מידע בנושא דוח ביקורת על התקשרות עם השומר החדש- המשרד לשירותי דת

דוח הערכת אימפקט חברתי פרויקט "ציונות ויהדות ” עבור מנהלת זהות יהודית ספטמבר 2022 תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים 3 2. רקע 4 3. מתודולוגיה 4 4. הערכת אימפקט הפעילות 6 4.1 תוכנית המנהיגות במצפים - שנת שירות 6 4.2 מסעות לעובדה ולשומרה 11 4.3 תוכנית זייד 16 4.4 ימי שיא 18 5. המלצות להמשך 20 נספח א- שאלון משתתפי תוכניות השומר החדש 22 תקציר מנהלים רקע כחלק מפרויקט "ציונות ויהדות" תומכת מנהלת זהות יהודית , הפועלת תחת המשרד לשירותי דת, בתוכניות שונות בהובלת ארגון "השומר החדש" אשר פועלות להעמקת שותפותם של המשתתפים בתהליך גיבוש זהותם היהודית בפן האישי והחברתי באמצעות אינטראקציה מגוונת סביב מקורות היהדות במפגשים קבועים, הרצאות, סדנאות, לימוד מונחה, סמינרים, וימי השתלמות מרוכזים . מדדים להצלחה על בסיס יעדי הפרויקט הוגדרו יעדי אימפקט חברתי ממוקדים אותם שוא ף הפרויקט לקדם.היעדים שנבחרו לבחינה הינם: הגדלת החשיפה לתכני מורשת העצמת תודעת הזהות היהודית של אזרחי המדינה הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים. הערכת האימפקט של הפעילות תוכנית המנהיגות במצפים שנת שירות במסגרת שנת השירות למדו המשתתפים שיעורי יהדות וציונות בתמיכת המנהלת. בממו צע נחשף כל אחד מהמשתתפים לכ66-76 שיעורים בנושאי יהדות וציונות המסתכמים ל22,768 שעות חשיפת משתתף בין השנים 2017-2019. התלמידים מצאו את שיעורי היהדות מעניינים וחשובים יותר מאשר שיעורים אחרים ומצאו את שיעורי הציונות חשובים אך מעט פחות מעניינים מהממוצע . אחוז ג בוה של משתתפים באופן עקבי לאורך שנים חשים שהשיעורים חיזקו את תחושת השייכות שלהם למורשת היהודית וערכיה. אחוז משמעותי של המשיבים ה צהירו כי לאחר התוכנית גדלה התעניינותם בתכנים יהודים וציונים , כאשר ההתעניינות גדולה יותר אצל בוגרים ותיקים יותר של התוכנית. נתונים אלו נמצאו טובים גם ביחס לתוצאות של תכניות מקבילות. מסעות לעובדה ולשומרה (לעו"ל) תלמידים וצעירים מרחבי הארץ לצד מבק ר ים מחו " ל עברו במסגרת המסע פעילויות ונחש פ ו לתוכן בתמיכת המנהלת. בשנים 2017-2019 ו2021 התקיימו 69,595 ימי חשיפת משתתף. המשתתפים דיווחו באחוזים גבוהים כי הם נהנים מן המסעות , אך ממעגלי השיח בהם מועבר תוכן לימודי משמעותי נהנו פחות מהממוצע . אחוז המשתתפים שהצהירו כי התוכנית תרמה להעצמת תודעת הזהות היהודית שלהם אינו גבוה . מ ניתוח עומק עולה כי התרומה נמו כה עוד יותר אצל משתתפים שנמצאו כפחות מחוברים ליהדות באופן כללי . אחוז יחסית גבוה של משיבים חשו כי המסע תרם להם לערך אהבת הארץ אך אחוז נמוך מאוד סברו כי הוא תורם להם לתחושת שייכות למורשת . תוכנית זייד תוכנית אלכסנדר זייד למנהיגות צעירה בתיכון הינה תוכנית שנתית המורכבת מ-6 מפגשים ושלל פעילויות חקלאיות התנדבותיות, ולימודיות. בשנת 2021 נחשפו המשתתפים יחד ל3,422 שעות חשיפת משתתף לתכנים יהודים וציוניים. המשוב בנושא זהות יהודית מעיד ע ל השפעה חיובית ברורה אשר עשויה להעיד כי התוכנית תרמה לגיבוש הזהות היהודית והמודעות לה בקרב המשתתפים . בנוסף , נמצא כי התוכנית מקרבת בין חילונים לדתיים המשתתפים בה. התוכנית נותנת מענה מסוים ליעדי המנהלת בכך שהיא מעודדת תלמידים לעסוק בשאלת זהותם . על אף זאת, לא ניתן לקבוע את היקף האפקט יביות של התוכנית, וביחוד את האפקטיביות של מרכיב התוכן הלימודי בתוכנית ללא מידע נוסף. ימי שיא ימי שיא הינם אירועים רבי משתתפים המתקיימים בסמיכות לחג עברי, אירוע חקלאי, או הזדמנות חינוכית אחרת. ימי שיא כוללים לרוב התנדבות חקלאית, לימוד תכני מורשת וציונות וח וויות מגוונות לצעירים ומשפחות . בשנים 2017-2019 ו-2021 התקיימו 11 ימי שיא בהם השתתפו כ - 22,267 משתתפים אשר נחשפו לתוכן ופעילויות בתחומי היהדות והציונות במסגרת אירועים כגון יום העצמאות, חג השומר, ופסטיבל המסיק. מניתוח הנתונים עולה כי ימי שיא הינם מאוד אפקטי בי ים בקידום יעד י –ה חשיפה וה שייכות , אך נמצא ו כ פחות אפקטיבי ים בקידום יעדים אחרים. להערכתינו , הסיבה לכך נעוצה בכך שפעילויות שמטרתן קיד ו ם יעדים הנוגעים להשפעות זהותיות מעמיקות של המשתתפים, מצריכים פעילות ממושכת, ארוכת טווח, ואישית. רקע מנהלת זהות יהודית (להלן "המנהלת") , הפועלת תחת המשרד לשירותי דת, אמונה על הגברת הכבוד, האהבה וההזדהות בין חלקי האוכלוסייה באמצעות שילוב של מרכיבי היסוד של הזהות ההיסטורית והמורשת הלאומית של העם היהודי. המנהלת רואה ערך עליון בקיומם של פרויקטים המשלבים פעילות אידיאליסטית ציונית, עם העמקה בערכי הזהות היהודית. כחלק מ פרויקט "ציונות ויהדות" תומכת המנהלת בתוכניות חברתיות בהן נוער וצעירים אשר עוסקים ב עשייה ציונית וערכית לוקחים חלק בתהליך של בירור זהותם היהודית לצד פעילות חינוכית לחיזוק הקשר בין עם ישראל , מורשת ישראל , וארץ ישראל תוך יצירת אומץ אזרחי, ערבות הדדית ואהבת הארץ . כחלק ממיזם זה, מתקצבת המנהלת תוכניות שונות בהובלת ארגון "השומר החדש" (להלן "הארגון" או "השומר") אשר פועלות להעמקת שותפותם של המשתתפים בתהליך גיבוש זהותם היהודית בפן האישי והחברתי באמצעות