תשתית לאומית - הפקת נפט מפצלי שמן

מדינת ישראל

משרד האנרגיה והתשתיות

ממונה על העמדת מידע לציבור

י"ב בסיון תשפ"ה

08ביוני 2025

דוב_2025_192

לכבוד

שלום רב,

הנדון :בקשתך לקבלת מידע בנושא תשתית לאומית -הפקת נפט מפצלי שמן

סימוכין :פנייתכם מיום ,24.2.2025הארכת זמן טיפול מיום 24.3.2025ומיום 23.4.2025

במענה לבקשתכם לקבלת מידע מיום 24.2.2025ולאחר בדיקה עם היחידה המקצועית ,הריני

להשיבכם כדלקמן:

.1מצורפת הפניה של משרד האנרגיה והתשתיות (להלן – "המשרד") מיום 7.10.2024

למינהל התכנון בהקשר לרא"מ.

.2עמדת המשרד כפי שהובעה בפנייתו של מנהל מינהל אוצרות טבע היא שהפרוייקט

האמור הינו תשתית לאומית ,וניתן לקדמו בות"ל.

.3בידי המשרד חוות דעת משפטית מטעם רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) מיום 12.8.2024

בנושא פרויקט להשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק ופצלי שמן באזור התעשייה מישור

רותם – חוות דעת לגבי שינוי מסלול תכנון והעברתו מהוועדה המחוזית לתו"ב דרום

לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) .בהתאם לסעיף 13לחוק חופש המידע ,תשנ"ח,1998-

בכוונתנו לפנות לחברת רא"מ לצורך קבלת עמדתם בנוגע למסירת המידע ,וזאת בתוך 21

יום .לאחר קבלת עמדתם נשוב ונודיעך את החלטתנו בבקשתכם.

בברכה,

יסמין סיאני

ממונה על העמדת מידע לציבור

העתק :מר שארבל שחאדה – מנהל אגף א' מחצבות ומכרות

רחוב בנק ישראל ,7ת.ד 36148 .ירושלים 9136002טל'074-7681707 :

דוא"ל yasmins@energy.gov.il :כתובתנו באינטרנטwww.energy.gov.il :

אגף מחצבות ומכרות

ה' בתשרי התשפ"ה

07באוקטובר 2024

מכר_2024_125

לכבוד

רפי אלמליח ,מנכ"ל

מינהל תכנון ,ירושלים

שלום רב,

הנדון :בקשה לקיום פגישה דחופה בנושא קידום תכנית פרויקט שותפות רותם אנרגיה מחצבים

(רא"מ) באתר רותם מזרח כתשתית לאומית

א .הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות העניק בשנת 2018לשותפות רותם אנרגיה מחצבים (להלן

– רא"מ) תעודת תגלית למחצב פצלי שמן באזור מישור רותם לצורך קידום והקמת מיזם אנרגיה ייחודי בעל

חשיבות לאומית במגוון היבטים .על בסיס התוכניות אותם הציגו יזמי התכנית להלן המשמעויות המרכזיות של

תכנית זו בהיבטי התרומה למשק הישראלי:

( )1היבטי אנרגיה – הפקת כ 1.6 -מיליון טון חביות נפט ממוחזר בשנה ו 50-מגה וואט חשמל מחום שיורי.

( )2היבטי מיצוי משאב הקרקע – ניצול רב שכבתי של אוצרות טבע – כריית סלע עשיר בחומר אורגני (פצלי

שמן) וחשיפת סלע פוספט ביטומני מתחתיו לטובת תעשיית הדשנים בישראל.

( )3שיפור הכנסות מדינה ותעסוקה בדגש על אזור הדרום – עפ"י הערכות החברה הפרויקט צפוי להעסיק מעל

250עובדים בשלבי הקמתו וכ 120עובדים במעגל ראשון ועוד 180עובדים במעגל שני בשלבי התפעול השוטף.

כמו כן צפוי להניב הכנסות מדינה מצטברות בהיקף של כ 2.4-מיליארד ש"ח כתמלוגים ,מיסים ,ארנונה,

וכיו"ב.

( )4טיפול בפסולת ,חלף הטמנה – כ 200-אלף טון פסולת פלסטיק ,שהם כ 20%-מכמות פסולת הפלסטיק

השנתית שנוצרת בישראל.

ב .במסגרת תיאום אותו קיימה רא"מ מול מינהל התכנון ,הודיע מינהל התכנון לרא"מ ,ביום ,21/6/2024כי ..." :

לאור העובדה שהליך התכנון החל בועדה המחוזית ,לרבות מתן הנחיות לעריכת תסקיר והכנתו (למרות שטרם

הוגש בפועל) אין מקום להעביר את התכנית למסלול ארצי".

רח' בנק ישראל ,7ת.ד 36148 .ירושלים 9136002 ,טל'074-7681569/545 :

כתובתנו באינטרנטwww.energy.gov.il :

-2-

ג.

לעמדתנו ,הפרויקט זכאי להיות מקודם כתכנית לתשתית לאומית מהסיבות הבאות:

"תשתית לאומית" כהגדרתה בסעיף 1לחוק התכנון הבניה ,תשכ"ה – 1965-כוללת :אתרי סילוק וטיפולבפסולת ,תחנת כוח ,אתרי כרייה וחציבה .לאור האמור הפרויקט עומד לכל הפחות בשניים מבין הקריטריונים

ולכן מדובר על פרויקט שהדיון בו חופף למטרות הות"ל.

-

קידום תכנית הפרויקט בות"ל יאפשר בחינתה האובייקטיבית והמקצועית על פי יתרונותיה בהיבט

הלאומי והכלל משקי .לצערנו האפשרות כי תכנית הפרויקט תמשיך להיות מקודמת אך ורק בוועדה

המחוזית צפויה להוביל לעצירתה המוחלטת בשל התנגדויות לא ענייניות ,אשר ליוו ויילוו אותה שלא

בצדק.

ד .לאור האמור ,נבקש לבוא ולהציג את הדברים בפניכם לצורך בחינה מחודשת של קידום הפרויקט באמצעות

מוסד תכנון לאומי מתאים .נודה על זימון דיון בבקשתנו זו בהשתתפות המכותבים .

