תקן ישראלי 63

כ " ו אלול תשע"ח 6 ספטמבר 2018 לכבוד שלום רב, באמצעות דואר אלקטרוני: הנדון: בקשה לקבלת מידע מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח 1998 – ת"י 63 ראשית , תודה על פנייתך בנושא שבנדון. בקשת המידע אותה העברת למשרדנו, עוסק ת בת"י 63. ביום 25.7.18, הועברה לך פרסום אכרזת תקן 63 להסרת רשמיות (מתקן ישראלי) בילקוט הפרסומים 8044. אכרזת התקן להסרת רשמיות פורסמה , בהמשך להתייעצות עם נציגי היצרנים הצרכנים היבואנים ובהסכמת שר האנרגיה שר הבריאות ושר הבינוי והשיכון . במכתב שליווה את קובץ הפרסום שהועבר אלייך, צוין כי ככל ש תמצאי כי נחו ץ בעבורך מידע נוסף , נשמח להיות לעזר ולסייע גם בעתיד. ביום 20.8.18, ביקשת כי משרדנו ימשיך את טיפולו בבקשה ובעקבות האמור , פנה משרדנו לצדדים ה שלישיים הרלוונטיים למידע, אותו העבירה ה יחידה המקצועית הרלוונטית – מינהל התקינה, זאת על מנת לקבל את עמדתם באשר לעניין מסירתו. לאחר קיום הליך זה , המתחייב מכוח סע' 13 לחוק חופש המידע, כמו גם באישור הלשכה המשפטית במשרדנו , מועברים לך בזאת הצרופות שהועברו על ידי מינהל התקינה. מקווה שהייתי לך לעזר ו אשמח לעמוד לרשותך גם בעתיד, בכל הנוגע לנושאים עליהם אמון משרדנו. ב ברכה יוסי זולפן, הממונה על חוק חופש המידע משרד הכלכלה והתעשייה העתק : עו"ד אמל כולאב, הלשכה המשפטית

חומר לסעיף 3חלק א'

ישיבת מועצה מס9.11.17 – 165 .

כללי מדידת מים (מדי מים) (תיקון) ,התשע"ח2017-

1

בתוקף סמכותה לפי סעיף )1(13לחוק מדידת מים ,התשט"ו , 1955-קובעת מועצת הרשות

הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

2

תיקון סעיף 1

.1

ביטול סעיף 33

.2

סעיף 33לכללים העיקריים – בטל.

החלפת סעיף 33א

.3

במקום סעיף 33א לכללים העיקריים יבוא:

בסעיף 1לכללי מדידת מים (מדי מים) ,התשמ"ח( 1988-להלן – הכללים העיקריים)

–

()1

לפני ההגדרה "מד מים" יבוא:

"אתר האינטרנט" – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים וביוב,

שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים ,שכתובתו ;www.water.gov.il

()2

במקום ההגדרה "מד מים" יבוא:

"מד מים" – מכשיר המונה וסוכם את כמויות המים המופקות או

המסופקות;".

()3

אחרי ההגדרה "בעל רשיון לבית מלאכה או למבדקה" יבוא:

"הדירקטיבה האירופאית" – הדירקטיבה האירופאית EU/2014/32

בנוגע למדי מים ,על עדכוניה;

3

"חוק התקנים" – חוק התקנים ,התשי"ג – ; 1953

"מכון התקנים" – מכון התקנים הישראלי שהוקם לפי סעיף 2לחוק

התקנים;

()3

בסופו יבוא:

""תיק מוצר" -תיעוד טכני של מד המים ,כפי שהוגש למכון התקנים או

לגורם המאשר ,הקבוע בהוראות הדירקטיבה האירופית ,הכולל את פרטי

המוצר על כל מרכיביו ,אופן ייצורו ותפעולו ואת שאר הפרטים המאפשרים

את הערכת התאמתו לדרישות התקן הישראלי או הדירקטיבה האירופית,

לפי העניין.".

"אישור דגם מד מים 33א( .א)

מנהל הרשות הממשלתית רשאי לאשר דגם מד

מים שמתקיימים בו כל המפורטים להלן והוא

רשאי להתנות את אישורו בתנאים:

1ס"ח התשט"ו ,עמ' ;82התשס"ו ,עמ' .350

2ק"ת התשמ"ח ,עמ' ;1110התשע"ז ,עמ' .51

3

ס"ח התשי"ג ,עמ' ;30התשע"ז ,עמ' 162

1

()1

הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 63

או הדירקטיבה האירופאית;

()2

ניתן לגביו אישור מכון התקנים לפיו

הוא עומד בדרישות תקן ישראלי ת"י

5452למוצרים הבאים במגע עם מי

שתייה;

()3

יש הוראות ברורות ומפורטות דיין,

בעברית ,להתקנה ,שימוש ,תחזוקה

ותיקון של דגם מד המים;

()4

יש תיק מוצר ברור ומפורט דיו ,של דגם

מד המים;

()5

יש שתי מבדקות לפחות שעל פי הרישיון

שניתן להן לפי סעיף 4מוסמכות לבדוק

מדי מים מסוגו ,ואחת מהן לפחות אינה

צד קשור ליצרן מד המים או לנציגו

בישראל;

()6

מנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי

תקופת תפקודו התקין עולה על תקופת

הבדיקה והכיול של מד מים מסוגו לפי

סעיף ,44ובלבד שלא תפחת משנתיים;

()7

במד מים שאושר לטמפרטורה של פחות

מ 50-מעלות צלסיוס – התקבל אישור

של מכון התקנים על התאמתו למים

חמים לפי תקן ישראלי ת"י .63

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ,מנהל הרשות

הממשלתית לא יאשר דגם מד מים מטיפוס חד

סילוני או נפחי.

(ג)

תקופת האישור לדגם מד מים לא תעלה על

עשר שנים ,ובדגם מד מים שקיבל אישור בשל

עמידה בדרישות הדירקטיבה האירופאית –

התקופה לגביה ניתן לו אישור לפי הדירקטיבה

האירופאית.

2

(ד)

אישר מנהל הרשות הממשלתית דגם מד מים,

יפרט באישור את סימונו ,ואם הוא אינו מסוג

שמנוי בסעיף – 44גם את מועדי הבדיקה

והכיול שלו".

הוספת סעיפים 33ב

עד 33ז

.4

אחרי סעיף 33א לכללים העיקריים יבוא:

"אישור מד מים

במקרים מסוימים

33ב .שוכנע מנהל הרשות הממשלתית שאין אפשרות

מעשית להתקין במקרה מסוים מד מים מדגם שאושר

לפי הכללים ,רשאי הוא לאשר שימוש במד מים אחר,

ובלבד שיכלול באישור הוראות להתקנה ,שימוש,

אחזקה ,בדיקה ,כיול וסימון של מד המים וכן את

הנימוקים לאישור שניתן.

סימון מד מים

33ג.

(א)

מד מים יסומן בסימון שהורה עליו מנהל

הרשות באישור לדגם מד המים.

(ב)

הסימון יעשה במקום נראה לעין ,גודלו לא

יקטן מגודל סימוני התקינה שמצוינים על מד

המים והוא יותקן כך שלא יהיה ניתן להסרה

ללא פגיעה במד המים.

פרסום דגמי מד מים 33ד.

שאושרו והחלטות

מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של

הרשות הממשלתית למים ולביוב את דגמי מד המים

אחרות

שאושרו לפי סעיף 33א סימונם ומועדי הבדיקה והכיול

שלהם ,,את האישורים שניתנו לפי סעיף 33ב וכן

החלטות שלא לאשר מד מים; נקבעו תנאים באישור

של מד מים ,יפרסמו התנאים; החלטות יפורסמו ביחד

עם הנימוקים להן.

בקשה לאישור דגם

מד מים

33ה( .א)

יצרן של מדי מים או נציגו בישראל המבקש

לקבל אישור לדגם מד מים יגיש למנהל הרשות

הממשלתית בקשה בנוסח הערוך לפי נוסח

טופס 3בתוספת השלישית ,בצירוף המסמכים

הנדרשים בטופס לתמיכה בבקשה.

(ב)

הבקשה תוגש באמצעי אלקטרוני ,כפי שיפרסם

מנהל הרשות הממשלתית באתר האינטרנט.

3

(ג)

מגיש הבקשה יציין בבקשה פרטים שלדעתו

גילויים עלול לחשוף סוד מסחרי ,ואם עשה כן

– לא יגלה מנהל הרשות הממשלתית פרטים

מהבקשה שלדעתו העיון בהם עלול לחשוף סוד

מסחרי כאמור ,בכפוף לסעיפים 10ו 11-לחוק

4

חופש המידע ,התשנ"ח. 1988-

(ד)

מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות

למבקש להעביר לו מידע ומסמכים נוספים

הדרושים לצורך בחינת הבקשה ,בתוך תקופה

שיורה.

(א)

אדם שקיבל אישור לדגם מד מים יודיע למנהל

דיווח ואישור שנתי

33ו.

מד מים מותר

לשימוש

33ז.

ביטול אישור

33ח .מנהל הרשות הממשלתית רשאי ,מנימוקים שיפורטו

בהחלטתו ולאחר שנתן למי שקיבל את האישור

הזדמנות להשמיע את טענותיו ,לבטל אישור שנתן

לדגם מד מים לפי סעיף 33א ,בהתקיים אחד מאלה:

הרשות ,ללא דיחוי ,אם דגם מד המים חדל

לקיים איזה מהתנאים שבסעיף 33א.

(ב)

אדם שקיבל אישור לדגם מד מים בשל עמידה

בדרישות הדירקטיבה האירופאית ,יגיש למנהל

הרשות הממשלתית ,אחת לשנה ,אישור לפי

הדירקטיבה האירופאית לכך שמד המים עומד

בדרישותיה.

ספק ,מפיק או תאגיד צרכן לא ישתמש במד מים,

לצורך מדידת מים ,אלא אם כן מד המים הוא מדגם

שאושר לשימוש לפי סעיף 33א או אושר לשימוש לפי

סעיף 33ב ,ומסומן לפי סעיף 33ג.

תיקון סעיף 44

.5

()1

דגם מד המים אינו עומד בתנאים שבסעיף 33א

או בתנאים שנקבעו באישור;

()2

לא התקבל אישור על עמידה בדרישות לפי

סעיף 33ו;

()3

נתגלו ליקויים בתפקודו של דגם מד המים".

בסעיף (44א) לכללים העיקריים ,בסופו יבוא:

4ס"ח התשנ"ח ,עמ' .226

4

מד מים אחר – לפי הוראות שיורה מנהל הרשות הממשלתית באישור שנתן

"()5

לדגם מד המים או למד מים לפי הכללים".

ביטול סעיף 54

.6

סעיף 54לכללים העיקריים – בטל.

הוספת תוספת

שלישית

.7

אחרי התוספת השניה לכללים יבוא:

"תוספת שלישית

(סעיף 33ה)

טופס 3

בקשה לאישור דגם מד מים

לפי כללי מדידת מים (מדי מים) ,התשמ"ח1988-

אני הח"מ[ ,שם המבקש] ,מבקש אישור לדגם מד המים המפורט להלן לפי סעיף

33א לכללי מדידת מים (מדי מים) ,התשמ"ח.1988-

.1פרטי המבקש (נציג יצרן מד המים)

שם המבקש_______________ :

מספר ת"ז/ח"פ_______________ :

מען_______________ :

מספר טלפון_______________ :

דואר אלקטרוני_______________ :

אני מצהיר כי אני נציג היצרן בישראל/יצרן מד המים (מחק את המיותר).

.2פרטי יצרן מד המים (יש למלא אם שונים מפרטי המבקש)

שם היצרן_______________ :

מספר מזהה_______________ :

מען_______________ :

מספר טלפון_______________ :

דואר אלקטרוני_______________ :

.3פרטי מד המים

שם מד המים (דגם)_______________ :

תיאור מד המים_______________ :

קטרים קיימים של מד המים_______________ :

הערות_______________ :

.4מסמכים המצורפים לבקשה

צירפתי לבקשה את המסמכים הבאים:

5

( )1לדגם מד מים העומד בדרישות תקן ישראלי ת"י – 63אישור תקינה לפי

תקן ישראלי ת"י ;63לדגם מד מים אחר – כל אלה:

(א) תעודת ,EC Type Examinationכולל דוח פרטני של הבדיקות התומך

בתעודה שהוגשה;

(ב) אישור ;EC DECLARATION OF CONFORMITY

(ג) אם המסמכים שבפסקאות (א) ו(-ב) אינם באנגלית – תרגום נוטריוני

מאושר לעברית או לאנגלית שלהם;

(ד) אם דגם מד המים אושר לטמפרטורה של פחות מ 50-מעלות צלסיוס –

אישור של מכון התקנים על התאמתו למים חמים לפי תקן ישראלי

ת"י ;63

( )2אישור מכון התקנים בדבר התאמה של דגם מד המים למי שתיה לפי תקן

ישראלי ת"י ;5452

( )3הוראות להתקנה ,שימוש ,תחזוקה ותיקון של דגם מד המים;

( )4תיק מוצר של דגם מד המים הכולל את כל אלה:

(א) מפרט טכני ,כולל תמונות ,תרשימים ותכונות מטרולוגיות;

(ב) שרטוט חתך מד מים ,כולל פירוט חלקים;

(ג) הסבר מילולי המאפשר הבנת תפקודו של מד המים;

(ד) רשימת חלקים עיקריים ושמות יצרנים;

(ה) פירוט מרכיבים אלקטרוניים;

(ו) אורך חיים מובטח על ידי היצרן;

(ז) קטלוג של מד המים;

( )5רשימת מבדקות שמוסמכות כדין לבדוק את מד המים;

( )6תמונת לוגו של יצרן מד המים.

