דירוג בתי חולים ותכנית לאומית למדדי איכות

ח' בשבט, התשע"ח 24/01/2018 סימוכין: 11372318 מס' פניה: 611386 ענת אילוז תאריך פתיחה: (בתשובתך ציין מספר פניה) שלום רב, הנדון: פנייתך לפי חוק חופש המידע אודות דו"ח משרד הבריאות ל דירוג בתי חולים במענה לפנייתך הריני להשיבך כי כל דוחות משרד הבריאות לדירוג בתי החולים מפורסמים באתר המשרד בעמוד פרסום ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות . כמו כן, מצורף הדוח שעליו התבססה הכתבה שאת קישורה שלחת בפנייתך (מדובר בכתבה מחודש יוני 2017). עוד נוסיף כי אלו הם שמות המדדים בתחום של "מניעת זיהומים" של התכנית הלאומית לשנים 2013 - 2016: מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות בחלון הזמן של שעה לפני החתך הניתוחי בניתוח קולון ו/או רקטום מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי היארעות Clostridium difficile אלח דם נרכש מיוחס לצנתר מרכזי היארעות Clostridium difficile המידע דלעיל מוצג גם באמצעות מערכת נתונים ברת עיבוד ( BI ) באתר המשרד . בברכה, ענת אילוז, עו"ד הממונה על העמדת מידע לציבור

מינהל איכות ,בטיחות ושירות

התכנית הלאומית למדדי איכות

בבתי חולים בישראל

דו"ח לשנים 2013-2016

מינהל איכות ,בטיחות ושירות

המחלקה לחקר שירותי רפואה

מדינת ישראל

משרד הבריאות

מינהל איכות ,בטיחות הטיפול ושירות

המחלקה לחקר שירותי רפואה

התכנית הלאומית למדדי איכות:

בתי חולים ,טיפות חלב וחברות האמבולנס

דו"ח לשנים 2013-2016

צוות התכנית ומחברי הדו"ח:

ד"ר ענת עקה זוהר

פרופ' לורנס פרידמן

פרופ' מיכה מנדל

מר נתנאל גולדשמיט

גב' חני שרודר

גב' טלי שחר

גב' שולי הנהרט

מר אופיר ורטהיים

גב' בת' זלצמן

בהשתתפות:

הנהלות בתי החולים הכלליים בישראל

הנהלות המרכזים הרפואיים הגריאטריים

הנהלות בתי החולים לבריאות הנפש

הנהלות קופות החולים ,לשכות הבריאות ,עיריות י-ם ות"א

חברות האמבולנס

סיון תשע"ז – יוני 2017

חברי הוועדה המייעצת של התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי

חולים בישראל

ד"ר ענת עקה זוהר ,מנהלת התכנית

אפידמיולוגיה ,ראש מינהל איכות ,שירות ובטיחות הטיפול ,סמנכ"ל ,משרד הבריאות

פרופ' אבי ישראלי ,יו"ר הוועדה המייעצת למדדי איכות

המדען הראשי ,משרד הבריאות

ד"ר עזיז דראוושה

רופא ,מומחה בקרדיולוגיה ,פנימית ורפואה דחופה ,מנהל מלר"ד ,בית החולים רמב"ם

ד"ר יעקב דרייהר

סגן מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

ד"ר קרן הולצמן

מומחית ביילוד וגניקולוגיה ,מנהלת מחלקת אקרדיטציה ,שירותי בריאות כללית

ד"ר מיכאל הלברטל

מומחה בטיפול נמרץ ילדים ,סגן מנהל בית החולים רמב"ם

פרופ' שלמה וינקר

רופא ,יו"ר איגוד רופאי המשפחה ,ראש חטיבת רפואה ,לאומית שירותי בריאות

ציונה חקלאי

סטטיסטיקאית ,מנהלת אגף המידע ,משרד הבריאות

ד"ר אסנת לב ציון קורח

מומחית ברפואת ילדים ,מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים

ד"ר ישי פאליק

רופא ,מינהל רפואה משרד הבריאות

פרופ' לורנס פרידמן

ביוסטטיסטיקאי בכיר ,מכון גרטנר למחקר

ד"ר איל צימליכמן

רופא ,מומחה בפנימית ,סמנכ"ל רפואה ואיכות ,המרכז הרפואי שיבא

ד"ר ענבר צוקר

רופאה ,המרכז הלאומי לבקרת מחלות ,משרד הבריאות

ד"ר מיכל שני

רופאה ,מומחית ברפואת משפחה ,אחראית מדדי איכות בתי חולים שירותי בריאות כללית

פרופ' יניב שרר

מומחה ברפואה פנימית ובמנהל רפואי ,סמנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי

ד"ר ערן סגל-משקיף

רופא ,אסותא מרכזים רפואיים

4

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

צוות התכנית – מינהל איכות ,בטיחות הטיפול ושירות,

המחלקה לחקר שירותי רפואה

ד"ר ענת עקה זוהר ,אפידמיולוגיה ,מנהלת התכנית

פרופ' מיכה מנדל ,ביוסטטיסטיקה ,האוניברסיטה העברית

פרופ' לורנס פרידמן ,ביוסטטיסטיקה ,מכון גרטנר

מר נתנאל גולדשמיט ,ביוסטטיסטיקה ,משרד הבריאות

גב' טלי שחר ,ביוסטטיסטיקה ,משרד הבריאות

גב' שולי הנהרט ,ביוסטטיסטיקה ,משרד הבריאות

גב' חני שרודר זמיר ,אפידמיולוגיה ,משרד הבריאות

מר אופיר ורטהיים ,IT ,משרד הבריאות

גב' בת' זלצמן ,מידענית

אחיות מפקחות :גב' אולגה בורנשטיין – ראש צוות אחיות מפקחות ,גב' מירה בלך ,גב' חוה וקסמן ,גב'

ג'ולי קרקו ,מר חאלד עוואדה ,גב' ברכה גרינברג ,גב' ג'ניה גרינברג ,גב' ליה חסין ,גב' רונית גונן ,גב'

אסתר מנהיימר ,מר גל בראל (גב' פטריסיה גוטמן ,גב' עדנה מלכה)

עוזרי מחקר :גב' לאה שולמית גוטליב ,גב' תהילה אברהם ,גב' מיכל יהושע ,גב' צביה שילוני ,מר יחזקאל

גליק ,גב' חפציבה ליינר ,גב׳ מרב פיליפ

5

חברי ועדת ההיגוי לקביעת מדדי איכות בבתי חולים לבריאות הנפש

ד"ר ענת עקה זוהר ,ראש התכנית הלאומית למדדי איכות ,משרד הבריאות

ד"ר שמואל הירשמן ,יו"ר הוועדה ,מנהל ביה"ח לב השרון

ד"ר מוניקה גון אושיסקין ,מנהל הסיעוד ,המרכז הירושלמי המשולב איתנים – כפר שאול

ד"ר קרן הולצמן ,מנהלת תחום אקרדיטציה ,שירותי בריאות כללית

מר גרפל חוטר מרכז האקרדיטציה ,ממונה איכות ביה"ח שער מנשה

ד"ר אלכס טייטלבאום ,סגן מנהל ,המרכז הרפואי כפר שאול

גב' רינת יופה ,מנהלת תחום מידע והערכה ,משרד הבריאות

ד"ר אהוד ססר ,מנהל מערך קליני ,משרד הבריאות

דר' דניאלה עמיטל ,ס .מנהל ,המרכז לברה"נ באר יעקב

ד"ר ישראל קריגר ,סגן מנהל ,ביה"ח שלוותה ,כללית

פרופ' אלי שמיר ,עמותת עוצמה ,נציג משפחות מטופלים

ד"ר לורה שרוני ,ס .מנהלת ,המרכז לברה"נ מזור

ד"ר דורון תודר ,מרכז לברה"נ באר שבע

6

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

חברי ועדת ההיגוי לקביעת מדדי איכות עבור האוכלוסייה הקשישה

ד"ר ענת עקה זוהר ,ראש התכנית הלאומית למדדי איכות ,משרד הבריאות

ד"ר ורה רוזנפלד ,מנהלת המרכז הרפואי הגריאטרי שמואל הרופא

ד"ר טניה בוגוסלבסקי ,מנהלת המרכז הרפואי שהם פרדס חנה

ד"ר שי בריל ,מנהל המרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה

גב' אלה גולנד ,סמנכ"ל סיעוד ופרה רפואה ,הנהלת רשת בית בלב

ד"ר דביר דוד ,ס .מנהל מר"ג רעות

גב' ציפי הלל דיאמנט ,אגף גריאטריה ,משרד הבריאות

גב' גילה כזום ,אגף גריאטריה ,משרד הבריאות

גב' יוספה כחל ,ראש תחום תזונה ,משרד הבריאות

ד"ר מעין כץ ,ס .מנהלת השרות הארצי לריפוי

גב' צביה לוי ,מנהלת סיעוד מר"ג הרצוג

גב' ציפי לוינסון ,מנהלת סיעוד ,בי"ח הרצפלד

ד"ר אירית לקסר ,אגף גריאטריה ,משרד הבריאות

גב' אהובה צברי ,מנהלת הסיעוד ,שמואל הרופא

דר' מיכל שני רופאה ,מומחית ברפואת משפחה ,אחראית מדדי איכות בתי חולים שירותי בריאות כללית

ד"ר יורם מערבי ,המערך לשיקום וגריאטריה ,המרכזים הרפואיים הדסה-האוניברסיטה העברית

ד"ר יעקב דרייהר סגן מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

7

חברי ועדת ההיגוי לקביעת מדדי איכות עבור טיפות חלב

ד"ר ענת עקה-זוהר ,ראש התכנית הלאומית למדדי איכות בטיפות חלב ,משרד הבריאות

גב' מירה חונוביץ ,אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור ,משרד הבריאות

גב' נעמי אידלשטין ,אחות מפקחת מחוזית ,לשכת הבריאות המחוזית ירושלים

גב' חוה אלטמן ,דיאטנית אחראית בבריאות הציבור ,משרד הבריאות

גב' טובה זילבר ,מרכזת בכירה תחום הבטחת איכות ,ל.ב ת"א

ד"ר סוניה חביב ,ס /רופא מחוז ,ל.ב חיפה

גב' ציונה חקלאי ,אגף מחשוב תחום מידע ,משרד הבריאות

גב' צביה ירדן ,מרכזת בכירה בתחום הבטחת איכות ל.ב .מחוז דרום

גב' נסיה כהן ,האגף לבריאות דיגיטלית ומחשוב ,משרד הבריאות

גב' רבקה כהן ,סגנית אחות מפקחת ראשית ומנהלת הסיעוד עיריית ירושלים

גב' חנה לביא ,אחות אפידמיולוגית ,ל.ב רחובות

גב' קרן מאירוביץ ,אחראית טיפות חלב ארצית ,קופת חולים מאוחדת

גב' נג'את מחאמיד ,סגנית אחות מפקחת נפתית ל.ב חדרה ,מחוז חיפה.

גב' אילנה סטולרמן ,ס/אחות מפקחת ארצית בבריאות הציבור ,משרד הבריאות

גב' ענת עמית אהרון ,אחות מפקחת ראשית ,עיריית תל אביב

גב' רחל פיש ,מנהלת מחלקת בריאות הציבור אגף הסיעוד והמוקדים הרפואיים מכבי שרותי בריאות

ד"ר דינה צימרמן ,רופאת ילדים ,ל.ב המחוזית ירושלים

ד"ר ליזה רובין ,מנהלת המחלקה לאם ולילד ,משרד הבריאות

גב' אתי רפאלוביץ ,מנהלת המחלקה לשרותי בריאות ומניעה ,שירותי בריאות כללית

ד"ר סימה רייכר ,מנהלת המחלקה להנחיות מקצועיות ,משרד הבריאות

גב' ברוריה שרמן ,אחות ראשית מנהלת הסיעוד ,לאומית שרותי בריאות

גב' ליבי קאהן אחראית טיפות חלב ארצית קופת חולים לאומית

8

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

חברי ועדת ההיגוי לקביעת מדדי איכות עבור חברות האמבולנס

ד"ר ענת עקה-זוהר ,ראש התכנית הלאומית למדדי איכות ,משרד הבריאות

מר דוד אזולאי ,מרכז בכיר תכנית עבודה ועזרה ראשונה לשכת משנה למנכ"ל ,משרד הבריאות

פרופ' חנוך הוד ,מכון הלב ,המרכז הרפואי שיבא

ד"ר מיקי הלברטל ,סגן מנהל רמב"ם ,ראש המנהל לאיכות ובטיחות המטופל ,רמב"ם

פרופ' פיני הלפרן ,מנהל מלר"ד ,המרכז הרפואי ת"א סוראסקי

ד"ר אורן וכט ,המחלקה לרפואת חירום ,אונ' בן גוריון

מר יאיר חברוני ,מנהל תחום פיקוח ורישוי אמבולנסים

ד"ר ערן טלאור ,מנהל מלר"ד ,ביה"ח פוריה

גב' מירי כהן ,מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה ,משרד הבריאות

תמ"ג רמי מילר מנהל אגף רפואה ופאראמדיק ראשי מד"א

מגן ד"ר רפאל סטרוגו ,סמנכ"ל רפואה מד"א

פרופ' שרון ענב ,מנהלת יחידת טיפול נמרץ כירורגי ,המרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר החברה

הישראלית להחייאה

פרופ' קובי פלג ,מנהל המרכז הלאומי לחקר טראומה ,מכון גרטנר

סמ"ג חיים קרדי – מנהל המוקד הרפואי מד"א

ד"ר דגן שוורץ ,מלר"ד ,ביה"ח בילינסון

גב' איה בן יוחנה ,מנהלת מחלקת ניידות טיפול נמרץ ורכזת איכות באגף הרפואי – נטלי שירותי רפואה

9

תודות

תודתנו לכלל השותפים בתכנית חשובה זו ,לחברי ועדות ההיגוי ,להנהלות

בתי החולים ,להנהלות קופות החולים ,לשכות הבריאות ,טיפות חלב ועיריות,

להנהלות חברות האמבולנס ,לממוני איכות ומערכות המידע שעמלים מידי יום

להביא לשיפור באיכות הטיפול במוסדותיהם.

תודה מיוחדת לכבוד השר הרב יעקב ליצמן ,על העידוד להקמת התכנית

ותמיכה ללא סייג לאורך כל הדרך.

למנכ"לי משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו ,יוזם התכנית ( ,)2010-2014פרופ'

ארנון אפק ( )2015ומר משה בר סימנטוב ( )2016-17על התמיכה והאמון

בתכנית.

10

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

11

דבר שר הבריאות לתכנית הלאומית למדדי איכות במערכת הבריאות

אני מאמין בכל ליבי שמה שלא מדיד אינו מנוהל .דבר שאין לו כלי מדידה ומעקב ,עלול להיות מטופל בחוסר מקצועיות

ובאי קידום נכון .המחויבות שלנו לוודא שאיכות הטיפול הרפואי בישראל תמשיך להיות מהטובות בעולם .במטרה זו ,אנו

מובילים בשנים האחרונות את התכנית הלאומית למדדי איכות במערכת הבריאות.

התכנית הינה מערכתית וכוללת את בתי החולים הכלליים ,הגריאטריים ,בתי החולים לבריאות הנפש ,טיפות החלב,

שיקום בבריאות הנפש וחברות האמבולנס .התכנית שינתה את התרבות הארגונית במערכת הבריאות בישראל ומוכיחה

שנותני השירותים מבצעים שיפור של ממש בתהליכי העבודה במטרה להביא לשיפור מתמיד באיכות הטיפול .התכנית

מצביעה על שיפור לאורך השנים של איכות הטיפול שבאה לידי ביטוי בכל התוצאים הנמדדים.

הגדרנו את נושא קידום איכות ושקיפות כאחד מהיעדים המרכזיים למערכת הבריאות .אנו פועלים רבות כדי להנגיש את

המידע לציבור ולעודד אותו למעורבות ונטילת אחריות על בריאותו .השנה מתפרסמים כ 35 -מדדי איכות המשקפים

את איכות הרפואה בכ 90 -מוסדות .מהלך פרסום מדדי האיכות בשקיפות מלאה יצר שינוי תפיסתי של נותני השירותים

במערכת הבריאות בישראל .השקיפות מבטאת את ערכי משרד הבריאות החושף באופן מלא וגלוי את הנתונים בפני

הציבור.

השנה יתפרסמו לראשונה מדדים בתחום טיפות חלב ,וכן מדדים לחברות האמבולנס ושירותי החירום .תחום טיפות

החלב עוסק ברפואה מונעת וגילוי מוקדם ,התכנית מסייעת לנו לאתר את נקודות התרפה ולחזק אותן .אנו מאמינים

בכוחה של הרפואה המונעת ושמים לנגד ענינו את הצורך בחיזוק טיפות החלב כגורם המקדם את בריאות ילדינו

ומשפחותיהם במגוון תחומים .אנו נפעל לביסוס התפיסה שטיפות החלב הן גורם מרכזי בקידום בריאות ומהווה סוכן

המקדם אורח חיים בריא מגיל צעיר.

כאמור ,השנה מתפרסמים גם מדדים לחברות האמבולנס ושירותי החירום .אני שמח על כי כל הגופים המשתתפים

בתכנת זו ,בחרו זאת בהתנדבות אף שתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע) לא חלות עליהן .אני

מברך את החברות השותפות למהלך ואת השקיפות שבחרו לנקוט בה ולהצטרף לתהליך לאומי רב משמעות לקידום

איכות הרפואה בישראל ויצירת רצף טיפולי בין רפואת החירום לבתי החולים בישראל.

אנו נערכים להשקת תכנית לאומית למדדי ,PRO'sמדדים המדווחים על ידי המטופלים .מדדים אלו מקדמים את רעיון

המטופל במרכז ,מעצימים אותו ומביאים לשיח ענייניי ותיאום ציפיות בין המטפל למטופל.

ברצוני לשבח את שיתוף הפעולה של הגורמים המקצועיים שמאפשרים לתכנית חשובה זו לפעול ולהתפתח .בראש

ובראשונה כלל בתי החולים ,קופות החולים ,לשכות הבריאות והעיריות ,חברות האמבולנס ורפואת החירום בישראל,

האיגודים המקצועיים וההסתדרות הרפואית ,על שותפות אמתית למען המטופלים.

במיוחד ברצוני להודות לצוות התכנית הלאומית למדדי איכות במינהל האיכות ולעומדת בראש התכנית ,ד"ר ענת עקה

זוהר המקדמת בנחישות ובמקצועיות תכנית מפוארת וערכית למען המטופלים במדינת ישראל.

יישר כח לכל העושים במלאכה!

בכבוד רב,

הרב יעקב ליצמן ,ח"כ

שר הבריאות

שר הבריאות

משרד הבריאות

ת.ד 1176.ירושלים 91010

sar@moh.health.gov.il

טל 02-5081325 :פקס02-5655993 :

12

Minister of Health

Ministry of Health

P.O.B 1176 Jerusalem 91010

sar@moh.health.gov.il

Tel: 02-5081325 Fax: 02-5655993

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

דבר המנכ"ל לחוברת כנס שקיפות בבריאות

מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים רבים ומורכבים ובראשם הזדקנות האוכלוסייה ,עלייה בתחלואה כרונית

והתייקרות הטכנולוגיות הרפואיות מחד ,אל מול משאבים מוגבלים ורמת ציפיות הולכת ועולה בקרב מקבלי השירות,

מאידך .למרות מורכבותם של אתגרים אלו ,מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת ממערכות הבריאות הטובות

והיעילות בעולם .כך לפי דו"חות ארגון ה OECD-ומדד בלומברג בו גם השנה ממוקמת מערכת הבריאות הישראלית

במקום התשיעי בעולם ,וכך גם עולה מסקרי שביעות רצון .אנו נחושים להתמודד עם האתגרים בהצלחה ולהמשיך

להשתפר.

משרד הבריאות בחר כ"עמוד אש" ,את "קידום האיכות והשקיפות במערכת הבריאות" ,מתוך אמונה כי זאת אחת

הדרכים להתמודד עם האתגרים הניצבים לפתחו ,ולשפר את המערכת – כי לא ניתן לשפר את מה שלא נמדד.

התכנית הלאומית למדדי איכות ,הפועלת משנת ,2013מבצעת מדידה מתמשכת ותורמת לשיפור האיכות והשירות

הרפואי ,הניתנים לתושבי ישראל.

תכנית המדדים הלאומית היא דוגמה ליישומו של מידע הנאסף במערכת הבריאות ,בעת קביעת מדיניות ותכניות

התערבות ,מבוססות ראיות .התכנית מאפשרת בדיקה קבועה ודינאמית של איכות שירותי המניעה ,האבחון ,הטיפול

והשיקום הניתנים על ידי ארגוני הבריאות .הממצאים העולים מהמדידה ,מאפשרים לזהות פערים ,מגמות ושינויים בין

מקומות ,ומובילים להחלטות מדיניות ולנקיטת פעולות בשטח.

השנה נפרסם לראשונה ממצאי מדדי איכות בטיפות חלב ושל חברות האמבולנסים .ממצאים אלו משלימים תמונת מבט

רחבה על כלל מערכת הבריאות.

פרסום הממצאים מהווה גורם מאיץ לשיפור ושימור מתמיד של המערכת.

לתכנית שותפים רבים מכל מערכת הבריאות :בתי החולים הממשלתיים ,שירותי בריאות כללית ,בתי החולים הציבוריים

והפרטיים ,קופות החולים ,טיפות החלב וארגוני ההצלה .אני רוצה להודות לכל השותפים על הסיוע בקביעת המדדים,

על שיתוף הפעולה בתהליכי המדידה ועל הנכונות לשיפור מתמיד לאור התוצאות .ללא הסיוע ושיתוף הפעולה ,התכנית

לא יכלה להתבצע.

תודה לד"ר ענת עקה זוהר ,העומדת בראש מינהל איכות ושירות במשרד ולצוות התכנית ,העוסקים במלאכה ,על

המסירות והאמונה בחשיבות התכנית ,התורמים להצלחתה.

יישר כוח,

משה בר סימן טוב

מנכ"ל משרד הבריאות

לשכת המנהל הכללי

משרד הבריאות ,ירושלים

ת.ד ,34410.ירושלים 91342

mankal@moh.gov.il

טל 02-5080000 :פקס02-5655966 :

The Bureau of Director General

Ministry of Health, Jerusalem

P.O.B 34410, Jerusalem 91342

mankal@moh.gov.il

Tel: 02-5080000 ; Fax: 02-5655966

13

קוראים יקרים,

מדידת איכות במערכת הבריאות היא חובתנו .המדידה הוכיחה עצמה בשנים האחרונות כגורם המניע

ארגונים לומדים לשיפור מתמיד של איכות הרפואה בישראל למען מתן טיפול מיטבי למטופלינו .בחינת

נקודות התורפה ,הכשלים במערכת על רצף הטיפול ,מתוך ראיית טובת המטופל והצבתו במרכז ,היא

אחת המשימות החשובות שלנו במערכת הבריאות ואנו מחויבים לעשותה .המדידה היא כלי המסייע לנו

ליישם את החזון המחבר את כל העוסקים במלאכה במערכת הבריאות שהוא להיטיב עם מטופלינו בכל

השלבים במסע שלו בדרך להחלמה.

השנה נכנסנו לשנת המדידה החמישית של התכנית הלאומית למדדי איכות ,המובלת על ידי משרד

הבריאות .התכנית הוכיחה עצמה כבעלת השפעה לאומית משמעותית על איכות הטיפול במדינת

ישראל .אנו עדים לשיפור בכל מדדי האיכות ,ולהשגת תוצאי בריאות טובים יותר .באמצעות התרבות

הארגונית שנוצרה בישראל בשנים האחרונות ,הפכנו לארגונים לומדים ,אנו ממפים את תהליכי העבודה

ודואגים לשיפור מתמיד שלהם למען רפואה טובה יותר והישגים טובים יותר עבור מטופלינו .התרבות הזו

הפכה להיות חלק מה DNAשל הארגונים שלנו והיא משתלבת בצורה מופתית בכל תהליכי העבודה

ומייצרת אפקט המשפיע גם על התחומים שלא נמדדים באופן ישיר.

המשימה הבאה שלנו היא לסייע למטופלנו להשתמש במידע ,להיות מעורבים בטיפול בהם ולבחון את

החלופות הטובות ביותר עבורם .יצירת אזרחים שהם 'צרכני בריאות נבונים' תסייע לשני הצדדים לעשות

צעד אחד נוסף קדימה למען איכות הטיפול בישראל ותסייע להשלמת החזון המשותף לבריאות מיטבית

מותאמת לכל אחד באופן אישי.

השנה התכנית הלאומית למדדי ,PRO's – Patient Reported Outcomeיוצאת לדרך .המטרה של

תכנית זו היא להגדיר ביחד עם המטופלים שלנו את הערך מהטיפול שהם מקבלים ולחבר אותו לחזון

שלנו ולעשייה היומיומית .מדדי ה PRO'sיסייעו בידינו להעצים את המטופלים ,להגדיר את היעדים

המשותפים ,לייצר תקשורת טובה בין מטפל-למטופל ולקיים הליך של תיאום ציפיות כדי לייצר שפה

משותפת עם המטופלים שלנו בהקשר לערך המושג מהטיפול הרפואי.

העצמת המטופלים ומעורבותם הפעילה בהגדרת יעדי הטיפול תשלים את המדדים האחרים שאנו

מנטרים :מדדי איכות קליניים ,חווית המטופל ,בטיחות הטיפול ,זמינות שירותים ,ותייצר תמונה מלאה

השמה את המטופל במרכז.

14

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השנה נפרסם נתוני טיפות החלב ,שהצטרפו לתכנית בשנת .2015טיפות החלב הן העוגן שלנו לקידום

בריאות ואורח חיים בריא בקרב הציבור במדינת ישראל .אנו מברכים את כל תחנות טיפות החלב עם

הצטרפותן לתכנית ומבטיחים לפעול למען העצמתן.

באופן אמיץ ומרשים הצטרפו שירותי החירום וחברות האמבולנס לתכנית על אף שאין התקנות מחייבות

אותם .שירותי החירום הם גורם משמעותי ביצירת רצף טיפולי מיטבי בין הקהילה לבתי החולים.

הצטרפותם לתכנית היא מוערכת ומאפשרת יצירת המשכיות הכרחית עבור מטופלינו במכלול מצבי

חירום כמו שבץ מוחי ,אירוע חד בלב ,החייאה וכיוב' .אני מברכת על הצטרפותכם לתכנית ועל השקיפות

שבה בחרתם לפעול .יישר כח!

השנה הדוח חושף בשקיפות מלאה 34מדדי איכות בתחומים שונים .הדוח מרכז עבודה מאומצת של

הוועדה המייעצת למדדי איכות ,ועדות ההיגוי המקצועיות וצוותים רבים בבתי החולים ,בקהילה ובמשרד

הבריאות .אני מודה לפרופ' אבי ישראלי ,יו"ר הוועדה המייעצת למדדי איכות שמשקיע חשיבה ועשייה

למען קידום התכנית .אני מודה לכל חברי הוועדות אשר פועלים מתוך חזון ואמונה ביכולת לשפר את

איכות הטיפול בישראל.

אני מברכת את צוות התכנית הלאומית למדדי איכות במחלקה לחקר שירותי רפואה על המסירות

האינסופית ,המקצועיות ,השירות ,ההשקעה האינסופית והשותפות בקידום תכנית מפוארת זו .יישר כח!

זכיתי בכם כשותפים מקצועיים אמיתיים.

התכנית מבטאת חזון ושיתוף פעולה של מגוון גופים במערכת הבריאות בישראל ,הפועלים לשיפור

מתמיד של איכות הטיפול .אני מברכת את כל העוסקים במלאכה על השותפות לחזון ולדרך .מאחלת

לכולנו המשך הצלחה למען יצירת מערכת בריאות טובה יותר בישראל.

שאו ברכה,

ד"ר ענת עקה זוהר

ראש התכנית הלאומית למדדי איכות

15

תוכן עניינים

עיקר הממצאים ודיון20..............................................................................................

רקע 34.....................................................................................................................

ביסוס חוקי 34............................................................................................................................

עקרונות בבחירת מדדי איכות 34..................................................................................................

תשתית המידע לצורך המדידה 35...............................................................................................

הרשומה הרפואית הממוחשבת36................................................................................................

השוואות בין בתי חולים בעולם ופרסום המידע 36...........................................................................

שיטות 38.................................................................................................................

הגדרת המדדים 38....................................................................................................................

דיווח המדדים לתכנית 38...........................................................................................................

תיקוף המידע 39.......................................................................................................................

קביעת יעד למדד 39..................................................................................................................

מיפוי חסמים40..........................................................................................................................

שיטות סטטיסטיות 41................................................................................................

חישוב שיעור העמידה במדד 41..................................................................................................

תקנון לפי מגדר וגיל 41..............................................................................................................

רווח בר סמך42..........................................................................................................................

מגמות בזמן כולל ממוצע נע 42...................................................................................................

השוואות בין נותני השירותים 42...................................................................................................

שיעור העמידה במדד בחיתוכים שונים 43.....................................................................................

מדדי אירוע חד במוח 43..............................................................................................................

משך הזמן עד מתן הטיפול 43.....................................................................................................

רמה חברתית כלכלית 43............................................................................................................

פירוט נושאים במיקוד ומדדי איכות בשנים 2013עד 44........................................2017

16

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

פירוט המדדים והממצאים 58.....................................................................................

אוטם חד בלב58........................................................................................................................

ביצוע צנתור לב תוך 90דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם אוטם חד בלב (( )STEMIבי"ח כלליים)61.......

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב (בי"ח כלליים) 73...............................................................

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי (פרה-הוספיטל)80.................................................

החייאה85.................................................................................................................................

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב (פרה הוספיטל) 87...........................................

שבץ מוחי91..............................................................................................................................

אירוע חד במוח-זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש בחולים עם אירוע חד

במוח (בי"ח כלליים) 96................................................................................................................................

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAלאחר אירוע איסכמי חד במוח תוך 4.5שעות מרגע הופעת

התסמינים (בי"ח כלליים) 101.........................................................................................................................

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון לחולים עם אבחנה של ( TIAבי"ח

כלליים) 104.................................................................................................................................................

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה לאחר אירוע חד במוח (בי"ח

גריאטריים) 113............................................................................................................................................

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח (פרה-הוספיטל) 119.......................................

שברים בצוואר הירך 124...............................................................................................................

שברים בצוואר הירך – מנותחים תוך 48שעות (בי"ח כלליים)127.......................................................................

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך – בכניסה וביציאה (בי"ח גריאטריים)137...........

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך (בי"ח גריאטריים) 144..................................

מניעת זיהומים 149......................................................................................................................

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע החתך

הניתוחי (בי"ח כלליים) 152............................................................................................................................

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי (בי"ח כלליים)161..............................................................

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך (בי"ח כלליים)169...................................

17

מניעת פקקת ורידית179...............................................................................................................

ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית בקרב מאושפזים במחלקות פנימיות (בי"ח כלליים) 183....................................

מתן טיפול אנטי-טרומבוטי פרופילקטי בניתוח כריתת רחם (בי"ח כלליים)189.......................................................

תזונה 195...................................................................................................................................

ביצוע אומדן תזונתי תוך 36שעות מהקבלה לאשפוז (בי"ח גריאטריים) 198.........................................................

ביצוע הערכה תזונתית מלאה למאושפזים במחלקות סיעודי מורכב בתוך 5ימים מהקבלה לבית החולים

(בי"ח גריאטריים) 202...................................................................................................................................

ביצוע הערכה תזונתית מלאה למונשמים תוך 5ימים מתאריך הכניסה לאשפוז במחלקה להנשמה

ממושכת (בי"ח גריאטריים) 206......................................................................................................................

סוכרת 209..................................................................................................................................

ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים תוך 24שעות מהכניסה למחלקה (בי"ח גריאטריים)211.............

כאב216......................................................................................................................................

ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב 12-השעות הראשונות לאשפוז (בי"ח גריאטריים) 218................................

דיכאון 222...................................................................................................................................

איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה (טיפות חלב)225.........................................................................................

איתור והערכת דכאון בקרב מאושפזים (טיפות חלב)231....................................................................................

אלימות 235.................................................................................................................................

הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי ,לעצמם ו/או לסביבתם ,בעת הבדיקה (בי"ח פסיכיאטריים)237........

בטיחות הטיפול 243.....................................................................................................................

ביצוע אומדן סיכון לנפילות תוך 24שעות מהכניסה למחלקה הרלוונטית (בי"ח גריאטריים)245..............................

רצף טיפול 251............................................................................................................................

אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30יום מהשחרור (בי"ח פסיכיאטריים)254................................................................

סיכום מחלה מפורט תוך שבועיים מהשחרור (בי"ח פסיכיאטריים) 259................................................................

הבטחת רצף הטיפול לאחר השחרור – קביעת תור למשוחררים מאשפוז להמשך טיפול בקהילה (בי"ח

פסיכיאטריים)264.........................................................................................................................................

18

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ניהול הטיפול271.........................................................................................................................

תכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז תוך 5ימים ממועד הקבלה לאשפוז (בי"ח פסיכיאטריים) 273.......................

גדילה והתפתחות 275..................................................................................................................

השלמת 3מדידות היקף ראש לתינוקות שמלאו להם 8חודשים (טיפות חלב) 277...............................................

בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגילאי שנתיים עד שלוש (טיפות חלב) 283.......................................

חיסונים 290...............................................................................................................................

מתן מנה אחת של חיסון MMRאו MMRVלפעוטות עד גיל 13חודשים (טיפות חלב) 295...................................

ארבע מנות של חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם 18חודשים (טיפות חלב)302...............................................

ביבליוגרפיה310........................................................................................................

19

עיקר הממצאים ודיון

התכנית הלאומית למדדי איכות מקדמת מתן טיפול רפואי איכותי בנושאי הליבה של מערכת הבריאות

בישראל .התכנית מטמיעה מדידה של איכות טיפול בכל מעגל החיים ועל פני הרצף הטיפולי ,החל מטיפות

החלב ,דרך רפואת חירום ,רפואה אקוטית ,שיקום ,בריאות הנפש ,גריאטריה וסוף החיים.

התכנית כוללת כ 100-מדדי איכות בתחומים הנמצאים בליבת העשייה במערכת הבריאות ,והוכיחה שיפור

בכל המדדים ,הן ברמה הלאומית והן ברמת נותני השירותים .השיפור הוא תוצא המעיד על הליך של מיפוי

חסמים ולמידה תוך הטמעת תהליכי איכות רבים ,בניהם ,הובלת תכניות לאומיות כדוגמת התכנית הלאומית

לשבץ מוחי ,הקצאת משאבים ,שיפור תהליכי עבודה ,הטמעת נהלים ,קידום תהליכים למחשוב הרשומה

הרפואית ולהטמעת מערכות לניהול ידע ובינה עסקית.

בדוח הנוכחי מפורסמים לראשונה בישראל מדדי איכות לטיפות החלב ורפואת חירום בישראל .תחומים

אלו משלימים את הרצף על פני מעגל החיים והתחומים שנמצאים במיקוד התכנית ,כך למשל ,מדד מתן

אספירין על ידי צוות האמבולנס במקרים בהם יש חשד לאירוע חד בלב נכנס בשנת 2015למדידה

בחברות האמבולנס ורפואת חירום והשלים את הרצף הטיפולי למול בתי החולים בטיפול באוטם חד בלב.

