דין וחשבון חופש המידע - 2019

רשות: משרד הכלכלה והתעשייה
תאריך התשובה: 2020-07-20
מסמכים: מסמך אחד

הבקשה

פרסום דין וחשבון חופש המידע - 2019הממונה על חוק חופש המידעיוסף זולפןhofesh.meda@Economy.gov.ilטלפון: 02-6662309פקס: 02-6662949למעבר ישיר לטופס בקשות מידע לחצו כאן

התשובה

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 3637 KB)

תוכן העניינים

משרד הכלכלה והתעשייה

עמ'

מבנה ארגוני

עמ'

תקציב

עמ'

בעלי תפקידים בכירים

עמ'

דיווחי הממונה

עמ'

אופני /דרכי התקשרות

עמ'

רשימת דברי חקיקה עיקריים

עמ'

סקירת עיקרי פעילות 2019 -

עמ'

סקירת עיקרי פעילות מתוכננת 2020 -

עמ'

הרשות להשקעות זרות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

עמ'

מינהל סחר חוץ

עמ'

הרשות לשת"פ תעשייתי וקיום השקעות זרות

עמ'

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

עמ'

משנה למנכ"ל וראש מטה כחול לבן

עמ'

אגף בכיר תקשורת ,הסברה ,פרסומים ופניות הציבור

עמ'

מינהל אזורי תעשייה

עמ'

אגף בכיר לאסטרטגיה ותכנון מדיניות

עמ'

מינהל התקינה

עמ'

מינהל אכיפה ומדידה

עמ'

מינהל חרום

עמ'

101

רשם האגודות השיתופיות

עמ'

105

מינהל תעשיות

עמ'

108

מינהל ייבוא והיטלי סחר

עמ'

109

מינהל יהלומים ,אבני חן ותכשיטים

עמ'

113

ביקורת פנים

עמ'

114

אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע

עמ'

115

מאגרי מידע

עמ'

127

חוברות ועלונים

עמ'

130

קרנות ,מלגות ותמיכות

עמ'

130

סיכום

עמ'

131

משרד הכלכלה והתעשייה

משרד הכלכלה והתעשייה ,כמשרד כלכלי מוביל ,עוסק במספר רב של תחומי פעילות

כלכליים ,שמטרתם להביא לצמיחה בת-קיימא ,להגברת הפריון במשק ולשגשוג כלכלי של

המשק הישראלי לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל מהמרכז ומהפריפריה החברתית

והגיאוגרפית.

המשרד פועל לטובת קידום המשק הישראלי לנתיב של צמיחה וחדשנות ,תוך חיזוק כושר

התחרות בתעשייה ובסקטור העסקי ,פיתוח כלכלי-חברתי ,הפחתת יוקר המחיה ושיפור

הסביבה העסקית ,וכן לטובת מיקום ישראל בין 15הכלכלות המפותחות בעולם.

לצורך השגת מטרות אלו פעל המשרד במרץ בשנה החולפת במגוון צעדים.

בשוק הבינלאומי ,מדינת ישראל הפכה לנכס משמעותי -מעצמה כלכלית ,מדינת מפתח,

שהחדשנות והפיתוח בה הינם פורצי דרך ומהווים ערך מוסף ומקור לגאווה .לייצוא

הישראלי חשיבות גדולה לכלכלת ישראל -הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי ומקור

מרכזי לתעסוקה יציבה ולשגשוג כלכלי וחברתי.

הסרת חסמי ייבוא ,פתיחה של השוק לתחרות ,השוואת התקינה בישראל לזו המקובלת

בעולם והפחתת הרגולציה -הינם רק חלק מהצעדים המשמעותיים שנוקט המשרד לטובת

הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות בישראל ולטובת צמצום פערי המחירים בין ישראל

ל .OECD -

המשרד מ קדם השקעות בישראל ,תוך משיכת חברות בינלאומיות שייתוספו למאות

החברות הבינלאומיות שכבר פועלות בישראל ,ליצירת אלפי מקומות עבודה לאוכלוסיות

מיוחדות כתוצאה ממסלולי תעסוקה ,לפיתוח כלכלי-חברתי של אזורי העדיפות הלאומית,

ולהיותו של המשרד בית לתעשייה בפרט ולמגזר העסקי בכלל .

המשרד מוצא חשיבות רבה בהנגשת פעולותיו וכלי הסיוע שלו לציבור האזרחים בכלל

ולקהלי היעד של המשרד בפרט .כפועל יוצא מכך ,מושקעים משאבים רבים להגברת

השקיפות בכל הנוגע לפעולות המשרד ,מתוך אמונה כי זו היא הדרך להשגת יעדיו ולחיזוק

הכלכלה הישראלית.

תחומי אחריות ותפקידים מרכזיים:

א .סיוע בפיתוחה וביסוסה של תעשייה יעילה ורווחית ,בעלת כושר תחרות ,שתוכל

להיות גורם מוביל בצמיחה מואצת של המשק הישראלי.

ב .פיתוח הפעילות הכלכלית הבינלאומית של ישראל ובמיוחד פיתוח כלים להגברת

היצוא במטרה להבטיח השקעות זרות מאסיביות בישראל והעמקת העניין

והאטרקטיביות של המשק הישראלי.

ג .הרחבת שיתוף הפעולה והסחר הכלכלי עם מדינות האזור למיצוי היתרונות

היחסיים של כל מדינה.

ד .פיתוח הון אנושי במטרה להגדיל את התשתית האנושית על פי צורכי התעשייה

והמשק.

ה .עידוד הציבור למודעות צרכניות ושמירה על כללי סחר הוגנים ,שיבטיחו את רווחת

הפרט ויגבירו את רמת התחרותיות במשק.

ו .פיתוח כלי מימון חוץ תקציביים – שימוש מושכל בתקציב המדינה ליצירת

תמריצים להשתתפות שוק ההון במימון מיזמי פיתוח ותעשייה.

מבנה ארגוני

תקציב

התקציב על שינוייו של משרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2019עומד על כ 4מלש"ח (כולל

הרשות לחדשנות).

חלוקת תקציב המשרד על שינוייו לשנת 2019במיליוני :₪

הנושא

לשכת המדע"ר והרשות

לחדשנות

תקציב מזומן

590

הרשות להשקעות ולפיתוח

התעשייה והכלכלה

תקציב

הרשאה

1731

סה"כ

2321

662

183

עסקים קטנים

אזורי תעשייה

250

סחר חוץ

120

שכר ותפעול המשרד

380

מלאי חירום

הסמכת מעבדות

מכון היהלומים

מנהל תקינה (כולל מכון

התקנים)

פעולות כלליות לקידום

התעשייה (כולל כחול לבן,

עתידים לתעשייה ,טובים

לתעשייה ורשם האגודות)

סה"כ

1146

מענקים לאינטל – 4,081בתקציבי הרשאה

2698

3956

התפלגות תקציב המשרד על שינוייו לפי יחידות לשנת :2019

2,500

2,321

2,000

1,500

1,000

662

380

500

183

250

הרשות לחדשנות

הרשות להשקעות

סחר חוץ

עסקים קטנים

אזורי תעשיה

שכר ותפעול המשרד

פעולות כלליות לקידום התעשיה

התפלגות תקציב המשרד על שינוייו לפי יחדות לשנת

2019

הרשות לחדשנות

הרשות להשקעות

סחר חוץ

עסקים קטנים

59%

17%

אזורי תעשיה

שכר ותפעול המשרד

פעולות כלליות לקידום התעשיה

2500

2321

2000

1500

662

1000

500

תקציב מזומן

הרשות לחדשנות

רשות ההשקעות

סחר חוץ

עסקים קטנים

אזורי תעשייה

שכר ותפעול המשרד

פעולות כלליות לקידום התעשיה

(מנהל תקינה ,תקינה ישראלית,

מכון היהלומים ,הסמכת…

183

250

380

תקציב הרשאה

ביצוע תקציב 2019על שינויו משרד הכלכלה והתעשייה

ביצוע הרשאה

להתחייב

יתרת התחייבויות

על"ש הרשאה

להתחייב

ביצוע מזומן

על"ש נטו כולל

עודפים

שם תקנה

קוד תקנה

1,143

55,135

56,069

שכר הרשות לחדשנות

38300105

-3,086

השתתפות ותת -הסכם מו"פ

38300110

-762

-774

השתתפות משרדים

38300114

-8,209

הכנסות הרשות

38300120

7,484

46,581

53,582

ביקורת פרוייקטים

38300121

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38300122

38300123

20,535

44,736

תפעול הרשות הלאומית לחדשנות

38300191

3,998

3,995

השתתפות בשכר דירה

38300196

462,415

462,608

407,650

403,336

273,500

זירת הזנק

38300201

253,621

253,623

251,220

210,287

139,000

זירת תשתיות טכנולוגיות

38300202

20,388

20,389

25,263

36,078

36,500

קידום מחקר יישומי נבחר

38300203

19,796

1,699

2,000

מרכז לאנרגיה מתחדשת

38300204

13,631

13,632

13,489

9,567

9,700

מסלול תנופה

38300205

50,486

50,487

48,501

30,413

31,500

מימ"ד -מו"פ דואלי

38300215

58,911

56,278

35,849

32,500

זירת חברתי ציבורי

38300216

-21,200

השתתפות משרד החקלאות

38300217

-11,850

-10,000

השתתפות משרד הביטחון

38300221

33,979

34,000

39,688

30,895

32,000

חדשנות במגזר הציבורי

38300222

579,584

579,593

439,226

538,003

320,294

זירת צמיחה

38300224

-450,314

הכנסות מתמלוגים והחזרים

38300225

3,533

מרכזי מו"פ פיננסי

38300226

405

קרן תחליפי נפט

38300227

1,277

9,277

9,300

מכון מחקר ביוטכנולוגי

38300228

השתתפות ותת במכון מחקר

38300229

1,600

השתתפות הרשות במשרדים

38300230

400

1,800

2,200

השתתפות בותת

38300231

149,530

149,821

132,026

115,510

84,000

זירת ייצור מתקדם

38300232

41,573

עתודה להתאמת תקציבי מו"פ

38300233

-1,297

הכנסות מהאיחוד האירופי

38300234

עתודה להרשאה הרשות לחדשנות

38300235

108,065

149,679

58,337

60,500

זירה בינלאומית

38300236

-8,389

הכנסות -הרשות לחדשנות

38300237

257

503

196

270

אנליזה לחברות בורסאיות

38300240

32,757

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38300241

115

45,748

46,005

מו"פ בינלאומי

38300402

9,519

955,199

970,895

מו"פ אירופי

38300403

-482,514

-484,400

מו"פ אירופי -השתתפות ות"ת

38300405

-135,872

-140,011

מו"פ אירופי -השתתפות המשרדים

38300406

12,414

CERN

38300407

58,733

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38300410

רזרבה להתייקרויות במו"פ

38301001

295,013

296,265

1,771,432

104,529

104,630

מענקים לפי החוק לעידוד השקעות

הון

38400101

4,081,000

4,081,001

4,781,000

מענק לאינטל

38400110

10,491

מענקים למפעלים יוצאי גוש קטיף

38400112

28,795

29,065

255,678

36,520

מסלול תעסוקה כללי

38400114

71,783

71,946

272,209

39,607

מסלול תעסוקה בשכר גבוה

38400115

115,000

מסלול למפעלים מחוללי שינוי

38400116

37,930

58,072

141,945

5,284

5,285

מסלול להגדלת הפיריון בתעשייה

38400117

2,500

23,039

23,174

745

מסלול להגברת התחרות בענפים

ריכוזיים

38400118

29,000

29,001

60,055

5,001

מסלול לתיעוש הבנייה

38400119

5,066

5,226

12,337

929

973

מסלול לעידוד העסקת מתמחים

ממגזר המיעוטים בתעשייה עתירת

הידע

38400120

48,764

964

965

הטבות באזורי תעשייה מרחביים

38400121

64,123

64,212

253,590

20,928

20,929

מסלול להתייעלות אנרגטית

38400122

11,650

17,598

72,744

9,360

מסלול לעידוד חיבור מפעלים לגז

טבעי

38400123

1,001

67,204

פיתוח הנגב המזרחי

38400125

23,284

38,698

33,023

מסלול ייצור מתקדם

38400126

11,774

12,500

27,063

מסלולים מנהליים קצרי טווח

38400127

14,992

15,000

35,592

12,803

12,876

בקרה על תכניות במרכז ההשקעות

38400190

33,857

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38400191

13,299

21,853

35,155

פעולות לקידום היצוא

38400401

2,378

5,037

7,415

קרנות בינלאומיות לעידוד הייצוא

38400403

62,755

62,759

178,317

68,800

65,636

כלי סיוע ליצוא

38400410

276

60,949

61,225

פעולות מכון היצוא

38400420

11,172

פעולות מכון היהלומים

38400430

-11,172

הכנסות מכון היהלומים

38400431

527

11,479

12,006

שיפוי יצואנים מיהודה ושומרון

והגולן באמצעות מכון היצוא

38400440

חברות בארגון IDA

38400450

-2,647

הכנסות מתמלוגים -מינהל סחר חוץ

38400460

-1,791

-1,850

השתתפות ממשרדי הממשלה

38400471

3,229

השתתפות במשרדי הממשלה

38400480

73,773

73,798

318,769

186,021

166,091

פעילות לעידוד עסקים קטנים

ובינוניים

38400490

-18,991

הכנסות מתמלוגים -הסוכנות

38400491

7,513

2,238

2,400

מסלול להגדלת הפיריון בענפי

המסחר והשירותים

38400492

77,463

44,603

קרנות הון צמיחה

38400495

2,400

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38400497

1,041

2,289

4,702

עידוד רכישת תוצרת הארץ

38400901

1,496

2,001

9,508

1,566

תכנית "עתידים לתעשייה"

38400920

תכנית "הטובים לתעשייה"

