החלטה בבקשת חופש מידע תכנית כוללנית בנימינה-גבעת עדה 3056-21-0027
הבקשה
מסמכים שונים הנוגעים לתכנית הכוללנית בנימינה-גבעת עדה, שמספרה 353-0581801
מסמך 1 מתוך 6
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 5843 KB)
תכנית מתאר כוללנית
בנימינה גבעת עדה
בחינת מערכת התחבורה
25.09.2016
|
עוזי גורדון בע"מ אדריכלים ומתכנני ערים
Gordon
& Architects
Town Planners
עדה| Uzi
Ltd.גבעת
בנימינה -
מתאר
תכנית
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
אבני דרך
שלב א :לימוד מצב קיים – מרץ 2015
שלב ב :חזון ופרוגרמה – יוני 2015
שלב ג :חלופות תכנון – נובמבר 2015
ועדת היגוי 1
שלב ד :גיבוש חלופה נבחרת
ועדת היגוי 2
שלב ה :הגשת טיוטת מסמכי תכנית
שלב ו :הגשת התכנית
2
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תוכן עניינים
רקע >> מערכת הדרכים במרחב -מצב מאושר
בחינת מת"ל
בחינה תחבורתית משלימה >> צוות תכנית מתאר בנימינה – גבעת עדה
החלופות >> קבועים
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
מתודולוגיה >> חלופות ,היבטים ,קריטריונים ,ניקוד.
הערכת ההיבטים >> תחבורה
נוף
סביבה
סטטוטוריקה
תפקוד
בעלות
השוואת חלופות >> משקל משתנה להיבטים
3
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
רקע | מערכת דרכים במרחב
מצב מאושר >>
70
בנימינה (כלואה)
דרך אזורית – 652עוקף מזרחי
דרך אזורית – 653צפוני או דרומי
זכרון
יעקב
עמיקם
מסילת הרכבת – חוצה בנימינה
גבעת
ניל"י
גבעת עדה
6
דרך – 653בוטל חיבור לדרך 6
אביאל
חיבור לדרך 65
גבעת עדה
רגבים
המשך בדרך 444
652
בנימינה
2
653
דרך ( 654דרך יפו) -ביטול
בית
חנניה
ג'סר אל-
זרקא
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
כפר
קרע
653
מגמות תכנון >>
מסילת הרכבת והתחנה מיועדות
להסטה מערבה.
תחנת רכבת בנימינה עתידה
לשנות את תפקידה במערך
הרכבות.
4
652
מחלף
עירון
עין עירון
444
מענית
4
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
651
פרדס חנה -כרכור
ברקאי
חריש
|
א.ת.
קיסריה
קיסריה
גן
השומרון
65
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
רקע | מערכת דרכים במרחב
בחינת מת"ל >>
משרד התחבורה ,באמצעות מת"ל -מנהלת תכנון תחבורתי
לישראל ,ערך בדיקה תחבורתית למרחב שבין כבישים ,6 ,4
,65 ,70שמטרתה לבחון מהו מערך הכבישים היעיל ביותר
לביקוש הצפוי במרחב ,על פי המודל הארצי של משרד
התחבורה לשנת .2030
הבדיקה לא נערכה עבור תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה.
מטרות:
קיצור זמני ומרחקי נסיעה בין הישובים במרחב האמור
ובסמוך לו.
חיבור משופר של האזור למערכת הכבישים הארצית
העוטפת ,בכלל זה:
קיצור משמעותי של מסלול החיבור לרשת הבין עירונית
מחלקו המזרחי של האזור (אזור גבעת עדה).
אפשרות לשיפור הנגישות מ/אל כפר קרע ,הגובל באזור
ממזרח.
שיפור הבטיחות ,במיוחד על ידי הפחתת תנועות עוברות
בישובים -פרדס חנה ובנימינה.
הרחבת אפשרויות הפיתוח ואכלוס האזור.
.1
.2
.3
.4
5
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
70
זכרון
יעקב
2
רגבים
6
אביאל
גבעת עדה
כפר
קרע
דו"ח בחינה תחבורתית
ג'סר
אל-
זרקא
בנימינה
4
אור
עקיבא
קיסריה
כפר
גליקסון
עין עירון
פרדס חנה -
כרכור
65
|
א .ת .
קיסריה
גן
שמואל
חדרה
25.09.2016
רקע | מערכת דרכים במרחב
בחינת מת"ל >>
70
זכרון
יעקב
קטעים עוקפים שנבדקו
עמיקם
להכללה ברשת האזורית >>
652
גבעת
ניל"י
1
עוקף מערבי לפרדס חנה,
מדרך 65עד 651
2
עוקף מערבי לפרדס חנה,
מדרך 651עד 653
3
עוקף מזרחי וצפוני לבנימינה
4
עוקף מזרחי לפרדס חנה
5
דרך ( 654דרך יפו)
6
דרך צמודה לכביש 6
7
המשך 6533מערבה
8
חיבור רוחבי לכפר קרע
9
עוקף דרומי לבנימינה
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
6
5
אביאל
7
גבעת עדה
רגבים
3א
בנימינה
2
653
8
כפר
קרע
6
מחלף
עירון
אור
עקיבא
9
כפר
גליקסון
2
4
4
א.ת.
קיסריה
עין עירון
קיסריה
651
פרדס חנה -כרכור
ברקאי
1
חריש
444
מענית
6
3ב
בית
חנניה
ג'סר אל-
זרקא
|
גן
השומרון
65
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
רקע | מערכת דרכים במרחב
בחינת מת"ל >>
70
זכרון
יעקב
קטעים עוקפים מומלצים
עמיקם
להכללה ברשת האזורית >>
7
גבעת
ניל"י
1
-652עוקף מערבי לפרדס
חנה ,מדרך 65עד 651
2
עוקף מערבי לפרדס חנה,
מדרך 651עד 653
3
-652עוקף מזרחי וצפוני
לבנימינה
4
-653עוקף מזרחי לפרדס
חנה
5
( 654דרך יפו)
6
דרך צמודה לכביש 6
7
המשך 6533מערבה
8
-655חיבור רוחבי לכפר
קרע
9
עוקף דרומי לבנימינה (דרך
הבורג')
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
6
654
אביאל
652
גבעת עדה
רגבים
בית
חנניה
בנימינה
ג'סר אל-
זרקא
2
653
655
כפר
קרע
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
653
מחלף
עירון
4
א.ת.
קיסריה
עין עירון
קיסריה
651
פרדס חנה -כרכור
ברקאי
652
חריש
444
מענית
|
גן
השומרון
65
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
רקע | מערכת דרכים במרחב
התייחסות יועץ התחבורה של תכנית המתאר >>
פערים מתודולוגיים בבחינת מת"ל
התייחסות למסקנות הבחינה
אין התייחסות להסטת מסילת הרכבת,
המשפיעה על מערכת הדרכים ועל מיקום
התחנה .התחנה מהוה גורם מרכזי במשיכת
הנסיעות האזוריות ולא סביר להתעלם ממנה
בתכנית ארוכת טווח.
כל נפחי התנועה שהתקבלו הינם נמוכים .לא
ברור האם באזור מפותח חקלאית ורגיש נופית
סביבתית נדרש מערך דרכים אזורי מסועף.
אזורי התנועה גדולים מדי .יש לפצל את
אזורי התנועה לאזורים קטנים כדי לקבל
תמונה מדויקת של התנועות.
אין התייחסות לתכנית המתאר ולכיווני
הפיתוח העתידיים.
קטע ( 9דרך הבורג') לא נכלל בבחינה ,למרות
שהוא מועמד טבעי להוות חלק ממערך אזורי.
בקטע 3א (העוקף המזרחי) יש הבדלים
גדולים בין החלופות והסיבה לכך לא מנותחת.
לא ברור מדוע קטעים ( 5דרך יפו) ו( 8-חיבור
לכפר קרע) נכללו ברשת המוצעת ,למרות
נפחים קטנים מאוד.
אין הבחנה בין ההיבט התנועתי להיבט
הסטטוטורי .למערכת דרכים אזורית יש
היבט סטטוטורי דומיננטי וסביר שדרכים
עירוניות יהוו חלק מהפתרון האזורי.
5
בהמלצות אין התייחסות להיבטים נופים
סביבתיים.
7
3א
9
8
6
2
4
קטעים עוקפים
שנבדקו להכללה
ברשת האזורית >>
8
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
3ב
דו"ח בחינה תחבורתית
1
|
25.09.2016
בחינה תחבורתית משלימה | צוות תכנית מתאר בנימינה-גבעת עדה
צוות תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה ערך בחינה משלימה ומפורטת יותר ,במטרה לדייק ולתקף
את הבחינה ולהציג חלופה נבחרת של מערך הדרכים במרחב .הבחינה שלהלן כללה את ההיבטים
הבאים :תחבורה ,נוף ,סביבה ,תפקוד ,סטטוטוריקה ובעלות קרקע.
עקרונות הבחינה:
יצירת מודל מבוסס על חלון שייגזר מ"מודל יפה נוף" בגבולות דרכים .65 ,70 ,4 ,6
התייחסות להסטת מסילת הרכבת והתחנה.
פירוט האזור לכ 20 -אזורי תנועה כולל המתחמים החדשים המוצעים לפיתוח ,כדי לקבל תמונה
נכונה יותר של התנועות באזור.
בניית רשת דרכים מפורטת ,הכוללת גם את הצעות תכנית המתאר.
אין אבחנה בין דרך אזורית למקומית.
קבלת חיזוי ביקוש הנוסעים לתחנת הרכבת ,המשתנה במערך התפעולי ושילובו במודל.
הרצת המודל בחלופות רשת שונות כדי לנתח את השפעות הגומלין בין קטעי הדרכים.
חלופה א'
9
|
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
חלופה ד'
|
25.09.2016
חלופות
70
זכרון
יעקב
החלופות מבוססות על
ה"קבועים" הבאים >>
דרך -653דרומית לבנימינה
דרומית לגבעת עדה
עמיקם
גבעת
ניל"י
חיבור בצומת הבורג'
דרך -652מערבית לפרדס חנה
מסילת ברזל -מוסטת מערבה
ג'סר א-
זרקא
אביאל
6
גבעת עדה
רגבים
בנימינה
העלייה
דרך המסילה -עורק יישובי
2
653
חיבור לדרך -4בדרך העלייה
דרך מאספת -מערבית לבנימינה
בית
חנניה
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
כפר
קרע
653
דרך העלייה -עורק יישובי
4
קיסריה
652
עין עירון
651
ברקאי
גן
השומרון
חריש
תוואי מאושר בתמ"מ6/
תוואי מוצע בתכנית המתאר
| 10
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
פרדס חנה -כרכור
מענית
65
|
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
חלופות | חלופה א'
70
דרך -652מזרחית לבנימינה
זכרון
יעקב
עמיקם
קבועים >>
דרך -653דרומית לבנימינה
דרומית לגבעת עדה
גבעת
ניל"י
חיבור בצומת הבורג'
דרך -652מערבית לפרדס חנה
מסילת ברזל -מוסטת מערבה
ג'סר א-
זרקא
אביאל
6
גבעת עדה
רגבים
652
דרך המסילה -עורק יישובי
בנימינה
העלייה
2
653
חיבור לדרך -4בדרך העלייה
דרך מאספת -מערבית לבנימינה
בית
חנניה
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
כפר
קרע
653
דרך העלייה -עורק יישובי
4
קיסריה
652
עין עירון
651
ברקאי
גן
השומרון
חריש
תוואי מאושר בתמ"מ6/
תוואי מוצע בתכנית המתאר
| 11
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
פרדס חנה -כרכור
מענית
65
|
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
חלופות | חלופה ב'
70
ללא דרכים נוספות
זכרון
יעקב
עמיקם
קבועים >>
דרך -653דרומית לבנימינה
דרומית לגבעת עדה
גבעת
ניל"י
חיבור בצומת הבורג'
דרך -652מערבית לפרדס חנה
מסילת ברזל -מוסטת מערבה
ג'סר א-
זרקא
אביאל
6
גבעת עדה
רגבים
בנימינה
העלייה
דרך המסילה -עורק יישובי
2
653
חיבור לדרך -4בדרך העלייה
דרך מאספת -מערבית לבנימינה
בית
חנניה
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
כפר
קרע
653
דרך העלייה -עורק יישובי
4
קיסריה
652
עין עירון
651
ברקאי
גן
השומרון
חריש
תוואי מאושר בתמ"מ6/
תוואי מוצע בתכנית המתאר
| 12
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
פרדס חנה -כרכור
מענית
65
|
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
חלופות | חלופה ג'
70
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
זכרון
יעקב
עמיקם
קבועים >>
דרך -653דרומית לבנימינה
דרומית לגבעת עדה
גבעת
ניל"י
חיבור בצומת הבורג'
דרך -652מערבית לפרדס חנה
מסילת ברזל -מוסטת מערבה
ג'סר א-
זרקא
אביאל
6
גבעת עדה
רגבים
בנימינה
העלייה
דרך המסילה -עורק יישובי
2
653
חיבור לדרך -4בדרך העלייה
דרך מאספת -מערבית לבנימינה
בית
חנניה
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
כפר
קרע
653
דרך העלייה -עורק יישובי
4
קיסריה
652
עין עירון
651
ברקאי
גן
השומרון
חריש
תוואי מאושר בתמ"מ6/
תוואי מוצע בתכנית המתאר
| 13
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
פרדס חנה -כרכור
מענית
65
|
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
חלופות | חלופה ד'
70
דרך -653צפונית לבנימינה
זכרון
יעקב
עמיקם
קבועים >>
דרך -653דרומית לבנימינה
דרומית לגבעת עדה
גבעת
ניל"י
חיבור בצומת הבורג'
דרך -652מערבית לפרדס חנה
מסילת ברזל -מוסטת מערבה
אביאל
6
653
גבעת עדה
רגבים
דרך המסילה -עורק יישובי
בית
חנניה
בנימינה
העלייה
2
653
חיבור לדרך -4בדרך העלייה
דרך מאספת -מערבית לבנימינה
ג'סר א-
זרקא
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
כפר
קרע
653
דרך העלייה -עורק יישובי
4
קיסריה
652
עין עירון
651
ברקאי
גן
השומרון
חריש
תוואי מאושר בתמ"מ6/
תוואי מוצע בתכנית המתאר
| 14
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
פרדס חנה -כרכור
מענית
65
|
דו"ח בחינה תחבורתית
גן
שמואל
חדרה
|
25.09.2016
חלופות | חלופה ד'
דרך -653צפונית לבנימינה
652
החלופה נפסלה מהסיבות הבאות >>
653
.1נדרש גשר ארוך מאוד מעל דרך 4ומעל
מסילת הרכבת.
4
.2המרחק בין מחלף בית חנניה לבין מחלף
בנימינה קטן ולכן הישימות לביצועו נמוכה.
.3ביצוע מחלף בית חנניה דורש גשר וקירות
צמודים לבתי מגורים.
.4קירבה לנחל תנינים ולתעלת תמסח,
במקטעים רגישים סביבתית.
נחל עדה
| 15
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
07.09.2016
25.09.2016
בחינת חלופות | מתודולוגיה
חלופות
היבטים
א
תנועה
ב
ג
| 16
ניקוד
קריטריונים
3
נוף
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
סביבה
סטטוטוריקה
תפקוד
בעלות קרקע
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
בחינת חלופות | מתודולוגיה
3
אופן ניקוד >>
התאמה
מלאה
לכל היבט כמות שונה של קריטריונים.
קריטריון
מקסימום ניקוד
אפשרי ל4 -
קריטריונים:
4 X 3 = 12
ניקוד
מקסימלי
כמות
קריטריונים
לכל היבט כמות
שונה של
קריטריונים ,לכן
מחושב ניקוד
יחסי בין 1ל10 -
| 17
2
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
2
1
3
2
3
1
3
3
3
2
3
4
2
1
3
10
5
12
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
8
4
10
סך ניקוד
קריטריון
סך ניקוד יחסי
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
()10/12
()5/12
דו"ח בחינה תחבורתית
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
()12/12
|
25.09.2016
תנועה | תחזיות תנועה במרחב
הנחות הביקוש לנסיעות >>
התחזיות הן לשנת .2030
מטריצת הנסיעות הבסיסית (בוקר)
נלקחה מהמודל הארצי לנסיעות.
נוספו נסיעות הנובעות מגידול ,על
בסיס ההנחות הבאות:
אוכלוסיה 30,000 :תושבים ( 8,400יח"ד)
22,000בבנימינה ו 8,000 -בגבעת עדה.
3 מרכזי תעסוקה ומסחר 715,000 :מ"ר.
מקדם מימוש70% :
מקדם הפחתה בגין קרבה לתחנת
הרכבת 20% :מכלל הנסיעות.
שיעור נסיעות פנים-פנים 20% :מכלל
הנסיעות הנוצרות.
תחזית נוסעים ברכבת ,המגיעים ברכב
פרטי (מכלל המרחב) 960 :נהגים.
אזור תעסוקה
הנחת בסיס >>
תחנת רכבת
רוב המשיכות הן על ציר מזרח מערב לכיוון כביש -4מצפון פרדס חנה ,אלונה,
מנשה וכפר קרע (תנועות מדרום ל 65-לא מגיעות לכאן).
משיכות צפון דרום הן משיכות פנימיות -לתיכון אורט ולאז"ת כרמל.
המודל הוא כלי לבחינת מדיניות -על פי תוצאותיו ניתן לבחון
תכנון מפורט של צמתים ושל קטעי דרך רלוונטים.
| 18
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | תחזיות תנועה במרחב
הנחות הביקוש לנסיעות >>
קיבולות תכניות מתאר במרחב סובב בקעת הנדיב:
גודל אוכלוסיה
שטח מניב
זכרון יעקב
37,000
632,000
ג'יסר אל זרקא
22,000
44,000
*בנימינה – גבעת עדה
30,000
715,000
אור עקיבא
50,000
790,000
פרדס חנה – כרכור
55,000
816,000
א"ת קיסריה
-
1,293,000
כפר קרע
60,000
606,000
א"ת עירון
-
442,000
סה"כ
254,000
5,338,000
(תושבים)
(מ"ר)
*על פי הצעת תכנית המתאר
| 20
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | קריטריונים לבחינת חלופות
.1הפחתת קילומטר רכב >>
ככל שהקילומטראז' נמוך החלופה יותר טובה,
הרכב עובר דרך קצרה יותר ממוצא ליעד.
.2הפחתת שעות רכב >>
1
10
מעט
ק"מ רכב
הרבה
ק"מ רכב
מעט
שעות רכב
הרבה
שעות רכב
ככל שכמות שעות הרכב מצומצמת ,יש פחות
פקקים.
.3פיזור עומסים בתוך הישוב >>
פיזור
עומס
ריכוז
עומס
.4הפחתת עומס אזור תחנת
הרכבת >>
ללא
עומס
עומס
ככל שהפיזור גדול יותר הסיכוי לפקקים
ומפגעים בטיחותיים וסביבתיים קטן יותר.
אזור זה הוא הרגיש ביותר בישוב ועליו העומס
הגדול ביותר ולכן נבחן בנפרד .ככל שבאזור
עוברים פחות כלי רכב ,כך החלופה טובה
יותר.
| 21
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | חלופה א'
דרך -652מזרחית לבנימינה
מדדים כלליים-
סה"כ ק"מ רכב495,122 :
סה"כ שעות רכב9,570 :
(שעות רכב)
| 22
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | חלופה ב'
ללא דרכים נוספות
מדדים כלליים-
סה"כ ק"מ רכב506,756 :
סה"כ שעות רכב10,010 :
(שעות רכב)
| 23
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | חלופה ג'
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
מדדים כלליים-
סה"כ ק"מ רכב492,530 :
סה"כ שעות רכב9,477 :
(שעות רכב)
| 24
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | השוואת חלופות
3
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
קריטריון
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
הפחתת קילומטר רכב
495,122
בינוני -פער קטן.
506,756
הגבוה ביותר.
492,530
נמוך -פער קטן.
2,592
14,226
0
- 9,570אין עומס תנועה,
אך הנסיעה ארוכה יחסית-
פער קטן.
- 10,010כמות השעות
הגבוהה ביותר .עומס
תנועה בתוך הישוב.
9,477
כמות השעות הנמוכה
ביותר -פער קטן.
93
533
0
3
פיזור עומסים בתוך
הישוב
פיזור טוב .לא צפויים
עמוסי תנועה.
ריכוז תנועה עוברת
בדרך המסילה.
פיזור טוב .לא צפויים
עמוסי תנועה.
4
הפחתת עומס אזור
תחנת הרכבת
עומס בינוני .חלק מתנועת
צפון-דרום מתפצלת
למזרח.
עומס גבוה ביותר.
תנועת צפון-דרום
עוברת בדרך המסילה.
עומס נמוך ביותר.
תנועת צפון-דרום
מתפצלת למזרח.
סך ניקוד יחסי
9
6
10
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
1
הפרש מחלופה ג'
2
הפחתת שעות רכב
הפרש מחלופה ג'
| 25
()11/12
()7/12
דו"ח בחינה תחבורתית
()12/12
|
25.09.2016
תנועה | השוואת חלופות
בהיבט זה נבחנים 4קריטריונים.
הניקוד המקסימלי הוא 4*3 = 12
קריטריון
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
הפחתת קילומטר רכב
3
2
3
2
הפחתת שעות רכב
3
2
3
3
פיזור עומסים בתוך
הישוב
3
2
3
4
הפחתת עומס אזור
תחנת הרכבת
2
1
3
סך ניקוד
11
7
12
סך ניקוד יחסי
9
6
10
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
| 26
()11/12
()7/12
דו"ח בחינה תחבורתית
()12/12
|
25.09.2016
נוף | קריטריונים לבחינת חלופות
1
10
.1מידת שימור הערכיות הנופית
הקיימת >>
שינוי נופי
גדול
אין שינוי
נופי
ככל שהשינוי הנופי הנובע מהפיתוח קטן ,כך
מידת הפגיעה הנופית קטנה והחלופה טובה
יותר.
.2התאמה בין הפיתוח לבין אופי ודימוי
הישוב >>
ניתוק פיזי
קשר פיזי
ככל שהקשר הפיזי של הישובים אל בקעת
הנדיב נשמר ,כך ההתאמה טובה יותר.
.3התאמה לתשתיות קיימות וחפיפה
לאזור מופר >>
באזור שאינו
מופר
באזור
מופר
ככל שהפיתוח מוצע באזור מופר ובעל ערכיות
נמוכה ,כך ההתאמה גבוהה.
.4מזעור משיכת "פיתוח לוואי" >>
ככל שקיים פוטנציאל לפיתוח נוסף לאורך
הדרך (מסחר ,הפרת שטח ,תשתיות וכו') ,כך
החלופה מתאימה פחות.
| 27
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
אין
משיכה
דו"ח בחינה תחבורתית
משיכה
גדולה
|
25.09.2016
נוף | הערכת חלופות
>> חלופה א'
דרך -652מזרחית לבנימינה
ערכיות נופית
גבוהה מאוד
6
ערכיות
נופית
גבוהה
ערכיות
נופית 652
653
גבוהה
נחל עדה
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
4
653
653
אי
התאמה
1
מידת שימור הערכיות
הנופית הקיימת
תוואי הדרך המוצעת חוצה יחידות נוף בעלות רגישות וערכיות נופית גבוהה מאוד
עד בינונית ,חוצה שלושה נחלים :עדה תמסח ותנינים.
התוואי חוצה רצף של שטחים חקלאיים ,אשר ערכם גדול בזכות רצף זה.
2
התאמה בין הפיתוח
לבין אופי ודימוי הישוב
הדרך מנתקת בין החלקות החקלאיות והנוף המקומי הסובב לבין בנימינה.
הקשר הרציף ותחושת הפתיחות לבקעת הנדיב משולי הישוב משתנה ונוצרת
חלוקה בין נוף של ישוב לנוף של חקלאות.
3
התאמה לתשתיות
קיימות וחפיפה לאזור
מופר
התוואי המוצע עובר בשטחים חקלאיים מעובדים ולא על גבי תוואי תשתיות ,לכן
ישנה מאוד את המצב הקיים.
4
מזעור משיכת "פיתוח
לוואי"
חשש לפיתוח מגורים בשטח הכלוא בין הכביש לבין הבינוי הקיים ובפרט מצפון
לנחלת ז'בוטינסקי ותעלת נחל תמסח.
| 28
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
נוף | הערכת חלופות
>> חלופה ב'
ללא דרכים נוספות
ערכיות נופית
גבוהה מאוד
6
ערכיות
נופית
גבוהה
653
ערכיות
נופית
גבוהה
נחל עדה
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
653
653
אי
התאמה
1
מידת שימור הערכיות
הנופית הקיימת
ללא שינוי -התאמה מלאה.
2
התאמה בין הפיתוח
לבין אופי ודימוי הישוב
ללא שינוי -התאמה מלאה.
3
התאמה לתשתיות
קיימות וחפיפה לאזור
מופר
ללא שינוי -התאמה מלאה.
4
מזעור משיכת "פיתוח
לוואי"
ללא שינוי -התאמה מלאה.
| 29
4
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
נוף | הערכת חלופות
>> חלופה ג'
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
ערכיות נופית
גבוהה מאוד
6
ערכיות
נופית
גבוהה
653
ערכיות
נופית
גבוהה
נחל עדה
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
4
653
653
אי
התאמה
1
מידת שימור הערכיות
הנופית הקיימת
ערכיות השטח גבוהה ,גם בשל קרבתו לבקעת הנדיב .הפיתוח והשימוש
המוגבר בדרך מפחיתים במידה רבה את הערכיות הנופית הקיימת.
2
התאמה בין הפיתוח
לבין אופי ודימוי הישוב
במצב הקיים ,של דרך סלולה ללא שוליים וללא מדרכות עם תנועה דלילה,
קיים רצף יחסי בין הבקעה לבין גבעת עדה .תוואי מפותח ,עם מרכיבים נוספים
ישנה את הרצף ואת הדימוי של גבעת עדה -ישוב "בקצה דרך".
3
התאמה לתשתיות
קיימות וחפיפה לאזור
מופר
הפיתוח מוצע על בסיס תוואי היסטורי ופעיל כיום .במידה וחתך הדרך ברמה
של דרך נופית (נתיב לכיוון ,שוליים מינימליים ,עבודות עפר מינימליות ,ללא
תאורה ,ללא תשתיות אחרות ואפשרות לחציית בע"ח) ההתאמה תהיה חלקית.
4
מזעור משיכת "פיתוח
לוואי"
פוטנציאל לפיתוח שירותי דרך ,מסחר מקומי באופי חקלאי ופיתוח בדגש תיירות-
טיילות.
| 30
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
נוף | השוואת חלופות
3
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
קריטריון
1
מידת השינוי של הערכיות
הנופית הקיימת
חציית יחידות נוף
רגישות.
ללא שינוי.
חציית שטח בעל
ערכיות גבוהה.
2
התאמה בין הפיתוח אופי ודימוי
הישוב במצב הקיים ובחזון
ניתוק בין בקעת
הנדיב לבנימינה.
ללא שינוי.
גבעת עדה הופכת
מישוב בקצה דרך
לישוב על דרך.
3
התאמה לתשתיות קיימות
וחפיפה לאזור מופר
הפרת שטחים
חקלאיים מעובדים.
ללא שינוי.
דרך מינימלית על
בסיס תוואי
היסטורי ופעיל.
4
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
פוטנציאל להרחבת
בנימינה אל שטחים
ערכיים (נחל
תמסח).
ללא שינוי.
פוטנציאל
למשיכת שירותי
דרך ,מסחר
מקומי.
3
10
4
סך ניקוד יחסי
| 31
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()4/12
|
()12/12
דו"ח בחינה תחבורתית
()5/12
|
25.09.2016
נוף | השוואת חלופות
בהיבט זה נבחנים 4קריטריונים.
הניקוד המקסימלי הוא 4*3 = 12
קריטריון
| 32
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
מידת השינוי של הערכיות
הנופית הקיימת
1
3
1
2
התאמה בין הפיתוח אופי ודימוי
הישוב במצב הקיים ובחזון
1
3
1
3
התאמה לתשתיות קיימות
וחפיפה לאזור מופר
1
3
2
4
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
1
3
1
סך ניקוד
4
12
5
סך ניקוד יחסי
3
10
4
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()4/12
|
()12/12
דו"ח בחינה תחבורתית
()5/12
|
25.09.2016
סביבה | קריטריונים לבחינת חלופות
.1מידת שימור מסדרונות אקולוגים >>
ככל שהכביש חוצה בתחום מסדרונות
אקולוגיים ,כך גדלה השפעתו השלילית על
השטח בהיבט רציפות המעבר האקולוגי.
.2צמידות דופן >>
ככל שהכביש נצמד לשטח מבונה ,כך פוחת
קיטוע שטחים חדשים.
.3שמירת מרחק ממזהמי איכות אויר >>
ככל שהכביש מתקרב לשימושים רגישים ,כך
גדלה השפעתו.
.4שמירת מרחק ממטרדי רעש >>
ככל שהכביש מתקרב לשימושים רגישים ,כך
גדלה השפעתו.
.5הימנעות מזיהום אור >>
ככל שהכביש חוצה בשטח פתוח בלתי מואר,
כך זיהום האור גדול ,בשל עמודי תאורה
לאורכו ותאורת כלי הרכב הנוסעים בו.
.6מידת הימנעות חציית נחלים >>
ככל שמתקיימות יותר חציות נחלים ,או חציית
קטע נחל רגיש ,כך השפעת הכביש גדלה.
.7מזעור משיכת "פיתוח לוואי" >>
ככל שהפוטנציאל לפיתוח נוסף לאורך הדרך
קטן ,כך החלופה יותר טובה.
| 33
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
1
10
שינוי מסדרונות
אקולוגים
שימור מסדרונות
אקולוגים
מעבר
בשטח פתוח
צמידות
לדופן מבונה
מרחק
גדול
מרחק
קטן
מרחק
גדול
מרחק
קטן
אין זיהום
אור
זיהום אור
גבוה
אין חציית
נחלים
חציית
נחלים
אין
משיכה
משיכה
גדולה
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סביבה | הערכת חלופות
>> חלופה א'
דרך -652מזרחית לבנימינה
6
4
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
652
653
מקרא
שטח בנוי
653
מרחב מסדרון אקולוגי ארצי
נחל עדה
653
מסדרון אקולוגי
1
מידת שימור מסדרונות
אקולוגים
על פי מחקרי רמת הנדיב ,דרך 652חודרת לאזור שהינו "מעבר חיוני
למסדרון אקולוגי" ,אזור בעל קישוריות חזקה.
2
צמידות דופן
דרך 652קרובה יחסית לשטח הבנוי הקיים והמוצע במזרח בנימינה.
3
שמירת מרחק ממזהמי איכות
אויר
קרבה יחסית למגורים.
4
שמירת מרחק ממטרדי רעש
קרבה יחסית למגורים.
5
הימנעות מזיהום אור
דרך 652קרובה למתחמי המגורים הקיימים והמוצעים במזרח בנימינה.
6
7
| 34
חציית נחל תנינים במקטע בעל רגישות בינונית ,חציית נחל עדה מדרום
מידת הימנעות חציית נחלים
לדרך 653וחציית תעלת תמסח.
חשש לפיתוח מגורים בשטח הכלוא בין הכביש לבין הבינוי הקיים ובפרט
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
מצפון לנחלת ז'בוטינסקי ותעלת נחל תמסח.
25.09.2016
|
דו"ח בחינה תחבורתית
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה |
סביבה | הערכת חלופות
>> חלופה ב'
ללא דרכים נוספות
6
4
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
653
מקרא
שטח בנוי
653
מרחב מסדרון אקולוגי ארצי
נחל עדה
653
מסדרון אקולוגי
1
מידת שימור מסדרונות
אקולוגים
ללא שינוי -התאמה מלאה.
2
צמידות דופן
אין פריצת דרך חדשה ואין הפרת שטחים נוספים.
3
שמירת מרחק ממזהמי איכות
אויר
כלי רכב רבים בתוך בנימינה.
4
שמירת מרחק ממטרדי רעש
כלי רכב רבים בתוך בנימינה.
5
הימנעות מזיהום אור
ללא שינוי -התאמה מלאה.
6
מידת הימנעות חציית נחלים
ללא שינוי -התאמה מלאה.
7
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
ללא שינוי -התאמה מלאה.
| 35
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סביבה | הערכת חלופות
>> חלופה ג'
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
6
4
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
653
מקרא
שטח בנוי
נחל עדה
מרחב מסדרון אקולוגי ארצי
653
מסדרון אקולוגי
1
מידת שימור מסדרונות
אקולוגים
דרך יפו קוטעת מסדרון אקולוגי ארצי .הדרך גם משיקה בחלק הצפוני
לאזור בעל קישוריות חזקה על פי מחקרי רמת הנדיב.
2
צמידות דופן
אין צמידות דופן .בחלק המרכזי של דרך יפו -עיבוי דרך עפר קיימת בלב
שטח פתוח.
3
שמירת מרחק ממזהמי איכות
אויר
סלילת דרך יפו תוביל לשימוש מוגבר בקטע הסלול הדרומי -קרבה
יחסית להרחבה של גבעת עדה.
4
שמירת מרחק ממטרדי רעש
סלילת דרך יפו תוביל לשימוש מוגבר בקטע הסלול הדרומי -קרבה
יחסית להרחבה של גבעת עדה.
5
הימנעות מזיהום אור
בהנחה שדרך יפו אינה מוארת -השפעה משנית בשל תאורת כלי הרכב.
6
מידת הימנעות חציית נחלים
חציית נחל תנינים במקטע רגיש.
7
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
חשש לפיתוח דרך יפו כדרך אזורית ,חשש לפיתוח עתידי לאורך הדרך.
| 36
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סביבה | השוואת חלופות
3
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
קריטריון
1
מידת שימור מסדרונות
אקולוגים
חדירה לנחל תנינים
בו קישוריות חזקה.
אין שינוי.
קטיעת מסדרון
אקולוגי ארצי.
2
צמידות דופן
קרבה יחסית לשטח
בנוי קיים ומוצע.
אין שינוי.
אין צמידות דופן.
3
שמירת מרחק ממזהמי איכות
אויר
קרבה למגורים.
כלי רכב רבים בתוך
בנימינה.
קרבה יחסית
להרחבת גבעת עדה.
4
שמירת מרחק ממטרדי רעש
כלי רכב רבים בתוך
בנימינה.
5
הימנעות מזיהום אור
6
מידת הימנעות חציית נחלים
קרבה יחסית
להרחבת גבעת עדה.
השפעה משנית
מתאורת כלי רכב.
חציית נחל תנינים
במקטע רגיש.
7
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
ללא שינוי.
פיתוח דרך אזורית.
9
5
קרבה יחסית
לבנימינה
השקה לשטח פתוח
מצד מזרח.
חציית נחל תנינים,
עדה ותמסח.
פיתוח מגורים בין
הדרך לבנימינה
5
סך ניקוד יחסי
| 37
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()11/21
|
ללא שינוי.
ללא שינוי.
()19/21
דו"ח בחינה תחבורתית
()10/21
|
25.09.2016
סביבה | השוואת חלופות
בהיבט זה נבחנים 7קריטריונים.
הניקוד המקסימלי הוא 7*3 = 21
קריטריון
| 38
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
מידת שימור מסדרונות
אקולוגים
2
3
1
2
צמידות דופן
3
3
1
3
שמירת מרחק ממזהמי איכות
אויר
1
2
2
4
שמירת מרחק ממטרדי רעש
1
2
2
5
הימנעות מזיהום אור
2
3
2
6
מידת הימנעות חציית נחלים
1
3
1
7
מזעור משיכת "פיתוח לוואי"
1
3
1
סך ניקוד
11
19
10
סך ניקוד יחסי
5
9
5
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()11/21
|
()19/21
דו"ח בחינה תחבורתית
()10/21
|
25.09.2016
סטטוטוריקה | מדדים לבחינת חלופות
1
10
אין
התאמה
התאמה
גדולה
.1מידת התאמה לתמ"א>> 3/
דרכים
.2מידת התאמה לתמ"א>> 1/35/
משולבת לבניה ,לפיתוח ולשימור -מרקמים
.3מידת התאמה לתמ"מ>> 6/
תכנית מתאר למחוז חיפה
.4מידת התאמה לתמ"מ>> 5/6/
תכנית מתאר לסובב בקעת הנדיב (מופקדת)
.5מידת התאמה לתכניות מקומיות ירוקות
| 39
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סטטוטוריקה | הערכת חלופות
>> חלופה א'
דרך -652מזרחית לבנימינה
6
4
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
652
653
מקרא
מרקם שמור משולב
שטח פתוח/חקלאי מוגן
מעטפת המכלול
שטח חקלאי שמור (תמ"מ)5/6/
מכלול נופי
יער טבעי לשימור
מסדרון אקולוגי
שטח חקלאי שמור (ש)1130/
653
נחל עדה
653
1
מידת התאמה לתמ"א3/
הדרך מסומנת בתמ"א.3/
2
מידת התאמה לתמ"א-1/35/
מרקמים
חציית מרקם שמור משולב .בשולי מעטפת המכלול .חציית מסדרון
אקולוגי של נחל תנינים .הצמדות למכלול נופי.
3
מידת התאמה לתמ"מ6/
הדרך מסומנת בתמ"מ.6/
4
מידת התאמה לתמ"מ5/6/
חציית שטח חקלאי שמור במקטע הצפוני.
5
מידת התאמה לתכניות
מקומיות ירוקות
ש -339/פארק ז'בוטינסקי (שוני) -המקטע הצפוני משיק לגבולות התכנית
בשטח חקלאי בו מותרות דרכי עפר חקלאיות.
| 40
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סטטוטוריקה | הערכת חלופות
>> חלופה ב'
ללא דרכים נוספות
6
4
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
653
מקרא
מרקם שמור משולב
שטח פתוח/חקלאי מוגן
מעטפת המכלול
שטח חקלאי שמור (תמ"מ)5/6/
מכלול נופי
יער טבעי לשימור
מסדרון אקולוגי
שטח חקלאי שמור (ש)1130/
נחל עדה
1
מידת התאמה לתמ"א3/
ביטול דרך 652כדרך אזורית ממזרח לבנימינה.
2
מידת התאמה לתמ"א-1/35/
מרקמים
אין שינוי למצב הקיים -התאמה מלאה.
3
מידת התאמה לתמ"מ6/
ביטול דרך 652כדרך אזורית ממזרח לבנימינה.
4
מידת התאמה לתמ"מ5/6/
ביטול דרך 652כדרך אזורית ממזרח לבנימינה.
5
מידת התאמה לתכניות
מקומיות ירוקות
אין שינוי למצב הקיים -התאמה מלאה.
| 41
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
653
|
25.09.2016
סטטוטוריקה | הערכת חלופות
>> חלופה ג'
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
6
4
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
653
מקרא
מרקם שמור משולב
שטח פתוח/חקלאי מוגן
מעטפת המכלול
שטח חקלאי שמור (תמ"מ)5/6/
מכלול נופי
יער טבעי לשימור
מסדרון אקולוגי
שטח חקלאי שמור (ש)1130/
נחל עדה
653
1
מידת התאמה לתמ"א3/
ביטול דרך 652כדרך אזורית ממזרח לבנימינה.
2
מידת התאמה לתמ"א-1/35/
מרקמים
חציית מרקם שמור משולב .חציית מכלול נופי .חציית מעטפת המכלול.
חציית מסדרון אקולוגי של נחל תנינים.
3
מידת התאמה לתמ"מ6/
חציית תחום שטח פתוח /חקלאי מוגן.
4
מידת התאמה לתמ"מ5/6/
חצייה בקו התפר של שטח חקלאי מוגן ושטח חקלאי שמור .דרך יפו
מוגדרת כ"דרך נוף חקלאית".
5
מידת התאמה לתכניות
מקומיות ירוקות
ש -1130/שטחים חקלאיים ופתוחים -השקה לשטח חקלאי שמור.
מ/407/חכ/900/ש -1404/יערות ושמורות -השקה ליער טבעי לשימור.
| 42
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סטטוטוריקה | השוואת חלופות
3
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
קריטריון
| 43
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
מידת התאמה לתמ"א3/
מסומנת בתמ"א.3/
ביטול דרך אזורית.
ביטול דרך אזורית.
2
מידת התאמה לתמ"א-1/35/
מרקמים
הדרך מסומנת ,אך
חוצה מרקם שמור
ומסדרון אקולוגי.
אין חציה של
מרקמים.
חציית מרקמים
שמורים ומסדרון
אקולוגי.
4
מידת התאמה לתמ"מ6/
הדרך מסומנת
בתמ"מ.6/
ביטול דרך אזורית.
חציית תחום שטח
פתוח /חקלאי מוגן.
5
מידת התאמה לתמ"מ5/6/
הדרך מסומנת ,אך
חוצה שטח שמור.
ביטול דרך אזורית.
השקה לשטח
חקלאי מוגן ושמור.
6
מידת התאמה לתכניות מקומיות
ירוקות
ש -339/השקה
לשטח חקלאי.
אין חציה של שטחים
שמורים.
השקה לשטחים
לשימור.
סך ניקוד יחסי
7
7
5
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()13/18
|
()12/18
דו"ח בחינה תחבורתית
()9/18
|
25.09.2016
סטטוטוריקה | השוואת חלופות
בהיבט זה נבחנים 6קריטריונים.
הניקוד המקסימלי הוא 6*3 = 18
קריטריון
| 44
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
מידת התאמה לתמ"א3/
3
2
2
2
מידת התאמה לתמ"א-1/35/
מרקמים
2
3
1
4
מידת התאמה לתמ"מ6/
3
2
2
5
מידת התאמה לתמ"מ5/6/
2
2
2
6
מידת התאמה לתכניות מקומיות
ירוקות
3
3
2
סך ניקוד
13
12
9
סך ניקוד יחסי
7
7
5
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()13/18
|
()12/18
דו"ח בחינה תחבורתית
()9/18
|
25.09.2016
תפקוד | קריטריונים לבחינת חלופות
מידת התאמה לפעילות החקלאית >>
ככל שהדרך נמצאת בגבולות חלקות
חקלאיות ועל תוואי דרכים חקלאיות קיימות,
כך היא משרתת את החקלאים טוב יותר.
רמת קישוריות למוקדים >>
ככל שהחלופה מאפשרת נגישות של תושבי
המועצה אל המוקדים הציבוריים
והתעסוקתיים ,כך היא טובה יותר.
נגישות לאזור תעשיה כרמל >>
ככל שהחלופה מאפשרת נגישות של כלל
תושבי המרחב אל אזור תעשיה כרמל ,כך היא
טובה יותר.
תרומה לפיתוח התיירות >>
ככל שהדרך מושכת שימושים תיירותיים
לאורכה ומאפשרת קישוריות בין מכלולי
תיירות ,כך גדלה התרומה לפיתוח התיירות.
רמת הפחתת עומס בדרכים בשלב א' >>
ככל שהחלופה תוציא תנועה עוברת מבנימינה
טרם הסטת מסילת הרכבת ,כך היא טובה
יותר.
מידת הישימות להקמת הדרכים >>
ככל שביצוע הדרך קל ומהיר (עלויות וזמן
ביצוע) כך החלופה טובה יותר.
| 45
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
1
10
התאמה
מלאה
אין
התאמה
קישוריות
גבוהה
קישוריות
נמוכה
נגישות
גבוהה
נגישות
נמוכה
תרומה
גדולה
תרומה
קטנה
אין עומס
בשלב א'
עומס גבוה
בשלב א'
ישימות
גבוהה
ישימות
נמוכה
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תפקוד | הערכת חלופות
רמת
הנדיב
יער
אלונה
>> חלופה א'
דרך -652מזרחית לבנימינה
מבצר
שוני
מחצבת
בנימינה
6
שבילי אופניים
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
4
1
אי
התאמה
זרעוניה
652
653
מקרא
יער אילות עדה
אזור תעשיה כרמל
אתר תיירות
תיכון אורט שומרון
מכלול תיירותי
653
נחל עדה
653
1
התאמה לפעילות החקלאית
חציית חלקות חקלאיות מעובדות .חסימת גישה של כלים ממשקים
בנחלת ז'בוטינסקי.
2
רמת קישוריות למוקדים
רמת קישוריות בינונית -תושבי גבעת עדה עוקפים את בנימינה בדרך 652
המזרחית ,אך הנסיעה ארוכה יותר מחלופה ג'.
3
נגישות לאזור תעשיה כרמל
גישה מהירה של המרחב הסובב מדרכים ארציות ואזוריות .הנסיעה
לבאים ממזרח ארוכה יותר מחלופה ג' ,אך ההבדל זניח ברמה אזורית.
4
תרומה לפיתוח התיירות
הדרך מאפשרת גישה ישירה לשני מכלולי תיירות.
5
רמת הפחתת העומס בדרכים
בשלב א'
הוצאת תנועה עוברת מתוך בנימינה טרם הסטת המסילה.
6
מידת הישימות להקמת
הדרכים
פריצת דרך חדשה לחלוטין ,חציית חלקות חקלאיות מעובדות ,צמתים
וגשרים חדשים.
| 46
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תפקוד | הערכת חלופות
רמת
הנדיב
יער
אלונה
>> חלופה ב'
ללא דרכים נוספות
מבצר
שוני
מחצבת
בנימינה
6
שבילי אופניים
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
4
1
אי
התאמה
זרעוניה
653
מקרא
יער אילות עדה
אזור תעשיה כרמל
אתר תיירות
תיכון אורט שומרון
מכלול תיירותי
653
נחל עדה
653
1
התאמה לפעילות החקלאית
אין שינוי למצב הקיים ולכן אין פגיעה בפעילות החקלאית הקיימת.
2
רמת קישוריות למוקדים
תושבי גבעת עדה מרוחקים ממוקדי חינוך ותעסוקה באזור תעשיה כרמל
ונאלצים לעבור בדרך המסילה בתוך בנימינה בדרכם אליו.
3
נגישות לאזור תעשיה כרמל
הנגישות מתבצעת רק באמצעות הדרך המאספת המערבית .נוסעים
מהמרחב המזרחי נאלצים לעבור בתוך בנימינה בדרכם אליו.
4
תרומה לפיתוח התיירות
אין שינוי למצב הקיים ולכן אין תרומה לפיתוח התיירות.
5
רמת הפחתת העומס בדרכים
בשלב א'
בשלב א' לא ניתן לבצע את הדרך המאספת המערבית בשלמותה ולכן
העומס בדרכים יישאר ואף יחריף בשלב א'.
6
מידת הישימות להקמת
הדרכים
אין דרכים חדשות.
| 47
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תפקוד | הערכת חלופות
רמת
הנדיב
יער
אלונה
>> חלופה ג'
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
מבצר
שוני
מחצבת
בנימינה
6
שבילי אופניים
3
התאמה
מלאה
2
התאמה
חלקית
4
1
אי
התאמה
זרעוניה
653
מקרא
יער אילות עדה
אזור תעשיה כרמל
אתר תיירות
תיכון אורט שומרון
מכלול תיירותי
נחל עדה
653
1
התאמה לפעילות החקלאית
כלי הרכב הנוסעים בדרך כיום יוצרים אבק שמזיק לגידולים החקלאיים.
סלילת הדרך תמנע זאת ותאפשר בנוסף נגישות נוחה יותר לשטחים.
2
רמת קישוריות למוקדים
גישה ישירה בין גבעת עדה למוקדי חינוך ותעסוקה באזור תעשיה כרמל.
3
נגישות לאזור תעשיה כרמל
גישה ישירה ממזרח המרחב הסובב .הבאים ממערב ישתמשו במאסף
המערבי שקיים בכל החלופות.
4
תרומה לפיתוח התיירות
קישור מרבי בין מכלולי תיירות ,תוואי שביל אופניים ופוטנציאל לשימושי
תיירות חקלאית ללא בינוי לאורך הדרך ,כמו קטיף עצמי ,רכיבה וכו'.
5
רמת הפחתת העומס בדרכים
בשלב א'
הוצאת תנועה עוברת מתוך בנימינה טרם הסטת המסילה.
6
מידת הישימות להקמת
הדרכים
דרך קיימת בשימוש ,סלולה בקצה הדרומי והצפוני ובמרכזה דרך עפר.
חלקה מחוץ לתחום השיפוט של המועצה.
| 48
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תפקוד | השוואת חלופות
3
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
קריטריון
| 49
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
מידת התאמה לפעילות
החקלאית
חציית חלקות חקלאיות
מעובדות.
אין שינוי למצב הקיים.
מניעת אבק ונגישות
נוחה.
2
רמת קישוריות למוקדים
אין עומס תנועה ,אך
הנסיעה ארוכה.
ריחוק ממוקדי חינוך
ותעסוקה.
גישה ישירה.
3
נגישות לאזור תעשיה כרמל
גישה של המרחב
הסובב.
באמצעות דרך מאספת
מערבית.
גישה ישירה ממזרח.
4
תרומה לפיתוח התיירות
גישה ישירה לשני
מכלולי תיירות.
אין שינוי למצב הקיים.
קישור בין מכלולי
תיירות ופוטנציאל
פיתוח שימושים.
5
רמת הפחתת העומס בדרכים
בשלב א'
הוצאת תנועה עוברת.
לא ניתן לבצע דרך
מאספת בשלמות.
הוצאת תנועה עוברת.
6
מידת הישימות להקמת הדרכים
פריצת דרך חדשה
לחלוטין.
אין דרכים חדשות.
דרך קיימת וסלולה
חלקית.
סך ניקוד יחסי
7
6
9
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()12/18
|
()10/18
דו"ח בחינה תחבורתית
()17/18
|
25.09.2016
תפקוד | השוואת חלופות
בהיבט זה נבחנים 6קריטריונים.
הניקוד המקסימלי הוא 6*3 = 18
קריטריון
| 50
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
1
מידת התאמה לפעילות
החקלאית
1
2
3
2
רמת קישוריות למוקדים
2
1
3
3
נגישות לאזור תעשיה כרמל
3
2
3
4
תרומה לפיתוח התיירות
2
1
3
5
רמת הפחתת העומס בדרכים
בשלב א'
3
1
3
6
מידת הישימות להקמת הדרכים
1
3
2
סך ניקוד
12
10
17
סך ניקוד יחסי
7
6
9
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()12/18
|
()10/18
דו"ח בחינה תחבורתית
()17/18
|
25.09.2016
בעלות קרקע | הערכת חלופות
>> חלופה א'
דרך -652מזרחית לבנימינה
6
4
מקרא
פרטי
קק"ל
קק"ל +שלטון
הימנותא
מדינה
652
מדינה +שלטון
ממ"י מעורב
ממ"י +אחרים
ממ"י +שלטון
ר" פ
653
נחל עדה
ר"פ +שלטון
שלטון מקומי
3
התאמה
מלאה
653
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
מידת התאמה למפת
בעלויות קרקע
| 51
653
חציית חלקות רבות בבעלות פרטית ,המחייבת תאום מול מספר רב של גורמים
ותהליך הפקעות .פיצול חלקה חקלאית לשני חלקים מנותקים.
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
בעלות קרקע | הערכת חלופות
>> חלופה ב'
ללא דרכים נוספות
6
4
מקרא
פרטי
קק"ל
קק"ל +שלטון
הימנותא
מדינה
מדינה +שלטון
ממ"י מעורב
ממ"י +אחרים
ממ"י +שלטון
ר" פ
653
נחל עדה
ר"פ +שלטון
שלטון מקומי
3
התאמה
מלאה
653
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
מידת התאמה למפת
בעלויות קרקע
| 52
653
אין שינוי למצב הקיים -התאמה מלאה למפת בעלויות קרקע.
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
בעלות קרקע | הערכת חלופות
>> חלופה ג'
דרך יפו -בחתך מינימלי
ללא תאורה
6
4
מקרא
פרטי
קק"ל
קק"ל +שלטון
הימנותא
מדינה
מדינה +שלטון
ממ"י מעורב
ממ"י +אחרים
ממ"י +שלטון
ר" פ
653
נחל עדה
ר"פ +שלטון
שלטון מקומי
3
התאמה
מלאה
653
2
התאמה
חלקית
1
אי
התאמה
מידת התאמה למפת
בעלויות קרקע
| 53
653
תוואי הדרך נמצא בתוך מטרוקה בבעלות רשות הפיתוח ,ברוחב של 12 - 8מ' .יש
צורך בהרחבת הדרך והפקעת החלקות בשוליים.
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
בעלות קרקע | השוואת חלופות
3
התאמה
מלאה
2
1
אי
התאמה
חלקית התאמה
קריטריון
מידת התאמה לפעילות החקלאית
סך ניקוד יחסי
| 54
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
חציית חלקות רבות
בבעלות פרטית.
אין שינוי למצב
הקיים.
הרחבת דרך
והפקעת חלקות
בשוליים.
1
10
5
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סיכום | מבחני רגישות
בעלות
קרקע
תחבורה
>> משקל שווה לכל ההיבטים
16.7%
נוף
16.7%
16.7%
16.7%
16.7%
תפקוד
16.7%
סטטוטוריקה
סביבה
9.00
8.0
8.00
7.00
6.00
בעלות קרקע
6.33
5.33
5.00
תפקוד
Series6
סטטוטוריקה
Series5
סביבה
Series4
4.00
Series3
Series2
3.00
נוף
תחבורה
Series1
2.00
1.00
0.00
חלופה א'
| 55
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סיכום | מבחני רגישות
>> משקל שווה לכל ההיבטים
ללא התחשבות בסטטוטוריקה
בעלות
קרקע
תחבורה
20%
נוף
20%
20%
20%
תפקוד
20%
סביבה
9
8.2
8
בעלות קרקע
6.6
7
תפקוד
6
5
5.0
Series6
Series5
4
Series3
סביבה
נוף
תחבורה
Series2
3
Series1
2
1
0
חלופה א'
| 56
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
60%
סיכום | מבחני רגישות
בעלות
קרקע
>> השוואה מוטת תחבורה ותפקוד
10%
תחבורה
20%
40%
תפקוד
10%
10%
נוף
10%
סטטוטוריקה
סביבה
9
8
7
6.6
7.7
7.2
בעלות קרקע
תפקוד
6
5
Series6
סטטוטוריקה
Series5
סביבה
Series4
4
Series3
Series2
3
נוף
תחבורה
Series1
2
1
0
חלופה א'
| 57
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
64%
סיכום | מבחני רגישות
>> השוואה מוטת תחבורה ותפקוד
ללא התחשבות בסטטוטוריקה
בעלות
קרקע
12%
תחבורה
42%
22%
12%
תפקוד
12%
סביבה
נוף
9
8
7
7.86
7.32
בעלות קרקע
6.4
תפקוד
6
5
4
Series6
סביבה
Series5
נוף
Series3
תחבורה
Series2
3
Series1
2
1
0
חלופה א'
| 58
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סיכום | מבחני רגישות
בעלות
קרקע
תחבורה
>> השוואה מוטת נוף וסביבה
10% 10%
תפקוד
10%
נוף
10%סטטוטוריקה
30%
30%
10
סביבה
60%
9
8.6
8
בעלות קרקע
7
5.6
6
5
4.8
4
Series6
תפקוד
Series5
סטטוטוריקה
Series4
סביבה
Series3
נוף
Series2
Series1
3
תחבורה
2
1
0
חלופה א'
| 59
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סיכום | מבחני רגישות
בעלות
קרקע
תחבורה
>> השוואה מוטת נוף וסביבה
ללא התחשבות בסטטוטוריקה
12%
12%
תפקוד
12%
10%
32%
נוף
32%
סביבה
10
64%
9
8.72
8
בעלות קרקע
7
5.76
6
5
4.6
תפקוד
Series6
Series5
Series3
4
Series2
סביבה
נוף
תחבורה
Series1
3
2
1
0
חלופה א'
| 60
חלופה ב'
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
חלופה ג'
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סיכום | מבחני רגישות
בעלות קרקע
תפקוד
סטטוטוריקה
סביבה
נוף
תחבורה
חלופה א'
חלופה ג'
חלופה ב'
חלופה ב' היא טובה משמעותית בהיבטים סביבתיים ונופים.
10
נבחנה חלופה "משופרת" ב'.1
מבחינה תפקודית היא קרובה לחלופות האחרות .על כן
9.00
8.00
7.00
8
6.33
6.00
9
9
8.0
6.6
7
7.2
7.7
8
7
6
6
5.00
5
5
4.00
4
4
3.00
3
3
2.00
2
2
1.00
1
1
0.00
0
0
5.33
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
חלופה א' חלופה ב'
משקל שווה
לכל ההיבטים
| 61
8.6
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
חלופה ג'
השוואה מוטת
תחבורה ותפקוד
|
דו"ח בחינה תחבורתית
5.6
4.8
חלופה א' חלופה ב'
חלופה ג'
השוואה מוטת
נוף וסביבה
|
25.09.2016
תנועה | חלופה ב'1
ללא דרכים נוספות.
עידוד תנועה בדרך הבורג' – שדרוג לדו נתיבי ודו
מסלולי עם צמתים מורחבים.
עידוד תנועה בדרך המאספת המערבית.
מיתון תנועה בדרך המסילה -הוצאת תנועה מלב
הישוב -נתיב אחד לכל כיוון.
מדדים כלליים-
סה"כ ק"מ רכב488,916 :
סה"כ שעות רכב6,927 :
(שעות רכב)
| 62
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
תנועה | השוואת חלופות
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ב'1
חלופה ג'
קריטריון
1
הפחתת
קילומטר רכב
423,982
בינוני -פער קטן.
432,223
יחסית גבוה.
488,916
גבוה ביותר.
421,860
נמוך -פער קטן.
2
הפחתת שעות
רכב
7,290
אין עומס תנועה ,אך
הנסיעה ארוכה-
פער קטן.
7,577
כמות שעות גבוהה.
עומס תנועה בישוב.
6,927
כמות השעות
הנמוכה ביותר.
7,247
כמות השעות
הנמוכה ביותר-
פער קטן.
3
פיזור עומסים
בתוך הישוב
פיזור טוב .לא
צפויים עמוסי
תנועה.
ריכוז תנועה עוברת
בדרך המסילה.
ריכוז תנועה עוברת
בדרך המסילה.
פיזור טוב .לא
צפויים עמוסי
תנועה.
4
הפחתת עומס
אזור תחנת
הרכבת
עומס בינוני .חלק
מתנועת צפון-דרום
מתפצלת למזרח.
עומס גבוה .תנועת
צפון-דרום עוברת
בדרך המסילה.
עומס נמוך ביותר.
תנועת צפון-דרום
בדרך המערבית.
עומס נמוך ביותר.
תנועת צפון-דרום
מתפצלת למזרח.
סך ניקוד יחסי
8
5
7
9
| 63
()10/12
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
()6/12
|
()9/12
דו"ח בחינה תחבורתית
()11/12
|
25.09.2016
סיכום | מבחני רגישות
בעלות קרקע
תפקוד
סטטוטוריקה
סביבה
נוף
תחבורה
חלופה א'
חלופה ג'
חלופה ב'1
10
9.00
9
8.17
8.00
7.00
5.17
5.00
7.6
8
6.17
6.00
8.7
7
7.3
7
6.2
6
8
6
5
5
4.00
4
4
3.00
3
3
2.00
2
2
1.00
1
1
0.00
0
0
5.5
4.7
חלופה א' חלופה ב' 1חלופה ג'
חלופה א' חלופה ב' 1חלופה ג'
חלופה א' חלופה ב' 1חלופה ג'
משקל שווה
לכל ההיבטים
השוואה מוטת
תחבורה ותפקוד
השוואה מוטת
נוף וסביבה
| 64
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
סיכום | מסקנות
•
הבחינה התחבורתית מתייחסת לטווח הארוך
בבחינה מוטת תחבורה ותפקוד :חלופה ג' (דרך יפו) בעדיפות עליונה
וחלופה א' (עוקף מזרחי) בעדיפות אחרונה.
בבחינה מוטת סביבה ונוף :חלופה ב' (ללא דרכים נוספות) בעדיפות עליונה
וחלופה א' (עוקף מזרחי) בעדיפות אחרונה.
חלופה ב' – 1מבחינה תחבורתית תפקודית טובה ללא פגיעה בסביבה וניתן ליישם חלק
ניכר ממרכיביה גם בשלב א'
בטווח הקצר
,טרם הסטת המסילה ,ניתן ללא
שינויים סטטוטורים לבצע שיפורים תנועתיים (שאינם
מחייבים תכנית) ,שיפחיתו את העומסים בבנימינה >>
5
4
.1פתיחת פניות שמאלה בצומת הבורג' עם דרך .4
והרחבת דרך הבורג'.
.2ביצוע דרך מאספת מערבית.
.3ביצוע מעבר תחתי בצפון בנימינה ברחוב השיש.
4
.4רמזור הכיכרות בצומת דרך הבורג' עם דרך
המסילה.
.5שיפור הסדרי חניה ותנועה לרבות אכיפה באזור
תחנת הרכבת.
