החלטת ממשלה מס' 1321- נספח המלצות וועדה בין משרדית

2018081902050 ירושלים , 28 במאי 2018 הנדון: בקשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 לקבלת נספח המלצות הוועדה הבין משרדית שאומצו בהחלטת ממשלה מס' 1321 שאלה: קבלת המלצות הצוות הבין משרדי אשר צורפו כנספח להחלטת ממשלה 1321, העוסקת בקריטריונים להבאת חברות בנייה זרות. תשובה : שלום רב , המסמך צורף להחלטת הממשלה וניתן לאתר אותו במזכירות הממשלה. בכל מקרה מצ"ב המסמך. בכבוד רב , מאיה שטיין מנהלת תחום ביצוע וממונה על העמדת מידע לציבור, במסגרת יישום חוק חופש המידע

משרד הבינוי והשיכון

אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות

סיכום עבודת הצוות הבין-משרדי לקביעת

קריטריונים להבאת חברות ביצוע זרות

לענף הבניה

מרץ 2016

0

רקע לפרויקט

• בהמשך להחלטת הממשלה מספר 597מיום 25.10.2015הוטל על צוות בין-משרדי בראשות ראש מטה הדיור הלאומי ובהשתתפות

נציגי משרד הבינוי והשיכון ,משרד המשפטים ,משרד הכלכלה ,אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות האוכלוסין וההגירה לבחון

קריטריונים להבאת חברות בנייה זרות שיפעלו כחברות ביצוע והתנאים שיחולו בכל הנוגע לחברות אלו .בחינה זו תיעשה בשים לב לכך

שהבאת עובדים באמצעות חברות בנייה זרות תמנע גביית דמי תיווך שלא כדין או גביית בטוחות מהעובדים ותוך הבטחת מנגנוני בקרה

ואכיפה על זכויות העובדים .הצוות יבחן ,בין היתר ,את החלת התנאים שייקבעו בנוגע לחברות הביצוע גם בנוגע ליילמזלר אף בטרם תום

התקופה המרבית.

• בצוות שותפו נציגי הגופים הבאים:

• משרד הבינוי והשיכון

• משרד האוצר

• משרד המשפטים

• משרד החוץ

• רשות האוכלוסין וההגירה

• משרד הכלכלה

• התאחדות בוני הארץ

1

רקע לפרויקט

• לאור האמור התכנס הצוות לישיבות עבודה וזאת במטרה:

• לקבוע את המודל הנכון ביותר לשלב את החברות הזרות בשוק הישראלי

• לקבוע תנאי סף וקריטריונים על מנת לסנן את החברות הזרות המעוניינות להיכנס לשוק הבנייה של ישראל.

• לקבוע תנאים ומגבלות על פעילות החברות הזרות בישראל.

• לקבוע מודל בקרה ופיקוח על החברות הזרות.

• לבחון מה נעשה במצבים דומים במדינות שונות בעולם.

הדו"ח אשר מובא לפניכם מציג את מסקנות והמלצות הצוות לבחינת קריטריונים להבאת חברות בנייה זרות שיפעלו כחברות ביצוע והתנאים

שיחולו בכל הנוגע לחברות אלו.

2

____________

____________

____________

____________

____________

____________

אביגדור יצחקי

נתנאל לפידות

עו"ד סמדר לוי-זיזי

יהורם אלבז

אורי שיינין

עו"ד ינון גוטגליק

____________

____________

____________

____________

____________

____________

יובל טלר

אהרן ברזאני

עו"ד שושנה

שטראוס

עו"ד אפרת לב ארי

עו"ד שי סומך

עו"ד דנה דאיבוג

____________

____________

____________

____________

עו"ד איילת לוין

עו"ד חנה ליב

מוריה ברוט

איציק גורוביץ'

סיכום תהליך העבודה

שלבי העבודה:

פגישות הצוות הבין-משרדי:



שלב :1רקע לפרויקט והבנת הצורך



פגישה Kick off - 26.11.15 :1



שלב :2קביעת תנאי סף וקריטריונים לתעדוף חברות



פגישה - 30.11.15 :2קריטריונים ותנאי סף



שלב :3גיבוש תהליך לדירוג ותיעדוף החברות ובניית מודל תיעדוף



פגישה - 6.12.15 :3הצגת מודל



שלב :4ביצוע מחקר ראשוני בנוגע למצב הקיים בישראל ובמדינות



פגישה - 10.12.15 :4המשך מודל

אחרות שעברו תהליך דומה



פגישה - 20.12.15 :5רשם הקבלנים

שלב :5גיבוש המלצות בנוגע לתנאים ומגבלות



פגישה - 22.12.15 :6הצגת מחקר וחלופות



פגישה - 25.1.16 :7הצגת מצגת מסכמת לצוות



פגישה – 3.2.2016 :8דיון פנים ממשלתי



פגישה – 7.2.2016 :9המשך דיון



פגישה - 17.2.16 :10הצגה לשר האוצר ושר הבינוי והשיכון



פגישה - 2.3.2016 :11הצגה של המסמך המסכם



3

מתווה הפעילות

אפשרויות פעילות

• כללי

פירוט

תנאים ומגבלות

• יינתנו אישורים ל 6-החברות שדורגו ראשונות לאחר שעמדו בתנאים

• תקופת הזיכיון לעבוד בישראל תוגבל ל 5-שנים .העסקת

והקריטריונים שנקבעו בצורה הטובה ביותר.

• מיד עם בחירת החברה להיכלל במאגר ,על החברה יהיה להסדיר את

להחלטות הממשלה.

רישומה כקבלן רשום לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות,

• החברות יתחייבו למינימום בניה של 50,000מ"ר.

התשכ"ט 1969-והתקנות שהותקנו על פיו ,אשר יעודכנו לצורך רישום בפנקס

• חברות שיעמדו ביעדי הבניה שיוגדרו בתום 5שנים ,תיבחן

הקבלנים ומתן סיווג קבלני לחברת בניה זרה

• כל חברה תהיה רשאית לקבל הקצאה להבאת של עד 1,000עובדים זרים

מחו"ל לביצוע "עבודות רטובות" ,הנדרשים להעסקה בישראל ,לאחר הצגת

חוזה ביצוע ראשון בהיקף משמעותי לביצוע עבודה כקבלן מבצע.

• הצוות רושם לפניו את כוונת משרד הבינוי והשיכון לקדם מסלול שיווק קרקע

במתכונת "תכנן ובנה" .ככל שיתקדם מסלול זה אנו ממליצים לקראת תכנון

המכרזים לבחון את הדרך לשלב את החברות הזרות.

• תתבצע פעילות בקרה שוטפת על החברה (כלל החברות יבדקו בשנה

האפשרות להארכת האישור לעבודה בישראל ב 3-שנים נוספות.

• החברות יפעלו על פי כל דין בחוק הישראלי הרלוונטי לתחום ,בין

היתר יהיו כפופים לרגולציות להלן:

• חוק עובדים זרים ותקנותיו.

• משפט העבודה המגן החל בישראל לרבות הסכמים

קיבוציים וצווי הרחבה.

• חוק בטיחות בעבודה;

• חוק מקרקעי ישראל;

הראשונה לפעילותם ולאחר מכן אחת ל 18-חודשים בהתאם לכללי תקנת

• חוק התכנון והבניה.

המעקב של רשם הקבלנים על פעילות חברות לעבודות הנדסה בנאיות,

• חוקי המס בישראל.

בשינויים המחויבים).

• חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל בשנים 2003-

• העובדים הזרים שהחברות יוכלו להביא הינם חלק ממכסת העובדים הזרים

כפי שנקבע בהחלטות הממשלה.

• הגבלה כל שמכל מדינה תיכנסנה 2חברות זרות ,וחריגה מכלל זה תהיה

נתונה לשיקול דעת צוות הדירוג של החברות.

• חברה תוכל לקלוט עובדים מחברות ביצוע אחרות ,רק לאחר שהביאה בפועל

5

העובדים תהיה בכפוף למכסות עובדי בניין זרים בהתאם

לפחות 80%מהמכסה של ה 1,000-עובדים.

.2004

אפשרויות פעילות

החברות יוכלו לפעול בישראל בשני אופנים ,גם יחד

• חברת ביצוע

פירוט

תנאים ומגבלות

• מיד עם בחירת החברה להיכלל במאגר ,על החברה יהיה להסדיר את

• העסקה של 2מהנדסים אזרחיים הרשומים בפנקס המהנדסים

רישומה כקבלן רשום לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות,

והאדריכלים תשי"ט ,1958-בעלי ניסיון של 5שנים אחרונות

התשכ"ט 1969-והתקנות שהותקנו על פיו ,אשר יעודכנו לצורך רישום

בביצוע עבודות הנדסה בנאיות בהיקף הנדרש לסיווג ג' 5על פי

בפנקס הקבלנים ומתן סיווג קבלני לחברת בניה זרה.

דרישות רשם הקבלנים.

• החברות יוכלו לעבוד רק כחברות ביצוע.

• החברות לא יורשו לרכוש קרקע ולא יוכלו לפעול כחברות

יזמיות.

• מיזם משותף

Joint Venture

• יצירת מיזם משותף ( )JVעם חברה /גוף ישראלי קיים בתחום הבניה.

• העסקה של 2מהנדסים אזרחיים הרשומים בפנקס

המהנדסים והאדריכלים תשי"ט ,1958-בעלי ניסיון של 5שנים

אחרונות בביצוע עבודות הנדסה בנאיות בהיקף הנדרש לסיווג

ג' 5על פי דרישות רשם הקבלנים.

• המיזם המשותף יהיה תחת ישות משפטית ישראלית.

6

תנאים נוספים

• על החברה להשאיר נציגות בישראל לצורך מתן אחריות על המבנים ,זאת בהתאם לדרישות החוק בישראל.

• ביצוע לפחות 80%משלב השלד על ידי עובדי החברה.

• חברת ביצוע תהיה רשאית להביא עובדים לישראל שהם בעלי דרכון של המדינה בה רשומה החברה לפחות ב 3-השנים האחרונות,

ואולם:

• חברה זרה ממדינה באיחוד האירופי תהיה רשאית להביא עובדים שהם אזרחי מדינות אחרות באיחוד האירופי.

• חברה זרה תוכל להביא עובדים ממדינה אחרת בהתאם לאישור הצוות הבין-משרדי להסכמים בילטראלים ,אם הצוות מצא

שעובדים מהמדינה האחרת רשאים לעבוד במדינה של חברת הביצוע ללא צורך באשרות עבודה או אישור אחר ,לפי הסכם

ו/או אמנה שבין שתי המדינות.

• החברה לא תהא רשאית להביא עובדים ממדינות אויב ,מדינות אבחון או מדינות סיכון ,כהגדרתם בכל עת על ידי שירותי הביטחון.

• בבחינת חברות ביצוע שיגישו מועמדות להיכלל במכרז ילקחו בחשבון שיקולי ביטחון

• הממשלה תסייע לחברות באמצעות הכלים להלן:

oמתן פטור מחובת רישום קבלנים לביצוע עבודות הנדסה בנאיות בישראל עד להתקנת תקנות מתאימות על ידי משרד הבינוי

והשיכון ,ולאחר מכן להסדיר את הרישום בהתאם לתנאים שיקבעו בתקנות.

oהקמת קו תמיכה וסיוע לעובדים הזרים.

oחברה שתיבחר בטרם תחילת פעולתה בישראל תידרש לעבור השתלמות מטעם הממונה על הבטיחות במשרד הכלכלה.

7

תהליך דירוג החברות

מתודולוגית דירוג החברות – כללי

תנאי סף

+

מסמכים דרושים

עבר

27%

קריטריונים

פיננסים

28%

קריטריוני כוח

אדם

ציון משוקלל

9

נכשל

45%

קריטריונים

איכותיים

סיום תהליך

המיון

מתודולוגית דירוג החברות – כללי

כללי

• החברות שיעמדו בתנאי הסף יעברו לשלב הסינון האיכותי (קריטריונים) ,בכפוף להגשת כלל המסמכים והתצהירים הנדרשים.

• כל חברה שעברה את תנאי הסף ,תקבל ציון לכל סוג של קריטריונים במדד של 0עד ,100זאת על פי משקולות לסעיפים

השונים על פי חשיבותם.

• הציון הסופי של כל חברה יקבע על בסיס ממוצע משוקלל של ציוני החברה בקטגוריות השונות.