38400921

27,651

29,476

13,719

23,200

23,199

תקינה ישראלית

38400922

5,069

3,558

11,484

מינהל התקינה

38400923

264

3,021

3,285

הסמכת מעבדות

38400925

3,134

20,857

21,831

אחזקת מלאי חירום

38400926

-5,562

הכנסות ממכירת מלאי חירום

38400927

5,497

496

מיחשוב מערכות תקינה

38400928

1,754

2,501

2,753

3,052

3,061

פיתוח כלים דיגיטליים במשרד

הכלכלה

38400929

46,669

51,601

46,669

מרכז סביבה ברת-קיימא

38400930

28,691

56,201

28,691

מכונים לתעשייה

38400931

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38400932

94,174

95,146

שיא כוח אדם

38700101

603

35,002

35,411

שיא כוח אדם -נספחים מסחריים

בחו"ל

38700102

4,329

4,271

שיא כוח אדם -הסוכנות לעסקים

קטנים ובינוניים

38700104

עבודה בלתי צמיתה -קורס צוערים

במינהל סחר חוץ

38700106

19,136

19,211

עובדים מקומיים זרים בנספחויות

מסחריות בחו"ל

38700107

2,228

2,068

שעות סטודנטים

38700109

13,115

12,989

החזר הוצאות רכב

38700110

154

159

החזר הוצאות רכב -צוערים במינהל

סחר חוץ

38700111

607

603

החזר הוצאות רכב -הסוכנות

לעסקים קטנים ובינוניים

38700112

6,326

6,171

שעות נוספות

38700113

229

233

שעות נוספות -הסוכנות לעסקים

קטנים ובינוניים

38700114

1,062

1,036

כוננויות

38700115

5,856

6,197

שכר עידוד

38700116

2,362

3,280

הוצאות פרישה

38700117

150

250

שיא כוח אדם -צוערים במינהל סחר

חוץ

38700118

עובדי אית"ן בנספחויות מסחריות

בחו"ל

38700119

1,798

1,791

עובדי אית"ן בנספחויות מסחריות

בחו"ל

38700121

31,487

44,362

66,399

תפעול המשרד

38700201

2,067

2,572

4,658

תפעול היחידה להשקעות זרות

ושת"פ תעשייתי

38700202

149

3,968

4,193

שכר דירה

38700203

715

13,053

13,769

דמי שימוש עבור נכסים בבעלות

המדינה

38700204

9,613

9,617

שכר דירה בנספחויות בחו"ל

38700205

2,394

2,349

אחזקת רכב ממשלתי

38700207

289

1,205

1,485

הדרכה

38700208

13,872

34,266

48,176

שרותי מחשוב

38700209

249

857

1,050

תשלום פסקי דין

38700210

הכנסות מפרסום מכרזים

38700211

-208

הכנסות מפעולות גביה

38700212

-8,217

הכנסות המעבדה לפיזיקה משירותים

לתעשייה ומבדיקות מתקני כיול

38700213

-1,005

הכנסות מרכז ההשקעות מטיפול

בבקשות

38700214

-1,745

הכנסות המפקח על היהלומים

מאגרות

38700215

הכנסות מפסקי דין

38700216

772

השתתפויות במשרדי ממשלה

38700217

עתודה לשינוי מבני בתקינה

38700218

4,411

10,210

14,627

הוצאות פרסום

38700219

516

1,416

1,922

טיסות לחו"ל

38700220

-400

השתתפויות ממשרדי ממשלה

38700221

-996

הכנסות מפירוקים -רשם האגודות

השיתופיות

38700222

1,117

1,134

1,292

פעולות רשם האגודות השיתופיות

38700223

-71

העברות מהאפוטרופוס הכללי

38700224

341

338

גופים נתמכים ע"י האפוטרופוס

הכללי

38700225

רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה

מספר 1879

38700226

תחזוקת מבנים

38700227

הכנסות -תביעה אזרחית יזומה

38700228

רזרבה להתייקרויות

38800101

רזרבה לעמידה ביעד ההוצאה

38800102

רזרבה להתייקרויות שכר

38800103

ביצוע תקציב 76פיתוח אזורי תעשייה לשנת 2019

יתרת התחייבויות

ביצוע

הרשאה

להתחייב

40,383

ביצוע מזומן

על"ש נטו כולל

עודפים

43,684

344,625

37,592

פיתוח אזורי תעשייה

שדרוג אזורי תעשייה

76100102

2,000

נוהל אירועים בלתי צפויים

76100103

51,394

104,378

הקמת והרחבת אזורי תעשייה

76100104

31,207

82,453

9,397

שיווק במימון מלא של היזם

76100110

328

85,182

13,328

13,596

פיתוח אזורי תעשייה מרחביים

76100120

20,400

160,288

36,182

372

מחויבויות עבר ליזמים

76100130

8,965

15,460

9,113

8,899

ניהול ותכנון עבודות הפיתוח

76100140

10,317

10,000

10,317

10,021

החזרים ליזמים

76100141

-49,638

הכנסות משיווק מגרשים במימון משותף ליזם

ולמינהל אזורי פיתוח

76100150

-41,948

הכנסות משיווק במימון מלא של היזם

76100151

9,799

2,500

2,499

פיתוח תעשייה במגזר המיעוטים לפי החלטת

ממשלה 1539

76100160

5,119

1,308

פיתוח אזורי תעשייה על קרקע פרטית לפי

החלטת ממשלה 1539

76100161

2,910

2,025

2,521

שילוב רשויות ממגזר המיעוטים במינהלות

אזורי תעשייה קיימים לפי החלטת ממשלה

1539

76100162

392

78,264

5,544

פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי בהתאם

להחלטת ממשלה 4193

76100163

1,270

194

שידרוג איזור התעשייה מג'דל שמס החלטת

ממשלה 1052

76100164

23,101

2,338

פיתוח תעשייה במגזר הדרוזי והצ'רקסי לפי

החלטת ממשלה 2861

76100165

59,477

2,727

פיתוח תעשייה במגזר הבדואי בדרום לפי

החלטת ממשלה 3708

76100168

5,385

3,250

3,302

שדרוג איזור התעשייה בטייבה והקמת מינהלת

לפי החלטת ממשלה 1298

76100169

61,619

18,492

18,530

פיתוח אזורי תעשייה בדרום לפי החלטת

ממשלה -546מעבר צה"ל לנגב

76100170

4,977

פיתוח באזורי התעשייה בשדרות לפי החלטת

ממשלה 1846

76100171

17,750

66,802

4,077

4,138

פיתוח שדרות ועוטף עזה -החלטת ממשלה מס'

