בקשה לקבלת מידע על אודות פניות לויקיפדיה

בס"ד

כ"ה אלול תש"ף

14ספטמבר 2020

לכבוד

גב' שרון סבן-ספראי

ממונה חופש המידע בהנהלת בתי המשפט

שלום וברכה,

הנדון :פניות דוברות הנהלת בתי המשפט לויקיפדיה

בקשה לפי חוק חופש המידע

גב' נכבדה,

א.

ביום 12.09.2020פורסמה כתבה ב'מעריב' שכותרתה" :כשאסתר חיות ניסתה לשווק את עצמה

לציבור ,כפי שלא הייתה מעולם" , 1תמצית הכתבה היא שבמהלך חילופי נשיאות בית המשפט

העליון ב" 2017פנתה דוברות הרשות השופטת לוויקיפדיה וביקשה להחליף את הערך על השופטת

בער ך שלם חדש שכתבו בדוברות .הדף ,שנוסח בתיאום עם הנשיאה המיועדת ,היה שיפוץ מפואר

של קורות החיים השיפוטיים שלה".

ב.

בסוף הכתבה מובאת תגובת הרשות השופטת ,לפיה בין השאר" :הצעות מסוג זה הועברו גם עבור

שופטים אחרים וערכים על אודותם אכן עודכנו -למשל ,הנשיא (בדימוס) גרוניס ,המשנה לנשיאה

(בדימוס) רובינשטיין ושופטים נוספים ,גם לא מבית המשפט העליון".

ובנוסף" :למען שלמות התמונה ,בראשית שנת 2014ובהתאם לאישור שנתן הנשיא דאז גרוניס

לדוברות בתי המשפט ,פעלה הדוברות לעדכון ערכי נשיאים ושופטים אשר להם היה בשעתו דף

ערך בוויקיפדיה".

ג.

נוכח האמור ,מבוקש בהתאם לחוק חופש המידע ,מידע הדרוש לארגון לביא לצורך פעילות

משפטית בערכאות המתאימות ולצורך פעילות ציבורית:

.1מספר הפעמים שדוברות בתי המשפט פנתה לויקיפדיה בבקשה לערוך באופן מלא או חלקי

דפי ויקיפדיה בשבע השנים האחרונות.

1לנוחותך מצ"ב קישור לכתבה https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-789367

לביא זכויות האזרח ומינהל תקין | ע"ר | 580624724מחלקה משפטית

דואר :עמונה 27עפרה | טל | 02-5358538 :דוא"ל | legal@lavi.org.il :פקס077-4703577 :

עמוד 1מתוך 3

.2התאריכים שבהם פנתה דוברות בתי המשפט לויקיפדיה בבקשה לערוך באופן מלא או חלקי

דפי ויקיפדיה בשבע שנים האחרונות.

.3שמות האישים ו/או הערכים שבנוגע אליהם פנתה דוברות בתי המשפט לויקיפדיה בבקשה

לערוך באופן מלא או חלקי דפי ויקיפדיה בשבע שנים האחרונות.

.4העתק הנוסחים אשר הוגשו על ידי דוברות בתי המשפט לויקיפדיה בכל אחת מהפעמים

שבהן פנתה לויקיפדיה ,בבקשה לערוך באופן מלא או חלקי דפי ויקיפדיה בשבע שנים

האחרונות.

ד.

אבקש לקבל את המידע הנדרש לעיל בפורמט בו הוא מצוי בידכם ,וככל שמצוי בקבצי אקסל או

וורד וכדו' אבקש לקבלו בפורמטים אלו .תשומת לבכם בהקשר זה לנוהל היחידה הממשלתית

לחופש המידע בעניין צורת (פורמט) המידע הנמסר [נוהל מס' 7בהדגשות הח"מ] ולפיו" :על

הרשות המגיעה אליה בקשת מידע ,לפעול למסירת המידע בצורה (פורמט) בו הוא מצוי ברשות" ...

"ככלל ,מסירת מידע כמענה לבקשה לקבלת מידע מכח החוק ,תיעשה בצורה (פורמט) בה המידע

מצוי ברשות .לדוגמא ,ככל שהמידע מצוי בידי הרשות בפורמט פתוח לעיבוד ממוחשב ( Excel,

Wordוכד') ,על הרשות למסור את המידע בצורה זו" " ...מסירת מידע בקובץ דיגיטלי (בפורמט

פתוח או חסום) מביאה לחסכון במשאבים ומפחיתה את עלויות אגרות ההפקה למבקש" " ...ככל

שהמידע מצוי בפורמט דיגיטלי פתוח ,מסירתו בתצורה זו תאפשר למבקש לעבד ולהשביח את

המידע ,כמתחייב גם מהחלטת הממשלה ."4515

ה.

אבקש לקבל את התייחסותכם לגבי המצאת המידע המבוקש תוך 30יום ,בהתאם להוראות סעיף

(7ב) לחוק .למותר להרחיב על כך שהתקופה הקבועה בחוק הינה התקופה המקסימאלית למסירת

המידע ,אולם אין בה כדי למנוע מסירת המידע עובר לסיום תקופה זו .הלכך אודה באם כל מסמך

או תשובה אשר יאותרו בעניין זה ,יועבר לידי באופן מידי ולא רק בתום השלמת איסוף המסמכים

כולם.

ו.

אשר לטענת אפשרית בדבר פגיעה בפרטיות ,הרי שלא כל מידע הנוגע לאדם מסוים וכולל פרטים

כלשהם עליו ,מהווה פגיעה בפרטיות .שכן מלבד חובת ההסתמכות על אחד מסעיפי "חוק הגנת

הפרטיות" ,על הרשות לאזן את האינטרס הציבורי הטמון בגילוי מול הפגיעה בפרטיות .ראו

בהקשר זה עת"ם (י-ם) 765/03פרי נ‚ מדינת ישראל .וכן בפס"ד עע"ם 398/07התנועה לחופש

המידע נ' רשות המסים.

