מדד כלכלי חברתי בשנים 2018-2024

מדינת ישראל

State of Israel

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חופש המידע

יום שלישי 25מרץ 2025

לכבוד

אורי סאלד

מנהל תחום המידע -התנועה לחופש המידע

מיילfoi@meida.org.il:

שלום רב,

הנדון :בקשה לפי חוק חופש המידע מיום 26/01/2025

מספר סימוכין 464397

במענה לפנייתכם מיום 26בינואר 2025לקבלת מידע ונתונים בנוגע לאופן חישוב וקביעת הדירוג

הכלכלי חברתי של הרשויות המקומיות ,הריני להשיבכם כדלקמן:

.1המדד הכלכלי חברתי מחושב אחת לשנתיים .כך עבור השנים המבוקשות ()2018-2024

המדדים של שנים 2019ו 2021-רלוונטיים.

.2יש לציין כי המדדים של השנים 2019ו 2021-מחושבים על פי אותם משתנים ואותן שיטות.

.3בהתייחס לסעיף 1ו 2 -בבקשתכם ,לקבל את דרך חישוב המדד נציין כי באתר הלמ"ס

בקישור המצורף ניתן לקבל פירוט מלא ונרחב של מתודולוגיית המדד ודרך החישוב כולל לוחות

ומטא דאטה ,כולל הסברים מפורטים לגבי הערכת המדד וביבליוגרפיה רלוונטית.

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2024/%D7%90%D7%A4%D7%99%D

7%95%D7%9F-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%92%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%92%D7%9F%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%94%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7

%94-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2021.aspx

.4מתוך הפרסום שבקישור אדגיש כי ערך המדד החברתי-כלכלי של רשות מקומית מחושב

בשיטת ניתוח גורמים ,כערך רציף שמתקבל באמצעות שקלול של הערכים המתוקננים של 14

המשתנים הנבחרים .ערך המדד ,המבטא את הרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית

מחושב כממוצע משוקלל של הגורמים ,כאשר השקלול נעשה בהתאם לאחוז השונות

המוסברת על ידי כל גורם (הרחבה בעמ' 14בפרסום).

1

לדוגמה מצ"ב משקלות המשתנים שהתקבלו במודל עבור הרשויות המקומיות2019 -

משתנה

2019

אחוז בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר המינימום

8.93

הכנסה חודשית ממוצעת לנפש

9.01

אחוז בעלי הכנסה מעבודה מבני 54–25

8.62

ממוצע שנות לימוד של בני 54–25

8.56

אחוז נשים בנות 54–25שאין להן הכנסה מעבודה

8.07

אחוז בעלי תואר אקדמי מבני 54–27

8.31

אחוז בעלי הכנסה מעבודה מעל פעמיים השכר הממוצע

8.40

ממוצע מספר ימי שהייה בחו"ל

7.43

חציון גיל

7.37

מספר כלי רכב בבעלות ל 100-תושבים בני 17ומעלה

7.07

אחוז מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה מבני 20ומעלה

6.43

אחוז משפחות עם 4ילדים ויותר

6.00

יחס תלות

3.89

ממוצע אגרה בעד רישיון רכב

1.93

סה"כ

100.00

.5רשימת הצוותים המעורבים בחישוב והפקת המדד ,בקישור שצורף בסעיף 3לתשובה זו

יש לפתוח את הקובץ "השתתפו בהכנת הפרסום" ושם ניתן לקבל את רשימת העובדים בלמ"ס

ואת רשימת חברי ועדת ההיגוי .נציין כי וועדת ההיגוי היא ועדת מומחים ,המייעצת ללמ"ס

בנושא המדדים השונים לרשויות המקומיות.

.6במהלך התקופה התכנסה ועדת ההיגוי בשני מועדים:

11 .1בנובמבר 2020

6 .2ביוני 2024

2

ועדת ההיגוי בנושא המדדים החברתיים כלכליים לרשויות המקומיות הנה ועדה מייעצת לטובת

גיבוש מדיניות ,ודיונים לגבי המתודולוגיה ,ודיוניה מהווים לפיכך דיונים פנימיים שאין חובה

למוסרם בהתאם לחוק חופש המידע ,סעיף ( 9ב) מידע בדבר דיונים פנימיים .על אף האמור,

למענה לבקשתכם סוכמו עיקרי הדברים שעלו בשתי ישיבות הוועדה ונמחקו שמות הדוברים.

.7בנוגע לסעיף 5בבקשתכם ,לאחר בדיקה מול אגף למתודולוגיה סטטיסטית לא נמצאו

דיונים/התייחסויות קונקרטיות מיוחדות לגבי הרשויות הערביות שעלו בדירוג המדד.