2017

76100172

על"ש הרשאה

להתחייב

שם תקנה

קוד תקנה

שם תוכנית

76100101

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

38,000

118,391

4,593

4,392

פיתוח ישובים דרוזים וצ'רקסים -החלטת

ממשלה מס' 59

76100173

7,000

20,977

העצמת היישובים הבדואים בצפון -החלטת

ממשלה 1480

76100174

22,500

84,951

3,797

3,765

פיתוח כלכלי במגזר המיעוטים -החלטת ממשלה

2365

76100176

3,568

רזרבה לתקציב התאמות 2019

76100191

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

השקעה

בפיתוח

תשתיות

תקציב המשכי תחום 76אזורי פיתוח לשנת 2020משרד הכלכלה והתעשייה

תקציב מקורי -הוצאה מותנית

בהכנסה

מקורי -נטו

תקציב מקורי -הכנסה

מיועדת

-60,268

60,268

152,864

סעיף 76תעשייה סיכום

-60,268

60,268

148,278

תחום 7610השקעה בפיתוח תשתיות סיכום

-60,268

60,268

148,278

תוכנית 761001השקעה בפיתוח תשתיות

סיכום

25,268

37,555

300

4,663

10,000

2,000

26,413

25,000

5,000

4,899

5,000

שם הפרט

מספר פרט

פיתוח אזורי תעשייה

76100101

נוהל אירועים בלתי צפויים

76100103

הקמת והרחבת אזורי תעשייה

76100104

שיווק במימון מלא של היזם

76100110

פיתוח אזורי תעשייה מרחביים

76100120

מחויבויות עבר ליזמים

76100130

ניהול ותכנון עבודות הפיתוח

76100140

החזרים ליזמים

76100141

-40,000

הכנסות משיווק מגרשים במימון

משותף ליזם ולמינהל אזורי פיתוח

76100150

-20,268

38,500

5,000

2,200

הכנסות משיווק במימון מלא של

היזם

פיתוח תעשייה במגזר המיעוטים

לפי החלטות ממשלה 4193 1539

1298 3708 2861 1052

פיתוח אזורי תעשייה לפי

החלטות ממשלה שהסתיימו 546

1846

פיתוח שדרות ועוטף עזה -

החלטות ממשלה 2017ו4328-

76100151

76100160

76100170

76100172

7,034

פיתוח ישובים דרוזים וצ'רקסים

-החלטת ממשלה מס' 59

76100173

1,514

העצמת היישובים הבדואים

בצפון -החלטת ממשלה 1480

76100174

8,200

פיתוח כלכלי במגזר המיעוטים -

החלטת ממשלה 2365

76100176

רזרבה לתקציב התאמות 2019

76100191

4,586

תחום 7680רזרבה סיכום

4,586

תוכנית 768001רזרבה סיכום

4,586

רזרבה ליעדים פיסקליים

76800101

תקציב המשכי תחום 38לשנת 2020

קוד ושם תקנה

מקורי -נטו

תקציב מקורי -

הוצאה מותנית

בהכנסה

תקציב מקורי -

הכנסה מיועדת

תקציב מקורי -שיא

כא

תקציב מקורי -כמויות

לפי החוק לעידוד מענקים38400101-

140,235

מענק לאינטל38400110-

מסלול תעסוקה כללי38400114-

37,766

מסלול תעסוקה בשכר 38400115-

גבוה

52,963

מסלול למפעלים מחוללי38400116-

מסלול להגדלת הפיריון38400117-

13,925

מסלול להגברת התחרות38400118-

2,500

מסלול לתיעוש הבנייה38400119-

10,000

מסלול לעידוד העסקת38400120-

2,000

מסלול להתייעלות38400122-

40,199

מסלול לעידוד חיבור38400123-

15,000

עתודה למסלולים חדשים38400124-

מסלול ייצור מתקדם38400126-

3,686

מסלולים מנהליים קצרי38400127-

3,500

בקרה על תוכניות במרכז38400190-

15,000

רזרבה לתקציב התאמות38400191-

פעולות לקידום היצוא38400401-

32,780

-פעולות לקידום היצוא38400402-

2,952

קרנות בינלאומיות38400403-

כלי סיוע ליצוא38400410-

67,429

5,000

פעולות מכון היצוא38400420-

27,500

פעולות מכון היהלומים38400430-

27,898

הכנסות מכון היהלומים38400431-

-27,898

שיפוי יצואנים מיהודה38400440-

13,000

-הכנסות מתמלוגים38400460-

-5,000

השתתפות במשרדי 38400480-

הממשלה

1,735

פעילות לעידוד עסקים38400490-

142,000

10,000

-הכנסות מתמלוגים38400491-

-10,000

הקרן לעסקים קטנים38400493-

45,000

תפעול הקרן לעסקים38400494-

10,000

קרנות הון צמיחה38400495-

67,000

מחויבויות מתכניות עבר38400496-

רזרבה לתקציב התאמות38400497-

עידוד רכישת תוצרת 38400901-

הארץ

500

פעולות שונות38400910-

עתידים " תכנית38400920-

"לתעשייה

1,500

תקינה ישראלית38400922-

25,000

מינהל התקינה38400923-

3,500

שינוי מבני בענף התקינה38400924-

65,000

הסמכת מעבדות38400925-

2,800

אחזקת מלאי חירום38400926-

14,976

10,000

הכנסות ממכירת מלאי38400927-

-10,000

פיתוח כלים דיגיטליים38400929-

5,000

מרכז סביבה ברת-קיימא38400930-

4,500

מכונים לתעשייה38400931-

4,500

רזרבה לתקציב התאמות38400932-

שיא כוח אדם38700101-

102,359

497

שיא כוח אדם -נספחים38700102-

35,568

שיא כוח אדם -נספחים38700103-

677

עובדים מקומיים זרים38700107-

22,937

161

עובדים מקומיים זרים38700108-

505

שעות סטודנטים38700109-

3,146

60,675

החזר הוצאות רכב38700110-

15,174

460

-החזר הוצאות רכב38700111-

280

שעות נוספות38700113-

7,181

95,548

כוננויות38700115-

1,050

19,068

שכר עידוד38700116-

6,305

87,790

הוצאות פרישה38700117-

2,425

שיא כוח אדם -צוערים38700118-

3,124

עובדי אית"ן בנספחויות38700119 -

4,656

עובדי אית"ן בנספחויות38700120-

1,164

תפעול המשרד38700201-

37,500

15,153

תפעול היחידה להשקעות38700202-

שכר דירה38700203-

8,151

דמי שימוש עבור נכסים38700204-

11,928

שכר דירה בנספחויות38700205-

10,000

שכר דירה בנספחויות38700206-

1,105

אחזקת רכב ממשלתי38700207-

2,261

שרותי מחשוב38700209-

36,000

השתתפויות במשרדי 38700217-

ממשלה

עתודה לשינוי מבני38700218-

הוצאות פרסום38700219-

ל"טיסות לחו38700220-

500

העברות מהאפוטרופוס38700224-

י"גופים נתמכים ע38700225-

רזרבת עמידה בהחלטת38700226-

התקשרות עם חברות 38700229-

ייעוץ

הכנסות משרד הכלכלה38700230-

-15,153

בעלי תפקידים בכירים במשרד

עמיר פרץ

שר הכלכלה והתעשייה

דוד לפלר

המנהל הכללי

נעמה קאופמן-פס

משנה למנכ"ל

נחום איצקוביץ

מנהל הרשות להשקעות ולשיתוף פעולה תעשייתי

עמירם אפלבאום

המדען הראשי

אוהד כהן

זיוה איגר

איילת זלדין

מנהל מינהל סחר חוץ

מנהלת הרשות להשקעות זרות ושת"פ תעשייתי

היועצת המשפטית

רועי פישר

סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש

רן קיויתי

מיכל פינק

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדניות

ערן גיל

חשב המשרד

יעקב וכטל

מנהל מינהל תקינה

דני טל

מנהל מינהל ייבוא והיטלי סחר

עוז כ"ץ

מנהל מינהל תעשיות

מירי מישקובסקי

מנהלת אגף בכיר טכנולוגיות ומערכות מידע

שירה קוה

ראש אגף בכיר תקשורת הסברה ופרסומים

גבי בר

מנהל מינהל חירום

דודו שטיינמיץ

נאוה זקן

ריאד איברהים

מנהל אגף בכיר תקציבים

מנהלת מינהל אכיפה ומדידה

סמנכ"ל מחוזות

ליאת שלם

מבקרת פנים

דיווח הממונה על העמדת מידע לציבור

יישום חוק חופש המידע

אופן המענה לבקשה

הרשות מסרה את כל המידע המבוקש

107

הרשות מסרה את המידע המבוקש באופן

חלקי

הרשות דחתה את הבקשה למסירת מידע

הטיפול בבקשה הופסק בשל אי תשלום אגרה

הטיפול בבקשה הופסק מטעמים הקשורים

לפונה

הטיפול בבקשה טרם הסתיים

סה"כ

255

עילות דחייה מרכזיות

מספר בקשות שנדחו

שם העילה

(5)8המידע נוצר בידי רשות אחרת

14החוק אינו חל

20קיים הסדר אחר למסירת המידע

(9א)()3

(1)8הקצאת משאבים

)3(8לא ניתן לאתר את המידע

או שאינו מצוי בידי הרשות

(4)8המידע פורסם

)9ב() (6סוד מסחרי

סה"כ

זמן טיפול

מספר בקשות שטופלו במסגרת זו

אחוז מכלל הדחיות

לא עלה על 15יום

124

64.2%

בין 16-30יום

16.1%

בין 31-60יום

8.8%

בין 61-120יום

7.3%

מעל 120יום

3.6%

סה"כ

193

100%

אגרות

₪ 3,860

סך אגרות שנגבו

כמה דברים שחשוב לדעת על

חופש מידע

מהי "בקשת חופש מידע"

בקשות חופש המידע מוגשות מכוח חוק.

רשות ציבורית מחויבת להשיב עליהן תוך זמן קצר ( 30יום).

ככלל ,החוק מחייב למסור המידע ,למעט מקרים חריגים (כגון

סודיות ,פגיעה בפרטיות או בביטחון וכד').

למה חופש מידע חשוב?

בעידן הטכנולוגי יש ציפייה של הציבור להגברת

השקיפות של רשויות ציבור.

ככל שיוקטנו הפערים בין הקושי להשגת מידע המצוי בידי רשויות

ציבור לבין קבלת המידע – יגדל אמון הציבור.

מה קורה במשרד

בשנת 2019הוגשו 255בקשות לקבלת מידע מכוח החוק.

מעל 80%מהבקשות נענו תוך 30ימים,

ובסה"כ נמסר המידע במלואו או בחלקו ,תוך 120ימים

המקסימליים המותרים בחוק ,ב 96.4% -מהבקשות.

דרכי התקשרות

א .אתר משרד הכלכלה והתעשייה

https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_economy

צרו קשר

מוקד כללי למשרד הכלכלה והתעשייה

*6680

כתובת רחוב בנק ישראל ,5ירושלים 9195021

ב .מוקדי פניות במשרד הכלכלה והתעשייה

ג .הממונה על העמדת מידע לציבור

אופני התקשרות עם הממונה על חוק חופש המידע

טלפון • 074-7502313פקס02-6662949 :

ד1א׳׳לhofesh.meda@economy.gov.il :

דו"ח חוק חופש מידע יפורסם

באתר אינטרנט של משרדנו

רשימת דברי חקיקה עיקריים

.1חוק לעידוד מחקר ,פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה ,התשמ"ד.1984-

.2חוק הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ,תשל"ח.1978-

.3חוק לעידוד השקעות הון ,תשי"ט.1959-

.4חוק חובת המכרזים ,התשנ"ב – 1992-סעיף 3א(א)( – )2רכש גומלין.

.5חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה ,התשנ"א.1991-

.6חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ,התשנ"ו.1996-

.7חוק בשר ומוצריו ,התשנ"ד – .1994

.8פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש] ,תשל"ט – 1979-גם לאחר תיקון הפקודה בחוק

ההסדרים האחרון הרי שבצווים הבאים ישנם "הסדרים ראשוניים" – משמע שלב

החקיקה מצוי בהם ולא רק בפקודה):

צו יבוא חופשי ,תשע"ד 2014-ו-צו יצוא חופשי ,תשס"ו.2006-

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין ,שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים),

תשס"ו.2006-

צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי ,הביולוגי והגרעיני) ,תשס"ד-

2004

חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו תשי"ד -1954 -סעיף (2א) לחוק (רק בהיבט

היתר מוצרים לייצוא).

צו הפיקוח על יהלומים ,יבואם ויצואם ,תשל"ט.1979-

.9חוק התקנים ,התשי"ג.1953-

.10חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ,התשנ"ז.1997-

.11חוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים) ,תשכ"ה.1965-

.12חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ,התשי"ח – 1957-לעניין:

צו הפיקוח על יהלומים ,יבואם ויצואם ,תשל"ט.1979-

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצור ,יבוא ומכירה של צעצועים

מסוכנים) ,תשמ"ז.1986-

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מוצר מזון ארוז מראש),

התשמ"ד.1983-

.13חוק הגנת הצרכן ,התשמ"א( 1981-החוק ותקנותיו כעיקרון באחריות ביצועית של

הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן ,אולם אלה צווים מכוח החוק שנותרו באחריות

משרד הכלכלה:

צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון ,תשנ"ט( – 1998-משותף עם שר

הבריאות ובפועל בביצוע משרד הבריאות).

צו הגנת הצרכן (סימון טובין) ,תשמ"ג1983-

.14פקודת האגודות השיתופיות.

.15חוק ההגבלים העסקיים ,התשמ"ח – 1988-הביצוע בידי רשות ההגבלים העסקיים.

.16פקודת המלט.1944 ,

.17חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה) ,התשע"ג( 2013-עיקרון בוטל,

ונותרו מספר הוראות בתוקף עד פברואר .)2018

.18פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] – סעיף 2א מועצות מקומיות תעשייתיות.

.19חוק זכיון ים המלח ,התשכ"א( 1961-סמכות "שר הפיתוח" מצויה היום בידי שר

הכלכלה והתעשייה).

.20חוק קידום התחרות בענף המזון ,תשע"ד( – 2014-הביצוע מצוי בידי רשות

ההגבלים העסקיים והרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן).

.21חוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש ,תשע"ה.2014-

.22חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות ,התשע"ב.2012-

.23חוק המועצה הישראלית לצרכנות ,התשס"ח.2008-

.24פקודת המשקלות והמידות.

.25חוק איסור הלבנת הון ,תש"ס.2000-

.26צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי ,דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות

למניעת הלבנת הון ומימון טרור) תשע"ד–.2014

.27חוק מוסר תשלומים לספקים ,תשע"ז.2017-

.28תקנות היטלי סחר (הישבון) ,תשע"ז.2016-

.29צו היבוא והיצוא (פיקוח על יבוא טובין מהרפובליקה העממית הדמוקרטית של

קוריאה) ,התשע"ח.2018-

.30צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא טובין לרפובליקה העממית הדמוקרטית של

קוריאה) (תיקון) ,התשע"ח.2018-

סקירת עיקרי פעילות -שנת 2019

משרד הכלכלה והתעשייה פועל לטובת קידום כלכלה איתנה ובת-קיימא באמצעות קשת

רחבה של כלים וצעדי מדיניות .תכנית העבודה לשנת 2019נגזרה ממטרות המשרד ומיעדיו

ומכמה מיקודים אסטרטגיים שזיהינו כבעלי פוטנציאל משמעותי לשגשוג הכלכלה בישראל

ולהגדלת חוסנה הלאומי של החברה הישראלית.

להלן סקירת עיקרי הפעילות של משרד הכלכלה והתעשייה במהלך שנת ,2019טרם משבר

הקורונה ,כנגזרת ישירה ממטרות ויעדי המשרד.

הפרקים המובאים מטה מובאים כיישום של חמש מטרות המשרד כפי שאושרו לשנת :2019

.1פיתוח מנועי צמיחה ושיפור הפריון במשק הישראלי

.2הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות

.3פיתוח כלכלי-חברתי כתשתית לצמיחת המשק

.4יצירת סביבה עסקית תומכת וחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים

.5שימת הלקוח במרכז ומתן מענה מיטבי למגזר העסקי

מטרה :1פיתוח מנועי צמיחה ושיפור הפריון במשק הישראלי

יישום התכנית להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בתעשייה -במסגרת מהלכי האימוץ של

התכנית האסטרטגית הרב שנתית לקידום החדשנות והטמעת ייצור מתקדם בתעשייה

( ,)Industry 4.0אשר גיבש אגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה ,ולאור אימוץ

חלקים משמעותיים מהתכנית בוועדת התעשייה ,פעל המשרד במהלך 2019לפיתוח כלי

מדיניות חדשים והקמת תשתיות לטובת קידום הנושא.

בתוך כך קודמו המהלכים הבאים:

מסלול לתמיכה בהטמעת ייצור מתקדם -במטרה לתמרץ מפעלי תעשייה להטמיע ייצור

מתקדם ,פיתחה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד את המסלול

להטמעת ייצור מתקדם בתעשייה.

מטרת המסלול הנה לעודד מפעלים תעשייתיים להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדם

במפעל ים או בקווי ייצור במפעלים )בכל רחבי הארץ( לצורך שיפור התוצאות העסקיות של

המפעל ,זאת באמצעות השתתפות בסיכון הכרוך בהטמעה של טכנולוגיות חדשנית.

פעולות ההטמעה המוכרות במסלול :הטמעה של שיטות ייצור חדשניות המבוססות על

הטמעת אמצעי ייצור מתקדמים ,שילוב של חומרים מתקדמים בתהליכי ייצור או ייצור

עצמי של חומרים מתקדמים להשבחת מוצר ביניים או מוצר סופי ,הטמעה של טכנולוגיות

מידע מתקדמות המאפשרות זרימת מידע ,או קישוריות ו/או ניטור ו/או איסוף ,ניתוח

וחישוב מתקדמים של נתוני ייצור בין חלקים שונים בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה.

מסלול פריון -מטרת המסלול של הרשות להשקעות הנה לעודד את העלאת הפריון של מפעלי

תעשייה קטנים ובינוניים .שיעור הסיוע הינו כ 30%-מההשקעות עד תקרה של 3מיליון

שקלים .בשנת 2019אושרו 39בקשות של מפעלים ,מענק נגזר של 36,670,158ש"ח.

הקמת מכון לייצור מתקדם וחדשנות תעשייתית -כנגזרת מהתכנית האסטרטגית ,פעל

המשרד באמצעות מינהל תעשיות להקמת המכון הלאומי לייצור מתקדם .המכון ,אשר החל

את פעילותו בימים אלו ,יתפקד כמוקד ידע ויפעל להנגשת המידע לתעשייה תוך ליווי ויעוץ

לחברות התעשייתיות בתהליכי ההטמעה והפיתוח .בנוסף ,יפעל לביסוס ולחיזוק של

ה"אקו -סיסטם" בתחום ולקידום שיתופי פעולה וחיבורים בין חברות ,סביב מיזמים

לקידום שיטות ייצור וטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה היצרנית בישראל.

קידום מתווים "מפיתוח לייצור" -במטרה לעודד פעילות תעשייתית חדשה ומתקדמת,

פותחו מתווים חדשים ומשותפים לרשות להשקעות ולרשות החדשנות במסגרת מסלול

מענקים מכח החוק לעידוד השקעות הון .מטרת המתווים הנה לסייע ולתמרץ חברות

סטארט-אפ להגיע לרמות בשלות גבוהות יותר בשרשרת הערך ולהתקדם משלב המו"פ

לשלב הייצור בישראל.

לצורך כך ,גובשו שני מתווים -הראשון מתווה "ממו"פ לייצור מתקדם" שנועד לעודד חברות

המפתחות/מטמיעות (ע"י רכש) קניין רוחני ,טכנולוגיות ייצור ומוצרים חדשניים

ומתקדמים ,להקים מפעל תעשייתי בישראל .השני -מתווה "מפעל תעשייתי ראשוני" אשר

נועד לעודד חברות שפיתחו מוצר חדשני ,בדגש על תחום הפארמה לעמוד ברגולציות בין-

לאומיות ,כדי שבכפוף לאישור הרגולציה יעבור המפעל לייצור חרושתי.

קידום התעשייה והסרת חסמים רגולטוריים למפעלי תעשייה -לאחר מהלך אסטרטגי

ארגוני ,אוחדו מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא ומנהל תעשיות והוקם מינהל תעשיות

במתכונת חדשה ככתובת לתעשייה הישראלית .המנהל פועל למתן טיפול הוליסטי במפעלי

התעשייה בישראל וליווי אישי של מפעלים הפונים אליו תוך מתן דגש למענה ענפי.

הפעלת מערך נספחים כלכליים 50 -משרדים כלכליים הנמצאים בבירות כלכליות ברחבי

העולם ,שמטרתם לקדם יצוא ולמשוך השקעות זרות לישראל ,לתת סיוע בסוגיות

רגולטוריות ולקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות .בראשות 44מהמשרדים עומד

נספח כלכלי .הנספחים יוצרים חיבורים עסקיים בין חברות ישראליות לחברות מקומיות,

והם נמדדים על כך.

