ע"א 4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית.

ח' אב תש"פ 29 יולי 2020 לכבוד שלום רב, הנדון: בקשה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח 1998 – ע"א 4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית. סימוכין: פניית ך מיום 20 .7 .20 ראשית , תודה על פנייתך בנושא שבנדון. בפנייה זו , ביקשת כי משרדנו – הכלכלה והתעשייה, יאתר עבורך פסקי דין מהעבר. על מנת להיענות לבקשתך, נדרשה יחידת רשם האגודות השיתופיות לבצע חיפוש במערכות המשמשות אותה . בנוסף ו בשל חלוף הזמן הרב, לעיתים למעלה משני עשורים, מיום קבלת ההחלטות בתיקים המבוקשים, נעשה ניסיון לאתרם גם בארכיון המדינה. עם תום החיפוש מעביר בזאת משרדנו , לבקשתך : ע"א 4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית. ככל שיידרש מידע בנושאים הרלוונטיים לתחומי אחריותו של משרד הכלכלה והתעשייה, נ שמח להיות לך לעזר גם בעתיד. ב ברכה יוסי זולפן, הממונה על חוק חופש המידע משרד הכלכלה והתעשייה העתק : עו"ד אמל כולאב , הלשכה המשפטית עו"ד אהוד אמיתי, מחלקה משפטית – איגוד שיתופי

ערעור אזרחי 4245 /00

ערעור אזרחי 4275 / 00

לאה חן

נגד

קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

נגד

לאה חן

ע״א 4275/00

בבית־המשפט העליון בשבתו כבית־משפט לערעורים אזרחיים

][11.8.2003

לפני ה ש ו פ ט ת ) ב ד י מ ׳ ( ט ׳ ש ט ר ם ב ר ג ־ כ ה ן והשופטים ד ׳ ד ו ר נ ר ,א ׳ ג ר ו נ י ס

באספה כללית שקיים המשיב)להלן -הקיבוץ( על רקע מחלוקות נמשכות בינו לבין המערערת,

חברה בקיבוץ ,הוחלט ברוב של הנוכחים כי יש להוציא את המערערת מן הקיבוץ ולהפסיק את

חברותה בו .ערעורה של המערערת לבית־המשפט המחוזי נדחה ,ומכאן ערעור זה .לטענת

המערערת ,יש לקבוע כי ההוראות בתקנון הקיבוץ )להלן -התקנון( אשר קובעות כי ניתן לבטל

את חברותו של חבר בקיבוץ ברוב של שני שלישים של החברים המצביעים ,בטלות.

בית־המשפט העליון פסק:

א .התקנון הוא הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע

את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם ,אולם תקנון הקיבוץ אינו חוזה ״רגיל״ ,אלא הוא

״חוזה םטטוטורי״ מיוחד במינו אשי פועל במסגרת הנורמטיבית של פקודת האגודות

השיתופיות והתקנות שהותקנו על־פיה .אופיו החוזי של התקנון מחייב הכרה בחופש

הצדדים לקבוע את האופן שבו ינהלו את חייהם המשותפים -הכול בכפוף להוראות

המסגרת הקבועות בדין .בנוסף ,התקנון אף עבר תחת שבט ביקורתו של רשם האגודות

השיתופיות ,וביקורת זו הינה ביקורה כבדת משקל ,ובית־משפט לא יתערב בה ,אלא אם

החלטת הרשם פגומה בטעות משפג״ית מהותית ,והצדק מחייב את התערבותו של בית־

המשפט)33א -ג(.

ב (1) .המשפט הישראלי ,בדומה לשיטות משפט אחרות ,לא ראה ,ככלל ,לקבוע הוראות

קוגנטיות לעניין שאלת מנגנוני ההצבעה הקבועים בתקנון כדוגמת התקנון הנדון.

10

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשם״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

,

פ״ד נז)10 (6

ג.

העמדה היא כי במקום שהמחוקק רצה בקוורום ,הוא קבע כך מפורשות .משמע ,כי

בדרך־כלל אין דרישה של קוורום ,והרוב הנדרש לקבלת החלטה הינו רוב מבין

המשתתפים בהצבעה .ההחלטה על הוצאת חבר מאגודה שיתופית )ובמקרה זה

הקיבוץ( אינה בגדר ההחלטות הדורשות קוורום על־פי חוק)33ה ,ז36 ,ה -ו(.

) (2כלל ההכרעה שלפיו ההחלטה להוציא חבר מהקיבוץ תתקבל ברוב של שני שלישים

מקולות המצביעים ,הולם את אורח החיים הקיבוצי .כן ברור בנסיבות העניין כי

ההחלטה להוציא את המערערת מהקיבוץ לא התקבלה כלאחר יד ,לאור העובדה

שהטיפול בעניינה נמשך שנים מספר ,במעורבות מוסדות הקיבוץ השונים

ובמעורבותה של אספתו הכללית תוך שניתנו למערערת הזדמנויות רבות להביע את

עמדתה כדבעי .על־כן המסקנה המתבקשת היא כי אין ההליך הקבוע בתקנון ,שבו

בחרו חברי הקיבוץ ,פוגע באושיות הסדר החברתי באופן המצדיק את קביעת בטלותו

כנוגד את תקנת הציבור .כמו כן אין בהליך זה ,המיושם בקיבוצים רבים זה עשרות

שנים ,משום קיפוח ,חוסר תום־לב או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי)34א -ג ,ה -ו(.

)דעת מיעוט -השופטת)בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן(:

) (1ניתן לבחון את החוזה המגולם בתקנון האגודה השיתופית במבחני דיני החוזים,

שאותם ניתן להחיל בשינויים המחויבים גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת

חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה ,כאמור בסעיף )61ב( לחוק החוזים )חלק

כללי( ,תשל״ג .1973-המבחן הרלוונטי למקרה הנדון הוא ״תקנת הציבור״ הקבועה

בסעיף 30לחוק זה)23א -ב(.

) (2הוצאת חבר מן הקיבוץ היא סנקציה חמורה מאין כמותה ,ובייחוד לאחר תקופה

ארוכה מאוד של חברות בו ,כבמקרה הנדון .על־כן יש לראות בהוראות התקנון

המאפשרות להוציא חבר מן הקיבוץ על־ידי החלטת אספה כללית ,שלא נדרש קוורום

של נוכחים בה אלא נדרש רוב של שני שלישים מן המצביעים ,כבטלות .בטלותן

נובעת מכך שאין הן עולות בקנה אחד עם תקנת הציבור ,אין הן סבירות ,אין הן עולות

עם דרישת תום־הלב ועם עיקרי הצדק הטבעי ,והן פוגעות בזכויות יסוד למעלה מן

הדרוש ושלא לתכלית ראויה)26א -ב27 ,ה -ו(.

חוקי יסוד שאוזכרו:

-

חוק־יסוד :כבוד האדם וחירותו.

-

חוק־יםוד :חופש העיסוק.

-

חוק־יםוד :הכנסת ,סעיפים .25,24

-

חוק־יםוד :השפיטה ,סעיף ,4

חקיקה ראשית שאוזכרה:

-

פקודת האגודות השיתופיות ,סעיף .65

חוק ה ח ו ז י ם ) ח ל ק כללי( ,תשל״ג־ ,1973סעיפים )61,30ב(.

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

11

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

,

פ״ד נז)10 (6

חוק החוזים האחידים ,תשמ״ג.1982-

-

חוק שיווי זכויות האשה ,תשי״א. 1951-

-

חוק הפרשנות ,תשמ״א , 1981-סעיף .20

-

חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים ,תשכ״ג ,1962-סעיף )12ג(.

-

חוק העמותות ,תש״ם ,1980-התו ספת הראשונה ,סעיף )8א(.

-

חוק מועצת הפירות)ייצור ושיווק( ,תשל״ג־ ,1973סעיף )6א(.

-

חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו ,תשי״ד ,1954-סעיף )5ג(.

-

חוק המועצה לייצור ולשיווק של ירקות ,תשי״ט ,1959-סעיף .16

-

חוק רואי חשבון ,תשט״ו־ ,1955סעיף )3א(.

חוק המועצה לענף הלול)ייצור 1שיווק( ,תשכ״ד , 1963-סעיף )20א(.

-

חוק הרשויות המקומיות)בחירות( ,תשכ״ה , 1965-סעיף )28א(.

חקיקת משנה שאוזכרה:

-

תקנות האגודות השיתופיות )רשויות האגודה( ,תשל״ה־ ,1975תקנות )7 ,7א(,

)12ג(.38 ,

תקנות האגודות השיתופיות)חברות( ,תשל״ג , 1973-תקנות )5א()5 ,א().(5

-

תקנות האגודות השיתופיות)הוראות כלליות( ,תשל״ו. 1976-

-

תקנות האגודות השיתופיות)ייסוד( ,תשל״ו ,1976-תקנות )7ב(7 ,א.

-

צו המועצות ה מ ק ו מ י ו ת ) מ ו ע צ ו ת אזוריות( ,תשי״ח־ ,1958סעיף .53

כללי לשכת עורכי הדין

תשנ״ו־ ,1996סעיף )3ג(.

)בחירת

חברי בית הדין

המשמעתי הארצי(,

פסקי־דין של בית־המשפט העליון שאוזכרו:

][1

ע״א 8398/00כץ נ׳ קיבוץ עין צורים ,פ״ד נו).602 (6

][2

ע״א 524/88״פרי העמק״ -אגודה חקלאית שיתופית בע״מ נ׳ שדה יעקב -מושב

עובדים של הפועל המזרחי להת׳ ישבות חקלאית שיתופית בע״מ ,פ״ד מה).529 (4

][3

ע״א 1795/93קרן ה ג י מ ל א ו ת של חברי אגד בע״מ נ׳ יעקב ,פ״ד נא).433 (5

][4

בישראל בע״מ נ׳

ע״א 157/88

״אגד״

אגודה

שיתופית לתחבורה

מירון,

פ״ד מד).522 (1

][5

ע״א 672/96״אגד״ אגודה שיתתיית לתחבורה בישראל בע״מ נ׳ רכטמן ,פ״ד נג).25 (5

][6

ע״א 89/85ב י ת חרות -מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע״מ נ׳

גלזמן ,פ״ד מא).526 (3

][7

12

ע״א 5587/93נחמני נ׳ נחמני ,נ!״ד מט).485 (1

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשם״ד 2003

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

פ״ד נז)10 (6

][8

ע״א 3833/93לוין נ׳ לוין ,פ״ד מח).862 (2

][9

ע״א 245/85אנגלמן נ׳ קליין ,פ״ד מג).772 (1

][10

ע״א 627/61גלברג נ׳ מושב עובדים ״תל־עדשים״ בע״מ ,פ״ד יז .1281

][11

בג״ץ 4222/95פלטין נ׳ רשם האגודות השיתופיות ,פ״ד נב).614 (5

] [12ע״א 556/69״ניר״ חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בע״מ נ׳ ביטן,

פ״ד כד).710 (2

][13

בג״ץ 7/55ינוביץ נ׳ אור ,פ״ד ט .1252

][14

ע״א 6821/93בנק המזרחי המאוחד בע״מ נ׳ מגדל כפר שיתופי ,פ״ד מט).221 (4

][15

בג״ץ 8946/01עלי נ׳ שר המשפטים והשר לענייני דתות ,פ״ד נו).415 (2

][16

ע״א 5187/91מקסימוב נ׳ מקסימוב ,פ״ד מז).177 (3

][17

בג״ץ 94/74עירית ראשון־לצית נ׳ שר הפנים ,פ׳׳ד כח).711 (2

][18

ע״א 2518/02סמיון נ׳ שר הבריאות ,פ״ד נז).778 (1

פסקי־דין של בתי־המשפט המחוזיים שאוזכרו:

][19

בש״א)ב״ש( 5016/99הילר נ׳ קיבוץ כ ר מ י ם ) ל א פורסם(.

פסקי־דין אמריקניים שאוזכרו:

C e n t r a l C o m . v. H o l m 33 N.W. 2d 831

D e m o c r a t i c - F a r m e r - L a b o r State

(1948).

][20

פסקי־דיץ אנגליים שאוזכרו:

Re H a r t l e y B a i r d , L t d . [1954] 3 All E.R. 695 (Ch.).

][21

ספרים ישראליים שאוזכרו:

][22

ם׳ אוטולנגי אגודות שיתופיות -דין ונוהל )תשנ״ה(.

][23

ח׳ נועם אגודות שיתופיות -ה ל כ ו ת ופסיקה ).(2000

][24

ד׳ פרידמן ,נ׳ כהן חוזים )כרך א ,תשנ״א(.

][25

ג׳ שלו דיני ח ח י ם ) מ ה ד ו ר ה ,2תשנ״ה(.

][26

י׳ זמיר הסמכות ה מ י נ ה ל י ת ) כ ר ך א ,תשנ״ו(.

][27

י׳ לניר הקיבוץ כמערכת מדינית)תש״ן(.

][28

מ׳ רוזנר ,ש׳ גץ הקיבוץ בעידן של שינויים).(1996

][29

י׳ לניר הנהגה ,השתתפות ותקשורת בקיבוץ).(1992

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

13

צ״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז<10 (6

השופטת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

מאמרים ישראליים שאוזכרו:

] [30מ׳ רוזנר ״דמוקרטיה פוליטית וארגונית בקיבוץ״ הקיבוץ ב מ ה בין־תחומית לחקר

החברה הקיבוצית ) 10-9תשמ״ד( .133

] [31י׳ לניר ״היבטים אחרים על קיבוץ בךזמננו״ מבפנים ל ט ) ת ש ל ״ ז ־ ת ש ל ״ ח ( .203

שונות:

][32

תקנון הכנסת.