כבר בשנת 2016שיעור העמידה במדד הוא גבוה ועומד על ,95%מתוכם ב 61%-מהמקרים האספירין

ניתן ע"י האמבולנס ,וב 34%-מהמקרים האספירין ניתן ע"י גורם אחר .מדד דומה נמדד על-ידי תכנית מדדי

האיכות של שירותי האמבולנסים בקליפורניה ( .)Emergency Medical Services Californiaב,2013-

עמד שיעור העמידה במדד על ידי חברות האמבולנס על ,65.51%שיעורים דומים לנצפה בישראל.44

נמצא כי בחולים המבוגרים (מעל גיל 85המהווים קרוב לעשירית מהחולים) שיעור העמידה במדד נמוך

במעט ועומד על .93%נמצא כי שיעור העמידה במדד קשור בסוג האמבולנס הנשלח .בעוד שבאמבולנס

ALSשיעור העמידה במדד היה ,97%באמבולנס ( BLSכרבע מהמקרים) שיעור העמידה במדד הינו .89%

בסביבת בית החולים במדד צנתור לב באירוע חד בלב בתוך 90דקות ,שיעור העמידה במדד המשיך

לעלות ביחס לשנים הקודמות ( 90%בשנת 2016לעומת 86%בשנת 2015ו 68%ביצוע בשנת ,2013

עם תחילת התכנית) .נראה כי ישראל מצמצמת פערים למול העולם ועומדת בסטנדרט הבינלאומי ,אנגליה

שדיווחה על 89.9%ביצוע בשנת 2015וארה"ב שמדווחת על 96%ביצוע באותה שנה .333,21גם השנה אנו

עדים לפער בין רמות הטיפול בגברים ובנשים .נמצא כי שיעור העמידה במדד בקרב הגברים ( )91%גבוה

משיעורו בקרב הנשים ( )84%המהוות רק כשישית מאוכלוסיית החולים במדד זה .הפער הצטמצם במעט

20

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ביחס לשנים הקודמות אך לא נעלם .ממצא זה בהתאמה למפורסם בעולם וככל הנראה נובע מתסמינים

בלתי ברורים איתם מגיעות הנשים לבתי החולים .גיל המטופל גם הוא נמצא כקשור לעמידה במדד ,בדומה

לממצאים קודמים .בעוד ששיעור העמידה במדד בחולים עד גיל 64היה ,92%בחולים המבוגרים יותר ,שהם

כשליש מהחולים ,היה שיעור העמידה במדד .86%באופן מפתיע מצאנו כי איכות הטיפול בסופי השבוע זהה

לאיכות הטיפול באמצע השבוע וכי שיעור העמידה במדד זהה בימות השבוע .לא כך לגבי משמרות .נמצא כי

המשמרת בה החולה הגיע לבית החולים קשור לעמידה במדד ,אם כי במידה פחותה .מבין החולים שהגיעו

במשמרת הבוקר 91%עמדו במדד ,במשמרת הערב היה שיעור העמידה ,89%ובמשמרת הלילה – .87%

המלצה למתן אספירין בשחרור מבית החולים חשובה למניעת אירוע לב חוזר .נמצא כי המדד הגיע

לרוויה והוא מוטמע כסטנדרט בכל בתי החולים בארץ ועל כן נגרע מהתכנית .שיעור העמידה במדד עומד

בשנת 2016על ,98%עלייה קטנה ביחס לשנים הקודמות .ישנן מספר קבוצות באוכלוסייה בהן שיעור

העמידה נמוך בכ 2%-ביחס לקבוצה המקבילה :בנשים (כרבע מהחולים) לעומת הגברים ,במבוגרים מעל

גיל ( 65כמחצית מהחולים) לעומת החולים עד גיל ,64ובמאושפזים מעל שבוע ימים ,המהווים כשישית

מהאוכלוסייה ,לעומת החולים המאושפזים עד שבוע .שיעורים דומים מדווחים על ידי מדינות אחרות בעולם

כגון אנגליה המדווחת על שיעורי ביצוע של 98.3%ביצוע וארה"ב עם 99.8%ביצוע בשנת .2015

333,21

דום לב הוא מצב חירום קרדיולוגי שבו הלב מפסיק לפעום והדם מפסיק לזרום מהלב ובחזרה .סיכויי

ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לבית החולים ( )Out-of-Hospital Cardiac Arrest; OHCAהם נמוכים;

מחקרים מצביעים על כך ששיעורי הישרדות של מטופלים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים ואושפזו נעים

בין 5%לבין .10%במקומות שבהם שרשרת ההישרדות ( )chain of survivalמתבצעת כראוי ,שיעורי

ההישרדות יכולים להגיע ל .55-58 21%-מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום

לב הוא תהליך חשוב מאוד המסייע לעובר האורח או בן המשפחה הנמצא בסמוך למטופל לתת טיפול

ראשוני לשימור המטופל בחיים עד ששירותי החירום יגיעו .חברות האמבולנס ושירותי החירום נמדדים על כך

משנת .2015שיעורי הביצוע גבוהים מאוד ועומדים על כ .90%-יחד עם זאת נמצא כי בכ 40%-מהמקרים

הפונים לדווח על החולה מסרבים לבצע את ההחייאה למרות שידול המוקדן והדרכתו .יש לבחון את הסיבות

לסירוב ואת הכלים העומדים לרשות המוקדנים להפחית את רמות הסירובים ולשדל את המדווחים לביצוע

פעולות החייאה בסיסיות שהן קריטיות להישרדותו של המטופל.

תפקיד המוקדן בהדרכת עובר האורח הוא חיוני .מתן הדרכה טלפונית על ידי המוקדן יסייע לעובר האורח

בביצוע ההחייאה ובהגדלת שיעורי ההישרדות .עם זאת ,שיעור המקרים שבהם ניתנו הנחיות טלפוניות הוא

נמוך – בין כ 31%-ל– .69,6835%מסקר שנערך בקרב המוקדנים בארה"ב ,דווח כי רק 53%מכלל המוקדנים

מספקים הנחיות להחייאה במקרים של דום לב .70בישראל ,רמות הביצוע גבוהות יותר.

21

איתור האוכלוסיה הרלוונטית למדדי שבץ מוחי הינה משימה מורכבת בשל טיוב הנתונים הלקוי במערכות

המידע הקליניות .לשם כך ,בימים אלו אנו עמלים על יצירת לומדה לכלל העוסקים במלאכה שבאמצעותה

יתאפשר מתן הדרכה רוחבית אודות אבחנות הקשורות בשבץ מוחי והטיפול הנאות בהן .כמו כן ,משרד

הבריאות מוביל הכשרות בתחום הקידוד הרפואי ועד כה הוכשרו ארבעה מחזורים .טיוב הרשומה הקלינית

הוא הכרחי ומסייע לנו בהערכת נפחי השירותים ,הסתכלות רוחבית על הממצאים והפקת התובנות.

בשנים הראשונות קידמה התכנית תיעוד של זמן הופעת התסמינים בגיליונות המטופלים עם שבץ מוחי .זמן

הופעת התסמינים הוא רכיב קריטי לאיתור האוכלוסיה הרלוונטית למדד ומאחר ונמצא כי התיעוד שלו לוקה

בחסר בכל בתי החולים בארץ ,נדרש מאמץ מיוחד שנמשך מספר שנים ליצירת סטנדרט של תיעוד הזמן

לכל חולי השבץ המוחי שמגיעים לחדרי המיון בארץ .למאמץ זה התגייסו שירותי החירום וחברות האמבולנס

ובמדד הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במח ,הם מבררים (נוסף על

פרמטרים אחרים) עם המטופל וסביבתו את מועד הופעת התסמינים בזירת האירוע בה הסיכוי לאתר את

המידע הוא גבוה יותר .שיעור העמידה במדד בשנת 2016על ידי חברות האמבולנס ושירותי החירום היה

.82%בחולים מעל גיל 65היה שיעור העמידה במדד 82%ונמוך מעט משיעור העמידה במדד בחולים

הצעירים יותר ( .)84%באמבולנס ALSהיה שיעור העמידה במדד 84%וגבוה במעט משיעור העמידה

במדד באמבולנס .)82%( BLS

ג

עם הגעת המטופל לבית החולים נדרש לבצע CTראש לחולים עם חשד לאיסכמיה מוחית במטרה לאתר

בצורה מהירה את המטופלים הרלוונטיים ולהתאים להם טיפול מיטבי לבעייתם הקלינית .נמצא כי חל שיפור

משמעותי בין הביצועים של בתי החולים בעבר לבין השנה הנוכחית .הזמן החציוני ירד מ 55-דקות בשנת

2015ל 38-דקות בשנת .2016הדבר מוכיח היערכות רבה של בתי החולים ושינוי תהליכי עבודה כמו גם

חיזוק הקשרים עם חברות האמבולנס ושירותי החירום ושיפור הרצף הטיפולי.

בשנים האחרונות בתי החולים מבצעים צנתור מוח למטופלים עם אירוע איסכמי חד במח לצד מתן טיפול

להמסת הקריש בחולים עם איסכמיה מוחית .ניכר כי השיפור בתחום בשנים האחרונות נמצא בתאוצה

מרשימה .כך במדד מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAלאחר אירוע איסכמי חד במוח או

ביצוע צנתור מוחי ,נראית עליה מ 305-מקרים שטופלו בשנת 2014ל 857-מקרים שטופלו בשנת 2015

ו 1180-מקרים בשנת .2016עליה זו היא מרשימה בכל קנה מידה ומוכיחה עבודה מאומצת של כלל בתי

החולים בארץ לשיפור משמעותי באיכות הטיפול למטופלי השבץ המוחי .מדד זה לא מתפרסם כשיעור ביחס

לאוכלוסיית המטופלים הפוטנציאלית בשל בעיית קידוד נתוני שבץ בגיליונות הרפואיים כפי שתואר מעלה.

אנו עושים כל שביכולתנו לשפר את איכות המידע על מנת שבשנים הבאות נוכל לפרסם את אחוז הטיפול

מכלל המטופלים הפוטנציאלים ולא להסתפק בפרסום מספרים מוחלטים.

22

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

אנו עוקבים אחר מטופלי השבץ המוחי גם במחלקות השיקום להבטחת תהליך שיקומי יעיל המשפר את

רמת התפקוד של המטופלים .לשם כך אנו מנטרים ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה וביציאה

מאשפוז בשיקום .ניכר כי גם בתחום זה נראה שיפור משמעותי מ 75%-ביצוע בשנת 2015ל 91%-בשנת

.2016הקושי הוא בביצוע ההערכה התפקודית טרם שחרורו של החולה ,אולם מאחר וערך זה הוא הכרחי

לצורך הערכת איכות השיקום שניתנה ,מחלקות השיקום בארץ הטמיעו תהליכי עבודה שיבטיחו ביצוע מלא

של הערכה תפקודית נאותה.

ביצוע דופלקס עורקי צוואר בחולים שלקו ב ,TIA-הינו מדד חשוב למניעת אירוע איסכמי מוחי .בערכה

כזו תאפשר לצוות הרפואי להעריך את הסיכון למטופל ללקות בשבץ מוחי ולתת טיפול מונע טרם התרחשות

האירוע .הנושא לא היה מוטמע בבתי החולים ובשנת 2015רק 58%מהמטופלים זכו לקבל את הבדיקה

במעמד האשפוז בבית החולים בעוד שבשנת 2016לאחר הטמעת ההליך ניתן לראות כי שיעור העמידה

במדד עלה באופן משמעותי ביחס לשנה הקודמת והוא עומד על 74%בשנת .2016בחולים מעל גיל 85

המהווים כשביעית מהמטופלים ,שיעור העמידה במדד היה ,63%נמוך באופן משמעותי משיעור העמידה

במדד בחולים הצעירים יותר ( .)76%שיעור העמידה במדד בנשים ( )72%היה נמוך משיעור העמידה

בגברים ( .)77%בחולים המגיעים לבית החולים בימים רביעי עד שישי ,שיעור העמידה במדד היה ,67%

נמוך באופן משמעותי משיעור העמידה במדד בחולים המגיעים בימי שבת עד שלישי ( .)79%נושא זה עדיין

מאתגר את בתי החולים בשל התורים לביצוע דופלקס בבית החולים אולם נראה שהוא מטופל בכיוון הנכון

ואו מצפים לראות עליה נוספת בשיעורי הביצוע בשנים הבאות.

נושא מניעת זיהומים הוא אחד הנושאים המרכזיים איתו מתמודדות מערכות בריאות בעולם ומערכת

הבריאות בישראל .השנה פורסם בנפרד דוח מדדי זיהומים נרכשים במערכת הבריאות (נמצא באתר משרד

הבריאות) .נוסף על כך ,התכנית הלאומית למדדי איכות מנטרת טיפול נאות באנטיביוטיקה מניעתית לפני

ניתוחים נבחרים במטרה להוריד את שיעור הזיהומים לאחר ניתוח.

מתן אנטיביוטיקה מניעתית כשעה לפני החתך הניתוחי בניתוחי קולון ,הינו מדד שהחל להיות מנוטר

בתכנית משנת .2013הנושא מוטמע היטב בבתי החולים ושיעור העמידה במדד המשיך לעלות ביחס

לשנים הקודמות ( 93%בשנת 2016לעומת 90%בשנת 2015ולעומת 71%בשנת .2013בניתוחים

הנעשים בשיטה הפתוחה ,שיעור העמידה במדד נמוך במעט ( )91%מאשר בניתוחים הנעשים בשיטה

הלפרוסקופית ( .)96%לא נמצאו משתנים נוספים הקשורים באופן משמעותי לעמידה במדד .בימים אלו אנו

עמלים על סיכום ממצאי סקר עומק שביצענו בכל בתי החולים הכלליים במטרה לבחון האם שיעור הזיהומים

פחת ביחס לשנים קודמות .לציין שיעור הזיהומים הנרכשים לאחר ניתוח אלקטיבי לכריתת מעי גס/רקטום

עומד כיום על 13%לעומת 18%בשנת ( 2009סקר עומק קודם) .הממצא מוכיח כי הטמעת הליכים של

טיפול מונע לפני הניתוח ,מפחית בצורה יעילה את שיעור הזיהומים לאחר הניתוח ומיטיב עם מטופלינו.

23

מתן אנטיביוטיקה מניעתית הולמת סביב ניתוח שבר בצוואר הירך ,הוא מדד חשוב ביותר מאחר

וזיהום בעצם הוא הליך כרוני המאלץ את המטופל להיות תלוי במערכת הבריאות לאורך שנים .גם כאן נראה

כי שיעור העמידה במדד עלה באופן משמעותי ביחס לשנים הקודמות ( 86%בשנת 2016לעומת 76%

בשנת 2015ו 66%-בשנת .)2014

נמצא קשר בין מספר הימים העוברים מהאשפוז עד הניתוח לבין שיעור העמידה במדד .מרבית החולים

מנותחים ביום האשפוז או למחרת ,כחמישית מהחולים מנותחים כעבור יומיים ,וכעשירית מהחולים מנותחים

כעבור שלושה ימים ומעלה .בעוד שיעור העמידה במדד בקרב החולים שמנותחים ביום האשפוז או למחרת

עומד על ,87%מבין החולים המנותחים כעבור יומיים 86%עומדים במדד ,ובחולים המנותחים כעבור

שלושה ימים ומעלה שיעור העמידה במדד הוא 80%בלבד .ממצא זה צריך להיבחן ברמת בתי החולים

במטרה לשפרו שיפור נוסף מאחר ובהשוואה לשנת ,2015נראה צמצום בפער שבין הקבוצות השונות.

כמו כן ,קיים הבדל בשיעור העמידה במדד בין הניתוחים המבוצעים במשמרות השונות .בניתוחים המבוצעים

בימים א-ה במשמרת הבוקר ,שיעור העמידה במדד נמוך יותר ועומד על .81%לעומת זאת ,בניתוחים

המבוצעים בשאר המשמרות (ערב לילה וסופי שבוע) שיעור העמידה במדד היה .87%גם כאן נראה צמצום

בפער לעומת השנה הקודמת.

בניגוד לשנים קודמות ,לא נמצא הבדל בשיעור העמידה במדד ,בין ניתוחים מסוג החלפה מלאה לניתוחים

מסוג החלפה חלקית או קיבוע.

מתן אנטיביוטיקה מניעתית הולמת סביב ניתוח קיסרי הוא מדד שנכנס לתכנית בשנת ,2014שיעור

העמידה במדד המשיך לעלות בשנת 2016ועמד על ,93%לעומת 88%בשנת 2015ו 78%-בשנת

.2014נמצא קשר קל בין גיל המטופלת ומועד הניתוח לבין שיעור העמידה במדד .בנשים מבוגרות יותר,

ובניתוחים הנעשים בשעות היום של ימות החול ,שיעור העמידה במדד גבוה מעט יותר.

שברים בצוואר הירך הם תופעה נפוצה בקרב קשישים .כ 6,000קשישים בישראל בשנה חווים שבר

בצוואר הירך .ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך בתוך 48שעות ,הוכח כמשפר את התוצאים הקליניים של

הטיפול ,מפחית תמותה וזיהומים נרכשים .בשנים האחרונות אנו עדים לשיפור משמעותי באיכות הטיפול

בתחום זה ,שיעור העמידה במדד המשיך לעלות ביחס לשנים הקודמות ( 86%בשנת 2016לעומת 83%

בשנת 2015ו 71%בשנת .)2013יש לציין כי היעד למדד עומד על 85%ביצוע .ידוע כי ישנם מטופלים

שניתוח בתוך 48שעות עלול להזיק להם מאחר ומצבם הרפואי מורכב והם נדרשים לייצוב טרום הניתוח.

אנו סבורים שעליה מעבר לשיעורי ביצוע של 85%עלול להיות מסוכן למטופלים במקרה זה ועל כן אין

לשאוף ל 100%ביצוע במדד זה.

24

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מבין ימי השבוע ,כפי שנראה גם בשנים קודמות ,למתאשפזים בימי ו' שיעור עמידה נמוך יותר במדד והוא

עומד על 79%אולם גם כאן אנו צופים בשיפור לאורך השנים .נמצא הבדל בשיעור העמידה במדד ,כאשר

מבצעים סוגי ניתוחים שונים .שיעור העמידה הנמוך ביותר ( )81%נמצא בניתוחים של החלפה מלאה ,שהם

פחות שכיחים .בהחלפה חלקית שיעור העמידה במדד היה דומה ( )82%ונמוך משיעור העמידה במדד

כאשר בוצע קיבוע (.)89%

משתנים נוספים שנמצאו כקשורים לעמידה במדד הם :משמרת האשפוז ,מין החולה וגילו .שיעור העמידה

במדד במאושפזים בערב ובלילה גבוה מעט יותר מאשר במאושפזים בבוקר ,בנשים מעט יותר מבגברים,

ובחולים עד גיל 84שיעור העמידה במדד היה גבוה מעט יותר מבחולים מעל גיל .85

התכנית עוקבת אחר חולים עם שבר בצוואר הירך גם במחלקות השיקום ובוחנת את ניטור הרמה

התפקודית של המטופלים בכניסה וביציאה מאשפוז במחלקות השיקום .גם במדד זה נצפית עליה

בשיעורי הביצוע באופן משמעותי ביחס לשנים הקודמות ( 92%בשנת 2016לעומת 75%בשנת 2015

ו 68%-בשנת .)2014בימי א' משתחררים באופן יחסי פחות חולים מאשר בשאר ימות החול .שיעור העמידה

במדד בחולים המשתחררים בימי א' הוא ,89%ונמוך מעט מהשיעור במשתחררים בימי ב'-ה' העומד על

.93%

הערכת כאב לקשישים במחלקות שיקום ,הינה חשובה מאחר ושחרור המטופל מכאב תסייע לו להתקדם

בתהליך השיקומי ולחזור לרמה תפקודית טובה לאחר שבר בצוואר הירך .שיעור העמידה במדד המשיך

לעלות בשנת 2016ועמד על ,94%לעומת 89%בשנת 2015ו 78%-בשנת .2014המדד מוטמע בצורה

טובה במחלקות השיקום בארץ.

במטרה למנוע שבר נוסף ,מומלץ ליטול ויטמין Dלאחר השבר הראשון כטיפול מונע .נראה כי שיעור

העמידה במדד המשיך לעלות בשנת 2016ועמד על ,91%לעומת 88%בשנת 2015ו 74%-בשנת

.2014בחולים המאושפזים עד 15יום היה שיעור העמידה במדד ,87%פחות מבחולים המאושפזים בין 16

ל 30-יום ,בהם שיעור העמידה במדד היה .93%

אומדן נפילות בקשישים יכול לסייע למטפלים בהתאמת הטיפול והמניעה במטרה למנוע נזק מיותר

לחולה .המדד נכנס לתכנית בשנת ,2015והוא מבוצע בשיעורים גבוהים .כך בשנת 2016עמד על 96%

ביצוע ,שיפור משנת ,2015בה אחוזי העמידה במדד עמדו על .89%ביצוע.

פקקת ורידית או פקקת ורידית עמוקה ,)Deep Vein Thrombosis( – DVT ,היא סיבוך שכיח בקרב

ג

מאושפזים המסכן חיים וניתן למניעה .179,178הסיכון העיקרי ב DVT-הוא התפרקות הפקקת ,היווצרות

25

של פקקת ורידית תסחיפית ,)Venous Thromboembolism( VTE ,שעלולה לגרום לתסחיף ריאתי

ג

( )PE-Pulmonary Embolismומוות מידי ברבע מן המקרים ,מוות בתוך חודש בשליש מן המקרים.180

הערכת סיכון לפקקת ורידית בקרב מאושפזים במחלקות פנימיות הינו חשוב לאיתור מוקדם של חולים

בסיכון ולמתן טיפול מונע .גם כאן ,שיעור העמידה במדד עלה באופן משמעותי ביחס לשנים הקודמות (92%

בשנת 2016לעומת 82%בשנת 2015ו 62%-בשנת .)2014נראה כי המדד הוטמע ברוטינת העבודה של

המחלקות הפנימיות בארץ .במדד זה לא נמצאו משתנים הקשורים באופן משמעותי לעמידה במדד.

מתן טיפול אנטי-טרומבוטי מניעתי סביב ניתוח לכריתת רחם ,חשוב במטרה למנוע סיבוכים לאחר

הניתוח הקשורים עם פקקת ורידית תסחיפית .גם כאן אנו עדים לעליה בשיעור העמידה במדד באופן

משמעותי ביחס לשנים הקודמות ( 91%בשנת 2016לעומת 78%בשנת 2015ו 57%-בשנת .)2014

מסקר מצב בריאות ותזונה לאומי של משרד הבריאות לבני 65ומעלה בשנים ,2005-2006עולה כי

18.8%מהגברים ו 30.8%-מהנשים נמצאו בסיכון גבוה לתת-תזונה ו 49.7%-מהגברים ו 44.6%-מהנשים

נמצאו בסיכון מתון לתת-תזונה .222ביצוע אמדן תזונתי לקשישים במטרה לזהות קשישים בסיכון תזונתי

ולהתאים התערבות ,הוא חשוב ביותר לבריאותם של הקשישים .ביצוע אמדן תזונתי נכנס לתכנית הלאומית

למדדי איכות בשנת 2014והוא משתפר משנה לשנה והופך להיות חלק מהסטנדרט הטיפולי בבתי חולים

גריאטריים .שיעור העמידה במדד עלה באופן משמעותי ביחס לשנים הקודמות ( 94%בשנת 2016לעומת

83%בשנת 2015ו 59%-בשנת .)2014שיעור העמידה במדד בחולים הצעירים (עד גיל ,)64נמוך מעט

משיעור העמידה במדד בחולים המבוגרים יותר.

הערכה תזונתית מלאה לקשישים בסיכון הוא כלי חשוב להתאמת ההתערבות הטיפולית .גם כאן נראה

כי שיעור העמידה במדד עלה באופן משמעותי ביחס לשנים הקודמות ( 74%בשנת 2016לעומת 63%

בשנת 2015ו 31%-בשנת .)2014

הערכה תזונתית מלאה למונשמים הוטמעה בשנת 2015כמדד איכות במחלקות מונשמים .שיעור

העמידה במדד גם כאן עלה באופן משמעותי ביחס לשנה הקודמת ( 95%בשנת 2016לעומת 83%בשנת

.)2015נראה כי ככל שעולה הגיל ,שיעור העמידה במדד נמצא גבוה יותר .בעוד שבחולים מתחת לגיל

65שיעור העמידה במדד היה ,91%בחולים מעל גיל 85היה שיעור העמידה במדד .97%מדדי התזונה

הוטמעו בצורה טובה מאוד בבתי החולים הגריאטריים ומהווים בקרה חשובה למטופלים אלו.

דיכאון קליני הוא מצב שכיח בקרב קשישים; לפי ה 7% ,WHO-מהאנשים שהם בני 60ומעלה סובלים

ד

מדיכאון .294איתור דיכאון בקרב קשישים מאושפזים הוא קריטי לצורך מתן טיפול יעיל ואיכותי ולהשגת תוצאות

טובות לבריאותם .מהספרות עולה כי דיכאון משפיע לרעה על הסיכוי לחזור לרמת תפקוד תקינה ,מאריך את

26

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

משך האשפוז ,מעלה את הסבירות לאשפוז חוזר ושחרור מוסדי במקום חזרה לקהילה וכן מעלה את הסיכון

לאובדנות ולתמותה.315,316,317

איתור והערכת דיכאון בקשישים במחלקות תת אקוטיות מסייע בהתאמת טיפול לחולים אלו .קשישים

רבים סובלים מדכאון לא מאובחן ועל כן לא מטופלים .המדד מפורסם לראשונה בתכנית ,שיעור העמידה

במדד בשנת 2016היה .75%בקרב הגברים שיעור העמידה במדד ( )74%נמוך במעט מנשים ( .)76%ככל

שעולה הגיל ,שיעור העמידה במדד נמצא נמוך יותר .בעוד שבחולים מתחת לגיל 70שיעור העמידה במדד

היה ,86%בחולים מעל גיל 90היה שיעור העמידה במדד 67%בלבד.

כף רגל סוכרתית ,אחד הסיבוכים השכיחים בסוכרת ,מתפתחת בשל זרימת דם לקויה לגפיים התחתונות

ופגיעה בעצבים בגין הסוכרת .הפגיעה בעצבים פוגעת בתחושת הכאב ,ולכן פציעות ברגל ,כגון שריטות

או שלפוחיות ,אינן מקבלות טיפול כראוי בזמן ומתפתחות לפצעי לחץ ו/או זיהומים .שיעור הסוכרתיים אשר

סובלים מרגל סוכרתית הוא כ .257,256 8%-אמדן כף רגל סוכרתית בקשישים הסובלים מסוכרת יסייע

במניעת התפתחות סיבוך זה .נראה כי המדד הוטמע בפעילות המחלקות בבתי החולים הגריאטריים .שיעור

העמידה במדד עלה באופן משמעותי ביחס לשנה הקודמת והוא 90%בשנת 2016לעומת 74%בשנת

.2015

בתי החולים לבריאות הנפש הצטרפו לתכנית בשנת .2014מאז נעשה מאמץ גדול להשגת עמידה

בסטנדרט שהוגדר בתכנית .אחד המדדים הראשונים שהוגדרו הוא כתיבת תכנית טיפול בתוך 5ימים ממועד

הכניסה לאשפוז .מדד זה מאתגר את בתי החולים לבריאות הנפש ומחייב התייחסות לכלל רכיבי הטיפול

בחולה הפסיכיאטרי לרבות אבחנה ,טיפול תרופתי ,בניית תכנית שיקום ,והתייחסות למצב בריאותו הפיזי של

המטופל .בתי חולים רבים מתקשים בביצוע התכנית וזו גם בשל החסמים המחשוביים הקיימים בתיק הרפואי

הקליני של בתי חולים אלו .השנה לא פרסמנו ערך לאומי של עמידה במדד זה מאחר ובתי חולים רבים לא

העבירו נתונים הולמים לניטור המדד .בפרק הממצאים מופיעים ממצאי בתי החולים שהיו מסוגלים לבצע

את הבקרה והדיווח בצורה הולמת .יש לציין כי כתיבת תכנית טיפולית בה נלקחים בחשבון כל ההיבטים

הטיפוליים בחולה הפסיכיאטריים הינו חשוב ביותר לצורך תכנון הטיפול ומעקב אחר יעילותו.

הערכת סיכון של הפונים לחדר המיון הפסיכיאטרי הינה הכרחית לקביעת תכנית הטיפול המתאימה

למטופל ומניעת היפגעותו והיפגעותם של סובביו .המדד הוטמע בשנת 2014ומאז נמצא במגמת עליה.

אז עמד על 38%ואילו בשנים 2015ו 2016עלה ל 78%ו 87%בהתאמה .בקרב הפונים למיון בשבתות

שיעור העמידה במדד גבוה יותר ( )90%מאשר בקרב הפונים למיון בימים א'-ה' ( .)87%אנו מצפים לראות

את המדד מוטמע באופן מלא ומגיע לרמות ביצוע של 100%לכלל הפונים למלר"ד שכן זהו מידע קריטי

להתאמת טיפול נאות למטופל.

27

כתיבת סיכום מחלה בתוך שבועיים מהשחרור מבית החולים הינו חשוב לרצף הטיפולי בחולה

הפסיכיאטרי למול הקהילה .העברת מידע מעמיק ומקיף לגורם הטיפולי הבא מהווה נדבך קריטי לצורך

המשך טיפול בקהילה ושימור המטופל בה .מדד זה השתפר בצורה מרשימה בשנים האחרונות .ניכר כי

בתי החולים עושים מאמץ גדול לצמצום הזמן משחרור החולה ועד להעברת סיכום המחלה לקהילה .שיעור

העמידה במדד המשיך לעלות בשנת 2016ועמד על ,79%לעומת 72%בשנת 2015ו 51%-בשנת

.2014כעשירית מהמטופלים הם בני 65ומעלה ,ובהם שיעור העמידה במדד גבוה יותר ( .)85%בקרב

המשתחררים בסוף השבוע (ששי-שבת) שיעור העמידה במדד נמוך יותר ,אך מדובר בחלק קטן מאד של

החולים.

למען רצף הטיפול בחולה הפסיכיאטרי וסיוע למאמץ שימורו בקהילה ,נכנס בשנת 2014מדד לקביעת

תור המשכי במרפאה לבריאות הנפש בקהילה .פעולה זו לא הייתה מוטמעת כלל בבתי החולים.

בתחילת המדידה בשנת ,2014שיעור הביצוע עמד על 20%בלבד .השנה נצפתה עליה משמעותית

בשיעור העמידה במדד והוא עלה באופן משמעותי ביחס לשנים קודמות ( 70%בשנת 2016לעומת 52%

בשנת 2015ו 20%-בשנת .)2014נמצא כי יש קשר בין משך האשפוז לבין עמידה במדד .קרוב למחצית

מהחולים מאושפזים עד שבועיים ,ובהם שיעור העמידה במדד הוא .65%לעומתם ,בחולים המאושפזים

יותר משבועיים ,שיעור העמידה במדד הוא .74%בקרב המשתחררים בסוף השבוע (ששי-שבת) שיעור

העמידה במדד נמוך יותר ,אך מדובר בחלק קטן מאד של החולים.

השנה התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה הכניסה מדד משלים לקהילה המנטר את שיעור המשוחררים

מאשפוז שהופיעו במרפאה לבריאות הנפש בתוך שבועיים מהשחרור .תוספת מדד זה לקהילה יסייע בצורה

משמעותית לבתי החולים לתאם את התור לקהילה.

אשפוז חוזרים בבריאות הנפש הם נפוצים .שיעור החוזרים לאשפוז בתוך 30יום יציב על פני השנים ועומד

על כ .18%-אנו מקווים כי המדדים המקדמים את רצף הטיפול כפי שתוארו מעלה יסייעו בשימור המטופלים

יציבים בקהילה ולהפחתת שיעורי האשפוזים החוזרים .שיעור האשפוזים החוזרים בחולים המבוגרים נמוך

במעט מאשר בחולים הצעירים .ככל שמשך האשפוז ארוך יותר שיעור האשפוזים החוזרים נמוך יותר .בעוד

שבחולים המאושפזים עד שבוע שיעור האשפוזים החוזרים היה ,23%בחולים המאושפזים מעל חודש

שיעור האשפוזים החוזרים היה .15%בקרב המשתחררים בסוף השבוע (ששי-שבת) שיעור האשפוזים

החוזרים גבוה יותר ,אך מדובר בחלק קטן מאד של החולים.

בדו"ח הנוכחי מתפרסמים לראשונה מדדי טיפות חלב ,שהצטרפו לתכנית הלאומית בשנת .2015טיפות

החלב מהוות נקודת המגע הראשונה של התינוק ,מיד לאחר לידתו ,עם מערכת הבריאות .התחנות מלוות

את המשפחה ומנחות אותה לרפואה מונעת ואורח חיים בריא .מתן חיסונים הוא אחד הנושאים המקודמים

28

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

באופן מלא על ידי טיפות החלב .אחת המשימות החשובות של התחנות היא להבטיח מתן חיסונים במועד

כדי לייצר 'חיסון עדר' ולהגן על הציבור במדינת ישראל מפני מגפות .מתן חיסון MMRבתוך 13חודשים,

הוא מדד שנכנס לתכנית בשנת 2015ומהווה אתגר משמעותי בפני התחנות .הוא דורש את שיתוף הפעולה

של ההורים והבנה כי מתן חיסונים במועדם הוא קריטי לשמירה על בריאותו של התינוק .ניתן לראות כי 60%

מהתינוקות מקבלים את החיסון עד גיל 13חודשים .חיסון זה מיועד לגיל שנה ,ולכן התכנסות ללוחות זמנים

של חיסון כלל התינוקות הרלוונטיים בתוך חודש הוא אתגר משותף להורים ולצוותים גם יחד .בהסתכלות

על התפלגות ההתחסנות לפי גיל התינוק אנו למדים שעד גיל שנה וחצי מעל 90%מהתינוקות מתחסנים.

עובדה זו מצביעה על כך ששני הצדדים הורים ומטפלים מאמינים בנחיצותו של החיסון .יש לבצע מאמץ

משותף נוסף ולהביא את התינוקות להתחסנות במועד.

חיסון מחומש כולל 4מנות ומומלץ להסתיים בגיל 12חודשים .המדד בישראל מנטר את הכיסוי החיסוני

עד גיל 18חודשים .בשנת 75% ,2016מהתינוקות השלימו את כל המנות עד גיל 18חודשים .באנגליה,

שיעור התינוקות שקיבלו 4מנות של חיסון מחומש עד 12חודשים הוא ,93.6%ועד 24חודשים השיעור

עמד על 437.95.2%בארצות הברית ,שיעור התינוקות עד גיל 35חודשים שקיבלו 4מנות או יותר של חיסון

DTaPעמד על .43484.2%ידוע כי הורים רבים מבקשים לפצל את החיסון כדי להקל עם התינוק .פיצול זה

ג

מעכב את השלמת החיסון ופוגם ברמה החיסונית של התינוק .יש לקיים מאמץ משותף של ההורים והצוותים

לעמידה בלוחות הזמנים המומלצים על ידי משרד הבריאות להשלמת חיסון זה.

טיפות החלב מבצעות גם מעקב אחר גדילה והתפתחות במטרה לגלות מוקדם חריגות מהנורמה ולהתאים

טיפול מיידי לתינוק .בכלל זה נערכות מדידות היקף ראש במספר נקודות זמן ,להבטחת התפתחות מוחית

תקינה .התכנית מודדת ביצוע 3מדידות היקף ראש לתינוקות שמלאו להם 8חודשים ,שיעורי הביצוע

במדד זה הם גבוהים מאוד ועומדים על 91%בשנת .2016נראה כי ניטור היקף ראש מהווה סטנדרט

בפעילות טיפות החלב בארץ.