אינטראקציה מגוונת סביב מקורות היהדות ב מפגשים קבועים, הרצאות, סדנאות, לימוד מונחה, סמינרים, וימי השתלמות מרוכזים. יעדי פרויקט "ציונות ויהדות" כפי שהוגדרו במסמך הגדרת הפרויקט הינם: יצירת פתיחות והזדהות של מתנדבי השומר כלפי תכנים יהודיים וציוניים . יצירת מטען ערכי אצל מתנדבי השומר והגברת השיח הערכי – שתומך את משימות עבודת ושמירת אדמות המדינה . העצמת תודעת הזהות היהודית של אזרחי המדינה, בדגש על אוכלוסיית מתנדבי השומר והגברת תחושת השייכות המשותפת למורשת היהודית וערכיה . הקניית כלי מחשבה העולים מתוך עולם הערכים היהודי . הטמ עת תהליכי לימוד ויצירה במעגלים חברתיים ומקצועיים על בסיס המורשת היהודית . חשיפת צעירים יהודיים מהארץ ומהתפוצות לערכי המורשת וחיזוק הזהות היהודית חברת Deloitte התבקשה לבצע הערכה ומדיד ה של האימפקט החברתי שנוצר על ידי הפעילות שמבוצעת ע"י ארגון השומר החדש במסגר ת פרויקט "ציונות ויהדות". זאת, בהתאם למטרות החברתיות של הפרויקט, ומטרותיה של המנהלת באופן ספיציפי. מתודולוגיה מסגרת העבודה של Deloitte למדידת אימפקט מספקת נקודת מבט הוליסטית על ה פעילויות החברתיות והסביבתיות של הארגון תוך הסתכלות רחבה על כלל רמות המדידה והתחומים אותם ניתן למדוד. שלבי תהליך המדידה: קביעת יעדי הפעילות (מה נחשב כהצלחה) קביעת מדדים לעמידה ביעדי הפעילות ניתוח חומרים ונתונים קיימים איסוף נתונים נוספים באמצעות שאלון ייעודי לתהליך זה ניתוח נתונים והערכת האפקטיביות בפועל מציאת מידע דומה ביחס ל פעילויות דומות (בנצ'מארק) ניתוח האימפקט של הפעילות לאור היעדים וביחס לבנצ'מארק על בסיס יעדי הפרויקט הוגדרו יעדי אימפקט חברתי ממוקדים אותם שואפת לקדם הפעילות החברתית. היעדים שנבחרו לבחינה הינם : הגדלת החשיפה לתכני מורשת העצמת תודעת הזהות היהודית של אזרחי המדינה הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים. המדדים הרלוונטיים שנבחרו: יעד 1: מספר נחשפים, שעות/ ימי חשיפה יעד 2: אחוז המדרגים בשאלונים בציון גבוה בשאלות הנוגעות לזהות יהודית, הפרשי דיווח עצמי על זהות יהודית לפני/אחרי פעילות. יעד 3: אחוז המדרגים בשאלונים בציון גבוה בשאלות הנוגעות לתחושת שייכות ליהדות, חיבור לערכים יהודים, או נושאים קרובים; הפרשי דיווח עצמי על שייכות ליהדות או חיבור לערכים יהודים לפני/אחרי פעילות. יעד 4: אחוז המדרגים בשאלונים בציון גבוה בשאלות הנוגעות לציונות ותוכן ציוני ויהודי, או נושאים קרובים; הפרשי דיווח עצמי על בשאלות הנוגעות לציונות ותוכן ציוני ויהודי לפני/אחרי פעילות חומרים מרכזיים שנ ת קבלו מארגון השומר החדש : שאלון פתיחה וסיום למשתתפי תוכנית זייד בשנת 20 22 (62 ו43 משיבים בהתאמה) שאלון למשתתפי מסעות לעו"ל בשנים 2018-2022 (2,645 משיבים) ממצאי משוב תכני לימוד של תוכנית המנהיגות לש"ש לשנת 2019 (107 משיבים) דיווחי פעילות שהוגשו למנהלת זהות יהודית בשנים 2016 -2021 כמו כן התקבלו מגוון חומרים המתארים את הפעילויות השונות ות ו כנן לצורך הבנת אופי הפעילות וכן שאלונים נוספים שתוכנם לא התאים ל צורך ה מדיד ה . שאלון השלמת מידע לאור המידע שנאסף עלה צורך בהשלמת מידע, יעדים 2. 3. ו - 4. כפי שהוגדרו הינם יעדים הדורשים בחינה ש ל השפעת הפעילות על זהותם ותחומי העניין של המשתתפים, אשר מוערכת באופן סובייקטיבי. לשם כך, נוסח ונשלח שאלון לכלל משתתפי התוכניות השונות של ארגון השומר החדש (ראו נספח א') . 101 משיבים, מתוכם 80 משיבים לקחו חלק בתוכנית המנהיגות במצפים. כמחצית מהמשתתפים השתתפו בתוכנית בשנים האחרונות (2020-2022) ומחצית בשנים קודמות ( 2016-2019). חשוב לציין כי לא מדובר במדגם מייצג של כלל המשתתפים, וניתן להניח שהמשתתפים שבחרו להשיב לשאלון הינם אלו שהפעילות הייתה משמעותית יותר עבורם והשפיעה על הרצון שלהם לשמור על קשר עם הארגון גם שנים לאחר השתתפות בפעילות. 22 משיבים נוספים לקחו חלק ביום שיא, כולם בימי שיא במהלך שנת 2022, בעיקר יום הבציר שהתקיים יומיים לפני שליחת הסקר. חשוב לציין כי משום שמספר המשיבים מפעילות זו קטן, הערך של הממצאים העולים מהתשובות הינו מוגב ל . מיקוד תהליך ההערכה: על מנת למקסם את הערך המופק מהתהליך, ובהתאם למשאבים המושקעים בפעילות , מוקד תהליך ההערכה ל שנים 2017 -2022 ו לארבע פעילויות מוגדרות : תוכנית המנהיגות במצפים - פעילות במסגרת שנת שירות לעובדה ולשומרה - מסעות חקלאיים חינוכיים (לעו"ל) תוכנית זייד - תוכנית שנתית למנהיגות צעירה בת יכון ימי שיא שונים כגון "יום הבציר" ו"יום השומר". עבור כל אח ת מן התוכניות הוער ך האימפקט של הפעילות כפי שהוא עולה מן המידע שנאסף. אימפקט זה נבחן הן ביחס ליעדים שהוגדרו והן ביחס לבנצ'מארק על פעילויות דומות המבוצעות על ידי ארגונים אחרים. יודגש, כי תהליך המדידה המפורט לעיל נבנה לצורך מדידת האפקטיביות של הפעילות בדיעבד, עקב לוחות הזמנים שהוגדרו לפרויקט. בשלב הבא, ועל מנת לדייק את תהליכי המדידה ותוצאותיהם, יש לבנות תהליך מדידה ארוך טווח, שייושם במהלך הפרויקט באופן שוטף . הערכת אימפקט הפעילות 4.1 תוכנית המנה יגות במצפים - שנת שירות 4.1.1 רקע התוכנית , הפועלת מאז שנת 2009 , מציע ה לצעירים לפני גיוס תוכנית מגוונת