• המתודולוגיה מבוססת על מודל דינמי (אקסל) שמטרתו לאפשר את הזנת נתוני החברות המועמדות תוך בחינת העמידה שלהן

בתנאי הסף ובקריטריונים השונים.

תנאי סף +מסמכים נדרשים:

• עבור כל אחד מהתנאים ,אם החברה עומדת בתנאי היא תקבל את הציון ,1אחרת תקבל .0

• רק במידה והחברה עומדת בכל תנאי הסף והיא הגישה את כלל המסמכים והתצהירים הנדרשים ולאחר בדיקת מהימנותם

ונכונותם נמצא כי הם מוכיחים את הדרוש להוכחה ,היא תחשב כעוברת את שלב הסינון הראשוני (תנאי סף) ותעבור לשלב

הבא.

• במידה והחברה עברה את שלב הסינון הראשוני ,היא תיבחן במספר קטגוריות של קריטריונים:

• פיננסי

• איכותי

• כח אדם

10

מתודולוגית דירוג החברות – כללי

קריטריונים פיננסים :

• לכל קריטריון מוגדר גבול תחתון וגבול עליון שנקבעו על סמך מדגם מייצג של חברות בשוק הבניה העולמי.

• החברות הכלולות במדגם הינם חברות בניה ציבוריות ,בגודל בינוני-גדול.

• על מנת לקבל את הציון המינימלי על נתוני החברה לעמוד בגבול התחתון .על מנת לקבל את הציון המקסימלי על נתוני החברה

לעמוד בגבול העליון.

• במידה ונתוני החברה מתאימים לטווח שבין הגבולות ,היא תקבל ניקוד בהתאם לחלק היחסי בין הנתונים שלה לגבול העליון.

קריטריונים איכותיים :

• עמידה בקריטריונים אלו נמדדת בשני אופנים:

• הראשון ,זהה לצורת החישוב של הקריטריונים הפיננסים.

• האופן השני פונה לקריטריונים שמורכבים מתתי סעיפים .לדוגמא התמחות בבנייה צמודת קרקע ,בנייה רוויה ,ומגדלים.

הניקוד של סעיפים אלו מתבסס על ניקוד לפי חשיבות לכל אחת מתתי הסעיפים.

• סך המשקולות של כל תתי הסעיפים עבור קריטריון מסוים מסתכמות ל.100%-

קריטריונים של כוח אדם:

• לכל קריטריון מוגדר גבול תחתון וגבול עליון.

• במידה ונתוני החברה מתאימים לטווח שבין הגבולות ,היא תקבל ניקוד בהתאם לחלק היחסי בין הנתונים שלה לגבול העליון.

11

מתודולוגית דירוג החברות – תנאי סף

תנאי סף

#

תנאי סף



1

הכנסות

2

יחס חוב/סך מאזן

3

שיעור מלאי מכלל הנכסים

4

ניסיון החברה -מספר פרויקטים

5

היקף מ"ר בנוי למגורים

6

מספר פרויקטים מחוץ למדינת

האם

7

העסקת מהנדס ראשי





















12





פירוט

ממוצע היקף הכנסות החברה בתחומי הבניה (מגורים ,משרדים ותשתיות) בשלוש השנים

האחרונות( .בהתאם לדוחות הכספיים המאוחדים של החברה)

( 500מיליוני דולרים) דוחות כספיים מבוקרים

חברת בניה זרה שהינה חברת בת של חברת בניה במדינה אחרת (לרבות חברת אם

ישראלית) רשאית להציג גם את הכנסות חברת האם.

ממוצע 3שנים של שיעור כלל החוב של החברה מסך המאזן .מדד ליציבות פיננסית של

דוחות כספיים מבוקרים

60%

החברה .ככל שהמדד נמוך יותר ,כך החברה יציבה יותר.

שיעור המלאי של החברה מכלל הנכסים .מטרת הסעיף הינה לזהות חברות להן אין פעילות

דוחות כספיים מבוקרים

30%

תפעולית אמתית.

פרויקטים למגורים שבוצעו על ידי החברה או על ידי חברת בת בשליטת החברה (מעל 50%

בעלות) ,בשלוש שנים האחרונות (מינימום 3,000מ"ר לפרויקט) .שני בניינים של החברה

יוגדרו כפרויקטים שונים על ידי עמידה באחד מהתנאים להלן:

.1קבלן מבצע שונה לשלב השלד.

.2אתרי הבניה נמצאים במרחק של יותר מקילומטר זה מזה.

תצהיר +מסמכים להוכחה

( 15פרויקטים)

.3באם ישנם 5בניינים בנויים בין הבניינים.

על החברה להציג פרויקט אחד לפחות של בנין מגורים מעל 15קומות.

חברת בניה זרה שהינה חברת בת של חברת בניה במדינה אחרת (לרבות חברת אם

ישראלית) רשאית להציג גם את ניסיון חברת האם.

על כל פרויקט יוגשו נתוני הפרויקט כמפורט מטה

ממוצע היקף מ"ר בנוי למגורים על ידי החברה בשלוש שנים האחרונות (דירות מגורים שקיבלו

תצהיר +מסמכים להוכחה

( 45אלפי מ"ר)

אישור אכלוס).

ממוצע מספר הפרויקטים שבוצעו על ידי החברה בשלוש השנים האחרונות במדינה שאיננה

מדינת האם של החברה ואשר נתונה לכללי רגולציה שונים מאלו הנהוגים במדינת האם.

רק פרויקטים שיבנו במדינות שעומדות בכללים להלן יילקחו בחשבון בסעיף זה:

.1חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג הגבוה מישראל -בניה

תצהיר +מסמכים להוכחה

( 1פרויקטים)

במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות 30,000דולר.

.2חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג הנמוך מישראל -בניה

במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות 30,000דולר.

.3לפחות פרויקט אחד של בניית בניין מעל 15קומות.

על כל פרויקט יוגשו נתוני הפרויקט כמפורט מטה

תצהיר +חוזה העסקה

החברה מעסיקה ב 3-השנים האחרונות מהנדס ראשי מוסמך בעל לפחות 5שנות ניסיון.

*נתונים דרושים לכל פרויקט (להלן "נתוני פרויקט"):

.Iכתובת הפרויקט

.Vתאריך קבלת היתר בניה

.IIמספר יח"ד

.VIתאריך קבלת היתר אכלוס,

.IIIמספר מ"ר בנוי

.VIIמספר עובדי שלד

.IVתמונה עדכנית של המבנה

מסמכים נדרשים

מתודולוגית דירוג החברות – מסמכים דרושים

מסמך

#

13

1

הגשת תצהירים ומסמכים

תנאי סף

פירוט

על החברה להגיש מספר תצהירים ומסמכים כולל :תקנון החברה ,אישור מרשם הקבלנים

(או המקביל לו) במדינה ותצהירים בנושא תחומי פעילות החברה .כמו כן על החברה

להגיש מסמכים המוכיחים כי לא היא לא הפסידה בתביעות מהותיות בנושא זכויות

עובדים ,גביית דמי תיווך וסחר בבני אדם .כמו כן ,על החברה להגיש תצהיר לפיו היא

מתחייבת שלא לגבות דמי תיווך מהעובדים שיועסקו על ידה ומודעת לעובדה שגביית דמי

תיווך כאמור מהווה עבירה פלילית בישראל.

מסמכים נדרשים

תצהירים +מסמכים להוכחה

2

ישות משפטית אחת

יש להוכיח כי החברה המדוברת הינה ישות משפטית אחת או חברת החזקות.

-

מסמכי תאגיד

3

חברה זרה

על החברה המציעה להיות חברה המאוגדת מחוץ לישראל ועיקר פעילותה הינו מחוץ

לישראל

-

מסמכי תאגיד

מתודולוגית דירוג החברות – קריטריונים איכותיים

#

קריטריונים איכותיים

פירוט

ממוצע היקף מ"ר בנוי למגורים על ידי החברה בשלוש שנים האחרונות

1היקף מ"ר בנוי למגורים

(דירות מגורים שקיבלו אישור אכלוס).

סף מקסימום

תצהיר +מסמכים

להוכחה

( 45אלפי מ"ר)

( 200אלפי מ"ר)

ממוצע מספר הפרויקטים למגורים שבוצעו על ידי החברה או על ידי חברת

בת בשליטת החברה (מעל 50%בעלות) ,בשלוש שנים האחרונות

(מינימום 3,000מ"ר לפרויקט) .שני בניינים הנבנים על ידי החברה יוגדרו

כפרויקטים שונים על ידי עמידה באחד מהתנאים להלן:

מספר פרויקטים שבוצעו

( 15פרויקטים)

2

.1קבלן מבצע שונה לשלב השלד.

(העומדים בתנאי הסף)

.2אתרי הבניה נמצאים במרחק של יותר מקילומטר זה מזה.

.3באם ישנם 5בניינים בנויים בין הבניינים.

*על כל פרויקט יוגשו נתוני הפרויקט כמפורט בעמוד 12

( 30פרויקטים)

מספר פרויקטים מחוץ

3

למדינת האם

ממוצע מספר הפרויקטים שבוצעו על ידי החברה בשלוש השנים האחרונות

במדינה שאיננה מדינת האם של החברה ואשר נתונה לכללי רגולציה שונים

מאלו הנהוגים במדינת האם של החברה.

רק פרויקטים שיבנו במדינות שעומדות בכללים להלן יילקחו בחשבון בסעיף

זה:

.1חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג הגבוה מישראל ( 1 -פרויקטים)

בניה במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות 30,000דולר.

.2חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג הנמוך מישראל -

בניה במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות 30,000דולר.

.3לפחות פרויקט אחד של בניית בנין מעל 15קומות.

*על כל פרויקט יוגשו נתוני הפרויקט כמפורט בעמוד 12

( 5פרויקטים)

4המלצות פרויקטי עבר

הציון יקבע על ידי וועדת ההיגוי ,בהתאם לאיכות הממליצים .החברה

תספק רשימה של לפחות 3ממליצים .על החברה לציין את פרטי הקשר

של הממליץ ,את הפרויקטים בהם הוא היה מעורב ,את שיטות הבניה בהם

השתמשו בפרויקטים אלו ולספק תמונות של הפרויקטים.

-

מסמכים מהחברה

-

-

-

5התרשמות כללית

14

סף מינימום

מסמכים נדרשים

התרשמות כללית של וועדת ההיגוי מנתוני החברה וההצעה.

תצהיר +מסמכים

להוכחה

תצהיר +מסמכים

להוכחה

מתודולוגית דירוג החברות – קריטריונים איכותיים

המשך

#

פירוט

קריטריונים איכותיים

סף מינימום

סף מקסימום

מסמכים נדרשים

התמחות בתחומי בנייה

למגורים

-צמוד קרקע

- 6מרקמי

מאפייני הבנייה בהם פעלה החברה בחמש שנים האחרונות כקבלן שלד

בחירה מרשימה

תצהירים +מסמכים

להוכחה

בנייה רוויהמגדליםתחומי פעילות

יזמות- 7קבל ראשי

-קבלן משנה

-קבלן שלד

15

•

סוגי פעילות בהם לחברה פעילות מוכחת בתהליך בניה למגורים.

בחירה מרשימה

תצהירים +מסמכים

להוכחה

מתודולוגית דירוג החברות – קריטריונים פיננסים

#

פירוט

קריטריונים פיננסים

שיעור רווחיות תפעולית 

1

()EBIT



2יחס חוב/סך מאזן



3הכנסות



סף מינימום

ממוצע 3שנים של שיעור הרווחיות התפעולית של החברה מעיד

על יציבות פיננסית ואיכול הניהול של החברה.

ממוצע 3שנים של שיעור החוב של החברה מסך המאזן .מדד

60%

ליציבות פיננסית של החברה .ככל שהמדד נמוך יותר ,כך

החברה יציבה יותר.

ממוצע היקף הכנסות החברה בתחומי הבניה (מגורים ,משרדים

ותשתיות) בשלוש השנים האחרונות( .בהתאם לדוחות הכספיים

המאוחדים של החברה)

( 500מיליוני דולרים)

חברת בניה זרה שהינה חברת בת של חברת בניה במדינה

אחרת (לרבות חברת אם ישראלית) רשאית להציג גם את

הכנסות חברת האם.

