צו הגנת הצרכן (סימון טובין)

י " ט טבת תשע"ט דצמבר 2018 2 7 לכבוד שלום רב, הנדון: בקשה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח 1998 – צו הגנת הצרכן – סימון מוצרים סימוכין: פנייתכם מיום 14 .1 0 .18 ראשית, אני מודה על פנייתך אלינו, כמופיע בסימוכין למכתבי זה . בבקשת המידע שהעברת אלינו, ביקשת לקבל מידע ונתונים אודות צו הגנת הצרכן ( סימון טובין ) . במענה לבקשת המידע שהגשת למשרדנו, הכלכלה והתעשייה, ולאחר בדיקה אל מול היחידה המקצועית הרלוונטית לבקשתך, אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, לרבות קבלת התייחסותה המקצועית והמידע המבוקש, כמו גם בהתאם להנחיות הלשכה המשפטית במשרדנו – הכלכלה והתעשייה, אבקש להשיבך בדברים, כדלקמן: איזה מוצרים נבחנו כמועמדים לכניסה לרשימה וכיצד התקבלה ההחלטה לבחור דווקא במוצרים שנכנסו לרשימה ? מצ"ב מסמך המתודולוגיה / עקרונות מנחים. באיזה חנויות / רשתות / סופרמרקטים / אחר במדינות השונות נבחנו המוצרים שנכנסו לרשימה שבצו ? מצ"ב מסמך פרוט ערוצי המכירה הנכללים בדוחות נילסן בהשוואה זו . במשך איזה פרק זמן נבחנו מחירי המוצרים שנכנסו לרשימה והאם נבחנו מוצרים בשעות שונות ? מחירי המוצרים נבחנו ע"ב נתוני קופות לאורך התקופה כולה - שנה מתגלגלת המסתיימת באפריל 2018 . האם הייתה אבחנה למוצר שנבדק אם הוא מוצר של ייבוא ישיר או של ייבוא מקביל ? לא הייתה אבחנה, לא בישראל ולא במדינות ההשוואה. הו ו עדה סבורה כי מוצר שמקורו ביבוא הנו חלק מההשוואה. כיצד התבצעה בדיקה שהבטיח שמדובר באותו המוצר בכל מדינה ? מצ"ב הקריטריונים של חברת נילסן לזיהוי המוצרים הניתנים להשוואה . כשנמצאו מספר מוצרים דומים במדינה , מה הוביל לבחירת המוצר המסוים דווקא מבין השאר ? ראו הקריטריונים של חברת נילסן לזיהוי המוצרים הניתנים להשוואה . האם המחיר הממוצע משקף גם מבצעים ? המחיר הממוצע הוא סך המכר הכספי לחלק לסך המכר הכמותי ובשל כך משקף גם מבצעים. האם בתחום משחות השיניים נבדקו מרכיבי משחות השיניים כדי לוודא שמדובר במוצר זהה לחלוטין ? ראו הקריטריונים של חברת נילסן לזיהוי המוצרים הניתנים להשוואה ללא תלות בקטגוריית המוצרים. האם התקבלו במקביל גם נתונים מספקי המוצרים ואם כן , האם התגלו פערים בין נתונים אלו לבין הנתונים שהגיעו למשרד הכלכלה בדרך אחרת ? ה ו ועדה התבססה על נתוני חברת נילסן . במקרים בהם הוצפו פערים ה ו ועדה בחנה כל מקרה לגופו. קבלת החומר שהועבר על ידי חברת נילסן למשרד הכלכלה ביחס למתודולוגיה שנבחרה על ידי המשרד . מצ"ב . פירוט התכתבויות של חברת נילסן עם גורמים שונים במשרד הכלכלה בכל הקשור לצו האמור . בעניין דנן, החליט המשרד לדחות את בקשתך למסור התכתבויות חברת נילסן עם גורמים במשרד, וזאת מכוח סע' 9 (ב) (4): 9. (ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (4) מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; בהקשר דנן, יובהר כי ההתכתבות בהודעת הדוא"ל מכילה מידע מקצועי המצוי בליבת פעילותה העסקית – מסחרית של חברת נילסן, המתמחה בביצוע מחקרים בינלאומיים, סקרי שוק, הערכות של השוק הקמעונאי, עיבוד נתונים גולמיים וכיו"ב. בעניין זה, התרשם משרדנו כי חשיפת ההתכתבות עלולה לפגוע ביתרונה העסקי בשוק. ראו בעניין זה: עת"ם (מינהליים י-ם) 41862-05-16 פרטנר תקשורת בע"מ נ' משרד התקשורת – הממונה על יישום חוק חופש המידע (פורסם בנבו, 16.11.18). ב ברכה יוסי זולפן, הממונה על חוק חופש המידע משרד הכלכלה והתעשייה העתק : עו"ד אמל כולאב , הלשכה המשפטית