.5פרטים בבקשה שהם סוד מסחרי (סמן במקום המתאים)

הבקשה אינה כוללת סודות מסחריים.

מצורפת רשימה של פרטים המופעים בצרופות לבקשה שלדעתי גילויים

עלול לחשוף סוד מסחרי ,בצירוף נימוקים.

ולראיה באתי על החתום.

תאריך__________ :

הוראת שעה

.8

__________

[שם המבקש]

בתקופה שעד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד ( 31במרס ,)2024יראו כאילו אחרי סעיף

33ז לכללים העיקריים נאמר:

"הוראת שעה

33ט( .א)

6

בסעיף זה –

"היום הקובע" – כ"ה באדר התשע"ט (31

במרץ ;)2019

"המועד האחרון ליישום" – י"ז בטבת

התשפ"א ( 1בינואר ;)2021

"המועד האחרון לכיול ולבדיקה" – המועד

האחרון שבו ספק ,מפיק או תאגיד צרכן חייב

למסור מד מים לבדיקה ולכיול לפי סעיפים 44

ו;45-

"מד מים מאושר" – מד מים מדגם שאושר

לשימוש לפי הכללים ,וכן מד מים שקיבל לפני

היום הקובע תעודת בדיקה בדבר התאמה

לתקן לפי סעיף (12א) לחוק התקנים; ,

"מד מים מסומן" – מד מים מאושר שסומן כפי

שהורה באישור מנהל הרשות הממשלתית לפי

סעיפים 33א או 33ב.

(ב)

על אף האמור בסעיף 33ז –

()1

עד יום ט"ז בתמוז התשע"ח ( 29ביוני

)2018רשאי ספק ,מפיק או תאגיד צרכן

להתקין ולהשתמש במד מים ,גם אם

הוא אינו מד מים מאושר;

()2

מהיום הקובע לא יתקין ספק ,מפיק או

תאגיד צרכן מד מים ,אלא אם כן הוא

מד מים מסומן;

()3

מבלי לגרוע מהוראות סעיפים 44ו– 45-

(א)

בתקופה שמהיום הקובע עד

המועד האחרון ליישום ,רשאי

ספק ,מפיק או תאגיד צרכן

להמשיך ולהשתמש במד מים

שהותקן לפני היום הקובע ,גם

אם הוא אינו מד מים מאושר;

(ב )

7

עד המועד האחרון ליישום יסיר

ספק ,מפיק או תאגיד צרכן כל

מד מים המשמש אותו שאינו מד

מים מאושר;

(ג)

מהמועד האחרון ליישום ,רשאי

ספק ,מפיק או תאגיד צרכן

להמשיך ולהשתמש במד מים

מאושר שהותקן לפני היום

הקובע ,גם אם הוא אינו מד מים

מסומן ,עד המועד האחרון לכיול

ולבדיקה;

()4

ספק ,מפיק או תאגיד צרכן ידווח

למנהל הרשות הממשלתית עד ליום ה'

באדר התש"פ ( 1במרס )2020על מספר

מדי המים המשמשים אותו נכון ליום ד'

בטבת התש"פ ( 1בינואר )2020או

למועד מאוחר יותר ,שאינם מד מים

מסומן; הדיווח יכלול פירוט של מספר

מדי המים מכל דגם שלא אושר לשימוש

לפי סעיף קטן (א) ,תוך הבחנה בין מדי

מים מדגם שאושר לשימוש לפי סעיף 54

לכללים העיקריים בנוסחם לפני יום

התחילה או שקיבל תעודת בדיקה בדבר

התאמה לתקן לפי סעיף (12א) לחוק

התקנים לפני היום הקובע ובין מדי מים

אחרים ,וכן של מספר מדי המים מכל

דגם שאושר לשימוש לפי סעיף קטן (א),

שאינם מד מים מסומן".

_____________________________

גיורא שחם

יושב ראש מועצת

הרשות הממשלתית למים ולביוב

_________ התשע"ח

(__________ )2017

(-3-195ת)1

8

דברי הסבר

התקן הישראלי למדי מים (ת"י )63הינו תקן רשמי ,ועל כן ,בהתאם להוראות חוק

התקנים ,תשי"ג ,1953-לא ניתן לעשות שימוש במד מים שאין לגביו אישור כי הוא תואם את

התקן הישראלי .כיום ניתן לבצע בדיקת התאמה לתקן רק במעבדות של מכון התקנים הישראלי.

מעבדות אלו לא נותנות שירות למגוון גדול של מדי מים ולכן נוצר כשל ,המקשה ,ולעתים אף

מונע ,מן הספקים לציית להוראות הדין.

בשנת 2011תיקנה מועצת הרשות הממשלתית את כללי מדידת מים וקבעה את סמכותו

של מנהל הרשות לאשר דגמים של מדי מים שניתן לעשות בהם שימוש ולסמנם ככאלה .מנהל

הרשות קבע נוהל לאישור דגמי מדי מים ,אולם נוכח ההוראה המחייבת שמד המים יהיה בעל

אישור מטעם מכון התקנים והעדר האפשרות המעשית לקבל הכרה שכזו ,ספקי המים והמפיקים

לא יכלו להיענות לפרסום ולא הגישו דגמים של מדי מים לאישור.

במהלך שנת 2014קיבלה רשות המים פניה ממשרד הכלכלה לבחון את האפשרות להסרת

הרשמיות מתקן ישראלי למדי מים .בהמשך לפניה ולאחר בחינה שנערכה על ידי הצוות המקצועי

ברשות המים ,גובש הסדר עדכני לפי סעיף 33א לכללים ,המאפשר אישור של דגמי מדי מים

שאינם בעלי אישור מאת מכון התקנים .בהתאם להסדר המוצע ,ניתן להגיש בקשה לאישור

דגמים של מדי מים אם יש לגביהם אישור של מכון התקנים הישראלי או של מוסדות תקינה

אירופאים ,בכפוף לעמידה בבדיקות נוספות כמפורט בכללים.

הכללים המוצעים מסדירים את הוראות המעבר ,במהלך תקופת הביניים שמיום

תחילתם ועד שיהיו בשוק דגמי מדי מים מאושרים ומסומנים כנדרש.

סעיף 1מוצע להרחיב את ההגדרה של מד מים ולהחילה על כל מכשיר המשמש למדידה

ולסכימה של כמות מים .כמו כן מוצע להגדיר את המונחים המשמשים בכללים לרבות

הדירקטיבה האירובית ,תיק מוצר ,מכון התקנים ועוד.

סעיף 2סעיף 33לכללים קובע ,כי התקן הישראלי למדי מים יהיה חלק בלתי נפרד

מהכללים .לאור האפשרות שנקבעה בכללים לאשר דגמים של מדי מים שלא ניתן לגביהם אישור

מכון התקנים ,מוצע לבטל את סעיף ,33ולהפסיק את הכללת הוראות התקן בכללים.

סעיף 3מוצע לתקן את סעיף 33א לכללים העיקריים ,ולקבוע כי מנהל הרשות רשאי

לאשר דגמים של מדי מים התואמים את התקן הישראלי או את הדירקטיבה האירופית .ועומדים

בתנאים המפורטים בכללים .תנאים אלה כוללים –במקרה של מד מים שאושר לטמפרטורה של

פחות מ 50-מעלות צלזיוס – קבלת אישור על התאמתו למים חמים לפי התקן הישראלי .כמו כן

על המתאים לעמוד בדרישות התקן הישראלי לעניין מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה .כן מוצע

להבהיר כי הסעיף מתייחס גם ל"תאגיד צרכן".

סעיף 4ישנם מקרים בהם לא ניתן מבחינה מעשית להתקין מד מים מדגם שאושר לפי

הכללים .למשל ,במקרים בהם לא ניתן להתקין מכשור בתוך הצינורות .במקרים אלה ,הפתרון

עשוי להצריך שימוש במדי מים מסוגים שככלל אינם מותרים לשימוש לצורך מדידת מים .סעיף

33ב מסדיר את מנגנון האישור הפרטני של השימוש במדי מים אלה .במקרה כזה נדרש מנהל

הרשות לקבוע הוראות פרטניות באשר לשימוש ,אחזקה ,כיול ,בדיקה וסימון של אותם מדי מים.

9

סעיף 33ג קובע חובת סימון של דגם מד המים .הסימון ייעשה במקום נראה לעין ,בגודל

סביר ,שלא יפחת מגודל סימוני התקינה שעל מד המים ובאופן שלא ניתן להסירו ללא פגיעה במד

המים.

סעיף 33ד מוצע לקבוע כי רשימת דגמי מד המים המאושרים ,סימונם ותקופת הבדיקה

והכיול שלהם יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות .הפרסום יאפשר לצרכנים ומשתמשים במים

לוודא כי מד המים שהותקן אצלם הוא מד מים מאושר ולוודא כי לא חלפה תקופת כיולו .כמו כן

מוצע לקבוע את החובה לפרסם את כלל ההחלטות שניתנו לפי הכללים והנימוקים להן.

סעיף 33ה מסדיר את אופן הגשת בקשה לאישור דגם מד מים והמסמכים שיש לצרף

לבקשה .מוצע לקבוע כי אם מגיש הבקשה הצהיר על פרטים המהווים סוד מסחרי שנכללו

בבקשה ומנהל הרשות השתכנע כי גילויים עלול לחשוף סוג מסחרי ,לא יגלה אותם לציבור אלה

במקרים המפורטים בחוק חופש המידע.

סעיף 33ו הדירקטיבה האירופאית קובעת חובה על יצרן מד מים לתקף את העמידה

בדרישות התקינה אחת לשנה .מוצע לדרוש ממי שקיבל את האישור לדגם מד המים להגיש את

האישור התקופתי לפי הדירקטיבה על עמידה בדרישות התקינה.

סעיף 33ז קובע איסור על שימוש במד מים שאינו מאושר ומסומן כדין ,בדומה לקבוע

כיום בסעיף 33א(ב) לכללים.

סעיף 33ח מוצע לקבוע את המקרים בהם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל אישור

שנתן לדגם מד מים .ניתן לבטל אישור במקרים בהם מד המים חדל לעמוד בתנאים לקבלת

אישור ,כגון אי-עמידה בדרישות התקינה ,במקרים בהם מקבל האישור לא הציג את האישור

השנתי על עמידה בדרישות התקינה ,ובמקרים בהם נתגלו ליקויים בתפקודו של דגם מד המים.

ביטול האישור יעשה בהחלטה מנומקת ולאחר מתן זכות שימוע למקבל האישור.

סעיף 5בעקבות ההרחבה של הגדרה של מד מים והחלתה על כלל המכשירים למדידת

מים ,יש להסדיר בכללים את מועדי הבדיקה והכיול של מדי מים מטכנולוגיות אחרות ,מלבד מדי

מים מטיפוס רב סילוני או מהירותי-וולטמן .ההתקנה והבדיקה של מדים אלה הוסדרה ,עד היום,

בסעיף 54לכללים שעסק במדי מים שהכללים אינם חלים עליהם.

סעיף 6בעקבות ההרחבה של הגדרה של מד מים והחלתה על כלל המכשירים למדידת

מים ,מתייתר הצורך בסעיף 54לכללים ,המקנה למנהל הרשות סמכות לקבוע הוראות לענין

התקנה ובדיקה של מדי מים שהכללים אינם חלים עליהם .בהתאם לכך ,מוצע לבטל את הסעיף.

סעיף 7מוצע להוסיף בתוספת את נוסח טופס הבקשה לאישור דגם מד מים .הטופס

כולל את פירוט המסמכים שעל המבקש לצרף לבקשתו.

סעיף 8מוצע לקבוע כי החל מהיום הקובע ,לאחר תקופת היערכות מספקת ,המשקפת

את ההליכים הרבים הנדרשים על מנת להביא את שוק מדי המים להסדרת אישורים רשמיים,

אשר אינם קיימים כיום – לא יהיה רשאי ספק או מפיק או תאגיד צרכן להתקין מד מים חדש,

אלא אם כן הוא מד מים שאושר בידי מנהל הרשות וסומן לפי הכללים.

יצוין כי קביעת המועד נעשתה בעקבות עמדות שנשמעו בענין פרק הזמן הדרוש להיערכות

ואין בכך בכדי להוות עמדה בדבר הנעשה בשוק מדי המים כיום.

במהלך תקופה נוספת ,עד ,1.1.2021יהיה רשאי ספק או מפיק או תאגיד צרכן להשתמש

בדגמים של מדי מים שהותקנו לפני היום הקובע ולא אושרו בהתאם לכללים .עד תום תקופה זו

10

נדרשים הספקים ,המפיקים והתאגידים הצרכנים להסיר כל מד מים שמשמש אותם ושאינו מד

מים שאושרו לפי הכללים.

