יישום תיקון 13 לחוק התקנים

רשות: משרד הכלכלה והתעשייה
תאריך התשובה: 2020-08-16
מסמכים: 2 מסמכים

הבקשה

מענה לבקשת מידע בעניין יישום תיקון 13 לחוק התקנים, אשר קבע מנגנון לבחינה מזורזת של שינויים לאומיים בלתי-מתחייבים בתקנים רשמיים מאומצים, במטרה להסיר חסמי יבוא ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה, תוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו.הממונה על חוק חופש המידעיוסף זולפןhofesh.meda@Economy.gov.ilטלפון: 02-6662309פקס: 02-6662949למעבר ישיר לטופס בקשות מידע לחצו כאן

מסמך 1 מתוך 2

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (docx, 88 KB)

כ ' תמוז תש"פ 12 יולי 2020 לכבוד מר אורי עקביה פורום קהלת (ע"ר) שלום רב, הנדון: בקשה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח 1998 – י י שום תיקון 13 לחוק התקנים סימוכין: פניית ך מיום 9 .6.20 ראשית , תודה על פנייתך בנושא שבנדון. בבקשה שהיגשת ל משרדנו – הכלכלה והתעשייה , ביקשת לקבל מידע בנושא י י שום תיקון 13 לחוק התקנים . יוער כי על אף שמרבית סעיפי פנייתך הינן שאלות "ידע" ואינן עולות בקנה אחד עם אופן הגדרת חוק חופש המידע את הערך "מידע" (סע' 2 לחוק) ולכן לא אמורות להתברר במסגרת בקשה לקבלת מידע מכוח החוק, משרדנו בחר לטפל בפנייתך בערוץ זה – זאת בשל חשיבות ערך השקיפות. להלן התייחסותה של יחידה המקצועית הרלוונטית, במקרה דנן, מינהל תקינה , ב מענה לבקשתך שבסימוכין : ראשית, הבהרה כללית - התיקון ה-13 לחוק התקנים קבע מנגנון לבחינה מזורזת של שינויים לאומיים בלתי-מתחייבים בתקנים רשמיים מאומצים, במטרה להסיר חסמי יבוא ובכך לתרום להפחתת יוקר המחיה, תוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו. תיקון זה חל על תקנים ישראלים רשמיים , אשר אימצו תקן בין לאומי ועדכונם האחרון היה לפני 12.08.2016. התיקון איננו חל על תקנים רשמיים מקוריים (שלא אימצו כל תקן זר או מסמך בין-לאומי כל שהוא) ועל התקנים הרשמיים אשר עודכנו לאחר תאריך 12.08.2016 (אכרזת רשמיות, פרסום גיליון התיקון או החלפת התקן). בתחילת יישום התיקון ה-13 לחוק התקנים היו בישראל 439 תקנים מאומצים, כאשר תיקון ה-13 חל על 344 תקנים (תקנים קיימים או טיוטות הרביזיות שהוגשו לאישורו של שר הכלכלה והתעשייה). מכון התקנים הישראלי הגיש לממונה על התקינה מיפוי של השינויים הלאומיים ב- 344 תקנים הנ"ל , כאשר 76 תקנים קיימים לא כוללו שינויים לא מתחייבים ולכן לא נדרש פרסומם. בנוסף , טיפול ב-2 תקנים הוקפא ומכון התקנים התבקש לפתוח אותם לרביזיה. להערות הציבור פורסם מיפוי השינויים ב- 266 תקנים. לעניין 135 תקנים הטיפול הסתיים במלואו בפרסום ברשומות (ביטול רשמיות, עדכון רשמיות, פרסום גיליונות התיקון , החלפת התקנים ). טיפול ב-6 תקנים הסתיים ללא צורך בפרסום ברשומות. 10 תהליכים הופסקו והתקנים הוחזרו לטיפול מכון התקנים. 115 תקנים הועברו למסלול קבלת אישורם של ראש הממשלה ושר האוצר לשינויים לא מתחייבים שנשארו בהם ובכוונתנו להשאירם/ להכריזם כרשמיים. להלן ה התייחסות לשאלות שבבקשה: א . מידע הנוגע לרשימת כל סוגי הסעיפים שבתקן , בהתאם לסעיף 3 א בתיקון : מכון התקנים הישראלי הכין לכל תקן עליו חל תיקון ה-13 , טבלת שינויים לאומיים, אשר מפרטת מהות השינוי, נימוקי ו עדת התקינה לשינוי וסיווגו של השינוי (מתחייב/לא מתחייב). ה טבלאות פורסמו להערות הציבור - רצ" ב לדוגמה טבלת השינויים בת"י 52, כפי שפורסמה במסגרת תיקון ה-13. לא מצויה במשרדנו רשימה כוללת , כמוזכר בבקשתך. על כן ובהסתמך על סע' 8 (3) לחוק חופש המידע: 8. רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה: (3) לאחר שנקטה אמצעים סבירים, התברר לה שלא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי ברשותה; אין באפשרותנו להיעתר לבקשתך בסע' זה . יחד עם זאת, באם נדרשת רשימת השינויים הלאומיים בתקן ספציפי כל שהוא, נוכל להעבירה בהתאם . עוד יוער כי מאחר וכל הנתונים, המסמכים והטבלאות פורסמו לכלל הציבור במועדים הרלוונטיים והיו חשופים לכל, אין מדובר בקושי ברמת החשיפה, אלא אך ורק ברמת האיסוף. בנוסף יצוין כי היחידה המקצועית ביצעה פניה למכון התקנים על מנת לבחון אפשרות לפתוח שוב את החומרים כ"פירסומים ה י סטוריים" ולאפשר צפייה בהם. עד למועד מתן מענה זה, טרם התקבל מענה לפנייתנו. לעניין בקשתך לקבל פירוט המועדים שבהם הוגשה רשימה , לרבות למי הוגשה , משרדנו ישיב כדלקמן: מכון התקנים הגיש לממונה על התקינה מיפוי של השינויים הלאומיים בכל תקן ותקן עליו חל תיקון 13 עד התאריך 30.06.2018. הודעות הממונה על התקינה (סה"כ 26 הודעות) הכוללות הפנייה לרשימות של השינויים הלאומיים ב-266 תקנים פורסמו בתאריכים 13.08.2018, 19.08.2018, 2.09.2018 ו-6.09.2018. בנוסף, בתאריך 25.10.2020 פורסמה הודעה 27 לעניין תקן 2302, וזאת כאשר הוחלט להעביר טיפולנו בהחלפתו למסגרת תיקון ה-13). ההודעות הממונה על התקינה פורסמו באתר האינטרנ ט של משרד הכלכלה : https://www.gov.il/he/service/amendment_13_notice_search באתר האינטרנ ט של המשרד פורסמו דברי הסבר על התיקון ה-13 והודעות הממונה על התקינה ש כוללו קישור לצפייה בתקנים וברשימות של השינויים הלאומיים בכל תקן ותקן (גישה לרשימות השינויים הלאומיים בכל תקן ותקן נסגרה עם סיום הליכי התייעצות). כמו כן, נשלחו ההודעות לכל משרדי הממשלה, לאיגוד לשכות המסחר, להתאחדות התעשיינים בישראל, לא רגוני הצרכנים ועוד. ב . אימוץ תקנים בין - לאומיים בסע' זה בבקשה, נשאלו השאלות הבאות: א לו תקנים בין - לאומיים הומלץ לאמץ ? כמה מבין התקנים שהומלץ לאמצם לבסוף אומצו ? אלו תקנים לא אומצו על אף ההמלצה ומדוע ? אלו תקנים הומלץ שלא לאמץ מחו " ל ולהשאיר את התקן הישראלי ? האם ישנם תקנים בינ " ל שהוצע לאמץ אך טרם אומצו ויש כוונה לאמצם בחודשים הקרובים ? אם כן כמה ואילו ומדוע לא אומצו עד כה ? כן הועלתה בקשה לקבל כל החלטה , פרוטוקול , דוח או מחקר הקשורים להמלצות הנוגעות לאימוץ תקנים מחו " ל . בנוגע לסע' זה , מבקש מינהל התקינה לציין כי לא ברורה מהשאלות - כוונ תן המדויקת. ככל שמדובר על התקנים עצמם, אשר נקבעו על ידי מכון התקנים, השאלות אינן רלוונטי ו ת ליישום התיקון ה-13 לחוק התקנים. במסגרת יישום התיקון ה-13 לחוק התקנים , פעל ה היחידה לבחינה של השינויים הלאומיים בתקנים רשמיים המבוססים על תקינה בינלאומית ו הסרת הרשמיות מ חלק מהם . לממונה על התקינה ולשר הכלכלה והתעשייה אין סמכות לקבוע את תוכנו של התקן עצמו וגם אין להם סמכות לאמץ תקן זר באופן ישיר כתקן רשמי. סמכותם על פי חוק התקנים היא אך ורק לקבוע אלו סעיפים מתוך התקן הישראלי שהותקן על ידי מכון התקנים נקבעים כרשמיים . לכן, ככל שקיים עניין לדעת באופן כללי על תקנים ישראלים, או אז, מוצע לפנות ישירות למכון התקנים - הגורם הקובע והמחליט בעניין עצם התקן. ג . בדיקות , מחקרים וסקרים בסע' זה בבקשה, נשאלו השאלות הבאות: האם נבדקה השפעה מאקרו כלכלית על המשק בעניין הרפורמה שאושרה בתיקון מס ' 13 ? האם נסקרו יבואנים בנוגע לשביעות רצונם מהרפורמה שאושרה בתיקון מס' 13? בהקשר דנן, יצוין כי בשנת 2018 נעזר המשרד בחברת ייעוץ כדי לבחון את המשמעות הכלכלית של הסרת שינויים בלתי מתחייבים מתקנים רשמיים במסגרת תיקון 13. בסבב הבדיקה הראשון נבחרו 10 תקנים רשמיים בהתאם למידת היכרות מינהל תקינה והממונה על חוקיות הייבוא, ובוצע ניתוח כלכלי של הסרת השינויים. הסבב הראשון של התקנים העלה שההפחתה בעלויות ליבואנים מסתכם בכ-7 מיליון ₪ בלבד. לאחר קבלת התוצאות, תוכננה העבודה מחדש ונבחרו 20 תקנים נוספים שהיקף הייבוא בהם הוא משמעותי וכן שמספר השינויים הבלתי מתחייבים בהם גבוה ושאמור בשינויים בלתי מתחייבים משמעותיים (למשל שינוי במאפייני המוצר, ולא רק הדבקת מדבקות אזהרה וכדומה). המשרד מצוי באמצעו של תהליך הבדיקה בסופו נדע מה המשמעות הכלכלית של הסרת השינויים. יודגש כי המשמעות הכלכלית תיבחן אל מול התקנים הללו בלבד (דהיינו 30 תקנים) ולא ניתן להסיק ממנה על כל הפעולה של הסרת שינויים בלתי מתחייבים. לשם כך נידרש לבצע ניתוח עבו ר יותר מ-300 תקנים , אשר איננו בר התכנות וביצוע – משיקולים תקציביים . עוד יוער כי ממצאי הבדיקה יפורסמו לציבור במסגרת דוח הפחתת נטל רגולטורי של תכנית החומש של משרד ראש הממשלה. ד . עיכוב באימוץ תקנים בשל המתנה להתייחסות משרדי ממשלה בסע' זה בבקשה, נשאלו השאלות הבאות: א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של משרד הבט " פ ? א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של משרד הבריאות ? א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של משרד הבטחון ? א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של משרד התקשורת ? א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של משרד התחבורה ? א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של משרד החקלאות ? א לו תקנים מתעכבים בשל היעדר התייחסות של המשרד להגנת הסביבה ? ביחס לשאלות שלעיל, מבהירה היחידה המקצועית, כי הן לא רלוונטי ות ליישום התיקון ה – 13 , שכן במסגרת תיקון זה, ניתנה לשרים תקופה של 60 ימים (עם אפשרות הודעה על הארכה ב - 60 ימים נוספים) ובמידה ולא השיבו (לאחר פניות יזומות ופרסום), נחשבה שתיקתם כהסכמה להודעת הממונה . ה. הערות הציבור בהתאם לסעיף ב . 2 . א בקשה להעברת העתק מן ההערות שהתקבלו . במסגרת התייעצות ציבורית וקבלת הערות של משרדי הממשלה , התקבלו הערות/התנגדויות/הסכמות לכ - 130 תהליכים, כאשר ביחס לחלק מהם התקבלו הערות ממספר הגורמים. חלק מההערות הוגשו דרך אתר האינטרנט וחלקן התקבל ו בדואר אל קטרוני. לאור האמור, אין באפשרות נו להעביר את כל ההערות שהתקבלו. עוד יצוין כי מספרם של ההערות והקושי הכרוך באיתורם, עולה לכדי הקצאת משאבים בלתי סבירה. סע' 8 (1) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998, קובע: 8. רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה: (1) הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה; על פי הפסיקה לעניין סעיף 8(1) לחוק , נקבע כי אמת המידה לבחינת הקצאת משאבים בלתי סבירה הינה " הכבדה ממשית שהיא בעלת זיקה להקצאת המשאבים עשויה לבוא לידי ביטוי בשיבוש סדר העדיפויות של הרשות המינהלית באופן המחייב אותה להסיט משאב קיים ממשימתו העיקרית למשימה אחרת [1] . יחד עם זאת ולמרות האמור לעיל, במידה ונדרש מידע לעניין תקנים ספציפיים, נוכל להעביר את המידע בהתאם. כמו כן, יוער כי הן הפניות והן ההערות שהתקבלו צורפו באופן מלא לשר, לשם קבלת החלטתו לעניין האכרזה וצורפו גם לבקשה לפרסום האכרזה ברשומות . מידע הנוגע לעיכוב קבלת המלצות המכון בעניין תקינה בין - לאומית בשל הערות הציבור . במסגרת התיקון ה- 13, פעל מכון התקנים בהתאם לסעיף 8(5ה) (3)(ד)(1) בחוק ובדק סעיפים בתקנים רשמיים הכוללים שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שיש חוסר התאמה בין הדרישות הקבועות בהם ובין הדרישות הקבועות בתקן הבין-לאומי (סעיפי ואקום) וביטל כ-155 שינויים כאלו באמצעות הכנת גיליונות התיקון או עדכון טיוטות הרביזיות של התקנים. ו . הכנסות מכון התקנים האם חל שינוי בהכנסות העצמיות של מכון התקנים מבדיקות תקינה בשל קבלת תקנים בינ " ל בזכות תיקון 13? אם כן - מה השינוי בשקלים ומה השינוי במספר הבדיקות ? בעניין דנן יצוין כי מכון התקנים מנהל את תחום חופש המידע באופן עצמאי. ראה קישור: https://www.sii.org.il/he/freedom-of-information לפיכך, ובהתאם לאמור בסע' 8 (5) לחוק חוק חופש המידע, ה תשנ"ח - 1998 , לפיו: " רשות ציבורית רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע באחד מאלה: המידע נוצר בידי רשות ציבורית אחרת, ואין בהפניית המבקש לאותה רשות כדי להכביד הכבדה בלתי סבירה על קבלתו של המידע על ידו; ואולם, בדחותה בקשה לפי פסקה זו, תפנה הרשות הציבורית את המבקש לרשות הציבורית אשר בידיה נוצר המידע." אבקש להפנותך ל מ כון התקנים , לשם קבלת המידע בהקשר לסע' זה בבקשה . מקווה שהיי נו לך לעזר ונ שמח לעמוד לרשותך גם בעתיד, בכל הנוגע לנושאים עליהם אמון משרדנו. ב ברכה יוסי זולפן, הממונה על חוק חופש המידע משרד הכלכלה והתעשייה ה עתק : עו"ד אמל כולאב , הלשכה המשפטית