בברכת תחל שנה וברכותיה

העתק:

יוסי דיין ,מנכ"ל משרד האנרגיה והמים

יעל סלומון ,סמנכ"לית תשתיות מינהל תכנון ,ירושלים

דורית הוכנר ,מנהלת אגף בכיר (תכנון פיזי)

עו"ד חגית אייזנמן-מלכה ,סגנית יועמ"ש

שארבל שחאדה ,מנהל אגף מחצבות ומכרות

חן בר-יוסף

הממונה על ענייני הנפט

מנהל מינהל אוצרות טבע

רח' בנק ישראל ,7ת.ד 36148 .ירושלים 9136002 ,טל'074-7681569/545 :

כתובתנו באינטרנטwww.energy.gov.il :

ד"ר ליפא מאיר

צוריאל לביא

אלון פומרנץ

עוזי מור

גרי קופלוביץ

גד אזור

ארז דר לולו

יריב שלום

ד"ר זיו פרייז ()I

מיכל שורץ

שבתאי מיכאלי

איתן שמואלי

אמיר זולטי

ארז תיק

שירלי יפרח-אזור

ד"ר ציפי איסר איציק

גלי אופינסקי

דוד וינשטיין

ד"ר יריב אילן

מאיר אלבוים

טלי לב ()II)/(I

סילביה גל-יהב

שי תמר

רועי אייז

ורד זליכה

יוסי מנדלבאום

שמרית כרמי-נעמת

עומר מאירי

אלעד שולמן

קרנית אקריש

יערה פרוינד-אברהם

גרגורי אירגו

טל גרנות

שוקי לוי

יצחק אנידגר

דור אבינרי

איילת רם

רעות בייץ

ניר מנחם

לילך הוק

רונה הניג

גיא משולם

יוני שטינמץ

אלה בן-דור

טל אסולין-מנחמוב

שגיא אגמון

עדי ערמן

נועה וקסברגר

רימון דיין

ישי לבנון

שחף רוט-קליין

עידו זבורוף

צחי משעל

טל מורג

אור שלמה נבו

מוריה מזרחי

שיר דיגמי-טל

צח כהן

עדן רביבו

מאור זילכה

טל פרי

רעות שאולי

אורלי אקרשטיין

אור בר גור

רביד טיב ישי

חן מזגני

ענבר מנינגר יול

נטלי שבא

הדס אסולין קנדיל

יובל חדד

נועה מוזס

שיר טפרברג

מיכל דלויה

דור לבה

למא יאור

קורין כהן אלחנני

רוני גינצבורג

אליזבט שכטמייסטר

איל חיאט

רונן בהרב

ד"ר יהודה בן מאיר ((III

ד"ר אירית מבורך ((III

) (Iרשיון עו"ד בניו יורק ( )IIרשיון עו"ד באנגליה ( )IIIיועץ

YUVAL HADAD

ADI ARMAN

ROY AIZ

DR. LIPA MEIR

NOA MOZES

NOA WACHSBERGER

VERED ZLAIKHA

ZURIEL LAVIE

SHIR TEPERBERG

RIMON DAYAN

YOSSI MANDELBAUM

ALON POMERANC

MICHAL DALOYA

ISHAY LEVANON

SHIMRIT CARMY NAAMAT

UZI MOR

DOR LABA

SHAHAF ROTH-KLEIN

OMER MEIRI

GARY COPELOVITZ

LAMA YAWIR

IDO ZABOROF

ELAD SHULMAN

GAD AZOR

KORIN COHEN ELHANANI

TSAHI MISHAL

KARNIT AKRISH

EREZ DAR LULU

RONNY GINSBURG

TAL MORAG

YAARA FRUEND-AVRAHAM

YARIV SHALOM

ELIZABETH SHAHTMAYSTER

OR SHLOMO NEVO

GREGORY IRGO

)DR. ZIV M. PREIS (I

MORIA MIZRAHI

TAL GRANOT

MICHAL SCHWARTZ

SHIR DIGMI-TAL

SHUKI LEVI

SHABTAI MICHAELI

TZAH COHEN

ISAAC ANIDJAR

EITAN SHMUELI

EDEN REVIVO

DOR AVINERY

AMIR ZOLTY

MAOR ZILKA

AYELET RAM

EREZ TIK

TAL PERI

REUT BEITZ

SHIRLEY IFRACH-AZOR

REUT SHAULI

NIR MENAHEM

DR. TZIPI ISER ITSIQ

ORLY ACKERSTEIN

LILACH HOEK

GALI OPINSKY

OR BAR GUR

RONA HENIG

DAVID WEINSTEIN

RAVID TIV ISHAI

GUY MESHULAM

DR. YARIV ILAN

EYAL KHAYAT

HEN MAZGANI

YONI SHTAINMETZ

MEIR ELBAUM

RONEN BAHARAV

INBAR MENINGER JUHL

ELLA BEN-DOR

)TALI LEV (I)/(II

)DR. YEHUDA BEN-MEIR (III

NATALIE SHVA

TAL ASULIN-MENAHEMOV

SYLVIA GAL-YAHAV

)DR. IRIT MEVORACH (III

HADAS ASULIN KANDIL

SAGI JAY AGMON

SHAY TAMAR

( I ) A D M I T T E D I N N Y (I I ) A D MI T T E D I N EN G L A N D & W A L E S ( I I I ) O F C O U N SE L

12לאוגוסט2024 ,

תיק מספר13498 :

לכבוד

ג'אק סבג – מנכ"ל

איזי אליאס-סמנכ"ל כספים

רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) – שותפות מוגבלת

שלום רב,

הנדון :פרויקט להשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק ופצלי שמן באזור התעשיה מישור רותם –

חוות דעת לגבי שינוי מסלול תכנון והעברתו מהועדה המחוזית לתו"ב דרום לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל)

רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) ,שותפות מוגבלת (להלן – "רא"מ" או "היזם") מקדמת בוועדה המחוזית לתכנוו

ובנייה דרום (להלן" :הוועדה המחוזית") שתי תכניות ביחס לשטח המכונה "אתר "491המצוי באזור תעשייה מישור

רותם:

•

תכנית מכרה ,לכרייה של פצלי שמן (שלגביהם אף הוצאה תעודת תגלית) ,משנת 2016ומספרה

.656-0364422

•

תכנית מתקן ,למתקן חדשני להשבת אנרגיה ודלקים מפצלי שמן ומפסולת פלסטיק ,משנת 2020ומספרה

.656-0778449

(להלן יכונו שתיהן יחד"-התכניות").

