תופעות לווי מטיפול דיפירון או פרצטמול

סיכום הבחינה של החשד

לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

משרד הבריאות

מנהל הרפואה

ספטמבר 2102

תוכן העניינים

מבוא 3............................ ................................ ................................ ................................

נוהל העבודה והמשתתפים 3.............................. ................................ ................................

תקציר האירועים 4............. ................................ ................................ ................................

פירוט האירועים 6.............. ................................ ................................ ................................

קבלת הדיווח במשרד הבריאות 6........................ ................................ ................................

בדיקת ראשונית של צבר המקרים החשודים הראשון 6............................. ................................

בדיקה מקיפה לאיתור מקרים חשודים נוספים ולהערכה מעמיקה של כל המקרים החשודים 7............

אנמיה אפלסטית ופנציטופניה 8...................... ................................ ................................

נויטרופניה8............................... ................................ ................................ ...............

אגרנולוציטוזיס 8....................................... ................................ ................................

בחינת החשד לזיוף של תכשירי האופטלגין החשודים ע"י היחידה לפשע פרמצבטי 9..........................

סקירת הספרות המדעית 01.............................. ................................ ................................

דיונים מקצועיים והחלטות 00........................... ................................ ................................

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

2

מבוא

ב 5180/-התקבלה הודעה מרופאת מחוז מרכז ,ד"ר עפרה חבקין ,על חשד לאגרנולוציטוזיס

מאופטלגין ב 3-חולים במרכז הרפואי מאיר כפר-סבא .בעקבות החשד הנחה מנכ"ל המשרד ,פרופ'

רוני גמזו ,את ראש מנהל הרפואה ,פרופ' ארנון אפק ,לבחון את החשד הקליני לקשר בין

האירועים.

נוהל העבודה והמשתתפים

בדיקת האירוע כללה:

.5

.2

.3

.4

.1

.6

.7

בדיקה פרטנית של המקרים בבי"ח מאיר בשיתוף רופאי בית החולים וד"ר חוברס שדיווחה

לראשונה על החשד ,מנהל ביה"ח ,ד"ר וירטהיים וסגניתו ,ד"ר מרם.

פניה לבי"ח בארץ לדיווח על מקרים דומים כולל בחינה מדוקדקת על בסיס אבחנות.

בחינה של כלל המקרים החשודים להגדרת רמת החשד לקשר ע"י פרמקולוגים קליניים.

בחינת המקרה החשוד שדווח בבי"ח סורוקה ע"י ד"ר וינשטיין בעזרתו של רופא מחוז דרום

ד"ר גדלביץ.

בחינת הנושא והתייעצות עם מומחים מהמשרד ובתי החולים:

אגף הרוקחות :ד"ר טל לביא ,מגר' רחל גוטמן

לשכת בריאות מחוז מרכז :ד"ר עפרה חבקין

המרכז הלאומי לבקרת מחלות :פרופ' תמי שוחט

פרמקולוגים קליניים :פרופ' מתי ברקוביץ ,ד"ר קובי עצמון ,ד"ר צחי דגן

בריאות הציבור :ד"ר אודי קלינר

מנהל הרפואה :ד"ר מיכאל דור ,גב' רותי פרוינד ,ד"ר איל יעקבסון

מנהל הטכנולוגיה :ד"ר אסנת לוקסנבורג

דוברות :גב' עינב שמרון

התייעצות מומחים בבי"ח אסף הרופא בראשות פרופ' ברקוביץ

בחינת החשד לזיוף ע"י היחידה לפשע פרמצבטי בראשות מר מיקי אריאלי.

בדיקה מול חברת 'טבע' לגבי החשד לזיוף ולקבלת נתוני מכירות.

ברצוננו להודות לכל מי שסייע בבחינה ובמיוחד לד"ר חוברס על הערנות והצפת החשד.

ד"ר איל יעקבסון

עוזר רפואי לראש מנהל רפואה

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

פרופ' ארנון אפק

ראש מנהל רפואה

3

תקציר האירועים

.5ב 5180/-הגיע דיווח מד"ר מיכל חוברס מהמרכז הרפואי מאיר לגבי 3מקרים של חולים עם

אגרנולוציטוזיס שאושפזו בבי"ח מאיר והחשודים כקשורים באופטלגין .המקרים דווחו ע"י

ד"ר חוברס למשרד הבריאות .מיידית ד"ר מיכאל דור פנה טלפונית לבתי החולים וביקש מהם

לדווח על מקרים חשודים נוספים.

