו , מאת השר לשירותי דת. השר לשירותי דת רשאי ליתן רישיון ו/או לחדשו לתקופה נוספת, ומאידך לשלול את הרישיון או להתלות את תוקפו בתנאים מסוימים. אחת ההשלכות של שלילת תוקף רישיון הקבו רה היא ש תאגיד הקבורה לא יהיה זכאי לדמי הקבורה מאת המוסד לביטוח לאומי. לעניין זה ראוי לציין כי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ח - 1995 קובע: " הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים , שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לענ י יני דתות " . ב שנת 20 20 הונפקו 496 רישיונות קבורה ל תאגידי קבורה שעמדו בתנאי הרישיון ובכלל זה קיומו של הסכם עם המוסד לביטוח לאומי, מסמכים המעידים על זיקה לקרקע בית העלמין, העברת מסמכי התאגדות, אישור ניהול תקין (לעמותות), הגשת דו"חות כספיים וכיוצא בזה . בשנ ה האחרונה המשיכו מגישי הבקשות לרישיון קבורה ב הגשת בקשה מקוונת לרישיון קבורה ב אמצעות מערכת " שירת הים " . הסברה ופרסום של זכויות הציבור ומכלול המידע בתחום הקבורה המשרד רואה חשיבות רבה בהפצת המידע ובהסברה כחלק חשוב ו בלתי נפרד מפעילות ו . לכן דואג המשרד להעביר לציבור את כל המידע אודות הזכויות המגיעות לו בתחום הקבורה . המשרד פועל במספר דרכים להנגשה של המידע : למשרד אתר אינטרנט הכולל בתוכו מידע נרחב ועדכני בנוסח החוקים , התקנות , נ הלי קבורה , הנחיות המשרד בחוזרי מנכ " ל , זכויות המגיעות למשפחת הנפטר , פרטי תאגידי הקבורה , תעריפים לרכישת חלקות קבר בחיים, מידע הלכתי ועוד . הופצ ו ח ו בר ות מידע למשפחות נפטרים - המשרד הוציא מהדורה מעודכנת אשר הופצה בין ה יתר בבתי חולים בשיתוף עם משרד הבריאות. החוברת מוגשת למשפ' הנפטר מיד לאחר הודעת הרופא על הפטירה . החוברת כוללת מידע רב , ובין היתר : סדר הפעולות לביצוע לצורך קבורה , זכויות המשפחות , פרטי חברות הק בורה , מידע הלכתי , מנהגי אבלות ועוד . פורסם באתר המשרד מאגר המאגד את כל תאגידי הקבורה המחזיקים ברישיון קבורה במדינת ישראל בצירוף בתי העלמין שבאחריות תאגידי הקבורה השונים. טיפול בפניות הציבור מתוקף תפקידו כגורם השלטוני שמסדיר את פעילותם של תאגידי הקבורה השונים, משמש המשרד כתובת לתלונות ופניות הציבור בנוגע להתנהלות תאגידי ם אלו , תלונות אלו מגיעות מהציבור בדרכים שונות וכל פנייה או תלונה זוכה למענה או טיפול המתבקש מנסיבות העניין. המשרד מטפל בתלונות של אזרחים בנושא ומקיים בירורים ושימועים למנהלי תאגידי הקבורה בהתאם לצורך. מתן מענה באמצעות תמיכה פרונטאלית ומענה טלפוני מקצועי - לציבור הרחב, למועצות דתיות ול תאגידי הקבורה. עובדי אגף הקבורה , האחראית על פניות הציבור , הלשכה המשפטית , ומחלקת פיקוח ובקרה , נותנים מענה שוטף לפניות רבות של הציבור הרחב וכן ל תאגידי הקבורה בכל הנושאים בתחום הקבורה . עיקרי ממצאים מביקורות עומק בגופי קבורה חברה קדישא נס ציונה : לחברה אין רישיון קבורה קבוע (זיקה לקרקע). בקשת הרישיון הוגשה לאחר המועד. חלק מקרקעות בית העלמין אינן רשומות על שמה של החברה קדישא. העמותה אינה מוכרת אחוזת קבר בחיים בחלקות שדה אלא אם כן מדובר בבן זוג של נפטר הקבור בבית העלמין ובקבר שלצד הנפטר. העמותה אינה שומרת קברים לצד נפטרים במידה ומשפחתו של הנפטר אינה מגלה עניין לרכוש את החלקה כבר ביום הפטירה. מפות בית העלמין הנמצאות במשרדי המבוקר ובבית העלמין, אינן כוללות סימון של החלקות החריגות. לעמותה אין ועדת השקעות לניהול קרן הפיתוח. בבדיקה של הדוחות הכספיים נמצא כי סעיף הקרן לפיתוח אינו תואם לכרטסות המפרטות את התנועה בקרן. גיבוי רישומיה העמותה מתבצע באמצעות דיסק קשיח השמור בכספת במשרדי העמותה. על כן, אפקטיביות גיבוי המידע הממוחשב בעמותה לוקה בחסר. לעמותה אין נהלים בנושא התנהלות מול גופים ממשלתיים ובנושא שקיפות מידע לציבור. חברה קדישא שעריים רחובות : לעמותה אין כלל נהלים המסדירים את אופן פעולתה, לרבות בנושאי מערך הקבורה. רואה החשבון של העמותה מסייע לעמותה בניהול השוטף על אף שאינו חותם על מסמכי החברה, למעט דוח רואה החשבון המבקר. בין היתר רואה החשבון אף מעביר לביטוח לאומי את דיווחי הקבורה עבור העמותה. מבדיקות שערכנו על מערכת ה"כרמל" מצאנו שמסמכים רלבנטיים הקשורים לנקברים או לרוכשים מחיים אינם מתויקים ב"כרמל" אלא ממצאים רק בביתו של היו"ר המשמש גם כמשרדי העמותה. העמותה גובה מקרובי הנפטר סך 600 ש"ח בגין "יסוד מצבה". בהתאם לחוזר מנכ"ל סט/1 סעיף 777 ג' יש לגבות סכום זה מקבלני המצבה ולא מקרובי הנפטר. התקבלו מהעמותה העתקי רישיונות לתקופת הבדיקה. בגין חלק מהתקופה התקבלו העתקי רישיונות שלא יכולנו לזהותם כרישיון קבורה וכן לא ברור מההעתקים בגין אלו שנים ניתן הרישיון. מסקירת מכתב עו"ד של העמותה למחלקת הנכסים בעיריית רחובות מיום 18.1.2018 עולה: החברה קדישא מחזיקה ומשתמשת לקבורה בחמש חלקות בגוש 3658 חלקות 85, 86, 133, 136 ו-151. רק בגין חלקה 136 קיים לחברה קדישא הסכם חכירה לייעוד קבורה מול רמ"י , והחכירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין. לטענת העמותה, החלקות האחרות נרכשו על ידה מאת החוכרים לפני עשרות שנים, אך זכויותיה בקרקע לא הוסדרו מול רמ"י ולא בלשכת רישום המקרקעין. לטענת העמותה, עמדת רמ"י היא שיש להסדיר את רישום שאר החלקות באמצעות הפקעת הקרקע על ידי העירייה והקצאתן מחדש לחברה קדישא. מסקירת הדוחות הכספיים והמילוליים לשנת 2016 עולה, כי העמותה רכשה קרקע שבשלב זה אינה מוקצית לקבורה (גוש: 3658, חלקה: 152, תת חלקה: 10) בסכום של כ-1,800 אלפי ש"ח מתוך העודפים הגבוהים בקרן הפיתוח. קרקע זו הועמדה למכירה והעמותה החליטה לרכשה ולטפל בהסבת היעוד לקבורה או לחלופין לבצע החלפת קרקע בקרקע אחרת. עוד מסקירת הדוחות עולה, כי עלתה הצעה לקבל קרקע אחרת המיועדת לקבורה בסדר גודל זהה במקום הקרקע שנרכשה. עד למועד הביקורת, טרם נחתם ההסכם להחלפת הקרקעות. לחברה מפה פיזית אחת בלבד הנמצאת במשרד העמותה. לאחר קבלת המסמכים המאשרים לקבור את המת ו/או בעת רכישה מחיים היו"ר מסמן במפה את הקבר וכן מבקש מסגנו לעדכן את השינוי במערכת "כרמל". נציין שלעמותה אין משרד בבית הקברות. משיחה עם בעלי תפקידים, עולה שהחל מחודש אוגוסט 2018 הופסק הרישום במפה הפיזית והרישום נעשה במערכת כרמל בלבד. בבית העלמין אין חדר קירור. בשיחה עם היו"ר נמסר לנו שהחברה מבצעת קבורה בלבד. במקרה ונדרש קירור על משפחת הנפטר לדאוג לקירור הגופה. בדיקתנו העלתה כי בחלק מהקברים שנרכשו מחיים ושנבדקו על ידינו לא מופיע הרישום "שמור" בחלקת הקבר בבית העלמין. על מנת לעבור לחלקות שטרם פותחו, על החברה להפוך את שורות 33 ו-34 בחלקה 51 לשביל ולהוריד אותם ממלאי הקברים. נציין שבשורות אילו טרם נקברו נפטרים. מצאנו אי התאמה בין דיווחי העמותה לביטוח לאומי למערכת כרמל. קרי, חלק מהנפטרים אינם מסומנים במפת בית העלמין. עובדה זו עלולה לגרום לדיווח בחסר/ביתר למוסד לביטוח לאומי ולמצוקה כלכלית של העמותה. בשיחה עם בעלי תפקידים עלה שלא נערכת בקרה תקופתית להשוואה בין המפה הפיזית למפה הממוחשבת. אותרו מקרים בהם נגבו סכומים בגין "רכישה מחיים" בסכום העולה על התעריף הקבוע בחוק (פרטים ראה בסעיף ד' 7). אין התאמה בין מספר הנפטרים בשנים 2016-2017 ובתקופה 1-6/2018 כפי שמופי בדוח הקבורה שהופק ממערכת "כרמל" לנתוני ביטוח לאומי. משיחה עם בעלי תפקידים עולה שהפער בין המערכות נובע מכך שמספר גופות עוברים לא נרשמו במערכת ה"כרמל". מבדיקת כלל הדוחות שנשלחו לביטוח הלאומי לתקופה הנבדקת עולה, כי בגין 5 נפטרים לא התקבלה תמורה מביטוח לאומי. נמסר לנו כי: בגין 2 נפטרים הטפסים נשלחו לגביה חוזרת בתקופה מאוחרת יותר. 3 נפטרים הם תושבי חו"ל ובגינם ביטוח לאומי לא משלם. מבדיקת הכרטסת לתקופה עלה שבגין 2 מהם התקבל תקבול מבני המשפחה ואילו בגין נפטר אחד לא מצאנו שהתקבל תקבול כלשהו בגין הקבורה. כמו כן, מבחינת התקבולים שהתקבלו עבור נפטרים תושבי חו"ל, מצאנו, כי לעמותה אין תעריף אחיד לקבורת נפטרים תושבי חו"ל. משיחה עם בעלי תפקידים עלה שלא נערך לבית העלמין סקר הנגשה על ידי מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה. מסיורנו בבית העלמין עולה, כי לא קיימים שירותי נכים. מסקירת כרטסת 210003 – חשבון הבנק של קרן הפיתוח, מצאנו מספר הוצאות שוטפות ששולמו מחשבון זה. מבדיקתנו עולה שבשנים 2017 - 2016 הסכום הכולל של תשלומים אלו עומד על כ-8,500 ש"ח. ההמחאות היו חתומות מראש על ידי מורשה חתימה אחד ונחתמו לאחר מכן בידי מורשה חתימה נוסף. קרי, מורשה חתימה אחד לא מבצע בקרה אחר ביצוע התשלומים. משיחות עם בעלי תפקידים עולה כי קיימים מספר ליקויים בהליך הרכש המתבצע בעמותה. מממצאי בדיקת 11 תשלומים לספקים שנבחרו על ידינו באופן אקראי עולה, כי קיימים ליקויים באישור החשבוניות לתשלום. מבדיקת 2 כרטסות הנהח"ש מצאנו שהיקף התשלומים לספק "שמואל אברהם הכל לגינה" עומד על 124 אש"ח לתקופה. סכומים אילו מהווים כ-58% מכלל התשלומים בכרטיסים אילו. כאמור, בגוף הדוח לא נערך הליך תחרותי להתקשרות א י תו . בתקופה המבוקרת העמותה לא הגישה למשרד לשירותי דת דיווחים על קרן הפיתוח, בניגוד לאמור בחוק. משיחות עם בעלי תפקידים עלה שלא ידועה להם חובת דיווח זו. חברה קדישא התאחדות העדה הכורדית ירושלים : לעמותה אין כלל נהלים המסדירים את אופן פעולתה, לרבות בנושאי מערך הקבורה. עובדה זו עלולה להביא לאובדן ידע ארגוני, לחוסר אחידות בביצוע המשימות, קבלת החלטות לביצוע בידי מי שלא הוסמך לכך ועוד. הרכב זכויות החתימה בעמותה אינו תואם את התקנון. בטופס הבקשה האחרונה לחידוש רישיון קבורה, יו"ר העמותה לא צוין כמורשה חתימה, על אף שלפי אישור עו"ד על הרכב זכויות חתימה שהוצג בפנינו, יו"ר העמותה הינו מורשה חתימה בעמותה. בתאריך 7.3.2018 נחתם הסכם עם משפחת שרבט בנוגע לפיתוח חלקות קבר עבורם. ההסכם נחתם על ידי יו"ר העמותה בלבד ללא חתימת מורשי חתימה נוספים. הבקשה האחרונה לחידוש רישיון קבורה הוגשה למשרד לשירותי דת בתאריך 22.2.2018, לאחר תאריך פקיעת התוקף של הרישיון הקודם הינו (31.12.2017). מבדיקה