ערעורים ע ל פסק־דינו ש ל בית־המשניט המחוזי בנצרת )השופטת נ׳ אפל־דנון( מיום

17.4.2000בת״א .622/98הערעור ב ע ׳ א 4245/00נדחה ברוב דעות כנגד דעתה החולקת

של השופטת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן .הערעור בע״א 4275/00נתקבל ברוב דעות כנגד

דעתה החולקת של השופטת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן.

יונתן בך -בשם המערערת בע״א ) 4245/00המשיבה בע״א 5 (4275/00

אבנר צור ,מרב ניב -בשם המשיב בע׳יא ) 4245/00המערער בע״א .(4275/00

פםק־דין

השופטת )בדימוס( ט׳ שטרסברג־כהן

.1

לפנינו שני ערעורים על פסק־דינו ש ל בית־המשפט המחוזי ,שאישר ה ח ל ט ת

אספה כללית ש ל קיבוץ להוציא מתוכו ח ב ר ת קיבוץ ,בכפוף ל כ ך שכאשר יחליט

הקיבוץ לבצע הפרטת הבתים לחברים ,ת ק ב ל ח ב ר ת הקיבוץ היוצאת את הערך האמיתי

והממשי באותו זמן של הבית שהיא עוזבת עם הוצאתה מן הקיבוץ .המערערת מערערת

כנגד הוצאתה מן הקיבוץ וכנגד דחיית תביעתה למימון הוצאותיה המשפטיות על־ידי

הקיבוץ ,ואילו הקיבוץ מערער כנגד וזענקת ערכו האמיתי והממשי ש ל בית המערערת,

אם וכאשר יוחלט על הפרטת הבית לוזברים.

תמצית העובדות

.2

לאה ח ן ) ל ה ל ן -המערערת( הינה ח ב ר ת קיבוץ ת ל ק צ י ר ) ל ה ל ן -הקיבוץ(

מאז שנת .1966בתחילה התגוררה בקיבוץ עם בעלה ו ח מ ש ת ילדיהם ,אלא שלימים עלו

יחסיה עם בעלה ע ל שרטון ,וזה עזב את ה מ ש פ ח ה ואת הקיבוץ .משבגרו ילדיה ,עזבו

אף הם א ת הקיבוץ .כיום מתגוררת המערערת בגפה בקיבוץ והיא כ ב ת .63

14

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז<10 (6

השופטת)בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

ב מ ה ל ך השנים נתגלעו בין הקיבוץ לבין המערערת מ ח ל ו ק ו ת אשר הביאו את

הצדדים לערכאות פעמים מספר על רקע החלטותיו וניסיונותיו של הקיבוץ להוציא את

המערערת מן הקיבוץ .לראשונה ,בשנת ,1975ביקש הקיבוץ להוציא את המערערת מן

הקיבוץ משום שלא תבעה מזונות מבעלה .בית־המשפט חייב א ת המערערת להורות

למוסד לביטוח לאומי להעביר את קיצבת הביטוח הלאומי של ילדיה לקיבוץ ו ל ב ט ל את

כתובתה

הפרטית בתל־אביב כתנאי לביטול זימון אספה כללית לדיון בהמלצת

המזכירות להוציאה מן הקיבוץ .ל א ח ר שנים מספר ,בשנת ,1984החליטה אספה כללית

ש ל הקיבוץ ע ל הוצאתה של המערערת מתוכו ועל ביטול חברותה בקיבוץ מן הטעם

ששיכנה בחדרה בקיבוץ את אמה הקשישה .העניין הגיע לערכאות ,ובית־המשפט פסק

כי ניתנת למערערת ארכה של שישה חודשים לדאוג לסידורה של האם מחוץ לקיבוץ על

חשבונה כתנאי לאי־ביצוע ה ח ל ט ת הקיבוץ להוציאה.

.3

הרקע לסכסוך הנוכחי בין הצדדים -השלישי במספר שהגיע לערכאות

שיפוטיות -הוא עבודתה ש ל המערערת בקיבוץ .המערערת עבדה בתופרת בקיבוץ.

לטענתה ,נגרמו ל ה נזקי בריאות בלתי הפיכים כתוצאה מעבודתה בקיבוץ הנובעים

מרכינה ב ת עשרות שנים על מכונות תפירה ,עד כי אין היא יכולה לעבוד עבודה גופנית,

והיא נזקקת לטיפולים רפואיים שהקיבוץ אינו מ ס פ ק לה .לטענתה ,נאלצה היא מ ח מ ת

מ ח ל ת ה להיעדר מעבודתה ולשהות בבית בנותיה החיות במרכז הארץ ,שם קיבלה

טיפול רפואי ראוי לשמו ונהנתה מהשגחה רפואית על־ידי בנותיה .לעומתה טוען

הקיבוץ כי המערערת נעדרה רבות מעבודתה .היא בחרה שלא ל ק ב ל טיפול רפואי

ב מ ר פ א ת הקיבוץ ושלא לפנות למוסדות הקיבוץ בנוגע לצרכיה הרפואיים .היא בחרה

שלא להסדיר א ת ההיבטים הכרוכים בהיעדרותה מעבודתה ולשהות בבתי בנותיה

בתואנה של סיבות רפואיות .היא בחרה לשכור א ת שירותיהם ש ל עורכי־דין יקרים

במיוחד שייצגו אותה נגד הקיבוץ .ב כ ל אלה הביעה המערערת זלזול כללי באורחות חיי

הקיבוץ ובעקרונותיו והתנערה מנורמות ההתנהגות והחיים ה מ ק ו ב ל ו ת בקיבוץ .בשל כל

א ל ה ה ח ל הקיבוץ בסדרת פעולות שסופן ה ה ח ל ט ה להוציא את המערערת ממסגרת

הקיבוץ ו ל ב ט ל את חברותה בו.

.4

ביום 12.4.1997נערכה אספה כללית שדנה בהוצאתה של המערערת מן

הקיבוץ ,ו ב ה הועלו טענות באשר להיעדרויותיה המרובות והממושכות מן הקיבוץ

ובאשר לאי־קיום ח ו ב ת העבודה על־ידיה .בסופה של אספה זו ה ת ק ב ל ה ה ח ל ט ה שלפיה

האספה הכללית מוצאת את המערערת ״אשמה״ בפגיעה בקיבוץ ביסודותיו ,בעקרונותיו

ובאורחות חייו הקבועים בתקנון; בפגיעה בעקרון העבודה -העיקרון הבסיסי שעליו

מושתת קיומו של הקיבוץ ובאי־קיום ה ח ל ט ו ת מוסדותיו המוסמכים של הקיבוץ .בשל

פסקי־דין ,כרך מ ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

15

צ״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 >6

השופטת)בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

כך החליטה האספה כי חברותה של המערערת בקיבוץ תיפסק ללא כ ל התראה נוספת

אם יתקיימו אחד או יותר מץ התנאים האלה .1 :אי־קיום ח ו ב ת העבודה במלואה! .2אי־

מילוי תורנויות ל פ י הוראות סידור עבו׳־ה; .3אי־קיום ה ח ל ט ו ת מוסדותיו ורשויותיו

המוסמכים ש ל הקיבוץ ב כ ל הנוגע לעבודתה ,סדרי עבודתה ואורחות חייה של

המערערת .כשבעה חודשים ל א ח ר מכן התכנסה ישיבת ״המזכירות הפעילה״ ,כשעל

סדר יומה המשך הפרת תקנון הקיבוץ ו ה ח ל ט ו ת האספה הכללית על־ידי המערערת.

חודש ל א ח ר מכן ביקשה המערערת לקיים בירור בעניינה בטרם תדון ב כ ך האספה

הכללית .הבירור התקיים בפני ״הנהלת הקהילה״ זו שמעה את טענותיה של המערערת

והחליטה להביא את העניין להכרעת האספה הכללית.

.5

ביום 6.12.1997התכנסה האספה הכללית פעם נוספת ,בהשתתפות המערערת,

והחליטה ע ל הוצאתה של המערערת מן הקיבוץ בקובעה כי ״היות ועל אף ה ח ל ט ת

האספה הכללית שדנה בעניינה ,לא מצאה לאה ]המערערת[ לנכון ל ח ד ו ל מהפרותיה את

תקנון תל־קציר והיא אינה מ מ ל א ה ואינה עומדת בחובותיה כלפי הקיבוץ ,ראתה

המזכירות הפעילה בישיבתה מיום .18/11/97בהתנהגותה זו של לאה משום אי עמידה

ופגיעה בנורמות ובכללים העומדים בבסיס החיים הקיבוציים בתל קציר ,כמו גם הפרה

בוטה של ה ח ל ט ו ת מוסדותיו ורשויותיו המוסמכים של הקיבוץ ,ובפרט ה ח ל ט ת ה א ס פ ה

הכללית שדנה בעניינה של לאה .ע ל סמך האמור לעיל ולאור ה ח ל ט ת האספה הכללית

מס׳ ,5/97מיום ] 14/4/97ה ח ל ט ת האספה הכללית הקודמת -ט׳ ש׳ כ׳[ ,מ ב ק ש ת

המזכירות הפעילה מן האספה הכללית להפסיק את חברותה של לאה חנונו בקיבוץ תל

קציר ,ב ה ס ת מ ך על סעיף )36ג( לתקנון הקיבוץ...״.

באספה כללית זו נכחו 45חברים מתוך כ־ 120חברי קיבוץ באותה עת .ברוב של 35

חברים מתוך 45נוכחים ה ו ח ל ט ל ק ב ל א ת המלצת המזכירות הפעילה ולהפסיק את

חברותה ש ל המערערת בקיבוץ .המערערת הגישה ערעור על ה ה ח ל ט ה ,הערעור נדון

בפני אספה כללית נוספת ונדחה על־ידיה ברוב של כ ל הנוכחים באספה 21 ,במספר,

כקביעת בית־המשפט המחוזי .בעקבות ה ח ל ט ה זו הגישה המערערת תביעה לבית־

ה מ ש פ ט המחוזי ,ובה ביקשה להצהיר ע ל ב ט ל ו ת ה ה ח ל ט ה להוציאה מחברות בקיבוץ

ו ב ט ל ו ת כ ל פעולה הנובעת מ ה ח ל ט ה יוו .כן ביקשה היא להצהיר כי היא חברה בקיבוץ

וזכאית ל כ ל הזכויות שיתר חברי הקיבוץ נהנים מהן ,וכי היא זכאית ל ק ב ל ת מימון

בגובה הוצאותיה המשפטיות הריאליות מן הקיבוץ .כ מ ו כן נתבקש צו־מניעה קבוע

האוסר על הקיבוץ לפנותה ולפעול ב ד י ך כלשהי על יסוד ה ח ל ט ת האספה הכללית.

16

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשם״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז<10 (6

ה ש ו פ ט ת )בדינז׳( ט׳ שטרסברג־כהן

פסק־דינו של בית־המשפט המחוזי

.6

בית־המשפט המחוזי אישר את ה ח ל ט ת האספה

הכללית להוציא

את

המערערת מן הקיבוץ ,בכפוף לכך שכאשר יחליט הקיבוץ לבצע את הפרטת הבתים

לחברים ,ת ק ב ל המערערת -נכון לאותה עת -את הערך האמיתי והממשי של הבית

שהיא עוזבת עם הוצאתה מהקיבוץ .בית־המשפט בחן הן את היבטיה הפרוצדורליים

של ה ח ל ט ת האספה הן את היבטיה המהותיים והגיע ל כ ל ל מסקנה כי לא נ פ ל ב ה ח ל ט ה

כ ל פגם המצדיק התערבותו בה.

אשר להיבטים הפרוצדורליים ,ד ח ה בית־המשפט את טענת המערערת שלפיה הליכי

ההוצאה בטלים משום שננקטו על־ידי גוף חסר תוקף משפטי הקרוי ״הנהלת הקהילה״,

שנטל על עצמו סמכויות ייחודיות של מזכירות הקיבוץ וועד ההנהלה .בית־המשפט

ק ב ע כי הסמכויות שהוענקו על־ידי האספה הכללית ל״הנהלת הקהילה״ הוענקו כדין,

וכי ״הנהלת הקהילה״ פעלה על־פי סמכויותיה ,וכי על־כל־פנים ה ה ח ל ט ה להוציא את

המערערת מן הקיבוץ נתקבלה על־ידי האספה הכללית -שכונסה על־ידי ״הוועדה

המרכזית״ שהיא גוף חוקי גם לדעת המערערת -והיא זו ה מ ו ס מ כ ת ל ק ב ל ה ח ל ט ה

בעניין הוצאת ח ב ר מן הקיבוץ .כן קבע בית־המשפט כי האספה הכללית קיבלה את

ה ח ל ט ת ה בהתאם לחוק ולתקנון .בית־המשפט ד ח ה את טענת המערערת כי יש להחיל

על ההצבעה את הוראות התקנון הישן שלפיו הוצאת ח ב ר מן הקיבוץ חייבת ל ה ת ק ב ל

ברוב של שני שלישים מכלל החברים בקבוצה )קרי -בקיבוץ( ,ואישר את הוצאת

המערערת מן הקיבוץ ברוב של 35חברים ,מתוך 45החברים הנוכחים ,מתוך כ־120

חברי הקיבוץ .בית־המשפט ק ב ע כי הרוב האמור הוא רוב העונה על דרישת התקנון

החדש ,שהוא רוב של שני שלישים מכלל המצביעים .כן נדחתה הטענה כי התקנון

החדש בוטל מן הטעם שבעניינים מסוימים נהגו לפי התקנון הישן ,ולכן גם בעניינה יש

לפעול על־פי התקנון הישן .כן ד ח ה בית־המשפט את טענת המערערת שלפיה תקנון

הקיבוץ הוא חוזה אחיד.

