בקשת חופש מידע לקבל את המסמך לסיכום דיון המשנה ליועמ"ש שעוסק בבדיקה חיצונית של גופה וסמכות המשטרה להעביר גופה מזירת האירוע למרכז לרפואה משפטית

רשות
משרד המשפטים
תאריך התשובה
2026-09-07
מסמכים
2 מסמכים

הבקשה

בקשת חופש מידע לקבל את המסמך לסיכום דיון המשנה ליועמ"ש שעוסק בבדיקה חיצונית של גופה וסמכות המשטרה להעביר גופה מזירת האירוע למרכז לרפואה משפטית.

מסמך 1 מתוך 2

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 168 KB)

משרד המשפטים

Ministry Of Justice

הממונה על העמדת מידע לציבור

Head Of The Public Information Division

תיק מספר 2015-26-0135

ירושלים ,כ"ו אלול ,תשפ"ו

8ספטמבר2026 ,

שלום רב,

הנדון :מענה לבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע

סימוכין :פנייתך מיום 12/02/2026

במענה לבקשתך שבסימוכין לפי חוק חופש המידע התשנ"ח( 1998-להלן -החוק או חוק חופש

המידע) ,הריני להשיבך כדלקמן:

.1בפנייתך הנך מבקשת לקבל את המסמך סיכום דיון המשנה ליועמ"ש מיום 2013.07.03-

"סמכויות בבדיקה חיצונית" ,הכל כמפורט בפנייתך.

.2לאחר בחינת בקשתך ,מצ"ב סיכום הדיון שנערך ביום 3.7.2013בראשות המשנה ליועץ

המשפטי לממשלה (פלילי) דאז ,רז נזרי.

.3נדגיש כי מדובר בסיכום דיון ישן ,משנת 2013שעקרונותיו רלבנטיים ,עם זאת במהלך

השנים שחלפו חלק מהנושאים שעלו בסיכום הדיון חודדו ומובאים לידי ביטוי בנוהל

המשטרתי מספר .300.01.315

באפשרותך לעתור נגד החלטה זו לפי הוראות חוק בתי משפט לענינים מינהליים ,התש"ס.2000-

שדרות וולפסון 2קריית הממשלה על שם דוד בן גוריון ,ירושלים .מיקוד 9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

Ministry Of Justice

הממונה על העמדת מידע לציבור

Head Of The Public Information Division

תיק מספר 2015-26-0135

שדרות וולפסון 2קריית הממשלה על שם דוד בן גוריון ,ירושלים .מיקוד 9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

מסמך 2 מתוך 2

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 194 KB)

מדינת ישראל

משרד המשפטים

מחלקת יעוץ וחקיקה (פלילי)

ירושלים :כ"ה תמוז תשע"ג

3ביולי 2013

תיקנו803-04-2013-000885 :

סימוכין803-99-2013-081644 :

אל:

המשתתפים בישיבה

שלום רב,

הנדון :סיכום דיון -בדיקה חיצונית של גופה וסמכות המשטרה להעביר גופה מזירת האירוע

למרכז לרפואה משפטית

סמך :פנייתו של ראש חטיבת החקירות מיום 13.6.13וחוות דעתו של מר מאיר ברודר

ביום 2.7.13התקיים בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ,מר רז נזרי ,דיון בנושא שבנדון,

בהשתתפות :ד"ר חן קוגל ,מנהל המרכז לרפואה משפטית; גב' מירה היבנר ,היועצת המשפטית למשרד

הבריאות; מר בני אבישר ,יועץ משפטי למרכז לרפואה משפטית ,משרד הבריאות; מר חיים לבון ,עוזר

מנכ"ל משרד הבריאות; גב' אילנית קליימאן ,חטיבת החקירות ,משטרת ישראל; גב' רחל גרייבין ,מדור

נפגעי עבירה ,משטרת ישראל; מר יצחק אלמוג ,חטיבת החקירות ,משטרת ישראל; גב' דנה צ'רנובלסקי,

הלשכה המשפטית ,משטרת ישראל; גב' ג'ויה שפירא ,פרקליטות המדינה (פלילית); גב' טלי שטיין ,ייעוץ

וחקיקה (חקיקה); גב' עינת גדעוני ,ייעוץ וחקיקה (פלילי); גב' נעמה הולצמן ,ייעוץ וחקיקה (פלילי).