3%

סף מקסימום

מסמכים נדרשים

7%

דוחות כספיים מבוקרים

30%

דוחות כספיים מבוקרים

( 900מיליוני דולרים)

דוחות כספיים מבוקרים

קריטריונים של כוח אדם

#

16

קריטריונים של כוח אדם

פירוט

סף מינימום

סף מקסימום

מסמכים נדרשים

1ניסיון ממוצע מנהלי עבודה

כלל ניסיון העבודה מקבלת ההסמכה כמנהל עבודה .מדד

לאיכות כוח האדם המקצועי אותו מעסיקה החברה.

( 5שנים)

( 10שנים)

תצהירים +תעודות

הסמכה

ניסיון ממוצע

2

מהנדסים/אדריכלים

כלל ניסיון העבודה מקבלת ההסמכה כמהנדס/אדריכל .מדד

לאיכות כוח האדם המקצועי אותו מעסיקה החברה.

(10שנים)

( 20שנים)

תצהירים +תעודות

השכלה

המשך התהליך

המשך התהליך

המשך התהליך

.1שיווק הפרויקט לחברות הבינלאומיות:

א -פרסום קול קורא לחברות בניה בינלאומיות לקבלת מידע והבנת צרכי החברות.

ב -הכנת חומרים שיווקיים על המשק הישראלי ושוק הבניה בישראל

ג -קיום שיחות Roadshow ,ופגישות עם חברות רלוונטיות.

.2הסדרת פעילות חברות הבניה הזרות בתקנות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט.1969-

.3תקשור הפרויקט לשוק הבינ"ל.

.4בחינה ובחירה של החברות הזוכות.

.5ביצוע בדיקת נאותות לחברות הנבחרות.

.6במקביל להוצאתו לפועל של הפרויקט תבוצע הערכה תקופתית של מידת עמידתן של חברות הביצוע ,וחברת יילמזלר בחובות המוטלות עליהן לפי

הוראות כל דין ,בקשר להבאת עובדים זרים לישראל והעסקתן.

18

נושאים נוספים

השוואה לדרישות רשם הקבלנים

20

דרישה

דרישות הקול הקורא

רשם הקבלנים -סיווג ג5-

הכנסות

500מיליון דולר (ממוצע 3שנים)

23.3מיליון ש"ח (בפרויקט אחד)

יציבות פיננסית



X

שיעור מלאי מכלל הנכסים



X

ניסיון החברה -שנות ניסיון

3

4

ניסיון החברה -מספר פרויקטים

( 15ממוצע 3שנים)

4

היקף מ"ר בנוי למגורים

50אלף מטר רבוע (ממוצע 3שנים)

( 8,000בפרויקט אחד)

מספר פרויקטים מחוץ למדינת האם



X

הגשת תצהירים ומסמכים





העסקת מהנדס ראשי





נושאים נוספים שעלו במהלך התהליך

• ככל שפעילות הבניה של חברות זרות בישראל ,שאותה מבקשים לקדם באמצעות מסקנות עבודת הצוות ,תכלול היבטים

של השקעה זרה ,יחולו על פעילות זו המחויבויות השונות החלות על ישראל מכוח הסכמי ההגנה על השקעות שהיא צד

להם .בחירת חברות הביצוע הזרות וביצוע פעילותן יעשו בליווי משפטי בעניינים אלה.

21

השוואה בינלאומית

השוואה בינלאומית -תקציר מנהלים

הודו

המחקר המפורט נמצא במספח למצגת זו.

23

סינגפור

ישראל

ענף הבניה בהודו

מידע כללי על שוק הבניה בהודו:

• כיום נמצאת הודו במצוקת דיור עירונית המוערכת על כ 18.8-מיליון יחידות דיור ומצוקת דיור כפרית המוערכת על כ 47.4-מיליון יחידות דיור.

• הממשלה נמצאת בתהליך של פיתוח עירוני ,פיתוח של כ 500-ערים הכוללות יותר מ 100,000-תושבים בכל עיר עד שנת .2020

• ממשלת הודו החליטה על הכנסת חברות בניה זרות על מנת להביא להודו שיטות בניה חדשות ,לזרז את קצב הבניה ולהביא הון זר למדינה.

• ברוב המקרים ,חברות זרות מספקות ידע מקצועי בעוד שהחברות ההודיות מספקות כוח עבודה.

רגולציה על חברות זרות הפועלות בהודו:

• כיום ישנם חוקים והנחיות ברורות לחברות בניה המגיעות לפעול בהודו ,בהפרדה בין יזמים לקבלנים.

• כיום אין כל הבדל בין דרישות הרגולציה מחברות מקומיות לעומת הדרישות מחברות זרות.

תמריצים:

• ממשלת הודו נקטה במספר צעדים על מנת לעודד כניסת חברות בניה זרות והון זר למדינה .צעדים אלו כללו בין היתר:

הפחתה של ההשקעה המינימאלית הנדרשת מיזם והיקף הבניה הדרוש לפרויקט.

מתן הקלות ודרישות מינימום להשקעה ,במקרה של בניה באזורי עדיפות ובפרויקטים גדולים.

24

ענף הבניה בהודו

רישום חברה זרה בהודו:

• החברות הזרות יכולות להירשם כחברות הודיות או כחברות זרות .במסגרת הרישום כחברה הודית ניתן להקים מיזם משותף עם חברה מקומית או לפתוח

חברה הודית עצמאית .במידה והחברה מעוניינת להירשם כחברה זרה האפשרויות העומדות לרשותם הינם להלן:

:Project Office חברות המתכננות להיות מעורבות בפרויקטים בהודו ,יכולות להקים סניף זמני .החברות לא רשאיות לעסוק בשום פעילות פרט

לפעילות שלשמה הקימו את הסניף.

:Branch Office on “Stand Alone Basis” חברות אלו רשאית לפעול באזורים מוגדרים בלבד ואינם רשאים לפעול מחוץ לאזורים אלו.

תובנות מרכזיות:

• ממשלת הודו השתמשה בעיקר בכלי מדיניות על מנת לעודד הגעת חברות בניה זרות למדינה.

• ממשלת הודו משתמשת הטבות נוספות על מנת לפתח אזורי עדיפות במדינה.

• מיזמים משותפים בין החברות המקומיות לחברות הזרות מאפשרות העברה טובה של ידע ושיטות בניה ותיעוש חדשות לחברות המקומיות.

• יש אפשרות להגדיר פרויקט שבמסגרתו מקימים מספר שכונות/ערים כאשר המדינה היא היזם.

25

ענף הבניה בסינגפור

רקע:

• בשנות ה ,80-כשסינגפור עוד היתה מדינה מתפתחת ,שוק הבניה במדינה לא היה מפותח ולא היה מסוגל להתמודד עם פרוקיטי תשתית ובניה

גדולים ומורכבים בהם היתה מעוניינת הממשלה.

• עקב כך ממשלת סינגפור הכניסה לשוק הבניה חברות בינלאומיות ,זאת במטרה להעלות את הסטנדרטים ,להכניס שיטות בניה חדשות ולפתח את

התחום.

• החברות שנכנסו לשוק לא הוגבלו כלל ,לא באופן הפעילות שלהן ולא בהיקפן ותוך זמן קצר יחסית הם השתלטו על השוק.

• כיום סינגפור נמצאת בבעיה עקב העובדה כי אין כמעט חברות מקומיות בסינגפור להם הידע והיכולת להתמודד עם פרויקטי תשתיות ובניה מורכבים

ובהיקפים גדולים וכמעט כל הפעילות מתבצעת על ידי חברות בניה בינלאומית ,בעיקר ממזרח אסיה.

• ממשלת סינגפור מנסה כיום לעודד את חברות הבניה המקומיות ולהקטין את הדומיננטיות של החברות הבינלאומיות ,זאת באמצעות מתן עדיפות

לחברות מקומיות בפרויקטים ממשלתיים ועידוד הקמה של מיזמים משותפים של חברות מקומיות ובינלאומיות.

מידע כללי על שוק הבניה בסינגפור:

• היצע הדירות בסינגפור צפוי לגדול ב 11% -בשלוש השנים הקרובות

(.)2016-2018

• התכנון הוא בנייה של כ 200,000 -יחידות דיור מסוגים שונים:

• יותר מ 100,000-דירות ציבוריות,

• 45,000דירות מסובסדות

• 67,000יחידות דיור פרטיות (לא צמוד קרקע).

26

התפלגות בניה:

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה:

ענף הבנייה מתאפיין ,בעיקרו ,בשתי סוגי פעילויות:

•

•

פעילות יזמית – רכישה/חכירה של חטיבת קרקע ,קידום תוכניות פיתוח אדריכליות ,קבלת אישורים מהרשויות השונות ושיווק הפרויקט.

•

פעילות קבלנית – מימוש התוכנית המאושרת לחטיבת הקרקע והקמת המבנים על פיה.

•

בענף ישנן חברות אשר מקיימות את שני סוגי הפעילויות ,וחברות המתמקדות באחת מן הפעילויות בלבד.

•

בעשור האחרון ,עם עליית מחירי הנדל"ן ,ניכרת אינפלציה בכמות החברות המקיימות פעילות יזמית בלבד ,לרבות התרחבות מגמת "קבוצות

רכישה" ,במסגרתה רוכשי דירות הינם היזמים בפועל של בנייני המגורים בהם עתידים להתגורר ,ושוכרים חברה קבלנית לביצוע הבינוי.

הסיבה העיקרית נעוצה בפשטות היחסית שביצירת פעילות יזמית ,כאשר ,בהיעדרם של חסמים רגולטוריים בתחום הייזום ,כל אדם ו/או חברה

•

ישראלים* יכולים ורשאים לקנות חטיבת קרקע ,בין במסגרת מכרז של רמ"י ובין מבעלי קרקע פרטיים ,ולקדם תוכנית בינוי עבורה ,בהיות החסם

העיקרי העומד בפניהם הוא גיוס ההון הדרוש עבור רכישת הקרקע ומימון הליכי התכנון והשיווק(.לפי סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל ,תש"ך ,1960-יחיד זר ו/או חברה

בשליטה זרה ,מנועים מלרכוש או ,לחילופין ,לשכור לתקופה העולה על 5שנים מקרקעין ממקרקעי ישראל) .

זאת ,בניגוד לחברות קבלניות ,אשר נדרשות לעמוד בדרישות תקנות רישום הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) ,התשמ"ח-

•

1988בכדי לקבל רישיון קבלן על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות ,התשכ"ט.1969-

• התקנות מגדירות ענפי בניה שונים וקובעות חמש דרגות סיווג עבור כל ענף עבודות בניה ,כאשר כל דרגת סיווג מתייחסת להיקף הכספי (ובבנייה

למגורים גם בהיקף המ"ר) המותר לקבלן לבצע בענף בו הוא רשום ובאתר בנייה אחד.

תקנות הסיווג מהוות את החסם העיקרי כיום בפני קבלנים חדשים ,אשר מוגבלים להיקף פעילות מצומצם יחסית בסמוך למועד הרשמתם ועד

•

לצבירת היקף עבודה מספק בכדי להיות זכאים לדרגת סיווג גבוהה יותר.

• עליה בדרגת הסיווג מתאפשר לאחר ביצוע פרויקט בהיקף כספי של 80%מתקרת דרגת הסיווג.

27

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה – יזמים

•

כאמור ,הרגולציה אינה מהווה חסם כניסה לחברות יזמיות ישראליות.

•

אזרח זר ,שהינו יחיד שאינו תושב ו/או אזרח (או רשאי להיות אזרח עפ"י חוק השבות) ,או חברה בבעלותו ,אינם מורשים לרכוש מקרקעין

בישראל.

בכך ,מונעת המדינה את פעולתם של יזמים זרים בשוק הבניה בישראל.

•

רגולציה בענף הבניה – קבלנים

• בניגוד לתחום היזמות ,בתחום הקבלנות ישנה רגולציה מחמירה יותר ,אשר מהווה חסם משמעותי לכניסת חברות לענף.

• חסמים אלו ,בדמות הצורך ברישיון קבלן וסיווג קבלני ,מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנקאיות ,תשכ"ט( 1969-להלן" :החוק") ,מונעים בפועל את

כניסתם של קבלנים זרים לישראל .לפיכך ,קבלן זר אשר מעוניין לפעול כיום בתחום הבניה בישראל ,נדרש לפנות לאחת מ 2 -דרכים:

.1אפשרות א':

•

הקמת חברה ישראלית.

