מונופול "מלח הארץ"

כ " ז ניסן תשע"ט 02 מאי 2019 לכבוד שלום רב, הנדון: בקשה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח 1998 – מונופול " מלח הארץ " סימוכין: פנייתכם מיום 2.1.19 ראשית , תודה על פנייתך בנושא שבנדון. בבקשת המידע שהעברת אלינו, ביקשת לקבל את המידע שלהלן : נייר עמדה/מסמך שעמד בבסיס ההבהרה של הגורמים המקצועיים אשר נזכר בעמדת היועמ״ש; כ לל הת כ ת ובות בין מש ר ד הכלכלה לבין היועץ המשפטי לממ שלה הנוג עות, במישרין או בעקיפין, לעמדת ה יועמ״ש, כהגדרתה לעיל. כלל התכתובות שהועברו בין מלח הארץ (ומי מטעמה) לבין משרד הכלכלה (ומי מטעמו) החל ממועד החל ממועד 26.1.2017 . כלל התכתובות שהועברו בין משרד הכלכלה (ומי מטעמו) לבין גורמים אחרים, העוסקות, במישרין או בעקיפין, במלח הארץ החל ממועד החל ממועד 26.1.2017 . פירוט הישיבות (לרבות פרוטוקול/תיעוד של אותן ישיבות) ו/או הדיונים שהתקיימו במשרד הכלכלה ו/או כל פורום אחר שחברים בו נציגים במשרד הכלכלה, אשר עסקו, במישרין או בעקיפין, במלח הארץ החל ממועד 26.1.2017 . פירוט הפגישות (לרבות פרוטוקול/תיעוד של אותן פגישות) שהתקיימו בין משרד הכלכלה (ומי מטעמו), ו/או כל פורום אחר שחברים בו נציגים במשרד הכלכלה, לבין מלח הארץ (או מי מטעמה) החל ממועד 26.1.2017 . בקשתך למידע נבח נה בראי ההיבטים המקצועיי ם הרלוונטיים, לצד המישור המשפטי ו בהלימה לסעיפי חוק חופש המידע , תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"). בהתאם למתחייב מסע' 13 לחוק , בוצעה פנייה לגורם הרלוונטי לבקשת המידע ("מלח הארץ") וניתנו לו 21 ימים למסור את התייחסותו. עדכון על כך ניתן לך ביום 12.2.19. במסגרת תגובתו, אשר נלמדה ונבחנה על ידי הלשכה המשרדית במשרד, ביקשה באת כוחו לקבל לידיה את בקשת המידע במלואה, לרבות פרטי מבקש המידע . ביום 17.3.19 , הובא האמור לעיל לידיעתך והתבקשה התייחסותך לכך. ביום 26.3.19, משלא נמסרה תגובה, נעשתה אליך פנייה בשנית, בה הוסבר כי חשיבות התייחסות ך נעוצה בהיותה מהווה חלק מהבחינה אשר מבצעת הלשכה המשפטית כשהיא מנחה את העבודה בתחום הטיפול בבקשות לחופש מידע. גם לפנייה זו לא התק ב לה תגובה והוחלט על ידי המשרד שלא למסור את הבקשה לקבלת המידע שהוגשה על יד ך, כמו גם לא לחשוף את העומד מאחוריה. על כל פנים, במענה לבקשת המידע שהגשת, ולאחר בדיקה אל מול הי חידה המקצועית הרלוונטית לבקשתך , קרי המפקח על המחירים , כמו גם בהתאם להנחיות הלשכה המשפטית, אבקש להשיבך – בשם משרדנו - בדברים, כדלקמן: סע' 1 : מבדיקה שנערכה במשרד ובהתבסס על התייחסות היחידה המקצועית הרלוונטית, עולה כי לא קיים בידינו נייר עמדה/מסמך שעמד בבסיס ההבהרה של הגורמים המקצועיים אשר נזכר בעמדת היועמ״ש . ס ע ' 2 : ההתכתבויות המבוקשות על ידך ועניינן הת כ ת ובות בין מש ר ד נו לבין ה יועמ"ש , הינן בגדר ה תייעצות פנימית ב עניין משפטי . על כן, החליט המשרד שלא למוסרן כשעילת הדחייה מתבססת על סעיף 9(ב)(4) לחוק. (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; סע' 3: לעניין הבקשה ל כלל הת כ ת ובות בין מש ר ד נו לבין מלח הארץ – החליט המשרד שלא למוסרן, כשעיל ו ת הדחיה מתבסס ו ת על סע' 9(ב)(4) לחוק , כמו גם על סע' 9(ב)(1), סע' 9(ב)(6) ו - סע' 9(ב)(7) : (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; (6) מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי ; למעט מידע שהוא אחד מאלה – (א) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה; (ב) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות היחיד; (7) מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע; סע' 4: לעניין הבקשה ל כלל התכתובות שהועברו בין משרד נו לבין גורמים אחרים, העוסקות, במישרין או בעקיפין, במלח הארץ - החליט המשרד שלא למוסרן, כשעילת הדחיה מתבססת על סע' 9(ב)(4) לחוק . סע' 5: לעניין הבקשה ל פירוט הישיבות (לרבות פרוטוקול/תיעוד של אותן ישיבות) ו/או הדיונים שהתקיימו במשרד הכלכלה ו/או כל פורום אחר שחברים בו נציגים במשרד הכלכלה, אשר עסקו, במישרין או בעקיפין, במלח הארץ החל ממועד 26.1.2017 , יצוין כי על פי התייחסות היחידה המקצועית, לא התקיימו ישיבות בין מלח הארץ למשרד ישיבות , העונות להגדרת בקשתך , למעט ישיבה אחת של ועדת המחירים . מצ"ב, לבקשתך, פרוטוקול הישיבה – נספח מס' 5 , לרבות תתי נספחים – 5.1 ו – 5.2. יצוין כי פרוטוקול זה, כמו כל יתר הפרוטוקולים מפורסמים באתר של ועדת המחירים בכתובת : https://mof.gov.il/pcc/Directives%20Files/Decision_20171220.pdf סע' 6: לעניין פירוט הפגישות (לרבות פרוטוקול/תיעוד של אותן פגישות) שהתקיימו בין משרד הכלכלה (ומי מטעמו), ו/או כל פורום אחר שחברים בו נציגים במשרד הכלכלה, לבין מלח הארץ (או מי מטעמה) החל ממועד 26.1.2017 , יובהר כי על פי התייחסות היחידה המקצועית , התקיימה פגישה אחת בלבד – דיון ועדת המחירים במסגרת שימוע בע"פ. מצ"ב, לבקשתך, פרוטוקול הישיבה – נספח מס' 6. י צוין כי פרוטוקול זה, כמו כל יתר הפרוטוקולים מפורסמים באתר של ועדת המחירים בכתובת : https://mof.gov.il/pcc/Directives%20Files/Decision_17042018.pdf לעניין דחיית בקשותיך בנושאים המובאים בסע' 2-4, יבהיר משרדנו כדלקמן: על חשיבותה של זכות האזרח לקבל מידע מרשות ציבורית - איש לא יחלוק : חופש המידע הוא ממאפייניה של התרבות הדמוקרטית . עם זאת, זכות זו איננה מוחלטת . 1. סעיף 9(ב)(4) : (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; סע' זה, ה מסייג את חובת מסירת המידע על ידי רשות ציבורית , מקום שמדובר במידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות פנימיות, תחקירים פנימיים, חוות דעת פנימיות, טיוטות, עצות או המלצות הנערכים בשלבים שונים של תהליך קבלת ההחלטות, נועד לאפשר את פעולתן התקינה של הרשויות הציבוריות בתהליך עבו דתן וגיבוש מדיניותן והחלטותיהן. מטרתו - להקל על קיומו של שיח פתוח, חסר מעצורים ומגבלות, בין הגורמים השונים הפועלים בתחומי הרשו ת הציבורית, לאור ההבנה וה תודעה כי חשיפת תיעוד המשקף תהליכי עבודה פנימיים עלולה לחבל בחופשיות השיח והאינטראקציה הפנימית, כפי שהיא באה לידי ביטוי, בין היתר, בהתכתבויות פנימיות, ו בכך לפגוע בפתיחות הנדרשת בהחלפת דעות , ה חיוניים לתהליך מושכל של גיבוש מדיניות וקבלת החלטות ברשות הציבורית. זאת ועוד, בחינתן של סוגיות לעומקן