בקשה לקבלת מידע בעניין קיצור הפגרה ותשלום לשופטים

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION OF COURTS

לשכת היועץ המשפטי

Office Of the Legal Adviser

כ"ח באב התש"ף

18באוגוסט 2020

4700-1012-2020-050708

פ183/2020-

(בתשובה נא לציין מספרנו)

לכבוד

הנדון :בקשתך לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

סימוכין :מכתבנו מיום 15.7.20

מכתבך מיום 23.6.20

מכתבנו מיום 23.6.20

בקשתך מיום 18.6.20

.1בקשתך שבסמך התקבלה והריני משיבה לך כדלקמן:

.2בהתאם לסעיף 10לחוק-יסוד :השפיטה "משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים

שישולמו להם ,בתקופת כהונתם או לאחריה ,או לשאיריהם לאחר מותם ,ייקבעו בחוק

או בהחלטה של הכנסת או של ועדה מועדותיה שהכנסת הסמיכה לכך ".כמו כן ,ימי

מנוחה שנתית קבועים בסעיף 6ג להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית ,התשמ"א-

.1981

.3להלן נוסח הודעת דוא"ל מיום 14.6.20שנשלחה מסמנכ"לית חטיבת שופטים ורשמים

לנשיאי בתי המשפט בעניין ימי פגרת הקיץ ,בהתאם לחוות דעת משפטית שניתנה

בנושא:

"נשיאות ונשיאים יקרים שלום רב,

על דעת מנהל בתי המשפט אבקש להודיעכם כי בשל משבר הקורונה והשלכותיו על מערכת

המשפט ,תוקנו תקנות הפגרות באופן שהביא לקיצור פגרת הקיץ ,באופן שמשכה שלושה וחצי

שבועות ואשר תחל ביום 11.8ותסתיים ביום .5.9

לאור זאת ערכנו חישוב מחדש של מספר ימי החופשה שיקוזזו לשופטים בגין מועדי הפגרה

החדשים.

רח' כנפי נשרים , 22גבעת שאול ,ירושלים 074-7481919  95464פקס'074-7481887 :

- E-ma il: ho fesh-ha mida @co urt.g ov .ilעדיפות לדוא"ל

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION OF COURTS

לשכת היועץ המשפטי

Office Of the Legal Adviser

בהתאמה לתקופת הפגרה המקוצרת ,ביצענו כאמור התאמה הן בימי תורנות החובה והן בניכוי

ימי החופשה ,זאת באופן יחסי למקובל בפגרה רגילה וכן בהתחשב כי במהלך הפגרה המקוצרת

חלק יחסי מימי הפגרה מוקדש ל"ניקוי שולחן" -בהתאם לאמור בחוזר החופשות.

על כן ,מספר ימי תורנות חובה שיבצעו כל השופטים לאורך הפגרה יעמוד על שלושה ימים ,וינוכו

11ימי חופשה שנתית ממכסת החופשה של כל שופט.

סיכום זה נעשה על דעת נציגות השופטים ובתאום עמכם לעניין ימי התורנות".

.4מצ"ב לעיונך חוזר חופשות שופטים ,המוזכר בהודעה לעיל.

.5אנו לרשותך ככל שיידרש.

בכבוד רב,

רונה מסרופי

היחידה לחופש המידע

רח' כנפי נשרים , 22גבעת שאול ,ירושלים 074-7481919  95464פקס'074-7481887 :

- E-ma il: ho fesh-ha mida @co urt.g ov .ilעדיפות לדוא"ל

חופשות שופטים

(לשופטי בתי משפט התעבורה ,שלום ,משפחה ,נוער ,מחוזי ,עבודה ועליון)

סימוכין :החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית ,התשמ"א ,1984 -סעיפים 5א6 ,ב6 ,ג ו6 -ד

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם) ,התשמ"א – 1981

ועדת הכספים של הכנסת קבעה את זכאותם של השופטים לחופשת מחלה (סעיף 5א להחלטה

וחופשה ארעית (סעיף 6ד להחלטה) .בנוסף ,יש אזכור לעניין חופשה ללא תשלום בהחלטת גמלאות

(שבסמך) .סוגי חופשות אחרות אינן נזכרות בהחלטות ועדת הכספים ,ולפיכך ,אנו נוהגים לגביהן

בהקבלה לכללים שבתקשי"ר.