•

מינוי אדם בעל השכלה וניסיון בתחום הבינוי לתפקיד ניהולי.

•

הגשת בקשה לרישיון קבלן לעבודות הנדסה בנאיות.

•

המצאת ערבות בנקאית בהיקף כספי מתאים בכדי לעמוד בדרישות הסף לרישיון קבלן וקבלת רמת סיווג מתאימה.

.2אפשרות ב':

• בקשת פטור מרישיון קבלן ,אשר ניתן על ידי שר הבינוי ,על פי סעיף 14א לחוק ,ובלבד שמדובר בפרויקט ספציפי בגדר מכרז בין-לאומי ועבורו בלבד.

• כמו כן ,המגבלות המוטלות על הבאת עובדים זרים ,והעלויות החלות על הבאתם ,והמחסור בעובדים ישראלים מהווה חסם משמעותי נוסף כאשר חברות זרות

נדרשות "להתחרות" עם חברות מקומיות על אותו כוח אדם.

28

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה – קבלת סיווג קבלני במתכונן של מיזם משותף כנגד הצגת ערבויות

•

על פי סעיף 7לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) ,התשמ"ח 1988-אשר קובע "סיווג מיוחד".

•

סיווג מיוחד הינו סיווג הגבוה מ 1 -אשר מתקבל שלא על פי צורת ההתקדמות הקבועה בחוק ,כי אם על פי אחד מהתנאים הבאים:

.1המבקש הינו תאגיד הנשלט ע"י קבלן (רשום) אחד או יותר בעלי הסיווג המבוקש.

.2המבקש הינו בעל שליטה בתאגיד בעל הסיווג המבוקש לפחות שנתיים טרם הגשת הבקשה.

.3למבקש יש מחצית מהון המניות הרשום וזכות לקבלת מחצית הרווחים או למנות מחצית המנהלים בתאגיד בעל הסיווג המבוקש במהלך 4השנים

האחרונות.

.4המבקש היה אחראי לביצוע עבודות הנדסה בנאיות בתחום הסיווג המבוקש בהיקף של פי 5מגובה הסיווג המבוקש במהלך 10שנים אחרונות ברציפות

והינו בעל יכולת כספית מתאימה.

.5המבקש מחזיק ב 20%-מהון המניות וזכאי ל 20%-מרווחי התאגיד ,מזכויות ההצבעה בו ומהזכות למנות את מנהליו של תאגיד הרשום בסיווג המבוקש

ב 4-השנים קודם להגשת הבקשה ,ובתאגיד המוחזק התקיימו התנאים הבאים:

.i

התאגיד רשום בפנקס הקבלנים 10שנים לפחות ברציפות.

.ii

התאגיד רשום בפנקס הקבלנים על סמך כישוריו של המבקש.

.iiiהמבקש היה במשך 4שנים לפחות ועודנו מנהל רשום ופעיל בתחום הביצוע ההנדסי של התאגיד.

הגדרה חברת חוץ -חברה אשר התאגדה מחוץ לישראל ,ואשר אינה רשומה כחברה ישראלית ,אך נרשמה אצל רשם החברות בכדי לקיים פעילות

בישראל.

29

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה -בדק ואחריות

חוק המכר (דירות) ,תשל"ג 1973-מטיל על מוכר ,כהגדרתו בחוק ,1אחריות מלאה בדבר אי התאמת הדירה להתחייבויות שבהסכם המכר.

תקופת ההתחייבות מתחלקת לשלושה פרקי זמן;

.1במעמד המסירה ,כאשר חלה אי התאמה בין הדירה הנמסרת בפועל לבין האמור במפרט הסכם המכר ,בקבוע בתקן רשמית ו/או בתקנות הבניה.

.2בתקופת הבדק ,אשר תחילתה במועד המסירה ואורכה משתנה על פי טיב ואופי הליקוי ו/או הכשל ,בהתאם לקבוע בתוספת לחוק.

.3בתקופת האחריות ,תקופה בת שלוש שנים שתחילתה עם סיום תקופת הבדק.

יוצא דופן ,אשר מאריך את תקופת מחויבותו של המוכר ,הינו מקרה של אי התאמה יסודית ,2אז חלה האחריות לתיקון אי ההתאמה על המוכר לתקופה של

20שנה ,ואף יותר מכך במקרה בו הוכיח הקונה שמקור אי ההתאמה היסודית מקורה בתכנון ,בעבודה או בחומרים.

במקרה בו מוכר הדירה הינו קבלן זר ,אשר פועל בישראל לתקופה קצובה במסגרת פרויקט ספציפי ,עשוי להתרחש כשל במעטפת ההגנה אשר החוק יועד

לספק לרוכשי הדירות בפרויקט .לפיכך ,ראוי לבצע הפרדה בין פרויקט בו המדינה הינה היזם והמשווק של הדירות ,כאשר האחריות לתיקון הליקויים תחול

עליה ,לבין פרויקט בו קבלן זר מבצע את יזום ושיווק הדירות והאחריות לתיקון הליקויים חלה עליו.

חלופות:

) (1הטלת האחריות על המדינה ,אשר תפעל לתיקון ליקויים באמצעות זרוע תפעולית של משרד הבינוי.

) (2הפעלת הפרויקט במסגרת JVשל קבלן זר עם יזם ישראלי ,כאשר היזם מתכנן ומשווק את הפרויקט והאחריות חלה עליו.

) (3הטלת חיוב על קבלן זר להפקיד ערבות בגובה שיעור מסוים מעלות הבניה לתקופה אשר תמשך על פני תקופות הבדק והאחריות.

" 1מוכר" -מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו ,על מנת למכרה ,לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה ,על מנת למכרה ,מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור ,למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה)

" 2אי-התאמה יסודית" -אי-התאמה בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבניין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;

30

נספחים

ענף הבניה בהודו

מידע כללי על שוק הבניה בהודו:

• כיום נמצאת הודו במצוקת דיור עירונית המוערכת על כ 18.8-מיליון יחידות דיור ומצוקת דיור כפרית המוערכת על כ 47.4-מיליון יחידות דיור.

• הממשלה נמצאת בתהליך של פיתוח עירוני .פרויקט גדול המתבצע במדינה הינו פיתוח של כ 500-ערים הכוללות יותר מ 100,000-תושבים בכל עיר עד

שנת .2020

• תמיכה בבניית ערים אלו תתבצע בעזרת שותפות ציבוריות פרטיות אשר ירתמו בעלי הון ומומחים בתחומים שונים.

רגולציה על חברות זרות הפועלות בהודו:

• חברות זרות הפועלות בהודו חייבות להירשם תחת חוק החברות.

• חברות זרות חייבות לפעול לפי הנחיות השקעות הזרות במדינה.

• היזמים רשאים למכור חלקות מפותחות בלבד (חלקות שנבנו עליהם).

• היזמים חייבים לקבל אישורים בנוגע לחוקים עירוניים/אזוריים ולחוקים הנוגעים לאיכות הסביבה.

• קבלנים חייבים לקבל את יתר האישורים הנוספים בהתאם לסוג הפרויקט אותו נדרש לבצע.

• רישומים שונים הנדרשים לצרכי מיסים ולצרכי אישורי בנייה.

• כתלות בדרגת העובדים וכתלות במשך השהייה בהודו ,ישנם מקרים בהם עובדים זרים נדרשים להירשם אצל הרשויות ההודיות.

פיננסי:

• רוב המימון ליזמים מגיע מגופים ממשלתיים אשר מקבלים הקצאה תקציבית או הלוואת ממלווים זרים.

• גופים ממשלתיים רבים יכולים להנפיק אגרות חוב ללא תשלום מס לטובת גיוס מימון.

• רוב החוזים ניתנים על ידי משרדי הממשלה וכוללים סעיפים בנוגע להארכת זמנים וכן עלויות הנובעות מהארכה זו.

• טווח הזמנים להארכה הוא בדרך כלל רחב מאוד ,אך הפרשת העלויות הנובעות מהארכה הן מוגבלות.

• במרבית מהמקרים ,משקיעים זרים משקיעים בחברה שכבר פועלת בשוק הבנייה.

• 32במקרים אחרים ,היזמים מקיימים Joint Development Agreementעל בעלי קרקעות להקמה של פרויקטים מאוד גדולים.

ענף הבניה בהודו

עידוד השקעה זרה:

• על מנת לעודד השקעה זרה ,הודו הפחיתה את השטח המינימלי הנדרש לבנייה מ 50,000-מטר רבוע ל 20,000-מטר רבוע.

• בנוסף ,הפחיתה את ההשקעה המינימלית מ 10-מיליון דולר ל 5-מיליון דולר.

• פרויקטים המתחייבים לעמוד במינימום של 30%דירות בעלות נמוכה ,לא מחויבים לשטח מינימלי של בנייה.

• במקרים רבים מגדירה המדינה Special Economic Zoneשבה היא מקנה הקלות מבחינת מיסוי.

• המיסוי על חברות זרות עומד על כ ,30%-אך בפועל מספר זה קטן כתוצאה מהקלות מס רבות שמקבלות חברות זרות במדינה (לדוגמא פתור

ממס כניסה למדינה).

• במקרים רבים ניתנות הקלות מס לפי אזורים .הקלות אלו יכולות לנבוע מגודל ההשקעה ,מקור כוח העבודה ,סוגי המגורים אותם בונים וכו'.

• כאשר מדובר בפרויקטים בסדרי גודל מאוד גדולים ,יש מקום לניהול מו"מ על מנת להעניק הטבות נוספות.

• ישנם מקרים נוספים בהם נותנים הקלות מס ,הכוללים העסקה של כוח עבודה חדש ,הכשרה של כוח עבודה ישן וכן כאשר בונים בתים

המיועדים להימכר בעלות נמוכה.

• אחת הבעיות בעבר בהודו היו שהיזם לא היה רשאי למכור את החלקים שלו בפרויקט גם במידה והסתיימה הבנייה .חוק זה שונה ,וכיום רשאים

היזמים למכור את חלקם בפרויקט בצורה חלקית או מלאה ,כרצונם.

• דרך נוספת בה המדינה ניסתה לעודד השקעה זרה הייתה על ידי ביקורים של ראש ממשלת הודו במדינות שונות במטרה לשווק את הודו כיעד

השקעה אטרקטיבי.

• חשוב לציין כי הממשלה מנסה להפחית בנושא של מתן הטבות מס ,ומנסה במקום צעד זה להוריד את מס החברות מ 30%-ל25%-

בהדרגתיות.

33

ענף הבניה בהודו

שילוב חברות זרה בשוק הבנייה:

• כאשר מתחרות חברות בינ"ל ,החוזה הינו מבוסס )Engineering Procurement Construction( EPCבניגוד לחוזה מבוסס על תמחור לפי

פריט.

• מבנה ההתקשרות המועדף הינו )Joint Ventures( JVאו .)Special Purpose Vehicles( SPV

• ה JV-נקרא במקרים רבים ,Association of personsומאפשר איחוד בין גורמים שונים על מנת לעמוד בדרישות מבחינת יכולות ,ופותר

מהצורך לפתוח .SPV

• כאשר היזם דורש פתיחת ,SPVהדבר אינו חייב לכלול את כל העבודה וכן אין צורך לכלול את עבודתם של קבלני המשנה.

• בפרויקטים גדולים ה SPV-מוקם על ידי המדינה או היזם ,והם מוציאים את כל העבודה לקבלנות משנה בתור חוזה .EPC

• בחוזי ,EPCהתשלומים מתקבלים על סמך סיום של אבן דרך בפרויקט.

• כאשר ישנם עובדים זרים המעורבים בפרויקט ,יש צורך לוודא כי יש להם את אישורי העבודה המתאימים וכן לשלם להם בהתאם לדרישות של

ה.Reserve bank of India-

• ברוב המקרים ,חברות זרות מספקות ידע מקצועי בעוד שהחברות ההודיות מספקות כוח עבודה .במסגרת כך ,החברות הזרות לרוב מביאות

איתן 10-15עובדים בכירים המתמקצעים בתחומים שונים.

הסדרים מול קבלני משנה:

• הקבלנים אחראיים למנות קבלני משנה בהתאם לצרכי החוזה.