בשנת 2019אורגנו כ 250-משלחות עסקיות ,שמטרתן לקדם את היצוא ולמשוך השקעות

זרות לישראל ,במסגרתן תואמו עשרות-אלפי פגישות בין חברות ישראליות לחברות זרות.

כמו-כן ,בשנה זו התקבלו כ 3,500-פניות לנספחים מכ 1,600-חברות ישראליות דרך מערכת

הפניות המקוונת.

ב 4-השנים האחרונות ,מינהל סחר חוץ ,באמצעות מערך הנספחים ,יצר כ 1,200-סיפורי

הצל חה .סיפור הצלחה הינו עסקת יצוא מישראל ,בה הייתה טרנסאקציה כספית בין הגורם

הזר הרוכש לחברה ישראלית יצואנית ,או חסכון כספי משמעותי עבור החברה הישראלית,

שהתבצעו בתרומה משמעותית של מערך הנספחים הכלכליים.

עידוד יצואנים ישראלים באמצעות כלי תמיכה -מינהל סחר חוץ פועל לסיוע בקידום היצוא

הישראלי באמצעות תמיכה בחברות ישראליות בפריצה לשווקים גלובליים על ידי סיוע

כספי לשיווק בינלאומי.

ב 3-השנים האחרונות ניתן סיוע למעל 600חברות בסכום של כ 218-מיליון .₪שתי הקרנות

הפועלות היום ומסייעות לחברות ישראלית לפעול בחו"ל באמצעות תמיכה כספית הינן

תכנית של"ב לעידוד יצוא של חברות בראשית דרכן ותכנית "כסף חכם" המיועדת לחברות

בהיקף מכירות עד 200מיליון ₪וניסיון מוקדם ביצוא.

בשנת 2019הוגשו 258בקשות לתכנית "כסף חכם" ואושרו 78חברות בהיקף של כ36-

מלש"ח .בשנת 2019הוגשו 179בקשות לתכנית של"ב ,ואושרו 72בקשות בהיקף של כ13-

מלש"ח.

הגברת היצוא באמצעות קידום הסכמי סחר -ייזום וניהול הסכמי סחר של מדינות ישראל

עם מדינות וגושי סחר ברחבי העולם ,האחראיים על כ 65%-מהסחר של ישראל וחוסכים

בכל שנה 11מיליארד ₪בייבוא ובייצוא .נכון לשנת 2019ישראל חתומה על 9הסכמי אזור

סחר חופשי .הסכמים אלה מהווים כ 62%-מהסחר הישראלי (סחורות ללא יהלומים).

פיקוח על הייצוא הדו שימושי -מינהל סחר חוץ הקים בשנה החולפת אגף חדש לטיפול

בנושא ,תוך בנית תכנית עבודה מסודרת .האגף כולל בעלי תפקידים בתחום הרישוי והסיווג,

האכיפה והפיקוח ,המידע וה ,out reach-הרגולציה והתחום הבין-לאומי .מדובר במאמץ

משמעותי ,שיאפשר ייעול של משטר הפיקוח (בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה) ויצוא

לגיטימי של פריטים וטכנולוגיות מפוקחים ,ובכך מקדם את שילובה של ישראל במערכת

הסחר הגלובלית בתחום היצוא המפוקח באופן שתומך בתחרותיות של חברות ישראליות

בשווקים הגלובליים.

האגף ניפק רישיונות יצוא ,קיים מפגשי הסברה עם חברות פרטניות ,ארגוני תעשייה וכן

הציג את הנושא בכנסים להעלאת מודעות החברות לנושא ,החל בתהליך פיתוח סוגי

רישיונות ועדכון טפסים ועוד ,כל זאת במטרה לפקח כנדרש תוך הפחתת הנטל הרגולטורי.

קידום ועידוד רכש כחול לבן -מטה כחול-לבן במשרד פועל לקידום "העדפת תוצרת הארץ"

במספר עוגנים מרכזיים -עידוד רכש ממשלתי של תוצרת מקומית ,פעילות קידום והסברה

לצרכנות כחול לבן ,וכן קידום מדיניות ורגולציה לטובת עידוד רכש מקומי .הפעילות

הפרסומית של המטה מתבצעת בערוצי המדיה השונים ומטרתה העלאת המודעות

הציבורית לתוצרת הארץ לטובת הגדלת התעסוקה ולהעצמת הגאווה הלאומית במוצרים

ישראלים.

כמו כן ,מטה כחול -לבן מבצע פעילות חינוכית להעלאת המודעות לתעשייה הישראלית

ולהטמעת ערכי כחול -לבן בבתי הספר .הפעילות נעשתה בעבר בבתי הספר היסודיים וכיום

מתבצעת בחטיבות הביניים ובתיכוניים .הפעילות מתקיימת בכל הארץ ולכל המגזרים

והאוכלוסיות השונות.

רכש הגומלין של חברות זרות בתעשיות ישראליות -הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי

(רשפ"ת) מופקדת מטעם חוק חובת המכרזים על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל.

שיתוף הפעולה התעשייתי מבוצע בעיקר בדרך של רכישת טובין מתוצרת הארץ ,קבלנות

משנה ,רכש שירותים מקומיים ,השקעות ומו"פ בתעשייה הישראלית.

בשנת 2019נחתמו 65תכניות מימוש על ידי 46חברות בסך כולל של כמיליארד .₪כמו כן,

בוצעו מימושים בסך של 3מיליארד ₪בכ 1,000-תעשיות ישראליות מתוכן 626הן קטנות

ובינוניות.

משיכת משקיעים זרים -משרד הכלכלה והתעשייה פועל במגוון ערוצים להגדלת היקף

ההשקעות הזרות בישראל מתוך הכרה בחשיבותן לצמיחת המשק .לטובת קידום מטרה זו

הוקמה INVEST IN ISRAELשפועלת במגוון דרכים לטובת משיכת השקעות זרות

ואיכותיות לישראל.

היחידה מציעה פתרון כולל תחת קורת-גג ממשלתית אחת ,Shop Stop One :למנעד רחב

של משקיעים פוטנציאליים וקיימים .בשנתיים האחרונות נשבר ברצף שיא של 10שנים

בגובה ההשקעות הזרות בישראל.

שיפור הסביבה העסקית לתעשייה -בעקבות משך הזמן הארוך הנדרש על מנת להקים מפעל

בישראל קידם מנהל תעשיות החלטת ממשלה אשר במסגרתה הוחלט על הקמת צוות

בינמשרדי אשר יבחן לעומק את מכלול הסוגיות והחסמים להקמת מפעלים ויגיש את

המלצותיו לממשלה .זאת ועוד פעל מינהל תעשיות לקידום המהלכים הבאים:

ת כנית פעולה למעבר להשקעות סביבתיות בתעשייה מקצה למקור :הקמת מרכז ייצור

מתקדם להתייעלות במשאבים בתעשייה בשיתוף אג"ת והמשרד להגנת הסביבה בתקציב

של 51מלש"ח .המרכז החל לפעול בינואר 2020ומהווה מוקד ידע תוך אבחון וייעוץ פרטני

לחברות התעשייתיות בשירות מסובסד.

הפעלת תכנית סימביוזה תעשייתית :פרויקט פורץ דרך עבור המשק הישראלי ,אשר עוסק

ביצירת שיתופי פעולה בין גורמים שונים כך שתוצרי הלוואי והפסולות של תעשייה מסוימת,

יוכלו לשמש כמשאב עבור אחרת .הפיילוט הסתיים בחודש אפריל 2020ורשם הצלחה רבה.

הקמת קהילות חדשנות בין מגזריות -מטרת הפעילות היא להוות ecosystemלמספר

תחומי תעשייה במשק ,על מנת ליצור שיתופי פעולה בין כלל השחקנים בתחום ,ליצור

פתרונות לשוק המקומי וכן לעודד פיתוח מוצרים שיוכלו להימכר בעולם .קהילות החדשנות

מקיימות כנסי יזמים ומשקיעים ,מארגנות תחרויות אתגר והרצאות מקצועיות לשותפים

בקהילה ,מציעות קורסים ותכניות מנטורים לסטארט אפים בתחום ועוד.

כמו כן ,משמשות כלי לחיבור השטח לממשל ,לקיום שולחנות עגולים ,להוביל להסדרה

ולהפחתת רגולציה על ידי השחקנים הממשלתיים .עד כה ,הוקמו 8קהילות בתחומים-

תחבורה ,בריאות ,חינוך ,חקלאות ,בנייה ,מזון ,פינטק וערים חכמות .במהלך 2020יוקמו

קהילות חדשנות נוספות.

קידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים -במטרה לתת מענה לכלל המגזר העסקי ומתוך

הבנה של החשיבות הרבה של ענפי המסחר והשירותים לכלכלה הישראלית ,יזם אגף

אסטרטגיה ותכנון מדיניות את הקמת הועדה הממשלתית לקידום כלכלי של ענפי המסחר

והשירותים .ענפי המסחר והשירותים מהווים כ 60%-מהתוצר ומהמועסקים במשק,

הענפים מתאפיינים בפריון עבודה נמוך הן בהשוואה בינלאומית והן במבט משקי ,וכנגזרת

מכך גם השכר של העובדים בענפים אלו הנו נמוך יחסית ליתר ענפי הכלכלה .בנוסף ,רבים

מענפים אלו משפיעים באופן ישיר על יוקר המחייה בישראל (מסחר סיטונאי ,מסחר

קמעונאי ,דואר ובלדרות ,שירותי אירוח ,אוכל ועוד).

הוועדה הציבורית הוקמה לפני כשנה בהשתתפות נציגים ממשרדי ממשלה ובהם משרד

האוצר ,משרד רוה"מ ,זרוע עבודה ובנק ישראל ,וכן ארגונים מהמגזר העסקי ומהמגזר

השלישי .מטרת הוועדה הנה לגבש לראשונה תכנית פעולה לקידום כלכלי של ענפי המסחר

והשירותים ולהוביל לתמורות משמעותיות בהיבטי חדשנות ,רגולציה ,הון אנושי ,עידוד

השקעות והון פיזי ותחרות.

מטרה :2הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות

הסרת חסמי יבוא -הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה מהווה פונקציה מרכזת

ליישום מדיניות הממשלה בתחום היבוא .כחלק ממהלך זה ,נדרשים משרדי הממשלה

האחראים על רגולטורים ביבוא להתייעצות עם המשרד בכל שינוי רגולטורי ובירוקרטי

הנוגע לדרישות ביבוא .במסגרת זו ,פעל הממונה על היבוא לרכז מול משרדי הממשלה מספר

רפורמות משמעותיות בתחומי התקשורת ,המזון ,התמרוקים ותחבורה .רפורמות אלו

הובילו לשינוי מערך הרגולציה ולהפחתת הנטל הבירוקרטי ביבוא.

בנוסף לכך ,פעל המשרד להנגשת המידע הרגולטורי הנוגע ליבוא באופן שקוף ומוסדר באתר

משרד הכלכלה והתעשייה .במסגרת חובת ההיוועצות שקיימת מול הממונה על היבוא,

מגובשות חוות דעת כלכליות בעניין תקנים רשמיים חדשים ושינויים בתקנים רישמיים.

קידום הרפורמה בתחום היבוא האישי -המשרד ריכז באמצעות הממונה על חוקיות היבוא

את הרפורמה ביבוא אישי .במסגרתה ,גובשו צעדים להסרת חסמים על היבוא האישי

במספר מישורים :הנגשת מידע ,ריכוז חוקיות היבוא והסרת חסמים .פרסום צו יבוא אישי

המאפשר יבוא של עד 5יחידות או עד 1000$לחודש ,לפי הגבוה מביניהם.

כמו כן ,הוחלט על הקלות בתחומים נוספים דוגמת הקלות משמעותיות ביבוא מוצרים

לשיפוץ /בניית דירות .בנוסף הרפורמה קובעת כי במוצרים בהם נדרש אישור רגולטורי,

יעמוד זמן התגובה על יומיים.

יישום המלצות בתחום התקינה -במטרה לעודד תחרות בייבוא ,נקט המשרד בשנים

האחרונות במספר מישורים על מנת להקל את הנטל הביורוקרטי הכרוך בייבוא .כך למשל

בשנתיים האחרונות הוסרו בהליך מואץ כלל השינויים הבלתי מתחייבים בתקנים רשמיים

החלים בייבוא טובין .ב 2016-תוקן חוק התקנים כך שהוראותיו מנחות את מכון התקנים

לאמץ ככל הניתן תקנים בינ"ל בעבודתו השוטפת.

בנוסף ,על מנת ליצור תחרות בשוק הבדיקות של טובין מיובאים החייבים בעמידה בדרישות

תקנים רשמיים ,אישר הממונה על התקינה למספר מעבדות נוספות לבצע בדיקות כאלו.

נכון להיום ,ישנן מספר מעבדות מוכרות (דוגמת מעבדת חרמון ומעבדת )I.T.Lשפועלות

בתחום בדיקות יבוא במקביל למכון התקנים.

פרסום ועידוד תחרות במחירי "סל מוצרים בסיסי" למשקי הבית -כחלק מהפעילות

להפחתת יוקר המחייה במשק בדגש על מוצרי מזון וטואלטיקה ,פעל אגף אסטרטגיה ותכנון

מדיניות בשיתוף הלמ"ס והמועצה לצרכנות לגיבוש מדדי מחירים עבור סלים של מוצרים

בסיסיים הנצרכים על ידי משקי הבית .בהקשר זה פיתח האגף סל מוצרים נבחר המורכב

ממוצרים פופולאריים בקרב משקי הבית ,בדגש על החמישונים התחתונים.

הסל מכיל מוצרי מזון דוגמת לחם ,מוצרי חלב ,בשר ודגים וכן מוצרי טואלטיקה בסיסיים.