תחנות טיפות החלב מלוות את התינוק מהינקות ועד העליה לכיתה א' ,הן מנטרות את רמת ההתפתחות

של התינוק והתקשורת ומבטיחות הגעה לגיל הגן ובית הספר עם הכישורים המתאימים .בדיקת התפתחות

בדגש על שפה ותקשורת בגילאי שנתיים עד שלוש נמדד החל משנת 2015בתכנית .מדד זה מאתגר

את התחנות מאחר ודורש סנכרון מלא ושידול ההורים להגיע לתחנות גם כאשר הילד שלהם נראה להם

תקין .מדד זה עמד בשנת 2015על 77%ביצוע ובשנת 2016על 82%ביצוע .מדובר בשיעורי ביצוע

מרשימים ועל הבנת ההורים כי טיפות החלב מייצרות ערך מוסף בריא וחשוב עבור ילדיהם.

29

דיכאון לאחר לידה הוא שכיח במדינות רבות בעולם .לפי מדדי הPregnancy Risk( PRAMS-

ד

)Assessment Monitoring Systemשל ה – , CDCכ 12%-מהנשים מדווחות כי הן סובלות מתסמינים

של דיכאון לאחר לידה .ממחקרים נוספים שנערכו בארצות הברית בנושא עולה כי שיעור ההימצאות נע בין

כ 8%-ל .282-284 14%-גם במקרה זה ישנו תפקיד חשוב לטיפות החלב ,הפוגשות את האם בתדירות גבוהה

לאחר לידתה ,באיתור תסמיני דכאון לאחר לידה ,כדי לסייע לאם באופן מיידי ולטפל בתסמינים .עם כניסתו

של המדד בשנת 2015לתכנית הלאומית למדדי איכות נראו 66%אחוזי ביצוע .הנושא הוטמע בתחנות

ובשנת 2016אנו רואים עליה של 11%בשיעורי הביצוע ועמידה ב 77%ביצוע .הנושא נמצא עדיין תחת

תהליך של הטמעה ומיפוי חסמים ואנו צופים לראות עליה בשנים הבאות בשיעור הנשים העוברות את הליך

ההערכה ואיתור מוקדם.

ראינו כי התכנית מקיפה וכוללת מדדים רבים על פני רצף החיים של אזרחי מדינת ישראל ,מהינקות ועד

הזקנה .כמו כן ,התכנית מייצרת תהליכים המגבירים את הרצף הטיפולי בצמתים שבין נותני השירותים.

שירותי החירום וחברות האמבולנס מקדמים את הרצף הטיפולי בהקשרים רבים ובכך מקדמים את איכות

הטיפול בשבץ מוחי ,התקפי לב ,החייאה וכיוב'.

התכנית יצרה תרבות ארגונית של מדידת איכות ,נטילת אחריות ושקיפות מלאה בין המטופלים לנותני

השירותים .כלל נותני השירותים מדווחים בפתיחות על ביצועיהם ופועלים רבות להטמעת תהליכי שיפור

להגברת איכות הטיפול .תהליכים אלו מתרחשים בכלל ארגוני הבריאות ואף רחבים יותר ממה שמוצג בתכנית

זו .ארגונים מקדמים מדדי איכות נוספים באופן עצמאי ומתוך חשיבות הנושאים בהתאמה לארגון הספציפי

שלהם.

המשימה הבאה של כולנו היא לייצר 'צרכני בריאות נבונים' ולסייע למטופלים שלנו להתמצא בנתונים ולקחת

צד פעיל בקבלת ההחלטות הקשורות בטיפול בהם .התכנית הלאומית למדדי PRO'sהמושקת בימים אלו

בישראל ,תקדם את השיח מטפל-מטופל בהקשר לערך הנתפס מהטיפול .שיח זה יגייס את המטופלים

למעורבותם והעצמתם למען בריאותם .הליך זה ייצר ערך למערכת הבריאות כולה ,למטפלים ולמטופלים

כאחד ויסייע לנו לצעוד צעד אחד קדימה בשיח עם המטופלים על איכות הטיפול.

אני מאמינה בכל ליבי כי הדרך שעברנו יחד בשנים האחרונות להטמעת איכות הטיפול כנושא אינטגרטיבי

בארגוני הבריאות ,מייצר תרבות ארגונית חיובית ומביא את כלל העוסקים בבריאות לספוק על הישגים טובים

יותר עבור מטופלינו.

30

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

31

ריכוז הממצאים ומגמות בזמן לפי נושאים במיקוד התכנית

2013

אוטם חד בלב

ביצוע צנתור לב תוך 90דקות מההגעה לבית החולים

המלצה למתן אספירין בשחרור

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי,

פרה הוספיטל

שבץ מוחי

זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAו/או ביצוע צנתור

מוחי (כמות גולמית)

בדיקת דופלקס עורקי צוואר לחולים עם TIA

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד

במוח ,פרה הוספיטל

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבשיקום

בכניסה

ביציאה

שברים בצוואר הירך

ניתוח תוך 48שעות

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקת שיקום

בכניסה

ביציאה

מניעת זיהומים

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות לפני ניתוח קולון ו/או רקטום

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר

בצוואר הירך

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי

מניעת פקקת ורידית

ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית

מתן טיפול אנטי טרומבוטי פרופילקטי סביב ניתוח כריתת רחם

דיכאון

אומדן דיכאון לאחר לידה

איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים במחלקות תת אקוטיות

אלימות

הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי

רצף טיפול

אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30יום מהשחרור

סיכום מחלה מפורט תוך שבועיים מהשחרור

32

2014

2015

2016

68%

95%

79%

96%

86%

97%

90%

98%

--

--

--

95%

--

--

55

דקות

38

דקות

--

305

857

1180

--

--

58%

74%

--

--

--

82%

----

----

75%

91%

80%

91%

97%

94%

71%

-----

78%

74%

68%

83%

73%

83%

88%

75%

90%

79%

86%

91%

92%

98%

94%

71%

82%

90%

93%

--

66%

76%

86%

--

78%

88%

93%

---

62%

57%

82%

78%

92%

91%

---

---

66%

--

77%

75%

--

38%

78%

87%

---

17%

51%

17%

72%

18%

79%

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

קביעת תור מעקב לאחר שחרור

גדילה והתפתחות

השלמת 3מדידות היקף ראש לתינוקות שמלאו להם 8חודשים

בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגילאי שנתיים עד

שלוש

החייאה

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב

כאב

הערכת כאב בקשישים

חיסונים

מתן מנה אחת של חיסון MMR/MMRVלפעוטות עד גיל 13

חודשים

ארבע מנות של חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם 18

חודשים

בטיחות הטיפול

אומדן סיכון לנפילות

סוכרת

ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית

תזונה

אומדן תזונתי

הערכה תזונתית

הערכה תזונתית מונשמים

ניהול הטיפול

תכנית טיפול מתועדת תוך 5ימים*

2013

2014

2015

2016

--

20%

52%

70%

--

--

89%

91%

--

--

77%

83%

--

--

--

91%

--

78%

89%

94%

--

--

60%

60%

--

--

79%

75%

--

--

89%

96%

--

--

74%

90%

----

59%

31%

--

83%

63%

83%

94%

74%

95%

--

--

--

--

* ממצאי מדד זה מפורסמים רק ברמת בתי החולים שדיווחו בצורה מהימנה ועל כן ,לא חושב ערך לאומי.

33

רקע

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים הוקמה בינואר .2013התכנית החלה כתכנית צומחת שהחלה

את מדידתה בבתי החולים הכלליים עם 5מדדי איכות .בשנים 2014ו 2015-צירפה התכנית את בתי

החולים הגריאטריים ובתי החולים לבריאות הנפש ובשנת 2015הצטרפו לתכנית טיפות החלב ,שיקום חולי

נפש וחברות האמבולנס .כיום התכנית מונה 87מדדי איכות והיא פועלת מול 137ארגוני בריאות.

מידי שנה ,בדיון אסטרטגי בוועדה המייעצת למדדי איכות נקבעים הנושאים שייבחנו במיקוד התכנית.

התכנית פועלת בשיתוף פעולה מלא עם האיגודים המקצועיים בישראל ועם ארגון ה OECDלבחירת

המדדים ,קביעת המתודולוגיה וניתוח הממצאים.

ביסוס חוקי

בשנת ,2012הוסדר הבסיס החוקי למדידת איכות בבתי חולים בישראל ,עם קבלתן של תקנות ביטוח

בריאות ממלכתי (מדדי איכות ומסירת מידע) ,התשע"ג .1 2012-על בסיס תקנות אלה יצאה לדרך

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים ,המלוּוה בוועדה מייעצת לקביעת מדדי האיכות ובוועדות

מקצועיות בכל תחומי הרפואה הנמדדים .תפקידי הוועדה המייעצת ,להמליץ למנכ"ל משרד הבריאות על

מדדי האיכות הנבחרים לבתי חולים ,להגדיר את המשתנים הדרושים למדידת המדד ,לדון בממצאים ולהמליץ

על דרכים לניתוח המידע ולגבש מסקנות והמלצות לשיפור האיכות בתחום הנבדק.

התקנות מסדירות את חובת הדיווח למשרד הבריאות ואת שקיפות הממצאים לציבור הרחב ,בהתאם לחובת

מסירת המידע ושקיפות הממצאים .לציין כי חברות האמבולנס לא מחויבות לדווח לתכנית על פי החוק ,אולם

מרבית החברות החליטו להצטרף מתוך חשיבותה ומתוך הכרתם ונכונותם לשיפור איכות ברפואה הדחופה.

עקרונות בבחירת מדדי איכות

מדידת איכות באמצעות מערך מדדים מוסכם היא כלי חשוב לשיפור איכות מערכתית ולקביעת מדיניות .עם

זאת ,מדדי איכות יובילו לשיפור אמיתי באיכות הרפואה רק בתנאי שהם יוגדרו כראוי ,שישתמשו בהם כהלכה,

ושהם ייושמו בארגון שנערך כראוי להטמעת השינויים.

ד"ר מארק צ'ייסין ,נשיא ארגון ה ,JCI (The Joint Commission International(-מציג ארבעה קריטריונים

מרכזיים לבחירת מדדי איכות )1 :בסיס ראיות איתן ,קיימת הוכחה מדעית ברורה שהמדד (התהליך) הנמדד

הינו בעל השפעה על התוצא ( )2 ;)Evidence-Based Medicineהיתכנות המדידה ,המדד ניתן למדידה

ג

34

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

כך שמוכיח שהתהליך אכן מתבצע; )3התהליך מבוקר תוצאים ,כך שיש זיקה בין התהליך לבין התוצא; )4אין

למדד פוטנציאל נזק ,כלומר הטמעת המדד אינה עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות.2

יתרה מזאת ,בעת בחירת המדדים חשוב לקבוע מדדים משמעותיים מבחינה קלינית ,כך שבאמצעות

מדידתם יחול שיפור של ממש באיכות ההליך הרפואי; חשוב לוודא שמדידתם אפשרית מבחינה טכנית,

שהגדרתם פשוטה יחסית ,שהם אינם ניתנים לפרשנות ,ושניתן לאסוף נתונים מהימנים עבורם .חשוב גם

לוודא שהמדד ישקף רגישות לשינויים לאורך זמן ,ויהיה רגיש לשונות בין בתי החולים; כמו כן רצוי שתהיה לו

חשיבות בעיני הציבור.

כדי לשמור על תקפות המדידה ,על מדדי המבנה והתהליך להתאים למדד התוצא ,כלומר צריכה להיות זיקה

ביניהם מבחינה תיאורטית ואמפירית ,כדי שיוכלו להצביע בצורה אמינה על השונות בטיפול הרפואי הניתן

למטופלים .כדי לשמור על התקפות יש לבקרם ולעדכנם כל העת בהתאם להתפתחויות המדעיות .ככלל,

הערכת תוצאי איכות חייבת לעבור תקנון על פי מאפייני האוכלוסייה :דמוגרפית ,סוציו-אקונומית ובריאותית,

ולעבור עדכונים מפעם לפעם בהתאם לעדכונים המדעיים ,טכנולוגיים וממסדיים של הידע הרפואי.3

תשתית המידע לצורך המדידה

הבסיס לניטור מהימן של ביצועים קליניים הוא קידוד אחיד של המידע הרפואי (בישראל לפי קודי ,)ICD-9

מיומנות בקידוד וטיוב המידע .הדיוק בקידוד חשוב במיוחד בעת בה מעוניינים לבסס את הליך המדידה על

מידע ממוחשב .דיוק באבחון ובטיוב המידע משפיע ישירות על איכות המדידה וההשוואה בין מוסדות .קידוד

נכון ומהימן הוא הבסיס לשפה משותפת בין ארגוני בריאות שונים ובהמשך היכולת להתבסס על מידע זה

מבטיחה את היכולת לאתר את האוכלוסייה הרלוונטית למדידה בצורה מהימנה .4חוסר הקפדה על איכות

הקידוד ויצירת בסיס מידע מהימן ,מובילה להשוואה לא תקפה ומדידה לא אחידה בין המוסדות השונים.

טכנולוגיית מידע רפואי אמנם הוטמעה בישראל באופן נרחב ,אך מכיוון שעד כה אין יד מכוונת ,וההטמעה

בשטח נעשית בדרכים שונות ,נוצרה שונוּת רבה בין נותני השירותים ,הן מבחינת רמת המחשוב ,הן מבחינת

איכות הקידוד והן מבחינת סוגי מערכות המחשוב.

במהלך ניטור מדדי האיכות ועיבוד נתונים ממוחשב ,עלו בעיות שונות בקידוד אבחנות ופרוצדורות רפואיות

בין נותני השירותים .העובדה שכל גורם מכשיר את הצוות הרפואי שלו לקודד בדרך המקצועית שהוא

רואה לנכון .וכן העובדה שעד כה ,אין אחידות בין נותני השירותים בשיטה ובאופן שבו מקודדים פרוצדורות

ואבחנות ,הדבר גורע באיכות המידע המתקבל; אצל חלק מנותני השירותים יש מערכות מידע נפרדות

לנתונים קליניים ואדמיניסטרטיביים ולנתוני התחשבנות .לעתים מעדכנים רק את אחת המערכות ,אך

שואבים מידע מהאחרת ,וכך המידע שמתקבל אינו אחיד .ככלל ,ההטרוגניות של מערכות המידע הרפואיות

35

היא מכשול כשמדובר בנתונים שנאספים באופן שגרתי לצורך הערכות קליניות.

לפיכך ,בד בבד עם מדידת האיכות מתרחשת פעילות אינטנסיבית לצמצום השונות בין המוסדות השונים

בתחום מערכות המידע; ננקטים צעדים לעידוד ולתמריץ הקמת מערכות מידע איכותיות ,הגדרת מדדי איכות

במערכות הממוחשבות ואיסוף הנתונים באופן ממוכן ושוטף .5כמו כן ,משרד הבריאות פתח הכשרה ייעודית

לרשמות רפואיות ועד כה הושלמו ארבעה מחזורי ההכשרה .זאת כדי לשפר את איכות הקידוד ואת איכות

הרשומה הרפואית ,וכתוצאה מכך – את היכולת למדידה מהימנה של איכות הטיפול הרפואי.

הרשומה הרפואית הממוחשבת

אחד הכלים המרכזיים למדידת איכות במערכות המידע הרפואיות הוא הרשומה הרפואית הממוחשבת ,ועם

התקדמות הטכנולוגיה השימוש בה הופך הכרחי.

התכנית הלאומית שואפת שדווח לתכנית יבוצע באופן אוטומטי מתוך מערכות המחשוב של נותני השירות

ללא צורך באיסוף נתונים ידני .מאחר וקיימת שונות רבה בין נותני השירותים ברמת מחשוב הנתונים ,קיים

צורך לבצע סנכרון בין המערכות והגדרת סט משתנים מינימלי המחייב את כלל הגורמים.

אנו עדים לשיפור משמעותי במערכות המידע והמחשוב מאז הקמת התכנית .יחד עם זאת קיימים תחומים

רבים שטרם מוחשבו .במקרים אלו אנו מאפשרים דיווח על דגימה אקראית של מקרים (על פי הנחיות

מדויקות של התכנית) ,במהלך השנתיים הראשונות למדידה .בתום השנתיים נותני השירותים מחויבים

לדווח על כלל המקרים ולא מתאפשר דיווח על בסיס דגימה .בתקופה זו הגורמים המדווחים מאפיינים

ומטמיעים את הרכיבים הרלוונטיים במערכות המידע והמחשוב וברשומה הרפואית הממוחשבת.

השוואות בין בתי חולים בעולם ופרסום המידע

בבתי חולים בארצות הברית ,בקנדה ,באנגליה ובמדינות נוספות רבות בעולם נפוצה כיום מדידת איכות

הטיפול באמצעות סט מוסכם של מדדי איכות ופרסומם לציבור הרחב ,במטרה להגביר שקיפות ולשפר את

איכות הטיפול.22

מחקרים שונים בדקו את השפעת פרסום תוצאות המדידה וההשוואות בין בתי החולים על איכות הטיפול.

רובם מניבים תוצאות שאינן חד-משמעיות .מחקר מ 2005-שנערך ב 24-בתי חולים בארצות הברית הראה

עדויות מוצקות לשיפור ארוך טווח באיכות הטיפול בבתי חולים שפרסמו את תוצאות המדדים בפומבי לעומת

אלה שקיבלו דוחות אישיים על ביצועיהם .6מחקר מ 2012-שנערך בבתי חולים באיטליה וכלל מאות אלפי

36

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

חולים ושלושה מדדי איכות שנמדדו (ביצוע PCIתוך 48שעות אחרי ,AMIניתוח שצ"י תוך 48שעות ושיעור

הלידות בניתוח קיסרי) מצא שלדיווח של בתי חולים על ביצועיהם יש השפעה חיובית ,אם כי מוגבלת ,על

שיפור האיכות.7

אחת המטרות המרכזיות של פרסום נתונים בפומבי על בתי חולים הוא עידוד צרכני בריאות לבחור בשירותי

בריאות המציעים שירות איכותי יותר באופן יחסי .ואכן ,המידע וההשוואה חשובים ביותר לצורך קבלת החלטות

בתחום הטיפול הרפואי .אלא שממחקרים עולה שהציבור נוטה לבחור בית חולים בהתאם לצורך נקודתי

ולשאלות ספציפיות .כלומר ,כאשר נעשית בחירה לקבלת טיפול היא על פי רוב אינה מתחשבת במידע כללי

על טיבו או איכותו של בית החולים ,אלא מידע ספציפי על הטיפול ,הפרוצדורה או הניתוח שאותם הם צריכים

לעבור.8

במחקרים נבדקה גם השפעת שיטת התגמול עבור איכות ( )Pay for Performance-P4Pעל ביצועי בתי

החולים .מחקר שבדק P4Pב 260-בתי חולים בארצות הברית לעומת קבוצת ביקורת של 780בתי חולים,

מצא שהשיפור באיכות הטיפול ובתוצאות ניכר יותר בבתי החולים שתוגמלו .עם זאת ,כעבור חמש שנים

הצטמצם הפער ,והשיפור ניכר יותר בקרב בתי חולים שקיבלו בונוסים גדולים מאוד ,בקרב בתי חולים שמומנו

בנדיבות או כאלה שפעלו בסביבה פחות תחרותית .9מחקר נוסף שהתפרסם בNew England Journal-

of Medicineב 613-בתי חולים העלה שבתי חולים שגם מפרסמים את הנתונים בפומבי וגם משתמשים

בשיטת P4Pמשיגים שיפור ניכר יותר באיכות הטיפול מאשר בתי חולים שרק מפרסמים את התוצאות.10

ככלל ,יש בסיס ראיות איתן לכך שבמדינות המשתמשות במדדי איכות בבתי חולים זה שנים מספר חל

שיפור ברמת איכות הטיפול ,ייעול ההתנהלות הכלכלית ובהגברת השקיפות ,בעיקר כאשר המדדים עומדים

בקריטריונים של בסיס מחקרי מוצק ,שהם אמנם ניתנים למדידה ,ושתוצאות מדידתם אינן משתמעות לשתי

פנים.22

37

שיטות

הגדרת המדדים

מידי שנה צוות התכנית ביחד עם הוועדה המייעצת למדדי איכות ,מגדיר נושאים במיקוד ,בהתאם מתבצעת

סקירת ספרות בהקשר למדדי איכות קליניים הקיימים בתכניות מקבילות בעולם וסקירת ההנחיות הקליניות

המפורסמות על ידי האיגודים המקצועיים האירופאים והאמריקאים .בהמשך נבחנים מספר מדדי איכות עם

האיגודים המקצועיים והמועצות הלאומיות הרלוונטיות ומוגדרים המדדים שעולים לדיון בוועדה המייעצת

למדדי איכות.

הצגת המדדים בפני הוועדה המייעצת נעשית בנוכחות נציגי האיגודים המקצועיים הרלוונטיים ומתקיים

דיון בהקשר לכל מדד .כמו כן ,נבחנים היקף התופעה ,השונות ,מידת ההשפעה של המדד הנדון על איכות

הטיפול בישראל וכן היתכנות המדידה והיכולת לתקף את הנתונים .בסיכום הדיון חברי הוועדה המייעצת

למדדי איכות קובעים מהם המדדים שיעלו לתיעדוף.

המדדים שמועלים לתיעדוף מוגדרים בפורמט הכולל את תיאור המדד ,הרציונל למדידה ,קריטריונים להוצאה

ולהכללה ,הגדרת המונה והמכנה ,הגדרת המשתנים הנדרשים לצורך המדידה .התכנית הלאומית למדדי

איכות אימצה את המודל המוצע על ידי 22Chassin MRלצורך דירוג ותיעדוף המדדים שיכנסו לתכנית

הלאומית .חברי הוועדה המייעצת למדדי איכות מדרגים את כלל המדדים על פי מודל זה ,וכך נבחרים המדדים

שיתווספו לתכנית מידי שנה .שאר המדדים ש"התחרו" להיכנס לתכנית מתפרסמים בספריית המדדים של

התכנית הלאומית כך שכל בית חולים יכול לבחור למדוד אותם כתוספת לתכנית.

לכל מדד שמצטרף לתכנית נבנה אלגוריתם אחיד למדידה .האלגוריתם מוטמע אצל כל נותני השירותים

בעזרת צוות התכנית הלאומית למדדי איכות במטרה לוודא אחידות במדידה .לכל גורם מדווח נבנה פרופיל

המגדיר ברחל ביתך הקטנה את מקורות המידע לאיסוף כל אחד מהמשתנים הנדרשים בדיווח.

דיווח המדדים לתכנית

הדיווח לתכנית נעשה בצורה פרטנית בלתי מזוהה .אחת לרבעון או חציון כל נותני השירותים מדווחים

לכספות התכנית הלאומית למדדי איכות על מנת להבטיח העברה בטוחה של המידע.

38

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

תיקוף המידע

הנתונים המדווחים לתכנית מתוקפים לצורך הבטחת מהימנות המידע ואחידות הדיווח .התיקוף כולל הערכת

איכות איסוף הנתונים ,תוך בדיקת האלגוריתם של כל אחד מהמדדים ברמת נותן שירות והשוואת מספר

המקרים המדווחים לתכנית למול מאגר האשפוזים של משרד הבריאות.

בהמשך ,נדגמים באופן אקראי כ 20%-מהמקרים המדווחים לתכנית ואותם ,אחיות מפקחות מטעם התכנית

הלאומית למדדי איכות ,מאמתות למול הרשומה הרפואית .האחיות אוספות את המידע הקריטי לחישוב כל

אחד מהמדדים מהתיקים הרפואיים של המטופלים ,באופן "עיוור" ,מבלי להיחשף לנתונים שאותם נותן

השירותים דיווח ובהתאם לספר הפרופילים (שמגדיר מהו מקור המידע עבור כל משתנה) שנקבע לנושא

הספציפי שנמדד .השוואת המידע נעשית על ידי מרכז התכנית ובהתאם מופץ אחת לרבעון או חציון ,דוח

ממצאי התיקוף לכל נותן שירות מדווח .בהתאם לממצאים ,נותני השירותים מתבקשים לתקן את הדיווח

ולהעביר נתונים עדכניים לתכנית .הנתונים מתוקפים עד לקבלת הלימה בין הדיווח לבין הממצאים מתיקי

המטופלים.

קביעת יעד למדד

התכנית הלאומית למדדי איכות מגדירה את שנת המדידה הראשונה לכל מדד כשנת פיילוט .בשנה זו אנו

מבססים את המדידה ואלגוריתם המדידה מול נותני השירות בצורה שתבטיח ניטור מהימן של מדדי האיכות.

על בסיס נתוני השנה הראשונה ,נקבעים יעדים לכלל המדדים .היעד למדד נקבע תוך התחשבות בשונות

בין נותני השירותים ,יעדי המדידה בעולם ,ממצאי המדידה מהשנה הראשונה לרבות חציון ,ממוצע ,אחוזון

.75חברי הוועדה המייעצת למדדי איכות דנים בממצאים ומגדירים את היעד לשנה העוקבת .לרוב ,היעד

נקבע על בסיס האחוזון ה.75-

המטרה בשיטה זו היא קביעת יעדים שיביאו לשיפור משמעותי באיכות הרפואה בישראל .היעדים נקבעים

כך שיהיו ברי השגה מחד ומקדמים שיפור מאידך .כמו כן היעד שנקבע לא ירפה את ידם של המצטיינים

בתחום.

היעדים מאפשרים מידתיות של 'חופש' בשיקול הדעת הקליני של המטפלים ומאפשרים קבלת החלטות

מותאמות למטופל הבודד במטרה לספק שירותי בריאות מיטביים .יעד של 75%ביצוע במדד מסוים ,יאפשר

לצוות הרפואי ב 25%מהמקרים לקבל החלטה שלא עומדת בקנה אחד עם המדד במקרה שהמטופל

הספציפי זקוק לכך .באופן כזה ,אין התכנית מתיימרת להחליף את שיקול הדעת הקליני והיא מקפידה לאפשר

לקלינאים לפעול בצורה מקצועית בפרט .ייתכנו מקרים בהם הגדרות המדד באופן גורף אינן מתאימות

39

למטופל הספציפי בשל סיבות רפואיות שונות שלא נלקחות בחשבון בהגדרות המדד .על כן ,המדד איננו

בא להחליף את שיקול הדעת המקצועי של הצוות המטפל וחשוב להבין כי ישנם מקרים רפואיים ספציפיים

עבורם המדד איננו מתאים .חישוב אחוז עמידה במדד לכל גורם מדווח נותן תמונת מצב על מיקומו ביחס

ליעד שנקבע.

מיפוי חסמים

בעקבות פרסום הממצאים לנותני השירותים מידי רבעון ומתן משוב לאיכות הנתונים שדווחו ,מתבצע הליך

של מיפוי חסמים על ידי כל נותני השירותים .ממוני איכות אשר רובם ככולם מהווים חלק מהנהלות הארגונים,

מייצרים שיח רציף עם הקלינאים במטרה לשקף את רמת העשייה ולייצר תהליכים משפרי איכות.

מיפוי החסמים מייצר כתיבת נהלי עבודה ,הסדרת תהליכים ,הקצאת משאבים תומכי איכות ,יצירת שיח

מתמיד עם הקלינאים על בסיס הערכת איכות הטיפול הניתן על ידם.

40

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

שיטות סטטיסטיות

חישוב שיעור העמידה במדד

עבור כל מדד חושב שיעור העמידה הן ברמה הלאומית והן ברמת הארגון המדווח .שיעור זה חושב באופן

מעט שונה עבור מדדים בהם נעשה דיווח מלא ועבור מדדים בהם התבצעה דגימה .מדדים שהצריכו איסוף

נתונים ידני מהגיליונות הרפואיים דווחו בדגימה על פי מודל דגימה שהותאם למדד הספציפי.

עבור מדדים בהם דיווחו נותני השירות על כלל המטופלים ללא דגימה ,חושב המכנה כסך כל המטופלים

שדווחו על ידי נותן השירות ועמדו בכל הקריטריונים להכללה (מטופלים אשר עבורם התקיימו קריטריונים

להוצאה לא לקחו חלק בחישוב אחוז העמידה במדד) .המונה של המדד חושב כסך כל המטופלים אשר עמדו

בדרישות המדד .אחוז העמידה במדד הלאומי חושב על ידי חלוקת המונה במכנה של סך המטופלים מכל

נותני השירותים ביחד .בנוסף ,חושב אחוז עמידה במדד עבור כל נותן שירותים בנפרד.

במדדים שבהם נעשתה דגימה מתוך כלל המטופלים ,חושב שיעור העמידה במדד ברמה לאומית תוך

התחשבות בנפח הפעילות "האמיתי" של כל גורם מדווח .כלומר ,התרומה של כל גורם מדווח למדד הלאומי

הייתה בהתאם למספר המטופלים הכללי של הגורם במדדים אלו ,לפני הדגימה .מספר המטופלים המוצג

( )Nהוא מספר המטופלים הכללי מכל נותני השירותים ביחד ,לפני הדגימה.

תקנון לפי מגדר וגיל

בחישוב שיעור העמידה במדד בנפרד לכל בית חולים ,נלקחו בחשבון ההטיות היכולות להיגרם ממאפייני

אוכלוסייה שונים .לכן ,על מנת לבצע השוואה הוגנת בין בתי החולים השונים ,חושב שיעור העמידה במדד

לכל בית חולים לאחר תיקנון למשתנים גיל (שתי קבוצות גיל בהתאם למדד) ומגדר (גברים /נשים) .במדד

"מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי" לא בוצע תקנון כלל" ,מתן טיפול אנטיטרומבוטי

פרופילקטי בניתוח כריתת רחם" בוצע תקנון לגיל ,ובמדד "אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30יום מהשחרור"

לא בוצע תקנון כלל .אוכלוסיית התקן נקבעה על ידי חישוב שיעור המטופלים בארבעת תתי האוכלוסיות

המוגדרות על ידי קבוצות גיל ומגדר מסך כל המטופלים בכל בתי החולים ביחד.

שיעור העמידה במדד בבית חולים מסוים חושב עבור כל אחד מארבעת תתי האוכלוסייה .שיעור העמידה

במדד של בית חולים ,חושב כממוצע משוקלל של שיעורי העמידה בארבעת תתי האוכלוסייה ,כאשר

המשקלות הן חלקן היחסי של תתי האוכלוסיות באוכלוסיית התקן.

במדדי טיפות חלב ובמדדי חברות האמבולנס לא בוצע תקנון.

41

רווח בר סמך

שיעור העמידה במדד בארגון מסוים ,יכול להיות מושפע מקבוצת המטופלים הספציפית שהגיעה לאותו

ארגון באותה תקופה .ייתכן כי אם היו מגיעים מטופלים אחרים ,שיעור העמידה היה שונה במעט .כדי

להתגבר על ספק זה ,חושב לכל נותן שרותים רווח בר סמך ( .)Confidence Intervalרמת הביטחון של

רווח בר הסמך היא .95%

כאשר יוצג להלן גרף המתאר את שיעור העמידה במדד של כל ארגון רפואי ,יוצג בגרף גם רווח הסמך לשיעור

העמידה ה"אמיתי" במדד בכל ארגון .בנוסף יוצג גם היעד הלאומי לשיעור העמידה במדד באותה שנה.

מגמות בזמן כולל ממוצע נע

שיעור העמידה הלאומי במדד חושב עבור כל חודש בנפרד בין השנים 2013-2016על מנת לבחון את

השינויים שחלו בשיעורי העמידה על פני חודשי השנה ולאורך השנים .בנוסף ,על מנת לשקף נאמנה את

השינוי שנעשה לאורך זמן בשיעורי העמידה במדד ,חושבו ,החל מהחודש השלישי ,ממוצעים נעים של

שלושה חודשים .דהיינו ,חושב שיעור העמידה במדד על פני שלושה חודשים (שני חודשים אחרונים והחודש

הנוכחי) .לדוגמא ,בחודש מרץ 2013חושב שיעור העמידה במדד על סמך החודשים ינואר ,פברואר ומרץ

2013ובחודש אפריל 2013הושמט חודש ינואר מהחישוב ונכנס חודש אפריל 2013וכן הלאה .הסיבה

לחישוב ממוצע נע היא הן כדי לייצר ערך יציב יותר המתבסס על כמות גדולה יותר של מטופלים והן כדי ליצור

"החלקה" של שיעור העמידה במדד.

השוואות בין נותני השירותים

חשוב לציין כי ארגוני בריאות שהיקף הפעילות השנתי שלהם נמוך מ 30-מטופלים ,לא נכללים בהשוואות

בין נותני השירותים .זאת כיוון שהשונות בחישוב המדד עבור ארגונים אלו גדולה .יחד עם זאת ,ארגונים אלו

קיבלו דיווח לגבי הממצאים הגולמיים שהתקבלו אצלם ,גם אם מספר המטופלים היה נמוך.

שיעור העמידה במדד חושב לכל ארגון מדווח לאחר תיקנון לגיל ומגדר (כפי שהוסבר למעלה) .על פי שיעורים

אלו נעשתה ההשוואה בין נותני השירותים תוך התייחסות ליעד המדד כפי שנקבע בראשית שנת המדידה.

*בוצע מעבר למערכת חדשה ולכן הנתונים שדווחו לא תמיד משקפים את אחוז העמידה האמיתי

42

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

שיעור העמידה במדד בחיתוכים שונים

לכל מדד נבנה מודל לוגיסטי לניבוי העמידה במדד .המשתנים שהוכנסו למודל הם :ארגוני הבריאות

(כאפקט קבוע) ,מגדר ,קבוצות גיל ,ומשתנים נוספים המתאימים לאותו מדד .בדוח הוצגו שיעורי העמידה

במדד בחיתוכים שונים .החיתוכים שנבחרו להצגה ,הם בעיקר החיתוכים שנמצאו כקשורים לעמידה

במדד ,גם בהינתן משתנים מסבירים נוספים.

נדגיש כי לצורך פשטות הוצגו בדוח שיעורי העמידה במדד בחיתוכים שונים ,כאשר השיעורים הם חישוב

פשוט של אחוז העמידה במדד באותה קבוצת אוכלוסייה .עם זאת ,כאשר חיתוך מסוים מוצג בדוח ,פירוש

הדבר כי ראינו שהקשר של משתנה זה לעמידה במדד ,נצפה באופן דומה גם כאשר אנו מתחשבים

במשתנים אחרים דרך מודל לוגיסטי רב משתני.

מדדי אירוע חד במוח

בשני המדדים של אירוע חד במוח ,לא חושב שיעור העמידה במדד .במדד" :מתן טיפול טרומבוליטי תוך

ורידי לאחר אירוע חד במוח" חושב המספר המוחלט של חולים שקיבלו טיפול במועד .במדד" :ביצוע MRI/

CTראש בחולים עם אירוע חד במוח" חושב משך הזמן החציוני מהכניסה לבית החולים ועד ביצוע הבדיקה.

בשני המדדים לא בוצע תקנון לפי מגדר וגיל.