חופשות השופטים מחושבות לפי שנה קלנדרית המתחילה ב 1 -בינואר ומסתיימת ב 31 -בדצמבר

של אותה שנה .החופשות נחלקות לשתי קבוצות :לפי ימי עבודה ולפי ימי לוח .החופשות

המחושבות לפי ימי עבודה – חופשה שנתית ,חופשה ארעית וחופשה אחרת – אינן כוללות שבתות,

חגים ופגרות (קיץ ,סוכות ופסח).

החופשות המחושבות לפי ימי לוח – חופשה לצורך השתלמות ,חופשת מחלה ,חופשת אבל

וחופשה ללא תשלום – מחושבות ככוללות שבתות וחגים.

השופטים עובדים 6ימים בשבוע ,כאשר ימי שישי וערבי חג מיועדים לתורנויות ,לדיונים דחופים

ולכתיבת פס"ד והחלטות .לכן ,ימי שישי וערבי חג** נחשבים כימי עבודה רגילים ,ולא ניתן לנצל

אותם כ"ימי גשר" .ניתן לנצל ימים אלה ע"ח חופשה שנתית או ארעית בהתאם לכללים .פגרות

פסח וסוכות נחשבות כחופשה רשמית לכל דבר ועניין ,ואין מחייבים את מאזן החופשה השנתי

של השופט בגינה (השופטים חייבים בתורנות בפגרות אלו בהתאם לפעילות ביהמ"ש).

** לגבי ערב ראש -השנה ,ערב יום הכיפורים וערב שבועות ,ערב ראש השנה ההג'רית ,ערב חג מולד הנביא ,ערב עיד

אל פיטר ,ערב חג אל -אדחא ,ערב חג הנביא אלח'דר ,ערב חג הנביא שועייב ,ערב חג הנביא סבלאן ,ערב חג המולד,

ערב ראשית השנה ,ערב חג ההתגלות ,ערב יום השישי לפני חג הפסחא ,ערב העלייה השמיימה – והכל לפי עדתו

הדתית של נושא המשרה השיפוטית -ראה התייחסות בהמשך.

חופשות לפי ימי עבודה:

א .ח ו פ ש ה ש נ ת י ת

הכללים בנושא זה נקבעו לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית.

שופט זכאי ל 30 -ימי חופשה שנתית בשנה (שופט בימ"ש עליון ונשיא בית הדין הארצי לעבודה

זכאים ל 42 -ימי חופשה שנתית) אשר מתוכם 20ימים הם על חשבון פגרות בתי המשפט ו10 -

הימים הנותרים מיועדים לחופשות יזומות של השופט במהלך שנת העבודה או שהם ניתנים

לצבירה.

שופטי בית משפט עליון ונשיא בית הדין הארצי אינם מחויבים ליטול פגרה בקיץ.

צבירה ופדיון:

שופטים בפנסיה תקציבית

שופטי בימ"ש שלום ,מחוזי ובתי הדין לעבודה רשאים לצבור עד 75ימי חופשה שנתית ,שופטי

בימ"ש עליון ונשיא בית הדין הארצי לעבודה עד 126ימי חופשה שנתית.

שופטים בפנסיה צוברת

שופטי בימ"ש שלום ,מחוזי ובתי הדין לעבודה רשאים לצבור עד 65ימי חופשה שנתית ,שופטי

בימ"ש עליון ונשיא בית הדין הארצי לעבודה עד 108ימי חופשה שנתית.

המכסות המצוינות לעיל הינן המכסות המרביות המותרות לצבירה ולקבלת פדיון כספי בגינן בעת

פרישה או סיום כהונה .יוצא אפוא שימי חופשה שנתית אשר נצברו מעבר למכסה זו הם ימים

עודפים ,אשר ימחקו ולא יועברו משנה לשנה.

עם זאת ,מחמת עומסי העבודה כאשר נבצר מהשופט לנצל ימי חופשה שנתית ,כך שצבירת ימי

החופשה שלו תעלה על המכסה המותרת לצבירה ,יהיה המנהל רשאי לאשר לצבור באותה שנה

ימי חופשה מעבר למכסה האמורה ובלבד שלא תעלה על 140ימים.