פתיחת תחנת הרכבת בזיכרון יעקב ,טרם הסטת
המסילה ,תוריד את הביקוש לתחנת בנימינה ותפחית את
עומסי התנועה בדרך המסילה בנימינה.
| 65
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
1 P
2
דו"ח בחינה תחבורתית
2
653
6
3
|
25.09.2016
תודה
|
תכנית מתאר בנימינה -גבעת עדה
|
דו"ח בחינה תחבורתית
|
25.09.2016
מסמך 2 מתוך 6
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (docx, 29 KB)
יום שני ח' אלול תשפ"א 16/08/2021 מספר בקשה: 3056-21-0027 לכבוד גברת נכבדה, הנדון: השלמת החלטה ב בקש ת חופש מידע מספר " 3056-21-0027 - תכנית כוללנית בנימינה-גבעת עדה 353-0581801": בקשתך מיום 06/07/2021 לקבלת מידע בנושא " כוללנית בנימינה ג בעת עדה 353-0581801 " התקבלה אצלנו . בתאריך 25.7.21 נשלחו אלייך המסמכים הבאים: דו"ח ניתוח מצב קיים, דו"ח חזון ופרוגרמה רעיונית, דו"ח חלופות תכנון, עבודה משלימה של צוות התכנון לבדיקה התחבורתית. באותו תאריך נשלח אלייך עדכון כי ערכנו פניה לצד ג' - למשרד התחבורה , אשר יצר מסמך נוסף אשר התבקש על ידך: "בדיקת תחבורתית שנעשתה מטעם משרד התחבורה" . קבלנו את עמדת משרד התחבורה, אשר אישר את מסירת המסמך – ובהתאם הוא מצורף למייל זה. בכך הסתיים הטיפול בבקשתך. בכבוד רב, הממונה על העמדת מידע לציבור מינהל התכנון העתק : הגב' ליאור מסינג, לשכת מנכ"לית – מינהל התכנון עו"ד ליטל הילמן, הלשכה המשפטית – מינהל התכנון גב' מיכל מריל, מנהלת אגף בכיר תכנון חברה וקהילה - מינהל התכנון
מסמך 3 מתוך 6
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (docx, 29 KB)
יום שני ח' אלול תשפ"א 16/08/2021 מספר בקשה: 3056-21-0027 לכבוד גברת נכבדה, הנדון: החלטה חלקית ב בקש ת חופש מידע מספר " 3056-21-0027 - תכנית כוללנית בנימינה-גבעת עדה 353-0581801": בקשתך מיום 06/07/2021 לקבלת מידע בנושא " כוללנית בנימינה ג בעת עדה 353-0581801 " התקבלה אצלנו , נבדקה מול גורמי המקצוע הרלוונטיים ולהלן התייחסותינו : בכל הנוגע לבקשתך לקבלת המסמכים המפורטים מטה – החלטנו לקבל את בקשתך ולמסור לך אותם: דו"ח ניתוח מצב קיים, דו"ח חזון ופרוגרמה רעיונית, דו"ח חלופות תכנון, עבודה משלימה של צוות התכנון לבדיקה התחבורתית. לנוחיותך, רצ"ב קישור למסמכים אלו . שימי ל ב כי תוקף הקישור יפוג בעוד 7 ימים. בכל הנוגע למסמך בשם " בדיקת תחבורתית שנעשתה מטעם משרד התחבורה ", אשר אף הוא התבקש על ידך, נבקש לציין כי מסמך זה נוצר ע"י משרד התחבורה ולכן פנינו בתאריך 25.7.21 אל משרד זה כצד ג', לפי סעיף 13 לחוק חופש המידע התשנ"ח-1998, לשם קבלת עמדתם בתוך 21 יום כאמור. לאחר קבלת עמדתם נשוב ונודיע ך את החלטתנו בבקשתך. לידיעת ך , 21 הימים האמורים, לא יבואו במניין הימים הקבוע למתן תשובה לבקשה. בכבוד רב, הממונה על העמדת מידע לציבור מינהל התכנון העתק : הגב' ליאור מסינג, לשכת מנכ"לית – מינהל התכנון עו"ד ליטל הילמן, הלשכה המשפטית – מינהל התכנון גב' מיכל מריל, מנהלת אגף בכיר תכנון חברה וקהילה - מינהל התכנון
מסמך 4 מתוך 6
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (docx, 12 KB)
לפרסום - בקשת חופש מידע מספר – 3056-21-0027 – תכנית כוללנית בנימינה-גבעת עדה 353-0581801 אבקש לקבל גם אותם, ככל שניתן, בדגש על דו"ח חלופות התכנון – 1 1 . דו"ח ניתוח מצב קיים 2 . דו"ח חזון ופרוגרמה רעיונית . 3. דו"ח חלופות התכנון - מוזכר בפרוטוקול דיון ועדת ההיגוי מיום 2015.11.19 ,עמוד 2 . ( 4 . ב דיקה תחבורתית שנעשתה מטעם משרד התחבורה (ככל שקיים דו"ח/ מצגת/ מסמך ) 5. ( עבודה משלימה" של צוות התכנון לבדיקה התחבורתית (מוזכר בשנית כ'דוח בחינת מערכת התחבורה ') ( מוזכר בפרוטוקול ועדת ההיגוי מיום 2017.3.26 ,עמוד 2 (
מסמך 5 מתוך 6
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 119161 KB)
תכנית מתאר כוללנית
בנימינה גבעת עדה
דו"ח מצב קיים
מרץ 2016
עוזי גורדון בע"מ אדריכלים ומתכנני ערים
Uzi Gordon Ltd. Architects & Town Planners
1
וועדת היגוי
המועצה המקומית בנימינה
גבעת עדה
פנחס זוארץ
ראש המועצה
דיוויד ברייטבורד
מהנדס המועצה
משרד הפנים
מיכל מריל
יו"ר ועדת ההיגוי ,מנהל התכנון ,משרד הפנים
ליאת פלד
מתכננת מחוז חיפה ,משרד הפנים
הדר סלע
לשכת תכנון מחוז חיפה
הלית גונן
לשכת תכנון מחוז חיפה
עדי וינר סלע
יועצת שימור ,לשכת תכנון מחוז חיפה
אולה אקסלרוד
האגף לתכנון מקומי ,מנהל התכנון
ו .המרחבית שומרון
מנדי שפיגלר
מהנדס הועדה
מ.א .אלונה
אריה שרון
ראש המועצה
מ.א .חוף הכרמל
כרמל סלע
ראש המועצה
עיריית אור עקיבא
יעקב אדרי
ראש העיר
מ.א .מנשה
אילן שדה
ראש המועצה
מ .מקומית זיכרון יעקב
אלי אבוטבול
ראש המועצה
מ .מקומית פרדס חנה-
כרכור
חיים געש
ראש המועצה
רשות מקרקעי ישראל
ויקטור פילרסקי
מתכנן מרחב עסקי חיפה
משרד הבינוי והשיכון
רועי מרגלית
מרכז בכיר תכנון ערים
משרד התחבורה
אנה אוסטרובסקי
מהנדסת מחוז חיפה
משרד הבריאות
יעל אוסטפלד
מהנדסת לבריאות הסביבה ,לשכת הבריאות
המחוזית
המשרד להגנת הסביבה
מיכאל בויאר
מנהל תחום תכנון
משרד החקלאות
שרה אייל
מנהלת מחוז מרכז
משרד התיירות
סיגל בן עוז
מנהלת תחום בכיר השקעות ותיאום תיירות
בצפון
משרד החינוך
גנאדי קמנצי
מנהל אגף א' מיפוי ותכנון
רשות הניקוז כרמל
משה יזרעאלי
מנכ"ל רשות הניקוז כרמל
החברה להגנת הטבע
יעל לביא-אפרת
רכזת שימור טבע ,מחוז חיפה
הקרן הקיימת לישראל
יעקב ארק
מנהל אזור מנשה -שרון
רשות הטבע והגנים
מיקי לדל
מחוז צפון
רשות העתיקות
כארם סעדי
ארכיאולוג מחוז חיפה
משרד התשתיות הלאומיות
האנרגיה והמים
דורית הוכנר
מנהלת תחום בכירה תכנון פיסי
משרד הכלכלה
אריק ליבוביץ'
מנהל היחידה לתכנון מרחבי
רשות המים
אורלי זיו
ממונה תכנון פיזי
רכבת ישראל
דב הלוי
תכנון ופיקוח מקרקעין
נתיבי ישראל
נחלה שאקר
תכנון ופיקוח
חברת החשמל
שחר ניצן,
ישולה קמבליס
תכנון ופיקוח
3
וועדת עבודה
פנחס זוארץ
ראש המועצה
דיוויד ברייטבורד
מהנדס המועצה
מיכל מריל
יו"ר ועדת ההיגוי ,מינהל התכנון ,משרד
הפנים
הדר סלע
לשכת תכנון מחוז חיפה
הלית גונן
לשכת תכנון מחוז חיפה
אולה אקסלרוד
האגף לתכנון מקומי ,מנהל התכנון
ו .המרחבית שומרון
מנדי שפיגלר
מהנדס הועדה
רשות מקרקעי ישראל
ויקטור פילרסקי
מתכנן מרחב עסקי חיפה
משרד הבינוי והשיכון
רועי מרגלית
מרכז בכיר תכנון ערים
המועצה המקומית בנימינה
גבעת עדה
משרד הפנים
4
צוות תכנון
דורית שפינט
ראש צוות התכנון
גורדון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ
אלנה קולופאיב
תכנון פיזי
נעם יום טוב
טל ונגר
ניהול לקוח
שני חינקיס ברק
ניהול ויעוץ חברתי
יואב דן
ניהול וריכוז הפרויקט
נילי מלכה וליאת רודד
יועצות סביבה
ענת ברקאי נבו
יועצת שיתוף הציבור
סלע לב ארי
ע .שיתוף הציבור
חן נאור
יועץ חברה ופרוגרמה
זוהר בן-יוסף
ע .ניהול ויעוץ הפרויקט
אביב AMCG
טלי טוך
טוך סרגוסי אדריכלות נוף בע"מ
תכנון נוף
לי נצר ,אנסאם סאבא
דורון מגיד
רעות בן חיים
תכנון תנועה ,תחבורה
וכבישים
ש .קרני מהנדסים
ענבל אברהם
יועצת תשתיות -מים,
ביוב ,ניקוז ,הידרולוגיה
ענבל אברהם -הנדסת מים
שרון בנד חברוני
יועצת תיירות
City Matrix
אהוד חסון
יועץ כלכלה
אלכס אלטר
יועץ כלכלה
ענאן סלאמה
שמאי מקרקעין
גלי גלעדי
יועצת שימור
עבד בדראן ודורון מינין
יועצי שימור
ד"ר לירון אמדור
יועצת חקלאות
אלדב נטוביץ'
מיפוי ,מדידה ומחשוב
פסיפס -שמאות מקרקעין ותכנון ערים
דה אידיאה לאבז בע"מ
5
חץ הצפון
תוכן עניינים
מבוא
10
תקציר מנהלים
11
פרק מס' -1ניתוח פיסי סביבתי
17
שער ראשון -המרחב הסובב
19
-1מיקום במרחב
21
-2גבולות שיפוט
22
-3גבולות מרחב תכנון
23
-4סקירה היסטורית של ההתיישבות במרחב
24
-5אפיון הישובים השכנים
29
-6מערך התחבורה
31
-7נוף וסביבה
45
-8סקירה סטטוטורית
72
-9מגמות התכנון במרחב
79
-10סיכום ומסקנות
90
שער שני -המרחב המוניציפלי
93
-1רקע ונתונים כלליים
95
-2סקירה היסטורית
97
-3תחום פיתוח
101
-4שלד המרחב המוניציפלי
104
-5תחבורה
106
-6נוף וסביבה
118
-7חקלאות
160
-8שימור
183
-9תשתיות
190
-10סיכום ומסקנות
207
6
תוכן עניינים
שער שלישי -בנימינה
209
-1סקירה היסטורית
211
-2שלד יישובי
223
-3מרקמים
230
-4בעלויות קרקע
231
-5תחום פיתוח ועודי קרקע
232
-6שימושי קרקע
237
-7תכניות בהכנה
238
-8תחבורה
248
-9איכות סביבה
264
-10חלוקה למתחמים
267
-11אפיון המתחמים
270
-12אפיון שטחים פתוחים
300
-13שימור
327
-14ניקוז
346
-15סיכום ומסקנות
347
שער רביעי -גבעת עדה
351
-1סקירה היסטורית
353
-2שלד יישובי
363
-3מרקמים
370
-4בעלויות קרקע
371
-5תחום פיתוח ויעודי קרקע
372
-6שימושי קרקע
376
-7תכניות בהכנה
377
-8תחבורה
381
-9איכות סביבה
393
-10חלוקה למתחמים
395
7
תוכן עניינים
-11אפיון המתחמים
398
-12אפיון שטחים פתוחים
414
-13שימור
428
-14ניקוז
437
-15סיכום ומסקנות
438
פרק מס' -2חברה וכלכלה
441
תקציר
443
שער ראשון -חברה ודמוגרפיה
445
-1מבוא
447
-2דמוגרפיה
454
-3נתונים חברתיים
468
שער שני -כלכלת הרשות המקומית
473
-1רקע כללי
475
-2תעסוקה
477
-3שטחי תעסוקה ומסחר קיימים
485
-4שוק הדיור
493
-5רשויות עצמאיות מול רשויות תלויות
496
שער שלישי -ענף התיירות והפוטנציאל התיירותי במועצה
499
-1מבוא
501
-2אתרים קיימים ופוטנציאל טבעי
502
-3קהלי יעד פוטנציאלים ופיתוח מתקני אירוח מלונאי
507
-4סקירת תכניות סטטוטוריות ותכניות נוספות
510
-5אתגרים וחסמים בפיתוח התיירותי בבנימינה -גבעת עדה
517
-6הסביבה התיירותית :סקירת ההיצע ומוקדי תיירות במרחב
519
-7מגמות שיווקיות
527
-8ניתוח SWOT
530
-9מסקנות ביניים ודילמות תכנוניות
532
8
תוכן עניינים
שער רביעי -שטחי הציבור ושירותי הציבור במועצה
533
-1מבוא
535
-2מצאי מוסדות ושירותי ציבור
538
-3שטחי ציבור
549
-4סיכום ומסקנות
561
-5נספח פירוט מוסדות דת בבנימינה
564
שער חמישי -ממצאי תהליך שיתוף הציבור בשלב סקירת המצב הקיים
571
-1מתודולוגיה
574
-2אפיון קהילתי
575
-3קבוצות מיקוד :גבעת עדה
578
-4קבוצות מיקוד :בנימינה
583
-5קבוצות מיקוד :חברי מועצה
587
-6קבוצות מיקוד :אנשי תכנון וסביבה תושבי המועצה
589
-7סקר עמדות אינטרנטי
592
נספח מס' -1התחדשות עירונית בבנימינה וגבעת עדה
623
נספח מס' -2שימור ורקע היסטורי
9
מבוא
המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה שוכנת בבקעת הנדיב ,כ 10 -ק"מ מצפון לעיר חדרה וכ5 -
ק"מ מדרום לזיכרון יעקב .שטחה של המועצה המקומית הינו כ 24,400 -דונם והיא כוללת בתוכה את
הישובים בנימינה וגבעת עדה שאוחדו בשנת ,2003מחצבת בנימינה ,פארק שוני ,אזור תעשייה כרמל
(בצפון) ושטחים חקלאיים נרחבים של בקעת הנדיב.
בנימינה נוסדה ב 1922 -בידי בנים של עולי העלייה הראשונה ממושבות האזור ,זיכרון יעקב וגבעת עדה,
ועולי העלייה השלישית .עד שנות ה 90-של המאה הקודמת התפתח הישוב כמושבה חקלאית משני
עבריה של מסילת הרכבת ,החוצה את המושבה עוד משנותיה הראשונות .בשנות ה 90-החל הישוב
להתרחב ולגדול בקצב מהיר בעקבות שדרוג תחנת הרכבת והגברת האטרקטיביות למגורים במקום.
כתוצאה מכך החל הישוב לשנות במידה מסוימת את אופיו החקלאי ותפקודו המרחבי .אוכלוסיית
בנימינה מונה כיום 10,470תושבים (הלמ"ס.)2013 ,
גבעת עדה נוסדה בשנת 1903ונקראת על שם אשת הברון רוטשילד עדלאידה (עדה) .המושבה הוקמה
על ידי שמונה משפחות ,בעיקר בני זיכרון יעקב .כלכלת המושבה התבססה בעיקר על חקלאות ,כאשר
לענבי היין היה חלק נכבד בה .בדומה לבנימינה (ולישובים נוספים במרחב) ,חוותה גבעת עדה תנופת
גידול החל משנות ה .90-יחד עם זאת המושבה ממשיכה לשמר אופי כפרי-חקלאי בדומה לישובי המועצה
האזורית אלונה הסובבים אותה .אוכלוסיית המושבה מונה כ 3,830-תושבים (הלמ"ס.)2013 ,
תכנית המתאר למועצת בנימינה-גבעת עדה תגובש בתבנית של תכנית מתאר כוללנית .תכנית
במתכונת זו קובעת מדיניות תכנון כוללת ,ובה בעת מנחה את התכנון המפורט הנגזר ממנה .התכנית
תהווה תשתית לעצמאות תכנונית של הועדה המקומית ככל שהיא תקבל הסמכה כוועדה עצמאית והיא
תוכל לקדם ולאשר תכניות מתאר מקומיות ותכניות מפורטות ,התואמות את תכנית המתאר .מסמכיה של
תכנית מתאר כוללנית נדרשים לתת ביטוי למטרות ויעדי התכנון לכלל תחומי המועצה ולהוות בסיס
מחייב להכנתן ואישורן של תכניות מפורטות.
דו"ח זה מהווה את הנדבך הראשון בתהליך התכנון והוא כולל סקירת המצב הקיים בתחום המועצה
וניתוחו.
המתודולוגיה לדו"ח ניתוח המצב הקיים
היישובים בנימינה וגבעת עדה נטועים ומשולבים במרחב רגיש וייחודי כחלק בלתי נפרד ממנו .הממשק
של הישובים עם המרחב הסובב מתקיים ברבדים שונים ,ברמות שונות וברמת חשיפה גבוהה.
הכנת תכנית מתאר לתחומי המועצה במצב ייחודי זה מחייבת התייחסות במבט רחב ,מעמיק וכולל של
שלל הרבדים הללו במטרה להבין את היחסים ,ההשפעות ההדדיות והממשקים בין היישובים לבין
סביבתם.
מתוך תפישה זו ,הניתוח הפיזי של המצב הקיים המוצג בדו"ח שלהלן (פרק מס' ,)1בוחן ומציף את
הסוגיות העולות בהקשר הרחב בשלוש רמות התייחסות:
• המרחב הסובב – מהווה תחום התייחסות בהקשר נופי-סביבתי ,תשתיות ותחבורה .גבולות המרחב
אשר נסקרו הם :הים במערב ,דרך ארצית מס' 6במזרח ,דרך מס' 70בצפון ודרך מס' 65בדרום.
• המרחב המוניציפלי – תחום זה מוגדר כתחום השיפוט של המועצה המקומית הכולל את שני הישובים,
את בקעת הנדיב כמרחב טבעי שביניהם ואת המוקדים שבתחום השיפוט.
• הישובים – מאחר ומדובר בשני ישובים שאינם גובלים זה בזה ,שונים זה מזה באופיים ,בתפקודם,
במיקומם ,ומתוך הבנה שזהותם היא נפרדת ,בשער זה מוצג כל ישוב בפני עצמו.
הניתוח החברתי-כלכלי של בנימינה וגבעת עדה (פרק מס' 2בדו"ח) נעשה במישורי בדיקה שונים
בהתאם לנושא הנבדק ,ברמת המרחב ,ברמת הרשות המוניציפאלית וברמת המושבות ,כל אחת בנפרד.
10
תקציר מנהלים
בנימינה – גבעת עדה – אפיון כללי
• מועצה מקומית הכוללת שתי מושבות :גבעת עדה -בעלת אופי כפרי ,ובנימינה – בעלת אופי "פרברי
סמי עירוני".• שני הישובים נהנים מרמת קישוריות גבוהה ביותר למוקדי תעסוקה בשל תחנת הרכבת בבנימינה
החוצה את בנימינה והגישה הנוחה יחסית לדרכים אזוריות ומהירות.
• הישובים נטועים בסביבה המתאפיינת בריבוי שטחים חקלאיים ושטחים ערכיים מבחינה נופית
וסביבתית.
• הקישוריות הגבוהה למוקדי תעסוקה ,בשילוב הצביון הכפרי ,הדימוי הקהילתי וערכי הטבע במרחב -
הם הגורמים לאטרקטיביות הרבה של המועצה למגורים ,ובהתאם -גם לרמה הכלכלית-חברתית
הגבוהה של תושביה.
• הגידול באוכלוסיית המועצה בשני העשורים האחרונים (כמו גם בישובים אחרים באזור בעלי אופי
כפרי) הוביל לשינויים בהרכב החברתי ,בתפיסת הזהות המקומית ,וכן הגביר את המתח בין שימור
לפיתוח במרחב הרגיש.
• בשנים האחרונות חלה האטה משמעותית בקצב גידול האוכלוסייה .נוכח הידלדלות מצאי השטחים
למגורים ומגבלת גודל אוכלוסייה בתמ"א ( 35עד 20,000תושבים) צפויה מגמה זו להמשך ,ולהשפיע
על מבנה האוכלוסייה בעשורים הבאים.
• הרמה החברתית כלכלית של תושבי המועצה אינה מעידה על חוסנה הכלכלי של הרשות ,הסובלת
ממחסור חמור בשטחים מניבים בשל רמת ביקושים נמוכה .נראה כי העדר נגישות תחבורתית
מספקת ,פוגעת בביקושים לשטחים אלו.
• ענף החקלאות במועצה מהווה מרכיב חשוב באופיו של המקום ובעל השפעה על איכויותיו הנופיות.
המשבר אותו חווה הענף מוביל ללחצי פיתוח בשטחים החקלאיים ומחייב נקיטת מדיניות שתאזן בין
צורכי החקלאים ,הרשות המקומית וערכי הסביבה והנוף שמייצרת החקלאות.
להלן עיקר המסקנות מניתוח המצב הקיים בחלוקה לפי נושאים:
.1המרחב הסובב את המושבות
• צורך בדרכים בין ישובים קטנים -ישובים כפריים וסמי עירוניים נטועים במרחב הסובב הייחודי.
נדרשת מערכת תנועה וקישוריות ראויה בינם לבין עצמם ובינם לבין המרחב הגיאוגרפי .הצורך ברמת
קישוריות גבוהה אל מול הרצון לשמר את משאב הטבע הערכי מציב קונפליקט שמחייב איזון.
• זיקת הישובים למרחב -תחום השיפוט המוניציפאלי "אוסף" שני ישובים שונים באופיים ובמיקומם.
האחד -בנימינה ,בעל אופי סמי עירוני עם זיקה למרחב המעוייר .השני – גבעת עדה ,בעל אופי כפרי
עם זיקה למרחב הפתוח.
• קישוריות בין עירוני לכפרי -ערוצי הנחלים הם תשתית טבעית קיימת וחיה כמו "רשת ורידים".
שימורה ופיתוחה יכולים להחיות את המרחב ולהזרים בו גם "חמצן כלכלי" שמקורו בתיירות ,טיילות
וספורט.
• מוקדים כלכליים -ממשק עם מערכת דרכים אזורית ותחנת רכבת וזיקה למרחב מעוייר מהווים
קרקע פורייה לצמיחת מוקדים כלכליים .דרך מס' 4ומסילת הרכבת ,איתם קיים ממשק ,הם
ה"שערים" של בנימינה וגבעת עדה אל הפיתוח הכלכלי ועל כן יש לחזק את הממשק איתם.
• חקלאות -ענף החקלאות הוא אחד מבסיסיה וממקורותיה של האיכות הנופית במרחב ועל כן יש
לשמרו .כדי לשמרו יש להבטיח תנאים כלכליים לקיומו.
11
תקציר מנהלים
.2בנימינה גבעת עדה בראיה כוללת של המועצה
• יחסי גומלין -במרחב המוניציפלי זוהו ארבע ישויות :בנימינה ,גבעת עדה ,המכלול הצפוני (אזור
תעשיה כרמל ,שוני ,ביה"ס התיכון והמחצבה) ובקעת הנדיב .בשלבים הבאים של תהליך התכנון
תעלה לדיון שאלת יחסי הגומלין בין הישויות ,חלוקת הכוח והקישוריות ביניהן .השאיפה למערכת
מאוזנת -בין קישוריות מקסימלית לבין שמירה על אופייה של בקעת הנדיב -תעמוד במרכז הסוגיות
איתן תכנית המתאר תתמודד.
• בקעת הנדיב כלב המרחב המוניציפלי -כאמור ,לכל ישוב קיימת זיקה למרחב שונה ,בנימינה
למרחב המעוייר וגבעת עדה למרחב הכפרי .זיקות אלה עלולות ליצור מצב בו הישובים יפנו את גבם
אל בקעת הנדיב .העובדה שבקעת הנדיב היא ליבה של המועצה המקומית מבטיחה את השמירה
עליה תוך הפניית חזית הישובים והמרחבים שבהם ,אליה.
• הסטת מסילת הרכבת מחוץ למרקם הבנוי של בנימינה – בימים אלו עומדת על הפרק אפשרות
הסטת המסילה מתחומי בנימינה ומיקומה של תחנת רכבת חדשה במסגרת תכנון המקודם על ידי
רכבת ישראל ומשרד התחבורה .לאפשרות הסטת המסילה והתחנה משמעויות תפקודיות כבדות
משקל .המשמעויות הנ"ל יבחנו לעומק בשלבים הבאים של תהליך העבודה.
.3המבנה הפיזי של בנימינה
• פרישת היישוב ושטח המעטפת -המרקם היישובי של בנימינה הינו קומפקטי ,מגובש ,עם שטח
פנים קטן יחסית והוא תחום על ידי גבול פיסי ברור .היישוב מתפתח בצמידות לצירים היישוביים ואינו
מתפזר אל עבר השטחים הפתוחים העוטפים אותו .השטחים הטבעיים והחקלאיים ,בהם "טובלת"
בנימינה ,הינם מורגשים במעטפת החיצונית של היישוב ,אך תפיסתם והשפעתם נעלמת בפנים
היישוב .על תכנית לשאוף לשימור האיזון העדין בין הפיתוח העירוני והרחבתו לבין הטבע הסובב תוך
הגדרת הקליפה של הישוב ,חלחול הטבע פנימה וקישור המרחב הציבורי היישובי אל השטחים
הפתוחים.
• המבנה היישובי -השלד היישובי בנימינה מורכב משתי אונות המופרדות על ידי מסילת הרכבת
ומקושרות על ידי חיבורים נקודתיים .לכל אונה מבנה מופנם ומרכז משלה שאינם מושפעים מהאונה
השנייה .במרכז היישוב ממוקמת מסילת הרכבת כקו מפריד אליו מופנה גבן של האונות .במצב בו
מסילת הרכבת תוסט בסמוך לדרך מס' ,4הקו המפריד יעלם והמבנה היישובי יצטרך להתארגן
מחדש .אחת הסוגיות המרכזיות בתכנון תתמקד ביצירת שלד יישובי אחוד ורציף ,בתפר שבין שתי
האונות ובהגדרת מרכז יישובי .אתגר זה גדול אף יותר במצב בו מסילת הרכבת נותרת במקומה .במצב
זה יידרשו קשרים אינטנסיביים נוספים בין שתי האונות שתפקידם לא רק להתגבר על מכשול אלא גם
ליצור "מקום".
• מרכז הכובד -לבנימינה אין מרכז יישובי מוגדר ובנוסף לחלוקת היישוב לשתי אונות קיימים מספר
מוקדים מרוחקים המונעים היווצרות מרכז כובד :אזור תעשייה כרמל ,בית ספר אורט ,מתחם שוני,
המחצבה ומתחם הרכבת .פיזור המוקדים והרחקתם מתחום היישוב מייצרים ניתוקים הן ברמה הפיסית
תחבורתית והן ברמה התפיסתית חברתית .התכנית תתמקד בבחינת הצורך במרכז יישובי אחד או
במערך משולב של מוקדים והשפעתם על אופן הרחבת היישוב תוך בחינה של מיקום מרכזי הכובד,
תחומי הפעילות בהם ועוצמתם.
• השכונות והמרחב הציבורי -היישוב בנימינה מאופיין במבנה מוגדר של שכונות עם גבולות פיסיים
ברורים ועוצמות שונות של קהילתיות וזהות שכונתית .היישוב סובל מחוסרה של מערכת רציפה,
מוסדרת ואיכותית לתנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים .התכנית תשאף ליצירת מרחב ציבורי רציף,
מערכתי ומקשר שיהווה בסיס ליצירת קהילתיות ,תחושת שייכות ולכידות חברתית.
12
תקציר מנהלים
• שטחים ציבוריים פתוחים -מיקומה של בנימינה בלב אזור טבעי פתוח מעלה את הדילמה באשר
לאופייה והיקפה של מערכת השצ"פים היישובית .האם ליישוב בגודל בינוני הנמצא במגע הדוק עם
מרחבים פתוחים ומישוריים נדרש פארק עירוני מופנם או שבקעת הנדיב והנחלים יתפקדו כ"פארק"
של המועצה.
.4המבנה הפיזי של גבעת עדה
• פרישת היישוב ושטח המעטפת -היישוב גבעת עדה מתפזר על הגבעות משני צדי נחל עדה .מדרום
לנחל אזור המושבה ומצפון לו אזור ההרחבה .לאורך נחל עדה ובין שני חלקי היישוב עוברים מרחב
חקלאי ודרך אזורית מס' .653המבנה היישובי שפרוש כזרועות אל המרחב הפתוח מייצר מעטפת עם
שטח פנים גדול יחסית וזיקה מרבית עם הטבע והחקלאות .מבנה זה מהדהד את הטבע אל פנים
היישוב ומקנה לו אופי כפרי .יחד עם זאת מבנה מתפזר זה עלול להפוך את לגבעת עדה לאוסף של
פזורות ולמנוע היווצרות של רקמה יישובית אחודה ושלד רציף.
• המבנה היישובי -בין אזורי הפיתוח של המושבה ושל שכונת ההרחבה נותר תווך חקלאי כשארית
לא מתוכננת בלב גיאוגרפי של היישוב .את המרחב חוצה חיבור נקודתי בין שני חלקי היישוב .על אזור
התווך לשנות את פניו ולהפוך ל"מקום" במרחב מחבר ומקשר בין שני חלקי היישוב .התכנית תבחן
ותזהה את השימושים המיטביים למרחב זה בתפקידו החדש ,אם כמרחב יישובי פתוח ואם כרקמה
מחברת.
• הציר והשכונות -לגבעת עדה אין מרכז יישובי מזוהה ומשרת את תושבי שני חלקי היישוב .היישוב
מאופיין בציר מרכזי העובר בקו הרכס ממנו מתפצלות השכונות הממוקמות על השלוחות .לכל שכונה
מבנה מופנם ומרכז משלה וניכר מחסור בקשר הבין שכונתי .התכנית תבחן את תפקידו של הציר
המרכזי בשלד היישובי כמרחב ציבורי איכותי ורציף למעבר הולכי רגל ולרוכבי אופניים וכמרחב
התכנסות ליצירת הקהילתיות ולכידות חברתית .על המרחב הציבורי לשקף את האופי הייחודי והכפרי
של גבעת עדה ולשלב את הערכים הטבעיים בלב היישוב.
• גבעת עדה והיישובים הסובבים -בקרבה ובצמידות לגבעת עדה ,גדר אל גדר ,נמצאים יישובי
אלונה מנשה .האופי הדומה והמיקום הגיאוגרפי מהווים פוטנציאל ליצירת מרחב תפקודי חברתי
משותף .התכנית תבחן את הצורך בחיזוק הקשרים הפיסיים בין היישובים על מנת לאפשר את קיום
היחסים במרחב ותגדיר את תפקידה של גבעת עדה במערך זה.
.5חברה ודמוגרפיה
• מועצת בנימינה–גבעת עדה מאופיינת באוכלוסייה חזקה והומוגנית בעיקרה.
• השונות מקרב האוכלוסייה בולטת דווקא בכל הנוגע לתפיסות השונות באשר לצביון המושבות.
ההגירה הגדולה למושבות במהלך שנות ה 90-עד שלהי העשור הקודם הובילה לשינוי ההרכב
החברתי באוכלוסיית המועצה :ממושבות חקלאיות ,לישובים פרבריים המתאפיינים בעיקרם
באוכלוסייה צעירה ממעמד כלכלי חברתי גבוה .אוכלוסייה זו מבקשת ליהנות מהמיקום הכפרי מחד
והזיקה למוקדי תעסוקה מרכזיים מאידך ,ובעלת ציפייה לשירותים ברמה הגבוהה ביותר.
• השאיפה לקישוריות טובה למוקדי תעסוקה ,וכן לשירותים באיכות גבוהה ,נמצאת במתח עם אל מול
רצון אחר של התושבים ,ובעיקר קבוצת "המייסדים" כפי שהגדרנו אותה בפרק – לשמר את האופי
החקלאי והכפרי של המושבות.
• לאור קצב גידול גבוה של האוכלוסייה מאמצע שנות ה 90-עד שלהי העשור הקודם ,במסגרתו הוכפל
גודלה של אוכלוסיית המועצה ,חלה ירידה משמעותית בשנים האחרונות ,בעיקר בשל הידלדלות מצאי
הקרקע למגורים .קצב גידול אוכלוסייה נמוך גם בשנים הבאות ,עלול להוביל לשינוי המבנה החברתי
ולתהליכי הזדקנות של האוכלוסייה.
13
תקציר מנהלים
.6החוסן הכלכלי של הרשות המקומית
• קיים מחסור בשטחי תעסוקה ומסחר בתחומי המועצה ,דבר המתבטא בכך שהרשות אינה מאוזנת
תקציבית ונותנת רמת שירותים נמוכה יותר בהשוואה לרשויות דומות לה בהיקף האוכלוסייה.
• המחסור בשטחי תעסוקה ומסחר מביא לכך שאחוז נמוך של תושבי הרשות מועסקים בישוב בו הם
גרים ,זאת בהשוואה לתושבי רשויות מקומיות אחרות בסביבה.
• נמצא כי לאורך השנים האחרונות ,הורע מצבה הכלכלי של הרשות המקומית ,בשל הגידול במספר
יחידות הדיור בישוב שעה שבמקביל לא היה כלל שינוי בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר.
• בהתבסס על ממוצע שטחי התעסוקה והמסחר הקיימים ברשויות ה"עצמאיות" נמצא כי המחסור
הקיים בשטחי תעסוקה ומסחר ביחס להיקף האוכלוסייה הקיים ,נאמד בכ – 100,000מ"ר.
• נתוני שיווק קרקע לתעסוקה ומסחר בבנימינה-גבעת עדה מלמדים כי רמת הביקושים לאזור זה אינה
גבוהה בהשוואה לרשויות המקומיות האחרות במרחב .נראה כי העדר נגישות תחבורתית מספקת,
פוגעת בביקושים לאזור זה.
• לבנימינה-גבעת עדה ,עתודות קרקע גדולות שאינן מנוצלות ,דבר המלמד על פוטנציאל פיתוח גדול
בהיבט של תוספת יחידות דיור והגדלת שטחי התעסוקה והמסחר.
• כיום יחס שטחי התעסוקה והמסחר לנפש עומד על 5.3מ"ר .מספר זה נמוך בהשוואה לרשויות דומות
במרחב .תכנית המתאר תצטרך להתמודד עם הצורך בהגדלת הבסיס הכלכלי של המועצה בצורה
משמעותית.
.7שירותי ציבור ושטחים למבני ציבור
• רמת שירותי החינוך ,מבחינת פריסת המבנים ורמת הצפיפות ,הינה תקינה.
• מהבדיקה שביצענו ומקולות התושבים עולה כי קיים מחסור בשירותי פנאי ,תרבות וקהילה -במועצה
בכללותה ובעיקר בגבעת עדה.
• היצע שטחי הציבור במועצה ביחס למספר התושבים הינו גבוה ביותר ,פי כמה מעל אמות המידה
המומלצות.
• תאי השטח למבני ציבור מתאפיינים בפיזור אחיד ,גודל ממוצע קטן יחסית ושיעור גבוה באופן יחסי של
שטחים בבעלות פרטית .חלק מהמאפיינים הנ"ל עלולים להטיל קושי על מימוש השטחים בעתיד.
.8ענף התיירות והפוטנציאל התיירותי
• לבנימינה ולגבעת עדה פוטנציאל תיירותי רב שטרם מומש בגלל קשיים סטטוטוריים ,רגולטוריים
וניהוליים.
• לא מעט עסקים שהתפתחו בשנים האחרונות ועסקו בתיירות כשלו ונסגרו משום שלא הייתה קיימת
מסגרת שיווקית ומערכתית רחבה יותר שתוכל לסייע להם בפיתוח העסקים ושיווקם.
• תחום התיירות מחייב ניהול מערכתי מקצועי שיתכלל את כל המוקדים הקיימים והפוטנציאליים ,יעסוק
בסיוע אקטיבי ליזמים הפוטנציאליים בתחום החקלאות ,בתחומי היצירה ובתחומי ההסעדה ויסייע
בהסדרה סטטוטורית ורגולטורית.
14
תקציר מנהלים
.9תהליך שיתוף הציבור
א.
צוות התכנון של תכנית המתאר ניזון בין היתר מידע ותובנות המגיעים מתושבי המועצה עצמם
במסגרת מתווה שיתוף הציבור שגובש לתהליך.
ב .בשלב ניתוח המצב הקיים ,התקיימו ארבעה מפגשים עם קבוצות מיקוד מהמועצה כדלקמן:
.1
תושבי בנימינה
.2
תושבי גבעת עדה.
.3
מתכננים ובעלי רקע בתחום התכנון משתי המושבות.
.4
חברי המועצה.
כמו כן בוצע סקר אינטרנטי בו התבקשו התושבים להביע את עמדתם ביחס למצבן של המערכות
הפיזיות והחברתיות בעיר וכן ביחס לצביונן העתידי של המושבות.
להלן תקציר הסוגיות שזכו לדגש מצב תושבי המועצה:
א .תנועה ותחבורה – קיים צורך לגבש אסטרטגיה ברורה לגבי נושאים תחבורתיים בעלי השפעה רבה
על אוכלוסיית המועצה ודמותה כגון :מיקום המסילה ותחנת הרכבת ,נגישות לכביש 6ותוואי כביש עוקף
בנימינה.
ב .צביון המושבות וגודל האוכלוסיה – יש לקיים דיון בשאלת שימור או שינוי דמותן של המושבות
והשאלות הנגזרות מכך ,ובעיקר גידול האוכלוסיה והתפקוד העתידי של המושבות.
ג .חקלאות – התושבים נגעו ברצון מצד אחד לשמר את אופיין החקלאי של המושבות .על רקע המשבר
בקרב חקלאי המושבות (ובכלל) .הועלה הצורך לדון בהרחבת סוגי הפעילות החקלאית בשטחים אלו
לרבות תיירות ומבנים חקלאיים אחרים.
ד .תיירות – התושבים נגעו בפוטנציאל התיירותי הלא ממומש של בנימינה וגבעת עדה והציעו דרכים
לחיזוק הענף.
ה .קהילה – התושבים התייחסו למאפייני הקהילתיות והלכידות החברתית במושבות והציעו דרכים
לשיפור ההון החברתי .כמו כן דונו הקשרים החברתיים בין שתי המושבות ומידת הרצון לחזקם.
ו .סביבה ,שטחים פתוחים וציבוריים – נדון הממשק של התושבים אל השטחים הפתוחים העוטפים
את המושבות וכן רמת השירות של הגינות ,המדרכות וכו'.
ז .התחדשות עירונית – נדון הרצון לקדם פרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38לצורך סיוע לאוכלוסיות
במעמד נמוך יחסית ,אל מול הרצון לשמר בניה נמוכה בהתאם לאופי המקום.
ח .כלכלה ,תעסוקה ומסחר – התושבים עמדו על הצורך בהרחבת המקורות התקציביים של המועצה
תוך שמירה על אופי המושבות .נדון מצבם של אזורי התעסוקה והפוטנציאל שלהם ,עסקים קטנים,
שיפור תפקודו של הקניון ושת"פ עם רשויות סמוכות.
15
תקציר מנהלים
.10מבט לשלבים הבאים – הדילמות התכנוניות המרכזיות
א .בשלב הראשון של תהליך העבודה וניתוח מצב קיים עלו הסוגיות התכנוניות בהם נעסוק בשלבי
תכנון הבאים .רוב הסוגיות מציפות קונפליקטים ודילמות משמעותיות ועל כן האתגר התכנוני הוא
ליצור את האיזונים המיטביים בין הרבדים השונים.
ב .ניכר ומסתמן שיש הסכמות לגבי נושאים מסוימים ואלה ישתקפו בחזון ובמטרות של התכנית:
.1שימור ערכי הטבע ,הנוף ,המורשת והסביבה במרחב הביניים ובתחום האזורים הבנויים.
.2שימור הזהות האינדיבידואלית הנפרדת של כל אחד מהישובים במועצה.
.3שימור צביונם של הישובים.
.4הגברת תחושת הקהילתיות והלכידות החברתית בשתי המושבות.
.5ביסוס הכלכלה המוניציפלית (תעשייה ,מסחר ,תעסוקה ,תיירות וחקלאות).
ג .הנושאים האחרים שנסקרו בדו"ח זה משקפים שני קונפליקטים מובנים
בערכים הטבעיים הייחודיים של האזור:
שעיקרם חשש לפגיעה
.1מערכת התחבורה – פרישה יעילה ופונקציונלית המבוססת על דרכים קצרות ברמת שרות גבוהה
העלולה לגרום לפגיעה שטחים פתוחים או שמירה על ערכי נוף וטבע המחייבת רשת דרכים
מצומצמת ופחות יעילה.
.2ענף החקלאות – חלק גדול מהנוף של בקעת הנדיב הוא נוף חקלאי ,על מנת לשמר את אופייה
של בקעת הנדיב יש הכרח בקיומה של החקלאות כמקור פרנסה יציב .ניכר שכדי ליצר
פלטפורמה כלכלית יש להרחיב את הפעילות החקלאית הדורשת גם הקמת מבנים שלהם עלולה
להיות השפעה חזותית שלילית על המרחב.
16
פרק מס' 1
ניתוח פיסי סביבתי
17
שער ראשון
המרחב הסובב
19
המרחב הסובב >> -1מיקום במרחב
גבעת
עדה
בנימינה
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
תחנת רכבת
דרך ראשית/אזורית
כביש לא סלול
נחל
המועצה המקומית בנימינה -גבעת עדה ממוקמת באזור בקעת הנדיב התחום על ידי צירי תנועה ראשיים:
דרך מס' 4במערב ,דרך מס' 6במזרח ,דרך מס' 70בצפון ודרך מס' 65בדרום ונחצה על ידי ציר צפון-
דרום של מסילת הרכבת .היישובים הסובבים את המועצה המקומית :זיכרון יעקב בצפון ,פרדס חנה –
כרכור בדרום ,אור עקיבא במערב וכפר קרע במזרח .שטח המועצה משתרע על השטחים הנרחבים של
בקעת הנדיב הנחצה ממזרח למערב על ידי נחל תנינים ונחל תמסח בצפון ,נחל עדה ונחל ברקאי בדרום.
21
המרחב הסובב >> -2גבולות שיפוט
70
מוא"ז אלונה
זיכרון יעקב
2
ללא
שיפוט
6
גבעת
עדה
ג'סר א-
זרקא
בנימינה
אור
מוא"ז
עקיבא
חוף
4
הכרמל
653
מוא"ז מנשה
652
ללא שיפוט
651
פרדס חנה
כרכור
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
תחנת רכבת
דרך ראשית/אזורית
כביש לא סלול
נחל
65
בשנת 2003אוחדו הרשות המקומית בנימינה והרשות המקומית גבעת עדה לכדי מועצה מקומית אחת
(ראה פירוט בשער שני – המרחב המוניציפלי) .תחום השיפוט של המועצה המקומית ששטחו כ24,400 -
דונם כולל את היישובים בנימינה וגבעת עדה ,מחצבת בנימינה ,פארק שוני ,אזור תעשייה כרמל (בצפון)
ושטחים חקלאיים נרחבים של בקעת הנדיב .המועצה המקומית גובלת בתחומי שיפוט הבאים :בצפון –
מועצה מקומית זיכרון יעקב ,מעצה אזורית אלונה ושטח ללא תחום שיפוט (שמורת נוף וטבע רמת הנדיב
בחזרת "גני רמת הנדיב") ,בדרום – מועצה מקומית פרדס חנה – כרכור ושטח ללא שיפוט ,במזרח -מועצה
אזורית מנשה ,במערב -מועצה אזורית חוף הכרמל.
22
המרחב הסובב >> -3גבולות מרחבי תכנון
70
2
אלונה ומנשה
6
חוף
הכרמל
גבעת
עדה
שומרון
שומרון
בנימינה
653
4
652
651
פרדס חנה
כרכור
מקרא
תחום מרחב תכנון
גבול שיפוט
מסילת רכבת
דרך ראשית/אזורית
נחל
65
חדרה
המועצה המקומית בנימינה – גבעת עדה מהווה חלק ממרחב תכנון שומרון יחד עם היישובים אור עקיבא,
זיכרון יעקב ,ג'יסר א-זרקא ופרדיס .כמו כן ,גוף "גני רמת הנדיב" ,המחזיק במקרקעין ברמת הנדיב ומנהלם
להנצחת זכרו של רוטשילד (על פי חוק רמת הנדיב ,)1958 ,גובל בתחום המועצה המקומית בנימינה-
גבעת עדה ושייך למרחב התכנון שומרון .מרחבי תכנון הגובלים הינם חוף הכרמל בצפון ובמערב ,אלונה
ומנשה בצפון ובמזרח ופרדס חנה – כרכור בדרום.
23
המרחב הסובב >> -4סקירה היסטורית של ההתיישבות במרחב
המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה ממוקמת ברובה בשרון הצפוני ,למעט חלקה המזרחי הממוקם
וגובל בגבעות של רמות מנשה .בצפונה היא גובלת בנחל תנינים ורמת הנדיב ,ממערב לה חוף הכרמל
ומדרום לה פרדס חנה וכרכור.
לאורך ההיסטוריה ,למעט בדורנו ,היה השרון ברובו דליל באוכלוסייה וביישובי קבע ויושביו היו בעיקר
נוודים .מכאן גם מיעוט תיאורי הנוסעים והמידע אודות האזור (גרוסמן .)1990 ,יישובי הקבע המרכזיים
באזור התפתחו במישור החוף ,מצפון מערב למרחב המוניציפאלי ,ולאורך חוף הים .החשובות שבהם היו
ערי הנמל דור וקיסריה .בנוסף נמצאים במישור החוף תילים היסטוריים גדולים :תל מבורך ותל תנינים.
השרון הצפוני ורמת הנדיב היוו את עורפם הכלכלי – החקלאי של יישובי הקבע הגדולים .בשטחם הוקמו
יישובים קטנים ובינוניים בגודלם .יישובים אלו הושפעו פוליטית ,תרבותית ומנהלית מהמרות השלטונית
במרכזים הגדולים שפעלו בקרבתם ,וקיומם תלוי היה לרוב במוקדים אלו (טפר.)2015,
הסקירה ההיסטורית המובאת בפרק זה סוקרת בקצרה את תקופות ההתיישבות העיקריות שהותירו
רישומן באזור בנימינה – גבעת עדה ובמרחב הסובב ,ומתמקדת בהיסטוריה הקרובה ,מהתקופה
העות'מאנית ועד ימינו ,בהן עוצב נוף המרחב כפי שהוא מוכר לנו כיום .מידע נוסף אודות האתרים
הארכיאולוגים העקריים המוזכרים בסקירה זו מובא בפרק הנספחים.
התקופות הפרה היסטוריות
באזור התגלו עדויות לפעילות אנושית החל מהתקופות הפרה היסטוריות .בגבולה הדרום מערבי של רמת
הנדיב ,לרגלי המצוק ,אותרה מערה שקרסה ובתוכה כלי צור מהתקופה הפליאוליתית ועצמות מאובנות
של בעלי חיים .סקר ארכיאולוגי שיטתי של רמת הנדיב נערך בשלהי שנות השמונים ע"י יזהר הירשפלד.
בסקר נתגלו שלושה אתרים פרה-היסטוריים ,שזוהו לפי פיזור כלי צור בשטח .הממצא הבולט הוא שדה
טומולי (רגמים) ששימש כאתר קבורה .אתרים נוספים ובהם ממצאים מהתקופה זוהו בסקרים שנערכו
באזור ,בין היתר בתל בורגה ובסביבות בנימינה וגבעת עדה.
מערך יישובי האזור בתקופת הברונזה ()1
שרידי יישוב מתקופה זו התגלו בחפירות תל אסור ,הממוקם במוצא של נחל עירון בסמוך לדרך הים
הקדומה ,בתל מבורך השוכן על הגדה הדרומית של נחל תנינים בכניסה לבית חנניה ובתל בורגה ,שהיה
ככל הנראה אחד היישובים הגדולים בשרון בתקופה הכנענית התיכונה .האתר מוקף בסוללת עפר
מלאכותית אשר מהווה עדות לביצור האימתני של הישוב בימי קדם.
מערך יישובי האזור בתקופה הישראלית (תקופת הברזל) ובתקופה הפרסית ()2
המקורות המקראיים מעידים על חלוקת השרון בימי כיבוש הארץ לשלושה חבלי משנה .למעשה היו אלו
טריטוריות של שלוש הערים הראשיות שהתקיימו בשרון :אפק ,חפר ודאר (דור) ובנותיה .בנימינה – גבעת
עדה והמרחב הסובב נכללו בתקופה זו בנפת דור.
בשנת 732לפני סה"נ כבש תגלת פלאסר את דור יחד עם כל גלילות החוף של ממלכת ישראל ,והעיר
הייתה למרכז של פחווה אשורית ,שהשתרעה מן הכרמל ועד ליפו.
היישוב בתל מבורך המשיך להתקיים בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית .שרידים של יישובים נוספים
ואחוזות חקלאיות מתקופה זו התגלו בסקרים ,רובם בחבל המזרחי ,ביניהם גבעת צפי ותל אסור.
בתקופה הפרסית נכלל מישור החוף הצפוני בתחום השליטה הפיניקית .שכבות יישוב מהתקופה הפרסית
התגלו בדאר ובתל מבורך.
התקופה ההלניסטית
במהלך התקופה ההלניסטית חלו בארץ ישראל בכלל ובשרון בפרט שינויים פוליטיים מרחיקי לכת .הארץ
כולה הפכה לחלק מהמערך האימפריאלי של המעצמות ההלניסטיות ,והשליטה בה עברה פעמים מספר
מבית תלמי המצרי לבית סלבקוס הסורי ולהפך .מאוחר יותר ,באמצע המאה השנייה לפני הספירה פרץ
המרד החשמונאי ,והשרון נכבש ע"י יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי .בשנים 102/3לפני הספירה הצליח
ינאי לכבוש גם את דאר ומגדל סטרטון (קיסריה לעתיד) .מגדל סטרטון הפכה לעיר המרכזית של האזור
והשפעה רבה נודעה לעובדה זו על האזור כולו ועל היישוב שבו .הסקרים וחלק מהחפירות מלמדים על
יציבות יישובית בתקופה זו .ברוב האתרים המשיך היישוב היווני את רצף היישוב מן התקופה הקודמת ,כך
גם בדאר ובתל מבורך( .ספראי.)1990 ,
) (1תקופת הברונזה – 1200 – 3300לפני הספירה
) (2התקופה הישראלית הקדומה – תקופת הכיבוש וההתנחלות ( 1000 – 1200לפנה"ס) ,התקופה הפרסית ( 332 – 538לפני סה"נ)
24
המרחב הסובב >> -4סקירה היסטורית של ההתיישבות במרחב
התקופה הרומית ביזנטית
בתקופות הרומית והביזנטית הייתה קיסריה ,לצד ירושלים ,אחת משתי הערים הגדולות והחשובות בארץ.
העיר נבנתה ע"י הורדוס בין השנים 10 – 22לפנה"ס ובה היה הנמל הראשי של ארץ ישראל .ממצאי
הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות מתקופות אלו מעידים על פריחה יישובית באזור ,ששימש כעורף
החקלאי של קיסריה.
שכבות יישוב מתקופה זו התגלו באתרים של חורבת עקב ובחורבת עלק ברמת הנדיב ,בהם נערכו
חפירות ארכיאולוגיות(.)3
בחורבת עקב התגלה בית חווה יהודי מהתקופה הרומית הקדומה( )4שניטש ככל הנראה במרד הגדול
של שנת 70לסה"נ .בתקופה הביזנטית( )5הוקם בית חווה שתושביו היו נוצרים .עפ"י הממצאים באתר
נראה כי עיסוקם של יושבי החווה היה ייצור יין שנמכר בשווקים הסואנים של קיסריה.
חורבת עלק הוא האתר המרכזי בתחומי רמת הנדיב .בתחומו נובע עין צור ,כך שליושביו הייתה אספקת
מים קבועה .שכבת הקיום העיקרית באתר היא התקופה הרומית הקדומה .מתקופה זו התגלה באתר
ארמון הרודיאני מפואר .בתקופת המרד הגדול של שנת 70ניטש המכלול.
אתר מרכזי נוסף מהתקופה הרומית ביזנטית הוא מיומאס (שוני של ימינו) ,ובו שרידי תיאטרון ששימש
ככל הנראה לחגיגות מים.
מפעלי המים של קיסריה
כדי לספק מי מעיינות לעיר הוקמה והופעלה בתקופה הרומית והביזאנטית מערכת מים ,מהמורכבות
שהתגלו בארץ .אמות מים גדולות ומרשימות סיפקו מי מעיינות לעיר .האמה העליונה של קיסריה מוצאה
בנחל תנינים העליון והיא ניצלה גם את מימי עין צור לרווחת התושבים .האמה התחתונה ומפעל סכר
נחל תנינים ממערב לרמת הנדיב סיפקו כוח להנעת טחנות קמח בתקופה הביזאנטית ולצרכים חשובים
נוספים בעיר הנמל השכנה.
התקופה העות'מאנית
השרון ורצועת החוף נפגעו קשות במהלך המלחמות שבין הצלבנים למוסלמים .לאחר כ 250-שנות
לחימה התדלדלה אוכלוסייתם ביותר; קיסריה ,שנכבשה במאה ה 13-בידי הממלוכים ובראשם הסולטאן
בייברס ,חרבה יחד עם שאר ערי החוף בארץ ישראל והיישוב בה התחדש רק בשלהי המאה ה.19-
בשנת 1516נכבשה ארץ ישראל בידי התורכים כחלק מהתפשטותה הטריטוריאלית של האימפריה
העות'מאנית ,בסוף אותה מאה הגיעה הממלכה לשיא תפארתה .מאז כיבושה ועד סוף המאה ה,18 -
הייתה א"י פרובינציה נידחת וכושלת בתוך כלל שטחיה של הקיסרות העות'מאנית .השרון הצפוני ,שהיה
במשך תקופה ארוכה מרכז לפעילות כלכלית בזכות קירבתו לקיסריה ,לא התאושש מהחורבן שפקד עיר
זאת.
מיעוט הישובים באזור בתקופה זו נבע מכמה גורמים:
• במאות הראשונות לשלטון העות'מאני נשלט כל השטח שבין עמק יזרעאל וזבולון בצפון ,לבין מישור
החוף ועד עמק הירדן במזרח בידי שבטים נודדים שאורח חייהם לא כלל הקמת יישובי קבע.
• במהלך התקופה העות'מאנית ועד לפעולות הניקוז שנעשו ע"י המתיישבים היהודים בתחילת המאה
העשרים היה צפון השרון זרוע בביצות .האגם שסכרו הרומאים כחלק ממפעל המים של קיסריה שרד
כ 1,000-שנה ,עד שהתדרדר עקב הצטברות סחף ותחזוקה לקויה לשטח ביצתי ,שנודע כביצות
כבארה .הביצות ,שהשתרעו עד שנות ה 20-של המאה הקודמת במרזבה של מישור חוף הכרמל סביב
נחל תנינים על שטח של כ 6 -קמ"ר (הגדולות בא"י לאחר ביצות החולה) ,היו מקור ליתושי אנופלס
ומוקד למחלת המלריה .ביצות שוני ,ממזרח לשוני ,השתרעו על שטח של כ 300-דונם .יישובים שהיו
באזור בעבר ננטשו והאזור היה למקום מושבם של שבטים נוודים ממוצא תורכמני וכן שבטי
הע'וארנה(.)6
• מרבית האדמות הפוריות היו בידיהם של 'בעלים' – בעלי חזקה או בעלי השפעה פוליטית ,שלא היו
מעוניינים בהתפתחות יישובי קבע על אדמותיהם.
( )3ע"י יזהר הירשפלד בשנות השמונים.
) (4מאה 1לפנה"ס – מאה 1לסה"נ
) (5מאות 7 – 4לסה"נ
) (6ערביי שבט ערב אל-ע'וארנה ,חיו בשולי הביצה מדיג ,מרעה תאואים ,וקליעת מוצרים מצמחי הגומא והקנה ונודעו גם בשם ג'אמסין,
מגדלי הג'אמוס (תאו) .בשנות ה ,20-עם ייבוש ביצות כבארה ע"י פיק"א ,הועברו הע'ווארנה ליישוב קבע בג'סר א זרקא.
25
המרחב הסובב >> -4סקירה היסטורית של ההתיישבות במרחב
תופעת האריסות בשרון הצפוני בשלהי המאה ה19 -
חלק ניכר מאדמות השרון נרכש בסוף המאה ה 19 -על ידי אפנדים ,שהעסיקו את הפלאחים מכפרי ההר
ובדווים מקומיים כאריסים .העסקת האריסים על ידי בעלי הקרקעות קיבלה תנופה ניכרת בשנת ,1858
לאחר חקיקת חוק רישום הקרקעות העות'מאני .בעקבותיו ניצלו מספר בעלי זרוע את תמימותם ובורותם
של הכפריים ,והעבירו שטחי קרקע רבים על שמם .בעלי הקרקעות בנו בתי אחוזה למגוריהם וחאנים
למגורי האריסים .תופעה זו הייתה כרוכה בהקמת או חידוש יישובים .בין האפנדים בעלי הקרקע בשרון
הצפוני היו גם המתיישבים הבוסנים ,שהגיעו ארצה בין השנים 1878 – 1884והתיישבו בקיסריה.
על ההתיישבות באזור בעקבות הגעתם של הבוסנים ניתן ללמוד מסקרים ותיאורי נוסעים שעברו באזור,
החל בשלהי המאה ה :19-גרן ,שעבר באזור ב ,1870 -מזכיר את חורבת אל בורג' כאתר חרב ,את חורבת
עלק ככפריר קטן ,ואת הכפר סנדיאנה שממספר תושביו כ .400-בתיאוריו של גרן נזכרים הערבים
ה'גאמוסייה' (מגדלי התאואים) ,והנוודים התורכמנים ,מהם שמע שבימי החורף עולים מי נהר זרקא (נחל
תנינים) ומציפים את המישור .עפ"י הסקר הבריטי מ 1882 -האזור היה עדיין בלתי מיושב .שומאכר ,שסקר
את האזור ב ,1887 -מביא רשימה של יישובים חדשים ,ביניהם זיכרון והיישוב הבוסני בקיסריה ,ואת
החוות /כפרירים בשוני ,זרעניה ,בוריג' ואום אל עלק.
ראשית המפעל הציוני באזור 1922 - 1890
ריכוז הקרקעות באזור בידי מספר מועט של בעלי קרקעות גדולים אפשר רכישת שטחי קרקע רצופים
וגדולים יחסית בהשוואה לאפשרויות שהוצעו באזורי ההר .תנאיו של השרון נראו לעולים מאירופה נוחים
לחקלאות ,בהסתמכם על הערכת החקלאים מארצות מוצאם לגבי טיב האדמות.
בשנת 1882קנו חובבי ציון את אדמות זמארין ומשהוקמה המושבה זיכרון יעקב ,ניסו להרחיב את שטח
המושבה על פני אדמת השרון שלרגליה .לרעיון זה נתפס הברון אדמונד דה רוטשילד ,שפרש את חסותו
על המושבות הצעירות בארץ ישראל בסמוך למועד הקמתן .לנגד עיניו של הברון רוטשילד עמדה משימה
מדינית גדולה :היאחזות יהודית בכל רחבי ארץ ישראל .הוא עשה כל מאמץ להכין לכך מצע קרקעי
נרחב .בשנת 1884יעץ ל"חובבי ציון"" :קנו קרקע ככל שתשיגו ,למען יהיה הכל מוכן לעת מועד" (ארני,
.)1990
כעבור 40שנה ,בנובמבר ,1924נמצא לחתירתו העקבית של רוטשילד ביטוי בדבריו ,המתייחסים
למושבה הצעירה בנימינה" :אני רוצה לרכז עבודתי בעיקר בשומרון ,לייבש את ביצות כבארה .ע"י כך
תרפא הסביבה ותתאחדנה כל המושבות מחדרה ועד זיכרון יעקב .ופה אני רוצה ליצור יישוב חקלאי
משוכלל ,אשר יהיה מופת לרבים .לפי שעה מניחה הממשלה [ממשלת המנדט הבריטי] מעצורים ,אך
אקווה להתגבר עליהם" (ארני ,1990 ,עבר הדני.)1953 ,
בשלב הראשון זכו מאמצי הברון והפקידות להצלחה בהרחבת שטחה של זיכרון יעקב דווקא מזרחה,
לעבר גבעות עירון ,ובשנת 1890נרכשו אדמות אום א-תות ,אום ג'מל (בת שלמה) ושפיה .לעומת זאת
הכוונה לכונן קשר עם חדרה שבדרום הוכתרה בהצלחה רק לאחר ,1900השנה בה עברו מושבות הנדיב
לידי יק"א (ארני .)1990 ,חלק מהקרקעות באזור זה כגון :זרקניה ,אום אל עאלק ,ברייק ,מיאמס וע'באיה
(היום אדמת פרדס חנה) השתייכו ליורשיו של אסד פחה ,מושל חיפה ,וחלקן היו בבעלות סלים חורי
ויורשיו ,שהיו ערבים נוצרים .כל בעלי הקרקעות התגוררו במרחק רב מאדמותיהם .בין השנים 1900ל –
1913עבר רובו של קניין זה לידי יק"א ,שאף ביקשה להשיג מן הממשלה התורכית רישיון לייבוש ביצות
כבארה .במקביל נמשכה התפשטות מכוונת לצד מזרח ,ברכישת אדמות מראח (היום גבעת עדה)
וסינדיאני ,באופן שכל עמק נחל זרקא (נחל התנינים) – ואדי תמסח עבר לידיים יהודיות.
אדמות בורג ,שעליהן נבנתה לימים המושבה בנימינה ,נרכשו על ידי פקידי חברת יק"א ב 1903 -יחד עם
אדמות גבעת עדה .ב 1913-נקנו גם אדמות אום אל עלק-שוני ( רמת הנדיב ) ונוצר רצף של קרקעות
בבעלות יהודית ,מהמושבה זכרון יעקב ועד לקרבת המושבה חדרה.
( )7הברון אדמונד רוטשילד ,הידוע בכינויו "הנדיב הידוע" או "אבי היישוב" ,הי בזמנו הגורם העיקרי בפעולת ההתיישבות החקלאית בארץ
ישראל .במשך 18שנה ,מ 1882 -ועד ,1900ניהל באחריותו הבלעדית 7מושבות ,מהן שתיים ,עקרון ומטולה ,הוקמו במישרין על ידיו5 .
המושבות האחרות ,ראשון לציון ,זיכרון יעקב על שתי בנותיה (בת שלמה ושפיה ,ראש פינה ,יסוד המעלה ופתח תקווה ,הוקמו ביוזמתם
הפרטית של יהודים ,שרובם היו עולים ממרכז אירופה ומקצתם מבני הארץ .זמן קצר לאחר היווסדן של מושבות אלו הוברר שאין כל
אפשרות לקיים אותן ללא עזרה רבה מבחוץ.
26
המרחב הסובב >> -4סקירה היסטורית של ההתיישבות במרחב
במרץ 1914הגיע הברון באניית הטיול שלו לביקור בארץ .הוא ירד בחוף טנטורה ונסע לזיכרון יעקב,
משם יצא לבקר בחדרה ולראות במו עיניו "את הכיכר הגדולה ,כעשרים אלף דונם שקנה עתה בין זיכרון
יעקב וחדרה .הקנייה נגמרה ועתה כמעט הגיעו לידי איחוד זיכרון יעקב ,חדרה וכרכור" עבר הדני.)1958 ,
האדמות ניתנו בחלקן לאיכרי זיכרון יעקב ובנותיה שפיה ובת שלמה .חלק אחר נועד ,עוד לפני מלחמת
העולם הראשונה ,לתכנית התיישבותית חדשה והוחזק על ידי קבוצות של פועלים שנועדו להבטיח את
בעלות יק"א על הקרקע .קבוצה ראשונה ,שאנשיה עיבדו ושמרו את אדמות שוני הייתה מבני זיכרון יעקב
,חברי ארגון "הגדעונים" ,שנתנו למקום את השם גבעת בנימין ,לכבוד הברון שביקר אז בארץ .הגדעונים
ראו במשימה זו הזדמנות להוכיח את יכולתם ב"קבוצת כיבוש" מטעם יק"א וקיוו שבשוני יקום יישוב של
קבע ,אך בעצמם לא נשארו שם זמן רב .חלקם התגייסו לצבא העותומני ,אחרים היו פעילים בניל"י ,ואת
מקומם בשוני תפסה קבוצה מפועלי העלייה השנייה שהקימו בחסות יק"א משק חקלאי ,אך בשל תנאי
המלחמה התפזרו גם הם.
בשנות מלה"ע ה 1-פסקו רכישת הקרקעות ופעולות ההתיישבות באזור כמעט כליל ,אולם עם תום
המלחמה וכיבוש הארץ בידי הבריטים ,החל הברון ,באמצעות יק"א ,בפעולת התיישבות רבת היקף,
שהתרכזה באזור מושבות השומרון (כפי שנקרא אז האזור) ב 1921 -הוקם מפעל המלח בסמוך למושבה
הוותיקה עתלית ,ובמקביל הוחל בתכנון מפעל הייבוש הגדול של ביצות כבארה ,מפעל השקאה בשוני
והקמתה של בנימינה.
תקופת המנדט הבריטי
עם תום מלה"ע ה 1-באו לסיומן ארבע מאות שנות שלטון עות'מאני רצוף .הארץ נכבשה על ידי בריטניה
שהייתה מעצמה אירופית מערבית ,תעשייתית ואימפריאליסטית בעלת משטר דמוקראטי פרלמנטארי.
שלושים שנות השלטון הבריטי בארץ ישראל ( )1948-1917הם פרק זמן קצר ,אך כנראה התקופה
המהפכנית והאינטנסיבית ביותר בתולדותיה עד אז .השלטון הבריטי החדש תחם לארץ ישראל את
גבולותיה המדיניים והמנהליים ,שיקם אותה וקבע את חוקתה ואת המשטר והמנהל שלה .הוא גם עודד
עידוד ישיר ועקיף את פיתוח הארץ ואת המודרניזאציה שלה בכל תחומי החיים .העלייה היהודית מזה
והריבוי הטבעי של ערביי ארץ ישראל מזה חוללו שינוי מקיף בנוף האנושי והיישובי של הארץ .ההתיישבות
היהודית בשרון הצפוני ובבקעת הנדיב שינו את פני המרחב ועיצבו אותו מחדש.
בעקבות הכיבוש הבריטי נסללה מסילת הרכבת שחיברה את קו יפו -ירושלים הטורקי לתחנת הרכבת
החיג'אזית בחיפה .התוואי עבר דרך שכם ומשם פנה מערבה וצפונה לכיוון מישור החוף ,תוך שהוא עובר
באזור בו עתידה הייתה לקום בנימינה .לקו הרכבת היה תפקיד חשוב בהתפתחות יישובי האזור בכלל
ובנימינה בפרט.
להמשך הפרק ההיסטורי העוסק בהקמתן והתפתחותן של המושבות בנימינה וגבעת עדה – ר' שער ,3
פרק ,1בנימינה – סקירה היסטורית ושער ,4פרק ,גבעת עדה – סקירה היסטורית.