מסמך 2 מתוך 2

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (xlsx, 359 KB)

פרטי מעיר ההערות

					רשימת גופים ממשלתיים	ארגונים ציבוריים	בחירה
					משרד האוצר	איגוד חברות הביטוח בישראל	משרד_ממשלתי
תודה שבחרתם להעביר את התייחסותכם באמצעות מסמך זה:					משרד האנרגיה	איגוד לשכות המסחר	ארגון_ציבורי
1. אנא הקפידו לשמור קובץ זה במקום נגיש במחשבכם					משרד הביטחון	ההסתדרות החדשה	פרטי
2. מלאו את התייחסותכם בתאים הירוקים בגיליון זה ואת הערותיכם לשינויים הלאומיים, אם יש, בגיליון הבא					המשרד לביטחון הפנים	המוסד לבטיחות ולגיהות
3. הקפידו לשמור את השינויים בקובץ בתום כתיבת התייחסותכם					משרד הבינוי והשיכון	המועצה הישראלית לצרכנות
4. יש להעלות את הקובץ חזרה באמצעות כפתור 'העלאת קובץ' המצוי בשורה המתייחסת לתקן זה באתר טבלאות השינויים הלאומיים				כאן	משרד הבריאות	המועצה הלאומית להתנדבות בישראל
					המשרד להגנת הסביבה	הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
פרטים לגבי מוסר ההערות:					משרד החוץ	התאחדות בוני הארץ
					משרד החינוך	התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה
מקור הגורם המעיר:					משרד החקלאות ופיתוח הכפר	התאחדות הקבלנים החדשה בישראל
					משרד ירושלים ומורשת	התאחדות התעשיינים בישראל
סיווג:			השר הינו השר הממונה כמוגדר בחוק התקנים:		משרד הכלכלה והתעשייה	מכון התקנים הישראלי
					משרד המדע והטכנולוגיה	מנכ"ל התאחדות התעשיינים
שם אגף/מחלקה:		אם מדובר במשרד ממשלתי/ארגון, נא לציין אגף, אם מדובר באדם פרטי - להשאיר ריק			משרד המשפטים	עמותת דיירי הדיור המוגן
					משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים	אחר
שם:		שם פרטי + שם משפחה			משרד העלייה והקליטה
					המשרד לענייני אסטרטגיה והסברה
מספר טלפון:		ליצירת קשר במידה וישנן שאלות לגבי ההערות			המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
					משרד הפנים
כתובת דואר אלקטרוני:					המשרד לשוויון חברתי
					המשרד לשירותי דת
התייחסות כללית והסכמות השרים הממונים					המשרד לשיתוף פעולה אזורי
					משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
מסכים:					משרד התיירות
					משרד התפוצות
מסכים בתנאי:					משרד התקשורת
					משרד התרבות והספורט
התייחסות כללית:					משרד ראש הממשלה
	אם ברצונכם להוסיף הערות לעניין השינויים הלאומיים, באפשרותכם לרשום זאת בגיליון הבא
מספר תקן:	ת"י 52
שם תקן:	מיצי פירות ונקטרי פירות

@00052-00-00

		ת"י 52 -מיצי פירות ונקטרי פירות
		טבלת השינויים לאימוץ CODEX STAN 247-2005
			מהדורת התקן הישראלי, אליו מתייחסת הטבלה מרץ 2018:
			תאריך עדכון הטבלה 30 ביולי 2018:
		פירוט השינויים			נימוקים לשינויים לאומיים מתחייבים לפי חוק התקנים						סנכרון בין מסלולים			אינו שינוי		שינויים שאינם מתחייבים לפי חוק התקנים		המלצות ועדה לגבי הכרזת רישמיות על השינוי הלא מתחייב		הערות אגף התקינה	ועדת האימוץ
	הערות	מס' הסעיף בתקן הישראלי	שם הסעיף בתקן הישראלי	מהות השינוי בתקן הישראלי	קריטריון מס' 1 התאמה לשפה ובכלל זה התאמה של הוראות הפעלה,הוראותסימון,אזהרות,או הוראות אחרות הקבועות בתקן ביןל' או מסמך מחייב של גורם בינל'	קריטריון מס' 2 דרישות הנגזרות מהוראות חיקוק בישראל והפניות להוראות כאמור	קריטריון מס' 3 התאמת הפניות לחקיקה של מדינת חוץ או למסמך מחייב של גורם בינל' או לדרישה המופיעה בחקיקה או במסמך מחייב	קריטריון מס' 4 הפנייה לתקנים בינל'אחרים או לחלקים בהם, ובלבד שההפנייה היא לתקן הבינל' עצמו או שהתקן הבינל' אומץ כלשונו, או בשינויים מתחייבים על פי החוק או בשינויים לאומיים מיוחדים שאושרו ע"י השרים	הקלה על פי החוק (סעיף 8 ה 4)		הנימוק לבחירת מסלול זה	הקלה	החמרה	יישום דרישת התקן המאומץ	המלצה/ הבהרה	נימוקים	האם סעיף "ואקום"?	בעד	נגד		סוג השינוי	החלטה	נימוקים	הערות
									לעומת התקן המאומץ	לעומת התקן הישראלי הקיים
1Scopeצוין בחלות התקן שהתקן אינו חל על מיצי פירות, נקטרים ותרכיזיהם המיועדים לשימוש תעשייתי וכן אינו חל על תרכיזי עגבניות מעובדים.		1	Scope	צוין בחלות התקן שהתקן אינו חל על מיצי פירות, נקטרים ותרכיזיהם המיועדים לשימוש תעשייתי וכן אינו חל על תרכיזי עגבניות מעובדים.					"+" חברי הוועדה הבהירו שלא ניתן לקבוע דרישות בכלל ודרישות מיקרוביאליות בפרט עבור מוצרים המיועדים לשימוש תעשייתי משום שהמוצרים עצמם הם חומר גלם למגוון רחב מאד של מוצרים, יש להם יעודים שונים מאד זה מזה ומגוונים. חלקם הולכים לייצור מיצי פירות, חלקם מיועדים למשקאות קלים חלקם לריבות וכדומה ולכן ישנה בעייתיות להגדיר בתקן הנוכחי את הדרישות בכלל והדרישות המיקרוביאליות בפרט עבור מוצרים שייעודם עיבוד נוסף בתעשייה. גם התקן הישראלי הנוכחי למיצי פירות ותרכיזים אינו חל תרכיזים של מיצי פירות המיועדים לעיבוד נוסף בתעשייה.