לאחר תקופה נוספת ,מיום ,1.1.2021ניתן יהיה להשתמש במד מים מדגם שאושר

והותקן לפני היום הקובע ,גם אם לא סומן .זאת ,עד המועד האחרון לכיול ולבדיקה של מד המים

לפי סעיפים 44ו 45-לכללים העיקריים .בנוסף ,בעקבות השינוי שצפוי לחול בתקן הישראלי למדי

מים מתחילת שנת ,2017ניתן יהיה להמשיך את השימוש גם במדי מים שאושרו לפי התקן הקיים

כיום וקיבלו אישור התאמה לתקן לפי סעיף (12א) לחוק התקנים ,תשי"ג 1953 -או לפי סמכות

מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 54לכללים בנוסחם הקודם ,גם אם לא אושרו לפי הכללים,

עד המועד האחרון לכיול ולבדיקה שלהם כאמור.

קביעת תקופות ההיערכות והמעבר נועדו למנוע את הבעיות העלולות להיווצר אם לא

תתאפשר תקופה סבירה נוספת של שימוש במדים שאינם מסומנים או שלא הובאו לאישור מנהל

הרשות הממשלתית.

הכללים המוצעים מסדירים מצב קיים ,שבו מותקנים מדי מים שלא קיבלו הכרה של

מכון התקנים בשל העדר אפשרות מעשית לקבלה כאמור .מאחר והכללים נועדו לאפשר לספקים,

למפיקים ולתאגידים הצרכנים להגיש בקשות לאישור דגמים ללא דיחוי ולאור העובדה כי

הכללים עצמם קובעים תקופת היערכות ,הרי שתחולתם עם הפרסום.

11

סיכום דוח הערכת

השפעת הרגולציה

נושא:כללי מדידת מים – אישור

דגמי מדי מים

תאריך :מרץ 2018

עורך הדוח :יוסי דאובר ,מרכז בכיר (מדידת מים)

גורם ממונה מאשר :תמי שור ,סמנכ"לית אסדרה

זמין לעיון הציבור בwww.water.gov.il :

חלק א – הגדרת תכלית והצורך בהתערבות

א .רקע

מדידת המים הינה פעולת ליבה בתפקודו של משק המים .ללא מדידה תקינה ,אין מידע נכון על כמויות המים

המופקות על ידי מפיקי מים ,מסופקות בין ספקי המים ועל הכמויות בהן מחוייב כל בית ,מפעל או חלקה

חקלאית במדינה .מתוך ההכרה בחשיבות זו ,קבועה בחוק מדידת המים סמכותה של רשות כגורם הממשלתי

האחראי על תחום מדידת המים בישראל .ההוראות לגבי מדי המים מוגדרות בכללי מדידת מים (מדי מים),

תשמ"ח – .1988

ייצור או ייבוא כדין של מדי מים בישראל מחייבים כיום עמידתם בת"י ,63שהינו תקן רשמי .התקן הינו אימוץ

תקן בינלאומי ,ISO 4064הכולל מספר תוספות ייחודיות המתאימות את התקן לתנאי הארץ .אישור התאמה

לתקן ניתן ע"י מכון התקנים הישראלי.

בשנת 2013פנה ממונה על התקינה במשרד הכלכלה לרשות המים ,בבקשה להתייחס להצעה להוריד רשמיות

מת"י . 63מכיוון שמספר שנים קודם לכן כבר זוהתה הבעיה של העיכוב הרב באישור דגמי מדי מים על-ידי

מכון התקנים ,עיכוב שיצר כשל שוק מהותי במשק המים הישראל ,ופעולה בנושא זה בשיתוף עם מכון התקנים

לא הועילה ,הוחלט לבחון את הבקשה ,ללמוד את הנושא לעומק תוך התייעצות עם גורמים רבים במשק המים

הישראלי ומחוצה לו ,ובעקבות זאת גובשה אסדרה חליפית מיטבית.

תכלית הכללים האמורים היא להסדיר נושא זה באמצעות פתיחת השוק הישראלי הקטן למדי מים,

המאושרים בהליכים אירופיים מוכרים ומוסדרים ,תוך ביצוע בקרה על האישורים הנמסרים ברשות המים.

נושא זה צפוי להביא לקידמה והסדרה בתחום מדידת המים בישראל ,תוך פתיחת השוק ,עידוד התחרות,

פישוט רגולציה והטבת השירות לכלל צרכני המים במדינה.

הליך משלים לכללים אלה הוא הורדת הרשמיות מת"י ,63בהתאם להסכמות שהתקבלו עם משרד הכלכלה

בנושא.

ב .זיהוי הבעיה וסיבותיה

במהלך השנים חלה קידמה ניכרת באיכות מדי המים המיוצרים בעולם בעקבות שילוב אלקטרוניקה ,תוכנה,

שידור ,קריאה מרחוק ,שילוב שיטות מדידה חדישות ,פיתוחים הידראוליים מתקדמים ,וכדומה .בניגוד

לקידמה ביכולות המדידה ,יכולות הבדיקה של מדי המים השונים ,כלי הבדיקה וזמינות הבדיקות ,בישראל

בכלל ובמכון התקנים הישראלי בפרט ,הלכו ופחתו.

המצב שנוצר הביא לשוק מדי מים ריכוזי מאד ,מפגר בטכנולוגיות אחרי שווקים אחרים בעולם ,ובעיקר – נתון

למגבלות אישור שאינן עומדות בדרישות השוק .כתוצאה מכך ,מדים רבים המותקנים בארץ כיום אינם מדים

המאושרים על ידי מכון התקנים כתואמים תקן ישראלי.

בשנת 2012קבעה רשות המים כללים ובהם החובה לסמן מדי מים בסימון המאשר את התאמתם לדגם שאושר

על ידי מנהל רשות המים .זאת על מנת להגביר את הפיקוח על מדי המים המותקנים לשימוש אצל ספקי המים

ומפיקי המים ,ולהגביר את השקיפות בהתקנת המדים .כמו כן נועד המהלך לאפשר גם בקרה צרכנית על

המדים המותקנים .כללים אלה נקבעו תחת האסדרה הקיימת של רשמיות ת"י ,63ולכן תנאי בסיס לסימון

הדגם ע"י רשות המים ,היה הצגת אישור התאמה של המד לת"י המחייב .בשלב זה הסתבר כי למרבית מדי

המים אין אישור התאמה לתקן .הפער נוצר עקב גורמים שונים -קידמה מואצת של מדי המים ושיטות

המדידה בארץ ובעולם לצד קיבעון ופתיחת פער גדול מאוד בתשתיות הבדיקה ובכלי הבדיקה שלא איפשר

בדיקה של מדים חדשים וחדשניים ,או מדים מסוגים שונים; חוסר מוכנות של המכון שלא הוכן לאימוץ של

תקני מדי מים ISO 4064עדכניים וזמינות נמוכה של מכון התקנים לנושא .בתהליך זה הסתבר ,שלא רק שלא

ניתן להתקדם ברגולציה בתהליך סימון הדגם ,אלא שבפועל ,מדים בהיקף נרחב מאוד ,ללא תקינה ישראלית

מאושרת ,הותקנו בישראל ומשמשים לצורך מדידה חוקית וחיוב צרכנים בשל המיעוט הקיצוני של אפשרויות

מדידה תואמות תקן.

האוכלוסיות המושפעות מהמצב שנוצר:

.1כלל צרכני המים במדינה – מדידת הכמויות נעשית באמצעות דגמים בודדים המאושרים כתואמי תקן

או על ידי מדים שלא עברו את הליך האישור.

.2

כלל ספקי המים במדינה -הספקים שפועלים מול שוק עם היצע מועט ולעתים נאלצים להתקשר עם

חברות מדי מים כספק יחיד ,עקב ההיקף המצומצם של המדים המאושרים .כמו כן קיים חשש

מהתקנת מדים לא חוקיים והשלכותיה.

.3יצרני מדי המים ,הפועלים בשוק ריכוזי ומונופוליסטי ,וחלקם ודאי היה מעוניין לשמר את כשל השוק

הסגור שנוצר.

.4מכון התקנים הישראלי ,אשר מחזיק כיום מונופול על אישור מדי מים המשווקים בארץ.

ג .סקירה בינלאומית

תקן ISO 4064הינו תקן בינ"ל לאישור מדי מים .לצורך אישורו קיימות מעבדות אירופאיות רבות בעלות

תשתיות מתקדמות המותאמות לטכנולגיה המתקדמת של מדי המים ,ומעדכנות את הציוד שלהם ,הנהלים

ושיטות הבדיקה תדיר על מנת להתאימו כל הזמן לעידכון בגרסאות של התקן .רשויות האיחוד האירופאי

מקיימות בקרה קבועה על המעבדות ,על מנת להבטיח התאמת הציוד לדרישות ,ביצוע פעילות ע"פ התקינה,

שמירה על כיול הציוד וביצוע כל הפעילויות הנדרשות לשימורה האיכותי ע"פ קובץ החוקים האירופאי MID

2004/22/ECאו עדכוניו המסמיכים את התקן .ISO 4064על מנת לפקח ביעילות על התשתיות העניפות

שהוקמו ,ועל התיעוד הרב הנדרש בבחינתן ,הקים האיחוד האירופאי תשתיות אינטרנט עניפות המאפשרת

ביצוע מעקב ובקרה אחר המעבדות והאישורים .החומר באתרים ניתן להצגה בפירוט שונה ,על פי הצורך,

התשתיות המקוונות מצטיינות בנוחות שימוש וקלות הפעלה.

תקן ISO 4064מעוגן במסגרת דירקטיבה אירופאית ( )MID 2004/22/ECהמעודכנת תדיר באמצעות ועדות

תקינה בינ"ל .הדירקטיבה מחייבת את כל יצרני מדי המים לאשר את כל דגמי מדי המים על פיה תוך קיום

בקרה מתמשכת אחר איכות המדים ,המתקיימת במסגרת סקרי איכות לפחות אחת לשנה וקיום בקרה על

הייצור השוטף לאורך כל חיי המדים.

קיום תשתית עניפה של תחיקה (דירקטיבה) ,לצד מעבדות ופיקוח תדיר ופרטני ,מגדיל את הזמינות של ביצועי

בדיקות לאישור תקינה ומבטיח את איכותן .האיחוד האירופאי וכן מדינות רבות בעולם מבצעים בחינה של

תקינה במעבדות אילו .קיומה של תשתית זו ,המתאימה לאישור מדים ע"פ התקן שאומץ בארץ (ללא תוספות

לאומיות) ,תוך ציון שעל כל מדינה לשלב את התוספות הלאומיות הנדרשות ,מהווה תשתית אמינה ,הזמינה

לשימוש לצורך אישור מדים ושמירה על איכותם ,ללא פיתוח מנגנון מקביל בעלויות כספיות ניכרות בידי

הרשויות בישראל.

הבדיקה מעלה ,כי ישנה תשתית מקצועית וזמינה בה ניתן להשתמש לביצוע בדיקות מלאות של כל סעיפי

התקינה האירופאית שאומצה .התשתית מבטיחה התאמה שוטפת של כל התשתיות לעדכונים השונים של

התקן .בארץ יידרש לבצע רק את הבדיקות המשלימות ולהחזיק מעבדות מתאימות לביצוע בדיקות שוטפות

נדרשות במהלך חיי המדים ,כגון בוררויות .התשתית האירופית מהווה פלטפורמה מיידית וזמינה לרשות

המים ,שתאפשר אספקת תיעוד מלא ועדכני של אישורי בחינה ובדיקה שבוצעו למדים ,ועל פיה תוכל הרשות

בקלות לבחון את אישורי התקינה ,חוקיותם ותקינותם .על בסיס זה ניתן יהיה להעביר את האחריות לאישור

מדי המים בישראל לרשות המים ,שתאשר מדים אשר הוכח בפניה ,כי הם תואמים את התקינה האירופית.

ד .תכליות ויעדים

התערבות רשות המים לשינוי הרגולציה הקיימת היא מחוייבת המציאות במצב שנוצר .לפני זמן רב זיהתה

הרשות כשל שוק מתמשך ,שנוצר בשל חוסר היכולת לבדוק את התאמתם לתקן של מדי מים שונים שיוצרו

בישראל או יובאו אליה או שנדרשו לבדיקה פרקי זמן בלתי סבירים בהמתנה לאישורי התאמה לתקן .התוצאה

היתה שקשת נרחבת של מדים אמינים הנמצאים זמן רב בשימוש בחו"ל אסורים היו לשימוש בארץ .בנוסף

לכך ,עקב אי קיום תנאי הבסיס של אישור ההתאמה לתקן ,לא ניתן היה לבצע הליכי שיפור בבקרה על מדי

המים המותקנים בהליכים הקיימים כבר בכללים ,כגון :סימון הדגמים .המצב הקיים העצים את הריכוזיות

בשוק מדי המים ,שכבר היום הינו שוק ריכוזי יתר על המידה ,על כל הנובע מכך .כשל שוק זה נגרם בעיקר

מחוסר יכולת של מת"י לבדוק ולאשר מדים מתקדמים ו/או קיימים על פי התקינה שאומצה ,חוסר יכולת

לאמץ תקינה עדכנית בזמן סביר לאחר הפצתה בגלל העדר תשתיות תומכות ,ובעיקר – למרות נסיונות נשנים

וחוזרים של רשות המים ,אי מתן עדיפות ראויה לנושא זה ,שהינו ,כאמור ,לא פחות מתחום ליבה מרכזי

בניהול משק המים .מכיוון שהאחריות להתנהלותו התקינה ולניהולו של משק המים הוטלה בדין על רשות

המים ,ומכיוון שישנן תשתיות כמעט מן המוכן ,כפי שתואר ,בהן ניתן להיעזר על מנת להפעיל רגולציה טובה

יותר על אמצעי מדידת המים ,ניתן לבצע התערבות רגולטורית נכונה ,שתשפר את הרגולציה על משק ייחודי

זה .מעורבות רשות המים נדרשת גם כדי לאסדר את המעבר בין המצב הקיים למצב רגולטורי תקין ,בצורה

חלקה ככל הניתן ,בעלויות כספיות מינימאליות ובזמן קצר ככל הניתן .באמצעות הרגולציה המוצעת רשות

המים מעוניינת להבטיח תהליך אמין ומהיר לאישור מדי המים בישראל ולוודא כי התהליך מבטיח ייבוא

וייצור מוצרים התואמים לתקן האירופי ,לרבות כל השינויים המתעדכנים בו בכל עת .יישום המהלכים

המוצעים יביא לפתיחת השוק למדי מיםנוספים שעברו אישורי תקינה כנדרש ויאפשר הכנסת טכנולוגיות

מתקדמות במדידה ,הפחתת השליטה הריכוזית בתחום זה ועידוד התחרות.