9נובמבר 2017

עקרונות מנחים ומתודולוגיה לעבודת הועדה לבדיקת פערי מחירים

מוצרי טואלטיקה

רקע

משרד הכלכלה והתעשייה פועל בשנים האחרונות לטובת הפחתת יוקר המחייה במשק באמצעות

מגוון כלים ופעולות .מסקירה כלכלית שבוצעה במשרד עולה כי רמת המחירים בישראל ביחס

לתוצר לנפש ,1גבוהה בכ 20%-לעומת ממוצע מדינות ה .OECDכחלק מצעדי המדיניות להתמודדות

עם פערי המחירים פורסם לאחרונה צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע

במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה) ,התש"ז – ( 2017להלן -הצו) .הצו נועד לשקף לצרכנים מידע

מהימן בדבר פערי המחירים בין ישראל למדינות נבחרות במוצרים ספציפיים ולסייע בהתנהגות

צרכנית נבונה לצד הפחתת יוקר המחייה.

ניתוח רמת המחירים מבוצע בשלושה רבדים :רמת הקטגוריה ,המותג והמוצר הספציפי .מסמך זה

נועד לגבש קווים מנחים לעבודת הועדה המקצועית שהוקמה מתוקף הצו (להלן – הועדה) לצורך

עריכת רשימה של מוצרים כאמור בסעיף ( 2ב) ו(ג) לצו.

שיקולים מנחים בבחירת הקטגוריות לבחינה

לצורך בחירת הקטגוריות להשוואה בינלאומית ובהינתן ענף הצריכה למיקוד( 2לדוגמא :מוצרי מזון

יבש ,מוצרי מזון מן החי ,טואלטיקה ,ניקיון וכדומה) ,נדרש לבחון את הקריטריונים הבאים:

תנאי סף-

.1מדדי הריכוזיות– בהינתן מתאם בין רמת הריכוזיות ליוקר המחייה ,יש לבחון את קטגוריית

המוצר במדדי ריכוזיות מרכזיים ( )CR1,2,3 HHIוכן את המגמות במדדים אלו לאורך מספר

שנים (לדוגמא האם ישנה כניסה של שחקן חדש לשוק) .ככל שהשוק ריכוזי יותר כך ההסתברות

ליוקר המחיה עולה ומכאן שיש מקום לסקור השוואתית את קטגוריית המוצר .במוצרי

הטואלטיקה ככל ששלושה שחקנים מחזיקים בנתח שוק העולה על 50%תוגדר קטגוריית

המוצר כריכוזית.

1בהינתן סל צריכה מייצג ,מתודולוגיית ה.OECD-

2ענפי המיקוד נגזרים מסל הצריכה של משקי הבית בישראל.

1

.2מקור הייצור של מרבית המוצרים בקטגוריה -קטגוריות מוצר מוטות יבוא מאפשרות השוואה

בין מוצרים דומים ככל הניתן ,ומיקוד במוצרים שאינם מיוצרים בישראל .ככל שהקטגוריה

מוטת יבוא כך הנה רלוונטית יותר לעריכת ההשוואה .במוצרי טואלטיקה ככל שלמעלה

ממחצית מהמותגים הנמכרים בקטגוריה מקורם ביבוא ,אזי תוגדר קטגוריית המוצר כמוטת

יבוא.

פרט לתנאי הסף רשאית הועדה לשקול שיקולים נוספים:

.1מגמות מחיר בשוק המקומי -להשלמת תמונת המצב של הקטגוריה בשוק המקומי יש לבחון

את רמת המחירים לאורך זמן .ככל שרמת המחירים עולה עם השנים הקטגוריה הנה רלוונטיות

להשוואה.