ביבליוגרפיה
אוליפנט ,לורנס' ,חיפה ,כתבות מארץ ישראל ,'1885 – 1882 ,הוצאת יד בן צבי ,ירושלים,
ארני ,אפרים ,גיבוש יישובו של השרון וקניינו הקרקעי בשנים ,1947- 1890בתוך דגני ,גרוסמן,
שמואלי ,עורכים' ,השרון -בין ירקון לכרמל' ,משרד הביטחון1990 ,
גרוסמן ,דוד ,תהליך ההתיישבות הערבית בשרון בתקופה העות'מאנית ,בתוך דגני ,גרוסמן,
שמואלי ,עורכים' ,השרון -בין ירקון לכרמל' ,משרד הביטחון1990 ,
גרוסמן ,דוד' ,הכפר הערבי ובנותיו ,תהליכים בישוב הערבי בא"י בתקופה העות'מאנית' ,הוצאת
יד בן צבי ,ירושלים ,תשנ"ד .1994
גרן ,ויקטור' ,תאור גאוגרפי ,היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל' ,יד בן צבי ,ירושלים ,תשמ"ד,
.1984
דגני ,אבי ,גרוסמן ,דוד ,שמואלי ,אבשלום ,עורכים' ,השרון -בין ירקון לכרמל' ,משרד הביטחון -
ההוצאה לאור ,תש"ן – .1990
טפר ,יותם' ,תולדות האדם ברמת הנדיב' ,באתר אינטרנט /http://www.ramat-hanadiv.org.il
ספראי ,זאב ,היישוב בשרון בתקופת המשנה והתלמוד ,בתוך דגני ,גרוסמן ,שמואלי ,עורכים' ,השרון
בין ירקון לכרמל' ,משרד הביטחון1990 ,עבר הדני' ,בנימינה – פנינת השומרון' ,הכפר ע"ש הנדיב הידוע ,תרפ"ב – תשי"ג (,')1953-1022
הוצאת המועצה המקומית בנימינה
שטרן ,אפרים ,מערך יישובי השרון בתקופה הישראלית ובתקופה הפרסית ,בתוך דגני ,גרוסמן,
שמואלי ,עורכים' ,השרון -בין ירקון לכרמל' ,משרד הביטחון1990 ,
ששון ,אבי ,תיק תיעוד חאן זרעוניה – בנימינה
27
המרחב הסובב >> -4סקירה היסטורית של ההתיישבות במרחב
מפת האתרים הארכיאולוגים במרחב הסובב
(אתרים הנזכרים בסקירה ההיסטורית)
מקרא
תל בורגה
גבול שיפוט
תחנת רכבת
דרך ראשית/אזורית
כביש לא סלול
נחל
אתר ארכיאולוגי
28
המרחב הסובב >> -5אפיון היישובים השכנים
שם
היישוב
מס' תושבים
מדרג
חברתי
כלכלי
1
חדרה
85,400
5
2
פרדס
חנה
כרכור
35,800
6
3
זיכרון
יעקב
21,500
8
10
4
כפר קרע
17,200
4
5
אור
עקיבא
11
אביאל
16,600
4
12
6
בנימינה
גבעת
עדה
גבעת
ניל"י
14,300
8
.8פרדיס
.3זיכרון
יעקב
שם
היישוב
מס' תושבים
מדרג
חברתי
כלכלי
7
ג'יסר א
זרקא
13,429
1
8
פרדיס
11,900
2
9
קיסריה
4,600
בית
חנניה
900
800
700
13עין עירון
600
14
רגבים
400
15
כפר
גליקסון
300
8
7
6
.12גבעת
נילי
.7ג'יסר
א זרקא
.11אביאל
.14רגבים
.4כפר
קרע
.6גבעת
עדה
.6בנימינה
.10בית
חנניה
.9קיסריה
.5אור
עקיבא
.15כפר
גליקסון
.13עין
עירון
.2פרדס חנה
כרכורמקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
תחנת רכבת
דרך ראשית/אזורית
כביש לא סלול
נחל
.1חדרה
במרחב ישובים מסוגים שונים :מושבות -זיכרון יעקב ,בנימינה ,גבעת עדה ופרדס חנה -כרכור,
ישובים סמי עירוניים -קיסריה וג'סר א -זרקא ,ערים -אור עקיבא וחדרה וישובים כפריים -בית
חנניה ,כפר גליקסון ,אביאל ,עין עירון ,רגבים ,גבעת ניל"י וכפר קרע.
בנימינה גבעת עדה נתפסת כמעבר בין העירוני לכפרי.
המועצה המקומית מדורגת באשכול 8בדירוג החברתי-כלכלי ,בדומה למועצה המקומית זיכרון
יעקב ולמועצה האזורית חוף הכרמל .מעט מתחתן מדורגות המועצות המקומית פרדס חנה כרכור
והמועצה האזוריות אלונה ומנשה .הישובים בתחום המועצה האזורית אלונה מדורגים בממוצע
באשכול , 7הישובים בתחום המועצה האזורית מנשה באשכול 6
לעומתן הישובים פרדיס וג'סר א -זרקא מדורגים באשכול 2ו 1-בהתאמה ,בתחתית הדירוג.
29
המרחב הסובב >> -5אפיון היישובים השכנים
נקודת מבט חברתית כלכלית
בנימינה
גבעת
נוף
עדהובנימינה
הכרמל
חוטם
צפון בנימינה וחוטם הכרמל
חוטם הכרמל ובקעת הנדיב
בקעת הנדיב
מבט מחוטם הכרמל אל בקעת הנדיב וחוף הים
אוכלוסיית המרחב הסובב הינה הטרוגנית בעיקרה .המעמד החברתי–כלכלי של תושבי המרחב משתנה
בהתאם לצורת היישוב :במושבות החקלאיות/כפריות -זיכרון יעקב ,בנימינה ,גבעת עדה ויישובי המועצה
האזורית אלונה -מתגוררת האוכלוסייה החזקה במרחב (אשכול ;)7-8אחריהן המועצה המקומית פרדס
חנה כרכור (אשכול ,)6ולבסוף הערים חדרה ואור עקיבא (אשכול 5ו 4-בהתאמה).
היתרון היחסי של היישובים הכפריים על-פני יתר היישובים במרחב הסובב נובע מהאטרקטיביות שלהן
לאוכלוסייה חזקה ,המבקשת ליהנות משילוב של נגישות גבוהה למוקדי תעסוקה מטרופוליניים ,סביבה
הומוגנית ,רווחת דיור גבוהה ,רמת שירותים טובה וקרבה לחיק הטבע.
עליית כוחן של המושבות החקלאיות במרחב ,כמו גם של יישובים חקלאיים אחרים בקרבת מוקדי
תעסוקה בכל רחבי הארץ ,מבטאת בעיקרה תופעה של זחילה עירונית (פרבור) ,אשר התעצמה בישראל
במהלך שנות ה 90-נוכח העלייה ברמת החיים .תופעת הזחילה העירונית ככלל ,לצד הגברת הנגישות
לאזור באמצעות הרכבת וכביש ,6מסבירות את יתרונן היחסי של המושבות על פני יתר היישובים במרחב.
צורות היישוב במרחב מגדירות גם את סוגי הקשרים של האוכלוסיות השונות בו .כך אנו סבורים
שהקשרים החברתיים-כלכליים החזקים ביותר של תושבי בנימינה -גבעת עדה הינם עם תושבי יתר
היישובים הכפריים ,ובמידה פחותה בהרבה ,עם אור עקיבא הסמוכה וחדרה.
נראה כי ההון החברתי הגבוה של היישובים הכפריים במרחב הסובב ,נובע מתפיסת זהות מקומית חזקה
על בסיס ערכים של חקלאות וציונות .מרכיבי זהות אלו יש כמובן להמשיך ולשמר .אולם יש גם לבחון
כיצד ניתן לחזק את הקשרים בין תושבי בנימינה – גבעת עדה לקבוצות אוכלוסייה נוספות במרחב על
בסיס ערכים לוקליים משותפים (למשל :ערכי טבע או ספורט).
30
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
מערך תחבורה ארצי – מצב קיים
מחלף
עין
תות
דרך ארצית
דרך אזורית
מסילת רכבת
פרדיס
מחלף
זיכרון
יעקב
זיכרון
יעקב
עמיקם
גבעת
נילי
אביאל
רגבים
ג'יסר א
זרקא
גבעת
עדה
בנימינה
בית
חנניה
קיסריה
אור
עקיבא
כפר
קרע
כפר
גליקסון
מחלף
קיסריה
מחלף
עירון
עין עירון
פרדס חנה -
כרכור
א .ת.
קיסריה
חדרה
המרחב הסובב בו ממוקמים היישובים בנימינה וגבעת עדה תחום על ידי דרכים ארציות:
•ממזרח דרך מהירה מס' – 6לאורך הדרך במרחב הסובב בנימינה וגבעת עדה קיימים שני מחלפים :מחלף
עירון במפגש עם דרך מס' 65ומחלף עין תות המפגש עם דרך מס' .70
•ממערב דרך מס' – 2במרחב זה הדרך מחברת בין דרכי רוחב 70ו 65-ולאורכה שלושה מחלפים:
קיסריה במפגש עם דרך מס' ,65מחלף אור עקיבא ומחלף זיכרון יעקב במפגש עם דרך מס' .70
מחלף
•ממערב דרך מס' - 4דרך ראשית קיימת המחברת בין היישובים פרדיס ,זיכרון יעקב ,אור עקיבא ,בנימינה
ויישובי האזור ומקשרת אותם לדרכי הרוחב (דרכים מס' .)651 ,652 ,70 ,65
•מצפון דרך רוחב מס' - 70המקשרת בין פרדיס ,זיכרון יעקב ויישובי הסביבה לדרכים 652 ,4 ,2ו.6 -
•מדרום דרך רוחב מס' - 65המקשרת בין חדרה ,פרדס חנה ויישובי הסביבה לדרכים 652 ,4 ,2ו.6-
31
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
מערך תחבורה אזורי – מצב קיים
מחלף
עין
תות
דרך ארצית
דרך אזורית
מסילת רכבת
פרדיס
מחלף
זיכרון
יעקב
זיכרון
יעקב
עמיקם
גבעת
נילי
אביאל
רגבים
ג'יסר א
זרקא
גבעת
עדה
בנימינה
בית
חנניה
קיסריה
אור
עקיבא
כפר
קרע
כפר
גליקסון
מחלף
קיסריה
מחלף
עירון
עין עירון
פרדס חנה -
כרכור
א .ת.
קיסריה
חדרה
במרחב הסובב מספר דרכים אזוריות:
• דרך מס' - 652דרך צפון-דרום המקשרת בין דרך מס' 65לדרך מס' 70וחוצה את היישובים פרדס חנה
כרכור ,בנימינה וזיכרון יעקב.
• דרך מס' - 653דרך מזרח-מערב העוברת בבקעת הנדיב ומקשרת בין היישובים בנימינה ,גבעת עדה,
אביאל ,כפר גליקסון ,רגבים וכפר קרע לדרך מס' .4
• דרך מס' - 651דרך מזרח-מערב המקשרת בין דרך מס' 2ודרך מס' 4לדרך מס' 652ועוברת דרך פרדס
חנה כרכור ואזור תעשייה קיסריה.
32
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
מסילת רכבת ותחנות הרכבת – מצב קיים
מחלף
עין
תות
דרך ארצית
דרך אזורית
מסילת רכבת
תחנת רכבת
מחלף
זיכרון
יעקב
פרדיס
זיכרון
יעקב
עמיקם
גבעת
נילי
אביאל
רגבים
כפר
קרע
ג'יסר א
זרקא
גבעת
עדה
בנימינה
תחנת
רכבת
בנימינה
כפר
גליקסון
מחלף
עירון
תחנת
קיסריה
פרדס-חנה
עין עירון
פרדס חנה -
כרכור
בית
חנניה
קיסריה
אור
עקיבא
מחלף
קיסריה
א .ת.
קיסריה
חדרה
את המרחב חוצה מסילת רכבת החוף ובדרום בנימינה ממוקמת תחנת רכבת אזורית .בתחנה זו עוצרות
הרכבות המהירות שבין תל אביב וחיפה .התחנה מהווה תחנת קשר בין הקו הפרברי המחבר את תל
אביב ובנימינה לבין הקו הבין-עירוני שמחבר את צפון הארץ עם דרומה .לאור זאת ,כל הנוסעים שיעדם
הוא לצפון למרכז או לדרום ,ומוצאם במרחב שבין קיסריה ולהרצליה( ,קיסריה -פרדס חנה ,חדרה
מערב ,נתניה ,בית יהושע והרצליה) מבצעים החלפת רכבת בבנימינה ,וכך גם הנוסעים בכיוון ההפוך.
תחנת רכבת נוספת באזור הינה תחנת קיסריה -פרדס חנה הממוקמת על הגבול בין פארק התעשייה
בקיסריה לבין המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור הסמוכה .בתחנה עוצרות רכבות פרבריות בלבד.
בעתיד צפויה לקום תחנת רכבת נוספת באזור זיכרון יעקב ,המאושרת בתמ"א( 23/ראה סקירה
סטטוטורית בעמ' .)42
33
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"א – 3/תכנית מתאר ארצית לדרכים
70
מחלף
זיכרון
652
4
654
2
653
652
651
מחלף
עירון
מחלף
קיסריה
650
65
6
עפ"י תמ"א – 3/תכנית מתאר ארצית לדרכים:
• דרך מס' - 2דרך מהירה קיימת ובמרחב זה לאורכה שני מחלפים -מחלף זיכרון ומחלף קיסריה .בפועל
כיום קיים מחלף נוסף ,מחלף אור עקיבא.
• דרך מס' - 6דרך מהירה מוצעת עד מפגש עם דרך מס' 65במחלף עירון .בתמ"א 3/ההמשך של דרך 6
לכיוון צפון מוגדר כ דרך ראשית ולא מהירה .בפועל דרך מס' 6ממשיכה לכיוון צפון כדרך מהירה
ובמפגש עם דרך 70מחלף עין תות.
• דרך מס' - 4דרך ראשית קיימת .במפגש עם כביש 65מוצע מחלף.
• דרך מס' - 70דרך ראשית קיימת .במפגש עם דרך מס' 2מחלף זיכרון יעקב.
• דרך מס' – 65דרך ראשית קיימת .על פי תמ"א 3/במפגש דרך מס' 2מחלף קיים .שני מחלפים נוספים
מוצעים במפגש עם דרך מס' 6המוצעת (מחלף עירון) ובמפגש עם דרך מס' .4כמו כן ,בתמ"א3/
מסומן תוואי נוסף של דרך מס' 65לכיוון מערב ובמפגש עם דרך מס' 2מוצע מחלף נוסף.
• דרך מס' - 652דרך אזורית המקשרת בין דרך מס' 65לדרך מס' 70וחוצה את היישובים פרדס חנה
כרכור ,בנימינה וזיכרון יעקב (תוואי זה קיים בפועל) .בנוסף לתוואי זה מוצע תוואי עוקף בנימינה ממזרח
לשטח היישוב.
• דרך מס' - 653דרך אזורית המקשרת בין דרך מס' 4להמשך צפונה של דרך מס' 6וחוצה את היישובים
בנימינה וגבעת עדה (תוואי זה קיים בפועל).
• דרך מס' - 654דרך אזורית המקשרת בין דרך מס' 6מחלף עירון ,דרך 653ולדרך ,652חוצה את בקעת
הנדיב .המקטע הדרומי ממחלף עירון עד דרך 653אינו קיים בפועל .המקטע הצפוני מדרך 653עד דרך
652מתחלק לדרך אזורית המקשרת את גבעת עדה ואביאל לדרך 653ולדרך חקלאית.
• דרך מס' - 651דרך אזורית המקשרת בין הדרכים מס' ,2מס' 4ומס' 652וחוצה את פרדס חנה כרכור.
תוואי זה קיים בפועל.
• דרך מס' - 650דרך אזורית המקשרת בין דרך מס' 65לדרך מס' 652ועוברת דרך פרדס חנה.
34
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"א 3/שינוי – 4תכנית מתאר ארצית לדרכים
מחלף
עין תות
מחלף
זיכרון
70
4
652
6
654
מחלף
רגבים
2
653
652
מחלף
קיסריה
651
מחלף
עירון
650
65
בנוסף על האמור בתמ"א ,3/שינוי 4מציע מספר תיקונים לתמ"א:3/
דרך מס' – 6שינוי תוואי והגדרה של דרך מהירה ממחלף עירון לכיוון צפון (תוואי קיים בפועל) .לאורך
התוואי במרחב זה הציע השינוי לתמ"א שני מחלפים בנוסף למחלף עירון ,על דרך מס' : 6
•
מחלף רגבים במפגש עם דרך מס' ( 653לא קיים בפועל)
•
מחלף עין תות במפגש עם דרך מס' ( 70קיים בפועל)
דרך מס' – 654ביטול מקטע הדרומי כדרך אזורית (ממחלף עירון עד דרך .)653מקטע צפוני נשאר דרך
אזורית ללא שינוי.
35
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"א 3/שינוי – 78תכנית מתאר ארצית לדרכים (אושרה ב)2007 -
תמ"א 3/שינוי 78באזור המרחב הסובב מתווה דרכים אזוריות אשר מטרתן לחבר בין היישובים השונים תוך
הוצאת התנועה העוברת בחלקים הבנויים .השינויים אשר בוצעו:
דרך 652
שינוי התוואי הקיים של דרך 652העובר דרך היישובים (בנימינה ,זכרון יעקב ופרדס חנה כרכור) לתוואי
עוקף יישובים (ממזרח לבנימינה וממערב לפרדס חנה כרכור) .ההתוויה החדשה תאפשר את תפקוד הדרך
כדרך אזורית על ידי הוצאת התנועה העוברת משכונות המגורים ותגדיל את קיבולת הדרך.
דרך 653
• שינוי התוואי הקיים של דרך ( 653המקטע המחבר בין דרך 4לדרך )652העובר בשטח בנימינה לתוואי
עוקף מצפון ליישוב בצמוד למחצבה והגדרתו כדרך נופית זאת מתוך מחשבה כי ההתוויה החדשה
תאפשר את תפקוד הדרך כדרך אזורית על ידי הוצאת התנועה העוברת משכונות המגורים ותגדיל את
קיבולת הדרך.
• גריעת תוואי מאושר (לא קיים בפועל) של דרך אזורית 653במקטע בין הכניסה לגבעת עדה עד רגבים
על מנת לאפשר את פיתוחה העתידי של גבעת עדה ולמנוע פגיעה באזור בעל ערכיות נופית.
• גריעת מחלף על דרך מהירה 6באזור רגבים – מתוך השיקול כי גריעת המחלף תמנע פגיעה בסביבה
באזור בעל ערכיות נופית.
• הוספת קטע דרך אזורית 653מהכניסה לגבעת עדה עד דרך מס' 65על מנת לאפשר חיבור היישובים
למערכת הארצית ולדרך מס' .6
36
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"א 3/שינוי – 78תכנית מתאר ארצית לדרכים (אושרה ב)2007 -
דרך 654
גריעת דרך אזורית 654בקטע שבין דרך ( 653בכניסה לגבעת עדה) ודרך ( 652באזור תעשייה כרמל)
מתוך השיקול כי הדרכים המוצעות באזור זה נותנות מענה תחבורתי הולם לישובים הסמוכים ושדרך
אזורית 654חוצה מרחב פתוח ואינה מחברת ישובים.
דרך 651
דרך 651מחברת בין דרכים 2ו 4-לדרך .652כתוצאה מכך שתוואי דרך 652הוסט מערבה מפרדס
חנה ,מתייתר הצורך במקטע המזרחי של דרך 651כדרך אזורית.
דרך 650
בדומה לאמור לעיל בהקשר לדרך ,651דרך 650מבוטל בתמ"א 3שינוי .78
37
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"מ – 6/תכנית מתאר מחוזית (אושרה ב)2013 -
70
652
2
6
גבעת
עדה
בנימינה
653
4
653
652
מקרא
פיתוח עירוני
פיתוח כפרי
שטח פתוח /חקלאי מוגן
שטח חקלאי /אזור נוף כפרי פתוח
שטח פתוח עירוני
מוקד פיתוח תיירותי -פרברי
מוקד פיתוח תיירותי -כפרי
מכלול לשימור
אתר הנצחה
65
פארק תיירות
מסדרון חשמל
יער טבעי לטיפוח
דרך ראשית /ראשית נופית
דרך אזורית /אזורית נופית
קו חשמל עליון KW 161
תמ"מ 6/מעגנת את מערך הדרכים המאושר בתמ"א( 3/78/למעט דרך :)653
התוואים העוקפים של דרך 652ודרך 653מוגדרים כדרכים נופיות.
בתמ"א 3/78/דרך 653העוברת בתוך בנימינה מבוטלת כדרך אזורית והתוואי העוקף מסומן מצפון לבנימינה
(בצמוד למחצבה) .תמ"מ 6/מציגה שתי חלופות לתוואי דרך 653המחברת את דרך 652לדרך 4
• חלופה הצפונית – זהה לתוואי הדרך המאושרת בתמ"א 3/78/העוברת בצמוד למחצבת בנימינה.
• החלופה הדרומית -דרך הבורג' הקיימת.
עפ"י הוראות התמ"מ "מוסד התכנון הדן בתכנית להתוויית דרך 653מצפון לבנימינה ,יחליט על הפקדתה
לאחר ששוכנע בדבר נחיצות התוואי ולאחר בחינתן של חלופות ובכלל זאת חלופה לתוואי מדרום לבנימינה.
מוסד התכנון יכלול בין שיקוליו את השתלבות התוואי בסביבתו ובנוף ,את הצורך במניעת כפילות לדרך
קיימת ואת מניעת הפגיעה בשטחים פתוחים בהתייחס ,בין היתר ,לרצועת נחל תנינים ולשיפולי דרום רכס
הכרמל".
38
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"מ – 5/6/תכנית מתאר מחוזית סובב בקעת הנדיב (בהפקדה)
70
652
2
6
654
4
653
652
תמ"מ 6/5/סובב בקעת הנדיב מתווה מדיניות תכנון שתאפשר שימור ופיתוח תוך שמירה על משאבי טבע,
נוף ואיכות הסביבה .מטרת התכנית היא שמירה על רצף שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים בעלי
חשיבות ארצית ואזורית .עם זאת בתשריט התכנית מסומנת דרך ( 654שבוטלה כדרך אזורית בתמ"א 3/78/
ואינה מופיעה בתמ"מ ) 6/ומחולקת לשני מקטעים:
• המקטע הדרומי מדרך 653עד אביאל מוגדר כדרך אזורית,
• המקטע הצפוני מאביאל עד דרך 652מוגדר כדרך נוף חקלאית.
39
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | מגמות התכנון במרחב והשפעתן על מערך הדרכים האזורי
פרויקטים מתוכננים לדוגמא
מחלף
עין
תות
מחלף מתוכנן
פרדיס
מחלף
זיכרון
יעקב
זיכרון
יעקב
עמיקם
גבעת
נילי
אביאל
ג'יסר א
שכונה זרקא
גבעת
עדה
רגבים
חדשה
בנימינה
קיסריה
אור
עקיבא
כפר
קרע
כפר
גליקסון
שכונה
חדשה
מחלף
עירון
משמר
הגבול
עין עירון
אזה"ת
מנשה
מחלף
קיסריה
א .ת.
קיסריה
מחנה 80
פרדס חנה -
כרכור
מחלף
חנה
מחלף
כרכור
מחלף נחל
חדרה
חדרה
במרחב הסובב מתוכננים פרויקטים אשר עתידים להעמיס את מערכת התחבורה האזורית:
רובעי מגורים חדשים באור עקיבא ובפרדס חנה כרכור ,אזור תעשיה מנשה ועוד .רבים מהם נשענים על
דרכים ארציות מס' 4ו 65-ודרך אזורית מס' .652
כחלק מכך מתוכננים על ידי נת"י ארבעה מחלפים אשר יתנו מענה לעומסים החזויים:
מחלף משמר הגבול -על כביש .65
מחלף כרכור -במפגש הכבישים ,65/652בסמוך לשכונת מגורים המתוכננת על שטח מחנה 80המתפנה.
מחלף חנה -על כביש .65
מחלף נחל חדרה -במפגש הכבישים .65/4
40
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
פילוג התנועה
הפילוג הינו לפי המודל הארצי ,מודל אשר פותח עבור משרד התחבורה ועוסק בתחזיות נוסעים לשנות
תחזיות שונות .פילוג הנסיעות כולל את הנסיעות ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית.
להלן פילוג הנסיעות המוצע ע"י המודל לשנת :2030
בנימינה – גבעת עדה כמוצא
יישוב
חדרה ,פרדס חנה,
א"ת קיסריה
תל אביב
חיפה
סה"כ נסיעות
אחוז
954
269
262
41%
7%
7%
בנימינה – גבעת עדה כיעד
יישוב
חדרה ,פרדס חנה
כפר קרע ,ערערה,
בסמ"ה ,טייבה
ובאקה ג'ת
לדרום
לדרום
מזרח
לצפון
לצפון
מזרח
57%
17%
20%
6%
59%
סה"כ נסיעות
308
אחוז
43%
לדרום
לדרום
מזרח
לצפון
17%
13%
33
12%
לצפון מזרח
11%
מתוך נתוני הפילוג נראה כי מרבית הנסיעות מתבצעות אל ו-מהאזורים הסמוכים .כמו כן ,ניתן
לראות כי אחוז הנוסעים אל הערים הגדולות (תל אביב וחיפה) הינו זהה .יחד עם זאת בהשוואה של
כיווני הנסיעה נראה כי מרבית הנסיעות הינן דרומית לבנימינה.
41
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
סקירה סטטוטורית | תמ"א – 23/מסילות ברזל (מאושרת משנת )1986
תת"ל - 18/חשמול מערך המסילות הארצי (מאושרת משנת )2014
70
652
6
אביאל
4
גבעת
עדה
בנימינה
2
653
652
651
מקרא
65
גבול שיפוט
מסילת רכבת
תחנת רכבת
על פי תמ"א 23/מסילת ברזל חוצה את בנימינה מצפון לדרום.
בתמ"א מסומנות 2תחנות במרחב :תחנת זיכרון יעקב אשר אינה קיימת בפועל ותחנת רכבת
המשמשת כתחנת מעבר בדרום בנימינה .בפועל קיימת גם תחנת רכבת פרברית באזור התעשייה של
קיסריה.
בתחנת רכבת בנימינה עוצרות במהלך היום כ 135 -רכבות .התחנה כוללת כ 600 -מקומות חניה.
תת"ל 18/נועדה לאפשר לרכבת ישראל להפעיל את המערך הארצי באמצעות חשמול עילי ,כתחליף
להנעת קטרים בדיזל ,מסיבות סביבתיות ותפעוליות ,כאשר במסגרת תחום השיפוט של המועצה
עוברת מסילה ראשית המיועדת לחשמול.
42
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
תכניות בהכנה | תת"ל – 65/תכנית תשתית לאומית להכפלת מסילת החוף (בהכנה)
70
2
652
6
653
גבעת
עדה
בנימינה
653
4
652
651
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
דרך מבוטלת
דרך קיימת
דרך מוצעת
חלופה א'
חלופה ב'
חלופה ג'
חלופה ד'
חלופה ה'
65
תת"ל( 65/לקראת הגשה לות"ל) מציעה את הכפלת מסילת החוף לארבע מסילות רכבת.
נבחנו 5חלופות לתוואי מסילת הרכבת:
חלופה א' – תוואי המסילה המקורי באזור בנימינה.
חלופה ב' -הסטת תוואי המסילה מתחום בנימינה לאזור הסמוך לדרך מס' .4
עפ"י חלופות א'-ב' -מיקום תחנת הרכבת קיסריה-פרדס חנה נותר ללא שינוי .נבחנה חלופה נוספת
המשלבת בין החלופות א'-ב' ומציעה שתי מסילות בתחום בנימינה ושתי מסילות בסמוך לדרך מס' .4
חלופות ג' ,ד' ,ה' – הסטת תוואי המסילה מתחום בנימינה ומתחום פרדס חנה כרכור והוצאתו ממערב
ליישובים .עפ"י חלופות הנ"ל תחנת רכבת קיסריה-פרדס חנה מתבטלת .תת"ל 65/נמצאת בשלב הכנת
מסמכי התכנית לחלופה ב' המועדפת על רכבת ישראל ולקראת ההגשה לות"ל.
43
המרחב הסובב >> -6מערך התחבורה במרחב
מערך התחבורה – סיכום ומסקנות
• קיימים קשרים הדוקים בין כל היישובים במרחב הסובב ולכן יש להבטיח קשרים תחבורתיים ראויים
בין כל חלקי המרחב ובינו לבין סביבתו .ההחלטה לגבי הוצאת התנועה העוברת מתוך הישובים אל
השטחים הפתוחים העוטפים מציבה את הצורך לאזן בין שתי המערכות :המערכת הטבעית
והמערכת התחבורתית.
• לדילמה באשר למיקום מסילת הרכבת והתחנה יש השפעה רבה על התפרושת העתידית של שימושי
הקרקע העתידיים וברור הוא שלפתרון העתידי של הרכבת ומיקומה השפעה רבה על מערכת
הדרכים האזורית.
• תקופת הביניים עד להכפלת מסילת הרכבת תהיה ממושכת ועל כן יהיה צורך להתוות פתרון
תחבורתי הולם הן למצב הקיים והן למצב העתידי.
44
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
אפיון המרחב וחלוקה לאזורים
חטיבות נוף
מקרא
גבול שיפוט
שרון צפוני
הרי אום אל פחם
רמות מנשה
הר הכרמל
חולות חוף הים
מישור חוף הכרמל
המועצה בנימינה גבעת עדה ממוקמת ברובה בשטח חטיבת הנוף שרון צפוני המתאפיינת בגבעות חמרה
ובמישורים הנחצים לאורכם על ידי רכסי כורכר ולרוחבם על ידי נחלים .בחטיבת נוף זו ממוקמים בנימינה
ושטחי החקלאות של בקעת הנדיב .גבעת עדה ממוקמת בתחום חטיבת הנוף רמות מנשה.
אזור בקעת הנדיב מהווה "נקודת מפגש" בין אזורי נוף שונים ומגוונים:
• גבעות יער פארק מתונות ,ביניהן עמקי נחלים של רמות מנשה.
• רכס הכרמל המאופיין במצוקי גיר ודולומיט עם חורש ים תיכוני.
• רצועת החולות החודרת אל פרדס חנה.
• אזור מישור חוף הכרמל המאופיין בשני רכסי כורכר לאורכו (המערבי והתיכון)
• שטח המחצבה המכיל כיום חקלאות ובעבר את ביצות הכבארה.
45
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
אפיון המרחב וחלוקה לאזורים
הקשר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח
בנימינה וגבעת עדה ממוקמות באזור עם מרחבים פתוחים רציפים.
דפוס היחס בין השטחים הפתוחים לשטחים הבנויים שונה במזרח האזור לעומת המערב.
בחלק הצפון מזרחי השטחים הפתוחים הינם גדולים ורציפים ביחס למסת הבינוי -ישובים קטנים
ופזורים במרחב.
בחלק המערבי מסת הבינוי גדולה ביחס לשטחים הפתוחים -הישובים גדולים יחסית ,קרובים אחד
לשני ויוצרים רצף בינוי לאורך הכבישים האזוריים.
46
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
אפיון המרחב וחלוקה לאזורים
המרחב הבנוי והמרחב הפתוח
גבעת עדה
בנימינה
המרחב הפתוח -בין הישובים בנימינה וגבעת עדה שטח פתוח נרחב המהווה חלק מרצף מרחבי
של שטחים פתוחים.
קשר לישובים סובבים
בנימינה ממוקמת על ציר תנועה ארצי ראשי ועל מסילת הרכבת ,ממערב לבקעת הנדיב ,ובזיקה
גיאוגרפית ליישובי חוף כרמל ולאור עקיבא .המרחב שממערב לבקעת הנדיב הינו מרחב מיושב וצפוף
יחסית עם יישובים בעלי מאפיינים עירוניים וסמי עירוניים .לעומת זאת ,המרחב שממזרח לבקעת
הנדיב הוא מרחב פתוח בו פזורים יישובים כפריים קטנים (כגון גבעת עדה ויישובי משנה אלונה)
המוקפים בשטחי טבע נרחבים ומרוחקים מהמערכת התחבורתית הארצית.
בנימינה נתפסת מבחינה תודעתית כמוקד מרכזי בעיקר בשל תחנת הרכבת.
47
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תמ"א -8/גנים לאומיים ושמורות
70
2
6
גבעת
עדה
בנימינה
653
4
652
651
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
כביש
כביש לא סלול
נחל
שמורת נוף
שמורת טבע מוכרזת
יער טבעי לשימור
יער טבעי לטיפוח
נטיעות בגדות נחלים
יער נטע אדם קיים
65
המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה נמצאת בלב סביבה חקלאית -נופית ובסמוך לשטחי יער ושמורה.
על פי תמ"א -8שמורות טבע :שמורת נוף רמת הנדיב נמצאת מצפון לבנימינה וחופפת עם תחום
השיפוט של המועצה בשטח שהיקפו כ 222 -דונם .בשטח זה מותרים מעברי תשתיות בתנאי שלא ייפגע
אופי השטח ולאחר התייעצות עם רשות שמורות הטבע.
על פי תמ"א -22יערות וייעור :תחום השיפוט של המועצה גובל בשטחי יערות טבעיים לשימור או
לטיפוח בעברו הצפוני .בגבולה הצפוני של בנימינה חופף תחום השיפוט עם נטיעות בגדות נחלים לאורך
נחל תנינים ,בשטח של כ 300 -דונם .בשטח זה יותר שיקום הנחל ופיתוח השטח כאזור נופש ,תוך שמירת
המרכיבים הטבעיים .בקצה הדרום -מזרחי בצמוד לגבעת עדה חופף תחום השיפוט עם יער טבעי לטיפוח
בשטח של 120דונם .על פי הוראות התכנית תותר פעולה יערנית לשיקומו ובלבד שאינה באה לשנות את
אופיו הקיים באופן מהותי.
48
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תמ"א - 35משולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור -מרקמים
מקרא
מכלול עירוני לשימור
מכלול כפרי לשימור
ישוב מיוחד גדול
מרקם שמור משולב
רצועת נוף
שינוי :1
גריעה ממכלול נופי
מרקם עירוני
מכלול נופי
שמורות וגנים
יער ויעור
שטח בנוי
מרקם חופי
מסדרון אקולוגי
שטח בקעת הנדיב ,כמו גם רמת הנדיב ,מוגדר כמעטפת מכלול מסוג "נופי ראשית ההתיישבות" ומשמעה
"ביטוי לאידיאולוגיה של ימי ראשית ההתיישבות ולתפיסת התכנון המרחבי שליוו את ראשית הקמת המדינה".
ערכים ונושאים לטיפוח ולשמירה בבקעת הנדיב-
•שמירת דימוי נוף מושבות הברון
•עידוד גידול מטעים ובעיקר גפנים
•שילוב תיירות חקלאית במערך התיירות האזורי -כרמל ,חוף הים ,סכר נחל תנינים ועוד.
* שינויים קלים שבוצעו בתשריט תמ"א 35שינוי ,1טיוטה שמקודמת במועצה הארצית והועברה להשגות
ועדה מחוזית -חלק קטן ממזרח לבנימינה נגרע מהגדרת "מכלול נופי" וכעת מצוי בתוך "מעטפת המכלול",
כך גם לגבי רמת הנדיב .מסדרון אקולוגי מוגדר בתחום רצועת נחל תנינים .מסדרון נוסף ,מחוץ לתחום
השיפוט במקביל וממערב לדרך מס' .6
49
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.1תכנית ש -1130/שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים בתחום השיפוט של המועצה
האזורית זיכרון יעקב
סטטוס :מאושרת 6/2009
תיאור :התוכנית גובלת
בקו הכחול של בנימינה
מצפון.
ש1130/
מטרת התוכנית ליעד
אזורים לשטחים פתוחים
ושטחים חקלאיים תוך
קביעת השימושים
המותרים בהם
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
יעודים הגובלים בתכנית המתאר:
שטח חקלאי מישקי-
כל הצד המזרחי של פוליגון אזה"ת כרמל
מותרים עיבודים חקלאיים ,שטח פתוח טבעי ,מבנים לקירוי צמחי.
מותרת פעילות תיירות חקלאית ,כולל חוות סוסים.
שטח חקלאי מוגן -אזור מדרום לאזה"ת כרמל -המקביל לשטחים החקלאיים של בנימינה
מותרים עיבודים חקלאיים ,שטח פתוח טבעי ,מבנים לקירוי צמחי.
אין בקרבה לבנימינה סימון מבנים חקלאיים מותרים.
רצועת נחל וסביבותיו-
כל רצועת נחל תנינים הגובלת בתחום תכנית בנימינה-גבעת עדה
מיועד לשטח פתוח טבעי של סביבת הנחל ,עיבוד חקלאי ,מבנים הדרושים לצורכי ניקוז ושבילים למעבר
מטיילים.
מותרות פעילויות שיקום ,שימור ופיתוח בהתאם לתמ"א 34ב.3/
במרחק של 50מ' מרצועת הנחל אסור להקים מבנים לקירוי צמחי.
הקמת חממות תותר בהתם לממצאי נספח סביבתי נופי שיוגש.
יער טבעי לשימור -מצוי ממזרח לאזה"ת כרמל -בהתאם להנחיות תמ"א 22
נטיעות בגדות נחלים -בתחום רצועת נחל תנינים -בהתאם להנחיות תמ"א 22
מתן הנחיות לנושאי ריח ,רעש ,אכסון דלקים ,חומרי הדברה ודישון.
50
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.2תכנית מ/407/חכ/900/ש -1404/יערות ושמורות אלונה
סטטוס :מאושרת 9/2012
תיאור :התוכנית ממוקמת מצפון מזרח
לגבול תכנית המתאר של בנימינה גבעת
עדה.
מטרת התוכנית :הקמת פארק הוליסטי
המשלב שטחי יערות ,שמורות ושטחים
חקלאיים .התוכנית מציעה תיירות
אקסטנסיבית בלבד .מטרתה להגן על
מרחב גדול של שטחים פתוחים כחלק
מהמסדרון האקולוגי הארצי.
מ/407/חכ/900/ש1404/
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
נקודות ההשקה עם תכנית המתאר של בנימינה-גבעת עדה הן באזורים הבאים:
פארק התעשייה כרמל -ממזרח לו מוגדר בתכנית שטח יער טבעי לשימור
בתחום שטח זה מיועד לשמרו באופן טבעי כך שיכלול חורש ,בתה ותצורת צומח טבעי אחרות ,בעלי
ערכיות גבוהה .היער יישמר ללא התערבות חיצונית.
שימושים מותרים -פעילות ממשק הנדרשת אך ורק לשמירה ואחזקת השטח ולמניעת שריפות,
מרעה ופעולות טיפוח לעידוד המרעה
נקודות תצפית בנוף
דרכי נוף לטיולים ודרכי יער ובכלל זה דרכים לצרכי כיבוי אש ,להגנה מפני התפשטות שריפות ולצורך
טיפול יערני.
קצה צפון מזרחי של תכנית המתאר -משיק לשטחי קרקע חקלאית של התכנית ,שטחים אלו גובלים
בערוץ מקומי של נחל תנינים.
שטחי החקלאות הנ"ל הנם שטחים חקלאיים פתוחים טבעיים והם בעלי ערכיות נופית/טבעית מיוחדת
ואמורים להישמר באופיים החקלאי הפתוח במטרה להגן על ערכי החקלאות ,הסביבה והנוף.
לא מותרת בשטחם הקמת מבנים למעט מבנים לקירוי צמחי.
בתחום הקרקע החקלאית הכלולה ברצועת ההשפעה של נחלים ,תותר הקמת חממות במרחק הגדול מ-
50מ' מגדת הנחל הסמוכה ויותרו רשתות צל ומנהרות עבירות במרחק גדול מ 20-מ' מגדת הנחל
הסמוכה .ניתנו הנחיות מפורטות להקמה ותחזוקת מבני חממות
מותרות דרכי עפר לחקלאים וכן דרכי נוף לטיולים ודרכי יער ובכלל זה דרכים לצרכי כיבוי אש ,להגנה
מפני התפשטות שריפות ולצורך טיפול יערני.
51
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.3תכנית מ/316/א/ש -1471/יער אלות עדה
סטטוס :מאושרת 7/2012
תיאור :התוכנית נמצאת ממזרח לקו הכחול וחלקה אף בתחום הקו הכחול .התוכנית מפרטת
ומדייקת את היערות בתמ"א 22במזרח בקעת הנדיב.
מ/316/א/ש1471/
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
יעודים הגובלים בתכנית המתאר:
בתחום הקו הכחול של תכנית המתאר בנימינה גבעת עדה מצויים שני פוליגונים קטנים של "יער טבעי לטיפוח"
וכן רצועה קטנה של קרקע חקלאית.
יער טבעי לטיפוח משמעו שטח ובו חורש ,יער ,בוסתנים ותצורות צומח טבעי אחרות .מותרת פעילות יערנית
לשיקומו ובלבד שאינה באה לשנות את אופיו הקיים באופן מהותי ,בהתאם להגדרות תמ"א .22
מותרות דרכי יער ויותר מרעה מבוקר ופעולות טיפוח המאפשרות מרעה ללא פגיעה במשאבי הטבע ,נוף
ומורשת .מותרת התווית שבילים להולכי רגל ונקודות תצפית ,שילוט וכו.
בקרקע החקלאית יש לשמור השטח כפתוח ,ללא בנייה ,במטרה לשמור על הנוף ומרחב רצף השטחים
הפתוחים ,מותרות דרכי עפר חקלאיות.
52
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.4תכנית מ -339/הרחבת שמורת אלוני יצחק
סטטוס :מאושרת 2/2009
תיאור :התוכנית גובלת בשמורת הטבע המוכרזת אלוני יצחק מ 28/ונמצאת בסמוך ליישוב אלוני
יצחק ,מדרום מזרח לקו הכחול של בנימינה.
מטרת התוכנית לשנות ייעוד מקרקע חקלאית לשמורת טבע.
בתחום שמורת הטבע השטח מיועד לשימור במצבו הטבעי ,ללא פיתוח ,למעט שבילים להולכי
רגל.
תכנית המתאר משיקה לגבול התכנית ואינה חודרת לתחומה.
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
מ339/
53
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.5תכנית ש -1249/שיקום מחצבת בנימינה
סטטוס :מאושרת 7/2014
תיאור :התוכנית נמצאת בתחום הקו הכחול של תכנית המתאר ,מצפון לבתי המושבה בנימינה.
התוכנית מייעדת את שטח המחצבה לשיקום לפארק תיירות וטבע.
ש1249/
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
יעודים הגובלים/מצויים בתכנית המתאר:
עיקר שטחי התכנית מוגדרים כפארק ,בהם מתוכננים דרכים פנימיות ,שבילים ומסלולי טיול ,גופי מים,
שירותי קהל ,שיקום מצוקים ,שיקום ושימור מבנים ,גן ארכיאולוגי ועוד.
נדרש פתרון למעבר לכביש 652הכולל ביצוע הסדרי תנועה וחנייה.
מיגון אקוסטי ,במידה ויידרש ,יבוצע על ידי בעל היתר הבניה
קצה מזרחי בתכנית מוגדר כ"יער נטע אדם קיים" וכ"יער טבעי לשימור" בהם חלות הוראות בהתאם
לתמ"א .22
54
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.6תכנית ש -339/פארק ז'בוטינסקי
סטטוס :מאושרת 1/2006
תיאור :התוכנית נמצאת ממזרח לקו הכחול וחלקה אף בתחום הקו הכחול.
התוכנית מפרטת ומדייקת את היערות בתמ"א 22במזרח בקעת הנדיב.
ש-339/
פארק ז'בוטינסקי
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
יעודים הגובלים בתכנית המתאר:
בתחום הקו הכחול של תכנית המתאר בנימינה גבעת עדה מצויים שני פוליגונים קטנים של "יער טבעי
לטיפוח" וכן רצועה קטנה של קרקע חקלאית.
יער טבעי לטיפוח משמעו שטח ובו חורש ,יער ,בוסתנים ותצורות צומח טבעי אחרות .מותרת פעילות
יערנית לשיקומו ובלבד שאינה באה לשנות את אופיו הקיים באופן מהותי ,בהתאם להגדרות תמ"א .22
מותרות דרכי יער ויותר מרעה מבוקר ופעולות טיפוח המאפשרות מרעה ללא פגיעה במשאבי הטבע ,נוף
ומורשת .מותרת התווית שבילים להולכי רגל ונקודות תצפית ,שילוט וכו.
בקרקע החקלאית יש לשמור השטח כפתוח ,ללא בנייה ,במטרה לשמור על הנוף ומרחב רצף השטחים
הפתוחים ,מותרות דרכי עפר חקלאיות.
55
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
סקירה סטטוטורית -תכניות שטחים פתוחים במרחב הסובב
.7תכנית ש/1003/א -רמת הנדיב
סטטוס:
מאושרת 9/2005
תיאור:
מטרת התוכנית הסדרת שטח הגן הבוטאני של אחוזת הקבר ומרכז המבקרים ברמת הנדיב.
התכנית מדרום לזכרון יעקב וממערב לאזור התעשייה כרמל ,אין גבול משותף עם גבולות תכנית המתאר
בנימינה .השטח המפריד בינה לבין שטח תכנית המתאר בנימינה גבעת עדה נותר שטח שמורת נוף על
פי תמ"א .8
ש/1003/א
תכנית מתאר
בנימינה גבעת עדה
56
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
אפיון שטחים פתוחים
מיפוי בקעת הנדיב שטחים טבעיים וחקלאיים -מתוך נקודת ח"ן -חוברת חקלאות נופית-
יחידות נוף -מוטי קפלן ,נעמה רינגל ולירון אמדור.
השטחים הפתוחים במרחב הסובב הינם מגוונים מבחינת אופיים ותבליטם הטופוגרפי .מצפון ,בסמוך
לדרך מס' 70נפרשים יערות אלונה ,בהמשכם מדרום ,באזור בקעת הנדיב מרבית השטח הפתוח הינם
חקלאיים עם מובלעות של שטחים טבעיים.
המועצה האזורית ממוקמת ברובה בשטחים חקלאיים גדולים ורציפים.
ממזרח ,הנוף מתאפיין ברצועות חקלאיות צרות הנמשכות בעמקים ומוקפות באזורים טבעיים בגבעות.
מצפון ,רצף טבעי גדול באזור אלונה ורמת הנדיב.
57
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
מסדרונות אקולוגיים ארציים
רמות
מנשה
654
רמת
הנדיב
4
653
6
652
2
מסדרון אקולוגי מוגדר כרצועת שטח בעלת ייחוד ותכונות אופייניות ,השונות מסביבתן ,אשר מחברת
אזורים מנותקים ,גדולים דיים כדי לקיים מיני חי וצומח בסביבתם הטבעית .המסדרון האקולוגי מחבר בין
שמורות טבע ושטחים בעלי חשיבות אקולוגית ,ומטרתו לאפשר מעבר מינים ביניהם.
שכבת המסדרון האקולוגי הארצי הנה שכבת מידע של רשות הטבע והגנים (רט"ג) ,שכבה זו אינה
סטטוטורית ,אך מוכרת ע"י גופי התכנון כשכבת מידע עקרונית שיש להתחשב בה בתכנון.
תמ"מ 5/6מגדירה מסדרונות אקולוגיים מדרום ומצפון לאזור הבנוי של בנימינה ולאורך הנחלים ברקן,
נחל עדה ונחל תנינים .במטרה לשמור על מרחב פתוח רציף המאפשר תנועת ומעבר אוכלוסיות בע"ח
וצמחים וקשר בין אוכלוסיות ומגוון בתי גידולים הנדרשים לשימור המערכת האקולוגית ושמירה על
רציפות השטחים הפתוחים.
על פי התמ"מ כמסדרונות אקולוגיים (מסומנים בירוק) הוגדרו שטחים פתוחים ערכיים כדוגמת רמת
מנשה ,רמת הנדיב והנחלים המקשרים -נחל תנינים ונחל עדה .שטחים אלו מקושרים אל המסדרונות
האזוריים (המסומנים בכתום) .קישור חשוב ביותר (המסומן באדום) הנו שמירת הרצף בין רמת הנדיב
לרמת מנשה (ראה הרחבה בנושא בשער .)2
מרחב בקעת הנדיב אינו מסומן בתמ"מ כמסדרון ארצי ,אולם מהווה בפועל מסדרון מקומי פעיל במרחב
השדות והמטעים.
58
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
הידרולוגיה ונחלים
עינות
שוני
עינות
תמסח
זיכרון
יעקב
4
ג'סר א-
זרקא
גבעת
עדה
653
בנימינה
6
652
פרדס חנה
כרכור
קיסריה
אור
עקיבא
2
שטח בנימינה-גבעת עדה נמצא בתחום רשות ניקוז ונחלים כרמל ,באגן נחל תנינים המנוקז מערבה אל הים
התיכון.
שטח אגן ההיקוות כ 180-קמ"ר ,אורך אפיק נחל תנינים כ 23-ק"מ.
הנחל מתחיל ברום של כ 250-מטר מעל פני הים ,בגבעות רמות מנשה .חלקו העליון של הנחל (עד כביש -654
אביאל) בשיפוע מתון -ממוצע .2%מאביאל עד הים ,לאורך של כ 10-ק"מ ,מתפתל הנחל בשטח מישורי,
בשיפוע של כ 2 -פרומיל בלבד .הזרימה בחלקים התחתונים מואטת באופן ניכר עם ההפחתה הדרסטית
בשיפוע האפיק בעת כניסתו אל מישורי בקעת הנדיב שם גם מתחברים יובלים גדולים אחדים .בקעת הנדיב
תחומה ממערב על ידי רכס הכורכר של בנימינה ומדרום מערב על ידי חולות קיסריה ופרדס חנה .חסימות
אלה הפכו אותה למעין קערת אגירה של הסחף של נחל תנינים ויובליו.
עד שנות החמישים נחל התנינים היה נחל איתן מעיינות שוני .כיום המעיינות נשאבים למערכת אספקת המים,
והנחל איתן בחלקו התחתון בלבד -מכביש 4מערבה ,בגלל עינות תמסח (מים מליחים).
זרימת בסיס עונתית קיימת בחלקים המזרחיים של הנחל בחודשי החורף אך היא מצטמצמת עד לכדי
התייבשות מוחלטת במהלך הקיץ .למרות זאת מי הנביעות המשתמרים בתוך האלוביום שבאפיק כרטיבות,
מאפשרים את קיומה של צמחיית מים מתוקים כל ימות השנה .זרימת הבסיס בחורף משמשת כבסיס
להתפתחות מהירה של שיטפונות ולעליה מהירה של ההידרוגרף בעת סופות גשם.
-נחל תנינים הוא הנחל היחיד מנחלי החוף שלא זוהם בביוב.
מי השיטפונות נתפסים ומוטים לצורך החדרה כחלק ממפעל נחלי מנשה (ראה בהמשך).
בנחל עדה פועלת תחנה הידרומטרית של השירות ההידרולוגי (פעילה משנת .)1995
59
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
הידרולוגיה ונחלים
הסכר הרומי
לא ניתן להבין את אגן הניקוז ללא סיפור מפעל המים הרומי בנחל תנינים .בשפך נחל תנינים נמצאו במהלך
עבודות שיקום הנחל שרידי סכר רומי .הסכר היה חלק ממפעל מים מרשים אשר סיפק מים לקיסריה .שני
סכרים יצרו אגם בעומק שלושה מטרים ,וברום 6מטרים מעל פני הים .מהאגם גלשו המים אל אמת המים
הנמוכה המובילה לקיסריה .בסכר היו פתחי ניקוז אשר אפשרו לשלוט על מפלס המים באגם .האגם שרד
1,000שנה ,עד שהתדרדר עקב הצטברות סחף ותחזוקה לקויה לשטח ביצתי -ביצות כבארה .יבוש רוב שטח
הביצה התנהל במשך שנות העשרים והשלושים של המאה ה .20-באזור הביצה יש מערכת נקזים תת
קרקעיים (נת"ק).
הסכר שוקם בפרויקט משותף של רשות הניקוז ,המשרד להגנת הסביבה ,רט"ג ורשות העתיקות.
בסכר היו 3פתחי ניקוז ,בעלי כושר הולכה משותף של 30מ"ק/שניה .כיום ,לאחר ההסדרה ,מסוגל הסכר
להוליך ספיקה של 135מ"ק/שניה .דרושה הגדלת כושר ההולכה ל 150-מ"ק/שניה.
הסדרת מורד נחל תנינים וביטל צוואר הבקבוק של הסכר ,בד בבד עם הסדרת רוב הערוצים בתחום התכנית,
,ביטלו למעשה את רוב פשטי ההצפה אשר מהם סבלו תושבי בנימינה.
60
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
הידרולוגיה ונחלים
הצפות
תרשים סביבה
2
בית
חנניה
1
ג'יסר
א-זרקה
בנימינה
תמונה -2הצפות - 1995סכר רומי -רשות ניקוז
תמונה -1הצפות -1995סכר רומי -רשות ניקוז
בשנת 1995הוצפו שטחים נרחבים במעלה הסכר הרומי ,ביניהם גם שטחים חקלאיים ומבנים בבנימינה .נוצר
פשט הצפה גדול בין נחל תנינים ותעלת תמסח.
כאמור ,עם הסדרת הסכר הרומי ונחל תנינים ,לא צפויות הצפות בסדר גודל שכזה .באירוע שיא בשנת ,2001
לאחר ביצוע ההסדרות ,לא נגרמו נזקים.
בשטחים החקלאים של בנימינה קיימים פשטי הצפה מהתעלות המקומיות.
61
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
הידרולוגיה ונחלים
תמ"א/34/ב3/
בשטח בנימינה-גבעת עדה עוברים שלושה נחלים ראשיים -נחל תנינים ,נחל עדה ושפך נחל ברקן
לנחל עדה (רוחב רצועת ההשפעה 100 -מטר מציר הנחל) .שלושת הנחלים מסומנים כנחל לתכנון-
הכנת תכנית נחל וסביבתו .תעלת תמסח מסומנת כעורק ניקוז משני (רצועת השפעה רוחב 50מטר
מציר הנחל).
תמ"א/34/ב 3/מסמנת פשטי הצפה בשני מוקדים בסמוך לתעלת תמסח ,ובסמוך לצומת עדה.
62
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
הידרולוגיה ונחלים
מפעל מנשה
מפעל נחלי מנשה הינו מפעל לתפיסת מי שיטפונות בנחלים עדה ,תנינים ,ברקן ומשמרות ,והולכתם לאגני
חלחול בשטח החולי של קיסריה .תפעול מפעל ההטייה וההחדרה מתבצע ע"י מקורות.
אגן מפעל נחלי מנשה כולו מוגדר כשטח בעל רגישות הידרולוגית גבוהה .כל תכנית פיתוח ראוי שתתייחס
לפוטנציאל זיהום הקרקע ומי התהום.
הטיית המים נעשית באמצעות סכרים שנבנו על הערוצים .מהסכרים זורמים המים במערכת של תעלות
פתוחות וצינורות אל מאגר השיקוע .לאחר מכן מועברים המים אל שדות חלחול ששטחם הכולל 450דונם.
הכמות הממוצעת השנתית הנתפסת היא כ 15מלמ"ק ,ובשיא הקליטה בשנת 1992קלט המפעל 32מיליון
מ"ק.
מערכת קידוחי הפקה שואבת את המים מהאקוויפר ומספקת אותם בהתאם לצרכי האזור ומדיניות הצריכה
הארצית.
על מנת לוודא ולהבטיח איכות מים ראויה בהתאם לתקנות משרד הבריאות מתבצע מעקב אחר איכות המים
כחלק מתכנית רב שנתית המתבצעת על פי הנחיות משרד הבריאות ורשות המים ובהתאם לרישיון החדרה
והפקה שקיבלה חברת "מקורות".
בהתאם להנחיות משרד הבריאות סומן גם נחל עדה ממתקן ההטיה ועד גבול התכנית כבעל רגישות גבוהה.
בשטחים בעלי רגישות גבוהה תיאסר הקמת מבני בעלי חיים ,יאסרו שימושי קרקע בעלי פוטנציאל זיהום
קרקע ומים ,תיאסר השקיה בשולחים.
סכר על נחל תנינים ,ליד מושב עמיקם
63
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
הידרולוגיה ונחלים
השבת מים לנחל תנינים
במסגרת פרויקט "דרך המים" נבחנת השבת מים לנחל התנינים ,לשלושה קטעים נבחרים ,בהם רובו
המוחלט של נחל תנינים בתחום בנימינה.
אדריכל -משה לנר ,הידרולוגיה -לביא נטיף.
מקור המים המוצע הוא בארות 5,6של בנימינה ,או קידוחי שוני של מקורות .ארבעת הקידוחים שואבים
מאקוויפר הקנומן-טורון .מפלסי המים בכל הקידוחים ירדו והמעיינות יבשו ,מליחות הקידוחים עלתה ל1000-
מגכ"ל .לאחר הפסקת השאיבה בקידוחי מקורות וצמצום השאיבה בקידוחי בנימינה -ירדה המליחות לכ-
500-600מגכ"ל .הקידוח המומלץ ע"י לביא נטיף כמקור המים לנחל הוא באר 5של בנימינה ,אשר נמצא
בראש תעלת שוני.
ספיקות ההזרמה המוצעות הן 500מ"ק/שעה בנחל שוני ,ו 1,000-מ"ק/שעה בנחל תנינים .עם זאת ,מוצע
להקים מערך סכרונים בנחל ליצירת בריכות רדודות באפיק .בריכות אלו יאפשרו קבלת מראה נחל זורם
בספיקות נמוכות יותר (צמצום של כ 1/3-מהספיקה).
מוצע לסחרר את המים -תפיסת המים במורד הקטע המשוקם ,וסניקתו לראש הקטע .באופן זה יש לספק
מים רק לשם מילוי ההפסדים (חלחול ואיוד).
כמויות המים הנדרשות מסתכמות בעשרות אלפי מ"ק בודדים בשנה.
64
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
המרחב הסובב מתאפיין כמרחב תיירות וטיילות המתבסס על עושר ומגוון של ערכי טבע ,נוף ומורשת.
קיים מגוון של תכניות קיימות ,מתוכננות ורעיוניות לפיתוח תיירות וטיילות במרחב זה .המרחב מבוסס על צירי
תחבורה ראשיים ומאופיין ברמת נגישות גבוהה מאזור המרכז ומאזור הצפון.
התיירות במרחב מגוונת ומתבססת על מספר תחומים שונים:
משאבי הטבע ואקולוגיה (נחלים ,שמורות ,צפרות) ,חקלאות /כפריות (אירוח ,רכיבות ועוד) ,הסטוריה ,מורשת
וארכיאולוגיה.
65
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
מפת תיירות כרמלים
המועצה המקומית בנימינה וגבעת עדה מהווה חלק משמעותי ומרכזי במרחב ומשולבת במערך
התיירות של חוף הכרמל -עמותת תיירות כרמלים.
בשטח המועצה מספר מוקדי תיירות -חוות סוסים ,יקבים ופארק ז'בוטינסקי – שוני.
66
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
מפת שבילי אופניים -תכנית של רשות הניקוז
רשות הניקוז הכינה מפה של רשת שבילי טיול ואופניים באזור אגן הניקוז של נחל תנינים.
התכנון מייצר רשת שבילים המובילים מצפון לדרום אל נחל תנינים אשר יוצר את התנועה ממזרח
למערב.
67
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
תכנית אב נחל תנינים ויובליו-משרד אדריכלות נוף ותכנון סביבתי גרינשטיין-הר גיל
מיפוי אתרים ,שבילים ופרויקטים באגן הניקוז
תכנית האב של נחל תנינים
כחלק מתכניות להסדרת הנחלים במרחב זה הזמינה רשות הניקוז תכנית אב לנחל תנינים.
התכנית מתייחסת לכלל אגן ההקוות של נחל תנינים באופן כללי ומציעה שם מכלול של שבילי אופניים
ושילוט .התכנית מחלקת את רצועת הנחל למקטעים והציעה בהם פיתוח השומר על האופי הייחודי של כל
מקטע ועל המגוון הנופי שלאורך הנחל כולו.
68
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
תכנית אב נחל תנינים ויובליו-משרד אדריכלות נוף ותכנון סביבתי גרינשטיין-הר גיל
מיפוי אתרים ,שבילים ופרויקטים באגן הניקוז
קטע -2נחל תנינים באזור בקעת הכבארה ועד מעיינות תמסח
(ראה שרטוט בעמוד זה-דוגמה מוצעת במסגרת התכנית אב)
יצירת הצפה מקומית והשבת שטחי ביצה עם פיתוח תיירות אקולוגית
קטע -3נחל תנינים בצמוד לחוטם הכרמל ועד לעיינות שוני
פיתוח פארק עירוני אינטנסיבי עם הרטבה בצמוד לבנימינה (תעלת תמסח) .שיקום הערוץ הצפוני כנחל
במובן האקולוגי ,תוך הרטבת הקטע שבין עיינות שוני לעיינות תמסח במים מליחים שיועלו מהתמסח בצינור
לשוני ויזרמו בנחל עד לחיבורם מחדש לתמסח.
(ראה פיתוח מוצע לערוץ הצפוני של משרד משה לנר בהמשך)
קטע -4נחל תנינים באזור בקעת הנדיב
שיקום גדות הנחל למופע נחל חי וטבעי.
קטע -5נחל תנינים באזור גבעת אלונה (מאביאל לעמיקם)
שימור האופי החקלאי בצמוד לנחל .שינוי עקרונות ההסדרה של הנחל .ההדגשה של ערוץ הנחל כנחל טבעי
וחי באזור חקלאי – "פרובאנס הקטנה" .פתיחת סכר מפעלי מנשה לזרימות קיץ להרטבת קטע נחל .שילוב
הנחל עם מערכת הובלת המים העתיקה ומפעל נחלי מנשה ,במסגרת פארק נושאי לימודי "מפגש שלוש
מערכת המים".
69
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
תכנון לאורך נחל תנינים -משרד אדריכלות נוף משה לנר
המועצה המקומית בנימינה וגבעת עדה הזמינה תכנית פיתוח שביל הנחל המתבססת על עקרונות פרוייקט
"דרך המים" שמקורו בתכנית האב של נחל תנינים אשר הוכנה ע"י המנהלה לשיקום נחלי ישראל ומשרד
"גרינשטיין הר גיל".
652
4
תכנית נחל תנינים -בצמוד למחצבת בנימינה ומצפון לבנימינה.
במסגרת תכנית דרך המים ,המקום מהווה מוקד מרכזי הכולל את פיתוח עינות שוני והזרמת מים בנחל
לשחזור מופע הנחל המקורי שהתקיים בקטע זה ,וכחלק מעקרונות "השבת המים לטבע".
פיתוח מוקד זה לוקח בחשבון את מכלול האתרים הקיימים והמתוכננים בקטע זה ובהם :פרוייקט פיתוח
ושיקום מחצבת בנימינה ,טיילת אהוד מנור המתוכננת ע"י מ.מ .בנימינה וגבעת עדה .המקשרת את הישוב
בנימינה עם נחל תנינים ,אתר עין צור ופארק רמת הנדיב ,פרוייקט פארק היין המקודם ע"י רשות מקרקעי
ישראל בסמוך ומצפון לעינות שוני ,שמורת טבע עינות תמסח ועוד.
פיתוח מוקד זה כולל מספר מרכיבי פיתוח עיקריים:
.פיתוח תוואי שביל נחל מעינות שוני ועד כביש מס' 4 פיתוח מוקדים לפעילות פנאי ונופששימור ושחזור מרכיבים היסטוריים ,כולל סכר ומבנה תחנת שאיבה בעינות שוני ,תחנת אבו נור וכד'.(-מתוך דברי הסבר המתכננים)
70
המרחב הסובב >> -7נוף וסביבה
תיירות וטיילות
תכנון לאורך נחל תנינים -משרד אדריכלות נוף משה לנר
קומפילציה תיירות -מוצע וקיים
תכנית שביל לאורך נחל תנינים –מישוב אביאל (צפונית לגבעת עדה) מזרחה עד ישוב עמיקם.
תוואי נחל תנינים בקטע זה הינו מרכיב חשוב במסלולי הטיילות והרכיבה על אופניים של כלל אוכלוסיית
ישראל ,המגיעה לאזור זה לצורך רכיבה על אופניים וטיול לאורך כך השנה".
71
המרחב הסובב >> -8סקירה סטטוטורית
תמ"א -35/משולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור -מרקמים
70
שמורת
יער אלונה
2
שמורת
רמת
הנדיב
6
בנימינה
גבעת
עדה
653
4
652
651
מקרא
מכלול עירוני לשימור
מכלול כפרי לשימור
ישוב מיוחד גדול
מרקם שמור משולב
רצועת נוף
מרקם חופי
מרקם עירוני
מכלול נופי
שמורות וגנים
יער ויעור
שטח בנוי
65
תמ"א 35/מאפיינת אזורים שונים במרחב הסובב ומגדירה מרקמים ומכלולים ברמות פיתוח שונות.
מרבית שטח המרחב הסובב ,המכיל את בקעת הנדיב ואת היישובים בנימינה ,גבעת עדה ויישובי אלונה,
מאופיין כמרקם שמור משולב החוצה את שטח המדינה מצפון לדרום כרצועה רחבה ורציפה .המרקם חל על
כל תחום השיפוט של המועצה ומטרתו היא לאחד ברצף ערכי טבע ,נוף ,התיישבות ומורשת תוך יצירת
שדרה ירוקה בצפון ובדרום וחיץ פתוח לאורך ערוצי נחלים ראשיים .המרקם מיועד להשיג שילוב מרבי של
הערכים המאפיינים ,עם פיתוח מוגבל במרכז הארץ ופיתוח זהיר באזורי הפריפריה.
רצועת המרקם השמור המשולב עוטפת שלושה אזורי מרקם עירוני .המרקם העירוני הדרומי לבנימינה וגבעת
עדה מכיל את היישובים אור עקיבא ,פרדס חנה כרכור ואזור תעשייה קיסריה .המרקם העירוני הצפוני מכיל
את היישובים זיכרון יעקב ופארדיס והמזרחי (ממזרח לדרך מס' )6כולל את כפר קרע ויישובים סובבים.
האזור לאורך הים עד דרך מס' 4הכולל את רצועת החוף ואת היישובים שלאורכה ,מאופיין כמרקם חופי.
שינוי 1לתמ"א ,35/טיוטה שמקודמת במועצה הארצית והועברה להשגות ועדה מחוזית ,מפורט בפרק נוף
וסביבה בעמ' .49
72
המרחב הסובב >> -8סקירה סטטוטורית
תמ"א -35/משולבת לבנייה ,לפיתוח ולשימור -הנחיות סביבתיות
70
2
6
גבעת
עדה
בנימינה
653
4
652
651
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
כביש
נחל
קו חשמל ראשי
משאבי מים
שימורראשי
קו חשמל
גבוהה
נופיתנופית
רגישות
גבוהה
רגישות
ומיתוג
תחנת
כוח מים
משאבי
שימור
תחנת כוח ומיתוג
65
עפ"י תמ"א 35/הנחיות סביבתיות מרבית השטח של המרחב הסובב כולל בקעת הנדיב וגבעת עדה מוגדר
כשטח בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה ואזור שימור משאבי מים.