על אף האמור ,נושא משרה שיפוטית שצבר עד יום כ"ז באלול התשע"ז 18בספטמבר 2017

מספר ימי מנוחה שנתית גבוה ממכסת ימי המנוחה השנתית המותרת לצבירה ולפדיון לפי

האמור ,זכאי לנצל את ימי המנוחה העודפים על המכסה האמורה בתקופת כהונתו ,אך הוא

לא יהיה זכאי לפדותם בסיום כהונתו.

מספר דגשים לתשומת לב:

.1לא ניתן לקבל פדיון כספי (בעת הפרישה) מעבר למכסת הימים האמורה ,בהתאם

לערכאת השופט ולסוג הסדר הפנסיה.

.2צבירת ימי החופשה כפופה לכללים של יציאה לחופשה לצורך שבתון ,לפיהם קודם יש

לנצל את כל הימים העודפים ורק לאחר מכן ניתן ליטול את חופשת השבתון.

כל יציאה לחופשה שנתית טעונה הגשת בקשה לחופשה -טופס ( 25מהדורה שלישית) (רצ"ב

דוגמא) -חתומה ע"י השופט בצירוף המלצת נשיא ביהמ"ש/ביה"ד בו הוא מכהן .מנהל בתי

המשפט מאשר את היציאה לחופשה השנתית וחטיבת השופטים מנהלת את הרישומים.

ימים בודדים של נסיעה לחו"ל ,כמו גם הימים צמודים לפגרות (קיץ סוכות ופסח) ירדו ממאזן

חופשה שנתית בלבד.

פגרת הקיץ:

מתחילה ב 21 -ביולי ומסתיימת ב 5 -בספטמבר; בסה"כ 47ימי לוח המתחלקים כדלקמן:

א) 6-7שבתות;

ב) 6ימי תורנות חובה;

ג) 13-14ימי פגרת עבודה חובה -ימים המיועדים לסיום כתיבת החלטות ופסקי-דין ("ניקוי

השולחן") דבר היכול להיעשות בביהמ"ש/בביה"ד או בביתו של השופט .יש וימי פגרה אלו

מנוצלים עקב עומסים בביהמ"ש או בביה"ד לשמיעת דיונים דחופים;

ד) 20הימים שנותרו ,שהינם ימי עבודה ,נרשמים במאזן החופשות כחופשה שנתית.

ככלל ,כל השופטים אמורים לצאת לחופשה שנתית בפגרת הקיץ .שופט שעליו לעבוד בפגרה

זקוק לקבלת אישור עבודה בפגרה מאת מנהל בתי המשפט .עבודה בפגרה פירושה קיום דיונים

באולם ביהמ"ש/ביה"ד מדי יום ביומו .לפיכך ,יש להגיש את הבקשה לקבלת אישור עבודה

בפגרה בצירוף פירוט התיקים שנקבעו לדיונים ואת מועדיהם .הבקשה אמורה להיות מלווה

בהמלצה של נשיא ביהמ"ש/ביה"ד .אם מנהל בתי המשפט מאשר לשופט לעבוד בפגרה ,אין

מפחיתים ממאזן חופשתו את 20הימים.

שופט חדש (לעניין זה -מי שעבד פחות מ ½ -שנה) אינו זכאי לחופשה שנתית בפגרת הקיץ בשנה

הראשונה לכהונתו ,ובהתאם לכך אין מפחיתים ממאזן חופשתו 20ימים .יחד עם זאת ,שופט

חדש זכאי לנצל את ימי החופשה שכבר הספיק לצבור ,וזאת ,תוך תיאום עם נשיא בימה"ש והגשת

בקשה לחופשה :אותם ימים פנויים מדיונים באולם וימים שהשופט החדש אינו נמצא בביהמ"ש

ייזקפו על חשבון ימי חופשה שנתית או חופשה ארעית וזאת עפ"י העניין.

יצוין בנוסף ,כי במקרים בהם חלה פגרת הקיץ במהלך חופשה לצורך השתלמות ,לא ינוכו בגין

הפגרה ימי חופשה שנתית.

ב .ח ו פ ש ה א ר ע י ת

שופטים בפנסיה תקציבית

נושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית ,למעט שופט ביהמ"ש העליון ונשיא בית

הדין הארצי לעבודה ,זכאי ל 14-ימי חופשה ארעית בשנה.

שופטים בפנסיה צוברת

נושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת ,למעט שופט בית המשפט העליון ונשיא בית

הדין הארצי לעבודה ,זכאי לארבעה ימי חופשה ארעית בשנה.