1אnormative referencesנוספה הפניה לתקנים ישראליים:ת"י 143 - שימורי פירות וירקותת"י 1145 - סימון מזון ארוז מראשת"י 5113- חומרי פלסטיק ומוצרים ומרכיביהם העשויים פלסטיק, הבאים במגע עם מזון ומשקאות ת"י 7212 - סוכרים		1א	normative references	נוספה הפניה לתקנים ישראליים: ת"י 143 - שימורי פירות וירקות ת"י 1145 - סימון מזון ארוז מראש ת"י 5113- חומרי פלסטיק ומוצרים ומרכיביהם העשויים פלסטיק, הבאים במגע עם מזון ומשקאות ת"י 7212 - סוכרים		+														ת"י 885 חלק 1.1 הוא תקן מפנה לסדרת התקנים ת"י 885. תקן זה מפרט את כל התקנים הקיימים בסדרה. ההפניה לתקן זה במיצים (ת"י 52), במקום הפנייה לתקנים הפרטניים (885-8, 885-7, 885-19.1, 885-19.2) נעשתה ממספר סיבות: (1) התקנים הפרטניים לא יהיו רלוונטיים עם פרסומו של ת"י 885 חלק 20. ת"י 885 חלק 20 יחליף את ת"י 885 חלק 1.1 ואת כל התקנים הפרטניים שפורטו לעיל. (2) לחסוך את הצורך לעדכן את ת"י 52 לכשת"י 885 חלק 20 יתפרסם. הסיבה שת"י 885 חלק 1.1 הוגדר כשינוי מתחייב בתקן ספציפי זה, נובעת מהעובדה שבתקן זה קיימת הפניה לתקנים רישמיים (בדיקת עובשים, שמרים וסלמונה כמפורט בסעיף 7, טבלה 1): - ת"י 885 חלק 8: בדיקת ש
נוספה הפנייה לת"י 885 חלק 1.1 - מיקרוביולוגיה של מזון אדם ומזון בעי"ח: שיטות בדיקה כללי				נוספה הפנייה לת"י 885 חלק 1.1 - מיקרוביולוגיה של מזון אדם ומזון בעי"ח: שיטות בדיקה כללי												התקן הינו תקן מרכז לתקנים לשיטות בדיקה מיקרוביאליות אשר חלקם תקנים רשמיים, חלקם הפניות לתקנים זרים וחלקם תקנים וולנטרים	כן
נוספה הפנייה לת"י 885 חלק 20 - שיטות בדיקה מיקרוביולוגיות למוצרי מזון - כללי				נוספה הפנייה לת"י 885 חלק 20 - שיטות בדיקה מיקרוביולוגיות למוצרי מזון - כללי												תקן זה הוא הצעת רוויזיה לכל סדרת ת"י 885 אשר חלק מהתקנים בסדרה הינם תקנים רשמיים.	כן
חוקים, תקנות ומסמכים ישראלייםחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011, על עדכוניובחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015רשימת צמחי מאכל (לרבות צמחים המותרים לתוספי תזונה בלבד), מיום 2014/08/18, על עדכוניהתקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991, על עדכוניהןתקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996, על עדכוניהןתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהןתקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג-1993, על עדכוניהןתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ג-2013, על עדכוניהןתקנות הגנת הצומח				חוקים, תקנות ומסמכים ישראליים חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א-2011, על עדכוניו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015 רשימת צמחי מאכל (לרבות צמחים המותרים לתוספי תזונה בלבד), מיום 2014/08/18, על עדכוניה תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991, על עדכוניהן תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996, על עדכוניהן תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג-1993, על עדכוניהן תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ג-2013, על עדכוניהן תקנות הג		+
מסמכים זרים:AOAC 965.41 - Mold in tomato products. Howard mold countthe Use of Flavourings				מסמכים זרים: AOAC 965.41 - Mold in tomato products. Howard mold countthe Use of Flavourings				+
2.1.1PRODUCT DEFINITIONSFruit Juiceמיץ ענבים הוחרג מהדרישה שמיץ צריך להיות נוזל בעל יכולת לתסוס אך שלא תסס		2.1.1	PRODUCT DEFINITIONS Fruit Juice	מיץ ענבים הוחרג מהדרישה שמיץ צריך להיות נוזל בעל יכולת לתסוס אך שלא תסס					במיץ ענבים הוספה הקלה שניתן שהמיץ יתסוס מעט (חריגה עד 0.5% אתנול). בארץ, בשונה מחו"ל ובשונה משאר מיצי הפרי, מרבית מיצי הענבים מיוצרים בייקבים. ביקב אחוז השמרים הנמצאים באוויר גבוה מאד משום שבייקבים מעודדים את תסיסת הענבים לצורך יצירת יין (אלכוהול). לכן קשה מאד (עד בלתי אפשרי) להימנע לחלוטין מהתחלת של תסיסת הענבים במיוחד בטמפ. הגבוהות הקיימות בישראל בתקופת הקיץ. לכן, למרות ההפרדה באיזורי העיבוד (מיץ ענבים ויין), לא ניתן להמנע לחלוטין מהתחלת תסיסה של הענבים שמשמשים כחומר גלם להכנת מיץ ענבים. מניסיון העבר עד 0.5% אלכוהול (כפי שנהוג היום בתקן למיץ ענבים) זו חריגה סבירה שניתן לעמוד בה וברמה כזו של
2.1.1הערת שוליים גהותר שתכולת האתנול (הכוהל האתילי) יעמוד על 0.5% מקסימום		2.1.1 הערת שוליים ג		הותר שתכולת האתנול (הכוהל האתילי) יעמוד על 0.5% מקסימום
2.1.12.1.4שונתה ההפניה לתקנות הגנת הצומח ולחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א 2011 במקום לקודקס.		2.1.1 2.1.4		שונתה ההפניה לתקנות הגנת הצומח ולחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע"א 2011 במקום לקודקס.		"+" התאמה לתקנות משרד החקלאות ותקנות משרד הבריאות
2.1.1 Fruit Juiceהוספה הבהרה שרכיבי פרי בהם הקליפה אכילה, והוספה למוצר כחלק מהמיץ מותר שתכולת המיץ תהיה גדולה מהיחס הטבעי בין המיץ לשאר רכיבי הפרי		2.1.1	Fruit Juice	הוספה הבהרה שרכיבי פרי בהם הקליפה אכילה, והוספה למוצר כחלק מהמיץ מותר שתכולת המיץ תהיה גדולה מהיחס הטבעי בין המיץ לשאר רכיבי הפרי											מאחר והותר להוסיף רכיבי פרי אכילים למיצי פירות ובמקרה של פרי הדר הקליפה נחשבת כחלק אכיל, הוספה הבהרה שמותר שתכולת המיץ תהיה גבוהה יותר מהיחס הטבעי בין המיץ לשאר רכיבי הפרי.