.2משמעות הקטגוריה לצרכן :נתח מסל הצריכה – ככל שהיקף הצריכה החודשי בקטגוריה הנו

גדול ,כך חשיבותו עולה מבחינת הצרכן .כמו כן ,ככל שהקטגוריה שכיחה בקרב כלל משקי

הבית (מכלל עשירוני ההכנסות) כך עולה הרלוונטיות של הקטגוריה להשוואה.

.3תמורות בענף ורפורמות ממשלתיות -על רקע האינדיקטורים הכלכליים ,יש לבחון האם ישנן

תמורות משקיות בענף ,או לחילופין קיימות רפורמות ממשלתיות בתחום .כחלק ממערך

השיקולים יש לתת תיעדוף לענפים בהן מקודמים צעדי מדיניות קונקרטיים.

.4שיקולים נוספים למיקוד – בנוסף לניתוח הכלכלי הנדרש ולאינדיקציות המוצגות לעיל ,ישנו

מערך שיקולים נוסף אותו יש לבחון בעת בחירת המוצרים שבמיקוד ,לדוגמא :שיקולי בריאות

הציבור ,שיקולי תעסוקה ,זמינות הנתונים ,כשרות ,מסים ,הגנת הצרכן ,תחרות ומדיניות יבוא.

בעת בחירת הקטגוריות עליהן תבוצע ההשוואה הבינלאומית יש לשקול באופן מצרפי את

מכלול השיקולים לעיל.

יש לציין כי המותגים והמוצרים עליהם תיערך סקירת פערי המחירים יהיו אלו אשר בשני העקרונות

המצטברים הבאים:

א .מותגים ומוצרים בעלי שיעור גבוה יחסית של מחזור מכירות כספי מתוך הקטגוריה.

ב .מותגים ומוצרים ברי השוואה ,מותגים בינלאומיים עבורם קיימים נתונים זמינים.

בנוסף לעקרונות לעיל תוגבל כמות המותגים בכל קטגוריה ללא יותר מחמישה מותגים והגבלת

כמות המוצרים הספציפיים בכל מותג ללא יותר מחמישה מוצרים בלבד ,כמו כן ככל שהמותג

2

הנו משמעותי יותר מבחינת נתח שוק כך כמות המוצרים הנבחנת תחת אותו מותג תהיה גדולה

יותר.

פערי המחירים

בחירת המוצרים אשר ייבחנו במסגרת הועדה תכלול את מערך השיקולים הבא:

א .בדיקת פערי המחירים -הוועדה תבחן מבין המוצרים שנמצא כי עומדים בתנאי ובשיקולים כפי

שפורט עד כה ,האם מתקיים פער מחירים ביחס למדינות ההשוואה ,וככלל המוצרים בהם

נמצא פערי מחירים גבוהים מ 20% -יכללו בתקנות ,זאת מתוך רציונל כי פערי המחירים בין

ישראל לממוצע מדינות ה OECDביחס לתוצר לנפש מתוקנן PPPעומדים על .19%יודגש כי

תנאי זה מתייחס לרמת המוצר ולא לקטגוריה ,שכן ייתכנו פערים נמוכים יותר ברמת

הקטגוריה אולם גבוהים משיעור זה ברמת מותג ומוצר .את פערי המחירים נבחן בשתי שיטות

חישוב :האחת כמרחק מקו הרגרסיה -במידה ומשתנה התוצר לנפש נמצא כמשתנה מסביר,

אזי הפער יחושב כמרחק מקו הרגרסיה .בהינתן שמשתנה התוצר לנפש אינו נמצא כמסביר,

יחושב הפער בשיטת החישוב השנייה -ממוצע פשוט.

ב .בדיקת נתחי שוק -הועדה תבחן אילו מוצרים הנם בעלי נתחי שוק משמעותי.

ג .מספר המדינות -המוצרים שייכללו ברשימה הנם מוצרים בהם זוהו פערי מחירים ונתחי שוק

משמעותיים יחסית .במקרים בהם נתח השוק והפערים דומים יינתן משקל גם למספר מדינות

ההשוואה (ראה נספח ב') .תינתן עדיפות למוצרים בהם יש מספר מדינות רב יותר להשוואת

המוצר.