מצריכים חופש מחקר, בירור, דיון וויכוח בתחומי הרשות הציבורית. ליבונן ועיבודן של הצעות העולות, תיקונן, שינו ין, כמו גם תהליכי החשיבה המורכבים המתרחשים בשלבים השונים של הליכי קבלת ההחלטות - נעשים, על פי רוב, רחוק מעיני הציבור, ובכך מובטח חופש זרימת המידע והביטוי בתוככי הרשות הציבורית. זאת ועוד, סייג זה בא לשמר את הערכת המחוקק כי לא ניתן לקיים דיונים כנים במסגרת פעילותה של הרשות, אלא אם כן יובטח מעטה מסוים של חיסיון לתהליך גיבוש שיקול הדעת של הרשות . על רקע זה הכיר המחוקק, לצדו של אינטרס השקיפות בפעולת הרשות, גם בקיומו של האינטרס הציבורי במתן אפשרות לעובדי הציבור לקיים ביניהם שיג ושיח פנימי בחופשיות . ובעניין זה, כבר נתן על כך ביהמ"ש דעתו, בקובעו: ת כלית הסעיף היא לאפשר לעובדי הרשות הציבורית, חבריה ויועציה, לקיים דיון מקיף וממצה, שבגדרו יישמעו מכלול השיקולים ומגוון העמדות, ללא חשש שייחשפו ברבים. לסעיף זה נודע תפקיד מרכזי בהגנה על איכותן של החלטות המתקבלות על יסוד מסמכים ודיונים פנימיים, ועל האפקטיביות של הליך קבלתן (עניין גישה, פסקה 17; עע"ם 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פ"ד ס(4) 217, 235 (2006)). כדברי השופטת (כתוארה אז) א' חיות בעניין גישה: "סעיף 9(ב)(4) מבטא את אחד האינטרסים הציבוריים מפניהם נסוגה הזכות לקבלת מידע. בבסיסו ניצב הרצון למנוע את יצירתו של "אפקט מצנן" ( Chilling effect ), דהיינו, רתיעה של חברי הרשות הציבורית ועובדיה מקיום דיאלוג פתוח וגלוי בשל חשש כי דברים שייאמרו על ידם בדיונים פנימיים או בחוות דעת פנימיות ייחשפו לעין כול. התכלית המרכזית שביסוד הסעיף היא, אפוא, הגנה על איכות החלטותיהן של רשויות הציבור ועל האפקטיביות של תהליך קבלתן" (שם, פסקה 1 לחוות דעתה של השופטת (כתוארה אז) א' חיות). 2. סעיף 9(ב)(6): (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (6) מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי ; בדיקת המשרד את התכתובות המבוקשות מצאה כי הנתונים המסחריים המופיעים בהם, מהווי ם מידע עסקי רגיש המצוי בליבת הפעילות של מלח הארץ, אשר מהווה גם סוד מסחרי בעל ערך, וחשיפתו עלולה להוביל לפגיעה קשה ובלתי מוצדקת בחברה. בכלל המידע המופיע בתכתובות : המחירים שבהם נמכרים מוצרים שמייצרת מלח הארץ ללקוחות סיטונאיים; כמויות מכירה שנתיות של מוצרי ם אלו ללקוחות סיטונאיים ; רשימה שמית מפורטת של לקוחות סיטונאיים גדולים הרוכשים ממוצרי מלח הארץ; מידע בנוגע לפעילות הייבוא של מלח הארץ; הווי ידוע כי הזכות להגנה על סוד מסחרי הינה חלק מהזכות להגנה על הקניין , המוגנת בסעיף 3 ל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , ולכן זכות זו הינה זכות חוקתית בעלת מעמד גבוה במדרג של זכויות האדם. עוד יוער כי בפס"ד קשת (עע"מ 10845/06 שידורי קשת בע"מ נ' הרשות השנ י יה לטלוויזיה ורדיו (פורסם בנבו - 7.2.2008)) , ציין בית המשפט כי ברור מלשון הסעיף, כי המחוקק כיוון לכך שההגנה המוקנית בסעיף 9(ב)(6) תהא בעלת פרישה רחבה וכי לשיטת בית המשפט , הדגש במסגרת האיזון הנערך על פי סעיף 9(ב)(6) לחוק , הוא על מידת הפגיעה שעלולה להיגרם לבעל המידע עקב גילויו של מידע זה. השאלה עד כמה יפגע גילוי המידע בבעל הסוד תלויה, בין היתר, במידת מרכזיותו של הסוד המסחרי לעסקיו. ככל שהמידע נוגע ללב עסקיו של בעל הסוד המסחרי, כך ברור כי גילוי המידע יפגע יותר בעסקיו. הנה כי כן, משרדנו הגיע למסקנה כי מדובר במידע המהווה סוד מסחרי מובהק בהתאם ל סעיף 9 (ב)( 6 ) לחוק ובו כלולים נתונים מסחריים מובהקים אודות פעילות מסחרית המצויה בליבת העסקים של קבוצת מלח הארץ, וה ם בעלי ערך כלכלי ברור ומובהק . 3. סעיף 9(ב)( 1): ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (1) מידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; משרדנו סבור כי גילוי מידע סודי שנמסר לוועדת המחירים ישבש את תפקודה התקין , כנזכר בסעיף 9(ב)(1) לחוק . גילוי נתונים מסחריים סודיים שנמסרו לוועדת המחירים במסגרת הליך פיקוח על מחירים ו/או הליך בחינה וחקירה , עלול בסבירות גבוהה להרתיע חברות אחרות מלשתף פעולה עם ועדת המחירים במקרים עתידיים ולפגוע בהמשך קבלתו , כמו גם ביכולת הוועדה לבצע פיקוח אפקטיבי על יסוד מידע מלא ומדויק , ולשבש בכך את תפקודה התקין (לעניין זה, ראה עת"מ 50846-11-15 , חגי גרוס נ' רשות המסים בישראל ) . 4. סעיף 9(ב)(7) : ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (7) מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע; מבדיקה אל מול היחידה המקצועית עולה כי התכתובות עם מלח הארץ מכילות מידע שנמסר לוועדת המחירים תחת התחייבות מפורשת בכתב של הוועדה לשמירתו בסודיות בהתאם לסעיף 9(ב)(7) לחוק . המשרד בדק ומצא כי בתגובה לדרישת ועדת המחירים למסור לה את המידע המבוקש, הבהירה מלח הארץ כי היא מסכימה למסור את המידע שביקשה הוועדה - מידע שהינו בגדר ״סוד מסחרי״ , בכפוף לחובת הסודיות של ועדת המחירים ולהתחייבותה לעשות שימוש באותם נתונים מסחריים א ך ורק לצרכי הליך ה בחינה/הפיקוח שמקיימת הוועדה . הערת אגב : לבקשתך למידע צורף נספח משרד המשפטים, שכותרתו: "הטיפול בפניות לפי חוק חופש המידע הנוגעות לדוא"ל פרטי של עובדי ציבור אך נוצר או נתקבל בקשר עם תפקידם". מכתב זה נקרא ונבחן לעומק על ידי הלשכה המשפטית. משרדנו מצא כי חוות דעת זו, העורכת הבחנה בין מידע במרחב "הציבורי" לבין מידע במרחב "הפרטי", בין היתר על מנת לאזן בין עקרון השקיפות לבין הזכות לפרטיות, לא מוסיף ולא גורע מהחלטות יו, כפי שאלו באים לידי ביטוי במכתב זה. המידע עליו חל החוק והתבקש בפנייתך למשרד, נבחן בכלים מקצועיים ומשפטיים. באשר לחלקו, לגביו הוחלט על מסירתו, הרי שהוא מצורף למכתב זה. באשר למידע לגביו הוחלט שלא למוסרו, הרי שההסבר לכך מתואר בפירוט לעיל. הנני להודיעך כי לפי סעיף 17 לחוק חופש המידע יש בידך לעתור כנגד החלטה זו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בתוך 45 יום . ככל שיידרש מידע בנושאים הרלוונטיים לתחומי אחריותו של משרד הכלכלה והתעשייה, נ שמח להיות לך לעזר גם בעתיד. בברכה יוסי זולפן, הממונה על חוק חופש המידע משרד הכלכלה והתעשייה העתק : עו"ד גלית יעקובוב, המשנה ליועמ"ש, משרד הכלכלה והתעשייה עו"ד אמל כולאב , הלשכה המשפטית, חופש המידע גב' רימונה חן, מנהלת תחום בכיר תקציב, פיקוח על המחירים