משך הזמן עד מתן הטיפול

במדדים התלויים בזמן כגון צנתור לב בתוך 90דקות בחולים עם אירוע חד בלב ( ,)STEMIחושב בנוסף משך

הזמן מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע הפעולה הקלינית .משך זמן זה מתואר בגרף ,המתאים לכל פרק

זמן (ציר ה )X-את שיעור המטופלים שעברו את הפרוצדורה הנבחנת עד לאותו פרק זמן (ציר ה.)Y-

רמה חברתית כלכלית

במדדי טיפות חלב ,בוצע ריבוד של הנתונים לפי רמה חברתית כלכלית של כתובת המטופל .הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בנתה מדד בו לכל אזור גיאוגרפי סטטיסטי מוגדר אשכול בין ,1-20כאשר 1מציין

את הרמה החברתית כלכלית הנמוכה ביותר ,ו 20-את הגבוהה .ביישובים קטנים בהם לא קיימת הגדרה זו,

השתמשנו בהגדרה תחליפית של הלמ"ס המחלקת את היישובים לעשרה אשכולות לפי הרמה החברתית

כלכלית של היישוב.

43

פירוט נושאים במיקוד ומדדי איכות

בשנים 2013עד 2017

התכנית הלאומית למדדי איכות החלה עם חמישה מדדי איכות בבתי החולים הכלליים בשנת .2013כבר

בשנותיה הראשונות היינו עדים לשיפור משמעותי שהתרחש באיכות הטיפול בעקבות המדידה והפרסום.

כיום התכנית מונה כ 100-מדדי איכות בקרב 7מסגרות טיפול שונות.

מידי שנה התכנית מגדירה נושאים במיקוד .נושאים אלה מהווים בסיס לקביעת מדדי איכות בתחום בכל

מסגרות המדידה שבתכנית.

מסגרות שנמדדות בתכנית:

שנת 2013

1.1בי"ח כלליים ( 28מוסדות)

הצטרפו בשנת 2014

2.2בתי חולים גריאטריים ( 42מוסדות)

3.3בתי חולים לבריאות הנפש ( 10בתי חולים פסיכיאטריים ו 10-בתי חולים בהם מחלקות פסיכיאטריות)

הצטרפו בשנת 2015

4.4טיפות חלב (משרד הבריאות ,ארבעת קופות החולים עירית ירושלים ועירית תל אביב)

5.5שיקום חולי נפש (לשכות הבריאות)

6.6חברות האמבולנס ( 14חברות)

הצטרפו בשנת 2017

7.7חברות הדיאליזה

נושאים במיקוד והמדדים המרכיבים אותם:

הוועדה המייעצת למדדי איכות מגדירה נושאים במיקוד התכנית ,אשר עבורם מוגדרים מדדים במכלול

המסגרות להשגת יעדי איכות הטיפול בנושאים אלו.

44

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

אוטם חד בלב

נמדד בחברות האמבולנס

„ „מסירת תוצאות אק"ג לבית החולים לפני ההגעה לבית החולים לחולים עם חשד ל( STEMI-החל משנת

)2015

„ „מתן אספירין למטופלים עם חשד ל( ACS-תסמונת כלילית חדה) במסגרת פרה-הוספיטל (החל משנת

)2015

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „ביצוע צנתור לב תוך 90דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם אוטם חד בלב (( )STEMIהחל משנת

)2013

„ „המלצה למתן אספירין בשחרור מבית החולים לאחר אוטם חד בלב (החל משנת ,)2013נגרע בשנת

.2017

„ „המלצה לטיפול אינטנסיבי בסטטינים לחולים עם תסמונת לב כלילית חדה (החל משנת )2017

שבץ מוחי

נמדד בחברות האמבולנס

„ „הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח (החל משנת )2015

„ „מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של אירוע חד במוח (החל משנת )2015

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש בחולים עם אירוע חד במוח (החל משנת

)2013

„ „מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAלאחר אירוע איסכמי חד במוח תוך 4.5שעות מרגע הופעת

התסמינים או לחילופין ביצוע צנתור מוח בתוך 8שעות מרגע הופעת התסמינים (החל משנת )2014

„ „ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר בתוך 72שעות מהקבלה לחדר המיון לחולים עם אבחנה של TIA

(החל משנת )2015

„ „ביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח לחולים עם פרפור פרוזדורים – ( CHADS2החל משנת

)2016

„ „ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה לאחר אירוע חד במוח (החל

משנת )2017

45

שבר בצוואר הירך

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „שברים בצוואר הירך – מנותחים תוך 48שעות (החל משנת )2013

אוסטאופורוזיס – מניעה שניונית

נמדד במחלקות שיקום

„ „מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור לאחר שיקום בגין שבר בצוואר ירך (החל משנת )2014

מצב תפקודי

נמדד במחלקות שיקום

„ „הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקת שיקום לאחר שבר בצוואר הירך – בכניסה וביציאה (החל משנת )2014

„ „הערכה תפקודית במחלקת שיקום לאחר אירוע חד במח בכניסה וביציאה (החל משנת )2015

נמדד בבתי החולים הגריאטריים

„ „ביצוע אומדן סיכון לנפילות תוך 24שעות מהכניסה למחלקה הרלוונטית (החל משנת )2015

מניעת זיהומים

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קולון ו/או רקטום (החל משנת )2013

„ „מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך (החל משנת )2014

„ „מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי (החל משנת )2014

„ „אלח דם נרכש מיוחס לצנתר מרכזי (נמדד ע"י היחידה הארצית למניעת זיהומים)

„ „היארעות ( Clostridium difficileנמדד ע"י היחידה הארצית למניעת זיהומים)

נמדד בבתי החולים הגריאטריים

„ „היארעות ( Clostridium difficileנמדד ע"י היחידה הארצית למניעת זיהומים)

46

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מניעת פקקת ורידית

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „ביצוע הערכת סיכון לפקקת ורידית בקרב מאושפזים במחלקות פנימיות (החל משנת )2014

„ „מתן טיפול אנטי טרומבוטי פרופילקטי בניתוח כריתת רחם (החל משנת )2014

תזונה

נמדד בתחנות טיפות חלב

„ „שימור הנקה בלעדית בגיל ארבעה חודשים (החל משנת )2016

„ „תיעוד מתן תוסף ברזל לתינוקות עד גיל 13חודשים (החל משנת )2016

נמדד במחלקות שיקום

„ „ביצוע אומדן תזונתי תוך 36שעות מהקבלה לאשפוז (החל משנת )2014

„ „ביצוע הערכה תזונתית מלאה באשפוז במחלקות סיעודי מורכב בתוך 5ימים מהקבלה לבית החולים(החל

משנת )2014

„ „ביצוע הערכה תזונתית מלאה לחולים בהנשמה ממושכת בתוך 5ימים מהקבלה לאשפוז במחלקה

להנשמה ממושכת (החל משנת )2015

נמדד בבתי החולים לבריאות הנפש

„ „מדידת מסת גוף ( )BMIפעם בחצי שנה למאושפזים מעל 180יום(החל משנת )2015

כאב

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „שיעור המנותחים שבעת השחרור מחדר ההתאוששות ,דווח להם ציון הערכת כאב של 3או פחות (החל

משנת )2016

„ „שיעור המטופלים המאושפזים במחלקת שיקום שבוצעה להם הערכת כאב תוך 12שעות מהכניסה

למחלקה (החל משנת )2017

נמדד במחלקות שיקום

„ „ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב 12-השעות הראשונות לאשפוז (החל משנת )2014

47

נמדד בחברות האמבולנס

„ „ביצוע הערכת כאב למפונים באמבולנס (החל משנת )2016

הרדמה

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „שיעור המנותחים שעם כניסתם לחדר התאוששות (בתוך כ 15-דקות מסיום ההרדמה) נמדדה להם

טמפרטורת גוף של C 35.5לפחות במדידה פריפריאלית (החל משנת )2017

רצף טיפול

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „זמני המתנה לניתוח (החל משנת )2015

נמדד במחלקות שיקום

„ „ביצוע בקרה תרופתית על ידי רופא ותיעוד המלצות בסיכום המחלה (החל משנת )2016

נמדד במחלקות פסיכיאטריה

„ „תכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז אחת לרבעון עבור מאושפזים באשפוז ממושך (החל משנת )2014

„ „סיכום מחלה מפורט תוך שבועיים מהשחרור (החל משנת )2014

„ „הבטחת רצף הטיפול לאחר השחרור-קביעת תור למשוחררים מאשפוז להמשך טיפול בקהילה (החל

משנת )2014

„ „אשפוז פסיכיאטרי חוזר תוך 30יום מהשחרור (החל משנת )2014

נמדד בתחנות טיפות חלב

„ „ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב במהלך השבועיים הראשונים לאחר לידת תינוק (החל משנת )2016

מלר"ד

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „פניות חוזרות למלר"ד בתוך 48שעות (החל משנת )2016

„ „זמן מהגעה למלר"ד ועד ביצוע טריאז' קליני (החל משנת )2016

48

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

חיסונים

נמדד בתחנות טיפות חלב

„ „קבלת מנה אחת של חיסון MMR/Vבגיל 13חודשים (החל משנת )2015

„ „קבלת ארבע מנות של חיסון מחומש לפעוטות שמלאו להם 18חודשים (החל משנת )2015

„ „שיעור התינוקות בגיל 7חודשים שקיבלו 3מנות חיסון נגד שעלת (החל משנת )2017

הריון ולידה

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „שיעור לידות חי במחזור טיפול הפרייה חוץ-גופית אופטימלי – ( IVFהחל משנת )2016

נאונטולוגיה

נמדד בבתי החולים הכלליים

„ „ מתן קורס סטרואידים קדם-לידתיים לאישה בסיכון ללידה מאיימת (החל משנת )2016

„ „שיעור הפגים שבקבלתם לפגייה חום גופם עמד על לפחות ( 36OCהחל משנת )2017

גדילה והתפתחות

נמדד בתחנות טיפות חלב

„ „השלמת 3מדידות היקף ראש לתינוקות שמלאו להם 8חודשים (החל משנת )2015

„ „בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגיל שנתיים עד שלוש (החל משנת )2015

דיכאון

נמדד בתחנות טיפות חלב

„ „אומדן דכאון בנשים לאחר לידה (החל משנת )2015

נמדד במחלקות שיקום

„ „איתור והערכת דיכאון בקרב מאושפזים (החל משנת )2014

„ „הערכת דיכאון לאחר אירוע מוחי תוך 7ימים מהכניסה לאשפוז במחלקה לשיקום גריאטרי (החל משנת

)2016

49

אלימות

נמדד בתחנות טיפות חלב

„ „ביצוע תשאול לאלימות כלפי נשים (החל משנת )2016

נמדד בבתי החולים לבריאות הנפש

„ „הערכת סיכון של הפונים לחדר מיון פסיכיאטרי ,לעצמם ו/או לסביבתם ,בעת הבדיקה (החל משנת

)2014

סוכרת

נמדד במחלקות שיקום

„ „ביצוע אומדן כף רגל סוכרתית לקשישים סוכרתיים מאושפזים תוך 24שעות מהאשפוז (החל משנת

)2015

נמדד במחלקות פסיכיאטריה

„ „בדיקת סקר לגילוי סוכרת פעם בחצי שנה למאושפזים מעל 180יום (החל משנת )2015

החייאה

נמדד בחברות האמבולנס

„ „מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב (החל משנת )2015

„ „זיהוי נכון של חולה עם דום לב על-ידי מוקדן (החל משנת )2016

„ „מתן שוק חשמלי ראשון למטופלים עם הפרעת קצב מסוג VFאו VTתוך 2דקות מרגע חיבור המטופל

למוניטור (תחילת רישום קצב) (החל משנת )2016

„ „זמן מקבלת השיחה אודות חשד לדום לב עד תיעוד קצב לב ראשון (החל משנת )2017

„ „שיעור המקרים של דום לב שהגיעו לבית החולים עם דופק עצמוני (החל משנת )2017

הנשמה

נמדד בחברות האמבולנס

„ „מדידה של End-Tidal CO2לחולים עם צנרור קנה (אינטובציה) (החל משנת )2016

50

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

קבלה לאשפוז

נמדד במחלקות פסיכיאטריה

„ „תכנית טיפול מתועדת בתיק המאושפז תוך 5ימים מיום הקבלה לאשפוז (החל משנת )2014

„ „מפגש בין רופא מטפל והמשפחה (או משמעותי אחר) תוך 5ימים ממועד הכניסה לאשפוז (החל משנת

)2016

בדיקות סקר

נמדד במחלקות פסיכיאטריה

„ „בדיקת סקר לדם סמוי בצואה פעם בשנה למאושפזים באשפוז ממושך (החל משנת )2015

„ „מדידת לחץ דם פעם בחצי שנה למאושפזים מעל 180יום (החל משנת )2015

„ „מדידת פרופיל שומנים פעם בחצי שנה למאושפזים מעל 180יום (החל משנת )2015

„ „בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים למאושפזות באשפוז ממושך (החל משנת )2015

נמדד בבתי חולים גריאטריים

„ „הערכת דליריום בכניסה לאשפוז למשתקמים בגין שבר בצוואר הירך (החל משנת )2016

דימנציה

נמדד בבתי חולים גריאטריים

„ „שיעור המטופלים שבוצע להם סיקור קוגניטיבי במהלך האשפוז ותועד במכתב השחרור (החל משנת

)2017

דיאליזה

נמדד בבתי חולים הכלליים

„ „מנת הדיאליזה לדיאליזה בודדת ( )Kt/Vשווה או גדולה מ – 1.2או URRשווה או גדול מ – ( 65%החל

משנת )2017

51

הגבלות

נמדד במחלקות פסיכיאטריה

„ „שיעור ההגבלות ל 1,000-ימי אשפוז (החל משנת )2017

„ „משך הגבלה ו/או בידוד (החל משנת )2017

„ „שיעור האשפוזים בהם המטופלים הוגבלו במהלך האשפוז (החל משנת )2017

תקשורת מטפל מטופל

נמדד בבתי חולים גריאטריים

„ „קיום שיחה לתיאום טיפול עם מאושפזים/בני משפחתם (החל משנת )2017

52

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

פירוט הארגונים המדווחים לתכנית

היענות בתי החולים הכלליים לדיווח לתכנית:

נותן שירות

אנטי־

ביוטיקה

מניעתית

לניתוח

שבר

בצוואר

הירך

מתן

מתן

מתן טי־

זמן עד

דופלקס המלצה הערכת

טיפול

טיפול

פול אנטי

טיפול

לביצוע סי

סיכון

צוואר תוך למתן

טי ראש טרומבולי־ טרומבוטי אנטיביוטי אנטיביוטי

אספירין לפקקת

72שעות

מניעתי

מניעתי

לניתוח

טי לאחר

בחולים

ורידית

למאובחנים

לניתוח

לניתוח

באוטם במחלקות עם שבץ שבץ מוחי כריתת

לבבי

בTIA

קיסרי

מעי גס

רחם

מוחי

פנימיות

אסותא תל אביב

V

V

ניתוח

שבר

בצוואר

הירך

תוך 48

שעות

צנתור

לב בתוך

90דקות

מהכניסה

לבית

החולים

אסף הרופא

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

בני ציון

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

ברזילי

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

הדסה הר

הצופים

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

הדסה עין כרם

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

הכרמל

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

הלל יפה

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

המרכזי בעמק

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

המשפחה

הקדושה

V

V

V

V

V

V

V

V

V

הסקוטי

V

V

V

V

V

V

V

V

V

הצרפתי סנט

וינסנט

V

הרצליה מדיקל

סנטר

V

V

V

השרון-ק.

גולדה

V

V

V

V

V

וולפסון

V

V

V

V

V

V

זיו

V

V

V

V

V

V

V

יוספטל

V

V

V

V

V

V

V

V

לניאדו

V

V

V

V

V

V

V

V

V

מאיר

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

מעייני הישועה

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

נהריה

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

סוראסקי

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

סורוקה

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

פוריה

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

קפלן

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

רבין ק.בילינסון

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

רמבם

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

שיבא

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

שערי צדק

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

53

היענות בתי החולים הגריאטריים לדיווח לתכנית:

הערכה

הערכה

ביצוע FIM

אומדן תזו־

אומדן כף

ביצוע

אומדן

תזונתית

לאחר למאושפזים תזונתית

־

די

איתור

ב36-

נתי

סוכרתית

רגל

כאון בקרב FIM

סיכון לנ־

תוך 5

אירוע חד בגין שבר תוך 5ימים

שעות

לסוכרתיים

תוך

פילות

באשפוז ימים במונ־

בצוואר

24שעות מהקבלה מאושפזים

תוך 24

במוח

שמים

מורכב

הירך

לאשפוז

שעות

נותן שירות

אוגוסטה ויקטוריה

אלישע

בית בלב בת ים

בית בלב כפר סבא

בית בלב נשר

בית בלב עומר

בית בלב רעננה-

משען רעננה

בית הדר אשדוד

בית לוינשטיין

בית רבקה

הדסה הר הצופים

הוד עמל ירושלים

מ.אדומים

המרכזי בעמק

המשפחה הקדושה

הרצוג

הרצפלד

לה גרדיה

לניאדו

מאיר

מול הנוף ,ירכא

מוסד אלענאיה שפרעם

מעונות מכבי תל השומר

מר'ג דורות נתניה

מרג פרדס חנה

משגב לדך

נאות המושבה

נאות השרון

נאות התיכון

נהריה

נוה עמית רחובות

נווה שבא באר שבע

נוף הגפן

סוראסקי

סנט לואיס

עמל טבריה

פאלאס מדיקל

פוריה

פלימן

רעות תל אביב

שיבא

שמואל הרופא

54

X

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

הערכת

כאב ב12-

שעות

ראשונות

באשפוז

מתן

המלצה

לויטמין D

בשחרור

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

X

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

V

היענות בתי החולים לבריאות הנפש לדיווח לתכנית:

אשפוז

פסיכיאטרי חוזר

תוך 30יום

הערכת סיכון

לאלימות במיון

פסיכיאטרי

סיכום מחלה

מפורט תוך

שבועיים

קביעת תור

בקהילה

למשוחררים

מאשפוז

תכנית טיפול

מתועדת תוך 5

ימים

באר יעקב-נס ציונה

V

V

V

V

X

ברזילי

V

V

V

V

V

בריאות הנפש באר שבע

V

V

V

V

X

גהה

V

V

V

V

V

נותן שירות

V

הדסה הר הצופים

הדסה עין כרם

V

V

V

V

V

הלל יפה

V

X

V

V

V

המרכזי בעמק

V

V

V

V

X

הסקוטי

V

V

V

V

V

זיו

V

V

V

V

V

יהודה אברבנאל

V

V

V

V

X

לב השרון

V

V

V

V

X

מזור

V

V

V

V

X

מעלה הכרמל

V

V

V

V

X

מרכז ברה'נ ירושלים

V

V

V

V

X

רמבם

V

V

V

V

X

שיבא

V

V

V

V

V

שלוותה

V

V

V

V

V

שער מנשה

V

V

V

V

X

55

היענות טיפות החלב לדיווח לתכנית:

נותן שירות

איתור דיכאון

לאחר לידה

בדיקת

התפתחות שפה

ותקשורת בגיל

2-3

מדידת היקף

ראש עד 8

חודשים

מתן 4מנות של מתן חיסון MMR

חיסון מחומש עד או MMRVעד

13חודשים

18חודשים

משרד הבריאות

V

V

V

V

V

עיריית ירושלים

V

V

V

V

V

עיריית ת'א

V

V

V

V

V

שרותי בריאות כללית

V

X

V

V

V

שרותי בריאות לאומית

V

V

V

V

V

שרותי בריאות מאוחדת

X

X

V

V

V

שרותי בריאות מכבי

V

V

V

V

V

56

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

היענות השירות הפרה-הוספיטל לדיווח לתכנית (לא מחויבים בתקנות):

הדרכה טלפונית

הערכה-שבץ

מתן אספירין

נותן שירות

אמבולנס אלזהראוי

V

V

V

אמבולנס הנגב-שניר קינדל

X

X

X

אמבולנס חדרה בע'מ

X

X

X

אמבולנס מריזן בע'מ

V

V

V

הצלה שירותי בריאות ( )2006בע'מ

X

X

X

חייאן ( )1996בע'מ

V

V

V

טיפול נימרץ אלשפאא

V

X

V

X

X

מד'א

V

V

V

מוקד חייאת 1991בע'מ

X

X

X

מציל חיים בע'מ

X

X

X

נטלי החברה לשרותי רפואה דחופה

בישראל

X

V

V

ש.ל פתרונות חירום מתקדמים בע'מ

X

X

X

שח'ל-טלרפואה בע'מ

X

יוסי אמבולנס בע'מ

X

57

פירוט המדדים והממצאים

אוטם חד בלב

מחלת לב איסכמית ,הנגרמת על ידי אירוע חד בלב ( )Acute Myocardial Infraction-AMIהינה סיבת

המוות המובילה בעולם .11בישראל ,מחלות לב ,ובכללן ,AMIהן גורם התמותה השני .הן מהוות 17.2%

ממקרי התמותה השנתיים ,ובכל שנה מאובחנים כ 11,500-מקרים של .12AMIבאירופה ,מחלות לב הן

גורם התמותה הראשון והן מהוות 45%מכלל מקרי התמותה באירופה 49% ,ממקרי התמותה בקרב נשים

נגרמים בשל מחלות קרדיווסקולריות ,ו – 40%ממקרי התמותה בקרב גברים נגרמים בשל מחלות אלו.13

בישראל ,שיעור ההיארעות השנתי של AMIעומד על 136מקרים למאה אלף איש .בישראל (בין השנים

24% ,)2000-2010מהסובלים מ AMI-היו נשים ( 25%בשנת 2000וחלה ירידה ל 22%בשנת .14)2010

בסקירה נרחבת אודות שיעורי ה AMI-באירופה נמצא כי טווח השיעורים של AMIנע בין 90ל – 312מקרים

ל 100,000-איש .15ממחקר שנערך בארצות הברית עולה כי חלה ירידה בשיעור המתאשפזים בגין ( AMIמ-

314ל 222-מקרים ל – 100,000איש) במהלך שבע שנות המחקר ,וחלה עלייה בשיעור האשפוזים ביחס

לגיל .16מחקר נוסף שנערך בארצות הברית הראה מגמת ירידה דומה (מ 230.5-ל 168-מקרים ל100,000-

שנות אדם במהלך 8שנות מעקב).17

אירוע חד בלב נוצר בשל חסימה של כלי דם כלילי הגורמת לפגיעה באספקת הדם לשריר הלב .חסימה זו

יכולה לגרום לתעוקת לב לא יציבה ( ,)Unstable Anginaלאוטם חד בשריר הלב ללא הרמת מקטע ST

כ

( )Unstable Angina from non ST segment MI-UA/NSTEMIאו לאוטם חד בשריר הלב עם הרמת

מקטע ( .ST (ST-Elevation MI, STEMIאוטם ללא הרמת מקטע STנגרם על ידי חסימה חלקית של

העורק המעורב ,ולכן ,הנזק לדופן שריר הלב יהיה חלקי .לעומת זאת ,במקרים של אוטם חד בשריר הלב

עם הרמת מקטע ,STהעורק נחסם באופן מלא וגורם לאוטם המערב את כל עובי הדופן (transmural

.18)infarctionמקרי STEMIמהווים בין 40%-25%מכלל המקרים של אירוע חד בלב .על-פי סקר ,ACSIS

ח

בישראל ,מקרי STEMIמהווים כ 40%-מכלל מקרי ,AMIנשים פחות סובלות ממקרי STEMIאך יותר סובלות

מתחלואה נלווית .4באירופה ,שיעור האשפוזים השנתי בגין STEMIנע בין 44מקרים ל 100,000-איש

בבריטניה ל 142-מקרים ל 100,000-איש בטורקיה).

21,20,19,15,12

ד

מהספרות עולה כי זוהו מספר גורמים המגבירים את הסיכון לאירוע ,AMIביניהם :גיל ,מין (זכרים) ,עישון,

דיסליפידמיה ,השמנה בטנית ,אורח חיים פסיבי ותחלואות נלוות כגון יתר לחץ דם ,אי ספיקת לב ,אי ספיקת

כליות וסוכרת .26,25,24,23,22במחקר שנערך בארצות הברית נמצא כי חלק מגורמי הסיכון ,כגון אי ספיקת

58

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

לב ,יתר לחץ דם ,אי ספיקת כליות וסוכרת ,שכיחים יותר בקרב נשים לעומת זאת ,גברים סובלים יותר

22

מדיסליפידמיה.

מחלות לב אף גורמות לנטל כבד על מערכת הבריאות ,בשני העשורים האחרונים ,חל תהליך של הזדקנות

וגידול האוכלוסייה ,שיחד תרמו לעלייה של 29%במספר האנשים הסובלים מנכות (DALYs – Disability-

)Adjusted Life Yearsלאחר אירוע חד בלב.27

ביצוע צנתור לב תוך 90דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם אוטם

חד בלב ()STEMI

צנתור לב ( )PCI – Percutaneous Coronary Interventionהוא הטיפול המועדף למטופלים עם אוטם

חד בלב מסוג STEMIהמגיעים בחלון הזמן המתאים לבית החולים .28,12טיפול PCIנועד לשחרר את כלי הדם

החסום (רה-פרפוזיה) ולהזרים דם מחומצן בעורקים הכליליים ובשריר הלב .העיתוי שבו מתבצע הטיפול הוא

קריטי ,וככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר ,כך ניתן למזער את הפגיעה בשריר הלב (.29)time is muscle

ד

ביצוע PCIתוך 90דקות מוריד באופן מובהק את הסיכון לתחלואה ולתמותה .32,31,30מחקר שנערך בארצות

הברית הראה כי זמן קצר יותר בין הכניסה לאשפוז לבין קבלת צנתור ,קשור באופן מובהק לירידה בשיעורי

התמותה בבית חולים ותוך 6חודשים ממועד אירוע ה.STEMI-

31

ג

כאמור מחלות לב ובכללן STEMIמהווים גורם עיקרי לתמותה במבוגרים .ממחקר שנערך ב 37-מדינות

באירופה (חברי ה ,)European Society of Cardiologyעולה ששיעור התמותה של מטופלים עם

STEMIבבית החולים נע בין 3%ל .10%-ואילו ,שיעור התמותה של מטופלים שקיבלו טיפול PCIנע בין

2.2%ל .336.1%-מחקר שנערך בארצות הברית הצביעו על שיעורים דומים :שיעורי התמותה של מטופלים

ד

עם STEMIתוך 3-חודשים ,שנה ושנתיים עמדו על ,11.5% ,6.1%ו 16.4%-בהתאמה.34

ביצוע PCIתוך 90דקות מומלץ על ידי וה American Heart Association-והEuropean Society of-

.Cardiology

36,35,31

ד

בישראל ,התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים ,החלה במדידת שיעור המטופלים שעברו PCIתוך

90דקות מזמן הקבלה ,כבר בשנת .2013המדידה הביאה לשיפור בשיעור העמידה במדד ,מ 68%-בשנת

2013ל 79%-ו 86%-בשנים 2015 ,2014בהתאמה.37

59

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי

במקרים שבהם יש כאבים בחזה המעידים על חשד לאירוע לב ,הוכח כי מתן טיפול מידי באספירין יכול

להוריד את שיעורי התמותה באופן מובהק .ממחקר שנערך בארצות הברית עולה כי נטילת אספירין מורידה

את הסיכון לתמותה לאחר אירוע חד בלב ב 38.23%-מנגנון הפעולה של אספירין הוא תלוי זמן ,ולכן מתן

ד

אספירין מוקדם ככל הניתן ,אפילו טרם הגעת האמבולנס לבית החולים משפיע על סיכויי ההישרדות של

המטופל .מתן אספירין על ידי צוות אמבולנס נחשב לסטנדרט טיפול 39,ומומלץ על ידי הEuropean-

40,Resuscitation Councilעם זאת ,מחקרים מצביעים על שיעורים נמוכים של מתן אספירין למטופלים

ד

עם חשד לאירוע חד בלב ,הנעים בין 28%לבין 43,42,41.62%-מדד דומה נמדד על-ידי תכנית מדדי האיכות

ד

של שירותי האמבולנסים בקליפורניה ( .)Emergency Medical Services Californiaב– ,2014עמד

שיעור העמידה במדד על 44.60.36%בישראל ,המדד מנוטר בחברות האמבולנס מתחילת .2015

ג

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב

מחקרים מוכיחים שנטילת אספירין לאחר STEMIמספקת מניעה שניונית 46,45.הטיפול באספירין בקרב

מטופלים לאחר אוטם חד בלב מפחית את הסיכון לאירועים לבביים חוזרים ולתמותה ב 47.20%-נטילת

ד

אספירין לאחר אוטם חד בלב מורידה את הסיכון להישנות של אוטם חד בלב לאחר ניתוח מעקפים ב,48%-

מורידה את הסיכון לאירוע חד במוח ב 50%-ומורידה את הסיכון לאי ספיקת כליות ב 48.74%-מנגנון הפעולה

ד

של האספירין בולם את יצירת הקרישים בכלי הדם המובילים דם ללב ובחזרה ,ובכך מוריד את הסיכון לחסימת

כלי דם .נטילת אספירין בשנה שלאחר טיפול PCIוהכנסת סטנט מונעת את חסימתו 49.כמו כן ,הטיפול

באספירין מסייע בהורדת אירועים קרדיווסקולריים בקרב גברים בכ 14%-ובקרב נשים בכ .12%-ההנחיות

33

הקליניות של האיגודים המקצועיים תומכות במתן טיפול ארוך טווח באספירין למטופלים הללו.

נטילת אספירין לאחר אוטם חד בלב ,בהתוויה הנכונה ,מומלצת על-ידי הAmerican College of-

50.Cardiologyמדד מתן המלצה לאספירין בשחרור מבית החולים נמדד על-ידי ה JCI-ואחוז העמידה במדד

ד

לשנת 2014הוא .99.4%ב ,2017-ה JCI-הוציא את המדד הזה מהסט עקב הגעתו לרוויה 333.גם בישראל,

מאחר וההמלצה למתן אספירין בשחרור מאשפוז לאחר אוטם חד בלב ,מהווה סטנדרט שמוטמע היטב בכל

בתי החולים בארץ ומאחר והמדד מאז ,2013הגיע לרוויה בכלל בתי החולים ,הוחלט ששנת המדידה ,2016

תהווה שנת המדידה האחרונה.

60

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ביצוע צנתור לב תוך 90דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם

אוטם חד בלב (( )STEMIבי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור ביצוע צנתור טיפולי דחוף ( )PCIתוך 90דקות מהכניסה לבית החולים

בחולים שהגיעו עם אוטם חד בלב ( )STEMIלבית החולים

רציונל המדד :ביצוע צנתור טיפולי דחוף ( )PCIתוך 90דקות ,לחולים שהגיעו עם אוטם לבבי

מסוג ST – Elevation MIנמצא קשור באופן מובהק עם ירידה בשיעור התמותה והתחלואה.

רמת ההמלצה :המלצה לצנתור תוך 90דקות היא המלצה בדרגה B, class 1

סוג המדד :תהליכי עבודה ()PROCESS

מכנה :כל החולים הפונים לבית החולים עם אוטם חד בלב ( (ST Elevation MIשעברו צנתור

טיפולי דחוף ( )PCIתוך 24שעות מההגעה לבית החולים.

מונה :כל החולים הפונים לבית החולים עם אוטם חד בלב ( (ST Elevation MIשעברו צנתור

טיפולי דחוף ( )PCIתוך 90דקות מההגעה לבית החולים.

יעד :2013שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 70% :2014

יעד 80% :2015

יעד 85% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

61

ממצאים לשנים :2013-2016

ביצוע צנתור לב תוך 90דקות מההגעה לבית חולים במטופלים עם אוטם חד בלב

(( )STEMIבי"ח כלליים)

ממצאים לאומיים

אחוז עמידה במדד לשנים 2013-2016

2014

N=3188

2013

N=3063

21%

32%

68%

79%

עמד

לא עמד

עמד

לא עמד

2016

N=3282

2015

N=3246

10%

14%

86%

לא עמד

62

90%

עמד

לא עמד

עמד

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בינלאומיות – צנתור לב בתוך 90דקות לחולים עם STEMI

100%

88.9%

92.1%

96%

96%

90%

90%

86%

79%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

UK 2015

UK 2014

JCI 2015

JCI 2014

ISR 2016

ISR 2015

ISR 2014

מדינות נוספות בהן נמדד מדד זה הן ארה"ב ( ,)JCIאנגליה ,וויילס וצפון אירלנד ,בלפסט .בארה"ב ,בדומה

לישראל ,חל שיפור בעמידה במדד ,כך שבשנת 2010שיעור העמידה במדד עמד על 91.2%בהשוואה

ל 96%-בשנת .2015באנגליה חל שיפור גדול בשיעור הלאומי של העמידה במדד ,כשבשנת 2004/2005

השיעור עמד על 52%ובשנת 2015שיעור העמידה במדד הגיע ל .88.9%-השיפור הדרמתי באחוז

העמידה במדד הוא תודות להעברה של חולים עם STEMIישירות מהקהילה ליחידת הצנתור תוך כדי קיצור

זמני ההמתנה לטיפול 333,21.שיפור דומה נצפה בישראל בעמידה בסטנדרט הטיפולי בין השנים 2013ועד

,2016מ 68%ל 90%ביצוע בהתאמה .השיפור נובע משיפור תהליכי עבודה בכל בתי החולים בארץ ,הן

פנימיים ,חיזוק ושיפור הממשקים בין היחידות השונות מלר"ד ויחידת הצנתורים ,והן בממשקים למול חברות

האמבולנס.

63

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIמגמות בזמן (ממוצע נע)

100%

87%

85%

90%

80%

80%

70%

70%

59%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

2016

2015

2014

2013

0%

השיפור שבוצע ברמה הלאומית בטיפול בחולים הזקוקים לצנתור לאחר אירוע STEMIהינו משמעותי ,חלה

עלייה מ 59%-בתחילת שנת 2013ל 87%-בסוף שנת .2016

64

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוזי עמידה במדד מרובד

לגיל

100%

86%

92%

89%

82%

80%

82%

73%

71%

63%

60%

40%

20%

0%

65+

2016

18-64

2015

2014

2013

בדומה לשנים הקודמות ,אחוז העמידה במדד באוכלוסייה המבוגרת ,נמוך יותר מאחוז העמידה במדד בחולים

הצעירים .ממצאים של מחקרים שבוצעו באנגליה ובארה"ב מצביעים על מגמה דומה של קשר הפוך בין

גיל לצנתור לב בחולים עם .STEMIייתכן כי אחת הסיבות לעיכוב במתן הטיפול לאוכלוסייה המבוגרת נובע

ממורכבותם הקלינית של המטופלים .עם זאת ,חשוב לציין שמהספרות עולה שהימנעות ממתן טיפולים

מורכבים כמו PCIלחולים מבוגרים ,גם אם הם חולים מורכבים ,קשורה באופן מובהק עם עליה בסיכון

לתמותה בשנה שלאחר אירוע 52,51.STEMIיחד עם זאת ,נצפה שיפור רציף והמשכי בטיפול באוכלוסיה

ד

המבוגרת בין השנים 2013-2016בישראל ,עליה מ 63%-ל 86%ביצוע בהתאמה.

65

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוזי עמידה במדד מרובד

למגדר

100%

91%

84%

88%

80%

80%

77%

71%

70%

60%

56%

40%

20%

0%

נשים

2016

גברים

2015

2014

2013

נמצא כי נשים מקבלות טיפול מאוחר יותר .ידוע בספרות כי בשל ערפול הסימנים המצביעים על אירוע לב

איסכמי חד ,בנשים ,חל עיכוב באבחון וטיפול בהן.