המשלבת בין סיוע לח ק ל א ים וש מ ירה על אדמות מדינה , ל בין פעילויות לפיתוח אישי וקבוצתי הכוללות לימוד והעשרה ועוסקות בערכי הזהות האישית ואהבת הארץ. משתתפי התוכנית מתחלקים ל "מצפים"- מרכזי פעילות הממוקמים בישובים וקיבוצים בהם המשתתפים מתנדבים, לומדים וגרים במסגרת "קומונה" עצמאית. נכון ל קיץ 2022 קיימים 9 מצפים ובהם מתנדבים 113 משתתפים. כחלק מהחוזה החתום בין המנהלת לארגון השומר החדש ה תחייב הארגון כי בכל שבוע יעברו המשתתפים 3 שעות תוכן הנוגעות לתכני פרויקט "ציונות ויהדות" . מנתונים שהתקבלו מהארגון עול ה כי תוכן זה מועבר במסגרת שיעורים שכותרתם "ציונות"/"ציונות והיסטוריה כללית" ו"יהדות" אשר הינם חלק מקשת של כ12 נושאים ה מועברים למשתתפים במסגרת השיעורים השונים. 4.1.2 תשומות ותפוקות התשומות אותן משקיעה המנהלת בתוכנית זו כוללים מימון עבור כל מפגש קבוצתי , כאשר עד 2019 שילמה המנהלת עבור כל תלמיד עבור כל שיעור, וב2021 שילמה מנהלת עבור כל שיעור ללא תלות במספר התלמידים , התפוקות הישירות הינן שיעורי ציונות ושיעורי יהדות המועברים במצפים השונים. מהנתונים שנאספו עולה כי בממוצע בכל שנה התקיימו 750 שיעורים במצפים כאשר מס פר השיעורים גדל כל שנה והגיע ל1150 שיעורים ב2021. בכל שיעור השתתפו בממוצע כ12.5 משתתפים וכ100 משתתפים סך הכל סך שיעורי התוכן לתלמיד שהועברו בשנים 2017-2019 הינו 22,768 שיעורי תוכן בנושאי יהדות וציונות. המנהלת מימנה 50% מכל שיעור בסכום ממוצע של 1306 ₪ לשיעור ו104 ₪ עבור כל תלמיד עבור כל שיעור וסה"כ הוציאה המנהלת 2,261 אלש"ח על שיעורים אלו בשנים 2017-2019. במסגרת החוזה החדש היקף המימון של המנהלת ב2021 פחת משמעותית לכ - 135 ₪ לשיעור ו לכ - 159 אלש"ח סך הכל. 4.1.3 הערכת הפעילות בכדי להעריך את איכות החשיפה נעשה שימוש בממצאי משוב תכני לימוד שמולא על ידי משתתפי מחזור ט' (2019) של התוכנית . על פי המשוב (ראו תרשים א) 76% מהמשתתפים דיווחו כי שיעורי יהדות הם חשובים ורלוונט י ים, ו- 69% מהמשיבים דיווחו כי הם מרוצים במידה רבה משיעורי היהדות . הממוצע המשוקלל של כלל השיעורים לרמת חשיבות הינו 67% והציון המשוקלל לשביעות רצון הינו 58%, מכאן ניתן לראות שהמשתתפים הפגינו שביעות רצון גבוהה מאוד משיעורי הי ה דות ומצאו אותם חשובים מאוד ביחס לשאר השיעורים. בנוסף 83 % מהמשיבים דיווחו כי שיעורי הציונות הינם חשובים ורלוונטי י ם , אך רק 51% מהמשיבים דיווחו על שביעות רצון גבוהה משיעורים אלו. בהשוואה לממוצע המשוקלל ניתן להסיק כי המשתתפים ראו את שיעורי הציונות כחשובים לתוכנית אך פחות נהנו בשיעורים אלו בהשוואה לשיעורים אחרים. תרשים א 4.1.4 מדידת אפקטיביות ואימפקט 4.1.4.1 יעד 1- חשיפה לתכני מורשת בכדי להעריך את היקף החשיפה נבחן את נתוני התפוקות. בהנחה ובכל שנה לקחו חלק בתוכנית 100-115 משתתפים, נחשף כל אחד מהם בממוצע לכ66-76 שיעורים בנושאי יהדות וציונות המסתכמים ל 22,768 שעות חשיפת משתתף בין השנים 2017-2019 חשוב לציין כי אין בידנו את המספרים המדויקים של מספר השיעורים שהתבצע בפועל בכל השנים. 4.1.4.2 יעד 2 – העצמת תודעת הזהות היהודית מנתוני הסקר (ראו תרשים ב), עולה כי אומנם 55% מהמשיבים דיווחו בדירוג גבו ה כי יהדות מהווה מרכיב משמעותי בזהותם, אך רק 44% משיבים בדירוג גבוה כי הפעילות תרמה לכך והעצימה את מרכיב היהדות בזהותם. תרשים ב לצורך העמקה בנתון זה פוצלו המשיבים לשתי קבוצות. משיבים שדיווחו כי היהדות מהווה מרכיב משמעותי בזהותם ומשיבים ש השיבו לשאלה זו בדירוג נמוך – מחוברים ליהדות, ופחות מחוברים . מניתוח הנתונים ניתן לראות (תרשימים ג ו-ד) כי הבדל זה מוביל לשונות משמעותית במענה לשא לות. נראה כי משיבים שהשיבו כי יהדות מהווה מרכיב משמעותי בחייהם דיווחו כמעט פי 3 (62% לעומת 23%) כי התוכנית תרמה להעצמת תודעת הזהות היהודית שלהם לעומת אלו שהיהדות מהווה מרכיב פחות משמעותי בזהותם. ניתן להסביר הבדל זה בכמה דרכים, ייתכן כי התוכנית תורמת להעצמת הזהות היהודית של אלו שנושא היהדות היה קרוב לליבם ממילא אך לא משפיעה באותה אפקטיביות על משתתפים שפחות מחוברים ליהדות. לח י לופין לא ניתן לשלול כי ההבדל אינו נגרם כתוצאה מאיכות התוכנית וכי החיבור הנוכחי של המשיבים ליהדות משפיע רטרואקטיבית על ההשפעה שהם מייחסים לתוכנית ב עיצוב זהותם . תרשים ג תרשים ד כדי להעריך את השפעת התוכנית לאורך זמן, שוב פוצלו המשיבים לשתי קבוצות, הפעם משיבים מהשנים האחרונות (2020-2022) לעומת משיבים משנים קודמות (2016-2019) . כפי שניתן לראות (תרשימים ה ו-ו) אחוז גדול בהרבה מ המשיבים מהשנים האחרונות ענו כי התוכנית תרמה משמעותית להעצמת מרכיב היהדות ב זהותם (51% לעומת 37%) . נתון זה יכול להעיד על מספר דברים; ייתכן ו התוכנית השתפרה והפכה יעליה יותר ב חיזוק זהותם היהודית של המשתתפים. לחלופין, ייתכן כי ההשפעה של התוכנית על זהותם היהודית של המשתתפים הולכת ופ ו חת ת עם הזמן. בכדי לאשרר או לשלול אפשרויות אלו יש לבצע מעקב שנתי קבוע בנוגע לשאלה זו ובכך למדוד את השפעת הפעילות לאורך זמן. תרשים ה תרשים ו 4.1.4.3 יעד 3 – הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה מנתוני הסקר (ראו תרשים