שטח היישוב בנימינה עליו חלות ההנחיות לשימור משאבי מים אינו מוגדר כאזור בעל רגישות נופית גבוהה.
לתכנית באזור בעל רגישות נופית סביבתית גבוהה נדרש נספח נופי -סביבתי וחוות דעת של נציג רט"ג.
מטרתו של שטח לשימור משאבי מים הוא להבטיח חדירת מי נגר שפירים אל מאגרי מי התהום ולמנוע
זיהומים.
קו חשמל ראשי מתח עליון ( 161ק"ו) חוצה את המרחב מצפון לדרום .בסמוך לאזור תעשייה קיסריה
מסומנת תחנת כוח ומיתוג.
73
המרחב הסובב >> סקירה סטטוטורית
תמ"א/10/ג -2/מעבר קווי חשמל ראשיים -מאושרת
70
שמורת
יער אלונה
2
שמורת
רמת
הנדיב
6
בנימינה
גבעת
עדה
653
4
652
651
מקרא
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
כביש
כביש לא סלול
נחל
פרוזדור קווי חשמל
65
במרכז תחום השיפוט של המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה עובר קו חשמל ראשי במתח על (400
)KWועליון (.)KW 161
נדרשת שמירת פרוזדורי בטיחות קרינה של 35מ' מציר קו 400ק"ו ו 20 -מציר קו 161ק"ו.
על פי הוראות התכנית בשטח המעבר ניתן להתיר הקמת ביתני שירותים ומבנים חקלאיים בלתי רצופים,
שגובהם לא יעלה על 3מ' ,בתנאי שיתקבל אישור מחברת החשמל.
כמו כן ,תקוים התיעצות עם חברת החשמל בכל מקרה של שינוי יעוד משטח פתוח לשטח בנוי ,יעודי מגורים,
מסחר ,מלאכה ,תעשיה ,בנייני ציבור ומלונאות ,במרחק 100מטר מגבול המעבר.
74
המרחב הסובב >> סקירה סטטוטורית
תמ"א/10/ג -6/מעבר קווי חשמל ראשיים מהשרון לגליל -מופקדת
70
שמורת
יער אלונה
2
שמורת
רמת
הנדיב
6
בנימינה
גבעת
עדה
653
4
גיליון 1
652
651
מקרא
מקרא
גבול שיפוט
מסילת רכבת
כביש
כביש לא סלול
נחל
פרוזדור קווי חשמל
קו חשמל עליון KW 161
65
התכנית מתווה מסדרון לקווי
חשמל ראשיים ,שיכיל קו 400
ק"ו ,אשר יחבר בין מערכת
ההולכה מהשרון ,דרך הגליל
ואל תחנת מיתוג מוצעת.
כמו כן ,התכנית מציעה הקמת
תחנת מיתוג בגליל התחתון,
סמוך לקיבוץ רביד.
תוואי המסדרון המוצע נמצא
מחוץ לתחום השיפוט של
בנימינה -גבעת עדה.
תשריט מצב מוצע -גיליון 1
75
המרחב הסובב >> -8סקירה סטטוטורית
תמ"מ -6/תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה
70
652
2
6
653
4
653
652
מקרא
פיתוח עירוני
פיתוח כפרי
שטח פתוח /חקלאי מוגן
שטח חקלאי /אזור נוף כפרי פתוח
שטח פתוח עירוני
מוקד פיתוח תיירותי -פרברי
65
תיירותי -כפרי
מוקד פיתוח
מכלול לשימור
אתר הנצחה
פארק תיירות
מסדרון חשמל
יער טבעי לטיפוח
דרך ראשית /ראשית נופית
דרך אזורית /אזורית נופית
קו חשמל עליון KW 161
תמ"מ 6/מגדירה אזורי פיתוח ושטחים פתוחים במרחב .האזור שממערב ומדרום לבקעת הנדיב מתאפיין
במתחמי פיתוח עירוניים ,כגון זכרון יעקב ,ג'יסר אל זרקא ,קיסריה ,אור עקיבא ,בנימינה ופרדס חנה
כרכור .האזור שממזרח ומצפון לבקעת הנדיב מתאפיין במתחמי פיתוח כפריים ,כגון אביאל ,כפר גליקסון
ושכונת ההרחבה של גבעת עדה .לעומתם ,אזור המושבה של גבעת עדה מוגדר כאזור פיתוח עירוני.
בתחום גבעת עדה מסומן מוקד פיתוח תיירותי-כפרי ובו ישמר אופיו החקלאי של האזור ,יותרו אכסון מלונאי
ושירותי תיירות .בשתי המושבות מסומנים מכלולים לשימור ואתרי הנצחה ,ולכן הבינוי והפיתוח יתייחסו
לאופי האתר ולערכים אותם הוא מייצג.
שתי המושבות משתייכות לדגם ישוב 4ובשטחם תובטח אפשרות לשמור על החקלאות ועל אורח החיים
המבוסס עליה בשילוב עם פיתוח מאפיינים עירוניים.
אזור המחצבה ואזור תעשייה כרמל מוגדרים כפארקים תיירותיים בהם יותרו אכסון מלונאי ,שירותי תיירות
ומבני ציבור ,בתנאי שלא תפגע רציפות השטחים הפתוחים.
76
המרחב הסובב >> -8סקירה סטטוטורית
תמ"מ -6/תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה
70
652
2
6
653
4
653
652
מקרא
פיתוח עירוני
פיתוח כפרי
שטח פתוח /חקלאי מוגן
שטח חקלאי /אזור נוף כפרי פתוח
שטח פתוח עירוני
מוקד פיתוח תיירותי -פרברי
65
תיירותי -כפרי
מוקד פיתוח
מכלול לשימור
אתר הנצחה
פארק תיירות
מסדרון חשמל
יער טבעי לטיפוח
דרך ראשית /ראשית נופית
דרך אזורית /אזורית נופית
קו חשמל עליון KW 161
השטחים הפתוחים במרחב זה מגוונים:
• מרבית השטח של בקעת הנדיב מאופיינת כשטח פתוח/חקלאי מוגן שמטרתו שימור ,טיפוח או שיקום
השטחים הפתוחים תוך המשך הפעילות החקלאית ובשילוב פעילויות נופש בחיק הטבע.
• השטחים שמסביב לתחומי הפיתוח מוגדרים כשטחים חקלאיים/אזור נוף כפרי פתוח (בין דרך מס' 4
לבנימינה ומסביב לשכונות גבעת עדה) .הפיתוח בשטחים אלה יהיה צמוד דופן ובעל אופי חזותי
משתלב בסביבה ,תוך שמירה על רציפות השטחים הפתוחים ,ללא פגיעה באופי הנוף ובפעילות
החקלאית והימנעות מפריצת דרכים חדשות.
• בצמידות לאזורי הפיתוח מוצעים שטחים פתוחים עירוניים (בין תוואי עוקף של דרך 652לבין בנימינה
ובפינה המערבית של בנימינה) .מטרתם להוות חיץ בעל אופי פתוח בין אזורים מבונים בו יותרו
חקלאות ,נופש בחיק הטבע ,מתקני ספורט ,תרבות ,בילוי ,אולמות ,גני אירועים ושטחים למופעים.
77
המרחב הסובב >> -8סקירה סטטוטורית
תמ"מ -6/5/סובב בקעת הנדיב (מופקדת)
70
652
2
6
654
4
653
652
מקרא
תמ"מ , 5/6/תכנית מתאר חלקית סובב בקעת הנדיב מתווה מדיניות תכנון שתאפשר שימור ופיתוח
מבוקר ,תוך שמירה על משאבי טבע ,נוף ואיכות הסביבה .התכנית חלה על מרקם מוטה שימור -המרחב
הפתוח שבמרכזו בקעת הנדיב ,במזרחו גבעות אלונה וגבעות מנשה ובמערבו חוף הים התיכון.
מטרת התכנית היא שמירה על רצף שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים בעלי חשיבות ארצית ואזורית,
כמו גם הכוונת מיזמי תיירות ונופש בחיק הטבע למקומות המתאימים ,בהתאם לאיכויות השטחים
הפתוחים ולרמת רגישותם .התכנית מקדמת שמירת נופים חקלאיים וטיפוחם ,הבטחת תנאים לקיום
החקלאות ועידוד חקלאות שמשלבת ערכי קיום ,סביבה ומורשת.
תמ"מ 5/6/מדרגת את השטחים הפתוחים שבתחומה.
רב שטחה של בקעת הנדיב מוגדר כשטח חקלאי מוגן ובו מותרים שימושים לחקלאות ,שמורות טבע
ונוף ,גנים לאומיים ,יער וייעור ,שטח פתוח טבעי ורצועות נחל וסביבתו .בשטח זה תותר הקמת מבנים
לקירוי צמחיה בלבד ובמקרים חריגים תותר הקמת מבנים חקלאיים .השטחים שלאורך הנחלים מוגדרים
כשטח חקלאי שמור בו מותרים השימושים המותרים בשטח חקלאי מוגן ,אך התנאים להקמת חממות
הינם מחמירים יותר .השטחים מדרום לבנימינה ומסביב לגבעת עדה מוגדרים כשטח חקלאי משקי בו
יותרו שימושים של חקלאות ,פעילות חקלאית תיירותית מיוחדת ,מבני משק וייצור חקלאי.
78
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
#
שם תכנית
1
תכנית מתאר חדרה מס'
חד ,2020/תוקף
7
2
תכנית מתאר פרדס חנה כרכור
מס' ,353-0138586בהפקדה
פורדיס
3
תכנית מתאר אור עקיבא,
בהפקדה
4
תכנית מתאר מקומית לשימושי
פל"ח במ"א אלונה מ ,352/תוקף
5
תכנית מתאר ג'סר א-זרקא,
בהכנה
6
תכנית מתאר קיסריה ,בהכנה
7
תכנית מתאר פורדיס ,בהכנה
8
תב"ע ג/322 /א/ש 31/אזור
תעשייה קיסריה ,תוקף
9
תב"ע ש 1130/שטחים חקלאיים
ופתוחים זיכרון יעקב ,תוקף
10
תב"ע ש 656/תכנית פארק היין
זיכרון יעקב ,תוקף
70
9
זיכרון יעקב
10
6
654
4
ג'סר א-זרקא
652
5
4
2
בנימינה
גבעת עדה
653
653
אור עקיבא
3
קיסריה
652
6
א.ת.
קיסריה
8
651
2
פרדס חנה כרכור
1
65
גן שמואל
במרחב הסובב מקודמים הליכי תכנון ומגמות לפיתוח היישובים.
תכנית מתאר לזיכרון יעקב נמצאת בשלב התחלתי.
התכניות עוסקות בגיבוש שלד יישובי ,בקישורו למערך דרכים הארצי והיישובי ,בהרחבת תחומי הפיתוח ויחס
לשטחים פתוחים הסובבים ,ביצירת עוגנים כלכליים ,בתמהיל יעודים ושימושים ,בקיבולת וצפיפות למגורים.
79
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
.1תכנית מתאר חדרה מס' חד( 2020/בתוקף)
סטטוס :תוקף 05/2014
היתרים או הרשאות :תכנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים או הרשאות.
שטח התכנית 50,591 :ד' שנת יעד2030 :
אוכלוסיית יעד 185,000 :נפש ויותר.
צפיפות הממוצעת כ 10.5 -יח"ד באזורים החדשים.
מס' יח"ד מאושרות כ 30,800 -יח"ד.
מס' יח"ד נוספות כ 25,400 -יח"ד.
סה"כ קיבולת יח"ד 56,200יח"ד.
ג'סר
א-
זרקא
ג .עדה
בנימינה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
תעשיה :הקצאת שטח של כ 1,000-דונם באזור תעשיה צפוני ,בסמוך לצומת נחל חדרה ,מפגש הדרכים 65
ו .4-בצמוד לאזור התעשיה מתוכננת תחנת רכבת נוספת" ,חדרה מזרח" ,אליה יועבר מסוף המטענים
מתחנת "חדרה מערב".
תעסוקה :הקצאת שטח של כ 620-דונם באזור תעסוקה "אגרובנק" ,המתוכנן בדרום חדרה ,לאורך דרך
מס' .2מצפון לאזור התעסוקה המוצע קיימת תחנת הרכבת "חדרה מערב".
לתחנות הרכבת ,הממוקמות בסמוך לאזור התעשיה והתעסוקה ,תפקיד משמעותי בפיתוחם ובחשיבותם
ברמה אזורית וארצית.
השלד היישובי :מתבסס על מערך תחבורה הארצי -דרך מס' ,2דרך מס' 4וציר הרכבת .התכנית מציעה
שדרוג וייעול של מערך התנועה הארצי ומערך החניה והתנועה הפנים עירוני .כאשר אחד השינויים הוא
שיקוע כביש 4עבור הפרדת מפלסים עם הרכבת.
מגורים :התכנית מציעה תוספת של כ 9,500 -דונם ברוטו לפיתוח עירוני במתחמים חדשים לתכנון,
הנמצאים סביב האזורים המאושרים למגורים ,מתוכם השטח נטו למגורים הוא 2500ד' ,בצפיפות ממוצעת
כללית של כ 10.5-יח"ד לדונם באזורים המוצעים .בנוסף מוצעים עוד 850דונם לפיתוח ארוך טווח למגורים,
בהם לא נקבעו עדיין קיבולת יח"ד והנחיות תכנון.
באזורים בהם כבר קיימת בנייה לצורכי מגורים ,מגבילה התכנית את כמות היחידות שאפשר להוסיף כך
שאופי האזור לא ישתנה מהותית.
רכבת
דרך משוקעת
דרך
תחנת רכבת
80
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
ג'סר
א-
זרקא
.2תכנית מתאר פרדס חנה כרכור מס' 353-0138586בהפקדה
סטטוס :הפקדה
מתכנן :אילן אייזן אדריכלים ובוני ערים
היתרים או הרשאות :תכנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים או
הרשאות.
שנת יעד2030 :
יעד אוכלוסיה :כ 55,000 -נפש
יח"ד מאושרות :כ 16,000 -יח"ד
יח"ד מוצעות :כ 1,800 -יח"ד וכ 6,500 -יח"ד התחדשות עירונית
סה"כ קיבולת יח"ד 24,300 :יח"ד.
מימוש ריאלי עד 17,500 :2030יח"ד.
צפיפות 3-9יח"ד לדונם
אזורי תעסוקה :זכויות בניה כ 600,000 -מ"ר על פני כ 1,250דונם.
תחום פיתוח חדש
כ 13,200-ד'
ג .עדה
בנימינה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
לבנימינה
(תוספת של )32%
מקרא:
תחום התכנית
מע"ר
מגורים
תעסוקה
רכבת
תחנת רכבת
תחום פיתוח קיים
כ 10,000-ד'
השלד היישובי מתבסס על מערך דרכים האזורי :דרך 652הנפגשת עם דרך 65בדרם ודרך 651
הנפגשת עם דרך ארצית 4במערב.
התכנית מציעה אזור תעסוקה חדש בצפון-מערב הישוב ,בסמוך לתחנת הרכבת ולאזור תעשיה
קיסריה ,והרחבת אזור התעסוקה הקיים בצפון-מזרח היישוב .התכנית מציעה למקד את עיקר
שימושי המסחר בתוך הישוב במטרה לחזק את מרכז המושבה מבחינה אורבנית ,כלכלית וחברתית.
מתחם התעסוקה המוצע בצפון-מערב הישוב נשען על תחנת הרכבת ומרכז התחבורה הציבורית
הסמוך.
התכנית מתמקדת בהרוויית המרקם הבנוי הקיים על ידי התחדשות עירונית ומציעה פיתוח פארק עירוני
מרכזי ושמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים במעטפת היישוב לשם מיצובה של פרדס חנה כרכור
כישוב כפרי למחצה.
התכנית קובעת הנחיות להסדרת מערך התחבורה והדרכים ביישוב ,תוך התייחסות למערך התחבורה
הפנימי והאזורי ומבססת את מערך התחבורה היישובי על כבישים עוקפים האמורים לשמש כמערכת
טבעתית עוקפת ליישוב ,לשם הפחתת עומסים במרכז היישוב ומימוש החזון של יישוב בעל צביון כפרי-
קהילתי.
81
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
ג'סר
א-
זרקא
.3תכנית מתאר אור עקיבא מס' ( 353-0135988מופקדת)
סטטוס :הפקדה
מתכנן :אליעזר רובינשטיין ונורית ונדסבורגר
היתרים או הרשאות :תכנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים או הרשאות.
שנת יעד2030 :
יעד אוכלוסיה 35,000 :נפש
צפיפות ממוצעת במתחמי מגורים מוצעים :כ 7 -יח"ד לדונם
מס' יח"ד מאושר 6,339 -יח"ד
מס' יח"ד מוצע 7,531 -יח"ד
סה"כ יח"ד בתכנית 13,870 -יח"ד
ג .עדה
בנימינה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
תכנית המתאר של אור עקיבא מציעה מבנה עירוני שנשען על ציר אנכי פנימי ראשי (צפון -דרום) ,הנחצה
על ידי צירי רוחב (מזרח -מערב) ,הנפגשים עם הדרכים הארציות 4ו.2-
תעסוקה
בצפון מזרח אור עקיבא ,בסמוך לצומת בנימינה בדרך ,4נמצא מרכז שירותים ותעסוקה ,המיועד ליישובי
הסביבה .אזור זה מוגדר כמשותף לאור עקיבא ולבנימינה ובמסגרת התכנית הוא מורחב ב 187-דונם.
זכויות הבניה ביעוד תעסוקה הן כ 500,000 -מ"ר בנוי ,על שטח של כ 400-דונם .בסמוך אליו מוצע אזור
ספורט ונופש ופארק עירוני/אזורי לאורך נחל עדה.
מגורים
התכנית מציעה פיתוח מגורים בשני אזורים חדשים ,בדרום ובצפון -מזרח הישוב .במתחמים אלו הצפיפות
המוצעת לא תפחת מ 7-יח"ד לדונם נטו ,כקבוע בהוראות תמ"א .35/עבור תכניות לתוספת יח"ד ,מגבילה
התכנית את כמות היחידות שאפשר להוסיף כך שאופי האזור לא ישתנה מהותית.
82
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
.4תכנית לשימושי פל"ח במועצה אזורית אלונה מ ,352/תוקף
הסדרת פעילות שאינה חקלאית במושבי המועצה
ג'סר
א-
זרקא
אלונה
ג .עדה
בנימינה
שמות הישובים :גבעת ניל"י ,אביאל ,עמיקם
אור
עקיבא
קיסריה
סטטוס :פרסום תוקף ברשומות 4/11/2009י.פ6017 .
א.ת.
קיסריה
המתכנן :אדר' עמוס ברנדייס
פרדס חנה
כרכור
חדרה
מטרות התוכנית:
• שימור האופי הכפרי של המושבים ומתן אפשרות להמשך הפעילות החקלאית ,מבלי לפגוע בה.
• הסדרת פעילות יצרנית נוספת שלא למטרות חקלאיות במושבים וקביעת מגבלות על שימושים אלה.
• יצירת אפשרות לפיתוח מקורות תעסוקה חדשים במועצה.
• מתן אפשרות לעבודה מהבית.
• קביעת הוראות לפיתוח פעילות לא חקלאית בנחלות המושבים.
• קביעת הנחיות לעיצוב ארכיטקטוני ונופי.
• קביעת הוראות ליישום התכנית וביצועה.
שימושי הפל"ח (פעילות שאינה חקלאית ) המותרים ושטחם
שירותי משרד שונים (עד 125מ"ר) ,אירוח כפרי (עד 160מ"ר 20-40 ,מ"ר ליחידה) ,סדנאות לאמנות (עד
250מ"ר) ,צהרון /משפחתון /מעון יום לקשישים (עד 250מ"ר) ,חנויות מפעל של תוצרת מקומית (עד 50
מ"ר) ,שימוש למלאכה זעירה לצורך יקבי בוטיק (עד 30,000בקבוקים ובתי בד בלבד (עד 500מ"ר).
תכנית אב למועצה אזורית אלונה מ( 352/תוקף)
תכנית זו משלבת שימושים אחרים בייעוד מגורים .יש לקחת בחשבון שימושים אלו גם בישובים אחרים
שעברם חקלאי.
83
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
ג'סר
א-
זרקא
.5תכנית מתאר ג'סר א-זרקא (מופקדת בתנאים)
סטטוס :מופקדת בתנאים
ג .עדה
המתכנן :גורדון אדריכלים ומתכנני ערים
היתרים או הרשאות :תכנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים או הרשאות
שנת יעד2030 :
יעד אוכלוסיה 20,000 :נפש
יח"ד מאושרות 5,724 :יח"ד
יח"ד מוצעות 1,750 :יח"ד
סה"כ קיבולת יח"ד 7,474 :יח"ד.
מימוש ריאלי עד 4,815 :2030יח"ד.
צפיפות במתחמי מגורים מוצעים 10 :יח"ד לדונם
בנימינה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
עיקרי הוראות התוכנית:
א .יעוד שטחים חדשים להקמת שכונות מגורים חדשות לצד מתן הנחיות לאופן התחדשותם ופיתוחם של
אזורי המגורים הקיימים.
ב .קביעת יעודי הקרקע ,השימושים ,היקפי הבנייה ,גבהי הבינוי ,והנחיות למימושם של כל אלה במסגרת
התכנון המפורט.
ג .תכנון מחדש של מערכת השטחים הציבוריים בדגש על פרישת מוסדות החינוך.
ד .קביעת הנחיות לשמירה וטיפוח ממשק מאוזן בין הישוב לבין מעטפת השטחים הירוקה הסובבת אותו
מצפון ,ממזרח וממערב.
ה .פיתוח שלד התחבורה היישובי ובכלל זה הסדרת הנגישות אל הישוב לצד התווית דרכים חדשות,
עיגון והסדרת דרכים קיימות.
ו .התווית עקרונות וכלים לתכנון המרחב הציבורי ולהפחתת מפגעים סביבתיים.
ז .קביעת הנחיות לשימור ופיתוח גרעין הכפר.
ח .קביעת מתחמים ושלביות הפיתוח.
84
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
ג'סר
א-
זרקא
.6תכנית מתאר קיסריה (בהכנה)
סטטוס :גיבוש חלופה נבחרת
ג .עדה
בנימינה
המתכנן :נעמה מליס אדריכלים
אור
עקיבא
קיסריה
היתרים או הרשאות :תכנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים או הרשאות
שנת יעד2030 :
יעד אוכלוסיה 10,000 :נפש
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
יח"ד מאושרות 1,907 :יח"ד
יח"ד מוצעות 3,000 :יח"ד
סה"כ קיבולת יח"ד 4,907 :יח"ד.
התכנית מציעה הפחתה לעומת המצב המאושר בכמות יחידות האחסון המלונאי ובשטחי הבניה של
מסחר יישובי ומסחר תיירותי.
התכנית נמצאת בשלבי הכנה ועתידה להשתנות.
85
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מתאר/אב יישוביות במרחב הסובב
ג'סר
א-
זרקא
.7תכנית מתאר פורדיס (בהכנה)
סטטוס :עריכת מסמכי התכנית
ג .עדה
המתכנן :מנעד
היתרים או הרשאות :תכנית שמכוחה לא ניתן להוציא היתרים או הרשאות.
שנת יעד2035 :
יעד אוכלוסיה 21,000 :נפש
יח"ד מאושרות (קיבולת ריאלית) 3,700 :יח"ד
יח"ד מוצעות 2,700 :יח"ד
סה"כ קיבולת יח"ד 6,400 :יח"ד
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
עיקרי הוראות התוכנית:
א .יעוד שטחים חדשים להקמת שכונות מגורים חדשות במזרח ,בצפון ובמערב.
ב .הסטת דרך מס' 4מערבית לתחום הפיתוח של המוצע של הישוב.
ג .הרחבת אזור התעשיה בצפון הישוב ,בסמיכות לדרך מס' ,4מעבר לתחום השיפוט.
ד .תוספת שטחי בניה לאזור תעסוקה ומסחר במרכז הישוב ובמערב ,לאורך דרך מס' .4
86
בנימינה
אור
עקיבא
חדרה
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מפורטות
ג'סר
א-
זרקא
.8תב"ע ג322 /ב' אזור תעשיה קיסריה ,תוקף
סטטוס :פרסום תוקף ברשומות 25/01/2000
ג .עדה
בנימינה
יעוד עיקרי :תעשיה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
מקרא:
תחום התכנית
תעסוקה
מסחר
ת .רכבת
תכנית אזור התעשייה של קיסריה ,גובלת בשטח השיפוט של פרדס חנה כרכור.
עיקר השינויים בתכנית ,לעומת קודמותיה ,הוא קביעת שטחים ציבוריים פתוחים ודרכים חדשות.
יעודים עיקריים בתכנית:
.1תעשיה 1,834 -דונם 150 .אחוזי בניה -סה"כ כ2,751,000-מ"ר.
.2שצ"פ 161 -דונם.
.3מסחר 32 -דונם 370 .אחוזי בניה -סה"כ כ118,400-מ"ר.
87
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מפורטות
ג'סר
א-
זרקא
.9תב"ע ש 1130/שטחים חקלאיים ופתוחים זיכרון יעקב ,תוקף
סטטוס :תוקף 3/11/2011
איציק פרוינד
עורך התכנית:
שטח חקלאי ומרעה
יעוד עיקרי:
בקעת-הנדיב .בתחום שיפוט זיכרון יעקב.
מקום התוכנית:
21,074דונם
שטח התוכנית:
תכנית זו לשטחים חקלאיים באה בין היתר כדי לענות על צרכי החקלאות
העכשוויים ,לתת מענה לאכסון כלים חקלאיים ,להתמודד עם הפיכת
המושבה לעיר ,ועם הצורך לשמור על השטחים הירוקים העוטפים את
הישוב.
בנימינה
ג .עדה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
חדרה
מטרות התוכנית:
.1ליעד אזורים לשטחים פתוחים ושטחים חקלאיים בהתאם למאפייני השטח ורגישותו תוך קביעת
השימושים ,התכליות והנחיות לתחזוקה.
.2לאפשר הקמת מבנים חקלאיים בשטחים החקלאיים :קריטריונים להקמת מבנים חקלאיים ,שטחי
בניה והוראות בניה למבנים החקלאיים ,השימושים המותרים במבנים אלו.
.3הנחיות בנושא איכות הסביבה הכוללים הנחיות לגבי שפכים ,ריחות ,מיכלי דלק ,חומרי הדברה וכו'.
.4הנחיות לביצוע תשתיות ,לניקוז ,לאיחוד מגרשים.
.5תנאים למתן היתרי בניה בשטחים חקלאיים וקביעת הנחיות מפורטות בדבר הכנת הבקשות להיתרי
בניה למבנים אלו.
השטחים המיועדים
לחקלאות מתחלקים
לשלושה סוגים:
שטח חקלאי שמור:
מיועד לעיבודים
חקלאיים ,שטח פתוח,
מבנים חקלאיים עד
700מ"ר רק במקום
המסומן .לא תותר
הקמת חממות חדשות.
2
4
70
שטח חקלאי מוגן:
מיועד לעיבודים
חקלאיים ,שטח פתוח,
מבנים לקירוי צמחי
לכל סוגיהם ,מבנים
חקלאיים עד 700מ"ר
רק במקום המסומן.
זכרון
יעקב
שטח חקלאי משקי:
מיועד לעיבודים
חקלאיים ,שטח פתוח,
מבנים לקירוי צמחי,
חצר תפעול ,תחנת
מעבר ,מבנים
חקלאיים ומבנים
לתיירות חקלאית.
א.ת.
כרמל
בנימינה
88
פורדיס
המרחב הסובב >> -9מגמות התכנון במרחב
זכרון
יעקב
תכניות מפורטות
ג'סר
א-
זרקא
.10תכנית מפורטת ש 656/תכנית פארק היין זיכרון יעקב ,תוקף
סטטוס :פרסום תוקף 8/11/2007
עורך התכנית :בני איזק
יעוד עיקרי :תיירות ונופש
שטח התוכנית 606.21 :דונם
ג .עדה
בנימינה
אור
עקיבא
קיסריה
א.ת.
קיסריה
פרדס חנה
כרכור
מטרת התוכנית:
יעוד לספורט נופש ומוסדות ציבור.
חדרה
מצב מוצע
מצב מאושר
אזור תעשיה מיוחד
תכנית פארק היין בזיכרון יעקב אושרה ב 2007ושינתה את ייעודו העיקרי של המקום מתעשייה לאזור
תיירות משולב הכולל יעודים של תיירות ,מגורים ,שטח למבני ציבור ועוד.
מגרשי התכנית מחולקים לקבוצות ע"פ השימושים הבאים:
.1מותרת גמישות בשימושים שנקבעו לכל מגרש ראשי.
.2חנות מפעל היקב ,חנויות שונות ,מסעדות ,בתי קפה ,מרתפי יין ,סדנאות ,גלריות ,בתי מלאכה
לאומנים ,מלונות וצימרים.
.3יקב הדגמתי ושטח פרטי פתוח
.4בית בד ופונקציות קשורות לעיבוד עץ זית .שפ"פ לצורך כרם זיתים להדגמה.
.5מרכז אוכל בסגנונות מקומי ולאומי זר.
סה"כ אחוזי בניה מותרים 50% ,80% :עיקרי 30% ,שירות.
מותרות 2קומות מעל הקרקע ואחת תת קרקעית.
89
המרחב הסובב >> -10סיכום ומסקנות
.1מערך תחבורתי -אזורי מול ערכי
טבע
ישובים כפריים וסמי עירוניים נטועים במרחב
הסובב הייחודי.
נדרשת מערכת קישוריות ראויה בינם לבין
עצמם ובינם לבין המרחב הגיאוגרפי.
הצורך ברמת קישוריות גבוהה אל מול הרצון
לשמר את משאב הטבע הערכי מציב
קונפליקט שמחייב איזון.
.2זיקת הישובים למרחב
תחום השיפוט המוניציפאלי "אוסף" שני
ישובים שונים באופים ובמיקומם .האחד-
בנימינה ,בעל אופי סמי עירוני עם זיקה
למרחב המעוייר .השני – גבעת עדה ,בעל
אופי כפרי עם זיקה למרחב הפתוח.
.3קישוריות בין עירוני לכפרי
ערוצי הנחלים הם תשתית טבעית קיימת וחיה
כמו "רשת ורידים" .שימורה ופיתוחה יכולים
להחיות את המרחב ולהזרים בו גם "חמצן
כלכלי" שמקורו בתיירות ,טיילות וספורט.
90
המרחב הסובב >> -10סיכום ומסקנות
.4מוקדים כלכליים
70
ממשק עם מערכת דרכים אזורית ותחנת
רכבת וזיקה למרחב מעוייר מהווים קרקע
פוריה לצמיחת מוקדים כלכליים .דרך מס' 4
ומסילת הרכבת ,איתם קיים ממשק ,הם
ה"שערים" של בנימינה וגבעת עדה אל
הפיתוח הכלכלי ועל כן יש לחזק את הממשק
איתם.
2
6
4
65
.5חקלאות
ענף החקלאות הוא אחד מבסיסיה
וממקורותיה של האיכות הנופית במרחב ועל
כן יש לשמרו .כדי לשמרו יש להבטיח תנאים
כלכליים לקיומו.
91
92
שער שני
המרחב המוניציפלי
93
המרחב המוניציפלי >> -1רקע ונתונים כלליים
מבצר שוני
שדות חקלאיים מול גבעת עדה
מבט לחוטם הכרמל מבנימינה
אמת המים הבלתי גמורה בבנימינה
שדרת דקלים בבנימינה
מבט לבנימינה מדרך 653
חאן זרעוניה בבנימינה
מבט לבקעת הנדיב מגבעת עדה
מחצבת בנימינה
מבט לגבעת עדה מדרך 653
המרחב המוניציפלי של המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה מתפרש על שטחים נרחבים מדרך מס' 4
במערב עד דרך מס' 6במזרח .הלב הפועם של המרחב המוניציפלי הינו בקעת הנדיב ,כאשר ממערב לבקעה
נמצא היישוב בנימינה ,ממזרח לה גבעת עדה ומצפון לה אזור תעשייה כרמל ,פארק שוני והמחצבה.
במרחב ייחודי זה מתקיים מפגש בין העירוני לכפרי .באזור יישובים בעלי אופי עירוני -אור עקיבא ,זיכרון יעקב
ופרדס חנה ,לצד יישובים בעלי אופי כפרי-חקלאי -יישובי אלונה מנשה.
המרחב העשיר והמגוון מהווה בסיס לאיזון העדין בין פיתוח לפתוח ,בין טבעי לחקלאי ,בין מישור לגבעות ובין
היסטורי למתחדש.
שער זה בוחן את מאפייני המרחב המוניציפלי ,יחסי הגומלין וכוחות המשיכה בהיבטים ורבדים שונים ובראייה
כוללת.
95
המרחב המוניציפלי >> -1רקע ונתונים כלליים
.1ב -תחומי שיפוט
מקרא
גבול שיפוט עד שנת 2003
גריעת השטח מתחום שיפוט
מסילת רכבת
דרך
380ד'
1120ד'
עד שנת 2003שבמהלכה אוחדו שתי הרשויות המקומיות למועצה מקומית אחת ,תחום השיפוט של בנימינה
השתרע על שטח של כ 15,430 -דונם ותחום שיפוט של גבעת עדה -כ 10,470 -דונם .לאחר האיחוד שטח
השיפוט המשותף היה כ 25,900 -דונם.
לאחר האיחוד למועצה מקומית נגרעו מתחום השיפוט המשותף שני אזורים :מצפון לגבעת עדה נגרע שטח
של כ 380-ד' אשר הועבר למועצה אזורית אלונה ,ממערב לדרך מס' 4נגרע שטח של כ 1,120-ד' אשר
הועבר לתחום שיפוט של אור עקיבא.
כיום תחום השיפוט של המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה ששטחו כ 24,400 -דונם כולל את שטחן של
שתי המושבות בנימינה וגבעת עדה ,שטחים נרחבים של בקעת הנדיב ,מחצבת בנימינה ופארק שוני.
מקרא
גבול שיפוט עדכני
מסילת רכבת
דרך
96
המרחב המוניציפלי >> -2סקירה היסטורית
המרחב במפות היסטוריות
מפת 1799 Jacotin
במפת ג'קוטין ניתן לראות תיאור גיאוגרפי של המרחב .במפה ניתן להבחין בנחל תנינים – ואדי אל-זרקא
( ,)1נחל חדרה -נהר אל-מפג'ר( ,)2חורבות קיסריה ( ,)3מיקום משוער של חוטם הכרמל ( - )4אינו תואם
את מיקומו ביחס לנחל תנינים ונראה שהמפה אינה מדוייקת .הכפר סנדיאנה( )5גם הוא אינו ממוקם נכון.
בתקופה זו אין אינפורמציה רבה לגבי נקודות התישבות באיזור ועיבוד הקרקעות ,אם כי ככל הנראה היה
מועט כפי שנראה במפה זו.
1
4
5
3
2
97
המרחב המוניציפלי >> -2סקירה היסטורית
המרחב במפות היסטוריות
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל – 1878 PEF
8
9
14
1
2
13
11
5
3
7
6
12
10
מקרא
) (1ביצות כאברה
) (2רמת הנדיב
) (3נחל תנינים
( )4קיסריה
( )5אמת מים
( )6מראח (גבעת עדה של ימינו)
( )7תל בורג'
( )8בוריקא
( )9סנדיאנה
15
4
( )10כפר קרע
( )11מיאמס (שוני) -מסומן כהריסות ותיאטרון
( )12תל דודאים -מסומן כהריסות ,ללא ציון יישוב
( )13חורבת עקב – ללא ציון יישוב
( )14אום אל עלק -מסומן כהריסות ,ללא ציון יישוב
( )15בורג' אל ח'יל – כיום בורג' בנימינה ,ללא ציון יישוב
98
המרחב המוניציפלי >> -2סקירה היסטורית
המרחב במפות היסטוריות
מפה בריטית 1942
4
3
3
3
1
2
3
3
3
-3בורג'
3
מחלקת המדידות ,פלסטינה
מתוך קובץ מפות מהדורת אפריל 1942
מפה בריטית משנת .42המפה עודכנה ככל הנראה לאחר קום המדינה ,העדכונים מופיעים בצבע סגול,
בעברית .במפה זו ניתן לראות את המרחב של בנימינה גבעת עדה בתקופת המנדט :בבנימינה ניתן
לראות את גרעין המושבה וגבעת הפועלים ( ,)1בגבעת עדה (נקראת בסוגריים "אל מראח") ניתן לראות
גם כן את הגרעין ההיסטורי של מבנה החאן ( .)2במפה גם מסומנות נקודות רבות המופיעות כ"ישוב
נטוש" (מסומן באותיות )3( )KHהבורג' בבנימינה מסומן כהרוס בשנה זו וכמו כן הכפר "אל מראח"
בקרבת גבעת עדה .בין העדכונים שלאחר קום המדינה נוספה מעברת בנימינה ( )4שהוקמה באתרו של
המחנה הבריטי.
99
המרחב המוניציפלי >> -2סקירה היסטורית
המרחב במפות היסטוריות
מפה בריטית 1944
מפה בריטית משנת .1944במפה ניתן לראות את הישובים הערביים והיהודים באיזור .חברי תל צור,
שהוקמה כישוב חומה ומגדל ב ,1939 -עזבו סופית את הנקודה בקיץ ,1944ועברו לשוני ,שנמסרה להם
ע"י פיק"א ב .1942-הכפרים סברין ,בוריקה ,סינדיה וקניר ננטשו בעקבות מלחמת השחרור ואינם קיימים
בימינו.
100
המרחב המוניציפלי >> -3תחום פיתוח
תכנית מתאר יישוביות
תכנית מתאר בנימינה – ג( 39/שנת )1942
מקרא
גבול שיפוט
תחום פיתוח מאושר
בשנת 1942אושרה תכנית מתאר לבנימינה – תכנית מס' ג .39/התכנית ששטחה כ 9800-ד' מגדירה
תחום פיתוח בשטח של כ 2,100-ד' המוקף בשטחים חקלאיים.
תכנית מתאר בנימינה – ש23/א' (שנת )1975
תכנית מתאר גבעת עדה – ש( 95/שנת )1982
מקרא
גבול שיפוט
תחום פיתוח מאושר
בשנת 1975אושרה תכנית מתאר חדשה לבנימינה מס' ש23/א' .התכנית ששטחה כ 16,000-ד' מגדירה
תחום פיתוח של כ 2,400-ד' ומשנה עקרונית את השלד היישובי שבתכנית מתאר הקודמת ג.39/
בשנת 1982אושרה תכנית מתאר גבעת עדה ש ,95/ששטחה כ 10,500-ד' ותחום הפיתוח בה כ 1,200-ד.
101
המרחב המוניציפלי >> -3תחום פיתוח
תכנית בניין עיר מאושרות
תכניות בניין עיר
מקרא
גבול שיפוט
תחום פיתוח מאושר
על פי תכניות בניין עיר המאושרות תחום הפיתוח של בנימינה מתחלק לשלושה אזורים .באזור היישוב
שטח תחום הפיתוח המאושר – כ 2,914-ד' ,באזור תעשייה הצפוני כרמל – 699דונם ובאזור המחצבה
ופארק שוני – 374דונם .סה"כ שטחו של תחום הפיתוח המאושר בתכניות המפורטות – כ 3,987-ד'.
תחום הפיתוח המאושר של גבעת עדה מתחלק לשני אזורים :באזור הדרומי לנחל עדה שטח תחום
הפיתוח המאושר– 1,067ד' ,באזור ההרחבה שמצפון לנחל עדה 326 -ד' ,סה"כ שטחו של תחום הפיתוח
המאושר בתכניות המפורטות בגבעת עדה 1,394 -ד'.
השוואה לתמ"מ6/
מקרא
גבול שיפוט
תחום פיתוח מאושר
תוספת פיתוח עירוני בתמ"מ6/
52ד'
18ד'
53ד'
9ד'
22ד'
632ד'
על פי תמ"מ 6/התוספת לתחום הפיתוח המאושר בתכניות מפורטות ,המוגדרת כתחום פיתוח עירוני,
נמצאת בדרום-מזרח ודרום-מערב בנימינה ,בשטח של 632דונם ובצפון בנימינה ,בשטח של 22דונם.
באזור גבעת עדה הרחבת תחום הפיתוח על פי תמ"מ 6/באזור הדרום-מזרחי של הישוב בשטח של 52
דונם ,באזור הדרום -מערבי של הישוב בשטח של 9ד' ובאזור המזרחי של שכונת ההרחבה בשטח של 18
דונם .תחום הפיתוח של המחצבה מורחב ב 53 -דונם.
102
המרחב המוניציפלי >> -3תחום פיתוח
בעלויות קרקע ויעודי קרקע
מקרא
פרטי
קק"ל
קק"ל +שלטון
הימנותא
מדינה
מדינה +שלטון
ממ"י מעורב
ממ"י +אחרים
ממ"י +שלטון
ר" פ
ר"פ +שלטון
שלטון מקומי
קק"ל
18%
רוב השטח בתחום השיפוט של המועצה המקומית בנימינה
גבעת עדה נמצא בבעלות פרטית ( )52%והוא משמש
לחקלאות למגורים ולמלאכה ותעסוקה.
יתר שטח תחום השיפוט ( )48%נמצא בבעלות שאינה
פרטית.
103
פרטי
52%
המרחב המוניציפלי >> - 4שלד המרחב המוניציפלי
ישויות
אזור
תעשיה
652
654
בקעת
הנדיב
גבעת עדה
4
מחצבה
בנימינה
653
653
652
מקרא
מסילת רכבת
כביש
כביש לא סלול
תחום פיתוח קיים
תחום בקעת הנדיב
מרחב המועצה המקומית בנימינה -גבעת עדה מכיל ארבע ישויות ,כאשר אחת מהן ,בקעת הנדיב היא
הגורם המאחד והמאפיין המרכזי של הסביבה הפיזית.
השלד מורכב משתי מושבות חקלאיות ,בנימינה בקצה המערבי וגבעת עדה בקצה המזרחי ומישות נוספת,
אזור התעשייה הצפוני "כרמל" ,המשרת את שתי המושבות.
בקעת הנדיב ,הקרויה על שם רוטשילד הנדיב הידוע ,היא שטח פתוח נרחב ומישורי הנחצה על ידי
הנחלים :תנינים ,עדה וברקן .חוטם הכרמל והמחצבה מסמנים את גבולה המערבי של הבקעה וגבעות
אלונה והרי מנשה ,את גבולה המזרחי .מצפון רכס זיכרון יעקב ומדרום פרדס חנה –כרכור.
הבקעה גובלת בשלושת הישויות האחרות ועיקר ייחודה הוא הנוף החקלאי הפורה ,המאופיין בשטחי
כרמים ומטעים ,באתרים היסטוריים ובנקודות מים הפזורות בה.
104
המרחב המוניציפלי >> - 4שלד המרחב המוניציפלי
יחסים בין ישויות
אזור
תעשיה
652
654
גבעת עדה
בקעת
הנדיב
4
מחצבה
בנימינה
653
653
652
מקרא
מסילת רכבת
כביש
כביש לא סלול
תחום פיתוח קיים
תחום בקעת הנדיב
אזור חיץ
נחל
דרך מקשרת
גבעת עדה ובנימינה הינן מושבות ברון שהוקמו בבקעה דרומית לרכס הכרמל על ידי חקלאים בתחילת
המאה ה ,20-במטרה ליישב את הארץ ולפתח אותה ,על כן בעלות זהות דומה .שתי המושבות נחצות
לשני חלקים על ידי דרכים אזוריות ובניהן מקשרת דרך 635החוצה את הבקעה ממזרח למערב .במרחב
המוניציפלי עוברות שתי דרכים אזוריות ודרך מקומית חלקית והן יוצרות רשת של חיבורים ציריים בין
שלושת הישויות בבקעת הנדיב ,אם כי דרך 654המקשרת בין גבעת עדה לאזור התעשיה איננה סלולה
במלואה.
אזור התעשיה "כרמל" ,הנמצא בקודקוד המערכת המשולשת ,מהווה מוקד תעסוקה מסחר ותיירות
וכטריטוריה ניטראלית עבור שתי המושבות.
בקעת הנדיב משמשת כמצע למערכת שבין הישויות ומתחברת אליהן באמצעות נחלים ושלוחות של
שטחים פתוחים החודרים אל תחום הפיתוח של הישוב.
בנימינה מכוון גבעת עדה
מבט לגבעת עדה מקצה בנימינה
105
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
מערך דרכים הקיים
בנימינה וגבעת עדה משתייכות למועצה מקומית אחת ,הישובים מקושרים ביניהם ע"י דרך אזורית .653
בנימינה וגבעת עדה מתחברות לכבישים הארציים באופן הבא:
• כביש – 4קיימים שני חיבורים -חיבור ראשי בצומת בנימינה וחיבור בעל פניות ימניות בלבד (דרך
הבורג').
• כביש - 65דרך כביש 652העובר דרך פרדס חנה-כרכור ומגיע לצומת חנה על כביש .65
• כביש - 70דרך כביש ,652כביש זה חוצה את בנימינה ואת זיכרון יעקב.
במרחב של בנימינה גבעת עדה קיים כביש 654המחבר בין אביאל לכביש 653בחלקו הדרומי,
והמשכו הצפוני עד לכביש 652הינו דרך חקלאית לא סלולה.
106
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
מערך דרכים מאושר
מערך הדרכים המאושר ע"פ תמ"א 3שינוי 78ותמ"מ 6הינו:
דרך אזורית - 652גריעת הדרך מתוך בנימינה והסטתו לתוואי עוקף בנימינה ממזרח.
דרך אזורית - 653גריעת הדרך מרגבים ועד מפגש .653/654
הוספת דרך לכיוון דרום עד לכביש .65 גריעת החלק שעובר בתוך בנימינה פיצול התוואי לעוקף צפוני ועוקף דרומי.דרך – 654גריעת הדרך מהתכנית.
דרך מאושרת ע"פ תמ"א 3שינוי 78ותמ"מ6/
דרך מאושרת ע"פ תמ"מ6/
דרך מבוטלת ע"פ תמ"א 3שינוי 78ותמ"מ6/
652
653
652
653
תמ"מ6/
תמ"א78/3/
מצב קיים
652
דרך 652
תוואי
הגדרת
הדרך
הגדרת
הדרך
דרך
אזורית
דרך
אזורית
חוצה את
בנימינה בציר
צפון-דרום
בסמוך למסילת
הרכבת
דרך
גריעת הדרך
אזורית
בתוך בנימינה
והתווית עוקף
ממזרח לבנימינה
דרך
אזורית
זהה
לתמ"א78/3/
דרך
אזורית
דרך 653
תוואי
דרך 654
הגדרת הדרך
תוואי
תוואי המחבר
דרך המתחילה בדרך 4בצומת מוגדרת בחלקה
(עד לאביאל) כדרך בין גבעת
בנימינה חוצה את בנימינה
עדה לאזור
אזורית .בהמשכה
ממערב למזרח ,ממשיכה
תעשייה כרמל
צפונה לכיוון דרך
בבקעת הנדיב וגבעת עדה
וביה"ס אורט
652איננה סלולה
לכיוון רגבים וכפר קרע
גריעת הדרך
גריעת התוואי החוצה את
מהתכנית
בנימינה מצומת בנימינה עד
דרך 652והתוויית עוקף מצפון
ליישוב .גריעת התוואי מכניסה
לגבעת עדה עד רגבים
והוספת תוואי המחבר בין דרך
653ו.65-
זהה לתמ"א78/3/
בדומה לתמ"א 78/3/גריעת
התוואי החוצה את בנימינה
מצומת בנימינה עד דרך .652
בשונה מתמ"א 78/3/התוויית
שתי חלופות לעוקף :צפוני
ודרומי.
107
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
תכנית אב לתחבורה
תכנית האב לתחבורה לבנימינה -גבעת עדה הוזמנה על ידי הרשות המקומית ומבוצעת בימים אלו ע"י
חברת ד.א.ל תנועה ותחבורה וטרם הוצגה במוסדות התכנון .התכנית הינה מסמך פנימי ואינה מאושרת.
תכנית האב סוקרת מהיבטים שונים את פיתוח מערכות התחבורה בישוב לשנת .2030/2035התכנית
מכסה היקף פיתוח של כ 5000-יחידות דיור בבנימינה וכ 1700 -יחידות דיור בגבעת עדה ,בתוספת שימושי
קרקע של מסחר ותעסוקה ברמה מקומית .התכנית כוללת שני שלבים:
.1תכנית מערכת התחבורה לשנת .2030
.2תכנית השקעות רב שנתית המאפשרות ליישם את התכנית.
המלצות תכנית האב לתחבורה:
דרך - 652יש צורך להוציא את התוואי האזורי של דרך מס' 652אל מחוץ לבנימינה בכדיי למנוע תנועה
עוברת דרך השטח הבנוי.
דרך - 653יש צורך בעוקף צפוני.
דרך - 654ברמת הפיתוח האזורי קיימת חיוניות לפיתוח דרך 654עוקפת בנימינה .במצב בו לא יהיה צורך
בשני תוואים עוקפים (דרך 652ודרך )654העדיפות לפיתוח תוואי .654תוואי זה מחבר את
גבעת עדה לאזור תעשייה כרמל ולבית ספר אורט ואינו מגביל את התפתחותה של בנימינה
לכיוון מזרח.
חיבור לכביש -4חיבור דרך הבורג' לכביש 4דרך צומת אורות כמפורט בהמשך.
בהמלצות תכנית האב לתחבורה לא נלקחת בחשבון אפשרות הוצאת מסילת הרכבת מתוך
בנימינה.
108
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
תכנית אב לתחבורה | חיבור לכביש 4
אחת הסוגיות אשר נבחנו בתכנית האב הינה תוואי דרך הבורג' המחברת בין הפרדה המפלסית
הדרומית (גשר) לדרך .4במצב הקיים המפגש בין דרך הבורג' לדרך מס' 4מתבצע בצומת פניות
ימניות בלבד .עפ"י תמ"א 3/דרך מס' 4מוגדרת כדרך ראשית והחיבורים אליה יהיו ממוחלפים.
מערכת המחלפים האפשרית היא בצמתים הקיימים היום ,צומת אורות וצומת בנימינה .עם ביצוע
המחלפים החיבור הקיים היום מדרך הבורג' לא יוכל להתקיים.
על כן נבחנו מספר חלופות לחיבור דרך הבורג' לדרך מס' :4
חלופה – 1חיבור עקיף לצומת אורות דרך כביש גישה לתחמ"ש .עפ"י חלופה זו יהיו שני חיבורים של
בנימינה לדרך מס' (4צומת בנימינה וצומת אורות).
חלופה – 2חיבור עקיף לצומת בנימינה דרך כביש .653חלופה זו מציעה חיבור יחיד לדרך מס' 4
בצומת בנימינה.
חלופה – 3התוואי המקורי של דרך הבורג' וחיבורו לדרך מס' 4בצומת עם פניות ימניות בלבד.
החלופה המומלצת בתכנית האב הינה חלופה 1על פיה התוואי הקיים של דרך 653יתפקד כציר
יישובי ודרך הבורג' תתפקד כדרך אזורית .חלופה זו מאפשרת שתי כניסות ויציאות לבנימינה מדרך
מס' .4
תכנית האב ממליצה על חיבור דרך הבורג' לכביש 4דרך צומת אורות.
109
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
רמת מינוע
מצבת הרכבים מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
לכלל הרכבים
לרכב פרטי
2013
14267
4986
4164
588
3
3
212
350
292
2012
13970
4854
4025
621
3
4
190
348
288
2011
13567
4673
3830
656
2
3
171
345
282
2010
12953
4465
3622
661
2
4
163
345
280
2009
12416
4218
3361
663
2
3
177
339
270
שנה
אוכלוסיה
סה"כ
רמת מינוע
רמת מינוע
(נפש)
כלי רכב רכב פרטי
מנועיים
סה"כ
משאיות
אוטובוסים מוניות אופנועים
השוואה אל מול רמת מינוע ארצית:
רמת מינוע לכלל הרכבים
רמת מינוע לרכב פרטי
שנה
ארצי
בנימינה-
גבעת עדה
ארצי
בנימינה-
גבעת עדה
2010
334
345
270
280
2011
342
345
279
282
2012
346
348
284
288
ניתן לראות שרמת המינוע ביישוב בין השנים 2009-2013לא עולה ברמה משמעותית והיא גבוהה
במעט מהממוצע הארצי .מכך ניתן להסיק כי הרמה הכלכלית חברתית גבוה במעט מהממוצע
הארצי .כמו כן ,ניתן להסיק כי האוכלוסיה הנכנסת לבנימינה-גבעת עדה דומה ברמתה החברתית-
כלכלית לאוכלוסיה הקיימת ובכך עולה כמות האוכלוסיה ורמת המינוע נשמרת.
110
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
רמת מינוע
השוואה ליישובים דומים (לשנת :)2013
ההשוואה נעשתה אל מול יישובים הדומים בגודל האוכלוסייה ובמדד החברתי הכלכלי של הלמ"ס.
יישוב
רמת מינוע לכלל
הרכבים
רמת מינוע לרכב
פרטי
אור עקיבא
317
269
בנימינה
350
292
גני תקווה
401
340
אבן יהודה
458
383
ניתן לראות כי רמת המינוע של בנימינה גבעת עדה נמוכה יחסית .ניתן לתלות נתון זה בקרבתה של
בנימינה לתחנת הרכבת.
כמו כן ,בהשוואה ליישוב הסמוך אור עקיבא הדומה בגודל האוכלוסייה ניתן לראות כי רמת המינוע
גבוהה וזאת כיוון שבנימינה הינה במצב סוציואקונומי גבוה יותר.
111
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
תאונות דרכים
שנה
2013
2012
2011
2010
2009
סה"כ כלי רכב
מעורבים
בתאונות
12
13
16
12
17
תאונות
דרכים
קשות
1
1
2
1
תאונות
דרכים
קלות
6
6
6
8
9
תאונות דרכים
מסוג פגיעה
בהולך רגל
2
1
2
2
מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן לראות כי קיימות מספר מועט של תאונות דרכים
בתחום השיפוט של בנימינה גבעת עדה .בהתבוננות במיפוי תאונות הדרכים באתר הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה ניתן לראות כי מרבית תאונות הדרכים התרחשו בדרכים הבינעירונית 652 ,4
ו 653 -העוברות בתחום השיפוט של בנימינה גבעת עדה .בתוך הישובים עצמם אין מוקדים ברורים
של תאונות חוזרות אשר יכולים להצביע על כשל בתשתית כמקור לתאונה.
השוואת מספר תאונות הדרכים ליישובים דומים:
ההשוואה נעשתה אל מול יישובים הדומים בגודל האוכלוסייה ובמדד החברתי הכלכלי של הלמ"ס
(למעט אור עקיבא בה המדד הכלכלי חברתי נמוך משמעותית מבנימינה).
שנת תאונה
יישוב -מקום אירוע התאונה
מס'
תושבים
()2013
סך
הכל 2014 2013 2012 2011 2010
אבן יהודה
12703
64
21
19
13
8
3
אור עקיבא
16560
122
23
37
21
22
19
בנימינה-גבעת עדה*
14267
41
8
8
7
7
11
גני תקווה
14959
38
5
7
9
9
8
מהשוואה בין ערים בעלות סדר גודל דומה של אוכלוסייה נראה כי בנימינה נמצאת מתחת לממוצע.
נתון זה יכול להצביע על כך שלא קיימות בעיות תשתית חמורות.
112
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
תחבורה ציבורית
כיסוי קווי אוטובוס:
בנימינה וגבעת עדה מכוסות בצורה טובה על ידי מסלולי תחבורה ציבורית .היישוב מכוסה בתחנות אשר
מרחקי ההליכה אליהם אינם עולים על 300מ'.
בבנימינה-גבעת עדה קיימות 108תחנות אוטובוס.
יעדי האוטובוסים הינם :נתניה ,עפולה ,באקה אל גרביה ,אור עקיבא ,זיכרון יעקב ,ת"א ,חדרה ,חיפה,
פרדס חנה ,בסמ"ה.
סה"כ 394נסיעות ביום.
652
653
653
652
בנימינה:
גבעת עדה:
652
653
653
653
652
113
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
רכבת | חלופות מיקום מסילת הרכבת והתחנה
במסגרתה של תת"ל - 65/תכנית תשתית לאומית להכפלת מסילת החוף (בהכנה) ,נבחנו שלוש חלופות
לתוואי המסילה כפי שהוסבר בשער ראשון (המרחב הסובב) .תחנת הרכבת החזויה על התוואי המוסט
המוצגת בתרשים צפויה להיות תחנה פרברית .טרם הוחלט האם יעצרו בתחנה זו גם רכבות מהירות.
לחלופות השונות של הכפלת מסילת הרכבת השלכות על מערכת הדרכים.
תכנית האב לתחבורה סקרה את החלופות:
חלופה א' -הכפלת המסילות בתוואי המקורי .חלופה אשר נמצאה כבלתי אפשרית מהסיבות הבאות:
.1תוואי המסילה אינו מתאים למהירויות גבוהות.
.2מעבר רכבת מהירה בתוך היישוב יוצרת בעיות בטיחותיות שונות.
חלופה ב' -סלילת שתי מסילות מהירות בסמוך לדרך מס' 4והשארת המסילות הקיימות לרכבות מאספות.
יתרונות החלופה:
.1נפחי התנועה באזור התחנה הקיימת יפחתו ויאפשרו פיתוח מסחרי ותעסוקתי בלב היישוב על בסיס
הדרכים הקיימות.
.2עומסי התנועה והחניה במרכז הישוב יפחתו.
חסרונות החלופה:
.1קיום מסילה החוצה את היישוב ומקשה על המעברים בין חלקי היישוב.
.2חלופה זו מגדילה את מספר ההפרדות המפלסיות הנדרשות :שתי הפרדות בדרך מס' 653והפרדה אחת
בדרך הבורג'.
מקרא
גבול שיפוט
דרך קיימת
מסילת רכבת
הפרדה מפלסית
מיקום משוער לתחנה
652
4
652
653
653
652
114
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
רכבת | חלופות מיקום מסילת הרכבת והתחנה
חלופה ג' -הסטת ארבעת המסילות לתוואי מערבי לבנימינה בסמוך לדרך מס' 4וביטול התחנה
בתוך היישוב.
הסטת הרכבת אל מחוץ לתחום היישוב משנה בצורה מהותית את מערך התחבורה בבנימינה ויוצרת
הזדמנויות תכנוניות חדשות במרכז הישוב ובתחנה החדשה ומטילה מגבלות חדשות על התכנון
במערב הישוב.
חלופה זו תשחרר שטחים במרכז הישוב ותאפשר לחבר תנועתית ואורבנית בין שני חלקי בנימינה.
מקרא
גבול שיפוט
דרך קיימת
דרך מוצעת
מסילת רכבת מוצעת
מסילת רכבת לביטול
הפרדה מפלסית
הפרדה מפלסית לביטול
מיקום משוער לתחנה
652
4
652
653
653
652
115
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
מערך אזורי שבילי אופניים
מערך שבילי האופניים בבנימינה – גבעת עדה הינו מינורי ביותר וללא שביל אופניים המקשר בין
היישובים.
בבנימינה שלושה שבילי אופניים שאינם נותנים כיסוי לכלל היישוב.
בגבעת עדה קיים שביל אחד בלבד.
להלן שבילי האופניים הקיימים בתחום השיפוט של בנימינה-גבעת עדה:
שביל אופניים קיים
116
המרחב המוניציפלי >> -5תחבורה
מערך אזורי שבילי אופניים
תכנית האב לתחבורה אשר נמצאת בתהליכי הכנה ,מציעה רשת שבילי אופניים בכל אחד מן
היישובים ושביל אופניים המחבר את המרחב המוניצפלי:
652
654
653
653
652
117
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
דימוי – "רוח המקום"
חתך הקרקע ,נוף הישוב ,נוף סובב ,מדגם צבעוניות המרחב:
בבנימינה ,הבינוי נתפס כבינוי נמוך טבול בירוק ומוקף בנוף חקלאי אשר מקנים לישוב תחושה
פסטורלית .הנוף הסובב ונוף הישוב מיוחדים בשל הגיוון של הפרטים המרכיבים אותם -החקלאות
מורכבת ממגוון רב של צמחים בחלקות קטנות בעלי השתנות עונתית ,צבעוניות גבוהה ,נוף הכרמל,
מבנים מתקופות שונות ,צמחיה ותיקה ומגוונת בתוך החצרות הפרטיות.
חתך הקרקע ,נוף הישוב ,נוף סובב ,מדגם צבעוניות המרחב:
בגבעת עדה ,הבינוי מפוזר וטבול בירוק ,נופי הסביבה חודרים אל תוכה ומאפיינים אותה ,יער
האלונים והחקלאות על הגבעות .מתוכה תצפיות לנופים פתוחים וחקלאות.
118
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
תפיסת המקום | מאפיינים עיקריים
הישובים בנימינה וגבעת עדה אמנם קרובים אחד לשני ונכללים תחת אותה מועצה אך הם שונים
אחד מהשני ברוב המאפיינים שלהם-
גבעת עדה
בנימינה
טופוגרפיה -בנימינה מישורית וממוקמת בתוך מרחב מישורי נרחב .לעומתה גבעת עדה יושבת על
גבעות ומוקפת בהן.
יחידות נוף -בנימינה וגבעת עדה ממוקמות בתוך יחידות נוף שונות .בנימינה ממוקמת בתוך נוף
חקלאי שטוח נרחב ,בגבול עם חולות ועל החמרה וקרובה אל יחידת נוף הכרמל .גבעת עדה
לעומתה ,ממוקמת בתוך יחידת נוף אלונה בין חקלאות בגבעות ויער פארק .שתי יחידות הנוף
השונות מקושרות על ידי יחידת נוף בקעת הנדיב.
יחס בין השטחים הפתוחים לישוב -בבנימינה הנוף הסובב מורגש בעיקר בהיקף כאשר הנוף
הפתוח עוטף את הישוב .לעומת זאת ,בגבעת עדה הנוף החקלאי והנוף של היער חודרים אל תוך
הישוב ומהווים חלק נרחב ממנו.
פריסת הבינוי -בנימינה בנויה כ"גוש" אחד שלם ,לעומתה גבעת עדה בנויה ממספר חלקים
שביניהם חוט מקשר המקנה לה מראה אופייני למושב.
119
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
תפיסת המקום | מאפיינים עיקריים
עיקרי התובנות הראשוניות מהמקום-
(1שני הישובים שונים אחד מהשני.
ההתייחסות התכנונית אליהם תהיה ייחודית הן מבחינת רוח המקום והן מבחינת המבנה הפיזי.
) 2הקשר בין הישובים הוא מוניציפאלי אך הדנ"א שלהם שונה.
) 3השפעת הנוף החקלאי והאופי הכפרי מאפיין את שני הישובים אך בא לידי ביטוי באופן שונה.
)4בבנימינה -נושא מסילת הרכבת מהווה חסם /פוטנציאל רב ומהווה מרכיב עיקרי שיקבע את
כיוון התכנון.
) 5בגבעת עדה -פריסת הבינוי והחלוקה שלו מהווה פוטניצאל וחסם.
)6היופי והייחודיות של הישובים נובע מהנופים בתוכם הם נמצאים -היופי והפוטנציאל שלהם הם
גם החסם שלהם" -חבל הטיפוס שלהם הוא גם חבל התליה".
120
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
הקשרים מרחביים | תיירות וטיילות
אתרי אמות מים
-5עיינות שוני
-7שוני ,פארק
ז'בוטינסקי
אתרי מורשת
-3חאן זרעוניה
-4חצר ראשונים
אתרי תיירות חקלאית–
-1תיירות בנושא
היסמין
-2תיירות בנושא
היסמין
-3הבורג' -תיירות
חקלאית
מוקדים לאורך נחל תנינים
-Bמוקד ארכיאולוגי -אריאב
-Cמוקד חניון עינות שוני
-Dמוקד דרך יפו
אתרי עתיקות
-21חירבת דפס
אתרי טבע ונוף
-6פארק מחצבת בנימינה
-7תל בורגה
-13פריחת סחלבים
-14פריחת אירוס נצרתי
-15פריחת חלמוניות
-16יער אלונים
בתחום המועצה ישנם מוקדים מגוונים לתיירות -אך כמעט כולם אינם ממומשים-
מלבד פארק שוני ושבילי אופניים אחדים מעט מהנקודות המופיעות בתשריט ממומשות.
הפוטנציאל של הישובים והמועצה רב ומגוון ,הבולטים ביותר הם מוקדי המים -נחלים (נחל תנינים שמוצעות
לגביו תכניות ונחל עדה פוטנציאלי) מוקדי הטבע והנוף והחקלאות.
גבעת עדה שוכנת בלב יער .באזור אין מערכת שבילים מסודרת והטיול – ביקור ,נעשים באופן רגלי
מהישוב .לעומת זאת בנימינה נמצאת במרחב חקלאי ברובו – ובסמיכותה בעיקר ממערב ומצפון ,קיימים
מספר מוקדי ביקור וטיילות מוסדרים ומתוכננים.