ז.

בהתייחס לסעיף 10לחוק ובמבט צופה פני עתיד ,אציין שארגון לביא [ע"ר ]580624724פועל

בהתאם למטרותיו הרשומות כדין למען מינהל תקין ,ופעילותו המשפטית והציבורית עד כה

הביאה לתיקון ליקויים משמעותיים .המידע האמור דרוש לארגון לביא לצורך פעילות משפטית

בערכאות המתאימות ולצורך פעילות ציבורית מול הגורמים הרלוונטיים.

ח.

בהתאם לסעיף (6ב) לתקנות חופש המידע (אגרות) ,תשנ"ט ,1999-מצ"ב אישור ניהול תקין .כמו כן

הרינו מתחייבים לשאת בעלות אגרת טיפול ואגרת הפקה ,ככל שיידרש לשם טיפול בבקשה זו ,עד

לסכום של .₪ 150

לביא זכויות האזרח ומינהל תקין | ע"ר | 580624724מחלקה משפטית

דואר :עמונה 27עפרה | טל | 02-5358538 :דוא"ל | legal@lavi.org.il :פקס077-4703577 :

עמוד 2מתוך 3

ט.

בשלב זה איננו מתנגדים ל"השחרת" פרטים מסוימים במסמכי המידע המבוקש מטעמי ביטחון

ו/או פרטיות ,וזאת על מנת להחיש את קבלת המסמכים במהירות המתחייבת על פי חוק ,תוך

שמירת הטענות בעתיד כנגד כל טענת חיסיון או חובת סודיות.

י.

על טיפולך ותשובתך המהירה ,אודה מראש.

בכבוד רב ובברכה,

יוסף בן ברוך

לביא זכויות האזרח ומינהל תקין | ע"ר | 580624724מחלקה משפטית

דואר :עמונה 27עפרה | טל | 02-5358538 :דוא"ל | legal@lavi.org.il :פקס077-4703577 :

עמוד 3מתוך 3

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION OF COURTS

לשכת היועץ המשפטי

Office Of the Legal Adviser

י"ט בטבת התשפ"א

03בינואר 2021

פ274/2020-

4700-1012-2020-055238

)בתשובה נא לציין מספרנו(

מר יוסף בן ברוך

ארגון לביא

באמצעות הדוא"לlegal@lavi.org.il :

מר בן ברוך הנכבד,

הנדון :בקשתך לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

סימוכין :מכתבו של מנהל בתי המשפט מיום 18.11.2020

מכתבנו מיום 1.10.2020

בקשה מיום 14.9.2020

.1הבקשה שבסימוכין לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע התשנ"ח ,1998-על אודות פניות

לוויקיפדיה נבחנה והוחלט להיעתר לה.

.2להלן רשימה של ערכים באתר ויקיפדיה שבהם נעשתה עריכה באמצעות דוברות בתי

המשפט:

א .הערך בעניינו של כב' השופט מנחם פינקלשטיין ,עודכן בחודשים מרץ-אפריל .2014

ב .הערך בעניינו של כב' השופט בדימוס אורי שהם ,עודכן בחודש מרץ .2014

ג .הערך בעניינה של כב' השופטת בדימוס הילה גרסטל ,עודכן בחודש אפריל .2014

ד .הערך בעניינה של כב' השופטת מיכל אגמון גונן ,עודכן בחודש יולי .2014

ה .הערך בעניינו של כב' השופט איתן אורנשטיין ,עודכן בחודש נובמבר .2014

ו .הערך בעניינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס ,כב' השופט אשר גרוניס עודכן

בחודש ינואר .2015

ז .הערך בעניינה של נשיאת בית המשפט העליון ,כב' השופטת אסתר חיות עודכן

בחודש מאי ) 2017מצ"ב תכתובת שאותרה בנושא(.

רח' כנפי נשרים ,22גבעת שאול ,ירושלים 074-7481919  95464פקס'074-7481887 :

- E-mail: hofesh-hamida@court.gov.ilעדיפות לדוא"ל

הנהלת בתי המשפט

ADMINISTRATION OF COURTS

לשכת היועץ המשפטי

Office Of the Legal Adviser

ח .הערך בעניינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס ,כב' השופט אליקים

רובינשטיין עודכן בחודש אוגוסט ) 2017מצ"ב תכתובת שאותרה בנושא(.

.3כל המידע על אודות העריכה מצוי באתר ויקיפדיה.

.4המידע המפורט לעיל אותר לאחר חיפוש מקיף .ייתכן שאינו ממצה את כל הפניות או את

כל העדכונים שבוצעו.

.5אנו לרשותך ככל שיידרש.

רח' כנפי נשרים ,22גבעת שאול ,ירושלים 074-7481919  95464פקס'074-7481887 :

- E-mail: hofesh-hamida@court.gov.ilעדיפות לדוא"ל

[הסתרה]

בואו ללמוד איך עורכים בוויקיפדיה .הסדנה תתקיים בספריה הלאומית בירושלים ביום שישי,02.06.17 ,

בשעה .09:00להרשמה לחצו כאן

אליקים רובינשטיין

מתוך ויקיפדיה ,האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל :ניווט ,חיפוש

אליקים רובינשטיין

נולד

13ביוני( 1947בן )69

בוגר

האוניברסיטה העברית

השתייכות



משרדי הביטחון ,החוץ ראש הממשלה והמשפטים



מערכת בתי המשפט הישראלית בבית המשפט

העליון

תקופת כהונה מאי 2004ואילך

תפקידים



מזכיר הממשלה

בולטים



היועץ המשפטי לממשלה



היועץ המשפטי למשרד החוץ



היועץ המשפטי למערכת הביטחון



שופט בית המשפט המחוזי



היועץ המשפטי לממשלה

2



שופט בית המשפט העליון



המשנה לנשיאת בית המשפט העליון



חבר משלחת ישראל להסכמי קמפ דיויד וחוזה

השלום ()1979-1978



ראש משלחת ישראל לשיחות עם הירדנים-

הפלסטינאים במדריד-וושינגטון ()1993-1891



ראש משלחת ישראל לחוזה השלום עם ירדן

()1944

אליקים רובינשטיין (עומד משמאל) בעת פגישת אנואר סאדאת עם מנחם בגין והצוות הישראלי ,בעת ועידת