היבטים טכניים

א .הפער המחושב -פערי המחירים יחושבו על פי ממוצע פשוט או שקלול הפער בין המחיר

החזוי בהינתן רמת התוצר לנפש מתואם ( PPPממשוואת הרגרסיה) למחיר בפועל .סוכם

כי יש לבחון את שתי שיטות החישוב וכי במידה ואכן משתנה התוצר לנפש נמצא כמשתנה

מסביר קרי ,קו המגמה הנו בשיפוע ולא אופקי ,אזי הפער יחושב כמרחק מקו הרגרסיה,

בהינתן שמשתנה התוצר לנפש אינו נמצא כמסביר ,יחושב הפער במונחי ממוצע פשוט.

ב .מדינות ההשוואה – בהתאם לנספח מתודולוגיה לבחירת מדינות ההשוואה (מצ"ב) ,ישנן

21מדינות ברות השוואה לישראל בהיבטי יוקר המחייה ,על הניתוח ברמת הקטגוריה

לכלול לא פחות מ 10מדינות מהרשימה המצוינת על פי שיקולים מקצועיים של הועדה,

יודגש כי בהשוואה ברמת המוצר במרבית המקרים ,מספר המדינות המאפשרות השוואה

יהיה קטן יותר.

3

לאחר גיבוש הרשימה הראשונית כאמור בסעיף 2לצו ,תמליץ הועדה לשר על רשימה של מוצרים

אשר בנוסף לכל האמור לעיל ,מתקיים לגביהם פער מחירים לא הוגן לצרכן בישראל בהתאם לאמות

המידה לפער מחירים לא הוגן בישראל במוצרי טואלטיקה ופארמה כפי שהוגדרו על ידי הרשות

להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

4

נספח א'-

צו הגנת הצרכן (סימון טובין)(סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ

לישראל)(הוראת שעה) ,התשע"ז 2017 -

בתוקף סמכותי לפי סעיפים (17ב) ו 37 -לחוק הגנת הצרכן ,התשמ"א – ( 3 1981להלן –

החוק) ,בהתייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן והסחר הוגן לפי סעיף (37א )1לחוק ,אני

מצווה לאמור:

הגדרות

.1

הוועדה

.2

בצו זה –

"הוועדה" – הוועדה שמונתה לפי סעיף (2א);

"מחוץ לישראל" – למעט האזור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף,

התשל"ו – ;4 1976

"המשרד" -משרד הכלכלה והתעשיה;

טובין – הטובין המנויים בתוספת ;

"עוסק" – קמעונאי גדול כהגדרתו בסעיף 2או ,29לפי העניין ,לחוק

קידום התחרות בענף המזון ,התשע"ד ;5 2014 -

"הרשות" – הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

(א) השר ימנה ועדה לבדיקת פערי מחירים שחבריה הם כמפורט

להלן ובלבד ששניים לפחות מתוכם הם בעלי השכלה בכלכלה

או במינהל עסקים:

והדין

וחשבון

(ב)

( )1

המנהל הכללי של המשרד;

( )2

שני עובדי המשרד;

( )3

הממונה;

( )4עובד הרשות.

הוועדה תערוך רשימה של טובין הנמכרים בישראל ובמדינות

מסוימות מחוץ לישראל ואת ומחיריהם הממוצע במדינות

אלה שנתקיימו בהם כל אלה:

( )1הם בעלי נתח יבוא משמעותי ,בנסיבות העניין,

בקטגורית הטובין שאליה הם משתייכים;

( )2קיימת לגביהם ריכוזיות גבוהה בשוק בישראל.

3ס"ח התשמ"א ,עמ' .248

4ס"ח התשל"ו ,עמ' .52

.3ס"ח התשע"ד.438 ,

5

(ג)

בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב) רשאית הוועדה לשקול את

השיקולים האלה:

( )1נתח הטובין בסל הצריכה ,לרבות התפלגות הצריכה

לפי סוגי אוכלוסיות;

( )2מחירי הטובין והתנודתיות שלהם לאורך זמן;

( )3פער מחירים ממוצע בין מחיר הטובין בישראל ומחיר

הטובין במדינות מחוץ לישראל;

( )4מאפיינים שעשויים להשליך על פערי המחיר בין מחיר

הטובין בישראל למחיר הטובין במדינות מחוץ

לישראל ובכלל זה תעסוקה ,כשרות ,מסים ,עלויות

רגולציה ,תחרות ומדיניות יבוא.