• במידה וניתן לחלק את העבודה לחבילות ,קבלני המשנה מקבלים עבודות בהתאם לעבודות הנדרשות.

• קבלני המשנה יכולים להיות מועמדים על ידי המעסיק או שהם יכולים להיות מוצעים על ידי הקבלן בהתאם לדרישות קדם.

• לפרויקטים ממשלתיים נבחרים הקבלנים על סמך מכרזים ,בהם הקבלנים צריכים לכלול הצעות מחיר.

• בחוזים פרטיים ,אין הליך רשמי כמו שמתנהל בממשלה.

34

ענף הבניה בהודו

תהליך כניסה של חברה זרה להודו:

• לחברה זרה המעוניינת להתחיל פעילות עסקית בהודו ישנם מספר אפשרויות הכוללות:

.1לפתוח חברה הודית .במסגרת כך ,ישנם מספר אפשרויות:

Joint Venture .Aעם חברה הודית .צעד זה יכול להוות יתרון לחברה זרה מהסיבות הבאות:

.I

החברה כבר קיימת ורק צריך לשנות את האחזקות שלה מבחינה משפטית.

.II

ישנו מימון קיים מצידה של החברה ההודית הקיימת.

.IIIלחברות ההודיות קיימים קשרים אשר מקלים על הליכים בירוקרטים במדינה ,וכן הם מכירים את דרכי ההתנהלות כדי להתמודד

עם הליכים אלו.

.Bכאשר הפרויקט המוצע מאפשר פעילות עסקית מלאה של גורם זר ,במקרה זה חברות זרות יכולות להקים חברה אד-הוק ,ומרגע

שהחברה רשומה בצורה חוקית ,היא נחשבת לחברה מן המניין במדינה ,וצריכה לעובד לפי חוקי המדינה.

.2לפעול כחברה זרה בהודו .במסגרת אופציה זו ,קיימות מספר אפשרויות לפיהן יכולה להתנהל החברה:

:Project Office .Aחברות המתכננות להיות מעורבות בפרויקטים בהודו ,יכולות להקים סניף זמני .החברות לא רשאיות לעסוק בשום

פעילות פרט לפעילות שלשמה הקימו את הסניף .ברוב המקרים ,חברה קבלנית המגיעה להודו מתחילה את העבודה שלה במדינה בכך

שהיא רושמת את עצמה כ ,Project Office-אך ברגע שהיא חותמת על חוזים לפרויקטים נוספים ,היא מקימה חברת בת מקומית.

:Branch Office on “Stand Alone Basis” .Bחברות אלו רשאית לפעול ה Special Economic Zones-בלבד ואינם רשאים לפעול מחוץ

לאזור זה.

35

ענף הבניה בהודו

תובנות מענף הבנייה בהודו עבור השוק הישראלי:

• כדי לעודד חברות זרות להגיע למדינה ,יש צורך בבחינת צעדי מדיניות שיהיו משמעותיות עבורן .צעדים אלה יכולים להתבסס על פרמטרים

רבים ושונים.

• קיימת אפשרות להגדיר אזורים ספציפיים בהם המדינה רוצה שיבנו מספר גדול של יחידות דיור ,ועל אזורים ספציפיים אלו לתת הטבות מס

נוספות .כדי לעודד את העבודה של חברות זרות בשטחים אלו ולא חברות ישראלית ,אפשר להגדיר פרויקט בסדר גדול משמעותי וכך הפרויקט

יהיה גדול מדי ל 90%-מהחברות הישראליות.

• יש צורך לבחון את האפשרות של שת"פ בין חברות זרות לחברות ישראלית ,כאשר ברוב המקרים חברות ישראליות יתנו את מרבית הידע

ומעט כוח אדם וחברות הזרות יספקו הרבה כוח אדם ומעט ידע יחסית.

• כאשר מחליטים על התצורה בה החברה הזרה תוקם בארץ ,יש צורך לחשוב על מגבלות שונות לפעילות שלהן כדי לא לפגוע בשוק העבודה

הישראלי.

• על מנת לתת מענה למצוקת הדיור ,יש אפשרות להגדיר פרויקט שבמסגרתו מקימים מספר שכונות/ערים (כפי שנעשה בהודו) והמדינה תהיה

היזם .בצורה זו ניתן להעניק הטבות לחברות הזרות המשתתפות בפרויקט זה .בנוסף ,אפשר לתת סף מינימום של מספר יחידות דיור שחברה

זרה תקים בפרויקט ולקבוע סף גבוה כדי שלחברות זרות יהיה מספיק משתלם לבנות בארץ.

• צריך לבחון את האפשרות לתת הטבות לחברות המוקמות משילוב של חברה זרה וחברה ישראלית כך שגם לחברה הזרה וגם לחברה

הישראלית יהיה משתלם יותר להקים חברה ביחד מאשר לעבוד בנפרד .בצורה זו ,יש אפשרות להכניס יותר כוח אדם לישראל ובו זמנית לא

להשתמש בחרות כוח אדם שמקבלות תיווך.

36

נספח -ענף הבנייה בסינגפור

רגולציה על חברות זרות הפועלות בסינגפור:

• כדי להיכנס לענף הבניה ,חברה צריכה לקבל רישיון ממועצת המהנדסים של סינגפור (.)The Professional Engineers Board of Singapore

• ישנם מספר קריטריונים שיש לעמוד בהם על מנת לקבל רישיון זה ,הכוללים ,בין היתר:

• כפי שמופיע בתקנון החברה ,תחום העיסוק העיקרי שלה הוא אספקת שירותי הנדסה מקצועיים.

• החברה צריכה להיות בעלת הון מניות נפרע של לפחות 500,000דולר סינגפורי.

• במסמכי ההתאגדות של החברה צריך להיות מצוין כי רוב חברי הדירקטוריון הינם מהנדסים רשומים או מומחים בעלי התמחות דומה.

• לחברה יש ביטוח מקצועי.

• עבודות ההנדסה שהחברה מבצעת בסינגפור צריכות להיות מפוקחים ומנוהלים על ידי דירקטור החברה אשר ברשותו רישיון מהנדס תקף.

• חברות הנדסה והאדריכלות הפועלות בסינגפור יכולות להיות בבעלות זרה של .100%

• מהנדסים ואדריכלים העובדים בסינגפור צריכים להיות בעלי רישיון מתאים ממועצת מהנדסים ומועצת אדריכלים של סינגפור.

• כל חברה שרוצה להשתתף בפרויקט ,בין אם היא זרה או מקומית ,חייבת להיות בעלת ארבע שנים של ניסיון מעשי בעבודות הנדסה או אדריכלות,

ולעבור מבדקים של המועצה הרלוונטית.

• לפרויקטים ציבוריים ישנם 7קטגוריות שונות לרישום ,כל אחת בהתאם לסוג הפרויקט.

• עיקרי רגולציה לפרויקט ביצוע עבודות בניה כוללים:

• הון נפרע מינימלי שנע בין 52,000דולר ל 15-מיליון דולר ,בהתאם לגודל הפרויקט.

• ניסיון עבר בפרויקטים בהיקפים שונים.

• דרישות מיוחדות בנוגע להכשרה של כוח העבודה.

• אישורים נוספים כגון :אישור נוהלי בטיחות.ISO 9001 ,

37

נספח -ענף הבנייה בסינגפור

עידוד השקעה זרה בענף הבנייה:

• קבלני בניה זרים בלטו בענף הבנייה בסינגפור בשנים .1984 – 1978במסגרת כך ,זכו ברוב הפרויקטים הגדולים והמורכבים .מחקרים הראו

כי היתרון התחרותי של חברות הזרות על פני עמיתיהם המקומיים נבע מיכולתם לספק עבודה באיכות גבוהה ,לנהל פרויקטים בצורה טובה

יותר וכן המומחיות שלהם בתחום הטכנולוגיה תרמה רבות ליתרון שלהן.

• המשאבים של המדינה לא הספיקו כדי לעמוד בדרישות לפרויקטים גדולים ומגוונים .המצב הוביל לכך שרוב חומרי הבנייה והעובדים הגיעו

מחו"ל.

• קבלנים מקומיים הביעו חוסר שביעות רצון בנוגע לשליטה של חברות זרות בענף הבנייה של סינגפור .טענתם הייתה כי המצב לא מאפשר

להם לצבור ניסיון בביצוע פרויקטים גדולים.

• למרות הטענות של הקבלנים המקומיים ,הממשלה לא שינתה את דרך פעולתה בטענה שהצעד חיוני להתפתחות המדינה.

• עם זאת ,כחלק מתוכנית לעידוד פעילות חברות קבלניות מקומיות ,הממשלה החליטה לאפשר שילוב של קבלנים מקומיים עם עמיתיהם

הזרים על ידי קידום היווצרות של מיזמים משותפים.

• כמו כן ,על מנת להתגבר על המחסור בכוח אדם מיומן ,הוחלט על פתיחת מרכזי הכשרה במדינות כמו הפיליפינים וסרילנקה על מנת לאפשר

לקבלנים להביא לסינגפור כוח אדם מיומן.

38

נספח -ענף הבנייה בסינגפור

תובנות מענף הבנייה בסינגפור:

• בשונה מהמצב בישראל ,בסינגפור הממשלה לא נדרשה לעודד את כניסתם של קבלים זרים למדינה ,אלא ניסתה לעודד את עזיבתם או

ביצוע שיתופי פעולה עם חברות מקומיות.

• המדינה הייתה צריכה לחשוב על דרכי התמודדות עם המצב שנוצר ,שבו החברות הזרות שולטות על ענף הבנייה ומונעות את התפתחותם

של החברות המקומיות בתחום.

• עם זאת ,במצב שבה ישראל נמצאת ,יש אפשרות לשקול את צורת ההתמודדות של סינגפור בנוגע למחסור בכוח אדם מיומן( .הכשרות).

• המצב שנוצר בסינגפור דורש התייחסות כאשר מקבלים החלטה בנוגע לפתיחת השוק הישראלי לקבלנים זרים ,היות וההשפעה של החלטה

זו יכולה להוות קושי על השוק המקומי.

ההשקעה הנדרשת בסינגפור:

• המסגרת המשפטית של סינגפור והמדיניות הציבורית שלה מהווים סביבה נוחה למשקיעים זרים.

• משקיעים זרים אינם נדרשים להיכנס למיזמים משותפים או לוותר על שליטה וניהול בחברה שלהם.

• משקיעים זרים ומשקיעים מקומיים כפופים לחוקים זהים.

• סינגפור לא מציבה הגבלות על השקעה מחדש ,החזרות של רווחים או של הון.

• מערכת המשפט מכבדת את מעמד החוזים ,והחלטות נאכפות בצורה יעילה.

39

ענף הבניה בישראל

מידע כללי על שוק הבנייה בישראל:

• מידי שנה מבוצעות בישראל כ 100 -אלף עסקאות לרכישת נדל"ן למגורים.

• שוק הדיור בישראל מאופיין בהיקף בעלות גבוה יחסית ,של כ 70% -מכלל הדירות.

• בשנת 2008החלה עליה במחירי הדיור בישראל ,ונכון ל , 2015-מחירה של דירת מגורים ממוצעת עלתה בכ.70% -

• בין השנים 2007ל 2014 -חלה עליה של כ 50% -במספר התחלות הבניה ,מרמה של 31אלף ל 45 -אלף התחלות בניה בשנה.

• המספר המועט יחסית של התחלות הבניה בישראל ,ביחס לביקוש הקיים בשוק ,נובע ממספר גורמים ,הכוללים:

•

מחסור בקרקע מתוכננת וזמינה לבניה.

• מחסור בעובדים מיומנים בעבודות בניה "רטובות".

• התארכות משך הבניה של דירת מגורים.

• חסמים נוספים אשר מגבילים את היכולת לספק את הביקוש.

• בשל הגרעון המצטבר ,קיים כיום מחסור של עשרות אלפי יחידות דיור אשר השפיע ,וממשיך להשפיע ,על מחירי הדיור בישראל.

• עקב כך הביקוש הקיים בשוק לדירות גבוה מקצב הבניה כיום.

• לאור האמור לעיל ,ובכדי לספק את הביקוש הרב בשוק לדירות ,נדרשת עליה משמעותית במספר התחלות הבניה בישראל בהקדם האפשרי.

•

כיום פועלים בישראל כ 235,000 -עובדים בענף הבניה ,מתוכם כ 175,000 -ישראלים והשאר עובדים זרים (פלשתינאים ואחרים)1 .