קמפ דייוויד ,ספטמבר 1978

אליקים רובינשטיין (נולד ב 13-ביוני )1947הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון .היה מזכיר הממשלה

והיועץ המשפטי לממשלה .במאי 2004הושבע כשופט בית המשפט העליון ,ובפברואר 2015הושבע לכהונת

משנה לנשיאת בית המשפט העליון .כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה.19-

תוכן עניינים

[הסתרה]



















1תחילת דרכו והשכלה

2כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה

3כהונתו כשופט בית המשפט העליון

3.1 oסגנונו

4עמדותיו

4.1 oהתנהלות המדינה

4.2 oהיקף פעילות המדינה

4.3 oמשפט מנהלי

4.4 oדין אזרחי

4.5 oחופש הפרט

5מחלוקות

6פרסים

7ספרים

8קישורים חיצוניים

9הערות שוליים

3

תחילת דרכו והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינשטיין נולד בתל אביב ב ,1947-בנם של מרדכי ושפרה .אמו נולדה ברוסיה ,עלתה ארצה בילדותה ,

היתה בוגרת גימנסיה "הרצליה" בתל אביב ובית הספר לאחיות של האוניברסיטה האמריקנית בבירות .לימים

היתה אחות בכירה בשירותי הרפואה הציבורית של עיריית תל-אביב לאורך קרוב לארבעים שנה .בתוך זה,

היתה חברת המשלחת ששיגר הצבא הבריטי להביא את גולי מאוריציוס ארצה ( ;)1945והאחות הראשית

הראשונה של בית החולים תל-השומר (שיבא) כבית חולים צבאי בתש"ח .היתה יקירת העיר גבעתיים .אביו

היה ניצול שואה שגויס ב 1939-לצבא הפולני ונפל בשבי הרוסי ,ולימים חזר וגויס לצבא הפולני (צבא

אנדרס) והגיע ארצה ב .1943-הוריו וקרובי משפחתו של אביו נספו בשואה .אביו פעל בישראל בארגון שרידי

הניצולים בני עיירתו .כן היה פעיל ציבור בחינוך הדתי וב"אילן" בגבעתיים ועל שמו בית הכנסת בבית הספר

הממלכתי דתי "אמונים" .היה יועץ המס של התאחדות האיכרים.

אליקים רובינשטיין גדל בגבעתיים ,למד בבית הספר "אמונים" ,ובגיל 11השתתף בחידון התנ"ך לילדים

שאורגן על ידי דבר לילדים ]2[.בתיכון למד בבית הספר העירוני ב-ג (צייטלין) בתל אביב; במגמה המזרחנית.

את התיכון סיים כבר בגיל 16והחל ללמוד באוניברסיטה העברית שפה וספרות ערבית ולשון עברית .בשנה

האחרונה ללימודי התואר הראשון למד במקביל שנה ראשונה במשפטים .הוא סיים את התואר הראשון

בהצטיינות והתגייס לצה"ל; שימש כעוזר לעורך "מערכות" ,הבטאון המקצועי של צה"ל ,ועסק בעריכה

ובתרגום של ספרות צבאית מקצועית וכן ספרות בנושאי הגרילה (בעניין זה כעוזר לאלוף יהושפט הרכבי),

מכתבי הגרילה הערבית ,הסינית ,הווייטנאמית והקובנית (מאנגלית וערבית).

במקביל לשירותו הצבאי סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות[ ]3בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה,

העברית בשנת .1969את ההתמחות עשה אצל הנשיא התורן יעקב גביזון בבית המשפט המחוזי בתל אביב,

אצל עו"ד פליאה אלבק בפרקליטות המדינה ואצל עו"ד יוסף צ'חנובר ,שהיה יועץ משפטי למערכת הביטחון,

רובינשטיין הוסמך לעריכת דין בשנת .1972בתקופת ההתמחות במשרד הביטחון סייע בהכנת החומר לועדת

החקירה בעניין נתיבי נפט .במקביל למד לתואר מוסמך ביהדות זמננו וסיים אותו בהצטיינות ב .1974-שימש

לימים במילואים כשופט בית המשפט הצבאי ביהודה ושומרון.

הוא חזר לעבוד בלשכה המשפטית במשרד הביטחון לאחר מלחמת יום הכיפורים ,ולקראת דיוני ועדת אגרנט

סייע להכנת תיק טיעוניו של שר הביטחון משה דיין ,יחד עם נאורה ברנח ובפיקוח היועץ המשפטי יוסי

צ'חנובר .הוא המשיך ללוות את דיין וכשדיין מונה לשר החוץ בממשלת ישראל השמונה עשרה הוא מונה

לראש לשכתו ]4[.במסגרת תפקידו זה השתתף רובינשטיין ,בין השאר ,במשא ומתן עם מצרים בועידת קמפ

דייוויד ( ,)1978וכן במו"מ על חוזה השלום עם מצרים ( .)1979–1978כן כיהן כסמנכ"ל לתפקידים מיוחדים

וכסמנכ"ל ליישום חוזה השלום במשרד החוץ .כשנכנס יצחק שמיר למשרד החוץ ב 1980-הוא השאיר לצידו

את אנשי דיין יוסף צ'חנובר ונפתלי לביא ואת רובינשטיין ,ורובינשטיין סייע לשמיר להיכנס לעניינים