חלק ב– ניסוח חלופות

תיאור החלופות

חלופת האפס -השארת המצב כמות שהוא -כלומר אישור מדים ע"פ ת"י 63בלבד ע"י מעבדות מקומיות

דרישות רשות המים – יש לבנות יכולות טכניות במת"י לאישור המדים כרגע ,יש לפתור את הכשל המובנה

בכך שלא הגורם בעל העניין המרכזי בהסדרת התחום הוא הגורם המאשר ,יש למצוא דרך לייצר פתרון אמין

ובר-קיימא לנושא ,שימנע באופן מוחלט חזרה למצב הקיים ,וחוסר יכולת להתקדם ליעדים הרצויים.

אסטרטגיה – יש לפעול מול מת"י על מנת להגדיר כיצד ניתן לבצע שדרוג איכותו ויכולותיו בנושא ,לאתר

תקציבים נדרשים לצורך ביצוע השדרוג כולל הגדרת תוכנית פרטנית לאופן הביצוע ,ובעיקר למצוא מנגנון

להבטחת שימת הנושא בראש סדר העדיפויות ,ללא תלות במטלות אחרות או במגבלות שנוצרות במכון .בקרה

– הקמת מנגנון פיקוח של רשות המים על אופן ביצוע השדרוג במת"י וכן בדיקה מתמדת של שינויים נדרשים

במטרה להבטיח שהתשתיות יתאימו לתקינה המשתנה באופן תדיר .אישור של לפחות שתי מעבדות רשמיות

נוספות פרט למת"י שיפעלו בארץ ויאפשרו ביצוע פעילות אינטנסיבית לאישור מדי מים ע"פ סעיף 33א (א) או

פסילת שימוש בהתאם לממצאים שתקבל רשות המים ממעקבה אחר מכוני הבדיקה השונים .פיקוח – הגדלת

יכולות וקיבולות של מכוני בדיקה ופיקוח של מת"י על מדים מיובאים ,ועל מדים מורכבים על ידי חלקים

מיובאים ,שלא עברו בדיקה במכס .אכיפה – הוצאה אל מחוץ לחוק מדים שלא אושרו .היקפה של התופעה

היום מקשה על פעילות זו ,שכן מדובר על תופעה נרחבת מאד ,במצב הקיים .משאבים – יידרש כוח אדם רב,

הקצאת תקציבים גדולים לשיפור תשתיות ויכולת הבדיקה במת"י ובמעבדות נוספות שיוסמכו לצורך תהליך

זה ,משך זמן ארוך ליישום מתמשך ובלתי פוסק בעיקר בגלל הדינמיקה של שינויי התקינה העוקבים אחר

פיתוחים חדשניים.

חלופה שניה – העברת סמכות האישור לרשות המים תוך אימוץ שיטה בינ"ל כלשהי -

העברת מלוא האחרת לאישור מדי המים בישראל לרשות המים ,ואישור מדים ע"פ תקינה קיימת אמריקאית

המתבססת על תקן AWWAאו לחילופין ע"פ השיטה המערבית המתבססת על ה – MIDותקן ,ISO 4064

דרישות – אימוץ תקן בינ"ל כלשהו כלשונו וככתבו ללא שילוב תוספות לאומיות הבאות להתאים את התקן

לשימוש בישראל (איכות המים ,טמפרטורת עבודה ,וכדומה) ,אסטרטגיה – בחירת תקן בינ"ל קיים הקרוב

והמתאים ביותר לשיטה הנהוגה בשיראל ללא שינויים והתאמתו לסביבת העבודה של מדי המים בישראל,

בחינת מידת הפגיעה באיכות המדידה כתוצאה מאימוץ תקן ללא התאמה ייחודית ,בקרה – במסגרתה תבוצע

בחינה של מידת ההתאמה של התקן שרוצים לאמץ עוד לפני יישומו וכן לאחר בחירת התקן לאימוץ בחינה

מתמשכת אחר השינוי שחל בעקבות האימוץ ,שילוב פעיל של אישור חוקי של מדי המים ע"י הרגולטור ע"פ

סעיף 33א (א) של כללי מדידת המים ,פיקוח ואכיפה – בחינת מדים שיוגשו לאישורו של הרגולטור ופסילת

אילו שאינם מתאימים על הסף ,ביצוע בדיקות מדגמיות של מדים שילקחו מהשטח על מנת לבחון את השפעת

התקינה החלופית על איכות המדידה לאורך זמן ,הקמת מבדקות לביצוע בדיקות תקופתיות נדרשות וכן לימוד

כל רזי התקינה החלופית ,לימוד אופן ביצוע הפיקוח אחר איכות המדים והמים בארץ/צות בם ישים ,משאבים

והתארגנות – איפיון ציוד נדרש ע"מ לבחון ולאשר את המדים ע"פ התקינה שתאומץ או לחילופין בחינת

התאמת אישור שיתקבל ממעבדה מחוץ לישראל לדרישות הרגולטור ,הקמת מערך בחינה תקופתית נדרשת

ע"מ להבטיח איכות מתמשכת לכל אורך חיי המד ,הקצאת תקציבים נדרשים במטרה לאפשר אימוץ התקן

החלופי ,והסדרת פקודת היבוא לצורך הפיקוח על המדים המיובאים.

חלופה שלישית – אימוץ הדרקטיבה האירופאית המתבססת על תקן ISO 4064תוך כדי התאמתה לדרישות

הנוספות של התקן הישראלי (ת"י 63המבוסס על ,)ISO 4064או אישור התאמה מלא לת"י .63

העברת מלוא האחריות לאישור מדי המים בישראל לרשות המים ,ואישור מדים ע"פ תקינה קיימת אירופאית

עם התאמות נדרשות לארץ ,או על פי ת"י .63

דרישות – אימוץ תקן ISO 4064עליו מתבסס התקן הישראלי כולל ביצוע השלמות לבדיקות המעבדות הבינ"ל

ע"פ הדרישות הלאומיות ,הסרת הרשמיות של התקן הישראלי במטרה לאפשר אישור מדים גם על פי בדיקות

של מעבדות בינ"ל לאחר השלמת הדרישות הלאומיות ע"י בדיקות המעבדות מחו"ל או מעבדות מקומיות ,

יישום אישור שימוש חוקי של מדי מים ע"פ כללי מדידת המים סעיף 33א (א) בהתבסס על אישורי ותעודות

בדיקה מפורטות שיספקו לרשות המים במטרה לאפשר וידוא ביצוע והשלמת כל הדרישות לאישור תקין וחוקי

של מד מים .אסטרטגיה – שימוש בתשתיות בינ"ל הקיימות בכמויות גדולות ,שומרות על קידמה מתמדת

והתאמה לתקן ISO 4064הוורסיות המתקדמות ביותר ,פיקוח קיים על המעבדות המתבצע ע"י הרשויות

האירופאיות ללא צורך בהשקעות או תשתיות מקומיות ,שימוש בתשתיות מקוונות שפותחו ע"י האיחוד

האירופאי ,המאפשרות מעקב מלא אחר אישורי תקינה וכן אחר בדיקות המבוצעות במהלך קיומה של

התקינה ,הקניית אפשרות מקבילה של ביצוע בדיקות תקינה במעבדות בישראל כתוספת או גיבוי למעבדות

בדיקה בחו"ל או לטובת אפשרות בחירה של הלקוחות ,בקרה – תבוצע באמצעות תשתיות קיימות ממילא

שפותחו בעבור השוק האירופאי ע"י שימוש בפלטפורמת אינטרנט שפותחה ממילא במסגרת הדירקטיבה

( )WELMECע"פ הגדרות הדירקטיבה האירופאית ( MID 2004/22/ECאו וורסיות מתקדמות יותר שלה)

המאפשרת שילוב של התאמות לאומיות ,פיקוח ואכיפה – באמצעות הליך אישור דגם לפי כללי מדידת מים. ,

הפיקוח יתבסס על ניירת המתקבלת ממעבדות הבדיקה שתיבחן במטרה לוודא שהושלמו כל הבדיקות

הנדרשות לביצוע לטובת קבלת אישור תקינה או אישור התאמה לתקן .אם לא יתקבלו כל האישורים הנדרשים

לא ינתן אישור חוקי לשיווק המדים .משאבים – מצומצמים ,בעקבות אימוץ ושימוש בתשתיות קיימות

ומתקדמות ממילא שפותחו עבור השוק האירופאי ולא מגבילות גישה של סוקרים ,מפוקחות ע"י גוף אירופאי

מתקדם .עם זאת ,יידרשו משאבי פיקוח של רשות המים ,לרבות פיקוח על היבוא ,פיקוח על סימון מדים שאכן

תואמים הדגם שאושר ,פיקוח על התקנת מדים מסומנים ופיקוח על תקינות פעילות המדים המותקנים.

התארגנות – התאמת הרגולציה הקיימת (כללי מדידת המים) להליך המוצע כלומר הסרת הרשמיות של ת"י 63

והתארגנות לבחינת ניירת ומתן אישורים חוקיים לשימוש במדי מים .יודגש כי מעבדת מת"י ומעבדות רשמיות

אחרות בארץ ,ככל שיאושרו ,יוכלו להמשיך ולאשר התאמה לת"י ,ככל שיפתחו את היכולת לשם כך ,ורשות

המים תכיר ,כמובן ,באישור זה לצורך אישור וסימון מדי המים על ידה.

חלק ג– ניתוח חלופות

חלופת האפס -המשך המצב הקיים

עומסים (נטל רגולטורי)

תועלות

יצרני מדי המים רגילים למצב הקיים ,רשות המים לא המשך צוואר בקבוק משמעותי בזמינות תשתיות

תידרש להיערכות לשינויים הנדרשים מנטילת הבחינה ואישור התקינה ,פיגור מתמיד ביכולות בחינה

בהשוואה לתקן המתחדש בתדירות גבוהה ,חוסר

האחריות בנושא לידיה.

יכולת בחינה מלאה של כל סעיפי התקינה בגלל העדר

תשתיות בחינה ,חשש מהמשך שימוש במדים לא

מאושרים ע"פ התקינה המקומית (ת"י )63שאינם

חוקיים בגלל חוסר יכולת בדיקה מחד ומנגד הצורך

בשימוש בשיטת המדידה שלא אושרה ,פיקוח מוגבל

בגלל העדר כוח אדם מספק במעבדות הבחינה לפיקוח

פיזי במיוחד בהתייחס לגודלו של השוק .לא מאפשר

הפעלת דרישת כללי מדידת מים ,סעיף 33א (א) בעיקר

בגלל העדר תשתיות זמינות קלות לאספקת מידע טכני

שוטף בעקבות בדיקות וכן בגלל אי מילוי כל הדרישות

החוקיות .על מנת להגדיל את זמינות התשתיות

ואיכותן נדרשות השקעות כספיות גדולות מאוד וזמן

ההקמה ארוך ,מתחייבת השקעה מתמדת בשדרוג

התשתיות על מנת שיתאימו לתקינה שמתקדמת

ומתעדכנת בצורה די תכופה .בעיה מתמדת באישור

תקינה מתקדמת בגלל משך הזמן שייקח להתאים את

התשתיות לשינויי התקינה .בנוסף ,הגוף האחראי על

מתן האישורים אינו הגוף בעל העניין המרכזי בהסדרת

השוק ,ואין ערובה לכך שלא ימשיכו להיגרם עיכובים

עקב מחסור במשאבים של מת"י או שינויים בסדר

העדיפויות .בהתייחס ליעדים נדרשים – אינו פותר את

הבעיות הקיימות.

