דוח תמותת תינוקות ותמותה פרינטלית בישראל לשנים 2008 - 2011
הבקשה
דוח תמותת תינוקות ותמותה פרינטלית בישראל לשנים 2008 - 2011הממונה על חוק חופש המידעעו"ד שולמית בלנקhofesh@moh.gov.il*540002-5655971http://www.health.gov.ilלמעבר ישיר לטופס בקשות מידע לחצו כאן
התשובה
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 944 KB)
דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרינטלית בישראל לשנות .2011 – 2008
ד"ר ליזה רובין ,ד"ר עדינה יוסף ,נירה פישר
המחלקה לאם ולילד
מבוא
שעור תמותת תינוקת הוא המדד השכיח והמקובל ביותר להעריך את בריאות הילוד והתינוק .כמדד
הוא מכיל מרכיבים של בריאות האם ושל ההריון בנוסף למרכיבי בריאות התינוק .שיעור תמותת
תינוקות משמש כאחד האמצעים החשובים והמקובלים להערכת מצב הבריאות של המדינה ככלל
ולהשוואות בינלאומיות .נתוני תמותת תינוקות מהווה בסיס למדיניות בריאות מבוססת ראיות
(.)Evidence Based Medicine
דו"ח זה מבוסס על לידות ופטירות של תינוקות במדינת ישראל בשנות .2011 – 2008הנתונים
נאספו מדווח שוטף של פטירות תינוקות מלשכות הבריאות למחלקה לאם לילד .הייחוד בדוח הינו
העיון לעומק בקביעת סיבת המוות .לרוב נתוני תמותה מבוססים על רישומי הודעות פטירה.
רישומים אלה ידועים כלוקים בחסר .לאור חשיבות תמותת תינוקות כמדד בריאות ,נעשה מאמץ
לברר סיבות המוות בכל מקרה של אי בהירות בהודעת הפטירה .סיבת המוות נחקרה ונקבעה
לאחר עיון בסיכומי לידה ואישפוז ,רשומות טיפות חלב וקופת חולים ,גיליוני מד"א וראיון המשפחה .
שיטות:
הגדרות
-
לידת חי כולל כל תינוק אשר הראה סימן חיים כלשהו בלידה ,ללא תלות במשקל הלידה או
בשבוע הריון
-
פטירת תינוק היא מוות של תינוק עד ליום הולדתו הראשון ( 0-364יום)
-
עובר מת בישראל נחשב כל עובר אשר מותו קרה בטרם היפרד העובר מאמו במשקל של
לפחות 500גרם ו/או משבוע הריון .22
מקורות מידע
מקרי תמותה תינוקות מדווחים למחלקה לאם ולילד .הנתונים כוללים תינוקות בעלי תעודת זהות או
מעמד בישראל .הנתונים צולבו עם רשימות הפטירות המתקבלות ממשרד הפנים המועברות לאגף
המידע של משרד הבריאות .במקביל הודעות הפטירה נשלחות גם ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
רח' ירמיהו 39
ת.ד ,1176.ירושלים 9446724
emvayeled@moh.health.gov.il
טל ,02-5080542 :פקס02-5655952 :
39, Yirmyahu st
P.O.B. 1176, Jerusalem 9446724
emvayeled@moh.health.gov.il
Tel: 02-5080542 Fax: 02-5655952
1
סיווג סיבות המוות
במקרה של תינוקות שסיבת מותם אינה ידועה או אינה מספיק ברורה מן הדיווח הראשוני נדרש
בירור הנסיבות לפטירתו ,ע"י עיון בסיכומי המחלה של התינוק ו/או של האם .סיבות המוות קודדו על
פי קודי ה 10-ICD-ע"י 2עובדות מקצועיות של המחלקה (ד"ר עדינה יוסף ונירה פישר) בהסכמה.
סיבות המוות סווגו ל 7-קבוצות עיקריות.
החל משנת 2008זומן סיכום אשפוז לכל הפגים ,במטרה לברר עד כמה שאפשר את גורמי הסיכון
ללידת הפג ולתחלואה הנובעת מלידת פג ולקדם בעתיד פתרונות אפשריים למניעת פגות וסיבוכיה.
בין גורמי פגות הידועים הם הריונות מרובה עוברים ,זיהומים ,מחלות כרוניות של האם כגון יתר לחץ
דם וסוכרת ,אותם התחלנו לרשום .כמו כן ,החל משנת 2008ערכנו רישום משני בתוך סיבת מוות
של פגות תת קבוצה "תינוקות שסבלו מ ,"NEC-תופעה שלפי הספרות ניתן למנוע על ידי הזנה בחלב
אם.1
עבור תינוקות שנפטרו באופן פתאומי ולא צפוי (כולל פטירות של מוות עריסה ומוות פתאומי ללא
סיבה) ביקשנו לקבל מידע מלשכות הבריאות על גבי טופס חקירה מורחב ויעודי הכולל מידע על
גורמים יודעים כקשורים למות עריסה כגון ,חשיפה לעישון בהריון ולאחר הלידה ,תנוחת השכבה,
שימוש במוצץ וסביבת המוות.2
כללי
בין השנים 2008-2011נולדו בישראל 650,516תינוקות ,מהם 490,771בקרב יהודים ואחרים,
ו 159,745-בקרב ערבים.
טבלה :1לידות ופטירות תינוקות2011 – 2008 :
לידות:
סה"כ
ערבים
יהודים ואחרים
שנה
156,923 39,450
117,473
2008
161,042 39,799
121,243
2009
166,255 40,750
125,505
2010
166,296 39,746
126,550
2011
650,516 159,745
490,771
2008 - 2011
פטירות:
יהודים ואחרים
339
331
334
330
1,334
ערבים סה"כ
595
256
620
289
616
282
584
254
2,415 1,081
שיעור תמותת התינוקות לארבעת השנים היה 3.71ל 1,000 -לידות חי כאשר השיעור בקרב
אוכליסיית היהודים ואחרים היה 2.72והשיעור בקרב אוכליסיית הערבים היה ,6.78גבוה פי .2.5
שיעור תמותת תינוקות בקרב האוכלוסיה היהודית יורדת בהתמדה כאשר באוכלוסיה הערבית אנו
עדים לירידה משנת 2009לאחר עליה משנת 2008ל.2009-
2008
2009
2010
2011
2008 - 2011
לידות:
יהודים ואחרים
117,473
121,243
125,505
126,550
490,771
ערבים
39,450
39,799
40,750
39,746
159,745
סה"כ
156,923
161,042
166,255
166,296
650,516
פטירות:
יהודים ואחרים
339
331
334
330
1,334
ערבים סה"כ
595
256
620
289
616
282
584
254
2,415 1,081
2
תרשים :1שעור תמותת תינוקות ל 10000לידות חי2011 – 2008 :
8.0
7.0
7.3
6.0
6.9
6.5
6.4
5.0
4.0
3.8
3.8
3.7
3.5
3.0
2.0
2.9
2.7
2.7
2.6
1.0
0.0
2008
סה"כ
2009
ערבים
2010
2011
יהודים ואחרים
מועד הפטירה :כ 2/3-ממקרי התמותה בקרב תינוקות קורה בתקופה הניאונטלית ,ב 28-הימים
הראשונים של החיים .כ 70%-מהתמותה הניאונטלית קורה בשבוע הראשון לאחר הלידה .משנת
2009התפלגות מועד התמותה אינו שונה משמעותית בין האוכלוסיה היהודית לבין האוכלוסיה
הערבית.