במשרד ]6[.הוא המשיך בהשתתפות במו"מ האוטונומיה והנורמליזציה עם מצרים ( )1986-1982וכן השתתף

במו"מ על הקמת הכוח הרב-לאומי .ב ,1982-1981-לאחר תקופה כחוקר אורח באוניברסיטת הרווארד ,מונה

ב 1981-יועץ משפטי למשרד החוץ ,והתמקד בנושאים משפטיים הקשורים ביחסי ישראל-ארה"ב וביחסי

ישראל-ערב .לאחר מלחמת לבנון הראשונה היה מעורב בגיבוש הסכם ישראל-לבנון .1983בעיתונות של

התקופה תואר רובינשטיין כ"עילוי במערכת המדינית" ]7[.יצחק שמיר ביקש למנותו לשגריר ישראל באומות

המאוחדות אולם מונה בנימין נתניהו שהומלץ על-ידי השגריר בוושינגטון משה ארנס.

רובינשטיין מונה לציר ישראל בוושינגטון ,במקום נתניהו ,תפקיד בו כיהן בשנים .1986–1985

פרשת פולארד

תקופת כהונתו כציר בוושינגטון אופיינה בדואליות של ממשלה דו -ראשית (ממשלת האחדות הלאומית)

והשגרירות היתה בין פטיש לסדן .אך מאפיין אחר של התקופה היה מעצרם של ג'ונתן פולארד ורעייתו

הראשונה בשערי השגרירות על-ידי השלטונות החוק של ארה"ב ,לאחר שנכנסו במכוניתם למתחם השגרירות

4

והוצאו .באותו יום היה רובינשטיין הממונה על השגרירות ,בהיעדרו של השגריר מאיר רוזן מארה"ב ,שנים

רבות נטען בתקשורת ,כי הוא החליט על הוצאתם מן השגרירות .העובדה היא אחרת ,כי שמע על הוצאתם

לאחר מעשה .הנה מתוך מברק ששלח לירושלים ברגע שנודע לו על העניין" :מעצר בשער השגרירות( .א)

קב"ט השגרירות מבריק לבטמ"ח על אירוע של מעצר בשער השגרירות של שני אנשים על-ידי רשויות אכיפת

החוק האמריקנית( .ב) הסיפור ,עליו שמעתי לאחר מעשה ,עלול להתפתח לבעיה ציבורית במובנים אחדים,

במיוחד אם יהי פרסום( .ג) לח"מ אין כל ידיעה על רקע כלשהו לדברים( .ה) מצידנו סיכמנו להשיב ,אם הדבר

יתפרסם כי אין לנו ידיעה על כך".

לימים עסק מיוזמתו במשך שנים במאמצים לשחרור ג'ונתן ואן פולארד ,מול הממשל ,הקונגרס וגורמים

ביהדות ארה"ב .אן פולארד שוחררה במידה רבה הודות למאמצים אלה ,אך הם לא נשאו פרי באותן שנים,

למרבה הצער לגבי ג'ונתן עצמו.

עם חזרת יצחק שמיר לתפקיד ראש הממשלה כראש ממשלת ישראל העשרים ושתיים ,בעקבות קיום הסכם

הרוטציה ,נתמנה רובינשטיין ב 1986-למזכיר הממשלה ,תפקיד בו המשיך לכהן בממשלות הבאות של שמיר

ולאחר מכן כשנתיים נוספות לבקשתו של יצחק רבין ,שהחזיר אותו מתפקיד בו החל כמשנה וממלא מקום

ליועץ המשפטי לממשלה .בסך הכל כיהן כמזכיר הממשלה בין 1986ל .1994-בתפקידו זה השתתף בדיונים

מדיניים עם מצרים ירדן והפלסטינים ,השתתף בוועידת מדריד ושיחות וושינגטון ( ,)1993–1991היה ראש

המשלחת במדריד וושינגטון למו"מ עם הירדנים והפלסטינאים ( )1993-1991וראש משלחת ישראל למו"מ

על חוזה השלום עם ירדן ( ,)1994-1993והיה מעורב בהסכמי היישום של חוזה השלום ( .)1995–1994כיהן

כיועץ המשפטי למערכת הביטחון ועוזר ראש הממשלה ( ,)1995–1994ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים

( .)1997–1995לאחר שלא נסתייע מינוי רוני בר און ליועץ המשפטי לממשלה ,נקרא רובינשטיין למלא את

התפקיד והוא כיהן בו מפברואר 1997עד סוף .2003בשנים אלה היה מעורב ,גם במשא ומתן עם סוריה

בוושינגטון ושפרדסטאון ( )2000–1999ובוועידת קמפ-דייויד עם הפלסטינים (.)2000

רובינשטיין כיהן כיו"ר המייסד של הרשות למלחמה בסמים ( ,)1992–1988וכן היה מעורב בהקמת הקהילות

הטיפוליות מלכישוע שבגלבוע ואילנות שבשרון .עמד בראש הפורום הממשלתי למעקב אחר תופעות

האנטישמיות אותו יסד ( .)1994–1987כן השתתף במשא ומתן לשיתוף אסטרטגי עם ארצות הברית (–1987

)1995והיה יו"ר המשלחת למשא ומתן על המזכר האסטרטגי עם ארצות הברית ( )1988שיזם .המזכר נחתם

ביום העצמאות ה 40-למדינת ישראל .רובינשטיין עמד כמזכיר הממשלה בראש צוות ההיגוי לטיפול בפרשת

איראנגייט מול ממשל ארה"ב והקונגרס ,לאחר שפרצה ב ,1986-וטיפל יחד עם האלוף רפאל ורדי בהסדרת

היחסים עם הממשל והקונגרס ,לרבות הסכמים עם הקונגרס והתובע המיוחד.

