סקר החברה הבדואית בנגב

החברה הבדואית בנגב

סקר עמדות וצרכים

מאי 2019

תוכן עניינים

מתודולוגיה פרקי הדו"ח: שאלות בנושא ייצוג ודמוגרפיה-

שאלות בנושא שייכות וחיבור לחברה הישראלית

-

שאלות בנושא היכרות עם הרשות

-

שאלות בנושא שביעות רצון מפעילות הרשות ,הממשלה והעיריות עבור

החברה הבדואית

-מסקנות ותובנות

מתודולוגיה

מטרות המחקר:

-

בחינת מודעות ושביעות רצון של החברה הבדואית מהרשות לפיתוח

והתיישבות הבדואים בנגב ,מהממשלה ומהעיריות

-

בחינת תחושת השייכות של החברה הבדואית

-

בחינת צרכים נוספים של החברה הבדואית

מתודולוגיה:

-

סקר טלפוני ,נערך בערבית ע"י נציגות ייעודיות

-

רשימת הטלפונים סופקה ע"י הרשות

-

25השאלות נכתבו ע"י Web-Doneואושרו ע"י הרשות

מתודולוגיה

המשיבים:

-

סך הכל השיבו על הסקר 136מבוגרים מעל גיל ,18בדואים תושבי הנגב

-

בקרב המשיבים נרשם ייצוג יתר של גברים ושל מבוגרים ,וייצוג חסר של

תושבי הפזורה .נתונים אלה נלקחו בחשבון בחישוב התוצאות

מועד ביצוע:

-

תחילת חודש מאי ,2018טרם תחילת חודש הרמאדן

ייצוג ודמוגרפיה

מין

גיל

-ייצוג יתר לגברים ולמבוגרים במענה לסקר (ביחס לחלקם באוכלוסייה)

ייצוג ודמוגרפיה

השכלה

יישוב מגורים

-ייצוג חסר לתושבי הפזורה (ביחס לתושבי הערים)

ייצוג ודמוגרפיה

תעסוקה

-מגוון רחב של מקצועות ,אחוז אבטלה נמוך יחסית

שייכות וחיבור לחברה הישראלית

כיצד האוכלוסייה הבדואית

בנגב מגדירה את עצמה?

-החברה הבדואית בנגב חסרת זהות מוגדרת אחת

שייכות וחיבור לחברה הישראלית

גברים

נשים

רוב מוחלט בקרב הנשים הבדואיות מגדירות עצמן כערביות עובדי המגזר הציבורי מגדירים את עצמם בעיקר כישראלים סטודנטים ועובדי חינוך והוראה מגדירים את עצמם כערבים -מובטלים מגדירים את עצמם כבדואים או כערבים

שייכות וחיבור לחברה הישראלית

האוכלוסייה הבדואית לא שירתה ולא ממליצה לילדיה לשרת בצבא -רק מעט מהגברים ואף לא אחת מהנשים לא שירתו בצבא

שייכות וחיבור לחברה הישראלית

האם לדעתך החברה הבדואית

צריכה לשרת בצה"ל?

יותר בדואים מאמינים שצריך לשרת בצה"ל מאשר כאלה ששירתו אוילדיהם שירתו בצבא בפועל

-נשים נחרצות בנושא זה יותר מגברים וקוראות נגד שירות בצה"ל

היכרות עם הרשות

-יותר ממחצית מהאוכלוסייה מודעים לאחריות הממשלתית

היכרות עם הרשות

לפי גיל

-מודעות נמוכה יותר בקרב צעירים וקשישים

-מודעות נמוכה משמעותית בקרב תושבי הפזורה

לפי איזור

מגורים

היכרות עם הרשות

מודעות והיכרות גבוהה מאוד עם קיומה של הרשות! שילוב עם הנתונים הקודמים מראה כי 30%מהאוכלוסייה לא מודעיםלכך שהרשות קשורה לממשלה

שביעות רצון

האם את/ה שבע/ת רצון

מפעילותה של הרשות?

מכירים את הרשות אך לא שבעי רצון מפעילותה למען האוכלוסייה גברים מרוצים יותר מנשים ,מבוגרים מרוצים יותר מצעירים -אף אחד מתושבי הפזורה לא מרוצה מפעילותה של הרשות

שביעות רצון

האם את/ה מרוצה

משירותי הממשלה

לתושב?

-

האם את/ה מרוצה

משירותי העירייה

לתושב?

שביעות רצון מעורבת-ביקורתית משירותי הממשלה/העירייה למגזר

-יחס דומה כלפי הממשלה והעיריות

שביעות רצון

האם בשנים האחרונות

חל שינוי ביחס הממשלה

למגזר הבדואי?

האם בעקבות הבחירות

את/ה מצפה לשינוי ביחס

הממשלה למגזר הבדואי?

-לדעת המשיבים אין קשר בין הבחירות/פוליטיקה וחוסר הדאגה למגזר

שביעות רצון

האם את/ה מרוצה

משירותי החינוך לתושב?

מי אחראי על שירותי

החינוך לתושב?

שביעות רצון גבוהה יחסית מתחום החינוך ,בעיקר בזכות הממשלה -נשים מרוצות פחות מגברים באופן משמעותי

שביעות רצון

מה לדעתך הנושא הקריטי ביותר לטיפול

הממשלה בהקשר למגזר הבדואי?

הנושאים הדחופים ביותר לטיפול :דיור (הפשרת קרקעות ובנייה) וחינוך -רק אחד מהנשאלים ציין את התעסוקה כנושא לטיפול

מסקנות ותובנות

.1

הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב זוכה למודעות והיכרות גבוהה

.2יחד עם זאת -הבדואים בנגב לא מספיק שבעי רצון מפעילות הרשות,

הממשלה והעיריות ,ולא תמיד מודעים לפעילותן ולתחומי אחריותן

.3בנוסף ,הבדואים בנגב סובלים משייכות נמוכה :רובם לא רואים בעצמם

ישראלים (ומשתמשים בהגדרות שונות) והם מתנגדים לשירות שלהם

ושל ילדיהם בצה"ל

.4

מומלץ לחזק את הפעילות בעיקר בתחומי הדיור והחינוך

.5מומלץ לחזק מודעות ופעילות מול צעירים (עד גיל )40ונשים

.6

מומלץ לבצע סקר דומה אחת לשנתיים על מנת למדוד את השינויים

לאורך זמן

תודה