התבקשנו על ידכם לבחון את השאלה האם לאור הימשכותו הניכרת של הליך קידום התכניות במסגרת הוועדה

המחוזית ,ניתן להעבירן בעת הזו לוועדה לתשתיות לאומיות (להלן" :ות"ל") על מנת לקדם אותן כתכנית תשתית

לאומית.

חוות דעתנו זו על מסקנותיה מבוססת על הנתונים המפורטים להלן כפי שהוצגו בפנינו ו/או נמסרו לנו ,והמשמשים

רקע עובדתי לניתוח המשפטי.

-2להלן חוות דעתנו בנדון.

א .רקע לחוות הדעת

א 1.רקע על הפרויקט נשוא התכניות

.1

במקרקעין המיועדים לכרייה על פי תכנית הכרייה ,המצויים באיזור התעשייה במישור רותם (אתר ,)491

מבוצעת מזה שנים כרייה של פוספטים בידי צד ג' (חברת רותם אמפרט )ICL -בהתאם לזיכיון שבידם.

שכבת הפוספטים ,הנכרית כאמור ע"י צד ג' ,מצויה מתחת לשכבה של פצלי שמן .לפיכך ,כריית הפוספטים

מעלה מעל לפני הקרקע כמויות עצומות של פצלי שמן שאינם בשימוש של צד ג' בעל מכרה הפוספטים,

ומוגדרים כחומר "טפל" לפעילות הכרייה שלו.

נכון להיום ,פצלי השמן האמורים (ה"טפל") אינם מטופלים ,וגורמים למפגעים סביבתיים כגון התלקחויות

ושריפות.

.2

רא"מ קיבלה תעודת תגלית בהתאם לפקודת המכרות המאפשרת לה לכרות ב"אתר "491האמור את פצלי

השמן ,בכפוף לקבלת ההיתרים הרגולטוריים השונים .למטרה זו החלה רא"מ לקדם את תכנית המכרה.

יובבר כבר בשלב זה ,כי כריית פצלי השמן המתוכננת על בסיס תעודת התגלית ,הינה כרייה באתר שכבר כיום

משמש ,ואשר עוד צפוי לשמש בעשור קרוב ,כמכרה פוספטים פעיל.

.3

בסמוך למכרה ,יוזמת רא"מ הקמה של מתקן השבה של דלקים מפצלי השמן ומפסולת פלסטיק מעורבת לשם

יצור חשמל ,דלקים אלטרנטיביים וחומרי גלם לתעשייה .למטרה זו החלה רא"מ לקדם את תכנית המתקן.

.4

לפי נתוני המיזם ,הוא מתוכנן לתת מענה לכ 20%-מפסולת הפלסטיק המיוצרת כל שנה בישראל ,וכן לספק

טיפול סביבתי בפצלי השמן הנותרים על פני הקרקע לאחר כריית הפוספטים במישור רותם .התוצרים של

המתקן המתוכנן הם:

4.1

דלקים -ייצור דלקים אלטרנטיביים ,שאותם ניתן יהיה לזקק למוצרים שונים ,כגון דלק סילוני

אלטרנטיבי למטוסים וכלים ביטחוניים כבדים (כגון :טנקים ונגמ"שים) ,אשר צפוי להם ביקוש קשיח

גם בעשורים הבאים ,שכן נכון להיום לא מצויה טכנולוגיה להנעתם בחשמל או בדלקים מתחדשים

אחרים.

4.2

חשמל -ייוצר באמצעות ניצול חום שיורי .מערכת ייצור החשמל תפעל על בסיס עקרון הקוגנרציה

(ייצור חשמל וחום) כאשר חום שיורי מיחידת הייצור ישמש צרכנים שונים במתקן ,תוך השגת יעילות

אנרגטית מקסימלית.

-34.3

חומצה גופרתית -ניצול מזהמי גופרית שמקורם בפצלי השמן והמרתם לחומצה גופרתית נקיה (,)98%

הנדרשת בתעשיות רבות במגזרי הכימיה ,הבניה והתשתיות ,תוך קידום עקרונות כימיה ירוקה וצמצום

פליטות מזהמים לסביבה.

4.4

.5

אפר לסקטור הבניה והתשתיות -אפר פצלי שמן נבדק על ידי מומחים חיצוניים ונמצא כמתאים לייצור

תערובות מלט ('קלינקר') .יצוין כי לנוכח הכוונה להפסיק בשנת 2026את הפעלתן של תחנות הכוח

הפחמיות ,צפוי מחסור באפר פחם ,המשמש חומר גלם לייצור מלט ישראלי ,כך שהאפר שייוצר בתהליך

ההשבה במתקן המתוכנן ,יוכל להחליף את אפר הפחם שבו נעשה שימוש כיום .הטכנולוגיה המוצעת

במיזם הנדון צפויה להיות סביבתית יותר מן החלופות ,שייצורן מלווה בפליטות מזהמים וגזי חממה

רבים.

הטכנולוגיה החדשנית עליה מבוסס המפעל המתוכנן תאפשר הנדסה לאחור של פסולת הפלסטיק לחומרי גלם

לתעשייה ,כימיקלים ,דלקים וחשמל .התהליך ייעשה באמצעות טכנולוגיית HSRהמבוססת על פירוליזה של

פצלי השמן (ללא שריפה) .טכנולוגיה זו תאפשר למפעל לעמוד בדרישות התקינה האירופאית המחמירות

ביותר למזהמים ( ,)BREFבשונה מטכנולוגיות מיושנות ומזהמות.

התרומה האנרגטית בתהליך תתקבל מ 60%-מפסולת פלסטיק ומ 40%-מפצלי שמן .בזכות שילוב טכנולוגיות

מתקדמות ( )BATוניצול מלא של תוצרי הלוואי המתקן יעבוד ביעילות אנרגטית של כ( !83%-מהגבוהות

בעולם בעבור מתקני אנרגיה והשבה).

א .2.רקע על הליכי התכנון עד כה

.6

תכנית המכרה (או בשמה הרשמי" ,אתר לכריית פצלי שמן") הוגשה לוועדה המחוזית ,והשלימה את שלב

בדיקת תנאי סף ב.27.7.2016-

.7

ביום 16.11.2016הוציא המשרד להגנת הסביבה ,המשמש לפי הדין כיועץ הסביבתי של הוועדה המחוזית,

הנחיות מעודכנות לתסקיר השפעות על הסביבה (להלן – "התסקיר").

.8

ביום 26.8.2018הוגשה טיוטה ראשונה של התסקיר לתכנית המכרה.

.9

ביום 28.10.2018הוציא המשרד להגנת הסביבה דרישת השלמות לתסקיר.