מדגמית שערכנו בין נתוני קבורה בפועל ורכישות קבר בחיים לבין המתועד במפות, נמצאו מקרים של רכישת חלקות קבר בחיים ושל נפטרים שלא צוין לגביהם במפה שם הנפטר או הרוכש. כמו כן, מבדיקה מדגמית שערכנו בין המתועד במפות הממוחשבות לבין המתועד בשטח בית הקברות בפועל נמצאו אי התאמות בין הרישומים במפות למתועד בשטח בית העלמין וכן מקרים של רכישות קבר בחיים שלא קיים לגביהם שילוט בחלקת הקבר. ראה פירוט בגוף הדוח. הדוחות הכספיים לשנת 2017 ולשנת 2016 נחתמו ביום 18.6.2018 וביום 7.9.2017, בהתאמה, זאת לאחר המועד הנדרש להגשת הדוחות הכספיים למשרד לשירותי דת (31.05). ביקשנו לקבל אישור עו"ד על הבעלות של העמותה בחלקות. אולם טרם התקבל. אין בבעלות העמותה בית הלוויות. נמסר מיו"ר העמותה כי העמותה משתמשת בבית ההלוויות "שמגר" בבעלות העירייה ומשלמת עבור השימוש לעירייה בהתאם למספר ההלוויות. לא קיים הסכם בין העמותה לבית ההלוויות "שמגר". אין התאמה בין מספר הנפטרים בשנים 2016-2017 כפי שמופיע ביומן קבורות שהופק ממערכת "עד 120", לבין מספר הנפטרים בהתאם לנתוני ביטוח לאומי ולבין מספר הנפטרים שצוין בדוח הכספי המבוקר. בהתאם למחירון שהוצג בפנינו, העמותה גובה עבור מכירת חלקת קבר לבני זוג תושבי ירושלים בקבורת מכפלה סך של 23,080 ש"ח, מחיר הגבוה בכ-365 ש"ח מהתעריף שנקבע בחוק. במהלך שנת 2018 נחתם הסכם בין העמותה לבין מספר רוכשים בני משפחה אחת לפיתוח חלקה (בתוך חלקה קיימת) המיועדת ל-8 מקומות קבורה תמורת 700 אלפי ש"ח. יש לבחון משפטית האם ניתן לדרוש מרוכש חלקת קבר מחיים בנוסף לעלות הרכישה גם את עלות פיתוח החלקה. נמצאו מספר מקרים של מתן אחוזת קבר בחיים ללא תשלום, בניגוד לאמור בסעיף 14א1 לחוק שירותי הדת היהודיים (נוס משולב), תשל"א- 1971 הקובע כי שיעור המרבי לא יעלה על 30%. בנוסף, לא קיימים מסמכים המעידים על דיון ואישור מתן אחוזות הקבר ללא תשלום. לא קיים נוהל בנושא מתן הנחות ולא קיימת מדיניות ברורה בנושא מתן הנחות, לרבות הקריטריונים לקבלת ההנחות וגובה ההנחות. מדגימת רכישות אחוזות קבר בחיים עולה כי יו"ר העמותה לבדו מאשר כיום את ההנחות על גבי טופס "בקשה לשמירת אחוזת קבר בחיים" (בעבר יו"ר העמותה הקודם חתום על גבי הטופס יחד עם 2 חברי הנהלה נוספים) אולם בטופס לא קיים תיעוד לבקשת הנחה על ידי הרוכשים ולסיבות בשלהן ניתנה ההנחה . מסקירת רשימת נפטרים ויומן רכישות חלקות קבר בחיים, נמצאו 2 מקרים של קבורת נפטר בשנת 2016 בסמוך לנפטר אחר לפני שעברו 90 יום ממועד הקבורה, בניגוד לאמור בחוק. נמסר ממזכירת העמותה לגבי אחד המקרים כי הנפטר הראשון רכש את חלקת הקבר לפני שנים רבות ולפיכך לא שמרו את חלקת הקבר הסמוכה. לגבי המקרה השני נמסר כי מדובר בקבר מכפלה ובעלה של הנפטרת רכש את הקבר הסמוך. לא מונה ממונה על תלונות הציבור. בפועל מזכירת העמותה מקבלת את התלונות ומטפלת בהן. מסקירת פנקסי המחאות של העמותה נמצא כי ההמחאות אינן מסומנות "למוטב בלבד", בניגוד להנחיות רשם העמותות. בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים של העמותה לשנים 2016-2017, העמותה העבירה בשנים הנ"ל תמיכות לנזקקים בהיקף כספי של כ-92 אלפי ש"ח ו-62 אלפי ש"ח בהתאמה. נמסר כי לא הועברה בקשה למשרד לשירותי דת למתן התמיכות, זאת בניגוד לאמור בסעיף 777(ז') לחוזר מנכ"ל סט/1. מסקירת הדוח הכספי של העמותה עולה, כי סך הנכסים נטו המוגבלים לקרנות הפיתוח (כ-3.6 מיליון ש"ח ליום 31.12.2017 וכ-2.7 מיליון ש"ח ליום 31.12.2016) לא תואמים לנכסים המוגבלים בביאור 13 ב. (כ-3.8 מיליון ש"ח ליום 31.12.2017 וכ-3.2 מיליון ש"ח ליום 31.12.2016). בסקירת דפי בנק של חשבון הפיתוח נמצאו העברות כספים מחשבון הפיתוח לחשבון העו"ש השוטף של העמותה. בתקופה המבוקרת לא פעלה בעמותה ועדת השקעות על אף שלעמותה פיקדונות ובטוחות בהיקף מהותי. לאור האמור קיים חשש כי העמותה לא הפיקה מהרכוש את מירב היתרונות שניתן להפיק ממנו. נציין כי בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים, בשנת 2017 לעמותה רווח מניירות ערך בהיקף של 1,060 אלפי ש"ח, לעומת רווח של 168 אלפי ש"ח בשנת 2016. בתקופה המבוקרת העמותה לא הגישה למשרד לשירותי דת דיווחים על קרן הפיתוח, בניגוד לאמור בחוק. חברה קדישא חיפה : חב"ק לא העבירה דין וחשבון לשר כנדרש בחוק עד ליום 31 במרס. שכרו של מנכ"ל החברה חורג מהתקרה שנקבעה בסעיף 7(ד) לתנאי הרישיון ב- 170% . הביקורת מציינת כי מלבד זאת, המנכ"ל משתכר מעמותת 'דרכי שלום חיפה' (עמותה קשורה) סך של כ- 90 אלפי ₪ בשנה. נמסר לביקורת כי החלקות החדשות שנבנו ע"י החברה קדישא (בבית העלמין תל רגב) נגישות במלואן בהתאם ל'תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013'. יתר בתי העלמין שקיימים זמן רב אינם מונגשים במלואם. מהחברה לא התקבלו אסמכתאות להנגשת החלקות החדשות. לא קיימים קריטריונים מפורטים למתן הנחות לרכישת אחוזת קבר מעבר להנחות הקבועות בחוק כמו: הנחה לבן זוג וכדומה. לביקורת לא הומצאו אסמכתאות שהתקבלו לצורך קבלת ההנחה ולא ברור על סמך מה ההנחה ניתנה. בבחינת הזיקה למקרקעין נמצא כי לחברה קדישא אין זיקה לקרקע עבור חלק מחלקות הקבורה בבתי העלמין בהם מבצעת קבורה. בעקבות כך, לחברה ישנו רישיון קבורה זמני אשר מתחדש לפרקי זמן קצרים בלבד. בשנת 2017 חילקה העמותה כספי תמיכות בסך כולל של 1,807 אש"ח . החברה חרגה מסך כספי התמיכות שיכלה לחלק בהתאם לתנאי הרישיון, שיעור החריגה הינו 14% לפחות. לעמותה 6 עמותות קשורות (נושאי משרה משותפים - ראה פירוט העמותות בפרק 8 לדוח) העוסקות במתן צדקה. בשנת 2017 העבירה החברה לעמותות הקשורות סך כולל של 225,000 ₪. לביקורת לא נמסרו קריטריונים לפיהם מועברים כספי התמיכה, ככל שאכן קיימים. הביקורת מציינת כי לחב"ק עמותה קשורה (דרכי שלום) וכעמותת בת יש להציג דוחות כספיים מאוחדים. בבתי העלמין לא קיים שילוט בדבר איסור מתן תשלום ומתנות לעובדי חב"ק מהמשפחות. בניגוד לסעיף 14א7 לחוק שירותי הדת החברה מנהלת חשבון קרן פיתוח ללא הפרדה בין תקבולי כספים שהתקבלו בעבור מכירת חלקות קבר בחיים לבין כספים שהתקבלו למטרות פיתוח קבורה רוויה. בשנים 2016-2017 ובמחצית הראשונה לשנת 2018 היקף הוצאות הפיתוח בבתי העלמין היה בסך כולל של כ- 24 מיליוני ₪. לא נערכו מכרזים לביצוע העבודות וזאת בניגוד לחוק חובת המכרזים. בהתאם ליתרת תיקי השקעות ליום 31/12/17 נמצא כי החברה משקיעה באפיקים שאינם סולידיים. הדוחות הכספיים כוללים סעיף 'עתודה לרוכשי אחוזת קבר בחיים' בסכום של 34,927 אלפי ₪ (שנה קודמת – 38,426 אלפי ₪). הביקורת מציינת כי הכללת סעיף זה במאזן הינה בניגוד ל'הנחיות לפורמט אחיד של הדוחות הכספיים לחברות קדישא' שפורסמו על ידי המשרד לשירותי דת. ועדת ההשקעות מתכנסת פעמיים בשנה בלבד וזאת למרות שהיקף ההשקעות בחברה הינו בסכום מהותי. פרוטוקולי ועדת ההשקעות אינם מכילים את החלטות הועדה שהתקבלו ולא נערך דיון אודות רווחים או הפסדים שהיו לחברה בתקופה. במשרדי החברה ישנם 3 פקידי רישום אצלם ניתן לרכוש אחוזת קבר בחיים. פקידי הרישום אחראים על קבלת התשלום וכן על הרישום בתוכנת בית העלמין. הביקורת ממליצה לשנות את הרשאות הגישה ולהפריד בין הגורם האחראי על הגביה לבין הגורם המבצע את הרישום על מנת למנוע מעילה בכספי העמותה. בביקורת נמצא כי בנו של חבר הוועד מועסק בחברה כמפקח בית עלמין החל מחודש 4/2014. לבקשת הביקורת לקבל את אישור הגוף המבקר התקבל מסמך מתאריך 24/1/19. הביקורת מציינת כי למרות שהמינוי עומד בהנחיות רשם העמותות מבחינת היקף העסקת קרובי משפחה אישור הגוף המבקר לא התקבל טרם המינוי אלא לאחר דרישת הביקורת. חברה קדישא הראשית והכללית אשכנזים (הפרושים) : נמצא כי לעמותה אין זיקה לקרקע אולם קיים הסכם מול מועצת בתי העלמין בירושלים המאשרת שימוש בקרקעות בית העלמין שלא לתקופה הנדרשת בתקנות (25 שנה ויותר) דבר הגורם לכך שלא ניתן לקבל רישיון קבורה קבוע. לא קיימות מפות בבתי העלמין כלל. במפה המצויה במשרדי העמותה מצוין "שמור" ללא התייחסות לשם רוכש החלקה. העמותה לא מחזיקה חשבון בנק נפרד לניהול קרן הפיתוח. כספים אשר מתקבלים בין אם מביטוח לאומי ובין אם ממקורות נוספים נכנסים לחשבון השוטף של העמותה. חברה קדישא קהילת ירושלים : יתרת הגרעון המצטבר בנכסים נטו ששימשו לפעילות בהתאם לדוחות הכספיים לשנת 2018 עומדת על כ- 35 מיליון ₪. בהתייחס לממצא 3.3 (עמוד 11 להלן) הגרעון המצטבר האמור להופיע בדוחות הכספיים לסוף שנת 2018 גבוה משמעותית ומגיע לכ - 54 מיליון ₪. החברה לא מנהלת את כספי פיתוח בתי העלמין במשק כספי נפרד ובחשבון בנק נפרד, זאת בניגוד לאמור בהוראות סעיף 7 ו' לחוזר מנכ"ל מאוקטובר 2009 פרק 778. ההתאמה המוצגת בדוחות הכספיים בין יתרת הנכסים של קרן הפיתוח ליתרת ההתחייבויות הינה מלאכותית שכן מסקירת הנתונים עולה כי חלק מהנכסים המוצגים כנכסים השייכים לקרן הפיתוח הינם הנכסים השוטפים של הח"ק . בנוסף מרבית יתרת הספקים וזכאים אחרים המוצגת בהתאמה של קרן הפיתוח מוצגת כמספר P.N .. לא התקבלו אסמכתאות המעידות על זיקת הח"ק לרוב הקרקעות בבתי העלמין שבניהולה ולעניין ייעוד קרקעות אלו לקבורה. אין התאמה בין יתרות המלאי המופיעות בדוחות הכספיים לבין יתרות המלאי המנוהלות בתוכנת פריוריטי . קרן הפיתוח של החברה קדישא אינה מוצגת נכון שכן מתבצעות מכירות דרך תאגיד בחו"ל, לגביהן נרשם רק חלק קטן מהתמורה (כ- 20%) כהכנסה בקרן הפיתוח בעוד מרבית התמורה נרשמת כתרומה - הכנסה בתקציב הרגיל. כתוצאה מכך מוצגת קרן הפיתוח בחוסר הכנסות מצטבר, החל משנת 2015, בסך של כ- 5,162,976 $ (לפי שער $ ממוצע לשנים הרלוונטיות מדובר על סך של כ- 18,900 אלפי ₪). כתוצאה מרישום שגוי זה מוצג הגרעון המצטבר בנכסים נטו לסוף שנת 2018 בסכום הנמוך בסך כ- 18,900 אלפי ₪ מהיתרה הנכונה. ח"ק "קהלת ירושלים" מכרה 400 חלקות קבר לעמותת "מנוחת עולמים" ללא שיוך של רוכש לקבר, זאת בניגוד להנחיה מפורשת בחוק שירותי הדת היהודיים. כמו כן, ההסכם עם עמותת "מנוחת עולמים" קובע כי העמותה תהיה רשאית להחליף שמות של