.2ב 5680/-הנושא דווח בחדשות ערוץ 2ובעקבותיו התקבלו פניות רבות בנושא מהתקשורת.

.3ב 5680/-ב ,50:00-למחרת הדיווח הראשוני ,נערכה שיחת ועידה בראשות פרופ' אפק

ובהשתתפות פרופ' מתי ברקוביץ ,פרופ' תמי שוחט ,ד"ר מיכאל דור ,וד"ר טל לביא .מסקנת

השיחה הייתה שקיים צבר חריג של מקרים המחייב בדיקה ואיסוף נתונים.

.4ב 5680/-ב 22:30-נערכה שיחת ועידה נוספת בראשות מנכ"ל המשרד בה הוצגו שלושת

המקרים והתקיים דיון מקצועי שבסופו סוכם:

א.

משרד הבריאות יבצע בדיקה תחקיר קליני מעמיק של החולים;

ב.

תרופת האופטלגין מותרת לשימוש בארץ ובשלב זה אין מקום לשינוי בהנחיות;

ג.

המשרד יעדכן את הציבור בהמשך תהליך הבדיקה.

.1ב ,5780/-יום שישי בבוקר ,נערך ביקור בבי"ח מאיר ע"י נציגי משרד הבריאות יחד עם רופאי

בי"ח מאיר שבחנו לעומק את 3המקרים מבי"ח מאיר .נבדק גם דיווח על מקרים חשודים

נוספים ,אחד בבי"ח סורוקה ואחד בבי"ח וולפסון .סוכם כי:

א.

שלושת המקרים בבי"ח מאיר כפ"ס דורשים בחינה נוספת;

ב.

המקרה בבית חולים סורוקה דורש בירור לקבלת פרטים נוספים;

ג.

המקרה בבית חולים וולפסון קרוב לוודאי שאינו קשור לאופטלגין.

.6ב 5780/-הועברה בקשה נוספת לבתי החולים לבחון מקרים של אגרנולוציטוזיס ,אנמיה

אפלסטית ,ופנציטופניה המקודדים לפי ICD9ולציין התייחסות לקשר ללקיחת אופטלגין,

ובנוסף להעביר עדכון על כל מטופל מאושפז או שאושפז בתקופה האחרונה בעקבות תופעות

לוואי החשודה כי היא קשורה לשימוש באופטלגין.

.7נעשתה פנייה לחברת 'טבע' לקבלת נתוני שימוש באופטלגין ,ולבירור האם ידוע על מקרים של

זיוף התכשיר והאם בוצעו לאחרונה שינויים בתכשיר .ב 2080/-התקבלה מ'טבע' תשובה כי:

(א) הפורמולציה של תכשיר האופטלגין (טבליות או טיפות) לא שונתה מזה שנים רבות; (ב)

אין ל'טבע' כל מידע היכול להצביע על היותם של תכשירים מזויפים בשוק .ב 2280/-התקבלו

נתוני השימוש באופטלגין בשנה האחרונה.

./היחידה למניעת פשע פרמצבטי בראשות מר מיקי אריאלי בדקה את החשד לזיוף של תכשירי

האופטלגין .תוצאות הבדיקה היו שתכשירי האופטלגין לא זויפו.

.9ב 2080/-פרופ' ברקוביץ ערך התייעצות בנושא במחלקה לפרמקולוגיה קלינית אסף הרופא.

המסקנה הייתה שיש להפוך את התרופה לתרופת מרשם ואולם עלתה הדאגה שאם זו תתקבל

יגבר השימוש בתרופות חליפיות שגורמות לתופעות לוואי קשות בשכיחות גבוהה יותר.

.50ב 258/-התקיימה במכון גרטנר בתל השומר ישיבה בראשות פרופ' ארנון אפק ובהשתתפות

פרופ' תמי שוחט ,ד"ר אסנת לוקסנבורג ,ד"ר מיכאל דור ,גב' עינב שמרון ,ד"ר אודי קלינר,

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

4

ד"ר קובי עצמון ,ד"ר טל לביא ,פרופ' מתי ברקוביץ ,מגר' רחל גוטמן ,גב' רותי פרוינד ,וד"ר

איל יעקבסון .הוצגו כל הממצאים עד אותו שלב והועברו למנכ"ל המשרד המלצות הביניים

הבאות:

)5לסיים את הבדיקה של כל המקרים החשודים שדווחו על ידי בתי החולים;

)2להנחות את בתי החולים על חובת דיווח למשרד הבריאות על כל מקרה של חשד

לתופעות לוואי של אגרנולוציטוזיס עקב נטילת תרופות;

)3לפרסם הודעה שמשרד הבריאות ממליץ על התייעצות של חולים כרוניים עם רופא

המשפחה שלהם גם לגבי נטילת תרופות ;OTC

)4בשלב זה אין מקום לשנות את מדיניות משרד הבריאות.