בברכה,

יפעת שני אבוחצירה

ממונה על חופש המידע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

3

סיכום ישיבה של וועדת ההיגוי בðושא מדדים לרשויות המקומיות

חדר ישיבות הðהלה למ"ס

כט' באייר תשפ"ד

06.06.2024

שמות המשתתפים:

☒ דוד בדל

☒ דוד שטייðרג

☒ הילה )במקום עðת לובזðס(

☒ יוסף בדראן

☒ ירון פלוס

☒ לאה אשוח

☒ לואיזה בורק

☒ מומי דהן

☒ אבי אגðיהו

☒ אבי עדן

☒ אורן הלר

☒ אשרף חðדקלו

ðעדרו מהישיבה :אורלי מðור ,איתמר מטיאשð ,ועם זוסמן.

ðושאים ,דיון ,החלטות ומשימות

ðושא:

.1רקע

א.

ב.

ג.

ðושא:

☒ ðטליה ציבל

☒ ערן רוזין

☒ תומר ביטון

המדד החברתי כלכלי עוðה על השאלה מהו מצבם הכלכלי חברתי של התושבים ברשות

ולא מהו מצבה של הרשות המקומית .בשביל זה צריך לייצר מדד אחר.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איððה אחראית למדיðיות משרדי הממשלה בין אם מדובר

במעðק האיזון או ðוסחאות אחרות שתלויות בין היתר במדד הכלכלי חברתי אך גם

בפרמטרים ðוספים.

לכן אם ישðה ביקורת על הðוסחה היא איðה ביקורת על המדד החברתי כלכלי.

תפקיד וועדת ההיגוי הוא לייעץ ללמ"ס והיא איðה מðחה את הלמ"ס.

ð .2קודות שעלו במהלך הדיון

א.

ב.

ג.

ד.

ה.

מדד 2019פורסם בשðי גלים )קודם יוצא כהודעה לתקשורת( .מכיוון שהðתוðים זמיðים

פרופ' מומי דהן מבקש לפרסם לציבור את הðתוðים שממילא קיימים בהקדם.

פרטיות -הלשכה לא מפרסמת ðתוðים עבור יישובים עם פחות מ 2,000-תושבים .פרופ'

מומי דהן וחוקרים אחרים מבקשים לבחון פרסום של ðתוðים כמו גיל חציוðי ,השכלה וכו'

גם ליחידות גיאוגרפיות עם אוכלוסייה פחות מ 2,000-תושבים .ללמ"ס יש הסכמים עם

ספקי ðתוðים שלא לפרסם ðתוðים על יחידות גיאוגרפיות מתחת ל 2,000-כמו שמקובל ברוב

המשרדים .אפשר לבחון האם ðיתן לשðות משהו בהסכם.

כיסוי ðתוðים שלא כוסו בעבר על ידי המדד .כמו עושר תושבים למשל ערך דירה ,תחומי

בריאות ועוד מכיוון שהמדד מייצג פרופיל כלכלי וחברתי.

יש עיכוב של כ 3-שðים בפרסום המדד .יש קורלציה מאוד גבוהה בין ההכðסה ממוצעת

לðפש לבין מדד החברתי כלכלי .ההצעה היא להשתמש בהכðסה ממוצעת לðפש כקירוב

למדד החברתי כלכלי כדי לסגור את הפער בין מועד התייחסות הðתוðים לבין מועד

הפרסום.

למ"ס מעוðייðת לפרסם את המדד החברתי-כלכלי שחושב לשðת 2021בהקדם האפשרי כדי

לא לגרום לעיכוב ðוסף.

עמוד 1מתוך 3

ו.

ז.

ח.

ט.

י.

יא.

יב.

יג.

יד.

טו.

טז.

יז.

ðתוðי הכðסה – בלמ"ס התקבלו ðתוðי הכðסה סופיים של העצמאים לשðת 2021רק לפðי

פסח השðה ) .(2024ישðם יישובים עם הרבה עצמאים .לכן ,ההצעה לקדם לפי הכðסה

ממוצעת לא טובה.

סטטיסטיקה על פשיעה היא בעייתית יותר מבחיðת מהימðות ליחידות גאוגרפיות .אין

ספק שהיא חשובה מאוד אך לא ðכון להכðיס אותה כחלק מהמדד החברתי כלכליð .כון

יותר לבדוק את הקשר בין המדדים האלו אך לא לשלב את זה כתחום במדד .בðוסף לכך,

דבר זה קשור לתפקוד של המשטרה בשטח ולאו דווקא משקף את התופעה בשטח.

זהו ðושא שכדאי לבדוק בהקשר של קול קורא למחקרים בלמ"ס.