רוכשים וכן את מיקומי הקברים בתוך קבוצת הקברים על פי שיקול דעתה המוחלט. מצב עניינים זה מאפשר לעמותה, לכאורה, לסחור בקברים, פעילות אסורה במפורש על פי החוק. נדגמו 2 מקרים של מכירת קבר בהם ניתנה הנחה אל מול מחיר המחירון של הח"ק , בלא שקיים אישור בכתב על כך מטעם ההנהלה. הסכמי עבודה - במשרדי הח"ק לא נמצאו הסכמי עבודה חתומים עם כל עובד כפי כמתחייב מחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002 סעיף 1. דוחות נוכחות - נמצא כי הח"ק לא מנהלת פנקס שעות עבודה לכל עובד. אי ניהול דוח נוכחות לעובדים סותר את דרישות חוק הגנת השכר וחושף את הח"ק לתביעות עובדים, שכן העובדים עלולים לתבוע את הח"ק בגין שעות עבודה נוספות שאין לח"ק אפשרות להוכיח כי לא בוצעו בפועל. השעות הנוספות נרשמות ע"י מנהל מחלקת קבורה ולא בידי העובד, זאת בניגוד לאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א 1951. ימי חופשה - נמצא כי ל- 4 עובדים לא מנוהל פנקס חופשה זאת בניגוד לאמור בתקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה) תשי"ז- 1,957. נמצא כי ל-10 עובדים קיימת יתרה שלילית של ימי חופשה. על פי הוראות חוק הגנת השכר תשי"ח 1958 הח"ק לא תוכל לנכות יתרה שלילית זו מהעובדים. שעות נוספות - הח"ק משלמת בעבור 4 שעות נוספות 125% מהשכר הרגיל, זאת בניגוד לחוק בו נקבע כי בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה לא יפחת מ-¼1 מהשכר הרגיל, ובעד כל שעה נוספת שאחריהן לא יפחת מ-½1 מהשכר הרגיל. הח"ק חורגת באופן משמעותי מהשעות הנוספות המותרות על פי חוק להעסיק עובד, הן לגבי אורך יום העבודה שלא יעלה על 12 שעות והן מצד מס' השעות הנוספות שאסור שיעלה על 60 שעות חודשיות. עפ"י כללי מנהל תקין, בהתקשרויות בעלות היקף כספי מהותי יש לבחור ספק בהליך תחרותי (מכרז או קבלת הצעות מחיר ממספר קבלנים). הח"ק מעסיקה את הקבלן מ. אלישיב בע"מ בעבודה בהיקף כספי רב ממדים של כ- 198 מליון ₪ ללא קיום הליך כנדרש. כמו כן לא נמצא אישור הנהלה להתקשרות זו עם הספק. על פי ההסכם עלות חלקת קבר שימסור הקבלן לח"ק תעמוד על סך 7,898 ₪ (כולל מע"מ). בהצעת המחיר עלות לקבר עמדה על סך 7,617 ₪ (כולל מע"מ). כלומר על פי ההסכם מדובר בתוספת של כ-280 ₪ לקבר ותוספת של כ- 7.28 מליון ₪ לפרויקט כולו, לעומת הצעת המחיר. הח"ק חתמה על חוזה התקשרות עם הקבלן לפני אישור ההנהלה. החברה קדישא חילקה בשנים 2017 ו- 2018 סכומי כסף למטרות צדקה בשיעור העולה על 5% מתקבולי המוסד לביטוח לאומי, זאת בניגוד לאמור בסעיף ז' לחוזר מנכ"ל אוקטובר 2009. החברה קדישא מחלקת כספים למטרות צדקה ללא הגשת בקשה לחלוקת כספים וללא קבלת אישור מהמשרד. החברה קדישא מחלקת כספי צדקה למרות הימצאותה בגרעון משמעותי, פועל יוצא מכך הוא חלוקת כספי צדקה מכספים המיועדים לפיתוח. חברת מנוחה מכובדת בע"מ (גבעת ברנר) : החברה גובה תוספת יסודות בסכום של 1,100 ₪ לכל חלקה. זאת בניגוד לחוזר מנכ"ל ס"ט/1 לפיו, אין לגבות כל תשלום מהמשפחה עבור היסוד למצבה. תשלום זה ייגבה אך ורק מקבלן המצבות. לחברה אין חדרי טהרה וזיהוי. קיימת סככת הספדים, שני רכבים להובלת נפטרים וחדר קירור. בשטח בית הקברות לא מוצבת מפה מפורטת לפי גוש וחלקה ברמה שמית. לדברי החברה, עובד בית העלמין נמצא בשטח ועוזר למבקרים לאתר נפטרים. כמו כן, רשום מספר הטלפון של המנכ"ל בבית הקברות לצורר בירור מקום קבורת נפטר. לדעת הביקורת אין זה מהווה פתרון יעיל לכלל המבקרים. להלן אפשרויות הקבורה על ידי החברה: קבורה ללא תשלום בקבורת סנהדרין, בחלקה פטורה, כאשר המשפחה אינה מעוניינת במקומות נוספים. קבורה ללא תשלום, בקבורת מכפלה במקום התחתון, בחלקה פטורה ורכישת המקום העליון לבן הזוג בחיים תמורת 10 אש"ח לתושב האזור או 12.9 אש"ח . לחברה אין נוהל פנימי בנושא שמירת חלקות צמודות. בפועל, החברה אינה שומרת חלקה צמודה לקרובי משפחה היות ולא ניתנות חלקות ליחידים. שטח הקבורה מיועד רק לקבורת מכפלה. ההתחשבנות עם קרן הפיתוח היא שנתית. לחברה נוהל לניהול כספי קרן הפיתוח אשר נכנס לתוקף רק מ – 01/05/2018. ע"פ הנוהל, ההפרש בין סכום ההכנסות לסכום הוצאות הפיתוח יועבר לחשבון הפיתוח ובמקרים שבהם ההפרש המתקבל שלילי יועבר הסכום מחשבון הפיתוח לחשבון השוטף. בשנת 2018 חסר בחשבון הפיתוח 73 אש"ח . בדוחות הכספיים לשנת 2017 אין כלל פירוט בדבר הכנסות ממכירת חלקות קבר בחיים והוצאות פיתוח. הנהלת החשבונות לא כוללת כרטסת נפרדת לקרן. תעריפון החברה, כפי שנמסר לידי הביקורת, אינו תואם לתעריפון הביטוח לאומי. לדברי החברה, היות ומדובר בחברה פרטית המשלמת מע"מ ומ"ה על הכנסותיה/רווחיה אושר לחברה על ידי המשרד לגבות ע"פ תעריפון שונה. במחירון מפורטים חלק מאפשרויות רכישת חלקה. כך לדוגמא מוצגת עלות רכישת קבורת מכפלה, סנהדרין וכו '. אך לא מפורט בו תעריף רכישה על ידי תושב חו"ל. חברה קדישא צפון אפריקה והספרדים חיפה : העמותה אינה מנהלת תקציב. לעמותה גירעון שוטף של כ – 92 אש"ח ו – 52 אש"ח בשנים 2017 ו – 2018 בהתאמה. לדוחותיה הכספיים של החברה קדישא צורפה חוות דעת מסויגת היות והדוחות הכספיים מוצגים בערכים נומינליים היסטוריים. לעמותה אין דוח על תזרים מזומנים כנדרש. נמצא כי מורשי החתימה בחשבונות הבנק אינם תואמים למורשי החתימה המפורטים בדוח המילולי לשנת 2018 כדלהלן: בבנק הבינלאומי מצוינים 3 מורשי חתימה מתוך 5. בבנק לאומי מצוינים 4 מורשי חתימה כאשר אחד מהם אינו מופיע בדוח המילולי. לא מצוין כי נדרשת חתימה של שניים ממורשי החתימה ובלבד ששמואל ויעקב שיטרית לא יחתמו יחד בצירוף חותמת העמותה. לבקשת הביקורת לקבל מדגם דוחות נוכחות לא התקבלו כלל דוחות. לדברי העמותה, שעון הנוכחות של העמותה יצא מכלל שימוש. מסקירת תלושי השכר של העמותה לחודשים 06/2017 ו – 11/2018 נמצא כי לשני עובדים אין פירוט ימי מחלה בתלושי השכר. לעמותה אין הוכחות לזכות במקרקעין המיועדים לקבורה. לא התקבל ביטוח מצבות. במשרדי עמותה לא מוצבת מפה לפי גוש וחלקה ברמה שמית. בשטח בתי העלמין מוצבת מפה. ברם היא אינה מפורטת לפי גוש וחלקה ברמה שמית. לדברי העמותה, עובד בית העלמין נמצא ברב שעות היום בבית העלמין ועוזר למבקרים לאתר נפטרים. כמו כן, קיימת אפליקציה לאיתור נפטרים. לא התקבלו תכתובות להצעת חלקה צמודה לקרוב משפחה. לתיקי הביקורת שנדגמו לא צורפו: תצלום ת.ז., הזמנת לוויה בכתב עליה חתום קרוב משפחת הנפטר ותיעוד לשיחות עם הקרובים לגבי שמירת חלקה צמודה וסוג הקבורה. בהתאם לפרוטוקול מיום 01 בפברואר 2017, בוצעה העברה מכספי הפיתוח לצורך הפעילות השוטפת. מנכ"ל העמותה הסביר כי המשרד טרם נתן לעמותה רישיון קבורה לשנת 2017 ע"כ המוסד לביטוח לאומי לא מעביר כספים לעמותה. כתוצאה מכך אין אפשרות לממן את הוצאות התפעול מהחשבון השוטף. הועד אישר העברת כספים לחשבון השוטף לפי הצורך עד שיתקבל כספים מהביטוח לאומי. ע"פ דיווח העמותה בשנת 2017 הועברו מחשבון הקרן לחשבון השוטף 350,000 ₪. בשנת 2018 הועברו מחשבון הקרן לחשבון השוטף 300,000 ₪. מסקירת דפי הבנק של חשבון הפיתוח אותרו משיכות של כ – 500 אש"ח בשנת 2017 וכ- 300 אש"ח בשנת 2018 לחשבון השוטף. הנהלת החשבונות כוללת כרטסת נפרדת לקרן. אך הכרטסת אינה מנוהלת כנדרש, לא נמצאו הכנסות ממכירת חלקות קבר בחיים והוצאות מפיתוח בית העלמין בכרטסת הקרן. בשנים 2017 ו – 2018 העמותה העמיסה על קרן הפיתוח הוצאות בסכום של 949,349 ₪ ו – 436,298 ש"ח מעבר למותר. העמותה אינה מציגה את הנכסים נטו בהגבלה זמנית בפירוט הנדרש אלא בנטו כך שלא ניתן לבדוק מהו סכום הפיתוח ומהו סכום הוצאות הנהלה וכלליות שהועמסו על הקרן. בתעריפון בית העלמין תל רגב לא מפורט תעריף רכישה על ידי תושב חו"ל. תעריפון בתי העלמין חיפה, שדה יהושע, נווה דוד וחוף הכרמל אינו תואם לתעריף שנקבע בתוספת הראשונה והשניה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א – 1971. מסקירת כרטסת הנהלת חשבונות עלה כי המכירות בוצעו שלא בהתאם למחירונים התקפים באותה התקופה והמחירים אינם אחידים. לדוגמא: סכום תוספת למכפלה ל – 3 נפטרים אינו אחיד. בבדיקה מדגמית של 11 רוכשי קבר בחיים אותרו הנחות בסך 2,507 ₪ ל – 5 רוכשים. לדברי מנכ"ל העמותה, הנחות ניתנות בהתאם לשיקול דעת ביחס לכמות הקברים שרוכשים ומקום הקבר. מסקירת כרטסת הנה"ח והדוכ"ס אותרו הכנסות מביסוס מצבות של נפטרים בשנת 2017 בסכום של 32,800 ₪ ובשנת 2018 בסכום של 47,800 ש"ח. נציין כי סכום הגביה אינו אחיד ונע בין 250 ₪ ל – 1,200 ₪. כמו כן, העמותה גובה תוספת יסוד/תצורת קבר בסכום של כ - 650 ₪ לכל חלקה. זאת בניגוד לחוזר מנכ"ל ס"ט/1 לפיו, אין לגבות כל תשלום מהמשפחה עבור היסוד למצבה. תשלום זה ייגבה אך ורק מקבלן המצבות. חברה קדישא תל אביב : מבדיקת דיווחי נוכחות מדגמיים של העובדים נמצא כי הדוחות אינם חתומים על ידי העובדים ומנכ"ל החברה. כמו כן, בדוח הנוכחות של העובד ר.מ . לחודש 08/19 חסר פעמיים דיווח על מועד היציאה. מבדיקת תלושי שכר מדגמיים לחודש 11/19 נמצא כי החברה צוברת לעובדיה ימי חופשה מעל לתקרה של 3 שנים. בניגוד לקבוע בחוק חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951. לדוגמא תלוש השכר של המנכ"ל כולל יתרה של 311.2 ימי חופשה. תלוש השכר של העובדת ר.ט.ב.ט . כולל יתרה של 85.83 ימי חופשה. מבדיקה מדגמית של תיקי העובדים, נמצא כי בתיק המנכ"ל חסרים המסמכים המתעדים את תהליך קבלתו למשרה. על פי סעיף 5(3) לתנאי רישיון לחברה לענייני קבורה 'השכר המרבי שיינתן לעובדים ולבעלי תפקידים בחברה ברמה הבכירה ביותר, לא יעלה על שלוש פעמים גובה השכר הממוצע במשק, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים מעת לעת'. בבדיקתנו נמצא כי שכר מנכ"ל החברה חורג מהתקרה. השכר הממוצע במשק בשנת 2019 מוכפל ב- 3 עמד על 32,568 ₪ ושכר המנכ"ל עמד על 62,544 ₪ בחודש 11/2019. בתלוש השכר של מנכ"ל החברה לא מצוינת העובדה כי העובד נמנה על עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) (עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם). בתלושי השכר שנדגמו לא מצוין ערך בשכר עבור שעת עבודה רגילה. הביקורת בדקה מדגמית 6 תלושי שכר מול חוזי העבודה ועדכוני השכר של העובדים, מבדיקת הביקורת נמצא כי אצל רוב העובדים השכר בתלושים גבוה מהסכומים שנקבעו בהסכמים. לדוגמא: שכר הבסיס של המנכ"ל עומד על 54,191 ש"ח כשעל פי חוזה העבודה שלו ועדכוני השכר שניתנו בהמשך שכרו עומד על 42,900 ₪, שכר הבסיס של העובד ג.