• הערכות משרד הבינוי גורסות כי מספר העובדים הישראלים בענף הגיע למיצוי ,ובכדי לספק ידיים עובדות נוספות נדרשים עובדים זרים.

• בשל הסכמים בי-לטראליים ,אמנות בינלאומיות והחשש מסחר בבני אדם ,נדרשת הבאת חברות בניה זרות למשק הישראלי ,על עובדיהן.

.1דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת

40

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה:

ענף הבנייה מתאפיין ,בעיקרו ,בשתי סוגי פעילויות:

•

•

פעילות יזמית – רכישה/חכירה של חטיבת קרקע ,קידום תוכניות פיתוח אדריכליות ,קבלת אישורים מהרשויות השונות ושיווק הפרויקט.

•

פעילות קבלנית – מימוש התוכנית המאושרת לחטיבת הקרקע והקמת המבנים על פיה.

•

בענף ישנן חברות אשר מקיימות את שני סוגי הפעילויות ,וחברות המתמקדות באחת מן הפעילויות בלבד.

•

בעשור האחרון ,עם עליית מחירי הנדל"ן ,ניכרת אינפלציה בכמות החברות המקיימות פעילות יזמית בלבד ,לרבות התרחבות מגמת "קבוצות

רכישה" ,במסגרתה רוכשי דירות הינם היזמים בפועל של בנייני המגורים בהם עתידים להתגורר ,ושוכרים חברה קבלנית לביצוע הבינוי.

הסיבה העיקרית נעוצה בפשטות היחסית שביצירת פעילות יזמית ,כאשר ,בהיעדרם של חסמים רגולטוריים בתחום הייזום ,כל אדם ו/או חברה

•

ישראלים* יכולים ורשאים לקנות חטיבת קרקע ,בין במסגרת מכרז של רמ"י ובין מבעלי קרקע פרטיים ,ולקדם תוכנית בינוי עבורה ,בהיות החסם

העיקרי העומד בפניהם הוא גיוס ההון הדרוש עבור רכישת הקרקע ומימון הליכי התכנון והשיווק(.לפי סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל ,תש"ך ,1960-יחיד זר ו/או חברה

בשליטה זרה ,מנועים מלרכוש או ,לחילופין ,לשכור לתקופה העולה על 5שנים מקרקעין ממקרקעי ישראל) .

זאת ,בניגוד לחברות קבלניות ,אשר נדרשות לעמוד בדרישות תקנות רישום הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) ,התשמ"ח-

•

1988בכדי לקבל רישיון קבלן על פי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות ,התשכ"ט.1969-

• התקנות מגדירות ענפי בניה שונים וקובעות חמש דרגות סיווג עבור כל ענף עבודות בניה ,כאשר כל דרגת סיווג מתייחסת להיקף הכספי (ובבנייה

למגורים גם בהיקף המ"ר) המותר לקבלן לבצע בענף בו הוא רשום ובאתר בנייה אחד.

תקנות הסיווג מהוות את החסם העיקרי כיום בפני קבלנים חדשים ,אשר מוגבלים להיקף פעילות מצומצם יחסית בסמוך למועד הרשמתם ועד

•

לצבירת היקף עבודה מספק בכדי להיות זכאים לדרגת סיווג גבוהה יותר.

• עליה בדרגת הסיווג מתאפשר לאחר ביצוע פרויקט בהיקף כספי של 80%מתקרת דרגת הסיווג.

41

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה – יזמים

•

כאמור ,הרגולציה אינה מהווה חסם כניסה לחברות יזמיות ישראליות.

•

קיימות בישראל חברות רבות ,בהיקפי פעילות שונים ,אשר פועלות כחברות יזמיות של פרויקטים למגורים.

•

חברות אלו רוכשות חטיבות קרקע ,ואחראיות על ביצוע הליכי הייזום ,התכנון והשיווק ,בין באמצעות אנשי מקצוע פנימיים המועסקים על ידי החברה

ובין באמצעות התקשרות עם ספקי שירותים חיצוניים דוגמת אדריכלים ,מהנדסים ,יועצים ,קבלני בניה שונים ומגוון נותני שירות אחרים.

יחד עם זאת ,מדובר ,לרוב ,בתהליכים ארוכי טווח ,התלויים בתוכניות ובאישורים הקיימים עבור חטיבת הקרקע ,כאשר אלו מצריכים התדיינויות רבות

•

מול ועדות התכנון השונות ,ועדות ערער ,רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים אחרים בטרם יתקשר היזם עם קבלני ביצוע להקמת הפרויקט.

מנגד ,זר ,שהינו יחיד שאינו תושב ו/או אזרח (או רשאי להיות אזרח עפ"י חוק השבות) ,או חברה בבעלותו ,אינם מורשים לרכוש מקרקעין

•

בישראל.

בכך ,מונעת המדינה את פעולתם של יזמים זרים בשוק הבניה בישראל.

•

42

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה – קבלנים

• בניגוד לתחום היזמות ,בתחום הקבלנות ישנה רגולציה מחמירה יותר ,אשר מהווה חסם משמעותי לכניסת חברות לענף.

• חסמים אלו ,בדמות הצורך ברישיון קבלן וסיווג קבלני ,מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנקאיות ,תשכ"ט( 1969-להלן" :החוק"),

מונעים בפועל את כניסתם של קבלנים זרים לישראל .לפיכך ,קבלן זר אשר מעוניין לפעול כיום בתחום הבניה בישראל ,נדרש לפנות לאחת

מ 2 -דרכים:

.1אפשרות א':

•

הקמת חברה ישראלית.

•

מינוי אדם בעל השכלה וניסיון בתחום הבינוי לתפקיד ניהולי.

•

הגשת בקשה לרישיון קבלן לעבודות הנדסה בנאיות.

•

המצאת ערבות בנקאית בהיקף כספי מתאים בכדי לעמוד בדרישות הסף לרישיון קבלן וקבלת רמת סיווג מתאימה.

.2אפשרות ב':

• בקשת פטור מרישיון קבלן ,אשר ניתן על ידי שר הבינוי ,על פי סעיף 14א לחוק ,ובלבד שמדובר בפרויקט ספציפי בגדר מכרז בין-

לאומי ועבורו בלבד.

• נראה כי רגולציה זו מהווה חסם משמעותי בפני קבלנים זרים בגודל בינוני ומטה מלפעול בישראל ,בעוד קבלנים גדולים יותר אינם מוצאים

הצדקה לפעול בישראל בשל תנאי השוק ,ובכלל זה היקף המצומצם יחסית של פרויקטים לבניית מגורים.

• כמו כן ,המגבלות המוטלות על הבאת עובדים זרים ,והעלויות החלות על הבאתם ,והמחסור בעובדים ישראלים מהווה חסם משמעותי נוסף

כאשר חברות זרות נדרשות "להתחרות" עם חברות מקומיות על אותו כוח אדם.

43

ענף הבניה בישראל

פעילות חברות קבלניות זרות בישראל:

• במהלך השנים האחרונות חלה מגמה של כניסת חברות קבלניות זרות לענף הבניה בישראל.

• חברות אלו ,לרוב ,פועלות בישראל במסגרת מיזמים משותפים ( )Joint Ventureעם קבלנים ישראלים;

• הקבלנים הישראלים נדרשים ,במסגרת מכרזי תשתיות גדולי היקף ,כבר במסגרת תנאי הסף ,לקיים שיתוף פעולה עם קבלן זר בעל ידע וניסיון מקצועי

בפרויקטים בעלי אופי דומה.

• בשיטה זו ,הצליחו חברות ישראליות למשוך לפעילות בישראל חברות קבלניות זרות מסין ,איטליה ,ספרד ,צרפת וכו'.

• שלא במסגרת פרויקטים בין-לאומיים ,פועלת בישראל חברת יילמזלר מאז שנת ,2004כאשר החלה את פעילותה בישראל במסגרת הסכם סחר גומלין בין

ממשלות ישראל וטורקיה .במסגרת ההסכם ,ניתנו לחברת יילמזלר אשרות עבודה ל 800-עובדים טורקים למשך 3שנים (עד ,)2007אשר הוארכו בתוקפן

והורחבו בהיקפן לכדי 1,200עובדים טורקים.

• חברת יילמזלר פועלת בפרויקטים למגורים ,נדל"ן מסחרי ותשתיות ,ומועסקת על ידי קבלנים ישראלים בעיקר לעבודות בתחום השלד.

44

ענף הבניה בישראל

רגולציה בענף הבניה -בדק ואחריות

חוק המכר (דירות) ,תשל"ג 1973-מטיל על מוכר ,כהגדרתו בחוק ,1אחריות מלאה בדבר אי התאמת הדירה להתחייבויות שבהסכם המכר.

תקופת ההתחייבות מתחלקת לשלושה פרקי זמן;

.1במעמד המסירה ,כאשר חלה אי התאמה בין הדירה הנמסרת בפועל לבין האמור במפרט הסכם המכר ,בקבוע בתקן רשמית ו/או בתקנות הבניה.

.2בתקופת הבדק ,אשר תחילתה במועד המסירה ואורכה משתנה על פי טיב ואופי הליקוי ו/או הכשל ,בהתאם לקבוע בתוספת לחוק.

.3בתקופת האחריות ,תקופה בת שלוש שנים שתחילתה עם סיום תקופת הבדק.

יוצא דופן ,אשר מאריך את תקופת מחויבותו של המוכר ,הינו מקרה של אי התאמה יסודית ,2אז חלה האחריות לתיקון אי ההתאמה על המוכר לתקופה של

20שנה ,ואף יותר מכך במקרה בו הוכיח הקונה שמקור אי ההתאמה היסודית מקורה בתכנון ,בעבודה או בחומרים.

במקרה בו מוכר הדירה הינו קבלן זר ,אשר פועל בישראל לתקופה קצובה במסגרת פרויקט ספציפי ,עשוי להתרחש כשל במעטפת ההגנה אשר החוק יועד

לספק לרוכשי הדירות בפרויקט .לפיכך ,ראוי לבצע הפרדה בין פרויקט בו המדינה הינה היזם והמשווק של הדירות ,כאשר האחריות לתיקון הליקויים תחול

עליה ,לבין פרויקט בו קבלן זר מבצע את יזום ושיווק הדירות והאחריות לתיקון הליקויים חלה עליו.

חלופות:

) (1הטלת האחריות על המדינה ,אשר תפעל לתיקון ליקויים באמצעות זרוע תפעולית של משרד הבינוי.

) (2הפעלת הפרויקט במסגרת JVשל קבלן זר עם יזם ישראלי ,כאשר היזם מתכנן ומשווק את הפרויקט והאחריות חלה עליו.

) (3הטלת חיוב על קבלן זר להפקיד ערבות בגובה שיעור מסוים מעלות הבניה לתקופה אשר תמשך על פני תקופות הבדק והאחריות.

" 1מוכר" -מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו ,על מנת למכרה ,לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה ,על מנת למכרה ,מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור ,למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה)

" 2אי-התאמה יסודית" -אי-התאמה בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבניין והנוגעת להבטחת יציבותו ולבטיחותו;

45

הסבר לתנאי הסף והקריטריונים

תנאי סף

#

פירוט

תנאי סף

1

הכנסות

ממוצע היקף הכנסות החברה בתחומי הבניה (מגורים ,משרדים ותשתיות) בשלוש

השנים האחרונות.

חברת בניה זרה שהינה חברת בת של חברת בניה במדינה אחרת (לרבות

חברת אם ישראלית) רשאית להציג גם את הכנסות חברת האם.

( 500מיליוני

דולרים)

2

יחס חוב/סך מאזן

ממוצע 3שנים של שיעור כלל החוב של החברה מסך המאזן .מדד ליציבות

פיננסית של החברה .ככל שהמדד נמוך יותר ,כך החברה יציבה יותר.

60%

3

שיעור המלאי של החברה מכלל הנכסים .מטרת הסעיף הינה לזהות חברות להן

שיעור מלאי מכלל הנכסים

אין פעילות תפעולית אמתית.

4

ניסיון החברה -מספר

פרויקטים

5

היקף מ"ר בנוי למגורים

6

מספר פרויקטים מחוץ

למדינת האם

7

העסקת מהנדס ראשי

46

30%

רציונל

היקף ההכנסות הדרוש נועד להביא לישראל חברות שיש

להם היכולת לבנות כ 1,000-יח"ד בשנה .זאת בהתאם

לצרכים של המדינה.