בסוף הערת שוליים 2 הוסף שבפרי הדר, הקליפה תחשב כחלק אכיל.		בסוף הערת שוליים 2		הוסף שבפרי הדר, הקליפה תחשב כחלק אכיל.					"+" בארץ מקובל להשתמש גם ברכיבי קליפה כחלק מהמיץ/הנקטר ולכן הותרה הקלה זו.
2.1.4 Fruit Purée for use in the manufacture of Fruit Juices and Nectarsלאחר הסעיף הוספה הבהרה שהמונח "מחית פרי" שונה מהגדרתו בתקן הישראלי ת"י 1253		2.1.4	Fruit Purée for use in the manufacture of Fruit Juices and Nectars	לאחר הסעיף הוספה הבהרה שהמונח "מחית פרי" שונה מהגדרתו בתקן הישראלי ת"י 1253											בתקן זה קיימת הגדרה והתייחסות למחית פרי. יחד עם זאת, בתקינה הישראלית קיים תקן ייעודי למחית פרי (ת"י 1253). תקן זה למעשה נקרא כך בטעות, מאחר והוא דן במליות פרי לעוגות ולא במחיות פרי כמוגדר בתקן הנוכחי למיצים. ולכן, על מנת להבהיר ולמנוע בלבול הוחלט להוסיף הערה זו
2.1.6Fruit Nectarבמקום ההפניה ל- General Standard for Food Additives (GSFA) בתוספי מזון, שונתה ההפניה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן		2.1.6	Fruit Nectar	במקום ההפניה ל- General Standard for Food Additives (GSFA) בתוספי מזון, שונתה ההפניה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן		+
הושמטה הדרישה שחומרי הארומה המוספים לרכז או למיץ יהיו רק מאותו סוג של פרי ממנו עשוי המיץ.				הושמטה הדרישה שחומרי הארומה המוספים לרכז או למיץ יהיו רק מאותו סוג של פרי ממנו עשוי המיץ.					1. שיקול כלכלי, רכיבי הטעם והריח המופקים מהפרי הנוסף זולים יותר – עלות גבוהה של רכיבי פרי המקור תגרום לגלגול עלות זו על הצרכן הסופי ולהעלאת מחירים. 2. שיקולי כשרות. לפעמים לא ניתן למצוא את רכיבי הטעם של פרי המקור בכשרות הרצויה לדוגמה: כשרות של פסח. היצרנים מיצרים את הנקטרים בכשרות פסח במשך 3 חודשים. לפיכך הוספה דרישה שאם משתמשים ברכיבי טעם וריח מפירות אחרים יש לסמן ברשימת הרכיבים "חומרי טעם וריח טבעיים מפירות".
2.2SPICESבסוף הסעיף הוסף שזני הפרי המותרים לשימוש יתאימו לרשימת לרשימת צמחי מאכל (לרבות צמחים המותרים לתוספי תזונה בלבד) מיום 28.09.2017, על עדכוניה.		2.2	SPICES	בסוף הסעיף הוסף שזני הפרי המותרים לשימוש יתאימו לרשימת לרשימת צמחי מאכל (לרבות צמחים המותרים לתוספי תזונה בלבד) מיום 28.09.2017, על עדכוניה.		+
3.1.1.CBasic Ingredientsבשיחזור המיץ מרכז, הוגדר שיש להשתמש במים הראויים לשתייה לפי WHO( Guidelines for Drinking Water Quality of the World Health Organization (Volumes 1 and 2.בתקן הישראלי הוסף שהמים יכולים להתאים לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ג-2013, על עדכוניהן. כלומר ניתנה אופציה או התאמה ל - WHO או התאמה לתקנות		3.1.1.C	Basic Ingredients	בשיחזור המיץ מרכז, הוגדר שיש להשתמש במים הראויים לשתייה לפי WHO ( Guidelines for Drinking Water Quality of the World Health Organization (Volumes 1 and 2. בתקן הישראלי הוסף שהמים יכולים להתאים לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ג-2013, על עדכוניהן. כלומר ניתנה אופציה או התאמה ל - WHO או התאמה לתקנות		+
3.1.2a3.1.2bOther Permitted Ingredientsבמקומות בהם הותר שימוש בסוכרים ונעשתה הפנייה לתקן הקודקס לסוכרים, שונתה ההפניה לתקן הישראלי לסוכרים ת"י 7212, שמאמץ את תקן הקודקס לסוכרים Codex Stan 212-1999.*הערה: התקן הישראלי ת"י 7212 טרם פורסם. תקן זה יבוא במקום התקנים הישראליים ת"י 356 ות"י 443.		3.1.2a 3.1.2b	Other Permitted Ingredients	במקומות בהם הותר שימוש בסוכרים ונעשתה הפנייה לתקן הקודקס לסוכרים, שונתה ההפניה לתקן הישראלי לסוכרים ת"י 7212, שמאמץ את תקן הקודקס לסוכרים Codex Stan 212-1999. *הערה: התקן הישראלי ת"י 7212 טרם פורסם. תקן זה יבוא במקום התקנים הישראליים ת"י 356 ות"י 443.		+
3.1.2 dבמקום ההפניה ל- General Standard for Food Additives (GSFA) בתוספי מזון, שונתה ההפניה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן		3.1.2 d		במקום ההפניה ל- General Standard for Food Additives (GSFA) בתוספי מזון, שונתה ההפניה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן		+
3.1.2eהוספה דרישה שהצמחים מהם עושים את המיץ צריכים להתאים לרשימת צמחי מאכל (לרבות צמחים המותרים לתוספי תזונה בלבד) מיום 28.09.2017, על עדכוניה		3.1.2e		הוספה דרישה שהצמחים מהם עושים את המיץ צריכים להתאים לרשימת צמחי מאכל (לרבות צמחים המותרים לתוספי תזונה בלבד) מיום 28.09.2017, על עדכוניה		+
הוספה הבהרה שמיץ תפוזים שמוסיפים לו עד 10% מיץ מנדרינות, עדיין מותר לכנותו מיץ תפוזים				הוספה הבהרה שמיץ תפוזים שמוסיפים לו עד 10% מיץ מנדרינות, עדיין מותר לכנותו מיץ תפוזים										+	+
3.1.2gבמקום ההנחיות המופיעות בקודקס לגבי תוספי תזונה שיתאימו לתקנות הקודקס, שונתה ההפניה לחקיקה הנהוגה בישראל והסימון התזונתי יהיה לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג-1993, על עדכוניהן		3.1.2g		במקום ההנחיות המופיעות בקודקס לגבי תוספי תזונה שיתאימו לתקנות הקודקס, שונתה ההפניה לחקיקה הנהוגה בישראל והסימון התזונתי יהיה לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג-1993, על עדכוניהן		+
3.1.2 חהוספה האפשרות להוסיף לכל המוצרים עליהם חל התקן, פחמן דו חמצני		3.1.2 ח		הוספה האפשרות להוסיף לכל המוצרים עליהם חל התקן, פחמן דו חמצני					בארץ מקובל להוסיף פחמן דו חמצני למיצים ולקרוא לזה מוגז / מבעבע, אין סיבה לא להמשיך לאפשר זאת. בנוסף, בקודקס יש איזכור לפחמן דו חמצני במוצר, כחלק מהסימון, אך אין איזכור שמותר להוסיף רכיב זה למוצר.