121
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
הקשרים מרחביים | תיירות וטיילות -תכניות בשלבים שונים של הכנה
פארק ז'בוטינסקי
מחצבת
בנימינה
אביאל
הרטבת נחל תנינים
בנימינה
גבעת עדה
תעלת תמסח
הגרעין ההסטורי -גבעת עדה
ומשק עץ השדה
זרעוניה-
יסמין
בית חרושת
יסמין
יער אילות עדה
נחל עדה
כפר גליקסון
אחו בנימינה
מיפוי נקודות תיירות פוטנציאליות ובתהליכי תכנון מתוך ישיבה עם מהנדס המועצה
זוהו מספר כיווני תיירות בתכנון או פוטנציאלים המקודמים בשלבים שונים על ידי המועצה:
אזור לתיירות חקלאית בדרום העיר -לאורך דרך הבורג'. חיזוק היסמין כמוצר -שחזור הבית חרושת ששימש לתעשיית היסמין בעבר -ממוקם בקרבה ליקב ,תכנוןגן ליד החאן זרוניה ויצירת פסטיבל היסמין.
הרטבת נחל תנינים ופיתוח שבילי אופניים. פיתוח שבילי אופניים במרחב המועצה. יער אילות עדה -כיום משאב לא מנוצל. הגרעין ההסטורי של גבעת עדה ומשק טפרברג. -אחו בנימינה -שמורת טבע
122
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מבנה השטח ומרכיביו | הקדמה
סעיף זה נלקח מתוך סקירה בתכנית האב נובמבר ]5[ 2007
טופוגרפיה וליתולוגיה
הרום הטופוגרפי באזור שטח השיפוט של בנימינה נע בין +10לכ ( +40רום מוחלט) .השטח הבנוי של
בנימינה נמצא על גבעה ברום שנע בין .+20÷+40בכיוון מזרח עד לאזור תל בורגה (הגבול המזרחי של
תחום השיפוט של בנימינה) יורדים פני השטח לרום של כ.+25 -
באזור תחום השיפוט של גבעת עדה נע רום פני השטח מ +25 -במערב ועולה לכיוון מזרח עד לרום של
כ + 100 -באזור גבעת צפי.
באזור שטח השיפוט של בנימינה – גבעת עדה עובר ערוץ נחל תנינים ,נחל עדה וערוץ נחל ברקן .ערוץ
נחל תנינים עובר בשטח בקעת הנדיב ומצפון לבנימינה (בסמוך למחצבת בנימינה).
נחל עדה חוצה את גבעת עדה וזורם לכיוון בקעת הנדיב .ערוץ נחל ברקן עובר מדרום לכפר גליקסון
וזורם לכיוון בקעת הנדיב .נחל עדה וברקן עוברים מדרום לבנימינה כחצי קילומטר מצומת עדה.
נחל תנינים מנקז אליו שטח של כ – 200מ"ר .שטח אגן ההיקוות משתרע בין שלוחת חוטם הכרמל בצפון
לאזור וואדי ערה בדרום .בין גבעות אום -אל פאחם במזרח ובין הים במערב.
אורך ערוצו הראשי של נחל תנינים הוא כ – 25ק"מ ויובליו העיקריים הם נחל עדה ,נחל ברקן ,נחל
משמרות ונחל אלונה.
מרבית שטחי בנימינה מצויים על גבי קרקע אלוביום וחמרה וכן מעט כורכר .מצפון לבנימינה באזור
המחצבה מצוי מסלע מסוג תצורת סחנין וינוח וכן סלע וולקני.
מרבית שטחי גבעת עדה מצויים על קרקעות רנדזינות ,מעידן אאוקן תיכון ותחתון ,תצורת מורשה עדולם
ומור.
123
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מבנה השטח ומרכיביו | ליתולוגיה וגיאולוגיה
גיאולוגיה
סעיף זה נלקח מתוך סקירה בתכנית האב נובמבר ]5[ 2007
יחידות המסלע
כורכר – חבורה המכילה אבן חול קרבונאטית ("כורכר") ואופקי קרקע אדומה ("חמרה") מגיל
•
פליסטוקן .נמצאת באזור בין בנימינה לאור עקיבא.
אלוביום – מחבורת כורכר .נמצא באזור שבין נחל תנינים בצפון לבין נחל ברקן בדרום ובין
•
בנימינה במערב ועד לחלק מגבעת עדה במזרח חומר סחף הנסחף ע"י המים מורכב מחול
חלוקים וחרסית.
תצורת מרשה – מחבורת עבדת .באזור גבעת עדה ואלוני יצחק מכילה סלע קרטון עשיר
•
במאובנים .גיל איאוקן תיכון עד עליון.
תצורת עדולם – מחבורת עבדת .באזור שממזרח לגבעת עדה באזור חירבת בלין .מכילה סלע
•
קירטון לבן וקרטון צורי ,תרכיזי צור ובריט .גיל איאוקן תחתון.
תצורת בענה – חבורת יהודה מורכבת מגיר ,דולומיט וחוואר .גיל טורון .אזור חוטם הכרמל ורמת
•
הנדיב.
טוף שפייה – מחבורת יהודה טוף גס גרגר בשכבות עבות ,גיל קנומן .אזור חוטם הכרמל ורמת
•
הנדיב .
תצורת סחנין – מחבורת יהודה – דולומיט וגיר מאסיבים ומשוכבים .במקומות אחדים מעט צור
•
מגיל קנומן עליון .אזור חוטם הכרמל.
124
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מבנה השטח ומרכיביו | ליתולוגיה וגיאולוגיה
רגישות סייסמית
על פי דרישות התקן הישראלי ,413מפת התקן מציגה בפני המהנדס המתכנן את ערך המקדם הסיסמי
.Zהמקדם הסיסמי Zהוא תאוצת הקרקע האופקית המירבית ) (PGAלגביה קיים סיכוי (הסתברות) של
,10%שכמותה או גבוהה ממנה תתרחש לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 50שנים .מבחינה
סטטיסטית ,הסתברות זו אנלוגית לסיכוי ,שתתרחש תאוצת קרקע Zאו גבוהה ממנה לפחות פעם אחת
בתקופה כלשהי של 475שנים .תאוצת הקרקע Zהיא תאוצת הקרקע ,שתתפתח בבסיס הבניין בהנחה
שהבניין ממוקם על סלע.
על פי מפת האזורים של המקדם הסיסמי לתקן הישראלי 413המפורסמת באתר המכון הגיאופיסי -אגף
סייסמולוגיה [ , ]6ערך המקדם הסייסמי באזור בנימינה הנו בטווח של
,PGA (g) 0.125-0.15ושל גבעת עדה בטווח של ,PGA (g) 0.15-0.175
ערך זה הנו נמוך.
התנזלות
התנזלות הקרקע ( )liquefactionנגרמת בעת רעידת אדמה בחול דק רווי בעל צפיפות נמוכה עקב עליית
לחץ מי נקבובים ומשמעותה ירידה או אובדן ההתנגדות לגזירה.
לפי החתך הגיאולוגי הידוע הסיכוי להימצאות אזורים רגישים להתנזלות באזור הוא נמוך.
לסיכום -בניתוק משיקולים אדריכליים הרי מבחינה גיאוטכנית העדיפויות לגובה הבנייה הן כדלקמן:
בניה גבוהה (מעל 10קומות) בגבעת עדה (אזור סלעי) ובבנימינה בחלק מהאזור המסומן גיאולוגית
כ"חבורת כורכר" (ניתן לבנות לגובה לפי בדיקה פרטנית -ת"י .)940
בשטחים הנמוכים יש להעדיף בניה נמוכה ( 2-6קומות).
חרסית תופחת צפויה בשטחים נמוכים ובקרבת הנחלים .באזורים בהם קיימת חרסית תופחת יידרש
ביסוס לפי תקן ,940לפרק קרקעות תופחות.
יחידות המסלע הנחשפות בשטח הן מגוונות ויש להתאים את ביסוס המבנים באופן פרטני -לפי ת"י .940
125
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מבנה השטח ומרכיביו | גבהים
אביאל
בית
חנניה
גבעת עדה
בנימינה
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
מקרא
גבול שיפוט
בנימינה ממוקמת בשטח יחסית מישורי ,בערך בין קו
גובה 14לקו גובה .30ההבדלים כמעט ואינם
מורגשים.
גבעת עדה ממוקמת בשטח טופורגפי של גבעות,
הפרשי הגובה בין אזורי הבינוי השונים גבוהים יותר,
מתפרשת בערך בין קו גובה 50לקו גובה .100
126
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מבנה השטח ומרכיביו | שיפועים
אביאל
בית חנניה
גבעת עדה
בנימינה
אור
עקיבא
כפר
גליקסון
מקרא
גבול שיפוט
בנימינה ממוקמת בשטח עם שיפועים נוחים
ומוקפת בשטחים עם שיפועים הנעים בין .0-10%
גבעת עדה ממוקמת ומוקפת ברובה בשיפועים
יחסית נוחים מלבד חלקה הצפון מזרחי הנושק
לכביש 653וחלקה הצפוני של תחום השיפוט
בהם ישנם שיפועים חזקים יותר הנעים בעיקר בין
20-30%ומגיעים עד 50%במספר מקומות.
127
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מבנה השטח ומרכיביו | תכסית
זכרון
יעקב
ג'סר א-
זרקה
אביאל
בית
חנניה
בנימינה
גבעת עדה
קיסריה
אור עקיבא
כפר
גליקסון
מקרא
גבול שיפוט
מחצבה
חקלאות
חורשת
איקליפטוסים
בינוי
אחו בנימינה
נחל
יער פארק /חורש
התכסית העיקרית והדומיננטית ביותר היא החקלאות ובביטוייה היא רציפה ומגוונת.
תכסית דומיננטית נוספת אשר משפיעה על המרחב ובעלת פוטנציאל הינם הנחלים החוצים.
נחל תנינים ותעלת תמסח נושקים לבנימינה ועוקפים אותה מצפונה .נחל עדה עובר בין שני
החלקים העיקריים של גבעת עדה וממשיך עד לאזור דרום בנימינה .בשני הישובים הנחלים
מהווים פוטנציאל כמרכיב פעיל ונוכח בנוף.
באזור חלקה הדרומי של גבעת עדה נוף פארק האלונים דומיננטי חזותית באותה מידה שבה
החקלאות נתפסת.
128
המרחב המוניציפלי >> -4נוף וסביבה
מסדרונות אקולוגיים
מפת הקישוריות בין מסדרונות אקולוגיים
קישוריות בין מרחבים
רמת מנשה
זיכרון יעקב
א.ת.
כרמל
אין קישוריות
קישוריות חלשה מאד
קיימת קישוריות
קישוריות חזקה
קישוריות חזקה מאד
גבול רמת הנדיב
רמת הנדיב
בנימינה
מסדרונות אקולוגיים ארציים ואזוריים במרחב התכנית
אזור רמת מנשה שמצפון מזרח לבקעת הנדיב מוגדר כמרחב ביוספרי .רמת הנדיב שוכנת בחוטם הכרמל
בין בנימינה לזיכרון יעקב ומהווה פארק טבע פרטי (אדמות הברון רוטשילד) .פארק הטבע הינו שמורת נוף
אשר התפתחו בה ערכי טבע נדירים ומגוון ביולוגי רב.
חלקים ניכרים מהמרחב המוניציפלי בנימינה וגבעת עדה מוגדרים כרצועות מסדרונות אקולוגיים ארציים
ואזוריים ,לרבות המסדרון הארצי שלאורך נחל תנינים ומצפון לו המקשר בין רמת הנדיב לרמת מנשה.
בפארק רמת הנדיב מקדמים מחקרים רבים בתחומם ומעוניינים לקחת חלק גם בהסתכלות מרחבית של
פיתוח בר קיימא .כחלק מכך מקודם תכנון מסדרון אקולוגי שמטרתו קישור רמת הנדיב אל המרחב
הביוספרי רמת מנשה באופן שיאפשר מעבר מינים בצורה המיטבית (ראה סימון רצועה ירוקה המקשרת
בין רמת מנשה ורמת הנדיב במפה שלעיל -הוכנה ע"י חוקרים של רמת הנדיב).
פירוט בנושא מסדרונות אקולוגיים ארציים בעמ' .58
בתשריט שינוי 1לתמ"א( 35/תכנית בהכנה) מסומן מסדרון אקולוגי לאורך נחל תנינים (ראה סקירה
סטטוטורית בעמ' .)49
129
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מסדרונות אקולוגיים
אזור התעשייה כרמל בתכנית מאושרת ש/מק/49/ד' ותכנית פארק היין ש 656/המקודמת על ידי מועצה
מקומית זיכרון יעקב הנמצאות ממזרח לרמת הנדיב ,קוטעות את הרצף של המסדרון האקולוגי המקשר
את רמת הנדיב ולרמות מנשה.
בתכנית פארק היין -ש - 656/לפיתוח משולב מגורים ,תיירות ותעסוקה סומנה רצועה ירוקה ברוחב 50מ'
ובאורך 800מ' עבור מסדרון אקולוגי.
בתכנית אזור תעשייה כרמל ש/מק/49/ד -בנימינה -לא שוריינה רצועה ירוקה לטובת המסדרון
האקולוגי .התכנית מצויה כיום בהליך תכנון מחדש.
חברה Alterraמהולנד ,שולבה בחקר רמת הנדיב .הנ"ל ניתחה את הרשת האקולוגית הסובבת את רמת
הנדיב וזיהתה מיקומים אופטימאליים למסדרונות אקולוגיים ולמעבר בע"ח .היונקים הגדולים -אייל
הכרמל והצבי הארץ ישראלי ,צפויים להיפגע באופן הקשה ביותר בתרחיש של קיטוע נופי ,והמודל חוזה
כי ייעלמו בטווח הארוך .שאר האוכלוסיות צפויות ברובן להידלדל תחת תרחיש שבו פיתוח אזורי
התעשייה ממזרח לרמת הנדיב ייצור בידוד כמעט מוחלט מהסביבה.
לאור תחזית זו ,ישנה חשיבות עליונה לנקיטת צעדים ספציפיים למניעת קיטוע המסדרון האקולוגי.
מיקום אופטימאלי לרצועה המקשרת שתאפשר את רציפותו של המסדרון הוא בגבול שבין שתי
התכניות :פארק היין בזיכרון יעקב ואזור תעשיה כרמל בבנימינה.
רוחב המסדרון המתוכנן בתכנית "פארק היין" של זיכרון יעקב הנו 50מ' רוחב ו 800-מ' אורך .הרוחב הזה
אינו מספיק ונדרש לספק מסדרון ברוחב של 100-150מ' לפחות.
המועצה המקומית בנימינה וגבעת עדה מקדמת תכנון חדש לאזור התעשייה כרמל .במסגרת תכנית זו
יש צורך להקצות שטח למסדרון האקולוגי כהרחבת הרצועה ששוריינה בתכנית פארק היין.
רמת הנדיב בודקים עצמאית חלופות למיקום מסדרון אקולוגי .במסגרת שדרוג כביש 652מציעים כי מול
רמת הנדיב הכביש יהיה בגשר ,כך שיתאפשר מעבר תחתי רחב לבעלי החיים.
130
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
מסדרונות אקולוגיים
בנימינה
גבעת עדה
כביש 4
מסדרונות אזוריים
מידע אודות המסדרונות האזורים נמסר בע"פ מידי רט"ג (בהסתמך על היכרותם עם השטח ואופן
תפקודו וכן על המסדרונות שמופו במחקר החברה ההולנדית).
במרחב המוניציפאלי קיימים מסדרונות אזוריים בצירי צפון דרום ומזרח מערב .מסדרונות אלה הם
השטחים הפתוחים הפרושים בין ישובי בנימינה וגבעת עדה ומאופינים בשטחים טבעיים ,שטחי השדות,
המטעים וצירי הנחלים.
שלושה מסדרונות אזוריים בכיוון מזרח מערב (בנוסף למסדרון הארצי שפורט לעיל):
א -מדרום לפארק שוני בחציית כביש 652תועדו הרבה דריסות ומעבר של בע"ח רבים.
ב -מסדרון נחל תנינים -הליבה שלו היא ערוץ הנחל .קיים צוואר בקבוק בתוואי דרך 652המוצף בחורף
ומונע חציית בע"ח.
ג -מסדרון נחלי עדה וברקן
שני מסדרונות אזוריים בכיוון צפון דרום:
א -מסדרון אורכי החוצה את בקעת ה נדיב מצפון לדרום .לשימורו כמסדרון לבע"ח השלכות בעיקר על
החקלאים.
ב -מסדרון אורכי המקביל לכביש 4במערב בנימינה -מסדרון צר ובעל ערכיות בינונית בשל שימושי
החקלאות והקרבה לכביש ,4מאוים על ידי תכנון העתקת מסילת הברזל לתחומו.
המסדרונות האזוריים מופרים בחלקם כבר כיום על ידי כבישים מקומיים ודרכים חקלאיות/מתקנים
חקלאיים .רצוי לשמר את הקישוריות בין המסדרונות האזוריים ומסדרונות הארציים.
131
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
נצפות ותצפיות
1
2
מבט - 1ממחצבת בנימינה דרומה לכיוון הישוב בנימינה
מבט - 2מקצה הישוב אל מחצבת בנימינה
מבט - 3מבט מכביש 4אל הישוב
בנימינה-בשל מבנה הטופוגרפיה של האזור ,הישוב נצפה מעט מאוד כנוף רחוק -מכביש 2
נראה קצה חוטם הכרמל שמסתיים במחצבת בנימינה.
הישוב נצפה כמעט ורק מהאזורים הצמודים אליו כגון כביש 4ומנקודות ספציפיות כגון כביש
652בכניסה לישוב מזכרון ומחצבת בנימינה.
מנקודות אלו הישוב נראה טבול בירוק ,עטוף בחקלאות ונראה בעיקרו צמוד קרקע.
בשל מבנה הטופוגרפיה והמבנה הפיסי של הישוב אין מבטים מהישוב אל המרחב הסובב
מלבד בגבולות הישוב.
נקודה דומיננטית ונוכחת בנוף הנראה מהישוב היא מחצבת בנימינה.
132
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
נצפות ותצפיות
2
1
3
מבט מכביש 6לכיוון גבעת עדה
מבט - 1מכביש 653לכיוון גבעת עדה (חלק דרומי)
מבט - 2מכביש 653לכיוון גבעת עדה (חלק דרומי)
מבט - 3תצפית מהישוב אל השטח הפתוח
גבעת עדה -הישוב נצפה רק מאזורים צמודים אליו -כמעט ואינו נצפה ממרחק.
הישוב נצפה מכביש 6כנוף רחוק בתוך רצף של כתמי בינוי וחקלאות.
חלקו הדרומי של הישוב (מדרום לכביש )653עטוף בצומח -בעיקר בעצים בוגרים ובאלונים
המסתירים את רוב הבינוי (מלבד חלקים חדשים של הישוב במזרחו).
חלקו הצפוני של הישוב עטוף בחקלאות נמוכה אך בשל מבנה הטופוגרפיה שבה הוא יושב גם
הוא כמעט ואינו נצפה.
בשל מבנה הטופוגרפיה של הישוב ישנו פוטנציאל לתצפיות מנקודות רבות אך גובה הבינוי
הקיים מאפשר רק הצצות אל הנוף ב"חלונות לנוף" בין מבנים.
133
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
11
3
10
15
12
9
1
גבעת עדה
בנימינה
כביש 4
14
13
4
17
16
5
2
8
6
7
החלוקה ליחידות נוף נעשתה על פי המבנה הגיאומורפולוגי ,ייעודי הקרקע ,השימושים הקיימים והסמוכים
ותבניות הנוף .כל יחידה הוגדרה וסומנה בתכנית יחידות נוף.
לכל מרחב נעשה ניתוח והערכה על פי הקריטריונים שנמצאו רלוונטיים:
כל קריטריון קיבל הערכה על פי חלוקה ל 5רמות ערכיות( -במידה ובקריטריון יש הבדל בין אזורים ביחידה ערכיות
הקריטריון חולקה בהתאם)
הערכות הקריטריונים שוקללו ונקבעה רמת ערכיות כללית של יחידת הנוף.
ערכיות נמוכה
ערכיות גבוהה
ערכיות בינונית
ערכיות גבוהה מאוד
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח -בדיקת ערכים קיימים בשטח :מגוון צמחיה ,ייחודיות ונדירות
מורכבות מבנה הטופוגרפיה ,שיפועים וכו' .ככל שהמגוון וההשתנות רבים יותר ,הערך גבוה יותר.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה -קריטריון זה מתייחס לבתי גידול ,מפגעים קיימים הפוגעים בתפקוד מערכות
אקולוגיות .ככל שהשטח קרוב יותר למפגעים ערכיות השטח נמוכה יותר.
ג .ערכיות חזותית -מידת ההפרה ,האם קיימים מפגעים חזותיים ,מידת רציפות השטח ,מידת הבולטות
וההשפעה החזותית ,מורכבות החזות הנופית ,ייחודיות ,מגוון .ככל שהמקום שלם יותר ובעל מאפיינים
חזותיים מגוונים יותר ,כך הערך הנופי גבוה יותר.
ד .רגישות שטחים סובבים -הנחת המוצא הינה שהפרה של יחידת שטח אחת משפיעה על מידת
השלמות והערכיות של השטח הסובב .מכאן ,ככל שהשטח הצמוד לאתר הנבדק הינו רגיש יותר מבחינה
נופית ואקולוגית ,כך מידת ההשפעה של פיתוח ביחידה תהיה רבה יותר (תינתן הערכה גבוהה יותר).
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים -מידת ההמשכיות לרצף ההתפתחות של הישוב ,מידת הקשר והיחס לישוב
ככל שהשטח הפתוח חלק מרצף פתוח ועם פחות זיקה לישוב כך ערכיותו עולה.
134
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 1
היחידה גובלת בכביש 653
מדרום ,בישוב בנימינה
במערב ,בכביש 654אזר
ברובו סלול ממזרח ובשטחי
חקלאות ונחל תנינים בצפון.
1
גבעת עדה
יחידת נוף -תיאור
קריטריונים
בנימינה
ערכיות
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטח חקלאי שטוח .גידולי החקלאות בעלי נוף
נמוך ,מגוונים עם השתנות תכופה ועונתית.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות בינונית -שטחים חקלאיים -מרכז השטח
יכול להוות מסדרון אקולוגי המחבר בין נחלי
ברקן ועדה אל נחל תנינים ,אלונה ורמת הנדיב
ג .ערכיות חזותית
שטח גדול ורציף .מגוון הגידולים ותכיפות
השתנות הגידולים מייצר נוף צבעוני.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל ברובו בשטחים פתוחים רציפים,.
בנחל תנינים ותעלת תמסח כמזרח גובל בישוב
בנימינה.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח גובל בבנימינה ממערב .רוב השטח מלבד
זאת רחוק מהישוב.
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
גבוהה
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
135
גבוהה מאוד
מרכז
השטח
מערב שאר
השטח השטח
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 2
היחידה מוגדרת על ידי כביש
653מצפון ,נחל ברקן מדרום ,
יער אלונים וגבעת עדה ממזרח
כביש 652ואחו בנימינה
ממערב.
בנימינה
גבעת עדה
2
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
ערכיות
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית
צומח
שטח חקלאי שטוח ,נחל עדה חוצה את השטח ממזרח
למערב במרכזו .גידולים נמוכים ומגוונים .השטח
גובל בנחל ברקן.
נ.עדה,
נ.ברקן
ושוליהם
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
מרבית השטח ברגישות בינונית פרט לרצועת נחל
עדה המשמשת כמסדרון אקולוגי וערכיותה גבוהה
נחל
עדה
ושוליו
ג .ערכיות חזותית
מורכב מחלקות חקלאיות אורכיות מגוונות.
השטח שטוח ונצפה כולו מהסביבה.
גדול ורציף עם נחלים לאורכו אך הם אינם נצפים.
נ .עדה,
נ .ברקן
ושוליהם
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל כמעט כולו בשטחים פתוחים רציפים
ונחלים מלבד חלקו הצפון מזרחי שגובל בבינוי גבעת
עדה .גובל בכביש .653
נ .עדה,
נ .ברקן
ושוליהם
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח מנותק מבנימינה .ברובו מרוחק מבינוי מלבד
האזור הצפון מזרחי שגובל בגבעת עדה וכפר גליקסון.
סה"כ ערכיות משאבי טבע
ונוף
מצפון לנחל עדה
גבוהה
נ .עדה ,נ .ברקן
ושוליהם
גבוהה מאוד
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
136
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 3
היחידה נמצאת מצפון לבנימינה ,מוגדרת על ידי
כביש 652והרכבת ,בנימינה בדרום ורצף חקלאי
ממזרח .בשטח עוברים נחל תנינים ,תעלת תמסח
ותעלה הזורמת מעיינות שוני אל נחל תנינים.
3
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית
צומח
מרחב חקלאי שטוח עם נחל תנינים ותעלות
המגדירים וחוצים אותו .שטח שטוח הנמוך
מסביבתו ,גידולים נמוכים ומגוונים.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות בינונית פרט לרצועות הנחלים החוצים
המוגדרים כמסדרונות אקולוגיים ובעלי ערכיות
גבוהה
ג .ערכיות חזותית
חקלאות מגוונת ,נחל ותעלות ,השטח הוא המשך
של רצף פתוח רחב.
ד .רגישות שטחים סובבים
גובל במחצבה ,בשטחי חקלאות רציפים ,בבינוי של
בנימינה ,ברכבת ומעט בכרמל ורמת הנדיב.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
חלקו הדרומי צמוד לישוב בנימינה וחלקו הצפוני
צמוד לאזור המיועד לתעשיה של בנימינה.
גבוהה מאוד
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
137
כביש 4
בנימינה
ערכיות
נחלים
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 4
היחידה מוגדרת ותחומה על ידי בנימינה בדרום ומערב,
הרכבת במזרח ונחל תנינים וחקלאות בצפון.
4
יחידת נוף -תיאור
קריטריונים
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטח חקלאי בעיקרו .שטוח ,גובל בנחל תנינים
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
שטח חקלאי בעל רגישות בינונית
פרט לנחל תנינים בגבולו רגישות גבוה
ג .ערכיות חזותית
שטח קטן יחסית חלקו הדרומי צר ותחום בבינוי
וברכבת ויחסית מופר .חלקו הצפוני פתוח יותר
ונתפס כחלק מרצף רחוק יותר.
מחצבת בנימינה נוכחת בנוף הנצפה מהיחידה.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל בבינוי ותשתית רכבת ברובו אך
מצפון גובל בנחל תנינים ושטחים פתוחים
רציפים.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח צמוד לבינוי.
גבוהה
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
138
כביש 4
בנימינה
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 5
היחידה ממוקמת בצמוד לשכונת ...מצפון וגובלת
בחקלאות ממזרח ,מערב ודרום.
היחידה מאושרת כשטח חקלאי ומשמשת לצרכי
חקלאות אך לא בצורה מוסדרת.
בתמ"מ 6מיועדת כשטח פתוח עירוני.
כביש 4
בנימינה
5
יחידת נוף -תיאור
קריטריונים
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח השטח מעט גבוה מסביבתו אך לא באופן
משמעותי .כולו נטוע אקליפטוסים .חלק גדול
מהם נכרתים תכופות לכן הם אינם בוגרים.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
חורשת אקליפטוסים מעובדת ,סבירות לקיום בתי
גידול בתחומה ,רגישות גבוהה בינונית.
ג .ערכיות חזותית
הרבה מהשטח מופר ,העצים צעירים.
'אי' בחקלאות.
ד .רגישות שטחים סובבים
גובל בשטחי חקלאות ובבינוי של בנימינה
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
צמוד לישוב בנימינה.
נמוכה
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
139
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 6
היחידה גובלת ממערב בכביש ,4ממזרח ברכבת ,בצפון
גובלת בבנימינה וחורשת האקליפטוסים ומדרום באזור
אחו בנימינה.
בשטח היחידה ישנו מתחם מגורים מאושר -צמוד
לבנימינה.
כביש 4
בנימינה
6
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
ערכיות
א .מבנה טופוגרפיה
ותכסית צומח
שטח שטוח חקלאי .חלקו גידולים נמוכים וחלקו מטעים.
ב .ערכי טבע
ואקולוגיה
שטח חקלאי מעובד ,רגישות בינונית ,לאורך כביש 4רצף
אקולוגי המחבר בין נחל תנינ ים לנחל עדה וברקן
ג .ערכיות חזותית
חלקה הצפוני מורכב משני אזורים כלואים בין הישוב לכביש 4
וחורשת האקליפטוסים שאר השטח הוא חלק מרצף חקלאי
גדול יותר .רוב השטח כמעט ואינו נצפה בשל מבנה
הטופוגרפיה והמטעים הפזורים.
מדרך מדרך
הבורג' הבורג'
דרומה צפונה
ד .רגישות שטחים
סובבים
חלקו הדרומי גובל בנחל עדה ובשטח אחו בנימינה-רגיש.
חלקו הצפוני גובל בישוב בנימינה.
מדרך מדרך
הבורג' הבורג'
דרומה צפונה
ה .קשר וזיקה לישוב
הקיים
חלקו הצפוני נושק לישוב בנימינה ,שאר השטח הולך ומתרחק
מהישוב והופך לחלק מרצף פתוח.
מדרך מדרך
הבורג' הבורג'
דרומה צפונה
סה"כ ערכיות משאבי
טבע ונוף
מדרך הבורג' צפונה
נמוכה
מדרך הבורג' דרומה
בינוני
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
140
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 7
היחידה מוגדרת ברובה על ידי נחל עדה .השטח ברובו
מזוהה עם אחו בנימינה .את השטח חוצה הרכבת.
אחו בנימינה יושב בין נחל עדה בצפון לאזורי חולות
וחמרה בדרום -משני צידי מסילת הרכבת.
כביש 4
בנימינה
7
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
ערכיות
א .מבנה טופוגרפיה
ותכסית צומח
בחלק מיחידה זו צמחיית מים וביצות מגוונת ביניהם מיני
צומח בסכנת הכחדה בישראל (אחד מהם ידוע כיום רק
באחו בנימינה) .ממזרח לרכבת אקליפטוסים .באזור
נביעות היוצרות אחו ביצתי המוצף ברוב חודשי השנה.
שאר השטח העוטף את הכלוא בין שטחים רגישים אלו
ונחל עדה הוא חקלאי.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
אחו
חלק
חלקו המערבי של השטח חקלאי מעובד -רגישות
בינונית ,חלקו המרכזי אחו לח עם גיאופיטים רבים -בעל מערבי בנימינה
ומזרחה
רגישות גבוהה מאד וחלקו המזרחי מיועד להרחבת
ג .ערכיות חזותית
ייחודו פורט בסעיף א ,נתפס כחלק מרצף שטחים
פתוחים למרות התשתיות שחוצות את השטח.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל בנחל עדה ,בשדות חקלאיים ושטחי חולות,
חוצות אותו תשתיות (הרכבת וכביש .)652
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
יחידה זו רחוקה ומנותקת מהישובים.
שמורת הטבע "אחו בנימינה" -רגישות גבוהה .שטחה
המזרחי של היחידה מוגדר כשמורה ,כמכלול נופי וחלק
קטן ממנו כיער על פי תמ"א -35/מרקמים.
סה"כ ערכיות משאבי טבע
ונוף
גבוהה מאוד
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
141
המרחב המוניציפלי >> -4נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 8
היחידה מוגדרת על ידי הרכבת ממערב ,כביש 652
ממזרח ואזור אחו בנימינה מדרום.
כביש 4
בנימינה
8
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
ערכיות
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטח חקלאי שטוח ,מוקף אקליפטוסים
כמעט מכל צידיו.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
שטח חקלאי המוקף בכבישים ומסילת ברזל-
רגישות בינונית,
בדרום משיק נחל עדה בעל רגישות גבוהה
ומתפקד כמסדרון אקולוגי
ג .ערכיות חזותית
שטח "כלוא" בין תשתיות
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל ברובו בתשתיות ,מדרום נושק
לאזור אחו בנימינה הרגיש.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
מצפון השטח גובל מעט בבנימינה המופרדת
מממנו על ידי כביש .652
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
חלק צפוני נמוך
חלק דרומי בינוני
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
142
צפון
צפון
דרום
דרום
המרחב המוניציפלי >> -4נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 9
9
גבעת עדה
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטח חקלאי שטוח ,מגוון גידולים ומתקני
חממות.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
שטחים חקלאיים -רגישות בינונית
ג .ערכיות חזותית
השטח כמעט ואינו נצפה" ,כלוא" בין שני
ישובים אך חשיבותו כחלק מאופי חלקו
הדרומי של הישוב כדוגמת מושב עם חלקות
אחוריות לכל בית.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל בעיקר גבעת עדה ואביאל
("כלוא" ביניהם) בישובים וברצף שטחים
חקלאיים
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
רובו נושק לישוב ומהווה חלק מאופיו
נמוכה
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
143
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 10
חקלאות מצפון לישוב גבעת עדה היושבת בשיפועי
קרקע.
10
גבעת עדה
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטח חקלאי היושב על גבעות מתונות .מגוון
גידולים עם נקודות עצי חורש בתוכם
(אלונים בעיקר)
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות בינונית בשטח החקלאי
ג .ערכיות חזותית
מרחב מגוון בצבעוניות ,עונתיות ,שיפולי
קרקע ואלונים הפזורים בו ,שטח נצפה
ודומיננטי במרחב
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל כולו בשטחים פתוחים כחלק
מרצף חקלאי .גובל מצפון בשטח יער אלונים
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח מנותק מהישוב ברובו מלבד חלק קטן
במערב.
גבוהה
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
144
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 11
"אי" יער פארק המוקף חקלאות מצפון לגבעת
עדה.
11
גבעת עדה
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח יער אלונים צפוף בגבעה עם שיפועים מתונים
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות גבוהה בינונית באזור החורש
ג .ערכיות חזותית
השטח נצפה מעט אך הוא חלק מרצף
שטחים פתוחים .נוף יער פארק אלונים יחסית
צפוף.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל בשטחי חקלאות אך מהווה חלק
מרצף "איי" גבעות דומות
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח מרוחק ומנותק מהישוב
גבוהה מאוד
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
145
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 12
היחידה מוגדרת על ידי כביש 653מדרום ,הרחבת
גבעת עדה ושטחי חקלאות בגבעות מצפון .לאורך
היחידה -במרכזה ממזרח למערב עובר נחל עדה.
12
גבעת עדה
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
ערכיות
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטח חקלאי מגוון ,שטוח יחסית ההולך ויורד
באופן מתון מערבה .מוקף בגבעות מתונות.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות בינונית בשטח החקלאי ,רגישות
גבוהה מאד ברצועת נחל עדה המהווה
מסדרון אקולוגי.
ג .ערכיות חזותית
בשטח מגוון חזותי הנובע ממגוון הגידולים
וגדלי החלקות .השטח מוקף מצפוןבחקלאות
היושבת על גבעות מתונות הנותנות לו רקע.
רציף ,במרכזו עובר נחל עדה.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל בהרחבת גבעת עדה ,בכביש
653ובחקלאות.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
חלקו הצפוני גובל בהרחבת גבעת עדה ,שאר משולי
נ..עדה
השטח מתרחק מהישוב והופך לחלק מרצף
צפונה
שטחים פתוחים ממזרח למערב
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
משולי נ .עדה צפונה
גבוהה
נ .עדה ושוליו דרומה
גבוהה מאוד
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
146
חקלאות נ .עדה
נ .עדה
ושוליו
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 13
היחידה מוגדרת על ידי כביש 653מצפון ובישוב גבעת
עדה ממזרח ,מערב ודרום.
ביחידה זו מאושרים שני אזורים -אזור מלאכה ותעשיה
זעירה ואזור מגורים.
13
גבעת עדה
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית
צומח
רוב השטח מורכב מיער אלונים צפוף יחסית היושב
בשיפועי קרקע של בין 10-30%כאשר במערב
היחידה ישנם שיפועים המגיעים עד .50%חלק קטן
במרכז השטח -הצמוד לכביש הוא חקלאי היושב
בשיפועים של עד .10%
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
שטחי חורש אלונים (לא מוגדר כשמורה) -רגישות
גבוהה-בינונית
ג .ערכיות חזותית
שטח מגוון נופית ,נראה כעוטף את הישוב ומרכך
אותו .נוף היחידה הוא מרכיב דומיננטי באופי הישוב
(רוח המקום) .שטח נצפה בעל נוכחות דומיננטית
וערכית.
ד .רגישות שטחים סובבים
גובל בכביש אשר מצידו השני רצף שטחים חקלאיים
בהם עובר נחל עדה ובעיקר גובל בישוב.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח חודר אל הישוב
סה"כ ערכיות משאבי טבע
ונוף
גבוהה מאוד
* בקריטריונים בהם ישנו הבדל בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
147
ערכיות
צפונה
דרומה
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 14
היחידה גובלת בישוב גבעת עדה ממערב ומדרום
ובכביש 653מצפון.
14
גבעת עדה
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח מזרח השטח חקלאי עם מעט עצי חורש
פזורים היושב בשיפועים בין .10-30%
חלקו המערבי מכיל חקלאות בלבד
ושיפועים נוחים.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות בינונית-שטח חקלאי
ג .ערכיות חזותית
שטח רציף חקלאי עם נקודות של עצי חורש
במזרח -נוף צבעוני ומגוון.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח גובל בישוב ממערב ובשטחים פתוחים
רציפים מדרום.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח צמוד לישוב גבעת עדה ממזרח
ומדרום.
שאר השטח הולך ומתרחק מהישוב
גבוהה
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
148
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 15
היחידה גובלת בישוב גבעת עדה ,בשטחי חקלאות
וביער אלונים.
גבעת עדה
15
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית
צומח
שטח מתון חקלאי עם מגוון גידולים.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
רגישות בינונית -שטח חקלאי
ג .ערכיות חזותית
נוף חקלאי עטוף ביער אלונים ובישוב גבעת עדה.
שטח "כלוא" .נצפה רק משולי הישוב ולא מתוכו.
השטח חודר אל הישוב ומהווה חלק מיצירת אופיו
של הישוב.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח מוקף ביער אלונים כמעט כולו ,גובל בישוב
גבעת עדה.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח גובל בישוב גבעת עדה ובעל חלקים
הכלואים בין הבינוי -אך חלקים אלו מהווים חלק
מאופי וייחודו הישוב.
סה"כ ערכיות משאבי טבע
ונוף
גבוהה
149
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 16
יחידת יער אלונים מדרום לגבעת עדה ,גובלת בישוב
ובחקלאות.
השטח מוגדר כיער טבעי לטיפוח בתמ"מ 6ותמ"א .22
מוגדר כיער וייעור בתמ"א .35
גבעת עדה
16
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח יער אלונים טבעי ,בצפיפות משתנה .השטח
בעל טופוגרפיה מתונה.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
שטחי חורש אלונים (לא מוגדר כשמורה)-
רגישות גבוהה-בינונית
ג .ערכיות חזותית
נוף טבעי ,בעל השתנות עונתית ,נוכח בישוב
גבעת השטח הוא חלק מרצף גדול יותר.
ד .רגישות שטחים סובבים
גובל בישוב גבעת עדה ,בשטחים חקלאיים
ובהמשך היער לכיוון כפר גליקסון.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
השטח בחלקו צמוד לישוב אך רובו מנותק
ממנו
גבוהה מאוד
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
150
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
יחידת נוף 17
יחידות שטח קטנות של חקלאות החודרות אל
הישוב גבעת עדה.
היחידה הצפונית גובלת בישוב ובכביש .653
היחידה הדרומית גובלת בישוב וביער אלונים.
גבעת עדה
17
קריטריונים
יחידת נוף -תיאור
א .מבנה טופוגרפיה ותכסית צומח שטחים חקלאיים בשיפועי קרקע מתונים.
בעיקר כרמים.
ב .ערכי טבע ואקולוגיה
שטח חקלאי –רגישות בינונית
ג .ערכיות חזותית
שטחים קטנים "כלואים" בין הבינוי של גבעת
עדה ,מהווים חלק מהפסיפס שמייצר את
ייחודה.
ד .רגישות שטחים סובבים
השטח הצפוני גובל בישוב ובכביש .653
החלק הדרומי גובל בישוב וביער האלונים.
ה .קשר וזיקה לישוב הקיים
חלקים אלו נושקים ברוב גבולותיהם לישוב
אך חשובים לשמירת אופי הישוב וייחודו.
גבוהה
סה"כ ערכיות משאבי טבע ונוף
151
ערכיות
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
מפת ערכיות
11
3
10
15
12
9
1
גבעת עדה
בנימינה
כביש 4
14
13
4
17
16
5
2
8
6
7
* ביחידות בהן נמצא הבדל ערכי בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
ערכיות נמוכה
ערכיות גבוהה
ערכיות בינונית
ערכיות גבוהה מאוד
השטחים הפתוחים המקיפים את בנימינה וגבעת עדה הינם ברובם בערכיות נופית גבוהה .המנעד של ערכיות
השטחים נע בין אזורים מעטים בערכיות נמוכה ועד למספר אזורים בעלי ערכיות גבוהה מאד.
הערכיות נקבעה בעזרת קריטריונים ,שנבחנו בכל יחידה ,המתאימים למרכיבים הנופיים של המקום
ולהקשריהם.
באופן כללי ,השטחים החקלאיים קבלו ערך נופי גבוה בזכות היותם נוף תרבותי חשוב ואבן יסוד ברוח המקום
ובשל היותם חלק מהותי ברצף ירוק פתוח רחב ומשמעותי .
שטחי יער אלונים בסמיכות לגבעת עדה ,קבלו ערכיות גבוהה מאד בשל ייחודם ,ערכי הטבע שבהם
ומשמעותם הגדולה כריאות ירוקות חשובות הסמוכות וחודרות לגבעת עדה.
הנחלים וסביבותיהם הפתוחים קבלו ערכיות גבוהה מאד בשל ערכי הטבע והנוף והיותם פוטנציאל למסדרונות
אקולוגיים.
ערכיות נופית נמוכה ,קבלו יחידות 5, 9וחלק מיחידה 6בהיותן יחידות "כלואות" בין בינוי לכבישים ,או בשל
מידת ההפרה בהם .שתי יחידות אלו נמצאות בזיקה ישירה לבינוי ומהוות פוטנציאל לפיתוח.
152
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
מפת ערכיות -תשתיות מאושרות ובהכנה
11
3
15
גבעת עדה
17
16
בנימינה
כביש 4
14
12
9
1
כביש 652
10
13
4
5
2
8
6
7
* ביחידות בהן נמצא הבדל ערכי בין אזורים שונים ביחידה מידת הערכיות חולקה בהתאם.
ערכיות נמוכה
ערכיות גבוהה
ערכיות בינונית
ערכיות גבוהה מאוד
תכנית זו בוחנת את ערכיות השטחים הפתוחים לאחר תוספת תשתיות מאושרות ובהכנה על מנת להשוות
לערכיות המצב הקיים כפי שמופיע בתכנית ערכיות יחידות הנוף בעמוד הקודם.
כביש 652המזרחי ,חוצה את יחידות 3,1ו .8חציה זו מנתקת שטחי חקלאות שכיום מהווים חלק מרצף רחב של
בקעת הנדיב ומכאן גם ערכיותם הגבוהה .ניתוק זה מייצר שטחים צרים ה"כלואים" בין המרקם הבנוי של בנימינה
לבין כביש רחב אזורי.
ביחידה ,1שטח חקלאי שכיום מהווה חלק מרצף בקעת הנדיב ומוגדר כערכיות גבוהה ינותק ,זיקתו למרקם
הבינוי תתחזק וערכיותו תפחת לכדי ערכיות נמוכה.
ביחידה ,3שטח חקלאי שכיום מחבר בין נחל תנינים ותעלת תמסח ומוגדר ערכיות גבוהה מאוד ינותק ,זיקתו
למרקם הבנוי תגדל וערכיותו תפחת .בשל המצאות תעלת תמסח בשטח ערכיותו תפחת לערכיות בינונית ולא
נמוכה.
כבישים 653הצפוני והדרומי ותוואי הרכבת המוסט (תת"ל 65/בהכנה) מייצרים מרחב חקלאי צר הכלוא בין
תשתיות רבות לבין המרקם הבנוי של בנימינה .שטח זה נתפס כיחידה אחת שלמה ,חלקה מוניציפאלית וחלקה
לא ,בעלת ערכיות נמוכה.
כביש 653המזרחי חוצה את יחידה .2חציה זו מנתקת שטח קטן חקלאי מרצף גדול של שטחים פתוחים בבקעת
הנדיב .ערכיות חלק זה פוחתת ומתחלקת לכמה רמות ערכיות .חלקו הצפוני של השטח הכלוא מכיל את נחל
עדה ולפיכך אינו משתנה ונשאר גבוהה מאוד .חלקו המרכזי כלוא בין תשתית אזורית לבינוי הקיים של גבעת עדה
הקיים ולכן פוחת לערכיות בינונית ,בשל קרבתו לנחל עדה ואלונים אינו משתנה לערכיות נמוכה .חלקו הדרומי
של השטח משתנה לערכיות גבוהה בשל רגישות השטחים הסובבים -שטחי האלונים.
153
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
יחידות נוף -חלוקה ,תיאור והערכה
מפת ערכיות אקולוגית
מובאת להלן חלוקה כללית של ערכיות השטח -בהתאם לחומרים שנסקרו לעיל וכן בהתאם לממצאי
סקר סובב הנדיב שנערך ע"י מכון דש"א .חלוקה זו מובאת בשלוש רמות -ערכיות גבוהה ,בינונית ונמוכה.
ערכיות אקולוגית גבוהה:
מערכות לחות -ערכיות אקולוגית גבוהה ביותר.
שמורת אחו בנימינה -בתחום השטח המוכרז והמוצע להרחבה .כמו כן שטחים לחים המצויים בשטח על
בסיס ציר הנחלים תנינים ועדה.
שטחי יערות קק"ל וחורשות -בתי גידול למינים שונים.
ערכיות אקולוגית בינונית:
שטחי החקלאות -השטחים מהווים את השטח הפתוח המקשר בין מוקדי הטבע של אזור רמת הנדיב,
שמורת אחו בנימינה ושמורת אלוני יצחק .מהווים שטח תנועה ושיחור אחר מזון לחלק מבעלי החיים.
שטחי שצ"פ עירוני -מהווים איים ירוקים ביישובים.
ערכיות אקולוגית נמוכה:
שטחי בנוי -השטח הבנוי כמעט ואינו מקיים מערכות אקולוגיות ולפיכך בעל ערכיות נמוכה.
154
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
היבטים סביבתיים
ריכוז קונפליקטים וסקירת איומים
155
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
היבטים סביבתיים
מערך פינוי האשפה
הרשות המקומית מפנה בשנה כ 7,240 -טון אשפה המתפלגים כדלקמן:
• 5914טון אשפה כללית ממיכלי האשפה -להטמנה -בלתי מופרדת
• 1824טון פסולת למיחזור/השבה
פסולת ביתית מפונה לאתר כפר כנא ,פסולת גושית לאתר מיחזור באור עקיבא וגזם מפונה לאתר
"משמרות א.י.ס".
להלן נתוני דו"ח מאזן פסולת לשנת ( 2013מאושר מרץ :)2014
כיום המועצה מקדמת תכנית מפורטת להפרדה במקור לשני זרמים -זרם "רטוב" (אורגני) וזרם "יבש"
(אנראורגני) על פי המתווה שהוכן עבורה באפריל 2013בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה.
ההפרדה במקור תשפיע בשני מישורים:
.1כ 40%-מהפסולת המעורבת הנה פסולת אורגנית הניתנת למיחזור.
.2לאחר שתבוצע הפרדה במקור של החומר האורגני מהיבש ,ניתן יהיה למחזר את פסולת האריזות
ישירות מהפח היבש ובכך להפחית לפחות 50%מנפח הפסולת היבשה המיוצרת.
156
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
היבטים סביבתיים
מיחזור
בתחום בנימינה גבעת עדה קיים מערך הפרדה במקור בעמדות מיחזור עבור המרכיבים הבאים:
סוג עמדת מיחזור
מרכיבי המיחזור
מיקום
עמדת מיחזור אזורית
(יישובית)
נייר ,בקבוקים ,קרטון,
פלסטיק ,טקסטיל ,מתכת,
סוללות ,דיסקים ,זכוכית
שקופה ,זכוכית צבעונית,
אלקטרוניקה ,קלקר ושקיות
ניילון
בנימינה:4 -
רחוב השיש פינת השניים
רחוב האסיף
חניית ביה"ס הנדיב
רחוב הרותם
עמדת מיחזור
מסחרית
נייר ,בקבוקים ,קרטון ,סוללות
ושקיות ניילון
סמוך למרכזים מסחריים ושכונות
בנימינה 29 -
גבעת עדה13 -
עמדת מיחזור
שכונתית
נייר ,בקבוקים ושקיות ניילון
מפוזר בשכונות
בנימינה 29 -
גבעת עדה13 -
גבעת עדה:2 -
רחוב הרימון
רחוב האלה פינת רותם
מפגעי פסולת קיימים
מפגעי פסולת בניין מצויים בעיקר בנקודות הבאות:
תחת גשר ההפרדה המפלסיתבשולי מערב בנימינה -שכונת ורבורג ממערב לדרך העצמאותגבעת עדה שכונת יפה נוף בקצה צפון מערבי -ממשק עם השטח הפתוחמפגעי פסולת חקלאית -פזורים במרחב השדות בצידי הדרכים החקלאיות בפרט גזם ,צנרת פלסטיק
וניילונים.
המועצה מפעילה טרקטור קטן יעודי לאיסוף שאריות פסולת גושית שאינה מפונה ע"י הקבלנים.
157
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
היבטים סביבתיים
קרינה
א .קרינה אלקטרומגנטית RF
קרינה הנפלטת מאנטנות סלולאריות בעת העברת אינפורמציה .נמדד ביחידות של וואט ליחידת שטח.
חריגות כתוצאה מקרינת רדיו הן נדירות ביותר ,עקב שלב התכנון הקפדני המלווה בהקמת אנטנות רדיו
וסלולר.
לא נתקבל מידע אודות חריגות RFבתחומי התכנית ,בכל מקרה של חריגות קרינה איגוד ערים שרון
כרמל מלווה את הרשות המקומית עד למציאת פתרון ,ולעמידה בהמלצות המשרד להגנת הסביבה.
ב .קרינה מקווי מתח עליון 161 ,400ק"ו
את מרחב התכנית חוצים מספר קווי מתח עליון 161ק"ו וקו מתח על 400ק"ו.
נדרשת שמירת פרוזדורי בטיחות קרינה של 20ו 35 -מטרים מציר קווי המתח ,בהתאמה.
חומרים מסוכנים
א .אחזקה ושימוש בחומרים מסוכנים
עפ"י חוק החומרים המסוכנים (תשנ"ג )1993 ,חומר מסוכן הנו רעל או כימיקל מזיק כמפורט ברשימות
החוק .באזורי התעשייה (כדוגמת מפעלים ,מעבדות ,מוסכים ,מסגריות) המסחר (כדוגמת תחנות תדלוק,
עסקי ניקוי יבש) והפנאי (כדוגמת בריכות שחייה) ביישובים מבוצעת אחזקה ושימוש בחומ"ס ,כך שבעלי
העסק נדרשים להחזיק בהיתר רעלים וברישיון עסק בהתאם להוראות מחלקת רישוי עסקים במועצה
המקומית.
ב .מעבר חומ"ס בתחומי בנימינה גבעת עדה
רכבות משא חולפות במסילת הברזל החוצה בתחום היישוב בנימינה (עוצרות במסלולים המערביים).
פסולת מסוכנת מפונה באופן מבוקר ע"י המפעלים השונים בעיר.
הבקרה מבוצעת ע"י המשרד להגנת הסביבה-איגוד ערים שרון כרמל בהתאם לרשיון אחזקת חומ"ס.
ריבוי תחנות תדלוק במרחב השטח הפתוח לצד כבישים אזוריים ומקומיים
כיום מצויות באזור בנימינה וגבעת עדה שמונה תחנות תדלוק וכן שתי תחנות תדלוק נוספות בכביש 653
בשלבי הקמה.
מדובר על ריכוז תחנות גבוה ביחס לשטח ולמספר התושבים באזור.
לתחנות התדלוק עלולות להיות השפעות שליליות בפרט בהיבטי זיהום קרקע ומי תהום.
יש לשקול האם נדרשת הקמת תחנות נוספות במרחב.
158
המרחב המוניציפלי >> -6נוף וסביבה
היבטים סביבתיים | מגבלות פיתוח
מגבלות תכנון
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
קידוחי מי שתייה ורדיוסי מגן -בהתאם להגדרות משרד הבריאות עבור כל קידוח.
קווי חשמל -סימון רדיוס 35מ' מקו מתח 400ק"ו ,רדיוס 25מ' מקו 161ק"ו
מסילת הברזל -בהתאם לזכות הדרך המוגדרת עבור המסילה
כבישים – בהתאם לזכות הדרך המוגדרת עבורם
תחנות תדלוק -עבור תחנות חדשות נדרש סימון רדיוס 40מ' ממבני מגורים ו 80מ' ממבני מגורים
מפעל נחלי מנשה -מפעל המים להחדרת מי השטפונות של נחלי מנשה -שמירה מפני זיהום.
תמ"א -8שמורת הנוף רמת הנדיב ,שמורות הטבע "אחו בנימינה" ואלוני יצחק
תמ"א -22יערות קק"ל
רגישות הידרוגיאולוגית -עפ"י תמ"א 34מוגדרים עורקי ניקוז ופשטי הצפה ועפ"י תמ"א -35כל מרחב
התכנית משמש לשימור משאבי מים
תמ"מ -6שטח פתוח /חקלאי מוגן ,כפי במפורט בפרק הסקירה הסטטוטורית בשער הראשון.
תמ"מ (5/6מופקדת) -שטח חקלאי מוגן /שמור ,כפי במפורט בפרק הסקירה הסטטוטורית בשער
הראשון.
מסדרונות אקולוגיים ארציים -אמנם זו אינה שכבה סטטוטורית ,אך רצוי להתחשב בקיומם ולתכנן
בהתאם .יש לציין כי מאוזכרים מסדרונות אזוריים במסגרת תמ"מ .5/6בשל היות האזור כולו בעל
חשיבות אקולוגית יש לאמץ גישה של פיתוח "צנוע" שאינו חודר לשטחים הפתוחים ולשטחים
המוגנים ,אלא ממשיך בצמידות דופן וברציפות את הבינוי הקיים.
לידיעה-
תוואי הולכת גז טבעי מוקם כיום כ 500-מ' ממזרח לגבולות התכנית.
מרחק זה עולה על תחום המגבלות שמטיל תוואי ההולכה ולפיכך אין מגבלות ממנו בתחום המועצה.
בשלב זה אין תכנון תוואי חלוקת גז טבעי במרחב התכנית ,יש לציין כי אין צרכני אנרגיה גדולים במרחב
המצדיקים חיבור כיום.
159
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.1חשיבותה של החקלאות בבנימינה-גבעת עדה
המושבות גבעת עדה ובנימינה הוקמו כמושבות חקלאיות ,כאשר החקלאות היתה ענף העיסוק ומקור
ההכנסה העיקרי .עיקר שטח השיפוט בנימינה-גבעת עדה הינו שטחים חקלאיים מעובדים – סה"כ כ-
18,000דונם (לשם השוואה – זהו שטח השווה לכ 4-קיבוצים או מושבים!).
השטחים החקלאיים של בנימינה-גבעת עדה מהווים אל החלק הארי של בקעת הנדיב .בקעת הנדיב
זוהתה כמרחב בעל נוף חקלאי ייחודי ובעל ערכי מורשת -תמצית סיפורה ההיסטורי של מושבות העליה
הראשונה .בזכות נופה החקלאי הייחודי נקבעה בקעת הנדיב כמכלול נופי בתמ"א .35הנוף החקלאי של
בקעת הנדיב זוהה כנוף תרבות בעל ערך לאומי במסגרת מסמך מדיניות "נופי תרבות בישראל" של רשות
הטבע והגנים ( .)2011ואלו הערכים שזוהו בה:
"שטח חקלאי בעל איכויות נופיות יוצאות דופן :חלקות קטנות ,צרות וארוכות ,המתפצלות בקווים ניצבים
לצידי הדרכים והנחלים .פריחת הנשירים בחורף ושלכת הגפנים בסתיו מעניקים למקום מראה מיוחד
במשך כל השנה".
למשקים הפרטיים הקטנים מיוחסת חשיבות תרבותית – הם אלו השומרים על מסורת העיבוד המגוון של
הקרקע.
החקלאות בבנימינה-גבעת עדה
הינה ענף כלכלי בעל חשיבות;
אלמנט סביבתי היוצר את הנוף
הייחודי של חבל ארץ זה; ומרכיב
מהותי באורח החיים והציביון
הייחודי של היישוב .בכך מהווה
החקלאות אלמנט מאגד של
שלושת המעגלים של פיתוח בר
קיימא :כלכלה ,סביבה וחברה.
הנוף החקלאי בבקעת הנדיב
מתוך מסמך מדיניות "נופי תרבות בישראל" ,רשות הטבע והגנים2011 ,
* המידע המובא בחלק זה הינו מתוך ראיונות שקיימנו עם נציגי הועדה החקלאית; מסמכי מדיניות של
משרד החקלאות" ,פרוגרמה למבני משק חקלאיים בתחום המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה"
פרנגלר רלי ,ינואר ;2012נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; עיון בתוכניות רלוונטיות ,ומקורות
נוספים כמוזכר במהלך הפרק.
160
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.2הגידולים החקלאיים בבנימינה-גבעת עדה
להלן מוצג הרכב הגידולים בבנימינה גבעת עדה (הנתונים התקבלו מהועדה החקלאית בנימינה-גבעת
עדה ,וכן מיחידת הממ"ג של משרד החקלאות יוני ;2015מתוך כ 18,000-דונם שטח חקלאי ביישוב יש
למשרד החקלאות נתונים על כ 16,800-דונם) .ניתן להתרשם מהמגוון הגדול של הגידולים החקלאיים.
כמו כן ניתן להתרשם מהשיעור הגבוה של מטעים וכרמים 50% -מהשטח החקלאי ,כאשר פחות מ46%-
מהשטח הינו גידולי שדה .בראיה כלל ארצית המצב שונה – כ 75%-משטחי החקלאות בישראל מעובדים
בגידולי שדה ורק כ 20%-במטעים (מקור :משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,מסמך מדיניות תכנון
החקלאות והכפר .)2014 ,המטעים וגידולי השדה מפוזרים כפסיפס זה בזה.
מרבית העיבודים החקלאיים מתבצעים בשטח פתוח .ישנם כ 220-דונם בלבד בקירוי צמחי – חממות ,בתי
רשת וכדומה .מהווים פחות מ 1.5%-מהשטח החקלאי ביישוב.
נתוני משרד החקלאות
סה"כ שטח הענף -אחוז מסה"כ
סה"כ שטח הגידול -אחוז
לגידול (דונם) מסה"כ שטח חקלאי לענף (דונם) שטח חקלאי
סה"כ ליישוב
ענף
2.0%
338
אבוקדו
0.3%
54
אנונה
2.3%
385
אפרסמון
4.9%
831
אפרסק
0.4%
59
גויאבה
3.3%
559
זית
1.0%
172
מטעים שונים
34.8%
5856
1.4%
238
מטעים משמש
2.7%
458
נקטרינה
0.4%
62
פקאן
3.4%
574
פרדס
8.7%
1463
רימון
0.9%
150
שזיף
1.4%
229
שסק
1.7%
284
תפוח
13.5%
2271
ענבי יין
15.5%
2601
כרמים
2.0%
330
ענבי מאכל
37.6%
6320
גד"ש שונים
45.6%
7663
גידולי שדה
8.0%
1343
חיטה
0.2%
משתלה ,פרחים ,ענפי קישוט 39
4.1%
691
2.0%
339
שונות שונות
1.9%
313
אקליפטוס
100.0%
16811
100.0%
16811
סה"כ סה"כ
נתוני הועדה החקלאית בנימינה -גבעת עדה
שטח (דונם)
גידול
6500
גידולי שדה
1500
הדרים
גלעיניים (אפרסק ,משמש וכו') 3500
4500
ענבי יין
500
ענבי מאכל
1400
אפרסמון ,אבוקדו ומנגו
250
ירקות
18150
סה"כ
מקור :נתוני הועדה החקלאית בנימינה-גבעת עדה.
מקור :עיבוד נתוני יחידת הממ"ג של משרד החקלאות ,יוני 2015
ראוי לציין כי אין כיום בישראל נתונים מהימנים על שטחי
חקלאות ,שכן מפקד החקלאות האחרון נערך בשנות ה.80-
נתוני משרד החקלאות מבוססים על מפקד עובדים זרים,
ואילו נתוני הועדה החקלאית על הכרות עם המצב בשטח
בפועל ומכאן ההבדלים ביניהם (שטחים שלא מעסיקים בהם
עובדים זרים לא מדווחים למשרד החקלאות) .הנתונים של
משרד החקלאות יותר מפורטים ולכן ישמשו לחישובים
המוצגים בהמשך הפרק ,אם כי ניתן להניח שנתוני הועדה
החקלאית משקפים בצורה מדויקת יותר את היקפי השטחים
המעובדים.
ניתן לראות כי למעשה כל השטח החקלאי ביישוב מעובד
בפועל.
161
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
שונות
4%
כרמים
2%
אחר-
ירקות
ופרחים
10%
מטעים
35%
מטעים
21%
גידולי שדה
46%
גד"ש
67%
0%
כרמים
15%
החקלאות בישראל
החקלאות בבנימינה-גבעת עדה
מגמות עיקריות בחקלאות :היקף השטחים המעובדים הינו יציב ,וכמעט ואין שטחים שאינם מעובדים .יש
תהליך של עקירת מטעים וכרמים ותיקים ,ועיבודי גידולי שדה ,המתנה עד שנטוע מחדש (עמוס וייל,
ועדה חקלאית בנימינה-גבעת עדה ,דברים בע"פ).
.3החקלאות בבנימינה-גבעת עדה -תפרוסת
ניתן להבחין בין ארבעה אזורים חקלאיים בבנימינה-גבעת עדה:
בסמוך לגבעת עדה :מטעי נשירים וכרמים באזור הבורג' ,ממערב למסילת הברזל :קרקעות קלות ומנוקזות המתאימות לפרדסים ומטעי סוב-טרופיים
מרכז בקעת הנדיב :קרקעות כבדות יותר ,אזור של נשירים ,כרמים וגידולי שדה -בדרום סמוך לגבול עם פרדס חנה :קרקעות לחות ,אזור מרעה
מטעי
נשירים
וכרמים
נשירים ,כרמים
וגידולי שדה
פרדסים
אבוקדו
אזור לח -מרעה ,חלקו שמורת טבע
162
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.4פעילות חקלאית בתחום הבנוי ביישוב
מתקיימת פעילות חקלאית זעירה בתוך התחום הבנוי של היישוב.
בשכונות הותיקות של בנימינה ,בתקופת הקמת היישוב -לכל מתיישב היתה חצר בגודל 5דונם .לאורך
השנים מרבית החצרות הוסבו למגורים ,כיום ישנן כ 10-חצרות בלבד בהן יש פעילות חקלאית ,והן
נדחקות לטובת מגורים.
השכונה "נחלת ז'בוטינסקי" בצפון היישוב ,הינה שכונה של "משקי עזר" המאורגנת כמושב (קרקע
בבעלות מדינה המוחכרת כנחלות) .בראש הנחלה ("חלקה א") יש פעילות חקלאית – מטעים ומשקי
בעלי חיים (מסומן בירוק במפה הבאה).
בגבעת עדה ,בהרחבה וגם בחלק הותיק ,ישנם אזורים המוגדרים "משקי עזר" שבהם יש פעילות חקלאית
ומגורים זה לצד זה ,כפי שמקובל במושבים (מסומנים בירוק במפה הבאה).
נחלת
ז'בוטינסקי
משקי עזר
.5משקי בעלי חיים
משקי בעלי החיים הקיימים ביישוב הינם (ראו מיפוי בעמוד הבא):
בתחום הבנוי:
דיר כבשים בתחום הבנוי של בנימינה. דיר עיזים לחלב בנחלת ז'בוטינסקי בבנימינה ,כמה מאות אמהות. רפת חלב ולול ,של קהילת בית אל ,בדרום בנימינה. בעלי חיים בודדים בחצרות חקלאיות.בשטחים הפתוחים:
לולי רביה – שני לולים בבקעת הנדיב. אורוות סוסים – שתי אורוות בגוש ,10209אורווה בגבעת עדה ,אורווה בסמוך לדרך מס' .4מרעה בקר – חקלאי מבנימינה מפעיל כ 5,500-דונם מרעה ,מדרום לנחל עדה ובשטחי רמת הנדיב270 .אמהות .יש מכלאה ב"מחנה פרדות" (תחום שיפוט פרדס חנה כרכור) וכן מכלאה פריקה ברמת הנדיב.
163
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.6מבנים חקלאיים בבנימינה-גבעת עדה – מצב קיים
המפה הבאה מציגה את המבנים החקלאיים הקיימים בשטחי בנימינה גבעת עדה (נתונים שהתקבלו
בפגישה עם נציגי הועדה החקלאית ,יוני .)2015ישנם כיום כ 10-מבנים חקלאיים ביישוב מתוכם:
•
7מבנים לבעלי חיים (מתוכם 4בשטח הפתוח והיתר בשטח הבנוי).
•
2חממות ובתי צמיחה.