ב), עולה כי אחוז גבוה של משיבים (62%) דירגו גבוה את המידה בה הפעילות חיזקה את תחושת השי י כות שלהם למורשת היהודית וערכיה. נתון זה נותר עקבי לאורך השנים (ראו תרשימים ה ו-ו) כאשר הן משתתפי התוכנית מהשנים האחרונות , והן משתתפים משנים קודמות דיווחו על השפעה חזקה באחוזים דומים (63% ו61% בהתאמה). הדבר מעיד כי המשיבים רוא י ם הבדל משמעותי בין מרכיב היהדות בזהות ם לבין תחושת הש י יכות שלהם למורשת היהודית וערכיה, שכן אחוז המשיבים אשר הרגישו כי התוכנית העלתה את תחושת השייכות שלהם למורשת היהודית וערכיה גבוה מאלו אשר הרגישו השפעה ניכרת על חשיבות היהדות ב זהותם . בדומה לנתוני יעד 2 גם במקרה הזה משיבים שדיווחו כי הם מחוברים יותר ליהדות (ראו תרשימים ג ו-ד) , די ו וחו באחוזים גבוהים בהרבה על התחזקות תחושת הש י יכות למורשת היהודית וערכיה (81% מול 37% בהתאמה) . 4.1.4.4 יעד 4 – פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים אחוז משמעותי של המשיבים (56%) השיבו בדירוג גבוה כי לאחר התוכנית גדלה התעניינותם בתכנים יהודים וציונים . אחוז זה גבוה במעט (ראו תרשימים ה ו-ו) אצל משתתפים משנים קודמות ביחס לשנים האחרונות (61% ביחס ל53% בהתאמה ). יחד עם זאת, סביר להניח שהפער במקרה זה נובע מתקופת החיים השונה של הבוגרים. בעוד שבוגרי התוכנית בשנים האחרונות עדיין משרתים בצבא והפנאי שלהם לעסוק ב תכנים ערכיים נמוכה יותר , משתתפי תוכנית בוגרים יותר נמצאים בשלב לפני או מהלך התואר הראשון, והם פנויים לעסוק בגיבוש וחקר הזהות והמורשת היהודית שלהם . בכדי לשים את אפקטיביות הפעילות בהקשר השוואתי, ה ו שוו הנתונים ל נתוני בוגרי מכינ ות קדם צבאיות שביצ ע ה קרן אבי חי . בסקר זה עליו השיבו מאות משיבים, נמצא כי 55%-65% מהבוגרים דיווחו על תרומה רבה של המכינה ל היכרותם עם טקסטים יהודיים ומוטיבציה ללמוד אותם, אחוז דומה דיווח כי המכינה תרמה רבות להיכרות ם עם גישות שונות למסורת ולתרבות היהודית. על בסיס השוואה זו ניתן לומר כי פעילות תוכנית המנהיגות במצפים עומדת ב שורה אחת עם תוכניות דומות מאוד במידת ההשפעה שלה על יעד 4 . 4.2 מסעות לעובדה ולשומרה 4.2.1 רקע מסע "לעובדה ולשומרה" ( להלן לעו"ל) הינו מיזם משות ף לארגון השומר החדש ומשרד החינוך ומיועד ל רוב ל תלמידי תיכון בכיתות י"א וי"ב. בנוסף קיימת תוכנית לעו"ל חו"ל המיועדת לקהלים מגוונים מהעולם המגיעים לישראל. המיזם משלב במסגרת תוכנית פעילות הנמשכת לרוב שלושה עד ארבעה ימים מגוון פעילויות כ ולל ימי הכנה, מסלולי טיול בארץ , התנדבות חקלאית, פעילויות קבוצתיות ומעגלי שיח. במסגרת הפעילויות עוסקים התלמידים בנושאים כגון ציונות, טבע, ועבודה חקלאית, ודנים בשאלות מרכזיות הקשורות לזהותם האישית והאזרחית. כחלק מהחוזה החתום בין המנהלת לארגון השומר החדש מתחייב הארגון כי במסגרת כל מסע לעו "ל , לצד ההתנדבות החקלאית , ילמדו התלמידים טקסטים יהודים וציונים וישתתפו במעגלי שיח המחברים בין הלימוד ובין עשייה התנדבותית. במסגרת חומרי ההדרכה שהועברו , ניתן למצוא התייחסות לטקסטים יהודים מגוונים: ציטוטים מספר בראשית כעדות לקשר בין האדם והאדמה, התייחסות למצ וות לקט שכחה ופאה כדוגמה לקשר בין עבודת אדמה ל אחריות חברתית, דאגה לחלש ועבודת האדמה, אגדת חז"ל על עץ הזית והחורבן, אגדתה ממסכת תענית על חוני המעגל ועץ החרוב, סיפור קיין והבל כראיה לחשיבות לקיחת אחריות ועוד. בנוסף , בחומרי ההדרכה ניתן למצוא גם טקסטים שונים ומגוונים הנוגעים לציונות והקשר בין העם היהודי לארץ ישראל : טק סט של א.ד גורדון העוסק בקשר בין העם, הארץ ועבודת האדמה, שיר מאת יהודה עמיחי הנוגע לחיבור לאדמה, השוואה בין תיאור בקעת גינוסר על פי יוספוס פלביוס, מרק טווין , וא.ד גורדון, טקסטים מאת צבי שץ והנשיא ויצמן על החיבור לאדמת ארץ ישראל ועוד. 4.2.2 תשומות ותפוקות התשומות אותן משקיעה המנהלת בתוכנית זו כוללים מימון עבור כל מסע , כאשר עד 2019 שילמה המנהלת עבור כל תלמיד עבור כלל ימי המסע ללא קשר למספר הימים, מלבד תוכנית לעו"ל חו"ל בה התש ל ום התבצע עבור כל משתתף עבור כל יום מסע. ב2021 עקב שינוי החוזה עברה המנהלת גם בלעו"ל ישראל למודל מימון המתבצע עבור כל יום מסע עבור כל משתתף . התפוקות הישירות הינן ימי המסע בהם מועבר תוכן מגוון בתחומי יהדות וציונות הן בצורה פורמלית והן בצורה חווייתית . מהנתונים שנאספ ו עולה כי בממוצע בכל שנה בשנים 2017-2019 התקיימו כ150 מסעות לעו"ל וכ200 מסעות לעו"ל חו"ל כאשר בכל מסע לעו"ל השתתפו בממוצע כ 32.5 משתתפים. חשוב לציין שהשונות במספר המשתתפים גדולה כאשר קבוצות יכלו לנוע ממספר בודד של משתתפים במסע ועד מעל 150 משתתפים אשר הגיעו מאותה מסגרת. עבור כל מסע שילמה המנהלת בשנים 2017-2019 כ15 אלש"ח למסע או כ476 ₪ למשתתף המסתכמים ל6,675 אלש"ח בשנים אלו. באותם שנים מימנה המנהלת את לעו"ל חו " ל בסכום ממוצע של 7.6 אלש"ח למסע המסתכמים ל354 אלש"ח סה"כ, יש לציין שלרוב מסעות לעו"ל חול היו קצרים יותר ממסעות לישראלים. במסגרת החוזה החדש ל2021 התקיימו כ 484 מסעות לעו"ל בכל מסע לעו"ל אשר הסתכמו ל 19,261 ימי מסע עבור סך המשתתפים . עבור כל יום עבור כל משתתף שילמה המנהלת