3.2Quality Criteriaהוסף שמיצי הפירות ונקטרי הפירות בעלי PH < 4.5 יעברו פיסטור בהתאם להנחיות משרד הבריאות או כל טיפול שקיל אחר המאושר על ידי משרד הבריאות .ומוצרים בעלי PH>4.5, יעברו עיקור		3.2	Quality Criteria	הוסף שמיצי הפירות ונקטרי הפירות בעלי PH < 4.5 יעברו פיסטור בהתאם להנחיות משרד הבריאות או כל טיפול שקיל אחר המאושר על ידי משרד הבריאות . ומוצרים בעלי PH>4.5, יעברו עיקור												פיסטור: על פי הנחיות משרד הבריאות ובהתאם למסמך :"חובת פסטור מיצים" מיום ה - 21.1.1999, שפורסם ע"י ד"ר קזין מנהל שירות המזון הארצי (לשעבר). עיקור: עפ"י דרישת משרד הבריאות למיצים בעלי PH גבוה מ - 4.5. לנושא השלכה על בריאות הציבור	לא
3.53.5.13.5.23.5.33.5.4אריזההוספו דרישות לאריזה.		3.5 3.5.1 3.5.2 3.5.3 3.5.4	אריזה	הוספו דרישות לאריזה.												הוועדה מצאה לנכון להפנות את תשומת לב המשתמש בתקן לכך שיש תקנות ותקנים רלוונטיים בנושא אריזה ויש לדאוג לכך שהאריזה לא תפגום במוצר	לא
4FOOD ADDITIVESשונתה ההפניה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן.		4	FOOD ADDITIVES	שונתה ההפניה לתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס"א-2001, על עדכוניהן.		+
5PROCESSING AIDS – Maximum Level of Use in line with Good Manufacturing Practicesבמקום הפירוט של מסייעי הייצור שונתה הדרישה שניתן להשתמש במסייעי ייצור כהגדרתם בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, על עדכוניו.		5	PROCESSING AIDS – Maximum Level of Use in line with Good Manufacturing Practices	במקום הפירוט של מסייעי הייצור שונתה הדרישה שניתן להשתמש במסייעי ייצור כהגדרתם בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, על עדכוניו.		+
66.16.2CONTAMINANTSPESTICIDE RESIDUESOTHER CONTAMINANTS שונתה ההפניה לתכולה מירבית של שאריות חומרי הדברה, לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991, על עדכוניהן. במקום ההפניה לתקן הקודקס- במקום ההפניות לתקני הקודקס בהתייחס לזיהומים אחרים שונתה ההפניה לזיהומים ספצייפים שמופיעים בתקנות ובקווים המנחים של משרד הבריאות:-לתכולת מירבית של מתכות כבדות לפי מסמך משרד הבריאת לקווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות ובדיל במזון, מיום 23.03.2017, על עדכוניו.- ולתכולה המירבית למיקוטוקסינים לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996, על עדכוניהן.		6 6.1 6.2	CONTAMINANTS PESTICIDE RESIDUES OTHER CONTAMINANTS	שונתה ההפניה לתכולה מירבית של שאריות חומרי הדברה, לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991, על עדכוניהן. במקום ההפניה לתקן הקודקס - במקום ההפניות לתקני הקודקס בהתייחס לזיהומים אחרים שונתה ההפניה לזיהומים ספצייפים שמופיעים בתקנות ובקווים המנחים של משרד הבריאות: -לתכולת מירבית של מתכות כבדות לפי מסמך משרד הבריאת לקווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות ובדיל במזון, מיום 23.03.2017, על עדכוניו. - ולתכולה המירבית למיקוטוקסינים לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ"ו-1996, על עדכוניהן.		+
7.2HYGIENEבמקום הפנייה לתקני קודקס הדנים בהיגיינת מוצרים ובדרישות HACCP (CAC/RCP 1-1969 ו - CAC/GL 21-1997) פורטו דרישות מיקרוביאליות		7.2	HYGIENE	במקום הפנייה לתקני קודקס הדנים בהיגיינת מוצרים ובדרישות HACCP (CAC/RCP 1-1969 ו - CAC/GL 21-1997) פורטו דרישות מיקרוביאליות												בארץ לא מחייבים את המפעלים לעבוד לפי HACCP. בסעיף זה יש דרישה לעבוד לפי HACCP. במקום דרישה זו שולבו דרישות מיקרוביאליות ספציפיות למוצרים השונים בהתאם לדרישות משרד הבריאות.	כן
7.3מוצרים שאינם מצוננים או מוקפאים, או בעלי ערך הגבה (pH) הגדול מ-4.5 או השווה לו, יעמדו בדרישות "סטריליות מסחרית" כהגדרתה בתקן הישראלי ת"י 143. ניתן לבדוק את הסטריליות המסחרית בעזרת בדיקת כושר ההשתמרות כמפורט בתקן הישראלי ת"י 143.		7.3		מוצרים שאינם מצוננים או מוקפאים, או בעלי ערך הגבה (pH) הגדול מ-4.5 או השווה לו, יעמדו בדרישות "סטריליות מסחרית" כהגדרתה בתקן הישראלי ת"י 143. ניתן לבדוק את הסטריליות המסחרית בעזרת בדיקת כושר ההשתמרות כמפורט בתקן הישראלי ת"י 143.												עפ"י דרישת משרד הבריאות למיצים בעלי PH גבוה מ - 4.5. לנושא השלכה על בריאות הציבור	לא
8LABELLINGהושמטה הדרישה לסמן לפי התקן הכללי לסימון של הקודקס ובמקומה הוכנסה דרישה לסימון לפי ת"י 1145		8	LABELLING	הושמטה הדרישה לסמן לפי התקן הכללי לסימון של הקודקס ובמקומה הוכנסה דרישה לסימון לפי ת"י 1145		+
ניתנה אפשרות לסמן מיץ (מוצרים המוגדרים בסעיפים 2.1.1 ו-2.1.4) שלא הוספו לו תוספות אחרות מעבר לרכיבי המיץ הטבעי כ "100% מיץ "				ניתנה אפשרות לסמן מיץ (מוצרים המוגדרים בסעיפים 2.1.1 ו-2.1.4) שלא הוספו לו תוספות אחרות מעבר לרכיבי המיץ הטבעי כ "100% מיץ "					הקלה. עד היום, על פי ת"י 52 למיצי פירות ותרכיזיהם, רוב רובם של מיצי הפירות היו עשויים מ - 100% פרי. לא הותרה שום תוספת של רכיב כלשהו (כגון: סוכרים, ויטמינים ומינרלים וכדומה) למעט חומרי ארומה טבעיים שהופקו מהפרי לצורך השבת הארומה שאבדה בתהליך. במהדורה זו של התקן, מותר להוסיף רכיבים נוספים. לכן, כדי להבדיל בין מיץ ללא תוספות כלשהן לבין מיץ עם תוספות, הותר להוסיף כחלק משם המוצר את האמירה "100% מיץ".