תרשים :2תמותת תינוקות לפי גיל התינוק בעת הפטירה2011 - 2008 :
3
תמותה פרינטלית
שיעור תמותה הפרינטלי מתייחס לתמותה של לידות עובר מת החל משבוע 22להריון וכל התינוקות
שנולדו חיים ללא קשר לשבוע הריון ונפטרו עד שבוע ימים לאחר הלידה .בשנים 2011 – 2008
דווחו על 2,465מקרים של עובר מת (לא כולל ההפסקות הריון יזומות) ,שיעור של 3.8לאלף לידות
חי .שיעור לידות עובר מת גבוה משיעור תמותת תינוקות שהוא 3.71לשנים האלו .הירידה הברורה
הנצפית בתמותה הפרינטלית עם השנים מיוחסת ברובה לירידה בלידות עובר מת.
הדווח על תמותה פרינטלית חשוב משתי סיבות:
א .מדובר בתמותה הקשורה באופן מהותית וברצף לתמותת תינוקות
ב .על מנת לבטל ההטעייה הקיימת הנובעות מרישום עובר מת כלידת חי או להפך רישום לידת
חי כעובר מת.
תרשים :3שעור תמותה פרינטלית ל 10000לידות חי2011 – 2008 :
7.00
6.00
6.48
5.68
4.88
5.00
3.77
4.00
3.11
3.00
2.00
5.00
1.61
1.91
1.89
4.97
3.41
1.56
1.00
0.00
2008
2009
2010
2011
לידות עובר מת לא כולל הפסקות הריון
תמותה 6 - 0ימים
סה"כ תמותה פרינטלי לא כולל הפסקות הריון
גיל האם
גיל האם מהווה גורם סיכון ידוע לתמותת תינוקות כאשר קיים סיכון גבוה יותר לתמותה בתינוקות של
אימהות היותר צעירות והיותר מבוגרות. 3,4
לאימהות מתחת לגיל 20שיעור תמותת התינוקות הוא 8.97ל 1,000-לידות חי ,שהוא פי 2.9
יחסית לאימהות בנות 30-34שנים המהווה קבוצת הנשים עם הסיכון הכי נמוך ( 3.1ל 1,000-לידות
חי) .לנשים מעל גיל 45בעת הלידה שיעור תמותת התינוקות הוא פי 2.43יחסית לקבוצת הנשים עם
הסיכון הכי נמוך .קבוצת גיל האם עם הסיכון הנמוך ביותר שונה בין 2האוכלוסיות .באוכלוסיה
היהודית הסיכון הנמוך לתמותת תינוקות הוא בין הגילאים 25-39ואילו בקרב האוכלוסיה הערבית
קבוצת הגיל עם הסיכון הנמוך ביותר הוא 25-29שנים (תרשים ).4
4
אחוז הלידות בנשים מתחת לגיל 20מהווה רק 1%מכלל הלידות בקבוצת יהודים ואחרים ,לעומת
6.5%בקרב נשים ערביות .יותר מ )10.5%( 10%-מתמותת התינוקות בקרב האוכלוסיה הערבית
קורה בקרב תינוקות לאמהות מתחת לגיל 20לעומת רק 1.8%ביהודים ואחרים.
בקבוצת הנשים בגיל 40ומעלה :אחוז הלידות הינו 4.4%מכלל הלידות ביהודים ואחרים ,ו 2.2%
בנשים ערביות .תמותת התינוקות לאימהות בקבוצות גיל זה הוא 6%ביהודים ואחרים ,ו3% -
באוכלוסיה הערבית.
תרשים :4שעור תמותת תינוקות ל 10000-לידות חי על פי גיל האם בלידה ואוכלוסיה
מין
שעור התמותה בתינוקות גבוה יותר בקרב זכרים בשתי הקבוצות ובאוכלוסיה בכלל .משנת 1940
קיימים נתונים בין לאומיים המדווחים על יחס זכר:נקבה מעל לאחד ב 22-ארצות מפותחות.5,6
ההבדל בתמותה מיוחס לסיבות ביולוגיות .7סה"כ שיעור התמותה בזכרים בארבעת שנות הדוח היה
4.01ל 1,000-לידות חי ולנקבות ,3.41יחס של .1 : 1.17בקרב אוכלוסיית היהודים ואחרים ובקרב
אוכלוסיית הערבים שיעורי תמותת התינוקות הם גבוהים יותר בזכרים .סה"כ התמותה לזכרים
יהודים ואחרים ל 4-השנים הוא 2.92ל 1,000-לידות חי ולנקבות ,2.51יחס של .1 :1.16סה"כ
התמותה לזכרים ערבים הוא 7.33ל 1,000-לידות חי ולנקבות ,6.19יחס של .1 :1.18
קיימת ירידה בשיעור תמותת תינוקות באוכלוסיה היהודית בעיקר בקרב הזכרים כאשר קיימת ירידה
החל משנת 2009בשני המינים באוכלוסיה הערבית.
5
תרשים :5שיעור פטירת תינוקות על פי מין ל 10000-לידות חי בכלל האוכלוסייה:
9.00
7.9
8.00
7.3
7.2
7.00
6.63
6.60
6.00
5.00
7.0
5.83
5.67
4.3
4.2
3.00
3.30
3.2
3.52
2.9
2.8
2.00
2.51
2.50
2.56
3.9
4.00
3.56
3.8
3.27
2.7
2.47
1.00
0.00
2008
2010
2009
סה"כ נקבה
נקבה :ערביה
נקבה:יהודי ואחר
סה"כ זכר
זכר :ערבי
זכר :יהודי ואחר
2011
סיכון היתר לזכרים נכון לאורך כל השנה הראשונה לחיים ולכמעט כל סיבות המוות פרט לסיבות סב
לידתיות ( נספח ,1נספח .)2
משקל לידה:
משקל לידת התינוק אף הוא גורם סיכון ידוע לתחלואה ולתמותה .8שיעור התמותה בקרב תינוקות
הנולדים במשקל מתחת ל 1,000-גרם הוא פי 293ביחס לתינוקות הנולדים במשקל של 2,500גרם
ומעלה.
6
תרשים :6שיעור התמותה ל 10000-לידות חי על פי משקל לידת התינוק :2011 - 2008
450.0
410.8
400.0
350.0
300.0
250.0
200.0
150.0
100.0
53.7
50.0
9.6
1.4
0.0
<1,000
1,499 - 1,000
2499 - 1,500
>=2,500
שבוע הריון:
שבוע לידת התינוק אף הוא גורם סיכון ידוע לתחלואה ולתמותה .8שיעור התמותה בפגים שנולדו
בשבוע 24הוא גבוה כמעט פי 7מזה של פגים שנולדו בשבוע 28ופי 270מזה של תינוק שנולד
לאחר 37שבועות הריון.
תרשים :7שיעור תמותה ל 10000-לידות חי לפי שבוע הריון בשנים :2011 - 2008
כ 78%-מהתמותה של תינוקות שנולדו פגים קורה בתינוקות שנולדו לפני תום 28שבועות להריון.
7
לידות יחיד ולידות מרובי עוברים:
מעל ל 95%-מהלידות הן לידות יחיד ( )620,564ו )30,095( 4.6%-הן לידות מרובה עוברים.
בשנים 441 ,2011 – 2008מתוך )18%( 2,420ממקרי התמותה היו בקרב תינוקות שנולדו
בהריונות מרובה עוברים .שיעור התמותה בלידות מרובי עוברים בארבע השנים היה 14.7ל1,000-
לידות חי ,פי 4.5שיעור התמותה בלידות יחיד שהיה 3.2ל 1,000-לידות חי.