.10

לאחר בדיקת התסקיר וההשלמות הנוספות ,נמצא במשרד להגנת הסביבה ,כי יש צורך בהשלמות נוספות.

לכן ,ביום 8.8.2019הוציא המשרד להגנת הסביבה מכתב עם דרישת השלמות נוספות.

.11

התכנית השנייה ,היא תכנית המתקן (או בשמה הרשמי" ,מפעל לעיבוד פצלי שמן") הוגשה לוועדה המחוזית

ב.7.1.2020-

.12

ביום ,4.5.2020דנה הוועדה המחוזית בשתי התוכניות ,והחליטה כי לאור הקרבה המהותית ביניהן ,יש לראות

בהן "מכלול אחד שיש לבחון אותו יחד בראייה כוללת" (ההדגשה במקור) .בעקבות זאת החליטה הוועדה כי

המשרד להגנת הסביבה יוציא הנחיות לתסקיר אשר ילווה את התכנית .יוער ,כי משמעות ההחלטה לדון

-4בשתי התכניות כמכלול הנה כי תכנית המכרה ,אשר כאמור השלימה את בדיקת תנאי הסף עוד ביוני ,2016

הוסגה למעשה אחורה בהליך התכנוני והוצמדה לתכנית המתקן שטרם השלימה את בדיקת תנאי סף.

.13

ביום 25.11.2020העביר המשרד להגנת הסביבה הנחיות מעודכנות לתסקיר.

.14

ביום 31.5.2021אישרה הוועדה המחוזית את מסמך ההנחיות לתסקיר ,בתמיכה רוב חברי הוועדה ולמרות

התנגדות נציגי המשרד להגנת הסביבה.

.15

על פי עמדתם של המומחים המלווים את הפרויקט ,ההנחיות לתסקיר הנן מן המפורטות והמחמירות בישראל,

והוא כולל לראשונה דרישה לעריכת תסקיר השפעות אקלים .התסקיר שהוכן עונה על הדרישות המחמירות

ולפי ממצאיו ,הפרויקט ראוי לקידום והמאזן האקלימי שלו הינו חיובי באופן מובהק.

.16

יצוין ,כי נכון להיום ניתנה "הרשאת תכנון" ממועצת רמ"י ביחס לשתי התוכניות .בימים אלה הסכם ההרשאה

למתקן ממתין לאישור שר האוצר שכן מדובר בפטור ממכרז.

.17

לפיכך ,כ 8-שנים מאז שהוגשה לוועדה המחוזית תכנית המכרה וכ 3.5-שנים מאז הוגשה תכנית המתקן,

ולמרות האמור ,שתי התכניות עדיין לא הגיעו לשלב ההפקדה .זאת ,למרות החשיבות הרבה שבקידום

התכניות ותרומתן המשמעותית הן לביטחון האנרגטי של ישראל ,הן לפסולת הפלסטיק ,והן לאיכות הסביבה.

ויודגש ,אין מדובר במצב שבו התכניות כולן או חלקן ,נבחנו לגופן בצורה כלשהי ,אלא במצב שלמרות חלוף

השנים ,התכניות לא הגיעו להפקדה ,בשל עיכובים ביורוקרטיים.

א .3.השאלות שיבחנו בחוות הדעת

.18

מתן מענה לנושא אליו התבקשנו להתייחס ,יחולק לחלקים הבאים:

18.1האם הפרויקט נשוא התכניות עומד בתנאי הסף ויכול להיכלל בתכנית תשתית לאומית שבסמכות

ות"ל?

18.2האם רא"מ (יוזמי התכניות) יכולים ליזום תכנית תשתית לאומית לות"ל בקשר עם הפרויקט נשוא

התכנית?

18.3האם ניהולם של הליכי התכנון בוועדה המחוזית בקשר עם הפרויקט נשוא התכנית מגבילים ו/או

מונעים מהות"ל מלדון בתכנית תשתית לאומית שבמרכזה המפעל?

להלן נדון בשאלות אלו אחת אחת לפי סדרן.

ב .הפרויקט הינו "תשתית לאומית" ולכן הינו בסמכות הוות"ל

.19

סעיף 6ב(א) לחוק התכנון והבניה ,תשכ"ה( 1965-להלן" :חוק התכנון והבנייה") ,המגדיר את תפקידי הות"ל

וסמכויותיה ,קובע כי " בענייני תכנון ובנייה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה [דהיינו ,לות"ל – הח"מ] כל

הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית".

.20

הגדרת "תשתיות לאומיות" מופיעה בסע' 1לחוק התכנון והבנייה ,כדלקמן:

-5 -

"תשתיות לאומיות" – מיתקני תשתית ,שדה תעופה ,נמל ,מעגן ,מיתקן להתפלת מים ,מיתקני מים

וביוב לרבות מאגרים ,אתרי סילוק וטיפול בפסולת ,מיתקני תקשורת ,מיתקני שידור לתקשורת בשיטה

התאית ,כהגדרתם בסעיף 202ב ,תחנת כוח ,מיתקן לאגירת אנרגיה ,מיתקן מיתוג לחשמל ,מיתקן

השנאה לחשמל ,מיתקן אחסון נפט ,גז ודלק ,דרך ,מיתקני גז ומיתקני גט"ן כהגדרתם בסעיף 2לחוק

משק הגז הטבעי ,אתרי כרייה וחציבה ,חניון לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ,תשתית תיירות,

בית חולים ציבורי ובית סוהר;

.21

הפרויקט ,כפי שתואר לעיל ,עונה לשלושה לפחות מבין סוגי התשתיות שהוגדרו בחוק כתשתית לאומית.

תכנית הכרייה מתייחסת לאתר כרייה וחציבה ,ואילו המתקן מיועד לשמש להפקת אנרגיה (דלק וחשמל) וכן

לטיפול מתקדם בפסולת .לפיכך ,נראה כי הפרויקט עומד בתנאי הסף לדיון בוות"ל ,שלפיו נשוא התכנית

יהווה "תשתית לאומית".

.22

יובהר ,כי לפי לשון החוק ,כל פרויקט תשתית מן הסוגים המפורטים בהגדרה הנו בגדר תשתית לאומית (ומכך

נובע אוטומטית לכאורה ,כי הוא בסמכות הוות"ל) ללא קשר לגודלו או מידת חשיבותו והשפעתו.