.7

לגופה של ה ח ל ט ת האספה הכללית ,סקר בית־המשפט את התמונה העולה

מ ח ו מ ר הראיות והחליט כי מכלול התנהגותה זו של המערערת מעיד כי המערערת עצמה

אינה מעוניינת לשלב עצמה שילוב מלא במסגרת החיים הקיבוצית ,וכי התנהגותה

בקיבוץ חריגה ,לוקה בזלזול מ ו ח ל ט באורחות החיים והינה עשיית דין עצמי ,עקיפת

מוסדותיו השונים של הקיבוץ ואכיפת נורמות התנהגות זרות על חברי הקיבוץ ,כנגד

רצונם .לאור כל האמור אושרה ה ח ל ט ת האספה הכללית להוציא את המערערת

מחברותה בקיבוץ.

פםקי־דין ,כרך מ ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

17

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

השופטת)בדינז׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

בית־המשפט הוסיף וקבע כי ה ה ח ל ט ה להוציא את המערערת מ ח ב ר ו ת בקיבוץ אינה

מנוגדת לחוק־יםוד :כבוד האדם וחירותו ,עם זאת לאור תחילת הליכי ההפרטה בקיבוץ

סבר בית־המשפט כי בידי המערערת קיימת כבר עתה זכות קניין שאינה ערטילאית,

שהתגבשה במהלך 34שנות עבודתה בקיבוץ .מכאן נקבע כי ״אין זה צודק לאור

ה ה ח ל ט ה על ההפרטה ותחילת מימושה ו ב ה ת ח ש ב בחוק היסוד הדורש שלא לפגוע

בזכות קניינו של אדם לשלול מ ה ת ו ב ע ת את זכותה לבית כאשר זכות זו תינתן ליתר

חברי הקיבוץ רק משום ש ה ו ח ל ט על הוצאתה עתה״.

.8

אשר לתביעת המערערת למימון הוצאות ייצוגה המשפטי ,אימץ בית־המשפט

את ההלכה שיצאה מלפני בית־המשפט המחוזי במקרים המעטים שהנושא עלה בפניו,

בקובעו ,כי ״על הקיבוץ לא חלה כל חובה שהיא לשאת בהוצאות מימון יצוגה של

התובעת ע״י עו״ד ולא מן הזולים ,בין בהליכים הפנימיים שנוהלו על ידי מוסדותיו

המוסמכים ובין בתובענותיה כנגדו .מתן הסעד המבוקש על ידי התובעת ,משמעו

העברת הסמכות מידי הקיבוץ לידי בית־משפט באשר למהותם והיקפם של צרכי חבריו

אותם הוא מחויב ל ס פ ק ולא היא״.

.9

על פסק־דין זה הוגש הערעור שבפנינו ,ובמסגרתו חוזרת המערערת על

טענותיה

בבית־המשפט המחוזי ומעלה טענות שונות המכוונות הן כלפי היבטיו

הפרוצדורליים של הליך הוצאתה מן הקיבוץ הן כלפי ה ה ח ל ט ה בדבר הוצאתה מן

הקיבוץ ,לגופה .כן טוענת המערערת טענות לעניין חובתו של הקיבוץ להעמיד לרשותה

סיוע משפטי בהליכים להוצאתה מן הקיבוץ .אומר כבר כאץ לעניין טענה אחרונה זו ,כי

מ ק ו ב ל ת עליי עמדתה של הערכאה הראשונה על נימוקיה ,ולפיה אין מ ו ט ל ת על הקיבוץ

חובה לממן ל ח ב ר את ייצוגו המשפטי בין בהליכים הפנימיים ובין בהליכים שהתנהלו

בבתי־המשפט ,ולפיכך דין הטענה להידחות.

בערכאה הריונית לא נדונה הש*;לה אם ההליך להוצאת המערערת מן הקיבוץ

בהקשר של הקוורום הדרוש לשם ק ב ל ת ה ח ל ט ה כזו עומד במבחן ״תקנת הציבור״ ,ואם

אין בו פגיעה חוקתית או ״תנאי מ ק פ ח ״ בחוזה אחיד -שהוא התקנון .מ א ח ר שסברנו כי

שאלה זו חשובה לצורך הכרעה בענייננו ,נתבקשו הצדדים להשלים טענות ב כ ת ב

בנושא זה וכך עשו .לאור העובדה שיש ב כ ו ח ה של שאלה זו להכריע את גורל הערעור

בלי להידרש ליתר הטענות המועלות במסגרתו ,אפנה לדון בשאלה האמורה .קודם

שאעשה כן אייחד דברים לאופיו של הקיבוץ ,מבנהו ,דרכי פקיעת חברות בו ,על־פי

תקנות האגודות השיתופיות ועל־־פי תקנון הקיבוץ ,והשלכות כל אלה על הוצאת חבר

מן הקיבוץ מכוח ה ח ל ט ת האספה הכללית.

18

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז<10 (6

השופטת)בדינז׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

דיון

הקיבוץ והפסקת חברות בו

.10ע ל שאלות א ל ה נזדמן לי ל ת ת דעתי בע״א 8398/00כץ נ׳ קיבוץ עין צורים

)להלן -עניין עין צורים ] .([1באותו מקרה החליט בית־המשפט לאשר א ת הוצאת

ה ח ב ר מן הקיבוץ ע ל בסים התשתית העובדתית שהובאה בפני הערכאה הראשונה,

ולאחר שלא מצא פ ג ם דיוני בהליכים שננקטו להוצאת ה ח ב ר ומצא עילות מוצדקות

להוצאתו .באותו פםק־דין הרחבתי דברים ע ל מהותו של הקיבוץ ,ובייחוד קיבוץ בעל

מ ס פ ר חברים מצומצם כבענייננו.

כ פ י שנאמר שם ,קיבוץ הוא סוג מיוחד של אגודה שיתופית .הקיבוץ ,ככל אגודה

שיתופית ,פועל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ,התקנות שהותקנו על־פיה ומכוח

תקנון הקיבוץ ,שקיומו מהווה תנאי לרישום האגודה השיתופית .הקיבוץ פועל

באמצעות רשויותיו ,שהעיקריות שבהן הן ״האספה הכללית״ ו״הוועד״ ,הקרוי בתקנון

הקיבוץ ״המזכירות״)ראו :תקנה 38לתקנות האגודות השיתופיות )רשויות האגודה(,

תשל״ה־) 1975להלן -תקנות רשויות האגודה( ותקנה 110לתקנון( .כאמור בתקנה 86

לתקנון ,ה א ס פ ה הכללית היא הרשות העליונה ש ל הקיבוץ ,והיא רשאית ל ה ח ל י ט בכל

עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו ושאינו מנוגד ליסודות הקיבוץ .האספה

הכללית בוחרת את המזכירות ,וכן היא רשאית ל ב ח ו ר מבין חברי הקיבוץ ועדות ,מזכיר

הקיבוץ ונושאי תפקידים אחרים; לקבוע את סמכויותיהם ותפקידיהם ל מ ע ט העברת

סמכויות השמורות על־פי החוק או לפי התקנון ל א ס פ ה ה כ ל ל י ת ) ת ק נ ה 88לתקנון(.

.11

נושא פקיעת חברותו ש ל ח ב ר באגודה שיתופית מוסדר בתקנות האגודות

השיתופיות )חברות( ,תשל״ג) 1973-להלן -תקנות החברות( שהותקנו מכוח סעיף 65

ל פ ק ו ד ת האגודות השיתופיות .תקנה )5א( לתקנות החברות קובעת רשימת מקרים

שבהם ת פ ק ע חברותו ש ל חבר באגודה .בין המקרים המנויים בתקנה נקבע בסעיף קטן

) ,(5כי חברות ה ח ב ר ת פ ק ע ״עם הוצאת ה ח ב ר מהאגודה ע ל פי ה ח ל ט ת רשות כרשויות

האגודה שבםמכותה ל ה ח ל י ט ע ל הוצאת חברים מהאגודה ע ל פי תקנותיה״ .תקנון

הקיבוץ בענייננו קובע בתקנה 36שבו כי האספה הכללית היא ה מ ו ס מ כ ת ל ה ח ל י ט על

הוצאת ח ב ר מן הקיבוץ בנסיבות המנויות בתקנה ומן העילות המנויות ב ה ועל־פי

ההליכים המנויים בה .לענייננו רלוונטיות שתיים מן העילות ,המובאות כלשונן:

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשם״ד 2003

19

חן נ׳ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

פ״ד נז)10 (6

״הוצאת חבר

ה ש ו פ ט ת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

.36

רשאי הקיבוץ להוציא חבר מהקיבוץ ע ל פי החלטה

של האסיפה ה כ ל ל י ת שנתקבלה בקולות שני שלישים

של החברים המצביעים בגלל א ח ת הסיבות הבאות:

ב .אם נמצא אשם ע ל ידי האסיפה הכללית במעשה

בלתי הוגן הפוגע ביסודות הקיבוץ ,במטרותיו או

בארחות חייו:

ג .אם ע ב ר על הוראה מהוראות תקנון זה ,או לא

קיים ד ח ל ט ה של האסיפה הכללית שנתקבלה

בהתאם להוראות תקנון זה ,בתנאי כי אי קיום

ההחלמה

האמורה קרה ,או לא נפסק ,לאחר

ש ה ו ח ל ט באסיפה הכללית ,בין באופן כללי לסוג

ענינים מםויימים ובין באופן מיוחד לענין הנדון,

כי על אי קיום ה ה ח ל ט ה האמורה צפוי חבר

להוצאה מהקיבוץ;

...״ )ההדגשה שלי -ט׳ ש׳ כ׳(.

.12

הנה־כי־כן ,התקנה קובעת ׳:י האספה הכללית היא המוםכת להחליט על

הוצאת חבר מן הקיבוץ ,וכי לשם קנ:לת ה ח ל ט ה כזו נדרש רוב של שני שלישים של

החברים המצביעים )הנמנעים אינם נמנים ,ראו :תקנה )12ג( לתקנות רשויות האגודה;

וכן ,ס׳ אוטולנגי אגודות שיתופיות -זין ונוהל ] ,[22בעמ׳ .(317-316אשר למניין החוקי

הנדרש ל ש ם ניהול אספה כללית מוסמכת האגודה לקבוע בתקנותיה מ ה ו הקוורום

החוקי לניהול אסיפות כלליות .וכך נקבע בתקנה )7א( לתקנות רשויות האגודה ״אין

ל פ ת ו ח בדיון באסיפה הכללית אלא אם בשעה שפתח אותה היושב ראש נכח מנין חוקי

של חברים על פי תקנות האגודה״ .מ ת ו ק ף תקנה )7א( הנ״ל נקבע בתקנון הקיבוץ -

תקנה - 93כי ״האספה הכללית ת ק ד י ם בכל מספר ש ל חברים נוכחים״ .אספה כללית

שעל סדר יומה הוצאת חבר מן הקיבוץ באה בגדרה של התקנה .מכאן ,שהיא יכולה

להתקיים בכל מספר של חברים נוכחים.

יש להדגיש כי אף שההוראה הכללית הנכללת בתקנה 93לתקנון הקיבוץ אינה

דורשת מספר מסוים ש ל חברים ל ש ם ניהול אספה כללית ,מכיל התקנון הוראות

מיוחדות למקרים מסוימים שבהם נ ד ו ש רוב של שלושה רבעים מכלל מספר חברי הקיבוץ

20

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

ה ש ו פ ט ת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

ל ש ם ק ב ל ת ה ח ל ט ה באותם נושאים ,ובהם ביטול חברות בתנועה -תקנה )116א(

לתקנון; תיקון תקנון -תקנה 118לתקנון,׳ פירוק -תקנה 123לתקנון .מיותר לציין

שרוב מיוחם של שלושה רבעים מ כ ל חברי הקיבוץ הדרוש למטרות הנ״ל עולה לאין

ערוך ע ל הסדר שלפיו כ ל קוורום שהוא יכול להצביע ברוב של שני שלישים

מהמצביעים ע ל הוצאת ח ב ר מן הקיבוץ .משום מה ,ה ח ל ט ה בדבר הוצאת ח ב ר מן

הקיבוץ ,אינה נמנית עם אלה שלצורך קבלתן דרוש רוב מיוחס מתוך כלל חברי הקיבוץ.

כפי שאבהיר בהמשך יש לתמוה על כך.