כמו כן הרף נקבע על מנת לאפשר לחברות בנות זרות

של חברות בניה ישראליות גדולות להתמודד בפרויקט.

הרף נקבע בהתאם לנתונים הפיננסיים של מדגם חברות

בניה זרות וישראליות ,מתוך מטרה לאפשר למרבית

החברות לעבור את תנאי הסף.

הרף נקבע בהתאם לנתונים הפיננסיים של מדגם חברות

בניה זרות וישראליות ,מתוך מטרה לאפשר למרבית

החברות לעבור את תנאי הסף.

ממוצע מספר הפרויקטים למגורים שבוצעו על ידי החברה או על ידי חברת בת

בשליטת החברה (מעל 50%בעלות) ,בשלוש שנים האחרונות (מינימום 3,000

מ"ר לפרויקט) .שני בניינים של החברה יוגדרו כפרויקטים שונים על ידי עמידה

באחד מהתנאים להלן:

.1קבלן מבצע שונה לשלב השלד.

.2אתרי הבניה נמצאים במרחק של יותר מקילומטר זה מזה.

.3באם ישנם 5בניינים בנויים בין הבניינים.

על החברה להציג פרויקט אחד לפחות של בנין מגורים מעל 15קומות.

חברת בניה זרה שהינה חברת בת של חברת בניה במדינה אחרת (לרבות

חברת אם ישראלית) רשאית להציג גם את הכנסות חברת האם.

( 15פרויקטים)

רף נקבע על מנת לוודא כי החברה פעילה בתחום הבניה

למגורים ובנתה בממוצע ב 3-השנים האחרונות כ300-

יח"ד בשנה (הנחת היסוד הינה כי דירה ממוצעת הינה

בגודל של 170מ"ר).

ממוצע היקף מ"ר בנוי למגורים על ידי החברה בשלוש שנים האחרונות (דירות

מגורים שקיבלו אישור אכלוס).

( 45אלפי מ"ר)

הרף נקבע על מנת לוודא כי החברה פעילה בתחום

הבניה למגורים ובנתה בממוצע ב 3-השנים האחרונות כ-

300יח"ד בשנה (הנחת היסוד הינה כי דירה ממוצעת

הינה בגודל של 170מ"ר).

ממוצע מספר הפרויקטים שבוצעו על ידי החברה בשלוש השנים האחרונות

במדינה שאיננה מדינת האם של החברה ואשר נתונה לכללי רגולציה שונים מאלו

הנהוגים במדינת האם.

רק פרויקטים שיבנו במדינות שעודות בכללים להלן יילקחו בחשבון בסעיף זה:

( 1פרויקטים)

.1חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג הגבוה מישראל

בניה במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות 30,000דולר. .2חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג הנמוך מישראל

בניה במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות 30,000דולר. החברה מעסיקה ב 3-השנים האחרונות מהנדס ראשי מוסמך בעל לפחות 5שנות

ניסיון.

המטרה הינה לוודא כי החברה כבר ביצעה פרויקטים

מחוץ למדינת האם ,זאת על מנת לוודא כי היא מסוגלת

לנהל אופרציה מורכבת כזו במדינה זרה.

רף התל"ג נועד על מנת להשאיר חברות שבנו במדינות

בעלות סטנדרט בניה דומה למקובל בישראל.

תנאי זה נועד לוודא כי החברה הינה חברה מבצעת ולא

חברת כוח אדם ולכן היא זקוקה למהנדס ראשי.

הסבר לתנאי הסף והקריטריונים

#

קריטריונים פיננסים

שיעור רווחיות תפעולית

1

()EBIT

פירוט





2יחס חוב/סך מאזן



3הכנסות

#

47



קריטריונים של כוח אדם

סף מינימום

ממוצע 3שנים של שיעור הרווחיות התפעולית של

החברה מעיד על יציבות פיננסית ואיכול הניהול של 3%

החברה.

ממוצע 3שנים של שיעור החוב של החברה מסך

60%

המאזן .מדד ליציבות פיננסית של החברה .ככל

שהמדד נמוך יותר ,כך החברה יציבה יותר.

ממוצע היקף הכנסות החברה בתחומי הבניה

(מגורים ,משרדים ותשתיות) בשלוש השנים

האחרונות( .בהתאם לדוחות הכספיים המאוחדים

( 500מיליוני

של החברה)

חברת בניה זרה שהינה חברת בת של חברת דולרים)

בניה במדינה אחרת (לרבות חברת אם

ישראלית) רשאית להציג גם את הכנסות חברת

האם.

פירוט

סף מינימום

סף מקסימום

רציונל

הרף נקבע בהתאם לנתונים הפיננסיים של מדגם חברות

בניה זרות וישראליות ,מתוך מטרה לאפשר למרבית

החברות לעבור את תנאי הסף.

הרף נקבע בהתאם לנתונים הפיננסיים של מדגם חברות

בניה זרות וישראליות ,מתוך מטרה לאפשר למרבית

החברות לעבור את תנאי הסף.

7%

30%

היקף ההכנסות הדרוש נועד להביא לישראל חברות שיש

להם היכולת לבנות כ 1,000-יח"ד בשנה .זאת בהתאם

( 750מיליוני דולרים) לצרכים של המדינה.

כמו כן הרף נקבע על מנת לאפשר לחברות בנות זרות של

חברות בניה ישראליות גדולות להתמודד בפרויקט.

סף מקסימום

1ניסיון ממוצע מנהלי עבודה

כלל ניסיון העבודה מקבלת ההסמכה כמנהל

עבודה .מדד לאיכות כוח האדם המקצועי אותו ( 5שנים)

מעסיקה החברה.

( 10שנים)

ניסיון ממוצע

2

מהנדסים/אדריכלים

כלל ניסיון העבודה מקבלת ההסמכה

כמהנדס/אדריכל .מדד לאיכות כוח האדם

המקצועי אותו מעסיקה החברה.

( 10שנים)

( 20שנים)

רציונל

בהתאם לשיחות שבוצעו עם חברות בינה מנהלי העבודה

והמהנדסים הם הבסיס המקצועי של החברה והם עובדים

בה לאורך שנים רבות .מנהלי עבודה ומהנדסים מנוסים הם

מפתח ומדד לחברה איכותית

הסבר לתנאי הסף והקריטריונים

#

פירוט

קריטריונים איכותיים

סף מינימום

ממוצע היקף מ"ר בנוי למגורים על ידי החברה בשלוש שנים האחרונות ( 45אלפי

1היקף מ"ר בנוי למגורים

מ"ר)

(דירות מגורים שקיבלו אישור אכלוס).



מספר פרויקטים שבוצעו

( 2בנינים מעל 15קומות

בלבד)





מספר פרויקטים מחוץ

3

למדינת האם



4המלצות פרויקטי עבר

5התרשמות כללית

48

סף מקסימום

רציונל

( 200אלפי מ"ר)

רף נקבע על מנת לוודא כי החברה פעילה

בתחום הבניה למגורים ובנתה בממוצע ב3-

השנים האחרונות כ 300-יח"ד בשנה (הנחת

היסוד הינה כי דירה ממוצעת הינה בגודל של

170מ"ר).

ממוצע מספר הפרויקטים למגורים שבוצעו על ידי החברה או על ידי

חברת בת בשליטת החברה (מעל 50%בעלות) ,בשלוש שנים

האחרונות (מינימום 3,000מ"ר לפרויקט) .שני בניינים הנבנים על ידי

החברה יוגדרו כפרויקטים שונים על ידי עמידה באחד מהתנאים להלן( 5 :פרויקטים) ( 15פרויקטים)

.1קבלן מבצע שונה לשלב השלד.

.2אתרי הבניה נמצאים במרחק של יותר מקילומטר זה מזה.

.3באם ישנם 5בניינים בנויים בין הבניינים.

ממוצע מספר הפרויקטים שבוצעו על ידי החברה בשלוש השנים

האחרונות במדינה שאיננה מדינת האם של החברה ואשר נתונה לכללי

רגולציה שונים מאלו הנהוגים במדינת האם של החברה.

רק פרויקטים שיבנו במדינות שעודות בכללים להלן יילקחו בחשבון

בסעיף זה:

( 1פרויקטים) ( 5פרויקטים)

.1חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג

הגבוה מישראל -בניה במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות

30,000דולר.

.2חברה שההנהלה שלה ממוקמת במדינות בעלות תל"ג

הנמוך מישראל -בניה במדינה בעלת תל"ג לנפש של לפחות

30,000דולר.

הציון יקבע על ידי וועדת ההיגוי ,בהתאם לאיכות הממליצים .החברה

תספק רשימה של לפחות 3ממליצים .על החברה לציין את פרטי הקשר

של הממליץ ,את הפרויקטים בהם הוא היה מעורב ,את שיטות הבניה

בהם השתמשו בפרויקטים אלו ולספק תמונות של הפרויקטים.

התרשמות כללית של וועדת ההיגוי מנתוני החברה וההצעה.

-

-

רף נקבע על מנת לוודא כי החברה פעילה

בתחום הבניה למגורים ובנתה בממוצע ב3-

השנים האחרונות כ 300-יח"ד בשנה (הנחת

היסוד הינה כי דירה ממוצעת הינה בגודל של

170מ"ר).

המטרה הינה לוודא כי החברה כבר ביצעה

פרויקטים מחוץ למדינת האם ,זאת על מנת

לוודא כי היא מסוגלת לנהל אופרציה מורכבת

כזו במדינה זרה.

רף התל"ג נועד על מנת להשאיר חברות שבנו

במדינות בעלות סטנדרט בניה דומה למקובל

בישראל.

המטרה הינה לקבל חוות דעת על החברה

מגורמים שלישיים עימם החברה עבדה

-המטרה הינה להשאיר מרווח לתמרון לוועדה

הסבר לתנאי הסף והקריטריונים

#

פירוט

קריטריונים איכותיים

סף מינימום

סף מקסימום

רציונל

התמחות בתחומי בנייה

7

למגורים

צמוד קרקע-מרקמי

מאפייני הבנייה בהם פעלה החברה

בחמש שנים האחרונות כקבלן שלד

בחירה מרשימה

המטרה הינה לתת קדימות לחברות

המתמחות בתחומי הבניה החשובים יותר

לשוק הישראלי -בניה רוויה ומרקמית

בנייה רוויהמגדליםמספר פרויקטים בתחומי

8

פעילות

יזמות-קבל ראשי

קבלן משנה -קבלן שלד

49

•

סוגי פעילות בהם לחברה פעילות

מוכחת בתהליך בניה למגורים.

בחירה מרשימה

המטרה הינה לתת קדימות לחברות

המתמחות בתחומי הפעילות החשובים יותר

לשוק הישראלי -קבלן שלד

.pdfהבאת חברות בנייה זרות -נספח 64נוסח מתוקן

הבאת חברות בייה זרות

הצעה להחלטה

מ ח ל י ט י ם:

.1

לאמץ את המלצות הצוות הבין -משרדי לבחית קריטריוים להבאת חברות בייה

זרות המצורפות כספח להחלטה זו ,אשר הוקם לפי החלטת ממשלה מספר 597מיום

25באוקטובר 2015שעייה העסקת עובדים זרים בעף הבייה באמצעות חברת

"יילמזלר" )להלן –הצוות הבין – משרדי( ובהתאם להחלטת הממשלה 317מיום 30

ביולי ) 2015דר (27שעייה סיוע ממוקד להגדלת היקף פעילות הבייה למגורים,

שעיקריו הם כדלקמן:

א .הקמת מאגר של 6חברות ביה זרות שייבחרו בהליך של קול קורא ,כאמור להלן

בסעיף ,2בעלות יסיון רב בתחום הביה למגורים ,איתות פיסית ויסיון

בפרויקטים של ביה בתיעוש וברמות פריון גבוהות מחוץ למדית האם שבה הן

מאוגדות ופועלות )להלן :חברות ביצוע זרות(;

ב .המאגר יוקם למשך 5שים אשר במהלכן יותר לחברות הביצוע הזרות לבות

בישראל ביה למגורים ויתאפשר לכל חברה להביא עד 1,000עובדים זרים

לצורך העסקתם בעבודות רטובות בלבד בפרויקטים של בייה למגורים ,כפי

שהוגדרה בהחלטה ,317וזאת מתוך המכסה הקיימת היום לעובדים זרים בעף

הביין ,כך שתוקצה מכסה של עד 6,000עובדים מתוך המכסה הכללית של

עובדים זרים בעף הביין לחברות הבייה הזרות.