חופשה ארעית מיועדת בעיקרה לעניינים דחופים ובלתי צפויים והיא כימי בחירה או הצהרה של

עובד המדינה.

בכל מקרה של חופשה ארעית יש להעביר בקשה על כך לאישור נשיא ביהמ"ש /ביה"ד בו מכהן

השופט וזאת טרם היציאה לחופשה ארעית .במקרים דחופים יש להעביר הודעה ,טרם ההיעדרות,

לנשיא ביהמ"ש /ביה"ד.

ניתן ליטול לכל היותר ארבעה ימי חופשה ארעית ברצף.

חופשה ארעית אינה ניתנת לצבירה ובסוף כל שנה נמחקים ימי החופשה הארעית שלא נוצלו.

כמו-כן ,אין מצרפים חופשה ארעית לחופשה שנתית או לפגרה ואין היא מיועדת ליציאה לחו"ל.

ג .ח ו פ ש ה א ח ר ת -

ישנן חופשות והיעדרויות מביהמ"ש שאינן מובאות בחישוב מאזן החופשות אם כי הן נרשמות,

כגון ימי השתלמות המאורגנים ע"י המרכז להכשרה והשתלמות שופטים ,ימי מילואים ,לידה

וימי עבודה בתפקיד מחוץ לביהמ"ש.

ימי השתלמות במרכז להכשרה והשתלמות שופטים – שופט זכאי לשבעה ימי השתלמות בשנה,

בנוסף להשתלמויות החובה.

ד .ע ר ב י ח ג

בהתאם לסעיף6ג(ה)( ,)1ערבי החגים :ראש – השנה ,יום הכיפורים ושבועות ערב ראש השנה

ההג'רית ,ערב חג מולד הנביא ,ערב עיד אל פיטר ,ערב חג אל-אדחא ,ערב חג הנביא אלח'דר ,ערב

חג הנביא שועייב ,ערב חג הנביא סבלאן ,ערב חג המולד ,ערב ראשית השנה ,ערב חג ההתגלות,

ערב יום השישי לפני חג הפסחא ,ערב העלייה השמיימה – והכל לפי עדתו הדתית של נושא

המשרה השיפוטית -יחשבו לשופטים כ"ימי שישי" לפי ההנחיות הבאות:

לא יופחת יום חופשה ממכסת ימי החופשה השנתית או הארעית של השופטים בערבי חג

)1

אלו – הכל לפי עדתו הדתית של השופט.

)2

לשופטים התורנים בימים אלו לא ייזקף לזכותם יום חופשה כלשהו.

)3

יציאה לחופשה שנתית או ארעית בצמוד לערב החג או בתקופה הכוללת את ערבי החג-

ערב החג יחשב כיום גשר וינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית או הארעית.

)4

שופטים היוצאים לחו"ל מערב החג ,ינוכה להם יום חופשה זה ממכסת ימי החופשה

השנתית.

חופשות לפי ימי לוח:

.1חופשה לצורך השתלמות – ש ב ת ו ן:

ועדת הכספים בהחלטת המשכורת שבסמך ,סעיף 6ב ,קבעה כדלקמן:

6ב.

()-

נושא משרה שיפוטית ,רשאי ,במהלך כהונתו כאמור ,לצאת לחופשה

בשכר לצורך השתלמות ,ובלבד שההשתלמות אושרה בידי המנהל ,כהגדרתו

בסעיף 7ב ,או מי מטעמו.

( )1

החופשה תהיה בת 30ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה תקציבית,

ובת 27ימים בשנה לנושא משרה שיפוטית בפנסיה צוברת ,והיא ניתנת

לצבירה עד 12חודשים;

( )2

לא ניתנת לפדיון בתקופת כהונתו של נושא המשרה השיפוטית או בסיומה.

()-

ימי שבת וחג יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה; ימי הפגרה

בתקופת החגים שנוגעים לאותו נושא משרה שיפוטית לפי תקנות הפגרות לא

יבואו במניין ימי החופשה לפי סעיף זה ,אלא אם כן נושא המשרה השיפוטית

בחר לנצל את ימי החופשה בימי הפגרה האמורים.