עם כðיסה של הרכבים החשמליים יש בעיה בðתון באגרת מכוðיות בבעלות כי האגרה של

הרכבים החשמליים ðמוכה יותר ולכן איððה מייצגת את ערך הרכב – צריך לבדוק ולשקול

את זה .הדבר פחות רלווðטי לשðת .2021

בðוסף ,הוצע להכðיס פרמטרים של הכðסות של הרשות לתושב שלא ממגורים ,הכðסות

מהיטל השבחה וסה"כ הכðסות מהתושב של הרשות ,שזה פרמטר שמשפיע על רמת

השירותים שאזרח יכול לקבל .אך שוב עולה הדגש כי המדד החברתי כלכלי עוðה על מצבם

של התושבים ולא של הרשות .ושוב חוזרים לðושא מדד חוסן רשויות ומדד פוטðציאל של

הרשות ועל חשיבותם של מדדים אלו.

ðטליה הציגה את תוצאות של המדד 2021והתקיים דיון בðושא -מקורות הðתוðים

המðהליים ,התייחסות לסוגים שוðים של יחידות גיאוגרפיות :רשויות מקומיות ,יישובים

וא"ס .לא חושב מדד ליחידות גאוגרפיות עם פחות מ 120-תושבים ולאלו שחסרים עבורן

חלק מהמשתðים.

מ 2013-ישðם אותם 14משתðים .הלמ"ס תמיד קשובה לביקורת ובוחðת את התגובות

המקצועיות כמו במקרה של משתðה אחוז זכאים לבגרות .יישובים במועצות האזוריות

הרבה יותר קטðים מא"ס לכן בשðים הקודמות לא פורסמו ðתוðי המדד .בעקבות שיðוי

שיטת החישוב לאזורים סטטיסטיים ויישובים בתוך אזורים סטטיסטיים פורסם מדד בר

השוואה ליחידות גאוגרפיות קטðות החל משðת .2013

הלמ"ס מפרסמת אשכול ,דירוג וערך המדד; יש את כל המידע .הוצע שðכון יותר שמשרד

הפðים וגופים אחרים ייבחðו את השימוש בערך רציף של המדד ולא באשכולות.

עלה כי לרוב לחוקרים ðוח יותר לעבוד עם יחידות קטðות ולא א"ס ולכן ðתוðי הלמ"ס לא

מסייעים בזה .לואיזה צייðה כי לצורך המפקד ðבðו אזורים סטטיסטיים חדשים וðוספו כ-

500אזורים חדשים )חדשים לגמרי או כאלו שפוצלו( .במדד 2023יהיה שימוש באזורים

סטטיסטיים חדשים.

הועלתה הðקודה ששðת 2021הייתה חריגה ביציאות לחו"ל בשל התפשטות הקורוðה.

בגרפים שהוצגו רואים שהרמה הרבה יותר ðמוכה וההתפלגות על פðי היחידות

הגאוגרפיות שוðה.

ðתוðי הכðסה לא מייצגים כסף שחור .הלמ"ס שיפרה מאוד את ðתוðי ההכðסות שלה

בשימוש בðתוðי יציאות לחו"ל ואגרת רכבים כדי לשקף תופעה זו.

דר' ðועם זוסמן העלתה שוב את הבעיה שהכðסה של חברי קיבוץ היא ðמוכה גם

בקיבוצים מבוססים כלכלית .בעבר במוסד לביטוח לאומי ðעשתה זקיפת הכðסה לחברי

קיבוץ אך זה ðושא מורכב מאוד.

עמוד 2מתוך 3

ðושא:

יח .תפקידה של הלמ"ס לא רק לפרסם את המידע אלא גם להðגיש אותו לציבור שאיðו

מהתחום בצורה מובðת וידידותית.

.3משימות להמשך

א .בישיבה הבאה צריך לדון איך ממשיכים אחרי המפקד 2022בהתחשב בכל הðושאים

שהועלו בישיבה הðוכחית.

ב .הלמ"ס תבדוק את ההשפעה של יציאות לחו"ל בשðת 2021על המדד שחושב ובמידת

הצורך יתקיים דיון בðושא.