המשרד פרסם מדי חודש את רמת המחירים במוצרים אלו בהשוואה על פני זמן ובהשוואה

בין רשתות השיווק השונות ,מהלך זה הוביל לעידוד תחרות בין הרשתות השונות.

תהליכי בחינת רגולציה קיימת ותכנון רגולציה חדשה -רגולציה מכבידה עשויה להוות חסם

לתחרות ולהטיל עלויות עודפות על עסקים ,המגולגלות לצרכנים .טיוב של רגולציה קיימת

ותכנון רגולציה חדשה הן אבני דרך משמעותיות ליצירת סביבה עסקית תחרותית ולהפחתת

יוקר המחייה .תהליכי בחינת הרגולציה נעשים במשרד בשני מישורים:

הערכת השפעות של רגולציה חדשה ( - )RIAהאגף לאסטרטגיה מלווה את כלל היחידות

הרגולטוריות של המשרד בתהליכי קביעת רגולציה חדשה (בהתאם להחלטות ממשלה 2118

מ 2014-ו 4398-מ 2018-ליווי תהליכי ה RIA -ביחידות כולל ,בין היתר ,את הגדרת שלבי

העבודה ,קיום שיח עם בעלי עניין ,ניהול סיכונים וביצוע השוואות בינ"ל לרגולציות

מקבילות/דומות בעולם המערבי וביצוע אומדנים כלכליים.

מכסות -בשנים האחרונות משרד הכלכלה והתעשייה הכניס שינויים באופן חלוקת המכסות

כך שהזוכים במכסה הם אלה המתחייבים למכור את המוצרים במחיר הזול ביותר לצרכן.

שינויים אלה הנוגעים לחלוקת מכסות בשר ,חמאה וגבינה ,הביאו לירידת מחירים במוצרים

עצמם ובקטגוריות הענפיות הכוללות מוצרים מתחרים.

כמו כן ,הופעלה מדיניות חדשה אשר כוללת :עידוד תחרות והפחתת יוקר המחיה כשיקולים

מרכזיים בחלוקת המכסות ,הפעלת הנחיות שהובילו להפסקת סחר במכסות ,הפסקת

בקשות ע"י חברות קש או חברות קשורות ,הגברת השקיפות בהליך התחרותי ותוצאותיו

והגברת אפקטיביות במימוש המכסות על ידי הוספת סבבי חלוקה במהלך השנה ודרישה

מהחברות הזוכות לעמידה באבני דרך למימוש המכסות.

מינהל יבוא מחלק מכסות פטורות ממכס של כ 150 -פריטי מזון על-פי הסכמי הסחר

הבינלאומיים של ישראל כגון :בשר טרי ,שמן זית ,גבינות ,חמאה ,אבקת חלב ,ירקות

קפואים ועוד .המינהל מטפל בכ 3,700 -בקשות למכסות בכל שנה ומחלק כ 2,200 -מכסות

בשנה .המכסות המחולקות כוללות מכסות מנדטוריות ,להן מחויבת מדינת ישראל במסגרת

הסכמי הסחר הבינלאומיים ומכסות וולונטריות אשר מיועדות להתמודד עם מחסור או

לשם הפחתת מחירים.

צו שקיפות מחירים -המשרד פעל להוראת צו שקיפות מחירים המציג לצרכן את הפערים

מול מדינות נבחרות במוצרים נבחרים ובהם תרופות ללא מרשם ומוצרי הטואלטיקה.

המהלך הצטרף למהלכים נוספים של המשרד בתחום ,אשר הובילו לירידת מחירים במוצרי

הטואלטיקה המיובאים השונים.

קידום רפורמה בקבוצות ייבוא טובין שחל עליהן תקן רשמי -ב 2004-בעקבות דוח של וועדה

ממשלתית ,חולקו התקנים הרשמיים החלים בייבוא טובין לישראל ל 4-קבוצות כאשר אלו

המשתייכים לקבוצה 1מטילים עומס ונטל ביורוקרטי הגדול ביותר ו 4-הקטן ביותר .מתוך

כ 500-תקנים רשמיים החלים בייבוא ,מחציתם לערך נמצאים בקבוצה .1האכיפה מתבצעת

על ידי מערך הפיקוח של מינהל תקינה בשווקים ובמחסני היבואנים.

בעקבות עבודת מטה מאומצת של מינהל תקינה ,הממונה על חוקיות הייבוא ,אגף

התקציבים באוצר ואגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות ,נכתב דוח הערכת השפעות רגולציה

לרפורמה בקבוצות הייבוא .במסגרת העבודה נבחנו כלל התקנים הרשמיים בקבוצה ,1

ממנה עלה שניתן להעביר כמה עשרות תקנים רשמיים לקבוצה 2+3ולהקל את הנטל

בייבוא .לפי אומדני עומק ניתן להעריך שהנטל הנחסך מביצוע הרפורמה תביא לחיסכון של

כ 450-מיליון ₪בשנה בייבוא טובין ולחיסכון של כ 900-מיליון ₪בהוצאה של משקי בית.

מטרה :3פיתוח כלכלי–חברתי כתשתית לצמיחת המשק

מסלול מענקים מתוקף החוק לעידוד השקעות הון -מסלול סיוע העיקרי ברשות להשקעות.

מסלול זה מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל בכלל

ובפריפריה בפרט.

בשנת 2019אושרו 61בקשות תקציביות במסלול מענקים ,כ 80%-עבור תכניות הרחבה ,וכ-

20%עבור תכניות הקמה ו/או הקמה והעתקה ממרכז הארץ לאזור פיתוח א' ,בהיקף

השקעה כולל של 1.5מיליארד ₪ובעלות תקציבית של כ 295-מיליון .₪תכניות אלו יביאו

לתוספת תעסוקה של כ 1,230-עובדים ולתוספת מכירות של כ 3-מיליארד ש"ח (כ80%-

ממנה ליצוא) .מענקים נוספים ניתנו בשנת 2019גם לאינטל ולסודה סטרים בהיקף השקעה

של כ 37.5-מיליארד ש"ח ,בהיקף מענקים העומד על כ 4.16-מיליארד ,₪ו 5,016-משרות

חדשות צפויות להתווסף למשק הישראלי.

קידום תחום הפודטק בקרית שמונה -אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות פעל לגיבוש תכנית

שמטרתה קידום ופיתוח תחום הפודטק באזור הגליל המזרחי ,בדגש על קריית שמונה.

במסגרת התכנית מקצה המשרד כ 90-מלש"ח לטובת קידום התחום.

עיקרי הצעדים כוללים:

הקמת מתחם מיקרו תעשייה בתחום הפודטק בהובלת מינהל אזורי תעשייה במטרה להקים

מתחם תעשייתי ייחודי ,בדגש על יזמים צעירים ותעשיינים קטנים עד בינוניים הפועלים

בתחום .המתחם יספק שטחי השכרה אטרקטיביים ומודולריים לצד מתקנים משותפים

ומעטפת שירותים רחבה .המתחם שיוקם בתחום הפודטק הינו יישום ראשוני של מודל

מיקרו תעשייה .פורסמה הוראת מנכ"ל המגדירה את תנאי התמיכה בפרויקט לקראת

בחירת זוכה.

הקמת מכון לחקר המזון בסמוך למוסדות אקדמיים שפיתחו התמחות בתחום ומטרתו

קידום טכנולוגי והטמעת חדשנות בתעשיית המזון ,בדגש על התעשייה המסורתית .בכך

יאפשר לתעשייה זו למצות את הפוטנציאל שלה ולהגדיל את הפריון .המכון ישיג מטרות

אלו באמצעות מתן שירותים של פיתוח מוצרי מזון וייעוץ במקום אחד .המכון אשר הקמתו

תנוהל ע"י מינהל תעשיות במהלך שנת 2020מתוקצב בכ 21 -מלש"ח.

מסלולי תעסוקה -הרשות להשקעות מפעילה מסלולי תעסוקה בהקצאה תחרותית במטרה

לקלוט עובדים נוספים מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך ובמטרה לקלוט

עובדים בשכר גבוה בענפים טכנולוגיים וסייבר:

תכנית סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל (הוראת מנכ"ל – )4.17מסלול

המתמרץ מעסיקים לשלב ולקלוט אוכלוסיות ממגזרים ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך

(חרדים ,האוכלוסייה הערבית לרבות דרוזים ,צ'רקסים ובדואים ,אנשים עם מוגבלות

והורים יחידים) ומשתתף בעלות השכר של עובדים אלו בשיעורים ובמועדים שונים ,כאשר

מרבית העובדים הנוספים מעבר למשרות הבסיס ,יהיו מאוכלוסיות ששיעור השתתפותן

בת עסוקה נמוך .התכנית מורכבת ממספר תתי מסלולים .במהלך השנים 2013-2019

התווספו 8,169משרות חדשות.

תכנית סיוע לקליטת עובדים נוספים בעסקים בישראל באזורי עדיפות לאומית או בירושלים

בעלות העסקה גבוהה (הוראת מנכ"ל -)4.18מטרת התכנית הינה לעודד יצירת משרות בשכר

גבוה ולהעלות את שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית תוך שימת דגש על העלאת

הצמיחה במשק ויצירת מקומות עבודה איכותיים ופעילות כלכלית בפריפריה .התכנית

מיועדת לעסקים בישראל הפועלים בענף התעשייה או בתחום הסייבר ומבקשים להעתיק,

להרחיב או להקים שלוחה /סניף חדש באזורי עדיפות לאומית או בירושלים .במהלך השנים

2013-2019התווספו 857משרות חדשות.

פיתוח אזורי תעשייה -אחד הכלים העיקריים של המשרד לקידום פיתוח כלכלי אזורי הוא

פיתוח אזורי תעשייה .מינהל אזורי תעשייה פועל לפיתוח ,קידום ושיווק של כ 90-אזורי

תעשייה ברחבי הארץ הנמצאים באזורי פיתוח ובאיו"ש (באיו"ש המשרד פועל כגורם ממליץ

ומסייע למנהל האזרחי בתחומים אלו).

הקרקע היא המשאב הבסיסי הדרוש על מנת להניע את תהליך קידום ענף התעשייה במרחב

גיאוגרפי .לכן ,לזרוע הפיתוח של המשרד חשיבות רבה בקביעת מפת התעסוקה העתידית,

בדגש על ענף התעשייה .המשרד פועל רבות בייזום ,איתור והמלצה על הקצאת קרקעות

לתעשייה ,לרבות באמצעות תכנון ,הקמה ואכלוס של אזורי תעשייה.

המנהל ממליץ לרמ"י על פטור ממכרז לכ 500 -דונם מדי שנה בממוצע ומפתח 200-250דונם.

בשנתיים האחרונות הייתה עלייה משמעותית במספר הדונמים ששווקו ליזמים .כמו כן,

המשרד מעניק ליזמים סבסוד עלות הוצאות הפיתוח הנדרשות לשם פיתוח הקרקע

המוקצית לצורך הקמת המפעלים .בנוסף ,פועל המשרד להכשרת מנהלי אזורי תעשייה.

גובשה תכנית לקידום תעסוקתי של יוצאי אתיופיה -במסגרתה הוקמה קרן הלוואות

ייעודית חוץ בנקאית למתן הלוואות לעסקים קטנים ויזמים יוצאי אתיופיה בהיקף של 30

מלש"ח לטובת קידום יזמות ועסקים קטנים ובינוניים בבעלות יוצאי אתיופיה וגובש מסלול

תעסוקה לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה איכותית ,הולמת כישורים ובשכר גבוה .כמו כן,

הושם דגש ובוצעו התאמות בפעילות המעוף על מנת לסייע ולקדם עסקים קטנים ובינוניים

בבעלות יוצאי אתיופיה.

יישום תכנית החומש לפיתוח כלכלי-חברתי של הבדואים בנגב -במסגרת החלטת ממשלה

ייעודית לבדואים בדרום (החלטה מספר 2397מיום ,)12.2.2017גובשה תכנית הכוללת

תמרוץ מעסיקים להעסיק עובדים מקרב האוכלוסייה הבדואית; מתן סיוע ליזמים ולבעלי

עסקים במסגרת פעילות המעוף ,בכלים מותאמים לאוכלוסייה הבדואית בנגב; תכנית

חדשה למשיכת מפעלים תעשייתיים לאזורי תעשייה המצויים ברשויות המקומיות

הבדואיות ,בדגש על תעסוקת נשים -במסגרתה אושרו 7בקשות בהשקעה כוללת של 51.4

מלש"ח ,מענק צפוי של 15.4מלש"ח ,סה"כ תוספת צפויה של 136עובדים חדשים מתוכם

63עובדות בדואיות.

כמו כן ,פורסם קול קורא לקידום יוזמות תעסוקתיות בדגש על תעסוקת נשים ומסקנותיו

נבחנות בימים אלה במסגרת צוות בין משרדי בהובלת משרד החקלאות ואגף תקציבים

באוצר.

מטרה :4יצירת סביבה עסקית תומכת וחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים

חקיקת חוק מוסר תשלומים -חוק ביוזמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שעבר ונכנס

לתוקף ,אשר מסדיר את מועדי התשלום לספקים במשק .החוק כולל קיצור מועדי התשלום

של רשויות ציבוריות לספקים .כבר ביישום שנתו הראשונה הביא לקיצור מספר ימי

האשראי בעשרה ימים בממוצע .במסגרת החוק מחויבים משרדי הממשלה לתשלום

שוטף 30+והרשויות המקומיות לשוטף 45+יום .הסוכנות עוקבת אחר יישומו ומטפלת

בפניות של עסקים.

הוועדה לחיזוק העסק ים הקטנים והבינוניים ואוכלוסיית העצמאים במדינת ישראל -

החלטת ממשלה לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים במסגרתה גובשה תכנית סיוע לעסקים

קטנים וגיבוש המלצות לקידום מדיניות המשך בתחומים של מימון ואשראי ,רכש ציבורי,

יזמות נשים ,מדיניות מיסוי .הוקם צוות בין משרדי לקידום הנושא.