סיכום דיון וועדת מחירים מיום – 6.11.17בנושא מלח

בתוספת יוד

משתתפים:

שלמה פשקוס – מ"מ יו"ר ועדת המחירים ,משרד האוצר

זאב קריל – חבר ועדת המחירים ,משרד האוצר

דוד שטיינמץ – המפקח על המחירים ,משרד הכלכלה והתעשייה

רימונה חן – חברת ועדת מחירים ,משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד ינון גוטגליק – לשכה משפטית ,משרד האוצר

שירה דימניק – מרכזת ועדת המחירים ,משרד האוצר

עו"ד מהא אלג'עפרי דיבסי – לשכה משפטית ,משרד הכלכלה והתעשייה

עידו סופר – אגף תקציבים ,משרד האוצר

אבידור גינסברג – אגף התזונה ,שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות

רגדה ברכאת – אגף התזונה ,שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות

רקע:

בפני הוועדה הונח מכתבה של ד"ר רבקה שפר ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות ובו

ניתן הרקע לבקשת משרד הבריאות בנושא מלח מיודד ,הנקודות העיקריות שעלו במכתב הנן

כדלקמן:

א.

ב.

ג.

ד.

ה.

ו.

תוצאות סקר היוד בישראל שנערך אשתקד מצביעות על חלקים נרחבים של

האוכלוסייה הסובלים ממחסור ביוד .יוד הינו מינרל החיוני לייצור של הורמוני בלוטת

התריס ומחסור בו עלול לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס ,זפק ,עיכוב בגדילה

הגופנית ועיכוב בהתפתחות השכלית.

ארגון הבריאות העולמי המליץ באופן חד משמעי על תיסוף יוד למזון באוכלוסיות עם

מחסור ובהתאמה לכך ביותר מ 120-מדינות בעולם יוד מוסף למזון דרך המלח מאחר

ומקורות המזון הטבעיים אינם מספקים כמות נאותה של יוד.

משרד הבריאות הקים ועדה מלווה ליישום השבת יוד לאוכלוסייה בישראל ולהסדרת

מדיניות בריאות הציבור בהקשר הזה .ועדה זו המליצה על השבת היוד דרך מלח כפי

שנעשה במרבית מדינות העולם (יוד מוסף למלח ,להלן – "מלח מיודד").

כיום מלח מיודד נמכר רק במלחיות פלסטיק בעלות של כ 5.90-ש"ח ל 250-גרם,

בהשוואה לשקיות מלח שאינו מיודד במשקל של 1ק"ג הנצרכות ע"י מרבית האוכלוסייה

(ראו נספח א ,נתוני נילסן על שוק המלח לשנת ,)2016ונמכרות במחיר מירבי של

2.07ש"ח כפי שנקבע בהיתר לעניין מחירי מלח מאכל.