כ123 ₪ למשתתף המסתכמים 2,288 אלש"ח. 4.2.3 הערכת הפעילות בכדי להעריך את איכות החשיפה , נעשה שימוש ב סקר אותו מילאו תלמידים ש לקחו חלק במסע לעו"ל בשנים 2018-2022 . במסגרת הסקר נשאלו התלמידים מגוון שאלות הנוגעות למסע . התקבלו תשובות של כ2,500 תלמידים אשר נותחו לצורך דוח זה. מהנתונים עולה כי שביעות הרצון הכללית של התלמידים מהמסע הינה גבוהה. כ84% מהתלמידים דירגו ברמה גבוהה את שביעות הרצון שלהם מהפעילות וכפי שניתן לראות מתרשים ז' נתונים אלו נותרים עקביים לאורך השנים תרשים ג מרבית התוכן בנושאי יהדות וציונות מועבר במסגרת "מעגלי שיח / מעגלי לימוד " המתקיימים מספר פעמים לאורך המסע. מניתוח ה נתונים עולה כי שביעות ה רצון ממעגלי הלימוד נמוכה באופן משמעותי. רק 47% (ממוצע משוקלל) מהתלמידים דיווחו ברמה גבוהה כי הם נהנו ממעגלי הלימוד , כלומר, פחות מחצי מהמשיבים . מספר נמוך כמעט בחצי מאלו שנהנו באופן כללי מהמסע. מהסתכלות בתרשים ח' ניתן לראות כי גם נתונים אלו נותרים יחסית עקביים לאורך השנים. ישנה עליה מעט מעל 50% שביעות רצון גבוהה ב2020 א ך זו מלווה בירידה של יותר מ10% עד 2022 . תרשים ד ניתוח איכותני של הערות התלמידים אשר הביעו שביעות רצון גבוה מהמסע אך שביעות רצון נמוכה ממעגלי הלימוד עולה כי תלמידים רבים העירו שמעגלי השיח היו ארוכים מדי, לא מעניינים מספיק, התקיימו בשעות לא נוחות או כללו יותר מדי משתתפים. בנוסף נמצאו מספר הערות של תלמידים אשר ח שו חוסר התאמה עם המדריך , או חשו כי המדריך או התוכן מיצרים תחושה של "כפייה דתית". לאור הערות אלו, ייתכן וכדאי לבחון מחדש את מעגלי השיח וכיצד ניתן להפוך אותם ליותר מענ י ינים ורלוונט י ים עבור התלמידים מבלי לפגוע בחשיבות התוכן המועבר. משוב זה על מעגלי השיח משל י ך באופן ישיר על האפקטיביות של הפעילות בעמידה ביעדים 2. 3. ו4. שהינם ההשפעות העקיפות מעבר לחשיפה הישירה לתכני מורשת המתבצעת מעצם הפעילות. אך ההשפעה של המסעות על התלמידים אינה מתבטאת במעגלי השיח בלבד. עצם הפעילות החקלאית, הטיול, השיח הערכי והחיבור בין ערכים חברתיים ויהודים לארץ ישראל הינם בעלי פוטנציאל להשפעה על התלמידים. על כן , בחנו באופן עקיף, כיצד המסע כמכלול השפיע על התלמידים, ועד כמה הוא אפקטיבי ביצירת אימפקט התואם את יעדי המנהלת. 4.2.4 מדידת אפקטיביות ואימפקט מרבית משתתפי מסעות לעו"ל מגיעים לתוכנית במ סגרת בית ספרית או חינוכית אחרת. כתוצאה מכך לא קיים קשר ישיר בין הארגון ובין המשתתפים המאפשר ליצור איתם שיח ארוך טווח. עובדה זו מקשה על איסוף מידע על השפעת הפעילות לאורך זמן. משום שאין ברשותנו משובים שב ו צעו כעבור זמן מהפעילות, ולא התקבלו תשובות ממשתתפי מסע לעו"ל או מדריכיהם לשאלון אשר נשלח לצורך דוח זה, אין ביכ ו לתנו להציג תמונה ברורה של האימפקט ארוך ה טווח של הפעילות על התלמידים. כעדות עקיפה, נבחנה איכות ההשפעות השונות של המסע על התלמידים, זאת מתוך הנחה כי השפעה טובה ומשמעותית עבור התלמיד הינה בעלת פוטנציאל גבוהה להשפיע עליו לארוך זמן, והשפעה אשר התלמיד רואה אותה כפחות חיובית או פחות משמעותית הינה בעלת סיכוי נמוך יותר להותיר עליו רושם ארוך טווח. 4.2 .4.1 יעד 1- חשיפה לתכני מורשת בכדי להעריך את היקף החשיפה נבחן את נתוני התפוקות. בשנים 2017-2019 השתתפו במסעות כ14,381 משתתפים כאשר כל אחד מהם נחשף לכ3.5 ימי מסע (מתוכם יום- יומיים ימי הכנה) בנוסף ב2021 נחשפו משתתפי המסעות לכ-19,261 ימי חשיפת משתתף כך שביחד בשנים אלו התקיימו 69,595 ימי חשיפת משתתף . חשוב לציין כי אין בידנו את מספרים מדויקים ועקביים של מספר הימים והמשתתפים שהתבצע בפועל בכל השנים ומדובר בהערכה . בנוסף, יש לציין כי יום פעילות כולל מגוון רחב של תכנים, לרבות הליכה, משחקים, שירים ועוד, ולא רק חשיפה לתכנים עיוניים "קלאסיים", ולא ניתן להעריך את היקף החשיפה לתכנים העיוניים בלבד. 4.2.4.2 יעד 2 – העצמת תודעת הזהות היהודית כעדות להעצמת תודעת הזהות היהודית, נבחן המענה של התלמידים לשאלה "עד כמה אתה מסכים עם ההיגד הבא על המסע בו השתתפת: המסע גרם לי לחשוב על החיבור שלי לארץ ו/או למעגלי הזהות שלי-אני משפחתי והעם" בממוצע לשנים 2018-2020 כ 56 % מהמשיבים דירגו בדירוג גבוה כי המסע חיבר אותם לארץ ולמעגלי הזהות שלהם . מהסתכלות בתרשים ט' ניתן לראות כי לא קיים שינוי משמעותי בין השנים בתשובות התלמידים. מכאן ניתן להסיק כי קיימת השפעה חיובית של המסע על זהות התלמידים, בהתאם ליעד 2. תרשים ה 4.2.4.3 יעד ים 3 – הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה ו4 – פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים על מנת להעריך את תרומת המסע ליעדים אלו, השתמשנו בתשובות התלמידים לשאלה "ציין ערכים שיצא לך לחשוב עליהם בעקבות המסע". התלמידים קיבלו רשימה של ערכים (כגון כבוד, אומץ, ערבות הדדית, סבלנות) ונתבקשו לציין עד 3 ערכים (והחל מ2021 5 ערכים). נ מדד כמה מתוך המשיבים ציינו את ה ערך "אהבת הארץ", וכמה משיבים ציינו את ה ערך "שייכות למורשת". חשוב לציין כי אין בידנו המתאימים באופן מספק להערכת אפקטיביות יעד 4. השימוש בנתונים על משיבים אשר הזכירו את ערך "אהבת הארץ" ישמש אותנו