מערך המעוף -מערך ארצי לסיוע לעסקים וליזמים הכולל 44מרכזי פיתוח עסקים (סניפים)

הפזורים ברחבי הארץ .באמצעות מרכזי מעוף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מעניקה

לעסקים וליזמים את מכלול הכלים והשירותים הנדרשים להתאמה לצורכי העסק והפיתוח

האזורי ,לרבות ליווי העסק לאורך זמן .מערך מעוף עובר בתקופה זו תחלופה של ספקים

שמפעילים את הסניפים עבור הסוכנות.

הקמת מרכזי עסקים -במסגרת פעילות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הוקמו מרכזי

עסקים שמטרתם לשמש כמקום פיזי לפעילות של עסקים זעירים וקטנים בתחילת דרכם

בשילוב ליווי עסקי ,הדרכה ותמיכה מקצועית ובתשלום שכר דירה סמלי ללא מחויבות

ארוכת טווח .הסוכנות מפעילה כיום 8מרכזי עסקים ברחבי הארץ.

מאיץ עסקי במתחם האב ( )Hubמקומי -במסגרת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הוקמו

מתחמי עבודה משותפים ( )Hubהמהווים סביבת עבודה ייחודית ומעודדת הפרייה הדדית

ושיתופי פעולה ,דרך היכרות ,שיתוף ותמיכה בין חברי ה hub -והקהילה.

בהאבים מופעל מאיץ (אקסלרטור) שהינו פלטפורמה מובנת למתן מעטפת כוללת ליזמים

בכל הרבדים הרלוונטיים לכמה מטרות :פיתוח יוזמה לחברת הזנק פעילה (,)STARTUP

סיוע ליזמים להביא להבשלת הרעיון למיזם ,סיוע בגיוס מימון והשקעות למיזמים שנבחרו

להשתתף בתוכנית וסיוע ביצירת Networkingהשנה מפעילה הסוכנות 20מאיצים

עסקיים.

פרויקט מוסדות עוגן -נועד להגדיל את הפעילות העסקית של עסקים קטנים ובינוניים,

ולחשוף אותם להזדמנויות עסקיות חדשות .תהליך העבודה מול הארגון מתחיל מאפיון

צרכי הרכש ,ואיתור ספקים קטנים שיכולים לתת מענה לאותם צרכים ,איתור ספקים

קטנים ובינוניים בענפים שהוגדרו כרלוונטיים ,ויצירת מפגש ראשוני בכנס ספקים .בכנס

מציג הארגון לספקים את הזדמנויות הרכש ,את הדרכים בהן ניתן להשתלב ברכש.

פעילות בתחום המימון -הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פועלת רבות על מנת להסיר

חסמי נגישות לאשראי ולהון צמיחה ,לעודד חדשנות ופריון ולהגביר את כושר התחרות של

העסקים הקטנים והבינוניים .בין היתר ,באמצעות מתן הלוואות בערבות מדינה דרך

המערכת הבנקאית ,תכנית לקידום אשראי חוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים ,תכנית

,SAWAקרן הלוואות ליוצאי אתיופיה ,קרן סיוע לעסקים במצוקה ועוד.

מתן הלוואות בערבות מדינה דרך המערכת הבנקאית -מתן הלוואות להון חוזר לעסקים

קטנים ובינוניים בצמיחה אשר סובלים מקשיי תזרים והלוואות סיוע להקמת עסקים

קטנים ובינוניים חדשים או להרחבת עסקים קיימים .הסוכנות אחראית לכינוס ועדות

ההיגוי של הקרן ולעבודת יושבי הראש של ועדות האשראי של הקרן.

מדד הידידותיות של הבנקים -הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פועלת רבות על מנת

לעודד ולשפר את מצב האשראי הבנקאי לעסקים .כחלק מפעולות אלו וכדי לעודד את

המודעות והתחרותיות בין הבנקים הסוכנות הכינה מדד המגדיר את רמת "הידידותיות"

של הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים.

מדד זה מורכב מארבעה פרמטרים )1( :היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מסך

האשראי העסקי של הבנק; ( )2שיעור הכנסות מריבית ביחס לשיעור האשראי בסיכון של

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים; ( )3שיעור ההכנסות של הבנק הנוספות לריבית (עמלות

שונות) ביחס להיקף הפעילות של המגזר (פיקדונות ואשראי); ( )4נגישות שירותי הבנק

לעסקים קטנים ובינוניים.

ניטור חקיקה ורגולציה בעלות השפעה על עסקים קטנים ובינוניים -מתן חוות דעת על

החלטות ממשלה ,הצעות חוק ,תקנות ורפורמות והשפעתם על מגזר העסקים הקטנים

והבינוניים; ייצוג העסקים הקטנים והבינוניים בוועדות הכנסת ובפורומים בין-משרדיים

וכן בפני גורמים ממשלתיים בנושאים הנוגעים לרגולציה על עסקים קטנים ובינוניים.

במסגרת זאת הכינה הסוכנות בשנת 2019חוות דעת לכ 70-הצעות חוק שעלו לדיון בוועדת

שרים לענייני חקיקה או בוועדות הכנסת.

קידום השתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים -בקרה על מכרזים

ממשלתיים וחוץ ממשלתיים על מנת להגביר את נגישותם לעסקים קטנים בהתאם להוראות

התכ"ם (תקנון כספים ומשק) של מדינת ישראל .הבקרה כוללת בדיקה שבועית של מכרזי

רכש ציבורי ופניה לגורם המפרסם במקרים בהם המכרז כולל חסמים .הדרכה והסברה

לעורכי מכרזים בנושא באמצעות הרצאות והפצת חומרי הדרכה.

פרסום מדד עשיית עסקים ברשויות מקומיות -במטרה לעודד את שיפור הרגולציה

המקומית כלפי עסקים קטנים ובינוניים בנתה הסוכנות מדד המשקלל ומשקף את רמת

ה"ידידותיות" לעסקים של הרשויות המקומיות בישראל.

המדד משקלל שביעות רצון של העסקים מהתנהלות הרשות על פי סקר שהסוכנות עורכת,

רמת נגישות המידע של הרשות לעסקים באתר האינטרנט של הרשות ומדד סבסוד ארנונה

עסקית מול ארנונה למגורים ברשות .המדד מתעדכן מדי שנה.

פורומים לקידום עסקים -הקמת פורומים של בעלי עסקים מאותו אזור/מכנה משותף אחר,

במטרה ליצור תהליכים ואמצעים להגדלת ההזדמנויות לעסקים קטנים ובינוניים ולשפר

את שיתוף הפעולה ביניהם ,כל זאת בכדי לעודד ולהצמיח את העסקים הקטנים והבינוניים

באזור ולשפר את הכלכלה המקומית.

עידוד יזמות נשים -הסוכנות לעסקים קטנים ערכה מחקר שנועד לאפיין את יזמות הנשים,

להצביע על חסמים סובייקטיביים ואובייקטיביים העומדים בפני נשים יזמיות ולבחון

דרכים אפשריות לשיפור מצבן של יזמיות חדשות וותיקות .המחקר מצביע על פערים ניכרים

בממוצע השכר ,בשעות העבודה ובענפי הפעילות המאפיינים יזמּות של נשים לעומת גברים.

פערים אלו אף גדולים יותר מבשאר המדינות ב .OECD-לאור הפערים העולים מהמחקר,

פועלת הסוכנות לטובת עסקים בבעלות נשים במספר מישורים :הטבות לעסקים בבעלות

נשים במסלול רכש ציבורי ומסלול מסחר מקוון; השקת פרויקט קהילות עסקיות ארצי

מתוכו 7קהילות של נשות עסקים להן מכנה משותף ייחודי; הכשרות וסדנאות כגון :סדנת

קריירה ומשפחה ,סדנת נטוורקינג ,קורס יזמות הייטק ,ועוד.

מטרה :5שימת הלקוח במרכז ומתן מענה מיטבי למגזר העסקי

השקת קמפיין "חודש כחול לבן" ברשתות קמעוניות -במסגרת הקמפיין קודמו ע"י מטה

כחול לבן המוצרים המסומנים בתו "המיוצר בישראל" ,באמצעות מתן הנחות ,חשיפת

המוצר בקדמת החנות ,מתנות לרוכש מוצרים אלה או החזר כספי ועוד ,לפי שיקול דעת

הרשת .הקמפיין המלווה מזמין את הציבור הרחב לרכוש מוצרי תוצרת הארץ ברשתות

המשתתפות תוך חשיפה תקשורתית באמצעי המדיה השונים .כמו כן ,הקמת מתחם כחול-

לבן על פלטפורמת ShoppingILשל גוגל לקידום רכש של מוצרים כחול-לבן.

חשיפת מוצרי כחול לבן לציבור באמצעות שימוש בתו "מיוצר בישראל" -תו הניתן עבור

טובין מתוצרת הארץ ומעיד על כך שהמוצר מיוצר בישראל .התו הוא סימן רשום של

התאחדות התעשיינים וניתן על ידה .על יצרן המבקש לסמן את מוצריו בתו "מיוצר

בישראל" לעמוד בדרישות האמורות בנוהל "קבלת תו מיוצר בישראל".

בשנתיים האחרונות נחשפו לפעילות החינוכית שמפעיל המטה למעלה מ 300,000 -תלמידים

ובני נוער .הפעילות החינוכית כוללת גם תחרות תוצרים ארצית באתר האינטרנט כאשר

בסיום הפעילות מתקיים אירוע שיא למאות תלמידים בהשתתפות נציגי המשרד ושותפיו

לפעילות כחול-לבן ,התאחדות התעשיינים וההסתדרות.

הנגשת המידע ליצואנים הישראליים ושיווק מותג ישראל מהבחינה הכלכלית והמסחרית

בחו"ל-

מנהל סחר ח וץ פועל להנגיש את המידע שברשותו לתעשייה הישראלית באמצעות הפצת

מידע על התעשייה והכלכלה הישראלית לקהל המקומי במדינות השונות.

לשם כך ,הנספחים הכלכליים מפעילים:

א .בלוגים ב 20-שפות שונות ,שולחים ידיעונים לאנשי קשר מקומיים וכו' .סה"כ נחשפו

לפעילות זו כחצי מיליון אנשי עסקים זרים בעולם למידע שהפיצו הנספחים.

ב .בלוג בעברית ובו מידע על הזדמנויות בחו"ל וכן ניוזלטר שבועי לכ 30-אלף אנשי

עסקים ישראלים המקושר לבלוג זה.

ג .אתר מינהל סחר חוץ – מעל ל 150,000-מבקרים ייחודיים בשנת .2019

ד .פעילות ברשתות חברתיות ( ,)LinkedInטוויטר ,פייסבוק ועוד.

מינהל התקינה פועל רבות להגברת המודעות בקרב יצרנים ,יבואנים ומשווקים לגבי

חובותיהם עפ"י חוק התקנים ולגבי השינויים הצפויים בתקינה ובחקיקה הטכנית בעולם.

כמו כן ,הממונה על התקינה מפרסם אזהרות רבות לציבור הצרכנים על המוצרים

המסוכנים שנמצאו בשווקים (לרבות ריקולים) ,וגם מידע מועיל לצרכן בדבר מוצרים עליהם

חלים תקנים רשמיים.

סקירת עיקרי פעילות מתוכננת – שנת 2020

עיקרי הפעילות המתוכננת לשנת ,2020נועדה לממש את ייעוד המשרד :קידום

המשק הישראלי לנתיב חדשנות וצמיחה ,תוך חיזוק כושר התחרות בתעשייה ובסקטור

העסקי ,פיתוח כלכלי חברתי ,הפחתת יוקר המחיה ושיפור הסביבה העסקית וכן לטובת

מיקום ישראל בין 15הכלכלות המפותחות בעולם.

במרכז הפעילות המתוכננת לשנה הנוכחית:

.1פיתוח מנועי צמיחה ושיפור הפריון במשק הישראלי

עידוד תעשייה תחרותית ובת קיימא והקמת מפעלי תעשייה חדשים.

קידום הפריון והחדשנות ,תוך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה ,

במסחר ובשירותים.

הגדלת היקף וגיוון היצוא בדגש על שווקים גלובליים מתפתחים.

משיכת השקעות זרות ויצירת שיתופי פעולה תעשייתיים ובינלאומיים.

.2הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות

הקטנת הריכוזיות הענפית ויצירת משק תחרותי.

הסרת חסמי יבוא תוך התאמת המשק והיערכותו למגמות הגלובליות.

קידום מסחר הוגן תוך שמירה על זכויות הצרכנים בהיבטי סחר ובטיחות.

.3פיתוח כלכלי חברתי כתשתית לצמיחת המשק

משיכת השקעות איכותיות ועידוד החדשנות באזורי עדיפות לאומית כמנוף

לפיתוח כלכלי אזורי.

שילוב וקידום אוכלוסיות ייעודיות ויצירת מקומות עבודה איכותיים.

היערכות ומוכנות ענפי המשק לשעת חירום בהיבטים משקיים כלכליים.

יצירת סביבה עסקית תומכת וחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים.

.4הסרת חסמי נגישות לאשראי והון ושיפור תזרים המזומנים של עסקים קטנים

ובינוניים

טיוב הרגולציה ,הפחתת נטל בירוקרטי והסרת חסמים העומדים בפני המגזר

העסקי.

סיוע במימוש פוטנציאל הפריון ,החדשנות ,היעילות וכושר התחרות של

העסקים.

.5שימת הלקוח במרכז ומתן מענה מיטבי למגזר העסקי

להוות" בית לתעשייה "תוך יצירת שיתופי פעולה ומתן מענה בראייה כוללת.

שיפור השירות והנגשת כלי המשרד באופן שיאפשר את מיצויים המיטבי.

סיוע ליחידות המשרד בהשגת מטרותיהן על ידי מתן שירותים תומכים פנימי.