ט. עומד על 10,413 ₪ כשעל פי חוזה העבודה שלו שכרו עומד על 8,500 ₪ . מבחינת כרטסת הנהלה החשבונות של החברה נמצא תשלומי גמול לחברי ועד הגבוהים מהסכומים שנקבעו בתקנות רשם העמותות לדוגמא: חבר הועד נ.נ. קיבל גמול עבור ישיבות הנהלה וועד בשנים 2016-2018 בסך של 58,045 ₪, כלומר 19,348 ₪ לשנה, כאשר התקרה המותרת בתקנות הינה 12,840 ₪ לשנה. החברה התקשרה במס' הסכמים לשירותי מיקור חוץ בנושאים שונים בהיקפים גדולים. כגון: אדריכלות, הנהלת חשבונות וביקורת, תחזוקה, שמירה, גינון וניקיון. החברה לא מקפידה להשוות הצעות מחיר מפעם לפעם לפני חידוש ההתקשרות. ב- 18/2/2018 אושרה הלוואה על סך 700 אלפי ש"ח לארגון זק"א. ההלוואה הינה ללא ריבית ולתקופה של 7 שנים. מטרת ההלוואה הינה עבור רכישת משרדים לארגון זק"א בבני ברק. מנכ"ל ארגון זק"א מכהן כחבר ועד בחברה. בעת אישור ההלוואה יצא מנכ"ל הארגון מהישיבה, בפרוטוקול ישיבת ההנהלה לאישור ההלוואה לא הוצגו ביטחונות להחזר ההלוואה. להסכם ההלוואה צורף נספח לפיו חברי הוועד של זק"א ערבים אישית להלוואה. יש לציין שנרשם שההלוואה נועדה לרכישת מבנה לזק"א. בהסכם לא נקבע שתירשם הערת אזהרה בטאבו. כמו כן, קיים ספק האם מתן ההלוואה מתיישב בפירוש עם נוסח מטרותיה הרשומות של העמותה. שם החברה קדישא כפי שמופיע בלוגו שלה: 'חברה קדישא גחש"א תל אביב-יפו והמחוז כל אדם עולם ומלואו'. שם החברה אינו תואם לשמה הרשום המלא: 'חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית ת"א'. כמו כן, לשם החברה לא מתווספים ראשי התיבות ע"ר ומספר העמותה הרשום כנדרש בחוק העמותות. החברה העניקה הרשאות להפעלת קיוסק, חניון וחנות פרחים במתחם בית העלמין הדרום, כמו כן נמסר כי נחתמו הסכמים בגינם. אולם, נכון למועד סיום הביקורת טרם התקבלו ההסכמים כאמור וכן קריטריונים על פיהם הוענקו הזכיונות . חברי הוועד ונושאי המשרה בחברה אינם חתומים על קוד אתי בנוגע לניגודי עניינים. מפת בית העלמין אינה מוצגת במשרדי החברה. נאמר לביקורת כי מאחר ומדובר בשטחי קבורה גדולים, תליית המפות במשרדים אינה אפשרית וכעת פועלים להכין מצגת שתכלול את כל מפות בית העלמין ותוצג במשרדי החברה. הדוחות כספיים אינם כוללים את רשימות בעלי התפקידים בשכר ואת השכר שנקבע להם. נמסר לביקורת כי טרם הרכישה ניתן מידע בעל פה בנוגע לחלקת הקבר. מידע אודות המחירים תלוי במשרדי החברה. נמסר לביקורת כי החברה מוכרת חלקות קבורה לתושבי חו"ל בחלקות החריגות. נראה כי המכירה מתבצעת באופן גורף ללא הפרדה בין קרובי משפחה לכאלו שאינם. אין בידי החברה רשימה מדויקת של מקומות הקבורה הפנויים בבתי העלמין. בהתאם לפרוטוקול ועדת צדקה מיום 30/1/2018 החברה מחלקת 10% מכספי דמי הקבורה המגיעים מן המוסד לביטוח לאומי בניגוד להנחיות. לחברה קריטריונים שוויוניים לחלוקת כספי התמיכה הניתנים למשפחות נזקקות ומשפחות אברכים בערב ראש השנה ופסח. במשך השנה מעבירה החברה תמיכות לארגונים שונים, התמיכות מועברות על פי החלטות חברי ההנהלה לגופים ספציפיים וללא קריטריונים. תנאי הזכאות להנחות ומפה מפורטת של בית העלמין לא מפורסמים באתר האינטרנט של החברה. בשטח בית העלמין אין שלט המציין כי חל איסור על קבלת מתנה ממשפחות הנפטרים. בהתאם לסעיף 8 המחיר של תכריכים מיוחדים לא יעלה בשום מקרה על ההפרש שבין מחיר שווים של התכריכים הרגילים לבין מחיר שווים של התכריכים המיוחדים (200 ₪), מהחברה נמסר כי מבוצעת גבייה בסך 450 ש"ח עבור תכריכים מיוחדים. לא קיימים קריטריונים בחברה למתן הנחות עבור רכישת חלקות קבר. על פי נוהל אישור הנחות חריגות מנכ"ל החברה והסמנכ"ל הינם הגורם הבלעדי לאישור הנחות לרוכשים. שם החברה על גבי שטר הקבר אינו כולל את ראשי התיבות ע"ר ואת מספר החברה הרשום. בתאריך 10/10/16 חתמה החברה על הסכם עם 'רגע של אמת זקא – זיהוי קורבנות אסון' ( ע"ר 580295798) לפיו העמותה תעניק לחברה שירותי פנוי נפטרים 'בנסיבות לא טבעיות' וכן מתנדבים וזאת תמורה קבועה של 60,000 ש"ח לשנה. הביקורת סבורה שמדבור למעשה בסוג של תמיכה: במידה והיו מעוניינים בשירותים היה מצופה להסכם שירותים שיכלול תעריפים לשירותים השונים ולא סכום גלובלי קבוע. חברה קדישא הרצליה : הדוח הכספי של העמותה לשנת 2017 נחתם ב-26 ביוני 2018, הדוח הכספי לשנת 2018 נחתם ב-11 לפברואר 2020 והדוח הכספי לשנת 2019 נחתם ב-24 בדצמבר 2020. בעת רכישת אחוזת קבר בחיים, העמותה גובה תשלום בגין יסודות למצבה מהרוכש במועד המכירה. בעת פטירה, העמותה גובה תשלום בגין יסודות למצבה ממשפחת הנפטר, כל זאת בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל. בנוסף, כספי אגרות הקמת מצבה הופקדו בחשבון הבנק השוטף של העמותה ולא בחשבון הפיתוח. לעמותה חשבון עו"ש לקרן הפיתוח, אשר לא קיימת בו פעילות, למעט עמלות וריבית בגין ההשקעות בפקדונות . כספים המתקבלים בגין מכירת קבר מחיים, מכירת חלקות קבר לתושבי חו"ל, ובגין יסוד למצבות מופקדים בחשבון הבנק השוטף של העמותה. העמותה לא קיבלה את אישור המשרד לחלוקת כספי צדקה. לא הוכן תקציב לפרויקט פיתוח בית העלמין , לא נערך כתב כמויות ולא בוצע אומדן של עלויות סעיפי הפרויקט. העמותה חתמה על הסכם לביצוע הפרויקט לפיתוח בית העלמין, בסכום של 300 אלפי ₪, ללא דיון בוועד המנהל וללא קיומו של נוהל רכש. העמותה קבלה שתי הצעות מחיר שלא ניתן להשוות ביניהן. הצעה אחת תמחרה את העלות ליחידה ואילו ההצעה האחרת, בחלק מהעבודות נקבה במחיר גלובאלי לכלל הסעיף בפרויקט ובחלקה נקבה במחיר ליחידה. לא צוין בהצעות מספר היחידות שנדרש לפתח במסגרת הפרויקט. מדוחות עלות שכר של העמותה עולה כי, עלות שכרו של מנכ"ל העמותה בשנים 2017, 2018 ו-2019 הייתה 1,021,139 ₪, 1,138,453 ₪ ו-1,066,374 ₪, בהתאמה. סכומים אלה גבוהים בכ-70% – 80% מעלות השכר המרבית שנקבעה בנוהל שר אוצר, שאף היא גבוהה כשמדובר בעמותה בעלת מחזור פעילות של כ-5 מיליון ₪ בלבד, המציגה מדי שנה בדוחותיה הכספיים גרעון שנתי. על פי תלושי השכר לחודש דצמבר 2018 נמצאו מקרים של עובדים אשר בחשבון החופשה שלהם צבורים ימי חופשה מעבר לזכות הצבירה המותרת, לדוגמא: לעובד צ.י צבורים 67.97 ימי חופשה, לעובד נ.א 7.42 ימי חופשה, לעובדת פ.ש 75.75 ימי חופשה, לעובד פ.י 71.50 ימי חופשה. העמותה לא ביצעה ניכוי של ימי החופשה העודפים בתום השנה. על פי תלוש השכר לחודש דצמבר 2018 של מנכ"ל העמותה, שולם לעובד פדיון של 50 ימי חופשה כאשר המשיך להיות מועסק בעמותה גם לאחר דצמבר 2018. במשרדי העמותה לא קיים שעון נוכחות, והעמותה לא שומרת תיעוד של דוחות הנוכחות אלא למשך חודשיים בלבד. אי לכך, לא הועברו לביקורת דוחות נוכחות, למרות בקשתה. בתלושי השכר שמפיקה המועצה, מצוינים מספר ימי העבודה ומספר שעות העבודה שהעובד נדרש לעבוד, אך לא מצוינים מספר ימי העבודה ומספר שעות העבודה שהעובד עבד בפועל. נמצאו מקרים בהם בוצעה הפרשה לתגמולים ולפיצויים רק על חלק משכר העובד או שלא בוצעה הפרשה כלל. לדוגמא, לעובד נ. א. בוצעה הפרשה מדי חודש על שכר של 2,500 ₪, בעוד ששכרו עמד על כ-5,000 – 6000 ₪ לחודש, לעובד ג.י. ולעובדת צ.ס. לא בוצעה הפרשה כלל. העמותה העניקה הלוואות לעובדים ללא הסכם הלוואה או התחייבות בכתב לתנאי ההלוואה ופירעונ ה . בדוחות הכספיים לשנים 2017 ו-2018 בוצע ייחוס לא נאות של ההכנסות מביטוח לאומי בין השנים. כתוצאה מכך, נמצאה אי-התאמה בין סכום דמי הקבורה שהוצגו בדוחות הכספיים בשנים 2017-2018 לבין התקבולים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לדוח התביעות שהוגש למוסד. בדוח הכספי לשנת 2017 ההכנסות מביטוח לאומי הינן 1,436,500 ₪ ואילו בדוח התביעות ההכנסות 1,461,844 ₪, דהיינו, חוסר בהכנסות בדוח הכספי בסכום של כ-25 אלפי ₪. לעומת זאת, בדוח הכספי לשנת 2018 ההכנסות הינן 1,643,051 ₪ ואילו בדוח התביעות ההכנסות 1,617,705 ₪, דהיינו, עודף בהכנסות בדוח הכספי בסכום של כ-25 אלפי ₪. חברה קדישא גחש"א נתניה : הביקורת ביקשה ולא קיבלה מפת בית עלמין עם הסימונים מכור/שמור עם שם הנפטר או הרוכש. יחד עם זאת, טען נציג חברה קדישא בפני הביקורת כי קיים סימון מכור/שמור עם שם הנפטר או הרוכש על גבי המפה. לא קיים שלט או סימון של "מכור" על חלקת הקבר בשטח בית העלמין. הביקורת מצאה כי לא קיים אישור סדור לביצוע הנגשה בשטח בית העלמין. הביקורת דגמה חמישה עשר רכישות של "קבר בחיים" ומצאה כי החברה קדישא גבתה משני תושבי חו"ל שרכשו קבר בחיים מסוג קבורה שדה תעריף (סכום של 55 אלף ₪ כל אחד) העולה על 500% מהתעריף הקבוע בחוק למועד הפעולה. החברה קדישא פתחה חשבון בנק נוסף האמור לנהל את קרן פיתוח בית העלמין. מדובר בחשבון המתנהל בבנק מזרחי סניף 669 ח-ן 317637. הביקורת בדקה את פירוט תנועות העו"ש בח -ן לשנים 2017-2018 ומצאה כי הכנסות החברה קדישא ממכירות "קבר בחיים", מכירות קברים לתושבי חו"ל ומכירות חלקות קברים בחלקות חריגות, אינן מועברות לחשבון הבנק הייעודי שנפתח לצורך כך, וכי הן מנוהלות בחשבון הבנק השוטף. ההכנסות היחידות בחשבון בנק קרן הפיתוח הינן הכנסות מימון בגין השקעת הכספים שנצברו בחשבון זה. בשנת 2017 רכשה חברה קדישא כ- 40 דונם קרקע בכפר יונה בשווי של 8,161,589 ₪, לשם פיתוח קרקעות לקבורה. בחודש אוגוסט 2018 דווח מנכ"ל העמותה להנהלתה על דחייה של הבקשה לשנות את יעוד הקרקע הנ"ל מחקלאית לבית עלמין ע"י ועדת תכנון בועדה המחוזית, בטענה שהשטחים מיועדים למעבר אקולוגי. בעקבות הדחייה קיימה החברה פגישה עם יו"ר הוועדה המחוזית, הגב' שירה ברנד. ולדבריה יצא מכרז של צרכי הקבורה באזור המרכז, במסגרתו תבדוק הוועדה גם את ייעוד הקרקע שנרכשה. נכון למועד הביקורת, נקבעה פגישת המשך לדיון בוועדה