סיוע בדיור במקרים מיוחדים וחריגים

נהלים לבחינת בקשות לסיוע בדיור משפחות שבהן תושב זר / חסר מעמד 1 . שאלה : על פי איזה נוהל/ההנחיה פנימית מטופלות בקשות לדיור ציבורי ו/או סיוע בשכ ''ד עבור משפחות שבהן אחד או יותר מבני המשפחה הוא בעל מעמד של תושב ארעי בישראל? נבקש לקבל העתק מהנהלים ו/או הנחיות כאמור. תשובה: הבקשות לסיוע בשכר דירה לאוכלוסייה זו מטופלת ע"פ הנחיות. הבהרות ניתנו בשנים האחרונות ולפי הצורך, לעובדי מנהל סיוע בדיור, לחברות הסיוע בדיור ולנציגי משרדנו במחוזות. כאשר לתושב הזר אין אישור שהייה ההחלטה על זכאות נקבעת במסגרת החלטות שמתקבלות במשרדנו המחוזי בהתאם לישוב המגורים של הפונים ובכפוף לקיומם של התנאים הבאים: - הילדים רשומים בספח תעודת הזיהוי של המבקש/ת. - מתקיימים מקצבאות בטוח לאומי כזוג. במידה ומתקיים מקצבה כיחיד +ילדים, בכפוף לחקירת הכנסות (אם יש הכנסות נוספות בהתאם למבחן הכנסות. אם אין הכנסות נוספות בהתאם לטבלה של מתקיימים מהבטחת הכנסה כחד הורית). - זוגות ללא ילדים - מתקיימים מהבטחת הכנסה כזוג - הסיוע מאושר כזוג בהתאם לסוג הקצבה של ביטוח לאומי רגיל או מיוחד. - מתקיימים מהבטחת הכנסה כיחיד אין הכנסה נוספת לאחר שבוצעה חקירה, מאושר סיוע כיחיד. - מתקיימים מקצבת נכות כזוג- מאושר הסיוע כזוג . - מתקיימים מקצבת נכות כיחיד, ללא הכנסות נוספות לאחר שבוצעה חקירה—מאושר הסיוע כיחיד. - הישראלי עובד ולא ממצה כושר השתכרות ובן הזוג עובד בעבודות מזדמנות או לא עובד – לדיון בוועדה עליונה ירושלים. כאשר יש אישור שהייה כפי האמור בהנחיה מיום 9/1/2018 הטיפול נעשה בחברות הסיוע. מצ"ב העתק הנחייה מ ה 9/01/2018 וכללי ריכוז סמכויות מחוז סעיף ד ' 6 לטיפול במצבים של נשוי לתושב זר. לעניין הדיור הציבורי בשנת 2011 הוגדרה הוראת שעה לטיפול במי שהינו נשוי לתושב זר בעל אשרת שהייה ועונה לכללי הזכאות לדיור ציבורי, וועדות החריגים במשך השנים אישרו פניות של מי שנשוי לתושב זר נושא היתר שהייה, והמשפחה מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה 24 חודשים או 12 חודשים בנוסף להכנסה מעבודה או הכנסה אחרת. לאחר פרק זמן של בחינת הנושא מצאנו מקום לעגן הכללים בנוהל. בהוראת השעה משנת 2019 עודכנו השינויים ביחס לקבוצה זו, וכן ביחס למצב בו האזרח הישראלי הינו נכה בשיעור 75% יציבה ויותר. רצ"ב הוראת השעה משנת 2011 והוראת השעה המעודכנת משנת 2019. 2. שאלה: על פי איזה נוהל/הנחיה פנימית מטופלות בקשות לדיור ציבורי ו/או סיוע בשכ ''ד עבור משפחות שבהן אחד או יותר מבני המשפחה הוא בעל היתר שהייה בישראל, מכוח הליך איחוד משפחות? נבקש לקבל העתק מהנהלים ו/או הנחיות כאמור. תשובה: האישור הרלוונטי להליך הטיפול הוא אישור שהייה. 3 . שאלה: האם יש נוהל מיוחד או הנחיה מיוחדת לגבי משפחות שבהן אחד או יותר מבני המשפחה הוא תושב שטחים חסר מעמד בישראל (להלן חסר מעמד) שחל עליו חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה(, התשס"ג - 2003 )להלן: הוראת השעה(? נבקש לקבל העתק מהנהלים ו/או הנחיות כאמור. תשובה: לא, האישור הרלוונטי להליך הטיפול הוא אישור שהייה. 