•
1בית אריזה.
3
4
1
5
2
6
7
10
8
9
מספר
מהות
מספר
מהות
1
חממה לעציצים
6
דיר כבשים בתחום הבנוי (משק
חקלאי משמעותי)
2
לול
7
רפת ולול קהילת בית אל
3
לול
8
בית אריזה
4
2אורוות
9
חוות הפרפרים -פעילות חינוכית-
חקלאית
5
דיר עיזים בתחום הבנוי
(משק חקלאי משמעותי)
10
חוות סוסים
164
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.7ערכים כלכליים של החקלאות בבנימינה-גבעת עדה
הערכים הכלכליים של הגידולים החקלאיים בבנימינה-גבעת עדה מובאים בטבלה הבאה (מקור :תחשיבי
שירות ההדרכה והמקצוע ,משרד החקלאות) .מוצגים הרווח לדונם בשנה ,וכן הרווח הכולל לשטחי
הגידול ביישוב לשנה .ניתן להתרשם כי התרומה הכלכלית של הגידולים נעה בין קרוב ל₪ 4,000-
בגידולים הרווחיים – ענבי מאכל ,פרדס (קלמנטינה אור) ,גויאבה ואבוקדו .ועד הפסד בגידולים משמש,
פקאן ושסק.
התרומה הכוללת של ענף החקלאות בבנימינה גבעת עדה הינה כ 18-מיליון ₪לשנה.
התרומה הממוצעת הינה ₪ 1,130לדונם .בכדי לפרנס משפחה לפי ההכנסה הכספית ברוטו הממוצעת
למשק בית בישראל (כ ₪ 200,000-בשנה לפי נתוני הלמ"ס – )2014 ,נדרש משק של כ 178-דונם.
ככלל ,ראוי לציין כי ענף החקלאות בישראל מאופיין בירידה ברווחיות לאורך זמן ,כתוצאה מתהליך שבו
עלות התשומות עולה לאורך זמן ,ואילו מחירי התפוקות יורדים.
סה"כ ליישוב
ענף
אבוקדו
אנונה
אפרסמון
אפרסק
גויאבה
זית
מטעים שונים
מטעים
משמש
נקטרינה
פקאן
פרדס
רימון
שזיף
שסק
תפוח
ענבי יין
כרמים
ענבי מאכל
גד"ש שונים
גידולי שדה
חיטה
משתלה ,פרחים ,ענפי קישוט
שונות
שונות
אקליפטוס
סה"כ
סה"כ
סה"כ שטח
לגידול (דונם)
338
54
385
831
59
559
172
238
458
62
574
1463
150
229
284
2271
330
6320
1343
39
339
313
16811
רווח לפני מס / ₪רווח כולל לשטחי
הגידול / ₪שנה
דונם /שנה*
1,166,438
3451
47,898
887
425,425
1105
828,507
997
202,783
3437
92,794
166
172,000
1000
0
- 852
147,934
323
0
- 391
2,333,884
4066
4,125,660
2820
62,850
419
0
- 1736
1,099,364
3871
4,769,100
2100
1,517,670
4599
1,453,600
230
526,456
392
0
אין נתון
0
אין נתון
0
אין נתון
18,972,363
*מקור הנתונים על רווחיות הגידול – תחשיבי שה"מ משרד החקלאות .תרומה ב'.
165
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.8מים להשקיה חקלאית
בגבעת עדה יש אספקה של מים מושבים לחקלאות ,אגודת המים הינה הבעלים של המים וספק המים.
בבנימינה יש מצב ייחודי שבו אין אגודת מים אלא ההקצאות הן פרטניות לכל אחד מהחקלאים (מצב
ייחודי בארץ ,ככל הידוע) .ספק המים הינו המועצה המקומית ,ולפי החוק איננה יכולה לספק מי קולחין
אלא מים שפירים בלבד .המועצה נמצאת בתהליך שמטרתו להקים אגודת מים של החקלאים ולהעביר
את אחריות אספקת המים אליה.
הקולחין באזור הינם באיכות שניונית (קולחי מט"ש חדרה) .חלק מהחקלאים מודאגים ששימוש בקולחין
יכול לפגוע באיכות היבול – כרמי יין רגישים לעודפי חנקן ואשלגן שנמצאים בקולחין באיכות שניונית.
החקלאים צריכים לקבל החלטה משותפת בכדי להתחיל לספק קולחין.
המשמעות הכלכלית של מעבר לקולחין – הוזלת מחיר המים ב ₪ 1.5-למ"ק (מ ₪ 2.5-למ"ק לכ₪ 1-
למ"ק).
.9החקלאים ,המשקים החקלאיים וארגונים חקלאיים
החקלאות בבנימינה גבעת עדה ייחודית מבחינת הרכב ההתארגנות :חלק גדול ממנה מתבצע בקרקעות
פרטיות ,מצב ייחודי במגזר החקלאי בישראל .עם זאת ,חלק לא פחות חשוב מהחקלאות הינו בקרקעות
מדינה ,כאשר החקלאים מאורגנים באגודות חקלאיות שיתופיות ,כעין "מושבים" בתוך היישוב .כל
האגודות החקלאיות מיוצגות בועדה החקלאית שבמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה.
הועדה החקלאית הינה גוף סטטוטורי ופועלת תחת פיקוח ובקרה של משרד הפנים .הועדה מהווה נציגות
לשני הישובים (בנימינה וגבעת עדה) .הועדה פועלת להבטחת חקלאות פעילה בדגש על פרנסה
לחקלאים .תפקידה העיקרי הוא להמליץ למועצה המקומית על כל עניין שנוגע לחקלאות ,נוסף על
אחזקת דרכים ,שמירה על שטחים חקלאיים וייצוג מול רשויות.
החקלאות מהווה גורם תעסוקתי וחברתי חשוב בבנימינה-גבעת עדה .אחוז המועסקים בחקלאות
בבנימינה-גבעת עדה גבוה בהשוואה לממוצע הארצי ( 2.7%לעומת )1.5%וגם בהשוואה לרשויות
מקומיות אחרות .סה"כ רשומים כ 130-חקלאים ביישוב ,כאשר על פי הערכות כ 60-מהם מתפרנסים
מחקלאות ,באופן מלא או כאחוז משמעותי מהכנסתם.
גודל יחידת המשק אינו אחיד ונע בין כ 20 -דונם ועד 300-500דונם (חקלאים גדולים בודדים) .חישוב של
גודל המשק הממוצע על פני החקלאים הרשומים ( 130חקלאים) – 140דונם .חישוב של גודל המשק
הממוצע על פני החקלאים המתפרנסים מחקלאות ( 60חקלאים) – 300דונם.
כמות המשקים ואוכלוסיית החקלאים הפעילים הינה יציבה ,אם כי מבוגרת יחסית – מרבית החקלאים
בשנות ה 50-60-לחייהם ,כ 15%-בלבד מהחקלאים הינם צעירים יותר.
מבנה המשקים וההתארגנות החקלאית שונה בין גבעת עדה ובנימינה – בגבעת עדה יש משקל גדול
יחסית לקרקעות מדינה ובבנימינה משקל עיקרי לקרקעות פרטיות .המבנה הארגוני של החקלאים
והמשקים מוצג בתמצית באיור הבא ,המוסבר בטקסט שלאחר מכן.
166
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
החקלאים ,המשקים החקלאיים וארגונים חקלאיים -המשך
ועדה חקלאית
בנימינה-גבעת עדה
בנימינה
גבעת עדה
"בוסתן"
"חקלאי"
"אגודת היין"
ללא אגודה
כ 6-7-חקלאים
100נחלות
20חקלאים
15נחלות
4-5חקלאים
כ 25-חקלאים
"נחלת
ז'בוטינסקי"
28נחלות
"קיבוץ"
קהילת בית אל
מקרקעין פרטיים
מקרקעי מדינה
9.1החקלאות בגבעת עדה:
בעלות קרקע -חלקה בקרקעות פרטיות ובחלקה בקרקעות בבעלות מדינה.
החקלאות שבקרקעות מדינה מאורגנת באגודות חקלאיות-שיתופיות.
מספר החקלאים הפעילים כ ,40-מתוכם 20חקלאים שמתפרנסים מחקלאות באופן מלא .חלק
מהחקלאים מעבדים גם קרקעות פרטיות וגם קרקעות מדינה.
הקרקעות בבעלות מדינה מרוכזות ב"הרחבה" (מצפון לנחל עדה) וכן סביב רחוב חי ביישוב הותיק.
בנוסף יש קרקעות מדינה המעובדות על ידי מתיישבים תימנים ,הממוקמות מערבית למאגר וכן סמוך
לכפר גליקסון.
גודל הנחלות 37-35דונם ,המחולקות למקטעים שבכל אחד כ 5-8-דונם ,מפוזרים באזורים שונים סביב
גבעת עדה .כמו כן יש שטח משותף של פרדס ,בתחום שיפוט פרדס חנה כרכור.
ישנן 3אגודות חקלאיות בגבעת עדה" :בוסתן" – האגודה של החקלאים הפרטיים" .חקלאי" – אגודת
החקלאים בקרקעות מדינה ,הכוללת את ההרחבה שמצפון לנחל עדה ואת רחוב חי ,סה"כ 100נחלות.
ו"אגודת היין" – המתיישבים התימנים ,כ 15-איש.
9.2החקלאות בבנימינה:
החקלאות הינה בעיקר באדמות פרטיות ,אם כי יש גם חקלאות באדמות מדינה – נחלת ז'בוטינסקי בצפון
היישוב.
בדרום – מערב לבנימינה (ממערב למסילת הברזל ,אזור הבורג') פועלים 3-4חקלאים גדולים.
בבקעת הנדיב ,ממזרח למסילת הברזל – רשומים כ 60-חקלאים (בעלי קרקעות) ,מתוכם כ 20-פעילים,
ורק 5מהם מתפרנסים מחקלאות באופן מלא .המשקים המקוריים היו בגודל של כ 50-דונם כל אחד,
מפוצלים לתאי שטח קטנים יחסית .כיום יש 5-6חקלאים שהצליחו להגדיל את המשקים ,עד לגודל של
300-500דונם למשק.
בצפון בנימינה – "נחלת ז'בוטינסקי" – אדמות מדינה המאורגנות בנחלות ,ישנה אגודה חקלאית-שיתופית
אבל חוזי הקרקע הם אישיים מול רמ"י .גם כאן יש פיצול בין חלקות א ,ב ו-ג .יש 28חברים באגודה ,גודל
נחלה כ 40-דונם.
גורם חקלאי נוסף בבנימינה הינה קהילת בית אל (יוצאי גרמניה) ,הנחשבים כקיבוץ .יש להם אדמות
חקלאיות בבעלותם ובחכירה .מגדלים גד"ש ,מטעים וירקות לתצרוכת עצמית .בדרום בנימינה יש להם
מבנים חקלאיים – לול ורפת.
167
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.10השפעות סביבתיות – ריסוסים חקלאיים בצמידות למגורים
בשל אופיים הכפרי של הישובים בנימינה וגבעת עדה ,קיימים אזורים נרחבים בהם ישנו ממשק בין
המגורים ומבני הציבור לבין השטחים החקלאיים .קונפליקט מתעורר כאשר מבוצע ריסוס חומרי הדברה
בתחום השטחים החקלאיים ,בסמוך לאזורי המגורים.
המתגוררים בסמוך לשטחי חקלאות נחשפים לרחף חומרי הדברה המיושמים ומלינים על המטרד
והפגיעה הנגרמת להם בזמן היישום וכן חוששים לנזק בריאותי בטווח הקצר והארוך.
על החקלאים ,שבסמוך לשדותיהם נבנו בתי מגורים ומבנים מאוכלסים אחרים ,מוטלות מגבלות ביישום
חומרי ההדברה והם נדרשים לנקוט באמצעים שונים על מנת לצמצם את רחף החומרים המגיע לתושבים
(כנדרש בתקנות וכמענה להמלצות נוספות) .המשמעות של המגבלות המוטלות על החקלאים הינה
פגיעה ברווחים -כתוצאה מהקטנת השטח המעובד או מנזק ליבול או כתוצאה משימוש בחומרים מזיקים
פחות ובד"כ יקרים יותר.
עיקר הקונפליקט הוא בשכונות החדשות בהן התושבים אינם בעלי המשקים הסמוכים.
לשם דוגמא :שכונת בית הכרם בבנימינה (ממזרח לנחל תמסח) ובה גן ילדים שנבנה בסמוך לשטח
חקלאי מרוסס ,כאשר החקלאי נדרש להפסיק לרסס את שטחיו כתוצאה מבניית גן הילדים.
10.1המצב בעולם
בעולם קיימים מנגנונים שונים שנועדו להבטיח את זכותם של חקלאים להמשיך לעבד את אדמותיהם
למרות הפיתוח העירוני שהתרחש בסמוך אליהם.
לדוגמא:
בארצות הברית קיימים חוקי "זכות לעבד" ) (right to farmהקובעים כי אדם העובר להתגורר
•
באזור חקלאי ,שבו התקיימה חקלאות בטרם עבר לגור בו ,איננו יכול להגיש תביעות על נושאים
סביבתיים הקשורים בפעילות החקלאית שהתקיימה במקום לפני פיתוח המגורים.
באוסטרליה נקבע שבמקרים בהם יש רצון להקים שכונת מגורים חדשה ליד שטח חקלאי ,יש
•
לקבוע אזורי חייץ בין השכונה והחקלאות על חשבון היזם ובמסגרת תא השטח המיועד לפיתוח מגורים.
יש ליידע את התושבים החדשים בנוגע לפעילות החקלאית הקיימת בסביבה ומשמעויותיה מבחינת איכות
החיים.
168
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
השפעות סביבתיות – ריסוסים חקלאיים בצמידות למגורים -המשך
10.2המצב בישראל
על פי התקנות הקיימות (תקנות החומרים המסוכנים שימוש ליד מבנים )2005חל איסור על ריסוס
בחומרי הדברה מדרגה 1ו( 2-רעיל ביותר ורעיל) במרחק של 50מ' ממקומות מכל מבנה ,והגבלות על
שימוש בחומרים הללו בטווח שבין 50-100מ' ממבנים לסוגיהם .אין מגבלה על שימוש בחומרים בדרגת
רעילות נמוכה יותר ליד מבנים.
המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך המלצות על שימוש בחומרי הדברה בחקלאות ,בינואר .]X[ 2013
ראוי לציין כי המסמך כולל תקנות מחייבות ,תקנות בתהליך אישור והמלצות על דעת משרד הג"ס ,כאשר
יתכנו הבדלים בעמדת משרד החקלאות .מטרת המסמך ,בין היתר ,להביא לכך שהתכנון העתידי יתייחס
לסוגיה של אזורי חייץ בין מגורים ואזורי ריסוס חקלאי ,ויעשה כך שהחיכוך בקו התפר :חקלאות –
מגורים ,יקטן ושתמנע או תצומצם מאוד חשיפה של תושבים לחומרי הדברה מסוכנים.
משרד הג"ס פרסם מסמך עקרונות בנוגע לממשק בין שטחי חקלאות ומוסדות חינוך שבו הוא ממליץ
להמנע מהקמת מוסדות חינוך בצמידות לשטחים חקלאיים.
לפי גישתו של משרד הג"ס ,טרם הבינוי ייחתם הסכם ,בין היזם לבעל השטח שבו תקבענה ההגבלות
ויפורטו האמצעים שיוטלו על החקלאי (ההסכם יכלול פיצוי לנזק העתידי שייגרם לחקלאים בעקבות
הפיתוח וההגבלות).
ניתנו המלצות לתכנון באזורי החיכוך והוצע כי כל תכנית לבינוי מגורים ו /או מוסדות במגזר הכפרי או
העירוני ,שבה המיזם המתוכנן נמצא בקרבת שטחי חקלאות (במרחק הקטן מ100 -מ') חייבת להבחן
בנושא השפעת החקלאות על המגורים ועל כן תובא להתייעצות לאנשי אגף אגרו-אקולוגיה במשרד
להגנת הסביבה.
גישתו של משרד החקלאות לסוגיה תואמת את הגישה האוסטרלית ,שהוצגה בעמוד הקודם ,ולפיה אזורי
החייץ צריכים להיקבע בתחום האזור המיועד לבינוי (משרד החקלאות ,מסמך מדיניות תכנון החקלאות
והכפר .)2014צריך לבחון מה הם שימושי הקרקע המתאימים לרצועת החייץ.
בכל מקרה אין להגיע למצב כי שורת הבתים האחרונה נושקת לשטח החקלאי כאשר החקלאי חשוף
למגבלות על פעילותו ,ללא כל פיצוי.
מרחקי ריסוסים על פי תקנות מחייבות .מתוך :משרד הג"ס ,השימוש בחומרי הדברה בסביבה החקלאית ,ינואר 2013
169
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.11מבנים חקלאיים
11.1מילון מושגים
משרד החקלאות הגדיר את הסוגים השונים של מבנים חקלאיים במסמך "מדיניות ,הנחיות וקריטריונים
לתכנון מבנים חקלאיים" (:)2013
.1מתקנים לגידול צמחי – מנהרות ,כיסוי רשת פריק .הוגדרו בתמ"מ " 6קירוי צמחי" ופטורים מתוכנית;
פטורים מהיתר על פי תיקון 101לחוק ,ובלבד שהותרו במפורש בתכנית הראשית.
.2מבנים לגידול צמחי – חממה ,משתלה ,בית גידול לפטריות.
.3מבנים לשירות ותמיכה בעיבודים חקלאיים ובגידול בעלי חיים – כגון בתי אריזה ,קירור ,אחסון מיכון
חקלאי ,מרכז מזון ועוד.
.4מבנים לגידול ,אחזקה ,וטיפול בבעלי חיים.
.5מבנים לעיבוד תוצרת חקלאית :יקב ,בית בד ,מחלבה וכו' קטנים ,הנשענים על עיבוד תוצרת מקומית
וגודלם פרופורציונאלי לגודל המשק החקלאי .חשוב לציין כי עבור מבנים אלו יש מחלוקת בין משרד
החקלאות למשרד הפנים בנוגע להגדרתם כמבנים חקלאיים .עם זאת החלטת רמ"י 1316מעגנת את
תפיסתו של משרד החקלאות.
.6מבנים קטנים תומכי חקלאות – מרכז מבקרים לתיירות חקלאית.
הטבלה הבאה מציגה את מגוון סוגי המבנים החקלאיים תחת כל קטגוריה ,כפי שמפורטים במסמך
"מדיניות ,הנחיות וקריטריונים לתכנון מבנים חקלאיים" של משרד החקלאות .ראוי לציין כי מדובר
ברשימת אינוונטר כללית ,ומתוכה יש לבחור את המבנים החקלאיים המתאימים לתכנית וליישוב.
סוג
פירוט המבנים
הגדרה
תשתיות
נדרשות
מתקן לגידול צמחי-
כיסוי רשת מעל
גידולים צמחיים*
רשת כיסוי המעוגנת
בשלד קל ופריק על
גבי הקרקע ,ומיועדת
להשבחת הגידול
הצמחי
לא נדרשות
מתקן לגידול צמחי-
מנהרה
שלד קשתי פריק,
חשמל מים
בעל מפתח אחד ,על
ותקשורת לפי
גבי הקרקע עם כיסוי
צורך .אין צורך
שקוף או רשת,
בביוב.
המיועד לגידול צמחי
שלד פלדה קבוע,
בעל מספר מפתחים ,חשמל מים
מבנה לגידול צמחי-
מתקנים
מכוסה בכיסוי שקוף ותקשורת לפי
חממה (בית צמיחה או
ומבנים
(פלסטיק או רשת) צורך .אין צורך
בית רשת)*
לגידול צמחי
בביוב.
בכל המעטפת ,מיועד
לגידול צמחי
מרחק
ממגורים
(מטר)
תמונה
המלצות
ראשוניות
6
לאפשר בכל
השטח
החקלאי
12
12-20
משתלה
חשמל,
מכלול בתי צמיחה
תאורה ,מים,
המהווה בית גידול
ביוב וכו' לפי
לצמחי בית וענפי
צורך ,נגישות
קישוט למטרות נוי***
לרכב תפעולי
12
בית גידול לפטריות,
נבטים ונבטוטים
חשמל,
מבנה אטום ומבודד,
תאורה ,מים,
מבוקר אקלימית
ביוב וכו' לפי
המשמש לגידול
צורך ,נגישות
פטריות ,נבטים או
לרכב תפעולי
נבטוטים
20
לאפשר בכל
השטח
החקלאי
במגבלות
איתור
במגבלות
איתור
* יש להבחין בין כיסוי רשת (שורה )1לבין בית רשת (שורה .)3כיסוי רשת הינו רשת המכסה מטע או שדה
ללא כל תמיכה או בתמיכה של מוטות פריקים ללא עיגון מסיבי בקרקע .כיסוי רשת הוא המקבילה של
מנהרה עבירה ,כאשר היריעות הינן יריעות רשת ולא פלסטיק .לעומת זאת בית רשת הינו מבנה בעל
קונסטרוקציה קבועה .הוא המקבילה לחממה ,כאשר היריעות הינן יריעות רשת ולא פלסטיק.
**מנהרות סגורות וחממות סגורות ניתן למקם במרחק 12מ' ממגורים וניתן לרסס בתוך המנהרה /חממה –
אין רחף .לעומת זאת בנוגע לכיסוי רשת ובתי רשת -חלק איסור לרסס במרחב 50מ' ממגורים מכיוון שיש
רחף.
*** במשתלה מגדלים צמחי נוי .ירקות ותבלינים מגדלים בחממות או בתי רשת.
170
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
מבנים חקלאיים – מילון מושגים -המשך
סוג
פירוט המבנים
הגדרה
תשתיות
נדרשות
מבנה קבוע המיועד
נגישות לרכב
לטיפול לאחר קטיף
תפעולי,
מבנה לטיפול ראשוני
בתוצרת חקלאית
חשמל,
בתוצרת חקלאית -בית
טריה ,הכולל :מיון,
תאורה ,מים,
אריזה
בירור ,שטיפה ,ייבוש,
ביוב
קירור ,אריזה ואחסון
מרחק
ממגורים
(מטר)
8
תמונה
המלצות
ראשוניות
במגבלות
איתור
חדר קירור
מבנה אטום ומבוקר
מרחק
תשתיות
אקלימית ,המיועד
בהתאם
חשמל ,מים
לקירור תוצרת
למגבלות
וביוב
חקלאית טריה לאחר
רעש
קטיף
במגבלות
איתור
מחסן חקלאי
מבנה סגור המשמש
לאחסון חומרים וציוד
לצרכים חקלאיים
(חומרי אריזה ,ציוד
חקלאי ,כלים ,דשנים
וחומרי הדברה)
במגבלות
איתור
חשמל
8
מבנה מקורה בעל
חזית אחת פתוחה
לפחות ,המיועד
לאחסון ארוך טווח
(מספר שבועות ויותר)
מבנים
של תוצרת חקלאית או
לשירות
זרעים ופקעות
ותמיכה סככה לאחסון תוצרת
8
חשמל
לשתילה /אחסון
בעיבודים חקלאית /כלים וציוד
ואחזקת כלים חקלאיים
חקלאיים
(טרקטורים ,ציוד
ובגידול
עיבוד ,מרססים ,כלי
בעלי חיים
איסוף וכו') וציוד
חקלאי (מיכלים ,ציוד
השקיה ,רשתות,
פלסטיקה וכו')
מתקן המשמש לריכוז,
אחסון והכנה של
מזונות הדרושים למשק חשמל,
הבקר והצאן .במרכז תאורה ,מים,
40-150
מרכז מזון
המזון ניתן גם לעבד מערכת כיבוי
חלק מחומרי המספוא אש ,גידור
(גריסה או מעיכה של
גרגירים)
מתבן
מכון רדיית דבש
מבנה מקורה ,בעל
דופן אחת פתוחה
לפחות (שניתנת
לסגירה) המיועד
לאחסון קש ,שחת
ומזונות נוספים
נגישות
לרכב ,חשמל
30
מים ,חשמל,
מבנה לרדיית דבש
ביוב,
ואחסון מוצרים
תקשורת
מוגמרים .בדר"כ גם
בהתאם
למילוי ואריזת דבש
לצורך.
מכוורות
נגישות ברכב
20
171
במגבלות
איתור
לא לאפשר
במגבלות
איתור (יתכן
שלא נדרש)
על פי תכנית
מפורטת,
במגבלות
איתור
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
מבנים חקלאיים – מילון מושגים -המשך
סוג
פירוט המבנים
הגדרה
תשתיות
נדרשות
מרחק
ממגורים
(מטר)
רפת
מכלול מבנים
המיועדים לשיכון,
לגידול ולפיטום
ולחליבת פרות,
משולב בגידול עגלים
נגישות
לרכב ,גידור,
ביוב ,ניקוז
50
לא נדרש
מפטמה
נגישות
מכלול מבנים
לרכב ,גידור,
המיועדים לגידול
ולפיטום בקר לבשר ביוב ,ניקוז
50
לא נדרש
דיר
נגישות
מכלול מבנים
לרכב ,ניקוז.
מהיועדים לשיכון,
ביוב או בור
גידול ,פיטום ,וחליבת
אטום לאיגום
צאן (עיזים וכבשים)
השפכים.
30
לול /מדגרה
גידור ,חשמל
ותאורה,
מבנה המיועד לשיכון מערכת כיבוי
אש ,מים,
בעלי כנף למטרת
הטלה /רביה /פיטום ניקוז .ביוב או 50-100
מערכת
/טיפוח /ניסוי /
לאגירת
מחקר.
שפכים עד
סילוקם
אורוות סוסים
מבנה מקורה ומבנים
נלווים המיועדים
לשיכון ,לגידול
ולטיפול בסוסים
ובחמורים
מתקנים במרעה
מכלול מבנים ומתקנים
מהיועדים לשרות
לא נדרשות
ולהגנה על צאן ובקר
בשטחים פתוחים.
מבנים
לגידול
אחזקה
וטיפול
בבעלי חיים
בריכות דיג ,מתקני
דיג ,גידול דגי נוי,
מדגה מתועש
בריכות ומתקנים
המשמשים לגידול
דגים
נגישות
לרכב,
חשמל ,מים,
ביוב ,חשמל
חשמל
דיר חזירים
כלביה
מבנה לגידול ציפורי נוי
מבנה לטיפול ואחזקה
בבעלי חיים אחרים
פינת חי
172
תמונה
המלצות
ראשוניות
על פי תכנית
מפורטת,
במגבלות
איתור
על פי תכנית
מפורטת,
במגבלות
איתור
20
על פי תכנית
מפורטת.
אפשרי צמוד
דופן ,תיירות
חקלאית
לא
רלוונטי
לאפשר
בתאי שטח
שיוגדרו
כמרעה,
ללא מגבלות
איתור
15
לא נדרש
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
מבנים חקלאיים – מילון מושגים -המשך
סוג
פירוט המבנים
יקב
יקב משפחתי במשק
חקלאי -מבנה המשמש
ליצור יין ואחסנתו שפכים ,מים,
חשמל
בחניות או בבקבוקים.
היקף פעילותו מצומצם ותאורה ,ניקוז
יחסית ,עד עשרות
אלפי בקבוקים בשנה.
6
בית בד
חשמל,
תקשורת,
מבנה המשמש לייצור
מים ,ביוב,
שמן זית עיבודו
ניקוז-
ואחסנתו בחביות או
בהתאם
בבקבוקים
לצורך.
נגישות לרכב
6
מחלבה
מתקן לעיבוד חלב
בעלי חיים
מבנים
לעיבוד
תוצרת
חקלאית
מבנים
קטנים
תומכי
חקלאות
הגדרה
תשתיות
נדרשות
מרחק
ממגורים
(מטר)
מבנה אחר
מבנה המשמש מוקד
להתכנסות לקהל
מבקרים במפעל או
במשק חקלאי ,בתוך
או בצמוד לפעילות
חשמל,
המתקיימת בו ,המיועד
לחשוף בפני המבקרים תקשורת,
מים ,ביוב,
באמצעים חזותיים
מרכז מבקרים לתיירות
ואחרים את המפעל ,ניקוז ,נגישות
חקלאית
את מוצריו ואת הרעיון לרכב כולל
חניה
שמאחורי הקמתו
למבקרים
ופעילותו .היקפו של
המרכז לא יקטן
מהדרוש לאירוח 30
מבקרים בו זמנית ,תוך
התאמה לנושא שאותו
הוא מייצג.
6
תמונה
המלצות
ראשוניות
על פי תכנית
מפורטת.
עדיפות
למיקום
בשטח הבנוי
או צמוד
דופן ,או
בתוך מבנה
חקלאי
שהוקם
לצרכים
החקלאיים
בשטח
הבנוי.
בשטחים
הפתוחים
יתאפשר רק
כחלק
ממבנה
שהוקם
לצרכים
חקלאיים
(לדיון)
* ראוי לציין כי ישנה מחלוקת בין משרד החקלאות ומשרד הפנים בנוגע להכרה מבנים אלו כמבנים
חקלאיים .המבנים הללו הוכרו כחקלאיים בהחלטה 1316של רמ"י.
173
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
מבנים חקלאיים
11.2מבנים חקלאיים כחלק מחקלאות בת קיימא
השימוש במבנים חקלאיים הינו נגזרת של המגמה הכוללת של קידום חקלאות בת קיימא בישראל –
חקלאות המשתמשת בצורה יעילה ומתאימה במשאבי טבע וסביבה – קרקע ,מים – ופועלת לצמצום
השפעות סביבתיות והשפעות על בריאות הציבור.
השימוש בחממות וקירוי צמחי תורם להגדלת היבול ליחידת שטח (ייעול השימוש במשאב הקרקע),
לחיסכון במים ,לצמצום הצורך בשימוש בחומרי הדברה ,להגנה מפני מזיקים ונזקי אקלים ,לוויסות עונת
ההבשלה של הפרי ,ועוד.
בטבלה הבאה ניתן לראות השוואה בין ממשק של שטח פתוח ושל קירוי צמחי בגידולים נבחרים .ניתן
לראות כי הקירוי הצמחי משפר את כמות התוצרת ליחידת שטח ,תורם לצמצום בכמות ההשקיה בגידול,
וצמצום בשימוש בחומרי הדברה.
מאפשרים לטפל בתוצרת חקלאית באופן ראוי
חקלאית,
תכנוןבתוצרת
וטיפול
אריזה
החקלאות,בתי
אחרים ,כגון
.2014
החקלאות והכפר,
מדיניות
מסמך
מבניםמשרד
מקור:
ויעיל ,לצמצם את הפחת ואבדן מזון בשרשרת השיווק ,וכן לפעילות בהתאם לחוק לפיקוח על ייצור
הצמח ושיווקו ולסטנדרטים הנדרשים על ידי השווקים בעולם ולדרישה ההולכת וגדלה מקרב האוכלוסייה
המקומית לתוצרת טרייה ,בריאה ואיכותית.
במקרה של גידול ואחזקת בעלי חיים ,נועדו המבנים החקלאיים לשפר את רווחת בעלי החיים ,לשמור על
איכות הסביבה מפני זיהומים פוטנציאליים ,להגן בפני איומים וטרינריים ועוד.
מבנים חקלאיים מאפשרים גם לייצר חקלאות רב-תפקודית ,ולשלב בצד החקלאות גם פעילויות
תיירותיות וחינוכיות .מדיניות משרד החקלאות הינה כי ניתן ורצוי לשלב שטח תיירותי של 50מ"ר במבנים
חקלאיים פעילים (שנבנו למטרות חקלאיות) .מדיניות זו אף עוגנה בהחלטה 1316של רמ"י.
עם זאת ,למבנים חקלאיים יכולה להיות השפעה נופית וסביבתית לא רצויה .חשש נוסף הינו כי מבנים
שנדרשו לפעילות חקלאית יוסבו לאחר הקמתם לשימושים לא-חקלאיים.
174
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
11.3מבנים חקלאיים – תקני גודל
בנוגע לבתי אריזה -משרד החקלאות קבע תקנים הקושרים בין גודל השטח החקלאי המעובד לבין גודל
המבנה החקלאי .בנוגע למבנים לגידול בעלי חיים – קבע משרד החקלאות תקנים הקושרים בין גודל
העדר לגודל מבנה הגידול.
הטבלה הבאה מציגה את הגידולים החקלאיים בבנימינה-גבעת עדה וגודל בתי האריזה על פי תקני
משרד החקלאות .יש לציין כי לא בכל הגידולים החקלאיים נדרשים בתי אריזה (למשל בגידולי שדה,
זיתים ,וענבי יין לא נדרשים בתי אריזה).
חושב סך כל השטח הנדרש לאריזת התוצרת החקלאית הרלוונטית בבנימינה גבעת עדה .החישוב נערך
באופן הבא :שטח הגידול בבנימינה גבעת עדה Xמ"ר שטח אריזה נדרש לכל דונם משק (לפי תקני
משרד החקלאות = סה"כ שטח האריזה הנדרש לגידול הספציפי ביישוב.
לדוגמא :בבנימינה-גבעת עדה ישנם 338דונם של מטעי אבוקדו .לפי תקני משרד החקלאות נדרשים 6
מ"ר שטחי אריזה לכל דונם מטע אבוקדו .סה"כ לאריזת האבוקדו בבנימינה-גבעת עדה נדרשים:
2,028 =6 X 338מ"ר שטחי אריזה.
חושבו כל סוגי הגידולים ביישוב עבורם ישנם למשרד החקלאות תקני אריזה .מכלול הנתונים מוצג
בטבלה הבאה.
מתוך הנתונים שבטבלה עולה כי שטח האריזה הכולל הנדרש לגידולים החקלאיים בבנימינה גבעת עדה
הינו כ 50,000-מ"ר.
עם זאת יש לאמר כי לפי התקנים הקיימים כיום ,ישנם פירות וירקות מסוימים אותם מותר לארוז בשדה
ללא אריזה בבית אריזה (אפרסק ,משמש ,נקטרינה ועוד – כמוצג בטבלה) .כאשר מפחיתים מהחישוב
את הפירות שניתן לארוז בשדה – צרכי האריזה ביישוב קטנים יותר ,כ 25,000-מ"ר סה"כ .כי יש לסייג
ולאמר כי האריזה בשדה ,על אף שהיא מותרת על פי התקנים ,איננה מומלצת על ידי מדריכי משרד
החקלאות ,שכן היא פוגעת באיכות התוצרת ,שאיננה ממוינת ואיננה נשמרת בקירור כנדרש .יש אפשרות
שבטווח התכנון של 20השנים הבאות ,התקנים ישתנו כך שנדרש יהיה לארוז את כל התוצרת החקליאת
בבתי אריזה.
מה הם פתרונות האריזה הקיימים כיום ביישוב?
ישנו בית אריזה קטן אחד ליד הבורג' .ל 4-החקלאים הגדולים של בנימינה יש בתי אריזה בתוך האזור
הבנוי (מבנים של כ 1,000-מ"ר כל אחד) .בגבעת עדה – למרבית החקלאים יש מערכי מיון פשוטים
בסמוך לבית .חלק מהתוצרת נארז בבתי אריזה מחוץ ליישוב ,גם במרחק גדול (למשל ברמת הגולן).
מ"ר שטח אריזה
סה"כ שטח
סה"כ מבנים
נדרש לכל דונם
הגידול
בבנימינה גבעת משק (תקני משרד לשטח הגידול
ביישוב (מ"ר)
החקלאות)
עדה(דונם)
הגידול
2,028
6
338
אבוקדו
2,310
6
385
אפרסמון
11,634
14
831
אפרסק
2,142
9
238
משמש
6,412
14
458
נקטרינה
3,444
6
574
פרדס
16,093
11
1463
רימון
2,100
14
150
שזיף
852
3
284
תפוח
2,640
8
330
ענבי מאכל
49,655
5051
סה"כ
גודל מבנה ממוצע 828
84
גודל משק מטעים ממוצע
24,727
סה"כ ללא גידולים אותם ניתן לארוז בשדה
הערות
ניתן לארוז בשדה
ניתן לארוז בשדה
ניתן לארוז בשדה
ניתן לארוז בשדה
ניתן לארוז בשדה
מקור לעניין תקנים מ"ר /דונם לבתי אריזה :משרד החקלאות" ,מדיניות ,הנחיות וקריטריונים לתכנון מבנים חקלאיים" .2013
175
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
11.4גודל מקסימאלי של מבנים חקלאיים
ככל שהמבנה החקלאי גדול יותר – כך השפעותיו הסביבתיות והנופיות גדולות יותר .לפיכך יש צורך
לקבוע גודל מקסימאלי למבנים חקלאיים ,לפי מיקומם בשטח.
ככלל ,משרד החקלאות מאפשר למקם בנחלות ביישובים כפריים (בצמוד לבית) מבנים חקלאיים עד
גודל של 2,000מ"ר לכל היותר .לפי מדיניות משרד החקלאות ,מבנים גדולים יותר צריכים להיות
ממוקמים באזור מבני משק /אזור תעסוקה מרחבי.
לפי מדיניות משרד החקלאות – בשטחים פתוחים יש למקם רק מבנים חקלאיים קטנים .בתכנית ש1130/
בזכרון יעקב נקבע גודל מבנה של 700מ"ר ,ואפשרות לאשר מבנה של עד 1,200מ"ר בתנאים מיוחדים.
11.5מבנים חקלאיים בבנימינה-גבעת עדה – צרכי החקלאים
בשנת 2012ערכה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה סקר של הצרכים של החקלאים בבתי אריזה
(פרנגלר.)2012 ,
פרנגלר ערכה סקר בקרב חקלאי בנימינה-גבעת עדה בנוגע לצרכיהם במבנים חקלאיים .הסקר נערך
בקרב 150החקלאים הרשומים ביישוב ,מתוכם ענו 35חקלאים .חלק מהחקלאים ביקשו יותר ממבנה
אחד .פירוט הבקשות:
•
למעלה מ 20-מהבקשות להקמת מבנים לאחסנה ומיון תוצרת חקלאית (כולל פרחים),
בשטח כולל של 18,085מ"ר ,כ 900-מ"ר למבנה.
•
11בקשות להקמת יקב או בית בד ,בשטח כולל של 4,103מ"ר ,כ 375-מ"ר למבנה.
•
11בקשות למבנים לבעלי חיים ,בשטח כולל של 28,910מ"ר ,כ 2,600-מ"ר למבנה.
•
מבנה אחד לטיפול בפרחים.
•
10בקשות למרכז פעילות תיירותי.
•
בקשה אחת להקמת מבנים לתיירות כפרית.
המפה בעמוד הבא מציגה את הבקשות השונות.
176
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
11.5מיקומים של ביקוש למבנים חקלאיים – סקר רלי פרנגלר 2012
הסקר הצביע על שלושה מקבצים עיקריים בהם ישנו ביקוש של החקלאים להקמת מבני משק:
.1מדרום לבנימינה – אזור הבורג'
.2לב השטח החקלאי של בקעת הנדיב
.3באזור הצפון-מזרחי של בנימינה ,סמוך לנחל ז'בוטנסקי
יש לציין כמה מגבלות של הסקר:
א .שיעור הענות נמוך -מתוך 150חקלאים רשומים ענו 35בלבד .
חקלאי גבעת עדה לא השתתפו.
ב .היו חקלאים שביקשו יותר ממבנה אחד במשק.
ג .כמחצית מהחקלאים שהשיבו לשאלון לא עומדים בגודל המינימאלי
של שטח חקלאי מעובד הנדרש להקמת מבנה משק ,לפי הגדרות
משרד החקלאות.
מיפוי של רצונות החקלאות במבנים חקלאיים – מתוך סקר שנערך על ידי מועצה
מקומית בנימינה גבעת עדה .2012
הנקודות האדומות מסמנות את מיקום המבנים בהם מעוניינים החקלאים
מתוך "פרוגרמה למבני משק חקלאיים בתחום המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה" ,פרנגלר גלי ,ינואר 2012
177
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
11.6מבנים חקלאיים -סקירת סטטוטורית
11.6.1תמ"א 35
תמ"א 35מגדירה את שטחי בקעת הנדיב כמכלול נופי .השטח הסובב את התחום הבנוי של גבעת עדה
והתחום הבנוי של בנימינה מוגדר כמרקם שמור משולב ובתחומו בין שני הישובים מסומן מכלול נופי (ראוי
לציין כי ישנה רצועה של שטח חקלאי פתוח העוטפת את בנימינה ממזרח ,בין השטח הבנוי של היישוב
לבין שטח המכלול הנופי).
במכלול נופי התמ"א איננה מאפשרת בינוי ,אלא למטרות של שירותי תיירות המשרתים אתר ביקור סמוך
או קווי תשתית .בינוי מותנה בהכנת נספח נופי-סביבתי .בינוי מעל 500מ"ר מותנה באישור המועצה
הארצית.
במרקם שמור משולב – התמ"א מאפשרת בינוי תחת מגבלות ,כולל עיקרון פיתוח צמוד דופן .על פי סעיף
6.1.3לתמ"א רשאי מוסד תכנון להפקיד תכנית לפיתוח שאינו צמוד דופן במקרים חריגים אם המטרות
והשימושים של תוספת השטח לבינוי מחייבים מיקומה בשטח הפתוח.
נחל עדה ונחל תנינים מסומנים בתמ"א 35כרצועות נחל .לפי התמ"א תכנית החלה כולה או חלקה באזור
בו מסומנת "רצועת נחל" תופקד רק אם התקיימו התנאים הבאים :התכנית חלה על רוב רצועת הנחל
שתחום התכנון; בין מטרותיה העיקריות של התכנית נקבע שיקום הנחל ושימורו ,והיא כוללת ,בין השאר,
הוראות בדבר שימוש הנחל ובתי הגידול שבו ,תפקוד הנחל כציר ניקוז ,עיצוב גדותיו וייצובן ושמירה ככל
האפשר ,על זכות המעבר של הציבור לאורך ערוץ הנחל.
11.6.2תמ"א – 22יער ויעור
סביב נחל תנינים מסומנת רצועה של "נטיעות בגדות נחלים" .על פי התמ"א מותר ביער "שימוש חקלאי
ורעיה המותרים על פי כל דין" – אם כן חלק מהמבנים החקלאיים הנחשבים כחלק בלתי נפרד
מהפעילות החקלאית מותרים באזור זה.
11.6.3תמ"א / 34ב – 3 /נחלים וניקוז
נחל תנינים ,עדה וברקן מסומנים כעורק ניקוז ראשי בתחום נחל לתכנון .נחל תמסח מסומן כעורק ניקוז
משני .רוחב העורקים ,רוחב רצועות המגן ורוחב רצועות ההשפעה יקבעו בתכנית מאושרת ,וכל עוד לא
נקבעו ,בעורק ראשי יהיה רוחב רצועת ההשפעה 100מ' מכל צד ובעורק משני 50מ' מכל צד .ברצועות
ההשפעה נדרשת חוו"ד רשות הניקוז לתכניות בינוי.
ראוי לציין כי לפי מדיניות רשות ניקוז כרמל סביב הנחלים יש לשמור על רצועה ברוחב של 30מ' מכל צד
ללא בינוי (משה יזרעאלי ,דברים בע"פ 6ליולי .)2015לנחל תנינים ולנחל עדה יש תכניות הסדרה
מאושרות ,אך הן מתייחסות לרוחב הנחל בלבד ,לא לרוחב רצועת ההשפעה.
11.6.4תמ"מ 6
שטחי בקעת הנדיב מוגדרים "שטח פתוח/חקלאי מוגן" .השטח סביב גבעת עדה מוגדר "שטח חקלאי /
אזור נוף כפרי פתוח" .בדרום-מזרח בנימינה יש רצועה של "שטח פתוח עירוני" ובדרום מערב "שטח
חקלאי/נוף כפרי פתוח".
התמ"מ עורכת הבחנה בין שלושה סוגים של מבנים חקלאיים:
.1קירוי צמחי – מנהרות ובתי רשת פריקים לקירוי עונתי של גידול צמחי.
.2מבנה חקלאי – מבנה המשמש לגידול צמחי או לגידול בעלי חיים ,דוגמת חממה ,רפת וכד'.
.3מבנה שירות חקלאי – מבנה המשמש לטיפול בתוצרת חקלאית ,לרבות אחסון ,מיון ,קירור ועיבוד.
התמ"מ קובעת כי בשטח שנקבע בו השימוש לחקלאות ניתן יהיה להתיר הקמתו של קירוי צמחי מבלי
שתידרש לכך תכנית מפורטת.
בנוגע למבנה חקלאי התמ"מ קובעת כי הוא יהיה באזור המיועד לבינוי או צמוד דופן; מוסד תכנון רשאי
לאפשר הקמתו גם אם אינו צמוד דופן.
מבנה שירות חקלאי – ככלל לא יהיה בשטח חקלאי ,אך במקרים חריגים רשאי מוסד תכנון לאשר
הקמתו גם אם אינו צמוד דופן ,ובלבד שהוגבל היקפו ככל הניתן.
בתמ"מ 6ישנן הוראות לתכנון רצועות נחל כך שישמרו ערכיהן הטבעיים ,יקבע היקף השימוש ברצועת
הנחל לנופש בחיק הטבע וימנע זיהום כתוצאה מבניה.
178
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
מבנים חקלאיים -סקירת סטטוטורית
11.6.5תמ"מ ( 5 / 6מופקדת )2005
מרבית שטחי בקעת הנדיב מוגדרים "שטח חקלאי מוגן" .השטח בבקעת הנדיב מדרום לנחל עדה,
והשטח בין נחל תנינים ונחל תמסח בצפון בנימינה מוגדרים "שטח חקלאי שמור" .מסביב להרחבה
בגבעת עדה ,במערב היישוב הותיק ובאזור בורג' בנימינה יש אזורים המוגדרים "שטח חקלאי משקי".
בסמיכות לבורג' מסומן גם סימבול של "פעילות חקלאית-תיירותית מיוחדת".
לפי התמ"מ "בתחום שטח חקלאי שמור /מוגן תותר הקמת מבנים לקירוי צמחיה בלבד .תכנית מקומית
המאפשרת הקמת חממות תופקד או היתר להקמת חממות ינתנן בהתאם לנספח מס' 2לתכנית זו.
במקרים חריגים ניתן להקים מבנים חקלאיים בשטח חקלאי שמור /מוגן בתנאי ותוגש תכנית לכלל שטח
הרשות המקומית בתחומי תכנית זו באישור ולנת"ע ועפ"י עקרונות תכנית זו".
התמ"מ מסמנת "רצועות נחל" סביב נחל עדה ,ברקן ,תנינים ותמסח ,וקובעת שבהם לא יוקמו מבנים
חקלאיים פרט למבנים לקירוי צמחיה (רוחב הרצועה הכולל ,לפי מדידה מקבצי התמ"מ הוא כ 200-מ').
היתר לחממות ברצועת נחל טעון אישור הועדה המחוזית ,אלא אם הוא תואם תכנית מפורטת הקובעת
הוראות מפורטות להקמת חממות .חממות יהיו במרחק של מעל 50מ' מציר הנחל.
11.6.6תכנית ש 23 /א – תכנית המתאר לבנימינה (אושרה )1974
קובעת כי באזור חקלאי ניתן להקים "מתקנים הקשורים להכשרת קרקע לחקלאות אקסטנסיבית באישור
הועדה המחוזית" וכן "משקים לגידול בעלי חיים על שטח מינימלי של 5דונם באישור הועדה המחוזית".
כלומר ניתן לבנות מבנים חקלאיים בשטח החקלאי ,ובלבד שניתן לכך אישור של הועדה המחוזית.
"נחלת ז'בוטינסקי" בצפון היישוב מוגדרת "משקי עזר" וזכויות הבניה לכל מגרש הן 200מ"ר ,למגורים
ו"מבני עזר לצרכים חקלאיים".
תשריט ש 23/א.
מקווקוים בכתום/ירוק
באזור הצפון-מזרחי –
משקי העזר של נחלת
ז'בוטינסקי
179
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
מבנים חקלאיים -סקירת סטטוטורית
11.6.7תכנית ש – 95/תכנית המתאר לגבעת עדה (אושרה )1982
קובעת כי בשטח החקלאי לא תותר כל בניה .תותר הקמת חממות באזור חקלאי .שטח הקרקע שיכוסה
על ידי החממות לא יעלה על 60%משטח המגרש.
ההרחבה וכן שטח קרקע בקצה המערבי של תחום היישוב מוגדרים "משקי עזר" ,זכויות הבניה לכל
מגרש הן 250מ"ר ,למגורים ו"מבני עזר לצרכי הבית ולצרכים חקלאיים ,מוסכים למכוניות וטרקטורים".
תשריט ש.95/
מקווקוים בכתום/ירוק
סביב ההרחבה
ובמערב היישוב
הותיק– משקי עזר
11.7מבנים חקלאיים -תכנית בהכנה
11.7.1תכנית – 353-0258814שטח לתיירות חקלאית בדרום בנימינה
תכנית בהכנה ,באזור מסביב לבורג' בנימינה ,דרומית לדרך .כולל מבנים חקלאיים ומבנים לתיירות.
נספח בינוי תכנית
לתיירות חקלאית
בדרום בנימינה.
המבנים בדרום
החלקות (רחוק
מהדרך) הם
סככות חקלאיות
180
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
.12סיכום
החקלאות בבנימינה גבעת עדה מהווה "נוף תרבות" בעל ערכיות ברמת חשיבות לאומית -נופי החקלאות
של בקעת הנדיב המדגימים את סיפור מושבות העליה הראשונה.
החקלאות כיום מהווה מקור פרנסה עיקרי לכ 60-משפחות ביישוב ,ומקור הכנסה משני למשפחות
נוספות.
מבני המשקים מורכב – משקים בקרקעות פרטיות ,לעומת משקים בקרקעות מדינה; משקים מאוגדים
באגודות שיתופיות לעומת משקים ללא התארגנות; חקלאות צמחים לעומת משקי בעלי חיים ועוד.
הסוגיות העיקריות בהקשר של תכנון החקלאות בבנימינה-גבעת עדה הינן:
.1מבני משק – כיום יש מחסור במבני משק ביישוב ,בפרט בבתי אריזה משקיים .חלק מהחקלאים
אורזים בחצרות משק בתוך היישוב; חלקם אורזים את התוצרת בשדה; וחלקם במקומות מרוחקים
(עד רמת הגולן) .המצב הסטאטוטורי מקשה מאוד על הקמת מבני משק נדרשים .אתגרים נוספים
הינם התמודדות עם מבנה הבעלות (קרקעות פרטיות) ,כך שלכל משק ניתן יהיה למצוא פתרון
נדרש; ושמירה על ערכי טבע ונוף ,כך שמבני משק לא יפגעו בערכי הנוף החקלאי בבקעה.
.2ממשק בין שטחים חקלאיים ואזורים בנויים – על פי התקנות יש לשמור על רצועת חייץ ללא ריסוסים
בחומרים בעלי רעילות גבוהה בין מבנים לסוגיהם לשטחים חקלאיים מעובדים .האזורים הבנויים
בבנימינה ובגבעת עדה "מוטמעים" בשטחים החקלאיים .בפרט באזורי משקי העזר /נחלות ,הערבוב
בין חקלאות ומגורים הינו חלק מאופי המקום וקסמו .הסוגיה של חייצים בין אזורי מגורים לחקלאות
נדרשת לתשומת לב מיוחדת ותכנון זהיר.
.3תיירות חקלאית – נושא זה שייך לפרק התיירות ,שבו מובאת סקירה של פעילויות התיירות החקלאית
הקיימות ביישוב כיום .תכנון נושא התיירות החקלאית יערך בשיתוף פעולה בין יועצת התיירות ויועצת
החקלאות בכדי לפעול כך שהתיירות תתרום למקום מבחינה תפקודית ותדמיתית.
181
המרחב המוניציפלי >> -7חקלאות
נספח – מגמות בגידול ענבי יין
ענבי יין מהווים גידול מרכזי בבנימינה גבעת עדה – 13.5%מהשטח החקלאי מעובד בענבי יין .אזור
בקעת הנדיב הווה כ – 17%מסך גידול הבציר בשנת .2010
ענף היין הישראלי מתאפיין בממדים קטנים ובתחרות לא מספיק משוכללת .מספר מצומצם של יקבים
פועלים אל מול חקלאים רבים 62% .מהיין בישראל מיוצר על ידי 3יקבים בלבד .יקבי הבוטיק הרבים
שנוסדו ב 20 -השנים האחרונות אחראים על כ 2.5% -בלבד מסך יצור היין.
הצריכה לנפש בישראל קטנה מאוד בהשוואה לעולם וכמעט שאינה משתנה .מצב זה נובע בעיקר
מהעדר מסורת ותרבות של שתיית יין .בשנים 2012 – 2009היתה תנופה של נטיעות כרמי יין ,גידול שיביא
ככל הנראה לעודפי יין ולחץ כלפי מטה על רמת המחירים .המחיר הממוצע לבקבוק במונחים ריאלים ירד
מ ₪ 27.1 -ב( 2009 -במחירי אוק' )2012ל ₪ 24.9 -ב ,2012 -ירידה ריאלית של .8%
יקבי בנימינה נמנה על אחד מחמשת היקבים הגדולים בישראל עם בציר של 2,693טון ענבים בשנת
2011המהווים כ – 6%מסך הבציר בישראל.
182
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
ארכיאולוגיה -מיפוי אתרי עתיקות מוכרזים במרחב המוניציפאלי
מקור תחומי ההכרזות :רשות העתיקות
1656/0ח' חידות
1659/0עין צור אמת המים
1803/0ח' צף
8628/0בנימינה צפון
ח
,
בבלון
1892/0ח'
1657/0שוני
גליקסון
כפר
43537/0
1734/0עינות שומי
גליקסון
כפר
1982/0
29881/0עינות שומי
4184/0גבעת עדה
(מחצבה)
1983/0ג .עדה -ח' מרח 30024/0נחל תנינים (מזרח)
30953/0ח' בלין
4204/0קיסריה ,אמת המים
1984/0תל צפי
העליונה
שושה
1938/0ח' אבו
1580/0גבעת הפועלים
דפס
1939/0ח'
26487/0בנימינה
,
עגם
1940/0ח'
39783/0בנימינה דרום
1733/0תל דודאים
20666/0בנימינה שכ' הגורן
1806/0בורגה ,תל
41993/0נחל עדה ()1
42233/0ג'אבר,ח' (דרום)
1658/0עלק ,ח'
183
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
ארכיאולוגיה -מיפוי אתרי עתיקות מוכרזים במרחב
- 1656/0ח' חידות
שרידי יישוב קדום באזור של חולות ,מדרום לנחל עדה .בעבר תועדו באתר פזורות של אבני בניה ופריטי
בניה ,בכללם חוליות עמודים וכותרת.
- 1803/0ח' צף
חורבה קטנה (כשני דונמים) על מדרון מתון בדרומה של בקעת הנדיב ,בקרבת מעיין :שרידי מבנים מן
הדורות האחרונים ,שבבנייתם שימשו פריטי בניה קדומים ,ודרך מרוצפת באבנים שטוחות (מידותיהן על פי
רוב 0.6×0.4מ') .באתר נמצאו מצע של מתקן למיצוי שמן מזיתים ושבר של אבן פריכה של בית בד.
- 1892/0ח' בבלון
גבעה מלאכותית ,גת ,חרסים על פני הקרקע
- 43537/0כפר גליקסון
שרידי בנייה ,גתות ופיזור חרסים מהתקופה הרומית-ביזנטית ,מערת קבורה ,חציבות בסלע.
- 1984/0כפר גליקסון
שרידי בנייה ,רצפת פסיפס ,חרסים מן התקופות :הברונזה הקדומה א' ,הביזנטית ,הפרסית ,ההלניסטית,
הרומית והערבית על פני הקרקע.
- 1983/0גבעת עדה ח' מרח
רצפת פסיפס ,שברי רעפים ואבנים פזורות ,חרסים מן התקופות הרומית ,הביזנטית והערבית הקדומה על
פני הקרקע.
- 4184/0גבעת עדה
מערת קברים
- 30953/0חורבות בלין
אבני גזית ,בורות חצובים ,חרסים מן התקופה הרומית והביזנטית.
- 1984/0תל צפי
גבעה מלאכותית עם שרידי חומות ,בורות מים ,אבן של גת ,אבוסי אבן ,קברים חצובים.
- 1938/0ח' אבו שושה
שרידים דלים של חורבות יישוב קדום בקצה שלוחה (היום בגבעת עדה) :פזורות של אבני בניה ,חרסים
ואבני פסיפס.
- 1939/0ח' דפס
חומות חרבות ,יסודות ואבנים מפוזרות ,חרסים על פני הקרקע
- 1940/0ח' עגם
שרידים דלים של חורבות יישוב קדום על כתף גבעה (היום בשוליו של מושב אביאל) :אבני בניה ,מהן
מסותתות ,ופזורות חרסים .בעבר תועדו באתר בורות חצובים ,בריכה חצובה בסלע ,שרידים של בית בד
ומקאם.
– 1733/0תל דודאים
גבעה מלאכותית ,שרידי בית בד ,אבנים וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית פזורים על פני הקרקע.
- 1806/0תל בורגה
שרידי מבנים מראשיתה של תקופת הברונזה התיכונה ,שברים ארכיטקטוניים ,השטח מותחם ע"י חומות
וסוללות – .ר' גם הרחבה בפרק הנספחים – המרחב הסובב ,מאתרים ארכיאולוגים.
– 42233/0ח' ג'אבר (דרום)
שרידי בנייה ,חציבות ,גת ,קבר מהתקופה הרומית ופיזור של חרסים מהתקופה הרומית – ביזנטית על פני
השטח.
1658/0ח' עלק-
שרידים של ח'אן מוקף חומה על מדרונה של רמת הנדיב .בקרבת מקום שרידים של מבנים קמורי תקרות
ושרידי יישוב ,בכללם שרידיו של מגדל מוצק.
184
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
ארכיאולוגיה -מיפוי אתרי עתיקות מוכרזים במרחב
- 1659/0עין צור ,אמת המים
אמת מים בעלת לוחות קירוי גמלוניים היוצאת מעין צור ומוליכה מים לאמת המים של קיסריה או לאחד
האתרים בסביבה .שרידי בית מרחץ.
– 8628/0בנימינה צפון
מתקני תעשייה ,חציבות ,חרסים מהתקופה הביזנטית על פני הקרקע.
- 1657/0שוני
ח'אן מן התקופה העות'מאנית ,מבנה של שתי קומות וחצר מוקפת חומה ,לרגלי מדרונה הדרומי-מזרחי
של רמת הנדיב .הח'אן נבנה על שרידי תיאטרון מן התקופה הרומית; חדרי הקומה התחתונה של הח'אן
ערוכים במעין קשת ,העוקבת אחר מהלכם המעוגל של מושבי התיאטרון ,ששימשו יסודות למבנה
המאוחר .בקומה העליונה של הח'אן נבנו חדרים קמורי תקרות; מוליך אליה גרם מדרגות ,שראשיתו
ממזרח לשער החצר .מן התיאטרון שרדו מושבים של אבנים גדולות .בקרבת מקום קטע של רצפת
פסיפס וסרקופג משיש.
- 1734/0עיינות שומי
שלוש גבעות קטנות ,שרידי בנייה ,בריכת אגירה בנוייה סביב מעיין ,סכרים ,תעלה וקירות של אמת מים
- 29881/0עינות שומי (מחצבה)
מערות קבורה וקברי פיר חצובים מן התקופות הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת.
- 30024/0נחל תנינים מזרח
בסקר אותרו כמה עשרות קברי פיר מתקופת הברונזה התיכונה וכן מיתקנים מהתקופה הביזאנטית.
האתר נמצא בגבול הדרומי של המחצבה ,בגובה של כ 30-מ' מעל פני הים .בחפירה נחשפו שני שלבי
בנייה מתקופת הב"ת 2א'.
- 4204/0קיסריה ,אמת המים העליונה
שרידי אמת מים ויסודות האמה מהתקופה הרומית ביזנטית.
1580/0בנימינה -גבעת הפועלים
שטח החפירה נמצא בשוליים הצפוניים-מזרחיים של אתר גבעת הפועלים .התגלו חציבה מלבנית וכן
ממצא קרמי ,ממצא כלי זכוכית ומטבעות משלהי התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית .עוד
נחשפו באתר שרידי בנייה ,מחצבות אבן וקברים בנויים וחצובים מהתקופות הרומית והביזנטית.
מההכרזה :גבעה מלאכותית ,יסודות ,חרסים על פני הקרקע ,קברים ,יסודות אמה בלתי גמורה באורך 80
מ' ,שרידי דרך עתיקה במקביל ליסודות האמה מבתקופה הביזנטית
- 26487/0בנימינה
חרסים ,שיש ,רעפים ,פריטים ארכיטקטונים ,קברים וחציבות בסלע.
- 39783/0בנימינה דרום
שרידי בנייה ,פסיפסים וחרסים מן התקופה הרומית ,הביזנטית והערבית הקדומה.
– 20666/0בנימינה שכונת הגורן
מתקני תעשייה ,חציבות וחרסים מהתקופה הביזנטית
41993/0נחל עדה ()1
מבנה מקומר ,פיזור חרסים מהתקופות הרומית ,ביזנטית ,האיסלאמית הקדומה והעות'מאנית.
185
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
ארכיאולוגיה – מפת אתרי עתיקות במרחב עפ"י הסקר הארכיאולוגי הישראלי
מקור המפה :אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל ,רשות העתיקות http://www.antiquities.org.il/survey/new/
186
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
ארכיאולוגיה – רשימת אתרי עתיקות במרחב עפ"י הסקר הארכיאולוגי הישראלי
מקור המפה :אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל ,רשות העתיקות http://www.antiquities.org.il/survey/new/
187
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
ערכי השימור במרחב
בקעת הנדיב – נוף תרבות
כללי
נופי תרבות ,להבדיל מנוף טבעי ,הם נופים שמתקיים בהם שילוב של טבע ומעשה ידי אדם ,או נופים
המהווים מקור להשראה וזיכרון בעבור האדם .במסמך שהוכן ע"י רשות הטבע והגנים ואונסקו ,ונועד
ליצור בסיס נתונים ראשוני בנושא נופי תרבות בישראל ,נכללת בקעת הנדיב בקטגוריה של 'נוף אורגני
מתמשך' ברמת חשיבות ארצית(.)1
בתי החווה -חאן זרקניה ובורג' בנימינה הוגדרו במסמך זה כאתרים בעלי חשיבות אזורית בקטגוריה של
שרידי נוף אורגני.
בקעת הנדיב
סיפורה של בקעת הנדיב הוא סיפורן
של מושבות העליה הראשונה ומושבות
דור ההמשך והסיוע שהגיש להן ה'נדיב
הידוע' ,הברון אדמונד רוטשילד .נופה
התרבותי של בקעת הנדיב משמר את
מסורת העיבוד המגוון של הקרקע.
השטחים החקלאיים של המושבות
מחולקים למשבצות קרקע קטנות
שיוצרות פסיפס של צבעים ומרקמים.
אם לא תישמר מסורת זו ,תפלוש לאזור
חקלאות תעשייתית שתמחק אותה
לחלוטין.
גבולות הפוליגון התוחם את בקעת
הנדיב ,כפי שהוגדר במסמך 'נופי
כוללים את
התרבות בישראל',
המחולקים
החקלאיים
השטחים
למשבצות קרקע קטנות.
חלקה הדרומי של בקעת הנדיב נמצא
בתחום גבול השיפוט של בנימינה
גבעת עדה .חלקה הצפוני מצוי בתחום
גבול השיפוט של זכרון יעקב.
ביבליוגרפיה
שר שלום אביעד ,ד"ר עמית – כהן עירית ,ד"ר ששון אבי ,אדר רייש רפי ,פלד יובל' ,נופי תרבות בישראל',
רשות הטבע והגנים ,הוועד הישראלי לאונסקו ,הוועדה הישראלית למורשת עולמית2013 ,
אתר אינטרנט http://www.parks.org.il/PlanningAndDevelopment/DevelopmentInParks/Pages/tihnoon.aspx
הערות
( )1האמנה להגנה על מורשת תרבות ומורשת טבע של העולם (אונסקו )1972הגדירה שתי קטגוריות :מורשת טבעית ומורשת
תרבותית .ב 1992-זכה המונח 'נוף תרבות' להגדרה ייחודית .ההנחיות המעשיות ליישום המורשת העולמית שפורסמו ב1999 -
כללו גם הנחיות לשימור נופי מורשת והגנתם .בשנת 2005עודכנו ההנחיות ועל פיהן ההגנה על נופי תרבות נועדה לשמור
על מאזן בר קיימא בין פעילות הטבע ופעילות האדם .בנוסף נוסחו שלוש קטגוריות מרכזיות למיון נופי תרבות :נוף מעוצב,
נוף אורגני מתמשך ונוף תרבות אסוציאטיבי .נוף אורגני מתמשך הוא נוף השומר על תפקיד חברתי פעיל בחברה העכשווית,
שקשור באופן טבעי לדרך החיים המסורתית ומתקיים בו עדיין תהליך של התפתחות.
188
המרחב המוניציפלי >> -8שימור
בקעת הנדיב – נוף מורשת תרבות
בקעת הנדיב – רקע סטטוטורי
תכניות המתאר הארציות והמחוזיות מכירות בייחודה של רמת הנדיב ובחשיבות השמירה על ערכי הנוף
והמורשת בתחומה.