כ"פרוק סי" להזדהות המשיבים עם ערך הציונות אך לא ניתן להסיק קשר ישיר בין נתון זה ובין פתיחותם של המשיבים לתכנים יהודים או ציונים בהמשך. הממוצע המשוקלל של המשיבים שציינו את ה ערך "שייכות למורשת " הינו נמוך מאוד- הממוצע המשוקלל לשנים 2018- 2022 הינו 15%. מנגד, הממוצע המשוקלל של המשיבים שציינו את ה ערך אהבת הארץ גבוה משמעותית – 53% . כפי שניתן לראות בתרשים י' ההפרש הגדול נשאר עקבי לאורך זמן. לכאורה מן התרשים ניתן לחשוב כי חל ה עליה משמעותי ת ב עיסוק התלמידים ב ערכים אלו בשנים 2021-2022 , אך ככול הנראה השינוי נובע משינוי ניסוח השאלה אשר אפשר בשנים אלו לכלול 5 תשובות במקום 3. ראיה לכך ניתן לראות ביחס בין שני המדדים שנשאר קבוע למרות השינוי ומחזק את הסבירות כי הקפיצה נובעת מהשינוי הטכני בלבד. תרשים ו מניתוח זה עולה כי מסעות לעו"ל אפקטיבי י ם הרבה יותֳר ב תרומתם ל השגת מרכיב הפתיחות וה ה זדהות עם רכיבי זהות ציונית ( יעד 4 ) מאשר ל חיזוק תחושת השייכות למורשת ( יעד 3 ) . אומנם אין בידנו נתונים המאפשרים מדידת השפעה ארוכת טווח, אך ניתן לשער כי אם רק כ15% בממוצע מהתלמידים ציינו כי יצא להם לחשוב על שייכותם למורשת, הפעילות לא תוביל לחיזוק אר ו ך טווח של מרכיב זה באישיותם. 4.2.5 מבט השוואתי על מנת לתת הקשר, נבחנו הממצאים על מסעות לע"ול בתוך הקשרם. לשם ההשוואה נבחרה תוכנית נוספת הכוללת שילוב בין מסעות ושיח ערכי – "מסע ישראלי". על אף הבדלים ניכרים בין התוכניות, מאפייני הליבה שלהם דומים; אותו קהל יעד- נוער וצעירים, אורך דומה- מסע ישראלי ארוך בכמה ימים בודדים ממסע לעו"ל, מטרות דומות- חיזוק תחושת השייכות לעם ישראל, לארץ ישראל ולמדינת ישראל, העמקת הזהות היהודית והציונית והישראלית בקרב בני הנוער במדינת ישראל. תרשים ז כפי שניתן לראות בתרשים יא מנתוני מסע ישראלי 90% מהמשיבים דיווחו בדירוג גבוה כי המסע טרם להם לחיבור ושייכות למדינה, ו81% כי המסע טרם להם לחיבור ושייכות ל יהדות , בעוד רק 56% מהמשיבים דירגו בדירוג גבוה כי מסע לעו"ל חיבר אותם לארץ ישראל ולמעגלי הזהות שלהם ורק 15% ציינו כי המסע גרם להם לחשוב על שייכות למורשת . נראה על כן, כי בעוד שיש למסעות מסוג זה פוטנציאל השפעה משמעותי על מידת השייכות ותודעת הזהות היהודית של משתתפים, נראה שמסעות לעו"ל אינם ממצים פוטנציאל זה בשנים שנבדקו. חשוב לציין כי ישנם ההבדל ים בניסוח השאלות ושיטת הדירוג בסקרי הת ו כניות השונות . 4. 3 תוכנית זייד תוכנית אלכסנדר זייד למנהיגות צעירה בתיכון הינה תוכנית שנתית הפועלת מ2021 ו המיועדת לתלמידי י"ב מרחבי הארץ . התוכנית מורכבת מ- 6 סמינרים המתפרסים על פני השנה וכוללים טיולים בארץ, פעילות חקלאית התנדבותית, סדנאות ומעגלי לימוד ושיח. 4.3.1 תשומות ותפוקות התשומות אותן משקיעה המנהלת בתוכנית זו כוללים מימון לכל מפגש קבוצתי הכולל העברת תוכן. על פי הדיווח של השומר החדש למנהלת , בשנת 2021 התקיימו 118 מפגשים הכוללים שיעור כאשר המנהלת מימנה 50% מעלות כל מפגש - בממוצע 137 ₪ למפגש, וכ16,205 ₪ סה"כ למימון התוכנית . התפוקות היש ירות הינן שיעורי ציונות ושיעורי יהדות ש הועברו במסגרת התוכנית. לא ידוע לנו על החלוקה הפנימית של השיעורים. 4.3.2 הערכת הפעילות בכדי להעריך את איכות הפעילות , נעשה שימוש בשאלון פתיחה וסיום אשר מילאו משתתפי תוכנית זייד לשנת 2021. על שאלון הפתיחה ענו 62 משיבים, ועל שאלון הסיום 43 משיבים. לא ידוע ה סיבת ההפרש ב מספר המשיבים, אך אם ההפרש נובע מפרישה של משתתפים אשר לא מצאו את מקומם בתוכנית אזי בהכרח תהיה לפרישתם השפעה על השינוי הנמדד בין שאלון הפתיחה לשאלון הסיום. ציון ה NPS – מדד לרמת שביעות רצון כוללת המחושב על ידי הפחתת אחוז הלא ממליצים מאחוז הממליצים בחום – הוא 42 . בנוסף, בהמשך במענה לשאלה האם אתה מעוניין להמשיך לתוכניות אחרות של השומר החדש השיבו בדירוג גבוה 53% ממסיימי התוכנית כי הם מעוניינים בכך, גידול של 8% ממשוב הפתיחה. גידול זה יכול להעיד על חוויה חיובית ששכנעה מספר משתתפים לשמור על קשר עם הארגון, וכהשלכה ייתכן ומעידה על היחשפות חיובית לערכים אשר הועברו במהלך התוכנית. 4.3.2.1 יעד 1- חשיפה לתכני מורשת בכדי להעריך את היקף החשיפה נבחן את נתוני התפוקות. מהנתונים עולה כי בממוצע בכל שיעור השתתפו כ29 צעירים, כלומר בשנת 2021 נחשפו המשתתפים יחד ל3,422 שעות חשיפת משתתף. חשיפה זו עלתה למנהלת כ4.7 ₪ לשעת חשיפה פר משתתף, סכום נמוך משמעותית מהעלות לתוכנית הש"ש. 4.3.2.1 יעד 2 – העצמת תודעת הזהות היהודית 63% ממסיימי התוכנית השיבו בדירוג גבוה כי הם מזדהים עם הביטוי "ברור לי במה היהדות שלי באה לידי ביטי". כפי שניתן לראות בתרשים י ב ' מדובר בעליה של 10% ביחס לשאלון הפתיחה, הפרש אשר עשוי להעיד כי התוכנית תרמה ל גיבוש הזהות היהודית והמודעות לה בקרב המשתתפים . 