.13

כאמור ,ה ה ח ל ט ה נושא הדיון שלפנינו ה ת ק ב ל ה על־ידי האספה הכללית

בישיבה שנכחו ב ה 45חברים מתוך כ־ 120חברי הקיבוץ באותה העת .בהצבעה

השתתפו 36חברים 35 .מתוכם הצביעו בעד הוצאת המערערת מן הקיבוץ .המערערת

היא היחידה שהצביעה נגד הוצאתה .הקוורום לניהול האספה הכללית והרוב שבו

ה ת ק ב ל ה ה ה ח ל ט ה בדבר הוצאת המערערת מן הקיבוץ עונים ע ל דרישות התקנון,

שכאמור אינו דורש קוורום מסוים למטרה זו וקובע כי לשם הוצאת חבר נדרש רוב של

שני שלישים של החברים המצביעים .מהנתונים האמורים עולה כי ה ה ח ל ט ה ע ל הוצאת

המערערת מן הקיבוץ ה ת ק ב ל ה על־ידי כרבע מחברי הקיבוץ .אף שהקוורום היה חוקי,

ניתן לתאר סיטואציה קיצונית ביותר כאשר ב א ס פ ה הכללית נוכחים רק שני חברים נוסף

ע ל ה ח ב ר העומד להיות מוצא מן הקיבוץ .במקרה כזה ,כשהשניים יצביעו בעד

ההוצאה ,ה ה ח ל ט ה תהיה חוקית על־פי התקנון .השאלה הנשאלת היא אם לאור מהות

הפגיעה הנגרמת ל ח ב ר המוצא מן הקיבוץ אין לראות בהוראות התקנון האמורות

הוראות הנוגדות את תקנת הציבור ופוגעות בזכויות יסוד של האדם באופן שדינן

בטלות.

.14

תקנון הקיבוץ ו ה ח ל ט ו ת האספה הכללית ,נתונים לביקורת שיפוטית של בית־

המשפט .על מהותה והיקפה של ביקורת שיפוטית זו עמדתי בהרחבה בעניין עין צורים

] ,[1בעמ׳ 616-615בקובעי:

״...היקף

הביקורת

השיפוטית

שתופעל

על־ידי

בית־המשפט

ומידת

ההתערבות ב ה ח ל ט ו ת האספה הכללית ש ל קיבוץ אינם אחידים ותלויים

בטיב ה ה ח ל ט ה העומדת לביקורת .הביקורת תופעל במישור הפרוצדורלי,

במישור המהותי ובמישור הנורמטיבי .כעקרון ,יש לנהוג בריסון ובאיפוק

ב ה פ ע ל ת הביקורת השיפוטית ...עם זאת כ כ ל שפגיעתה של ה ה ח ל ט ה ב ח ב ר

קשה יותר ,וככל שהיא פוגעת בזכויות הראויות להגנה ,ובייוחד בזכויות

יסוד ,כך ייטה בית־המשפט להרחיב את היקף הביקורת שיפעיל ...בין יתר

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

21

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

השופטת)בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

הקריטריונים שבעזרתם יבחן בית־המשפט א ת תקינותה וחוקיותה של

ה ח ל ט ת האספה הכללית יבדוק הוא אם הולמת ה ה ח ל ט ה א ת החוק ואת

התקנון; אם ההליך שהוביל ל ה ח ל ט ה היה תקין; אם האספה הכללית לא

חרגה מ ס מ כ ו ת ה ; אם ה ה ח ל ט ה התקבלה בתום־לב; אם ה ה ח ל ט ה אינה

נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי; אם ה ה ח ל ט ה סבירה ואם ה ה ח ל ט ה אינה

פוגעת בזכויות האדם של ה ח ב ר פגיעה בלתי מידתית ובלתי ראויה״.

תקנון האגודה השיתופית

.15מעמדו המשפטי ש ל תקנון אגודה שיתופית נדון בפסיקת בית־משפט זה

בשורת פםקי־דין .ההלכה העולה מפםקי־דין אלה היא כי תקנון אגודה שיתופית הוא

חוזה בין האגודה השיתופית לבין כ ל חבר ,ובין החברים לבין עצמם .יפים לענין זה דברי

השופט )כתוארו אז( ברק בע״א 524/88״פרי העמק״ -אגודה חקלאית שיתופית בע״מ נ׳

שדה יעקב -מושב עובדים של ה פ ו ע ל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע״מ ],[2

בעמ׳ :547-546

״מהו מעמדו המשפטי של התקנון? כ מ ס מ ך בסיס של האגודה השיתופית,

הוא קובע א ת הכוחות והסמכויות ש ל האורגנים השונים ומבחינה זו הוא

ח ל ק מ ה מ ש פ ט ׳החוקתי׳ שלה ,אשר כוחו נובע מהםמכויות ׳השלטוניות׳

המצויות בידי האסיפה הכללית .האם ניתן לראות בו גם ביטוי ל ה ס כ מ ת ו

של כ ל ח ב ר וחבר? ...נפסק ,כי ׳התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר

הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם

וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות ש ל ה ם ׳ ) ה ש ו פ ט ברנזון בע״א ,627/61

בעמ׳ .(1285כן נפסק ,כי ה ת ק נ ה הוא הסכם בין החברים לבין עצמם )ע״א

.(556/69פסיקה זו תשמש נר לרגליי ,וזאת חרף הקושי הקיים בראיית

האגודה עצמה -להבדיל מהחברים בינם לבין עצמם -כצד לחוזה המקורי

ה מ ש ת כ ל ל בד בבד עם הכרתה של האגודה כאישיות מ ש פ ט י ת ) ר א ה צ׳ כהן,

בספרה הנ״ל ,בעמ׳ .(42הנני יוצא אפוא מתוך ההנחה ,הנראית לי כ מ ב ו ס ס ת

מבחינה משפטית ,כי באגודה שיתופית ,כמו גם בתאגידים אחרים ,התקנון

של התאגיד מהווה חוזה בין התאגיד לבין כ ל חבר ,ובין החברים לבין

עצמם״.

וראו גם :ע״א 1795/93קרן ה ג י מ ל א ו ת של חברי אגד בע״מ נ׳ יעקב )להלן -עניין קרן

ה ג י מ ל א ו ת ] ,([3בעמ׳ ;446-444וסי ,אוטולנגי בספרה הנ״ל נ ,[22בעמ׳ 179-167

22

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

חן נ׳ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

פ״ד נז<10 (6

והאסמכתאות

ה ש ו פ ט ת ) ב ד י מ ׳ ( ט׳ שטרסברג־כהן

הנזכרות שם; ח׳ נועם אגודות שיתופיות

-הלכות ופסיקה ],[23

בעמ׳ 196-193והאסמכתאות הנזכרות שם.

.16א ת החוזה המגולם בתקנון האגודה השיתופית ניתן לבחון במבחני דיני

החוזים ,שניתן להחילם בשינויים המחויבים גם על כל פעולות משפטיות שאינן בבחינת

חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה )סעיף )61ב( לחוק החוזים ) ח ל ק כללי(,

תשל״ג־) 1973להלן -חוק החוזים(( .המבחן הרלוונטי לענייננו הוא ״תקנת הציבור״,

הקבוע בסעיף 30לחוק החוזים ,ולפיו :״חוזה שכריתתו ,תכנו או מטרתו הם בלתי

חוקיים ,בלתי מוסריים או סותרים א ת תקנת הציבור -בטל״ .המלומדים ד׳ פרידמן

וני כהן עומדים על כך כי בבואנו לפרש וליישם הוראה שבתקנון של אגודה שיתופית -

שההסכמה להצטרף אליו היא לעתים פיקטיבית -ראוי להקפיד על ה פ ע ל ת עקרון תום־

הלב ,כללי הגינות ,הגנה על זכויות יסוד ,סבירות וכללי הצדק הטבעי .וכלשונם:

״...ראוי לשים ל ב לכך שההסכמה היא ,במקרים רבים ,פיקטיבית ,וספק אם

יש לייחס ל ה משמעות מופרזת ,בעיקר כאשר ניתנה לגוף כלשהו בתוך

המוסד ,הנוגע בדבר ,ס מ כ ו ת להכריע בזכויותיו הרכושיות של אחד החברים

בו .ראוי ,איפוא ,להקפיד ע ל ה פ ע ל ת כללי ההגינות ועל ההגנה על זכויות

יסוד בעניינים הנוגעים לפרט ,ואפשר שבנקודה זו ניתן ל ה ס ת מ ך ע ל עקרון

תום ה ל ב המשתקף בסעיף 39לחוק החוזים .כמו כן ניתן ,לדעתנו ,ל פ ס ו ל

׳תקנות׳ פנימיות אם הן בלתי סבירות וכן להחיל את כללי הצדק הטבעי

בהליכים

שיפוטיים ומעין שיפוטיים הנעשים

במסגרת גופים

אלה״

)ד׳ פרידמן ,נ׳ כהן חחים )כרך א( ] ,[24בעם׳ .(108

.17

השאלה אם הוראה בתקנון אגודה שיתופית ב ט ל ה משום שהיא נוגדת את

תקנת הציבור נבחנה ל א א ח ת על־ידי בית־משפט זה .כך ל מ ש ל בע״א 157/88״אגד״

אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע״מ נ׳ מירון ] [4פסל בית־המשפט תקנה בתקנון של

אגד שאסרה ע ל ח ב ר אגד לעסוק במשך שלוש שנים ל א ח ר פרישתו ״בכל עבודה,

פעולה או עסק במקצועות ש ל הובלת נוסעים ,בהוראת נהיגה ,בהוראת דרך ,בהוראת

תיירים ,בסוכנות לתיירות ,במסעדות ,בהובלת משאות וחבילות ,בתיקון מכוניות,

בחלקי חילוף בדקל ומבחנים ש ל רכב״ .בית־המשפט אישר את פםק־דינו ש ל בית־

ה מ ש פ ט המחוזי ,שקבע כי ההגבלה ע ל חופש העיסוק שעליו מורה התקנה סותרת את

תקנת הציבור כמשמעותה בסעיף 30לחוק החוזים .בע״א 672/96״אגד״ אגודה שיתופית

לתחבורה בישראל בע״מ נ׳ רכטמן ] [5נדונה תקנה אחרת בתקנון ש ל אגד ,שהטילה על

חבר־גימלאי שהפר א ת התחייבותו שלא לעסוק בעיסוק מתחרה לעסקי אגד סנקציה,

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

23

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ ״ ד נז<10 (6

ה ש ו פ ט ת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

ולפיה זכותו ל ק ב ל גימלאות מ א ת קרן הגימלאות תיפסק עד שהחבר ישלם לאגודה

סכום כסף מסוים נוסף על פיצויים מוסכמים בגובה שלוש משכורות חודשיות ברוטו.

ההוראה ח ל ה ללא הגבלת זמן .בית־המשפט ביטל את ההוראה משום שאינה עומדת

במבחן תקנת הציבור.

בעניין קרן ה ג י מ ל א ו ת ] [3נדונו שתי הוראות בתקנוני אגד וקרן הגימלאות השוללות

באופן אוטומטי -בעקבות הוצאת ח ב ר מן האגודה -את הזכות לפיצויי פרישה ואת

הזכות לגימלת זקנה .בית־המשפט קבע כי התקנונים הנדונים באותו מקרה הם בבחינת

״חוזים אחידים״ ,וכי ההוראות השוללות את הזכות לפיצויי פרישה וגימלת זיקנה,

בטלות מ ח מ ת היותן תנאים מקפחים .על היחס בין סמכות הפסילה של תנאי מ ק פ ח לפי

חוק החוזים האחידים ,תשמ״ג־ 1982לבין סמכות הפסילה של תנאי בחוזה בשל היותו

נוגד א ת תקנת הציבור ציין השופט מ׳ חשין באותו עניין:

״כשאני לעצמי אומר ,שנתקשיתי להבדיל בין סמכות לסמכות ,בין מגל

לחרמש ,בין כלי מבער רע מימין לבין כלי מבער רע משמאל .אליבא דידי,

ה ה ב ד ל בין השניים -כ כ ל שהוא בנמצא -הבדל דק־מן־הדק הוא; ובהיותו

מה שהוא ,שאלה היא אם ראוי לנו שנדוק ו נ ד ק ד ק ״ ) ש ם ] ,[3בעמ׳ 467מול

א ו ת השוליים ה(.

בעניין אחר )ע״א 89/85בית חרות -מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית

בע״מ נ׳ גלזמן ] ([6נדון שינוי בתקנון של מושב עובדים שעל־פיו הוקנו זכויות יתר

לחברים הגברים .הגם שבית־משפט זה נדרש להכריע רק בשאלה אם מדובר בסכסוך

פנימי המסור להכרעת בורר או שמא בסכסוך בעל אופי חוקתי שעל בית־המשפט

להכריע בו ,עולה מאמירות שונות במםק־הדין כי בית־המשפט סבר כי התקנה בטלה

מ ח מ ת הפליית הנשים בניגוד לחוק שיווי זכויות האשה ,תשי״א־) 1951שם ],[6

בעמ׳ 531בין אותיות השוליים ד-ה(.

בנסיבות אחרות ביטל בית־משפט זה תקנה מתקנות האגודות השיתופיות )הוראות

כלליות( ,תשל״ו־ ,1976שמיקומן במדרג התחיקתי גבוה מזה של תקנון פנימי של

האגודה השיתופית .הביטול נעשה משום פגיעה בזכות הקניין של חבר האגודה

השיתופית ל ל א ק ב ל ת הסכמתו ל כ ך ) 0״ א 524/88הנ״ל ].([2

בענייננו נשאלת השאלה אם תקנות 36ו־ 93לתקנון הקיבוץ ,שעניינן בהליכי ק ב ל ת

ה ה ח ל ט ה בדבר הוצאת ח ב ר מן הקיבוץ ,או איזה מהן ,סותרות את תקנת הציבור.