( )-

ימי דיון באולם בית המשפט או בית הדין במהלך חופשה לפי סעיף

זה שאישר ראש הערכאה השיפוטית ,נשיא הערכאה או נשיא בית הדין

לערעורים ,לפי העניין ,שנושא המשרה השיפוטית מכהן בה ,לא יבואו במניין

ימי החופשה שנוצלו לפי סעיף זה.

בהקשר לכך ,יש להדגיש מספר דברים:

א.

תחילתו של סעיף 6ב מיום 1בינואר ,1992תיקון שתחילתו מיום .23.6.18

ב .הצבירה המותרת לעניין השתלמות היא עד למקסימום 12חודשים .לאור ההחלטה המפורשת

של ועדת הכספים ,ימי השתלמות מעבר למכסה המותרת הנ"ל יימחקו לאלתר.

ג.

אין פדיון לימי השתלמות ,גם לא בפרישה.

ד.

יציאה לחופשה כאמור טעונה הגשת בקשה בצירוף המלצת נשיא ביהמ"ש/ביה"ד בו מכהן

השופט.

ה.

השתלמות תאושר אך ורק לאחר ניצול ימי חופשה שנתית "עודפים".

ו.

אין מחשבים מניין הימים בתקופת פגרת הפסח ( 8ימים החל מיום י"ד בניסן ועד כ"א בניסן

ועד בכלל).

ז.

כמו-כן אין מחשבים מניין הימים בתקופת פגרת סוכות ( 9ימים החל מיום י"ד בתשרי ועד

כ"ב בתשרי ועד בכלל).

ח.

ימי דיון באולם בית המשפט במהלך חופשת שבתון – באישור הנשיא ובציון מספרי התיקים

בהם נשמעו הוכחות -יקוזזו מסך ימי התקופה.

ט.

לתשומת לב ,אישור עקרוני לעניין חופשת שבתון הינו בבחינת אישור מקדים בלבד .רק לאחר

הגשת תכנית מוגדרת על גבי טופס בקשה לוועדה המקצועית (כ 4-3 -חודשים לפני מועד

היציאה לחופשת שבתון) יאשר מנהל בתי המשפט את היציאה לחופשת שבתון ,כפוף

להמלצת הוועדה המקצועית ,ראה נוהל יציאה לחופשת השתלמות.

.2ח ו פ ש ה מ ח ל ה -

הכללים בנושא זה הינם עפ"י סעיף 5א להחלטת ועדת הכספים ,וכן בהקבלה לפסקה 33.271

ופסקה 33.275שבתקשי"ר.

חופשת המחלה ניתנת לצבירה לצורך פדיון ימי המחלה עם הפרישה .לכל שופט מגיעים 30ימי

חופשת מחלה בשנה .מכסת ימי חופשת מחלה מחושבת על בסיס של ימי לוח (ימים קלנדריים)

ולא ימי עבודה .דהיינו ,ימי מנוחה ,ימי מועד וכדומה ,החלים בתוך תקופת המחלה ,נחשבים כימי

מחלה.

ניתן להיעדר פעמיים בשנה ללא צורך באישור רפואי ובתנאי שההיעדרות אינה עולה על יומיים

בכל פעם 4 .ימים אלו כלולים במכסה השנתית של 30ימי מחלה.

ימי מחלה בתקופת פגרת הקיץ מובאים בחישוב רק אם הם גוררים עמם אי יכולת ניצול 20ימי

עבודה כחופשה שנתית ,ובמקרה כזה כל יום שלא נוצל נרשם כיום מחלה כנגד זיכוי של יום

חופשה (לעניין ימי החופשה בקיץ ,ראה פירוט בסעיף 1לעיל).

היעדרות בשל מחלת ילד – בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) ,התשנ"ג – 1993

זכאי שופט שעמו ילד שלא מלאו לו 16שנה ,לזקוף עד 8ימים בשנה של היעדרות ,בשל מחלת

ילדו ,על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח

זכאותו כאמור או שבן זוגו הינו עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות

העובד כאמור ,או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד (במצב זה ניתן לזקוף עד 16ימי

מחלה כאמור).

היעדרות בשל מחלה קשה – בהתאם לחוק האמור ,זכאי שופט בעל ותק של שנה ,שעמו ילד שלא

מלאו לו 18שנה ,לזקוף עד 90ימים בשנה של היעדרות ,בשל מחלה קשה של ילדו ,על חשבון

תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו ,לפי בחירת השופט; היה בן

זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהשופט הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא

בהחזקתו הבלעדית ,זכאי השופט לזקוף עד 110ימים בשנה של היעדרות ,בשל מחלה קשה של

ילדו ,כאמור.