.55ב ,09809-התקיימה במשרד הבריאות בירושלים ישיבה מסכמת בראשות פרופ' ארנון

אפק ובהשתתפות פרופ' תמי שוחט ,פרופ' מתי ברקוביץ ,ד"ר אסנת לוקסנבורג ,ד"ר צחי

דגן ,מג' רחל גוטמן ,ד"ר טל לביא ,ד"ר קובי עצמון (טלפונית) ,וד"ר איל יעקבסון.

בישיבה זו הוצגו ממצאי הבדיקה של כלל המקרים שדווחו ע"י בתי החולים .סוכם כי:

א.

בעובדות שעלו עד כה אין בכדי לשנות את הסיכום של הועדה בראשות פרופ' לבוא מ-

2055לגבי אופטלגין .אופטלגין לפיכך יישאר כתרופת .OTC

ב.

יומלץ לחולים להתייעץ עם הרופא המטפל מהן התרופות OTCשמומלץ שהחולה

ייקח מידה וסובל מתחלואה כרונית.

ג.

יש לפשט את דרך הצגת המידע באתר משרד הבריאות והדיווח לגבי שינויים בעלון

לצרכן של תרופות.

ד.

חוזר מנהל רפואה שמחייב דיווח על תופעות לוואי מתרופות יצא למערכת הבריאות

בשבוע הקרוב.

ה.

ייערך מחקר ע"י משרד הבריאות באחריות ראש מנהל רפואה פרופ' אפק וראש ה-

,ICDCפרופ' שוחט ,שיבחן את תופעות הלוואי מאופטלגין בישראל .המחקר ייערך

בקריטריונים מדעיים ותוצאותיו יפורסמו כך שיעבור .PEER REVIEW

סיכום :קיים פער שקשה להסבירו בנושא האופטלגין .ישנן מדינות בהן השימוש אסור

(ארה"ב ואנגליה לדוגמא) מדינות בהן התרופה ניתנת במרשם רופא (גרמניה ,אוסטריה,

איטליה) ומדינות בהן התרופה ( OTCישראל ,ספרד ,דרום אמריקה ,רוסיה ועוד) .קשה

להסביר שונות כה נרחבת .למרות האמור הרי שקביעת מדיניות דורשת הסתמכות על

עובדות ואין בעובדות הקיימות תימוכין לשינוי המדיניות בישראל כפי שאושרה רק

לאחרונה ע"י הועדה בראשות פרופ' לבוא .אם בעקבות החוזר ,המחקר או ערנות הרופאים

והציבור יעלו שאלות נוספות ,יתבצע דיון מחדש בנושא מתוך אחריות לבריאות הציבור.

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

5

פירוט האירועים

קבלת הדיווח במשרד הבריאות

ב 5180/-ד"ר מיכל חוברס ,רופאה מומחית למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי מאיר ,העבירה

דיווח לגבי 3מקרים של חולים עם אגרנולוציטוזיס שאושפזו בבי"ח מאיר והחשודים כקשורים

באופטלגין .המקרים דווחו ע"י ד"ר חוברס לד"ר חבקין שבתורה העבירה את המידע למשרד

הבריאות .עוד באותו יום ד"ר מיכאל דור פנה טלפונית לבתי החולים וביקש מהם לדווח על

מקרים חשודים נוספים.

ב 5680/-ב ,50:00-למחרת הדיווח הראשוני ,נערכה שיחת ועידה בראשות פרופ' אפק יחד עם

פרופ' מתי ברקוביץ ,פרופ' תמי שוחט ,ד"ר מיכאל דור ,וד"ר טל לביא .מסקנת השיחה הייתה

שיש צבר חריג של מקרים המחייב בדיקה ואיסוף נתונים.

ב 5680/-ב 22:30-נערכה שיחת ועידה נוספת בראשות מנכ"ל המשרד בה הוצגו שלושת המקרים

והתקיים דיון מקצועי שבסופו סוכם (ובהתאם הוצאה הודעה לעיתונות):



משרד הבריאות יבצע בדיקה בתיאום עם בית החולים מאיר כדי לאפיין לעומק את

שלושת המקרים ,לבדוק האם קיים קשר ביניהם או קיימות סיבות אפשריות אחרות

לצבר וכן תחקיר קליני מעמיק של החולים;



בשלב זה מדובר בחשד לקשר לנטילת האופטלגין ,אשר נבדק על ידי גורמי המקצוע.