המחוזית בסוף שנת 2019. מדובר בהוצאה כספית גבוהה במיוחד שנעשתה מבלי לבחון עד תם את יכולת שינוי יעודה של הקרקע טרום ביצוע הרכישה. עבודות הפיתוח שולמו באמצעות ח-ן הבנק השוטף של החברה קדישא ולא דרך חן קרן הפיתוח. הביקורת דגמה שמונה עלויות ששימשו לתחזוקת בית העלמין, ובהן: תשלומי ארנונה, הוצאות חשמל, הוצאות שמירה, הוצאות ניקיון, תשלום פוליסת ביטוח חבות מעבידים, שירותי גניזה והתקנת תאורה, ומצאה כי כל ההוצאות מוינו במאזן תנועות 2018 להוצאות פיתוח חלקות קבר ובית עלמין, אף על פי שהינן הוצאות שוטפות. הביקורת דגמה תלושי שכר מחודש יוני 2017 ומחודש נובמבר 2018 ומצאה כי ימי המחלה אינם מופחתים מהמכסה בתלוש השכר. יתרה מכך, בטבלת חשבון המחלה שבתלוש השכר (טבלת פירוט נתונים של יתרה קודמת, צבירה, ניצול ויתרה חדשה) לא מוזנים נתונים כלל. הביקורת בדקה דו"ח יתרות ימי חופשה מיום 31/12/2018 ומיום 30/06/2019 ומצאה כי עשרה עובדים צברו מעל 100 ימי חופשה שנתית. ביום 30/06/2019 שלחה הנהלת החברה קדישא מכתב לעובדים בנושא ניצול ימי חופשה עודפים בשנים 2019-2020, ובו נכתב כי מספר הימים העומדים לזכות העובד לא יעלה על 90 ימי צבירה. הביקורת מבקשת להשב את תשומת הלב כי הסכמי העסקה של העובדים מחילים את הוראות חוק חופשה שנתית המאפשר צבירה של ימי החופשה בשנה מסוימת בשתי שנות העבודה הבאות. לאור האמור לעיל, הביקורת מצאה כי הוראות ההנהלה במכתבה מיום 30/06/2019 המיטיבות על הוראות החוק אינן תואמות להוראות הסכמי העסקה. בחברת קדישא קיים נוהל לגבי קופה קטנה. נוהל זה אינו מפורט דיו: הוא אינו תוחם את סוגי ההוצאות המותרות , את תקרת כל קופה, את תקרת הוצאה חד פעמית, את החתמת הממונה על הקופה על כתב התחייבות, טיפול בפערים בעקבות בקרות פתע ועוד. הביקורת מצאה כי החברה קדישא התקשרה בהזמנות רכש ללא עריכת הסכם עם ספק הטובין אבני גזית פלטקל , שהינו ספק יחיד, הקשור עמה מספר שנים ומספק את מוצריו באופן שוטף. הביקורת מצאה כי לחברה קדישא אין נוהל רכש סדור וכתוב. הביקורת דגמה חמש הזמנות רכש מספקים ומצאה כי: החברה קדישא לא פנתה לקבלת הצעות מחיר מספקים עבור הזמנה לרכישת מכסים לקבורה, מן הספק אבני גזית פלטקל חצור ובתמורה של כ- 231 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018), לטענת נציג החברה קדישא מדובר בספק מומחה יחיד. לדעת הביקורת אין מדובר בספק יחיד אלא בחירה של ספק בשל איכות המוצר, והיה צריך לנהל הליך רכש סדור. החברה קדישא לא מקפידה על קבלת הצעות מחיר מספקים. כך למשל החברה התקשרה עם הספק א.א. מסגרות כללית בתמורה של כ- 30 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018). לטענת נציג חברה קדישא סכום ההוצאה נמוך ומדובר בתיקונים שוטפים. דוגמה נוספת: החברה קדישא התקשרה עם ספק הובלת נפטרים, אמבולנס "עמוס דרך החיים", בסכום כולל של כ- 423 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018). החברה פנתה לקבלת הצעת מחיר משני ספקים בלבד, ולא באמצעות מכרז או בפנייה למספר מציעים רב יותר. כך גם התקשרות עם ספק ניקיון, גרידיש בנימין, בסך כולל של כ- 963 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018). החברה פנתה לקבלת הצעת מחיר משני ספקים בלבד, ולא באמצעות מכרז או פנייה למספר מציעים רב יותר. עמותת היהדות הספרדית חיפה : לעמותה אין זיקה ישירה לקרקע בבתי העלמין בחיפה ובתל רגב. אין כיתוב של "שמור/מכור" על המפות המוצגות לרוכשי "קבר בחיים" בבית העלמין בתל רגב. לבית העלמין חיפה ולבית העלמין הישן לא קיימות מפות. לא נמצא אישור הנגשה מוסמך לכלל מקומות הקבורה בהם פועלת העמותה בחיפה. לטענת הגוף המבוקר אחריות הנגשת בית העלמין חל על חברת קדישא האשכנזית ויש לפנות אליהם בנושא. חישובי השכר מתבססים על פי הסכמי השכר שמאושרים על ידי יו"ר ומנהל העמותה ולא בהתאם לשעות הנוכחות שהעובדים חותמים. מדגימת תלושי השכר שהגיעו לידי הביקורת עולה כי לשני עובדים ישנה צבירה של ימי חופשה מעבר ל 55 ימים בשנים 2017-2018. חברה קדישא באר יעקב : בחברה קדישא אין סריקה של תיקי הנפטרים ושל מסמכי רכישת "קבר בחיים" ותיעוד שלהם באופן ממוחשב, אי לכך לא קיים גיבוי לנתונים חשובים אלו. קיימת מפת בית עלמין מעודכנת לשנת 2017, אך ללא רישום על גבי המפה במשבצת "מכור /שמור" עם שם הנפטר או הרוכש. בפני התושבים לא ניתן מידע זמין ונגיש על האפשרות לקבל הנחה של 20% על קבורה זוגית. הביקורת מצאה כי לא קיימת הנגשה רציפה מחניית כלי רכב והגעת הולכי רגל מהשטח הציבורי ועד פנים בית העלמין. הביקורת דגמה 14 קבלות של רכישת "קבר בחיים", מבדיקת הביקורת עולה כי, באחד מהחלקות אשר נמכרו חויב סכום בתעריף חלקה חריגה, קרי 15 אלף ₪, למרות שחלקה זו טרם אושרה בהסכם עם ביטוח לאומי כחלקה חריגה. כנגד החברה הוגשה תלונה, לפיה החברה דרשה סכום בתעריף חלקה חריגה, קרי 20 אלף ₪ על חלקה פטורה. מנכ"ל חברה קדישא מגיע עם משפחות הנפטרים אל בית העלמין ומראה להם את חלקות הקבורה, במהלך הסיור בבית העלמין נותן מנכ"ל חברה קדישא הסבר למשפחות הנפטרים על איזה חלקות הינם בתשלום ואיזה החלקות ללא תשלום. מבדיקה שעשתה הביקורת נמצא כי, העמותה משמשת כמקור מימוני לשתי עמותות שיש להן קשר אליה. לא קיים נוהל לגבי קופה קטנה. לא קיים נוהל הקובע סכום מרבי לתשלום במזומן. מזכירת החברה שומרת את ההמחאות במגירה שבמשרד, וכל כמה ימים המזכירה מפקידה אותם בבנק. ביצועי חפירות קבר נכון לשנים 2017 ו 2018 מבוצעות על ידי קבלן "בראשית סחר בע"מ", ההסכם בין הקבלן לחברה קדישא נחתם בתאריך 01/01/2016 ,להסכם אין תוקף, ואין אפשרות לדעת אם ה הסכם עדיין תקף בשנים 2017-2018. חברה קדישא ביצעה עבודות אחזקת בית עלמין בסכום העולה על 50 אש"ח , ושילוט בסכום העולה על 30 אש"ח ע"י ספקים. לא בוצע הליך מכרזי ולא התקבלו הצעות מחיר לעבודות שהוזכרו לעיל. חברה קדישא פתח תקוה : לא קיים שלט או סימון של "מכור" על חלקת הקבר בשטח בית העלמין. בדיקת ההנגשה בשטח בית העלמין סגולה נערכה לאחרונה ב -2016. על פי בדיקה זו היה על החברה קדישא לתקן מספר דברים. לא בוצעה בדיקה נוספת על מנת לקבל אישור הנגשה. אין אישור להנגשה בבית עלמין ירקון. במחירון לא מפורטת רשימת החלקות החריגות להן מייחסים במחירון תעריפים שונים. יצוין כי בבית עלמין סגולה חלקות רבות המוגדרות סגורות או חריגות. מנתוני הדגימה ומן המחירון עולה כי החברה גובה עבור קבורה של תושב חו"ל הרבה מעל 500% מהתעריף הקבוע בחוק לתושבי העיר . כמו כן עלה כי החברה קדישא נתנה במקרים מסוימים הנחה מהמחירון. ההנחה נרשמה על פתקית שהוצמדה לחשבונית. לא ברור מה היו הקריטריונים להנחה. הכנסות החברה קדישא ממכירות "קבר בחיים", מכירות קברים לתושבי חו"ל ומכירות חלקות קברים בחלקות חריגות אינן מועברות ישירות לחשבונות הבנק של קרן הפיתוח. ההכנסות מנוהלות בחשבון הבנק השוטף בבנק מזרחי. ראה דוגמאות בנספח ה' לדוח לרישום התקבול בבנק מזרחי בשיטות תקבול שונות: תקבול במזומן והמחאות דחויות , תקבול בהעברה בנקאית , תקבול בכרטיס אשראי . כאשר ההכנסות היחידות בחשבון בנק קרן הפיתוח הינן הכנסות מימון בגין השקעת הכספים שנצברו בחשבון זה. עבודות הפיתוח שנדגמו שולמו באמצעות החשבון השוטף של חברה קדישא בבנק מזרחי. במסגרת מדגם דוח נוכחות עובדים והשוואה לרישום בתלוש השכר נמצא מקרה בו שעות היעדרות עובד לא קוזזו מימי חופשה ולא טופלו כראוי : עובד 0017 לחודש נובמבר 2018 – היעדרות של 7.85 שעות בחודש שלא קוזזה מימי חופשה בתלוש השכר . בדוחות הכספיים אין ביאור המפרט את הרכב של קרן ההשקעות ואת התשואות שכל רכיב השיא לקרן . מבקר הפנים הנוכחי מונה בשנת 2018. מבקר זה לא הגיש תוכנית עבודה שנתית לשנים 2018 ו-2019. הוגשה לראשונה תוכנית לשנת 2020. התוכנית אושרה בפברואר 2020. המבקר לא הגיש כלל דוחות ביקורת כתובים לוועדת הביקורת. ב-10 ינואר 2019 הגיש המבקר לחברה קדישא תקציר על הנושאים שנבדקו וטופלו על ידו . מסמך זה לא כולל את פירוט הממצאים וההמלצות . הביקורת מצאה כי החברה קדישא התקשרה בהזמנות רכש ללא עריכת הסכם עם ספק הטובין אבני גזית פלטקל הקשור עמה מספר שנים ומספק את מוצריו באופן שוטף. החברה קדישא לא פנתה לקבלת הצעות מחיר מספקים עבור הזמנה לרכישת מכסים לקבורה. החברה קדישא התקשרה עם הספק אבני גזית פלטקל חצור בתמורה של כ- 307 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018). החברה קדישא התקשרה עם הספק א. וינברג לביצוע עבודות חשמל בתמורה של כ- 236 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018). החברה קדישא לא פנתה לקבלת הצעת מחיר משלושה ספקים (כפי שנקבע בנוהל) וללא התקשרות באמצעות מכרז או בפנייה למספר מציעים רב יותר . החברה קדישא התקשרה עם הספק איטונג לרכישת ריצוף לבית הקברות בתמורה לסך של 187 אלף ₪ (סכום ההוצאה לפי הרשום בספרי הנה"ח לשנת 2018). החברה קדישא לא פנתה לקבלת הצעת מחיר משלושה ספקים (כפי שנקבע בנוהל) וללא התקשרות באמצעות מכרז או בפנייה למספר מציעים רב יותר . חברה קדישא גחש"א כפר סבא : מבדיקת דיווחי נוכחות מדגמיים של העובדים נמצא כי הדיווחים לא נחתמו על ידי העובדים ומנכ"ל החברה. מבדיקת תלושי השכר לחודש 11/19 נמצא כי החברה מנהלת רישום צבירה וניצול ימי מחלה וחופשה בתלושי השכר, למעט בתלושי השכר של שישה עובדים שהחלו את עבודתם בין ה-9/19 ל-11/19: פ.מ.ח ., ו.ב., מ.י., ה.א.י ., ר.י.מ . ו-ס.ש. בבדיקת הרישומים נמצא כי החברה צוברת לעובדיה ימי חופשה מעל לתקרה של 3 שנים, וימי מחלה מעל לתקרה של 90 יום. מעבר לקבוע בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 וחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976. לדוגמא תלוש השכר של העובד ק.י. לחודש 11/19 כולל יתרות של 79.65 ימי חופשה ו- 395 ימי מחלה. תלוש השכר של העובדת ו.