24

פסקי־דץ ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

ע״א 4245/00

פ״ד נזץ10 (6

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

ה ש ו פ ט ת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

תקנת הציבור

.18

״תקנת הציבור״ ח ו ב ק ת בחובה את טובת הציבור ויחידיו .טובתם של אלה

היא כפי תפיסת החברה וההשקפות המקובלות ע ל הציבור בזמן נתון באשר לנורמות

ולערכים שבבסיס מוסרה ותרבותה ש ל החברה ש ב ה מופעלת תקנת הציבור בתחום

המשפט .משמעותה היא הערכים ,האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר

חברה נתונה בזמן נתון מ ב ק ש ת לקיים ,לשמר ולפתח )ע״א 5587/93נחמני נ׳ נחמני ],[7

בעמ׳ 502והאסמכתאות המופיעות שם( .״תקנת הציבור״ נועדה לשמור על אושיות

היסוד של הסדר החברתי ועל עקרונות היסוד של שיטת ה מ ש פ ט )ע״א 3833/93לוין נ׳

לוין ן ,[8בעמ׳ .(873במסגרת יישום ״תקנת הציבור״ יש לאזן בין ערכים ,עקרונות

ואינטרסים שונים המתנגשים זה בזה )ע״א 245/85אנגלמן נ׳ קליין ] ,[9בעמ׳ .(785מה

הם האינטרסים המתנגשים כאשר בהוצאת חבר מקיבוץ עסקינן ,וכיצד יש לאזן ביניהם

באופן שיהלום את ״תקנת הציבור״ ?

.19

בית־משפט זה עמד לא א ח ת על היחסים המיוחדים השוררים בין חברי אגודה

שיתופית לבין עצמם ובינם לבין האגודה .מדובר בהתאגדות וולונטרית על בסים הסכמי

ה מ ק ב ל את ביטויו הכתוב בתקנון האגודה לשם קידום מטרות שונות .כ כ ל שמדובר

באגודה שיתופית מסוג קיבוץ ,מדובר בהתאגדות לצורך יצירת מסגרת חיים המתאפיינת

בשיתופיות עמוקה )ראו תקנות 6-3לתקנון( .בהצטרפו לאגודה מביע ה ח ב ר את

הסמכתו לחיות על־פי יסודותיה ומטרותיה הקבועים ב ת ק נ ת ה ולנהוג על־פי הנורמות

הנקבעות על־ידי הקולקטיב )ראו פרק ה׳ לתקנון הדן ב ח ו ב ו ת ה ח ב ר וזכויותיו( .מכאן,

שכאשר ח ב ר מ פ ר א ת אורחות חיי הקיבוץ או שאינו מקיים את ה ח ל ט ו ת הרשויות

המוסמכות ,יש אינטרס לאפשר לקולקטיב הקיבוצי להטיל סנקציות בגין אלה ,ובין

השאר ל ה ח ל י ט על הוצאת ה ח ב ר מן הקיבוץ .כוח זה המוענק לקולקטיב הכרחי לצורך

קיום חיים במסגרת שיתופית .הקיבוץ משמש כביתם של כ ל החברים ,וזכותם של ״בני

ה מ ש פ ח ה ״ הקיבוצית לבחור עם מי יחלקו את ביתם .מכאן ,שאין ל כ פ ו ת ע ל הצדדים

המשך קיומם של יחסים שאינם רצויים על־ידי צד א ח ד ) ר א ו בש״א )ב״ש( 5016/99הילר

נ׳ קיבוץ כרמים ] .([19יוער כי שיקולים אלה הובילו לצמצום ההתערבות השיפוטית

ב ה ח ל ט ת אספה כללית להוציא ח ב ר מן הקיבוץ ,עם זאת יש לציין ולהדגיש כי

השיקולים האמורים שהובילו לצמצום ההתערבות אינם השיקולים הבלעדיים ואף אינם

השיקולים המכריעים ב כ ל מקרה נתון :מולם עומדים שיקולים כבדי משקל הנוגעים

לפגיעה בזכויות ראויות להגנה של חבר הקיבוץ ,לפגיעה בזכויות היסוד שלו ולפגיעה

בעיקרי הצדק הטבעי .במקרים אלה יפעיל בית־המשפט את הביקורת השיפוטית בהיקף

ר ח ב יותר ויתערב במקרים הראויים ל כ ך .הביקורת השיפוטית תופעל ל א רק

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

25

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

השופטת)בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

,

באספקלריה של סעיפי התקנון ,אלא גם באספקלריה של עקרונות היסוד של שיטתנו,

זכויות היסוד של האדם בחברתנו ,תוך איזון בין כל האינטרסים הראויים להגנה.

.20

הוצאת חבר מן הקיבוץ היא סנקציה חמורה מעין כמותה ובייחוד ל א ח ר

תקופה כה ארוכה של חברות בו .הקיבוץ הוא ביתו של החבר .במונח ״בית״ אין אנו

מצטמצמים למבנה הפיזי המשמש לו מקום מגורים ,אלא ל״בית״ במובן ה ר ח ב כמרכז

חיים .הקיבוץ משמש ל ח ב ר מסגרת חימ! כוללת שבה הוא מ ב ל ה כמעט את כל זמנו

ולעתים את כל חייו .עבודתו היא בקיבוץ ,חבריו וידידיו מצויים בו .הקיבוץ הוא זה

המספק לו את כל צרכיו ,החומריים והריחניים כאחד .וכפי שכתבתי בעניין עין צורים

] ,[1״בעיקרון ,עקירתו של אדם ממקום מגוריו פוגעת בכבודו ,בחירותו ובקניינו״)שם,

בעם׳ (623ולעתים אף בחופש העיסוק שלו .זכויות אלה הועלו לדרגה חוקתית על־

חוקית עם חקיקת חוק־יסוד :כבוד האדם וחירותו וחוק־יסוד :חופש העיסוק .עליית

מדרגה זו של זכויות היסוד של האדם מחייבת לבחון כל פגיעה בהן במבחן קפדני

ומחמיר באופן שיעלה בקנה אחד עם מבחני פיסקת ההגבלה שבאותם חוקים .ואם

נדרש שחוקים יעמדו במבחנים אלה ,מ ק ל וחומר שיש לבחון תקנות אגודה שיתופית

כמו גם ה ח ל ט ו ת מינהליות ברוח האמור באותה פיסקה ,לאמור :על הפגיעה להיות

לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש .מכאן ,שעל ה ח ל ט ת הקיבוץ בענייננו

ל ה ת ק ב ל באופן ההולם את חומרת הסנקציה שהיא מטילה על החבר ואת השלכותיה.

.21

עם זאת אין הזכויות האמורות זכויות מוחלטות .״ניתן לפגוע בהן לקיום

זכויותיהם של אחרים או להגשמת מטרות הכלל ולקידום מטרות חברתיות ראויות אשר

בסופו של יום יקדמו את זכויות ה א ת ! עצמן .ואם כך ביחס ל ה ג ב ל ת זכויות האדם

במסגרת החברה במובנה הרחב ,מ ק ל וחומר שכך הוא בחברה ה מ צ ו מ צ מ ת בקיבוץ״

)עניין עין צורים ] ,[1בעמ׳ .(623זאת ועוד ,למסגרת הקיבוץ מצטרף האדם הצטרפות

וולונטרית .יש שאין מנוס מלהוציא חבר מן הקיבוץ ובייחוד מקיבוץ שמספר החברים

בו קטן ,והמתפקד כ מ ש פ ח ה .אלא שלשם הוצאה כזו דרוש הסדר המסדיר הליך תקין

וראוי ,המבטיח ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת בסבירות ,בתום־לב ,בהתאם לעיקרי הצדק הטבעי ותוך

שמירה על זכויות היסוד של האדם .על הסדר כזה ,שמקומו לענייננו בתקנון הקיבוץ,

לאפשר מצד אחד ,לשמר בידי הקיבוץ את הכוח ל ה ח ל י ט על הוצאת חבר מתוכו ,ומצד

אחר ,ל ה ב ט י ח מפני פגיעה שרירותית בלתי ראויה בזכויות היסוד של החבר ,פגיעה

שאינה עומדת ב מ ב ח ן הקריטריונים האמורים.

ככל שמדובר בהוצאת חבר מן הק׳יבוץ ,התקנון בענייננו אינו דורש קוורום מסוים

של האספה הכללית והוא מ ס ת פ ק בדרישת רוב של שני שלישים מכל קוורום על־מנת

26

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

השופטת)בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן

להוציא את ה ח ב ר משורות הקיבוץ .נראה לי כי דרישה כזו אינה מאזנת באופן ראוי בין

האינטרסים המתנגשים ואינה עולה בקנה אחד עם הדרישות המחמירות המוצבות

בשיטתנו המשפטית כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד .היא איננה מ ב ט י ח ה שקילה

רצינית של ה ה ח ל ט ה הפוגעת על־ידי רוב החברים ,לפיכך סבורה אני כי יש לקבוע

בתקנון כי נדרשת החלטה של רוב חברי הקיבוץ על־מנת להוציא חבר מן הקיבוץ.

להזכיר ,יש בתקנון תקנות הדורשות רוב של שלושה רבעים מ כ ל ל חברי הקיבוץ לשם

ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת בנושאים מסוימים )ביטול ח ב ר ו ת בתנועה -תקנה ) 116א( לתקנון;

תיקון תקנון -תקנה 118לתקנון; פירוק -תקנה .(123הדרישה שלפיה חבר יוצא מן

הקיבוץ רק אם רוב חברי הקיבוץ הצביעו בעד הוצאתו מאזנת באופן ראוי בין

האינטרסים המתנגשים :היא מ ב ט י ח ה שקילה רצינית של ה ה ח ל ט ה הפוגעת על־ידי רוב

החברים; היא אינה שוללת את כוחו של הקולקטיב ל ה ח ל י ט על הוצאת חבר מתוכו,

אלא מ ב ט י ח ה כי קולו של הקולקטיב ,ולא קולו של המיעוט בו ,הוא אשר יישמע.

.22

מוצאת אני להעיר כי קביעותיי האמורות אינן מתייחסות לאגודות שיתופיות

מ כ ל סוג שהוא וגם לא לקיבוצים המונים אלפי חברים .אלה אינם עומדים לדיון בפנינו,

ואינני נדרשת לקבוע קביעות לעניין ההליכים הנכונים להוצאת חברים מתוכם .אני

משאירה שאלות אלה בצריך עיון .בכל מקרה ,על העיקרון האמור להדריך כל אגודה

שיתופית שנתוניה דומים לאלה של האגודה הנדונה בענייננו.

.23

על סמך כל האמור לעיל דעתי היא כי יש לראות בהוראות ה ת ק נ ו ן ) ת ק נ ה 36

ו־ 93לתקנון( ,המאפשרות להוציא חבר מן הקיבוץ על־ידי ה ח ל ט ת אספה כללית שלא

נדרש קוורום של נוכחים בה ,אלא נדרש רוב של שני שלישים מן המצביעים ,בטלות.

בטלותן נובעת מכך שאין הן עולות בקנה אחד עם תקנת הציבור ,אין הן סבירות ,אין הן

עולות עם דרישת ת ו ם ־ ה ל ב ועם עיקרי הצדק הטבעי ,והן פוגעות בזכויות יסוד למעלה

מן הדרוש ושלא לתכלית ראויה.

.24

לאור האמור אין אני נדרשת לדון בטענת המערערת שלפיה ההוראות

הרלוונטיות בתקנון מהוות ״תנאי מ ק פ ח ״ בחוזה אחיד ,וגם לא בטענות נוספות -

דיוניות ומהותיות -שהועלו על־ידי המערערת כנגד תקינות ה ה ח ל ט ה ,וכן אין אני

מחווה דעה בשאלה אם יש בידי הקיבוץ עילות טובות להוצאת המערערת מן הקיבוץ.

.25

ל א ח ר כתיבת חוות־דעתי הגיעו לידיי חוות־הדעת של חבריי השופטת דורנר

והשופט גרוניס ,ובעקבותיה אבקש להעיר:

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

27

חן נ׳ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

פ״ד נזץ10 (6

ה ש ו פ ט ת )בדימ׳( ט׳ שטרסברג־כהן ,ה ש ו פ ט ת ד׳ דורנר

חברי השופט גרוניס מזכיר בחוות־דעתו את הוראת סעיף 20לחוק הפרשנות,

תשמ״א־ ,1981שלפיה ״פעולה שהוטלה על מ ס פ ר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי

רובם״ .ספק בעיניי אם סעיף זה ח ל בענייננו ,אלא שאינני נדרשת להכריע בכך ,שכן גם

אם הוא חל ,אין הוא עומד בניגוד לעמדת׳ שלפיה ראוי ש ה ח ל ט ה כפי ה ה ח ל ט ה במקרה

הנדון ת ת ק ב ל ברוב של חברי הקיבוץ.

.26

אשר־על־כן אני מציעה ל ק ב ל א ת ערעור המערערת ,ל ב ט ל את פסק־דינו של

בית־המשפט המחוזי ,לקבוע כי תקנות .16ו־ 93לתקנון הקיבוץ בטלות ,וכך גם ה ח ל ט ת

האספה הכללית מיום ,6.12.1997שמכוחה ה ו ח ל ט להוציא את המערערת מן הקיבוץ

ו ל ב ט ל את חברותה בו.

השופטת ד׳ דורנר

צר לי ,אך איני יכולה להצטרף לפסק־דינה של חברתי השופטת שטרסברג־כהן ,אשר

קיבלה את ערעורה ש ל המערערת בקובעה כי הוראות תקנון הקיבוץ הנוגעות להליכי

ההצבעה באספה ע ל הוצאת חבר מקיבוץ -בטלות .לדעתי ,יש לדחות את ערעורה של

המערערת ולקבל א ת ערעור המשיב כנגד הסעד שניתן למערערת ,שלא נדרש בכתב־

תביעתה.