ג .חברות הביה יוכלו לפעול בישראל כקבלי ביצוע ,אף בקבלות משה ,וכן ליצור

מיזם משותף ) (JVעם גורם ישראלי;

ד .חברות הביצוע הזרות תהייה כפופות להוראות הדין החל בישראל ,ובין היתר,

יחולו עליהן הוראות משפט העבודה בישראל החלות על מעסיקי עובדים זרים,

וכן הוראות חוק עובדים זרים ,התש"א 1991-ותקותיו;

ה .החלת תאים ומגבלות על פעילות החברות הביצוע הזרות בישראל,

שמטרתם להבטיח את זכויות העובדים הזרים שיועסקו לצורך ביצוע העבודות,

לא תגבה דמי תיווך או בטוחות ביגוד לדין הישראלי מהעובדים ,ולהבטיח את

איכות הבייה שתבוצע;

ו .קביעת מודל בקרה ופיקוח על החברות הזרות אשר מבטיח ,שהחברות

תעסוקה בפועל בביה למגורים ,תשמור על בטיחותם של העובדים

.2

בהתאם לאמור להחות את משרד הביוי ושיכון בתיאום עם הצוות הבין – משרדי,

לפרסם בהקדם האפשרי "קול קורא" לחברות הביצוע הזרות ,וזאת בהתאם לתאים

שקבעו על ידי הצוות הבין-משרדי.

.3

להחות את המהל הכללי של רשות האוכלוסין וההגירה ליתן לחברות הביצוע

הזרות היתרים להעסקת עד 1,000עובדים זרים לכל חברה ,וכן לתת אשרות כיסה

ורישיוות ישיבה ועבודה לעובדים הזרים ,בהתאם לבקשות שיוגשו על ידי חברות

הביצוע הזרות שיזכו בהליך הקול הקורא וזאת בכפוף להלים הרגילים של משרדו

ספח 64דר

וסח מתוקן

-2ולהלים מיוחדים שיקבע לעיין זה ,בהתאם להמלצות הצוות.

.4

לרשום את הודעת שר הביוי והשיכון כי יפעל להסדרת פעילות החברות הזרות

בתחום הבייה למגורים בישראל במסגרת סמכויותיו לפי חוק רישום קבלים

לעבודות הדסה באיות התשכ"ט – 1969ותקותיו.

.5

העובדים הזרים לעף הביין אשר יועסקו על ידי חברות הביצוע הזרות יוכלו לעבור

לעבוד ביתר חברות הביצוע הזרות וכן בחברת יילמזלר בלבד ,וזאת בתחילת כל

רבעון ובכפוף לרישום המעבר ברישומי רשות האוכלוסין וההגירה ,לפי ההלים

הרגילים הקבועים לגבי מעבר עובדים זרים בעף הביין בשיויים המחויבים ו/או לפי

הלים מיוחדים שיקבעו לעיין זה על ידי רשות ההגירה.

.6

האוכלוסין וההגירה .עובדים זרים בעף הביין אשר מועסקים על ידי תאגידי הביין

המעסיקים עובדים זרים כקבלי כוח אדם לפי סעיף 10לחוק העסקת עובדים על ידי

קבלי כוח אדם ,תש"ו) 1996-להלן – תאגידי ביין( לא יוכלו לעבור לעבוד בחברות

ביצוע זרות ובחברת יילמזלר.

.7

על אף האמור בסעיפים 5ו ,6-מכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה רשאי להתיר

לעובדים הזרים של חברות הביצוע ושל חברת יילמזלר לעבור לתאגידי הביין

במקרים חריגים כאמור בסעיף ז' להחלטת ממשלה 3195מיום ,24.2.08שעייה

היתר להעסקת עובדים זרים מתורכיה בעף הביין ובהתאם להוראות הסעיף

האמור ,וכן לעובדים של תאגידי הביין יוכלו לעבור לחברות ביצוע במקרים חריגים

כאמור ,אם ראה צורך בכך בסיבות העיין.

.8

לחייב את חברות הביצוע ואת חברת יילמלזר להעביר דיווחי שכר מדי חודש לגבי

עובדיהם הזרים אל רשות האוכלוסין וההגירה ,לפי הכללים החלים לעיין זה על

תאגידי ביין ,ולהחות את רשות ההגירה והאוכלוסין ומשרד הכלכלה לבצע לפחות

שתי בדיקות תקופתיות בשה בכל חברת ביצוע ובחברת יילמזלר לצורך בחית תאי

העבודה בחברה ,לרבות תאי המגורים.

.9

להחות את רשות האוכלוסין וההגירה להפעיל קו חם לצורך מסירת מידע לעובדי

חברות הביצוע ,ובייהם עובדי יילמזלר ,והגשת תלוות על ידם וזאת בוסף לזכותם

של העובדים להגיש תלוות לגורמים המוסמכים בכלל ולממוה על זכויות עובדים

זרים בפרט.

.10להחות את רשות האוכלוסין וההגירה ,לבצע הערכה תקופתית של מידת עמידתן של

חברות הביצוע וחברת יילמזלר בחובות המוטלות עליהן לפי הוראות כל דין ,בקשר

להבאת עובדים זרים לישראל והעסקתם.

.11לקבוע כי המלצות הצוות הבין – משרדי לעיין חברות הביצוע הזרות יחולו גם על

חברת יילמזלר בשיויים המחויבים ,למעט מכסת העובדים הזרים של יילמזלר

שתוסיף לעמוד על המכסה האמורה בהחלטה ,597עד תום התקופה המירבית

האמורה בהחלטה .597במקביל ,להורות למכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה להאריך

את תוקף ההיתר שיתן לחברת יילמזלר לחמש שים מיום החלטה זו ,בכפוף להגשת

בקשה להארכת ההיתר לקראת תום תוקפו ,ותוך השוואת תאי חברת יילמזלר

לתאי יתר חברות הביצוע הזרות.

.12לעיין זה ,לתקן את סעיף )1ד( להחלטת הממשלה ,597ולקבוע כי גם העובדים

הזרים של חברת יילמזלר לא יוכלו לעבור לתאגידי הביין המעסיקים עובדים זרים

-3כקבלי כוח אדם לפי סעיף 10לחוק העסקת עובדים על ידי קבלי כוח אדם ,תש"ו-

1996אלא יוכלו לעבור רק בין מעסיקים שהן חברות ביצוע זרות כהגדרתן בהחלטה

זו ,לפי ההלים הרגילים הקבועים לגבי מעבר עובדים זרים בעף הביין בשיויים

המחויבים ו/או לפי הלים מיוחדים שיקבעו לעיין זה על ידי רשות האוכלוסין

וההגירה.

.13להחות את משרד הכלכלה והתעשייה ,משרד הביוי והשיכון ומשרד האוצר לגבש

תכית לטיפול בסיכוי הבטיחות ביחס לפעילות הבייה שתבוצע על ידי חברות

הבייה האמורות ,ובכלל זה קביעת דרישות במסגרת ההליכים המכרזיים שמטרתן

להבטיח את בטיחות העובדים ולהבטיח יכולת אכיפה אפקטיבית מצד המדיה .ככל

שיהיו השלכות תקציביות למימוש הצעד ,הצוות יקבע את המקור התקציבי למימוו.

.14יודגש כי כיסתם ,שהייתם ועבודתם של עובדים זרים בישראל תוות לשיויים

ומושפעות מאירועים ושיקולים שוים ,בין היתר :מדייותה של הממשלה ,הצורך

בהסכמה של העובדים ושל המעסיקים בכל הקשור לעבודה בישראל ו/או להמשך

עבודה כאמור ,כמו גם לקיומו של משא ומתן מורכב בין מדיות ,ולמפגש רצוות בין

צדדים ,באשר להסדרת כיסתם והעסקתם של העובדים באופן התואם את הדין ואת

המדייות בישראל להסדרת הגעת והעסקת עובדים .אין באמור בוהל זה לגבי

מכסות מרביות של עובדים זרים ו/או במתן היתר להעסקת עובדים זרים או במתן

רישיוות עבודה לעובדים זרים ,משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו

לגבי שהייתם ,כיסתם לישראל ,עבודתם ,או המשך עבודתם של עובדים זרים או של

מספר מסוים של עובדים זרים בתקופה או בתקופות מסוימות.

דברי הסבר

רקע כללי

על מת לעמוד במכסת העובדים הזרים שקבעה בהחלטת הממשלה מס' 317מיום 30ביולי

2015ובהמשך להחלטה מספר 597מיום 25באוקטובר ,2015ולצורך עידוד והגדלת רמות

הפריון במשק בכלל ובעף הביין בפרט ,ועל מת לעמוד ביעדי החלטת הממשלה גיבש הצוות

הבין -משרדי שהוקם במסגרת החלטת ממשלה ,597קריטריוים להבאת חברות בייה זרות

שיפעלו כחברות ביצוע והתאים שיחולו בכל הוגע לחברות אלו .קריטריוים אלו כוללים בין

היתר תצהיר של החברות בוגע להעדר גביית דמי תיווך מעובדיהן ,וזאת על מת לצמצם את

הפגיעות של העובדים לסחר בבי אדם.

ליישום ההחלטה מוצע לפרסם "קול קורא" לחברות אלו שיפעלו בישראל כחברות ביצוע.

בוסף ,בהתאם להמלצת הצוות הבין -משרדי להסכמים בילטראליים מוצע לתקן את סעיף

)1ד( להחלטת הממשלה מספר 597מיום 25.10.2015ולהקים 2עפים פרדים להעסקת

עובדים זרים בישראל בעף הביין ,בראשון יועסקו עובדים זרים במסגרת תאגידי הביין

בעלי היתר להעסקת עובדים כקבלי כוח אדם ,ובשי יועסקו עובדים זרים על ידי חברות

הביצוע הזרות ,ובייהן חברת יילמזלר .העסקתם תהיה לפי הכללים החלים על יתר העובדים

הזרים בעף הבייה ,ובכפוף לכל דין.

תוים כלכליים והשפעה על משק המדיה

הצעת המחליטים משתלבת במדייות הממשלתית להגדלת היקף הבייה למגורים בישראל.

-4זאת ,לצורך הקטת הפער בין הביקוש לדיור לבין היצע הדירות הקיים במשק .הכסת

חברות ביצוע בעלות יסיון בבייה איכותית וברמות פריון גבוהות צפוייה להביא להגדלה של

מספר הדירות הבות בישראל .בוסף ,החברות עשויות להביא להעלאת רמות הפריון בעף,

תוך שימוש באמצעים מתועשים .בוסף ,להצעה יש השלכה על משך הבייה של דירה

למגורים שצפוי להתקצר בשל השימוש בטכולוגיות מתקדמות לביוי מתועש.

תקציב

אין השפעה על תקציב המדיה

השפעת ההצעה על מצבת כח האדם

אין השפעה על מצבת כח האדם במהלך השים

עמדת שרים אחרים שההצעה וגעת לתחום סמכותם

שר הביוי והשיכון -תומך

ראש הממשלה ,שר הכלכלה והתעשייה ושר החוץ -עמדת גורמי המקצוע במשרד הכלכלה

והתעשייה והחוץ לתמוך בהצעת המחליטים .טרם התקבלה עמדה של רה"מ.

שר הפים – טרם התקבלה.

החלטות קודמות של הממשלה בושא

החלטת הממשלה מספר 3195מיום 24.02.2008שעייה היתר להעסקת עובדים זרים

מתורכיה בעף הביין.

החלטת הממשלה מספר 317מיום 30.07.2015שעייה סיוע ממוקד להגדלת היקף פעילות

הבייה למגורים.

החלטת הממשלה מספר 597מיום 25.10.2015שעייה העסקת עובדים זרים בעף הבייה

באמצעות חברת יילמזלר.

עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה

מצורפת חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר.

סיווגים

סיווג ראשי 01 :ביצועי.

סיווג משי09 :שיוי.

תחום פעולה עיקרי 02 :חברה וכלכלה.

מוגש על ידי שר האוצר

כ"ג באדר א' התשע"ו

03במרץ 2016