פגות מהווה הסיבה העיקרית לתמותה ( )85%בתינוקות מלידות מרובה עוברים .שיעור התמותה
המיוחס לפגות בלידות מרובה עוברים הוא 12.5ל 1,000-לידות חי ,גדול פי 10משיעור התמותה
המיוחס לפגות בלידות יחיד שהוא .1.2
תרשים :8שיעורי תמותה לפי לידות יחיד ומרובות עוברים 2008-2011
מחוז מגורים
קיימת שונות בשיעורי תמותת תינוקות לפי אזור מגורים .ככלל ניתן לראות כי התמותה במחוזות תל
אביב והמרכז נמוכה ביותר ,התמותה במחוזות ירושלים ,חיפה והצפון בינונית ,והתמותה במחוז
הדרום גבוה יחסית .הנתונים מוצגים בתרשים מספר 10וטבלה מספר 2מדגימים יחס שיעור
תמותה בין ערבים/יהודים עבור במחוזות .השיעור הכי נמוך נמצא במחוז הצפון שם היחס פחות מ.2-
8
תרשים :9שעור תמותת תינוקות לפי מחוזות
תרשים :10שעור תמותת תינוקות :במחוזות לפי קבוצת אוכלוסיה
9
טבלה :2שיעור תמותה לפי מחוזות ויחס בין שעור התמותה בערבים ליהודים ואחרים:
ירושלים
הצפון
חיפה
המרכז
תל אביב
הדרום
יהודים
2.9
3.0
2.9
2.2
2.6
3.7
ערבים
6.9
4.9
6.0
5.8
5.0
11.4
יחס
2.4
1.6
2.1
2.6
2.0
3.1
סיבות המוות:
סיבות המוות מחולקות לפי הגורמים הבסיסיים :זיהומים ,פגות ,מומים מולדים ,מוות עריסה,
גורמים פרינטליים ,גורמים חיצוניים ומחלות כרוניות .בנוסף יש קבוצה שלאחר בירור לא נמצא גורם
למוות וקבוצה שאין עליה מספיק פרטים בכדאי לקבוע סיבת המוות .להלן מספר הבהרות לגבי כל
אחת מהקבוצות.
.1זיהומים :התינוקות בקבוצה זו נפטרו מזיהום לאחר שחרור מהלידה .תינוקות שנולדו פגים
וגם סבלו מזיהום סווגו לסיבת פגות ולא לזיהום .תינוקות שנולדו לאחר 37שבועות הריון
ונדבקו עקב סיבוכי הריון כגון אמניאוניטיס או זהום אחר סווגו לפרינטלי ולא לזיהום.
.2פגות :נכלל כל ילוד שנולד טרם נמלאו לו 37שבועות הריון פרט לאלו שסבלו ממומים
מולדים ,או ששוחררו ונפטרו בהמשך מסיבה אחרת.
.3מומים ומחלות גנטיות :משנת 2008מחלות מטבליות ומחלות כרוניות ממקור גנטי נכללים
יחד עם המומים ,למשל Spinal Muscular Atrophy, Muscular Dystrophyוטיי-זקס.
.4מוות עריסה :הקבוצה כוללת מקרי מוות פתאומי בהם בוצע נתיחה עם ממצאים התואמים
האבחנה או שממצאי החקירה מתאימים.
.5סב לידתי :הקבוצה כוללת סיבוכים סביב הלידה שאינם קשורים לפגות.
.6חיצוני :גורם חיצוני כולל הפגעויות לא מכוונות ומכוונות.
.7מחלות כרוניות :גידולים ממאירים ,מחלות אימוניות וסיבוכים כרוניים במערכות גוף שונות.
.8ללא מידע/לא נקבע :בקבוצה הזאת תינוקות שלא הצלחנו לקבל עליהן מידע פרט לפטירה,
וקבוצה שלאחר בירור או נתיחה לא נמצא גורם המוות ונסיבות המוות לא התאימו למוות
עריסה.
תרשים מספר 11מדגים את התפלגות שיעורי התמותה על פי הסיבות כאשר טבלה מספר 3מפרט
שיעורי התמותה בשתי קבוצות האוכלוסיה.
11
תרשים :11שיעור תמותת תינוקות 2008-2011לפי סיבות המוות
11
טבלה :3שיעור סיבות המוות ל 10000-לידות חי( :מספרים גולמיים בנספח )3
סך האוכלוסיה
2008
זיהום
0.10
פגות
1.74
מומים ומחלות גנטיות
1.27
מוות עריסה
0.24
סב לידתי
0.22
גורמים חיצוניים
0.09
מחלות ממאירות וכרוניות
0.07
2009
0.07
1.87
1.39
0.19
0.12
0.12
0.04
2010
0.07
1.81
1.35
0.19
0.12
0.11
0.04
2011
0.16
1.47
1.26
0.29
0.16
0.03
0.05
2008 - 2011
0.11
1.72
1.29
0.23
0.18
0.07
0.05
יהודים ואחרים
2008
זיהום
0.05
פגות
1.57
מומים ומחלות גנטיות
0.75
מוות עריסה
0.19
סב לידתי
0.17
גורמים חיצוניים
0.06
מחלות ממאירות וכרוניות
0.06
2009
0.07
1.53
0.68
0.15
0.23
0.01
0.02
2010
0.06
1.53
0.74
0.11
0.10
0.07
0.04
2011
0.14
1.23
0.70
0.27
0.14
0.02
0.05
2008 - 2011
0.08
1.46
0.72
0.18
0.16
0.04
0.04
ערבים
2008
זיהום
0.23
פגות
2.23
מומים ומחלות גנטיות
2.81
מוות עריסה
0.38
סב לידתי
0.35
גורמים חיצוניים
0.18
מחלות ממאירות וכרוניות
0.10
2009
0.20
2.89
3.12
0.38
0.23
0.10
0.10
2010
0.10
2.67
3.21
0.42
0.17
0.25
0.02
2011
0.23
2.24
3.04
0.38
0.20
0.08
0.08
2008 - 2011
0.19
2.51
3.05
0.39
0.24
0.15
0.08
הממצאים הבולטים:
ביהודים ואחרים פגות הוא הגורם העיקרי לתמותת תינוקות .בערבים הגורם העיקרי הוא מומים
מולדים ומחלות גנטיות (תרשים .)12
שעור התמותה של האוכלוסיה הערבית גבוה יותר עבור כל קבוצות סיבות המוות ללא יוצא מן הכלל.
קיימת מגמת ירידה בתמותה מפגות בשלשת השנים האחרונות בכלל האוכלוסייה וב 2-האוכלוסיות
לחוד .יש בנוסף מגמת ירידה במחלות כרוניות וסרטן בערבים.
תרשים :13התפלגות סיבות המוות העיקריים לפי קבוצת אוכלוסיה 2011 - 2008
13
פירוט נתוני תמותת תינוקות לפי סיבות המוות
.1זיהומים
בקבוצה הזאת נכללים תינוקות שנפטרו מזיהום למעט פגים שנפטרו מזיהום טרם שחרורם מבית
החולים .מבין 70התינוקות בקבוצה זו ,כ 70%-נפטרים עד 200יום .הסיבה המובילה בקבוצה היא
דלקת ראות ו 11-תינוקות נפטרו מסיבה זו ללא ציון פתוגן ספציפי .חמישה תינוקות נפטרו מזיהום
.)RSV( Respiratory Syncytial Virusרק אחד מהם נולד לפני שבוע 33והיה זכאי להתחסן לפי
התוויות משרד הבריאות .יתר 4התינוקות נולדו משבוע 36ולמעלה .עוד 5תינוקות נפטרו עם
אבחנה של ברונכיוליטיס ללא צוין מחולל ספציפי .תינוק אחד נפטר משעלת ( )Pertussisבגיל
חודשיים.