(ד)

מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ב) ו – (ג) ,הוועדה

רשאית ,אם מצאה שהדבר נחוץ ,להתייעץ עם הממונה על

הגבלים עסקיים ,שמונה לפי חוק ההגבלים העסקיים,

התשמ"ח – ,6 1988בנוגע להתקיימות המאפיין האמור בסעיף

קטן (ב)( ;)2בנוסף ,רשאית הוועדה להתייעץ בנוגע להתקיימות

השיקולים כאמור עם כל גורם שתמצא לנכון.

המלצת

.3

(א)

הוועדה תמליץ לשר ,מתוך הרשימה שערכה לפי סעיף 2על

הוועדה

טובין שמתקיים לגביהם פער מחירים לא הוגן לצרכן בישראל,

והחלטת

השר

לפי אמות מידה שגיבשה הרשות לעניין זה ושפורסמו באתר

האינטרנט של הרשות; ההמלצה תכלול את מחיריהם הממוצע

(ב)

של הטובין במדינות מחוץ לישראל ,בשקלים חדשים.

השר יקבע בתוספת ,על סמך המלצת הוועדה או מיוזמתו,

טובין שעליהם יחול צו זה (להלן – רשימת הטובין) בציון

מחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל בשקלים חדשים,

השער היציג שלפיו הומר המחיר הממוצע לשקלים חדשים וכן

מועד פרסום השער היציג.

עדכון

.4

ופרסום

קיים צורך בכך; תחילת העדכון תהיה לפי האמור בסעיף קטן

רשימת

הטובין

(ב).

6ס"ח התשמ"ח ,עמ' 128

6

(א)

אחת לרבעון יעדכן השר את רשימת הטובין שבתוספת אם

(ב)

בנוסף לעדכון ברשומות תפורסם באתר האינטרנט של הרשות

הודעה על רשימת הטובין המעודכנת (להלן – הודעה באתר)

ביום העסקים הראשון של הרבעון; לא פורסם העדכון

ברשומות ביום העסקים הראשון של הרבעון ,יצוין בהודעה

באתר ,כי העדכון טרם פורסם ברשומות וכי הוא צפוי

להתפרסם; בכל אחד מן המקרים האמורים ,תחילתו של

העדכון ברשומות תהיה חמישה ימי עסקים מיום פרסומו

חובת סימון .5

(א)

ברשומות.

עוסק המוכר טובין המנויים בתוספת יסמן את מחיריהם

של מחירי

טובין מחוץ

הממוצע במדינות מחוץ לישראל ,באמצעות שלט שיוצמד

למדף שעליו מוצעים הטובין למכירה ומתקיימים בו כל אלה:

לישראל

( )1כותרת השלט תהיה "מחיר ממוצע של _____

בשקלים חדשים במדינות שנבדקו מחוץ לישראל",

תוך ציון מפורש של שם הטובין והברקוד שלו

בישראל;

( )2האותיות והספרות על גבי השלט יהיו ברורות

וקריאות ובצבע שונה מצבע הרקע שעליו הן מופיעות,

באופן שהצרכן יוכל להבין את האמור בו.

(ב)

מבלי לגרוע מסעיף קטן (א) ,עוסק המציע למכירה את הטובין

בשיווק מרחוק ,כהגדרתו בסעיף 14ג(ו) לחוק ,יסמן בסמוך

להצגת הטובין ,באופן בולט לעין ובאותיות וספרות ברורות

וקריאות ,את מחיריהם הממוצע במדינות שנבדקו מחוץ

לישראל; סימון זה יהיה מובחן ממחיר הטובין בישראל ,כפי

שמציגו העוסק.

(ג)

עודכנה רשימת הטובין שבתוספת ,יעדכן העוסק את השלט לא

יאוחר מחמישה ימי עסקים מיום פרסום עדכון התוספת

תחילה

.6

ברשומות.

תחילתו של סעיף 5חמישה ימי עסקים מיום פרסום רשימת הטובין

תוקף

7

הראשונה בתוספת לצו.

תוקפו של צו זה לשלוש שנים.