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון

תשי"ט – .1959ביום ,1.1.2017שונה שם "מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח

התעשייה והכלכלה" וזאת במסגרת תיקוני חקיקה של החוק לעידוד השקעות הון ,תשי"ט-

.1959

ברשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מספר מסלולי סיוע :מסלול מענקים מכוח

החוק לעידוד השקעות הון ומסלולים מנהליים רבים ,וביניהם :מסלולי תעסוקה ,מסלולי

איכות הסביבה -גז והפחתת פליטות ,מסלול פריון ,מסלול יצור מתקדם ,מסלולי תחרות /

יוקר מחייה ,מסלולי תיעוש הבנייה ועוד.

המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת

הוראות מנכ"ל.

יעדי הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ותפקידיה:

א .עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית ,באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות

באזורי פיתוח ,לשם פיתוח כושר היצור של משק המדינה.

ב .שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין לאומיים

ויצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא.

החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית

בישראל בכלל ובפריפריה בפרט.

בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון:

א .תמריצי הטבות מס ומענקי הון ,שמטרתם העיקרית הינה הגברת הצמיחה במשק:

תמריצים אלו מכוונים לעודד השקעות במשק כולו לשם הגברת הצמיחה

הכלכלית ,במרכז ובפריפריה.

ב .תמריצים לפריפריה :תמריצים (מענקים ומס חברות מופחת של 7.5%בפריפריה

לעומת 16%במרכז הארץ) שנועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ

והגברת פעילות והשקעות בפריפריה ,במטרה לצמצם את אי– השוויון האזורי

ולעודד צמיחה בת–קיימא.

ההטבות לעידוד התעשייה ניתנות בהקמה ובהרחבה של מפעל תעשייתי ,בשני מסלולים

מרכזיים מסלול מענקים ומסלול הטבות במס .כל מסלול פועל בנפרד מהמסלול האחר וללא

תלות באחר ,מפעל ששוכן באזור פיתוח א' יכול לקבל גם הטבות מס וגם מענקים.

בשנת 2017נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה שיזמו הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה

והכלכלה ומשרד האוצר ,העוסקות במתן הטבות במס על הכנסה הנובעת מקניין רוחני

שבבעלות מפעל מועדף טכנולוגי ,הפחתת שיעור מס חברות בפריפריה למפעל מועדף ,במקום

9%ל , 7.5%-הטבות במס למשיכת דיבידנד של מפעל טכנולוגי ,ביטול ועדת ערר והגבלת

משך זמן למתן להחלטה בדבר ,שינוי שם מרכז ההשקעות לרשות להשקעות ולפיתוח

התעשייה והכלכלה ,שינוי אופן מדידת "בר-תחרות" (יצוא) ,באופן שיקל על עמידה בתנאי

זה ,מתן מענק של עד 10%נוספים למפעלים השוכנים בעומק הפריפריה במחוז צפון (אשכול

פריפריאלי ,) 1-4וכן למפעלים השוכנים ביישובי שדרות ועוטף עזה ,הכללת מפעל עם יצור

מתקדם ,המקדם חדשנות ,בהגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף" ושינוי תקנות יצוא עקיף.

פעילות הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מאשרת מדי שנה מאות תכניות .לשם כך,

מפעילה הרשות להשקעות מנגנון רחב במיקור חוץ ,אשר עוסק בהליכי הטיפול הנגזרים מן

החוק וההוראות המנהליות ,כדוגמת החברה הממשלתית ענבל המספקת לרשות לפיתוח

התעשייה והכלכלה שירותי חשבות ומיכון ,גופים מלווים ,רואי חשבון ושמאים.

בשנים האחרונות פעלה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה לחידוש ועדכון של

עשרות נהלים וביטולם של נהלים ישנים ,כמו כן נערכו ימי עיון והסברה ,כנסים ,סדנאות,

פרסום דיגיטלי באינטרנט וקשר ישיר עם התעשייה והתעשיינים ,וזאת במטרה להנגיש את

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ללקוחותיה.

כמו כן ,בשנת 2017נכנסו לתוקף תיקוני החקיקה שיזמה הרשות ,על מנת להתאים את

החוק ולהנגישו לתעשייה .בנוסף ,הרשות שדרגה את מערך המחשוב והפעילות המקוונת,

לצורך יצירת תשתית ידידותית ליזמים ולמשקיעים ופותחה מערכת בשם קלכלית.

פעילות הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה כוללת טיפול בכל הבקשות הן ברמת

תאגיד והן ברמת תכנית השקעות ,החל מרישום בקשה להקמה/הרחבה ,קליטתה ,בחינת

הבקשה והבאתה לדיון במנהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה וכלה

בטיפול שוטף של הבקשות לעדכון הן ברמה של תאגיד (שינויי בעלות ,הסבות כתבי אישור,

שינוי צורת התאגדות וכו') והן ברמה של תכנית השקעות (עדכון רשימת השקעות ,הארכת

מועד ביצוע ,שינוי הגדרת מוצר ,שינוי מיקום המפעל ,שינוי בתנאי כתב האישור ועוד) של

כלל הבקשות.

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מפעילה מערך פיקוח ובקרה לאורך כל חיי

התכנית ועד לסיום התכנית .במהלך ביצוע השקעות של התכנית מבצעת הרשות להשקעות

ולפיתוח התעשייה והכלכלה ביקורות יזומות במפעלים.

השקעות זרות

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מטפלת באופן שוטף בכ 100-בקשות שונות

של משקיעים זרים במסגרת התכניות השונות .להלן פירוט סוגי הבקשות השונות לעניין

ההשקעות הזרות:

הקמה והרחבה של מפעלים

עידוד תעסוקה בשכר גבוה בפריפריה

שינוי בעלי מניות

הסבות ,רכישות ומיזוגים

הארכות מועד ביצוע

אישורים עקרוניים

שינויים פנימיים בסעיפי השקעות

שינוי מקום אתר

סיוע באיתור מיקום למפעלים ,בשיתוף עם מינהל אזורי תעשיה

פירוט המסלולים

מסלול המענקים נותן מעמד של "מפעל מאושר" לתכניות השקעות ,המזכות במענקים

וההטבות מכוח חוק עידוד השקעות הון התשי"ט .1959-שיעור המענקים בגין השקעות

המוכרות ברכוש קבוע הוא ,20%בנוסף ניתן לקבל עד 10%מענק נוסף בנגב ,בפריפריה

בצפון וביישובי שדרות ועוטף עזה .מסלול המענקים מופעל על ידי הרשות להשקעות

ולפיתוח התעשייה והכלכלה ומכוחו ניתן מענק השקעה לחבר בני אדם שהוא בעל "מפעל

מאושר" ,במסלול זה ,ניתן ליהנות ,גם מהטבות מס למפעל מועדף על פי החוק ,ללא צורך

לבחור באחד מבין השניים בלבד.

מסלול הטבות המס מופעל על ידי רשות המסים ומכוחו ניתנות ל"חברה מועדפת" שיעור

מס מופחת .להלן עיקרי הטבות המס ל"חברה המועדפת" -

שיעור מס מופחת למפעלי תעשייה מייצאים (לפחות 25%מהמחזור):

16%במרכז הארץ ו 7.5% -בפריפריה (אזור פיתוח א') .מס מופחת על משיכת דיבידנד

בשיעור 20%ופחת מואץ.

מסלול בניה להשכרה למגורים (הטבת מס) :מסלול זה ניתן על פי הפרק השביעי לחוק

עידוד השקעות הון .זכאי ל הטבה מי שבונה בנין אשר מחציתו מיועד להשכרה למגורים,

כאשר הדירות להשכרה מושכרות 5שנים מתוך 7השנים הראשונות .ההטבה הניתנת

במסגרת מסלול זה הינה פחת מואץ בשיעור 20%לשנה ומס מופחת על הכנסה חייבת

מהשכרה או מכירה של דירה בבניין חדש להשכרה בשיעור של 20%ליחיד ו 11%-לחברה.

מתווים משותפים עם הרשות לחדשנות :מסלול זה נועד לסייע ולתמרץ ,במסגרת מסלול

מענקים מכח החוק לעידוד השקעות הון ,חברות סטארט-אפ לעבור ממו"פ לייצור מתקדם

בישראל.

לצורך כך גובשו שני מתווים:

א .מתווה "ממחקר ופיתוח לייצור מתקדם" -נועד לעודד חברות המפתחות/מטמיעות

(ע"י רכש) קניין רוחני ,טכנולוגיות ייצור ומוצרים חדשניים ומתקדמים להקים

מפעל תעשייתי בישראל.

ב .מתווה "מפעל תעשייתי ראשוני" -נועד לעודד חברות שפיתחו מוצר חדשני ונדרשות

לעמוד ברגולציות בין-לאומיות ,כדי שבכפוף לאישור הרגולציה יעבור המפעל לייצור

חרושתי.

שיעור המענקים 20% -מההשקעה המאושרת בגין רכוש קבוע.

בתנאים מסוימים ניתן לקבל גם מענק נוסף בגובה של עד 10%מההשקעה המוכרת באזורי

הנגב (קו רוחב 10ודרומה) ,בפריפריה בצפון (אשכול פריפריאלי )1-4וביישובי שדרות ועוטף

עזה.

מסלולי תעסוקה

מסלולי תעסוקה נותנים הטבות למפעלים ולעסקים ,ע"פ מתווה של השתתפות בעלות

העסקת עובדים חדשים באזורי עדיפות לאומית ,וכן השתתפות בעלות העסקת עובדים

חדשים של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך בכל הארץ.

המסלולים מעודדים את צד הביקוש להעסקת עובדים חדשים ובכך יוצרים מקומות

תעסוקה חדשים.

פירוט מסלולי תעסוקה עיקריים:

הוראת מנכ"ל - 4.17המסלול מתמרץ מעסיקים לקלוט עובדים ששיעור השתתפותם בשוק

העבודה נמוך :האוכלוסייה הערבית (לרבות בדואים ,צ'רקסים ודרוזים) ,חרדים ,אנשים

עם מוגבלות והורים יחידים.

הסיוע ניתן לחברות שעיסוקן העיקרי הוא או באחד מענפי התעשייה או באחד מענפי

השירותים המפורטים בהוראה.

הוראת מנכ"ל 4.17עברה שינויים מהותיים בשנתיים האחרונות .השינוי העיקרי הוא

הדרישה לשכר ברוטו שלא יפחת מ 75% -70% -מהשכר הממוצע במשק לכל אחד

מהעובדים שיגויסו ,לעומת דרישה של תשלום שכר מינימום בהוראות קודמות.

הוראת מנכ"ל - 4.18תכנית זו נועדה לעודד השקעות במשק של תעשיית העילית ,תוך שימת

דגש על העלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית ועל עידוד יצירת משרות בשכר גבוה

באזורים אלה.

התכנית מסייעת למשקיעים שמעוניינים להקים/להרחיב/להעתיק את עסקיהם לאזורי

עדיפות לאומית .סיוע לחברות היי-טק באזורים אלה יוצר פעילות כלכלית המאפשרת

לחברות להתפתח ומשפיע על המרקם הדמוגרפי בפריפריה.

הוראת מנכ"ל – 4.20תכנית זו נועדה לסייע למעסיקים מתעשייה עתירת ידע בשילובם של

סטודנטים ובוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מהאוכלוסייה הערבית ,לרבות דרוזים

בדואים וצ'רקסים שלומדים או למדו מקצועות טכנולוגיים.

הוראת מנכ"ל - 4.28מסלול מיוחד לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק החופשי.

מדובר באנשים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה נמוך משיעור התעסוקה של

האוכלו סייה הכללית ,בשל חששות וחסמים של מעסיקים ושל העובדים עצמם להשתלב

בתעסוקה.

מסלול פריון

הוראת מנכ"ל - 4.44תכנית להגדלת הפריון בתעשייה

תכנית זו מעודדת מפעלים להעלאת פריון העבודה ומיועדת עבור מפעלים תעשייתיים או

קווי ייצור במפעלים תעשייתיים זעירים ,קטנים או בינוניים שאינם עומדים בתנאי החוק

לעידוד השקעות הון.

התכנית להעלאת פריון העבודה נותנת הזדמנות למפעלים להגביר את קצב צמיחת הפריון

בעבודה ומאפשרת למשק הישראלי להקטין חסמים ולשפר את התחרות מול יתר מדינות

ה.OECD -

במסגרת הוראה זו ,על מבקש הסיוע לגבש "תכנית להעלאת פריון בעבודה".

שיעור הסיוע 30% -מההשקעות המזכות וכולל גובה סיוע מקסימלי ( 300אש"ח עבור

פעילות זעירה 1.5 ,מיליון ש"ח עבור פעילות קטנה ו 3-מיליון ש"ח עבור פעילות בינונית).

מסלול יצור מתקדם

הוראת מנכ"ל - 4.54מסלול להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם

מסלול זה נועד לעודד מפעלים תעשייתיים להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעלים או

בקווי ייצור במפעלים (בכל רחבי הארץ) ,לצורך שיפור התוצאות העסקיות של המפעל ,זאת

באמצעות השתתפות בסיכון הכרוך בהטמעה של טכנולוגיות חדשניות.

פעולות ההטמעה המוכרות במסגרת הוראה זו:

א .הטמעה של שיטות ייצור חדשניות המבוססות על הטמעת אמצעי ייצור מתקדמים.

ב .הטמעה של חומרים מתקדמים בתהליכי ייצור או ייצור עצמי של חומרים

מתקדמים להשבחת מוצר ביניים או מוצר סופי.

ג .הטמעה של טכנולוגיות מידע מתקדמות המאפשרות זרימת מידע ,או קישוריות ו/או

ניטור ו/או איסוף ,ניתוח וחישוב מתקדמים של נתוני ייצור בין חלקים שונים

בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה.