שבע תינוקות נפטרו מזיהום 4 ,Meningococcemiaמזיהום מפנוימוקוקוס ו 4 -מזיהום
.Enterovirusארבע תינוקות נפטרו מגסטרואנטריטוס ללא ציון מחולל ו 1-מנגיף הרוטה טרם נכנס
החיסון לשגרה.
תינוק אחד נפטר מזיהום שפעת H1N1לקראת גיל שנה ,ולו רקע של פגות .אין מידע אם התינוק או
בני ביתו קיבלו חיסון נגד שפעת כפי שמומלץ .בעוד 10תינוקות צוין מזהם אחר וב 17-נרשם אלח
דם ללא ציון מחולל ספציפי.
.2פגות
פגות הינה הגורם המוביל לתמותת תינוקות בעולם ובישראל .9מבין התינוקות שנפטרו מסיבת
פגות 34%נולדו בלידת מרובה עוברים ו 66%-בלידת יחיד.
טבלה :4פירוט סיבות בתוך קבוצת פגות לפי שבוע הריון בלידה:
סבוך אימהי/סיבוך הריוןIUGR/
סיבוכי לידה
פגות ללא אבחנה נוספת
NEC
משבוע 28אלח דם
משבוע RDS 28
משבוע 28סיבוך אחר
הידרופס
עד שבוע 28
%
N=839
37.5
315
0.8
7
52.3
439
9.1
76
2
0.2
שבוע 28-36
%
N=237
28.7
68
10.5
25
8.4
20
12.2
29
8.8
21
16.5
39
5.5
13
9.3
22
סה"כ פגים
*
N=1119
391
33
488
107
21
41
13
25
%
34.9
2.9
43.6
9.6
1.9
3.7
1.2
2.2
* 43לא ידוע שבוע הריון
14
לכמעט )391( 35%מהתינוקות שנפטרו מסיבת פגות היו ממצאים המצביעים על הריון בסיכון כגון:
,IUGRמיעוט מי שפיר ,ריבוי מי שפיר ,הריון מרובה עוברים ,רעלת הריון וכד'.
ב )107/1,119( 10%-מהפגים שנפטרו אובחן .( NEC) Necrotizing Enterocolitisרבע מהתינוקות
שנפטרו עם NECנולדו אחרי שבוע .28ניתן למנוע עד כ 70%-ממקרי ה NEC -על ידי מתן חלב אם
(בין אם של האם הביולוגית ובין אם של תורמת) במקום תמ"ל.1
בפגים שנולדו לפני שבוע 28להריון ,לא קדדנו ) RDS( Respiratory Distress Sydromeבנפרד.
שכיחות RDSבפגים אלו נע בין 85% –60כך ש RDS -נחשב ככמעט חלק אינטגרלי של פגות
מוקדמת זו .8לפי הספרות כ 65%-מתינוקות שנולדו במשקל לידה פחות מ 1,000-גרם ,יעברו
זיהום אחד לפחות במהלך אשפוזם בפגיה ובכן קידדנו לאלח דם רק פגים שנולדו משבוע 28ומעלה.8
למידע נרחב אודות תינוקות שנולדו במשקל נמוך מתחת ל 1,500-גרם ,ניתן לפנות לדוחות של
המסד הנתונים הלאומי של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (מלנ"מ)
.http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/bborn2010.pdf
תת הקבוצה של פגים שנפטרו ללא ציון סיבות מפורטות לפטירתם מהווה 44%מהקבוצה .חשוב
לציין שתת קבוצה זו הולכת ומצטמצמת בהיקפה עם השנים בזכות הרחבת איסוף המקורות מידע
וקבלת נתונים יותר מדויקים מסיכומי האשפוז .כך שבשנת 2011רק 33.9%מהפגים נכללו בקבוצה
זאת.
.3מומים ומחלות גנטיות
354תינוקות יהודים ואחרים (שהם 26.5%מכלל תמותת תינוקות ביהודים ואחרים /שיעור )0.72ו-
488תינוקות ערבים ( 45.1%מכלל תמותת תינוקות בערבים /שעור )3.05נפטרו ממומים מולדים
ומחלות גנטיות .שיעור התמותה ממומים בערבים הוא גבוה פי 4מהשיעור ביהודים ואחרים .הפער
בין שתי האוכלוסיות נמצא בכל קבוצות המומים:
טבלה .5שיעור תמותת תינוקות ממומים ומחלות גנטיות לפי סוג 2008-2011
יהודים ואחרים ערבים יחס בין שעור הערבים ליהודים ואחרים
5.9
0.33
0.06
עצבים
3.0
0.53
0.18
לב
4.3
0.37
0.09
שלד/חך ושפה שסועה
3.1
0.10
0.03
עיכול
5.7
0.22
0.04
איברי המין /כליה ושתן
2.3
0.32
0.14
כרומוזומלי
8.2
0.86
0.11
מחלות גנטיות
ההפרש בין שיעורי התמותה ממומים באוכלוסיה הערבית לבין זה באוכלוסיה היהודית יכול לשקף
ההבדלים בין שיעורי היווצרות סוג המום והן את ההבדלים בשיעור האבחון הטרום לידתי והמוכנות
לבצע הפסקות הריון בגין המום .בתמותה ממומים במערכת העצבים (יהודים ,0.06ערבים )0.33
וממומים באיברי המין /כליה ושתן (יהודים ,0.04 :ערבים )0.22השיעור בערבים הוא גבוה כמעט פי
15
6מהשיעור ביהודים ואחרים .שיעור תמותת תינוקות ממומי שלד/חך שסוע /שפה שסועה הוא פי 4
בערבים מאשר ביהודים ואחרים (יהודים ,0.09 :ערבים .)0.38:שיעור תמותת תינוקות ממומי לב
(יהודים ,0.18 :ערבים )0.53:ומומים במערכת העיכול (יהודים ,0.03 :ערבים )0.10:גדול פי 3בין
שתי הקבוצות .ההפרש בין שיעורי התמותה מליקויים כרומוזומליים הנמוך מבין סוגי המומים והוא
פי 2באוכלוסיה הערבית(יהודים ,0.14 :ערבים.)0.33:
שיעור התמותה ממחלות גנטיות הוא גבוה בערבים כמעט פי 8מהיהודים :אצל היהודים ואחרים ב-
52תינוקות ( שיעור )0.11וב 138-תינוקות ערבים ( שיעור .)0.86
בקבוצה זו סוכמו תינוקות שסיבת מותם היה מום ,או מחלה גנטית הנחשב לקטלנית או קשה ,גם
כאשר נולדו במשקל נמוך או לפני המועד 49.3% :מהתינוקות עם מומים ומחלות גנטיות נולדו
במשקל לידה פחות מ 2,500-גרם 39% ,מתחת ל 37-שבועות הריון וביניהם 3.7%מהם נולדו
לפני שבוע .28
.4מוות עריסה
בארבע שנים דוחו למחלקה 188מקרי מוות פתאומי בתינוקות ( Sudden Unexplained -SUID
) Infantבכל מקרה של מוות פתאומי הוזמן מהמחוז דו"ח מד"א ,גיליון מיון או אשפוז של התינוק
ודוח ראיון המשפחה .הסווג לקבוצת מוות עריסה נעשה על סמך הנתונים שנאספו ועל פי הודעת
פטירה ספציפית שנרשם בו מוות עריסה ,גם בהעדר ניתוח לאחר המוות או חומר אחר .מוות עריסה
הוגדר ב 150-תינוקות (שעור .)0.23במידה ונרשם בהודעת פטירה מוות פתאומי בהעדר כל חומר
אחר ,המקרה לא סווג למוות עריסה.