בגרפים מטה ניתן לראות את ההבדלים בטיפול בין נשים וגברים בריבוד לגילאים .העמודות משקפות את

התפלגות הגילאים בכל מגדר ואילו אחוזי העמידה במדד מופיעים מעל כל קבוצת גיל.

ניתן לראות כי בכל קבוצות הגיל ,שיעור ביצוע הצנתור בתוך 90דקות מהכניסה לבית החולים נמוך יותר

בקרב נשים לעומת גברים .כך למשל בקבוצת הגיל 93% ,51-60מהגברים זוכים לצנתור במועד לעומת

90%מהנשים .בקבוצת הגיל 88% ,71-80מהגברים זוכים לצנתור במועד לעומת 82%מהנשים ובקבוצת

הגיל 80ומעלה 85% ,מהגברים זוכים לטיפול במועד בעוד שרק 73%מהנשים .עם זאת ,יש להדגיש את

השיפור המשמעותי שחל בין שנת 2015לשנת 2016בשיעור ביצוע הטיפול במועד בקרב נשים כך למשל

בקבוצת הגיל ,51-60בשנת 2015שיעור הביצוע בנשים עמד על 83%ואלו בשנת 2016שיעור הביצוע

בנשים עמד על ,90%ואילו בקבוצת הגיל 71-80שיעורי הביצוע בשנת 2015ו 2016-עמדו בנשים על

73%ו 82%-בהתאמה.

66

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוזי עמידה במדד מרובד

למגדר וגיל

גברים 2016

85%

88%

90%

93%

92%

91%

100%

80%

60%

27%

5%

40%

34%

19%

11%

20%

3%

0%

>80

71-80

61-70

51-60

41-50

31-40

נשים 2016

82%

88%

90%

93%

100%

75%

73%

80%

60%

20%

23%

>80

71-80

40%

30%

19%

7%

61-70

51-60

41-50

20%

1%

0%

31-40

67

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוז עמידה במדד לפי שעת

הגעה לבית החולים

100%

87%

89%

83%

91%

86%

88%

78%

72%

80%

84%

71%

68%

62%

60%

40%

20%

0%

לילה

ערב

2016

2015

בוקר

2014

2013

נמצא כי יש פער קל בין המשמרות השונות בשיעורי העמידה במדד ,אולם פער זה הצטמצם עם השנים .כך

בשנת 2013אחוז העמידה במדד היה 62%במשמרת לילה לעומת 71%במשמרת בוקר ובשנת 2016שיעור

העמידה במדד במשמרת לילה עומד על 25%( 87%שיפור) לעומת 91%במשמרת בוקר ( 20%שיפור).

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוז עמידה במדד לפי יום

ההגעה לבית החולים

100%

90%

90%

85%

87%

80%

79%

78%

68%

67%

60%

40%

20%

0%

ו-ש

2016

א-ה

2015

2014

2013

מרשים לראות כי לא נמצאו הבדלים בצנתור לב תוך 90דקות בחולים עם STEMIבריבוד לפי יום בשבוע.

68

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוז עמידה במדד לפי גודל

בית החולים

100%

86%

85%

91%

89%

86%

79%

87%

77%

81%

70%

70%

80%

65%

60%

40%

20%

0%

קטנים

גדולים -בינוניים

2016

2015

2014

מרכזי על

2013

לא נצפו הבדלים משמעותיים בריבוד לגודל בית החולים.

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIאחוז עמידה במדד לפי מיקום

בית החולים

100%

91%

85%

89%

81%

87%

80%

78%

68%

68%

60%

40%

20%

0%

פריפריה

2016

מרכז

2015

2014

2013

לא נצפו הבדלים משמעותיים בריבוד למיקום בית החולים.

69

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIזמן עד ביצוע צנתור Kaplan

Mayer

אחוז ביצוע צנתור

גרף זה מציג את 3השעות הראשונות מהכניסה לבית החולים

זמן עד ביצוע צנתור (שעות)

הגרף מציג זמן עד ביצוע צנתור .בציר ה X-מוצג זמן בשעות מהכניסה לבית החולים ועד ביצוע הצנתור,

ניתן לראות את השיפור בין השנים 2013ל 2016במהירות ביצוע הצנתור .לדוגמא ,בשנת 46% ,2013

מהמטופלים עברו צנתור תוך שעה מרגע ההגעה לבית החולים בהשוואה ל 68%-בשנת .2016

70

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בין בתי החולים ()2016

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIשיעור עמידה במדד מתוקנן

לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי

2016

100%

90%

85%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

87% 83% 86% 94% 86% 90% 93% 95% 87% 87% 93% 91% 94% 90% 94% 88% 87% 86% 89% 85% 93%

10%

סורוקה )(260

שערי צדק )(244

סוראסקי )(241

שיבא )(210

המרכזי בעמק )(197

מאיר )(187

אסף הרופא )(186

הדסה עין כרם )(185

קפלן )(179

נהריה )(158

ברזילי )(152

רמבם )(150

רבין ק.בילינסון )(141

הכרמל )(138

וולפסון )(132

הלל יפה )(122

השרון-ק .גולדה )(101

פוריה )(92

לניאדו )(83

רבקה זיו )(58

בני ציון )(52

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל 30-בשנה ,אינם מוצגים.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת 2016והוא .85%

בגרף הבא ריכזנו את בתי החולים הפריפריים בצד ימין במטרה לאפשר הסתכלות מרוכזת להבדלים שנמצאו

בין הקבוצות.

71

צנתור לב תוך 90דקות בחולים עם -STEMIשיעור עמידה במדד מתוקנן

לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי מחולק לפריפריה /מרכז

100%

85%

90%

85%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

83% 94% 93% 91% 87% 93%

סורוקה )(260

המרכזי בעמק )(197

נהריה )(158

ברזילי )(152

פוריה )(92

רבקה זיו )(58

שערי צדק )(244

סוראסקי )(241

שיבא )(210

מאיר )(187

אסף הרופא )(186

הדסה עין כרם )(185

קפלן )(179

רמבם )(150

רבין ק.בילינסון )(141

הכרמל )(138

וולפסון )(132

הלל יפה )(122

השרון-ק .גולדה )(101

לניאדו )(83

בני ציון )(52

פריפריה

87% 86% 86% 90% 93% 95% 87% 87% 94% 90% 94% 88% 86% 89% 85%

מרכז

ניתן לראות כי אין הבדל באחוז העמידה במדד ,בין בתי חולים פריפריים לבתי חולים באזור המרכז.

72

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

10%

0%

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור המטופלים לאחר אוטם חד בלב (– Acute Myocardial Infarction

)AMIשקיבלו המלצה לנטילת אספירין בשחרור מבית חולים.

רציונל המדד :הטיפול באספירין בחולים לאחר אוטם חד בלב מפחית את הסיכון לאירועים

לבביים חוזרים ולתמותה ב .20%ההנחיות הקליניות של האיגודים המקצועיים תומכות במתן

טיפול ארוך טווח באספירין לחולים אלו.

רמת ההמלצה :המלצה בדרגה B, class I

מכנה :כל המטופלים שהגיעו לבית החולים עם אוטם חד בלב ( )AMIאו שאובחן להם אוטם

חד בלב ( )AMIבמהלך האשפוז

מונה :כל המטופלים שהגיעו לבית החולים עם אוטם חד בלב ( )AMIאו שאובחן להם אוטם חד

בלב ( )AMIבמהלך האשפוז ,וקיבלו המלצה לנטילת אספירין בשחרור מבית החולים

יעד :2013שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 95% :2014

יעד 95% :2015

יעד 95% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

73

ממצאים לשנים :2013-2016

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב

ממצאים לאומיים

אחוזי עמידה במדד לשנים 2013-2016

2013

N=12371

2014

N=11825

5%

4%

95%

לא עמד

לא עמד

96%

עמד

עמד

לא עמד

2015

N=12928

2016

N=11288

3%

2%

97%

98%

עמד

לא עמד

עמד

ההמלצה לנטילת אספירין לאחר אירוע לב נמצא כסטנדרט בכל בתי החולים בארץ .כבר בשנת המדידה

הראשונה נראה כי שיעורי הביצוע גבוהים מאוד .על כן הוחלט לגרוע את המדד מהתכנית והחל משנת

2017בתי החולים לא מדווחים מדד זה.

74

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בינלאומיות-המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב

100%

98.3%

99.4%

99.4%

333

JCI 2014

98%

97%

96%

95%

90%

85%

80%

NHS 2015

21

JCI 2015

333

ISR 2016

ISR 2015

ISR 2014

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב-מגמות בזמן-

(ממוצע נע)

97%

95%

95%

95%

95%

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

2016

2015

2014

2013

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

שיעורי הביצוע גבוהים מאוד ברמה הלאומית ודומים לשיעורים המדווחים בארה"ב ואנגליה .השיעורים היו

גבוהים כבר בשנת ,2013ולא השתנו משמעותית עם השנים.

75

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב-אחוזי עמידה במדד

מרובד למגדר

100%

97%

95%

94%

92%

98%

98%

97%

96%

80%

60%

40%

20%

0%

גברים

נשים

2016

2015

2014

2013

נראה כי ההבדלים בין נשים וגברים הצטמצמו עם השנים.

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב-אחוזי עמידה במדד

מרובד לגיל

97%

96%

94%

93%

99%

99%

100%

98%

98%

80%

60%

40%

20%

0%

65+

2016

76

18-64

2015

2014

2013

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב-אחוזי עמידה במדד

לפי משך אשפוז (ימים)

100%

96%

95%

93%

91%

98%

98%

97%

96%

80%

60%

40%

20%

0%

8ימים +

2016

0-7ימים

2015

2014

2013

77

השוואות בין בתי החולים ()2016

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב-שיעור עמידה במדד

לפי בית חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי

2016

100%

95%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

100% 97% 98% 100% 94% 98% 99% 98% 96% 98% 99% 99% 99% 100% 98% 99% 99% 96% 94% 97% 100% 99% 98% 96%

10%

שיבא )(1052

סורוקה )(829

שערי צדק )(733

מאיר )(676

המרכזי בעמק )(632

סוראסקי )(625

רמבם )(609

קפלן )(584

אסף הרופא )(556

הלל יפה )(544

נהריה )(502

ברזילי )(488

הכרמל )(486

רבין ק.בילינסון )(470

הדסה עין כרם )(463

לניאדו )(327

וולפסון )(310

רבקה זיו )(303

השרון-ק .גולדה )(251

הסקוטי )(228

פוריה )(217

בני ציון )(167

הדסה הר הצופים )(147

מעייני הישועה )(53

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת 2016שעמד על 95%ביצוע.

ניכר כי בתי החולים מקיימים את הסטנדרט ברמות ביצוע מרשימות .התפלגות הביצוע בין בתי החולים נעה

מ 94%ל 100%-ביצוע.

בגרף הבא ריכזנו את בתי החולים הפריפריים בצד ימין במטרה לאפשר הסתכלות מרוכזת להבדלים שנמצאו

בין הקבוצות.

78

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב-שיעור עמידה במדד

לפי אזור בית חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי

100%

95%

95%

100% 94% 99% 99% 100% 97% 98%

100% 97% 98% 98% 98% 96% 98% 99% 99% 98% 99% 99% 96% 94% 100% 99% 96%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

סורוקה )(829

המרכזי בעמק )(632

נהריה )(502

ברזילי )(488

רבקה זיו )(303

הסקוטי )(228

פוריה )(217

שיבא )(1052

שערי צדק )(733

מאיר )(676

סוראסקי )(625

רמבם )(609

קפלן )(584

אסף הרופא )(556

הלל יפה )(544

הכרמל )(486

רבין ק.בילינסון )(470

הדסה עין כרם )(463

לניאדו )(327

וולפסון )(310

השרון-ק .גולדה )(251

בני ציון )(167

הדסה הר הצופים )(147

מעייני הישועה )(53

פריפריה

10%

0%

מרכז

ניתן לראות כי אין הבדלים בעמידה במדד בין בתי חולים בפריפריה לבתי חולים במרכז.

79

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי

(פרה-הוספיטל)

תיאור המדד :שיעור המקרים שבהם מטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי נטלו

אספירין במינון של 300-150מ"ג

רציונל המדד :אספירין מסייע בהחזרת זרימת הדם אל הלב ,ובכך מצמצם את טווח הפגיעה

בשריר הלב ומעלה את סיכויי ההישרדות של המטופל .במחקרים שנערכו בישראל נמצא

שלמטופלים שקיבלו אספירין היו תוצאות טיפול ושיעורי הישרדות טובים יותר .הוכח כי מתן

אספירין בשלב מוקדם למטופלים עם תסמונת כלילית חדה ( )ACSבכלל ,ועם ST-elevation

MIבפרט ,מפחית שיעורי תמותה וסיבוכים בצורה משמעותית .ההמלצה של הAmerican-

Heart Associationושל ה European Society of Cardiology-היא נטילת אספירין בכל

חשד לאירוע כלילי חריף כטיפול מקדים.

מכנה :כל המטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי שפונו לבית החולים באמצעות

שירותי אמבולנס

מונה :כל המטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי שפונו לבית החולים באמצעות

שירותי אמבולנס ונטלו אספירין במינון של 150-300מ"ג על ידי גורם כלשהו (צוות האמבולנס

/הדרכת מוקדן /נטלו בעצמם ויידעו את הצוות)

יעד :2015שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד :2016טרם נקבע

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf

80

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ממצאים לשנת :2016

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי (פרה הוספיטל)

ממצאים לאומיים

אחוז עמידה במדד לשנת 2016

5%

גורם נותן האספירין -האמבולנס

גורם נותן האספירין -לא האמבולנס

לא עמד

34%

61%

שיעורי הביצוע הם גבוהים ועומדים על .95%במרבית מהמקרים הטיפול ניתן ע"י צוות האמבולנס.

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי – מגמות בזמן

(ממוצע נע)

95%

95%

95%

94%

95%

94%

95%

95%

95%

94%

100%

35%

36%

31%

35%

35%

32%

36%

33%

34%

34%

34%

34%

59%

60%

64%

60%

60%

62%

59%

62%

61%

61%

60%

60%

12

11

10

9

8

7

6

5

4

3

2

1

75%

50%

25%

0%

-

-

ניתן לראות כי אחוז העמידה במדד לאורך כל חודשי השנה הוא גבוה ועומד על כ.95%-

81

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי -סוג

אמבולנס

100%

31%

75%

41%

50%

66%

47%

25%

0%

)ALS (11054

גורם נותן האספירין -לא האמבולנס

)BLS (4045

גורם נותן האספירין -האמבולנס

אחוזי הביצוע הם גבוהים יותר באמבולנס טיפול נמרץ ( )ALSבהשוואה לאמבולנס לבן ( )BLSועומדים על

97%ו 89%-בהתאמה.

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי -לפי מגדר

100%

33%

34%

62%

60%

נשים

גברים

75%

50%

25%

0%

גורם נותן האספירין -לא האמבולנס

גורם נותן האספירין -האמבולנס

נראה כי כמעט ואין הבדל במתן אספירין בחשד לארוע חד בלב ,בין נשים לגברים.

82

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי -לפי גיל

100%

29%

34%

35%

64%

61%

60%

85+

65-84

עד 64

75%

50%

25%

0%

גורם נותן האספירין -לא האמבולנס

גורם נותן האספירין -האמבולנס

שיעורי הביצוע יורדים בקב' הגיל 85ומעלה ועומדים על 93%בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות.

83

השוואות בין נותני שירות ()2016

מתן אספירין למטופלים עם כאבים בחזה בחשד למקור לבבי ,שיעורי

עמידה במדד לפי נותן שירות

גורם נותן האספירין -האמבולנס

גורם נותן האספירין -לא האמבולנס

100%

24% 34%

30% 32% 34% 37% 36% 33%

36%

37%

42% 41%

34%

60%

53% 55%

64% 61% 65% 61%

75%

20% 11%

100%

63% 62% 63% 62% 57% 60% 61%

70%

50%

25%

0%

מדא -מרחב אילון )(2195

מדא -מרחב דן )(1858

מדא -מרחב ירושלים )(1856

מדא -מרחב נגב )(1676

מדא -מרחב כרמל )(1458

מדא -מרחב לכיש )(1284

מדא -מרחב ירקון )(1152

מדא -מרחב שרון )(929

מדא -מרחב גלבוע )(914

מדא -מרחב אשר )(794

מדא -מרחב ירדן )(656

סך הכל מדא -שרותי חירום טרום בית חולים )(14772

נטלי החברה לשרותי רפואה דחופה בישראל )(117

אמבולנס אלזהראוי )(85

טיפול נימרץ אלשפאא )(61

חייאן ) (1996בעמ )(55

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מנותני השירות ועבור כל מחוז של מד"א ,שירותי חירום

טרום בית חולים' .סדר' נותני השירות והמחוזות נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול).

84

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

החייאה

דום לב הוא מצב חירום קרדיולוגי שבו הלב מפסיק לפעום והדם מפסיק לזרום מהלב ובחזרה .בארצות הברית,

יש יותר מ 356,000-מקרים של דום לב בשנה ,וב ,2016-עמד שיעור ההיארעות על 110.8ל.100,000-

53

ג

54

בקנדה ,יש כ 40,000-מקרים של דום לב בשנה.

סיכויי ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לבית החולים ( )Out-of-Hospital Cardiac Arrest; OHCAהם

נמוכים; מחקרים מצביעים על כך ששיעורי הישרדות של מטופלים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים

ואושפזו נעים בין 5%לבין .10%במקומות שבהם שרשרת ההישרדות ( )chain of survivalמתבצעת

כראוי ,שיעורי ההישרדות יכולים להגיע ל 58,57,56,55,53.21%-ממטא-אנליזה שנערכה ב 67-מדינות (בצפון

כ

אמריקה ,אירופה ,אוסטרליה ואסיה) עולה כי שיעור ההישרדות הגלובלי מדום לב הוא 59.7%בישראל,

כ

במחקר שנערך בירושלים בין השנים 2005ו ,2010-נמצא כי שיעור ההישרדות עד לשחרור מבית החולים

עמד על כ 60.6%-במחקר שנערך בדנמרק ,נמצא כי הגיל הממוצע של גברים שלוקים בדום לב הוא צעיר

ג

יותר ב 5-שנים מנשים ( 70לעומת .)75כמו כן ,נצפתה כי לגברים יש סיכוי גבוה יותר לשרוד בכל נקודות

הזמן הנמדדים – להגעה לבית החולים ( 13.7%לעומת ,)12.2%ל 30-יום מהאירוע ( 7.9%לעומת )4.4%

ולשנה לאחר האירוע ( 7.4%לעומת 61.)3.7%מחקר שנערך בארצות הברית בקרב כ 11,500-מטופלים

ד

הראה תוצאות דומות .גיל הגברים שלקו בדום לב היה צעיר יותר בהשוואה לנשים ,ולנשים היו שיעור

הישרדות נמוך יותר בהשוואה לגברים ( 1.7%לעומת .)3.2

62

ד

ביצוע החייאה ומתן שוק להיפוך חשמלי של הלב מוקדם ככל הניתן מגדילים את סיכויי ההישרדות לאחר דום

לב .בשלב הראשוני ,הלב נמצא בפרפור חדרים ( )VF – Ventricular Fibrillationוניתן להיפוך חשמלי

ולחזרה לסינוס ,קצב לב תקין .ככל שחולף הזמן ,הקצב הופך לקצב אסיסטולה שאינו ניתן להיפוך חשמלי,

ולכן ישנה חשיבות גבוהה לאבחון ולטיפול מוקדם ככל הניתן.

מרבית אירועי דום לב מתרחשים מחוץ לבית החולים ,ולכן ביצוע החייאה על ידי עובר אורח עד להגעת

צוות האמבולנס מגדיל את סיכויי ההישרדות 65,64,63.ממטא-אנליזה שנערכה בארצות הברית עולה כי הסיכון

היחסי ( )Odd Ratio, ORלהישרדות בקרב מטופלים שעברו החייאה על ידי עובר אורח טרם הגעת צוות

האמבולנס ,עמד בין ( 1.23ממחקרים עם שיעורי ההישרדות הגבוהים ביותר) ל( 5.01-ממחקרים בהם יש

שיעורי הישרדות נמוכים) בהשוואה למטופלים שלא עברו החייאה על-ידי עובר אורח)Sasson, 2010( .

מחקר שנערך בארצות הברית ,מצביע על שיעורי הישרדות גבוהים יותר ( 10.5%לעומת )4%בקרב

מטופלים שלקו בדום לב ועברו החייאה טרם הגעת צוות האמבולנס ,וזאת בהשוואה למטופלים שלא עברו

החייאה טרם הגעת האמבולנס .מחקר שנערך בדרום קוריאה הראה תוצאות דומות ,שיעורי ההישרדות של

מטופלים שעברו החייאה על ידי עובר אורח שקיבל הנחיות ממוקדן ,עמד על ,7.3%ושיעורי ההישרדות

85

במצב נוירולוגי תקין היו גבוהים באופן מובהק ,בהשוואה למטופלים שלא עברו החייאה על ידי עובר אורח

( 4.8%ו 2.1%-בהתאמה).

69

בארצות הברית ,דווח כי כ 38%-ממקרי דום לב מחוץ לבית החולים נצפים על ידי עובר אורח ,ויתר המקרים

נצפים על ידי שירותי רפואת חירום ( )12%או ללא עדי ראייה ( 53.)50%האחוז הגבוה של מקרים שמתרחשים

ונצפים על ידי עובר אורח מצביע על החשיבות הרבה של ביצוע החייאה על-ידי עוברי אורח כחלק משרשרת

ההישרדות.

במחקר שנערך בדנמרק ,נמצא כי לגברים יש סיכוי גבוה יותר לקבל החייאה מעובר אורח ,ולהיות במצב של

VFבהגעת שירותי האמבולנסים 61.מחקר שנערך בארצות הברית הראה מגמה דומה – רק כ 12%-מהנשים

62

במחקר קיבלו החייאה מעובר אורח בהשוואה לכ 16%-מהגברים.

אולם ,ישנם מספר חסמים שעלולים למנוע מעוברי אורח לבצע החייאה :חשש מפגיעה באדם ,חוסר ניסיון

בביצוע החייאה ,פחד מהידבקות במחלה והשלכות חוקיות 67,66.לכן ,תפקיד המוקדן בהדרכת עובר האורח

הוא חיוני .מתן הדרכה טלפונית על ידי המוקדן יסייע לעובר האורח בביצוע ההחייאה ובהגדלת שיעורי

ההישרדות .עם זאת ,שיעור המקרים שבהם ניתנו הנחיות טלפוניות הוא נמוך – בין כ 31%-ל.35%-

69,68

ד

מטא-אנליזה שנערכה על ידי חוקרים גרמנים הראתה כי הנחיות לביצוע החייאה ניתנו על ידי מוקדן רק

ב 29%-מהמקרים .מסקר שנערך בקרב המוקדנים בארה"ב ,דווח כי רק 53%מכלל המוקדנים מספקים

הנחיות להחייאה במקרים של דום לב 70.הסיבות לאי מתן הנחיות להחייאה הן :המיקום של עובר האורח (לא

ליד המטופל) ,המוקדן לא זיהה חשד לדום לב ,המטופל כבר לא היה בין החיים או שעובר האורח לא הסכים

71

לבצע את ההנחיות (נלחץ ,טען כי המטופל איננו בין החיים ,לא היה במקום האירוע או שלא הצליח פיזית).

במדינת אריזונה נעשתה התערבות כדי להגדיל את שיעור המקרים בהם בוצעה החייאה על ידי עובר

אורח בהתאם להדרכת המוקדן .הוקמה תכנית אשר מטרתה לשפר את איכות הטיפול ושיעורי ההישרדות

בדום לב שמתרחש בקהילה כחלק מהתכנית ,נעשתה התערבות לשיפור מתן הנחיות מוקדן .ההתערבות

כללה הכנסת נהלים חדשים ,מודולות מותאמות ומתן משוב למוקדנים אודות השיחות שניהלו (בכדי לזהות

מחסומים ונקודות תורפה) .בעקבות ההתערבות נצפתה עלייה בשיעורי ביצוע של החייאה על-ידי עוברי אורח

(מ-כ 44%-ביצוע ל )52%-ועלייה בשיעורי ההישרדות של המטופלים .ה OR-להישרדות לאחר ההתערבות

היה גבוה פי 1.47לעומת הישרדות לפני ההתערבות .בנוסף ,ה OR-להישרדות במצב נוירולוגי תקין היה פי

1.68לאחר ההתערבות בהשוואה לתקופה לפני ההתערבות 72.מתן הנחיות להחייאה (ללא הנשמות) על

ידי המוקדן מומלץ על ידי ה American Heart Association-וה.European Resuscitation Council-

86

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

74,73

ד

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב

(פרה הוספיטל)

תיאור מדד :שיעור מקרי החירום שבהם המוקדן זיהה חשד לדום לב ,וכתוצאה מכך נתן

הנחיות טלפוניות לביצוע ההחייאה לפונה

הרציונל לבחירת המדד :מחקרים שנערכו בארצות הברית הוכיחו כי סיכוייו של מטופל שעבר

דום לב להגיע לחדר מיון בחיים משתפרים במידה ניכרת בעקבות ביצוע החייאה מידית ע"י עובר

אורח הנמצא בסביבה .עם זאת ,ייתכן שעובר האורח אינו יודע כיצד לבצע החייאה או מתקשה

לבצעה ,בין שמתוך חשש ובין שמסיבות אחרות .במקרים אלה ,הדרכתו של המוקדן חיונית

לביצוע ההחייאה עד להגעת האמבולנס ,והיא משפרת את סיכויי ההישרדות של המטופל.

מכנה :כל הפניות שהמוקדן זיהה לגביהן חשד לדום לב

מונה :כל הפניות שהמוקדן זיהה לגביהן חשד לדום לב ,ושניתנו לגביהן הנחיות טלפוניות

לביצוע החייאה

יעד :2015שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד :2016טרם נקבע

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf

87

ממצאים לשנת :2016

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב (פרה הוספיטל)

ממצאים לאומיים

אחוז עמידה במדד לשנת 2016

2016

N=5676

9%

91%

לא עמד

עמד

ניתן לראות כי אחוז העמידה במדד הוא גבוה ועומד על .91%חשוב לציין כי אחוז העמידה מכיל את כלל

המקרים בהם המוקדן הציע לבצע החייאה ,גם במקרים בהם הפונה סירב לבצע החייאה בפועל ,שיעור

מקרי הסירוב עומד על כ.38%-

88

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב -מגמות

בזמן (ממוצע נע)

100%

92%

88%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

12

10

11

9

8

6

7

5

4

3

2

1

0%

2016

אחוזי העמידה במדד הם גבוהים כבר מתחילת שנת 2016וממשיכים במגמת עליה מ 88%-ל 92%-בסוף

שנת .2016

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב -לפי

משמרת

100%

94%

91%

90%

לילה 0-8

ערב 16-24

בוקר 8-16

80%

60%

40%

20%

0%

במשמרת לילה שיעורי הביצוע הם גבוהים יותר ,94% ,בהשוואה למשמרות בוקר וערב 90% ,ו91%-

בהתאמה .לא נמצא הבדל באחוז העמידה במדד במגדר וגיל.

89

השוואות בין נותני שירות ()2016

מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב -שיעורי

עמידה במדד לפי מחוזות ,מד"א

100%

80%

60%

40%

20%

91% 48% 90% 46% 90% 44% 91% 32% 89% 47% 94% 39% 89% 19% 91% 33% 90% 39% 91% 39% 95% 40%

מדא -מרחב אילון )(822

מדא -מרחב דן )(795

מדא -מרחב ירקון )(738

מדא -מרחב כרמל )(607

מדא -מרחב ירושלים )(546

מדא -מרחב שרון )(543

מדא -מרחב לכיש )(473

מדא -מרחב נגב )(448

מדא -מרחב גלבוע )(283

מדא -מרחב אשר )(247

מדא -מרחב ירדן )(173

סך הכל מדא )(5675

אחוז סירוב לביצוע החייאה

91% 38%

0%

עמידה במדד

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של מחוז במד"א וסה"כ מד"א' .סדר' המחוזות נקבע על פי נפח

פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .לציין נותני שירות עם פחות מ 30-מקרים לא מפורסמים בדוח ולכן לא

מופיעים בגרף.

שיעור הסירובים לקבלת הדרכה טלפונית לביצוע החייאה עומד על כ .40%-יש לשפר את מיומנויות הציבור

בישראל לביצוע החייאה ולעודד אותם לביצוע מיידי כאשר נדרש מאחר וביצוע החייאה במועד מציל חיים.

90

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

שבץ מוחי

אירוע חד במוח ( )STROKEהוא מצב חירום רפואי וגורם תחלואה ותמותה מרכזי בישראל ובעולם .התכנית

הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל מודדת מדדים בתחום של אירוע חד במוח כבר מהשנה הראשונה

של התכנית ב .2013-כיום ישנם מדדים בתחום הפרה-הוספיטל ,ביצוע הערכה סטנדרטית לחשד לשבץ

מוחי; בתי חולים ,זמן חציוני עד לביצוע CTראש ומתן טיפול IV-tPAבחלון זמן המומלץ; ושיקום ,ביצוע

הערכה תפקודית בכניסה ויציאה ממחלקת שיקום.

שיפור איכות הטיפול בשבץ מוחי מהווה אחת התכניות הלאומיות של משרד הבריאות מאז שנת .2014

התכנית כוללת העלאת מודעות בציבור הרחב ,הכשרות והדרכות של צוותים רפואיים ,הקמת מחלקות

לטיפול בשבץ מוחי בבתי חולים ופיתוח מדדי איכות בנושא 75.איגוד הנוירולוגים בישראל ,סבור שהטמעת

מדדי איכות תרמו לשיפור שיעור המטופלים שבוצעה להם בדיקת CTראש מהירה מהגעתם לבית החולים

(מ 13%-ב 2013-ל 26%-ב )2016-וגידול של 75%בשיעור המטופלים הזכאים לטיפול .IV-tPAמטופלים

אלו קיבלו תרופה ממיסה קריש תוך פחות משעה מרגע הגעתם לבית החולים (מפחות מ 25%-ב2013-

ליותר מ 40%-מהמטופלים ב 76.)2016-לפי דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים לשנים 2015-

ד

,2013ניתן לראות כי המספרים האבסולוטיים של מטופלים שקיבלו טיפול IV-tPAאו צנתור מוחי במועד

עלו מ 305-ב 2014-ל 857-ב .2015-הקמת מערך ייעודי לטיפול באירוע חד במוח (Stroke Systems of

)Careתורמת לצמצום שיעורי התחלואה ,הנכות והתמותה .ההתערבות כוללת הכשרה ייעודית של צוותי

אמבולנס ,צוותי מלר"ד ,יחידות לטיפול בשבץ מוחי ומערך שיקום ,הכשרה ממוקדת באיתור ואבחון ,טיפול

78,77

מהיר ושיקום ייעודי בבתי החולים.

אירוע חד במוח מהווה מחלה נפוצה; בארצות הברית 2.6% ,מכלל אוכלוסיית המבוגרים סבלו מאירוע

חד במוח ,המהווה גורם התמותה החמישי 5.1%-מכלל מקרי התמותה בארצות הברית נגרמו בשל שבץ

מוחי 80,79.בבריטניה ,אירוע חד במוח מהווה גורם התמותה הרביעי ,וכ 7%-ממקרי המוות בבריטניה נגרמים

בשל אירוע חד במוח 81.על-פי סקר של האיגוד הנוירולוגי בישראל בכל שנה ישנם כ 13,000-מקרים של

.STROKEמתוכם 5.5%מתים תוך 30יום ממועד האירוע וכ 55%-יסבלו מנכות בינונית עד קשה 82.כ90%-

מן האירועים המוחיים הם על רקע איסכמי וכ 10%-על רקע דימום (המורגי) .אירוע חד במוח הינו שכיח

יותר בקרב גברים ,אך רמת הפגיעה בקרב נשים היא קשה יותר .מסקירה שנערכה בנושא עולה כי שיעור

התמותה עד 30יום ממועד האירוע בקרב נשים עומד על ,25%בהשוואה לשיעור התמותה בקרב גברים

שעומד על כ 83.20%-כמו כן ,הגיל הממוצע של נשים הלוקות באירוע חד במוח הוא גבוה יותר מאשר אצל

ד

82

גברים.

91

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח

באירוע חד במוח ,הזמן שחולף מהופעת התסמינים ,מגדיל את הפגיעה הנוירולוגית ואת הסיכון לתחלואה

ולתמותה .מטופל עם חשד לאירוע חד במוח צריך להגיע לבית החולים מוקדם ככל הניתן בכדי לקבל את

הטיפול המתאים בחלון הזמן המתאים .נמצא כי כל שעה שעוברת על בן-אדם שסובל מאירוע חד במוח

ואינו מקבל טיפול ,כמות הנוירונים במוח שמתים אצלו שווה לכמות הנוירונים שמתים ב 3.6-שנים אצל

אדם המזדקן בקצב רגיל 84.העיכובים שמתרחשים לפני ההגעה לבית החולים ,גורמים לעיכוב במתן טיפול

85

טרומבוליטי למטופלים הללו.

זיהוי נכון של אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס והעברה מהירה לבית החולים הם חשובים מאוד

לטיפול מוצלח באירוע זה .אולם ,מחקרים מראים כי שיעור זיהוי אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס

נע בין 42%לכ 88,87,86.80%-ולכן ,יש צורך בביצוע הערכה סטנדרטית של תסמינים המעידים על אירוע

ד

חד במוח :בדיקה נוירולוגית ,בדיקת רמת הסוכר בדם ,בדיקת לחץ הדם ובדיקת דופק .הערכות סטנדרטיות

89

מגדילות את יכולת הזיהוי של אירוע חד במוח על ידי צוותי האמבולנס.

רישום זמן הופעת התסמינים (( )LKN – Last Known Normalבמידה ויש יכולת לעשות זאת) אף הוא

גורם קריטי בטיפול .הטיפולים האקוטיים הם תלויי זמן ולכן הצוות הרפואי חייב לדעת מתי החלו להופיע

90

התסמינים של אירוע חד במוח על מנת להתאים את הטיפול המיטבי למטופל.

זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש בחולים עם

אירוע חד במוח

ביצוע דימות מוחי מאפשר לאבחן את סוג ה STROKE : STROKE-המורגי (דימום מוחי) או STROKE

איסכמי (חסימת כלי דם מוחי על ידי קריש דם) .הסימנים של שני סוגי ה – STROKEהם זהים ,אך הטיפול

בעיקרו הוא שונה .הטיפול ב STROKE-איסכמי כולל מתן תרופות טרומבוליטיות כמו Intravenous( IV-tPA

ג

)Tissue Plasminogen Activatorשממיסות את הקריש ומגבירות את זרימת הדם בכלי הדם .ואילו ,מתן

תרופות טרומבוליטיות למטופל עם STROKEהמורגי יגביר את הדימום התוך-מוחי ויחמיר את הפרוגנוזה

של המטופל 91.לכן ,ישנה חשיבות רבה לאבחון מהיר של סוג האירוע המוחי בכדי להתאים טיפול ההולם את

מצבו הקליני של המטופל.

עיתוי ביצוע הדימות המוחי ,אבחון סוג ה STROKE-ומתן הטיפול בהקדם האפשרי הם קריטיים לפרוגנוזה

של המטופל .כפי שמוזכר לעיל – Time is brain,ככל שחולף הזמן ,כך הפגיעה במוח נעשית בלתי הפיכה.