ת. כולל יתרות של 98.33 ימי חופשה ו-130.5 ימי מחלה. תלוש השכר של המנכ"ל כולל יתרת ימי מחלה של 510.5 יום. במהלך הביקורת במשרדי החברה נבדקו מדגמית תיקי העובדים. בתיקים שנדגמו חסרים קורות החיים של העובדים וסיכום החלטה לעניין קבלתם למשרה בה הם מועסקים על פי סעיף 5(3) לתנאי רישיון לחברה לענייני קבורה 'השכר המרבי שיינתן לעובדים ולבעלי תפקידים בחברה ברמה הבכירה ביותר, לא יעלה על שלוש פעמים גובה השכר הממוצע במשק, בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים מעת לעת'. בבדיקתנו נמצא כי שכר מנכ"ל החברה חורג מהתקרה. השכר הממוצע במשק בשנת 2019 מוכפל ב- 3 עמד על 32,568 ₪ ושכר המנכ"ל עמד על 44,424 ₪ בחודש 11/2019 . בתלושי השכר מצוין מספר ימי העבודה ושעות העבודה המלאים באותו חודש גם במקרים בהם העובד חיסר. בשורות התשלום מקוזז לעובד מהשכר על פי מספר השעות החסרות. בתלוש השכר של מנכ"ל החברה לא מצוינת העובדה כי העובד נמנה על עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) (עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם). בתלושי השכר לא מצוין ערך בשכר עבור שעת עבודה רגילה. המחאות החברה אינן כוללות הגבלת סחירות (למוטב בלבד וקרוס) מודפסים מראש. החברה אינה רושמת הפרשה לחופשה בדוחות הכספיים בגין יתרות ימי החופשה הצבורות לעובדיה. החברה לא מקפידה לתעד את כל הצעות המחיר שהתקבלו לפני ביצוע ההתקשרות. שם החברה קדישא כפי שמופיע בלוגו שלה: 'חברה קדישא גחש"א כפר סבא'. לשם החברה לא מתווספים ראשי התיבות ע"ר כנדרש בחוק העמותות. על פי סעיף 14א(ה) הרוכש חלקת קבר המיועדת לקבורה רוויה בחייו, ישלם 75% מהסכום לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד). על פי תעריף החברה בן/ת זוג תושב חוץ לכפר סבא הרוכש חלקה רוויה משלם 100% מהתעריף, כאשר על פי האמור בסעיף היה עליו לשלם 75%*120% =90% מהתעריף. יש לציין כי במדגם שנבדק לא נמצאו מכירות לבן זוג בקבורה רוויה. על פי סעיף 14א(ו) הרוכש חלקת קבר בחייו המיועדת לקבורה זוגית, ישלם 80% מהסכום שיש לשלמו לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד). אין התייחסות בתעריף החברה למקרה הנ"ל. מפות בית העלמין מונחות בקלסרים במשרדי החברה. המפות אינן תלויות במשרדים, לדברי החברה אין די מקום במשרדי החברה לתליית המפות. הדוחות הכספיים כוללים את שכר חמשת מקבלי השכר הגבוהים בחברה, הדוחות אינם כוללים את רשימת כל מקבלי השכר בחברה והשכר שנקבע להם. בחברה לא מונה אדם לטיפול בפניות הציבור וכן לא מנוהל תיק המרכז את התלונות ודרך הטיפול בהן. נמסר לביקורת כי טרם הרכישה ניתן מידע בעל פה בנוגע לחלקת הקבר הנרכשת. על פי סעיף 10(ד) כל חלוקה של כספים למטרות צדקה כאמור בסעיפים (א)-(ג) לעיל, תתבצע על פי קריטריונים שוויוניים וענייניים ובכפוף לכל דין. החברה מחלקת כספי צדקה לגופים שנתמכו בעבר מהחברה בלבד ועל בסיס היקף התמיכה שניתנה בשנה קודמת. רישיון הקבורה והעתק מתנאי הרישיון אינם מוצגים במשרדי החברה. באתר האינטרנט של החברה שכתובתו http://ck-ks.co.il / לא מפורסם מחירון החברה, הנחות אפשריות וכן מפת בית העלמין. הודעה על הזכות לקבורה בחינם אינה תלויה במשרדי קבלת קהל. משפחות הנפטרים מקבלות חוברת מידע המפרטת את סל שירותי הקבורה שהחברה נותנת ללא עלות. בדוח הרכישות שהוצג לביקורת חסרות כתובות של חלק מהרוכשים , מה שאינו מאפשר לעקוב האם התעריף שנגבה הינו תקין, בשניים מהמקרים שנדגמו היו חסרות כתובות הרוכשים. הביקורת התבססה על דיווחי החברה לגבי מקום המגורים של הרוכשים. יתרת קרן הפיתוח בדוח על השינויים בנכסים נטו אינה תואמת את הרכב קרן הפיתוח כפי שמוצגת בביאור 14ג לדוחות הכספיים. מועצה דתית שדות נגב : נמצא, כי המועצה אינה שומרת את חלקות הקבורה שלצד הנפטר במשך 90 יום, אלא עד 45 יום בלבד. נמצא, כי במשרדי המועצה ובבתי העלמין היישוביים, לא מוצגות מפות בתי העלמין של היישובים שבתחום המועצה האזורית (מפת בית העלמין האזורי מוצגת במשרד המועצה ובבית העלמין, כנדרש). נמצא, כי בשנים 2017 ו-2018 בחלק מהמקרים, המועצה לא נתנה את ההנחה הקבועה בחוק לבן הזוג המבקש להיקבר בצמוד . בשנת 2017 – מקרה אחד ובשנת 2018 שלושה מקרים . מועצה דתית פרדסיה : למועצה הדתית אין זיקה לקרקע בית העלמין, הקרקע שייכת למועצה מקומית פרדסיה על ידי הרשאה לחכירה. המועצה לא הציגה בפני הביקורת את החלטת המועצה המקומית לתת רשות שימוש למועצה הדתית. גיבוי – למועצה אין סריקה של תיקי הנפטרים ושל מסמכי קבורה בחיים. במועצה קיימת מפת בית עלמין משנת 2011, אך ללא סימון או רישום על גבי המפה של "מכור /שמור". הביקורת מצאה כי החלקות מסומנות בקובץ word בדרך של טבלה לפי מספרי שורות ומספר חלקה. יחד עם זאת, נמצא בביקורת כי יש בקובץ word הנ"ל חלקות עליהן רשום "שמור ללא תשלום". משיחה עם יו"ר המועצה עולה כי מדובר בפעולות היסטוריות בהן לא שולם למועצה בעבור רכישת הקבר. הביקורת מצאה כי המועצה לא מחייבת את המשפחה בגין קירור על אף הוראת תשלום בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים), תשע"ד-2013. הביקורת מצאה כי ביום 25/07/2018 בוצעה העברה מחשבון קרן הפיתוח לחשבון השוטף בסך של כ- 54 אלף ₪. לטענת המועצה ניתן אישור לפעולה ע"י מר יחזקאל כהן מנהל אגף בכיר לתקצוב ותכנון במשרד לשירותי דת. אולם הביקורת לא מצאה סימוכין לכך. לא קיימת הקפדה על עריכת הסכמים. כך למשל, אין הסכם התקשרות בין המועצה לבין הספק למתן שירותים להובלת נפטרים ושירותי טהרה, "דרך החיים". מועצה דתית מעלות תרשיחא : נמצא, כי המועצה אינה שומרת את חלקות הקבורה שלצד הנפטרים במשך 90 יום, אלא עד 45 יום בלבד. נמצא, כי במשרדי המועצה מפה ידנית של בית העלמין. מפה זו אינה מעודכנת למצב בית העלמין הנוכחי, אינה כוללת רישום של הנפטרים על המפה ואינה מוצגת לעיני הציבור. כמו כן, בבית העלמין לא מוצגת מפה של בית העלמין. נמצא, כי המועצה אינה מציגה תעריפון קבורה במשרדי המועצה. נמצא, כי המועצה רושמת סכום גלובלי בקבלה כך, שלא ניתן לוודא, כי הגוף המבוקר אינו דורש כל תשלום נוסף מעבר לקבוע בחוק. מועצה דתית קרית שמונה : מפת בית העלמין אינה מוצגת במשרדי המועצה. במשרדי המועצה לא מוצג מחירון חברה קדישא לרכישת חלקות קבר. שלא בהתאם להנחיות, בשטח בית העלמין אין שלט המציין כי חל איסור על קבלת מתנה ממשפחות הנפטרים. הודעה על הזכות לקבורה בחינם אינה תלויה במשרדי קבלת קהל. מהשוואה מדגמית של כרטסות הנהלת החשבונות לדוח רכישות חלקות קבר נמצאו מספר רכישות שלא מופיעות בדוח רכישות. בבית העלמין הסגור – "משמר הגבול" אין רישום מסודר של חלקות הקבר. מדגימה מדגמית של ההנחות שניתנו, נמצא כי במכירה בהנחה עקב נכות, אין מסמכים המאמתים את הנכות. מועצה דתית עכו : נמצאה אי-התאמה בין סכום דמי הקבורה שהוצגו בדוחות הכספיים לשנים 2017-2018 לבין התקבולים שהתקבלו בפועל מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לדוח התביעות שהוגש למוסד. בדוח הכספי לשנת 2017 ההכנסות הינן 2,357,661 ₪ ואילו בדוח התביעות ההכנסות 2,257,883 ₪. בדוח הכספי לשנת 2018 ההכנסות הינן 2,335,886 ש"ח ואילו בדוח התביעות ההכנסות 2,051,715 ₪. לעיתים המועצה לא גובה תשלום מקבלני המצבות בגין הקמת המצבה ולעיתים המשפחה משלמת בגין הקמת המצבה ולא קבלן המצבות. בנוסף, אגרת הקמת מצבה נרשמה בדוח הכספי בהכנסות השוטפות ולא בקרן הפיתוח. המועצה גובה עבור חלקת קבר מתושבי חו"ל 40,000 ₪ ליחיד (75,000 ₪ לזוג), בעוד עפ"י חוזר מנכ"ל ע"ח בסמכותה לגבות כ-27,000 ₪ (500% מהתעריף הקבוע בחוק כ-5,400 ₪), ובהתאם לחוזר מנכ"ל ע"ט בסמכותה לגבות 30,000 ₪. נמצא כי המועצה גבתה בשנת 2017 בהתאם לתעריפים אשר היו נהוגים בשנת 2018. המועצה גובה 5,422 ₪ לחלקת קבר בחיים בעוד התעריף בשנת 2017 היה 5,406 ₪. מועצה דתית מטולה : נמצאה אי-התאמה בין סכום דמי הקבורה שהוצג בדוח הכספי לשנת 2018 לבין התקבולים שהתקבלו בפועל מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לדוח התביעות שהוגש למוסד. בדוח הכספי ההכנסות מביטוח לאומי הינן 59,902 ש"ח ואילו בדוח התביעות 53,402 ₪. המועצה לא גובה תשלום מקבלני המצבות בגין הקמת המצבה, בכך נגרם למועצה הפסד כספי . המועצה גובה תשלומים בהתאם לתעריפים לא מעודכנים. המועצה גובה 4,466 ₪, בעוד התעריף בשנת 2017 היה 4,492 ₪ ובשנת 2019 התעריף הינו 4,505 ₪. נמצאה אי-התאמה בין הרשימות שמנהלת המועצה לרשימת הנפטרים בפועל, לדוגמא: ברשימה שניהלה המועצה לשנת 2017 מופיעים 7 נפטרים, בעוד בפועל היו 8 נפטרים. בשנת 2018 מופיע שם של נפטר משנת 2016. נמצאה אי-התאמה בין יתרת חשבון הבנק של קרן פיתוח בית העלמין ליום 31.12.2018 לסעיף המזומנים בקרן הפיתוח בדוחות הכספיים המבוקרים לשנת 2018. היתרה בבנק גבוהה בכ-7 אלפי ₪ מהיתרה בדוחות הכספיים. תכולת העבודה במכרז הייתה ביצוע 41 יחידות קבורה בחלקה הצפונית ו-15 יחידות קבורה בודדות במקומות שונים בבית העלמין. בפועל ביצעה המועצה 36 יחידות קבורה בחלקה הצפונית ו-30 חלקות בודדות במקומות שונים. כתוצאה מכך, שולמו לקבלן בפועל כ-201 אלפי ₪ בתוספת מע"מ, על אף שהצעתו במכרז הייתה בסך כ-170 אלפי ₪ בתוספת מע"מ. בכבוד רב מתן כהנא השר לשירותי דת העתק ים : מר שמעון מוני מעתוק , מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד גליה קליין , יועמ"ש המשרד לשירותי דת מר יצחק ישי , מנהל אגף בכיר קבורה. רו"ח מיכאל ג'ובני , מנהל אגף הסדרה פיקוח ובקרה