מבין 38התינוקות שדווחו שנפטרו מוות פתאומי ,אך לא התאימו להגדרת מות עריסה :ל12-
תינוקות נמצא בבירור הרפואי גורם זיהומי למותם ,ב 8-מקרים המוות נגרם כתוצאה מגורמים
חיצוניים ,ב 8 -מומים מולדים/מחלות גנטיות ו 10-נשארו עם אבחנה של מוות פתאומי ללא סיבה
ידועה אך לא הוגדרו כמוות עריסה.
מבין התינוקות שסיבת מותם הוגדר כמוות עריסה ,כ 40%-נפטרו בחודשי החורף ינואר עד מרץ ,וכ-
66%נפטרו בתקופה שעד גיל 4חודשים .נתונים אלו דומים לאילו בספרות הבין לאומית.10
ראיון המשפחה בוצע ב 58%-מהמקרים .מטרתו הוא איתור גורמי הסיכון למות עריסה ,השלמת
נתונים והתרשמות המראיין ממצב המשפחה אחרי האירוע .מבין התינוקות שנפטרו מות עריסה רק
ב 42% -מהם דווח שהתינוק הושכב לישון על הגב ,ב 21%-התינוקות הושכבו לישון יחד עם ההורים
במיטת מבוגרים וב 54%-דווח על הורה או הורים מעשנים .כל אלה גורמי סיכון מוכרים למוות
עריסה והניתנים למניעה .11,12חשוב לציין כי בקרב האוכלוסיה היהודית שיעור התמותה מסיבה זו
עולה עם השנים (ראה טבלה 3למעלה).
16
ידוע כי הסיכון למוות עריסה גדול בתינוקות זכרים מאשר נקבות ,13-15באוכלוסיה הערבית מצאנו כי
יחס זה שונה --שיעור תמותה ממוות עריסה בתינוקות נקבות גבוה מזה של זכרים (תרשים .)14
תרשים :14שעור מוות עריסה לפי קבוצת אוכלוסיה ומין 2011 - 2008
0.50
0.42
0.35
0.40
0.30
0.21
0.20
0.13
0.10
0.00
יהודים ואחרים :זכר יהודים ואחרים :
נקבה
ערבים :זכר
ערבים :נקבה
כיוון שאבחון מוות עריסה בישראל אינו מתבסס לרוב על ממצאי ניתוחים לאחר המוות כמקובל
במדינות מפותחות ,עשינו ניתוח נוסף בו נכללו כל המקרים של מוות מסיבה לא ידועה :מוות עריסה,
מוות מסיבה לא ידועה (לאחר בירור) ומקרי מוות שאין עליהם מידע .ניתוח זה נותן אומדן מירבי של
מוות פתאומי לא מוסבר באוכלוסיה .בעיבוד זה נמצא כי שיעור התמותה בבנות ערביות עדיין גבוה
משל בנים ערביים (תרשים .)15בחישוב שיעור תמותה כולל של מקרי מוות פתאומי עם המקרים
שלא נמצאו סיבה ושאין להם מידע ,נמצא כי נרשמה עליה בארבעת שנות הדוח בתמותה בקרב
היהודים (תרשים .(16
תרשים :15שעור מוות עריסה +לא נמצא סיבת המוות +ללא מידע לפי קבוצת אוכלוסיה ומין
2011 - 2008
0.7
0.6
0.5
0.5
0.4
0.4
0.3
0.2 0.2 0.2
0.2 0.1
0.2
0.4
0.5
0.6
0.4
0.2
0.1
0.0
זכר /יהודי ואחר
נקבה /יהודיה ואחר
זכר ערבי
נקבה ערביה
מוות עריסה
מוות עריסה +לא נמצא סיבת המות
מוות עריסה +לא נמצה סיבת המוות +ללא מידע
17
תרשים :16שעור משולב של מוות עריסה +לא נמצא סיבת המוות +ללא מידע
לפי קבוצת אוכלוסיה ושנים
.5סב לידתי
ב 117-תינוקות שנולדו לאחר הריון מלא אובחן גורם סב לידתי כסיבת המוות .טבלה מספר 5
מפרטת ההתפלגות של הקבוצות האבחנות הכלולות בקבוצה זו .כ 16%-נולדו מתחת למשקל לידה
של 2,500גרם (משקל נמוך לגיל הריון )IUGR/SGA :ו 6%-נולדו לאחר שבוע .)postdate( 42ביותר
מ 50%-מקבוצה זו סיבת המוות היתה סיבוך בלידה עצמה כגון סיבוכי חבל תבור ,היפרדות שלייה
וכו' .אמנם שיעור התמותה מסיבה סב לידתית גבוהה יותר באוכלוסיה הערבית ,קיימת מגמת ירידה
בארבעת שנות הדוח (ראה טבלה .)3
טבלה :5תת קבוצות סב לידתי:
סבוך לידה
סבוך אמהי/סיבוך הריוןIUGR/
סבוך אחר ידוע
אלח דם
הידרופס
RDS
זיהום תוך רחמי
לא ידוע
N=117
60
19
13
8
5
3
4
5
%
51.3
16.2
11.1
6.8
4.3
2.6
3.4
4.3
18
.6גורם חיצוני
אצל 43תינוקות המוות נגרם כתוצאה מגורם חיצוני .ב 7-תינוקות המוות נגרם כתוצאה מתאונת
דרכים ,וב 3-מהמקרים התאונה אירעה במהלך הריון לאם ,התינוקות נולדו חיים ונפטרו כתוצאה
מהפגיעה בתאונה.
בקרב התינוקות שנפטרו מהיפגעות לא מכוונת ,ב 15-תינוקות הסיבה היתה חנק וכלל אספרציה וגוף
זר .שלשה תינוקות טבעו ו 3-תינוקות נכוו .תינוק אחד נפטר מסיבוכים לאחר ניתוח ואחד מפגיעות
קור.
3תינוקות סבלו מהזנחה 6 ,עם חשד להתעללות.
ארבע נהרגו באופן מכוון1 :פלילי 1 ,לאומני
ושניים על ידי האבות.
.7מחלות כרוניות וסרטן
סה"כ 33תינוקות נפטרו ממחלות כרוניות או ממחלת הסרטן .חמישה עשר תינוקות נפטרו מסרטן
ותינוק אחד ממחלה אוטואימונית ( .)Kawasakiשבעה תינוקות אובחנו עם מחלות ניווניות 5 ,תינוקות
עם מחלות לב או וראות שלא היו כתוצאה ממום ידוע ו 5-תינוקות עם מחלות כרוניות במערכות
אחרות.
.8חוסר מידע או סיבת המוות לא ידועה
היו 27תינוקות שאין לנו כל מידע עליהם פרט להודעת הפטירה עליה רשום עליה Sudden
deathאו Total organ failureאו .Cardio-respiratory arrestלא הצלחנו גם לאחר מאמצים
חוזרים לאתר מידע נוסף .אנו נמצאים בתהליך של קביעת נוהל אחיד לבירור הסיבות למוות
פתאומי ולא צפוי בתינוקות שיוסדר בחוזר המשרד .יישום החוזר המוצע עשוי לצמצם למינימום
קבוצה זו.