מחקר בינלאומי שנערך בקרב 3,670מטופלים הראה כי טיפול ב-STROKEאיסכמי תוך 270דקות מתחילת

92

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

האירוע כבר אינו יעיל 92.במחקר מקביל שנערך בארצות הברית הוכח כי קיים קשר מובהק בין קיצור זמן

ההמתנה לביצוע דימות לאחר פנייה לבית החולים לבין קבלת טיפול טרומבוליטי בחולים עם STROKE

93

איסכמי.

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAו/או ביצוע צנתור מוחי לאחר

אירוע איסכמי חד במוח

טיפול מהיר ב IV-tPA-לאחר אירוע איסכמי מקטין את שיעורי התמותה ומעלה את הסבירות לתפקוד רגיל

לאחר שבץ 95,94.היעילות המרבית של הטיפול מתקבלת בפרק הזמן של עד 3שעות ממועד האירוע .עם

זאת ,הטיפול הוכח כבעל יעילות בינונית גם אם ניתן בפרק זמן של בין 3ל 4.5-שעות מהופעת התסמינים.

כפי שצוין קודם ,היעילות של הטיפול דועכת ככל שחולף זמן מהופעת התסמינים 96.כפי שצוין קודם ,היעילות

של הטיפול דועכת ככל שחולף זמן מהופעת התסמינים ,ולכן ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של הסימנים,

97

ביצוע דימות מהיר ומתן טיפול בהתאם.

על אף היעילות הגבוהה של טיפול ב ,IV-tPA-אחוז החולים שמאובחנים עם STROKEשמקבלים את הטיפול

הם נמוכים .בארצות הברית ,השיעור עומד על 5.2%בלבד 98.בשנים האחרונות ,נצפתה עלייה בשיעור

המטופלים אשר הגיעו לבית החולים בחלון הזמן המתאים והיו זכאים לטיפול .במחקר שנערך בארצות

הברית ,שיעור המטופלים שהגיעו בחלון הזמן המתאים עלה מ 4%-בשנת 2003ל 7%-בשנת .2011

99

ד

בישראל ,דווח על שיעור דומה של ,7%ו 28%-מהמטופלים שהגיעו לבית החולים עד שעתיים מתחילת

האירוע ,קיבלו IV-tPAוכ 23%-מהמטופלים שהגיעו עד שלוש וחצי שעות קיבלו את הטיפול.

82

בעשור האחרון ,הוכנס טיפול חדשני ל STROKE-על ידי צנתור מוחי (MERCI; Mechanical Embolus

)Removal in Cerebral Ischemiaבמספר בתי חולים בארץ .הטיפול בעיקרו הוא מכאני ,וגורם לזילוח

מחדש של הדם למוח על ידי שליפה של הקריש ,פירוקו של הקריש או הכנסת סטנט לשמירה על מעבר דם

בכלי הדם .טיפול זה מהווה אלטרנטיבה טובה לחולים שיש להם התוויות נגד ל IV-tPA-ו/או שחלפו מעל

4.5שעות ממועד הופעת התסמינים .מהספרות עולה שמדובר בטיפול אפקטיבי במקרי STROKEחמורים

שבהם מעורבים כלי דם גדולים .הטיפול יכול להינתן גם בשילוב עם .IV-tPAהשימוש בטכנולוגיה חדישה

של צנתור מוחי דחוף לשליפת הקריש המוחי החוסם בישראל הוכפל –בין השנים 2013ל 76.2016-כיום,

ח

ישנם שבעה מרכזים רפואיים שיש בהם יחידת צנתור מוחי בישראל :המרכז הרפואי שיבא ,המרכז הרפואי

לגליל בנהריה ,המרכז הרפואי רמב"ם ,המרכז הרפואי אסף הרופא ,המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה,

37

המרכז הרפואי שערי צדק ,והמרכז הרפואי בית החולים הדסה עין כרם.

93

צנתור מוחי מהווה טיפול יעיל ובטוח למטופלים הסובלים משבץ מוחי .ממחקר שבדק את היעילות והבטיחות

של צנתור מוחי עולה כי 10%-מהנבדקים סבלו מסיבוכים ,ול 50%-מהם ,הטיפול גרם לזילוח מחדש של

כלי הדם 100.מסקירה סיסטמית שכללה 10מאמרים (( ,n=2,925עולה כי ל 38%-מהנבדקים שעברו צנתור

מוחי מוצלח היו תוצאים נוירולוגים חיוביים תוך 90יום .שיעורי התמותה המשוקללים תוך 90יום ממועד

הצנתור עמדו על 16.7%בלבד 101ממטא-אנליזה שבדקה את היעילות של צנתור מוחי בהשוואה לטיפול

סטנדרטי ( )medical managementעולה כי למטופלים שעברו צנתור מוחי יש סיכוי פי 2.2לחזור לרמת

תפקוד טובה בהשוואה למטופלים שטופלו ב 102.tPA-מטא-אנליזות אחרות מצביעות על ממצאים דומים –

ד

שיפור ברמת התפקוד בקרב מטופלים שעברו צנתור מוחי בהשוואה לטיפול .IV-tPA

104,103

ג

שיטה זו היא יחסית חדשה ופחות שכיחה ,ולכן האיגוד הנוירולוגי מציין כי עדיין לא ניתן להסיק מסקנות חד

משמעיות לגבי היעילות הקלינית 105.ה American Stroke Association-והCanadian Stroke Best-

Practice Recommendationsממליצים על שימוש מושכל בצנתור מוחי במקרים שבהם יש התוויות נגד

106

לשימוש ב .IV-tPA-טווח הזמן המומלץ לשימוש בצנתור הוא בין 6-12שעות מתחילת הופעת התסמינים.

בארץ אנו מתייחסים לחלון הזמן של 8שעות ממועד הופעת התסמינים.

מדדי טיפול באירוע חד במוח בבית החולים עולים בקנה אחד עם ההנחיות הקליניות המקובלות בעולם .על

פי ההנחיות הקליניות של האיגוד הנוירולוגי בישראל יש לבצע CTאו MRIבמידה ויש חשד ל STROKE,-וכן

לתת IV-tPAמוקדם ככל הניתן ועד 4.5שעות מהופעת התסמינים של STROKEאיסכמי (איגוד הנוירולוגים,

.)2009המלצות אלו עולות בקנה אחד עם ההנחיות הקליניות של הAmerican Stroke Association-

וה Canadian Stroke Best Practice Recommendations-שממליצים על ביצוע מידי של בדיקות

הדימות ( CTאו )MRIומתן טיפול טרומבוליטי תוך ורידי בהתאם.

107,106

ג

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר המיון

לחולים עם אבחנה של TIA

לפי ה ,American Heart Association-אירוע )Transient Ischemic Attack( TIAמוגדר כאפיזודה

ג

קצרה של תפקוד נוירולוגי לקוי ,הנגרם על ידי איסכמיה מוקדית שלא קשורה לאוטם קבוע 108.מספר

מחקרים הראו כי מטופלים שלקו ב TIA-נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באירוע איסכמי חד במוח בתקופה

שלאחר ה 109.TIA-מהספרות עולה כי הסיכון ללקות באירוע איסכמי חד במוח תוך יומיים לאחר ה TIA-נע בין

ד

3.1%לבין ;3.5%הסיכון תוך 30יום לאחר האירוע ,עומד על ;8%-והסיכון תוך 90יום לאחר האירוע ,עומד

על .9.2%

94

110,109

ד,

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השימוש בבדיקות דימות ,הערכה ואבחנה מהירה של הסיכון ללקות באירוע איסכמי חד במוח והשימוש

בטיפולים מניעתיים יכולים להוריד באופן משמעותי את הסיכון לאירוע חד במוח .מחקר שנערך בצרפת

הראה את היתכנות ביצוע בדיקת דימות ( )TCD – Transcranial Dopplerלכל מטופל עם חשד לTIA-

תוך 4שעות מהכניסה למחלקה ייעודית למטופלים עם .TIAהחוקרים הראו כי בקרב מטופלים שאובחנו עם

היצרות עורקית או חסימה והועברו להמשך טיפול בכדי להוריד את הסיכון ללקות בשבץ ,שיעור ההיארעות

של שבץ מוחי תוך שנה ממועד האירוע עמד על 7%בלבד 111.ביצוע הערכה על ידי מכשיר דימות (דופלקס

עורקי )transcranial Doppler, MRA, CTA ,למטופל עם אבחנה של TIAמומלץ על-ידי הAmerican-

,Stroke Associationוה.American Society of Neuroradiology-

112

ד

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במוח

מרבית המטופלים שעברו אירוע חד במוח סובלים מבעיות פיזיות וליקויים בתפקוד .מחקרים הוכיחו כי

התחלת תהליך השיקום מוקדם ככל הניתן יכולה לצמצם את הנכות הפיזית ולשפר את התחושה הרגשית של

המטופל רמת התפקוד תוך 6חודשים ממועד האירוע קשורה באופן מובהק לסיכון לתמותה .שיעור התמותה

של ברמת תפקוד טובה יותר תוך 6חודשים ממועד האירוע ,היה נמוך יותר ,וזאת בהשוואה למטופלים עם

רמת תפקוד נמוכה 114.מחקר נוסף ,שנערך בארצות הברית ,הראה ממצאים דומים :שיפור ברמת התפקוד

115

של המטופל קשור באופן מובהק לסיכון לתמותה בטווח הארוך (כ 6-שנים).

ישנן ראיות לכך ששיקום יכול להוריד את הסיכון לתמותה .ממחקר שנערך בקנדה עולה כי בין השנים 2014-

,2003בפרובינציות שבהן יש מערך טיפול ,הכולל שיקום ,נצפתה ירידה מובהקת בשיעור התמותה הכללי

תוך 30יום לאחר – STROKEמ 15.8%-ל .12.7%-מאידך ,בפרובינציות שבהן אין מערך טיפול ייעודי,

נצפתה ירידה מזערית בשיעור התמותה – מ 14.5%-ב 2003-ל 14.2%-ב.2014-

116

ד

הצוות המטפל צריך להעריך את רמת התפקוד של המטופל בהגעתו למחלקת שיקום בכדי להתאים עבורו

את הטיפול .בסיום השיקום ,יש לבצע את ההערכה פעם נוספת ,בכדי להעריך את מידת השיפור במצבו

של המטופל ,להתאים את המשך הטיפול (במידת הצורך) ,לקבוע את יעדי השחרור ועוד .כלי ההערכה ,כמו

ה FIM (Function Independence Measure(-מסייע לצוות הרפואי להעריך את התועלת מהשיקום

117

ולהתאים את הטיפול ההמשכי למטופלים.

95

אירוע חד במוח-זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/

MRIראש בחולים עם אירוע חד במוח (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :זמן חציוני לביצוע CTראש (מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע הבדיקה

הראשונה) לחולים עם חשד לאירוע חד במוח ( ,)Acute strokeשהגיעו לבית החולים תוך 3.5

שעות לכל היותר מרגע הופעת התסמינים

רציונל המדד :קיימת חשיבות קלינית וטיפולית רבה לאיתור מידי של נפגעי אירוע חד במוח

ולתחילת האבחון והטיפול .אבחון מהיר של מקור הבעיה הינו קריטי לקביעת המשך הטיפול

בחולה .ביצוע ( CTאו )MRIיאפשר להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה ,ויקבע את הגישה

הטיפולית בחולה American Stroke Association .ממליצים כי הבדיקה תתבצע תוך 25

דקות ותאובחן על ידי מומחה תוך 45דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים.

חישוב המדד :הזמן החציוני לביצוע CT/MRIראש למטופלים עם חשד לאירוע חד במוח

בכניסה לבית חולים ,שהגיעו לבית החולים תוך 3.5שעות לכל היותר מרגע הופעת התסמינים.

הזמן מחושב ממועד הכניסה לבית החולים ועד למועד ביצוע CT/MRIראש ראשון.

יעד 25 :2016דקות

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

96

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ממצאים לשנים :2013-2016

זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש בחולים עם אירוע חד

במוח (בי"ח כלליים)

ממצאים לאומיים

זמן חציוני לשנים 2015-2016

זמן חציוני בדקות מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש שלחולים עם אירוע חד במח – לאומי

לשנים .2015-16

97

השוואות בינלאומיות

לא נמצאו מקורות להשוואה בפורמט הנמדד בישראל .המדד המקובל בעולם הוא ביצוע הבדיקה בתוך 25

דקות ממועד הכניסה לבית החולים.

זמן חציוני בדקות מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש של

חולים עם אירוע חד במח – לפי מגדר

100

80

60

40

39

36

נשים

גברים

20

0

זמן חציוני בדקות מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש של

חולים עם אירוע חד במח – לפי גיל

50

38

41

36

40

30

20

10

0

75+

98

55-74

עד 54

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

זמן חציוני בדקות מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש

שלחולים עם אירוע חד במח – לפי משמרת

50

40

39

37

33

30

20

10

0

לילה

בוקר

ערב

נראה כי במשמרת לילה הזמן החציוני נמוך יותר ממשמרות הבוקר והערב.

זמן חציוני בדקות מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש

שלחולים עם אירוע חד במח – לפי יום בשבוע

100

80

60

40

37

38

ו-ש

א-ה

20

0

99

השוואות בין בתי החולים ()2016

זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע CT/MRIראש בחולים עם

אירוע חד במוח

100

75

59

38

80

60.5

53

45.5

39

32.5

30 31

45.5

39.5

37

31

28.5

21

59

31.5

60

39

25

37.5

30

28

18

40

20

לאומי

שיבא )(610

סוראסקי )(401

רבין ק.בילינסון )(242

סורוקה )(231

רמב"ם )(228

וולפסון )(191

ברזילי )(179

הלל יפה )(172

הדסה עין כרם )(155

מאיר )(142

קפלן )(141

אסף הרופא )(138

שערי צדק )(128

הכרמל )(116

המרכזי בעמק )(106

נהריה )(88

בני ציון )(85

לניאדו )(72

הסקוטי )(52

המשפחה הקדושה )(49

השרון-ק .גולדה )(45

רבקה זיו )(45

פוריה )(42

0

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

לא נקבע יעד למדד ,אולם הסטנדרט הבינלאומי קובע כי יש לבצע את הבדיקה בתוך 25דקות מהכניסה

לבית החולים על מנת להגביר את הסיכוי למתן טיפול הולם בחלון הזמן הרלוונטי לאירוע חד במח ( 4.5שעות

ממועד הופעת התסמינים).

100

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAלאחר אירוע איסכמי חד

במוח תוך 4.5שעות מרגע הופעת התסמינים (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור המטופלים שלקו באירוע איסכמי חד במוח וקיבלו IV rt-PAבתוך 4.5

שעות מרגע הופעת התסמינים הראשונים של השבץ המוחי בתנאי שהמטופל הגיע לבית

החולים בתוך 3.5שעות לכל היותר מרגע הופעת התסמינים ו/או בוצע להם צנתור מוחי בתוך

8שעות מרגע הופעת התסמינים

רציונל המדד :שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בשכיחותו במדינות רבות בעולם וגם

בישראל .טיפול טרומבוליטי תוך ורידי הממוסס קרישי דם עשוי לשפר את זרימת הדם לאזור

האיסכמי ולצמצם את הנזק החמור שנגרם למוח .ניסויים קליניים הראו שיש יתרון במתן rt-PA

תוך ורידי בתוך 4.5שעות מרגע הופעת התסמינים של השבץ המוחי עבור מטופלים שנבדקו

ועמדו בקריטריונים .מתן טיפול מומלץ על-ידי ה .AHA/ASA

שיעור מטופלים ל 1000אשפוזים במחלקות הפנימיות והנוירולוגיות:

מטופלים שהגיעו לבית החולים עם אירוע איסכמי חד במוח תוך 3.5שעות לכל היותר מרגע

הופעת התסמינים וקיבלו טיפול ב IVTPAבתוך 4.5שעות מרגע הופעת התסמינים או לחילופין

בוצע להם צנתור מוח בתוך 8שעות מרגע הופעת התסמינים ,ביחס ל 1000אשפוזים

במחלקות פנימיות או נוירולוגיות.

הערות :אם המטופל הגיע לבית החולים בין 3.5ל 4.5-שעות מרגע הופעת התסמינים וקיבל

טיפול בזמן נתייחס אליו כמי שעמד במדד

יעד :2014שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד :2016לא נקבע

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

101

ממצאים לשנת :2016

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAלאחר אירוע איסכמי חד במוח

ממצאים לאומיים

התפלגות ביצוע במספרים מוחלטים ברמה הלאומית 2015-2016

1200

75

121

900

38

63

600

984

756

300

0

2016

TPAוצינתור

2015

צנתור בלבד

TPAבלבד

בשנת 2016זכו לקבל טיפול 1,180חולים עם שבץ מוחי במדינת ישראל זכו לקבל טיפול במועד .ערך זה

ממשיך את מגמת העליה שנצפתה בשנה שעברה .בשנת 2015זכו לקבל טיפול 857חולים עם שבץ מוחי

במדינת ישראל זכו לקבלת טיפול במועד ובשנת 2014דווח על 305חולים בלבד שטופלו במועד.

בשנים האחרונות עלה משמעותית מספר החולים שזכו לצנתור מוחי כאופציה טיפולית .אופציה זו מאפשרת

מתן טיפול בחלון זמן רחב יותר ( 8שעות לעומת 4.5שעות).

אנו צופים עליה נוספת בכמות החולים שיטופלו בשנים הבאות בשל הקמת יחידות שבץ מוחי והכשרת

נוירולוגים לביצוע צנתור מוח והכנסתו כאופציה טיפולית שגרתית בבתי החולים בישראל.

השוואות בינלאומיות-מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAלאחר

אירוע איסכמי חד במוח

באנגליה קיים מדד דומה שבודק ע"י ה NICE-את אחוז החולים שקיבלו טיפול טרומבוליטי תוך 4שעות

ממועד התחלת הסימפטומים .אחוז העמידה במדד בשנת 2014עמד על .57.25%

102

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

118

ג

השוואות בין בתי החולים ()2015-2016

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAו/או צנתור מוחי לאחר אירוע

איסכמי חד במח – מספר מוחלט של החולים שקיבלו טיפול בשנת 2016

– לפי בתי חולים מרובד לגודל בית חולים

מספרים מוחלטים של מתן טיפול טרומבוליטי תוך ורידי ( )IV rt-PAוצנתור לפי בתי חולים

צנתור וTPA-

בלבד TPA

צנתור בלבד

113

102

()113,0,0

()98,1,3

73

74

42

22

22

הדסה הר הצופים

5

2

4

יוספטל

()22,0,0

()42,0,0

90

64

()21,38,5

60

40

()40,0,0

17

23

()23,0,0

()17,0,0

30

13

()13,0,0

()4,0,0( )2,0,0

()5,0,0

()99,0,0

76

56

34

()61,21,27

()47,26,3

()50,1,5

()13,9,12

99

()78,11,12

()67,14,8

()74,0,0( )73,0,0

()22,0,0

89

101

109

120

0

לניאדו

פוריה

רבקה זיו

מאיר

קפלן

הכרמל

נהריה

שערי צדק

המרכזי בעמק

ברזילי

הלל יפה

וולפסון

בני ציון

אסף הרופא

הדסה עין כרם

סורוקה

רבין ק.בילינסון

סוראסקי

רמבם

גדולים בינוניים

שיבא

קטנים

מרכזי על

מתן טיפול טרומבוליטי תוך-ורידי ( )IV rt-PAו/או צנתור מוחי לאחר אירוע

איסכמי חד במח – מספר מוחלט של החולים שקיבלו טיפול בשנת 2015

– לפי בתי חולים מרובד לגודל בית חולים

מספרים מוחלטים של מתן טיפול טרומבוליטי תוך ורידי ( )IV rt-PAוצנתור לפי בתי חולים

צנתור וTPA-

בלבד TPA

צנתור בלבד

76

()76,0,0

64

()33,24,6

()12,0,0

()28,1,0

30

2

()2,0,0

0

רבקה זיו

מאיר

קפלן

הכרמל

נהריה

שערי צדק

המרכזי בעמק

ברזילי

הלל יפה

וולפסון

בני ציון

אסף הרופא

הדסה עין כרם

סורוקה

גדולים בינוניים

רבין ק.בילינסון

לניאדו

12

29

21

()21,0,0( )20,0,0

60

סוראסקי

הדסה הר הצופים

4

()4,0,0

()1,0,0( )2,0,0

קטנים

()77,1,0

רמבם

יוספטל

()4,0,0

2

1

()10,9,6

20

()50,15,14

63

90

שיבא

()19,0,0

4

פוריה

22

35

25

79

78

40

()40,0,0

()35,0,0

22

70

()51,11,8

()64,0,0

()22,0,0

()106,0,0

85

()79,2,4

106

120

מרכזי על

* המספרים מעל העמודות משקפים את סך המטופלים שזכו לקבל טיפול נאות בבית החולים .הפירוט

בסוגריים הוא מספר החולים שקיבלו טיפול ב ,TPA-מספר החולים שקיבלו צנתור מוחי ,מספר החולים

שקיבלו את שני הטיפולים גם יחד ,בהתאמה משמאל לימין.

103

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר

מיון לחולים עם אבחנה של ( TIAבי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור החולים עם אבחנה של TIAשעבורם בוצעה בדיקת דופלקס עורקי

צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

רציונל המדד :ע"פ ה AHA, TIA-מוגדר כאירוע חולף של תפקוד נוירולוגי ליקוי הנגרם

ע"י איסכמיה במוקדים במוח ,חוט השדרה או רשתית ללא אוטם אקוטי .מטופל שעבר TIA

נמצא בסיכון מוגבר לאירוע חד במוח בטווח הקצר לאחר ה .TIA-ביצוע בדיקת הדמיה של

עורקי הצוואר מהר ככל הניתן נותן תמונת מצב לצוות המטפל בדבר הימצאותה של היצרות

משמעתית בעורקי התרדמה ,דבר המכוון לביצוע התערבות ורה-וסקולריזציה בהתאם .ע"פ

הנחיות ה ,AHA/ASA-חולים עם TIAחייבים לעבור הערכה חוץ-גולגולתית וסקולרית באמצעות

הדמיה (המלצה ברמה ,2דרגה .)Aיש להעריך חולה עם חשד ל TIA-תוך 24שעות מזמן

הופעת הסימפטומים (המלצה ברמה ,1דרגה .)A

מכנה :כל המשוחררים מחדר מיון הביתה עם אבחנה של TIAאו כל המשוחררים מאשפוז

שאובחנו כסובלים מTIA-

מונה :כל המשוחררים מחדר מיון או מאשפוז הביתה עם אבחנה של TIAשביצעו בדיקת

דופלקס עורקי צוואר (או בדיקת דימות אחרת כפי שמפורט במדד) תוך 72שעות מקבלתם למיון

/מהאבחון במחלקה

יעד :2015שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 65% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

104

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ממצאים לשנים :2015-2016

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון לחולים עם

אבחנה של ( TIAבי"ח כלליים)

ממצאים לאומיים

אחוז עמידה במדד לשנים 2015-2016

2016

N=5120

2015

N=5504

26%

42%

58%

74%

לא עמד

עמד

לא עמד

עמד

השוואות בינלאומיות – ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות

מהקבלה לחדר מיון לחולים עם אבחנה של TIA

מדינה נוספת בה נמדד מדד זה היא אנגליה אשר מציינת כי לפני כעשור אנשים המתינו מעל שבוע לדימות

של עורקי הצוואר במקרים של .TIAהיום זמני ההמתנה התקצרו משמעותית ,אולם הם רחוקים מעמידה

בסטנדרט של ביצוע דימות לעורקי הצוואר בתוך 24שעות מהאירוע .באנגליה מדווח על כ 50%מהמקרים

שזוכים לדימות באותו היום.

גם בישראל נצפה שיפור משמעותי בין השנים ,2015-2016מ 58%בשנת 2015ל 74%בשנת .2016

השיפור נובע משיפור תהליכי עבודה בכל בתי החולים בארץ.

105

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAמגמות בזמן (ממוצע נע)

100%

90%

80%

73%

70%

65%

48%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

12

11

10

9

8

7

6

5

4

2

3

1

12

11

2016

10

9

8

7

6

5

4

3

2

1

2015

השיפור הנצפה ברמה הלאומית במשך שנתיים לפי חודשי השנה ,הינו משמעותי ,חלה עלייה מ48%-

בתחילת שנת 2015ל 73%-בסוף שנת .2016

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAאחוזי עמידה במדד מרובד לגיל

100%

80%

77%

76%

63%

62%

58%

45%

60%

40%

20%

0%

85+

65-84

2016

106

עד 64

2015

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

אחוז העמידה במדד באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל ,85נמוך יותר מאחוז העמידה במדד בחולים הצעירים.

יחד עם זאת ,נצפה שיפור בטיפול באוכלוסיה המבוגרת בין השנים 2015-2016בישראל ,עליה מ 45%ל

63%ביצוע בהתאמה.

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAאחוזי עמידה במדד מרובד למגדר

100%

80%

77%

72%

60%

55%

60%

40%

20%

0%

גברים

נשים

2016

2015

נמצא כי אחוזי העמידה במדד בנשים נמוכים יותר לעומת גברים ,סוגיה זו צריכה להיבדק לעומק.

107

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAאחוז עמידה במדד לפי יום ההגעה לבית

החולים

100%

80%

79%

67%

63%

50%

60%

40%

20%

0%

א-ג,ש

ד-ו

2016

2015

נמצא כי יש פער משמעותי בין ימות השבוע בשיעורי העמידה במדד .כך בשנת 2016אחוז העמידה במדד

היה 67%לחולים המגיעים לבית החולים בימי רביעי עד שישי לעומת 79%בחולים המגיעים בימים שבת

עד שלישי.

108

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAאחוז עמידה במדד לפי גודל בית החולים

100%

80%

79%

72%

72%

61%

57%

51%

60%

40%

20%

0%

קטנים

גדולים -בינוניים

2016

מרכזי על

2015

נצפו הבדלים בריבוד לגודל בית החולים.

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAאחוז עמידה במדד לפי מיקום בית החולים

100%

80%

76%

74%

60%

58%

55%

40%

20%

0%

מרכז

פריפריה

2016

2015

לא נצפו הבדלים משמעותיים בריבוד למיקום בית החולים.

109

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAזמן עד ביצוע דופלקס Kaplan Mayer

אחוזי ביצוע

ימי אשפוז עד לביצוע הבדיקה

הגרף מציג זמן עד ביצוע דופלקס עורקי צוואר .בציר ה X-מוצג זמן בימים מהכניסה לבית החולים ועד ביצוע

הבדיקה ,ניתן לראות את השיפור בין השנים 2015ל 2016במהירות ביצוע הבדיקה .לדוגמא ,בשנת ,2015

48%מהמטופלים ביצעו את הבדיקה בתוך 2ימים בהשוואה ל 66%-בשנת .2016

110

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בין בתי החולים ()2016

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAשיעור עמידה במדד מתוקנן לגיל ומגדר ביחס

ליעד הלאומי

2016

100%

90%

80%

70%

65%

60%

50%

40%

30%

20%

75% 84% 68% 91% 70% 87% 77% 81% 86% 80% 70% 72% 95% 65% 81% 69% 91% 37% 66% 87% 69% 83% 74% 72%

10%

שיבא )(518

סוראסקי )(472

אסף הרופא )(396

מאיר )(395

רמבם )(362

המרכזי בעמק )(327

וולפסון )(283

הדסה עין כרם )(243

קפלן )(236

שערי צדק )(225

פוריה )(216

נהריה )(186

הלל יפה )(171

רבין ק.בילינסון )(165

ברזילי )(146

הכרמל )(138

רבקה זיו )(131

השרון-ק .גולדה )(91

בני ציון )(78

הסקוטי )(76

סורוקה )(71

לניאדו )(64

הדסה הר הצופים )(49

יוספטל )(47

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל 30-בשנה ,אינם מוצגים.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת 2016והוא .65%

בגרף הבא ריכזנו את בתי החולים הפריפריים בצד ימין במטרה לאפשר הסתכלות מרוכזת להבדלים שנמצאו

בין הקבוצות.

111

ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר תוך 72שעות מהקבלה לחדר מיון

לחולים עם אבחנה של -TIAשיעור עמידה במדד מתוקנן לגיל ומגדר ביחס

ליעד הלאומי מחולק לפריפריה /מרכז

100%

90%

80%

65%

70%

65%

60%

50%

40%

30%

20%

המרכזי בעמק )(327

פוריה )(216

נהריה )(186

ברזילי )(146

רבקה זיו )(131

הסקוטי )(76

סורוקה )(71

יוספטל )(47

שיבא )(518

סוראסקי )(472

אסף הרופא )(396

מאיר )(395

רמבם )(362

וולפסון )(283

הדסה עין כרם )(243

קפלן )(236

שערי צדק )(225

הלל יפה )(171

רבין ק.בילינסון )(165

הכרמל )(138

השרון-ק .גולדה )(91

בני ציון )(78

הדסה הר הצופים )(49

פריפריה

לניאדו )(64

75% 91% 70% 81% 80% 95% 65% 66%

84% 68% 87% 77% 86% 70% 72% 81% 69% 91% 37% 87% 69% 83% 74% 72%

10%

0%

מרכז

ניתן לראות כי אין הבדל בין בתי החולים בפריפריה ובתי החולים במרכז במידת ההצלחה של העמידה במדד.

112

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה

ממנה לאחר אירוע חד במוח (בי"ח גריאטריים)

תיאור המדד :שיעור ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום ()FIM_in

וביציאה ממנה ( )FIM_outלמשוחררים מאשפוז שעברו אירוע חד במוח

רציונל המדד :אירוע חד במוח הוא גורם שכיח לנכות פונקציונלית .כ 40%-מהמטופלים

שעוברים אירוע מוחי בארה"ב נשארים עם נכות פונקציונלית קלה וכ 30%-15%-סובלים

מנכות פונקציונלית קשה .כדי לשפר ולייעל את תהליך ההחלמה והשיקום לאחר אירוע מוחי

ולמנוע סיבוכים ,יש להעריך את מצב המשתקם לפני תחילת תהליך השיקום ובסופו באמצעות

מבחן .FIMמבחן זה משמש שנים רבות להערכת תפקודם של מאושפזים בשיקום ,העזרה

הנדרשת להם ,ניבוי תפקודי ,תכנון יעד השחרור ,קביעת שינויים במצב התפקודי ועוד .מבחני

FIMנחשבים מדדים תקפים ואמינים לקביעת רמת התפקוד של מאושפזים בשיקום ולאחריו,

ומשקפים שינויים בתפקוד לאורך זמן.

מכנה :כל המשוחררים ממחלקת שיקום שאושפזו לצורך שיקום לאחר אירוע חד במוח

מונה :כל המשוחררים ממחלקת שיקום שאושפזו לצורך שיקום לאחר אירוע חד במוח ,ובוצעה

להם הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה לשיקום וביציאה ממנו

יעד :2015שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 90% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf

113

ממצאים לשנים :2015-2016

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה לאחר

אירוע חד במוח – בכניסה וביציאה

ממצאים לאומיים:

אחוזי עמידה במדד לשנים 2015-2016

2016

N=2480

2015

N=2606

9%

25%

75%

91%

עמד במדד

לא עמד במדד

עמד במדד

לא עמד במדד

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במוח-מגמות בזמן (ממוצע נע)

95%

100%

90%

90%

80%

66%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

12

11

10

9

8

7

6

2016

5

4

3

2

1

12

11

10

9

8

7

6

5

4

3

2

1

2015

נראה שיפור משמעותי בשיעור ביצוע ההערכה התפקודית .נראית עליה מ 66%-עד 95%ברמה הלאומית.

היעד בשנת 2016עמד על ,90%ברמה הלאומית במרבית חודשי השנה הוא הושג.

114

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח – לפי אזור גיאוגרפי

100%

96%

90%

87%

80%

73%

60%

40%

20%

0%

מרכז

פריפריה

2015

2016

נראה כי בתי החולים בפריפריה מצליחים להגיע לשיעורי ביצוע גבוהים יותר.

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח – לפי גודל בית חולים

100%

98%

94%

88%

84%

78%

80%

72%

60%

40%

20%

0%

קטנים

בינוניים

2016

גדולים

2015

ניתן לראות כי יש הבדל בביצוע המדד בין בתי חולים גדולים לבתי חולים בינונים וקטנים.

115

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח – לפי סוג בית חולים

100%

94%

91%

80%

77%

71%

60%

40%

20%

0%

כלליים

גריאטריים

2016

2015

לא נמצאו הבדלים בשיעורי הביצוע בין בתי חולים גריאטריים לבי"ח כלליים

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח-בכניסה וביציאה

100%

97%

94%

91%

80%

80%

60%

40%

20%

0%

2015

2016

יציאה

116

כניסה

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

נראה כי ישנו קושי גדול יותר לעמוד בדרישה לביצוע ההערכה התפקודית לקראת השחרור מאשפוז .הפער

בין הביצוע בכניסה לביצוע ביציאה הצטמצם בין השנים.

בשנת ,2016בתי החולים ביצעו ל 98%-מהמאושפזים הערכה תפקודית בכניסה לאשפוז ול 94%-מהחולים

לקראת היציאה מאשפוז.

השוואות בין בתי החולים ()2016

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח-שיעור עמידה במדד מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד

הלאומי

2016

100%

90%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

בית לוינשטיין )(216

פלימן )(212

בית בלב נשר )(170

סוראסקי )(163

בית רבקה )(159

הרצפלד )(154

בית בלב בת ים )(153

מרג פרדס חנה )(151

נהריה )(142

רעות תל אביב )(131

שיבא )(128

שמואל הרופא )(105

מאיר )(88

מעונות מכבי תל השומר )(70

בית בלב עומר )(67

הדסה הר הצופים )(66

בית הדר אשדוד )(64

בית בלב רעננה )(56

פוריה )(36

נאות התיכון )(31

96%

95%

93%

97%

88%

90%

98% 100% 100% 73%

89%

94%

81%

96%

90%

94%

89%

87%

94%

61%

10%

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת .2016ניתן לראות שמרבית בתי החולים עומדים ביעד שהוגדר.

117

במדד זה בית החולים נדרש לבצע הערכה תפקודית של המטופל הן בכניסה לשיקום והן לקראת השחרור

ממנו .בגרף להלן מוצגים שיעורי ההצלחה של בתי החולים בכל אחד מחלקי המדד בנפרד :הערכה תפקודית

בכניסה לשיקום ,והערכה תפקודית ביציאה מהשיקום.