השלום עם ירדן

רובינשטיין עמד בראש משלחת ישראל למו"מ עם ירדן עד שהושלם ,וכן עסק בהסכמי היישום .חוזה השלום

עם ירדן הסדיר ,בין השאר ,את גבול ישראל-ירדן .גבול זה לא סומן מעולם (למעט קטע קטן בדרומו) והתבסס

על הגדרות מנדטוריות תיאוריות .משנות השבעים עיבדו ישובי הערבה ברשות ממשלות ישראל אדמות ממזרח

לקו שביתת הנשק .בחוזה השלום ,על-ידי חילופי שטח ,הוכנסו כל אדמות העיבוד לריבונות ישראל ,למעט

הסדרים מיוחדים כצופר ובנהריים.

כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה היתה סוערת וכללה מגוון רחב של נושאים .הוא נדרש לקבל החלטות במספר

נושאים שנויים במחלוקת ,ובתקופת כהונתו נפתחו (ונסגרו) מספר חקירות נגד בכירי המערכת הפוליטית

בישראל .חלק מהחלטותיו בנושאים אלה זכו לביקורת של גורמים פוליטיים ותקשורתיים שטענה כי הוא

מושפע משיקולים פוליטיים ומלחצים המופעלים עליו ,בהן :חקירת העמותות שסייעו לאהוד ברק בבחירות

5

לראשות הממשלה ב ;1999-סגירת תיק השוחד והמרמה ,חרף המלצת המשטרה ,כנגד ראש הממשלה לשעבר

דאז ,בנימין נתניהו ,בעניין פרשת עמדי ("פרשת ההובלות") בנימוק חוסר ראיות;[ ]9סגירת אחד מתיקי

החקירה נגד צחי הנגבי בנושא עמותת דרך צלחה וההחלטה כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד נשיא

המדינה עזר ויצמן בפרשת סרוסי .ואולם ,החלטות אלה לא הועמדו לביקורת שיפוטית בבית המשפט העליון

חוות דעתו הנוגע לחקירת האזנות סתר ("פרשת מזרחי") אושרה בבית המשפט העליון ,בפסק דין מפי המשנה

לנשיא מצא ,בהסכמת השופטים טירקל ונאור.

בעקבות אלה נטען כנגד רובינשטיין כי התנהלותו הסלחנית כלפי עבירות של בכירים בממשל תרמה

להתגברות השחיתות השלטונית בישראל .לעומת זאת ,ישנן דוגמאות בשורה של פרשיות בהן לא נרתע והביא

לכלל סיום הרשעות בתיקים בעייתיים של אילי הון ,דוגמת פרשת דרעי "פרשות נמרודי" (עופר נמרודי,

החוקר הפרטי פרידן ולאחר מכן האב ,יעקב נמרודי והסופר קרישק) .בתקופת כהונתו הועמדו לדין השר יצחק

מרדכי והשר סאלח טריף.

רובינשטיין היה מעורב אינטנסיבית בשחרור סוכני מוסד שנאסרו במדינות זרות בעת מילוי התפקיד ,כך

בשוייץ ,בקפריסין ובירדן.

עוד קבע רובינשטיין בתפקידו זה כי אסור לקיים שירות רפואי פרטי (שר"פ) בבתי החולים הממשלתיים ,וכן

היה היועץ המשפטי הראשון שהביע בפני בית המשפט עמדה ליברלית ביחס לנושא הזכות למות בכבוד,

ולמעשה קבע כי משחולה מסרב בדעה צלולה לטיפול מציל חיים -לא חלה על הרופא חובה משפטית לטפל בו,

ולפיכך לא יהיה הרופא שיעמוד מנגד צפוי לאישום בגין גרימת מוות ,או הריגה ,במחדל .בכהונתו חודשו

לאחר שנים רבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,המהוות קודכס מחייב בשירות הציבורי .בין היתר נעשו

פעולות באשר לשילוב נשים ,בני מיעוטים ובעלי מוגבלויות במגזר הציבורי .הוא ראה חשיבות לסיוע לאזרח

ולתושב הפונה אל מול השלטונות ,וכן ב סיוע לסניגוריה הציבורית שזה עתה קמה במאמצי הקמה .הוא הביע

עמדות בעד הרחבת פעילותה של המדינה בתחומי חיים רבים .למשל ,הוא הביע עמדה בעד הגברת האכיפה

כנגד סחר בנשים (לצרכי זנות) איסור על זנות[ ]22בחוק והביע הסתייגות ממה שנראה לו כצעד של הפרטתו

של מוביל המים הארצי ,בביטוי "את אמא אין מוכרים" ,והיה גורם מרכזי בעמידה על משמר קרקעות המדינה.

הוא הירבה להרצות בפני קהלים שונים בציבור ,וכן שולש כמעט מספר הפניות ללשכת היועץ המשפטי

לממשלה בימיו.

כהונתו כשופט בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2004מונה לכהונת שופט בבית המשפט העליון .כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת

התשע עשרה .רובינשטיין כיהן מאז ינואר 2015כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ,לאחר

פרישת הנשיא הקודם השופט אשר גרוניס.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשופט בבית המשפט העליון מרבה רובינשטיין להתייחס למשפט העברי ]11[]10[.בנוסף ,רובינשטיין מקנא

לשפה העברית ומבקש למצוא מונחים עבריים למילים לועזיות[ ]12ובפסקי דינו הוא מציין את הסעיפים

באותיות עבריות ולא בספרות ]13[.רובינשטיין גם נוהג יותר מרוב עמיתיו לשתף את קוראי פסקי דינו

בהתלבטויותיו[ .]14במקרה אחד כתב" :הכרעה זו ניתנת בחירוק שיניים ]15[".באחד מפסקי דינו העיד על עצמו:

"נטייתי הכללית היא לגמישות המאפשרת "דרכי אמצע" ולא פתרונות של שחור ולבן"[.]16

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהלות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

6

רובינשטיין ישב רבות כשופט בהרכבים שדנו בהתנהלות המדינה ,התריע על קלקולים ודרש את תיקונם.