עלויות כספיות ישירות המוטלות על עסקים או אזרחים :עלות ביצוע בדיקת אישור תקינה לכל שני דגמים של

מדי מים המוערכת בכ – ( ₪ 18,000סדרה מלאה של 6מדים הנדרשים לאספקה במסגרת מכרזים תעלה כ-

54,000ש"ח) בדיקת אישור התאמה למי שתיה המוערכת בעלות של כ ₪ 18,000 -לכל משפחת מדים ( 6מדים

הנדרשים לאספקה במסגרת מכרזים) עלות של השלמת בדיקות תקינה שאין אפשרות לבצעה בישראל בגלל

העדר תשתיות שכרוכה בנסיעות לחו"ל של נציג מכון התקנים ושל היבואן /יצרן המוערכת בעשרות אלפי שקלים

עד מאות אלפי שקלים – תלוי בכמות המדים שיוגשו לאישור תקינה .שדרוג התשתיות הקימות על מנת

שהמעבדות המקומיות יוכלו לבחון את כל סעיפי התקינה מוערכת במיליוני שקלים לכל מעבדה ,שדרוג תשתיות

בהמשך אף הוא יחייב השקעת עלויות נוספות רבות ,כלומר ההשקעה אינה חד פעמית אלא מתמשכת ונדרשת

באופן תדיר.

אינטרסים ציבוריים נוספים

באיזה אופן משפיעה החלופה על:

השפעות כלכליות (כגון

ותחרותיות ,עסקים קטנים)

על

תחרות מגדילה את הריכוזיות במשק מדי המים ומגבילה

משמעותית את התחרות מפני שחוסמת ייבוא של מדים

מתקדמים שלא ניתן לבחון אותם במכונים ובמעבדות

מקומיות קיימות בגלל :צווארי בקבוק ,חוסר הבנה והכרה

של התשתיות הקימות ודרישותיהן ,חוסר יכולת מלאה

לבחון את כל סעיפי התקינה בגלל העדר תשתיות במעבדות

המקומיות .מגבילה וחוסמת במידה רבה פיתוח ואימוץ

שיטות מדידה מתקדמות בגלל חוסר יכולת בדיקתם

ואישורם.

השפעות חברתיות (כגון תעסוקה ,יוקר במידה ויוגדלו ויורחבו תשתיות הבדיקה של מכון התקנים

מחייה ,זכויות הילד ,רווחת הצרכן ,צמצום וכן יוקמו מכוני בדיקה נוספים שיאושרו לביצוע בדיקות

תקינה מלאות או חלקיות צפויה הגדלת כמות משרות

פערים ,פיתוח פריפריה ,בריאות)

נדרשות על מנת לבצע בדיקה של התקינה .קיום פיקוח

משמעותי כנדרש במסגרת היעדים אף הוא יתרום להגדלת

כמות משרות הפיקוח ,מנגד עלות כוח העבודה בישראל

יחסית גבוהה ובהכרח תייקר את עלות אישור התקינה

והפיקוח בהמשך שיידרש.

רווחת הצרכן תיפגע בעלויות נוספות של המדים שישורשרו

לחיובי המים ,ובחסימת השוק למדי מים מתקדמים

ומדוייקים יותר.

השפעות סביבתיות (כגון זיהום אוויר ,נוף ,אין השפעה מבחינת האיכות ,שכן המדים מאושרים ע"פ

מקורות מים ,בעלי חיים ,צמחייה)

תקני איכות סביבה בינ"ל הנדרשים ממילא ע"פ תקן ISO

וכן תקן מי שתיה (ת"י .)5452

ההשלכה על פגיעה בהכנסת מדי מים חדשים ומתקדמים

יש לה השפעה שלילית על ניהול מקורות המים.

חלק ג– ניתוח חלופות

חלופה מספר – 1אימוץ שיטה בינ"ל כלשהי

עומסים (נטל רגולטורי)

תועלות

אימוץ מלא של תקן ללא שינויים לאומיים כלשהם ,התקינה הבינ"ל כלשונה אינה פותרת בעיות ייחודיות

יפשט את תהליך אישור התקינה ואימוץ שינויים קיימות בהקשר לאיכות המים ,כגון :קושי מים,

בתקינה מפני שלא יחייב כינוסן של ועדות תקינה על איכות מים ,אבנית ,טמפרטורת עבודה שונה של המים

מנת לדון בשינוי ולבחון מה מתוך השינוי בתקן ייושם .בארץ בהשוואה לארה"ב ( )AWWAאו התקן

יאפשר כניסת מוצרים בינ"ל שנבחנו ע"י מכוני בדיקה

האירופאי ( )ISO 4064התקנים הבינ"ל הקיימים אינם

בחו"ל ע"פ התקינה שנבחרה ללא בדיקות של מכוני

חוסמים או מגבילים מדים הידועים כבעיתיים בגלל

בדיקה ישראליים או לאחר ביצוע בדיקות מדגמיות

איכות המים ותנאי הסביבה שצויינו ,כגון :מדים

בלבד .יפשט תהליכי יבוא וכניסת סחורה לארץ ,יגדיל

נפחיים ,מדים חד זרמיים וכדומה .כלומר אימוץ

תחרות ויקטין עלויות ללקוח ולתאגידים.

תקינה בינ"ל קיימת תאפשר כניסת מדים בעיתיים

לארץ .התקן האמריקאי אינו מוכר בישראל ולכן יחייב

לימוד והכרתו של התקן ,ספיקות העבודה של המדים

בישראל גבוהות מאילו של המדים בארה"ב ולכן צפויה

ירידה באורך החיים של המדים במידה ויאושרו מדים

ע"פ התקן האמריקאי וכן איכותם ורמת הבקרה אחר

מכוני הבדיקה האמריקאים אינה מוכרת .מנגד אישור

מדים ע"פ התקן האירופאי טוב יותר ומתאים יותר

לסביבת העבודה הישראלית למרות שעדיין יאפשר

כניסת מדים בעלי שיטות מדידה שאינן מתאימות

לשימוש בישראל 0ע"פ ניסיון שנצבר במשך שנים רבות

על פיו נוספו לתקן ISO 4064תוספות האמורות

להבטיח איכות מדים מתאימה לסביבת העבודה

בישראל) .אימוץ תקן בינ"ל קיים אירופאי ללא

תוספות לאומיות ייצור בעיות איכות של מדים

שיאושרו ללא יכולת חסימת מדים ששיטת המדידה

שלהם אינה מתאימה לישראל .אישור תקן בלבד אינו

מהווה הנחיה תחוקתית מגבילה אלא אוסף של הוריות

והנחיות טכניות לבדיקה בעוד שאימוץ תחיקה (כגון

דירקטיבה האירופאית) מהווה ומאגד מכלול של

דרישות הכולל גם דרישות תחוקתיות שאינן מצויות

בתקן.

עלויות כספיות ישירות המוטלות על עסקים או אזרחים :אימוץ תקן בינ"ל אמריקאי יחייב שינוי מהותי של

שיטות הבדיקה והאישור הקיימות ,יחייב השקעת סכומים נכבדים מאוד ע"מ לשדרג תשתיות.מנגד אישור תקן

אירופאי יאפשר כניסת מדים אירופאיים בעלי תקינה אירופאית שנבחנו במעבדות אירופאית ללא עלות שתוטל

על הצרכן ,מנגד יחייב חברות ישראליות להשקיע סכומים נכבדים באישור תקינה במעבדות בחו"ל וכן יחייב

בעלויות נוספות מקבילות הקיימות בתקינה הישראלית על מנת לבצע בדיקות תקופתיות של איכות הייצור לכל

אורך התקופה בה התקינה תקפה.

אינטרסים ציבוריים נוספים

באיזה אופן משפיעה החלופה על:

השפעות כלכליות (כגון

ותחרותיות ,עסקים קטנים)

על

תחרות יאפשר כניסת מדים שאינם בשימוש בישראל ,כגון מדים

נפחיים וחד זרמיים ,ללא תחרות במדים מקומיים שכן

סוגים אילו נאסרו לשימוש בעבר ,יגדיל תחרות ויקטין

מחיר מדים המשווקים בישראל ,יאפשר כניסת סחורה

זולה שאושרה בתקינה הבינלאומית וידועה כסחורה

שאינה איכותית .ישנו חשש משמעותי לשמירה על איכות

המדים במצב זה.פתיחת השוק למדים אירופאיים ללא

קיומם של מגבלות תחוקתיות נוספות (כגון אילו הקיימות

במסגרת הדירקטיבה האירופאית )MIDמהווה בעיה,

ביטול הצורך בהשלמת תקינה ע"פ תוספות לאומיות

יאפשר כניסת מדים מסוגים רבים – חלקם מתקדמים

מאוד ויאפשר בחינה של תקינה זמינה ללא צווארי בקבוק

ע"י מעבדות אירופאיות כתגבור למעבדות המקומיות

ואולם הפיקוח האירופאי לא יהיה ישים עליהם בגלל

שאושרה תקינה ולא דירקטיבה.

השפעות חברתיות (כגון תעסוקה ,יוקר יוריד בהכרח את עלות מדי המים המשווקים בישראל,

מחייה ,זכויות הילד ,רווחת הצרכן ,צמצום יקטין את כמות כוח האדם העוסק בתחום של בחינה או

אישור של מדי מים בישראל מפני שישען על תשתיות

פערים ,פיתוח פריפריה ,בריאות)

אירופאיות או אחרות זרות.

יקטין את איכות מדי המים החוקיים שישווקו בעקבות

אפשרות לכניסת מדים ושיטות מדידה שאינן איכותיות

ונפסלו בעקבות ניסיונות עבר .יקטין את יכולת הבקרה

והפיקוח על המדים.

העלויות המופחתות של המדים יוזילו בתחילה את

התעריפים מחד ,אך יגרמו לפגיעה בצרכנים בעקבות

מדידה לא אמינה של הכמות הנצרכת ,וככל שיגרמו

בעקבותיה שינויים בפחת המים או במספר בדיקות

הבוררות – תיתכן עלייה חזרה בתעריף.

השפעות סביבתיות (כגון זיהום אוויר ,נוף ,מדידות שאינן אמינות פוגעות ביכולת ניהול משאבי המים.

מקורות מים ,בעלי חיים ,צמחייה)

חלק ג– ניתוח חלופות

חלופה מספר – 2אימוץ הדרקטיבה האירופאית המתבססת על תקן ISO 4064תוך כדי

התאמתה לדרישות הנוספות של התקן הישראלי (ת"י 63המבוסס על )ISO 4064

תועלות

מאגדת את כל היתרונות של כל השיטות שצויינו בו

זמנית .מעבירה את האחריות לאישור מדי המים לידי

רשות המים ,הרגולטור בעל העניין המרכזי להסדרת

השוק ,מאפשרת כניסת מדים שנבחנו בחו"ל ע"פ

התקינה האירופאית ע"י מעבדות המפוקחות ע"פ

הדירקטיבה האירופאית וכן מאפשר שילוב הנחיות

עומסים (נטל רגולטורי)

תהליך יצירת הקשר עם המעבדה בחו"ל מחייב

תקשורת עם גורם רחוק ,אינו מאפשר ליווי התהליך

אלא יחייב השקעת עלויות כספיות נוספות הכרוכות

בבדיקה בחו"ל ,עלויות הפוחתות ככל שנבנית היכרות

מוקדמת עם המעבדה .מחייב היכרות של אופן העבודה

ותהליכי ההתקשרות עם המעבדות בחו"ל כולל הכרת

לאומיות כתוספת לדירקטיבה ,מאפשר ביצוע השלמות הדירקטיבה האירופאית ,ייתכן ויצור גורמי ביניים

של בדיקות נדרשות ע"פ תוספות המצויות בתקינה מתווכחים שיתמחו בתהליכי אישור אילו ולכן יחייב

הישראלית כבר בבדיקות בחו"ל (מים חמים) .מגדילה השקעת עלויות נוספות פרט לעלויות התקינה.

את זמינות הבדיקות לאישורי תקינה שכן מאפשרת עם זאת ,ככל שבמקביל תיבנה אפשרות בדיקה בארץ,

בחינת בדיקה באמצעות מעבדות בינ"ל רבות אין מניעה כי המדים יאושרו על פי ת"י 63על פי

המפוקחות ע"י גורם בינ"ל ,עם עלות שולית נוספת של המחירים שייקבעו בישראל.

רשות המים ,קיימת פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת

מעקב אחר הבדיקות שבוצעו במעבדות השונות

ומאפשרת בחינת נכונות ואימות האישורים שהתקבלו.

בנוסף אופציה זאת לא ביטלה את האפשרות לקבל

אישורי תקינה ע"י מת"י ומעבדות ישראליות נוספות,

ככל שיאושרו ,וכן מעבדות אלו יעסקו בהשלמת

בדיקות תקינה לאומיות ייחודיות נדרשות בישראל.