הוספה הערה שחומרי טעם וריח שהופקו מהפרי לצורך השבת ארומה אינם נחשבים כתוספות				הוספה הערה שחומרי טעם וריח שהופקו מהפרי לצורך השבת ארומה אינם נחשבים כתוספות											"+" בהתאם להערה (1) בסעיף 2.1.1 בתקן הקודקס הנוכחי
הוספה הערה שגודל האותיות לסימון הכינוי 100% מיץ לא יהיה גדול מ-2/3 מגודל אותיות סימון שם המוצר.				הוספה הערה שגודל האותיות לסימון הכינוי 100% מיץ לא יהיה גדול מ-2/3 מגודל אותיות סימון שם המוצר.												בהמשך להקלה בסעיף 8 שלעיל, המאפשרת לסמן מיץ שלא הוספו לו תוספות כ- 100% מיץ, הגבילו שגודל האותיות של כינוי זה יהיה לא יותר מ 2/3 גודל האותיות של שם המוצר. דרישה זו נגזרת מרוח הדרישות שבת"י 1145 טבלה ב-1, הנחיות לסימון: דל, נטול, ללא, מופחת. עבור כינויים אלה נדרש בת"י 1145 שגודל האותיות יהיה 2/3 מגודל שם המוצר וזאת בתנאי שהמוצר מטבעו כזה (לא עבר תהליך כלשהו להפוך אותו לכזה)	לא
8.1.1.1Fruit Juice defined under Section 2.1.1נוסח שם המוצר בעברית: "מיץ ______" או "מיץ מ______".+		8.1.1.1	Fruit Juice defined under Section 2.1.1	נוסח שם המוצר בעברית: "מיץ ______" או "מיץ מ______".	+
ניתנה האופציה לסמן בשם המוצר, מיץ ענבים - תירוש - מיץ ענבים				ניתנה האופציה לסמן בשם המוצר, מיץ ענבים - תירוש - מיץ ענבים											בארץ, באופן הסטורי השתרש תירוש מיץ ענבים כמוצר שנהוג להשתמש בו לצרכים הילכתיים. על מנת לאפשר ליצרנים המעוניינים בכך, לבדל מיץ ענבים רגיל ממיץ ענבים המיועד לצרכים הלכתיים, איפשרו להשתמש במונח "תירוש מיץ ענבים" המזוהה אצל הצרכנים כמוצר לשימושים ספציפיים.
8.1.1.2Concentrated Fruit Juice defined under Section 2.1.2נוסח שם המוצר בעברית: "מיץ ______ מרוכז" או "רכז ______".+		8.1.1.2	Concentrated Fruit Juice defined under Section 2.1.2	נוסח שם המוצר בעברית: "מיץ ______ מרוכז" או "רכז ______".	+
8.1.1.3Water Extracted Fruit Juice defined under Section 2.1.3נוסח שם המוצר בעברית: "מיץ ממיצוי מימי של ______" או "מיץ ______ ממיצוי מימי".+		8.1.1.3	Water Extracted Fruit Juice defined under Section 2.1.3	נוסח שם המוצר בעברית: "מיץ ממיצוי מימי של ______" או "מיץ ______ ממיצוי מימי".	+
8.1.1.4Fruit Purée defined under Section 2.1.4נוסח שם המוצר בעברית: "מחית ______" או "מחית מ______".+		8.1.1.4	Fruit Purée defined under Section 2.1.4	נוסח שם המוצר בעברית: "מחית ______" או "מחית מ______".	+
8.1.1.5Concentrated Fruit Purée defined under Section 2.1.5נוסח שם המוצר בעברית: "מחית ______ מרוכזת" או "מחית מרוכזת של ______".+		8.1.1.5	Concentrated Fruit Purée defined under Section 2.1.5	נוסח שם המוצר בעברית: "מחית ______ מרוכזת" או "מחית מרוכזת של ______".	+
8.1.1.6Fruit Nectars defined under Section 2.1.6נוסח שם המוצר בעברית: "נקטר ______" או "נקטר מ______".+		8.1.1.6	Fruit Nectars defined under Section 2.1.6	נוסח שם המוצר בעברית: "נקטר ______" או "נקטר מ______".	+
8.1.1.8הושמטה הדרישה לסמן כחלק משם המוצר את האמירה "מרכז" או "משוחזר מ.." עבור נקטרים שיוצרו מרכז או שוחזרו מרכז.		8.1.1.8		הושמטה הדרישה לסמן כחלק משם המוצר את האמירה "מרכז" או "משוחזר מ.." עבור נקטרים שיוצרו מרכז או שוחזרו מרכז.					באירופה לא מחייבים לרשום ע"ג הקרטוניות משוחזר "מרכז" או ביטויים דומים לזה. חיוב לרשום זאת בחזית האריזה, עלול ליצור חסם יבוא מאירופה.
8.1.1.9הוספה דרישה שהאם המוצר מכיל חומר טעם וריח טבעיים שאינם מפרי המקור יסומן הדבר ברשימת הרכיבים		8.1.1.9		הוספה דרישה שהאם המוצר מכיל חומר טעם וריח טבעיים שאינם מפרי המקור יסומן הדבר ברשימת הרכיבים		"+" ת"י 1145 דורש שהסימון יהיה נכון, לא מטעה וניתן להוכחה
8.1.2.2הושמטה הדרישה לסמן כחלק משם המוצר "עם ממתיקים מלאכותיים" בנקטרים שבהם הוחלף הסוכר בממתיקים מלאכותיים		8.1.2.2		הושמטה הדרישה לסמן כחלק משם המוצר "עם ממתיקים מלאכותיים" בנקטרים שבהם הוחלף הסוכר בממתיקים מלאכותיים					הקלה. בנקטר שבו הוחלף הסוכר בממתיקים מלאכותיים ממילא רשום "דיאט" ולכן מיותר לרשום גם כחלק משם המוצר "עם ממתיקים מלאכותיים".