הוראת

מעבר

.8

על אף האמור בסעיף ( 4א) ,רשימת הטובין הראשונה שלאחר פרסומו

של צו זה יכול שתפורסם במהלך הרבעון שבו פורסם הצו.

תוספת

7

(סעיפים (3 ,1ב)(5 ,4 ,א) ו(-ג) ו)6-

רשימת טובין

____________ ,התשע"ז (________ )2017

(חמ_)3-5491

אלי כהן

שר הכלכלה והתעשייה

דברי הסבר

משרד הכלכלה והתעשייה ,פועל בשנים האחרונות לטובת הפחתת יוקר

רקע כללי

המחייה במשק באמצעות מגוון כלים ופעולות .מסקירה כללית שבוצעה במשרד עולה כי

רמת המחירים בישראל ביחס לתוצר לנפש (בהינתן סל צריכה מייצג – מתודולוגיה של ה –

,)OECDגבוהה בכ – 20%לעומת ממוצע מדינות ה – .OECD

על מנת להתמודד עם סוגיה זו ולגבש צעדי מדיניות אופרטיביים ,נדרש ליצור תשתית מידע

ונתונים אשר יאפשרו זיהוי מגמות ותופעות לטובת מענה ממוקד ויעיל .חלק אינטגרלי

מפעילות זו כולל בחינת נתונים ומגמות במשק הישראלי ובהשוואה בינלאומית.

8

אשר על כן מטרת הצו היא לה ציג לצרכן במועד הרכישה את העלויות של טובין הנמכרים

במחיר גבוה ,יחסית למדינות אחרות במטרה לשקף מחירים אלו בעת שיקולי הרכישה.

לסעיף 2המוצע

לצורך בחירת המוצרים עליהם יחול הצו יוכן דין וחשבון על ידי

ועדה שתוקם לצורך כך ובו נתונים בסיסיים אודות מחיר הטובין .הדין וחשבון יאפשר

לזהות טובין ,אשר נמכרים גם במדינות אחרות ,שלגביהם קיימת ריכוזיות בשוק המקומי

ופער מחירים משמעותי בהשוואה למחיר של אותם טובין במדינות ברות השוואה.

הוועדה רשאית להתייעץ עם כל גורם שתמצא לנכון ועם הרשות להגבלים עסקיים בפרט

בנוגע לריכוזיות המוצר בישראל.

הוועדה תגיש את המלצותיה לשר באשר לטובין עליהם יש להחיל

לסעיף 3המוצע

את הוראות הצו .לאחר מכן השר יחליט ,על סמך החלטת הוועדה ,על רשימת טובין שנמצאו

בהם פערי מחירים לא הוגנים ,לעומת מחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל.

לסעיף 4המוצע

רשימת הטובין תפורסם ברשומות וכן באתר הרשות והיא תתעדכן

אחת לרבעון ככל שיחול שינוי בהחלטת השר.

לסעיף 5המוצע

כדי שמחירי אותם מוצרים במדינות מחוץ לישראל יובאו לידיעת

הצרכן ,מוצע לחייב את העוסק בסימון אותם טובין שנבחרו ברשימה .הסימון יהיה במצורף

לטובין ובמקרה דנן – על גבי שלט שיוצמד למדף עליהם מונחים הטובין .עוסק לעניין זה

הוא קמעונאי גדול כהגדרתו בחוק קידום התחרות בענף המזון ,התשע"ד – .2014

אשר על כן ,עוסק המוכר את המוצרים שברשימת הטובין יסמן את המוצר במחיריהם

במדינות מחוץ לישראל ,בשלט שיוצמד למדף ,עליו מונח המוצר .על גבי השלט יכתוב העוסק

את מחיריהם הממוצע מחוץ לישראל ,כפי שמצוין ברשימת הטובין עליהם החליט השר.

השלט יהיה ברור ,תהיה לו כותרת ברורה והוא יציין במפורש את שם המוצר והברקוד שלו

לגביו מתקיים הגילוי בדבר מחירו במדינות מחוץ לישראל.

זאת ועוד ,מוצע לקבוע כי באתר מכר מקוון יחויב העוסק לסמן ,בסמוך לאותו מוצר את

מחיריהם במדינות מחוץ לישראל .יחד עם זאת סימון זה יהיה מובחן ממחירו של המוצר

בישראל וזאת כדי למנוע בלבול בקרב הצרכנים בדבר המחיר האמיתי של המוצר.