אולם ,בפועל ,בהתאם לנהלי הוות"ל ,מתבצעת בדיקה לוודא שהפרויקט הנו בעל "חשיבות לאומית".1

.23

משמעות הדבר כי על היזם להגיש "בקשה לניתוב קידום פרויקט התשתית הלאומית בוות"ל" ,וכי על בקשה

זו לשקף את נימוקי היזם בדבר היות הפרויקט "בעל חשיבות לאומית ועומד בהגדרת 'תשתיות לאומיות' לפי

סעיף 1לחוק( ".שם ,עמ' .)5

בקשה כאמור צריכה להתייחס לנושאים הבאים :מטרת הפרויקט וחשיבותו הלאומית ,תיאור הפרויקט

ומרכיביו העיקריים ,אזור הפרויקט :תיאור גאוגרפי ופירוט מרחבי התכנון המחוזיים ומקומיים בצירוף מפה,

נימוקים להיות הפרויקט בעל חשיבות לאומית ,התאמה למדיניות התכנון הארצית ,המחוזית והמקומית,

והתייחסות לשינויים מתכניות ,אם מוצעים כאלו ,מועד רצוי לאישור ואבני דרך עיקריות בהתאם לנהלי

הוות"ל (כולל תאריכים).

.24

בענייננו ,בהינתן היקפו המשמעותי של הפרויקט (מבחינת השקעת תשומות ומשאבים) ,תרומתו הצפויה הן

למשק הפסולת בישראל (טיפול בכ 20%-מפסולת הפלסטיק) ,הן למשק האנרגיה והן לקידום מדיניות הכלכלה

המעגלית בתעשייה ,ומיקומו הנבחר באזור התעשייה במישור רותם הנתמך על ידי ראשי ערים ורשויות

מקומיות באזור הדרום ,אנו סבורים כי אכן מדובר בפרויקט המתאים ,מבחינת אופיו וחשיבותו ,לקידום דרך

הוות"ל.

עוד נציין ,כי בחינת תכניות שנדונות בו ות"ל מאז הקמתו ,אכן כוללות לא מעט תחנות כוח ליצור חשמל וכן

מתקני פסולת.

.25

לאור כל האמור ,אנו סבורים כי הפרויקט ,כפי שתואר לעיל ,עומד בתנאי הסף לטיפול בידי הוות"ל ,וכי יש

סבירות גבוהה כי ימצא בבדיקת הוות"ל כבעל חשיבות לאומית.

1הוועדה הלאומית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות ,נהלים והנחיות לקידום תכנית לתשתית לאומית ,חוברת מס' " – 3נהלי עבודה

משלב בקשה לקידום פרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית ועד מתן תוקף" ,יוני ( 2024להלן" :נוהל הוות"ל") ,עמ' 5ואילך .מופיע באתר:

https://www.gov.il/BlobFolder/policy/policies_requeso_promotion_vatal/he/policies_request_promotion_vatal2024.pdf

-6ג .יוזמת התכנית (רא"מ) רשאית להגיש תכנית תשתית לאומית לות"ל

.26

הגורמים המוסמכים להגיש תוכנית תשתית לאומית לוות"ל קבועים בסע' 76ב(ג) לחוק התכנון והבנייה,

כדלקמן:

"משרד ממשלתי ,ועדה מחוזית – בתחום מרחבה ,רשות שהוקמה לפי דין ,חברה ממשלתית שעיקר

עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות ,מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון

או הקמה של התשתית הלאומית ,גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף 255יד ,אלא אם כן קבע שר הפנים

אחרת ,בצו ,בעל קרקע או בעל עניין בקרקע שהוסמך בידי שר התיירות לעניין תכנית לתשתית תיירות

לפי סעיף 76ב(1ד) או כל גוף אחר שהוסמך לכך לפי החלטת ממשלה ,רשאים להכין תכנית לתשתית

לאומית ולהגישה לועדה לתשתיות (בסימן זה – מגיש תכנית)".

.27

לאור זאת ,שאלת המשנה העומדת בפנינו בחלק זה הנה האם רא"מ נכללת בין הגורמים המנויים בסעיף

האמור כמורשים ליזום תכנית לתשתית לאומית ולהגישה לוות"ל.

.28

לענייננו ,יש לבדוק האם רא"מ הנה "מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית לאומית המאפשר תכנון או

הקמה של התשתית הלאומית".

שלושת היסודות הקבועים בסעיף בהקשר זה ,הינם:

( )1רישיון; ( )2לפי חוק לעניין תשתית לאומית; ( )3המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית.

נבחן יסודות אלה ונצביע על כך שהם אכן מתקיימים בענייננו.

" 28.1רישיון" –

המסמך המרכזי המרכז את ההרשאות שניתנו לרא"מ הנו "תעודת תגלית" שניתנה לה מכוח סע' 39

לפקודת המכרות.

החוק אינו כולל הגדרה של "רישיון" הנדרש לעניין הסעיף הנ"ל בחוק התכנון והבניה.

כפי שנפרט להלן ,הפרשנות המשפטית מובילה למסקנה כי המונח "רישיון" הנקוב בחוק אינו מגביל

את תנאי הכשירות לצורך הגשת תכנית תשתית לאומית ,רק למסמך שכותרתו "רישיון" .כפי שנפרט,

במונח "רישיון" כאמור ,נכלל כל סוג של הוראת מינהל המעניקה הסמכה לתכנן או להקים תשתית

לאומית ,יהיה כינויה אשר יהא .מסקנתנו מתבססת על הנקודות הבאות:

28.1.1

"רישיון" הנו מונח גנרי להוראת מינהל שניתנה מכוח דין ומתירה לאדם לעשות פעולה

מסוימת .כפי שמציין פרופ' זמיר" ,רישיון נקרא בחוקים שונים גם בשמות אחרים ,כגון

היתר ,אישור ,הרשאה ועוד .הרישיון ,יהיה כינויו אשר יהיה ,הוא בגדר "הוראת מינהל"

כהגדרתה בסע' 3לחוק הפרשנות"( 2ההדגשה הוספה) .כך למשל ,סע' 3לחוק הפרשנות כולל

בהגדרת "הוראת מינהל" – "רישיון ,היתר וכיוצא באלה"; פרופ' זמיר אף מציין כי לשיטתו,

יש לראות את הסמכות לתת רישיון כמקרה ספציפי של הסמכות לתת פטור (סעיף 12לחוק

2זמיר ,הסמכות המינהלית ,כרך א' ,עמ' ,248הערת שוליים .23

-7הפרשנות) ,3נקודה המחדדת את היעדרה של הבחנה מהותית בין רישיון ,היתר וסוגים

אחרים של אישורים.