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח-שיעור עמידה במדד בכניסה בלבד מתוקנן לגיל

ומגדר ביחס ליעד הלאומי

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

בית לוינשטיין )(216

פלימן )(212

בית בלב נשר )(170

סוראסקי )(163

בית רבקה )(159

הרצפלד )(154

בית בלב בת ים )(153

מרג פרדס חנה )(151

נהריה )(142

רעות תל אביב )(131

שיבא )(128

שמואל הרופא )(105

מאיר )(88

מעונות מכבי תל השומר )(70

בית בלב עומר )(67

הדסה הר הצופים )(66

בית הדר אשדוד )(64

בית בלב רעננה )(56

פוריה )(36

נאות התיכון )(31

99%

99%

99%

99%

92%

94%

99% 100% 100% 99%

96%

98%

91%

99%

98% 100% 99%

96%

97%

90%

10%

0%

ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה למחלקת שיקום וביציאה ממנה

לאחר אירוע חד במח-שיעור עמידה במדד ביציאה בלבד מתוקנן לגיל

ומגדר ביחס ליעד הלאומי

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

בית לוינשטיין )(216

פלימן )(212

בית בלב נשר )(170

סוראסקי )(163

בית רבקה )(159

הרצפלד )(154

בית בלב בת ים )(153

מרג פרדס חנה )(151

נהריה )(142

רעות תל אביב )(131

שיבא )(128

שמואל הרופא )(105

מאיר )(88

מעונות מכבי תל השומר )(70

בית בלב עומר )(67

הדסה הר הצופים )(66

בית הדר אשדוד )(64

בית בלב רעננה )(56

פוריה )(36

118

נאות התיכון )(31

94%

97%

94%

98%

95%

96%

99% 100% 100% 73%

94%

97%

92%

96%

91%

97%

91%

89%

94%

77%

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

10%

0%

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח

(פרה-הוספיטל)

תיאור המדד :שיעור המטופלים עם חשד לאירוע חד במוח ,שצוות האמבולנס ביצע להם

הערכת שבץ מוחי סטנדרטית הכוללת .1 :הערכה נוירולוגית בסיסית; .2בדיקת לחץ דם; .3

בדיקת דופק; .4בדיקת רמת סוכר; .5שעת הופעת התסמינים.

רציונל המדד :שבץ מוחי הוא מגורמי הנכות והתמותה השכיחים ביותר בעולם המערבי

ובישראל ,.צוות האמבולנס יוכל לזהות סימנים העלולים להעיד על אירוע חד במוח באמצעות

בדיקה נוירולוגית ,בדיקת רמת הסוכר בדם ,בדיקת לחץ דם ובדיקת דופק וכן רישום של שעת

הופעת התסמינים .הערכה נוירולוגית בסיסית ( )FASTנותנת תמונת מצב לגבי התפקוד

הנוירולוגי של המטופל .בדיקת הסוכר נועדה לשלול מצבים של חסרים נוירולוגיים בשל

היפוגליקמיה .אחד מכל שישה אירועים נגרם בשל פרפור פרוזדורים .גם יתר לחץ דם עלול

לגרום לאירוע חד במוח .הערכת מועד הופעת התסמינים במקום האירוע מסייעת לבית החולים

בבחירת הטיפול המתאים .הערכה ופינוי מהירים של המטופל לבית החולים מקצרים את משך

ההמתנה לדימות אבחנתי ולטיפול.

מכנה :כל המטופלים שהועברו באמצעות אמבולנס לבית החולים עם חשד לאירוע מוחי חד

מונה :כל המטופלים שהועברו באמבולנס לבית החולים עם חשד לאירוע מוחי חד ,וצוות

האמבולנס ביצע הערכה סטנדרטית מלאה של שבץ מוחי

יעד :2015שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד :2016טרם נקבע

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_Ambulances.pdf

119

ממצאים לשנת :2016

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח (פרה הוספיטל)

ממצאים לאומיים

אחוז עמידה במדד לשנת 2016

2016

N=8484

18%

82%

לא עמד

עמד

שיעורי הביצוע ברמה הלאומית עומדים על .82%

120

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד – מגמות בזמן

(ממוצע נע)

100%

91%

90%

80%

63%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

12

11

9

10

8

7

6

5

4

3

2

1

0%

חשוב לציין כי ברבעון הראשון טרם הוטמע כלי לתיעוד ההערכה של שבץ מוחי במד"א ולכן אחוזי הביצוע

הנמוכים משקפים חוסר תיעוד ולא חוסר בביצוע .ניתן לראות כי החל מהרבעון השני חלה עליה בשיעורי

הביצוע של ההערכה ובסוף שנת 2016אחוז העמידה במדד עומד על .91%

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח -סוג

אמבולנס

100%

84%

82%

)ALS (2687

)BLS (5797

80%

60%

40%

20%

0%

אחוזי הביצוע הם מעט גבוהים יותר באמבולנס מסוג טיפול נמרץ ( )ALSבהשוואה לאמבלונס לבן (.)BLS

121

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח -לפי

גיל

100%

82%

84%

65+

עד 64

80%

60%

40%

20%

0%

נראה כי בקרב מבוגרים בגיל 65ומעלה אחוז הביצוע הוא מעט נמוך יותר ועומד על 82%בלבד.

לא נמצא הבדל באחוז הביצוע בין גברים לנשים

122

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בין נותני שירות ()2016

הערכה סטנדרטית לשבץ מוחי במקרים של חשד לאירוע חד במוח ,שיעורי

עמידה במדד לפי נותן שירות

100%

80%

60%

40%

20%

83%

83%

80%

80%

87%

81%

86%

84%

86%

84%

81%

83%

57%

62%

מדא -מרחב אילון )(1613

מדא -מרחב ירושלים )(1006

מדא -מרחב דן )(888

מדא -מרחב ירקון )(881

מדא -מרחב לכיש )(804

מדא -מרחב נגב )(743

מדא -מרחב כרמל )(670

מדא -מרחב שרון )(663

מדא -מרחב גלבוע )(396

מדא -מרחב אשר )(347

מדא -מרחב ירדן )(294

סך הכל מדא -שרותי חירום טרום בית חולים )(8305

נטלי החברה לשרותי רפואה דחופה בישראל )(77

טיפול נימרץ אלשפאא )(37

0%

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מנותני השירות ועבור כל מחוז של מד"א ,שירותי חירום

טרום בית חולים' .סדר' נותני השירות והמחוזות נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול).

123

שברים בצוואר הירך

שברים בצוואר הירך הם שכיחים בקרב קשישים ,ומהווים מקור לתחלואה ולתמותה .שיעור היארעות

של שברים בצוואר הירך משתנה ממקום למקום ,ושיעורים גבוהים מדווחים בעיקר באירופה ובצפון

אמריקה 120,119.ב ,2014-כ 309,600-מטופלים בארצות הברית שוחררו עם אבחנה של שבר בצוואר הירך.

שיעור המשוחררים עם אבחנה של שבר בצוואר הירך באותה שנה עמד על 97.1ל 121.100,000-בישראל,

ג

לפי הדו"ח של מכון גרטנר על פגיעות טראומה בישראל בין שנים ,2015 – 2010כ 38%-מכלל המאושפזים

בגילאים 65ומעלה המגיעים לבית החולים עם פגיעה סובלים משבר בצוואר הירך 122.מתוכם ,כ93%-

עברו ניתוח תיקון שבר בצוואר הירך .לפי ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בכל שנה יש

כ 6,000-מטופלים מעל גיל 65העוברים ניתוח תיקון בעקבות שבר בצוואר הירך.

נשים סובלות יותר משברים בצוואר הירך ,וזאת בשל הקצב המהיר של איבוד צפיפות העצם אצלן לעומת

הגברים 123.בארצות הברית דווח כי בשנת 2010שיעור ההיארעות של שברים בצוואר הירך בקרב נשים

בנות 65ומעלה עמד על 72.3ל ,10,000-ושיעור ההיארעות של שברים בצוואר הירך בקרב גברים בני 65

ומעלה עמד על 44.2ל 124.10,000-לפי ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל,כ70%-

ד

37

מהמטופלים בגיל 65ומעלה המאושפזים בגין שבר בצוואר הירך הם נשים ,לעומת כ 30%-שהם גברים.

הסיכון לשבר בצוואר הירך אינו שווה בין הגילאים .לנשים בנות 85ומעלה יש סיכון של פי 19לסבול משברים

בצוואר הירך ,בהשוואה לנשים בנות .69-65הסיכון לשברים בצוואר הירך בקרב גברים בני 85ומעלה הוא

כמעט פי ,33בהשוואה לגברים בני .69-65

119

ג

היארעות שברים בצוואר הירך מגדילה את הסיכון לתמותה תוך שלושה חודשים .ממחקרים שנערכו בנושא

עולה כי שיעור התמותה העודפת יורד במהלך השנתיים שלאחר היארעות השברים ,אך הוא איננו משתווה

125

לשיעור הנצפה בקרב אותה קבוצת הגיל אף לאחר עשור .שיעור זה גבוה בקרב גברים בהשוואה לנשים.

שיעורי התמותה תוך שנה של מטופלים בני 50ומעלה הסובלים משברים בצוואר הירך עמד על .24%

126הסיכון לתמותה עולה בקרב מטופלים בני 65ומעלה הסובלים מתחלואה נלווית כגון סוכרת ,שבץ מוחי

ג

127

ודמנציה.

124

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ניתוח לתיקון שברים בצוואר הירך תוך 48שעות

ניתוח תיקון הינו הטיפול המקובל לשבר בצוואר הירך המהווה גורם מרכזי לירידה בשיעורי התחלואה

והתמותה 128,ומפחית את עלויות האשפוז ואת משך האשפוז 129.הם אף מפחיתים סיבוכים כגון פצעי לחץ,

דלקת ריאות נרכשת ,ומעלים את הסיכוי לחזרה לחיים עצמאיים לאחר השחרור מבית החולים 130.ניתוחים

לתיקון שברים בצוואר הירך שמתבצעים תוך 48שעות מהווים חלק ממדדי האיכות המקובלים של הOECD-

.)(Organization for Economic Cooperation and Developmentבינואר ,2013הם החלו להימדד

בכל בתי החולים בישראל במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות.

בישראל בשנת 84% ,2015מהמטופלים מעל גיל 65שאושפזו בגין שבר בצוואר הירך נותחו תוך 48שעות

מזמן קבלתם לבית החולים .על-פי ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים ,ניתן לראות כי גיל,

מין ,שעת קבלה לבית החולים ,ויום קבלה לבית החולים משפיע על הסיכוי של המטופל לעבור ניתוח תוך 48

שעות .בשנת 85% ,2015מהמטופלים מגיל 65-84עברו ניתוח בחלון זמן הזה לעומת 83%מהמטופלים

מגיל 85ומעלה .כמו כן ,לנשים יש סיכוי גבוה יותר לעבור את הניתוח בחלון זמן מאשר גברים ( 85%לעומת

82%ב .)2015-מטופלים שהגיעו לבית החולים בלילה או בערב ,וכן מטופלים שהגיעו בימים א-ד' או שבת

יש סיכוי גדול יותר לעבור את הניתוח תוך 48שעות מאשר מטופלים שמגיעים בבוקר ,או שמגיעים ביום

37

חמישי או שישי ( 87%ו 87%-לעומת ,84% ,82%ו 72%-בהתאמה).

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקת שיקום לאחר שבר בצוואר הירך

שברים בצוואר הירך מהווים גורם מרכזי שבגינו מגיעים קשישים למחלקת שיקום .השיקום נועד לעזור להם

לשוב לרמת התפקוד שהייתה להם ,בטרם אירע השבר .רמת התפקוד של המאושפזים במחלקת שיקום

נבחנת באמצעות מבחן ( ,FIM (Functional Independence Measureהבנוי מ 18-פריטים בתחומי

התפקוד הקוגניטיבי והמוטורי .מבחן זה משקף שינויים בתפקוד לאורך זמן ,ויש בו הערכה של העזרה

הדרושה ,ניבוי תפקודי ,תכנון יעד השחרור ,קביעת שינויים במצב התפקודי ועוד .מבחן ה – FIMמשמש אף

כאחד האינדיקטורים לשחרור הביתה או למסגרת אשפוזית ארוכת טווח 131.הערכת הרמה התפקודית בשחרור

משיקום מסייעת לצוות הרפואי להעריך את מידת ההצלחה של הטיפול על בסיס הנתונים האינדיבידואליים.

131

מבחן זה משמש כאחד האינדיקטורים לשחרור הביתה או למסגרת אשפוזית ארוכת טווח.

37

בישראל ,כ 3,040-מטופלים מעל גיל 65שעברו שבר בצוואר הירך בשנת 2015שוחררו למחלקת שיקום.

כ 75%-מן המטופלים עם אבחנה של שבר בצוואר הירך שהיו מאושפזים במחלקת שיקום ,שבים לקהילה עם

סיום האשפוז 132.במחקר שנערך בארצות הברית בקרב מבוטחי Medicareעולה כי הגורמים המשפיעים

על הסיכוי לשחרור לקהילה הם :גיל (ככל שהמטופל צעיר יותר ,כך עולה הסיכוי לשחרור לקהילה) ,מגדר

125

133

(נשים) ,מטופלים שלא התגוררו בגפם לפני השבר ,ציון FIMגבוה יותר בכניסה לשיקום ותחלואות נלוות.

איכות החיים של המטופלים לאחר האשפוז תלויה במספר גורמים :גיל (ככל שהמטופל צעיר יותר ,כך איכות

החיים שלו תהיה טובה יותר) ,מגדר (נשים) ,מקום המגורים לפני האשפוז ,תפקוד קוגניטיבי טוב יותר בשחרור

134

מאשפוז ,יכולת דאגה עצמית ופחות תחלואות נלוות.

מבחן )Functional Independence Measure( FIMהוא מבחן תקף ואמין לקביעת רמת התפקוד של

ד

135

מאושפזים בכניסה למחלקת שיקום ולאחריה .המבחן בנוי מ 18-בתחומי התפקוד הקוגניטיבי והמוטורי.

המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך

אוכלוסיית העולם ובכללה אוכלוסיית ישראל עוברת בשנים האחרונות תהליך של הזדקנות ,הגורם לעלייה

בשכיחותן שלן מחלות הנגרמות מדילול עצם כגון אוסטאופורוזיס .מחלות אלו גורמות בין היתר ,גם להיווצרותם

136

של שברים בצוואר הירך והן אף מגדילות את עלויות הטיפול במטופלים הללו.

קשישים רבים סובלים ממחסור בוויטמין Dהנחוץ לשמירה על צפיפות העצם ולבנייתה התקינה .ממחקר

שנערך בגרמניה בקרב 1,083מטופלים בני 70ומעלה שהתאשפזו במחלקה כירורגית אורתופדית עולה כי

63%מהם סבלו ממחסור בוויטמין 137.Dשיעור ההיארעות של שברים בצוואר הירך בקרב נשים בנות 85-

ד

80הסובלות ממחסור בוויטמין Dעמד על 22.2%ושיעור ההיארעות של שברים בצוואר הירך בקרב נשים

בנות 90-80הסובלות ממחסור בוויטמין Dעמד על 138.27.9%למטופלים שסבלו משברים בצוואר הירך,

ד

יש סיכון של פי 2.5להיווצרותו של שבר נוסף ,וזאת בהשוואה למטופלים שלא סבלו משברים .דבר זה גורם

139

לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה ,ולנטל על מערכת הבריאות.

על פי ההנחיות הקליניות של הAAOS (The American Academy of Orthopedic Surgeons(-

מומלץ לתת ויטמין Dלקשישים שעברו ניתוחים לתיקון שברים בצוואר הירך 140.מתן ויטמין Dעשוי להפחית

את הסיכון להיווצרות שברים בצוואר הירך ב–.30%-15%

126

141

ד

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

שברים בצוואר הירך – מנותחים תוך 48שעות (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור החולים המגיעים לבית החולים עם שבר בצוואר הירך ומנותחים תוך 48

מההגעה לבית החולים

רציונל המדד :ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך תוך 48שעות קשור באופן ישיר ומובהק

עם ירידה בשיעור תחלואה ,סיבוכים ותמותה לאחר ניתוח .שיעור המנותחים תוך 48שעות

מהווה מדד איכות מקובל בעולם .דחיית הניתוח נמצאה קשורה עם תוצאים רבים כגון תמותה,

סיבוכים מכאניים וזיהומים .בסקר עומק שנעשה על ידי המחלקה לחקר שירותי רפואה במשרד

הבריאות נמצא קשר ישיר ומובהק בין עיכוב בבצוע הניתוח לבין תוצאים אלו.

מכנה :כל החולים בני 65ומעלה שפנו לבית החולים עם שבר בצוואר הירך ונותחו

מונה :כל החולים בני 65ומעלה הפונים לבית החולים עם שבר בצוואר הירך ועברו ניתוח

לתיקון השבר תוך 48שעות ממועד ההגעה לבית החולים.

יעד 75% :2013

יעד 80% :2014

יעד 80% :2015

יעד 85% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

127

ממצאים לשנים :2013-2016

שברים בצוואר הירך – מנותחים תוך 48שעות

ממצאים לאומיים:

אחוזי עמידה במדד לשנים 2013-2016

2014

N=5891

2013

N=5441

22%

29%

71%

78%

עמד

לא עמד

לא עמד

2015

N=6101

עמד

2016

N=6219

14%

17%

83%

לא עמד

128

86%

עמד

לא עמד

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

עמד

השוואות בינלאומיות-שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות

100%

90%

88.5%

86%

86.1%

83%

80%

78%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

UK 2015

142

ISR 2016

CIHI 2015

454

ISR 2015

ISR 2014

ישראל מציגה שיפור לאורך השנים וכעת עומדת בסטנדרט הבינלאומי כפי שמפורסם על ידי אנגליה וקנדה.

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-מגמות בזמן (ממוצע נע)

100%

87%

85%

90%

80%

80%

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

2016

2015

2014

2013

80%

75%

70% 66%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

ניכר כי על פני זמן חל שיפור משמעותי בשיעור ביצוע הניתוח במועד .ברמה הלאומית חלה עליה מ66%-

ביצוע בתחילת 2013ל 87%-בסוף שנת 2016נראה כי השיפור שנעשה במערכת הבריאות בשנים

האחרונות בהקשר לניתוח שבר בצוואר הירך במועד ,הינו משמעותי.

129

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוזי עמידה במדד מרובד

לגיל

100%

85%

87%

82%

77%

84%

79%

70%

80%

71%

60%

40%

20%

0%

65-84

85+

2016

2015

2014

2013

נמצא הבדל קל בלבד בשיעור העמידה במדד בין שתי קבוצות הגיל.

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוזי עמידה במדד מרובד

למגדר

100%

87%

84%

84%

80%

81%

71%

80%

75%

70%

60%

40%

20%

0%

נשים

2016

גברים

2015

2014

2013

בכל השנים אנו רואים שישנה עדיפות (מתונה אך עקבית) לנשים בניתוח ,נשים עוברות את הניתוח לתיקון

שבר בצוואר הירך מוקדם יותר מגברים .ממצא זה נמצא גם במדינות אחרות ,הסיבה לכך איננה ברורה.

130

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוז עמידה במדד לפי שעת

הגעה לבית החולים

100%

89%

86%

81%

83%

75%

80%

80%

75%

67%

60%

40%

20%

0%

ערב+לילה

2016

בוקר

2015

2013

2014

בתי החולים מתקשים יותר לעמוד במדד בחולים המגיעים בבוקר.

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוז עמידה במדד לפי יום

הגעה לבית החולים

100%

88%

82% 84%

79%

71%

75%

64%

85%

81%

69%

80%

74%

60%

53%

40%

20%

0%

ו

ה

2016

2015

א-ד,ש

2014

2013

131

חולים המגיעים ביום ו' עם שבר בצוואר הירך ,נאלצים להמתין זמן ארוך יותר לניתוח ,לעיתים מעל 48שעות

כפי שנקבע במדד .בסקר עומק שערכה המחלקה לחקר שירותי רפואה בשנת ,2009נמצא כי הפערים בין

אמצע השבוע לסוף השבוע גבוהים אף יותר בעוד שבאמצע השבוע 63%מהמנותחים נותחו בזמן ,בסוף

השבוע רק 49%מהחולים נותחו במועד .הממצאים מצביעים על כך שבתי החולים מצאו פתרונות לסופי

שבוע והעלו את שיעורי ביצוע הניתוחים בצורה משמעותית ביותר (עד 84%ביצוע לחולים המגיעים לבית

החולים ביום חמישי ו 79%-ביצוע לחולים המגיעים לבית החולים ביום שישי).

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוז עמידה במדד לפי סוג

הניתוח

100%

89%

85%

80%

74%

80% 82%

81%

76%

66%

80%

74%

68%

60%

53%

40%

20%

0%

קיבוע

החלפה חלקית

2016

2015

2014

החלפה מלאה

2013

נצפה שיפור משמעותי בכל סוגי הניתוח בין השנים 2013ל .2016-החלפת מפרק מלאה דורשת מומחיות

מיוחדת ולעיתים המטופל נאלץ להמתין למומחה הרלוונטי לביצוע הניתוח .כמות המטופלים העוברים

החלפה מלאה לאחר שבר היא קטנה מאוד ( 430מטופלים שעברו החלפה מלאה בשנת ,2016לעומת

3,853מטופלים שעברו קיבוע).

132

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוז עמידה במדד לפי גודל

בית החולים

100%

89%

75% 74%

80% 83%

68% 70%

85% 87%

76%

80%

78%

65%

60%

40%

20%

0%

קטנים

גדולים -בינוניים

2016

2015

2014

מרכזי על

2013

נראה כי בתי החולים הקטנים מתקשים יותר לעמוד ביעד.

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-אחוז עמידה במדד לפי

מיקום בית החולים

100%

86%

85%

86%

84%

80%

82%

76%

74%

69%

60%

40%

20%

0%

פריפריה

2016

מרכז

2015

2014

2013

נראה כי לא נמצא הבדל בין בתי חולים הממוקמים בפריפריה לעומת בתי חולים הממוקמים במרכז הארץ.

133

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-זמן המתנה לניתוח Kaplan

Mayer

אחוז ניתוחים

גרף זה מציג תיאור ממוקד של

50השעות הראשונות לאשפוז

מהכניסה לאשפוז ועד הניתוח

זמן מקבלה עד ביצוע הניתוח

הגרף מתאר את הזמן עד ביצוע הניתוח בשעות .ציר ה– Xמתאר את השעות ,בעוד שציר ה Y-מתאר את

אחוזי הביצוע .ניתן לראות את השיפור בין השנים ואת הקיצור בזמן עד לביצוע הניתוח .לדוגמא ,שיעור

המנותחים עד 24שעות בשנת 2013עמד על 32%בהשוואה ל 43%-בשנת .2016

134

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בין בתי חולים ()2016

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-שיעור עמידה במדד לפי בית

חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי

2016

100%

90%

85%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

70% 92% 79% 89% 75% 86% 88% 47% 86% 84% 88% 83% 88% 93% 91% 91% 94% 87% 89% 81% 96% 83% 89%

10%

סוראסקי )(557

שיבא )(466

מאיר )(446

וולפסון )(436

רמבם )(380

סורוקה )(373

שערי צדק )(345

אסף הרופא )(326

קפלן )(322

נהריה )(281

הכרמל )(263

ברזילי )(258

רבין ק.בילינסון )(248

המרכזי בעמק )(231

הלל יפה )(208

לניאדו )(201

הדסה עין כרם )(168

הדסה הר הצופים )(163

בני ציון )(127

השרון-ק .גולדה )(117

רבקה זיו )(116

פוריה )(94

הסקוטי )(45

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת 2016שעמד על .85%

ניתן לראות שמרבית בתי החולים עמדו ביעד .יש לציין כי במדד זה ,מאחר ומדובר בחולים מורכבים ,ישנה

חשיבות עליונה לשיקול הדעת הקליני .אין המדד בא להחליף שיקול זה .ישנם חולים שניתוח במועד עלול

להזיק להם ,אם המצב הקליני לא מאפשר זאת .לכן ,אין השאיפה במדד זה להגיע ל ,100%ערכים כאלו

עלולים להזיק למטופלים מסוימים ועל כן היעד המרבי יישאר 85%ולא יעלה בשנים הבאות.

לציין כי נעשה תיקון לנתונים שהועברו על ידי בית החולים לניאדו משנת 2013ועד היום .נמצא כי

הנתונים שהועברו אינם מהימנים ובית החולים נדרש לתקנם.

אחוזי העמידה במדד בגרף זה משקפים את ביצועיו האמתיים של בית החולים והם דומים גם בשנים הקודמות.

ניתן לצפות בנתונים המתוקנים של בית החולים במערכת ה BIהמפורסמת באתר משרד הבריאות .לחץ כאן

לצפייה בנתונים המתוקנים משנים קודמות.

135

בגרף הבא ריכזנו את בתי החולים הפריפריים בצד ימין במטרה לאפשר הסתכלות מרוכזת להבדלים שנמצאו

בין הקבוצות.

שברים בצוואר הירך ,מנותחים תוך 48שעות-שיעור עמידה במדד לפי בית

חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי מחלוק לפריפריה/מרכז

100%

85%

90%

85%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

70% 92% 79% 84% 83% 93% 87%

89% 75% 86% 88% 47% 86% 88% 88% 91% 91% 94% 89% 81% 96% 83% 89%

סורוקה )(373

נהריה )(281

ברזילי )(258

המרכזי בעמק )(231

רבקה זיו )(116

פוריה )(94

הסקוטי )(45

סוראסקי )(557

שיבא )(466

מאיר )(446

וולפסון )(436

רמבם )(380

שערי צדק )(345

אסף הרופא )(326

קפלן )(322

הכרמל )(263

רבין ק.בילינסון )(248

הלל יפה )(208

לניאדו )(201

הדסה עין כרם )(168

הדסה הר הצופים )(163

בני ציון )(127

השרון-ק .גולדה )(117

פריפריה

10%

0%

מרכז

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

ניתן לראות כי אין הבדלים משמעותיים בין בתי החולים בפריפריה ובתי החולים במרכז במידת ההצלחה של

העמידה במדד.

136

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה (בי"ח גריאטריים)

תיאור מדד :שיעור ביצוע הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה לשיקום ביציאה ממנו למאושפזים

שאובחן אצלם שבר בצוואר הירך.

הרציונל לבחירת המדד :שברים בצוואר הירך הם מהגורמים העיקריים למוגבלויות ,וכרוכים

בסבל רב ובירידה באיכות החיים .זהו גם האירוע השכיח ביותר שבעקבותיו מגיעים קשישים

לשיקום ,כאשר מטרת השיקום היא למקסם את התפקוד .מבחן FIMמשמש שנים רבות

להערכת תפקודם של מאושפזים בשיקום ,ניבוי תפקודי ,תכנון השחרור ,וקביעת שינויים במצב

התפקודי .מבחני FIMנחשבים מדדים תקפים ואמינים לקביעת רמת התפקוד של מאושפזים

בשיקום ולאחריו ,והם משקפים שינויים בתפקוד לאורך זמן.

מכנה :כל המטופלים בגיל 65ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום

מונה :כל המטופלים בגיל 65ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום ובוצעה

להם הערכה תפקודית ( )FIMבכניסה לשיקום וביציאה ממנו

יעד :2014שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 85% :2015

יעד 85% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf

137

ממצאים לשנים :2014-2016

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך – בכניסה וביציאה

ממצאים לאומיים:

אחוזי עמידה במדד לשנים 2014-2016

2014

N=3091

2015

N=3038

8%

25%

32%

68%

2016

N=3261

75%

עמד במדד

לא עמד במדד

92%

לא עמד במדד

עמד במדד

לא עמד במדד

עמד במדד

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה-מגמות בזמן (ממוצע נע)

95%

100%

90%

85%

85%

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

2016

2015

2014

70%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

נראה שיפור משמעותי בשיעור ביצוע ההערכה התפקודית .נראית עליה מ 70%-בשנת 2014עד 95%

ברמה הלאומית .היעד בשנת 2016עמד על ,85%ברמה הלאומית במרבית חודשי השנה הוא הושג.

138

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה-לפי יום השחרור

100%

94%

93%

72%

89%

76%

66%

71%

80%

66%

64%

60%

40%

20%

0%

ו-ש

ב-ה

2015

2016

א

2014

נמצא כי בתי החולים מצליחים יותר בביצוע FIMכאשר השחרור מתבצע בימות השבוע לעומת יום א'.

היערכות בית החולים להשלמת כלל הפרמטרים בהערכה התפקודית דורשת סנכרון בין אנשי הצוות .עובדה

שהופכת את המדד למורכב יותר.

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה – לפי אזור גיאוגרפי

100%

96%

91%

88%

87%

80%

72%

65%

60%

40%

20%

0%

מרכז

פריפריה

2016

2015

2014

נראה כי בתי החולים בפריפריה מצליחים להגיע לשיעורי ביצוע גבוהים יותר.

139

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה – לפי גודל בית חולים

100%

98%

94%

89%

82%

75%

87%

67%

80%

72%

67%

60%

40%

20%

0%

קטנים

בינוניים

2015

2016

גדולים

2014

נמצא הבדל משמעותי בין בתי החולים בגודל שונה.

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה – לפי סוג בית חולים

100%

94%

91%

80%

78%

72%

65%

65%

60%

40%

20%

0%

כלליים

גריאטריים

2016

2015

2014

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשיעורי הביצוע בין בתי חולים גריאטריים לבי"ח כלליים.

במדד זה בית החולים נדרש לבצע הערכה תפקודית של המטופל הן בכניסה לשיקום והן לקראת השחרור

ממנו .בגרף להלן מוצגים שיעורי ההצלחה של בתי החולים בכל אחד מחלקי המדד בנפרד :הערכה תפקודית

בכניסה לשיקום ,והערכה תפקודית ביציאה מהשיקום.

140

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה

100%

98%

94%

90%

83%

79%

80%

73%

60%

40%

20%

0%

2016

2015

יציאה

2014

כניסה

נראה כי ישנו קושי גדול יותר לעמוד בדרישה לביצוע ההערכה התפקודית לקראת השחרור מאשפוז .הפער

בין הביצוע בכניסה לביצוע ביציאה הצטמצם בין השנים.

בשנת ,2016בתי החולים ביצעו ל 98%-מהמאושפזים הערכה תפקודית בכניסה לאשפוז ול 94%-מהחולים

לקראת היציאה מאשפוז.

141

השוואות בין בתי החולים ()2016

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה-שיעור עמידה במדד מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד

הלאומי

2016

100%

90%

85%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

64% 93% 100% 95% 91% 98% 78% 88% 61% 90% 91% 100% 97% 99% 97% 100% 89% 92% 88% 95% 96% 92% 94%

10%

פלימן )(306

שיבא )(269

הרצפלד )(228

סוראסקי )(227

בית רבקה )(215

בית בלב נשר )(199

מאיר )(185

מר"ג פרדס חנה )(179

שמואל הרופא )(173

מר"ג דורות נתניה )(144

רעות תל אביב )(130

נהריה )(129

בית הדר אשדוד )(117

בית בלב רעננה )(102

בית בלב בת ים )(97

מעונות מכבי תל השומר )(73

נאות התיכון )(71

פוריה )(60

בית בלב עומר )(52

הדסה הר הצופים )(42

המרכזי בעמק )(38

נאות טבריה )(34

בית לוינשטיין )(33

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת .2016ניתן לראות שמרבית בתי החולים עומדים ביעד שהוגדר.

142

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה-שיעור עמידה במדד בכניסה בלבד מתוקנן לגיל ומגדר

ביחס ליעד הלאומי

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

פלימן )(306

שיבא )(269

הרצפלד )(228

סוראסקי )(227

בית רבקה )(215

בית בלב נשר )(199

מאיר )(185

מרג פרדס חנה )(179

שמואל הרופא )(173

מרג דורות נתניה )(144

רעות תל אביב )(130

נהריה )(129

בית הדר אשדוד )(117

בית בלב רעננה )(102

בית בלב בת ים )(97

מעונות מכבי תל השומר )(73

נאות התיכון )(71

פוריה )(60

בית בלב עומר )(52

הדסה הר הצופים )(42

המרכזי בעמק )(38

נאות טבריה )(34

בית לוינשטיין )(33

10%

פלימן )(306

שיבא )(269

הרצפלד )(228

סוראסקי )(227

בית רבקה )(215

בית בלב נשר )(199

מאיר )(185

מרג פרדס חנה )(179

שמואל הרופא )(173

מרג דורות נתניה )(144

רעות תל אביב )(130

נהריה )(129

בית הדר אשדוד )(117

בית בלב רעננה )(102

בית בלב בת ים )(97

מעונות מכבי תל השומר )(73

נאות התיכון )(71

פוריה )(60

בית בלב עומר )(52

הדסה הר הצופים )(42

המרכזי בעמק )(38

נאות טבריה )(34

בית לוינשטיין )(33

0%

82% 97% 100% 95% 92% 98% 80% 89% 62% 91% 93% 100% 98% 100% 98% 99% 92% 92% 95% 97% 99% 93% 93%

0%

97% 100% 100% 100% 98% 100% 93% 99% 99% 100% 99% 100% 98% 99% 99% 100% 96% 100% 92% 98% 98% 97% 100%

10%

הערכה תפקודית ( )FIMבמחלקות שיקום לאחר שבר בצוואר הירך –

בכניסה וביציאה-שיעור עמידה במדד ביציאה בלבד מתוקנן לגיל ומגדר

ביחס ליעד הלאומי

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

143

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר

ירך (בי"ח גריאטריים)

תיאור מדד :שיעור המאושפזים עם שבר בצוואר הירך ששוחררו משיקום וקיבלו המלצה

לנטילת ויטמין Dבשחרור

הרציונל לבחירת המדד :אוסטאופורוזיס היא מחלה נפוצה ביותר בקרב קשישים מכל גזע,

מוצא ומגדר ,והיא מהגורמים העיקריים לשברים בצוואר הירך ,ומהווה סיבה מהותית לסבל,

למוגבלות ולתמותה .בעבר מחקרים רבים הראו שוויטמין Dוסידן חשובים ביותר לבניית העצם.

יחד עם זאת ,לקשישים רבים יש חוסר בוויטמין .Dלפיכך ארגוני הבריאות השונים בעולם

ממליצים לתת לקשישים בכלל ולקשישים שכבר לקו בשבר בצוואר הירך בפרט ויטמין Dלחיזוק

העצמות ולמניעת שברים נוספים.

מכנה :מטופלים בני 65ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום

מונה :מטופלים בני 65ומעלה עם שבר בצוואר הירך ששוחררו ממחלקת שיקום וקיבלו המלצה

לנטילת ויטמין Dבשחרור

יעד :2014שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 90% :2015

יעד 90% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog_elderly.pdf

144

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

ממצאים לשנים :2014-2016

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך

ממצאים לאומיים:

אחוזי עמידה במדד לשנים 2014-2016

2015

N=2968

2014

N=3310

88%

עמד במדד

לא עמד במדד

9%

12%

26%

74%

2016

N=3119

לא עמד במדד

91%

עמד במדד

לא עמד במדד

עמד במדד

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך-

מגמות בזמן (ממוצע נע)

100%

95%

90%

90%

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

2016

2015

2014

90%

80%

70% 65%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

נראה שיפור משמעותי בשיעור במתן המלצה לויטמין .Dנראית עליה מ 65%-בשנת 2014עד 95%ברמה

הלאומית .היעד בשנת 2016עמד על ,90%ברמה הלאומית במרבית חודשי השנה הוא הושג.

145

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך-לפי

משך אשפוז

100%

91%

93%

90%

89%

74%

87%

80%

82%

73%

59%

60%

40%

20%

0%

31ימים ומעלה

16-30ימים

2015

2016

15

2014

נמצא כי בתי החולים נוטים להמליץ יותר על נטילת ויטמין Dלחולים ששוהים מעל שבועיים בבית החולים.

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך – לפי

אזור גיאוגרפי

100%

95%

92%

90%

89%

87%

80%

65%

60%

40%

20%

0%

מרכז

פריפריה

2016

2015

2014

נראה כי בתי החולים בפריפריה מצליחים להגיע לשיעורי ביצוע גבוהים יותר.