סיכום:
דוח זה מסכם נתוני תמותת תינוקות משולב של השנים ,2011 - 2008עם התייחסות למדדים
המקובלים בעולם והשוואה בין אוכלוסיות וקבוצות סיבות המוות המקובלים .הדוח משקף השינוי
והשיפור המשמעותי באופן רישום סיבות המוות בתינוקות בתקופה זו בשל הרחבת קבלת נתונים
מרשומות רפואיות דבר אשר הביא לדיוק ופירוט רב יותר בקידוד סיבות המוות.
הממצא הבולט ביותר הינו הפער המתמשך בין שיעור תמותת תינוקות של שתי קבוצותהאוכלוסיה
"יהודים ואחרים" וערבים .על אף ששיעור התמותה בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל נמוך משיעור
התמותה המדווח מכל אחת מהמדינות הערביות השכנות מלבד קטאר (ראה נספח ,)4שם הוא 6.6
לאלף לידות חי ,צמצום הפער בישראל הוא אחד מיעדי המשרד ומהווה אתגר למערכת הבריאות.
19
פער זה קיים לאורך השנים למרות מגמת הירידה הכללית בשתי האוכלוסיות .הפער קיים בכל אחת
מסיבות העיקריות לתמותה.
מקובל ליחס חלק הארי מהפער בתמותת תינוקות בין האוכלוסיה היהודית לבין האוכלוסיה הערבית
לשיעור היותר גבוהה של מומים מולדים ומחלות תורשתיות באוכלוסיה הערבית ובפרט בשכיחות של
המומים הקשים בלידה והתמותה המלווה את המומים הקשים האלו . 18 - 16שיעור המומים הגבוה
באוכלוסיה הערבית מיוחס לשיעורי נישואי קרובים הגבוה באוכלוסיה הערבית .22 - 19חשוב לציין
ששיעור נישואי קרובים בקרב אוכלוסיה הערבית יורד עם השנים אך עדיין מגיע ל 45%-בקרב
הבדואיים בדרום .23הפער בתמותה משקף גם שיעור הפסקות הריון נמוך יותר באוכלוסייה הערבית
לאחר אבחון הריון עם עובר הסובל ממום ומחלה גנטית בהשוואה לאוכלוסיה היהודית.16,17
הפער השונה בין מחוז למחוז מלמד כי ניתן אולי להקטין את הפער בתמותה .היחס הכי נמוך בין
התמותה באוכלוסיה הערבית לבין האוכלוסיה של יהודים ואחרים הוא בצפון ( ,1.6טבלה .)2במחוז
הצפון יש פעילות ארוכת שנים להפחתת שיעור נישואי קרובים והנגשת יעוץ גנטי ובשנים האחרונות
נצפית ירידה בשיעור נישואי הקרובים ובמקביל ירידה בתמותת תינוקות בערבים במחוז הצפון.24,25
חשוב לציין כי הנוהג של נישואי קרובים מושפע אף הוא מהרמה הסוציואקונומית .26- 23את
ההבדלים בפערים בין מחוזות ניתן בחלקו להסביר על ידי ההבדלים ברמות הסוציו-אקונומיות בין
המחוזות ובין שתי הקבוצות במחוזות .27,28
שיעור התמותה הגבוה יותר בקרב תינוקות לאמהות מתחת לגיל 20מהווה עוד הסבר לפער
התמותה בין אוכלוסיית היהודים ואחרים לבין האוכלוסיה הערבית .אחוז הלידות בנשים מתחת לגיל
20מהווה רק 1%מכלל הלידות בקבוצת יהודים ואחרים ,לעומת 6.5%בקרב נשים ערביות .יותר
מ )10.5%( 10%-מתמותת התינוקות בקרב האוכלוסיה הערבית קורה בקרב תינוקות לאמהות
מתחת לגיל 20לעומת רק 1.8%ביהודים ואחרים .לעומת הנטייה ללידות בגיל צעיר באוכלוסיה
הערבית קיימת נטייה ללידות בגיל מבוגר באוכלוסיה היהודית ,שגם זו מלווה בעודף תמותה
בתינוקות .בקבוצת הנשים בגיל 40ומעלה :אחוז הלידות הינו 4.4%מכלל הלידות ביהודים ואחרים,
ו 2.2%בנשים ערביות .תמותת התינוקות לאימהות בקבוצות גיל זה הוא 6%ביהודים ואחרים ,ו-
3%באוכלוסיה הערבית.
על אף שפגות מהווה הסיבה ל 34%-מהתמותה בקרב האוכלוסיה הערבית לעומת 54%בקרב
האוכלוסיה היהודית ,חשוב לציין כי שיעור התמותה מסיבה זו גבוה יותר בקרב האוכלוסיה הערבית
לעומת השיעור באוכלוסיה היהודית ( 2.5ו 1.5-בהתאמה) .לאחרונה ישנם מחקרים המעידים על
תרומת התורשה בפגות .במחקרים על גורם התורשה לפגות בקרב תאומים נמצא שניתן ליחס מ15-
– 40%מהסיכון לפגות על התורשה .31 - 29ייתכן שאותם הגורמים למומים באוכלוסיה הערבית גם
מה ווים את חלק מההסבר על שיעור הגבוה לפגות בכלל באוכלוסייה זאת.
ייתכן שגם הגעת
היולדת באיחור לחדר לידה מונעת טיפול יעיל בסטרוידים יכולים להסביר ,לפחות חלקי ,שעור
התמותה הגבוהה יותר מפגות . .הגעת יולדת באיחור יכול אולי להסביר גם חלק מעודף התמותה
הסב לידתית באוכלוסיה הערבית ומהווה אתגר לחינוך האוכלוסיה.
21
אחת המטרות שהגדרנו היתה חיפוש אחר גורמי הסיכון הניתנים לזיהוי ומניעה של תמותת תינוקות
בעתיד .אם כי אין דרך מוכחת למנוע רוב לידות הפג ,כן חשוב לציין התרומה של הריונות מרובות
עוברים לתמותת תינוקות .בשנים )30,095( 4.6% ,2008-2011מהתינוקות נולדו בלידות מרובה
עוברים ,והוו 18.1%ממקרי התמותה ,בעיקר בגלל סיבות הקשורות לפגות .אין לנו את המידע
לכמת את התרומה של הריונות מרובות עוברים מטיפולי פוריות לתמותה זו אבל הוא בוודאי
משמעותי .כמעט 10%מהתינוקות שנפטרו מסיבות הקשורות לפגות סבלו מ ,NEC-מצב הניתן
למזער על ידי הזנה בחלב אם בלבד ,הן מהאם בעצמה והן מתורמת.1
התמותה העולה ממוות עריסה ומוות פתאומי בקרב האוכלוסיה היהודית ,נוגדת את הנטייה הכללית
של ירידה בשיעורי התמותה .מהחקירות שבוצעו ,ידוע על גורמי סיכון כגון השכבה בתנוחת בטן,
והשכבה במיטת ההורים שדווחו בחלק מהמקרים .חשוב לתגבר את המאמץ הציבורי למזער את
גורמי הסיכון בכלל האוכלוסיה על מנת להוריד את השיעור של מוות עריסה .הנתונים על עודף
תמותה מסיבה זו בקרב בנות באוכלוסיה הערבית דורשים בירור ומאותתים עוד תחום בהם ניתן
למנוע תמותה .ככלל ,אנו רואים חשיבות גדולה בהסדרת הבירור של מקרי המוות האלה ע"י נוהל
אחיד ארצי שיביא לבירור הסיבות בכל מקרה של מוות פתאומי.