28.1.2

על פי רוב ,נעשה שימוש במונח "רישיון" מקום שמדובר באישור כללי או לפרק זמן ארוך

ובמונח "היתר" מקום שמדובר באישור לעניין ספציפי או לפרק זמן קצר (לדוגמה ,ההבדל

בין "רישיון עסק" לבין "היתר זמני" או "היתר מזורז" בחוק רישוי עסקים) ,אולם אין

ביניהם הבדל שבמהות .יתר על כן ,לעתים בחוק אחד (לרבות בפקודת המכרות עצמה)

ניתנים הן היתרים והן רישיונות ,ונראה כי הבדלי המינוח נועדו להקל על ההבחנה בין

האישורים הספציפיים ,ולא ביטוי להבדל במהותם.

28.1.3

את המונח "רישיון" בסעיף 76ב לחוק התכנון והבנייה יש לפרש פרשנות תכליתית .מבחינת

תכליתו של החוק ,ברי שכוונת המחוקק הנה לאפשר למי שהוסמך כדין לתכנן או להקים

מתקן תשתית לאומית ,להגיש תכנית לוות"ל במקרים המתאימים .הכינוי שניתן למסמך

שבמסגרתו ניתנה הרשאה זו אינו רלוונטי .הגדרת "תשתיות לאומיות" כוללת מספר רב של

סוגי תשתיות ,והמינוחים בהם בחר המחוקק שונים ממקרה למקרה .כך למשל ,רישוי לנמל

לפי סע' 10לחוק רשות הספנות והנמלים ,תשס"ד ,2004-נקרא "כתב הסמכה" .רישוי

להקמה והפעלה של מתקני תקשורת סלולרית לפי סעיף 3לחוק הקרינה הבלתי מייננת,

תשס"ו ,2006-הוא באמצעות "היתר הקמה" ו"-היתר הפעלה"; וכאמור ,לפי פקודת

המכרות ,המסמך מכונה "תעודת תגלית" .אין בחוק כל רמיזה לכך שהמחוקק ביקש ליצור

אבחנה בין גופים המפעילים תשתיות מסוגים אלו ביחס למי שמחזיקים באישור המכונה

ספציפית "רישיון".

28.1.4

לא למותר לציין כי אבחנה כזו ,אילו הייתה כוונה ליצור אותה ,הנה בעלת אופי מפלה ופוגעת

בחופש העיסוק של היזם ,גם אם רמת הפגיעה אינה גבוהה לאור האפשרות לקדם תכניות

במסלול הרגיל .בהתאם לדין ,אפליה כזו הייתה צריכה להיות מפורשת ולעמוד בדרישות

החוקתיות (כגון דרישת המידתיות שבחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ,והוראות חוק יסוד:

חופש העיסוק) .בהקשר הנוכחי אין צורך בניתוח חוקתי מעמיק ,והדברים נאמרים רק

כהשלמה לאמור לעיל.

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה ,שבפקודת המכרות עצמה "תעודת תגלית" הנה שלב

אחרון בשורה של אישורים ,אשר נקראים "היתרים" ו"-רישיונות" (סעיפים 13-29לפקודה).

פרשנות לפיה דווקא האישור הסופי ,אשר הרישיונות הקודמים מגולמים בו ,אינו בגדר

רישיון לעניין חוק התכנון והבנייה נראית ,אם כן ,בלתי סבירה על פניה.

לאור מכלול השיקולים האמורים ,מסקנתנו היא כי יש לראות בתעודת תגלית שהוענקה לרא"מ

כרישיון כמשמעותו בסעיף.

3זמיר ,הסמכות המינהלית ,כרך א' ,עמ' 336

-8" 28.2לפי חוק" –

רא"מ מחזיקה בתעודת תגלית אשר ניתנה לה מכוח סע' 39לפקודת המכרות .אם כן ,גם יסוד זה

מתקיים.

" 28.3המאפשר תכנון או הקמה של התשתית הלאומית" –

בחינת לשונה של תעודת התגלית ,מלמדת כי התנאי בדבר התייחסות הוראת המינהל המגולמת בתעודה

לתכנון או הקמה של מתקן תשתית לאומית מתקיים בעניינו:

28.3.1

בסע' 1לנספח ג' לתעודת התגלית (להלן" :הנספח") נקבע כדלקמן:

"תעודה זו ניתנה לרותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) – שותפות מוגבלת (להלן:

"השותפות") תחת ההנחה שמוסדות התכנון יאשרו לשותפות תכנית כרייה בשטח

התגלית וכן תכנית להקמת מתקני הפקה במקרה שקיים צורך בכך .היה והשותפות

לא תצליח לאשר תוך פרק הזמן שיפורט להלן ,תכניות כאמור [ ]...תעודת התגלית

תתבטל"...

28.3.2

סעיף 3לנספח מוסיף וקובע:

"השותפות תפנה לרשות מקרקעי ישראל (להלן" :הרשות") תוך 30יום מקבלת תעודת

התגלית בבקשה שתעניק לשותפות הסכם הרשאה לתכנון בהתאם לנהלי הרשות...

הסכם ההרשאה לתכנון יכלול בין השאר תנאים מיוחדים ורלוונטיים לנסיבות"...

28.3.3

על פי לשונה הברורה של התעודה ,האחריות לתכנון ואישור המתקנים מוטלת על השותפות

עצמה .השותפות (דהיינו ,רא"מ) היא זו הנדרשת לאשר את התכנית להקמת מתקני ההפקה

מול מוסדות התכנון ,ואף נקבע כי "ככל שהשותפות לא תצליח לאשר "...תתבטל התעודה.

סע' 3מבהיר כי על השותפות לפנות לרמ"י שתעניק לשותפות "הסכם הרשאה לתכנון" –

משמע ,הציפייה היא שהשותפות (ולא רמ"י או גורם אחר) תהיה המתכנן של הפרויקט .לא

למותר לציין כי הסכם הרשאה לתכנון כאמור אכן אושר ע"י מוסדות רמ"י ,אם כי טרם

נחתם בידי שר האוצר.

28.3.4

עולה מן המקובץ ,כי תעודת התגלית מאפשרת "תכנון או הקמה של התשתית הלאומית".