תרופת האופטלגין מותרת לשימוש בארץ ובשלב זה אין מקום לשינוי בהנחיות;



המשרד יעדכן את הציבור בהמשך תהליך הבדיקה.

בדיקת ראשונית של צבר המקרים החשודים הראשון

ב ,5780/-יום שישי בבוקר ,נערך תחקיר קליני בבי"ח מאיר ע"י פרופ' אפק ,פרופ' ברקוביץ ,ד"ר

חבקין ,וד"ר לביא יחד עם ד"ר ורטהיים ,ד"ר מרם ,ד"ר חוברס ,ד"ר להב ,ד"ר שבון ,וד"ר עמית.

מטרת התחקיר הייתה לבחון לעומק את 3המקרים שדווחו:



בחור צעיר מקלנסווה שהגיע עם חום ונויטרופניה ( 0גרנולוציטים) .בשבוע טרם אשפוזו נטל

אקמול ,נורופן ואופטלגין .ביום ה 50-לאשפוזו עבר כשל רב מערכתי ואלח דם עם

פסאודומונס .בהמשך החולה יצא מכלל סכנה .בבדיקת מח עצם היה דיכוי של השורה הלבנה.

לציין שמתוך תיקו בקופ"ח בספירת דם שנלקחה ב 2050-היו 5400פולימורפונוקלארים תחת

טיפול בנורופן.



בחורה הלוקה בפיגור שכלי ואפילפסיה ,גם כן מקלנסווה .סבלה מכאבי ראש ,כאבי בטן

ושלשולים .קיבלה אופטלגין ואחרי יומיים סבלה מחום גבוה ואנצפלופתיה (בעת הבדיקה

כבר מרגישה הרבה יותר טוב) .בבדיקת דם אגרנולוציטוזיס .לא בוצעה בדיקת מח עצם .אין

בדיקות דם קודמות .רשומה כמטופלת כרונית בקלונקס ,ואליום ,טגרטול וחומצה ולפרואית

אך בבדיקת רמות באשפוז רמה נמוכה מאד של טגרטול וחומצה ולפרואית כך שבספק אם

נוטלת אותן .האנמנזה מהמטופלת ובני משפחתה לא מהימנה.

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

6



חולה שכבר שוחרר .שבוע טרם אשפוזו סבל מחום גבוה ,צמרמורות ,כאבי שיניים ודלקת

אוזניים .טופל באוגמנטין ומינונים גבוהים של נורופן .רק יום לאחר שחרורו באנמנזה חוזרת

התברר שנטל גם אופטלגין .בבדיקת הדם 630לויקוציטים עם 50-10נויטרופילים .בבדיקת

מח עצם דיכוי של השורה הלבנה.

נבדק גם דיווח שהתקבל בעקבות הפניה של ד"ר דור על 2מקרים חשודים נוספים מבתי חולים

אחרים:



מקרה שדווח מבי"ח סורוקה ע"י ד"ר' אורלי וינשטיין .מדובר בחולה בדואית שאושפזה

בבי"ח סורוקה עקב חום ונויטרופניה .היה שימוש באופטלגין סביב המחלה אך אין פרטים

לגבי המקרה .יש קשיים לאתר את המטופלת – אין כתובת או טלפון .ד"ר גדלביץ ,רופא מחוז

דרום של משרד הבריאות ,התבקש לנסות לברר את המקרה.



מקרה נוסף בבי"ח וולפסון שבבדיקה עם ד"ר זיו-נר התברר שאינו קשור לנטילת אופטלגין.

סוכם כי:



שלושת המקרים שנידונו בבי"ח מאיר כפ"ס הם מקרים מורכבים של חולים עם מחלות

רקע ונטילת מספר תרופות ודורשים המשך בחינה;



המקרה בבית חולים סורוקה דורש המשך בירור לקבלת פרטים נוספים;



המקרה בבית חולים וולפסון קרוב לוודאי שאינו קשור לנטילת אופטלגין.

בדיקה מקיפה לאיתור מקרים חשודים נוספים ולהערכה מעמיקה של כל המקרים החשודים

ב 5180/-יום קבלת הדיווח הראשוני על 3המקרים מבי"ח מאיר ,ד"ר מיכאל דור פנה טלפונית

לבתי החולים וביקש מהם לדווח על מקרים חשודים נוספים.