146

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך – לפי

גודל בית חולים

100%

94%

89%

89%

84%

95%

94%

80%

85%

67%

66%

60%

40%

20%

0%

קטנים

בינוניים

2015

2016

גדולים

2014

נראה כי בתי החולים הגדולים והקטנים משיגים אחוזי ביצוע גבוהים יותר.

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך – לפי

סוג בית חולים

100%

89%

96%

86%

93%

87%

80%

60%

64%

40%

20%

0%

כלליים

גריאטריים

2016

2015

2014

נמצא כי בתי החולים הגריאטריים מקפידים פחות מבתי החולים הכלליים על מתן ההמלצה לוויטמין .D

147

השוואות בין בתי החולים ()2016

מתן המלצה לנטילת ויטמין Dבשחרור משיקום בגין שבר בצוואר ירך-

שיעור עמידה במדד מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי

2016

100%

90%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

57% 82% 85% 91% 94% 74% 99% 90% 94% 97% 84% 97% 98% 99% 84% 99% 100% 94% 98% 94% 88% 94% 96% 74%

10%

פלימן )(300

שיבא )(281

הרצפלד )(229

בית רבקה )(222

סוראסקי )(213

בית בלב נשר )(193

מאיר )(183

מר"ג פרדס חנה )(157

מר"ג דורות נתניה )(145

שמואל הרופא )(139

נהריה )(128

בית הדר אשדוד )(102

בית בלב רעננה )(102

בית בלב בת ים )(93

רעות תל אביב )(80

מעונות מכבי תל השומר )(74

נאות התיכון )(62

פוריה )(57

בית בלב עומר )(53

המרכזי בעמק )(52

הדסה הר הצופים )(42

נאות טבריה )(36

בית לוינשטיין )(32

הוד עמל ירושלים מ .אדומים )(31

0%

* בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת .2016

148

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מניעת זיהומים

זיהום נוזוקומי הידוע גם כזיהום נרכש ,מוגדר על ידי ה)World Health Organization) WHO-

וה )Centers for Disease Control and Prevention( CDC-כזיהום הנרכש בבית החולים על ידי

ר

מטופל שהתאשפז בגין סיבה רפואית אחרת .הזיהומים הללו כוללים זיהומים שהתפתחו בזמן האשפוז

ולאחריו 144,143.זיהומים נרכשים ניתנים למניעה .קיימות התערבויות שיכולות להוריד את שיעור ההיארעות.

זיהומים נרכשים הם התוצא השלילי השכיח ביותר במערכת הבריאות .יש מספר סוגים של זיהומים נרכשים:

אלח דם נרכש ( ,)Central line associated bloodstream infectionדלקת ריאות נרכשת (זיהום

בדרכי הנשימה התחתונות) ,זיהום בדרכי השתן ( )Urinary Tract Infectionוזיהום באתר הניתוח (SSI-

145.)Surgical Site Infectionעל פי ההערכות הקיימות 10 ,מכל 100מאושפזים ידבקו בזיהום נרכש

ג

147

במהלך האשפוז 146.בארצות הברית ,כ 4%-מכלל המאושפזים בבית חולים אקוטי סובלים מזיהום נוזוקומי.

זיהומים נרכשים גורמים להארכת משך האשפוז ,לנכות ,תורמים להתפתחותם של חיידקים עמידים ,מגדילים

את שיעורי התחלואה והתמותה ,ומהווים נטל כלכלי על הפרט ועל מערכת הבריאות 150,149,148.לפי הECDC-

ק

( ,)European Centre for Disease Prevention and Controlשיעור הזיהומים הנוזוקומים באירופה

151

עומד על ,7.1%והעלויות הישירות שנגרמות בשל הזיהומים הללו עומדות על 7מיליארד יורו לשנה.

בארצות הברית ,מספר המטופלים אשר סובלים מזיהומים נרכשים בשנה נע בין 648,000לבין ,750,000

מתוכם מתים 75,000-99,000חולים בשנה .בנוסף לכך ,העלויות המיוחסות לזיהומים נרכשים עומדות על

155

כ 9.7-מיליארד דולרים בשנה.

התערבויות חודרניות ,מצב רפואי לקוי ,משך אשפוז ארוך וסביבה רפואית מזוהמת הם הגורמים העיקריים

שתורמים להתפתחותם של זיהומים נרכשים בסביבת בית החולים 143.לפיכך ,מניעת זיהומים נרכשים מהווה

חלק חיוני בהבטחת איכות הטיפול 152.ממחקרים שנערכו בנושא עולה כי תכניות התערבות גורמות להורדת

שיעורי הזיהומים 154,153.תודות לפעילות למניעת הישנות של זיהומים בשנת ,2014ה CDC-דיווח על מגמת

ירידה של רוב הזיהומים הנרכשים המנוטרים בארצות הברית .נצפתה ירידה של 50%בשיעור הזיהומים

155

בדם וירידה של 17%בשיעור הזיהומים באתר הניתוח.

כבר בשנת המדידה הראשונה ,התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,כללה מדד לצמצום

ההיארעות של SSIבניתוחי קולון ורקטום ,לאור השכיחות הגבוהה של SSIוהחשיבות הרבה במניעת זיהומים

נרכשים .בשנת ,2014התווספו שני מדדים נוספים שנועדו לצמצם את היארעות SSIבניתוחים קיסריים

ובניתוחים לתיקון שבר בצוואר ירך .בשנת המדידה השלישית ,נוספו מדדים שמדדו את שיעורי ההיארעות

של אלח דם נרכש ו.Clostridium Difficile-

149

מתן טיפול אנטיביוטי נאות סביב ניתוח

זיהום באתר הניתוח ( )SSIהוא אחד הזיהומים הנרכשים השכיחים ביותר ,מדובר באחד הסיבוכים הקשים

והשכיחים ביותר שמתרחשים לאחר ניתוח .ה – ,CDCמדווח כי לכ 1-עד 3מתוך 100מנותחים יתפתח

156.SSIסיבוך זה גורם לעלייה בשיעורי התמותה ,למשך אשפוז ארוך יותר ,לאשפוזים וניתוחים חוזרים ,ובכך

ד

מהווה נטל כלכלי על הפרט ועל מערכת הבריאות .העלויות המיוחסות ל SSI-הן כ 3.3-מיליארד דולרים

בשנה בארה״ב .העלויות הללו ,מהוות כשליש מכלל העלויות בגין זיהומים נרכשים בשנה 148.אחד הגורמים

המשמעותיים ביותר להפחתת הסיכון להתפתחות של זיהום באתר הניתוח הוא מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי

נאות סביב הניתוח .הטיפול נועד לגרום לרוויה אנטיביוטית של הרקמות המנותחות לפני ביצוע החתך

157

הניתוחי ובמהלך הניתוח עצמו ,ובכן להגן עליהן מהתפתחות זיהום לאחר סיום הניתוח.

היעילות של מתן טיפול אנטיביוטי נאות סביב הניתוח בצמצום ההיארעות של זיהומים באתר הניתוח הודגמה

במספר מחקרים מרכזיים 158.מחקרים אלו הראו כי חלה ירידה של 50%בשיעור הזיהומים לאחר ניתוח בקרב

מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני הניתוח .כמו כן ,בניתוח כלכלי של עלות תועלת ,הוכח כי

הטיפול גורם לחיסכון של מיליוני דולרים בשנה למערכת הבריאות 160,159.במחקר רחב היקף הכולל מעל

4,000נחקרים ,הודגם כי שיעור הזיהומים לאחר ניתוח בקרב מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי

בחלון הזמן של שעה לפני הניתוח ,היה נמוך יותר ( )2.1%בהשוואה לשיעור הזיהומים לאחר ניתוח בקרב

מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי יותר משעתיים לפני ביצוע החתך הראשוני ( ,)2.8%או לחילופין

בהשוואה לשיעור הזיהומים בקרב מנותחים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי רק לאחר תחילת הניתוח

( .)5.3%עם זאת ,לא נמצאו יתרונות במתן הטיפול האנטיביוטי ליותר מ 24-שעות לאחר סגירת החתך

161

הניתוחי .יתרה מזאת ,המשך מתן הטיפול מסייע להתפתחותם של פתוגנים עמידים.

ניתוח קיסרי

מחקרים מצביעים על שיעורי SSIלאחר ניתוח קיסרי שנעים בין כ 5%-לבין כ .164,163,162.10%-באירופה,

ד

השיעור הכללי של SSIלאחר ניתוח קיסרי עומד על כ ,3%-וטווח השיעורים במדינות נע בין כ 0.5%-לבין

כ 165.7%-בין השנים 2014-2000נערכה סקירה של 95מחקרים על ידי ה ,Cochrane-מן הסקירה עולה

כי מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני הניתוח ,הפחית את שיעורי הזיהומים וגרם לצמצום התחלואה בקרב

נשים שעברו ניתוח קיסרי .וזאת בהשוואה לנשים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי .הטיפול האנטיביוטי

צמצם באופן משמעותי את השכיחות של הופעת חום לאחר הניתוח ,זיהום בחתך הניתוח ,דלקת בדרכי השתן

וסיבוכים או זיהומים חמורים אחרים .כמו כן ,הסיכון היחסי לזיהומים לאחר לידה בניתוח קיסרי מתוכנן הופחת

בכ 166.60%-סקירה נוספת של 86מחקרים שנערכה על ידי ה Cochrane-כללה מעקב אחר כ13,000-

ד

נשים שעברו ניתוח קיסרי .מן הסקירה עולה כי הטיפול האנטיביוטי המניעתי הפחית באופן משמעותי את

150

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

היארעות הזיהומים לאחר הלידה ,בניתוחים אלקטיביים ודחופים כאחד .עם זאת ,לא נמצאו יתרונות בהמשך

161

מתן הטיפול האנטיביוטי ליותר מ 24-שעות לאחר סגירת החתך הניתוחי (כשמדובר בניתוחים כלליים).

בישראל בשנת 88% ,2015מכלל הנשים שעברו ניתוח קיסרי קיבלו טיפול אנטיביוטי נאות סביב הניתוח;

89%מהנשים קיבלו טיפול אנטיביוטי תוך שעה מחתך הניתוח או מיד לאחר ניתוק חבל הטבור ול89%-

הופסק הטיפול עד 24שעות לאחר הניתוח.

ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך

בדומה לניתוח קיסרי ,מתן טיפול אנטיביוטי בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע ניתוח לתיקון שבר בצוואר ירך,

מוריד את הסיכון לתחלואה ולתמותה ומקטין את הסיכוי לזיהום הנע בין 0.4%לבין .169,168,167,165 11.4%

ד

מחקר שנערך באוסטרליה הראה כי שיעור הזיהומים בקרב מטופלים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני

167

ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך ,עמד על 1.7%בהשוואה ל 5%-בקרב מטופלים שלא קיבלו טיפול זה.

גם במטה אנליזה שבדקה את יעילות הטיפול האנטיביוטי בהורדת שיעור הזיהומים באתרי הניתוח ,נמצא

שמתן טיפול אנטיביוטי מוריד את שיעור היארעות הזיהומים באתר הניתוח ב.60%-

170

ד

בישראל נמצא כי 76%מכלל המטופלים העוברים ניתוח תיקון לשבר הצוואר הירך מקבלים טיפול אנטיביוטי

נאות סביב הניתוח .ניתן לראות גם כי 88%מהמטופלים הללו מקבלים אנטיביוטיקה פרופילקטית בחלון זמן

של שעה לפני החתך הראשון של הניתוח ואילו רק ל 80%-מכלל המטופלים הופסק הטיפול עד 24שעות

37

לאחר הניתוח.

ניתוח קולון ו/או רקטום

מחקרים מראים כי שיעור הזיהומים באתר הניתוח לאחר ניתוח קולון נע בין 3%לבין .25%

176,175,174,173,172,171,165שיעור הזיהומים לאחר ניתוח קולון הוא גבוה פי 3משיעור הזיהומים לאחר ניתוחים

ד

אחרים 177.סקירה שנערכה ב Cochrane-בקרב 43,451מטופלים בדקה את יעילות מתן טיפול אנטיביוטי

מניעתי במניעת זיהומים באתר הניתוח לאחר ניתוח קולורקטלי .מסקירה זו עולה כי מתן טיפול אנטיביוטי

מניעתי מוריד את הסיכון לזיהום ב.75%-

453

י

בשלוש השנים הראשונות של התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים ,נצפתה עלייה בשיעור המטופלים

שניתן להם טיפול אנטיביוטי בחלון הזמן של שעה לפני הניתוח .בשנת 71% ,2013מהמטופלים שעברו

ניתוח קולון קיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתי בחלון הזמן המתאים .לעומת זאת ,בשנת 90% ,2015מהמטופלים

37

קיבלו טיפול אנטיביוטי מניעתית בחלון הזמן המתאים.

151

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום בחלון

הזמן של שעה לפני ביצוע החתך הניתוחי (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור החולים בניתוח קולון אלקטיבי שקיבלו אנטיביוטיקה מניעתית בחלון

הזמן של שעה לפני הניתוח.

רציונל המדד :מטרת הטיפול האנטיביוטי המניעתי היא להביא את הרקמות המנותחות לרוויה

אנטיביוטית לפני ביצוע החתך על מנת להגן עליהן מפני חדירת זיהום במהלך הניתוח (כשהן

חשופות) .מחקרים רבים בעולם ,עוד משנות ה 60-וה 70-הוכיחו כי עיכוב במתן האנטיביוטיקה

המניעתית מביא לאיבוד האפקט המגן מפני זיהומים לאחר ניתוח .מתן אנטיביוטיקה מניעתית

דרך הווריד נמצא בעל קשר ישיר מובהק עם הפחתת שיעור הזיהומים באתר הניתוח ב 30

הימים הראשונים שלאחר הניתוח.

מכנה :כל החולים שעברו ניתוח קולון ו/או רקטום אלקטיבי

מונה :כל החולים שעברו ניתוח קולון ו/או רקטום אלקטיבי וקיבלו אנטיביוטיקה מניעתית בחלון

הזמן של שעה לפני החתך הניתוחי הראשון.

יעד 60% :2013

יעד 85% :2014

יעד 90% :2015

יעד 90% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

152

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

אחוזי עמידה במדד לשנים :2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום בחלון הזמן של שעה

לפני ביצוע החתך הניתוחי

ממצאים לאומיים:

אחוזי עמידה במדד לשנים 2013-2016

2014

N=2993

2013

N=3067

18%

29%

71%

82%

לא עמד במדד

עמד במדד

לא עמד במדד

עמד במדד

2015

N=3001

2016

N=2877

10%

7%

90%

לא עמד במדד

93%

עמד במדד

לא עמד במדד

עמד במדד

153

השוואות בינלאומיות – מתן אנטיביוטיקה מניעתית בחלון הזמן של שעה

לפני תחילת הניתוח

100%

97.9%

93%

90%

75%

50%

25%

0%

JCI 2015

333

ISR 2016

ISR 2015

בארה"ב ( ,)JCIמתן טיפול אנטיביוטי נאות סביב ניתוח נמדד בשני מדדים ,מתן טיפול אנטיביוטי בשעה של

לפני ביצוע החתך הניתוחי והפסקת מתן טיפול אנטיביוטי ב 24-שעות שאחרי סיום הניתוח .שיעורי העמידה

במדד במתן טיפול אנטיביוטי לפני ניתוח הם גבוהים יותר ועומדים על ,97.9%בהשוואה להפסקת טיפול

בו השיעורים נמוכים יותר .מועד הפסקת הטיפול הוכנס כמדד בתכנית הלאומית למדדי איכות ובשנה הבאה

יפורסמו גם ערכים אלו.

154

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום-מגמות בזמן

(ממוצע נע)

100%

92%

90%

90%

90%

85%

80%

69%

70%

60%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

2016

2015

2014

2013

0%

אחוז העמידה במדד עלה משמעותית עם השנים .בשנת 2013אחוז הביצוע עמד על 69%ביצוע ואילו

בסוף שנת ,2016אחוזי הביצוע עומדים על .92%

בימים אלו סיימנו סקר עומק לניטור שיעור הזיהומים במטרה לראות האם במקביל לעליה במתן האנטיביוטיקה

חלה בירידה בשיעור הזיהומים הנרכשים .הממצאים יפורסמו בקרוב.

נראה כי ישנה ירידה משמעותית בשיעור הזיהומים הנרכשים לאחר ניתוח קולון.

155

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום-אחוז עמידה

במדד לפי סוג הניתוח (:)lap/open

100%

91%

96%

88%

93%

85%

80%

80%

78%

69%

60%

40%

20%

0%

Open

2016

Lap+Conv

2015

2014

2013

נמצא כי חולים העוברים ניתוח לפרוסקופי זוכים להקפדה גבוהה יותר במתן אנטיביוטיקה מניעתית לעומת

חולים שעוברים ניתוח פתוח .הממצא עקבי לאורך השנים ,נדרשת התערבות להעלאת ההיענות במתן

הטיפול המונע גם לחולים העוברים ניתוח פתוח.

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום-אחוז עמידה

במדד לפי מיקום בית החולים

100%

93%

93%

90%

80%

90%

80%

82%

79%

70%

60%

40%

20%

0%

פריפריה

2016

מרכז

2015

2014

2013

לא נמצאו הבדלים בין הביצועים של בתי החולים במרכז לעומת בתי החולים הפריפריים.

156

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום-אחוז עמידה

במדד לפי משמרת

100%

93%

93%

90%

90%

80%

83%

75%

74%

60%

62%

40%

20%

0%

ערב+לילה

2016

בוקר

2015

2014

2013

לא נראה הבדל ברמות הביצוע לפי משמרות בהן בוצע הניתוח.

לא נצפו הבדלים בשיעורי העמידה במדד בין קבוצות הגיל והמגדר.

157

מתן טיפול אנטיביוטי מנעיתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום זמן מקבלת

הטיפול עד לביצוע הניתוח Kaplan Mayer

אחוז מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי

שעות עד הניתוח

ציר ה X-משקף שעות עד הניתוח .ניתן לראות את השיפור בין השנים ואת טווח הזמנים לקבלת הטיפול.

מרבית החולים בישראל מקבלים טיפול מונע עד שעתיים לפני תחילת הניתוח .בשנת 45% ,2013קיבלו

טיפול אנטיביוטי כחצי שעה לפני הניתוח בהשוואה ל 61%-בשנת .2016

158

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

השוואות בין בתי החולים ()2015

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום-שיעור עמידה

במדד לפי בית חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי

2016

100%

90%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

98% 97% 81% 94% 97% 100% 97% 91% 97% 89% 89% 98% 95% 95% 92% 98% 97% 97% 97% 90% 87%

10%

שיבא )(343

סוראסקי )(276

רמבם )(229

אסותא תל אביב )(216

הדסה עין כרם )(193

סורוקה )(193

רבין ק.בילינסון )(180

שערי צדק )(177

מאיר )(138

הכרמל )(133

המרכזי בעמק )(109

אסף הרופא )(107

השרון-ק .גולדה )(89

קפלן )(84

הלל יפה )(57

הרצליה מדיקל סנטר )(51

בני ציון )(50

הדסה הר הצופים )(47

ברזילי )(47

וולפסון )(46

נהריה )(35

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת .2016

הרוב המוחלט של בתי החולים עומדים ביעד המדד ומציגים שיפור לעומת השנה שעברה.

בגרף הבא ריכזנו את בתי החולים הפריפריים בצד ימין במטרה לאפשר הסתכלות מרוכזת להבדלים שנמצאו

בין הקבוצות.

159

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח קולון ו/או רקטום-שיעור עמידה

במדד לפי בית חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי מחולק

לפריפריה /מרכז

100%

90%

90%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

98% 81% 89% 98%

97% 94% 97% 100% 97% 91% 97% 89% 98% 95% 95% 92% 97% 97% 97% 90% 87%

סורוקה )(193

המרכזי בעמק )(109

ברזילי )(47

נהריה )(35

שיבא )(343

סוראסקי )(276

רמבם )(229

אסותא תל אביב )(216

הדסה עין כרם )(193

רבין ק.בילינסון )(180

שערי צדק )(177

מאיר )(138

הכרמל )(133

אסף הרופא )(107

השרון-ק .גולדה )(89

קפלן )(84

הלל יפה )(57

הרצליה מדיקל סנטר )(51

בני ציון )(50

הדסה הר הצופים )(47

וולפסון )(46

פריפריה

10%

0%

מרכז

* בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

ניתן לראות כי אין הבדל בין בתי החולים בפריפריה ובתי החולים במרכז במידת ההצלחה של העמידה

במדד.

160

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור הנשים שעברו ניתוח קיסרי וקיבלו אנטיביוטיקה מניעתית לפני החתך

הניתוחי (בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון) או מיד לאחר ניתוק חבל

הטבור במהלך הניתוח ,ושהטיפול הופסק עד 24שעות לאחר הניתוח

רציונל המדד :ניתוח קיסרי הוא ניתוח נפוץ; בארצות הברית מתבצעים כ 1.3-מיליון ניתוחים

קיסריים בשנה ,ובישראל מתבצעים כ .28,000-מחקרים הראו שאנטיביוטיקה מניעתית

הניתנת בהתוויה נכונה במהלך ניתוח קיסרי מפחיתה במידה משמעותית תמותה ותחלואה

עקב זיהומים לאחר הלידה .ב Cochrane-נבדקו 86מחקרים קליניים שעקבו אחר כ13,000-

נשים שעברו ניתוח קיסרי ,והתברר שאנטיביוטיקה המניעתית הפחיתה זיהומים לאחר הלידה

במידה משמעותית ,בניתוחים אלקטיביים ודחופים כאחד.

מכנה :כל הנשים שעברו ניתוח קיסרי ,אלקטיבי או דחוף

מונה :כל הנשים שעברו ניתוח קיסרי ,אלקטיבי או דחוף ,וקיבלו אנטיביוטיקה מניעתית* בחלון

הזמן של שעה לפני החתך הניתוחי הראשון ( )preoperativeאו מיד לאחר ניתוק חבל הטבור

במהלך הניתוח ( ,)intraoperativeוהטיפול הופסק עד 24שעות מתחילת הניתוח

יעד :2014שנת המדידה הראשונה מהווה בסיס מידע ללא יעד

יעד 80% :2015

יעד 90% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

161

אחוזי עמידה במדד לשנים :2014-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי

ממצאים לאומיים:

2014

N=21607

2015

N=29500

2016

N=29739

12%

7%

22%

78%

לא עמד במדד

88%

עמד במדד

לא עמד במדד

93%

עמד במדד

לא עמד במדד

עמד במדד

השוואות בינלאומיות – מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח

קיסרי

100%

95%

93%

92.4%

90%

88%

85%

80%

75%

70%

ACHS 2015

336

ISR 2016

ISR 2015

באוסטרליה ( ,)ACHSמתן טיפול אנטיביוטיקה מניעתית סביב ניתוח קיסרי דומה לשיעורי הביצוע בישראל.

162

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-מגמות בזמן (ממוצע

נע)

100%

93%

90%

90%

80% 76%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

9 10 11 12

8

7

6

5

4

2

3

1

9 10 11 12

2016

8

7

6

5

4

3

2

1

9 10 11 12

2015

7

8

6

5

4

3

2

1

0%

2014

אחוז העמידה במדד עלה משמעותית עם השנים .בשנת 2014אחוז הביצוע עמד על 76%ביצוע ואילו

בסוף שנת ,2016אחוזי הביצוע עומדים על .93%

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-אחוז עמידה במדד

לפי יום הניתוח ומשמרת

100%

92%

86%

94%

90%

79%

78%

80%

60%

40%

20%

0%

א-ה לילות +סופ״ש ימים ולילות

2016

א-ה8:00-20:00 ,

2015

2014

נראה כי בניתוחים המתבצעים בסוף השבוע ובלילות ישנה פחות הקפדה על מתן הטיפול המונע לפני

הניתוח .פער זה נצפה גם בשנה שעברה.

163

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-אחוז עמידה במדד

לפי מיקום בית החולים

100%

93%

87%

93%

89%

79%

79%

80%

60%

40%

20%

0%

מרכז

פריפריה

2016

2014

2015

לא נמצאו הבדלים בין הביצועים של בתי החולים במרכז לעומת בתי החולים הפריפריים.

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-אחוז עמידה במדד

לפי דחיפות הניתוח

100%

93%

88%

93%

89%

82%

80%

75%

60%

40%

20%

0%

דחוף

2016

אלקטיבי

2015

2014

לא נצפו הבדלים בין אחוזי הביצוע בניתוחים דחופים לבין ניתוחים אלקטיביים.

במדד זה בית החולים נדרש להתחיל את מתן האנטיביוטיקה לפני הניתוח ,וכן לסיימה בתוך 24שעות

מהניתוח .בגרף להלן מוצגים שיעורי ההצלחה של בתי החולים בכל אחד מחלקי המדד בנפרד :תחילת מתן

האנטיביוטיקה בזמן ,וסיומה בזמן.

164

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-אחוז עמידה במדד

לפי תחילת המתן במועד וסיום במועד

100%

94%

94%

90%

89%

82%

82%

80%

60%

40%

20%

0%

2016

2015

התחלה

2014

סיום

לא נצפו הבדלים בין תחילת האנטיביוטיקה במועד לבין סיום האנטיביוטיקה במועד.

לא נצפו הבדלים בקבוצות הגיל השונות.

165

השוואות בין בתי החולים ()2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-שיעור עמידה במדד

לפי בית חולים

2016

100%

90%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

96% 90% 79% 82% 71% 93% 97% 93% 99% 87% 97% 95% 72% 95% 97% 99% 96% 94% 100% 94% 92% 95% 95% 88% 99%

10%

סורוקה )(2604

שיבא )(2539

סוראסקי )(2346

שערי צדק )(2243

רבין ק.בילינסון )(1752

אסף הרופא )(1722

נהריה )(1412

מאיר )(1353

הדסה עין כרם )(1322

קפלן )(1239

רמב"ם )(1199

לניאדו )(1191

מעייני הישועה )(968

הלל יפה )(919

בני ציון )(856

וולפסון )(847

המרכזי בעמק )(759

פוריה )(751

הכרמל )(725

הדסה הר הצופים )(724

הצרפתי סנט וינסנט )(682

רבקה זיו )(552

המשפחה הקדושה )(498

הסקוטי )(348

יוספטל )(188

0%

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

הגרף מתאר את שיעור העמידה במדד של כל אחד מבתי החולים ואת רווח הסמך לשיעור זה' .סדר' בתי

החולים נקבע על פי נפח פעילותו בתחום (מהקטן לגדול) .הקו האדום מסמל את קו היעד שהוגדר למדד

לשנת .2016

נמצא כי הנתונים שדווחו על ידי בית החולים ברזילי אינם מהימנים ועל כן אינם מופיעים בהשוואה זו.

166

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-שיעור תחילת

אנטיביוטיקה במועד לפי בית חולים

התחלה

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

סורוקה )(2604

שיבא )(2539

סוראסקי )(2346

שערי צדק )(2243

רבין ק.בילינסון )(1752

אסף הרופא )(1722

נהריה )(1412

מאיר )(1353

הדסה עין כרם )(1322

קפלן )(1239

רמבם )(1199

לניאדו )(1191

מעייני הישועה )(968

הלל יפה )(919

בני ציון )(856

וולפסון )(847

המרכזי בעמק )(759

פוריה )(751

הכרמל )(725

הדסה הר הצופים )(724

הצרפתי סנט וינסנט )(682

רבקה זיו )(552

המשפחה הקדושה )(498

הסקוטי )(348

יוספטל )(188

10%

סורוקה )(2604

שיבא )(2539

סוראסקי )(2346

שערי צדק )(2243

רבין ק.בילינסון )(1752

אסף הרופא )(1722

נהריה )(1412

מאיר )(1353

הדסה עין כרם )(1322

קפלן )(1239

רמבם )(1199

לניאדו )(1191

מעייני הישועה )(968

הלל יפה )(919

בני ציון )(856

וולפסון )(847

המרכזי בעמק )(759

פוריה )(751

הכרמל )(725

הדסה הר הצופים )(724

הצרפתי סנט וינסנט )(682

רבקה זיו )(552

המשפחה הקדושה )(498

הסקוטי )(348

יוספטל )(188

0%

96% 94% 79% 83% 73% 98% 97% 94% 99% 88% 97% 95% 73% 96% 97% 99% 97% 94% 100% 94% 92% 95% 96% 90% 99%

0%

96% 93% 79% 84% 71% 98% 98% 94% 99% 88% 99% 95% 73% 95% 97% 99% 97% 96% 100% 94% 92% 95% 95% 88% 99%

10%

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-שיעור סיום

אנטיביוטיקה במועד לפי בית חולים

סיום

100%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

בגרף הבא ריכזנו את בתי החולים הפריפריים בצד ימין במטרה לאפשר הסתכלות מרוכזת להבדלים שנמצאו

בין הקבוצות.

167

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח קיסרי-שיעור עמידה במדד

לפי בית חולים מתוקנן לגיל ומגדר ביחס ליעד הלאומי מחולק לפריפריה/

מרכז

100%

90%

90%

90%

80%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

96% 90% 79% 82% 71% 93% 99% 100% 99%

93% 97% 87% 97% 95% 72% 95% 97% 99% 96% 94% 94% 92% 95% 95% 88%

סורוקה )(2604

נהריה )(1412

המרכזי בעמק )(759

פוריה )(751

הצרפתי סנט וינסנט )(682

רבקה זיו )(552

המשפחה הקדושה )(498

הסקוטי )(348

יוספטל )(188

שיבא )(2539

סוראסקי )(2346

שערי צדק )(2243

רבין ק.בילינסון )(1752

אסף הרופא )(1722

מאיר )(1353

הדסה עין כרם )(1322

קפלן )(1239

רמבם )(1199

לניאדו )(1191

מעייני הישועה )(968

הלל יפה )(919

בני ציון )(856

וולפסון )(847

הכרמל )(725

הדסה הר הצופים )(724

פריפריה

10%

0%

מרכז

*בתי חולים עם מספר חולים מתחת ל ,30-הוסרו.

ניתן לראות כי אין הבדל בין בתי החולים בפריפריה ובתי החולים במרכז במידת ההצלחה של העמידה

במדד.

168

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר

הירך (בי"ח כלליים)

תיאור המדד :שיעור המטופלים שעברו ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך וקיבלו אנטיביוטיקה

מניעתית בחלון הזמן של שעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון ,ושהטיפול הופסק עד 24

שעות לאחר הניתוח

רציונל המדד :מטרת הטיפול האנטיביוטי המניעתי היא להביא את הרקמות המנותחות לרוויה

אנטיביוטית לפני ביצוע החתך ,כדי להגן עליהן מפני חדירת זיהום במהלך הניתוח (כשהן

חשופות) .בניתוחים לתיקון שבר בצוואר הירך הוכח שמתן האנטיביוטיקה מפחית את שיעור

הזיהומים .לא נמצאו יתרונות בהמשך מתן האנטיביוטיקה יותר מ 24-שעות לאחר סגירת

החתך הניתוחי .יתרה מזאת ,המשך מתן האנטיביוטיקה עלול לסייע להתפתחותם של פתוגנים

עמידים.

מכנה :כל המטופלים בגיל 65ומעלה שעברו ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך

מונה :כל המטופלים בגיל 65ומעלה שעברו ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך ,קיבלו אנטיביוטיקה

מניעתית בחלון הזמן של שעה לפני החתך הניתוחי הראשון *,והטיפול הופסק עד 24שעות

מתחילת הניתוח**

יעד :2014בשנת המדידה הראשונה לא נקבע יעד

יעד 80% :2015

יעד 85% :2016

הגדרות מפורטות נמצאות ב:

http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Quality_National_Prog.pdf

169

אחוזי עמידה במדד לשנים :2014-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך

ממצאים לאומיים:

2014

N=5601

2015

N=5922

14%

24%

34%

66%

2016

N=6247

76%

עמד

לא עמד

86%

עמד

לא עמד

עמד

לא עמד

השוואות בינלאומיות – מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח

לתיקון שבר בצוואר הירך

100%

98.4%

90%

86%

80%

77.4%

71.5%

76%

70%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

0%

NHS 2015

142

170

JCI 2015

ACHS 2015

366

ISR 2016

ISR 2015

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך-

מגמות בזמן (ממוצע נע)

100%

87%

90%

85%

80%

80%

70% 65%

60%

50%

40%

30%

20%

10%

9 10 11 12

8

7

6

5

4

2

3

1

9 10 11 12

2016

8

7

6

5

4

3

2

1

9 10 11 12

2015

8

7

6

5

4

3

2

1

0%

2014

אחוז העמידה במדד עלה משמעותית עם השנים .בשנת 2014אחוז הביצוע עמד על 65%ביצוע ואילו

בסוף שנת ,2016אחוזי הביצוע עומדים על .87%

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך-

אחוז עמידה במדד לפי יום הניתוח ומשמרת

100%

87%

80%

81%

78%

66%

65%

60%

53%

40%

20%

0%

א-ה +סופ"ש ערב ולילה

2016

א-ה בוקר

2015

2014

נראה כי בניתוחים המתבצעים באמצע השבוע ובמשמרות בוקר מקפידים פחות על מתן אנטיביוטיקה נאותה.

171

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך-

אחוז עמידה במדד לפי מיקום בית החולים

100%

88%

81%

80%

80%

68%

64%

60%

40%

42%

20%

0%

מרכז

פריפריה

2016

2014

2015

נמצא כי בתי החולים בפריפריה מקפידים פחות על מתן אנטיביוטיקה נאותה .אולם נראה כי הפער בין בתי

החולים במרכז לבתי החולים בפריפריה מצטמצם עם השנים.

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך-

אחוז עמידה במדד לפי סוג ניתוח

100%

86%

86%

77%

78%

61%

80%

86%

69%

68%

60%

54%

40%

20%

0%

קיבוע

החלפה חלקית

2016

2015

החלפה מלאה

2014

ההבדלים שנצפו בשנים הקודמות במתן אנטיביוטיקה הולמת לפי סוג הניתוח ,הצטמצמו לחלוטין וכעת

אחוזי העמידה במדד בכל סוגי הניתוח עומדים על .86%

172

התכנית הלאומית למדדי איכות בבתי חולים בישראל ,דו"ח לשנים 2013-2016

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך-

אחוז עמידה במדד לפי מספר ימי אשפוז עד הניתוח

100%

87%

86%

80%

74%

60%

79%

65%

58%

80%

63%

60%

40%

20%

0%

0-1ימים

2016

2014

2015

נראה כי מקפידים פחות על מתן אנטיביוטיקה הולמת בחולים המאושפזים זמן ארוך יותר עד לביצוע הניתוח.

אמנם הפערים הצטמצמו לעומת שנים קודמות ,אך עדיין נותר פער של 6%לטובת המנותחים במועד.

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך-

אחוז עמידה במדד לפי גודל בית חולים

100%

80%

85%

71%

89%

78%

80%

75%

74%

60%

57%

55%

40%

20%

0%

קטנים

גדולים -בינוניים

2016

2015

מרכזי על

2014

נמצא כי בתי חולים קטנים מקפידים פחות על מתן אנטיביוטיקה בצורה הולמת.

במדד זה בית החולים נדרש להתחיל את מתן האנטיביוטיקה לפני הניתוח ,וכן לסיימה בתוך 24שעות

מהניתוח .בגרף להלן מוצגים שיעורי ההצלחה של בתי החולים בכל אחד מחלקי המדד בנפרד :תחילת מתן

האנטיביוטיקה בזמן ,וסיומה בזמן.

173

מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות ס