4. שאלה: על פי אילו נהלים או קריטריונים מחושב מספר הנפשות לצורך קביעת גובה הסיוע בשכ ''ד שניתן למשפחות שבהן אחד או יותר מבני המשפחה הוא תושב ארעי או חסר מעמד השוהה בישראל? האם יש הנחיות מיוחדות או קריטריונים אחרים לבני משפחה בעלי תושבות ארעית או חסרי מעמד בישראל? נבקש לקבל העתק מכל הנחיה או נוהל בעניין. תשובה: במידה והתושב הזר נשוי לבעל אזרחות ישראלית ויש לו אישור שהיה, אנו פועלים על פי הכללים המקובלים, כאשר שני בני הזוג בעלי אזרחות ישראלית לעניין מניין הנפשות וכפי שפורט בתשובה לשאלה מס' 1. בנוסף מתייחסים ע"פ המקובל גם לאוכלוסיית הנשים נפגעות אלימות במשפחה, חסרות אישור שהייה, ולהורים לילדים בעלי אזרחות ישראלית, חסרי אישור שהיה. 2 קבוצות אלה מטופלות באמצעות ועדת חריגים. מצ"ב הוראת שעה מיום 19/3/2020 "כללים ואופן הטיפול בנשים מוכות וכן סיכום דיון מיום 25/5/2020 בנושא סיוע בשכר דירה לזרים. 5 . שאלה: על פי אילו נהלים או קריטריונים מחושב מספר הנפשות במשפחות לצורך קביעת זכאות לדיור ציבורי עבור משפחות שבהן אחד או יותר מבני המשפחה הוא תושב ארעי/ בעל היתר שהיה? האם יש קריטריונים שונים עבור בני משפחה חסרי מעמד? תשובה: כמו בתשובה לשאלה מס' 4. 6. שאלה: ביחס לנהלים/הנחיות הנזכרים בסעיפים 1-5 לעיל, בנוסף להנחיות הפנימיות עצמן נבקש לקבל העתק מכל הסבר או הנחייה שהועברו לחברות המשכנות ולחברות הסיוע בשכ ''ד בעניינים אלה. תשובה: מדובר באותן הנחיות שצורפו לתשובה מס 1 . 7. שאלה: מהי מדיניות משרד השיכון בעניין המצאת מסמכים לתמיכה בבקשות לסיוע בשכ ''ד/דיור ציבורי לחברות המשכנות ולחברות הסיוע בשכ ''ד בשפות זרות בכלל, ובשפה הערבית בפרט? ככל שקיים נוהל או הנחייה בעניין זה נבקש לקבלן. תשובה: בהתאם למכרז טיפול בבקשות לסיוע בדיור בו זכו 3 חברות יש חובת העסקת עובדים בעלי ידע בשפות זרות וביניהן השפה הערבית. טופסי הבקשה לסיוע בדיור כולל בקשות להרשמה מרחוק באמצעים דיגיטליים תורגמו לשפות ערבית ורוסית ויש אפשרות להגיש בקשה לסיוע בכל דרכי ההתקשרות בשפות אלה. כאשר מדובר במסמך חיוני לדוג' הסכם גירושין יש להביאו מתורגם לעברית. מכתבי בקשה של מבקשי הסיוע, עובדי החברות בעלי הידע בשפה הרלוונטית מורשים לתרגם. במסגרת המכרז החדש שיצא בשנת 2022 למתן שירותי סיוע בדיור ע"י החברות, יוטמע שירות תרגום מסמכים. 8. שאלה: אילו מסמכים או ראיות נדרשות משפחות שבהן אחד מבני המשפחה הוא תושב ארעי/בעל היתר שהיה/חסר מעמד, להציג לתמיכה בבקשתן לסיוע בשכ ''ד/דיור ציבורי? (נוסף על המסמכים המפורטים בנהלים הכלליים בעניין סיוע בשכ ''ד נוהל – 08 04 ובעניין הקצאת דירות בדיור הציבורי נוהל 08 05.) תשובה: מסמך על אישור שהייה. 9. שאלה: בנוסף לכל נוהל או הנחייה אחרת, נבקש לקבל העתק מהחלטת אגף אכלוס בעניין בנוגע לסיוע בשכ ''ד לזרים, מיום 25.5.2020 תשובה: מצורפת ההנחיה. נתונים על בקשות לסיוע בשכ ''ד ולדיור ציבורי שאלות 10-18 להלן נתונים על מס' בקשות של נשוי לתושב זר באופן כללי בשנים .2017-2021. לפני שנת 2017 לא נעשה פילוח במערכת על אוכלוסייה זו. אין בידנו נתונים על מס' הבקשות לפי פילוח הספציפי המבוקש. שנה ועדה / נוהל מספר מקרים 2017 ועדה 922 2017 נוהל 1207 2018 ועדה 1159 2018 נוהל 1470 2019 ועדה 765 2019 נוהל 1353 2020 ועדה 953 2020 נוהל 1182 2021 ועדה 199 2021 נוהל 219 .