עמוד 3מתוך 3

מדינת ישראל

משרד ראש הממשלה

אגף מתודולוגיה סטטיסטית

סיכום ועיקרי דיון

ישיבת ועדת ההיגוי בנושא המדדים החברתיים-כלכליים לרשויות המקומיות

11בנובמבר -2020ישיבת זום

משתתפים בישיבה:

פרופ' מומי דהן (יו"ר) ,האוניברסיטה העברית בירושלים גב' לואיזה בורק ,למ"ס ד"ר נטליה ציבל ,למ"ס מר סיוון להבי ,משרד הפנים פרופ' משה פולק ,למ"ס פרופ' ערן רזין ,האוניברסיטה העברית בירושלים מר יוסף בדראן ,למ"ס פרופ' אורלי מנור ,האוניברסיטה העברית והדסה ד"ר איתי בארי ,אוניברסיטת חיפה ד"ר דניאל שוורץ ,משרד ראש הממשלה מר איתי חוטר ,מרכז השלטון המקומי מר אבי עדן ,עיריית מודיעין עילית מר אייל שמואלי ,ראש המועצה כפר ורדים ד"ר נועם זוסמן ,בנק ישראל מר דניאל שגב ,משרד הפנים פרופ' דוד שטיינברג ,אוניברסיטת תל אביב ד"ר מאיה חושן ,מכון ירושלים למחקרי מדיניות ד"ר אורן הלר ,המוסד לביטוח לאומי ד"ר שמואל אברמזון ,משרד האוצר מר כפיר מצוינים ,משרד ראש הממשלה מר תומר ביטון ,עיריית באר שבע -מר סמיר מאחמיד ,עיריית אום אל-פאחם

נעדרו מהישיבה:

מר ליאור שחר ,משרד הפנים -ד"ר גלית שאול ,ראשת מועצת עמק חפר

נושאים עיקריים שעלו לדיון:

.1סקירה כללית והגדרת מטרות הוועדה

oמטרת הוועדה היא לעצב מדד חברתי-כלכלי המשקף את הפרופיל החברתי-כלכלי

של התושבים ברשויות המקומיות.

oהודגש כי האחריות על השימוש במדד והשפעותיו (למשל ,על תקצוב והקצאת

משאבים) אינה של הוועדה אלא של המשתמשים בו.

.2הצגת המתודולוגיה של המדד החברתי-כלכלי

oהמדד מופק מאז שנות ה 90-ומעודכן אחת לשנתיים.

oהוא מבוסס על נתונים מנהליים ומאפשר דירוג רשויות לפי רמתן החברתית-כלכלית.

oחישוב המדד מתבצע בשיטת ניתוח גורמים ומבוסס על 14משתנים בתחומים

דמוגרפיים ,השכלה ,תעסוקה ,הכנסות ,גמלאות ורמת חיים.

oחלוקה ל 10-אשכולות מבוצעת בשיטת ניתוח אשכולות היררכית.

.3שינויים במדד 2017לעומת מדד 2015

oנמצא כי 69רשויות עלו באשכול ורק רשות אחת ירדה( .הערה :במדד הסופי שחושב

לאחר השינויים בהגדרת המשתנים שהוצאו על ידי הוועדה 57 ,רשויות מקומיות עלו

באשכול ,ו 11-ירדו).

oחל שיפור יחסי בפרמטרים כלכליים של האוכלוסייה הערבית (כגון ירידה ביחס תלות,

עלייה ברמת מינוע).

oנרשם שינוי משמעותי באשכולות .8-9

.4ביקורת והסתייגויות שעלו בדיון

oחברי הוועדה הביעו חשש כי השימוש באשכולות יוצר עיוותים שמשפיעים על

תקציבים והטבות לרשויות.

oנטען כי המדד הנוכחי אינו משקף נכסים פיננסיים או פיזיים ,כמו בעלות על נדל"ן או

רווחי הון.

oעלו הצעות לשיפור ,כולל בחינת גילאים רלוונטיים למשתני המדד ,שקלול נתוני

תעסוקת בני נוער והוספת מדדים מתחומי בריאות ואיכות חיים.

oנדרשה בדיקה מעמיקה כיצד ניתן להסביר את העלייה החדה במספר הרשויות

שעברו אשכול כלפי מעלה.

.5החלטות והמשך עבודה

oהוחלט לפרסם את מדד 2017במועד הקרוב ,תוך ביצוע מספר בדיקות טכניות

(למשל שינוי גילאי התייחסות בחלק מהמשתנים).

oנושא שינויים במתודולוגיים יישקל במדד הבא (.)2019

oהמשתמשים במדד יקבלו הנחיה לעבור לשימוש בערכי המדד ולא באשכולות.

סיכום כללי:

הישיבה עסקה בסקירת המדד החברתי-כלכלי המעודכן לשנת ,2017תוך הצגת

המתודולוגיה והשינויים שנרשמו מאז המדד הקודם .עלו הסתייגויות לגבי השפעת המדד על

מדיניות ותקצוב ,וכן הוצעו שיפורים מתודולוגיים .הובהר כי הוועדה משמשת כגוף מייעץ

בלבד ,וההחלטה הסופית היא בידי הלמ"ס.