(למעשה ,הודות לעובדה זו ,עמדה רא"מ גם בתנאי סע' 61א(ב )2לחוק התכנון והבנייה,

ורכשה מעמד כ"מי שיש לו רישיון לפי חוק לעניין תשתית המאפשר את הקמת התשתית או

תכנונה" לצורך יזום התכנית לוועדה המחוזית).

28.3.5

יצוין עוד ,כי הדרישה החוקית הנה לכך שהרישיון עצמו יאפשר את התכנון או ההקמה ,ותנאי

זה מתקיים כבר כעת .הדין אינו דורש קיומו של הסכם הרשאה לתכנון ,או אישור של שר

האוצר ,אלא רישיון תקף בלבד.

28.3.6

אם כן ,גם היסוד השלישי מתקיים.

28.4לאור האמור ,מסקנתנו היא שיש לראות בתעודת התגלית שבידי רא"מ כרישיון על פי דין ,וכי רישיון

זה מאפשר תכנון והקמה של התשתית (ובידי היזם עצמו) .לפיכך ,מסקנתנו היא שבהתאם לדין ,יכולה

רא"מ להגיש תכנית תשתיות לאומיות לוות"ל לקידום המפעל אשר יממש את התגלית נשוא התעודה.

-9ד .העברת התכנית מן הוועדה המחוזית לוועדה לתשתיות לאומיות אפשרית

.29

ראינו לעיל ,כי הפרשנות המקובלת של הדין הנה כי המיזם נכנס לגדר הפרויקטים המצויים בסמכות הוות"ל,

ולרא"מ כיזמי הפרויקט ובעלי הרישיון (תעודת תגלית) יש זכות להגיש את התכנית לוות"ל.

אלא שבענייננו אין מדובר בתכנית חדשה ,אלא במצב שבו שתי התכניות מקודמות כבר שנים במוסדות התכנון

הרגילים והבקשה להעבירן לוות"ל בראש ובראשונה נובעת ממהות הפרויקט ,חשיבותו הלאומית ודחיפותו.

לפיכך ,נשאלות השאלה האם ניתן ,מבחינה משפטית ,להעביר בשלב זה את הטיפול מהועדה המחוזית לוות"ל.

.30

נזכיר כי ההליכים המקדמיים בוועדה המחוזית ,אמנם מתנהלים שם מזה כ 8-שנים ,אולם ,התכניות עד כה

לא הופקדו .כפי שתואר לעיל ,התכניות זכו לטיפול מיוחד ,בכל מה שנוגע להיקף הדרישות המקדמיות שהועלו

בפניהן ,לגבי התסקיר .שלב ההפקדה הוא השלב הראשוני ,שבן מתחילה התכנית למעשה את שלב הדיונים

התכנוניים הפומביים.

.31

חוק התכנון והבנייה אינו קובע הוראות כלשהן בנוגע להעברת תכנית מועדות מחוזיות לוות"ל.

.32

בהקשר זה ,נזכיר כי רקע להקמת הוועדה לתשתיות לאומיות נבע מהצורך לייעל ולהאיץ את הליכי התכנון

והאישור של פרויקטים תשתיתיים חיוניים למשק הישראלי .בדברי ההסבר להצעת חוק ההסדרים במשק

המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים ,)2002התשס"ב2001-

שהקימה את הות"ל נקבע כי:

"תכניות שעניינן תשתיות לאומיות ,כמשמען בתיקון המוצע ,הן לרוב תכניות בעלות חשיבות רבה

למשק כולו .כיום ,ההליכים לאישור תכניות לתשתיות לאומיות ,בכלל ,נמשך זמן רב מאוד ,על אף

חשיבותן הרבה .כפועל יוצא מכך ,נגרם עיכוב ממושך בהשקעות לפיתוח תשתיות כאמור ,ועיכוב זה

משפיע על המצב הכלכלי של המשק כולו .כדי לייעל את ההליכים לאישור תכניות לתשתיות לאומיות,

מוצע להקים ליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה מוסד תכנון חדש -הוועדה לתשתיות לאומיות"...

הדברים יפים כאילו נאמרו לענייננו ממש .לאור דברים ברורים אלה בנוגע לכוונת המחוקק ,דומה כי

התמשכותם הבלתי סבירה בעליל של השלבים המקדמיים לצורך הפקדת התכנית הנדונה ,היא הנותנת ,כי

מקומה הראוי של התכנית הוא בוות"ל.

.33

ואכן ,גם בפועל מצאנו שמתבצעת מעת לעת ,העברה של תכניות מוועדות התכנון הרגילות לות"ל .להלן שתי

דוגמאות –

33.1כביש – 461הטיפול בתת"ל 3/3הועבר מן המועצה הארצית לות"ל .עתירה שהוגשה כנגד התוכנית,

לאחר אישורה בות"ל ,תקפה את חוקיות ההחלטה על ההעברה (בג"ץ ,8425/04אדם טבע ודין נ'

הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות ,פורסם במאגרים המשפטיים) .העתירה

התקבלה על בסיס פרשנות הוראת המעבר שעמדה בתוקף ביחס לתכנית זו ולא אפשרה להעביר לוות"ל

תכנית בשלב תכנוני מתקדם .אולם לא הייתה מחלוקת ,למעשה ,כי לולא קיומה של הוראת המעבר –

לא הייתה כל מניעה לעשות כן .אדרבא ,בית המשפט מציין מפורשות כי אותה הגבלה הנה נקודתית,

ואינה חלה ביחס לתיקון חדש של תכנית מתאר ארצית קיימת ,או להעברה של תכנית שעדיין לא הגיעה

לשלב ההפצה לוועדות המחוזיות (סע' 11לפסק דינה של כב' הנשיאה ביניש).

-10פסיקה זו מחזקת ,אם כן ,את הנחתנו שהעברה הנה אפשרית ככל שאין קביעה מפורשת בדין המונעת

זאת ,ובענייננו אין קביעה כזו.

33.2תת"ל – 170הטיפול בתכנית זו הועבר מוועדה מחוזית לות"ל ,כאשר נציג משרד הבריאות בות"ל אף

ציין מפורשות כי מדובר ב"-סנונית ראשונה" ומשרד הבריאות מתכוון להעביר תכניות נוספות לבתי

חולים לקידום באמצעות הות"ל.4

.34

נמצא ,אם כן ,שמבחינה משפטית לא זו בלבד שהעברה כזו הנה אפשרית אלא שמקרים כאלה אף קרו בעבר.

ה.