תמ"א 35בתשריט המרקמים מוגדרת בקעת הנדיב כמכלול נופי (ראה תשריט בפרק ,7עמ' .)49
תמ"מ –6תכנית מתאר מחוזית למחוז חיפה מגדירה את בקעת הנדיב כשטח פתוח /חקלאי מוגן (ראה
תשריט בפרק 8עמ' )77
תמ"מ – 5/6סובב בקעת הנדיב (מופקדת) מגדירה את רוב שטחה של בקעת הנדיב כשטח חקלאי מוגן
(ראה פרק 8עמ' .)78
מיפוי אתרים מרכזיים לשימור במרחב
5
1
2
3
4
.1
.2
.3
.4
.5
גן לאומי שוני
מחצבת בנימינה
חאן זרקניה
בורג' בנימינה
תל צור
מקרא
תחום שיפוט
מסילת רכבת
כביש
כביש לא סלול
נחל
להרחבה בנושא האתרים לשימור – ר' שער שלישי – בנימינה ,פרק – 13שימור.
189
המרחב המוניציפלי >> -9תשתיות
ניקוז | הסדרות נחלים
תכניות מפעל ניקוז בהתאם לחוק הניקוז
רשות הניקוז כרמל הכינה וביצעה תכניות הסדרה לנחל תנינים ותעלת תמסח (חברת ת.ה.ל) עפ"י חוק
הניקוז .כמו כן בוצעה תכנית הסדרה לנחל עדה (חב' לביא נטיף).
התכניות אינן משנות את רוחב רצועת ההשפעה אשר נקבעה בתמ"א
מסמך 6 מתוך 6
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 12708 KB)
תכנית מתאר כוללנית
בנימינה גבעת עדה
חזון ופרוגרמה רעיונית
ועדת היגוי
19.11.2015
עוזי גורדון בע"מ אדריכלים ומתכנני ערים
Uzi Gordon Ltd. Architects & Town Planners
2
ועדת היגוי
המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה
משרד הפנים
ו .המרחבית שומרון
3
פנחס זוארץ
ראש המועצה
דיוויד ברייטבורד
מהנדס המועצה
מיכל מריל
יו"ר ועדת ההיגוי ,מנהל התכנון ,משרד הפנים
ליאת פלד
מתכננת מחוז חיפה ,משרד הפנים
הדר סלע
לשכת תכנון מחוז חיפה
הלית גונן
לשכת תכנון מחוז חיפה
עדי וינר סלע
יועצת שימור ,לשכת תכנון מחוז חיפה
אולה אקסלרוד
האגף לתכנון מקומי ,מנהל התכנון
מנדי שפיגלר
מהנדס הועדה
מ.א .אלונה
אריה שרון
ראש המועצה
מ.א .חוף הכרמל
כרמל סלע
ראש המועצה
עיריית אור עקיבא
יעקב אדרי
ראש העיר
מ.א .מנשה
אילן שדה
ראש המועצה
מ .מקומית זיכרון יעקב
אלי אבוטבול
ראש המועצה
מ .מקומית פרדס חנה -כרכור
חיים געש
ראש המועצה
רשות מקרקעי ישראל
ויקטור פילרסקי
מתכנן מרחב עסקי חיפה
משרד הבינוי והשיכון
רועי מרגלית
מרכז בכיר תכנון ערים
משרד התחבורה
אנה אוסטרובסקי
מהנדסת מחוז חיפה
משרד הבריאות
יעל אוסטפלד
מהנדסת לבריאות הסביבה ,לשכת הבריאות המחוזית
המשרד להגנת הסביבה
מיכאל בויאר
מנהלת תחום תכנון
משרד החקלאות
שרה אייל
מנהלת מחוז מרכז
משרד התיירות
סיגל בן עוז
מנהלת תחום בכיר השקעות ותיאום תיירות בצפון
משרד החינוך
גנאדי קמנצי
מנהל אגף א' מיפוי ותכנון
רשות הניקוז כרמל
משה יזרעאלי
מנכ"ל רשות הניקוז כרמל
החברה להגנת הטבע
יעל לביא-אפרת
רכזת שימור טבע ,מחוז חיפה
הקרן הקיימת לישראל
יעקב ארק
מנהל אזור מנשה -שרון
רשות הטבע והגנים
מיקי לדל
מחוז צפון
רשות העתיקות
כארם סעדי
ארכיאולוג מחוז חיפה
משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים
דורית הוכנר
מנהלת תחום בכירה תכנון פיסי
משרד הכלכלה
אריק ליבוביץ'
מנהל היחידה לתכנון מרחבי
רשות המים
גלבוע זינגר
רכבת ישראל
דב הלוי
ועדת עבודה
4
פנחס זוארץ
ראש המועצה
דיוויד ברייטבורד
מהנדס המועצה
מיכל מריל
יו"ר ועדת ההיגוי ,מינהל התכנון ,משרד הפנים
הדר סלע
לשכת תכנון מחוז חיפה
הלית גונן
לשכת תכנון מחוז חיפה
אולה אקסלרוד
האגף לתכנון מקומי ,מנהל התכנון
ו .המרחבית שומרון
מנדי שפיגלר
מהנדס הועדה
רשות מקרקעי ישראל
ויקטור פילרסקי
מתכנן מרחב עסקי חיפה
משרד הבינוי והשיכון
רועי מרגלית
מרכז בכיר תכנון ערים
המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה
משרד הפנים
צוות תכנון
דורית שפינט
5
ראש צוות התכנון
זינה רזייב
אלנה קולופאיב
תכנון פיסי
גורדון אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ
נעם יום טוב
טל ונגר
ניהול לקוח
שני חינקיס ברק
ניהול ויעוץ חברתי
יואב דן
ניהול וריכוז הפרויקט
נילי מלכה וליאת רודד
יועצות סביבה
ענת ברקאי נבו
יועצת שיתוף הציבור
סלע לב ארי
ע .שיתוף הציבור
חן נאור
יועץ חברה ופרוגרמה
זוהר בן-יוסף
ע .ניהול ויעוץ הפרויקט
טלי טוך
אביב AMCG
תכנון נוף
טוך סרגוסי אדריכלות נוף בע"מ
תכנון תנועה ,תחבורה וכבישים
ש .קרני מהנדסים
ענבל אברהם
יועצת תשתיות -מים ,ביוב ,ניקוז ,הידרולוגיה
ענבל אברהם -הנדסת מים
שרון בנד חברוני
יועצת תיירות
City Matrix
אהוד חסון
יועץ כלכלה
גלי גלעדי
יועצת שימור
ענאן סלאמה
שמאי מקרקעין
פסיפס -שמאות מקרקעין ותכנון ערים
אלדב נטוביץ'
מיפוי ,מדידה ומחשוב
חץ הצפון
אנסאם סאבא ,לי נצר
דורון מגיד
רעות בן חיים
תוכן עניינים
| 1שלבי העבודה 7 .........................................................................................................
| 2מבוא 9 ......................................................................................................................
| 3תובנות עיקריות מסקירת מצב קיים10 ............................................................................
| 4בסיס החזון13 .............................................................................................................
| 5החזון המוצע 14 ............................................................................................................
| 6מטרות ויעדים 15 ..........................................................................................................
| 7יעדים וכלים 17 ............................................................................................................
| 8פרוגראמה רעיונית – תחזית אוכלוסיה 37 .......................................................................
| 9פרוגראמה רעיונית – כלכלה ותיירות43 ..........................................................................
| 10פרוגראמה רעיונית – חקלאות61 ..................................................................................
| 11סכמות רעיוניות 65 ......................................................................................................
| 12נספח תיירות 71 ..........................................................................................................
| 13נספח שיתוף ציבור83 .................................................................................................
| 14נספח בדיקת קיבולת נומינלית וריאלית111 .....................................................................
6
| 1שלבי העבודה לוח זמנים
7
שלב א :לימוד מצב קיים – מרץ 2015
שלב ב :חזון ופרוגרמה – יוני 2015
שלב ג :חלופות תכנון – נובמבר 2015
וועדת היגוי 1
שלב ד :פיתוח חלופה נבחרת – ינואר 2016
וועדת היגוי 2
שלב ה :גיבוש מסמכי התכנית -אפריל 2016
שלב ו :הגשת התכנית – ספטמבר 2016
8
| 2מבוא
בנימינה וגבעת עדה מועצה מקומית רב קהילתית ,נטועה במרחב רב הזדמנויות ואתגרים" ,יושבת על
הגדר" שאינה מנצלת אותו באופן המיטבי .מצב זה מחייב גיבוש חזון חד ומדויק שמתמקד בשימור
צביונה ופיתוח מערכות ציבוריות מרחביות אשר יעשירו את חיי הקהילות ויקנו לתושבים איכות חיים
שנשענת על ההון האנושי ,הטבע הסובב ומיקום הגיאוגרפי.
החזון גובש ב"רב שיח" שהתקיים עם הציבור הרחב ,עם נציגי המועצה ועם עורכי התכנית ,במסגרת
שני מפגשים (בגבעת עדה ובבנימינה) סביב שולחנות עגולים ,ובצוות חשיבה שכלל את נציגי המועצה
עורכי התכנית האסטרטגית ועורכי תכנית המתאר.
החלק הראשון בדו"ח שלהלן מציג את החזון ובהמשך נגזרות מחזון זה מטרות וסל של כלים
ואמצעים בדרך להגשמתן.
החלק השני של הדו"ח כולל פרוגרמות איכותיות לנושאים השונים:
תחזית אוכלוסייה אל מול קיבולת סטטוטורית
ופרוגרמות רעיוניות בנושאים :שטחי ציבור ,תיירות ,כלכלה ושטחים פתוחים.
לדו"ח מצורף סיכום שני המפגשים שהתקיימו בישובים סביב השולחנות העגולים עם הציבור הרחב,
עם נציגי המועצה ועורכי התכנית בשני המפגשים.
9
| 3תובנות עיקריות מסקירת מצב קיים
בנימינה ישוב בעל אופי סמי עירוני עם זיקה למרחב המעויר גבעת עדה אופי כפרי זיקה למרחב
פתוח ,על התכנית לשאוף לשימור האיזון העדין בין הפיתוח העירוני לבין הטבע הסובב.
העובדה שבקעת הנדיב היא ליבה של המועצה המקומית מבטיחה את השמירה עליה.
ענף החקלאות הוא אחד מבסיסיה וממקורותיה של האיכות הנופית במרחב כדי לשמרו יש להבטיח
תנאים כלכליים לקיומו.
הצורך ברמת קישוריות בין הישובים אל מול הרצון לשמר את משאב הטבע הערכי מציב
קונפליקט שמחייב איזון.
ממשק עם מערכת דרכים אזורית ואל תחנת רכבת מהווים קרקע פורייה לצמיחת מוקדים כלכליים.
הישובים סובלים מחוסר במערכת רציפה ,מוסדרת ואיכותית של תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים.
התכנית תשאף ליצירת מרחב ציבורי רציף ,מערכתי ומקשר שיהווה בסיס ליצירת קהילתיות,
תחושת שייכות ולכידות חברתית.
המיקום במרכז ובקרבה למוקדי עניין מהווה הזדמנות לפיתוח תיירות.
המועצה המקומית נהנית מאוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי גבוה ומנגד אינה מאוזנת
תקציבית ונותנת רמת שירותים נמוכה .לאורך השנים האחרונות ,הורע מצבה הכלכלי של הרשות
המקומית .מספר יחידות הדיור גדל ולא היה שינוי בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר.
קיים אחוז גבוה של משפחות צעירות ומשפרות דיור ואחוז נמוך יחסית של אוכלוסייה צעירה
ואוכלוסייה מבוגרת .צפי האוכלוסייה המקסימלי בתמ"א 35/עומד על 20,000תושבים .קיימים
ביקושים למגורים במקום שיביאו את הישובים ב"קלות" לצפי המקסימלי.
10
| 3תובנות עיקריות מסקירת מצב קיים
11
הוצאת מסילת הרכבת והתחנה מהשטח הבנוי הינה
הכרחית עקב הצורך להגביר את מהירות הרכבת הבין
עירונית.
לקו הרכבת המהירה תהיה תחנה אחת בין חיפה לתל
אביב .רכבת פרברית תמשיך לעצור בבנימינה .ניתן
לאפשר גם רכבת פרברית לחיפה מבנימינה.
4
652
הוצאת המסילה והתחנה אל הדופן המערבית של
בנימינה ,תביא לשינוי חיובי במבנה הישוב,
בהזדמנות הכלכלית ובאיכות החיים של תושבי
בנימינה.
תקופת הביניים עד להכפלת מסילת הרכבת עלולה
להיות ממושכת ועל כן יש צורך להתוות פתרון תחבורתי
הולם הן למצב הקיים והן למצב העתידי.
653
653
מסילת רכבת
דרך קיימת
מעבר רכבת
| 3תובנות עיקריות מסקירת מצב קיים
בנימינה היא מושבה גדולה ,המחולקת לשכונות וקהילות שונות יחסית באופיין ובהרכב אוכלוסייתן.
גבעת עדה מאופיינת בקהילה מלוכדת ורמת היכרות גבוהה יחסית בין התושבים .קהילתיות זו נתפסת
כנכס משמעותי
תובנה זו מציפה דילמה בין המשך הצורך בגידול האוכלוסייה באופן המונע תהליכי הזדקנות ודעיכה
חברתית ,לבין הרצון לשימור הצביון הכפרי-חקלאי וחיזוק תחושת קהילתיות.
המבנה הפיזי הקיים במושבות מציף חסמים ליצירת תחושת הקהילתיות שיש להתגבר עליהם:
העדרם של מרחבים ציבוריים מפותחים שיעודדו מפגשים בין תושבים וחיזוק חיי קהילה.
מכשולים פיזיים המובילים לפיצול של קהילות בתוך המושבות (מסילת הרכבת בבנימינה והוואדיות
בגבעת עדה).
חסרון במקורות תקציביים יציבים למועצה (לפחות בטווח הזמן הקרוב) המקשים על היכולת לספק
רמת שירות גבוהה לתושב.
רמת המחירים הגבוהה בשתי המושבות מאלצת זוגות צעירים בני המקום להגר.
12
| 4בסיס החזון
13
הון אנושי
זהות ייחודית
של כל
מושבה
איכויות של
בקעת הנדיב
חזון
| 5החזון המוצע
בנימינה וגבעת עדה מושבות בעלות אופי כפרי ,המשלבות טבע ואיכות חיים
לתושביהן ,בסביבה חקלאית בבקעת הנדיב.
מושבות המוקירות ,משמרות ומטפחות את זהותן ומורשתן וממנפות את משאביהן
הטבעיים ,תוך אחריות לדורות הבאים.
מועצה בעלת איתנות כלכלית ,המובילה מערכת חינוך איכותית ,מכירה במגוון
הקהילות שבתוכה ובזהותן הייחודית ,ופועלת במשותף עם תושביה ,לחיזוק חוסנן.
14
| 6מטרות ויעדים
היבטים
היבטים
פיזיים
15
מטרות ויעדים
•
יצירת שלד ומרקם ישובי המשרתים אורח חיים בעל אופי כפרי -עירוני בסביבה
חקלאית.
•
פיתוח מרקם המגדיר יחידות קהילתיות ומעודד התחדשות האוכלוסייה.
•
חיזוק הזהות הנפרדת של כל מושבה תוך התבססות על סיפורים ,אתרים ונופים.
•
יצירת מערך תשתית העונה על צרכי היישוב בהווה ובעתיד (תחבורה ,מים ,ביוב וניקוז).
•
עידוד החקלאות והבטחת הכדאיות הכלכלית.
•
שימור על ערכי נוף וטבע במרחב הסובב ופיתוח בר קיימא.
נוף ,מרחב •
וסביבה
פיתוח מערך שטחים ירוקים רציפים ונגישים כמרכיב בעיצוב זהות המושבות וכמקום
מפגש בין קהילות.
•
פיתוח רשת צירים איכותית ,רציפה ,נגישה ובטיחותית להולכי רגל ולרוכבי אופנים.
•
חיזוק הקשר בין שלד המושבות אל הטבע ,החקלאות והסביבה.
•
יצירת תשתית לשירותי חינוך ברמה גבוהה.
•
יצירת רצף דורי.
•
עידוד יוזמה חברתית ותרומה לקהילה.
•
יצירת תשתית לשילוב מוסדות לחינוך ,קהילה ותרבות הפנאי כ"מקום" למפגש בין
קהילות.
•
חיזוק הבסיס הכלכלי של המועצה המקומית לרבות ענף התיירות
•
העצמת עסקים קטנים
חברה
בסיס
כלכלי
16
17
יעדים וכלים
18
| 7יעדים וכלים
19
כלים ואמצעים
יעדים
•
הוצאת מסילת הרכבת ותחנת הרכבת מהמרקם הקיים.
שלד מקושר
•
הוצאת תנועה עוברת מתחום היישוב.
בנימינה
•
יצירת שלד תנועה היררכי ,קריא וקל להתמצאות.
•
יצירת רשת צירים מקשרת בין שתי אונות היישוב לתנועה מוטורית ,לרוכבי אופניים
ולהולכי הרגל.
הוצאת מסילת הרכבת ותחנת
הרכבת מהמרקם הקיים
15.00מ'
הוצאת תנועה עוברת מתחום היישוב
27.50מ'
11.50מ'
פסי רכבת
רח' המסילה
54מ'
רח' תירוש
יצירת שלד היררכי ורשת
מקשרת בין שתי אונות היישוב
לאחר הסטת מסילת הרכבת מתפנה רצועה
ברוחב של כ 27-מ' .משני צדי הרצועה דרכים
(דרך מס' ,652ממערב רח' תירוש) המגדירות
יחד רצועה ברוחב של כ 54-מ'.
| 7יעדים וכלים
יעדים
שלד מקושר
בנימינה
20
כלים ואמצעים
•
פיתוח המרחב המתפנה לאחר הסטת מסילת הרכבת כמרחב ציבורי איכותי ,עם
שימושים מעורבים ,המחבר בין חלקי המושבה (מזרח-מערב) ובין מוקדי נוף
ותעסוקה (צפון-דרום).
•
עידוד תנועה א-מוטורית ע"י פיתוח רשת שבילי אופניים וטיילות.
Watford Parade by BDP- UKפארק המסילה ,ירושלים
University of Floridaפארק המסילה ,ירושלים
Town Square Park in St George Utah
| 7יעדים וכלים
יעדים
21
כלים ואמצעים
•
פיתוח הציר הראשי של המושבה (רח' החי ורח' הרימון) כשדרה ראשית ולאורכה
מרחב ציבורי פעיל ומקשר בין השכונות.
שלד מקושר •
פיתוח אזור הכניסה להרחבה ולמושבה כמרחב ציבורי והפיכת המקטע של דרך
הרגבים כחלק ממנו.
גבעת עדה
•
פיתוח המרחב החקלאי שבין ההרחבה למושבה כמרחב פתוח מקשר.
•
פיתוח רשת שבילי אופניים וטיילות.
Houston, Texas
| 7יעדים וכלים
ציר ראשי של המושבה (רח' החי ורח' הרימון) -שדרה ראשית ולאורכה מרחב ציבורי פעיל ומקשר בין השכונות
לפני
אחרי
22
| 7יעדים וכלים
יעדים
23
כלים ואמצעים
•
פיתוח אזורים חדשים מודולריים ,המשתלבים פיזית בשלד הקיים ,מבוססים על
מוקדים קהילתיים עצמאיים ומאפשרים רקמת חיים קהילתית.
•
פרישת מערך שירותי הציבור (חינוך ,פנאי ,שירותים אזרחיים) באופן המעודד מפגש
חברתי פנים-קהילתי ובין-קהילתי.
זהות
וקהילתיות •
בנימינה
•
•
הקצאה רחבה של שטחים למוסדות חינוך וקהילה שיאפשר מגוון רחב של פעילויות
חינוך פורמאלי וא-פורמאלי.
פיתוח מרחבים ציבוריים איכותיים ,נגישים ובטיחותיים המעודדים הליכה ברגל
ורכיבת אופניים.
פיתוח המרכז היישובי כמקום מפגש בין-שכונתי באזור המסילה המתפנה.
| 7יעדים וכלים
יעדים
24
כלים ואמצעים
•
פיתוח השדרה הראשית כמקום מפגש בין-שכונתי
•
שימור קנה המידה הקיים והקומפקטי של השכונות כמרחב המעודד קהילתיות.
•
הקצאה רחבה של שטחים למוסדות חינוך וקהילה שיאפשר מגוון רחב של פעילויות
חינוך פורמאלי וא-פורמאלי.
גבעת עדה •
פרישת מערך שירותי הציבור (חינוך ,פנאי ,שירותים אזרחיים) באופן המעודד מפגש
חברתי פנים-קהילתי ובין-קהילתי.
זהות
וקהילתיות
•
פיתוח מרחבים ציבוריים איכותיים ,נגישים ובטיחותיים המעודדים הליכה ברגל
ורכיבת אופניים.
Vegreville, Canada
Paddington Green, London
| 7יעדים וכלים
יעדים
25
כלים ואמצעים
• הקמת חללי עבודה משותפים לבעלי מקצועות חופשיים ועידוד עבודה מהבית.
• פיתוח שירותי בילוי ופנאי.
התחדשות
אוכלוסייה
• ייעול התחבורה הציבורית.
• יצירת תמהיל יח"ד מגוון שעונה על ביקושים של אוכלוסיות השונות ומאפשר רצף דורי:
דירות קטנות ייחודיות ,תוספת דירות במבנים חד משפחתיים קיימים ובנחלות ,דיור
ייעודי לאוכלוסייה מבוגרת.
Jerusalem Startup Hub
מתחם התחנה ,תל אביב
בנימינה
| 7יעדים וכלים
יעדים
אופי היישוב
בנימינה
מושבה
סמי-עירונית
26
כלים ואמצעים
•
שימור אופיו של המרקם הבנוי כמרקם בעל אופי עירוני -כפרי ופיתוח אינטנסיבי של
המרחב הציבורי.
•
טיפוח המרקם הקיים ופיתוח בניה חדשה משתלבת ומשמרת את אופי המושבה.
•
ציפוף בינוי מבוקר והגבלת גובה המבנים ,במיוחד בתכניות פינוי בינוי ,בין היתר
באמצעות בינוי מרקמי המשתלב בסביבתו ובאמצעות ניוד זכויות למתחמים אחרים.
רחוב חוחית ,חיפה
מתחם התחנה ,תל אביב
Granada, Spain
Watford Parade by BDP- UK
| 7יעדים וכלים
27
יעדים
כלים ואמצעים
אופי היישוב •
הגברת הזיקות בין השכונות הקיימות והשטחים הציבוריים אל השטחים החקלאיים
העוטפים.
בנימינה
מושבה
סמי-עירונית
•
•
יצירת רחובות קצה המאפשרים את החוויה של ההליכה בקצה היישוב לאורך השדות
החקלאיים.
הדגשת המוטיבים החקלאיים בשטחים הפתוחים ובמיוחד בשטח המתפנה
מהמסילה ,גם באמצעות גינות קהילתיות.
| 7יעדים וכלים
28
יעדים
אופי היישוב
גבעת עדה
-מושב(ה)
כלים ואמצעים
•
אזור ההרחבה – שימור המרקם והמרחב הציבורי באופי כפרי
•
אזור המושבה – שימור המרקם באופי של מושבה ,פיתוח המרחב הציבורי באופי
עירוני.
•
שימור מבנה השכונות כ"שלוחות" אל השטחים החקלאיים העוטפים ,תוך הכנסתם
אל פנים היישוב.
Portland, Oregon
רחוב דפנה ,גבעת עדה
Park Groot Schijn by Maxwan architects + urbanists
| 7יעדים וכלים
יעדים
29
כלים ואמצעים
•
זיקות אל
הטבע
הסובב
בנימינה
הכוונת המרחב הציבורי אל השטחים הסובבים בעלי ערכי נוף וסביבה:
קישור המרחב המתפנה (מהמסילה) אל המחצבה ואל נחל עדה ולשמורת אחובנימינה.
פיתוח צירי הליכה ושבילי אופניים לכיוון מזרח אל השטחים החלקאיים ואל נחלתנינים הגובל בדופן המזרחית.
-רחובות קצה לאורך השדות החקלאיים.
Park Groot Schijn
שימור הנחלים כמשאב
ציבורי קהילתי
חיזוק קשר פנים חוץ
(מחצבה ,נחלים ,בקעה)
Wadi Al Azeiba, Freiburg, Germany
| 7יעדים וכלים
יעדים
זיקות אל
הטבע
הסובב
גבעת עדה
30
כלים ואמצעים
•
•
•
שמירה על המרחב הפתוח בין ההרחבה למושבה וזה שלאורך נחל עדה.
העצמת המבטים מהשדרה הראשית ומהשכונות אל השטחים הסובבים ואל הנוף.
פיתוח רחובות ושבילים אל השדות ואל יער אלונים.
חשיפה מהשדרה הראשית
אל הטבע הסובב
Wadi Al Azeiba by Atelier Jacqueline Osty & Associés- OMAN, Freiburg, Germany
| 7יעדים וכלים
יעדים
ערכי נוף
וטבע סובב
31
כלים ואמצעים
•
•
שימור ועידוד החקלאות
שימור על ערכי נוף וטבע במרחב הסובב ופיתוח בר קיימא – חקלאות ,נחלים,
שמורות ,חורשות (יער אלונים) ,חוטם הכרמל ,המחצבה.
פעילויות פנאי במפגש הנוף והחקלאות.
•
מתן פתרונות לחממות ומבני משק חקלאיים ,תוך התחשבות בשימושי הקרקע
הסמוכים ,רגישות השטחים הפתוחים ובבעלות על הקרקע.
•
אמצעים משלימים – הוזלת מים ,עידוד שימוש בהדברה ביולוגית.
•
חקלאות
בקעת הנדיב כשטח פתוח
מקשר בין בנימינה וגבעת עדה
Watford Parade by BDP- UK
| 7יעדים וכלים
יעדים
חיזוק הזהות
היישובית
32
כלים ואמצעים
•
•
שימור ,שיקום וטיפוח של אתרים ונופים המהווים חלק מסיפורי המורשת ותולדות
היישוב.
שילוב מרכיבי מורשת פיסיים בשלד היישוב ובמרחב הציבורי.
המושבה הגרמנית ,חיפה
מתחם התחנה ,תל אביב
מתחם התחנה ,תל אביב
מחצבת בנימינה ,טוך -סרגוסי אדריכלות נוף
| 7יעדים וכלים
33
מטרת
השימור
שימור המורשת הבנוייה ונופי מורשת התרבות בתחום התכנית כבסיס לסיפור המורשת
ההיסטורית ,חיזוק הזהות המקומית ורוח המקום ותרומה לפיתוח התיירותי.
יעדים
כלים ואמצעים
• זיהוי לימוד ושימור מאפייני המתחם :נפחי בינוי וחתכי רחוב אופיינים ,צמחייה ותיקה.
שימור
מתחם
המושבה
ההיסטורית
בנימינה
• זיהוי ושימור מבני ראשית ההתיישבות במתחם.
• השמשת מבנים לשימור ע"י הוספת שימושים תיירותיים ואחרים.
• יצירת מסלול משולט -סיפור המושבה.
• קישור המושבה ההיסטורית בשביל טיול לאתרי מורשת נוספים :גבעת הפועל
והמחצבה.
מסלול מקשר אתרי מורשת
מסלול סיפור המושבה
רחוב המייסדים
| 7יעדים וכלים
יעדים
שימור
מתחם
המושבה
ההיסטורית
גבעת עדה
34
כלים ואמצעים
• זיהוי לימוד ושימור מאפייני המתחם :נפחי בינוי וחתכי רחוב אופיינים ,אלמנטים של
גידור וכניסות לחצרות ,צמחייה ותיקה.
• זיהוי ושימור מבני ראשית ההתיישבות במתחם.
• השמשת מבנים לשימור ע"י הוספת שימושים תיירותיים ואחרים.
• שילוט מבנים ואלמנטים -סיפור המושבה (קיים חלקית).
| 7יעדים וכלים
יעדים
שימור נוף
מורשת
תרבות
בקעת הנדיב
35
כלים ואמצעים
•
שימור נופה התרבותי של בקעת הנדיב ,מסורת העיבוד המגוון של הקרקע ,אופי
החלקות והגידולים.
36
37
פרוגראמה רעיונית – תחזית אוכלוסיה
38
| 8תחזית אוכלוסייה
ניתוח המצב הקיים העלה כי על אף שבנימינה וגבעת עדה הן שתי מושבות נפרדות ובעלות אופי שונה (פיזית,
סביבתית וחברתית-כלכלית) ,יש להן מספר מכנים משותפים:
.1
המושבות מבוקשות למגורים על ידי תושבי המקום ומשפרי דיור;
.2
לאורך השנים התאפיינו המושבות בקצב גידול אוכלוסיה גבוה כפועל יוצא מהביקוש
.3
היצע שטחי המגורים במושבות הולך ומדלדל
.4
הרכב אוכלוסייתן מתאפיין בריבוי משפחות צעירות עם ילדים.
מאפייני גידול האוכלוסייה בשנים האחרונות מעוררים קונפליקט בין שאיפות התושבים לחיזוק מסגרות
קהילתיות ולשימור הצביון הייחודי למושבות ,לבין חששם מגידול משמעותי באוכלוסיית משפרי הדיור במושבות
ומשינוי הצביון הקהילתי בהן.
להלן נבחן את מכלול האפשרויות העומדות בפני המועצה והמושבות בכל הקשור לגידול האוכלוסייה .תחילה
יתוארו תרחישי גידול אוכלוסייה שונים על בסיס מגמות עבר .אלו ייבחנו על רקע מסקנות ניתוח הקיבולת
הסטטוטורית למגורים; משמעויות הגידול מבחינת כמות השטחים המניבים הנדרשים לצורך שמירה על איזונה
התקציבי של הרשות (והסבירות לממשם); ורצונות התושבים במושבות כפי שבאו לידי ביטוי במפגשי שיתוף
הציבור ועמדת צוות התכנון כפי שמתבטאת בחזון התכנית.
39
| 8יעד האוכלוסיה בתכנית -תרחישי גידול אוכלוסיה עפ"י מגמות קיימות
ניתוח המצב הקיים הצביע על כך כי קצב גידול האוכלוסייה בבנימינה וגבעת עדה הוא גבוה ועומד על 4.4%
בשנה בממוצע בשני העשורים האחרונים .יחד עם זאת ,הוא מאופיין במגמת ירידה:
אם בין 1995ל 2002-עמד שיעור הגידול על 4.75%בשנה בממוצע ,ובין 2003ל 2008-הוא עלה ל 4.9%בשנה,
בין 2008ל 2011-הוא ירד ל 4%-בממוצע ,ובשנתיים האחרונות עבורן יש נתונים ( 2012ו )2013-הוא צנח ל-
.2.4%כל זאת בעוד ברשויות המקומיות היהודיות הגידול השנתי הממוצע הוא יציב יותר ועומד בעשור האחרון
( )2003-2013על כ 3.1%-בממוצע.
לצורך הערכת היקפי אוכלוסיה אפשריים בבנימינה וגבעת עדה בעתיד ,נקבעו שלושה תרחישי גידול:
תרחיש נמוך בו קצב הגידול השנתי הממוצע הינו 1.5%ומורכב בעיקרו מריבוי טבעי (שעור הריבוי
הטבעי השנתי הממוצע בבנימינה גבעת עדה בין השנים 2003-2013עמד על .)1.6%
תרחיש בינוני ,בו קצב שעור הגידול הממוצע הינו 2.5%לשנה ומורכב מריבוי טבעי ומרכיב קטן
יחסית (כ – )1%של הגירה .תרחיש זו דומה לשעורי הגידול המאפיינים את המועצה בשנתיים האחרונות
(.)2.5%
תרחיש גבוה ,בו קצב שיעור הגידול הממוצע עומד על 4%בשנה ,כלומר שעור גבוהה יותר של הגירה
ביחס לתרחישים הקודמים ,הנמוך במעט משעור הגידול שאפיין את היישוב בשני העשורים האחרונים.
כאמור בדברי המבוא ,תרחישי גידול אלו נבחנו אל מול הקיבולת הסטטוטורית שנותחה בדו"ח זה ,אל מול
היעד המינימאלי שהוגדר לייצוב מקורות ההכנסה של הרשות; העדפות התושבים כפי שבאו לידי ביטוי במפגשי
שיתוף הציבור; ועמדת צוות התכנון באשר לחזון החברתי כמפורט לעיל .על בסיס כל אלו גובש טווח ליעד
אוכלוסייה רצוי בשנת .2035
40
| 8יעד אוכלוסיה מבוסס מגמות קיימות
41
בהתאם לחלופות הגידול ,מתואר להלן גודל האוכלוסייה במועצה ובכל אחת מן המושבות עד לשנת .2035
2035
2013
חלופה בינונית ( )2.5%חלופה גבוהה ()4%
חלופה נמוכה ()1.5%
בנימינה
10,470
14,528
18,025
24,813
ג .עדה
3830
5,314
6,594
9,077
המועצה
14300
19,842
24,618
33,890
40000
33,890
35000
30000
24,618
25000
19,842
20000
14300
15000
8,800
10000
5000
0
2035
2032
2029
2026
2023
2020
גבוהה
2017
בינונית
2014
נמוכה
2011
2008
2005
2002
| 8יעד האוכלוסייה הרצוי לשנת היעד בתכנית
42
יעד האוכלוסייה מורכב כאמור מארבעה גורמים :הקיבולת הסטטוטורית בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות ,הביקוש
למגורים ביישוב ,העדפות התושבים לגבי אופי וצביון יישובם ,וכושר הנשיאה הכלכלי של הרשות לשאת בעלויות מתן
השירותים לתושבים.
קצב הגידול השנתי במועצה בשני העשורים הקודמים ( )4%משקף ביקוש גבוה מאוד למגורים במועצה .בהינתן תרחיש
זה עד שנת 2035צפויה המועצה לגדול לכדי 34,000נפש .כפי שהראינו לעיל רף הקיבולת הסטטוטורית הקיימת
(בתכניות מפורטות ובתמ"מ )6/מאפשרת מימוש של תרחיש זה.
אשר להעדפות התושבים -מפגשי שיתוף ציבור הצביעו באופן ברור על כך שרצון התושבים ונציגיהם ,בעלי התפקידים
במועצה ,הוא למצוא את האיזון בין האווירה הכפרית במושבות לאופי הסמי-עירוני שלהן ,ללא גידול משמעותי בעתיד.
בראיה כלכלית -עפ"י ההנחה כי לצורך איזון כלכלי של הרשות נדרשים לפחות 10מ"ר של שטחי ארנונה לא למגורים
לנפש ,יוצא כי על הרשות להכפיל בין פי 2.5לבין 5את שטחי הארנונה המניבים הקיימים בתחומה .אנו סבורים כי
הכפלה פי 2עד 3של שטחי הארנונה לא למגורים במועצה היא בגדר משימה מאתגרת ביותר אך עם זאת אפשרית
בטווח הזמן של 20שנה .נראה כי הגדלה מעבר לכך הינה בלתי ריאלית (להרחבה ראו בפרק הכלכלי בדו"ח).
לאור תובנות אלו בכל הנוגע להעדפות התושבים ולכושר
הנשיאה הכלכלי ,אין ספק שיעד האוכלוסיה הרצוי לבנימינה
וגבעת עדה צריך להיות נמוך משמעותית מהקיבולת
הסטטוטורית ומגמות הביקוש .כלומר יעד האוכלוסייה
הנורמטיבי למועצה צריך לנוע בין 20,000ל25,000-
תושבים לכל היותר עד שנת .2035זאת בהתאם לתחזית
הגידול הנמוכה והבינונית.
הקיבולת
הסטטוטורית
העדפות התושבים
יעד גידול
אוכלוסייה
נורמטיבי?
הביקוש למגורים
כושר הנשיאה
הכלכלי
43
פרוגראמה רעיונית – כלכלה ותיירות
44
| 8חיזוק הבסיס הכלכלי -מצב קיים
שטחי המסחר והתעסוקה לתושב בבנימינה -גבעת עדה נמוכים מהנדרש ,באופן הפוגע בהכנסות
מארנונה לא למגורים ,מקשה באספקת שירותים ברמה גבוהה ופוגע באיתנות הפיננסית של המועצה.
בהשוואה לישובים אחרים בסביבה ,אחוז נמוך באופן יחסי מתושבי הישוב מועסקים בו בשל מיעוט
מקומות תעסוקה.
לבנימינה -גבעת עדה חסרון לקוטן בהשוואה למרבית הרשויות האחרות במרחב וכן קושי להתחרות מול
אזורי התעסוקה ומתחמי המסחר הקיימים והמתוכננים במרחב.
מקור :דוחות כספיים מבוקרים רשויות מקומיות 2013
קיים אי שוויון בין הרשויות המקומיות במרחב בחלוקת שטחי לא מגורים ובנימינה -גבעת עדה היקף
השטחים לא למגורים כמעט הנמוך ביותר.
בבנימינה -גבעת עדה שני מתחמי תעסוקה :אזור תעשיה כרמל ומתחם הרכבת ,בהם מסחר בהיקף
מצומצם.
45
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -מטרת העל והגדרת היעד
46
מטרת העל -חיזוק הבסיס הכלכלי של המועצה המקומית והתיירות כחלק ממנו
יעד שטחים מניבים לתושב לשנת :2035
יעד מינימלי:כ 10 -מ"ר לתושב (הכפלה לעומת מצב קיים ).
תוספת הכנסות מארנונה לא למגורים בסך כ ₪ 350 -בשנה לתושב.
שטח השווה לממוצע רשויות עם 10-20אלף תושבים ומדד סוציו אקונומי .7-10
יעד גבוה:של כ 15 -מ"ר לתושב (פי 3ממצב קיים).
תוספת מארנונה לא למגורים בסך כ ₪ 700 -בשנה לתושב.
אפשרות למתן שירותים ברמה גבוהה.
הנחת העבודה :ההכנסה הממוצעת למ"ר מחויב לא צפויה להשתנות בעתיד .הגדלת המשקל של שטחי תעשיה,
מלאכה ותיירות יתרמו להפחתה בהכנסה הממוצעת.
הכנסה והוצאה לנפש - 2013
בש"ח
הכנסות גרעון
הוצאה
מארנונה שוטף
לנפש
לנפש
לנפש
גרעון
מצטבר
לנפש
ממוצע רשויות
יהודיות 10-20אלף 5,435
תושבים סוציו 7-10
בנימינה -גבעת עדה 5,248
2,265
73
761
1,903
128
1,400
- 187
- 362
55
639
הפרש
עיבוד נתונים מהדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת 2013
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -היקף שטחים מניבים נדרשים
47
בהתאם לשלושת תרחישי גידול האוכלוסיה נבחן היקף השטחים המניבים הנדרשים מבחינה
ריאלית ,על פי היעד המינימלי ( 10מ"ר לתושב):
40000
33,890
35000
24,618
27,855
19,842
21,759
30000
25000
18,818
17,423
15,871
20000
14300
15000
10000
5000
0
2035
2033
2031
2029
2027
גבוהה
ב 2035-ידרשו כ190-350-
אלף מ"ר מניבים
עד
X*5
2025
בינונית
2023
2021
2019
2017
2015
2013
נמוכה
ב 2020-ידרשו כ150-190 -
אלף מ"ר מניבים
עד X * 2.7
כיום כ 70,000-מ"ר מניב
נדרש כ 140,000-מ"ר
X*2
X
חתירה ליעד של 10מ"ר שטחים מניבים לתושב בטווח חלופות הגידול תחייב הכפלה
של השטחים המניבים הקיימים בשיעור שבין 2.5ל5 -
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – מתחמי תעסוקה ומסחר
אזור תעשיה כרמל
מאפיינים
לפי תב"ע שבתוקף שטח הקרקע ביעוד תעשיה ומלאכה 402דונם ושטחי הבניה האפשריים 384אלף מ"ר
(עיקרי ושרות).
מעון לחוסים
עסקים
סה"כ שטחים
שטחי בניה אזור תעשיה כרמל -
אלף מ"ר
8.1
10.5
18.6
היקף מימוש שטחי הבניה בפועל 4.8% -מהפוטנציאל התב"עי
העסקים העיקריים הפועלים במקום :אולמי אירועים ,מפעל בטון ,יקב ומסחר.
המתחם ממוקם באזור עם רגישות נופית (שאינו מתיישב עם פיתוח תעשיה ומלאכה) ,מאופיין בפיתוח
סביבתי נמוך ,זמינות תשתיות נמוכה ותדמית ירודה.
אזור התעשיה ממוקם על הדרך המחברת את בנימינה וזכרון יעקב ,מאופיין בביקושים נמוכים ורמ"י אינו
משווק את הקרקעות הפנויות.
כיווני פעולה אפשריים
בשל רמת התחרות הגבוהה במרחב לא צפוי מימוש של שטחי הבניה וכדי לממש את הפוטנציאל נדרשים
שינויים בתכנית שבתוקף לרבות אפשרות הרחבה לשימושים בתחום התיירות והפנאי.
יש חשיבות בקביעת ייעודים שיתאימו לרגישות הנופית.
נדרשת השקעה כספית משמעותית בפיתוח סביבתי ותשתיות ובמיתוג ושיווק המתחם.
48
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – מתחמי תעסוקה ומסחר
מתחם הרכבת
מאפיינים
לפי תב"עות שבתוקף שטח הבניה העיקרי במתחם כ 60 -אלף מ"ר (עיקרי ושרות) ,בעיקר ביעוד
תעשיה ומלאכה .
לפי סקר שנערך בעבר ניתן להעריך כי מחצית משטחי הבניה התב"עיים מנוצלים.
אושרה להפקדה תכנית ,353-0225029אשר תגדיל את שטח הבניה העיקרי ל 104 -אלף מ"ר ,מהם כ-
70%לתעסוקה ו 30% -למסחר.
תחנת הרכבת הממוקמת במתחם תורמת לפעילות העסקית במקום.
אם יוחלט על ביטול התוואי הנוכחי של קו הרכבת והסטתו מערבה ,תהא לכך השפעה על אטרקטיביות
המתחם.
כיווני פעולה אפשריים
המתחם מתאים לשמש כמע"ר /המרכז האזרחי של הישוב בו ימוקמו שטחי מסחר ,בילוי ,שירותים
ותעסוקה.
לתכנית לשדרוג והרחבת המתחם חשיבות גדולה בפיתוח מוקד תעסוקה בישוב ולהגדלת ההכנסות
מארנונה לא למגורים.
יש לבחון אפשרויות להגדלת השטחים למסחר ותעסוקה על ידי שינוי יעוד שטחי קרקע סמוכים (כפוף
לבדיקת ישימות).
49
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – שטחי בניה מניבים
50
תוספת שטחי בניה מניבים בבנימינה – גבעת עדה בשנת היעד:
אוכלוסיה בשנת היעד -אלף נפש
שטח לא מגורים לנפש -מ"ר
סה"כ שטחי בניה נדרשים -דונם
שטח בנוי קיים -דונם
תוספת שטחי בניה לשנת היעד -דונם
חלופה
מינימום ביניים
25
20
12.5
10
250
200
73.7
73.7
גבוה
34
15
510
73.7
176.3
436.3
126.3
בניתוח הכמותי שנערך נמצא כי עמידה ביעד שטחי התעסוקה הנדרשים אינו בר השגה במתחם הרכבת
ובא"ת כרמל מהסיבות הבאות:
היקף הביקושים לאורך שנים
נגישות (לרבות הסטת הרכבת)
חסרון לקוטן
עודף היצע ברמה המרחבית ותחרות גבוהה
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – רקע מרחבי
51
שטחי ארנונה לא למגורים
שטח מאושר
בתכניות
מפורטות
למסחר
ותעסוקה
(מ"ר
באלפים)
שטחי
ארנונה
למסחר
ותעסוקה
(מ"ר
באלפים)
.1חדרה
952
**
שטחי
אחוז מימוש
תעסוקה,
מתכניות
תעשיה
מפורטות
ומסחר-
מתארי (מ"ר)
%
6
5
זיכרון
יעקב
1,000
.2פרדס חנה כרכור
.3אור עקיבא
.4א .ת .קיסריה
444
291
1,190
192
232
495
43%
80%
42%
* 372
* 330
6
-
.5זכרון יעקב
288
178
62%
-
.6אזה"ת משותף
זכרון יעקב/
פרדיס/ג'יסר
* 200
.7בנימינה
496
74
70
15%
654
652
7
גבעת
עדה
4
בנימינה
653
653
2
3
אור
עקיבא
652
* תכנית בהכנה או מופקדת
** לא אותרו נתונים אמינים
א.ת.
קיסריה
651
2
4
פרדס חנה כרכור
•
6
אישור תכניות
בשל
במרחב קיים עודף היצע משמעותי של שטחי תעסוקה ומסחר ,הצפוי לגדול 5
גן שמואל
•
לבנימינה – גבעת עדה חסרון לקוטן ,בהשוואה למרבית הרשויות.
•
א"ת משותף עם אור עקיבא בעל יתרונות יחסיים מובהקים ומשפר את היתרון התחרותי.
1
מתאר ותכניות בהכנה.
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – הרחבת שטחי תעסוקה
52
אפשרויות למיקום תוספת שטחי התעסוקה:
.1הצטרפות לאזור/י תעסוקה משותפ/ים עם רשויות אחרות
יתרונות -מימוש יתרון לגודל.
הקטנת תחרות במרחב. הגדלת ודאות בקבלת תקבולי ארנונה.חסרונות -מורכבות בניהול א"ת משותף רב רשותי .
-מרחק מהישוב (תלוי בחלופה).
אזור התעסוקה החדש בצפון אור עקיבא -נקבע בוועדת חקירת
הגבולות ובתכנית המתאר של אור עקיבא כאזור משותף לבנימינה-
ג"ע ואור עקיבא.
לפי תכנית המתאר לאור עקיבא ,היקף שטחי הבניה לתעסוקה
ומסחר (בהיקף מצומצם) כ 200 -אלף מ"ר (עיקרי).
טרם נקבע מנגנון לחלוקת הכנסות בין הרשויות.
יתרונות המתחם:
המתחם נהנה מנגישות טובה בשל מיקום על דרך ארצית ובקרבה
לתחנת רכבת מתוכננת.
מיקום בקרבה לבנימינה ג"ע ובסמוך למתחם התעסוקה של אור
עקיבא.
שיפור היתרון התחרותי של שני הישובים :בנימינה -ג"ע ואור
עקיבא.
שטחי הבניה במתחם אינם נותנים מענה לשטחי התעסוקה
הנדרשים לבנימינה ג"ע בט"א.
הצטרפות לאזור תעסוקה משותף אחר ,כגון :אזור תעשיה קיסריה.
א"ת צפוני
חדש
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – הרחבת שטחי תעסוקה
.2הקמת א"ת בתחום השיפוט של בנימינה ג"ע ממזרח לכביש 4
ניתן לפיתוח כאזור תעסוקה עצמאי לבנימינה -גבעת עדה (באם יוחלט לא להצטרף למתחם התעסוקה
באור עקיבא) או כהרחבה עתידית של אזור התעסוקה המשותף עם אור עקיבא לאחר מימוש הבניה בו.
מאפשר מימוש יתרונות לגודל (בשל הזיקה לאזור התעסוקה של אור עקיבא) ובמקביל לשמור על
עצמאות של כל רשות.
יוצר דופן בנויה נוספת בצד המזרחי של כביש 4ודורש השקעה בקישור שני מתחמי התעסוקה שיהיו
משני צידי כביש .4
.3הרחבת אזור התעסוקה הקיים של הרכבת (ע"י תוספת שטחי קרקע) בדגש על משרדים ומסחר
53
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי – הרחבת שטחי תעסוקה
היתרון הכלכלי מתחם תעסוקה משולב/משותף לבנימינה -גבעת עדה ולאור עקיבא:
שטח והיקף גדול המאפשר להתחרות עם אזורי תעסוקה אחרים במרחב.
נגישות מעולה -מיקום על ציר תנועה אזורי וארצי וסמיכות לתחנת רכבת.
אוכלוסיה גדולה -במעגל הפנימי כ 60 -אלף תושבים בשנת היעד ,קרבה לעיר הגדולה באזור חדרה
ובמרחב הקרוב צפי לכ 300-אלף תושבים.
מתן מענה לטווח הארוך לשתי הרשויות.
סיכום
א"ת כרמל:
אינו אטרקטיבי לתעסוקה.
נדרשים שינויים בתכנית לרבות התרת פעילות בתחום התיירות ,הבילוי והפנאי.
מתחם הרכבת:
מתאים לשמש כמע"ר/מרכז אזרחי של בנימינה.
יש חשיבות בקידום התכנית לשדרוגו והרחבתו.
>> יש יתרון בקידום מתחם תעסוקה משולב/משותף לבנימינה ג"ע ולאור עקיבא .
>> בשל התחרות הגבוהה במרחב יש לפעול לגיוון הפעילות העסקית ולפתח תחומים
בהם לבנימינה -גבעת עדה יתרון יחסי :תיירות ותעשיה חקלאית.
54
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -עקרונות תכנוניים לחיזוק ענף התיירות
55
תרבות
Life style
חקלאות
מבצר
שוני
אביאל
גסטרונומיה ויין
מחצבת
בנימינה
הרטבת נחל
תנינים
מורשת מקומית
בילויים מבוססי טבע
גבעת עדה
תעלת תמסח
בנימינה
זרעוניה-
יסמין
בית חרושת
יסמין
יער אילות עדה
כפר גליקסון
אחו בנימינה
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -עקרונות תכנוניים לחיזוק ענף התיירות
מכלול צפוני
טבע ,ספורט ואתגר
תרבות והיסטוריה
גסטרונומיה ,חקלאות ויין
מבצר
שוני
אביאל
מחצבת
בנימינה
הרטבת נחל תנינים
גבעת עדה
תעלת
תמסח
בנימינה
בית חרושת
יסמין
זרעונ
יה-
יסמין
יער אילות
עדה
כפר גליקסון
אחו בנימינה
56
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -עקרונות תכנוניים לחיזוק ענף התיירות
מכלול צפוני -דגשים:
מבצר
שוני
אביאל
מחצבת
בנימינה
הרטבת נחל תנינים
גבעת עדה
תעלת
תמסח
בנימינה
בית חרושת
יסמין
זרעונ
יה-
יסמין
יער אילות
עדה
כפר גליקסון
אחו בנימינה
.1אזור תעשיה כרמל מהווה את המוקד הפוטנציאלי הטוב ביותר לפיתוח עסקים תיירותיים מניבים במכלול.
.2חשוב לבחון אפשרויות לשדרוג הפעילות התיירותית במחצבת בנימינה ושילוב פעילות אינטנסיבית יותר.
.3מוצע לפתח מוקדי הלנה גם בשטח המחצבה (קמפינג) וגם באזור התעשייה כרמל (מלונית קונספט).
57
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -עקרונות תכנוניים לחיזוק ענף התיירות
מכלול תיירות לב המושבה -מוקד משני
היסטוריה
אומנות ויצירה
גסטרונומיה ויין
טיפולי מרגוע ורפואה אלטרנטיבית
דגשים:
.1רחובות המייסדים והאיכר ישמשו כמוקד
שוטטות ,בילוי ותרבות משני שמשרת קודם
כל את אוכלוסית התושבים ובמידה פחותה
יותר עדה
גבעת
תיירות מורשת קבוצתית.
מבצר שוני
מחצבת
בנימינה
אביאל
הרטבת נחל תנינים
תעלת תמסח
בית חרושת
יסמין
.2חיוני לפתח בהם סצינה קולינרית ועיצובית
עבור יער אילות
תושביעדההמקום עם פוטנציאל שיתפוס גם
תיירים.
כפר גליקסון
.3פיתוח תיירותי אינטנסיבי של הרחובות הללו
יעמיס על ליבת היישוב תנועת תיירים גדולה
ועלול ליצור קונפליקט מובנה.
בנימינה
זרעוניה-
יסמין
אחו בנימינה
58
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -עקרונות תכנוניים לחיזוק ענף התיירות
מכלול תיירות דרום מערבי
תיירות חקלאית
עולם החי
מבצר שוני
דגשים:
מחצבת
בנימינה
אביאל
.1חיוני לאפשר באופן מושכל התקנה
של תשתיות מינימליות שיאפשרו
גבעת
עדה חקלאית-תיירותית כמו סככות
פעילות
התכנסות מוצלות ,שירותים ,מקור
שתיה וכיוב'.
הרטבת נחל תנינים
תעלת תמסח
בית חרושת
יסמין
יער אילות עדה
.2מומלץ לאפשר הקמה של מלונית
כפר גליקסון
בהיקף של עד 25חדרים
קונספט
בשטח הבורג' כדי להרחיב ולמצות
את הפוטנציאל התיירותי של המכלול.
בנימינה
זרעוניה-
יסמין
אחו בנימינה
59
| 9חיזוק הבסיס הכלכלי -עקרונות תכנוניים לחיזוק ענף התיירות
מכלול תיירות מזרחי
נב"ט ,טיול וניווט
רכיבה על אופניים
רכיבה על סוסים
דגשים:
.1מוצע להקים באזור זה אטרקציה
ייחודית בתחום הרכיבה על האופניים.
.2מוצע לשקול אפשרות לפיתוח מלונית
קונספט בתווך שבין ההרחבה
ליישוב.
מבצר שוני
אביאל
מחצבת
בנימינה
הרטבת נחל תנינים
גבעת עדה
תעלת תמסח
בנימינה
זרעוניה-
יסמין
בית חרושת
יסמין
יער אילות עדה
כפר גליקסון
אחו בנימינה
60
61
פרוגראמה רעיונית – חקלאות
62
| 10החזון החקלאי
63
חקלאות רב תפקודית ובת קיימא
חקלאות המייצרת ומספקת מזון טרי ,בריא ,איכותי ,מגוון ובעלות סבירה כל ימות השנה.
תורמת לפיתוח מעגלים כלכליים נוספים של תשומות ועיבוד תוצרת.
מייצרת ערכים של נוף תרבותי בעל חשיבות לאומית ,מורשת מושבות העלייה הראשונה.
שומרת ומטפחת ערכים חברתיים של מרקם ייחודי של משקים פרטיים קטנים ונחלות בקרקעות
מדינה ,וערכים שבין אדם לאדמתו.
כלכלה
חברה
סביבה
| 10פרוגראמה למבנים חקלאיים
מטרה:
מטרת הפרוגראמה הינה להעריך את מספר המבנים החקלאיים הנדרשים לחקלאי בנימינה-גבעת
עדה ,שעבורם יידרש למצוא פיתרון במסגרת הנספח החקלאי של תכנית המתאר.
הנחות יסוד לפרוגראמה:
לכל משק חקלאי פעיל ובגודל מינימאלי מתאים – ימצא פיתרון מיקום למבנה משק.
לכל משק חקלאי – מבנה משק אחד לכל היותר.
מספר המבנים הנדרשים (הערכה):
כ 60-מבנים ,בהתאם למספר המשקים הפעילים בישוב.
ראוי לציין כי תכנית ש 23/א מתירה הקמת מבנה משק אחד לכל 5דונם שטח חקלאי .בחישוב על
פני 18,000דונם – מדובר בכ 3,600-מבנים.
עצם הקביעה של מבנה אחד למשק חקלאי פעיל אחד מפחיתה את כמות המבנים בצורה משמעותית
– מבנה אחד לכ 300-דונם (גודל המשק הממוצע בבנימינה גבעת עדה) ,סה"כ 60מבנים בלבד.
חלופות לעניין מיקום המבנים ,גודל המבנים ,והשימושים החקלאיים במבנים – יובאו בשלב החלופות
של התכנית.
64
65
סכמות רעיוניות
66
| 11החזון הנופי -חלופה | 1המעטפת
מערכת ירוקה במעטפת של בנימינה וגבעת עדה במפגש עם מרחבים שונים.
בנימינה -מעטפת סובבת למגוון מטרות ושימושים (מחברת בין בינוי קיים לחדש ,בין הישוב לאזור
התעשיה ,בין הישוב למחצבה ובין הישוב לבקעת הנדיב .משמשת לפעילויות קהילתיות ,כפארק,
כשבילי טיול ועוד).
גבעת עדה -מעטפת חודרת ("אצבעות") המעצימה את חוזק הקשר בין הסביבה לישוב.
הירארכיה במידת האינטנסיביות ככל שמתרחקים מהבינוי ( שיטת הבצל).
מענה למפגש הבעייתי בין חקלאות וריסוסים לבינוי.
מערכת רציפה ומקשרת.
מדגיש ומשמר את החקלאות אך במקביל יוצר שטחים לשימוש הציבור.
שימור נופי היער והחקלאות ומפגש פעיל עמם.
67
| 11החזון הנופי -חלופה | 2הנחלים כעורק החיים
נחל עדה כעורק ראשי המחבר בין גבעת עדה ובנימינה וכקשר בין
שני חלקי גבעת עדה ,מקום מפגש וציר המשמר את הנחל וגם
מאפשר פעילות קהילתית ,פנאי ובילוי (דוגמת הנחלים והתעלות
באירופה).
הירארכיה באינטנסיביות -רצועה ירוקה פנימית בעלת דגש על
מורכבות האקולוגית ובשוליים אפשרות לפעולות תרבותית ,ספורט,
בתי קפה וכו' -בהתאם למיקום.
נחל תנינים -שיקומו והחזרתו למופע של " נחל טבעי" -שנמצא
ברצועה ירוקה טבעית במפגש עם הישוב והבינוי.
אזור התעשייה הצפוני -מאזור תעשייה לקריה חינוכית סביבתית.
מוקד חינוך סביבתי כפרי לנוער ,מכינה קדם צבאית ,מרכז מחקר,
בית אבות ,מרכז פעילות לבתי ספר ,אנרגיות ירוקות .חיבור לרמת
הנדיב ופעילותיו .מאפשר שימוש בשטחי החקלאות של בקעת הנדיב
כקריה חקלאית ופעילות לנוער ולקהילה.
68
| 11סכמה רעיונית -בנימינה
69
פיתוח שלד יישובי היררכי וקריא המבוסס על:
הסטת מסילת הרכבת מערבה לצד דרך מס' 4והוצאת התנועה העוברת מתוך היישוב.
פיתוח צירי תנועה מוטורית וא-מוטורית בין אונההמזרחית לאונה המערבית.
מערכת של שטחים פתוחים ברמות פיתוח ופעילות
מגוונת ומשתנה.
"פארק המסילה" כמרחב ציבורי משולב וציר פעילות
יישובי ,לאורכו שימושים מעורבים ומתחמים ציבוריים,
המאחה את שתי אונות הישוב ומקשר בין המוקדים
הנופיים שמצפון ומדרום.
אזור תעייה כרמל משלב קרייה חינוכית ללימודי
הסביבה ומתחם תיירותי.
בחינת זיקה לאזור תעשיה משותף עם אור עקיבא.
מודולי פיתוח קטנים בדרום ובמזרח ,בזיקה לשטחים
הפתוחים העוטפים.
מקרא
תחום פיתוח קיים
שכונות מגורים מוצעות
מוקד ציבור -נופי
מוקד תיירותי -נופי
שטח ציבורי פתוח
אזור תעסוקה
ציר ישוב -טבע
מסילת ברזל
דרך
652
אור
עקיבא
653
4
| 11סכמה רעיונית -גבעת עדה
70
פיתוח שלד יישובי היררכי וקריא המבוסס על:
יצירת שדרה ראשי ורציפה מהכניסה המזרחיתלמושבה הכניסה המשותפת למושבה ולהרחבה
ועד החיבור לאביאל.
המשך הרשת הקיימת במרכז המושבה אל המרחב
הציבורי הפתוח שמעבר לדרך רגבים.
חיזוק המוקדים הקיימים לאורך השדרה הראשית
פיתוח מוקדים חדשים בסמוך לכניסות לשכונות.
חיזוק הזיקות של השדרה הראשית אל הטבע
הסובב ע"י פיתוח פארקים וטיילת ופתיחת מבטים.
שמירה וחיזוק של מבנה האצבעות הירוקות
והמשך הפיתוח רחובות וטיילות אל הטבע הסובב.
פיתוח חלק מהמרחב שבין המושבה להרחבהכמרחב פתוח משולב במוקדים קטנים של תיירות,
ספורט ופנאי (נקודת יציאה לטיולים ומסחר נלווה).
-פיתוח מקטע הסמוך של דרך רגבים כמרחב ציבורי.
מקרא
תחום פיתוח קיים
שכונות מגורים מוצעות
טבע סובב חודר לישוב
שטח ציבורי פתוח
אזור תעסוקה
ציר ישוב -טבע
שדרה ראשית פעילה
רשת רחובות מרכזיים
דרך
654
6
653
71
נספח תיירות
72
תיירות
יצירת תמה ייחודית ומבדלת לבנימינה וגבעת עדה
בתוך המערך האזורי של התיירות באזור ,מוצע לקדם לבנימינה -גבעת עדה תמה ייחודית כמעוז הLife Style -
וה Slow Food -של ישראל בדומה ל ,Nappa Valley -חבל שמפיין בצרפת ,ריוחה בספרד או טוסקנה
באיטליה .בכל המוקדים הללו משלבים תיירות המבוססת על תרבות יין ,חקלאות ,גסטרונומיה ומורשת
מקומית יחד עם בילויים מבוססי טבע ולייף סטייל.
73
תיירות
תפיסת הפיתוח התיירותי במרחב:
במסגרת הפרוגרמה מוצע לפתח להתייחס
למוקדים כ"שרשרת" של תכנים אקסטנסיביים
ואינטנסיביים השזורים זה בזה ומציעים התנסויות
מגוונות ועשירות בתוכן בכל אחד מהמוקדים.
השילוב בין התכנים והיכולת ליצור חוויה מגוונת
במרחב עם מספר מוקדים שמרחקים לא גדולים
תוך יצירת מערך שילוט ידידותי ופיתוח מערך
תחבורה מותאם לתיירים ייצר תמונת עולם עשירה
ומפתה שתניע תיירים ומבקרים לתכנן בילוי
משמעותי בבנימינה מעבר לצריכת מוקד בודד
אחד.
עיקר הפיתוח התיירותי יבוצע בתוך 4מכלולים:
• מכלול צפוני המשלב תיירות אקסטנסיבית עם
פיתוח מלונאות ,מסחר והסעדה.
• מכלול לב המושבה המאפשר למבקרים להיפגש
עם ה DNA-של המושבה ולספוג את אופייה
המקומי ברמה ההיסטורית והתרבותית.
• מכלול דרום מערבי שיביא לידי ביטוי באופן
מרוכז את מורשתה החקלאית של המועצה.
• מכלול טבע ואתגר באזור גבעת עדה.
מבחינה תחבורתית מוצע לחשוב על פיתוח שאטל
מעגלי בעל אופי תיירותי כמו "רכבת המושבה" או
עגלות רכובות /טרקטור נגרר שיפעלו עם תחנות
הורדה ליד המוקדים .כמו כן ,חשוב לפתח שבילי
אופניים שיקשרו בין המכלולים השונים ולהקים
מערך להשכרת אופניים.
74
בהקשר התחבורתי התיירותי מומלץ להשתמש
בדרך 654ככביש מקשר חשוב בין מכלולי התיירות
בצפון המועצה ובדרומה ולשלב בו את אמצעי
השאטל באופן שיאפשר למבקרים להיחשף מקרוב
לנופים החקלאיים בלי "לפלוש" למרחבים
חקלאיים פעילים.
מעבר למכלולי התיירות שיפורטו להלן ,מוצע
לשקול לאפשר לחקלאי המועצה לפתח מיזמי
תיירות חקלאית קטנים ומבוקרים תוך הגשת
תכניות מפורטות לאישור ועדות התכנון בחלקות
הצמודות לצירי תחבורה.
בנוסף לאמור לעיל ,חשוב שהמועצה תשקול את
המשמעויות של פיתוח תיירותי עצמאי לעומת
חבירה מרחבית לרשויות המקומיות הנוספות באזור.
בנסיבות כאלו יכולה בנימינה – גבעת עדה גם
להפוך לשער אזורי ולשמש כנקודת מוצא ונקודת
חזרה מטיולי "כוכב" באזור תוך ניצול יתרון העובדה
שתחת הרכבת המרכזית של האזור ממוקמת
בשטחה ופיתוח שאטל אזורי שינוע ברמה האזורית.
היתרון בחבירה מערך תיירות אזורי טמונה בחיבור
עם ציר הים ועם מוקדים חזקים כמו קיסריה וזיכרון
יעקב תוך העשרת החוויה התיירותית ,איגום
משאבים הפחתת עלויות הפיתוח והשיווק של
המוצר התיירותי .החסרון טמון באובדן העצמאות
של המועצה ,בקשיים הקיימים במימוש שיתוף
הפעולה ובחלוקת משאבים לא בהכרח מאוזנת.