ב 578/-הועברה בקשה נוספת ,מפורטת יותר ,לבתי החולים לבחון מקרים של אגרנולוציטוזיס,

אנמיה אפלסטית ,ופנציטופניה מקודדים לפי ICD9ולציין התייחסות לקשר ללקיחת אופטלגין,

ובנוסף להעביר עדכון על כל מטופל מאושפז או שאושפז בתקופה האחרונה בעקבות תופעות לוואי

החשודה כי היא קשורה לשימוש באופטלגין .לאחר בחינת המקרים ע"י בתי החולים ,הם

התבקשו להעביר מקרים החשודים לקשר עם נטילת אופטלגין למשרד הבריאות.

כל המקרים שהתקבלו הועברו לבדיקתם של פרופ' מתי ברקוביץ וד"ר צחי דגן .סיכומי המחלה

נבחנו על ידם וסווגו על פי הקריטריונים הבאים:

א.

מקרים של אנמיה אפלסטית ופנציטופניה – נסקרו סיכומי מחלה עם האבחנות הנ"ל.

ב.

מקרים של נויטרופניה – מקרים בהם הייתה לויקופניה ,וכן נויטרופניה אך לא

אגרנולוציטוזיס.

ג.

מקרים של אגרנולוציטוזיס

.5מקרים שלא קשורים לאופטלגין

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

7

.2מקרים בסבירות נמוכה ,בהם תזמון מתן האופטלגין הינו רחוק מהתופעה של

האגרנולוציטוזיס

.3מקרים בסבירות גבוהה.

סיכום הממצאים:

א.

אנמיה אפלסטית ופנציטופניה

לא נמצא אף מקרה של אנמיה אפלסטית או פנציטופניה הקשורים לשימוש באופטלגין.

ב.

נויטרופניה

בי"ח "הדסה" הר הצופים דיווח על 7מקרים של נויטרופניה :אחד בחדר המיון ו 6 -מקרים

במערך הפנימי .מתוכם 1מקרים יתכן וקשורים לשימוש באופטלגין .פרופ' ברקוביץ שוחח עם

מנהל המערך הפנימי ,פרופ' שמואל היימן .לדבריו ,יתכן שלצוות יש מודעות גבוהה לנושא של

נויטרופניה העלולה להיות קשורה לאופטלגין .לציין שנויטרופניה שאיננה בגדר אגרנולוציטוזיס

לא במהות הבחינה הנוכחית.

ג.

אגרנולוציטוזיס

.5מקרים שלא קשורים לאופטלגין

בי"ח ברזילי (עשרות מקרים) – ללא קשר לאופטלגין.

בי"ח איכילוב ( 569מקרים) – ללא קשר לאופטלגין.

בי"ח קפלן – נמצאו בשנה האחרונה 25מקרי אגרנולוציטוזיס8נויטרופניה ללא קשר לנטילת

אופטלגין.

בי"ח הלל יפה – נמצאו 10חולים עם האבחנות המפורטות במכתב הפניה .לא נמצא מקרה של

אגרנולוציטוזיס הקשור לאופטלגין.

בי"ח העמק – 6מקרים שאינם קשורים לאופטלגין.

בי"ח יוספטל – מקרה אחד שאינו קשור.

בי"ח לניאדו – נמצאו 3מקרים בשנה האחרונה שלא קשורים לאופטלגין.

בי"ח משפחה קדושה-נצרת – לא אושפזו בשנה האחרונה חולים עם האבחנות הנ"ל.

בי"ח כרמל – לא אושפזו בשנה האחרונה חולים עם האבחנות הנ"ל.

בי"ח פוריה – לא אושפזו בשנה האחרונה חולים עם האבחנות הנ"ל.

בי"ח נהריה – לא אושפזו בשנה האחרונה חולים עם האבחנות הנ"ל.

בי"ח בני ציון – מקרה אחד שדווח עליו בעל-פה.

הדסה עין-כרם – לא נמצאו אשפוזים עם האבחנות הנ"ל.

בת"ח בילינסון+השרון – "נמצאו 3מקרים עם האבחנות לעיל אשר בספק יכולים להיות

קשורים לשימוש באופטלגין ,ברקע מחלה ויראלית ושימוש לא רב באופטלגין".

בי"ח שיבא – לא נמצאו האבחנות המתאימות לאלה המצוינות עם קשר לאופטלגין.

בי"ח צפת – דיווח על למעלה מ 10-מטופלים שאושפזו עם אבחנות של אגרנולוציטוזיס .אין

ליחס את התופעות במקרים אלה לנטילת אופטלגין.