הרקע לדיון:

במהלך עבודת צוות משותף של משרד הבריאות והמשטרה העלו נציגי משרד הבריאות שתי סוגיות

משפטיות :האחת ,הסמכות לערוך "בדיקה חיצונית" ללא הסכמת המשפחה ובטרם קבלת צו שופט,

והשנייה ,סמכות המשטרה להעביר גופה ממקום המצאה למרכז הלאומי לרפואה משפטית (להלן :המרכז)

ללא קבלת הסכמת המשפחה .ראש חטיבת החקירות פנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בבקשה

לקבל את הכרעתו בסוגיות אלה .עוד ביקשה המשטרה לאשר את דפי המידע וההסכמה לנתיחה לאחר

המוות ,אשר עודכנו במטרה לוודא כי קבלת הסכמת המשפחה לנתיחה תהיה "מדעת" ,וכי ההסכמה

עומדת בדרישות החוק והפסיקה.

עיקרי הדיון:

א.

בדיון נמסר כי מרבית הנתיחות לאחר המוות מבוצעות בהסכמת המשפחה לפי חוק האנטומיה

והפתולוגיה ,התשי"ג ,1953-ואין צורך לפנות לחוק חקירת סיבות מוות ,התשי"ח( 1958-להלן:

חוק חקירת סיבות מוות) .לרוב ,הבדיקה החיצונית מתבצעת בשלב ראשוני ,שבו עדיין אין די

מידע לצורך פניה לבית משפט בהליך חס"מ ועדיין אין מה לומר למשפחה .תכלית הבדיקה היא

קבלת מידע נוסף .לעתים ,לאחר הבדיקה החיצונית אין צורך בביצוע נתיחה ואז אין כלל פניה

לבית משפט או למשפחה.

רח' צלאח א-דין ,29ת.ד ,49029 .ירושלים   91490

2

ב.

בדיון נמסר כי משמעות המונח "בדיקה חיצונית בגופה" היא "בדיקה לא פולשנית בגופה או

בחלק של הגופה ,לרבות תיאור פרטי ביגוד ,עדיים ותעודות ,כולל תצלומים ,בדיקת דימות,

הורדת טביעות אצבע ,בדיקות שיניים ,בדיקת חום הגופה (בפי הטבעת)" ,וכי לעיתים במסגרת

הבדיקה החיצונית נדרשות אף בדיקות וגינאליות ,רקטליות ,בדיקות חתכים ,פצעי כניסה ויציאה

של קליעים וכדומה .לענין בדיקה וגינלית ,הוסבר שמדובר בבדיקה שטחית יחסית וכי לעתים

הבדיקה כרוכה בלקיחת דגימות שונות באמצעות מטוש .עולה ,איפוא ,שהשלב המכונה "בדיקה

חיצונית" ,מורכב מבחינה חיצונית של הגופה וכן מבדיקות מסוימות הנערכות בה ,ובכלל זה

בדיקות הכרוכות ב"כניסה קלה" לגופה.

ג.

המשתתפים הסכימו כי בדיקות וגינליות ,בדיקות רקטליות ובדיקות פצעי ירי וחתכים הינן

פולשניות יותר באופן יחסי לבדיקות החיצוניות האחרות ,אולם הודגש הצורך לבצע בדיקות אלה

תוך זמן קצר בשל העובדה כי אי ביצוען בהקדם עלול להיות בלתי הפיך ולפגוע קשות בחקירה.

כך למשל ,לעניין מדידת חום רקטלית המסייעת לקביעת זמן המוות ,ונטילת דגימות שונות

מהגופה.

ד.

בדיון הוזכר סעיף 26לחוק חקירת סיבות מוות ,הקובע כי שופט חוקר רשאי לצוות "על בדיקתה

או ניתוחה של הגוויה ."..נאמר כי בפרשנות הסעיף יש לתת משמעות למילה "בדיקתה" ,בנפרד

מהמילה "ניתוחה".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) סיכם כדלקמן:

א.

חוק חקירת סיבות מוות אינו חוק ממצה לענין עריכת בדיקות בגופות ,והקביעה בסעיף 26לחוק

לפיה שופט חוקר רשאי לצוות על בדיקת גופה אין משמעה שלא ניתן לבדוק גופות ללא צו שופט.