בדוח הצגנו נתונים של תמותה פרינטלית בהתחשב כי לידת עובר מת ותמותת תינוק הן 2אירועים
שמהווים בעצם רצף אחד .השוואה בין לאומית בעייתית כאן מאחר ולא קיימת הגדרה אחידה של
עובר מת וכי בפועל מדינות קובעות לעצמן את ההגדרות .למשל בבריטניה ופורטוגל מדווחים על
עובר מת רק החל משבוע 24וללא התייחסות למשקל .ביוון ובשבדיה מדווחים רק החל משבוע 28
32
.34באיטליה ולוקסמבורג מדווחים מגיל עובר של 180ימים .בישראל חובת הדיווח חלה משבוע 22או ממשקל של 500גרם ,הקודם ביניהם הוא הקובע .32מבחינת לידות חי ,בצרפת ובהולנד מדווחים
רק משבוע 22או ממשקל לידה של 500גרם .בפולניה ובאירלנד מדווחים ממשקל לידה של 500גרם
ומעלה .34,35בישראל 5%מתמותת תינוקות היתה בתינוקות שנולדו מתחת למשקל לידה של 500
גרם.
היערכות לעתיד:
נוהל אחיד לטיפול במקרים של מוות פתאומי בתינוקות :משרד הבריאות בשיתוף עם מד"א,
המשטרה ,בתי חולים ,רופאי מיון והמכון לרפואה משפטית פועלים ליישום נוהל אחיד וארצי
לחקירת כל מוות פתאומי בתינוקות .הטיוטה הופצה ב 07.05.2014וכעת נידונה בין
הגורמים.
בדצמבר – 2013ינואר 2014התקיים סדנה ארצית לגורמים במשרד הבריאות על טיפול
במקרה מוות פתאומי ,מבחינת החקירה שנעשה על ידי הלשכות .הופץ שאלון ארצי למטרה
זו.
07.04.2014יצא חוזר מראש שירות בריאות הציבור שדן בבנק חלב אם – הסטנדרטים
והתקנות המתאימים להפעלתו בישראל .מאז נמצא המשרד בדיונים עם גורמים שונים
להקמת בנק חלב שיוכל להיות גורם משפיע על התמותה מפגות ובמיוחד במקרים של –
.NEC
21
:בבליוגרפיה
1. Sullivan S, Schanler RJ, Kim JH, et al. An exclusively human milk-based diet is
associated with a lower rate of necrotizing enterocolitis than a diet of human milk and
bovine milk-based products. J Pediatr.2010;156(4):562–567, e1
2. Moon RY. SIDS and other sleep-related infant deaths: expansion of
recommendations for a safe infant sleeping environment. Task Force on Sudden
Infant Death Syndrome, Pediatrics. 2011 Nov;128(5):1030-9. doi:
10.1542/peds.2011-2284. Epub 2011 Oct 17. Review.PMID:
3. Mathews TJ, MacDorman MF. Infant mortality statistics from the 2006 period linked
birth/infant death data set. Natl Vital Stat Rep 2010;58(17). Available
athttp://www.cdc.gov/nchs/data/nvsr/nvsr58/nvsr58_17.pdf
4. Mazzucco et al. A retrospective follow up study on maternal age and infant mortality
in two Sicilian districts BMC Public Health 2011, 11:817
http://www.biomedcentral.com/1471-2458/11/817
5. Rigby JE, Dorling D. Mortality in relation to sex in the affluent world. J Epidemiol
Community Health. 2007;61(2):159–164
6. Balsara SL, Faerber JA, Spinner NB, Feudtner C, Pediatric Mortality in Males Versus
Females in the United States, 1999–2008 PEDIATRICS Vol. 132 No. 4 October 1,
2013 pp. 631 -638 (doi: 10.1542/peds.2013-0339)
7. Waldron I (1998) Sex differences in infant and early childhood mortality: major causes
of death and possible biological causes. In: Too young to die: genes or gender?
ST/ESA/SER.A/155. New York: United Nations. pp. 64–83.
8. Institute of Medicine (US) Committee on Understanding Premature Birth and Assuring
Healthy Outcomes; Behrman RE, Butler AS, editors. Preterm Birth: Causes,
Consequences, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US);
2007. 10, Mortality and Acute Complications in Preterm Infants. Available from:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK11385/
9. ^ WHO | Preterm birth. Who.int. Retrieved on 2013-09-29.
10. Mage DT, Donner M, Int J Pediatr. 2009;2009:368270. doi: 10.1155/2009/368270.
Epub 2009 Oct 29. A Unifying Theory for SIDS.
11. Wanna-Nakamura S. White Paper: Unsafe Sleep Settings—Hazards Associated With
the Infant Sleep Environment and Unsafe Practices Used by Caregivers: A CPSC
Staff Perspective. Bethesda, MD: US Consumer Product Safety Commission; 2010
12. SIDS and Other Sleep-Related Infant Deaths: Expansion of Recommendations TASK
FORCE ON SUDDEN INFANT DEATH SYNDROME for a Safe Infant Sleeping
Environment. Pediatrics; originally published online October 17, 2011; DOI:
10.1542/peds.2011-2285
13. http://www3.who.int/whosis/menu.cfm?path=whosis,inds,mort&language=english
Data on SIDS by gender in the US and throughout the world.
14. Mage DT, Donner EM (September 2004). "The fifty percent male excess of infant
respiratory mortality". Acta Paediatr. 93 (9): 1210–5.
doi:10.1080/08035250410031305. PMID 15384886.
22
15. Mage DT, Donner M. A genetic basis for the sudden infant death syndrome sex ratio.
Med Hypotheses 1997; 48: 137–42.CrossRef,PubMed,CAS,Web of Science®
16. Zlotogora J, Haklai Z, Rotem N, Georgi M, Rubin L. The impact of prenatal diagnosis
and termination of pregnancy on the relative incidence of malformations at birth
among Jews and Muslim Arabs in Israel. Isr Med Assoc J. 2010 Sep;12(9):539-42.
17. Zlotogora J. Prenat Diagn. Parental decisions to abort or continue a pregnancy with
an abnormal finding after an invasive prenatal test. 2002 Dec;22(12):1102-6.
18. Zlotogora J, Leventhal A, Amitai Y. The impact of congenital malformations and
Mendelian diseases on infant mortality in Israel. Isr Med Assoc J. 2003 Jun;5(6):4168.
19. Jaber L, Halpern GJ. Consanguinity among the Arab and Jewish populations in Israel.
Pediatr Endocrinol Rev. 2006 Aug;3 Suppl 3:437-46.
20. Mohammadi MM, Hooman HA, Afrooz GA, Daramadi PS. The relationship between
consanguineous marriage and death in fetus and infants. J Res Med Sci. 2012
May;17(5):448-51.
21. Kraft D. A Hunt for Genes That Betrayed a Desert People. N Y Times Web. 2006 Mar
21:F1, F4. PubMed PMID: 16649272.PubMed PMID: 20852892.