כ"ג בכסלו תשפ "א 9 בדצמבר 2020 לכבוד ח "כ מיקי חיימוביץ יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה כנסת ישראל הנדון: דין וחשבון שנתי לפי סעיף 14 א ' לחוק שירותי הדת היהודיים לשנת 201 9 בהתאם להוראת סעיף 14א(יא) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א- 1971 (להלן: "החוק" ) "השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה ולא יאוחר מ-30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון". הריני להתכבד ו להניח בפני ועדת הפנים ו הגנת הסביבה של הכנסת דין וחשבון שנת י על הפעולות שנקט המשרד לשירותי - דת יהודיים (להלן: "המשרד" ) לפיקוח ולאכיפת הוראות סעיף זה. הסדרת תחום הקבורה : קידום תיקוני חקיקה, קביעת הנחיות ונהלים חדשים לצורך הסדרת עניינים שונים בתחום הקבורה . תזכיר הצעת חוק הקבורה תשע"ה-2015: בחודש 04/2015 הפיץ המשרד תזכיר חוק של הצעת חוק קבורה חדש, להערות הציבור, המאגם ומסדיר את כל תחום הקבורה בארץ. במהלך השנים 2016- 201 9 קידם המשרד דיונים על סעיפי החוק מול הרפרנטים השונים במשרד המשפטים כמו גם מול משרדי ממשלה אחרים ומול יחידות סמך שלהן ממשק לתחום הקבורה וכן מול בעלי עניין נוספים. בימים אלו אנו מצויים בשלבים האחרונים של התיקונים שתואמו מול גורמים אלו, ובכוונת המשרד לקדם פרסום הצעת החוק בחודשים הקרובים. להלן עיקרי ההצעה: נכון להיום תחום הקבורה הנמנה על שירותי הדת בישראל, מוסדר באמצעות: חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971. תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), התשכ"ז-1966. חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996. תקנות הזכות לקבורה אזרחית חלופית (רישוי תאגידים לענייני קבורה. וקביעת נוהלי קבורה), התשנ"ט-1998. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976. תקנות בריאות העם (קבורה מחדש), 1941. בפקודת בריאות העם 1940 חלק ג'. במשך השנים התפתחה החקיקה בתחום זה, במידה רבה, על-פי צרכי השעה ולא במסגרת הליך חקיקה כולל ומקיף. החוק המוצע יובא במקום הוראות סעיפים 14א' עד 14ב' לחוק שירותי הדת היהודים, והוא מביא עמו בשורה של הסדרה הדוקה יותר של רישוי הקבורה, מנגנון מפורט של התשלומים אותם ניתן לגבות בגין רכישת חלקות קבר - לסוגיהן השונות, מנגנון אכיפה מנהלית מתקדם הכולל סט שלם של אמצעי אכיפה, בהטלת עיצומים כספיים ובהטלת אחריות אישית על מנהלים. החוק המוצע כולל שישה חלקים: א. החלק הראשון עוסק במטרות החוק ובמונחיו; ב. החלק השני עוסק בהסדרת רישוי כולל ומקיף לגופים הפועלים בתחום והפיקוח עליו; ג. החלק השלישי עניינו בזכות להיקבר ובכללים ברורים ומפורטים לגביית תשלומים בגין חלקות קבר ולהגנה על זכויות משפחות הנפטר; ד. החלק הרביעי נותן מענה לקבורה אזרחית חלופית על דרך של מיזוג החקיקה הקיימת בתחום לתוך החוק המוצע והאחדת כלליהן של הקבורה היהודית מזה ושל הקבורה האזרחית מזה; ה. החלק החמישי - הינו החידוש המרכזי בדבר חקיקה זה ועניינו בהענקת אמצעי אכיפה מנהלים מתקדמים למשרד הממונה; ו. החלק השישי הכולל הוראות כלליות: הזכות להיקבר בכבוד, הזכות להיקבר כפי אמונתו של אדם והזכות ליחס הוגן ולדמי קבורה הוגנים מידי גופי הקבורה הפועלים בתחום. מערכות השלטון ובראשן המשרד לשירותי דת פועלות במשך שנים לביסוסן של זכויות אלו ולהגן עליהן. מחסור בכלי פיקוח ואכיפה נאותים בידי המשרד הממונה, פעולתם הלא מתואמת של מספר גורמי שלטון בתחום זה, לצד המשרד הממונה, בהם: המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ומנהל מקרקעי ישראל, הביאו לכרסום ולפגיעה בזכות חשובה זו. על מנת למגר את התופעות המתוארות לעיל ולהגן כראוי על זכות הקבורה, שקד המשרד הממונה בשנים האחרונות על כתיבתה של הצעת חוק לעיגון הצרכים בתחום זה בחיקוק ייחודי כולל ומקיף, אשר ייתן מענה ראוי לצורכי התחום וליכולת האכיפה והפיקוח של המשרד לגביו. הסדרת תעריפי קבורה- תעריפים עבור רכישת חלקות חריגות ובבי"ע סגורים שעד כה טרם הוסדרו בחוק הקיים, יוסדרו ויעוגנו. יצוין כי במקביל לקידום הצעת החוק שמטרתה הסדרה רוחבית של תחום הקבורה, המשרד פעל באפיקים נוספים, באמצעים הנתונים בידיו, כדי להסדיר סוגיות מסוימות בנושא הקבורה. כך למשל, במהלך שנת 201 9 הוציא המשרד מספר נהלים שפורסמו בחוזרי מנכ"ל ועדכן את תנאי רישיון הקבורה, בין היתר בנושאים הבאים: הנחיות והוראות לפעילות בתחום הקבורה (חוזר מנכ"ל עח /1, מרץ 2018, פרק 862). החובה לחיסון טהרנים העוסקים בקבורה (שם, סעיף 5). הנחיות לבניית בתי טהרה ולהפעלתם (שם, סעיף 6). נוהל כריית קבר (שם, פרק 863). נוהל טיפול בתקלות קבורה (שם, פרק 864). קבורה ביישובים החקלאיים (שם, פרק 865, סעיף 10). קביעת הנחיות בקשר למכירת חלקות קבורה עבור תושבי חו"ל, הכוללות בין היתר הגבלת תעריפים והגבלת שיעורי מכירות (שם, סעיף 11). מפרט כללי לבתי עלמין (חוזר מנכ"ל עח /2, אוגוסט 2018, פרק 876). נוהל פינוי נפטרים, הובלתם ואחסנתם (שם, פרק 877). נוהל קבורה מרכזי (שם, פרק 878). הנחיות בקשר להבאת נפטרים מחו"ל (שם, פרק 879). הנחיות בעניין נגישות ובטיחות בבתי עלמין (שם, פרק 880). הסדרת מכירת חלקות קבר באמצעות מיופה כח (שם, פרק 881, סעיף 9.4). חיוב גופי הקבורה שיש להם אתר אינטרנט לפרסם באתר שלהם תעריפים מפורטים של כל סוגי הקבורה שמציעים (שם, סעיף 17.1.14). במקביל פרסם המשרד נהלי ם חדשים ובהם: נוהל קבורת נפלים, עוברים ותינוקות (בשיתוף משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי) וכן עומד לפרסם נוהל קבר עילי (בשיתוף המוסד לביטוח לאומי) ו נוהל נפטרים מקיף ויסודי (כולל זיהוי נפטרים) . ניסוח מחדש לתנאי קבלת רישיון קבורה חידושו או קבלת אישור עקרוני לקבורה - מפרט מהם התנאים הנדרשים ומהם המסמכים שבאמצעותם יוכח כי תנאים אלו מ תקיימים לצורך קבלת רישיון קבורה עבור: גוף קבורה חדש וגוף קבורה ותיק המבקש ים רישיון לגבי בית עלמין חדש ; חידוש רישיון (לגבי בית עלמין קיים, בקרקע שכבר ניתן לגביה רישיון) ; אישור עקרוני לצורך התמודדות במכרז לקבלת מקרקעין המיועדים לקבורה . על מנת להטמיע את התנאים כאמור, בש לבי העבודה השונים, נוסחו מסמכים עדכניים לבקשה לקבלת או חידוש רישיון וכן לעניין הבקשה לקבלת אישור עקרוני אותם נ יתן למצוא באתר המשרד לשירותי דת, זאת עד לסיום פיתוח הטופס באופן מקוון במסגרת תכנית אב למחשוב. ליווי (מעקב והדרכה) פיתוח בי"ע : בשיתוף עם חברות מהנדסים חיצוניות (נבחרו בהליך מכרזי ) נעשית עבודת שטח שעיקרה מעקב והדרכה , אישור וניהול תכניות עבודה ( כולל בדיקת חשבונות והוראות תשלום ) , ייעוץ , כולל ניתוב פרויקטים לקבורה רבודה לגופי קבורה בבתי עלמין . ליווי מקצועי למועצות דתיות ו יתר גופי ה קבורה: הדרכות מקצועיות באופן טלפוני ( כולל זמינות מעבר לשעות העבודה המדווחות ) וכן הדרכות פרונטאליות בשטח . חיזוק תחום הביקורת והרגולציה על גופי קבורה: ביצוע ביקורת ב גופי קבורה ובתי עלמין ברחבי הארץ בתחום המנהלי , ה מקצועי ומעקב אחר תיקון הליקויים (בין היתר בנושא הדרת נשים בטקס לוויה, ונושא נגישות נכים). פיקוח ובקרה בנושא גביית תשלומים עבור חלקות קבר בהתאם לתעריפים שנקבעו בחוק מהניסיון שנצבר במשרד עולה כי חלק נכבד מאוד מתלונות האזרחים כנגד גופי הקבורה נוגע לנושא רכישת חלקות קבר . ולפיכך, בהמשך למדיניות שננקטה גם בשנת 201 9 הושם דגש מיוחד בבדיקת בקשות גופי הקבורה לחידוש רישיון קבורה ( בדיקה ה נערכת ע"י רו"ח חיצוני) על כך ש גופי הקבורה אכן מקפידים שלא לחרוג מהתעריפים המקסימאליים עבור רכישת חלקות קבר מחיים שנקבעו בסעיף 14א ' לחוק (לרבות בדיקה כי ניתנו לרוכשים ההנחות שנקבעו בחוק), וכן שכספים שנגבו לאחר מיתה ממשפחות הנפטרים אכן נגבו כדין ובהתאם להנחיות המשרד. במקרים בהם נמצאה גביית תשלומים שלא כדין, עוכב חידוש רישיון הקבורה עד להחזר מלא של הכסף לאזרחים והצגת אסמכתאות תשלום לאגף הסדרה פיקוח ובקרה . בהקשר זה יצוין כי המשרד, בשיתוף אחראית פניות הציבור במשרד, טיפל בעשרות רבות של תלונות אזרחים. במקרים בהם עלה חשש כי גופי הקבורה פעלו בניגוד לדין או בניגוד להנחיות המשרד – קיים המשרד בירורים למנהלי גופי הקבורה. ב מקרים בהם נמצא כי התלונה מוצדקת - חייב המשרד את גופי הקבורה להשיב את הסכומים שגבו ביתר מהאזרחים פיקוח בנושא התנהלות כספית נכונה והקפדה על ניהול קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין אגף הסדרה, פיקוח ובקרה העמיק את הביקורת בנושא ההתנהלות הכספית של גופי הקבורה, ובעיקר בכל הנוגע לניהולה של קרן נפרדת לפיתוח בתי עלמין (להלן: "קרן הפיתוח"). מטרת הבדיקה היא ל וודא מחד, כי כל ההכנסות ממכירות חלקות קבר וכן כל כספי התמיכה המיועדים לפיתוח בתי עלמין וכספי אגרות ביסוס מצבות מקבלני המצבות מופקדים בקרן הפיתוח. מאידך, נבדק שהשימוש בכספי קרן הפיתוח הינו אך ורק למטרות שעניינן פיתוח בתי עלמין ותחזוקת בתי עלמין סגורים לאורך ימים ושנים. ( הבדיקות מתבצעות ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים ) . כמו כן, פרסם האגף הנחיות מפורטות הכוללות דגשים באשר לניהול קרן הפיתוח, מקורות המימון של קרן הפיתוח והוגדרו במפורט סוגי ההוצאות שניתן להוציא ממנה. במקרים בהם נמצא כי גופי הקבורה פעלו בניגוד להנחיות, ולא הפקידו כספים לקרן, או לחילופין – עשו שימוש בכספי הקרן שלא למטרות פיתוח בתי העלמין, הורה אגף פיקוח, הסדרה ובקרה לגופי הקבורה להשיב את הכספים לקרן הפיתוח, ווידא כי אכן הופקדו הכספים לקרן הפיתוח כנדרש. אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פרסם פורמט אחיד לדיווח כספי לחברות קדישא ( ע"ר ) בכדי להקל על אותם גופים. ובמטרה להביא ליצי רת "שפה משותפת" בין גופי הקבורה. בהתאם לפורמט האחיד לדיווח כספי בודק האגף את הנתונים הכספיים הנדרשים לצורך מתן/חידוש רישיון הקבורה. בנוסף, מספק פורמט הדו " ח האחיד מידע עדכני בנוגע למלאי הקברים של גוף הקבורה ולשוויו הכספי . ויוצר ממשקי שיתוף עם רשם העמותות לעניין אישור לניהול תקין, וביטוח לאומי לעניין תשלום ליום הקבורה. פיקוח כללי ורגולציה שוטפת על גופי קבורה לרבות ביצוע ביקורות עומק ביקורות עומק - אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פעל במסגרת השנה החולפת לקדם את ביצוען של ביקורות יסודיות ומעמיקות בחמישה עשר גופי קבורה שנבחרו (חברות לענייני קבורה ומועצות דתיות). הביקורות בוצעו ע"י משרדי רואי חשבון חיצוניים, ואלו העבירו לאגף דיווחים שוטפים בנוגע להתקדמות הביקורת וממצאי הביניים. ככל שממצאי הביקורת העלו כי קיים חשש להתנהלות לא תקינה של גוף הקבורה, פעל האגף מול גוף הקבורה ליישום המלצות הביקורת ולתיקון הממצאים. מינוי רו"ח חשב מלווה - במקרים בהם נמצאה התנהלות שאינה תקינה באופן מהותי העולה לכדי אי סדרים כספיים