8.1.2.2 אהוספה הבהרה לסימון "בתוספת סוכרים" כחלק משם המוצר עבור רכז פרי שהוספו לו סוכרים עוד לפני ששוחזר למיץ.		8.1.2.2 א		הוספה הבהרה לסימון "בתוספת סוכרים" כחלק משם המוצר עבור רכז פרי שהוספו לו סוכרים עוד לפני ששוחזר למיץ.											תקן הקודקס מחייב סימון "בתוספת סוכר/ים" כחלק משם המוצר, עבור מיץ שהוספו לו סוכרים. בדר"כ הוספת הסוכרים היא למיץ עצמו. כאשר מדובר בתרכיז הוספת הסוכר/ים נעשית לאחר השיחזור, כלומר למיץ המשוחזר. צוין שבאופן מעשי, יכול להיות מצב בו הסוכרים הוספו לאחר תהליך הריכוז, כלומר לרכז, עוד לפני תהליך השיחזור. מצב זה עלול לגרום לאי הבנה בחובת הסימון "בתוספת הסוכר/ים משום שהם הוספו לרכז ולא למיץ עצמו (המשוחזר). לכן, כדי להימנע ממצב זה הוספה הבהרה זו.
8.1.2.5הסעיף תורגם לעברית (לא שינוי)+		8.1.2.5		הסעיף תורגם לעברית (לא שינוי)	+
ניתנה אפשרות לסמן גם את אחוז הפרי ולא רק את אחוז המיץ, נועד עבור מוצרים שכל הפרי מוכנס כחלק מהמיץ כמו: תותים, בננות או מחיות שמשתמשים בהם בכל הפרי לשם ייצור המיץ ולא רק במיץ הסחוט שלו.				ניתנה אפשרות לסמן גם את אחוז הפרי ולא רק את אחוז המיץ, נועד עבור מוצרים שכל הפרי מוכנס כחלק מהמיץ כמו: תותים, בננות או מחיות שמשתמשים בהם בכל הפרי לשם ייצור המיץ ולא רק במיץ הסחוט שלו.					+
8.1.2.7במקום ההפניה לסימון רכיבי תזונה נוספים על כל מסמכי הקודקס לסימון, שונתה ההפניה לסימון על פי ת"י 1145 ולפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי).		8.1.2.7		במקום ההפניה לסימון רכיבי תזונה נוספים על כל מסמכי הקודקס לסימון, שונתה ההפניה לסימון על פי ת"י 1145 ולפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי).		+
8.2NON-RETAIL CONTAINERSהושמטה הדרישה לסימון מיכלים לא קמעוניים		8.2	NON-RETAIL CONTAINERS	הושמטה הדרישה לסימון מיכלים לא קמעוניים					הדרישות אינן רלוונטיות למדינת ישראל. בישראל תקפות הדרישות של ת"י 1145 שאליו יש הפניה בתחילת סעיף 8.
ANNEXMINIMUM BRIX14 LEVEL FOR RECONSTITUTED JUICE AND RECONSTITUTED PURÉE AND MINIMUM JUICE AND/OR PURÉE CONTENT FOR FRUIT NECTARS (% V/V)15 AT 20OCבמוצרים המפורטים להלן הופחתה רמת הבריקס המינימלית :- עבור Citrus reticulate Blanca (מדרינה / טנג'רין) הופחת מ - 11.8 ל - 11.2- עבור Citrus sinensis (תפוז) נקבע ערך של 11.2, במקום הטווח 11.8-11.2		ANNEX	MINIMUM BRIX14 LEVEL FOR RECONSTITUTED JUICE AND RECONSTITUTED PURÉE AND MINIMUM JUICE AND/OR PURÉE CONTENT FOR FRUIT NECTARS (% V/V)15 AT 20OC	במוצרים המפורטים להלן הופחתה רמת הבריקס המינימלית : - עבור Citrus reticulate Blanca (מדרינה / טנג'רין) הופחת מ - 11.8 ל - 11.2 - עבור Citrus sinensis (תפוז) נקבע ערך של 11.2, במקום הטווח 11.8-11.2					בתעשיית המיצים, המייצרת מיצים אלה עובדים עם ערך של 11.2 עבור 2 מיצים אלה ואין סיבה להקשות או לייקר את המוצרים לצרכנים. עבור תפוז נכתב מפורשות בקודקס שידוע שישנם מדינות שבהם הערך עומד על 11.2, כך שלמעשה הערך קובע על פי המקובל בארץ. אין בנושא משום הקשיית היבוא אלא הקלה בייצור המקומי והתאמתו למציאות.
במוצרים המפורטים להלן הופחתה התכולה המינימלית של מיץ / מחית עבור נקטרי פרי:- .Ribes nigrum L אוכמניות שחורות- .Ribes rubrum L אוכמניות אדומות- .Ribes rubrum L אוכמניות לבנות				במוצרים המפורטים להלן הופחתה התכולה המינימלית של מיץ / מחית עבור נקטרי פרי: - .Ribes nigrum L אוכמניות שחורות - .Ribes rubrum L אוכמניות אדומות - .Ribes rubrum L אוכמניות לבנות					ערכי תכולת המיץ / המחית עבור הנקטרים בטבלה הם 30% בעוד שכיום קיימים מוצרים עם ערכים של 25%. גם בארה"ב הדרישה היא 25%. אין כוונה להגביל סחר מארה"ב וגם לא לפגוע בתעשייה המקומית, מה גם שלא מדובר בפגיעה בבריאות הצרכן, ולכן הוחלט להוריד את ערך תכולת המיץ / מחית הפרי ל – 25%.
במוצרים המפורטים להלן הופחתה התכולה המינימלית של מיץ / מחית עבור נקטרי פרי::Vaccinium macrocarpon Aiton- חמוציות-Vaccinium oxycoccos L .Vaccinium myrtillus L. Vaccinium corymbosum L. Vaccinium angustifolium אוכמניות				במוצרים המפורטים להלן הופחתה התכולה המינימלית של מיץ / מחית עבור נקטרי פרי:: Vaccinium macrocarpon Aiton- חמוציות-Vaccinium oxycoccos L .Vaccinium myrtillus L. Vaccinium corymbosum L. Vaccinium angustifolium אוכמניות					ערכי תכולת המיץ / המחית עבור הנקטרים בטבלה הם %30 ו – 40% בהתאמה, בעוד שכיום קיימים מוצרים עם ערכים של 25%. כדי לא להקשות על הייצור המקומי ולא להעלות את המחיר לצרכן הוחלט להוריד את ערך תכולת המיץ / מחית הפרי ל – 25%.
עבור נקטרי שזיף - Prunus domestica L. subsp. domestica הופחתה התכולה המינימלית של מיץ / מחית .בשאר המוצרים המפורטים בטבלה לא נעשה שינוי, אך לצורך נוחות המשתמש בתקן, נכתבה הטבלה בשלמותה.				עבור נקטרי שזיף - Prunus domestica L. subsp. domestica הופחתה התכולה המינימלית של מיץ / מחית . בשאר המוצרים המפורטים בטבלה לא נעשה שינוי, אך לצורך נוחות המשתמש בתקן, נכתבה הטבלה בשלמותה.					ערכי תכולת המיץ / המחית עבור נקטר שזיף בטבלה הוא 50%, בעוד שכיום קיימים מוצרים עם ערכים של 30%. בפורטוגל הדרישה היא 30%. לכן, כדי לא להגביל יבוא של מיץ שזיפים ממדינות ספציפיות וגם לא להקשות על הייצור המקומי החליטו חברי הוועדה להוריד את ערך תכולת המיץ / מחית הפרי ל – 30%.