הצורך בסמכות שופט להורות על בדיקת גופה עשוי להתעורר למשל במצב בו משפחת הנפטר

מבקשת מבית המשפט להורות למשטרה לערוך בדיקה חיצונית בגופה ,בעוד המשטרה סבורה כי

אין צורך בכך.

ב.

המרכז לרפואה משפטית מוסמך לערוך בדיקות ובחינות חיצוניות של הגופה אף ללא קבלת

הסכמת המשפחה ,וללא צורך בצו שופט .סמכות זו נובעת מסמכות המשטרה לחקור ולגלות

עבירות ,כשהמרכז משמש כ"זרועה הארוכה" לעניין זה .יצויין כי סמכות זו עשויה לחזק את

הערך של כבוד המת ,שכן לעתים תוצאות הבדיקות המידיות מייתרות את הצורך בנתיחה על כל

הכרוך בכך ,וכך ניתן לאפשר במהירות את קבורת הגופה .הסמכות עולה ,איפוא ,בקנה אחד עם

האיזון שבין הצורך לחקור את העבירות החמורות ביותר ביעילות ,ובין כבוד המת ורצון

המשפחה ,מן העבר השני.

ג.

ההבחנה הראויה בין בדיקה ובחינה חיצונית של הגופה לבין נתיחה ,לה נדרשת הסכמת המשפחה

או צו שופט ,היא בשאלה האם הפעולה הביאה לשינוי בגופה על דרך של חתך וכיו"ב ,או

שלאחריה הגופה נשארה שלמה וללא שינוי.

ד.

מתוך הבדיקות החיצוניות אשר נסקרו בדיון ,עריכת בדיקות בהן הפעולה הפולשנית גבוהה באופן

יחסי לאחרות ,כמפורט לעיל ,הינה מורכבת יותר .יחד עם זאת ,כיוון שמדובר בבדיקות שלא ניתן

לדחות את ביצוען לאחר קבלת הסכמה של המשפחה או קבלת צו בית משפט ,שכן אי ביצוען

בהקדם עלול להיות בלתי הפיך ובלתי ניתן לשחזור ,האיזון משתנה בעניין זה .אמנם הבדיקה

היא פולשנית יותר מאשר הבדיקות הנערכות במסגרת הבדיקה החיצונית ,אולם צרכי החקירה

אף הם דחופים והכרחיים יותר ,ועל כן גם בדיקות אלה ניתן לבצע ללא הסכמת המשפחה או צו

שופט .לא למותר לשוב ולהזכיר ,כי גם נציגי המרכז לרפואה משפטית ומשרד הבריאות הבהירו

עמוד 2מתוך 3

רח' צלאח א-דין ,29ת.ד ,49029 .ירושלים   91490

מספר מסמך803-99-2013-081644 :

3

כי קיימת בעיניהם אבחנה מהותית בין בדיקות פולשניות ,אף שניתן להגדירן כחלק מ"בדיקה

חיצונית" ,ובין פעולות אחרות משמעותיות יותר המהוות נתיחה הדורשת צו.

ה.

למשטרה סמכות להעביר גופה מזירת האירוע למרכז לשם ביצוע הבדיקות הנדרשות .כבוד המת

אינו נפגע מכך ,אלא ההעברה למרכז מתחייבת ממנו ,על מנת שהטיפול בגופה יערך במקום ראוי

ומכובד ולא בזירה.

ו.

הפניה של המשטרה לאישור טפסי ההסכמה מדעת תועבר לטיפולה של גב' אורית קורן ,המשנה

ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) .ייתכן שיש לערב בעניין זה אף את מחלקת ייעוץ וחקיקה

(אזרחי) ,בשל ההיבטים הנזיקיים בנושא .כמו כן נודה על שיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)

בהיבטים של הקשר עם המשפחות (גב' ענת אסיף ,המרכזת את הטיפול בנפגעי עבירה).

בברכה,

נעמה הולצמן ,עו"ד

ייעוץ וחקיקה (פלילי)

העתק:

גב' אורית קורן ,המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)

עמוד 3מתוך 3

רח' צלאח א-דין ,29ת.ד ,49029 .ירושלים   91490

מספר מסמך803-99-2013-081644 :