למשל ,במקרה אחד כתב כלפי פרקליטות המדינה:

"ראוי להקפיד בתצהירים בכלל ולא כל שכן כאלה המוגשים לבתי המשפט על דיוק מרבי ,והפקת

[]17

לקחים תהא במקומה".

הוא הביע דעתו ש":לטעמי ,יש להעלות על נס את חובתה המוגברת של המדינה ,אולי יותר מכל בעל דין אחר,

להגינות כלפי הזולת ,כלפי כולי עלמא ,ובוודאי כלפי המתקשר עמה בהסכם .אין היא ככל "שחקן" במגרשי

המשפט הפרטי; גם בעודה בחצרי המשפט הפרטי ,חלות עליה חובות הגוף הציבורי" ו"חובת המדינה להגינות

יתרה בהתנהגותה בכל דרכיה ברורה לדידי כשמש בצהרי היום ,עד כי אינה טעונה אסמכתאות" .בהתאם לכך

הוא הביע דעת מיעוט ,שלא נתקבלה ,בעד קבלת רשות ערעור ותיקון פסק בורר בהתאם לתקנת הציבור כיוון

[]18

שהמדינה התרשלה ביידוע חברה שנגשה למכרז על הבעייתיות בהצעתה מבחינת עמידה בדרישות התכנון.

על חוסר שביעות רצונו מאי תיקון דברים מסוימים ניתן ללמוד מדבריו[:]19

"חברי ביקש כי הדברים יובאו גם לפני פרקליט המדינה; גם דעתי כך ,ויתר על כן ,אף לידיעת היועץ

המשפטי לממשלה והמפקח הכללי של המשטרה .איננו כותבים כדי למלא דפים שיהיו כנייר שאין לו

הופכין ויעלו עובש ,ואולי חיוכים וקריצות על ידי פלוני אלמוני במשטרה או מחוצה לה ,אלא כדי

שיוטמעו ויופנמו במערך החקירות ,לרבות צעדים משמעתיים נגד המתנהגים התנהגות שאינה הולמת,

במקרים המתאימים".

במקרה אחר כתב[:]20

"בא כוח הרשם ציין כי נעשית עבודה לתיקון המצב ,אך זאת אנו שומעים שנים ,ועד בוא הנחמה תצא

הנשמה"

במקרה נוסף כתב[:]21

"הנושא שלפנינו מייאש"

העדפה מתקנת [עריכת קוד מקור | עריכה]

על חוקי מגן כתב" :כשלעצמי ,בעקבות ניסיון מצטבר במערכת הממשל ,סבורני כי בהחלט ראויה חקיקת

חוקים הבאים למנוע אפליה וגם ליצירת העדפה מתקנת .מלכתחילה ניתן היה לסבור ,שניתן להשיג תיקונים

ראויים על ידי מערכות הממשל והציבור גם ברצון טוב; אך השנים לימדוני ,שאף אם לא בכל עניין ,חלילה,

"יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ,ט' ,כ"א) ,מכל מקום המציאות האנושית מתירה לשיקולים כלכליים

[]24

ושיקולי נוחות אחרים לגבור ,ועל כן יש צורך בחתירה חקיקתית לשויון וגם בהעדפה מתקנת"

משפט מנהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הכיר הרוב בבית המשפט ברישום נישואים חד מיניים שנערכו מחוץ לישראל ,התנגד לכך רובינשטיין

בדעת יחיד מול דעתם של שישה שופטים אחרים .הוא כתב שאין זה תפקידו של בית המשפט לתת "גושפנקה

רשמית של הממלכה ליצירת תא משפחתי ,המוכר רק במיעוט קטן ממדינות תבל" .עם זאת ,הוא ציין כי יש

"הגינות אנושית ומשפטית" בהענקת זכויות כלכליות וחברתיות לזוגות הומוסקסואלים.

רובינשטיין הצטרף לעמדת הרוב שפסלה את חוק טל וקבעה שאינו חוקתי .הוא כתב כי חוק חדש שיסדיר את

גיוס החרדים יצטרך לאמץ אמצעים משמעותיים בהרבה ,והעלה את האפשרות של מכסות שיגבילו את מספר

הפטורים מגיוס מטעמי לימוד תורה .בפסיקתו זו ,כמו ברוב פסיקותיו האחרות ,שילב נימוקים רבים

7

מהמקורו ת המחזקים את עמדתו .הוא אף כתב כי חוויותיו האישיות כמתפלל בבית כנסת שבו רבים מקבצי

הנדבות בני הציבור החרדי ,מלמדות אותו על המצוקה שאליה מוביל הסדר אי הגיוס את הציבור הזה.

הוא נמנה עם השופטים שאישרו ,על חודו של קול אחד ,את חוק האזרחות והכניסה לישראל ,המאפשר למנוע

מאזרחים ישראלים להביא לארץ את בני זוגם הפלסטינים.

דין אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן כללי ,רובינשטיין סובר ש"יש מקום לשנות מן "הגישה המצמצמת בנוגע להתערבותם של בתי המשפט

בפסקי בוררות" -ולנקוט בגישה המאפשרת לבתי המשפט לתקן טעויות מסוגים מסוימים בפסקי בוררות",

[]25

עמדה הנמצאת במיעוט בבית המשפט העליון.

חופש הפרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן נמנע מלשיר את התקווה בעת השבעת נשיא בית המשפט העליון אשר

גרוניס בפברואר . 2012הדבר עורר ביקורת רבה ,אך כעמיתו לבית המשפט העליון יצא רובינשטיין להגנתו,

ובהתבטאות פומבית ציין כי אין ל חייב אזרחים ערבים בשירת ההימנון שאינו משקף את שורשיהם ,גם אם יש

[]26

לשבח בן מיעוטים שמחליט לשיר את ההמנון.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי למרים רובינשטיין ,לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים ומנהלת המחלקה האזרחית

בפרקליטות המדינה .בעת שהיה היועץ המשפטי לממשלה ,היה חשש כי יכהן בתפקיד שבו הוא למעשה

הממונה על אשתו ,וכי יש בכך משום ניגוד עניינים ,והפרה של כללי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) .נקבע

לבקשתו בהחלטת ממשלה בראשית כהונתו ,כי רעייתו תהיה כפופה לפרקליט המדינה בלבד.