ייצור המלח המיודד כרוך בתוספת עלות היוד ותוספת עלות אריזת נייר ייחודית עם

למינציה )ניילון פנימי( המונעת התאיידות היוד.

סה"כ מכירת מלח מיודד בארץ מסתכמת בשיעור זניח של כ 0.2%-מסך מכירות המלח

של חברת המלח עתלית (כמפורט בנספח א').

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

ז.

ח.

ט.

על פי סקר הוצאות משקי בית ,של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,הוצאה ממוצעת

למשפחה הינה 1.5ש"ח לחודש.

מלח מיודד מיוצר ע"י חברת מלח הארץ לשיווק בשטחי הרשות הפלסטינית ,שם הוא

נמכר במחיר הגבוה ב 20-אגורות ממחיר המלח המפוקח בישראל.

נציגי משרד הבריאות מסרו כי בדיונים עם חברת המלח נמסר להם כי במידה ולא יוטל

על המוצר פיקוח והמוצר לא יוכרז כמוצר דומה למוצר המפוקח בכוונתם למכור את

המוצר במחיר שבו הוא נמכר ברשות הפלסטינית בתוספת של עד כ 10% -למחיר.

על מנת לייצר ולשווק את המוצר בישראל הוועדה נדרשת לבחון את הצורך בהטלת פיקוח

מחירים על מוצר זה וכן לבצע בחינה האם מדובר במוצר הדומה למוצר המפוקח.

דיון:

בהתייחס להגדרת מוצר דומה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ,תשנ"ו( 1996-להלן:

"החוק") ,לחוות הדעת המשפטית של הלשכה המשפטית במשרד האוצר בנושא מוצרים דומים

בענף החלב מיום ( 13.5.14קישור לחוות הדעת המשפטית) ועמדת המפקח על המחירים

במשרד החקלאות מיום ( 27.5.14קישור לעמדת המפקח) ,בחנה הוועדה את החלופות

העומדות בפניה בעניין החלת פיקוח מחירים על המוצר מלח מיודד.

.1הכרזה על המוצר כמוצר דומה – מעבר לרכיבים שבמוצר המפוקח ,יש במוצר זה

תוספת של יוד ,תוספת זו הינה בעלת תועלת מהותית לצרכן ,ובמידה והמוצר ייארז

באריזה שונה וייחודית ביחס למלח המפוקח ,עם למינציה על מנת למנוע את אידוי

היוד ,בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעמדת המפקח על המחירים במשרד

החקלאות ,אפשר לקבוע כי אין מדובר במוצר דומה.

.2שיווק המוצר כמוצר חדש שאינו תחת פיקוח מחירים – מאחר ואין לוועדה ,בשלב זה,

אינדיקציה לגבי נתח השוק של המוצר ומאחר והוא מיוצר על ידי חברה שהיא מונופולין

מוכרז בתחום המלח למאכל יש חשש כי המוצר ישווק במחירים גבוהים והצרכן ינוצל

לרעה.

.3החלת פיקוח מחירים על המוצר החדש – החלת פיקוח מחירים לפי פרק ה' או ו' יכולה

לגרום לחברת המלח שלא לייצר את המוצר ,יחד עם זאת המהלך של שיווק מוצר מלח

מיודד הינו לטובת הציבור ועל מנת למנוע את החשש של פגיעה בציבור הצרכנים

מומלץ להחיל פיקוח מחירים לפי פרק ז'.

החלטה:

בבחינת מאפייני המוצר ,שוקלת הוועדה לקבוע כי המוצר עומד בקריטריונים להגדרת מוצר

שאינו דומה למוצרי המלח המפוקחים.

יחד עם זאת ,מאחר וחברת המלח הינה מונופול ויצור ושיווק המלח הינם ריכוזיים ביותר ,ולאור

העובדה כי המוצר הינו מוצר חדש ונתח השוק שלו אינו ידוע כרגע ,סבורה הוועדה שבמידה

וחברת מלח הארץ תתחיל בייצור המוצר (מלח מיודד באריזת נייר עם למינציה) ,יש צורך

במעקב אחר מחירי המוצר ורמת הרווחיות של החברה .לאור האמור לעיל ,שוקלת הוועדה

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

להטיל על מוצר זה פיקוח מחירים לפי פרק ז' לחוק .מהלך זה יאפשר לוועדת המחירים לעקוב

אחר רווחיות המונופול בגין יצור ושיווק מוצר זה ולמנוע פגיעה אפשרית בצרכן.

כל האמור לעיל יתקיים תחת התנאים הבאים:







אריזת המוצר צריכה להיות מובחנת לאדם הסביר בהתייחס למוצר המפוקח.

סימון ברור על גבי האריזה שבמוצר זה ישנה תוספת של יוד.

מאחר וכיום אין תקן רשמי למלח בתוספת יוד משרד הבריאות יגדיר בבירור את

מרכיבי המוצר הנדרש (יצוין כי משרד הבריאות הגיש בקשה למשרד הכלכלה

והתעשייה לאישור תקן רשמי למלח מיודד).

בטרם קביעה סופית בנוגע לשאלת המוצר הדומה ובטרם יוחלט להטיל פיקוח על המלח

המיודד לפי פרק ז' לחוק תפרסם הוועדה שימוע ציבורי ותאפשר לגורמים הנוגעים בדבר לתת

התייחסותם להחלטה זו.

ניתן להעביר התייחסות כתובה לוועדה שלא תעלה על 4עמודים

rimonac@economy.gov.ilעד ליום ,10.1.2018יובהר כי לא יינתנו הארכות.

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

למייל

נספח א' :נתוני נילסן על שוק המלח לשנת 2016

שיעור מכר

כספי

מכר כמותי בק'ג

שיעור מכר

כמותי

27,743,722

85%

8,888,441

84%

15,179,216

46%

1,304,871

12%

11.6

413,500

1%

16,830

0.2%

24.6

12,564,505

38%

7,583,571

72%

1.7

אחרים

2,299,793

7%

172,564

2%

שופרסל (מפוקחים)

2,667,885

8%

1,461,102

14%

סה"כ

32,711,399

100%

10,522,107

100%

מכר כספי

חברה

חברת המלח

מתוך כך :מלח הארץ

מתוך כך :מלח הארץ מועשר ביוד 250גרם

מתוך כך :סלית (מפוקחים)