התועלת הכספית רבה שכן מאפשרת המשך קיום

מעבדות בישראל לצד אפשרות אישור תקינה בעלויות

כספיות די דומות לעלויות בישראל (ריבוי המעבדות

באירופה גרם לתחרות והורדת מחירים ולמצב בו

בחינה במעבדות בחו"ל הינה בעלות די דומה לבדיקה

במעבדות בישראל) מאפשר המשך פיקוח אחר איכות

הייצור ואיכות המוצר גם לאחר קבלת התקן ע"י

מעבדות ונציגים מחו"ל שיגיעו לבדיקה בישראל .ככל

שתוסר הרשמיות מת"י ,63תיפתר מידית הבעיה של

העיכוב המשמעותי בהליך אישור מדי מים ,מפני

שתתאפשר בחינה של כל סוגי המדים וכל שיטות

המדידה ,יתאפשר אימוץ תדיר של וורסיות מתקדמות

של תקינה ללא חשש לגבי קיום אמצעי בדיקה ואישור

המתאים לתקן שהשתנה .מאפשר קיום תיעוד תומך

ומסודר של הבדיקות ע"פ הנחיות התחיקה

האירופאית ( )MIDהמאפשרות בקלות גדולה יחסית

הפעלת תהליך האישור החוקי של מדי מים ע"פ דרישת

כללי מדידת מים סעיף 33א (א) מפני שיוצר

סטנדרטיזציה בדוחות ובאישורים לכל שיטות המדידה

שיאושרו וכן בהתאמה לתקן הישים בישראל ( ISO

.)4064

עלויות כספיות ישירות המוטלות על עסקים או אזרחים :העלויות הצפויות באישורי תקינה אירופאית הינן די

דומות לעלויות התקינה הישראלית הקיימת כיום ולכן לא צפוי נטל כספי גדול על היצרנים או משווקים ,מנגד

במידה ונדרש ליווי של התהליך ע"י נציגי היצרן או המשווק יוטלו עלויות נוספות של הנסיעות לאירופה,

התלויות במספר האנשים שיצאו ומשך שהייתם .ההערכה הינה שהעלות תהיה במידת מה גבוהה מהעלויות

הקיימות .פרט לכך מתאפשרת המשך בקרה אחר איכות הייצור של המדים שקיבלו אישור תקינה ע"י נציגי

מעבדות בחינה מחו"ל בעלויות די דומות לעלויות בישראל תוך כדי ביטול צוואר הבקבוק של הזמינות.

אינטרסים ציבוריים נוספים

באיזה אופן משפיעה החלופה על:

השפעות כלכליות (כגון

ותחרותיות ,עסקים קטנים)

על

תחרות פתיחת השוק הריכוזי הקיים של מדי המים לתחרות.

הוזלת מדי מים לתאגיד ,בעקבות הגדלת ההיצע למכרזים,

ובעקבות כך הוזלת תעריפים לצרכן .הגדלת תחרות בין

יבואנים שונים ובין יצרנים בארץ ומחו"ל .גידול מסויים

ליצרני מדי המים בעלות אישורי התקינה .מדידה מדוייקת

יותר של צריכה וחיוב הוגן יותר של הלקוח בעקבות עלייה

משמעותית של איכות המדים שישווקו .ניהול נכון יותר

ואמין של משאבי המים בעקבות השיפור ברמת המדים.

השפעות חברתיות (כגון תעסוקה ,יוקר צפוי שלא יכול שינוי בהיקף התעסוקה יחסית לקיים

מחייה ,זכויות הילד ,רווחת הצרכן ,צמצום בתחום מפני שעדיין יידרשו אישורי השלמה לעמידה

פערים ,פיתוח פריפריה ,בריאות)

בתוספות התקינה הישראלית (מי שתיה ועמידה

בטמפרטורות גבוהות כפי שבוצע בעבר) ובמידה והיקף כוח

האדם העוסק בנושא יגדל וכן התשתיות ישתפרו יהווה

תחרות משמעותית לשירות מחו"ל .צפויה השפעה על יוקר

מדי המים בעקבות פתיחת השוק הריכוזי לתחרות,

והגדלה ברווחתו של הצרכן בעקבות העלאת איכות מדידת

כמויות המיםפ הנצרכות .יצרנים ומשווקים של מדים

מחו"ל יוכלו לבצע בדיקות בוררות במעבדות מקומיות,

בעקבות שילוב דרישה לקיום חלקי חילוף וכן מלאים

מינימאליים החלפה של מד תבוצע בקבועי זמן

מינימאליים מקובלים בשוק גם במידה והמד מיובא ואינו

מיוצר בישראל.

השפעות סביבתיות (כגון זיהום אוויר ,נוף ,צפוי שדרוג השפעה על איכות הסביבה בעקבות ההקפדה

היתרה הקיימת בנושא של איכות הסביבה בחו"ל שבהכרח

מקורות מים ,בעלי חיים ,צמחייה)

תשפיע על יצרנים מקומיים לעמוד באותם תקנים ע"מ לא

לפגום באטרקטיביות של המוצרים שמשווקים בישראל

ומתחרים בסחורה שתגיע מחו"ל.

איכות טובה יותר של מדי מים משפרת את איכות המדידה

ואת יכולת ניהול משאבי המים.

חלק ד– השוואה בין חלופות ובחירה

א .סיכום יתרונות/חסרונות של החלופות והשוואה ביניהן:

פרמטר השוואה

חלופה מספר 0

חלופה מספר 1

חלופה מספר 2

תשתיות תמיכה

מספקות

ואינן

דלות

יוצרות צוואר בקבוק ,אינן

מכסות את כל דרישות

התקינה ,אינן מונעות

כניסת ואישור מדים בלתי

חוקיים לישראל בגלל צורך

מחד בשיטת המדידה

ומנגד חוסר יכולת בחינה

המדים

של

ואישור

יש להקים תשתיות במידה

ונבחר התקן האמריקאי –

נדרשת השקעה רבה מאוד

בישראל שכן אין תשתית

קיימות ,במידה ונבחר

ביצוע שימוש בתשתיות

מחוץ לישראל קיימות

מעבדות באירופה ובארה"ב

בן ניתן לבצע שימוש מין

תשתיות רבות קיימות

באירופה המפוקחות ע"י

מסודרת

דירקטיבה

ומקיפה ,מגדירות חד

שיטת

מהי

משמעית

האישור ,שיטת הפיקוח,

מתי מעבדה מאושרת

ומהם התנאים לאישורה,

מהם האישורים שמחוייבת

הנדרשים

הקיימות.

בתשתיות המוכן במעבדות אילו .אין להפיק ולשמור ,כיצד

מוצרים

על

תשתית חוקתית ישימה על מפקחת

(כדוגמת שאישרה ,כיצד מסמנת

המעבדות

הדירקטיבה האירופאית מוצרים שאישרה בזיהוי

,)MIDשתאפשר לוודא את חד ערכי ,ניתן לבצע שימוש

המים בתשתיות אילו במטרה

מדי

איכות

לבחון את המדים בכל

המיובאים.

הסעיפים של התקן ISO

.4064

התאמת

לדרישות

לאומיות

התקן מתאים ומעודכן בעקבות התקן

ניסיון נצבר לאורך השנים

בשימוש בשיטות מדידה

שונות ,אך התקן לא עדכני

ובדרך כלל מתבסס על

וורסיות ישנות של התקן

האירופאי בגלל הצורך

בביצוע בחנה ואישור ע"י

וועדות תקינה וכן חוסר

היכולת לבחון מדים ע"פ

שיטות חדישות בגלל העדר

תשתיות מתאימות

האמריקאי

אינו התקן האירופאי הכולל את

מתאים כלל לדרישות

של

בהיבט

לאומיות

ספיקות שבשימוש וכן

בחלק מהמקרים במדים

בם ניתן לבצע שימוש,

התקן האירופאי קרוב יותר

לדרישות הלאומיות אבל

אינו דורש יישום או עמידה

בדרישות לאומיות שחלקן

קריטיות לאיכות המדידה.

התוספות הלאומיות הינו

תקן על פיו מאשרים מדי

מים בישראל ולכן התאמת

השיטה המשולבת הינה

מיטבית .בוורסיה העדכנית

של התקן מופיעות בדיקות

לחלק

המתאימות

הלאומות

מהבדיקות

(טמפרטורת

הנדרשות

עבודה) כך שבמרבית

המדים ההשלמה הנדרשת

לצורך שימוש בישראל היא

לא גדולה.

עם קלה ,בשפה הלאומית ,לרוב בשפה האנגלית ,נגיש

תקשורת

תשתיות קיימות תשתיות קרובות למפגשים בעיקר דרך תקשורת

ודוא"ל ,בעקבות שינוי

פרונטליים

עלות

טיסות

עלויות

לרוב בשפה האנגלית ,נגיש

בעיקר דרך תקשורת

ודוא"ל ,בעקבות שינוי

עלות

טיסות

עלויות

מפגשים פרונטליים ירדה מפגשים פרונטליים ירדה

משמעותית.

משמעותית בנוסף פורמט

ההתקשרות אחיד לכל

המעבדות ומפוקח על פי

תחיקת

אירופאית).

על גדול מאוד ,לא עמד ואינו

יכול לעמוד במתכונת

הקיימת בדרישות השוק.

אין תשתיות לבדיקת חלק

מהמדים

החוקיים בחו"ל (אירופה – ISO

החיוניים למדידה ולכן עד

4064או ארה"ב

כה אושרו ללא בדיקת

)AWWAכמות המעבדות

התאמה לתקן הישראלי.

גדולה ולכן אין עומס.

(דירקטיבה

בישראל העומס יקטן

משמעותית מפני שנפתחה

אפשרות בחו"ל לבחון את

כל סעיפי התקן ע"י

מעבדות מאושרות ע"י

האיחוד האירופאי כגיבוי

למעבדות

והשלמה

הקימות) .מעבדות בארץ

יכולות להתמקד בבדיקת

עומס

התשתיות

הקימות

בישראל באימוץ התקן

האמריקאי – צפוי צוואר

בקבוק משמעותי וחוסר

זמינות עד הקמת תשתיות,

עם מוכרת בישראל

היכרות

השיטה ותשתיות

הבדיקה

תקן אמריקאי – כלל לא

מוכר ,תקן אירופאי –

שחברות

מפני

מוכר

ומשווקים העבירו גם בעבר

אישורי תקינה ע"פ התקן

מוכרת מפני שחברות

ומשווקים העבירו גם בעבר

אישורי תקינה ע"פ התקן

האירופאי מחוסר ברירה

התקנים

ומכון

היות

האירופאי מחוסר ברירה

התקנים

ומכון

היות

ומעבדות מקומיות לא

עמדו בעומס ,או מפני שלא

בדיקה

אמצעי

היו

מתאימים שיכלו לבחון את

כל סעיפי התקינה או

לחילופין הבדיקה שהיתה

קיימת בארץ לא התאימה

למוצרים חדשניים.

ומעבדות מקומיות לא

עמדו בעומס או לא יכלו

לבחון את כל סעיפי

התחיקה

התקינה.

האירופאית פשוטה וקלה

להבנה וזמינה לכל.

התוספות הלאומיות שאן

אפשרות לבחון בחו"ל

שהינן פשוטות יחסית וכבר

היום מבוצעות בצורה

סבירה.

מצב חוקי

בעייתי ישנם מדים רבים באימוץ מלא יפתור חלקית באימוץ מלא יפתור את

ללא תקן ישראלי בעלי תקן את הבעיות החוקיות שכן הבעיות החוקיות ללא

המותקנים יאפשר כניסת מדים בעלי פתיחת פערים אחרים כגון

אירופאי

בקווים בגלל חוסר יכולת שיטות מדידה שכיום אינן בעיות איכות ,יתקיים

של המעבדות הלאומיות

לבחון ולאשר מדים אילו

(העדר תשתיות ,יכולות,

עבודה ע"פ תקינה ישנה

מאושרות ע"פ כללי מדידת

המים ,לא יהיה פיקוח

רגולטורי על המעבדות שכן

התקן אינו קובע מהן

פיקוח מלא ומסודר ע"פ

הדירקטיבה

הגדרת

האירופאית ,יאפשר ע"פ

בחקיקה

המצויין

החוקיות האירופאית

דרישות לאומיות.

וכדומה) אין אפשרות הדרישות

הפעלה של אישור חוקי של מהמעבדות.

מדים ע"פ סעיף 33א (א)

תוספת

בכללי מדידת מים

השקעות כספיות במכון התקנים – גבוהות

מאוד ,מכונים פרטיים –

לאומיות

ופרטיות נדרשות גבוהות מאוד וכיסוי

השקעה יארך זמן רב לכן

המוטיביציה אינה גבוהה.

בנוסף שינויים תדירים של

התקינה בעקבות אישור

וורסיות מתקדמות יחייבו

המשך השקעות ושדרוג

כמעט ללא הפסקה.

במכון התקנים ובמכונים

פרטיים בישראל גבוהות

מאוד וכיסוי השקעה יארך

זמן רב לכן המוטיביציה

אינה גבוהה ,בעת שימוש

במכונים בעולם – לא

נדרשת השקעה .לעומת

זאת נדרשת יצירת תשתית

פיקוח של הרגולטור על

המעבדות בכל העולם,

שהינה מסובכת

ותעלה כסף רב .

איכות תשתיות

מאוד המיסים המקומי .בדיקות

התשתיות

לאומיות

הקיימות מספקות והגדלת

הזמינות תחייב השקעה

בסדרי גודל קטנים יחסית.

מוגבלת ,מפגרת אחר בעולם האיכות אינה

הקדמה הנדרשת ורמת אחידה .טובה מאוד בחלק

ומוגבלת

מהמקומות

התחזוקה אינה טובה

מקום

בכל

באחרים,

משתנה על פי הנחיות

רגולטוריות

אחידות.