היעדרות בשל מחלת בן/בת זוג – בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג) ,התשנ"ח

– 1998זכאי שופט לזקוף עד 6ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת בן זוגו ,זאת על חשבון תקופת

המחלה הצבורה שלו .לעניין חוק זה ,יראו כחולה בן זוג שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת

הזולת בביצוע פעולות יום-יום ("פעולות יום-יום" – כהגדרת מונח זה בסעיף 223לחוק הביטוח

הלאומי [נוסח משולב] ,התשנ"ה – ) .1995

שופט שכיהן שנה לפחות ,זכאי לזקוף עד 60ימים בשנה של היעדרות ,בשל מחלה ממארת של

בן זוגו ,על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו ,לפי בחירת

השופט.

שופט המבקש לזקוף לתקופת המחלה הצבורה שלו ימי היעדרות מכוח החוק הנ"ל ,ימסור את

בקשתו לנשיא בית המשפט ויצרף אישור מאת הרופא המטפל בבן זוגו בדבר היות בן הזוג תלוי

לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום .העתק הבקשה יועבר למנהלת האגף האחראית על

תנאי שירות השופטים.

היעדרות בשל מחלת הורה – בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) ,התשנ"ד-

,1993שופט זכאי לזקוף עד ששה ימים בשנה של היעדרות בשל מחלת ההורה שלו או של בן זוגו

(להלן – ההורה) ,על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ,ובלבד שבן זוגו הינו עובד ושלא נעדר

מעבודתו מכוח זכאותו לפי חוק זה.

פדיון ימי מחלה -בעת הפרישה ,ניתן לקבל פדיון עבור ימי מחלה כמפורט בסעיף 5א להחלטת

ועדת הכספים:

5א( .א) נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ 36% -ועד 65%מסך כל ימי

חופשת המחלה שנצטברו לזכותו ,יהיה זכאי עם פרישתו לפיצוי בשיעור משכורת של 6ימים

בשל כל 30ימי המחלה מיתרת ימי מחלה שנצטברו לזכותו.

(ב) נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ 36% -מסך כל ימי חופשת

המחלה שנצטברו לזכותו ,יהיה זכאי עם פרישתו לפיצוי בשיעור משכורת של 8ימים בשל כל 30

ימי מחלה מיתרת ימי המחלה שהצטברו לזכותו.

(ג) בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך תקופת כהונתו

בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:

.1בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחויב

מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים.

.2בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה – יחויב

מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.

(ד) נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה ,יבואו במניין

ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו ,מיד עם תחילת כהונתו ,ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו

בסיום תפקידו בשירות המדינה ,ובלבד שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינוי למשרה

השיפוטית ולא קיבל פיצוי בגינם.

(ה) בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ 30 -ימים ישולם החלק היחסי של הפיצוי

כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ,לפי העניין.

(ו) פיצוי על פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה שיפוטית.

(ז) נפטר נושא משרה שיפוטית ,ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם בסעיף 1להחלטת גמלאות

לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם) ,תשמ"א – ( 1981להלן –

החלטת הגימלאות).

(ח) ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה בסעיף 1להחלטת הגמלאות.

.3ח ו פ ש ה א ב ל -

הכללים בנושא זה הינם בהקבלה להוראות פרק 33.5שבתקשי"ר.

שופט זכאי לחופשת אבל לפי מנהגי המסורת מפאת פטירת קרוב משפחה כמפורט להלן .החופשה

הנ"ל נרשמת אך אינה מופיעה בחישוב מאזן החופשות.

שופט יהודי – זכאי להיעדר מהעבודה מיום פטירת קרוב המשפחה (אב ,אם ,בן ,בת ,אח ,אחות,

בעל או אישה) ועד יום קבורתו ועוד שבעה ימים (כולל שבת) החל מיום הקבורה.

חל אחד מחמשת הימים הבאים :יום א' של פסח ,יום שבועות ,יום א' של סוכות ,יום א' של ראש

השנה או יום הכיפורים ,תוך שבעת הימים הבאים אחרי הקבורה ,זכאי שופט יהודי ,לפי הדין

להיעדר מן העבודה עד לאותו יום בלבד.