שיעור הסיוע -באזורי עדיפות לאומית שיעור הסיוע הינו 20%מההשקעות המזכות

ובתוספת של ( 10%מענק בונוס) ,עם הוכחת התוצאות.

ביתר הארץ שיעור הסיוע הינו 15%מההשקעות המזכות ובתוספת של ( 5%מענק בונוס),

עם הוכחת התוצאות.

היקף הסיוע מוגבל בהתאם לגודל הפעילות.

הוראת מנכ"ל - 4.49מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב

מסלול זה נועד להביא לחיזוק חוסנם הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב,

ומעודד הקמת מפעלים תעשייתיים באזור תעשייה צמוד דופן או באזור תעשייה משותף

באחד מיישובי הבדואים בנגב.

שיעור הסיוע 30% -מההשקעות המזכות המאושרת ולא יותר מ 3 -מיליון ש"ח.

מסלולי איכות הסביבה

מסלול סיוע במימון חיבור למערכת חלוקת גז טבעי (הוראת מנכ"ל – )4.5המסלול מיועד

לעודד ולתמרץ צרכני גז גדולים להתחבר לרשת הגז הטבעי .התמרוץ יהיה באמצעות

השתתפות בעלויות חיבור למערכת החלוקה של הגז הטבעי ובעלויות הסבת מערכות

פנימיות של מתקני הלקוח לשימוש בגז טבעי.

מסלול להפחתת פליטות גזי חממה הוראת מנכ"ל 4.21

מסלול לתמיכה בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית ,על ידי צמצום

צריכת החשמל ,באופן עקיף או ישיר.

המסלול מנוהל בשיתוף הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה

והתעשייה ,רשות החדשנות ,המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה.

מסלולים מיוחדים

מסלול לעידוד תחרות והורדת יוקר מחייה – במסגרת מסלול זה הופעלו בשנים האחרונות

מסלול לעידוד תחרות בענף החלב ,מסלול לעידוד התחרות בשוק בשר בקר טרי כשר

מפורק ומסלול לעידוד התחרות בשוק המזון ללא גלוטן.

מסלול תיעוש הבנייה -תיעוש הבניה הוא שם כולל לבנייה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות

מתקדמות ,בשיטות עבודה ,בציוד בניה משוכלל ובמוצרי חרושת המיוצרים מחוץ לאתר,

בהשוואה לבניה הקונבנציונלית ,שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות עתירות עבודה המבוצעות

ברובן באופן ידני באתר הבניה עצמו.

במסגרת זו מופעלים שני תתי מסלולים:

מסלול לתמיכה ברכש ציוד לבנייה מתועשת (צב"מ) ,הוראת מנכ"ל 4.40

מסלול להגדלת תיעוש במבני מגורים בנייה מרקמית רוויה ,הוראת מנכ"ל 4.39

מסלול סייבר – בשיתוף עם המטה הקיברנטי במשרד רוה"מ ,להעלאת רמת ההגנה של

מפעלים תעשייתיים חיוניים.

לאור הגדילה בהיקפים ובעוצמות של התקפות סייבר על ארגונים במשק בישראל ,נדרש

להגן על מרחב הסייבר ולהעלות את רמת המוכנות לאיומים ,תוך שמירה על חיוניותו כמנוע

צמיחה וכמאפשר זרימה חופשית של מידע ,שירותים ומסחר.

מינהל סחר חוץ

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מגבש ומוביל את מדיניות סחר החוץ של מדינת

ישראל במטרה להגביר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית ,למען הגדלה וגיוון של

היצוא הישראלי ומשיכת השקעות זרות באמצעות מספר כלים :מערך הנספחויות

הכלכליות ,ייזום וכינון הסכמי סחר לשיפור תנאי הסחר של ישראל ,כלי סיוע מימוניים

לשיווק בין-לאומי ופיקוח על הייצוא הדו שימושי והאב"כ.

במסגרת פעילותו לקידום הסחר והיצוא עוסק המינהל בסיוע לתעשייה הישראלית בהעמקת

הפעילות בשווקים קיימים ובפתיחת שווקים חדשים.

מינהל סחר חוץ מפעיל מערך של כ 45-נספחויות כלכליות במרכזים הכלכליים החשובים

בעולם ,אשר תפקידן להגדיל את היצוא הישראלי ,למשוך השקעות זרות לישראל ולקדם

את היחסים הכלכליים של ישראל עם הכלכלות החשובות בעולם.

הנספחויות הכלכליות פועלות במגוון דרכים לקידום היצוא וההשקעות הזרות ,ביניהן:

ייזום פעילויות כלכליות ,ארגון משלחות עסקיות לחו"ל ,תיאום פגישות עסקיות בתערוכות

לאומיות ובין-לאומיות ,ארגון משלחות כלכליות ומסחריות לישראל ,עריכת סמינרים

מקצועיים ,פתיחת דלתות בחברות וגופי ממשל בשווקי היעד ,וכן סיוע בנושאי רגולציה

המקשים על תהליך היצוא .בנוסף ,המינהל פועל מול מוסדות פיננסיים בינלאומיים,

להגברת החשיפה של התעשייה הישראלית.

המינהל יוזם ומנהל מו"מ על הסכמי סחר חדשים ,מעדכן באופן שוטף הסכמי סחר קיימים,

פועל להסרת חסמי סחר ומייצג את מדינת ישראל בארגונים כלכליים בינ"לWTO, :

OECDובנציגות ישראל לאיחוד האירופאי.

המינהל מפעיל מערך של כלים המסייעים לחברות ישראלית לפעול בחו"ל :תכנית של"ב

(שער לשיווק בינלאומי) ,התומכת בחברות אשר מתחילות את דרכן בשווקים הבינלאומיים,

ותכנית "כסף חכם" ,המסייעת לפריצה לשוק חדש.

בסוף 2018קיבל מינהל סחר חוץ לידיו את מכלול הטיפול בנושא הפיקוח על היצוא האזרחי

הדו -שימושי ,והוא נמצא בתהליך של הפיכה לרשות המוסמכת גם בהקשרי הפיקוח על

היצוא בתחום הביולוגי ,הכימי והגרעיני .משרד הכלכלה והתעשייה מהווה את הרשות

המוסמכת מכוח חוק למתן רישיונות בתחומים אלה ,תוך קיום חובת התייעצות עם משרדי

החוץ והביטחון.

המינהל עורך סקרים ומשובים על השירות שהוא מעניק ללקוחותיו ,מפיק לקחים ומיישמם.

כמו כן למינהל פעילות ענפה במרחב המקוון :באתרים ,בבלוגים וברשתות החברתיות.

מינהל סחר חוץ עורך סקרים כלכליים וסטטיסטיים בתחום פעילותו.

יעדי משרד הכלכלה והתעשייה בתחום היצוא בשנתיים האחרונות:

.1הגדלת וגיוון היצוא:

.2הגדלת היקף היצוא ל 120-מיליארד דולר עד שנת .2020

.3המשך הגיוון הגיאוגרפי והענפי.

.4הגדלת מספר היצואנים.

אגף קידום יצוא:

הנספחים הכלכליים מבצעים מגוון פעילויות במהלך השנה ,במטרה לענות על צרכי

התעשייה הישראלית המשתנים ,ובדגש על היתרון היחסי במדינת היעד.

בשנת 2019בוצעו כ 700-פעילויות לקידום יצוא ומשיכת השקעות זרות ,טופלו כ3,300-

פניות יזומות מכ 1,500-חברות ומערך הנספחים היה שותף בלמעלה מ 320-סיפורי הצלחה

של חברות עסקיות אשר הצליחו לבצע עסקאות בהיקף של למעלה מ 900-מיליון דולר

בעקבות סיוע של נספחויות משרד הכלכלה והתעשייה.

אגף מדיניות סחר והסכמים:

פעילויות מרכזיות של האגף למדיניות והסכמי סחר בשנת :2019

ההסכם המורחב לאזור סחר חופשי (אס"ח) עם קנדה שהושלם ונחתם במאי 2018נכנס

לתוקף בספטמבר .2019

הסתיים המו"מ על הסכם אזור סחר חופשי עם קוריאה והוא עובר לתהליך תרגום ואשרור

בשתי המדינות .המו"מ על הסכם אס"ח עם אוקראינה הושלם ונחתם בינואר .2019ההסכם

בתהליך אשרור.

המו"מ על הסכם סחר עם בריטניה אשר יחליף את ההסכם עם האיחוד האירופי עם צאת

של בריטניה ממנו ,הושלם וההסכם נחתם בתחילת .2019

המו"מ על הסכמי אס"ח עם סין ,וייטנאם והאיחוד הכלכלי האירו-אסייתי נמשך.

המו"מ עם האיחוד האירופי על כללי מקור חדשים לכלל מדינות אזור הים התיכון נמשך.

ישראל וגוואטמלה החלו לנהל מו"מ על הסכם אזור סחר חופשי.

ישראל וארה"ב המשיכו לדון בהסכם חדש בתחום המזון והחקלאות.

- WTOישראל משתתפת ביוזמה למו"מ על הסכם סחר אלקטרוני .המו"מ עדין בשלבים

ראשונים.

האגף הוביל טיפול בתלונה שהוגשה בארה"ב ,על כך שחברת המגנזיום הישראלית מוכרת

בארה"ב במחירי היצף ונהנית מסבסוד הפוגעים בתעשייה המקומית בארה"ב .לאחר כשנה

של העברת מסמכים ותשאול מצד ארה"ב התקבלה שם החלטה רשמית שהחברה אינה

גורמת נזק לתעשייה האמריקאית והנושא נסגר.

בתחום ה OECD-נעשתה פעילות בכל הוועדות המקצועיות באחריות המשרד תוך קידום

נושאים בעלי חשיבות למשרד והמשך הפעילות להנגשת תוצרי העבודה של הארגון ,בין

השאר באמצעות הבלוג שמפעילה הנספחות הכלכלית.

האגף שותף לתכנית עידוד התעשייה להשתתפות בוועדות תקינה בין לאומיות ,על מנת

לאפשר לתעשייה לשלב ביתר קלות את מוצריה בשווקי חו"ל .את הפרויקט מרכז אגף

תקינה במכון התקנים.

מערך כלי סיוע לתעשייה:

המערך הפעיל ב 2019-מספר קרנות ,כאשר שתי העיקריות הן:

תכנית של"ב (שער לשיווק בינלאומי) – סיוע ליצואנים מתחילים

במהלך 2019הוגשו 179בקשות .מתוך הבקשות ,אושרו 72בהיקף כספי של כ 13-מיליון .₪

תכנית "כסף חכם" – סיוע לפריצה לשוק חדש

במהלך 2019הוגשו 258בקשות .מתוך הבקשות ,אושרו 80בהיקף כספי של כ 36-מיליון .₪

בסך הכל ,בשנת 2019קרנות הסיוע השונות אותן מפעיל המינהל סייעו לכ 150-חברות

בהיקף של כ 49 -מיליון .₪

פעילות מול מוסדות פיננסיים בינ"ל:

בשנת 2019הצטרף המשרד ,בשותפות עם מערך הסייבר הלאומי ,לקרן DDP, Digital

.Development Partnership

הקרן ,בהובלת הבנק העולמי ,מסייעת למדינות מתפתחות לשפר את יכולות הגנת הסייבר

על מערכות אזרחיות ע"י בניית יכולות וקידום פרויקטים בתחום.

פיקוח על הייצוא הדו שימושי:

כאמור ,מדובר באגף חדש שהוקם במינהל סחר חוץ ,ואשר מהווה את הרשות המוסמכת

(הרגולטור) בתחום הפיקוח על היצוא האזרחי הדו-שימושי ועם השלמת התהליך גם בתחום

הביולוגי ,הכימי והגרעיני .כיום מנופקים תחת מערך הרישוי של משרד הכלכלה והתעשייה

מאות רישיונות יצוא בשנה ,בסך יצוא מפוקח כולל המוערך בכ 1.5-מיליארד .₪

משרד הכלכלה מפקח על תחומים אלה מכח צווי פיקוח המצויים תחת פקודת היבוא

והיצוא ,וזאת משנת ( 2004אב"כ) ומשנת ( 2006דו-שימושי) .צווים אלה קולטים לתוך

המערכת החוקית הישראלית המחייבת דרישת של הסדרים בין לאומיים בתחום זה.

האגף החדש כולל בעלי תפקידים בתחום הרישוי והסיווג ,האכיפה והפיקוח ,המידע,

הרגולציה והתחום הבין לאומי אשר פועלים בנושא תוך בנית תכנית עבודה מסודרת.

הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון

תשי"ט – .1959ביום 1.1.2017שונה שם "מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח

התעשייה והכלכלה" וזאת במסגרת תיקוני חקיקה של החוק לעידוד השקעות הון ,תשי"ט-

.1959

ברשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מספר מסלולי סיוע :מסלול מענקים מכוח

החוק לעידוד השקעות הון ומסלולים מנהליים רבים ,וביניהם :מסלולי תעסוקה ,מסלולי

איכות הסביבה -גז והפחתת פליטות ,מסלול פריון ,מסלול יצור מתקדם ,מסלולי תחרות /

יוקר מחייה ,מסלולי תיעוש הבנייה ועוד.

המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת

הוראות מנכ"ל.

יעדי הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ותפקידיה:

ג .עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית ,באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות

באזורי פיתוח ,לשם פיתוח כושר היצור של משק המדינה.

ד .שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין לאומיים

ויצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא.

החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית

בישראל בכלל ובפריפריה בפרט.

בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון:

ג .תמריצי הטבות מס ומענקי הון ,שמטרתם העיקרית הינה הגברת הצמיחה במשק:

תמריצים אלו מכוונים לעודד השקעות במשק כולו לשם הגברת הצמיחה

הכלכלית ,במרכז ובפריפריה.

ד .תמריצים לפריפריה :תמריצים (מענקים ומס חברות מופחת של 7.5%בפריפריה