עלות

בתשתיות

שימוש סבירה

בדיקות

לאורך

המוצר

שונות

המכונים באירופה קיימים,

נדרשת תוספת השקעה

בפיקוח הרגולטורי של

רשות המים – הרשות

ערוכה לנושא .התשתיות

המקוונות למעקב ולבקרה

קיימות ממילא ,נשמרת

עדכניות של כל התשתיות

בהשקעות זרות שאינן

למשלם

כסף

עולות

באירופה טובה מאוד,

מתאימה את עצמה תדיר

לשינויי התקינה ומאפשרת

בחינה של כל סעיפי

התקינה ללא יוצא מהכלל

ולא קיים פיקוח רגולטורי

המהווה יתרון משמעותי.

גבוהה באירופה דומה לעלויות

–

בארה"ב

בהשוואה בישראל

משמעותית

לישראל ,באירופה דומה

לעלויות בישראל

איכות קימות ,העדר תשתיות

חיי מספקות גורר פשרות על

היקף הבחינה ותדירותה

הפוגמות באיכות הפיקוח.

היקף ותדירות הבדיקות

קיימות – באימוץ תקן

אמריקאי מעבדות זרות לא

יגיעו לבחינה בישראל,

באימוץ תקן אירופאי –

מעבדות זרות מגיעות

הדירקטיבה

באימוץ

האירופאית – מעבדות

זרות מגיעות לבחינה כבר

בהמשך

ויגיעו

היום

כוללת

הדירקטיבה

נקבע ע"פ מכון התקנים

ואינו נקבע במעורבות

רשות המים (תדירות,

מספר בדיקות שנתיות,

הגדרה מהי קבוצת מדים

וכדומה).

לבחינה כבר היום ויגיעו

בהמשך .התקן האמריקאי

אינו מציין תוכנית בדיקה

נדרשת ולכן יש לסכם בין

המעבדה ללקוח עובדה

שיכולה ליצור סיכומים

בהכרח

שלא

שונים

אינהרנטית תוכנית בדיקה

ומטודית

מסודרת

שממצאיה מתועדים באתר

האירופאית

הרשות

וזמינים למעיין.

מקובלים על הרגולטור.

שירות ללקוח

בעייתי בגלל חוסר זמינות צפוי שיהא טוב ברמה טוב מאוד בגלל ריבוי

והתחרות

המעבדות

בקבוק בינ"ל.

וצווארי

משמעותיים ,חלק די נכבד

הנדרשות

מהתשתיות

חסרות.

פיקוח

הרגולטור

של מוגבל מאוד ומחייב פשרות

רבות בגלל חוסר יכולת

הבדיקה ופיקוח מוגבל של

מכון התקנים (מחסור

בכ"א מוביל לקבועי זמן

ארוכים) ,מחייב אישור של

מדים שאינם חוקיים בגלל

חוסר יכולת בדיקה שלהם

העניפה בינהן בנוסף קיים

פיקוח ע"פ הדירקטיבה

האירופאית.

בתקן האמריקאי – יהיה

מורכב מאוד בגלל העדר

תשתיות זמינות וחוסר ידע

וניסיון ,בתקן האירופאי –

די טוב בגלל תשתיות

בדירקטיבה

קיימות

האירופאית ואולם אין

אפשרות להכתיב למעבדות

מאפשר פיקוח איכותי

בעלות נמוכה .דרך אתרי

האיחוד האירופאי שנבנו

במיוחד לצורך מעקב,

בקרה ואיתור ,התקן מוכר

,התוספות הלאומיות

התשתיות

מוכרות,

ע"פ

תדיר

מעודכנות

המבוצעים

נשמרת

מחד ומנגד צורך השוק מחו"ל תנאי בדיקה שכן הן השינויים

התקן בדירקטיבה,

ע"פ

יעבדו

בשימוש בם למדידה.

,

האמריקאי

בהעדר עדכניות לתקן ISO 4064

דירקטיבה או חוקיות לגבי בוורסיה האחרונה שלו

אופן הביצוע והניירת המאושרת ללא פיגורי פזה

ליכולת

האימוץ

המופקת צפויה אי אחידות בין

בין המעבדות.

הבדיקה ,המעקב אחר

המדים שייבחנו קל ויבוצע

של

תשתיות

ע"י

הדירקטיבה האירופאית,

צפויה אחידות של פורמט

הניירת שתתקבל ,ניתן

להפעיל בקלות יחסית

לבחינת ניירת מת"י -מסודרת בתקן האמריקאי קשה מסודרת מאוד ע"פ פורמט

ניירת

בדירקטיבה

הלאומיות ומורכבת לבחינה ,בתקן המוכתב

עמידה בדרישות בבדיקות

ובבדיקות

התקינה

התקינה ISO 4064מבוצעת ע"פ האירופאית ובתקן ISO

שיכולים לבצע ובפועל

פורמט המצוי בתקן ,ע"פ ,4064ניתן לאמת נכונותה

ולא

לקויה

מבצעים,

האיחוד

אתר

התקן האמריקאי אין חובה דרך

מסודרת

בהשלמות לשמירתה של הניירת

האירופאי ,WELMECקלה

המתבססות על בדיקות המאשרת עמידה בתקן

לבחינת השלמת ומילוי

ע"י

שבוצעו

מעבדות במאגרי מידע זמינים

דרישות התקן שכן בנויה

"אחרות" (אירופאיות או ללקוחות ,פסילת התקינה

על פי סעיפי התקן ,ישנה

מקומיות שאינן מכון אינה שקופה ללקוח.

חובה לשמור את הניירת

התקנים) בגלל העדר

במאגרי מידע זמינים

פורמט דיווח ותיעוד קבוע

ללקוחות.ישנו עדכון תדיר

דבר המקשה על הפעלת

המציין סטאטוס אישור

בבדיקת

דעת

שיקול

תקינה.

תוצאות בדיקות אילו.

אימוץ במצב הקיים הרגולטור באימוץ תקן אמריקאי – עלות זניחה ,השיטה מכסה

עלות

השיטה המוצעת מחוייב להגדיל משמעותית צפויות עלויות גבוהות ע"מ מחזור מלא של פיקוח בכל

את רמת הבקרה והפיקוח להקים תשתית תמיכה ההיבטים (אינטרנט ,ניירת,

לרגולטור

ע"מ למנוע בעיות תקינה

מחוייב

וכן

קיימות

בהשקעות כספיות רבות

ולאורך זמן ממושך במטרה

הציוד

את

לשדרג

והמעבדות הקיימות כמו כן

חייב להכשיר מעבדות

נוספות בעלי סמכות בחינה

ואישור תקינה.

ומעקב שאינן בנמצא כיום

וכן בלימוד התקינה .התקן

האירופאי – עלות נמוכה

מאוד שכן יתבסס על

תשתיות חיצוניות זמינות

וקיימות שהוקמו ממילא

ע"י האיחוד הארופאי.

בדיקות בפועל) נדרש גיבוי

ותגבור בדיקות ההשלמה

שהינו פשוט יחסית וניתן

לביצוע באמצעות מתן

אישורים למעבדות פרטיות

קיימות.

ועלות השיטה מגבילה מאוד את מגדיל משמעותית את מגדיל משמעותית את

תחרות

התחרות בעיקר בעקבות התחרות וזמינות המוצרים התחרות וזמינות המוצרים

מוצר ללקוח

עצירת ייבוא איכותי

ותחרותי ומשך הזמן

הארוך הנדרש ע"מ לבחון

מוצרים על פי התקינה

הקיימת (ת"י )63זאת

למרות שהתקן הישים

לגביה הינו תקן ישן יחסית

לתקנים העדכניים בעולם

כיום.

איכות מוצרים

ללקוחות ,יגרום להורדת

מחירים .יגרור בעיות

איכות ועלויות נלוות

בעקבות כניסת מוצרים

שאינם עומדים בדרישות

זוהו

או

הלאומיות

כבעיתיים בעקבות תנאי

הקיימים

הסביבה

בישראל.

מוגבלת בגלל חוסר יכולת אינה

וקדמה בבחינת

מדידה חדישות.

מוגבלת

ללקוחות ,יגרור הורדת

מחירים ללא פשרות על

איכות המוצרים שיגיעו אל

הלקוח.

יכנסו טובה מאוד ,תאפשר פיקוח

שיטות לישראל מוצרים איכותיים

ברמה העולמית ,בעיות

איכות יווצרו לא בגלל

המוצר ואיכותו אלא בגלל

התאמתו המלאה לשימוש

בישראל.

שוטף לכל אורך חיי

המוצר ,יכנסו לישראל

מוצרים איכותיים ברמה

העולמית לא צפויות בעיות

איכות שכן התאמת המוצר

נבחנת גם ע"פ דרישות

לאומיות.

החלופה הנבחרת :חלופה מספר ,2אימוץ הדרקטיבה האירופאית המתבססת על תקן ISO 4064תוך כדי

התאמתה לדרישות הנוספות של התקן הישראלי (ת"י 63המבוסס על )ISO 4064

חלק ה – שיח עם בעלי עניין ,עם מומחים ועם יחידים וקבוצות מהציבור

א .תיאור תהליך השיח

נושא של שינוי המדיניות הקיימת לגבי אישור מדי מים לשימוש חוקי בארץ נבחן תקופת זמן ארוכה.

תהליך בחירת החלופה הנבחרת נדון מול נציגי מינהל התקינה במשרד הכלכלה ולאחר בחינה ממושכת

המוזכרת בתכתובת המופיעה בטבלה מטה והמצורפת בנספח .בנוסף עודכנו כללי מדידת מים ( מדי מים ),

התשמ"י 1988-אשר מגדירים סמכות אישור דגם של מדי מים למנהל הרשות הממשלתית.

תאריך

12.09.2012

31.07.2013

14.08.2013

1.01.2014

10.03.2014

17.08.2014

26.03.2015

25.12.2016

24.04.2017

27.04.2017

30.07.2017

30.10.2017

9.11.2017

9.11.2017

24.12.2017

ישיבה/מכתב/

מייל/שימוע

גורמים

מכון התקנים

סיכום פגישה

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

התקינה

רשות המים

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

משרד הכלכלה התקינה

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

משרד הכלכלה התקינה

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

משרד הכלכלה התקינה

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

התקינה

רשות המים

מכתב אל

משרד הכלכלה משרד הכלכלה/מנכ"ל

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

משרד הכלכלה התקינה

מייל אל רשות משרד הכלכלה/מינהל

התקינה

המים

מייל אל משרד משרד הכלכלה/מינהל

היבוא

הכלכלה

מייל מזכירות

מועצת רשות המים

המועצה

משרד

הכלכלה/הממונה על

מכתב אל

משרד הכלכלה התקינה

שימוע ציבורי

מטעם מועצת

מועצת רשות המים

רשות המים

משרד

מייל אל משרד הכלכלה/הממונה על

התקינה

הכלכלה

מייל אל משרד

הכלכלה

משרד הכלכלה/מינהל

התקינה

הנושא

אישור מדי מים

הסרת הרשמיות מתקנים ישראליים

הסרת הרשמיות מתקן ישראלי ת"י 63

אישור מדי מים על פי ת"י 63

עמדת רשות המים לגבי הסרת הרשמיות

הסרת הרשמיות מתקנים ישראליים

תקן ישראלי למדי מים ת"י 63

הסרת הרשמיות מתקן ישראלי ת"י 63

פרטי התקשרות -אנואר חילף

תיקון בצו יבוא חופשי ,התשע"ב 2012

פרסום שימוע ציבורי לענין אישור דגם מד מים

בקשה להסרת הרשמיות מת"י 63

ריכוז עמדות שהתקבלו במסגרת השימוע

הסרת הרשמיות מתקן ישראלי ת"י 63

ביטול רשמיות מת"י ,63קובץ התקנות 7891

יצרני מדי מים מקומיים :מתרעמים על חוסר היכולת וזמינות של תשתיות לאומיות לבחינת מוצרים

חדשניים ,מאז שנת 2000חלה זליגה של יצרנים לכיוון בדיקות תקינה ע"פ הדירקטיבה האירופאית בגלל

חוסר יכולת וזמינות של בדיקות בישראל תוך כדי הערמת קשיים של מכוני בדיקה ישראלים ושל מכון

התקנים בעקבות העברת הנחיות שלא תמיד תואמות את הנחיות התקינה (לדוגמא הגדרת משפחת מדים

במכון התקנים יחסית ל – ,ISO 4064הגדרת משך תקפות של תקינה אירופאית בהשוואה להגדרת

הדירקטיבה האירופאית ,וכדומה) .דרישת השוק דחפה יצרנים לספק מדים בעלי תקינה אירופאית ללא

תקינה ישראלית .לצד זאת קיים חשש בגלל פתיחת השוק למוצרים מתחרים והקלת החדירה שלהם לשוק

המדידה .בעלי המדים אשר קיבלו אישורי התאמה לת"י מתנגדים לשינוי שישנה את מעמדם כמועמד

בלעדי במכרזים.

משווקים :מתרעמים על חוסר היכולת לייבא מוצרים בעלי תקינה אירופאית ללא בדיקות השלמה בישראל

שא ורכות זמן רב בגלל בעיות של זמינות ,טוענים שאיכות המוצרים נפגמת יחסית לחו"ל בעקבות חסמים

אילו .מבקשים תדיר לאפשר ייבוא מוצרים ולהשוות תנאים לאילו שבחו"ל בעיקר בהתייחס לאורך החיים

שיאושר למוצרים אילו ,שכיום קצר יותר מזה המאושר בחו"ל .בעלי המדים אשר קיבלו אישורי התאמה

לת"י מתנגדים לשינוי שישנה את מעמדם כמועמד בלעדי במכרזים.