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

8

בי"ח רמב"ם – "נצרכות ברמב"ם כל שנה מיליון מנות של אופטלגין (בבליעה ובשתייה) .לא

היו בשנים האחרונות מקרים של אגרנולוציטוזיס ,אנמיה אפלסטית ופנציטופניה שלגביהם

הועלה חשד לאופטלגין כגורם".

.2מקרים בסבירות נמוכה

2מקרים ממאיר כפר-סבא 5 ,מסורוקה 3 ,מאסף הרופא.

.3מקרים בסבירות גבוהה

סה"כ 2מקרים שהוגדרו בסבירות גבוהה:

)5מקרה אחד מבי"ח "מאיר" כפר-סבא (אושפז בטיפול נמרץ ,מהיישוב קלנסווה)

)2מקרה אחד מבי"ח "סורוקה" (חולה ממוצא בדואי).

בחינת החשד לזיוף של תכשירי האופטלגין החשודים ע"י היחידה לפשע פרמצבטי

)5ב 59.0/-מיקי אריאלי בתיאום עם דר' עפרה חבקין ודר' מיכאל דור נשלח לבית חולים מאיר

לקבל דוגמה של האופטלגין מהחולה מקלנסווה שאושפז בבי"ח מאיר.

)2התקבלה מבית חולים מאיר אריזה של אופטלגין כדורים בכיתוב עברית ,רוסית וערבית עם 2

כדורים בבליסטר -אצווה ,62792/תאריך תפוגה.02.2056 :

)3לצורך השוואה -התקבלה דוגמה של אופטלגין כדורים מבית מרקחת ניו-פארם (סניף בית

חולים מאיר) -מס' אצווה 627950תאריך תפוגה .04.2051

)4בתיאום עם הקב"ט של 'טבע' וזאב בלאט ,מנהל הרישום של יצרנית התרופות 'טבע' ,נשלחו ב-

59.0/האריזה ובליסטר וכדור 5ל'טבע' לצורך בדיקה.

)1ב 59.0/-נשלח כדור אופטלגין מבליסטר של אצווה 62792/לבדיקה אנאליטית במכון לביקורת

ותקנים לחומרי רפואה בירושלים.

)6ב 22.0/-התקבלה מלשכת הבריאות הדרום אריזה רקה של אופטלגין כדורים מס' אצווה

62795/תאריך תפוגה .50.2051התקבלו גם טיפות אופטלגין מס' אצווה XT2B26-1תאריך

תפוגה 02.2051לצורך בדיקה.

תוצאות:

)5ב 59.0/-התקבל אישור מזאב בלאט ,מנהל הרישום של יצרנית התרופות 'טבע' ,שהאריזה

מהחולה מבית חולים מאיר (אצווה )62792/מקורית ולא מזויפת.

)2ב 22.0/-התקבלו תוצאות בדיקת המכון של אצווה ( 62792/מבית חולים מאיר) :מכיל 96.71%

.DIPYRONEנמצא חומר פירוק .לפי ציפורה הס הכדור מקורי אבל בגלל שהתקבל בתפזורת

ולא בבליסטר (הבליסטר נשלח ל'טבע') הכדור ספג לחות .סיכום :לא מזויף.

)3ב 22.0/-התקבלו תוצאות בדיקת המכון במכשיר DIRשל כדור האופטלגין אצווה 62792/מול

כדור אופטלגין מבית מרקחת ניו-פארם סניף בית חולים מאיר אצווה 627950תאריך תפוגה

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

9

: 04.2051הכדור של אצווה 62792/לא מזויף אבל רואים שהוא שונה מהדוגמה של ניו פארם

(תוצאה של לחות) .סיכום :לא מזויף.

)4ב 29.0/-התקבלו תוצאות בדיקת המכון של טיפות אופטלגין מס' אצווה XT2B26תאריך

תפוגה ( 02.2051שהתקבלו מלשכת בריאות דרום) :מכילות 90.9%חומר פעיל .הבקבוק

שקבלנו היה פתוח עם מעט חומר .בהתחשב בתנאי האחסון של התכשיר ובכך שהבקבוק פתוח

המסקנה הייתה שהדוגמה מקורית ולא מזויפת.

מסקנה:

לפי בדיקות המעבדה ,חוות הדעת של היצרן ,וחומר מודיעיני שלנו ,האופטלגין בשוק מקורי ולא

מזויף.