להלן נימוקיי.

העובדות ,ההליכים והטענות

.1

המשיב ,קיבוץ ת ל קציר )להלן -הקיבוץ( ,הוא אגודה שיתופית ,המונה היום

כ־ 120חברים .הקיבוץ אימץ את התקנון הסטנדרטי שהוצע על־ידי התנועה הקיבוצית

המאוחדת ,ובשנת 1986אף אימץ את התיקון לתקנון זה )להלן -התקנון( ,שאושר על־

ידי רשם האגודות השיתופיות והתייחס ,בין היתר ,להליך הוצאת חבר מהקיבוץ ,לרבות

למנגנון ההצבעה ולכלל ההכרעה הדרושים לכך.

על־פי התקנון ,מוטלות על החברים ,בין השאר ,החובות להתגורר דרך קבע בקיבוץ,

להתאים עצמם לאורחות חיי הקיבוץ ,להעמיד לרשות הקיבוץ א ת מלוא כוח עבודתם,

למסור לקיבוץ א ת כ ל הכנסותיהם ונכסיהם ולמלא אחר הוראות מוסדותיו המוסמכים.

על הקיבוץ ,מצדו ,מוטלות ,בין היתר ,החובות לקבוע את עבודתו של החבר ,לספק,

28

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

ע״א 4245/00

פ״ד נזץ10 (6

חן נ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

,

השופטת ד׳ דורנר

בהתאם ליכולתו ,את צורכיהם החומריים והחברתיים של חבריו ומועמדיו ולדאוג

ל ב ר י א ו ת ם ) ת ק נ ו ת 6-3לתקנון(.

בהתאם ,ועל־מנת לשמור על מסגרת זו ,רשאי הקיבוץ ל ה ח ל י ט להוציא חבר

מהקיבוץ על־פי ה ח ל ט ת האספה הכללית שנתקבלה בקולות שני שלישים של החברים

המצביעים .זאת ,על יסוד כמה עילות ,ובהן אם החבר עשה מעשה הפוגע ביסודות

הקיבוץ ,במטרותיו או באורחות חייו ואם עבר הוא על הוראה בתקנון או לא קיים

ה ח ל ט ה של האספה הכללית ,ל א ח ר ש ה ו ח ל ט באספה כי על אי־קיום ה ה ח ל ט ה האמורה

צפוי ה ח ב ר להוצאה מ ה ק י ב ו ץ ) ת ק נ ה 36לתקנון(.

.2

המערערת ,בעלה וילדיה הצטרפו לקיבוץ בשנת ,1966אך עם הזמן עזבה כל

מ ש פ ח ת ה את הקיבוץ :ראשון עזב בעלה ,ל א ח ר שיחסיה עמו התערערו ,ולאחר מכן

עזבו כל ילדיה .במשך שנות השתייכותה לקיבוץ התגלעו מ ח ל ו ק ו ת רבות בין המערערת

לבין חבריו ,ואלה הובילו לכך שבשתי הזדמנויות קודמות נקט נגדה הקיבוץ הליכים

שבעקבותיהם פנתה המערערת לבית־המשפט .בפעם הראשונה ,בשנת ,1975עתרה

המערערת לאסור את כינוסה המתוכנן של האספה הכללית לדיון ב ה מ ל צ ת מזכירות

הקיבוץ להוציאה .ה מ ח ל ו ק ת נגעה לכספים שהגיעו למערערת ,שסירבה להעבירם

לקיבוץ .בית־המשפט קבע כי אם יועברו הכספים ,לא תתכנס האספה הכללית כאמור.

בפעם השנייה ,בשנת ,1984פנתה המערערת לבית־המשפט לאחר שבאספה הכללית

ה ו ח ל ט על הוצאתה מהקיבוץ ,לאחר ששיכנה את אמה בחדרה בקיבוץ לתקופה ארוכה,

ובכך הפרה את דרישות רשויות הקיבוץ ואספתו הכללית בעניין .בית־המשפט קבע אז

כי ה ה ח ל ט ה להוציאה מהקיבוץ לא תיושם אם יימצא לאם סידור מחוץ לקיבוץ ,תוך

שישה חודשים .באופן זה המשיכה המערערת להיות ח ב ר ת הקיבוץ עד היום.

במקרה שבפנינו ,ל א ח ר שרשרת הליכים ה ח ל י ט ה שוב האספה הכללית להוציא את

המערערת מהקיבוץ )להלן -ההחלטה( .האספה הכללית כונסה בעקבות תלונות כי

המערערת מגלה במשך שנים יחם מזלזל כלפי ישיבות הוועדה המרכזית של הקיבוץ

שנתקיימו מסוף שנת 1995ושנועדו לברר עם המערערת טענות שהועלו נגדה -על

שאינה מקיימת חובותיה בעבודה ובתורנויות ,על שאינה מ מ ל א ת אחר ה ח ל ט ו ת מוסדות

הקיבוץ ועל שאינה נוהגת בהתאם לאורחות החיים בקיבוץ .בישיבות אלה הוזהרה

המערערת כי אם לא ת מ ל א אחר חובותיה ,יועבר העניין לטיפול האספה הכללית .ואכן,

משלא מצאה הוועדה כי ח ל שינוי ל ט ו ב ה בהתנהגותה ,כונסה האספה הכללית כאמור

ובדיון שנערך בפניה מצאה כי המערערת הפרה באופן תדיר את חובותיה כלפי הקיבוץ.

ב א ס פ ה הכללית הוחלט ,פה אחד ,להתרות במערערת כי אם לא תקיים חובותיה

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשם״ד 2003

29

חן נ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

,

השופטת ד׳ דורנר

פ״ד נז)10 (6

בעבודה ובתורנויות ,ולא תשעה ל ה ח ל ט ו ת מוסדותיו המוסמכים של הקיבוץ בעניין

סדרי עבודתה ואורחות חייה ,תופסק חונרותה בקיבוץ ללא התראה נוספת )להלן -

ה ח ל ט ת ההתראה(.

לאחר שבמשך חודשים רבים ה ת ק ב ל ו דיווחים כי המערערת אינה מ מ ל א ת אחר

ה ח ל ט ת ההתראה ,החליטה המזכירות הפעילה של הקיבוץ ,לאחר שקיימה דיון בעניין,

למסור הודעה לחברי הקיבוץ על כינוס נושף של האספה הכללית.

ל ב ק ש ת המערערת ,בהתאם לזכותה על־פי התקנון ,נערך קודם לכינוס האספה בירור

נוסף בעניינה בפני ועדה שיועדה לכך ,שלאחר שמיעת המערערת וחקירת העניין

אישרה את כינוס האספה כמתוכנן.

האספה התכנסה אפוא וקיימה דיון כנוכחות 45מחברי הקיבוץ ,ובהם המערערת.

ל א ח ר ששמעה את טיעוני המערערת החליטה האספה -בתמיכת 35חברים ובהימנעות

תשעה

-ל ק ב ל את המלצת המזכירות להפסיק את חברותה של המערערת בקיבוץ

בהתאם לסעיף )36ג( ל ת ק נ ו ן ) ל ה ל ן -ה ח ל ט ת ההוצאה(.

על ה ח ל ט ת ההוצאה ערערה המערערת ,וערעורה הובא אף הוא בפני האספה

הכללית בכינוס נוסף ,אך גם ערעורה זה נדחה ,פה אחד ,על־ידי כל 29המשתתפים

ב כ י נ ו ס ) ל מ ע ט המערערת(.

.3

או אז הגישה המערערת לבית־המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד הקיבוץ,

ובגדרה ביקשה להצהיר על

ה ח ל ט ת ההוצאה כ ב ט ל ה ועל זכאותה ל מ כ ל ו ל הזכויות

שחברי הקיבוץ נהנים מהן .בית־המשפט המחוזי בנצרת)השופטת נ׳ אפל־דנון( מצא ,על

יסוד הראיות שהובאו בפניו ,כי ה ח ל ט ת ההוצאה בוססה על עילות ההוצאה בתקנון,

שכן המערערת לא התגוררה דרך קבע בקיבוץ ,לא פנתה למוסדות הקיבוץ המוסמכים

לשם טיפול בענייניה השונים ,לא קיימה את חובותיה בעבודה ובתורנויות וזלזלה

באורחות החיים בקיבוץ .עוד קבע בית־המשפט המחוזי כי הליך ההוצאה היה תקין,

והוא מילא אחר הדרישות הקבועות בתקנון .וכך כתבה השופטת בפסק־דינה:

״התובעת נעדרת ימים רבים מפיתה בקיבוץ .היא העדיפה לשהות בביתם

של ילדיה .התובעת הסבירה זאת בכך שבקיבוץ אין לה חבר ואיש אינו

מ ט פ ל בה כאשר היא חולה ,דבר הקורה לעיתים קרובות ...במקרים רבים

לא קיבלה אישור להיעדרות .במקרים רבים לא המציאה אישורים בזמן

30

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

,

פ״ד נז<10 (6

השופטת ד׳ דורנר

אמת .האישורים הרפואיים שלבסוף המציאה היו רק עם ת ח י ל ת ההליכים

המשפטיים.

התובעת מעדיפה ל ק ב ל טיפול רפואי מרופאים ממרכז הארץ למרות

שלרשות הקיבוץ עומדים שירותים רפואיים זמינים ...לא ברורה לי טענת

התובעת מדוע איננה יכולה ל ק ב ל שירותים רפואיים העומדים לרשות חברי

הקיבוץ.

נראה לי כי עמדתה של התובעת אינה צודקת ...אם ביתה של התובעת הינו

בקיבוץ כי אז עליה לגור בבית זה .אם היא מעדיפה לשהות מחוץ לקיבוץ,

הרי שיש בכך פגיעה בהתחייבותה כלפי החברים.

התנהגותה זו של התובעת -מבחירתה המלאה ולא כתוצאת אילוץ כלשהו

שנכפה עליה -מעידה כאלף עדים כי התובעת עצמה אינה חפצה או אינה

מעוניינת לשלב עצמה שילוב מלא במסגרת החיים הקיבוצית.

שלא בניסיונה לטעון -התובעת הוצאה מחברותה בקיבוץ בשל מ כ ל ו ל

התנהגותה :העדרות מעבודה במשך עשרות -אם לא מאות -ימים ,העדר

כל פניה מצידה למוסדותיו השונים של הקיבוץ והצגת אישורים מאישורים

שונים לשם מניעת הוצאתה מהקיבוץ ,זאת משנדחו טענותיה ומשהובהר

לה כי אין לה זכות ל׳קיזוז׳ עצמי של חובותיה לקיבוץ ...התנהגותה של

התובעת הנה חריגה בקיבוץ ,מ א ח ר והיא לוקה בזלזול מ ו ח ל ט באורחות

החיים וההתנהגות בקיבוץ .תוך עשיית דין עצמי ,עקיפה מוסדותיו השונים

של הקיבוץ ואכיפת נורמות התנהגות זרות על חברי הקיבוץ ,כנגד רצונם.

ה ח ל ט ת האסיפה הכללית ה ת ק ב ל ה כדת וכדין בהתאם לתקנון ואין מקום

להתערב באופן קבלתה״.

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

31

חן נ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

,

השופטת ד׳ דורנר

פ״דנז<10(6

בנוסף קבע בית־המשפט המחוזי כי אין ב ה ח ל ט ת ההוצאה משום איזון בלתי ראוי

בין כלל זכויותיהם של חברי הקיבוץ ,ובפרט חופש ההתקשרות וההתאגדות ,ובין

זכויותיה של המערערת .עם זאת מתוך שמירה על זכויותיה הקנייניות של המערערת

ראה בית־המשפט המחוזי להעניק לה סעי־ שלא התבקש בכתב־תביעתה )להלן -הסעד

,

הקנייני( והוא כי המערערת תהא זכאית לשווי דירת המגורים שלה ,אם יקיים הקיבוץ

הליכי הפרטה כמתוכנן.

.4

על פסק־דינו של בית־המשפט זזמחוזי ערערו שני הצדדים בפנינו.

המערערת תקפה בערעורה את מימצאי בית־המשפט המחוזי בדבר קיומן של עילות

הוצאה ובעניין מילוי אחר ההליכים שבתקנון .לחלופין טענה היא כנגד תוקפו של

התקנון ,ולחלופי חלופין טענה כי אין די בסעד הקנייני ,ויש לקבוע כי היא זכאית

ל ח ל ק ה היחסי בנכסי הקיבוץ בגדרי הליכי ההפרטה המתוכננים .מנגד ,ערער הקיבוץ

על מתן הסעד הקנייני ,שכאמור לא נזכר בכתב־התביעה.

.5

מימצאיו של בית־המשפט המחוזי מעוגנים היטב בראיות ,שהיו מהימנות

עליו ,ולא מצאתי כל יסוד להתערב בהם ,יש לדון אפוא בערעור על בסיס העובדות

שנקבעו בערכאה הראשונה.

לנוכח מסקנת בית־המשפט המחוזי ,העולה מקביעותיו העובדתיות ,כי ה ח ל ט ת

ההוצאה ה ת ק ב ל ה בהתאם לעילות ולהליכים בתקנון ,השאלה היחידה הצריכה לפנים

היא אם הוראות ה ת ק נ ו ן ) ת ק נ ו ת 36ו־ - (93שאינן דורשות כי ה ח ל ט ה על הוצאת חבר

מהקיבוץ ת ת ק ב ל ברוב קולות חברי הקיבוץ -בטלות .בהיות התקנון סטנדרטי ומקובל

בתנועות הקיבוציות ,ברי כי שאלה זו ודנה כללית ובעלת השלכות רוחב משמעותיות.

