החלטה בבקשת חופש מידע בנושא מסמכים בתת"ל 108

בקשת חופש מידע שמספרה 3056-23-0033 להלן המידע המבוקש: כל המסמכים שנמצאים אצלכם שהוגשו למנהל התכנון ולות"ל ושמנהל התכנון, הות"ל ו/או היועצים החיצוניים שלהם ייצרו ביחס לתת"ל 108א ולתת"ל 108. המסמכים כוללים מסמכים הבאים (אשר יתכן שהוגשו ונוצרו ביחס לתכניות אחרות, לרבות עובר לפרסום הודעה להכנתן של תכניות הללו): רוזן הנדסה בע"מ, 2020 . השלכות הידרולוגיות על המינהור - מניעת פגיעה במעיין הגיחון - דו"ח היתכנות –כל המהדורות, כולל מהדורה מס' 4 . מאי 2020; סיכום ישיבת עבודה בנושא הידרוגאולוגיה שהתקיימה במשרדי הות"ל בתאריך 15.12.19. יצוין, כי הבקשה חלה על המסמכים שלא פורסמו ולא נגישים לעיון הציבור. למען הסר ספק, ככל שאין כל מידע ו/או מסמך המבוקשים, די לציין עובדה זו .

יום רביעי י' חשון תשפ"ד 25/10/2023 מספר בקשה: 3056-23-0033 לכבוד שלום רב , הנדון: החלטה ב בקש ת חופש מידע מספר 3056-23-003 3 בקשתך מיום 4.9.23 בנוגע למסמכים בתת"ל 108 התקבלה ונבדקה במשרדנו. ב נוגע לבקשת ך לקבלת המסמכים המפורטים מטה, להלן התייחסותנו: לעניין בקשתך לקבלת המסמך " רוזן הנדסה בע"מ, 2020. השלכות הידרולוגיות על המינהור - מניעת פגיעה במעיין הגיחון - דו"ח היתכנות –כל המהדורות, כולל מהדורה מס' 4 . מאי 2020 " בנוגע למסמך זה נבקש ל ציין כי במשרדנו אותרה מהדורה מס' 5 מיוני 2020 , ו המסמך מצורף למענה זה. לאחר בחינת המסמך, החלטנו כי אין מניעה למסור אותו, והוא מצורף למענה זה. לעניין בקשתך לקבלת " סיכום ישיבת עבודה בנושא הידרוגאולוגיה שהתקיימה במשרדי הות"ל בתאריך 15.12.19 " . מסמך זה נבחן על ידינו ונמצא כי זהו מסמך של ישיבת עבודה פנימית של צוות הות"ל . יובהר כי מסירת וחשיפה של מידע פנימי שאינו אמור להימסר כבמקרה זה עלולים לגרום לאפקט מצנן בקרב חברי הרשות הציבורית ועובדיה לקיים את עבודתם כנדרש. הדבר עשוי לפגוע באיכות העבודה הנדרשת מחברי ועובדי הרשות הציבורית, וכן באפקטיביות של תהליך קבלת ההחלטות. לעניין זה ראה את פסק הדין עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ , ס(4) 217 (2006). נא ראה בכך מענה בהתאם לסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע. על סעיף ב' ב החלטה זו הנך רשאי להגיש עתירה מנהלית בתוך 45 יום. ב כבוד רב, רמה קדמי-חיים הממונה על העמדת מידע לציבור מינהל התכנון העתק: גב' נאוה אלינסקי-רדאעי, מתכננת הוועדה לתשתיות לאומיות – מינהל התכנון עו"ד יעל אדורם, יועצת משפטית לוועדה לתשתיות לאומיות – מינהל התכנון עו"ד מתן רוזנברגר, הלשכה המשפטית – מינהל התכנון

השלכות הידרולוגיות על המינהור

מניעת פגיעה במעיין הגיחון

דו"ח היתכנות – מהדורה מס' 5

יוני 2020

מבוא.

הדו"ח שלהלן מיועד להשלים ולהבהיר נושא המועלה כל הזמן ע"י גורמים שונים ועיקרו

הטיפול במעיינות תת-קרקעיים בהם עלולה המנהרה להיתקל ואשר יש להבטיח כי זרימתם

בכוונים המקוריים לא תיפגע בכלל ולאור הרגישות הציבורית לכוון הגיחון בפרט.