סקירת הספרות המדעית (ד"ר איל יעקבסון)

סקירת הספרות העלתה שקיימת שונות רבה בין המחקרים לגבי הסיכון המיוחס לשימוש

באופטלגין .במחקרים העדכניים ביותר במדינות בהן האופטלגין ניתן ללא מרשם רופא ()OTC

נמצא סיכון נמוך לאגרנולוציטוזיס כתוצאה מהשימוש באופטלגין :במחקר שבוצע בפולין ופורסם

ב 2050-בעיתון Journal of International Medical Researchההיארעות של אגרנולוציטוזיס

כתוצאה מהשימוש באופטלגין הוערכה בכ 0.56-מקרים למיליון ימי שימוש .במחקר נוסף שבוצע

באמריקה הלטינית ופורסם ב 200/-בעיתון European Journal of Clinical Pharmacology

ההיארעות הכללית של אגרנולוציטוזיס (מכל הסיבות) הוערכה ב 0.3/-מקרים למיליון תושבים

לשנה כאשר רק שליש מתוכם יוחסו לשימוש באופטלגין .במחקר שבוצע בספרד ופורסם ב2001-

בעיתון European Journal of Clinical Pharmacologyנמצא שהיארעות אגרנולוציטוזיס

כתוצאה מהשימוש באופטלגין היא 0.16מקרים למיליון תושבים לשנה .הסיכון הגבוה ביותר

תואר במחקר שבוצע בשבדיה ופורסם ב 2002-בעיתון European Journal of Clinical

Pharmacologyבו נמצא ששיעור ההיארעות של אגרנולוציטוזיס כתוצאה משימוש באופטלגין

הוא 5:5439מרשמים.

ב 2002-נכתבו שני מאמרים בנושא בטיחות השימוש באופטלגין בWHO Pharmaceuticals -

.Newsletterבגיליון הראשון ב 2002-נכתב מאמר בו הוצגה עמדת משרד הבריאות הברזילאי

שאופטלגין היא תרופה יעילה; בעלת פרופיל בטיחות דומה או אפילו טוב יותר מהתרופות

החליפיות; וששינוי במעמד הרגולטורי שלו יגרום לתוצאות שליליות עקב הגברת השימוש

בתרופות אחרות .בגיליון השלישי של ה WHO Pharmaceuticals Newsletter-באותה שנה הוצג

'הצד השני של הסיפור על אופטלגין' וזאת בעקבות פרסום המחקר משבדיה באותה שנה (בו

הוערך סיכון גבוה לאגרנולוציטוזיס כתוצאה מהשימוש באופטלגין) .סוכם שלא ברור אם ממצא

זה נובע מסיכון יתר גנטי של השבדים ולכן יש לבצע מחקרים נוספים באוכלוסיות אחרות

ומגוונות ועד אז יש לשקול שימוש בתרופות אחרות כתרופות קו ראשון לטיפול בכאב.

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

01

מעניין לציין שבמחקר בינלאומי שפורסם ב 59/6-בעיתון JAMAכלל לא נמצא סיכון יתר

לאגרנולוציטוזיס כתוצאה מהשימוש באופטלגין בישראל לעומת מדינות אחרות בהן כן נמצא

סיכון יתר.

בכל הנוגע לסיכון לתופעות לוואי חמורות של תרופות אנלגטיות ,פורסם ב 599/-בעיתון Journal

of Clinical Epidemiologyמחקר השוואתי שבדק את שיעור התמותה עקב תופעות הלוואי

החמורות של אופטלגין ,אקמול ,אספירין ווולטרן שכללו אגרנולוציטוזיס ,אנמיה אפלסטית,

אנפילקסיס וסיבוכים במערכת העיכול העליונה (דימום מהקיבה) ונמצא שוולטרן גורם לתמותה

עודפת עקב בשיעור של 192מקרים ל 500-מיליון משתמשים ואספירין ל 5/1-מקרים ל500-

מיליון משתמשים בעוד שאופטלגין גרם ל 21-מקרים ל 500-מיליון משתמשים ואקמול ל20-

מקרים ל 500-מיליון משתמשים.

דיונים מקצועיים והחלטות

ב 2080/-פרופ' ברקוביץ ערך התייעצות בנושא במחלקה לפרמקולוגיה קלינית בבי"ח אסף הרופא.

באותה ישיבה השתתפו מספר פרמקולוגים קליניים ממספר בתי חולים וכן רופאים מומחים

ברפואה פנימית .המסקנה וההמלצה של אותו דיון הייתה להעביר את האופטלגין לתרופת מרשם,

כמו גם תרופות אחרות נגד כאבים כמו נורופן .החשש הוא שאם רק האופטלגין תהיה תרופת

מרשם ,תהיה נהירה לתכשירים מקבוצת ה ,NSAIDS-אשר עלולים לגרום לאי ספיקת כליות.