4.3.2.1 יעד ים 3 – הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה ו4 – פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים עתה נבחן את ה מענה ליעד 3, הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה , ויעד 4, פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים . במסגרת השאלון לא נשאלו שאלות הנוגעות ישירות לנושאים אלו ועל כן קיים קושי להעריך ישירות את האפקטיביות בעמידה ביעדים יעדים 3. ו.4, על כן נבחנו שאלות שנשאלו העוסקות בנושאים קרובים. תחילה נבחן המענה לשאלות הנוגעות ליהדות והקשר בין יהודים וציונים. כפי שניתן לראות בתרשים י ב ' הגידול המשמעותי ביותר הינו ברמת ההזדהות עם הביטוי "לחילונים ולדתיים ערכים דומים", כאשר 42% מהמשיבים הזדהו מאוד עם ביטוי זה בשאלון הסיום, אחוז לא גבוה, אך גידול משמעותי מאוד ביחס לשאלון הפתיחה. מנגד בשאלה דומה אשר נוסחה על דרך השלילה ניתן לראות השפעה הפוכה- 67% מהמשיבים על שאלון הסיום נתנו דירוג נמוך לרמת ההזדהות עם הביטוי "היחסים בין דתיים וחילונים לא מעסיקים אותי כלל", משמע שיחסים אלו כן מעסיקים אותם, אך מדובר בירידה של 6% ביחס לשאלון הפתיחה . ניתן להסיק כי התשובה לשאלות אלו מציג ה גידול בחיבור בין דתיים וחילונים בתוכנית . ניתן להבין נתונים אלו בכמה דרכים- ייתכן כי כתוצאה מהמפגש בין דתיים לחילונים בתוכנית, רבים מהמשתתפים למדו כי יש להם הערכים דומים, וכתוצאה מכך הנושא מעסיק אותם פחות . אך ניתן לומר כי נתונים אלו מראים כי הפעילות כן אפקטיבית בחיזוק ערכים אחרים אשר המנהלת שואפת לקדם כגון גידול הערבות ההדדית וההזדהות בין חלקי החברה הישראלית. במענה לשאלה אשר בחנה את רמת ההזדהות עם הביטוי "ברור לי במה הציונות שלי באה לידי ביטוי" השיבו 67% ממשיבי שאלון הסיום ברמת הזדהות גבוהה, אשר, כפי שניתן לראות בתרשים יב' מהווים גידול של 11% משאלון הפתיחה. גידול זה מעיד על ח יזוק הזהות הציונית של המשתתפים וכהשלכה מכך ניתן להעריך כי ייתכן ו גדלה הפתיחות שלהם לתכנים ציונים בהמשך. בנוסף , ניתן לראות גם גידול של 7% ברמת חוסר ההזדהות עם הביטוי " לדעתי ללכת לפני הצ ב א לשנת שירות או מכינה זה בזבוז זמן" , דבר המעיד על גידול בפתיחות וברצון ללמוד ולהעמיק בתכנים יהודים וציונים. תרשים יב לסיכום, על בסיס הנתונים הקיימים לניתוח, ניתן להעריך כי פעילות תוכנית זייד מציעה למשתתפיה חוויה חיובית עליה היו ממליצים לחבר. כמו כן, התוכנית נותנת מענה מסוים ליעדי המנהלת בכך שהיא מעודדת תלמידים לעסוק בשאלת זהותם, וכן בקירוב בין קבוצות בחברה הישראלית. ע ל אף זאת, לא ניתן לקבוע את היקף האפקטיביות של התוכנית, וביחוד את האפקטיביות של מרכיב התוכן הלימודי בתוכנית ללא מידע נוסף. על מנת בכל זאת להעריך את היקף ההשפעה של תכנית זייד, ניתן להשוות את התוצאות למידת ההשפעה המוערכת של תוכניות חינוך לערכים באופן רחב יותר. הספרות המחקרית בתחום גורסת כי על אף שיש טווח רחב של אפקטיביות לתכניות כאלו, בממוצע מידת השינוי החיובי (אימפקט) ש ל תוכניות חינוך לערכים הינו 24%. מנגד בשאלון תוכנית זייד בשאלות הנוגעות ישירות לזהות הציונית והיהדותית השינוי הוא 10%-11% כלומר בערך חצי מהשינוי אשר נמדד בממצאים האקדמיים . בהתחשב בכך שמדד הבנ צ 'מארק מבוסס על מטא-מחקר עם נתונים רובאסטים, יש לתת להפרש זה תשומת לב. 4.4 ימי שיא ימי שיא הינם אירועים רבי משתתפים המתקיימים בסמיכות לחג עברי, אירוע חקלאי, או הזדמנות חינוכית אחרת. ימי שיא כוללים לרוב התנדבות חקלאית, לימוד תכני מורשת וציונות וחוויות מגוונות לצעירים ומשפחות. כדוגמה לימי שיא ניתן למנות את "פסטיבל הבציר" המתקיים בחופש הגדול, "פסטיבל המ סיק" בסוכות , אירוע "אור איתן" בחנוכה ועוד. 4.4.1 תשומות ותפוקות התשומות אותן משקיעה המנהלת בתוכנית זו כוללים מימון עבור כל משתתף המגיע לפעילות והתפוקות הינן מספר המשתתפים והחשיפה הישירה של משתתפים לתוכן במהלך הפעילות . על פי הדיווח של השומר החדש למנהלת, בשנה מתקיימים 3-4 אירועים, כאשר האירועים המרכזיים הינם יום העצמאות, חג השומר ומפסטיבל המסיק. כמות המשתתפים באירוע נעה בין 520 משתתפים ועד 4,400 כאשר כמות המשתתפים הממוצעת על פי הנתונים שהתקבלו הינה 2,024 משתתפים באירוע. הממוצע המשוקלל של עלות אירוע הינו 157,059 ₪ כאשר המנהלת ממ מ נת 50% מעלות כל אירוע, כך שבממוצע מ ממנת המנהלת אירועים בנוכחות של כ - 6,000 איש בשנה בסכום של כ - 178 , 420 ₪ או 29.38 ₪ למשתתף . 4.4.2 הערכת הפעילות בכדי להעריך את איכות החשיפה נבחנו תשובות משתתפים שלקחו חלק בימי שיא והשיבו לסקר שנשלח ל שם כתיבת דוח זה ופרטיו פורטו מעלה. מתוך 101 משיבים על הסקר, 22 לקחו חלק ביום שיא, כ ו ל ם בימי שיא במהלך שנת 2022, בעיקר יום הבציר שהתקיים יומיים לפני שליחת הסקר. חשוב לציין כי משום שמדובר במספר משיבים קטן , החשיבות הסטטיסטית שניתן ליחס לו מוגבלת . כהתרשמות כללית ניתן לומר כי מרבית המשיבים מרוצים מהפעילות ,77% מהם ימליצו עליה לחבר. ציון ה NPS – מדד לרמת שביעות רצון כוללת המחושב על ידי הפחתת אחוז הלא ממליצים מאחוז הממליצים – הוא 69 . ציון גבוה מאוד. בנוסף מניתוח של מאפ ייני המשיבים עולה כי 77% מהם מצהירים בציון גבוה כי יהדות מהווה מרכיב חשוב בזהותם, מדובר באחוז גבוה מאוד ביחס לתוכניות אחרות, אשר סביר להניח שמעיד כי שמגיע לימי שיא הינם אנשים שהחיבור שלהם לנושאי היהדות והציונות גבוה מלכתחילה. 