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

מחיר לק"ג

3.1

1.8

מדינת ישראל

ועדת המחירים

משרד האוצר

משרד החקלאות

ופיתוח הכפר

______________________________________________________________________

1

כ"זאיירתשע"ד

27מאי 2014

לכבוד ,

מחלבות

רשתותשיווק

קמעונאים

הנדון :הבהרת עמדת המפקח על המחירים לעניין מוצרי חלב שהם "מצרך דומה"

בהמשך לפניות שהועברו אל משרדי ,ולאחר דיון בנושא בוועדת המחירים וקבלת ייעוץ משפטי

מהלשכותהמשפטיותשלמשרדיהממשלההנוגעיםלעניין,הננילהבהיראתהמצב החוקי בנושא

שבנדון :

חוקהפיקוחעלמחירימצרכיםושירותים,התשנ"ו–1996(להלן-החוק),קובעמהו"מצרךדומה":

"מצרך דומה" – מצרך שמבחינת השימוש בו בידי רוכש סביר הינו בעל תכונות דומות ביותר

למצרך פלוני ,אף אם אינו זהה מכל הבחינות ,ואף אם הוא שונה מאותו מצרך במשקלו ,בגודלו,

באריזתו או בשמו ".

בנוסף,קבועהבחוקהגדרת"המחירהקובע",שהיא :

"המחירהקובע"–

( )1נקבע מחיר או מחיר מרבי לפי חוק הוראת השעה או לפי חוק זה – המחיר או

המחירהמרבישנקבעלאחרונה;

( )2לאנקבעמחיראומחירמרביכאמורבפסקה()1והותרההעלאתמחירלפיחוק

הוראתהשעהאולפיחוקזה–המחירשהותרלאחרונה;

( )3לאנקבעמחיראומחירמרביכאמור בפסקה()1ומחירושלהמצרךאוהשירות

לאהותרכאמורבפסקה()2–המחירשבומכרהאדםאתהמצרךאועשהאתהשירות

כדיןבמועדשנקבעבצולפיחוקזהושבוהוחלעליוהחוק,ואםלאמכראתהמצרךאו

עשה את השירות במועד שנקבע – המחיר שבו מכר את המצרך או עשה את השירות

כד יןלאחרונהלפניאותומועד;לעניןפסקהזו,"במועדשנקבעבצו"–מועדשלאיקדם

ביותרמ60-ימיםמיוםפרסומושלהצו;

( )4לעניין מצרך דומה ,השונה ממצרך פלוני במשקלו או בגודלו – מחירו של אותו

מצרך פלוני כאמור בפסקאות ( )1עד ( ,)3לפי העניין ,יחסית למשקל או לגודל של

המצרך הדומה;

אוצרwww.mof.gov.il :

|

חקלאות ופיתוח הכפרwww.moag.gov.il :

דוא"לerezo@moag.gov.il :

מדינת ישראל

ועדת המחירים

משרד האוצר

משרד החקלאות

ופיתוח הכפר

______________________________________________________________________

2

לאור האמור:

לא ניתן למכור מצרכים שהינם מצרכים דומים במחיר העולה על מחירו של המצרך המפוקח;

היחידהלאכיפתהחוקבמשרדהכלכלהתונחהלפעוללאכיפתהוראותהחוקבענייןמצרכיםדומים

כמפורטלעיל,וזאתהחלמיום .1.8.2014

יובהר כי המחירים בצו הינם מחירים מרביים ,ואין במכתבי זה המלצה להעלות מחירו של מוצר

כלשהוא אם הוא נמכר במחיר הנמוך מהמחיר הקובע לפי החוק.

.1ועדת המחירים גיבשה את העקרונות הבאים לקביעת היותו של מצרך "מצרך דומה" לעניין

הפיקוח

א.

מצרך זהה למצרך בצו ,או מצרך זהה מלבד היותו שונה בגודלו ,משקלו ו/או באריזתו -הוא

מצרך דומה.

מצרךיוגדרכדומהאםהואזההלמצרךהמופיעבצומלבדהיותושונהבגודלואובמשקלו

ו/אובאריזתולפיהעניין.

חריג לכלל זה יהיו מוצרים שנועדו לשימוש שונה ,כגון :חמאת 10גר' למלונות ומטוסים

וזאת מכיוון ששימוש כאמור הוא שונה מבחינת הצרכן הסביר .בכל מקרה מצרך הקטן

מהמצרךהמפוקחב-50%לפחותלאיחשבלמצרךדומה.

ב.

מצרך בעל אותן תכונות ובעל מותג שונה ו/או יצרן שונה -הינו מצרך דומה .חריג לכלל זה

הינו מצרך חדש ,שנקבע או הותר לו מחיר אחר .לעניין זה יובהר ,כי "מצרך חדש" המוזכר

בסעיפים 52ו 52-לחוק ,על פי לשון החוק ומטרתו ,הינו מצרך שלא היה קיים בשוק ערב

החלת הפיקוח .בהתאםלחוק מצרך חדששניתןלהניחלגביוכיהינודומהחייבבאישור

המפקחואיןלמכרובמחירהעולהעלהמחירהקובעללאאישור.

להלןהוראותסעיף25לחוק,הקובעכדלקמן :

"(א) יבואן,יצרן,סיטונאיאוקמעונאיהמבקשלמכורבמהלךעסקומצרךחדששהוא

מצרךדומהלמצרךשחוקזהחלעליו,יגישלמפקחהודעהובהתיאורמפורטשלהמצרך

החדשושלמצרכיםאחריםמאותוסוגשהואמוכרומחיריהם .

(ב)המחירשבויהיההיצרן,היבואן,הסיטונאיאוהקמעונאירשאילמכוראתהמצרך

אוצרwww.mof.gov.il :

|

חקלאות ופיתוח הכפרwww.moag.gov.il :

דוא"לerezo@moag.gov.il :

מדינת ישראל

ועדת המחירים

משרד האוצר

משרד החקלאות

ופיתוח הכפר

______________________________________________________________________

3

החדשהדומהיהיהמחירושלהמצרךהאחר,זולתאםנקבעאוהותרלומחיראחר" .

חריגנוסףלכללזההואמצרךבעלנתחשוקקטןושוליבשוקהרלוונטי ,ושאינומיוצרעל

ידי אחת משלוש המחלבות המרכזיות בשוק מוצרי החלב המפוקחים ,כך שלפיקוח על

מחירואיןהשפעהניכרתבשוק.עמדתהמפקחעלהמחיריםוועדתהמחיריםהיאכיהחלת

מחירמפוקחעלמצרכיםאלהכ"מצרכיםדומים"אינהעולהבקנהאחדעםתכליתהחוק

שעניינהמניעתהשפעהשליליתשלריכוזיותיתרבשוק,ואילוהימנעותמהחלתפיקוחעל

מצרכיםאלהצפויהלעודדתחרותבשוקזה (פרוטהשיקוליםלהבהרהזושלהמפקח

מפורטיםבחוותדעתמשפטיתשלמשרדהאוצר).