לכן ,ההמלצה היא להעביר לתרופת מרשם גם אופטלגין וגם תרופות אנלגטיות אחרות.

ב 258/-התקיימה במכון גרטנר בתל השומר ישיבה בהשתתפות פרופ' ארנון אפק ,פרופ' תמי

שוחט ,ד"ר אסנת לוקסנבורג ,ד"ר מיכאל דור ,גב' עינב שמרון ,ד"ר אודי קלינר ,ד"ר קובי עצמון,

ד"ר טל לביא ,פרופ' מתי ברקוביץ ,מגר' רחל גוטמן ,גב' רותי פרוינד ,וד"ר איל יעקבסון.

במהלך הישיבה הוצגו כל ממצאי הבדיקה הראשונית של 3החולים בבי"ח מאיר ,החולה בבי"ח

וולפסון והחולה בבי"ח סורוקה .כמו כן הוצגה סקירת ספרות שנעשתה ע"י ד"ר איל יעקבסון.

נערך דיון שבסיומו נוסחו למנכ"ל המשרד המלצות הביניים הבאות:



לסיים את הבדיקה של כל המקרים החשודים שדווחו על ידי בתי החולים;



להנחות את בתי החולים על חובת דיווח למשרד הבריאות על כל מקרה של חשד לתופעות

לוואי של אגרנולוציטוזיס עקב נטילת תרופות;



לפרסם הודעה שמשרד הבריאות ממליץ על התייעצות של חולים כרוניים עם רופא

המשפחה שלהם גם לגבי נטילת תרופות ;OTC



בשלב זה אין מקום לשנות את מדיניות משרד הבריאות.

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

00

ב 09809-התקיימה במשרד הבריאות בירושלים ישיבה מסכמת בראשות פרופ' ארנון אפק

ובהשתתפות פרופ' תמי שוחט ,פרופ' מתי ברקוביץ ,ד"ר אסנת לוקסנבורג ,ד"ר צחי דגן ,מג' רחל

גוטמן ,ד"ר טל לביא ,ד"ר קובי עצמון (טלפונית) ,וד"ר איל יעקבסון .בישיבה זו הוצגו ממצאי

הבדיקה של כלל המקרים שדווחו ע"י בתי החולים .בסיכום הדיון הוצגו ההמלצות הבאות

למנכ"ל משרד הבריאות:



בעובדות שעלו עד כה אין בכדי לשנות את הסיכום של הועדה בראשות פרופ' לבוא מ-

2055לגבי אופטלגין .אופטלגין לפיכך יישאר כתרופת .OTC



יומלץ לחולים להתייעץ עם הרופא המטפל מהן התרופות OTCשמומלץ שהחולה ייקח

מידה וסובל מתחלואה כרונית.



יש לפשט את דרך הצגת המידע באתר משרד הבריאות והדיווח לגבי שינויים בעלון לצרכן

של תרופות.



חוזר מנהל רפואה שמחייב דיווח על תופעות לוואי מתרופות יצא למערכת הבריאות

בשבוע הקרוב.



ייערך מחקר ע"י משרד הבריאות באחריות ראש מנהל רפואה פרופ' אפק וראש ה,ICDC-

פרופ' שוחט ,שיבחן את תופעות הלוואי מאופטלגין בישראל .המחקר ייערך בקריטריונים

מדעיים ותוצאותיו יפורסמו כך שיעבור .PEER REVIEW



קיים פער שקשה להסבירו בנושא האופטלגין .ישנן מדינות בהן השימוש אסור (ארה"ב

ואנגליה לדוגמא) מדינות בהן התרופה ניתנת במרשם רופא (גרמניה ,אוסטריה ,איטליה)

ומדינות בהן התרופה ( OTCישראל ,ספרד ,דרום אמריקה ,רוסיה ועוד) .קשה להסביר

שונות כה נרחבת .למרות האמור הרי שקביעת מדיניות דורשת הסתמכות על עובדות ואין

בעובדות הקיימות תימוכין לשינוי המדיניות בישראל כפי שאושרה רק לאחרונה ע"י

הועדה בראשות פרופ' לבוא .אם בעקבות החוזר ,המחקר או ערנות הרופאים והציבור

יעלו שאלות נוספות ,יתבצע דיון מחדש בנושא מתוך אחריות לבריאות הציבור.

סיכום הבחינה של החשד לאגרנולוציטוזיס משימוש באופטלגין

מנהל הרפואה ,משרד הבריאות

02