9

נספח ב' -מתודולוגיית בחירת מדינות ההשוואה בהיבטי יוקר המחייה

רקע

משרד הכלכלה והתעשייה פועל בשנים האחרונות לטובת הפחתת יוקר המחייה במשק באמצעות

מגוון כלים ופעולות .מסקירה כלכלית שבוצעה במשרד עולה כי רמת המחירים בישראל ביחס

לתוצר לנפש ,גבוהה בכ 20%-לעומת ממוצע מדינות ה .OECDעל מנת להתמודד עם סוגיה זו ולגבש

צעדי מדיניות אופרטיביים נדרש ליצור תשתית מידע ונתונים אשר יאפשרו זיהוי מגמות ותופעות

לטובת מענה ממוקד ויעיל.

מסמך זה עוסק במתודולוגיית בחירת מדינות ההשוואה ,תוך אפיון הפרמטרים הנבחרים.

עקרונות מרכזיים בבחירת מדינות ההשוואה



מגוון רחב של מדינות בעלות מאפיינים דומים לישראל -על המדגם לכלול מגוון מדינות

שיאפשר לבחון את השפעתם של המאפיינים השונים על רמת המחירים( :לדוגמה ,גודל

האוכלוסייה ,רמת פיתוח כלכלי ,רמת ריכוזיות בשווקים ומאפיינים גיאוגרפיים כגון מדינות

אי).



שווקים דומים בהיבטי מוצר – בבחינה של מוצרים מוטי יבוא רצוי לבחון מדינות המשווקות

מותגים זהים או דומים למותגים המשווקים בשוק המקומי .השוואת מותגים ומוצרים דומים

תאפשר נטרול שונות בשל מאפייני מוצר.



זמינות הנתונים – מרכיב מכריע בבחירת המדינות הנו רמת זמינותם של הנתונים בקטגוריות

המוצרים השונות .במקרים מסוימים ייתכן וקיים קושי אובייקטיבי בקבלת הנתונים ממדינות

מסוימות או עבור מוצרים מסיימים באופן שכמובן משפיע על בחירת המדינה כיעד להשוואה.

פרמטרים לבחירת מדינות ההשוואה

להלן הפרמטרים שנבחרו מתוך רציונל כי הנם בעלי השפעה צפויה על רמת המחירים במדינה:

10



תמ"ג לנפש – המדד המקובל והנפוץ ביותר המייצג את רמת הפיתוח הכלכלית של המדינה.



שווי כח הקניה – מדד המשקף את רמת המחירים במדינה ואת כח הקנייה הריאלי של תושביה.



גודל האוכלוסייה – מדד המייצג את גודל השוק ואת ההשפעה הצפויה של יתרון לגודל.



פתיחות למסחר – מדד המשקף את רמת הפתיחות של המשק לייבוא ולתחרות בינ"ל במוצרים

עבור כל פרמטר נמדד מרחק סטיות התקן של המדינות השונות ביחס לישראל ,גיבוש מספר מדינות

ההשוואה הנו תלוי תקציב תוך בחירת מדינות בהן סכום סטיות התקן הנו הקטן ביותר ביחס

לישראל .זאת ועוד ,בגיבוש הרשימה נלקחו פרמטרים נוספים :רמת אי השוויון במדינה ,גיוון

מטבע ,ייצוג כלכלות גדולות בעלות מגוון מוצרים שיאפשרו השוואת מוצרים ספציפיים לישראל

וכד' .במקומות בהם מספר מדינות קיבלו ניקוד דומה התיעדוף בוצע תוך התייחסות לשיקולים

הנוספים לעיל.