ג.

מצרך שיש בו תוספות או שקיימת במרכיביו שונות (ביתר או בחסר) ביחס למצרך המנוי

בצו ,וזאת במידה ובהיקף שאינם נראים לעין ואינם גורמים לשוני מהותי בתכונותיו של

המצרך מבחינת התועלת לצרכן הסביר (כגון :תוספות ויטמינים או מינרלים שאין בהם

תוספת תועלת מהותית ,שינויים מזעריים בהרכב או בתכולה או שינויים ברמת כשרות

המוצר) -הוא מצרך דומה .

לענייןזהיובהרכישינויים שייחשבוכשינוייםמהותייםבתכונותיושלהמצרךהם שינויים

הנראים לעין הבאים לידי ביטוי בתוספות טעם ,צבע ,מרקם ,פירות ,ירקות או רכיבים

משמעותייםאחרים,ושינוייםבלתינראיםלעיןאםיוכחלמפקחכיישבהםתוספתתועלת

מהותיתלצרכןובלבדששינוייםאלהיודגשוויבודלובאופןניכרעלגביאריזתהמצרך.

ד.

מצרך מפוקח אשר בעמדת המכירה עובר תהליך עיבוד נוסף כלשהו הינו מוצר מפוקח לכל

דבר ועניין .כדוגמא:גבינהשנפרסהאורוסקהבמעדניה.

ועדת המחירים גיבשה את הרשימה שלהלן המועברת לגורמי האכיפה לצורך מיקוד פעילותם

בנדון.

למעןהסרספקיובהר,כימדוברברשימתמוצריםלדוגמה,ואיןמדוברברשימהסגורה .

כמו כן יובהר כי אין ברשימה זו ובפריטים הנכללים בה ושאינם נכללים בה כדי לחייב את ועדת

המחירים וגורמי האכיפה השונים ,ואין במכתב זה כדי לכבול את שיקול דעתו של המפקח על

המחיריםביחסלמוצריםאחריםשבפיקוחאואתשיקולדעתםשלמפקחיםאחריםעלהמחירים

לפיהחוק

בכל מקרה ,העקרונות המופיעים בסעיפים א' עד ד' לעיל הם העקרונות לקבלת ההחלטה האם

מדוברבמצרךדומה.ככלשייווספושיקוליםועקרונותנוספיםתצאעלכךהבהרהנפרדת .

אוצרwww.mof.gov.il :

|

חקלאות ופיתוח הכפרwww.moag.gov.il :

דוא"לerezo@moag.gov.il :

מדינת ישראל

ועדת המחירים

משרד האוצר

משרד החקלאות

ופיתוח הכפר

______________________________________________________________________

4

טור א'

טור ב'

טור ג'

טור ד'

המצרך שבפיקוח

לפי הגדרתו בצו

מצרך דומה

(תנובה)

מצרך דומה

(טרה)

מוצר דומה

(שטראוס-

יטבתה)

חלב שתיה

חלבטרי3%שומן

(רגיל)-1ליטר

חלבשתיהבכד-2

ליטרבקרטוןובכד

(קרטון)

חלבשתיה-1.5

ליטר(קרטון)

חלבטרי1%שומן

(רגיל)-1ליטר

(קרטון)

חלבשתיהבכד

ובקרטוןדלשומן-

2ליטר

חלב3%שומן–

2ליטר(קרטון)

חלב1%שומן–

2ליטר(קרטון)

חמאה

חמאהרגילה-100

גרם

חמאה-200

גרם

חמאה-200גרם

תוצרת חלב ניגרת

אשל4.5%שומן-

גביע200מל"ל

אשד4.5%שומן

לבניה4.5%

שומן150מ"ל

לבן4.5%שומן

גיל3%שומן-גביע

200מל"ל

גילה3%שומן-200 לבן3%שומן

150מ"ל

מ"ל

לבן3%שומן

גילה3%שומן-125 לבן3%שומן

125מ"ל

מ"ל

שמנתחמוצה15%

שומן(רגילה)-גביע

200מל"ל

שמנית15%שומן

שמנתמתוקה38%

שומן,קרטון250

מל"ל

שמנתלהקצפה

38%

אוצרwww.mof.gov.il :

שמנתחמוצה

15%125מ"ל

שמנתמתוקה

עמידהלקצפת

38%250מ"ל

|

שמנת15%

שומן

שמנתלהקצפה

38%מהדרין

(יוטבתה)

חקלאות ופיתוח הכפרwww.moag.gov.il :

דוא"לerezo@moag.gov.il :

מדינת ישראל

ועדת המחירים

משרד האוצר

משרד החקלאות

ופיתוח הכפר

______________________________________________________________________

5

גבינות קשות

גבינהחציקשהעמק

גבינהצהובה

(רגילה)28%שומן

-----------

גבינהחציקשה

גלבוע-22%שומן

-----------

גבינות רכות

28%שומן-

חריץ

גבינהצהובה

22%שומן-

חריץ

גבינהלבנה5%-

גביע250מל"ל

-----------

-----------

גבינהלבנה5%250

גרםמהדרין

גבינהלבנה5%

250גרםמהדרין

גבינתסקי5%

כאמור,רשימהזוהינהרשימהחלקיתולדוגמאבלבד,אינהכוללתאתכללהמוצריםבמשקואינה

מחייבתאתועדתהמחיריםואתגורמיהאכיפההשונים.

כלמצרךחדשכמוגדרבעקרונותלעיל,אומצרךבאריזהחדשה ,אומצרךשמיוצרעלידייצרנים

אחריםשאינםמנוייםברשימה,הינומצרךדומה .