לקראת הבחירות לראשות הממשלה בין אהוד ברק לאריאל שרון בתחילת שנת 2001טען בחוות דעת כי אין

זה מסמכותה של ממשלת מעבר לנהל משא ומתן מדיני .לאחר שחוות הדעת פורסמה ,היא נתמכה על ידי שרון

והימין וגונתה על ידי ברק ושריו.

במקרה אחר ,ערב בחירות 2003הודלפו לעיתון הארץ פרטים מחקירות כנגד שרון ובפרט על הלוואות

שקיבל מסיריל קרן .רובינשטיין פעל בנחרצות ,או לפי גרסת מבקריו ב"להיטות יתר" (ביטוי שרובינשטיין

עצמו השתמש בו כדי לבקר את חקירותיו של משה מזרחי) ,כדי לחשוף את המדליף ,שהתברר כאשת

הפרקליטות ליאורה גלט-ברקוביץ' ,והיא הועמדה לדין פלילי ומשמעתי ,רובינשטיין כלל במושאי חקירה גם

את העיתונאי ברוך קרא שחשף את הפרשה והורה על חשיפת שיחות הטלפון שלו ,צעד לא מקובל כנגד

עיתונאי.

משפחתו

רובינשטיין נשוא למרים ,לשעבר המשנה לפרקליט המדינה וארב לארבע בנות (אחת מהן ,שרי ע"ה ,עורכת

דין שעסקה מטעם משרד החוץ בנושאי פליטים ,נפטרה בכ"ד תשרי תשע"ז ( .))26.10.16לזוג רובינשטיין

נכדים ונכדות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן "פרס השלום" של קרן גבריאל שרובר על חלקו בשלום עם ירדן .קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מהישיבה

יוניברסיטי בניו יורק ,מהסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק ומאוניברסיטת בר-אילן.

8

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובינשטיין חיבר מספר ספרים בענייני משפט וממשל:







שופטי ארץ ,הוצאת שוקן

דרכי שלום ,הוצאת משרד הביטחון

נתיבי ממשל ומשפט ,הוצאת משרד הביטחון 2003 ,וכן מאמרים רבים בנושאי תולדות היישוב,

בית המשפט העליון ,הסכסוך הערבי-ישראלי ועוד .לוטה גם תמצית פסקי דין עיקריים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף :אליקים

רובינשטיין



















אליקים רובינשטיין באתר NFC

אליקים רובינשטיין ,באתר הרשות השופטת

אליקים רובינשטיין ,באתר "שופטים בישראל"

שטח פרטי -אליקים רובינשטיין ,מעריב 6 ,בפברואר 1987

אהרון דולב ,אליקים רובינשטיין :העילוי של דיין במשרד של שמיר ,מעריב 29 ,באוגוסט 1986

יובל יועז ,רובינשטיין :בעל זיקה דתית וממסדית ,באתר הארץ

ליאור שדמי שפיצר ,נשיאת ביהמ"ש העליון" :השופט רובינשטיין נתפס בעיני כעילוי ,איש מצפון

ורודף צדק" ,באתר "תקדין" 22 ,בינואר 2015

אליקים רובינשטיין ,התביעה הכללית בשנת היובל למדינת ישראל ולהכרזה האוניברסלית על זכויות

האדם ,עלי משפט ,כרך ביכורים ,חוברת ,1נובמבר 1999

אליקים רובינשטיין" ,לב שומע" – מעשה המשפט ,הרצאת וידאו באתר אוניברסיטה מצולמת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ .1רובינשטיין על אנטישמיות ,באתר גלובס 24 ,באפריל 2004

^ .2רות בונדי ,ראשון מתוך רבבה ,דבר 30 ,בינואר 1959

^ .3רובינשטיין -ערובה להצלחה ,מעריב 23 ,בפברואר 1970

^ .4דניאל בלוך ,פרופ' אבינרי הגיש התפטרותו לדיין ,דבר 22 ,ביוני 1977

^ .5אמנון אברומוביץ ,הסיבוב השני ,מעריב 17 ,בדצמבר 1982

^ .6דברי נפתלי לביא באהרון דולב ,אליקים רובינשטיין :העילוי של דיין במשרד של שמיר ,מעריב,

29באוגוסט 1986

^ .7אילן כפיר ,ככל שקרבה שעת המו"מ גבר בביירות הדיבור בשני קולות ,מעריב 28 ,בדצמבר

1982

אילן כפיר ,הצוות הישראלי בפעולה ,מעריב 4 ,במאי 1983

^ .8מינוי שרירותי ,מעריב 6 ,באפריל 1984

^ .9החלטה בתיק החקירה נגד ראש הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו ,גב' שרה נתניהו מר משה

ליאון ומר עזרא סיידוף 27 ,ספטמבר2000 ,

^ .10עלון השבת של צהר ,ו' שבת ,תש"ע

^ .11ע"א ,4239/15סעיף ג' לפסק דינו של השופט רובינשטיין

^ .12רע"א ,6519/09פסקה ח' וראו הערת החידוד שלו בע"א 8168/03ובבר"ם 1676/15

^ .13ראו למשל ע"א 3534/07

9

^ .14ראו למשל :ע"א ,6267/14סעיף ג' לפסק דינו של רובינשטיין

ע"א 7869/14

ע"א 4525/13

ע"א 6763/15

ע"פ 7253/14

בש"פ 5543/15

^ .15בג"ץ 2684/12

^ .16עע"מ 8832/12

^ .17עע"ם ,7335/10סעיף לט

^ .18רע"א ,470/08סעיפים ח ,ט וכ"ד

^ .19ע"פ ,8512/14סעיף ג' לפסק דינו

^ .20בג"ץ 5161/14

^ .21בג"ץ 5023/08

^ .22ע"פ ,8512/14סעיף ד' לפסק דינו

^ .23עע"ם ,4011/05פסק דין מיום ה' באדר א התשס"ח ,פסקה ה' לפסק דינו של רובינשטיין

^ .24בג"ץ 554/05

^ .25רע"א 10001/08

^ .26אביעד גליקמן ,רובינשטיין למען ג'ובראן :לא חייב לשיר התקווה ,באתר 1 ,ynetבמרץ 2012