רשות המים :מצב קיים בעייתי ,ויש חשש לקיומם של מדים רבים שאינם חוקיים למרות שהינם בעלי

תקינה אירופאית; רמת הפיקוח אחר מוצרים שאושרו בתקינה המקומית אינה מספקת ומנגד אינה קיימת

ברמה של מוצרים בלתי חוקיים .מלינה על קיומו של פיגור פזה מתמיד בוורסיה של התקן הבינ"ל המאומץ

יחסית לוורסיה העדכנית בעולם (בתאריך 1.1.2017אושרה כניסתה של וורסיה של התקן הבינלאומי מ –

2005לאחר דחיות רבות מפאת חוסר יכולת בדיקה ותשתיות תומכות בעוד הוורסיה הקיימת כיום הינה

,2014לפני אישור זה הוורסיה המאושרת היתה משנת .)1999ישנו חסם ייבוא של מדים לישראל למרות

שהמדים בעולם התקדמו משמעותית ,ישנו ייצוא של מדים מתקדמים מישראל לעולם בעקבות קושי

באישורם בעוד בעולם הם נחשבים לטובים ,ישנה בעיה של תחרות בעקבות חסמי ייבוא ,רמת הפיקוח אחר

מוצרים קיימים אינה מספקת בעיקר בעקבות העדר תשתיות תומכות וכוח אדם מספק שאמור להיפתר

באימוצה של הדירקטיבה האירופאית .האימוץ נראה די טבעי בעיקר לאור ההיקף הגדול של התשתיות

הקימות וכן מידת התאמתו לתקן הקיים בישראל ,הרגולטור אינו מעוניין לוותר על הדרישות הלאומיות

שבדיקתן הינה יחסית פשוטה ותבטיח איכות מוצרים המתאימה לסביבת העבודה בישראל .בוצע חקר

ומעקב מעמיק אחר דרישות הדירקטיבה תוך לימוד התשתיות הקיימות לתמיכה בבדיקות ולמעקב אחר

איכות המוצרים וכיום ישנו ידע רב אצל הרגולטור בנושא זה המאפשר לו בקלות יחסית בדיקה של

אישורים פרטניים ,מעקב אחריהם ,איתור חריגות וטיפול בהם בהשקעה יחסית של זמן מועט ,כלומר

יישום הדרישה של כללי מדידת מים בסעיף 33א (א) נראה מאוד מעשי במידה ותאושר הסרת הרשמיות

ותאומץ פעילות ע"פ הדרישה של הדירקטיבה האירופאית.

משרד הכלכלה :הגיש בקשה לרשות המים לבחון הסרת רשמיות מת"י .63

מכון התקנים הישראלי :בוצעו מספר ניסיונות לרכוש ולהקים תשתיות חדשות על מנת להתאים את חלק

מהתשתיות לדרישות התקן האחרון שאומץ ( )ISO 4064 ver 2005אבל לא התקדמו לשלב מעשי ,כיום

כאלטרנטיבה מכון התקנים מבצע בדיקות תקינה אצל לקוחות שהקימו תשתיות מתקדמות ואולם

תשתיות אילו לא תמיד מפוקחות ומאושרות ע"י גורמי תקינה ברמה הנדרשת ממכון תקינה ולכן

האישורים או הבדיקות בעיתיות ,פרט לכך מכון התקנים החל במתן אישורי תקינה ע"פ תעודות ואישורים

של מכוני בדיקה אירופאיים.

חברת מקורות ותאגידי המים :בעד התהליך של אישור ע"פ דירקטיבה אירופאית שכן מעוניינים בקבלת

אישור למדים בעלי תקינה אירופאית המותקנים אצלה שהינם ללא תקינה ישראלית מאושרת ,מעוניינים

בפתיחת תחרות למוצרים בינ"ל והורדת חסמי ייבוא ע"מ להגדיל את התחרות ולהוריד מחירים.

צרכנים :מודעות הציבור לנושא דיוק המדידה של מדי המים עלתה משמעותית עם העלייה בתעריפי המים

בתחילת העשור .ישנה דרישה צרכנית ,העולה במסגרות רבות ושונות למדי מים איכותיים ומבוקרים.

בעלי מבדקות ובתי מלאכה :מעוניינים במתן רישיונות לביצוע בדיקות השלמה לתקינה על מנת להקל

מהלחץ הקיים בשוק ולהגדיל את הזמינות של בדיקות להתאמה לתקן הישראלי .חלקם מתנגדים עקב

הודעת רשות המים ,לפיה היא בוקדת אפשרות לאסור שיפוץ מדי המים במבדקות ,חלף הגדלת תקופת

השירות של מדי מים חדשים .סוגיה זו אינה חלק מהאסדרה המוצעת.

ב .תוצרי השיח

רוב רובם של המשתתפים בשיח ,ובפרט אנשי המקצוע בתחום מדידת המים ,מברכים על השינוי המוצע,

ותומכים בחלופה הנבחרת כפתרון למצב הקיים ,שיש הסכמה גורפת על כך שהוא רע מאד .השיח העלה

צורך בשינויו של המצב הקיים המהווה צוואר בקבוק משמעותי וגורר אי ציות לחוק -מחוסר ברירה.

התועלת הצפויה בפתיחת אפשרות בדיקה ע"י מעבדות בחו"ל ,ומחו"ל בישראל וזמינות מעבדות בדיקה

מחו"ל מעודד את היצרנים והמשווקים.

עם זאת ,כמובן שמצד יבואנים ויצרנים אשר נושאים אישורי התאמה לת"י יש התנגדות לפתיחת השוק

לתחרות ,ופגיעה במעמדם הקיים כמציעים יחידים העומדים בדרישות המכרזים בארץ.

במסגרת השיח עלה הנושא שהמשווקים והיצרנים מעוניינים בהגדלת תקופת השירות למדים והשוואתה

לזאת המקובלת באירופה או במדינות אחרות על מנת להקטין את השימוש במדים משופצים ,לעומת

המבדקות שמעוניינות בהמשך פעילות השיפוץ .למרות שנושא זה חודד במסגרת השינוי הנוכחי ,הוא לא

נכלל בו ,וידרוש ניתוח וקבלת החלטות נפרדים .רשות המים שוכנעה שאין אפשרות להמשיך את המצב

הקיים לאור כל האמור לעיל– ,ותפעל לקדם את חלופה - 2פתיחת השוק לבדיקות של מעבדות אירופאיות

ע"פ הדירקטיבה האירופאית והגדלת זמינות הבדיקות ,תוך כדי ביצוע בדיקות השלמה לאומיות ,למען

המשק המים הישראלי ,ניהול מקורות המים התקין ,והשירות לצרכנים.

חלק ו – מתודולוגיה ותהליך הכנת הדוח

ג .מתודולוגיה

בחינת השפעת הרגולציה :בפועל השוק הקדים את הרגולטור בכך שכבר שנים לא מועטות משתמש במדים

שאושרו ע"י מעבדות אירופאיות בחו"ל -מחוסר ברירה ,בגלל חוסר זמינות של מעבדות בישראל ,תשתיות

מתאימות בישראל וכדומה ,לכן אימוץ הדירקטיבה האירופאית הינו תהליך מתבקש וטבעי העונה מחד לצרכי

השוק ומנגד מגביר את הפיקוח ,מוכר ליצרנים ולמשווקים וכל עוד נדרשת השלמה בפועל של דרישות לאומיות

עונה בצורה מלאה על דרישות הרגולטור .לכן השפעתה אמורה להיות בדרך של הקלה על השוק והסדרת מצב

בעייתי .הסרת הרישמיות מהתקן הישראלי ,שהינה מהלך משלים שרשות המים מקדמת מול מכון התקנים,

אמורה לאפשר לרשות המים את הפיקוח על השוק ע"י הפעלת סעיף 33א (א) לכללי מדידת מים ,ללא סרבול

בירוקרטי ,שכן הפיקוח יישען על מבנה מסודר קיים שנבנה ע"י האיחוד האירופאי.

בחינה בפועל של מוצרים שיכנסו לשוק הישראלי :תבוצע ע"י הרגולטור באמצעות בחינת הניירת המתעדת

את הבדיקות הפרטניות שבוצעו למוצרים בעבורם יבקשו אישור ,בדיקה זאת תאפשר זיהוי מוצרים בעיתיים

או מוצרים בעבורם בוצעו בדיקות חלקיות ועצירתם מבעוד מועד שכן כל מוצר חוקי בישראל יהיה מחוייב

באישור תקינה וכן באישור נוסף של הרגולטור .אישור זה לא אמור ליצור צוואר בקבוק בעיקר מפאת העובדה

שהבדיקות שיבוצעו הינן על סמך ניירת ללא בדיקות מעבדה בפועל וההנחיות שיעביר הרגולטור הינן ברמה של

וידוא מילוי כל הבדיקות של התקן ,דרישה לביצוע בדיקות נקודתיות ,דרישה להשלמת תעודות וכדומה.

בנוסף נדרשת התאמה של פקודת היבוא על מנת לבצע את האמור לעיל על מדי מים מיובאים.

שלב הראשוני של התנעת התהליך :על הרגולטור לבחון אישורי בדיקה של כל המוצרים בשוק ,היינו ממכון

התקנים הישראלי או של מכוני בדיקה בינ"ל בנוסף לאישורי השלמה של מכון התקנים הישראלי ,על מנת

להיערך לבחינה זאת הקצה הרגולטור תקציב לייעוץ של גורם חיצוני מומחה בתחום מדי המים שיסייע לו

בבחינה מהירה של האישורים והחלטה לגבי אישור או דחייה ,מומחה זה ביצע בעבר תהליכי אישור ובחינה

במכונים אילו ,מכיר על בוריה את הדירקטיבה וכן מכיר היכרות מעמיקה מדי מים על כל גווניהם .שימוש

בייעוץ זה יאפשר בחינה מהירה ואישור מהיר של מדים שיוגשו מחד ומנגד יאפשר עצירת כניסת מדים הידועים

כבעיתיים או כאילו שעל פי הניירת שתוגש אינם עומדים בדרישות התקינה.

תחזוקה שוטפת של אישורי תקינה ומעקב אחר איכות הייצור :לאחר האישור הראשוני של המדים יבוצע

תהליך פשוט יחסית של מעקב אחר איכות ע"פ דוחות שיספקו בעלי האישורים לרגולטור ובם יצויינו ממצאי

בחינה תקופתית (ע"י מעבדות מחו"ל או ע"י מכון התקנים) ומסקנותיה ,על הרגולטור לבחון את השורה

התחתונה שהינה האם אושרה מערכת האיכות ע"י המעבדה האירופאית או הבדיקות של מכון התקנים ועל

פיה לקבוע באם לבטל או אישור סימון הדגם או להאריכו .לטובת בחינת ואימות האישורים יוכל הרגולטור

ללא קשר לאישורים שיוגשו לו להיכנס לאתר הרשות האירופאית ע"מ לראות אותו ולוודא אמיתותו.

ד .מקורות וחומרים

שימוע -תגובות לשימוע שנערך לשינוי הכללים המשקפים את עמדות משווקים ,יבואנים ,יצרנים,

תאגידים ,חברת מקורות ,מבדקות ובתי מלאכה קיימים.

משרד המשפטים -תגובות משרד המשפטים במהלך ביצועו של התהליך ושלביו (בשלב של הנוהל ,בשלב של

דרישה לשילוב הנוהל בכללים ,בשלב של התייחסות משרד המשפטים לכללים לאחר השינוי ,אישור

הכללים).

משרד הכלכלה הממונה על התקינה – העברת הנוהל לעיונו ותגובתו ,קיום מפגשים עם הממונה על התקינה

במהלכו של תהליך הגיבוש של השינויים.

מסמכי מכרז רשות המים -מכרז לרכישת סיוע ייעוץ באישור מדי המים ובחינת ניירת שתוגש לצורך בחינת

ואישור מדי מים ,כולל הגדרת תשתיות שעל היועץ להקים במטרה לפשט את תהליך הבחינה ,מעקב ואישור,

ליעל ולקצר אותו ככל הניתן.

מדריך לשלבי הגשה ,בחינה ,תקינה וסימון של מד מים ודגמיו על פי הוראת תקינה בינ"ל אירופאית (52

עמודים במסגרתם ישנו הסבר ממצה על כל השיטה ומושגיה).

כללי מדידת מים – וורסיה הכוללת את שילוב חלק אישור דגם מדי מים במתכונת המוצעת ועל פי השיטה

שאומצה.

תקנים – רצופים בזה תקן בינלאומי ( ISO 4064חלק 1ו ) 2-ותקן אמריקאי ( AWWAמדי מים רב סילוניים

וולטמן ).

תקנים אמריקאים למדי מים – כל התקנים האמריקאיים העוסקים במדי מים מכל הסוגים האפשריים

נסקרו בהשוואה לתקינה האירופאית והדירקטיבה האירופאית ומסקנות ההשוואה שולבו בדוח.

כל חומר נוסף המוזכר בפרק זה ניתן לקבל ברשות המים ,לא צורף עקב גודלו.

0