ומנהליים ו/או התנהלות כלכלית שאינה יעילה באופן המעלה חשש שיוביל את גוף הקבורה למצב של חדלות פירעון, עושה המשרד לעתים שימוש במינויו של רואה חשבון חשב מלווה, וזאת כתנאי לחידוש רישיון הקבורה. באמצעות מינויו של החשב המלווה – ניתן לעקוב באופן הדוק על פעילות גוף הקבורה בכלל והתנהלותו הכספית בפרט, ובאופן זה לוודא כי תוקנו הליקויים בהתנהלות גוף הקבורה, וכי הוסדרה פעילותו והוא החל לפעול בהתאם להנחיות המשרד ועפ"י הוראות הדין. פיקוח ובקרה בנושא זכות במקרקעין כתנאי למתן רישיון קבורה בשנת 201 9 הושם דגש מיוחד בבדיקת הזכות במקרקעין של גופי קבורה בבקשות לקבלת רישיון קבורה וזאת בהתאם לתנאים למתן רישיון קבורה שנקבעו בתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז – 1966. סעיף 4(א)(2) לתקנות אלו עוסק בתנאים למתן רישיון קבורה, כאשר אחד התנאים הינו הוכחת זכות במקרקעין המיועדים על פי תכנית לקבורה לצורך ביצוע קבורה כתנאי למתן הרישיון. לעניין זה – "זכות במקרקעין" – זכות בעלות או חכירה לדורות לרבות זכות לקבלת זכות כאמור ; "חברה לענייני קבורה – למעט רשות מקומית ומועצה דתית". מדובר למעשה באחת הדרכים שבעזרתן בחר המחוקק לוודא כי התשלומים הנגבים מרכישת חלקת קבר מחיים משמשים למטרתם ומגיעים ליעדם, קרי, תחזוקה ופיתוח של בתי העלמין במטרה לשמור על כבוד הנפטרים. את חשיבות בדיקת הזכויות במקרקעין ניתן לראות אפוא מהתייחסותו של כבוד השופט נ' סולברג בבג"צ 3676/10 כתר כדרך המלכים בע"מ נגד השר לשירותי דת, בו נקבע כי: "יש לוודא שבעל רישיון הקבורה אשר מקבל את התשלומים, יהיה גם זה שיתחזק את בית העלמין לאורך זמן. על מנת למלא תכלית זו, מתנה המשיב את קבלת רישיון הקבורה בזיקה לקרקע. בדרך זו, בית העלמין לא יהיה "יתום", יהיו לו " אמא ואבא" בעלי זיקה לקרקע, הם יתחזקו אותו במהלך השנים, ותהיה להם גישה לתשלומים המיועדים לתחזוקה". עוד מוסיף כבוד השופט, "מתן רישיון קבורה "צף"... המאפשר לגבות תשלומים ולקבור נפטרים בבתי עלמין שונים ברחבי הארץ ללא זיקה לקרקע, וממילא ללא מחויבות לתחזק את הקברים ולפתח את בית העלמין בכללותו, פוגע באינטרס הציבורי שבשימור ופיתוח בתי העלמין. ביתר שאת כך, כאשר אותו גוף גובה תשלומים המיועדים לפיתוח בית העלמין, אך לא משתמש בהם בפועל למטרה זו". ועדת חריגים: בעקבות תיקון תקנה 4 לתקנות שהוביל לדרישת הזיקה לקרקע נולד הצורך בייסוד ועדת חריגים המיועדת לתת מענה לחברה לענייני קבורה שאין ביכולתה להוכיח את התנאי בתקנת משנה 4(א)(2). ועדת החריגים בראשות מנכ"ל המשרד אשר עמה נמנה גם היועץ המשפטי של המשרד, מנהל אגף הסדרה פיקוח ובקרה וכן מנהל אגף קבורה, התכנסה בשנת 201 9 לצורך דיון בבקשות של גופי קבורה אשר יש להם בעיה בזיקתם לקרקע. הבקשות מובאות לדיון בוועדת החריגים לאחר שהחברה לענייני קבורה הגישה בקשה מנומקת באמצעות עו"ד המייצג את החברה, המגובה בתצהיר, חתום בידי מורשה החתימה בחברה בנוגע לסיבות המונעות את הוכחת התנאי כאמור. לאחר דיון בוועדת החריגים מתפרסם פרוטוקול החלטות הועדה ומתבצעת בקרה על ידי אגף הסדרה פיקוח ובקרה ליישום החלטות הועדה ומתן עדכון התפתחות בוועדה הבאה. אגף הסדרה, פיקוח ובקרה במשרד פעל במסגרת השנה החולפת בשיתוף פעולה עם הלשכה המשפטית לשינוי דרישת הוכחת הזיקה למקרקעין לבקשות רישיון קבורה שהוגשו על ידי "ועד מקומי" מתוקף היותו במעמד הזהה ל"רשות מקומית" (אשר פטורה מהוכחת הזכות במקרקעין) אשר שואב את סמכויותיו מהמועצה האזורית ככל שאצלה לו המועצה על פי החלטתה לפי סעיף 63 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958 . אמצעי האכיפה והפיקוח הנמצאים בידי המשרד רישיון קבורה - האמצעי העיקרי הנמצא כיום בידי המשרד לצורך פיקוח ואכיפה על גופי הקבורה ה וא רישיון הקבורה. תקנה 2 לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 קובעת כי כל חברה לענייני קבורה, חייבת ברישיון, שתוקפו קצוב ל שנתיים מיום נתינתו , מאת השר לשירותי דת. השר לשירותי דת רשאי ליתן רישיון ו/או לחדשו לתקופה נוספת, ומאידך לשלול את הרישיון או להתלות את תוקפו בתנאים מסוימים. כאמור , ע "פ תקנות שירותי הדת תוקפו של רישיון הקבורה הינו שנתיים מיום נתינתו . תוקף זה יוצר עומס רגולטורי על גופי הקבורה וכן על כ ו ח האדם באגף הקבורה שבמשרד לשירותי דת . כחלק מהתהליך לשיפור שירותי הדת והסרת עודף רגולטורי , בכוונת המשרד לייצר מנגנון לחידוש רישיונות קבורה במתווה של שנתיים ולאחר מכן שלוש שנים ולבסוף חמש שנים (2-3-5) לגוף קבורה אשר יעמוד בסטנדרטים הרגולטוריים . כמו כן פועל המשרד על העברת רישיונות קבורה ממושבים וקיבוצים המהווים את חלק הארי במחזיקי רישיונות הקבורה - לידי המועצות האזוריות בימים אלה החל פיילוט ב-4 מועצות אזוריות. בהתאם לתקנה 3 לתקנות אלו, בקשה לרישיון תוגש בכתב לשר, והוא או בא כוחו רשאים לדרוש כל מסמך או ידיעה הדרושה לו לעניין זה. בהתאם לסעיף 8(א) לתקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לענייני קבורה), תשכ"ז-1966 – גוף קבורה העוסק בקבורה ללא רישיון בתוקף – דינו מאסר שלושה חודשים. משמעות נוספת של שלילת תוקף רישיון הקבו רה היא שגוף הקבורה לא יהיה זכאי לדמי הקבורה מאת המוסד לביטוח לאומי. זאת בהתאם לנוהל שגובש בין משרדנו ובין המוסד לביטוח לאומי בהנחיית המשנה ליועץ המשפטי הגב' שרית דנה . לעניין זה ראוי לציין כי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ח - 1995 קובע: " הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים , שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לענ י יני דתות " . בשנת 201 9 הונפקו 402 רישיונות קבורה לגופי קבורה שעמדו בתנאי הרישיון ובכלל זה קיומו של הסכם עם המוסד לביטוח לאומי, מסמכים המעידים על זיקה לקרקע בית העלמין, העברת מסמכי התאגדות, אישור ניהול תקין (לעמותות), הגשת דו"חות כספיים וכיו"ב. בשנת האחרונה החלו מגישי הבקשות לרישיון קבורה ב הגשת טופס מכוון לרישיון קבורה במערכת שירת הים. פעילות לאכיפת האיסור לקבורה מסחרית ביישובים חקלאיים – בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2514 (קבר/12) מיום 26.8.2004 קבורה ביישובים חקלאיים תתבצע באם הנפטר הוא תושב המקום או בן משפחתו בלבד. הקבורה כאמור תתבצע ללא תשלום, למעט מכירה מחיים. בהתאם להחלטה, סמכויות האכיפה ניתנו בידי רשות מקרקעי ישראל. יחד עם זאת משרדנו משתף פעולה עם הרשות לעניין זה, בין היתר באמצעות העברת מידע המתקבל לידנו וסיוע ליחידה למיקור חוץ במשרד המשפטים בכל הנוגע לתביעות, מקום שהוחלט על הגשתן נגד גופים שנמצא כי הפרו את החלטת הממשלה וכי התקיימה בבית העלמין בשטחם קבורה מסחרית. כך לדוגמא, נוצר שיתוף פעולה הדוק עם רשות מקרקעי ישראל בנוגע לטיפול בבית העלמין "מנוחת עדן" בחצור אשר התבצעה קבורה מסחרית בשטחו. הסברה ופרסום של זכויות הציבור ומכלול המידע בתחום הקבורה המשרד רואה חשיבות רבה בהפצת המידע ובהסברה כחלק חשוב ו בלתי נפרד מפעילות ו . לכן דואג המשרד להעביר לציבור את כל המידע אודות הזכויות המגיעות לו בתחום הקבורה . המשרד פועל במספר דרכים להנגשה של המידע : למשרד אתר אינטרנט הכולל בתוכו מידע נרחב ועדכני בנוסח החוקים , התקנות , נ הלי קבורה , הנחיות המשרד בחוזרי מנכ " ל , זכויות המגיעות למשפחת הנפטר , פרטי גופי הקבורה , תעריפים לרכישת חלקות קבר בחיים, מידע הלכתי ועוד . הופצ ו ח ו בר ות מידע למשפחות נפטרים - המשרד הוציא מהדורה מעודכנת אשר הופצה בין ה יתר בבתי חולים בשיתוף עם משרד הבריאות. החוברת מוגשת למשפ' הנפטר מיד לאחר הודעת הרופא על הפטירה . החוברת כוללת מידע רב , ובין היתר : סדר הפעולות לביצוע לצורך קבורה , זכויות המשפחות , פרטי חברות הק בורה , מידע הלכתי , מנהגי אבלות ועוד . פורסם מאגר המאגד את כל גופי הקבורה המחזיקים ברישיון במדינת ישראל בצירוף אנשי הקשר ובתי העלמין שבאחריות גופי הקבורה השונים לרווחת הציבור. הוקם מוקד טלפוני לפינוי נפטרים מחוץ לבתי החולים הפועל 24 שעות ביממה. מס' הטלפון של המוקד 0120 * בשיתוף עם פורום חברות קדישא, בשעות העבודה בין 16:00 – 08:00 מתפקד כמוקד מידע בלבד, ומטרתו מתן מידע מדויק ככל האפשר למשפחות הזקוקות לסידורי הלוויה ו/או שירותים נלווים, הפונים יכולים לקבל פרטי התקשרות עם גוף הקבורה הרלוונטי, מידע על התהליכים הנדרשים ומידע על זכויותיהם, על השירותים הניתנים ללא תשלום ועל השירותים בתשלום ועוד, לאחר שעות העבודה החיוג למספר 0120* מנתב בנוסף למידע, למוקדי פינוי נפטרים, מוקדי פינוי הנפטרים מפנים נפטרים מחו ץ לבתי החולים, אחרי שעות העבודה , בשבתות וחגים, חיוג לנתב ומסירת תעודת זהות ומיקום הפטירה ינתב למוקד הרלוונטי ויוזנק צוות לטפל בפנוי ואחסון הנפטר במתקן הקירור הקרוב ביות ר עד להלוויה ללא תשלום בשיתוף עם ביטוח לאומי , פינוי נפטרים בשעות העבודה הרגילות מתבצע ללא תשלום על ידי חברות הקבורה בתנאי שהפטירה והקבורה בתוך תחום הטיפול שלה . טיפול בפניות הציבור מתוקף תפקידו כגורם השלטוני שמסדיר את פעילותם של גופי הקבורה השונים, משמש המשרד כתובת לתלונות ופניות הציבור בנוגע להתנהלות גופים אלו. תלונות אלו מגיעות מהציבור בדרכים שונות וכל פנייה או תלונה זוכה למענה או טיפול המתבקש מנסיבות העניין. המשרד מטפל בתלונות של אזרחים בנושא ומקיים בירורים ושימועים למנהלי גופי הקבורה בהתאם לצורך. מתן מענה באמצעות תמיכה פרונטאלית ומענה טלפוני מקצועי - לציבור הרחב, למועצות דתיות ולגופי הקבורה. עובדי אגף הקבורה , האחראית על פניות הציבור , הלשכה המשפטית , ומחלקת פיקוח ובקרה - נותנים מענה שוטף לפניות רבות של הציבור הרחב וכן לגופי הקבורה בכל הנושאים בתחום הקבורה . המענה ניתן בכתב ( בדואר ובפקס ), בדואר אלקטרוני , באמצעות הטלפון ובאמצעות פגישות במשרד ומחוצה לו . בכבוד רב הרב יעקב אביטן השר לשירותי דת העתק ים : עו"ד עודד פלוס - מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד גליה קליין - יועמ"ש המשרד לשירותי דת מר יצחק ישי - מנהל אגף בכיר קבורה.