22. Hamamy HA, Masri AT, Al-Hadidy AM, Ajlouni KM. Consanguinity and genetic
disorders. Profile from Jordan. Saudi Med J (2007) 28(7):1015–7.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3904202/
23. שירותי, המרכז הלאומי לבקרת מחלות2010 סקר נישואי קרובים באוכלוסייה הערבית
.340 פרסום2010 אוגוסט, שירותי בריאות כללית אב תשע"א,בריאות הציבור
24. Sharkia R, Zaid M, Athamna A, Cohen D, Azem A, Zalan A. The changing pattern of
consanguinity in a selected region of the Israeli Arab community.Am J Hum Biol.
2008 Jan-Feb;20(1):72-7.
25. Strulov A. The Western Galilee experience: reducing infant mortality in the Arab
population. Isr Med Assoc J. 2005 Aug;7(8):483-6.
26. נישואי קרובים באוכלוסייה הערבית בישראל כתב העת הרפואי. פרופ‘ לוטפי,ג‘אבר
2010 ינואר.לבריאות האוכלוסיה הערביתJanuary. 1 ' | גיליון מסNo
27. Fiscella K, Williams DR. Health disparities based on socioeconomic inequities:
implications for urban health care. Acad Med. 2004 Dec;79(12):1139-47.
28. Adler NE, Newman K. Socioeconomic disparities in health: pathways and policies.
Health Aff (Millwood). 2002 Mar-Apr;21(2):60-76.
29. Clausson B, Lichtenstein P, Cnattingius S (2000) Genetic influence on
birthweight and gestational length determined by studies in offspring of twins .BJOG
107:375-381 .
23
30. Ward K, et al. (2005) The heritability of preterm delivery. Obstet Gynecol
106:1235-1239
31. Lunde A, et al. (2007) Genetic and environmental influences on birth weight ,
birth length, head circumference, and gestational age by use of population-based
parent-offspring data. Am J Epidemiol 165:734-741
32. 124/84 (סימוכין חוזר2/2010 חודר מנהל רפאוה. עדכון טופס דווח:הודעה על עובר מת
. משרד הבריאות.)9.11.84 מיום
33. Gissler M, Mohangoo AD, Blondel B, Chalmers J, Macfarlane A, Gaizauskiene A, Gatt
M, Lack N, Sakkeus L, Zeitlin J; Euro-Peristat Group. Perinatal health monitoring in
Europe: results from the EURO-PERISTAT project. Inform Health Soc Care. 2010
Mar;35(2):64-79. doi: 10.3109/17538157.2010.492923.
34. Central Intelligence Agency. Infant mortality data. 2013 update.
https://www.cia.gov/library/publications/the-worldfactbook/rankorder/2091rank.html
35. MacDorman MF, Mathews TJ. Behind International Rankings of Infant Mortality:
How the United States Compares with Europe. NCHS Data Brief Number 23,
November 2009. http://www.cdc.gov/nchs/data/databriefs/db23.htm
24
נספחים:
נספח 1
שיעור תמותת תינוקות ל 10000-לידות חי :סיבת המוות מין
נספח 2
שעור התמותה ל 10000-לידות חי :לפי מין ומחולק על פי תקופות
1.60
1.40
1.40
1.19
1.20
1.00
0.80
1.02
0.90
0.76
0.79
0.67 0.69
0.60
0.40
0.20
0.00
יום הלידה
6 - 1ימים
נקבה
27 - 7ימים
364 - 28ימים
זכר
25
נספח :3
סיבות המוות לפי קבוצת אוכלוסיה ושנה
סך האוכלוסיה
2008
ללא מידע
)0.8%( 5
זיהום
)2.5%(15
פגות
)45.9%( 273
מומים ומחלות גנטיות
)33.4%( 199
מוות עריסה
)6.2%( 37
סב לידתי
)5.7%( 34
גורמים חיצוניים
)2.4%( 14
מחלות ממאירות וכרוניות
)1.8%( 11
לא נמצא סיבת המוות
)1.2%( 7
סה"כ
595
2009
)1.9%( 12
)2.7%(17
)48.4%( 300
)33.4%( 207
)5.3%( 33
)6.0%( 37
)0.8%( 5
)1.1%( 7
)0.3%( 2
620
2010
0
)1.8%(11
)48.9%( 301
)36.4%( 224
)5.0%( 31
)3.2%( 20
)3.1%( 19
)1.0%( 6
)0.6%( 4
616
2011
)1.7%( 10
)4.6%(27
)42.0%( 245
)36%( 210
)8.4%( 49
)4.5%( 26
)0.9%( 5
)1.5%( 9
)0.5%(3
584
150
117
1119
2011 - 2008
)1.1%( 27
)2.9%(70
()46.3%
)34.8%( 840
()6.2%
()4.8%
)1.8%( 43
)1.4%( 33
)0.7%( 16
2415
יהודים ואחרים
2008
ללא מידע
)0.9%( 3
זיהום
)1.8%( 6
פגות
)54.6%( 185
מומים ומחלות גנטיות
)26.0%( 88
מוות עריסה
)6.5%( 22
סב לידתי
)5.9%( 20
גורמים חיצוניים
)2.1%( 7
מחלות ממאירות וכרוניות
)2.1%( 7
לא נמצא סיבת המוות
)0.3%( 1
339
2009
)0.9%( 3
)2.7%( 9
)55.9%( 185
)25.1%( 83
)5.4%( 18
)8.5%( 28
)0.3%( 1
)0.9%( 3
)0.3%( 1
331
)2.1%( 79
)57.5%( 192
)27.8%( 93
)4.2%( 14
)3.9%( 13
)2.7%( 9
)1.5%( 5
)0.3%( 1
334
2010
2011
34
)1.8%( 6
)5.5%( 18
)47.3%( 156
)27.0%( 89
()10.3%
)5.5%( 18
)0.6%( 2
)1.8%( 6
)0.3%( 1
330
2011 - 2008
)0.9%( 12
)3.0%( 40
)53.8%( 718
)26.5%( 353
)6.6%( 88
)5.9%( 79
)1.4%( 19
)1.6%( 21
)0.3%( 4
1334
ערבים
2008
ללא מידע
)0.8%( 2
זיהום
)3.5%( 9
פגות
)34.4%( 88
מומים ומחלות גנטיות
)43.4%( 111
מוות עריסה
)5.9%( 15
סב לידתי
)5.5%( 14
גורמים חיצוניים
)2.7%( 7
מחלות ממאירות וכרוניות
)1.6%(4
לא נמצא סיבת המוות
)2.3%( 6
256
2009
)3.1%( 9
)2.8%( 8
)39.8%( 115
)42.9%( 124
)5.2%( 15
)3.1%( 9
)1.4%( 4
)1.4%( 4
)0.3%( 1
289
2010
0
)1.4%( 4
)38.7%( 109
)46.5%( 131
)6.0%( 17
)2.5%( 7
)3.5%( 10
)0.4%( 1
)1.1%( 3
282
2011
)1.6%( 4
)3.5%( 9
)35.0%( 89
)47.6%( 121
)5.9%( 15
)3.1%( 8
)1.2%( 3
)1.2%( 3
)0.8%( 2
254
2011 - 2008
)1.4%( 15
)2.8%( 30
)37.1%( 401
)45.1%( 487
)5.7%( 62
)3.5%( 38
)12( 24
)1.1%( 12
)1.1%( 12
1081
27
נספח 6
שיעור תמותת תינוקות במדינות שכנות
קטר
ישראל (ערבים)
כווית
לוב
הרשות
סוריה
לבנון
סעודיה
ירדן
תורכיה
מצרים
אירן
6.6
6.78
7.68
12.26
13.98
14.63
14.81
15.08
15.26
22.23
23.3
40.02
28