2020052502011 ירושלים , ב' סיון תש " פ 25 מאי 2020 סימוכין 2020052502011 סיכום דיון בנושא סיוע בשכר דירה לזרים - מיום 25/05/2020 השתתפו: רונן כהן , שאול מוצפי , רות מנע רקע : בהתאם למדיניות המשרד הבאה לידי ביטוי בנוהל זכאות לסיוע של חסרי דירה מס' 08/01 (להלן: "הנוהל" ), רשאים להירשם לתכנית הסיוע לחסרי דירה, הכוללת בין היתר סיוע בשכר דירה , רק מי ש עומדים בדרישת התושבות שבנוהל (במקרה של משפחה כל בני המשפחה). יובהר כי לא רשאים להירשם לתכנית הסיוע תושבים ארעיים שהינם בעלי אשרה ור י שיון לישיבת ארעי מסוג א' 1 אם תאריך כניסתם לארץ הוא 1.1.92 ואילך. בהתאם לכך, גם וועדות החריגים, אינן מוסמכות למעשה לדון בבקשותיהם של מי שכלל אינם רשאים להירשם לתכנית הסיוע מאחר שאינם עומדים בדרישת התושבות, אלא רק ב עניינ ם של מי שרשאי ם להירשם לתכני ו ת הסיוע, אך אינ ם זכאי ם לסיוע בשל אי עמידה בקריטריונים ובכללים המזכים בסיוע . על אף האמור לעיל, הפרקטיקה הנהוגה מזה עשור היא להעניק סיוע לזרות (שאינן עומדות בדרישת התושבות) נפגעות אלימות המצויות בסיכון , כחריג ולפנים משורת הדין , במסגרת ועדת חריגים שתקציבה מוגבל. מדיניות זו עולה בקנה אחד (אף אם אינה זהה) עם המלצות הצוות הבינמשרדי בנושא שירותים סוציאליים לזרים שאינם ברי הרחקה, אשר הועברו לשר הרווחה ומאזנים בין הצרכים ההומניטריים של מי שמצוי בסיכון לבין המגבלה התקציבית . מדובר בהמלצות שטרם יושמו ו ממתינות ל קבלת אישור על ידי כלל השרים שההמלצות רלוונטיות למשרדיהם, ו ל אישור תקציבי. כאמור, המשרד פועל בהתאם למדיניות שצוינה לעיל, והכללים אף עוגנו ופורסמו באתר המשרד . בעקבות פניות שהתקבלו לאחרונה בהם התושב הזר הינו הורה לילד/ים בעלי אזרחות ישראלית עלה הצורך לדון בשאלת הסיוע בשכר דירה במקרים בהם בשל תפקוד לקוי של ההורה העונה על דרישת התושבות או היעדרו , ניתנה המשמורת לבן הזוג שאינו עומד בדרישת התושבות. החלטה: בנסיבות בהם הורה שאינו עונה על דרישת התושבות ( כפי שהיא מוגדרת בנוהל ) מקבל משמורת על ילד/ים בעל /י אזרחות ישראלית – תועבר הבקשה לדיון ובחינה בוועדת חריגים , וזאת לאור מצבם המשפטי של הילדים .