בברכה ,

אורי צוק בר

המפקח על המחירים

העתק :

ח"כיאירשמיר,שרהחקלאותופיתוחהכפר

רמיכהן,מנכ"למשרדהחקלאותופיתוחהכפר

גב'אפרתאביאני,היועצתהמשפטית,משרדהחקלאותופיתוחהכפר

מרארזאוסמן,מרכזועדתהמחירים,משרדהחקלאותופיתוחהכפר

גב'איריסגינזבורג,יו"רועדתהמחירים,משרדהאוצר

עו"דטליארפי,סגניתהיועץהמשפטי,משרדהאוצר

עו"דגלילוי,הממונהעלהתביעות,משרדהתמ"ת

גב'מיכלקראוס,מנכ"למועצתהחלב

אוצרwww.mof.gov.il :

|

חקלאות ופיתוח הכפרwww.moag.gov.il :

דוא"לerezo@moag.gov.il :

סיכום דיון ועדת מחירים –בנושא מלח בתוספת יוד

משתתפים:

חברי ועדת המחירים:

שלמה פשקוס – מ"מ יו"ר ועדת המחירים ,משרד האוצר

זאב קריל – חבר ועדת המחירים ,משרד האוצר

דוד שטיינמץ – המפקח על המחירים ,משרד הכלכלה והתעשייה

רימונה חן – חברת ועדת מחירים ,משרד הכלכלה והתעשייה

משתתפים נוספים

שירה דימניק – מרכזת ועדת המחירים ,משרד האוצר

עו"ד מהא אלג'עפרי דיבסי – לשכה משפטית ,משרד הכלכלה והתעשייה

עו"ד גלעד גושר – לשכה משפטית ,משרד האוצר

פרופ' רונית אנדבלט – אגף התזונה ,שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות

אבידור גינסברג – אגף התזונה ,שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות

רגדה ברכאת – אגף התזונה ,שירותי בריאות הציבור ,משרד הבריאות

אינג' אלי גורדון – מנהל שירות המזון הארצי ,משרד הבריאות

מועדי דיונים:

28בפברואר 2018

28בינואר – 2018דיון ושימוע פרונטלי

רקע

מוצרי המלח מתוצרת חברת המלח מפוקחים לפי פרק ו' לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים,

תשנ"ו( 1996-להלן" :החוק") .המוצרים המפוקחים הם מלח שולחן מעולה ,מלח שולחן גס ,מלח מטבח

מעולה ומלח מטבח רגיל בוועדת המחירים הבין-משרדית של משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה

(להלן :ועדת המחירים).

בהמשך לדיון שהתקיים ביום ( 6.11.17קישור להחלטה) בנושא מלח בתוספת יוד (להלן" :המוצר"

"/מלח מיודד") יצאה הוועדה לשימוע בנוגע לעמדתה לפיה מלח מיודד אינו מוצר דומה למלח בפיקוח,

ויש להטיל על המוצר פיקוח מחירים לפי פרק ז' לחוק .הוועדה קיבלה עמדות בכתב וקיימה שימוע

פרונטלי ביום .28.1.18

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

הנקודות שהועלו בשימוע

.1

.2

.3

.4

.5

החשיבות הבריאותית בצריכת מלח מיודד – משרד הבריאות הדגיש את החשיבות הבריאותית

של צריכת מלח מיודד ,וכפועל יוצא את הצורך לעודד ,או לכל הפחות לא לייצר תמריץ שלילי

לייצרו על ידי חברת מלח הארץ ,באמצעות אסדרה הנוגעת לפיקוח על מחירים.

להכנסה לפיקוח של המלח המיודד יתרונות שיווקיים – לפי הגורם העסקי הרלבנטי לייצורו ,היות

והכנסה לפיקוח מחילה על עוסק המוכר מצרך מזון בפיקוח מחירים חובות לפי תקנות הגנת

הצרכן (חובת גילוי וחשיפה נאותה של מצרך מזון בפיקוח) ,תשע"ב ,2012-דוגמת חובה להציב

את המצרך בשטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח ,הצבת שלט בולט בסמוך למצרך וכו' ,הרי

שיש לכך יתרון שיווקי עבור יצרן/יצרני המוצר.

אין צורך בלמינציה לשקית המלח המיודד – כיום ברשות הפלסטינית מוצר המלח המיודד משווק

בתוך שקית עם למינציה (ולא בשקית נייר) .השוני באריזה נבע לאור דרישת הרשות הפלסטינית

לשווק את המלח המיודד בשקית ניילון ,חברת מלח הארץ שיווקה את מוצריה באריזת למינציה

כדי להתחרות ביבוא מלח לרשות הפלסטינית.

מבדיקת חברת מלח הארץ עלה כי אין צורך לארוז את המלח המיודד בלמינציה ולא קיים חשש

שהיוד יתפרק ולא יגיע לצרכן בהרכב הרצוי.

מחיר המוצר:

עלות תוספת היוד במוצר בודד היא זניחה לפי הגורם העסקי הרלבנטי לייצורו.

.i

הועלתה הצעה לקבוע בצו שהמחיר של המלח המיודד יהיה זהה למוצר המפוקח – ללא

.ii

צורך בביצוע תחשיב לקביעת מחיר באופן מיידי – ובמקביל לקבוע כי המוצר אינו מוצר

דומה.

הועלתה התנגדות מצד החברה להחיל פיקוח לפי ז' על מוצר המלח המיודד.

.iii

שינויים בצריכה – לפי הגורם העסקי הרלבנטי לייצורו ,נטען כי יצור ושיווק של המלח המיודד

לאורך זמן עשוי לדחוק את הצריכה של מוצרי המלח המפוקחים היום ,ולכן כדאי לקבוע בצו

שהמלח המיודד יהיה תחת פיקוח מחירים.

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

נתונים שהוצגו בדיון הוועדה:

נתונים על שוק המלח

כפי שפורסם בנספח לסיכום הדיון מיום ,6.11.17לפי נתוני נילסן לשנת ,2016המכר הכספי של כלל

מוצרי המלח הוא 32מיליון ש"ח ו 10.5-טונות כאשר מתוכן מוצרי המלח המיודד מהווים כ 1%-מסך

המכר הכספי וכ 0.2%-מסך המכר הכמותי בקטגוריית המלח (לצורך ההמחשה מוצרי המלח

המפוקחים מהווים כ 46%-מסך המכר הכספי וכ 86%-מסך המכר הכמותי).

להלן המחירים המירביים לצרכן בש"ח (כולל מע"מ) עבור 1ק"ג בשקית ,שנקבעו על ידי המדינה

בעשור האחרון למוצרי המלח המפוקחים:1

תאריך שינוי

מלח שולחן

17.6.2002

3.7.2006

1.5.2008

1.7.2009

1.1.2010

1.45

1.4

1.8

1.84

1.83

תאריך השינוי

3.8.2010

17.7.2011

1.9.2012

22.11.2012עד היום

מלח מטבח מעולה מלח מטבח רגיל

"גביש"

1.40

1.45

1.35

1.4

1.75

1.8

1.78

1.84

1.78

1.83

מלח מטבח רגיל ,מלח מטבח מעולה ,מלח

שולחן מעולה ,מלח שולחן מעולה גס

1.83

1.95

1.97

2.07

לפני נתוני StoreNextשהועברו לוועדה ,מוצרי המלח המפוקחים נמכרים במחיר הנמוך מהמחיר

הקבוע בצו הפיקוח למחיר לצרכן כולל מע"מ ( 2.07ש"ח):

פורמט

רשתות ארציות דיסקאונט

שוק פרטי דיסקאונט

שוק פרטי קטן

שוק פרטי מינימרקטים

רשתות ארציות סופרמרקטים

חנויות נוחות

מחיר מכירה 1ק"ג מלח בפיקוח מחירים בש"ח2017 ,

1.57

1.80

2.01

1.91

1.89

1.95

בבדיקת נתונים של מדדי מחירי המלח בלמ"ס עולה כי שיעורי השינוי מתנהגים בהתאמה לשינויים

במחיר המירבי שקבעה הוועדה.