אירע מות קרוב המשפחה באחד מימי ראש השנה ,חג הפסח או חג הסוכות ,זכאי עובד יהודי ,לפי

הדין ,להיעדר מן העבודה עד ליום הקבורה וכן שבעה ימים לאחר סיום המועד.

ביום שינוי מקום קבורתו של קרוב משפחה שלו ,זכאי שופט להיעדר מהעבודה בתשלום מלא,

מאחר שלפי המסורת חל עליו באותו יום דין "שבעה".

שופט מוסלמי או נוצרי – זכאי להיעדר מהעבודה מיום פטירת קרוב המשפחה מדרגה ראשונה

ועד קבורתי ועוד שבעה ימים.

בפטירת קרוב משפחה מדרגה שניה ( ,סבא ,סבתא ,נכד נכדה ,דוד או דודה [קרובי דם ולא קרובי

חיתון]) יהיה זכאי להיעדר מעבודה מיום הפטירה עד יום קבורתו ועוד שלושה ימים החל מיום

הקבורה.

שופט דרוזי – זכאי להיעדר מהעבודה שבעה ימים מיום פטירת קרוב המשפחה (אב ,אם ,בן ,בת,

סבא ,סבתא ,אח ,אחות[ ,לרבות אח או אחות גם מצד הורה בלבד] נכד ,נכדה ,חותן ,חתן ,גיס,

גיסה ,אחיין ,אחיינית ,דוד ,דודה ,בן דוד ,בת דוד ,בעל ,אישה).

בתקופת חופשת אבל ,זכאי שופט לקבל את המשכורת שהיה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא

יצא לחופשה והמשיך לעבוד.

.4חופשה ללא תשלום (ח ל " ת) -

הכללים בנושא זה נקבעו לפי החלטת גמלאות (כמצוין בסמך) ובהקבלה להוראות פרק 33.4

שבתקשי"ר.

חופשה ללא תשלום כפופה לקבלת אישור מאת מנהל בתי המשפט ,או חופשה אשר בחוק נקבע

כי תיחשב לכזו (חופשת לידה שאין מקבלים עבורה דמי לידה)

מאשרים חל"ת במקרים מיוחדים ולתקופה מרבית של עד 3חודשים.

כמו-כן יש לשים לב לכך שתקופת ההיעדרות כאמור אינה מובאת בחשבון כתקופת כהונה

(בהתייחס לסעיף ()2(6ד) להחלטת גמלאות שבסמך) .משמע ,שופט בתקופת החל"ת אינו זכאי

במשך התקופה הנ"ל לזכויות כגון ותק שיפוטי ,חופשות ,תקבולים לקרן השתלמות ,החזר הוצאות

טלפון ,קבלת ספרות מקצועית וחישוב אחוז ותק לעניין גמלה לתקופה הנדונה.

יחד עם זאת ניתן לרכוש את הזכות אך ורק לצורך חישוב הוותק לגמלה לתקופה הנדונה .וזאת

בהתאם לכללים הנוהגים לרכישת זכויות לתקופת החל"ת כמפורט בסעיף )4( 11לחוק שירות

המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] ,התש"ל – 1972

.5ח ו פ ש ת ל י ד ה –

בהתאם לחוק עבודת נשים ,תשי"ד – ,1954לפי סעיף (6ב)( )1-2לחוק:

תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות ,מהם שבעה שבועות או פחות מזה,

()1

כרצון העובדת ,לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה;

עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות ,ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא

()2

תפחת מחמישה עשר שבועות ,או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות,

אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב( ,)1ג) ו(-ד) (להלן – הארכות);

בהתאם חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] ,תשנ"ה-1995-

( .50א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה

כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח) ,תהיה זכאית לדמי לידה –

( )1בעד פרק זמן של 15שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10חודשים מתוך 14החודשים

שקדמו ליום הקובע או בעד 15חודשים מתוך 22החודשים שקדמו ליום הקובע;

( )2בעד פרק זמן של 8שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6חודשים מתוך 14החודשים שקדמו

ליום הקובע.

להוראות נוספות בעניין חופשת לידה ,ר' חוק עבודת נשים ולעניין תשלום דמי לידה ר' חוק

הביטוח הלאומי.

בכל מקרה של סתירה בין הוראות חוזר זה להוראות החוק או כל דין אחר ,יגברו האחרונות.