אופי המעיין הצפוי בדרך כלל הינו קארסטי כמוצג בתרשים .1

תרשים :1פריצת מים למנהרה

מערכות האיטום.

כעקרון קיימות שתי שיטות כרייה שונות ויש להן פתרונות/מערכות איטום שונות לחלוטין.

גם בפרויקט הנוכחי של המסילות בירושלים ,לרבות הקטעים השונים הנבחנים בו ניתן לבצע

העבודה בשתי השיטות:

א.

מנהרות באמצעות מכונת-מנהור )(TBM = Tunnel Boring machine

כמו צמד

המנהרות הראשיות מתחנת נבון לתחנת החאן בהן האיטום מתבסס על אטמי ניאופרן

או שווה ערך בין מקטעי הדיפון העשוי בטון טרום.

בדרך זו כל זרימות המים שהיו קיימות סביב המנהרה נאלצות לעקוף אותה במערכת

הסדקים הטבעית של הסלע ואין כל שינוי במערך הזרימה התת-קרקעית ,כך שבנושא

ה TBM -נהוג להאמין כי הבעייה כלל אינה קיימת.

לאור שאלות חברי הות"ל יובהר בהמשך כי במידת הצורך ,ניתן להתקין מראש ב-

TBMפתח אשר יאפשר גישה למרווח צר של כ 1-מ' בין ראש הכרייה לחזית

הסלע ,כך שפתרון הסדרת הזרימה המתואר בהמשך יבוצע גם בחלופת ה.TBM-

ב.

מנהרות ו/או אולמות בשיטת "החפירה בשלבים" המוכרת בארץ כNew = NATM -

Austrian Tunneling Methodאשר תיושם בקטעי ההרחבות לרציפים של התחנות

התת-קרקעיות והמנהרות התפעוליות הצמודות אליהן .במנהרות אלו מוכרות שתי

שיטות איטום המכונות בחו"ל "מטרייה" )איטום רק מעל הקמרון( או "צוללת"

)איטום במלוא ההיקף(.

2

הרעיון מאחורי כל מערכות האיטום ,המוצגות בהמשך ,הינו מניעת פגיעה בזרימה התת-

קרקעית כך שתוכל להמשיך ללא כל הפרעה ולעקוף את המנהרה כמוצג בתרשים .2

תרשים :2זרימת המים התת-קרקעיים סביב המנהרה.

2

שיטה זו מחייבת עבודה מדוייקת תחת פיקוח קפדני כך שהמים הזורמים סביב מערכת

האיטום יופנו ע"י מערכות ניקוז מתאימות )תרשים (3בין אם למובל התת-קרקעי )קארסטי(

שהתגלה ובין אם להמשך מערכת הסידוק הקיימת.

מניעת פגיעה בזרימת מובל תת-קרקעי

החשש מפני פגיעה במהלך התקין של הזרימה במובל/ניקבה/מעיין בתת-קרקע מטופל ע"י

חידוש ההמשכיות של מערכת הזרימה במקרה של היתקלות בה! הפתרון הינו ע"י חיבור

בצינור בקוטר מתאים אשר מוכנס בצד הכניסה של הניקבה/המעיין ומחובר לתוך פתח

היציאה של הניקבה/המעיין כך שמתאפשר המשך זרימה ללא כל הפרעה .פתרון מעין זה,

בצינור בטון או פלדה ,מעל או מתחת למנהרה ,חייב להיות מותאם בהתאם לנסיבות

הספציפיות כך שיבטיח המשכיות הזרימה.

3

תרשים :3חיבור ניקבות ע"י צנרת עוקפת.

פתרון זה ניתן לביצוע גם במקרה של פגיעה מקרית בתחתית ניקבה כמוצג בתרשים .4

3

4

תרשים :4חיבור ניקבות ע"י צנרת משלימה ו/או עוקפת.

סיכום.

מודגש בצורה חד-משמעית כי בשתי שיטות הכרייה ) TBMאו (NATMיכללו מלכתחילה

)במסמכי המכרז/המפרט( אמצעים )א( לאיטום מלא של המנהרה והפרדתה ממשטר הזרימה

התת-קרקעית ו)-ב( להבטחת המשך זרימה בתוואים המקוריים ע"י התאמת צנרת מפתח

הכניסה לפתח היציאה של הניקבה/המעיין התת-קרקעיים.

4