פירוט הפרמטרים שנבחרו להשוואת המדינות והתוצאות שהתקבלו:



תמ"ג לנפש מותאם כח קנייה – המדד המקובל להשוואה בין רמת ההתפתחות הכלכלית של

המדינות הוא תמ"ג לנפש מותאם כוח קנייה ,מדד זה לוקח בחשבון את התמ"ג לנפש ואת רמת

המחירים במדינה .תוצר מקומי גולמי משמש לרוב כאינדיקציה לרמת הפיתוח הכלכלי והעושר

של המדינה .עם זאת ,מדד זה מתעלם מהשפעת רמת המחירים במדינות מפני שלרוב במדינות

עם תמ"ג גבוה שבהן רמת השכר והעושר הנומינאלי גבוהות יותר ,גם רמת המחירים גבוהה

יותר באופן שמצמצם את כוח הקנייה של הפרט .חישוב תמ"ג לנפש מותאם PPPמאפשר לבחון

את רמת הפיתוח הכלכלי באופן שמתחשב ברמת המחירים בכל מדינה (לרוב מוביל לצמצום

פערים בין מדינות מבחינת השוואת התמ"ג).



שווי כוח הקנייה ( – )PPPשווי כח קנייה הוא מדד כלכלי שמטרתו להציג את המחיר הריאלי

של מוצרים ושירותים זהים במדינות שונות בעולם ,ולהמחיש את כוח הקנייה של הצרכן .זהו

מדד אלטרנטיבי ומדויק יותר ביחס למדד שערי החליפין למטבעות ,המשקפים רק את היחס

ביניהם בשוק המט"ח ולא את כוח הקנייה האמיתי.



גודל אוכלוסייה – גודל אוכלוסייה הוא מדד המשקף באופן כללי את מאפייני המדינה ואת

גודל השוק הכלכלי.



פתיחות למסחר – מדד הפתיחות למסחר נועד לזהות שווקים דומים בהיבטי מסחר בינלאומי

ורמת הנגישות של המדינה לשווקים הגלובאליים .המדד מחושב באמצעות חלוקת סך היצוא

והיבוא בתוצר .המסחר הבינלאומי נוטה להיות בעל חשיבות רבה יותר עבור מדינות קטנות

המוקפות בשכנות בעלות מסחר פתוח .לעומת זאת ,במדינות גדולות יחסית ,המספקות לעצמן

11

את רוב הסחורות והשירותים או מדינות יחסית מבודדות מבחינה גיאוגרפית ,החייבות

בהוצאות הובלה גבוהות המסחר הבינ"ל צפוי להיות מצומצם יותר .המדד מייצג את משקלו

של המסחר הבינלאומי בכלכלת המשק .המדד מצביע על דרגת התלות של יצרנים מקומיים

בייבוא חומרי גלם משווקים בחו"ל ועל התלות של הביקושים המקומיים ביבוא סחורות

ושירותים.

דירוג רשימה סופית –

22מדינות

12

הסבר

1

ניו זילנד

2

שבדיה

3

אוסטרליה

4

דנמרק

5

יוון

6

פורטוגל

7

אנגליה

8

אוסטריה

9

צרפת

10

ספרד

11

איטליה

12

קנדה

13

הולנד

14

סלובניה

15

צ'כיה

16

דרום קוריאה

מדינה דומה לישראל במאפיינים שאינם בהכרח בפרמטרים

הנבחרים -בעיה בטחונית ,מבודדת ובנוסף המדינה היחידה של

אסיה בהשוואה

17

גרמניה

מדינת אירופית בולטת -מדינת ייחוס

18

ארה"ב

גודל המדינה מאפשר זיהוי מדוייק של מוצרים ומותגים.

נמצאו כמדינות בעלות מאפיינים דומים לישראל בשקלול

הפרמטרים לעיל.

19

אסטוניה

20

לטביה

21

רומניה

22

בולגריה

מדינות OECDדומות לישראל גם במאפיין האי שוויון ובעלות

תמ"ג נמוך יחסית.

מדינות דומות לישראל גם במאפיין האי שוויון ובעלות תמ"ג נמוך

יחסית.

נספח ג' -הגדרות

במסמך זה-

"ענף" -תחום ,נושא .לדוגמא טואלטיקה וניקיון ,מזון מן החי ,מזון לא מן החי.

"קטגוריה" -תת ענף :סוג ,מין ,סדרה .לדוגמא משחות שיניים ,דאודורנט נשים ,דגני בוקר.

"מותג" -סדרת מוצרים הניתנים לזיהוי בקלות באמצעות שם ,אריזה ,צבע וכדומה; ברנד .לדוגמא

.GILLETTE ,DOVE ,COLGATE

"מוצר ספציפי" -סחורה או שירות שיש להם שווי כספי .לדוגמא דאודורנט .Gillette Arctic Ice

13