תיירות
75
שם
מוקד
מכלול צפוני לטבע ,מחצבת בנימינה
ספורט ואתגר
תרבות והיסטוריה
סוג הפעילות המוצע
ספורט אתגרי ,נב"ט ,גוף מים,
עתיקות מורשת תעשייתית
נחל תנינים ועיינות שומי
נב"ט ,מסלולי מים ושכשוך,
רכיבה על אופניים ,ניווט וכיוב'
רמת הנדיב
טיולים רגליים ,נב"ט ,מורשת
היסטורית ,חינוך סביבתי וכיוב'
פארק שוני
היסטוריה ,טבע ותרבות
פסטיבלי מוסיקה בטבע
תיירות
76
מוקד
שם
מכלול
גסטרונומיה,
חקלאות ויין צפוני
פיתוח אזור התעשייה כרמל או
חלקים ממנו כמוקד תיירות
חוויתי וכלכלי המשלים את
חוויות הטיול באזור
סוג הפעילות המוצע
יקבים
בתי בד
מסעדות
מבשלת בירה /פאב קונספט
תיירות
מוקד
לב המושבה
77
שם
שוטטות רגלית בגרעין
ההיסטורי ופיתוח עסקים
קטנים מתחום האמנות,
היצירה והLife Style -
סוג הפעילות המוצע
מלאכות מסורתיות ועסקים
יצירתיים
טיולי מורשת בגרעין ההיסטורי
והתרבותי – סיורים חוויתיים
ומומחזים ומפגש בלתי אמצעי עם
מורשת המוסיקה והחקלאות של
ישראל
סטודיואים ובתי אמנים פתוחים
הסעדה ברח' המייסדים
טיפולי ספא ,רייקי ,שיאצו ורפואה
אלטרנטיבית
תיירות
78
מוקד
שם
סוג הפעילות המוצע
מכלול דרומי
מערבי – תיירות
חקלאית
הבורג' ,אחו בנימינה ,גבעת
עדה
התנסות בקטיף עצמי ,מסיק וגדיד
שוק איכרים
פינות ליטוף
טיול על עגלות או טרקטורים
תיירות
79
מוקד
שם
מכלול דרומי
מערבי – תיירות
חקלאית
הבורג' ,אחו בנימינה ,גבעת
עדה
סוג הפעילות המוצע
רכיבה על סוסים
חוות פרפרים /דבורים וכיוב'
האכלה וטיפול בבעלי חיים
סדנאות להכנת יין
תיירות
מוקד
80
שם
מכלול דרומי מזרחי גבעת עדה ,שמורת אלוני
יצחק ,נחל עדה והבאר
– לטבע ,ספורט
ואתגר
סוג הפעילות המוצע
נב"ט ,טיול ,ניווט ,רכיבה על
אופניים ורכיבה על סוסים
הקמת אטרקציה יחודית בתחום
האופניים כולל תחנת מידע ,שרותי
דרך ומסלול אתגרי סגור.
תיירות
אכסון
עידוד האפשרות לחדרי אירוח ביחידות מגורים HOMESTAYו/או הקמת צימרים בחצרות המשקים.
מוצע להקים באזור המחצבה אתר קמפינג משולב בסגנון "סוויטה בטבע" -מתחם המשלב בין אפשרות
חניית קרוואנים ,אוהלי קבע ברמה גבוהה והקמת אוהלים באופן עצמאי.
מוצע להקים 2מלוניות קונספט בהיקף של עד 25חדרים באזור התעשייה כרמל ובאזור הבורג' או בצמוד
להרחבה ליד נחל עדה עבור מטיילים ורוכבי אופניים.
81
82
83
נספח שיתוף ציבור
84
ממצאים משיתוף הציבור – תוכן עניינים
85
רקע
בנימינה תמונת עתיד
גבעת עדה תמונת עתיד
עתידה של בקעת הנדיב :הממשק בין נוף ,סביבה ,חקלאות ותיירות
עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאים בבנימינה
תוואי הרכבת ומיקום התחנה – פוטנציאל ואתגרים
פיתוח בסיס כלכלי איתן תוך שמירה על צביון היישוב
חיזוק התלכיד החברתי בבנימינה והזיקות הקהילתיות במרחב
בנימינה,
סוגיות חזון
ההתמחות התיירותית של המושבה
דמותה הפיסית והחברתית של המושבה בשנת 2035
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל אוכלוסיה בגבעת עדה
אופי הפיתוח החקלאי
גבול הפיתוח העתידי של המושבה והממשק בין מגורים ,חקלאות וערכי הטבע
ההתמחות התיירותית של גבעת עדה
פיתוח כלכלי וקהילה בת קיימא
שימור וקישוריות לערכי טבע בבקעת הנדיב ובגבעת עדה
תכנון באופן שיחזק את המרכיב הקהילתי הקיים כיום
נספחים – טבלאות שולחנות ,מנחים וסוגיות
גבעת עדה,
סוגיות חזון
ממצאים משיתוף הציבור – בנימינה וגבעת עדה
שלב בניית החזון לתוכנית המתאר הכוללנית בנימינה וגבעת עדה ,לווה בתהליך שיתוף ציבור מעמיק
ודמוקרטי אשר כלל שני כנסים ציבוריים בפורמט של שולחנות עגולים:
גבעת עדה – ,5.5.15חוות "עץ השדה" (טפרברג) ,גבעת עדה
בנימינה – ,11.5.15בית ספר אשכולות ,בנימינה
החלטנו להיעזר בהון המקצועי הקיים במושבות ולכן ביקשנו מתושבים -אנשי מקצוע מתחום התכנון
והסביבה להנחות את השולחנות העגולים ולהעביר אלינו סוגיות חזון רלבנטיות
(באמצעות טפסים אינטרנטיים).
מהלך הכנסים כלל שלושה חלקים :חלק א' -דברי פתיחה של ראש המועצה מר פינקי זוארץ והצגת עיקרי
שלב מצב קיים ע"י אדר' דורית שפינט ,ראש צוות התכנון ; חלק שני -דיונים בעשרה שולחנות עגולים אשר
כללו תושבים ושני מנחים – תושב איש מקצוע ויועץ מצוות התכנון .כל שולחן דן בשלוש סוגיות ותמונת
עתיד של המושבה; החלק השלישי כלל דברי סיכום והצגת תמונות העתיד של השולחנות ע"י המנחים.
שני הכנסים היו מוצלחים ביותר הן מבחינת הגעת תושבים והן מבחינת ההשתתפות ואופי הדיונים.
להצלחת התהליך שותפים רבים ועל כך נודה לראש המועצה וצוותו המסור ,לנציגות מנהל התכנון במשרד
הפנים ,לקבוצת המתכננים תושבי בנימינה וגבעת עדה ,לראש צוות התכנון וצוות היועצים ובעיקר לתושבות
ולתושבים שהשתתפו בכנסים.
ענת ברקאי נבו וסלע לב ארי
86
ממצאים משיתוף הציבור -בנימינה
87
בנימינה – תמונת עתיד
בנימינה בעלת זהות וצביון יישובי
בנימינה "פנינת השומרון" ,מושבה מעורבת של חקלאות והתיישבות חופשית ,משמרת את מורשת הברון
רוטשילד והחלוצים ואת הצביון הפיזי הקיים בתצורת בנייה נמוכה בתמהיל מגוון.
בנימינה גדלה
שמירה על צביון כפרי ,על ידי פיתוח מתון לאורך השנים עד לשנת היעד,
תוך כדי ציפוף מינימאלי של הבינוי במרקם הקיים וציפוף נמוך בשטחי
פיתוח עתידים .יעד אוכלוסיה של 20אלף איש.
בנימינה איתנה כלכלית
בנימינה תשאף להגדלה של שטחי התעסוקה ,אזור התעשיה הרכבת יהפוך לפארק היי-טק ,אזור
התעשייה כרמל ישמש לתעשייה זעירה ו"מלוכלכת" .חיזוק עסקים קטנים וייחודיים ובחינת פיתוח תמהיל
של שימושים מעורבים באזור המסילה המוצעת ,בנייה בקומות יחד עם שטחי מסחר ותעסוקה .פיתוח
המחצבה כאזור תיירות מניב הכנסה.
בנימינה מתניידת
קידום ניידות ונגישות בתוך בנימינה ולמרחב הסובב לה הכולל :שבילי אופנים והליכה ומערכת תחבורה
ציבורית יעילה ומקושרת .בנוגע לרכבת ניתן להשאירה ולקרות אותה באמצעות שטח ירוק עילי וניתן גם
להוציאה לקשר אותה באמצעות שאטלים ותחבורה ציבורית.
88
בנימינה – תמונת עתיד
89
בנימינה שומרת על החקלאות
בנימינה מוקפת בשטחים פתוחים וחקלאיים ,ומאפשרת לחקלאיה
להתפרנס בכבוד מחקלאות "מודרנית" .הקצאת מתחם ייעודי
לתיירות חקלאית בשולי הבקעה.
בנימינה קהילתית
"מושבת כל תושביה" ,חברה קהילתית רב תרבותית .חיזוק השכונתיות
והקהילתיות כמוטיב המעודד מפגש בלתי אמצעי .הקמת מרכז
קהילתי-תרבותי שיהווה מוקד לכלל המושבה
בנימינה ירוקה
יינתן דגש על קהילה "ירוקה" ,החל מבנייה ירוקה וחכמה ,דרך מחזור
ושמירה על איכות הסביבה .שימור ערכי הטבע והנוף כדוגמת נחל
תנינים ,פרח היסמין ובקעת הנדיב .מסילת הרכבת תהפוך להיות
"ריאה ירוקה".
כאן מדורה ,עולה עשן ,עולה
שירה,
ובאחת אחר חצות גילינו את
החושך.
השמיים טיילו על פני המים,
הכוכבים שרחצו בין קני הסוף.
שירי ירח וחצב פורח,
הכרמל ניצב איתן,
ירוק צבעו של התלתן.
מימיך לעולם זורמים בנחת,
היום ובעתיד בתכנית עד .2035
(בהשראת "נחל התנינים" של
אהוד מנור)
גבעת עדה -ממצאים משיתוף הציבור
90
גבעת עדה – תמונת עתיד
גבעת עדה בעלת זהות וצביון יישובי
"גבעת עדה הינה קהילה חזקה ,הגדלה בזחילה מתונה ,עושה ספורט ושותה יין" .מושבה בעלת צביון
כפרי-חקלאי וזהות ישובית מגובשת סביב ההיסטוריה ,ערכי הטבע והנוף של בקעת הנדיב" .אי של רוגע
בים הירוק" .גבעת עדה תתפקד כ"עיירת שינה" בעלת חזות מטופחת המסתמכת על שירותי מסחר
ותעסוקה בישובים סמוכים .ביישוב לא יקומו אזורי תעשייה.
גבעת עדה גדלה
גבעת עדה תתפתח באופן הדרגתי ומבוקר מערבה ותפתח את האזור שבין המושבה להרחבה .הפיתוח
יהיה מבוקר ,תוך חשיבה על תמהיל בנוי שיספק הקצאות לצעירים ,אך אינו פוגע בצביון הקיים
ובאינטימיות הקהילתית
גבעת עדה ירוקה
התכנון ייעשה תוך שמירה על ערכי הטבע ביישוב ויצירת חיבורים לרצף השטחים הפתוחים הטבעיים
והאקולוגיה באזור בקעת הנדיב .שימור חורש האלונים הסמוך לשכונת יוספטל.
גבעת עדה כמרכז תיירות
גבעת עדה תמותג כמוקד לתיירות חקלאית ,ספורט וטבע :פארק נחל עדה ,שבילי אופנים ,שוק איכרים
בסופ"ש ,צימרים.
91
גבעת עדה – תמונת עתיד
גבעת עדה קהילתית
המושבה תהיה ישוב חי והטרוגני ,שוקק בילדים ונוער עם מוקד פעיל וחיי קהילה תוססים .יוקם מרכז
קהילתי יישובי משמעותי וברור להתכנסות ולמפגשים אקראיים .מערכת החינוך הפורמאלי והבלתי
פורמאלי תתפתח ותשודרג ,הן בשטחה ובמתקניה והן בפעילות המוצעת בה .במושבה יפותחו אזורים
התומכים בחיי קהילה – גינות ציבוריות ומוקדי ציבור ,תוך יצירת רשת של מרחב ציבורי איכותי ביניהן.
הקשר בין המושבה להרחבה יחוזק .תמהיל הדירות יהיה מגוון ויסייע לשמירה על רבדים שונים
באוכלוסיה.
גבעת עדה מתניידת
הישוב יציע תחבורה ציבורית ,נוחה וחכמה .עיבוי התחבורה הציבורית בכלל והמגיעה לרכבת ,בפרט
בשעות העומס .תוקם מערכת מוסדרת של שבילי אופניים והולכי רגל ,תוך חיבור היישוב לבנימינה .צירי
תנועה מרכזיים יאופיינו בהיותם עוקפי גבעת עדה ממערבה למזרח ,צפונה לגבעת עדה מג'יסר עד גבעת
נילי.
גבעת עדה שומרת על החקלאות
שימור החקלאות באזור כנכס חינוכי ,נופי וכריאה ירוקה .קביעת מנגנוניים כלכליים שיספקו תמריצים
כלכליים למשור החקלאות ,כדוג' סובסידיות ,תיירות חקלאית ועוד.
92
בנימינה – סוגיות חזון
עתידה של בקעת הנדיב :הממשק בין נוף ,סביבה ,חקלאות ותיירות
דילמות ושאלות בבסיס הסוגיה
• פיתוח תיירותי יתרום כלכלית לישוב ,אך יכול לפגוע באזור בקעת הנדיב.
• מחד החקלאות נמצאת במצב קשה ,מאידך מתן אפשרות לחקלאים להתקיים ,באמצעות שימושים
שונים בקרקע עשויה לפגוע בנוף הקיים.
• האם צריך לאפשר לחקלאים שימושים נוספים ופיצוי בכדי לשמר את הנוף הקיים?
• לעיתים השארת שטחים "בצביון טבעי" יוצרת הזנחה
• מה היא אוכלוסיית חיות הבר באזור? האם יש קונפליקטים איתם?
מענה ברמה של תוכנית מתאר
• שמירה מקסימאלית על בקעת הנדיב " ,"AS – ISלמעט פיתוח תשתית בסיס כגון :שבילי אופניים
והולכי רגל ,שילוט ומיפוי.
• יצירת נקודות לאורך השבילים לטובת :מים ,מפות ,צל ,מידע.
• הצבת שילוט באתרים היסטוריים.
• שיקום ופיתוח בסימן מים וטבע – נחל התנינים ,מעיינות וכו'.
• פיתוח טיילת ליד נחל תנינים כפוטנציאל תיירותי.
• הגדרת שטחי אל געת לרצועת הנחלים.
• חיזוק השטחים הפתוחים והקישוריות אליהם.
• יצירת תמרוץ עבור החקלאים לשמור על ייעוד הקרקע.
• מתן אפשרות לחקלאים למכירת תוצרת חקלאית וליזמיות כגון :קטיף ,הדרכות חקלאיות ,השכרת
אופנים ,טרקטורונים וכו'.
• תיירות חקלאית סביב נחל תנינים.
• ניתן לקיים מעין שטח "דמוי חקלאות" ,אקסטנסיבי דוגמת רמת מנשה.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
• יש לאפשר פיתוח מינימאלי אשר לא יפגע בבקעת הנדיב.
• שימור הנחלים ושיקומם כערך ירוק ומוקד משיכה לתיירות.
• בנימינה צריכה לשמור על חקלאות ושטחים פתוחים ללא בינוי ,תוך פיצוי ומענה לחקלאים.
93
בנימינה – סוגיות חזון
עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאים בבנימינה
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• פיתוח (מבנים /מתקנים) בשטחים הפתוחים.
• החקלאות דועכת ואין דרך להחזיק ולשמר אותה.
• איך משמרים חקלאות כדאית?
• האם ניתן לקיים מבני משק בלב השטח החקלאי ולשמור על כדאיות כלכלית?
• איך חקלאות ומגורים מתקיימים זה לצד זה?
• קונפליקט בין תושבים חדשים ובין החקלאים ביחד למטרדי החקלאות.
המלצות תכנוניות
• יש לאפשר פיתוח בסמיכות לאזורים חקלאיים לקידום מתקנים /תיירות בוטיק /יקבים וכד'.
• יש להוציא בתי אריזה מסביבת היישוב.
• יש להגדיר שטחים מוגבלים ומרוכזים בהם ניתן לאפשר פיתוח ובשאר לא.
• ניתן לאפשר פיצוי לחקלאים במסגרת הטבות בשטחי הבינוי שלהם ,למשל ,צימרים.
• ניתן לאפשר הקמת קואופרטיבים שיעבדו את השטחים ויפרישו כסף לחקלאים.
• מתן פיצוי ואפשרויות בנייה ופיתוח בשולי הבקעה לחקלאים.
• יש לתת פתרונות כמו אפשור הלנת פועלים בשטח ,שוק איכרים ,בכדי להפוך את החקלאות לכדאית.
• יש להתקין חוקי עזר כדי להגן על החקלאים.
• הקמת מבנים או מתקנים הנלווים לחקלאות באזור התעשייה.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
• החקלאות הינה ערך משמעותי בבנימינה ויש לדאוג לחקלאים המקיימים אותה .יש לאפשר מיזמים
חקלאיים תיירותיים בין השטח הבנוי והפתוח באופן מבוקר ומאוזן.
• "חקלאי רוצה להישאר חקלאי" ,כדי שבנימינה תישאר עם צביון חקלאי ירוק ,צריך למצוא את הדרך
לשלב תוספת פרנסה לחקלאים.
94
בנימינה – סוגיות חזון
תוואי הרכבת ומיקום התחנה – פוטנציאל ואתגרים
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• המיקום הרצוי של הרכבת ומה יבוא במקומה אם תשנה את מיקומה?
• מחד יש עדיפות לכך שהרכבת תעבור בצמוד לכביש ,4מאידך החשש שבנימינה תאבד את יתרונה
היחסי.
• האם וכיצד יש לחשמול הרכבת השפעה על ההחלטה האם להוציאה מבנימינה?
המלצות תכנוניות
בהנחה שהרכבת מועתקת
• בתוואי הרכבת הקיים יש להרחיב את הכביש.
• הרצועה שתתפנה בתוואי הקיים תשמש כ"רצועה ירוקה" בה מסחר ותוספת בניה עם מבנים לשימור.
(כדוג' מתחם התחנה בירושלים ות"א)
• בניית רכבת קלה שתחבר בין בנימינה למיקום החדש.
• הנגשת התחנה ברמה של הולכי רגל ואופניים ,כך שפחות תושבים יזדקקו לרכב.
• יש לקדם שאטלים מהישובים הסובבים ,אולי בשילוב גביית תשלום.
• יש לחשוב על רחוב המייסדים ,בהנחה שתוואי המסילה יהפוך למרכז.
• יש לשמור על הרכבת בתוך תחום השיפוט של המועצה.
בהנחה שהרכבת נשארת
• אזור תעשייה ומסחר בסמוך לתחנה.
• שיקוע הרכבת.
• ניתן להרחיב את התוואי הקיים ,תוך כדי פיצוי התושבים הנמצאים בסמיכות לרכבת.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
תחנת הרכבת בתוך בנימינה רצויה ואין להוציאה .יחד עם זאת ,יש להפוך את ההשפעות השליליות
ממנה כמו חניה ועומסי תנועה ליתרונות כלכליים ,ולהנגיש אותה לתושבי המועצה באמצעות תחבורה
מקיימת .יש לתת מענה לחיבוריות דרך גשרים או שיקוע הרכבת .תוך כדי מתן מענה בשיפור רמת
התחבורה הציבורית לרכבת.
אם הרכבת תצא מהעיר ,יש לנצל את השטח שיתפנה ליצירת מרכז ציבורי של הישוב ,כמרכז תרבותי –
חברתי – ירוק.
95
בנימינה – סוגיות חזון
פיתוח בסיס כלכלי איתן תוך שמירה על צביון היישוב
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• לאור המעבר של הרכבת מחוץ לבנימינה ,האם יהיה אפשר לייצר אזור של תעשייה נקייה?
• האם אזור תעשייה כרמל צריך להיות מאופיין בתעסוקות ירוקות ומתאימות לסביבה ,האם הוא יכול
להשתלב עם תעשיית היין? – פיתוח לא מותאם של אזור התעשייה כרמל עלול לפגוע ברמת הנדיב.
• האם מיקום הרכבת יכול לשמש כמנוף מהותי בפיתוח הכלכלי?
• האם צריך לפתח אזורים קיימים או לפתח אזורים חדשים שישמשו כמרכז תעשייתי?
• האם תכנית המתאר צריכה להגביל או להתיר אזורי תעשייה מסוימים?
• את מי צריך לשרת אזור התעשייה?
• הפיכת רחוב המייסדים והאיכר למרכז עירוני היא דבר שלא בהכרח טוב לכולם.
המלצות תכנוניות
• יש למתג את בנימינה ואזור התעשייה כרמל כאזורים ירוקים ,מבחינת סטנדרט בנייה והסתכלות
סביבתית.
• יש לחזק את הרחוב הראשי – המייסדים ,כרחוב המציע פעילות מסחרית.
• הרכבת יכולה לשמש ככוח כלכלי ,יש לקדם פיתוח מוטה תחבורה ( )TODבאזור הרכבת.
• הקמת בית אבות – על בסיס נגישות לרכבת ,יכול לשמש כמקור הכנסה למושבה.
• יש "לרכז כוחות" באזור התעשייה כרמל ,להביא עוד עסקים למקום.
• הקמת אזור תעשייה נוסף תלוי במיקום הרכבת העתידי.
• יש לפתח את נושא התיירות כאלמנט כלכלי.
• באזור המחצבה שנסגרה אפשר לקדם תיירות.
• בדיקת אפשרות להכניס בית קברות אזרחי שיתרום כלכלית למועצה.
• הקצאת אזורי תעשייה – על פי התמחותם :באזור התעשייה ברכבת – שימושי היי טק ומשרדים ,באזור
התעשייה כרמל – תעשייה זעירה ו"מלוכלכת /רועשת"
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
על בנימינה להיות אלמנט אטרקטיבי המקדם חדשנות ומבודל בנוף האזורי .יש לחשוב על הצבת סוגי
התעשיות /תעסוקות לפי מאפייני מיקום .ניתן למקם תעסוקות בתוך בנימינה ,בתנאי שתסופק התשתית
העירונית המתאימה .עצימות הפיתוח הכלכלי באזור הרכבת תלוי מאוד במיקומה העתידי.
96
בנימינה – סוגיות חזון
ההתמחות התיירותית של המושבה
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• האם תיירות החקלאית מספיק אטרקטיבית לתיירים מבחוץ ומהו קהל היעד?
• איך גורמים לתיירים לצרוך יותר שירותים מבנימינה?
• איך יוצרים שיתופי פעולה בין אזוריים?
• האם תיירים יוכוונו בצורה מסוימת לגבי התנהלותם במרחב?
• האם רוצים להקים עמותה או משרד תיירות שירכז את ההתנהלות?
• מה היא המסה המתאימה לתיירות – מצד אחד ,תיירות יכולה להוסיף הכנסות ,אך מצד שני לפגוע
באופי הכפרי של היישוב.
המלצות תכנוניות
• באזור תעשייה כרמל אפשר להקים "מלונאות כפרית" ,למשל ,כפר אקולוגי ,המציע סביבו תיירות
טבע.
• ניתן לפתח את "הבורג'" כשוק איכרים.
• פיתוח תיירות לא בתוך המושבה ,אלא בשוליים ובמידתיות.
• דגש על נושאים של מורשת ,טבע ,אהוד מנור.
• יש לייצר רצף שבילים בין הנקודות ,באמצעות טיילת רציפה ,מעין "מוזיאון פתוח" בו אפשר ללכת
מהמחצבה ,למוזיאון ,למחלבה .באמצעות שילוט ומרכז מידע.
• יש לקדם תיירות יין וחקלאות בשיתוף פעולה עם אזורים מחוץ לבנימינה .בין היתר באמצעות יצירת
"דרך יין" ויריד משותף.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
בנימינה כעוגן תיירותי מאוד מוגבלת ,על כן חשוב להסתכל על המרחב ולייצר שותפות עם השכנים –
שבילי אופניים שיקיפו את כל היישובים ,תיירות יין ברמה אזורית ובשותפות בין כמה אזורים ,דוגמת עמק
המעיינות או גליל מערבי .יש לפתח תיירות באופן מותאם ומידתי ,תוך מענה על תשתיות מספקות
ופיתוח של תיירות בשוליים .התיירות תעשה בדגש על ערכי בנימינה ,מבחוץ -טבע ,חקלאות ,נחלים,
אופניים ומים ,מבפנים -מורשת .התיירות תנוהל על ידי עמותת תיירות שתכין תשתית פיזית ומנהלתית.
97
בנימינה – סוגיות חזון
חיזוק התלכיד החברתי בבנימינה והזיקות הקהילתיות במרחב
דילמות ושאלות בבסיס הסוגיה
• האם הלכידות החברתית צריכה להיות פנים שכונתית או ישובית?
• אחת הסיבות המרכזיות לתחושת חוסר הלכידות בבנימינה היא המסילה המפרידה בין שני חלקי
המושבה.
• קהילת בית אל מתרחבת והניתוק שלה יוצר אי נוחות ,צריך לראות איך מקרבים אותם.
• דעת מיעוט -חיזוק רב ישובי הוא לא ריאלי ,לכן יש לחזק באופן שכונתי.
• התושבים רוצים בשירותים ציבוריים ,אך אין מקום בתוך היישוב.
המלצות תכנוניות
• יש ליצור נגישות גבוהה יותר בין בנימינה לגבעת עדה ,כמו שבילי הליכה ,או שבילי אופניים.
• לפתח את נושא ההתנדבות במועצה.
• חלק מהמשתתפים סברו כי יש לקדם מרכז חינוכי אחד לבנימינה ,בעוד חלק רואים חשיבות בפיזור
בתי הספר.
• בנושא החינוך יש לחנך למורשת על ידי פעילות במחצבה ,בשוני ,בנחל תנינים .בכך ניתן גם לחזק
את הקשר לגבעת עדה.
• לייצר מרחבים שכונתיים סביב בתי הספר.
• איתור שטח למבנה ציבור במרחק הליכה לתושבים.
• לקדם גינות קהילתיות.
• לקדם שימושי ציבור בשטחי המסילה שיפונו על ידי הרכבת.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
יש לחזק את מגמת הקהילתיות ,הן במסגרת שכונתית והן במסגרת כלל הישוב .כמוקדים עיקריים
מציעים :בית תרבות ,בריכה ,מקום לטקסים ,הקרנת סרטים וכו' .באם מסילת ההכבת תועתק,
השטחים שיפונו מתאימים לשימושים הנ"ל .יש לשפר את הנגישות להולכי רגל ורוכבי אופניים ולקדם
את הקישוריות שבלעדיה לא תהיה קהילתיות (צויין כי באם המסילה לא תוצא מתוך בנימינה יש
להיאבק לבחינת שיקוע שלה בקטע זה).
98
בנימינה – סוגיות חזון
דמותה הפיסית והחברתית של המושבה בשנת 2035
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• מה יהיה אופי הדיור בבנימינה?
• האם הפיתוח צריך להיות ברקמה הקיימת או בהתפרסות גיאוגרפית?
• איך בנימינה תקיים את עצמה בעתיד?
• האם ניתן לשמר את אופיין של השכונות כ"כתמים" בתוך שטחים חקלאיים?
• מה בנוגע לפתרונות מגורים עבור דור ההמשך?
• כיצד לשמר את העסקים הקטנים בתחום היישוב?
• כיצד לשמר את הצביון הכפרי?
המלצות תכנוניות
• שמירת צביון כפרי -הגבלת גובה ,הגבלת גידול אוכלוסיה.
• ציפוף ,במידה מצומצמת 2-3 ,קומות במודלים שונים.
• ניתן במקומות מסוימים לאפשר בניינים גבוהים 14 – 7 ,יח"ד לדונם ,כדי לאפשר תמהיל מגוון של
דיור.
• פיתוח אזורי היי -טק ליד הרכבת.
• פרויקט יזמי של שכירות ארוכת טווח.
• מוקד פיתוח שטחי תעסוקה לארנונה -אשר יהיה משולב עם מגורים ומסחר -תמהיל מעורב של
שימושים.
• הקצאת שטח לפיתוח יזמיות עסקיות קטנות.
• עידוד הליכה ורכיבה על אופניים – שדרות ,שבילים ,מעברים ,תחבורת אופניים.
• תחבורה ציבורית מתוגברת לניוד גבוה של הילדים והנוער.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
בנימינה לא הומוגנית מבחינה חברתית ויש לקחת זאת בחשבון בתכנון העתידי עבור אוכלוסיות שונות.
התכנון צריך להביא לסולידריות בין הקהילות ,למשל ,באמצעות גינות קהילתיות ומתחמים ציבוריים
משותפים .צריך לראות בספורט כ"מחבר חברתי – קהילתי" ולתת עוגנים שמאחדים בין קהילות
באמצעות ספורט .בנימינה מעוניינת בשימור האופי הכפרי ,מנגד חייבת בגידול אוכלוסיה על מנת שלא
תזדקן .יש לחזק עסקים קטנים בתחומה ולבחון פיתוח תמהיל של שימושים מעורבים באזור המסילה
המוצעת – שם מציעים לפתח בנייה בקומות ,יחד עם שטחי מסחר ותעסוקה.
99
גבעת עדה – סוגיות חזון
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל אוכלוסיה בגבעת עדה
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• איך משמרים את הייחודיות של גבעת עדה ייחד עם פיתוח של היישוב?
• האם יש לאפשר חקלאות צמודה לבית?
• מה הוא תמהיל המגורים הנחוץ לשם שמירה על אוכלוסיה הטרוגנית?
• חיזוק אוכלוסייה חלשה לעומת חוסר רצון בבנייה לגובה.
• האם למשפחות "חדשות" תתאפשר הבאת הורים מבוגרים?
• האם לגדול ולאפשר הטרוגניות והצערה של האוכלוסייה או לשמור על המצב הקיים?
• איזה סוג בינוי יש לאפשר? בנייה רוויה או צמודי קרקע?
• החקלאות כפי שהיא כיום לא תשרוד ,השאלה היא איך לשמר אותה.
• האם הבנייה החדשה צריכה להיות מפוזרת או מרוכזת?
• כיצד גבעת עדה תכלכל את עצמה?
• הצביון ההיסטורי הולך ונעלם.
המלצות תכנוניות
• יש לאפשר פיתוח בין המרקמים הקיימים לבין עצמם.
• יש להטיל היטלי פיתוח על הקרקעות הפרטיות עד דרך יפו ,בין המושבה להרחבה.
• גדילה מבוקרת ,הדרגתית ואיטית.
• תמ"א 38הינו כלי מועדף.
• יש להגביל בינוי עד 4קומות.
• אפשור פיצול יח"ד צמודות קרקע.
• מניעת בניה בעמקים.
• עיבוי והתחדשות עירונית באמצעות "מתחמי השלמה".
• פיתוח הבנייה יותנה בפיתוח סביבתי – נופי ,למשל צמחייה ביישוב.
• בינוי צריך להיעשות על שטחים חקלאיים ולא על שטחי טבע.
• שימור גבעת עדה כיישוב קצה ,ללא כבישים מסביבו.
100
גבעת עדה – סוגיות חזון
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל אוכלוסיה בגבעת עדה (המשך)
המלצות תכנוניות
• מתנגדים נחרצות לחיבור גבעת עדה לזיכרון יעקב דרך כביש .654
• יש מקום לחבר בין המושבה להרחבה.
• ניתן לפתח אזור תעשייה כלשהו.
• יש לאפשר בניה באדמות פרטיות של החקלאים.
• יש להשקיע בתשתיות :מדרכות ,כבישים ,תאורה ,הצללה.
• יש לפתח את יוספטל באמצעות פינוי בינוי.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
ה"אצבעות הירוקות" הן דבר שחשוב לשמר ,יחד עם רצועת הנחל וההרחבה העתידית לדרך יפו.
שמירה על האופי של הישוב תוך הגדלה מתונה של כמות התושבים.שמירה על צביון חקלאי תוך כדי
עזרה לחקלאים להישאר חקלאים.
אופי הפיתוח החקלאי
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• האם צריך לשמר את החקלאות?
• איך מייצרים תמריצים כלכליים?
• האם לשמר את החקלאות בכל מחיר?
• האם לפתח תיירות חקלאית?
• כיצד לשמור על האופי החקלאי של המושבה כאשר החקלאות כבר אינה רווחית לחקלאים?
המלצות תכנוניות
• יש לתת תמריצים כלכליים לחקלאים.
• לאפשר תיירות חקלאית.
• יש לאתר את השטחים המתאימים לפיתוח ושינוי ייעוד ,כך שהחקלאות תפגע כמה שפחות.
• יש להגדיר את המושבה כבעלת צביון כפרי.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
יש לשמור על צביון החקלאות כנכס לאזור ,תוך כדי מציאת איזון בין השמירה על החקלאות לבין פיתוח
טבעי וחיוני למושבה.
101
גבעת עדה – סוגיות חזון
גבול הפיתוח העתידי של המושבה והממשק בין מגורים ,חקלאות וערכי הטבע
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• מהו הממשק הראוי בין המגורים לשימושים החקלאיים?
• לאיזה כיוון ,אם בכלל צריכה גבעת עדה להתפשט? האם יש לחתור לחיבור חלקיה השונים או שמן
הראוי להתפרס כלפי חוץ?
• למשקים קטנים קשה להתקיים ,האם עירוב שימושים יכול לפתור את הבעיה?
• שמירה על שטח ירוק בבינוי הקיים או ציפוף ושמירה על שטח ירוק בחוץ?
המלצות תכנוניות
• פיתוח נופי המתחשב בקיים.
• חיזוק השבילים והמערכת התחבורתית.
• שינוי ייעוד של שטחים חקלאיים.
• מתן היתר לחריגות לחקלאים.
• שימור הבאר.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
גבעת עדה צריכה לגדול בקצב טבעי ומדוד ,על חשבון שטחים חקלאיים לא מנוצלים ,אולם לא על
חשבון שטחים ערכיים .כיום החקלאים מחזיקים בשטחים ,אך בפועל פרנסתם העיקרית היא אחרת.
102
גבעת עדה – סוגיות חזון
ההתמחות התיירותית של גבעת עדה
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• הוספת צימרים אל מול עומס מחניה של אורחים.
• בגבעת עדה רוצים פיתוח אבל מוגבל.
• איפה ממקמים צימרים שלא יפגעו בתושבים?
• האם רוצים להביא ליישוב מסה של תושבים בסופי שבוע?
• איך מונעים מגבעת עדה להפוך להיות כמו המדרחוב של זיכרון יעקב?
• אנשים כבר מגיעים לגבעת עדה ,השאלה היא איך משאירים אותם עוד יום.
המלצות תכנוניות
• הוספת שבילי אופניים.
• קידום תיירות ספורט.
• אפשור צימרים ותיירות כפרית מבוקרת.
• הכרזה על חורשת האלונים כשמורת טבע או פארק ספורט וטבע עם גישה מאחורה.
• הקמת מרכז ספורט וטבע עם שימושים סחירים מניבים.
• קידום תיירות חקלאית באזור הנחל.
• מינוף רחוב הראשונים כמרכז המושבה ההיסטורי עם חזית מסחרית ,פיתוח הבאר.
• קידום תיירות בשולי המושבה – כדוגמת חניון אופניים.
• בגבעת עדה יש אישור לשימושים מסחריים במשקים ע"פ ש.95/
• פיתוח תיירותי לאורך הנחל ,אשר יספק הכנסות למועצה ,לחקלאים ולתושבים נותני שרות.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
יש לחזק את המיתוג התיירותי הקיים "טוסקנה של ישראל" ,באמצעות שילוב בין תיירות ספורט ,יין
וחקלאות .לצורך כך ,יש לאפשר בתכנית המתאר שימושים המתירים תיירות :צימרים ,מכירת תוצרת
חקלאית .פיתוח התיירות בתוך המושבה יעשה באופן מינורי ואילו מירב הפיתוח יהיה מחוץ ליישוב –
חניון אופניים ,תיירות באתרי מורשת.
103
גבעת עדה – סוגיות חזון
הזיקות הקהילתיות של גבעת עדה למרחב הסובב אותה
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• אילו זיקות קהילתיות רוצים לחזק בין הישובים?
• אילו מרכיבים קהילתיים עצמאיים רוצים לחזק?
• מצד אחד הזיקה היומיומית הגיאוגרפית של גבעת עדה היא לישובים השכנים ,מצד שני גבעת עדה
ובנימינה הם רשות אחת ולבנימינה פוטנציאל כלכלי גבוה יותר ,כך שהיא צפויה לתמוך בגבעת עדה.
המלצות תכנוניות
• גבעת עדה מורכבת מקהילות שונות :חקלאים ,תושבי שכונת יוספטל ,אילנות .איחוד הקהילה יכול
להתאפשר סביב ספורט וזיקות תרבותיות של האזור.
• שני היישובים – בנימינה וגבעת עדה רחוקים אחד מהשני ,גם במרחק של אופניים ,כך שילד לא יכול
לרכב לחוג ,המרכיב המשותף הוא חטיבת הביניים והתיכון ,אותו צריך לחזק.
• חסרים בגבעת עדה מרחבים ציבוריים כמו מקומות התכנסות ושירותים יומיומיים.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
גבעת עדה רוצה עצמאות מרבית בשירותי היומיום .שירותים שאינם של יומיום יכולים לקבל מענה מחוץ
ליישוב.
104
גבעת עדה – סוגיות חזון
פיתוח כלכלי וקהילה בת קיימא
דילמות ושאלות בבסיס הסוגייה
• היכן ניתן לקדם אזור תעשייה ביישוב?
• פיתוח תיירותי יכול ליצור עומסים ,אך גם לשפר את הכנסות המועצה.
• האם תיירות יכולה להוות הכנסה משמעותית ליישוב?
המלצות תכנוניות
• יש לקדם תיירות חקלאית כמנוע כלכלי.
• ניתן לקדם אזור תעשייה באזור הצומת עם כפר גליקסון.
• לקדם קנטרי כמוקד משיכה.
• למנוע אזור תעסוקה בשחם ואת השלכותיו השליליות התחבורתיות על המרחב.
• פיתוח עסקים הקשורים לייחודיות של גבעת עדה :אופניים ,תיירות.
• איזור התעשייה ליד הרכבת צריך לגדול אינטנסיבית.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
לא מעוניינים באזור תעשייה בצמוד לגבעת עדה .הרחבה של היישוב ללא פיתוח כלכלי תהווה נטל על
הישוב .יש לחזק את הנושא של פיתוח שוק חקלאי ותיירות בדגש על חקלאות וספורט.
105
גבעת עדה – סוגיות חזון
שימור וקישוריות לערכי טבע בבקעת הנדיב ובגבעת עדה
המלצות תכנוניות
• הגדלת המסדרונות האקולוגים ורצף השטחים הפתוחים.
• חיזוק שבילי אופניים ושבילי הליכה.
• חיזוק ערכי מורשת בשילוב עם תיירות טבע וספורט.
• קידום צימרים כמקור פרנסה.
• פיתוח מלונאות או אחסון תיירותי.
• הקטנת פיתוח לשם שמירת הצביון האקולוגי.
• שמירת שמורת הטבע והחקלאות באזור.
• שמירת רצועת הנחלים בחשיבות עליונה.
• פתיחה וקישוריות בשבילים מתוך היישוב הבנוי לשטחים הפתוחים והחקלאיים.
• חיבור ליער ולנחלים.
• התכנית צריכה להראות את הקישוריות לנוף בממשק עם הנחל והשטחים הפתוחים ,כשהשטחים
הפתוחים נכנסים ליישוב ומגדירים אותו.
• פיתוח מבוקר ורגיש של נחל עדה כחלק מנחל תנינים.
• הגדרת רצועה גדולה מסביב לנחל ושביל ברגישות רבה.
• החמרה בנושא תחנת דלק במרחב הכפרי.
• שימור דרך יפו כדרך היסטורית.
• פיתוח גשרונים לחציית נחלים ודרכים.
106
גבעת עדה – סוגיות חזון
תכנון באופן שיחזק את המרכיב הקהילתי הקיים כיום
דילמות ושאלות בבסיס הסוגיה
• איך בונים קהילה בצורה מיטבית?
• איך מייצרים יותר מפגשים אקראיים?
• מה המשמעות של פיתוח מרכז אחד?
• איך מפתחים את דרך רגבים?
• האם פיתוח הרחוב המסחרי יעבוד?
• מצד אחד תושבים רוצים בקידום שירותים ביישוב ,אך מצד שני רוצים להישאר יישוב קטן הצורך
שירותים מחוץ ליישוב.
• איך מאפשרים גידול של גבעת עדה תוך שמירה על הצביון הקיים.
107
גבעת עדה – סוגיות חזון
תכנון באופן שיחזק את המרכיב הקהילתי הקיים כיום -המשך
המלצות תכנוניות
• פיתוח שטח מסחרי.
• הרחבת המתנ"ס ובית הספר.
• שימוש בשטח הנמצא מאחורי החלק המסחרי כמקום התכנסות מרכזי.
• קידום הפוטנציאל התיירותי שבבאר.
• הקמת מרכז לנוער בצמוד למרכז המסחרי ,עם ספסלים ותאורה.
• הקמת סקייטפארק.
• יש לקדם עבור כל שכונה מוקד עצמאי שבו תושביה יתכנסו.
• חיזוק הרחוב המסחרי כציר עירוב שימושים.
• יש לקדם תכנון המאפשר קישוריות ונגישות בין הרחבה לישוב ,בצורה המבטיחה מעבר בטוח להולכי
רגל ואופניים.
• יש לבנות רשת בין מוקדים שכונתיים למוקד ישובי.
• לחזק מרכז יישובי ברח' זית – ראשונים – ח"י.
• יש לקדם שאטל חוגים בין בנימינה לגבעת עדה.
משפט מפתח בנוגע לסוגיה הנידונה
חיזוק הנושא הקהילתי בכמה תחומים :מרכז מוגדר שיכיל את הקהילה וייתן מענה לאירועים ,נושאים
וגילאים שונים .לאורך רחוב ח"י יפותח ציר מסחרי ,שיתפקד גם כמרכז קהילתי בו יהיה מתנ"ס ואזור
מסחרי קטן .בתוך היישוב יפותחו מדרכות ושבילי אופניים המקשרים בין השכונות ומאפשרים חיי קהילה.
108
נספחים – טבלת שולחנות ,מנחים וסוגיות גבעת עדה
109
שולחן
מנחה תושב
גבעת עדה
מנחה מצוות
התכנון
סוגיה מס' 1
1
שי רגב
יואב דן
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל פיתוח כלכלי וקהילה בת קיימא
בגבעת עדה
אוכלוסיה בגבעת עדה
גבול הפיתוח העתידי של המושבה והממשק
שבין המגורים ,החקלאות וערכי הטבע
2
ליטל שלף -דורי שרון בנד
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל ההתמחות התיירותית של גבעת
עדה
אוכלוסיה בגבעת עדה
תכנון באופן שיחזק את המרכיב הקהילתי
הקיים כיום
3
נדב שדה
דורון מינן
גבול הפיתוח העתידי של המושבה
והממשק שבין המגורים ,החקלאות ההתמחות התיירותית של גבעת
עדה
וערכי הטבע
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל אוכלוסיה
בגבעת עדה
סוגיה מס' 2
סוגיה מס' 3
4
רונית טורק
ענאן סלמה
אופי הפיתוח החקלאי
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל שימור וקישוריות לערכי טבע בבקעת הנדיב
ובגבעת עדה
אוכלוסיה בגבעת עדה
5
טל גורן
נילי מלכה
אופי הפיתוח החקלאי
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל
אוכלוסיה בגבעת עדה
6
ליאת הדר
אלנה קולופאיב
פיתוח כלכלי וקהילה בת קיימא
בגבעת עדה
גבול הפיתוח העתידי של המושבה
והממשק שבין המגורים ,החקלאות אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל אוכלוסיה
בגבעת עדה
וערכי הטבע
7
שירה קרנות
נעם יום טוב
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל תכנון באופן שיחזק את המרכיב
הקהילתי הקיים כיום
אוכלוסיה בגבעת עדה
8
ענת לב ארי
סלע לב ארי
תכנון באופן שיחזק את המרכיב
הקהילתי הקיים כיום
9
מיכל שושן
זוהר בר יוסף
הזיקות הקהילתיות של גבעת עדה אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל גבול הפיתוח העתידי של המושבה והממשק
שבין המגורים ,החקלאות וערכי הטבע
אוכלוסיה בגבעת עדה
למרחב הסובב אותה
10
רותי לפידות
דורית שפינט
הזיקות הקהילתיות של גבעת עדה אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל שימור וקישוריות לערכי טבע בבקעת הנדיב
ובגבעת עדה
אוכלוסיה בגבעת עדה
למרחב הסובב אותה
אופי הבנייה והפיתוח ,תמהיל וגודל
אוכלוסיה בגבעת עדה
ההתמחות התיירותית של גבעת עדה
ההתמחות התיירותית של גבעת עדה
פיתוח כלכלי וקהילה בת קיימא בגבעת עדה
נספחים – טבלת שולחנות ,מנחים וסוגיות בנימינה
מנחה תושב
בנימינה
מספר
שולחן
מנחה יועץ
מצוות התכנון
1
חגית נעלי יוסף עמוס יורן
110
סוגיה 1
סוגיה 2
סוגיה 3
פיתוח בסיס כלכלי איתן תוך שמירה על
צביון היישוב
ההתמחות התיירותית של המושבה
דמותה הפיזית והחברתית של המושבה
בשנת 2035
2
זוהר בן יוסף
מיכאל סלע
תוואי הרכבת ומיקום התחנה ,פוטנציאל
ואתגרים
פיתוח בסיס כלכלי איתן תוך שמירה על
צביון היישוב
חיזוק התלכיד החברתי בבנימינה והזיקות
הקהילתיות למרחב
3
סלע לב ארי
לילך גינת
נוימרק
ההתמחות התיירותית של המושבה
דמותה הפיזית והחברתית של המושבה
בשנת 2035
תוואי הרכבת ומיקום התחנה ,פוטנציאל
ואתגרים
4
אהוד חסון
שמאי מיזל
דמותה הפיזית והחברתית של המושבה
בשנת 2035
עתידה של בקעת הנדיב :הממשק בין נוף ,פיתוח בסיס כלכלי איתן תוך שמירה על
צביון היישוב
סביבה חקלאות ותיירות
5
חן נאור
נתי בלסר
עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאיים דמותה הפיזית והחברתית של המושבה
בשנת 2035
בבנימינה
תוואי הרכבת ומיקום התחנה ,פוטנציאל
ואתגרים
6
טלי טוך
נירית לביא
אלון
עתידה של בקעת הנדיב :הממשק בין נוף ,עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאיים
בבנימינה
סביבה חקלאות ותיירות
ההתמחות התיירותית של המושבה
7
דורית שפינט
עמנואל
קאופשטיין
חיזוק התלכיד החברתי בבנימינה והזיקות עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאיים עתידה של בקעת הנדיב :הממשק בין נוף,
סביבה חקלאות ותיירות
בבנימינה
הקהילתיות למרחב
8
ליאת רודד
עידו אביאני
עתידה של בקעת הנדיב :הממשק בין נוף ,חיזוק התלכיד החברתי בבנימינה והזיקות דמותה הפיזית והחברתית של המושבה
בשנת 2035
הקהילתיות למרחב
סביבה חקלאות ותיירות
9
נעם יום טוב
אסא שיש
10
אלנה קולופאיב מיכל ורדיגר
פיתוח בסיס כלכלי איתן תוך שמירה על
צביון היישוב
עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאיים חיזוק התלכיד החברתי בבנימינה והזיקות
הקהילתיות למרחב
בבנימינה
דמותה הפיזית והחברתית של המושבה
בשנת 2035
עתיד ענף החקלאות והשטחים החקלאיים
ההתמחות התיירותית של המושבה
בבנימינה
111
נספח בדיקת קיבולת נומינלית וריאלית
112
בדיקת קיבולת נומינלית – גבעת עדה
שטח ביעוד למגורים
מצב מאושר
ד'
885
%
100%
113
קיבולת נומינלית
צפיפות ממוצעת
מס' יח"ד
יח"ד/ד'
%
יח"ד
2.3
100%
2,001
מצב קיים
653
74%
934
47%
1.4
נותר למימוש
232
26%
1,067
53%
4.6
מצב מאושר
מקרא
תחום שיפוט
מגורים
משקי עזר
שטח ציבורי פתוח
שטח פתוח/פארק
תעשיה ומלאכה
מבנה ציבור
דרך
ההרחבה
6
653
במצב הקיים נבנו כ 934-יח"ד ,המהוות פחות ממחצית יח"ד המאושרות ( 2,001יח"ד) בהתפרשות רחבה
ובצפיפות של 1.4יח"ד/ד' (צפיפות נמוכה באופן ניכר מהצפיפות המאושרת – 2.3יח"ד/ד').
במצב הקיים נוצלו 74%מהשטחים המיועדים למגורים .באותם שטחים נבנו רק 47%מסך יח"ד המאושרות.
בפועל קיימת במגרשים הבנויים צפיפות נמוכה מזו המאושרת.
בכדי להשלים את יתרת יח"ד המאושרות נדרשת צפיפות גבוהה מהמאושרת 4.6 -יח"ד לדונם ,לכן
הקיבולת המאושרת אינה ריאלית.
לצורך אומדן הקיבולת הריאלית יש לנתח את שטח היעוד הנותר למימוש ולהפעיל מקדמי מימוש בהתאם.
בדיקת קיבולת ריאלית – גבעת עדה
114
שטח היעוד הנותר למימוש המגורים ( 171ד') מתחלק לשלושה סוגים:
מתחמים לא ממומשים (ש/במ )542/שפוטנציאל המימוש שלהם גבוה.
תכנית לא ממומשת (ש )1074/ומתחמים לא ממומשים (ש ,95/ש )224/שאינם ברי מימוש.
מגרשים פנויים בודדים
סימון רמות מימוש שונות במגרשים המאושרים למגורים
מקרא
אזור מגורים ממומש
מתחם לא ממומש -בר
מימוש
מתחם לא ממומש -שאינו
בר מימוש
מגרש מגורים פנוי
מגרש מגורים בתפוסה
חלקית
מגרשים בתפוסה חלקית
שטח ביעוד
למגורים
%
ד'
נותר למימוש
232
100%
מתחמים ברי מימוש
15
6%
מתחמים שאינם ברי מימוש
67
29%
מגרשים פנויים
60
26%
חלקי מגרשים
90
39%
653
ש95/
חישוב הקיבולת הריאלית של השטחים שאינם ממומשים מבוסס על מקדמי המימוש הבאים:
.1מתחמים לא ממומשים וברי מימוש -שאיפה להגיע למימוש מלא ולכן מקדם המימוש המשוער.90% -
.2מתחמים לא ממומשים שאינם ברי מימוש -שני תרחישים אפשריים משיקולים כלכליים -מקדם מימוש 0%או .200%
.3מגרשים פנויים בודדים -עלולים להתקיים מכשולים נקודתיים למימוש ולכן מקדם המימוש המשוער.80% -
.4מגרשים בתפוסה חלקית -אילוצים תכנוניים של הבניה הקיימת ובעלות הקרקע הפרטית מפחיתים את מקדם המימוש
המשוער ל.30% -
בדיקת קיבולת ריאלית – גבעת עדה
.1מתחם לא ממומש ובר מימוש-
אין אילוצים פיסיים /כלכליים
שאיפה להגיע למימוש המלא.
115
.3מגרש פנוי -אילוצים פיסיים נקודתיים
כגון אי שמירה על קו בניין במגרש סמוך או פלישה
נקודתית מפחיתים את מקדם המימוש ל.80%-
.4מגרש חלקי -אילוצים פיסיים רבים
ובעלות קרקע פרטית
כגון בניית יח"ד אחת על שטח המיועד לשתי
יח"ד ,חריגה מקווי בניין וכד' ,נוסף על בעלות
פרטית המובילה למימוש רק בדור הבא,
מפחיתים מהותית את מקדם המימוש ל.30%-
.2מתחם לא ממומש שאינו בר מימוש-
אילוצים כלכליים רבים| צפיפות נמוכה
וצורך בתשתיות חדשות מונעים מימוש.
גבעת עדה
קיבולת נומינלית
שטח ביעוד
למגורים
כמות יח"ד
ד'
%
יח"ד
%
גודל משק בית
ממוצע
נפש/יח"ד
כמות
תושבים
תושבים
צפיפות
ממוצעת
יח"ד/ד'
מצב קיים
653
81%
934
47%
4.1
3,830
1.4
מצב מאושר (כולל קיים)
885
100%
2,001
100%
4
8,004
2.3
סה"כ לא מומש מתוך מצב מאושר
232
19%
1,067
53%
4
4,268
4.6
מתחמים שלמים -ברי מימוש
15
6%
48
4
192
3.2
מתחמים שלמים -שאינם ברי מימוש
67
29%
149
4
596
2.2
60
26%
348
4
1,392
5.8
90
39%
522
4
2,088
5.8
אזור סטטיסטי 1
לא
מומש
תכניות במימוש חלקי -מגרשים פנויים
תכניות במימוש חלקי -מגרשים בתפוסה
חלקית
בדיקת קיבולת ריאלית – גבעת עדה
116
בגבעת עדה ניתוח הקיבולת הריאלית התפצל לשני תרחישים אפשריים עבור מתחמים שלמים שאינם
ממומשים ואינם ברי מימוש ,מסיבות כלכליות (ההכנסות מכמות יח"ד המאושרות במתחמים אלו לא תפצה
על הוצאות פיתוח המתחם החדש):
.1
מתחמים אלו לא ימומשו כלל ,על פי הצפיפות המאושרת ( 2יח"ד /ד') 0% -מימוש.
.2
כמות יח"ד במתחמים אלו תוכפל ( 4יח"ד /ד') 200% -מימוש.
גבעת עדה
שטח ביעוד
למגורים
גודל
משק
בית
קיבולת ריאלית -תרחיש 1קיבולת ריאלית -תרחיש 2
אחוז
מימוש
כמות
יח"ד
כמות
תושבים
צפיפות
ממוצעת
אחוז
מימוש
כמות
יח"ד
כמות
תושבים
צפיפות
ממוצעת
ד'
%
נפש/
יח"ד
%
יח"ד
תושבים
יח"ד/ד'
%
יח"ד
תושבים
יח"ד/ד'
מצב קיים
653
81%
4.1
-
934
3,830
1.4
-
934
3,830
1.4
מצב מאושר (כולל קיים)
100% 885
4
71%
1,412
5,649
1.6
85%
1,710
6,841
2.1
232
19%
4
45%
478
1,913
2.1
73%
776
3,105
4.7
15
6%
4
90%
43
173
2.9
90%
43
173
2.9
67
29%
4
0%
0
0
0
200%
298
1,192
4.5
60
26%
4
80%
278
1,114
4.6
80%
278
1,114
4.6
90
39%
4
30%
157
626
1.7
30%
157
626
1.7
אזור סטטיסטי 1
סה"כ לא מומש מתוך מצב
מאושר
מתחמים שלמים -ברי מימוש
מתחמים שלמים -שאינם ברי
לא מימוש
מומש תכניות במימוש חלקי -
מגרשים פנויים
תכניות במימוש חלקי -
מגרשים בתפוסה חלקית
במידה ולא יתממשו כלל מתחמים שאינם ממומשים ואינם ברי מימוש (תרחיש ,)1התוספת הריאלית על יח"ד
הקיימות ( 934יח"ד) בתחום התכניות המאושרות היא כ 478 -יח"ד .סה"כ הקיבולת הריאלית בתחום
התכניות המאושרת היא כ 1,412 -יח"ד ( 71%מקיבולת נומינלית).
במידה ותוכפל כמות יח"ד במתחמים שאינם ממומשים ואינם ברי מימוש (תרחיש ,)2התוספת הריאלית על
יח"ד הקיימות ( 934יח"ד) בתחום התכניות המאושרות היא כ 776 -יח"ד .סה"כ הקיבולת הריאלית בתחום
התכניות המאושרת היא כ 1,710 -יח"ד ( 85%מקיבולת נומינלית).
בדיקת הרחבת הקיבולת עפ"י הוראות תמ"מ 6/ותמ"א – 35/גבעת עדה
117
תוספת שטח
לפיתוח בתמ"מ6/
צפיפות
צפיפות
צפיפות
אחוז תוספת גודל מ"ב תוספת סה"כ קיבולת -סה"כ קיבולת-
ממוצעת -ממוצעת-
מינימלית
תרחיש 2
תרחיש 1
ממוצע אוכלוסיה
מימוש יח"ד
תרחיש 1תרחיש 2
בתמ"א35/
יח"ד/ד'
ברוטו
ד'
60% 70
%
נטו ד'
יח"ד/ד'
%
42
4
90%
יח"ד נפש/יח"ד תושבים
151
3.6
484
יח"ד תושבים יח"ד תושבים יח"ד/ד'
1,563
7,385 1,861 6,193
1.6
2
תכנית המתאר המחוזית תמ"מ6/
מרחיבה את תחום הפיתוח של
המושבה בכ 70-ד' .מתוכם אנו
מעריכים את היקף השטח למגורים
ב.60%-
6
המושבה
במטרה לשמר את צביון
שטח זה יפותח למגורים בצפיפות
של 4יח"ד/ד' ,עפ"י הצפיפות
המינימלית בתמ"א .35/מוערך מימוש
של 90%מיח"ד.
תוספת יח"ד בשטחי ההרחבה עפ"י
תמ"מ 6/היא כ 151 -יח"ד.
סך הקיבולת הריאלית של תחום הפיתוח המאושר והמוצע בתמ"מ 6/עומדת על כ 1,563 -יח"ד על פי
תרחיש ,1לעומת קיבולת ריאלית של כ 1,861-יח"ד על פי תרחיש .2
קיבולת האוכלוסיה מסתכמת בכ 6,193 -נפש על פי תרחיש ,1לעומת קיבולת אוכלוסיה שמסתכמת
בכ 7,385-נפש על פי תרחיש .2
קיבולות אלו מאפשרת הכפלה של היקף האוכלוסיה הקיימת היום בגבעת עדה ( 3,830תושבים).
ש224/
ההרחבה
מצב מאושר
ש95/
מקרא
תחום שיפוט
653
הרחבת תחום
פיתוח בתמ"מ6/
מגורים
משקי עזר
שטח ציבורי פתוח
שטח פתוח/פארק
תעשיה ומלאכה
מבנה ציבור
דרך
בדיקת קיבולת נומינלית – בנימינה
שטח ביעוד למגורים
מצב מאושר
ד'
1,707
%
100%
118
קיבולת נומינלית
צפיפות ממוצעת
מס' יח"ד
יח"ד/ד'
%
יח"ד
2.7
100%
4,609
מצב קיים
1,291
76%
2,754
60%
2.1
נותר למימוש
417
24%
1,855
40%
4.5
במצב הקיים נבנו כ 2,754-יח"ד ,המהוות
60%מיח"ד המאושרות ( 4,609יח"ד)
בהתפרשות רחבה ובצפיפות של 2.1
יח"ד/ד' (צפיפות נמוכה מהצפיפות
המאושרת – 2.7יח"ד/ד').
במצב הקיים נוצלו 76%מהשטחים
המיועדים למגורים .באותם שטחים נבנו
רק 60%מסך יח"ד המאושרות .בפועל
קיימת במגרשים הבנויים צפיפות נמוכה
מזו המאושרת.
בכדי להשלים את יתרת יח"ד המאושרות
נדרשת צפיפות גבוהה מהמאושרת4.5 -
יח"ד לדונם ,לכן הקיבולת המאושרת
אינה ריאלית.
לצורך אומדן הקיבולת הריאלית יש לנתח
את שטח היעוד הנותר למימוש ולהפעיל
מקדמי מימוש בהתאם.
מצב מאושר
מקרא
תחום שיפוט
מגורים
משקי עזר
שטח ציבורי פתוח
שטח פתוח/פארק
תעשיה ומלאכה
מבנה ציבור
מסילת הברזל
דרך
המחצבה
4
652
653
653
652
בדיקת קיבולת ריאלית – בנימינה
119
שטח היעוד הנותר למימוש המגורים ( 458ד') מתחלק לשלושה סוגים:
תכניות לא ממומשות (ש ,1053/ש ,507/ש ,643/ש )1029/ומתחמים לא ממומשים (ש )938/שהם ברי מימוש.
תכנית לא ממומשת (ש241/ה') שפוטנציאל המימוש שלה נמוך.
מגרשים פנויים בודדים
מגרשים בתפוסה חלקית
נותר למימוש
שטח ביעוד למגורים
%
ד'
100%
232
מתחמים ברי מימוש
145
35%
מתחמים שאינם ברי מימוש
11
3%
מגרשים פנויים
98
24%
חלקי מגרשים
162
39%
סימון רמות מימוש שונות במגרשים
המאושרים למגורים
מקרא
אזור מגורים ממומש
מתחם לא ממומש -בר
מימוש
מתחם לא ממומש -שאינו
בר מימוש
מגרש מגורים פנוי
מגרש מגורים בתפוסה
חלקית
המחצבה
652
ש576/
חישוב הקיבולת הריאלית של השטחים הלא
ממומשים מבוסס על מקדמי המימוש הבאים:
.1מתחמים לא ממומשים וברי מימוש -שאיפה להגיע
למימוש מלא ולכן מקדם המימוש המשוער.90% -
4
653
.2תכנית לא ממומשת שפוטנציאל המימוש שלה
נמוך -בעלות כל הקרקע בידי אדם אחד מפחיתה
את מקדם המימוש המשוער ל.30% -
.3במגרשים פנויים עלולים להתקיים מכשולים
נקודתיים למימוש ולכן מקדם המימוש.80% -
.4במגרשים בתפוסה חלקית אילוצים תכנוניים של
הבניה הקיימת יפחיתו את מקדם המימוש ל.50%-
652
בדיקת קיבולת ריאלית – בנימינה
.1מתחם לא ממומש ובר מימוש-
אין אילוצים פיסיים /כלכליים
שאיפה להגיע למימוש המלא.
.2מתחם לא ממומש שאינו בר מימוש-
בעלות קרקע בידי אדם פרטי| שיקולים
120
.2מגרש פנוי -אילוצים פיסיים נקודתיים
.3מגרש פנוי -אילוצים פיסיים רבים
כגון אי שמירה על קו בניין במגרש סמוך או פלישה
נקודתית מפחיתים את מקדם המימוש ל.80%-
כגון בניית יח"ד אחת על שטח המיועד לשתי
יח"ד ,אי שמירה על קווי בניין וכד' מפחיתים
מהותית את מקדם המימוש ל50%-
אישיים מפחיתים את מקדם המימוש ל.30%-
בנימינה
אזורים סטטיסטיים 2,3,4
קיבולת נומינלית
שטח ביעוד
למגורים
כמות יח"ד
%
%
ד'
יח"ד
קיבולת ריאלית
גודל ממוצע כמות צפיפות
משק בית תושבים ממוצעת
נפש/יח"ד תושבים יח"ד/ד'
צפיפות
כמות
אחוז
כמות יח"ד
תושבים ממוצעת
מימוש
תושבים יח"ד/ד'
יח"ד
%
מצב קיים
60% 2,754 76% 1,291
3.8
10,470
2.1
מצב מאושר (כולל קיים)
100% 4,609 100% 1,709
4
18,436
2.7
89%
סה"כ לא מומש מתוך מצב מאושר
417
40% 1,855 24%
4
7,649
4.5
73%
1,354
מתחמים שלמים -ברי מימוש
145
35%
654
4
2,616
4.5
90%
589
2,354
מתחמים שלמים -שאינם ברי מימוש
11
3%
18
4
72
1.6
30%
5
22
0.5
98
24%
467
4
1,870
4.8
80%
374
1,496
3.8
162
39%
773
4
3,091
4.8
50%
386
1,546
2.4
לא
מומש תכניות במימוש חלקי -מגרשים
פנויים
תכניות במימוש חלקי -מגרשים
בתפוסה חלקית
2,754
10,470
2.1
4,108
16,433
2.4
5,417
3.3
4.1
התוספת הריאלית על יח"ד הקיימות ( 2,754יח"ד) בתחום התכניות המאושרות היא כ 1,354 -יח"ד.
סה"כ הקיבולת הריאלית בתחום התכניות המאושרת היא כ 4,108 -יח"ד ( 89%מקיבולת נומינלית).
בדיקת הרחבת הקיבולת עפ"י הוראות תמ"מ 6/ותמ"א – 35/בנימינה
צפיפות בינונית אחוז תוספת
תוספת שטח
מימוש יח"ד
בתמ"א35/
לפיתוח בתמ"מ6/
ברוטו
יח"ד
%
יח"ד/ד'
%נטו ד'
ד'
2,303 90%
8
320 50% 640
תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 6/מרחיבה
את תחום הפיתוח של המושבה בכ640-
ד' .מתוכם אנו מעריכים את היקף השטח
למגורים ב.50%-
במטרה לאפשר רצף דורי והתחדשות
האוכלוסייה שטח זה יפותח למגורים
בצפיפות של 8יח"ד/ד' עפ"י תמ"א.35/
מוערך מימוש של 90%מיח"ד.
תוספת יח"ד בשטחי ההרחבה עפ"י
תמ"מ 6/היא כ 2,560 -יח"ד.
סך הקיבולת הריאלית של תחום
הפיתוח המאושר והמוצע בתמ"מ6/
עומדת על כ 6,411 -יח"ד.
סך הקיבולת האוכלוסיה מסתכמת
בכ 22,845 -תושבים.
קיבולת זו מאפשרת הכפלה של היקף
האוכלוסיה הקיימת היום בבנימינה
( 10,470תושבים).
גודל מ"ב
ממוצע
צפיפות
תוספת
סה"כ קיבולת
ממוצעת
אוכלוסיה
נפש/יח"ד
תושבים
יח"ד תושבים יח"ד/ד'
3.6
8,291
22,845 6,411
2.7
121
מצב מאושר
מקרא
תחום שיפוט
הרחבת תחום
פיתוח בתמ"מ6/
מגורים
משקי עזר
שטח ציבורי פתוח
שטח פתוח/פארק
תעשיה ומלאכה
מבנה ציבור
מסילת ברזל
דרך
המחצבה
4
652
653