^ .27שרון פולבר ,האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון ,באתר הארץ 24 ,בפברואר 2017

[הסתרה]שופטי בית המשפט העליון

נשיאת בית המשפט העליון :מרים נאור

המשנה לנשיא :אליקים רובינשטיין

סלים ג'ובראן • אסתר חיות • חנן מלצר • יורם דנציגר • ניל הנדל • עוזי פוגלמן

יצחק עמית • צבי זילברטל • נעם סולברג • אורי שהם • דפנה ברק-ארז • מני מזוז •

ענת ברון

[הסתרה ]

משנים לנשיאי בית המשפט העליון

יצחק אולשן • שניאור זלמן חשין • שמעון אגרנט • משה זילברג • יואל זוסמן • משה

לנדוי • חיים כהן • יצחק כַּהן • מאיר שמגר • מרים בן-פורת • מנחם אלון • אהרן ברק

•שלמה לוין • תיאודור אור • אליהו מצא • מישאל חשין • אליעזר ריבלין • מרים

נאור • אליקים רובינשטיין

[הסתרה ]

היועצים המשפטיים לממשלה

יעקב שמשון שפירא • חיים כהן • גדעון האוזנר • משה בן זאב • מאיר שמגר • אהרן ברק •

יצחק זמיר • יוסף חריש • מיכאל בן יאיר • רוני בר-און • אליקים רובינשטיין • מני מזוז • יהודה

וינשטיין • אביחי מנדלבליט

10

[הסתרה]מזכירי ממשלות ישראל

זאב שרף • כתריאל כ"ץ • יעל עוזאי • מיכאל ארנון • גרשון אבנר • אריה נאור • דן מרידור •

יוסי ביילין • אליקים רובינשטיין • שמואל הולנדר • דני נוה • גדעון סער • יצחק הרצוג • גדעון

סער • ישראל מימון • עובד יחזקאל • צבי האוזר • אביחי מנדלבליט • צחי ברוורמן

[הסתרה]יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית

מנחם דונקלבלום • יצחק אולשן • שמעון אגרנט • יואל זוסמן • צבי ברנזון •

משה לנדוי • אלפרד ויתקון • חיים כהן • אליהו מני • משה עציוני • יצחק כהן •

מאיר שמגר • גבריאל בך • מרים בן-פורת • אליעזר גולדברג • אברהם חלימה •

תיאודור אור • אליהו מצא • מישאל חשין • דליה דורנר • יעקב טירקל • דורית

ביניש • אליעזר ריבלין • אילה פרוקצ'יה • מרים נאור • אליקים רובינשטיין •

סלים ג'ובראן • אסתר חיות • חנן מלצר

< ""=img src="//he.wikipedia.org/wiki/Special:CentralAutoLogin/start?type=1x1" alt

>/ ";title="" width="1" height="1" style="border: none; position: absolute

אוחזר מתוך

"=https://he.wikipedia.org/w/index.php?titleאליקים_רובינשטיין&"oldid=20832738

קטגוריות:















מזכירי הממשלה

היועצים המשפטיים לממשלה

שופטי בית המשפט העליון

יושבי ראש ועדת הבחירות המרכזית

בוגרי בית הספר צייטלין

שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים

זוכי פרס גבריאל לשלום

משובים קודמים

משוב על הערך

הערך...

תפריט ניווט

כלים אישיים













כניסה לחשבון

יצירת חשבון

דיווח על טעות

תרומות

שיחה

לא בחשבון

גרסאות שפה

מרחבי שם

11





שיחה

ערך

חיפוש

לערך

עוד

צפיות









גרסאות קודמות

עריכה

עריכת קוד מקור

קריאה

ניווט

















עמוד ראשי

ברוכים הבאים

שינויים אחרונים

ערכים מומלצים

דיווח על טעות

פורטלים

ערך אקראי

תרומה לוויקיפדיה

טיפ



כדי להגיע מערך מסוים לערך המקביל בוויקיפדיה בשפה אחרת ,לחצו על שם השפה הרצויה

בתיבת "שפות אחרות" בצד הימני התחתון של המסך.

קהילה



















שער הקהילה

עזרה

ייעוץ

מזנון

כיכר העיר

חדשות

לוח מודעות

יצירת קשר

ספר אורחים

כלים





דפים המקושרים לכאן

שינויים בדפים המקושרים

12











דפים מיוחדים

קישור קבוע

מידע על הדף

פריט ויקינתונים

ציטוט דף זה

הדפסה/ייצוא







יצירת ספר

הורדה כ־PDF

גרסה להדפסה

במיזמים אחרים



ויקישיתוף

דף זה בשפות אחרות













English

Čeština

Deutsch

Français

Português

Русский

עריכת הקישורים





דף זה נערך לאחרונה ב־ 1ביוני ,2017בשעה .04:27

הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commonsייחוס-שיתוף זהה ;3.0ייתכן שישנם תנאים

נוספים .ראו את תנאי השימוש לפרטים.













מדיניות הפרטיות

אודות ויקיפדיה

הבהרה משפטית

מפתחים

הצהרה על עוגיות

תצוגה למכשירים ניידים