חברתי השיבה על שאלה זו בחיוב בקובעה כי:

״בטלותן נובעת מכך שאין הן עולות בקנה אחד עם תקנת הציבור ,אין הן

סבירות ,אין הן עולות עם דרישת תום־הלב ועם עיקרי הצדק הטבעי ,והן

פוגעות בזכויות יסוד למעלה מן הדרוש ושלא לתכלית ראויה״.

לעמדה זו ,שאינה מתיישבת לדעתי עם מעמדו של התקנון הקיבוצי ועם אורח

החיים בקיבוץ ,לא אוכל להצטרף.

32

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

השופטת ד׳ דורנו

מעמד התקנון

.6

התקנון הוא ״...הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר א ת היחסים

המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם״ )דברי השופט ברנזון

בע״א 627/61גלברג נ׳ מושב עובדים ״תל־עדשים״ בע״מ ] ,[10בעמ׳ .(1285אך ״...תקנון

הקיבוץ אינו חוזה ׳רגיל׳ .הוא ׳חוזה םטטוטורי ../הוא חוזה מיוחד במינו״)הנשיא ברק

בבג״ץ 4222/95פלטין נ׳ רשם האגודות ה ש י ת ו פ י ו ת ) ל ה ל ן -ע״א פלטין ] ,([11בעמ׳ .(622

הוא פועל במסגרת הנורמטיבית של פקודת האגודות השיתופיות)להלן -הפקודה( ושל

התקנות שהותקנו על־פיה .אופיו החוזי של התקנון מחייב הכרה ב ח ו פ ש הצדדים לקבוע

את האופן שבו ינהלו את חייהם המשותפים -הכול בכפוף להוראות המסגרת הקבועות

בדין .כאמור ,התקנון אף ע ב ר ת ח ת ש ב ט ביקורתו ש ל רשם האגודות השיתופיות,

וביקורת זו כבדת משקל היא ,שהרי ״...הלכה היא שאין בית־משפט זה מתערב

ב ה ח ל ט ו ת ש ל רשם האגודות השיתופיות אלא אם ה ה ח ל ט ה פגומה בטעות משפטית

מהותית והצדק מחייב שבית־המשפט יתערב ב ה ח ל ט ה ״ ) ע ״ א פלטין ] ,[11בעמ׳ .(623

השוו דברי השופט ברמון בע״א 556/69״ניר״ חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים

בע״מ נ׳ ביטן ] ,[12בעמ׳ 715וראו תקנה 7א לתקנות האגודות השיתופיות )ייסוד(,

תשל״ו־.1976

מנגנון ההכרעה הקבוע בתקנון ואופן ה פ ע ל ת ו בענייננו

.7

שאלת מנגנוני ההצבעה וכללי ההכרעה הראויים אינה מיוחדת להקשר העניין

שבפנינו .ה מ ש פ ט הישראלי ,בדומה לשיטות מ ש פ ט אחרות ,לא ראה ,ככלל ,לקבוע

הוראות קוגנטיות בעניין; העמדה היא כי ״במקום שהמחוקק רצה בקוורום -קבע

אותו ,ובמקום שלא רצה -ל א קבע״ )השופט ברנזון בבג״ץ 7/55ינוביץ נ׳ אור ],[13

בעמ׳ .(1255ראו למשל :סעיפים 24ו־ 25לדזוק־יסוד :הכנסת וכן הוראות תקנון הכנסת

נ [32לעניין הליכי החקיקה וקבלת ה ח ל ט ו ת בכנסת; סעיף 4לדזוק־יסוד :השפיטה וסעיף

) 12ג( לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים ,תשכ״ג־ ,1962לעניין הוועדה לבחירת שופטים

והוועדה למינויי חברי בית־הדין הדרוזי .כן ראו :דברי השופט מ׳ חשין בע״א 6821/93

בנק המזרחי המאוחד בע״מ נ׳ מגדל כפר שיתופי ] ,[14בעמ׳ ,535ודברי הנשיא ברק בבג״ץ

8946/01עלי נ׳ שר המשפטים והשר לענייני דתות ] ,[15בעמ׳ .426

אין חולק כי ה ה ח ל ט ה על הוצאת ח ב ר מאגודה שיתופית אינה בגדר ה ה ח ל ט ו ת

הדורשות קוורום על־פי ח ו ק )השוו ל מ ש ל לתקנה )7ב( לתקנות האגודות השיתופיות

)ייסוד(( .כך ,תקנה )7א( לתקנות האגודות השיתופיות )רשויות האגודה( מסמיכה את

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

33

ע״א 4245/00

פ״דנז)10(6

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

ה ש ו פ ט ת ד׳ ד ו ר נ ו

האגודה לקבוע ב ת ק נ ת ה את הקוורום החוקי הדרוש לקיומו של דיון באספה הכללית,

ובהתאם ,תקנה 93לתקנון קובעת כי ״האספה הכללית תקוים ב כ ל מספר של חברים

נוכחים״ )ההדגשה שלי -ד׳ ד׳( .כאמור ,כ ל ל ההכרעה בתקנה 36לתקנון הוא כי

ה ה ח ל ט ה להוציא ח ב ר מהקיבוץ ת ת ק ב ל ברוב של שני שלישים מקולות המצביעים,

ולכך יש להוסיף כי ל ח ב ר הקיבוץ נתונה הזכות לתקוף את ה ה ח ל ט ה ,על כל היבטיה,

בבית־המשפט.

את כ ל ל ההכרעה הזה יש לבחון על־פי הקשר הדברים .בענייננו נראה כי הכלל אכן

הולם את אורח החיים הקיבוצי .ברי כי ה ח ל ט ת ההוצאה לא ה ת ק ב ל ה במחי יד או מתוך

מחטף ,שהרי כאמור ,הטיפול בעניינה של המערערת נמשך שנים מספר ,במעורבות

מוסדות הקיבוץ השונים ובמעורבותה של אספתו הכללית -למצער בשלושה דיונים

שונים -תוך שניתנו למערערת הזדמנויות רבות להביע את עמדתה בפורומים רשמיים

ובלתי רשמיים כאחד .חברי הקיבוץ היו מודעים היטב לעניינה של המערערת ,ומתוך

מודעות זו קיבלו הם את החלטותיהם פה אחד .אמנם ,היו חברים שבחרו ,מכוח

האפשרות המוקנית ל ה ם בתקנון ,להביע את עמדתם על־ידי ״הצבעה ברגליים״ או על־

ידי שנכחו באספה אך נמנעו מהצבעה ,אך רבים הטעמים האפשריים ל כ ך שבינם לבין

קיפוח זכויותיה של המערערת אין מאומה .נוסף על הליכים אלה ה ח ל ט ת ההוצאה

עברה את ביקורתו של בית־המשפט המחוזי ונמצאה ראויה ,ואף עומדת היא לביקורת

בית־משפט זה.

.8

המסקנה ה מ ת ב ק ש ת מכך היא כי אין ההליך שבחרו בו חברי הקיבוץ ,פוגע

באושיות הסדר החברתי באופן המצדיק את קביעת בטלותו כנוגד את תקנת הציבור.

ראו דבריי בע״א 5187/91מקסימוב נ׳ מקסימוב ] ,[16בעמ׳ 189והשוו גם ג׳ שלו דיני

חוזים ] ,[25בעמ׳ .619בדומה ,אף איין בהליך האמור ,המיושם בקיבוצים רבים זה

עשרות שנים ,משום קיפוח ,חוסר תום־לב או פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי .השוו דברי

השופט מצא בע״א 672/96הנ״ל ] ,[5בעמ׳ .39ממילא הליך זה הוא מידתי ותכליתו

ראויה.

.9

אשר־על־כן דעתי היא כי איין להתערב ב ה ח ל ט ת ההוצאה -הן מן ההיבט

הדיוני הן מן הבחינה המהותית והנורמטיבית .השוו אוטולנגי בספרה הנ״ל ],[22

בעמ׳ .330

34

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשם״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

פ״ד נז)10 (6

השופטת ד׳ ד ו ת ר ,השופט א׳ גרוניס

הסעד הקנייני

.10

כאמור ,דעתי היא כי בדין ערער הקיבוץ כנגד הסעד הקנייני שניתן למערערת.

סעד זה לא נתבע על־ידיה ,לא הובאו ראיות לגביו ,ולא נשמעו הטיעונים הנדרשים .אף

שני הצדדים שבפנינו מסכימים כי קביעתו של בית־המשפט המחוזי בעניין זה לא

הונחה ע ל תשתית איתנה .שאלת חלקם ש ל חברים־לשעבר בנכסי קיבוץ העובר הליכי

הפרטה אינה פשוטה כלל ועיקר ,ומן הראוי כי ל א תוכרע בלי שתיתבע ,וממילא בלי

שיישמעו טיעונים מפורטים לגביה.

עם זאת ברי כי משלא נידון העניין לגופו עודנה פ ת ו ח ה הדרך בפני המערערת לנקוט

הליך משפטי נפרד ,אם תראה זאת לנכון.

.11

מטעמים א ל ה יש ,לדעתי ,ל ד ח ו ת את ערעור המערערת ו ל ק ב ל א ת ערעור

המשיב.

בנסיבות העניין ל א הייתי עושה צו להוצאות ,וכן מ ק ו ב ל ת עליי עמדת חברתי כי

במקרנו אין לחייב את הקיבוץ לשאת בהוצאות ייצוגה המשפטי של המערערת.

השופט א׳ גרוניס

.1

השאלה ש ע ל הפרק היא אם ההוראה בתקנון הקיבוץ בטלה ב ש ל היותה

סותרת א ת תקנת הציבור או ב ש ל ט ע ם א ח ר כלשהו .כ פ י שפורט על־ידי חברותיי

הנכבדות ,ההוראה הרלוונטית שבתקנון קובעת כי תוקפה ש ל ה ח ל ט ה בעניין הוצאתו

של חבר מן הקיבוץ מותנה בכך שנתקבלה ברוב של שני שלישים מן המצביעים .לדעתה

של חברתי השופטת שטרסברג־כהן ,אין התקנה עומדת במבחן .לטעמה ,הדרישה הראויה

ל ש ם ק ב ל ת ה ח ל ט ה כזאת הינה רוב מבין כ ל ל החברים ולא רק מבין הנוטלים ח ל ק

בהצבעה .לעומת ז א ת חברתי השופטת דורנו אינה מוצאת פסול בהוראה שבתקנון.

בטרם אביע את דעתי אתייחס לנתונים העובדתיים.

.2

בעת שנתקבלה ה ה ח ל ט ה הראשונה בעניין הוצאתה של המערערת מן הקיבוץ

)ביום (6.12.1997היו ב ו 123חברים .באספה נכחו 45מבין החברים ,היינו 36.58

אחוזים .ב ע ד הוצאתה ש ל המערערת הצביעו 35חברים ,היינו 28.45אחוזים מ כ ל ל

החברים .אחד מבין החברים הצביע נגד ואילו תשעה נמנעו .המערערת לא השלימה עם

ה ה ח ל ט ה ,ועל־כן הובא ערעורה בפני האספה הכללית שהתכנסה ביום .7.2.1998

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

35

ע״א 4245/00

פ״דנז)10(6

חן נ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

,

השופט א׳ גרוניס

מספרם של חברי הקיבוץ באותה עת היה .126באספה זו נכחו כנראה 30חברים

)הפרוטוקול אינו חד־משמעי ,שכן הוא מזכיר במקום מסוים כי נכחו 29חברים(29 .

חברים הצביעו נגד קבלתו של הערעור ,קרי 23אחוזים מ כ ל ל החברים .חבר אחד הצביע

בעד ק ב ל ת הערעור.

.3

נבהיר תחילה כי יש להבדיל בין הסוגיה של המניין החוקי לבין הנושא של

הרוב הדרוש ,אף שקיימת זיקה מסוימת ביניהם .הדרישה של מניין חוקי עוסקת

בנוכחות של אלה הזכאים ליטול חלק באספה של הגוף המסוים .שאלה היא אם דרישת

הנוכחות חלה לגבי האספה מתחילתה ועד סופה ,או שמא רק בראשית התכנסותה )ראו

הסדרים העוסקים במפורש בשאלה זו :תקנה 7לתקנות האגודות השיתופיות )רשויות

האגודה(; סעיף )8א( ל ת ו ס פ ת הראשונה לחוק העמותות ,תש״ם־ ;1980סעיף 53לצו

המועצות המקומיות )מועצות אזוריות( ,תשי״ח־ .1958במקרים אחרים אין התייחסות

לסוגיה :סעיף )6א( לחוק מועצת הפירות )ייצור ושיווק( ,תשל״ג ; 1973-סעיף )3ג(

לכללי לשכת עורכי הדין )בחירת חברי בית הדין המשמעתי הארצי( ,תשנ״ו;1996-

סעיף )5ג( לחוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו ,תשי״ד ;1954-סעיף 16לחוק

המועצה לייצור ולשיווק של ירקות ,תשי״ט־ 1959וכן ראו Re H a r t l e y B a i r d , L t d .