השיקולים הרלוונטיים לבחינת ההעברה

.35

נוהל הוות"ל (ראה ה"ש 1לעיל) מסדיר את התהליך ואת הקריטריונים המדריכים את שיקול הדעת של

הוות"ל ביחס לקבלת תכניות לטיפולה ,ובהם החשיבות הלאומית של הפרויקט והתאמתו למדיניות התכנון

ברמה הארצית ,המחוזית והמקומית (עמ' 5לנוהל) .שיקולים אלה רלוונטיים ,כמובן ,גם ביחס להעברת

תכנית מועדה מחוזית לוות"ל.

.36

בענייננו ,השיקול הרלוונטי המרכזי הדוחק להעברת התכניות לטיפול הוות"ל ,הנו השיקול הלאומי .בעניין

זה מסתמכים אנו על חוות דעת מומחים ומסמכי מדיניות המלמדים על חשיבות הפרויקט המוצע ,ועל ההנחה

שיש ביכולתו לעמוד ביעדים השאפתניים שאומצו בו (אשר יבחנו כמובן במהלך ההליך התכנוני):

36.1קיימת דחיפות במציאת פתרונות חלופיים להטמנה של פסולת פלסטיק ,שהינה אחד הבעיות

הסביבתיות הדוחקות בישראל (ובעולם) ,לפי דוח ה;OECD-

36.2יש חשיבות ליצור דלקים אלטרנטיביים בתהליכי ההשבה של המתקן המתוכנן ,ובפרט דלק סילוני

חלופי לצרכי תעופה ולצרכים צבאיים;

36.3יש להתניע את הליכי ניצול פצלי השמן הנכרים באתר מכרה הפוספטים על ידי צג ג' ,ואשר האישור

להפקתם ניתן עוד בשנת 2018אך טרם החל בפועל .ניצול זה יפתור את הבעיה הסביבתית הנוצרת

מהתלקחות הפצלים המהווים "טפל" במכרה הפוספטים ,וייעל את הכריה שכבר אושרה לשנים רבות

לעניין הפוספטים;

36.4נדרש לקדם תחליף לאפר הפחם לייצור מלט לאור סגירתן הצפויה של התחנות הפחמיות ,וככל שלא

תימצא חלופה כזו בישראל – יידרש יבוא מחו"ל ,ובעיקר מטורקיה ,על כל הבעייתיות שבכך לאור

סוגיות יחסי החוץ המורכבות;

36.5לצד החשיבות למשק הישראלי ,קיימת גם החשיבות החברתית-לאומית מהפרויקט אשר אמור לייצר

מקומות עבודה רבים בדרום ,ומסיבה זו אף זוכה לתמיכה משמעותית של ראשי הרשויות באזור.

4דברי מר משה רונן ,משרד הבריאות ,פרוטוקול דיון הות"ל מיום ,8.1.2024עמ' .3מופיע באתר:

blob:https://mavat.iplan.gov.il/81e56808-b880-4b11-a324-6c06fe69e15b

-11.37

לצד זאת ,לא ניתן להתעלם מן הבעייתיות העקרונית שעלולה להתעורר בהעברה של תכניות ממערכת התכנון

הרגילה לוות"ל .זה לא המקרה שלפנינו .הן השיקול של פרק הזמן הממושך שבו מצויות התוכניות בטיפול

הוועדה המחוזית ,הן השיקול של השלב התכנוני המקדמי בו מצויות התוכניות ,והן מהותו וחשיבותו

הלאומית של הפרויקט הנדון ,יוצרות בסיס מוצק להעברת הליכי התכנון לוות"ל.

עוד יוזכר ,כי כוונתו הברורה של המחוקק שמי שמקבל תעודת תגלית יחל בכרייה בשלב מוקדם ככל האפשר,

לשם ניצול המשאב .מטעם זה קובעת פקודת המכרות לוחות זמנים צפופים ליישומה של התגלית (סע' 40

לפקודה) .כוונה זו עולה בבירור במקרה הנוכחי גם מתנאי תעודת התגלית (נספח ג') ולוחות הזמנים הצפופים

שנקבעו להשלמת ההליכים התכנוניים ולמימוש התגלית .אם כן ,מימוש תכליות אלו מחייב האצה

משמעותית של ההליך התכנוני.

לסיום יש לשוב ולהדגיש כי עד היום לא נערך כל דיון לגופו של עניין בוועדה המחוזית .לפיכך ,אין מדובר

במצב שבו הופעל כבר שיקול הדעת ,או אפילו נערכו דיונים לגוף העניין ,ואז בא גורם חיצוני ונוטל לעצמו את

הסמכות תוך יצירת כפילויות ופגיעה ביעילות ההליך המינהלי .ההפך הוא הנכון :התכניות טרם אושרו

להפקדה ,וממילא בשלב זה העברתה מגורם תכנוני אחד לאחר לא תפגע ביעילות ההליך .לפיכך ,מימוש

תכלית יעילות ותקינות המינהל לא תיפגע מן ההעברה ,ככל שיוחלט עליה.

ו.

.38

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל אנו סבורים כי :

38.1הפרויקט נשוא התכניות הנדונות ,הינו בגדר מתקן תשתית לאומית כהגדרתו בחוק התכנון והבניה,

ולנוכח חשיבותו הלאומית ,יש לוות"ל סמכות לקדם את תכנונו במסגרת של תכנית תשתית לאומית.

לשם כך נדרש לפי נהלי הוות"ל להגיש בקשה המסבירה את חשיבותו הלאומית של היזם נשוא התכנית.

38.2מכוח תעודת התגלית שהוענקה לרא"מ ,יש לבעל התעודה מעמד ליזום ולהגיש לות"ל תכנית תשתית

לאומית ,לצורך מימוש התגלית נשוא התעודה.

38.3אין בעובדה שהתכנית נדונה בוועדה המחוזית ,ולמרבה הצער עדיין לא הופקדה ,כדי למנוע את קידומה

בהליך תכנוני בוות"ל.

38.4קיימים שיקולים כבדי משקל התומכים בהעברה ,וקיימות תשובות טובות לטענות נגד העברת התכנית

שעשויות להתעורר בנסיבות .יש לצפות שבקשתכם תיבחן בכובד ראש ובהתחשב בכלל הסוגיות

המשפטיות הרלוונטיות.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה ככל שזו תידרש,

בכבוד רב,

ד"ר ציפי איסר-איציק ,עו"ד

שגיא אגמון ,עו"ד

ליפא מאיר ושות' ,עורכי דין