4.4.3 הערכת אפקטיביות 4.4.3.1 יעד 1- חשיפה לתכני מורשת בכדי להעריך את היקף החשיפה נבחן את נתוני התפוקות. בהתאם למידע שהתקבל סה"כ בשנים 2017-2019 ו-2021 התקיימו 11 ימי שיא בהם השתתפו כ 22,267 משתתפים אשר נחשפו לתוכן ופעילויות בתחומי היהדות והציונות במסגרת אירועים כגון יום העצמאות, חג שהשומר, ופסטיבל המסיק. 4.4.3.2 יעד 2 – העצמת תודעת הזהות היהודית 3 – הגברת תחושת השייכות למורשת היהודית וערכיה ו4 – פתיחות והזדהות עם תכנים יהודים וציוניים תרשים יג' מסכם את תשובות העונים לסקר שהשתתפו בימי שיא. כפי שניתן לראות בתרשים יג' , 47% מהמשיבים השיבו בדירוג גבוהה כי הפעילות חיזקה את תחושת השייכות שלהם למורשת היהודית וערכיה. דבר המעיד על אפקטיביות של הפעילות לקידום יעד 3. זאת בהשוואה ל62% ממשתתפי תוכנית המנהיגות אשר השיבו בדירוג גבוה לשאלה זו. מעבר לכך, המשתתפים דירג ו בדירוג נמוך מאוד את השאלות הנוספות. בעוד 77% מהמשתתפים העידו כי היהדות מהווה מרכיב משמעות י בזהותם, רק 12% השיבו בדירוג גבוה כי בהשפעת הפעילות מרכיב היהדות הפך למשמעותי יותר בתפיסת הזהות שלהם. בנוסף רק 18% מהמשבים השיבו בדירוג גבוה כי לאח ר הפעילות גדלה ההתעניינות שלהם בתכנים יהודים וציונים. על כן עלינו להסיק, בהינתן היקף המדגם הקטן העומד לרשותינו, שימי ה שיא תורמים יותר לתחושת השייכות של המשתתפים (יעד 3) אך פחות יעילים בהעצמת תודעת הזהות היהודית (יעד 2) , או הגברת הפתיחות וההזדהות עם תכנים יהודים וציונים (יעד 4). תוצאות אלו אופייניות לפעילות מסוג זה. אירוע נקודתי , אשר אורכו כמה שעות וכולל אלפי אנשים הינו מאוד אפקטיבי בקידום יעד 1 - חשיפה . משום שהוא כולל חשיפה גדולה מאוד , וכן הוא נותן הזדמנות לתחושת שייכות לקבוצה גדולה כך שיכול להשפיע גם על יעד 3 - שייכות . אך פעילויות שמטרתן קידם יעדים מעמיקים כגון יעדים 2,3,4 מצריכים פעילות ממושכת, ארוכת טווח, ואישית בכדי להיות אפקטיביות. באופן כללי, מחקרי אימפקט רבים מעלים כי ימי שיא הינם בעלי אפקטיביות רבה בטווח הקצר, אך בעלי השפעה זניחה בהסתכלות ארוכת טווח, ועל כן בהינתן שהיעד החברתי הוא יצירת שינוי זהותי ותפיסתי מעמיק, ייתכן וימי שיא אינם הכלי האפקטיבי ביותר לשם כך. תרשים י ג המלצות להמשך הערכת האימפקט בדוח זה מבוססת על נתונים קיימים ואיסוף נתונים בדיעבד. בכדי לבצע מדידת אימפקט מלאה, כל פעילות זקוקה למדידה עקבית ושיטתית לאורך זמן , המותאמת למאפיינים הספיציפיים שלה והיעדים הספיציפיים שלה . בנוסף, יש לוודא כי תהליכי המדידה מאפשרים גם הסקת מסקנות קונקרטיות המאפשרות שיפור של התכניות, התכנים והביצועים, וגם הערכה מדוייקת יותר של השינוי החברתי שהתכנית מייצרת לאורך זמן. על מנת לייצר את תשתית הנתונים שתאפשר ממדי ד ה מסוג זה, אנו ממלצים על הצעדים הבאים: להקפיד לערוך בכלל התוכניות הרציפות של הארגון שאלון פתיחה ושאלון סיום כפי שהתחילו לבצע השנה בחלק מהתוכניות ארוכות הטווח. מומלץ כי שאלונים אלו יבחנו לצד מדידת השפעה ושביעות רצון של תכ נים שונים גם מדידת שינוי בתפיסות וזהות של המשתתפים , וכן תכניותיהם לעתיד (צבא, לימודים, קריירה וכו'), ויאפשרו לראות שינוי ישיר בעקבות הפעילות. לערוך משובי המשך לבוגרים אשר יישלחו באופן קבוע אחת לשנה לכלל בוגרי תוכניות הארגון. ניתן לכלול התייחסות לשירות הצבא י, ללימודים ולתחום העיסוק הנוכחי של הבוגרים על מנת לראות את ההשפעה על התנהגות (וכן עמידה בציפיות שלהם מעצמם בסיום התכנית, ככלי להערכת האפקטיביות ארוכת הטווח שלה) לצד דיווח עצמי על רשמים מהתוכנית בה השתתפו ושאלות על השפעתה על אישיותם זהותם ובחירותיהם הנוכחי ות. להוסיף לצד המשובים האלקטר ו נים גם משובים פיזיים שאנשים יכולים למלא בצאתם מפעילות בכדי להעלות את אחוזי המשיבים מומלץ לשמור על אחידות בסולמות הדירוגים בשאלונים הן לאורך השנים והן בשאלות שונות באותו שאלון בכדי להקל על השוואתיות בין ה תוכני ו ת ובין שנות הפעילות . מומלץ לבצע הערכה של כלל סוגי התוכניות, בעוד בתוכניות ארוכות טווח ניתן לבחון שינוי לאורך זמן, פעילויות קצרות טווח מאפשרות משוב מהיר ובחינת השפעות הפעילות לפני ואחרי באופן אפקטיבי יותר. נספח א- שאלון משתתפי תוכניות השומר החדש www.deloitte.co.il Deloitte refers to one or more of Deloitte Touche Tohmatsu Limited, a UK private company limited by guarantee (“DTTL”), its network of member firms, and their related entities. DTTL and each of its member firms are legally separate and independent entities. DTTL (also referred to as “Deloitte Global”) does not provide services to clients. Please see www.deloitte.com/about for a more detailed description of DTTL and its member firms. Deloitte Israel & Co. is a firm in Deloitte Global Network. Deloitte Israel Group a leading professional services firms, providing a wide range of world-class audit, tax, consulting, financial advisory and trust services. The firm serves domestic and inter national clients, public institutions and promising fast-growth companies whose shares are traded on the Israeli, US, European and foreign capital markets. © 2022 Deloitte Israel & Co.