] .((1954) [21לעומת זאת הדרישה בעניין רוב בהצבעה כשמה כן היא .עוסקת היא

בשיעור ההצבעה בעד ק ב ל ת ה של ה ה ח ל ט ה העומדת לדיון .מובן שהגדרה או קביעה

של הרוב הנדרש מבין החברים מגדירה בהכרח מהו המניין החוקי .כך ל מ ש ל הוראה

שלפיה דרוש רוב מבין החברים )בניגוד לרוב מבין המצביעים( של גוף המורכב מ מ א ה

חברים מצביעה על כך ,אף אם הדבר לא נאמר במפורש ,שהמניין החוקי הוא 51

חברים.

.4

אין בדין הישראלי עיקרון כללי שלפיו הכרעה של גוף המורכב מכמה חברים

חייבת ל ה ת ק ב ל ברוב של החברים בו .וזכרתי השופטת דורנר מזכירה הוראות חוק שונות

בנושא ,ודי אם אחזור ואזכיר כי סעיף 24לחוק־יסוד :הכנסת קובע כי הכנסת רשאית

ל ה ח ל י ט בכל מ ס פ ר חברים ,ואילו סעיף 25לאותו חוק יסוד מורה ש ה ח ל ט ה מ ת ק ב ל ת

״...ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה...״ .משמע ,אין דרישה של קוורום ,ואילו הרוב

הנדרש ל ק ב ל ת ה ח ל ט ה הינו רוב מבין המשתתפים בהצבעה .אכן ,במקרים שונים נקבעו

בחיקוק הוראות לגבי מניין חוקי ,אולם אף כאשר הדבר נעשה ,המניין הנדרש אינו

בהכרח מחצית מבין החברים )דוגמאות למניין חוקי של מחצית החברים יימצאו

בחוקים האלה :סעיף )3א( לחוק ריאי חשבון ,תשט״ו־ ;1955סעיף )20א( ל ח ו ק

המועצה לענף הלול )ייצור ושיווק( ,תשכ״ד .1963-לדוגמאות של מניין הקטן ממחצית

ראו :סעיף )8א( ל ת ו ס פ ת הראשונה לחוק העמותות; סעיף )28א( לחוק הרשויות

36

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשם״ד 2003

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

ע״א 4245/00

,

ה ש ו פ ט א ׳ גרוניס

פ ״ד נז)10 (6

המקומיות )בחירות( ,תשכ״ה־ .(1965והעיקר ,אף כאשר קיימת הוראה הדורשת מניין

חוקי של חברי הגוף המסוים ,ואף בהנחה שדרישת המניין משתרעת ל כ ל משך האספה,

הרי ה ח ל ט ה מ ת ק ב ל ת כדין ל פ י רוב המצביעים בעדה ,ורוב זה מובן שאינו דהה בהכרח

ל מ ס פ ר המשתתפים בישיבה .במילים אחרות ,די בכך שרוב מתוך המניין החוקי יצביע

בעד ה ה ח ל ט ה העומדת לדיון.

הוראה א ח ת שאין להתעלם ממנה ,ושלכאורה הינה בעלת אופי כללי ,היא זו

הקבועה בסעיף 20לחוק הפרשנות ,תשמ״א 1981-שזו לשונה:

״פעולה שהוטלה על מ ס פ ר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם״.

אין זה ברור אם סעיף זה מתייחס לדרישה ש ל מניין חוקי או לדרישה באשר לרוב

הדרוש )שאלה זו עלתה ,אך ל א הוכרעה ,בבג״ץ 8946/01הנ״ל נ ,[15בעמ׳ .(427ההבדל

מתגלה באופן ברור בדוגמה של גוף המורכב מ מ א ה חברים .אם הסעיף מדבר ע ל מניין

חוקי ,המשמעות היא שבאספה חייבים ליטול ח ל ק ל פ ח ו ת 51חברים .בהיעדר הוראה

מיוחדת ,ובהנחה שדרישת המניין ח ל ה לגבי כ ל שלביה של האספה ,אזי על־מנת

שנאמר כי ה ה ח ל ט ה נתקבלה כדין ,חייבים 26חברים ל פ ח ו ת להצביע ב ע ד ק ב ל ת

ה ה ח ל ט ה .לעומת זאת אם הסעיף אינו עוסק במניין החוקי אלא ברוב הדרוש ל ק ב ל ת

ה ח ל ט ה ,אזי קבלתה כדין מותנית בכך ש־ 51מבין החברים יצביעו בעבורה .מ כ ל מקום,

ההוראה שבסעיף 20אינה בעלת תחולה כללית .ברור כי ההסדר אינו ח ל לגבי גופים

שיפוטיים או מעין־שיפוטיים )ראו :בג״ץ 94/74עירית ראשון־לציון נ׳ שר הפנים ],[17

בעמ׳ ;715-714ע״א 2518/02סמיון נ׳ שר הבריאות ] ,[18בעמ׳ ;784י׳ זמיר הסמכות

המינהלית )כרך א( ] ,[26בעמ׳ ,298ה״ש .(41ה ח ל ט ה של גופים כאלה חייבת להתקבל,

בהיעדר הסדר מיוחד ,ת ו ך השתתפות של כ ל החברים .מובן שההכרעה תיפול על־פי

דעת הרוב .ההסדר שבסעיף 20לחוק הפרשנות אינו אלא ביטוי ל כ ל ל הנוהג ב מ ש פ ט

המקובל ,שלפיו ה ח ל ט ה של גופים המורכבים מ מ ס פ ר קבוע של חברים חייבת ל ה ת ק ב ל

על־ידי רובם )ראו בג״ץ 7/55הנ״ל ] ,[13בעמ׳ 1257וכן ראו D e m o c r a t i c - F a r m e r -

]C e n t r a l C o m . v. H o l m (1948) [20

( L a b o r Stateברי כי קיבוץ אינו גוף ב ע ל מספר

חברים קבוע .די להפנות ל מ ס פ ר השונה ש ל חברי הקיבוץ בעת שנערכו שתי האספות

שעסקו בעניינה של המערערת ,ואשר השנייה שבהן התקיימה כחודשיים לאחר

קודמתה.

.5

חברתי השופטת שטרסברג־כהן הדגישה בפםק־דינה כי קביעתה בדבר הצורך

ברוב ש ל חברי הקיבוץ אינה מתייחסת לקיבוצים המונים אלפי חברים ולאגודות

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשם״ג/תשס״ד 2003

37

ע״א 4245/00

פ״ד נז<10 (6

חן נ קיבוץ ת ל קציר אגודה שיתופית

,

ה ש ו פ ט א׳ גרוניס

שיתופיות מסוגים אחרים .הנני מניח כי צמצום ת ח ו ל ת ה של הקביעה לקיבוצים קטנים

מבוסס על ה מ ח ש ב ה שדרישה של רוב מבין החברים אינה מעשית לגבי מסגרות

ארגוניות שבהן מ ס פ ר החברים גדול .במילים אחרות ,ההנחה היא שבקיבוץ שבו מ א ו ת

רבות ,ואולי אלפים ,של חברים ,אין לצפות שבאספה כללית ייטול ח ל ק מ ס פ ר כה גדול

של חברים עד שיהיה ניתן להשיג רוב של כ ל ל החברים בעד הצעת ה ח ל ט ה .נראה שיש

אכן סימוכין אמפיריים ל כ ך שקיים קשר מסוים בין מספר החברים בקיבוץ לבין

ההשתתפות ב א ס פ ו ת במובן זה שככל שמספר החברים גדול יותר קיימת השתתפות

קטנה יותר באספות )מ׳ רוזנר ״דמוקרטיה פוליטית וארגונית בקיבוץ״ ] ,[30בעמ׳ ;149

אולם ראו מנגד י׳ לניר ״היבטים אחרים על קיבוץ בךזמננו״ ] ,[31בעמ׳ .(208-204

ב ה ח ל ט מסכים אני שיש ליתן משקל לשיקול המעשי האמור ,בייחוד לאור העובדה

שהסנקציה הממשית היחידה הנתונה לקיבוץ כלפי ח ב ר הינה זו של ביטול חברותו

בקיבוץ )מלומד א ח ד שעסק רבות בנושא הקיבוץ דימה את המצב למערכת משפטית

שבה העונש היחיד שבארסנל של ננית־המשפט הוא מאסר עולם :י׳ לניר הקיבוץ

כמערכת מדינית )להלן -לניר 1990נ27ן( ,בעמ׳ .(232צורה אחרת להצגת הדברים היא

על דרך השאלה מ ה הנפקות של קביעה שהרוב הדרוש הינו רוב של החברים .מ ס ת ב ר כי

בעבר מעמדה של אספת הקיבוץ ה י ה חשוב ורם מזה של היום .במשך השנים חלה

ירידה בהשתתפות חברי הקיבוץ באספה )מ׳ רוזנר ,ש׳ גץ הקיבוץ בעידן של שינויים

] ,[28בעמ׳ .(90-89במחקרים שנערכו׳ התברר כי שיעור ההשתתפות הממוצע באספה

הכללית בקיבוצים הינו כ־ 32אחוזים )לניר ,[27] 1990בעמ׳ 210ו־ ;332י׳ לניר הנהגה,

השתתפות ותקשורת בקיבוץ )להלן -לניר ,([29] 1992בעם׳ .(27על־כן קביעה שדרוש

רוב מבין כ ל ל החברים עלולה להביא לאיונה למעשה של הסנקציה היחידה הקיימת

כלפי ח ב ר סורר .עוד נציין כי מ ח ק ר אמפירי גילה ש־ 65.9אחוזים מבין חברי הקיבוצים

שנשאלו מסתפקים במניין חוקי של 25אחוזים מן החברים )יצוין כי השיעור האמור

הינו מצטבר ,היינו ח ל ק מן הנשאלים אף היו בדעה שדי במניין חוקי ששיעורו נמוך

יותר .באותו מ ח ק ר התברר ש־ 82.4אחוזים )מצטבר( מסתפקים במניין חוקי של 30

אחוזים; הנתונים מופיעים בלניר ,[27] 1990בעמ׳ 237ו־ ,(325כלומר :אף לדעתם של

חברי הקיבוצים ניתן ל ה ס ת פ ק בדרישה של מניין חוקי שאינו מגיע כדי רוב של החברים.

יתרה מזו ,מסקנתה של חברתי השופטת שטרסברג־כהן תיצור אי־ודאות ,לדוגמה לאיזו

מסגרת נכנס קיבוץ שיש בו 500חברים -האם הדרישה לגביו תהיה גם היא רוב מבין

החברים? כיצד ינהגו בעתיד קיבוצים שמספר חבריהם גדול מזה של הקיבוץ שבו

עסקינן?

.6

חייב אני להודות שהדרישה בתקנון הקיבוץ שלפיה די ברוב של שני שלישים

מן המצביעים מעוררת אי־נוחות ,בעיקר כאשר מדובר בהכרעות בעלות משקל לגבי

38

פסקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

ע״א 4245/00

חן נ׳ קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית

פ״דנז)10(6

ה ש ו פ ט א׳ גרוניס

הקיבוץ או לגבי א ח ד מחבריו .בהיעדר דרישה ש ל רוב מיוחד מבין החברים ,ולמצער

דרישה של מניין חוקי ,אפשר ש ה ח ל ט ה באספה הכללית של קיבוץ בעניין הוצאתו של

ח ב ר ת ת ק ב ל ברוב של שני חברים כנגד דעתו של ח ב ר שלישי)ראו גם לניר ,[29] 1992

בעמ׳ ;28-27כללית לגבי הדרישה ש ל רוב מבין החברים כ מ ב ט א ת באופן מ ל א את

העיקרון

הדמוקרטי ראו דבריו של השופט מ׳ חשין בע״א 6821/93הנ״ל ],[14

בעמ׳ .(540-538יש לזכור כי מדובר ב ה ח ל ט ה שעשויה להיות לה השלכה רצינית מאוד

לגבי ה ח ב ר המוצא מן הקיבוץ ,עם זאת אין להתעלם מן הנתונים המיוחדים למקרה

שבפנינו .באספה שנערכה בחודש דצמבר 1997הצביעו בעד הוצאתה של המערערת

28.45אחוזים מבין החברים ,ואילו באספה מחודש פברואר 1998הצביעו 23אחוזים

מבין החברים ב ע ד קיומה של ה ה ח ל ט ה הקודמת .שיעורים א ל ה אינם שונים באופן

דרמטי מן השיעור הממוצע בהצבעות הנערכות באספות קיבוץ.

.7

אלה הטעמים שהביאוני לצרף דעתי לדעתה של חברתי השופטת דורנו ,כמו כן

מסכים אני כי ל א נ פ ל פגם אחר ב ה ח ל ט ה ,וכי קיימת עילה להוצאתה ש ל המערערת מן

הקיבוץ .אשר לקביעה ש ל בית־המשפט כי לכשיופרט הקיבוץ תהא המערערת זכאית

לערכו הממשי והאמיתי של ביתה :הסעד האמור לא נתבקש על־ידי המערערת ,ולפיכך

ל א היה זה מן הראוי לתתו .מסכים אני עם חברתי השופטת דורנר כי נושא זה נותר

פתוח ,ועל־כן רשאית המערערת לנקוט הליך נפרד בעניין .כמו כן מצטרף אני לדעת

שתי חברותיי כי אין לחייב את הקיבוץ לממן את הוצאותיה ש ל המערערת לגבי ייצוגה

המשפטי.

ה ו ח ל ט ברוב דעות ,כאמור בפםק־דינה של השופטת דורנר.

ניתן היום ,י״ג ב א ב תשס״ג).(11.8.2003

פםקי־דין ,כרך נז ,חלק שישי ,תשס״ג/תשס״ד 2003

39