1החל מיום ה 3.8.2010-התקבלה החלטה שלמוצרי המלח המפוקחים יהיה מחיר אחיד.

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

דיון:

בעקבות פניית משרד הבריאות ,הוועדה יצאה לשימוע ציבורי על החלטתה לקבוע כי מלח מיודד אינו

מוצר דומה למלח המפוקח ,וכן לעניין בחינת האפשרות להטיל פיקוח על המלח המיודד לפי פרק ז'

לחוק (דיווח על רווחיות ומחירים) ,וזאת כפי שיפורט להלן.

מאחר והוועדה קבעה כי המוצר עומד בקריטריונים להגדרת מוצר שאינו דומה ,נדרשה הוועדה להחליט

אם יש צורך להטיל עליו פיקוח .לעניין זה החליטה הוועדה כי מאחר והחברה המייצרת היא מונופול,

המוצר חדש ונתח השוק שיצבור מתוך שוק המלח אינו ידוע; לפיכך ,יש מקום לבחון פיקוח מחירים

שיאפשר מעקב אחר התנהגות מחירי המוצר בשוק.

בנוסף ,יצוין כי בדיונים קודמים בוועדה עלה הצורך בבחינת הסרת פיקוח מעל מוצרי המלח ,והמפקח

על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה ביצע פעולות מקדמיות לצורך בחינת הסרת הפיקוח.

בהתאם לדברים לעיל ,ובהמשך לטיעונים שעלו במסגרת השימוע ,דנה הוועדה בשתי האפשרויות

להלן:

.1שינוי אופן הפיקוח על מוצרי המלח – העברתם מפרק ו' לפרק ז' לחוק והחלת פיקוח מחירים

על מלח בתוספת יוד לפי פרק ז' לחוק.

.2החלת פיקוח על המלח המיודד (בנוסף למוצרי המלח המפוקחים) לפי פרק ו' כאשר המחיר

המרבי יהיה זהה למחיר המוצר המפוקח.

לאור הנתונים המפורטים לעיל נמצא כי מחירי המלח עולים בשנים האחרונות בצורה מתונה ולא נרשמו

זעזועים בענף ,למרות שמדובר ביצרן מקומי שהוא מונופול ושהתחרות מיבוא נמוכה .בנוסף ,לפי

הלמ"ס ההוצאה של משק בית על מלח היא הוצאה נמוכה של כ ₪ 1.5-בחודש .2זאת ועוד ,מוצרי

המלח המפוקחים נמכרים באופן עקבי במחיר הנמוך מהמחיר הקבוע בצו הפיקוח ,כך שנראה שהמחיר

המירבי שנקבע אינו מתומחר בצורה מדויקת .למרות זאת ,המחיר המפוקח משמש ככל הנראה כאמת

מידה לתמחור המוצר לצרכן ,כיוון שכאמור ,שיעורי השינוי של המחירים מתנהגים בהתאמה לשינויים

במחיר המפוקח שקבעה הוועדה.

לצד זאת ,קיימת העלות הרגולטורית הנדרשת לצורך הפיקוח .במידה ויוטל פיקוח מחירים על מוצר

המלח המיודד ,ויוחלט לבצע בגינו בדיקת מחיר בסיס ,בין היתר בשל האינדיקציה כי המחיר המפוקח

גבוה מהמחיר לקמעונאי ולצרכן בפועל ,תצטרך הוועדה לקבוע מחיר מירבי שיהיה מבוסס על בדיקה

חשבונאית מקיפה.

הוועדה סברה כי הנתונים שפורטו לעיל מראים על יציבות בשוק ,וכן כי רוב הסיכויים שגם אם רמת

הפיקוח תהיה מתונה יותר ,סביר שהיצרן לא יעלה את המחירים .מאידך ,ייתכן כי הקמעונאים יגדילו

את המרווח שלהם בהעדר פיקוח ,אך סבירות זו נמוכה מאחר והמחיר לצרכן בפועל נמוך מהמחיר

המפוקח.

לבסוף יצוין כי הוועדה סבורה כי אין מקום לשקול יתרון שיווקי כזה או אחר של גורם עסקי ,כסיבה

לשמר או לשנות את משטר הפיקוח על המחירים.

2מקור :לוח 1.1הכנסה והוצאה חודשית לתצרוכת (מוצרים בודדים) בחמישונים של משקי הבית ,לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית בשנת

2015

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :

החלטה:

.1ועדת המחירים מחליטה לשנות את אופן הפיקוח ולהעביר את הפיקוח על המלח לפרק ז' ובנוסף

להטיל פיקוח מחירים לפי פרק ז' על המלח המיודד .על פי הוראת החוק בפרק זה ידווח היצרן

למפקח אחת לשנה על רווחיות ואחת לתקופה שתיקבע בצו על מחירים .צורת פיקוח זו תאפשר

לשוק לנהוג ללא התערבות רגולטורית ומאידך תאפשר למפקח לקיים מעקב ולוודא שהיצרן לא

ינצל את מעמדו המונופוליסטי בשוק עבור העלאת מחירי המוצרים.

.2בנוסף ,הוועדה תבצע מעקב אחר המרווח הקמעונאי ,הן על מוצרי המלח המפוקחים והן על מוצרי

המלח המיודד.

הוועדה יוצאת לשימוע ציבורי על החלטה זו ותאפשר לגורמים הנוגעים בדבר להעביר את התייחסותם

להחלטה זו .ניתן להעביר התייחסות כתובה לוועדה שלא תעלה על 4עמודים לכתובת מייל

rimonac@economy.gov.ilעד ליום .09/05/2018

משרד הכלכלה והתעשייה

בניין ג'נרי ,רחוב בנק ישראל ,5קריית הממשלה ,ת"ד ,3166ירושלים 9103101

טל' ,02-6662292 :פקסDavid.shteinmez@economy.gov.il 02-6662983 :