מגבלות על פעולות הממשלה בתקופת הבחירות לכנסת ה - 25 בין 21/6/2022 ל- 28/7/2022 ,

בג"ץ 5403/22

קבוע לדיון ביום7.9.22 :

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לביא ,זכויות האזרח ,מינהל תקין ועידוד ההתיישבות

על-ידי עוה"ד יצחק בם ו/או נתי רום

רח' בן יהודה 34

מגדל העיר ,קומה ,18ירושלים

טלפון ;077-8150041 :פקס02-6738931 :

דוא"(כתובת הושמטה) :

העותרת

נ ג ד

.1ראש הממשלה

.2ממשלת ישראל

.3היועצת המשפטית לממשלה

על ידי פרקליטות המדינה,

משרד המשפטים ,ירושלים

טלפון ;073-3925763 :פקס'02-6467011 :

.4השופט בדימ' מני מזוז

המשיבים

תגובה מטעם המשיבים 3–1

.1

בהתאם להחלטות כב' השופט אלרון מיום ,12.8.22מיום 23.8.22ומיום ,29.8.22

מתכבדים המשיבים ( 3–1להלן – "המשיבים" או "המדינה") להגיש את תגובתם לעתירה

ולבקשה למתן צו ביניים.

.2

העתירה דנן עוסקת במינוי לתפקיד יו"ר לוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים

בכירים הנעשים על ידי הממשלה או על ידי ראש הממשלה (להלן – "הוועדה" או "הוועדה

המייעצת").

.3

תפקידה של הוועדה הוא לייעץ לממשלה בתחום טוהר המידות ,בנוגע למועמדים למספר

תפקידים ציבוריים רגישים וייחודיים בשירות הציבורי .לוועדה אין סמכויות ביצוע ,היא

איננה הגורם הממנה ,והסמכות לאשר מינוי לגביו היא מייעצת ,מסורה בידי הדרג המדיני.

.4

העותרת מבקשת מבית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו על תנאי שיורה למשיבים לבוא

וליתן טעם "מדוע לא יימנעו ממינוי יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים

בתקופת ממשלת מעבר" (להלן – "הסעד העיקרי"); לחלופין ביקשה העותרת כי בית

המשפט הנכבד יוציא מלפניו צו על תנאי שיורה למשיבים לבוא וליתן טעם "מדוע לא

יימנעו ממינוי יו"ר קבוע של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים ולא יסתפקו

במינוי ממלא מקום יו"ר אך לצורך המינוי הדחוף של הרמטכ"ל" (להלן – "הסעד החלופי").

בד בבד עם העתירה ,הוגשה בקשה למתן צו ביניים "שיורה לממשלה שלא לקבל החלטה

על המינוי עד לדיון והחלטה בה".

2

.5

בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום ,12.8.22נקבע כי "בשלב זה ,אין מקום ליתן צו ביניים"

(כן יצוין כי בהחלטה מיום ,23.8.22הורה בית המשפט הנכבד על הארכת המועד להגשת

התגובה ,וכן הורה כי התיק ייקבע לדיון לפני הרכב תלתא בהקדם האפשרי).

.6

כפי שעדכנה המדינה בבקשתה להארכת מועד מיום – 22.8.22בישיבת הממשלה מיום

14.8.22הוחלט בהתאם לסעיף (1ג) להחלטת הממשלה מס' 3839מיום ( 27.5.18להלן –

"החלטה ,)"3839למנות את שופט בית המשפט העליון (בדימוס) מני מזוז ,ליושב ראש

הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים לתקופת כהונה אחת בלבד בת 8שנים ,ללא

אפשרות הארכה.

.7

עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות בהיעדר כל עילה להתערבות שיפוטית ,תוך

חיוב העותרת בהוצאות.

נפרט להלן.

הרקע הדרוש לעניין

א .תמצית הרקע הנורמטיבי הנדרש

א .1.הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים

.8

הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים פועלת כיום מכוח החלטה 3839משנת ,2018

המסדירה את תפקידיה של הוועדה ואת מתווה עבודתה ,וכן קובעת את הרכב הוועדה ואת

אופן מינוי חבריה.

צילום החלטה 3839צורף וסומן נספח 1לעתירה.

מטרת הקמת הוועדה היא כדי שתחווה את עמדתה בנוגע לטוהר המידות במינויים של

בעלי תפקידים בכירים .כל זאת ,על-מנת להבטיח כי המינויים הננקטים בידי הממשלה

וראש הממשלה יהיו ראויים ,ללא זיקה אישית ,עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.

הוועדה מייעצת לממשלה ולראש הממשלה לעניין מינויים לתפקידים בכירים הנעשים על

ידי הממשלה ,באישורה או בהמלצתה ,או למינויים לתפקידים בכירים הנעשים על ידי ראש

הממשלה .בהחלטה 3839מפורטים מטרת עבודת הוועדה ,מי יהיו חברים בה ,אופן

מינויים ,תקופת כהונתם ואופן עבודת הוועדה.

.9

נכון להיום ,עסקינן במינויים לשבעה תפקידים :רמטכ"ל ,מפכ"ל המשטרה ,ראש שירות

הביטחון הכללי ,ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ,נציב בתי הסוהר ,נגיד בנק

ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.

3

.10

מאז שהוקמה הוועדה בהחלטת ממשלה 4891מיום ,7.3.99התקבלו החלטות ממשלה

נוספות בעניינה ,אשר קבעו ,בין היתר ,הסדרים שונים לגבי משך תקופת כהונתם של

חבריה .שינויים אלו ,יש בהם כדי ללמד על האופן שבו התקבע הדין הקיים לפיו ממונים

חברי הוועדה לכהונה קשיחה בת 8שנים ,וכן על החשיבות שבבסיס קביעה זו.

.11

ביום 30.5.06התקבלה החלטת ממשלה מס' 91בעניינה של הוועדה שקבעה כי חברי

הוועדה ,למעט נציב שירות המדינה המכהן בוועדה מתוקף תפקידו ,יתמנו לתקופה של

שלוש שנים ,וכי ניתן יהיה לשוב ולמנות את חברי הוועדה לתקופת כהונה נוספת אחת

בלבד.

צילום החלטת ממשלה מס' 91מיום 30.5.06מצורף ומסומן מש.1/

.12

בחודש אפריל ,2013לאחר מספר שנים שבהן פעלה הוועדה המייעצת ,ולנוכח הניסיון

שהצטבר במהלך השנים ,הגישה הוועדה ,בראשות השופט (בדימ') יעקב טירקל (אשר כיהן

בוועדה מאז הקמתה) ,לראש הממשלה הצעה לשינוי מתווה עבודת הוועדה על מנת לשכלל

ולייעל את עבודתה.

.13

בעקבות זאת ,ביום ,12.8.13התקבלה החלטת ממשלה מס' ,689שכותרתה "הארכת כהונת

חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים" .החלטה זו שינתה את הקבוע

בהחלטת הממשלה מס' 91בעניין תקופות הכהונה של חברי הוועדה בכך שקבעה כי ניתן

למנות את חברי הוועדה לשתי תקופות כהונה נוספות (ולא רק אחת).

עוד באותו הקשר ,נקבע בהחלטת הממשלה כי:

"לאור עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר החיוניות שבהבטחת

עצמאותה ואי תלותה של הוועדה וחיזוק מעמדה כשומרת סף מובהקת ,על ידי

הגבלת כהונתה לתקופת כהונה אחת ללא אפשרות הארכה ,להסמיך את ראש

הממשלה להביא לממשלה ,בתוך שישה חודשים ,הצעה בדבר הגבלת כהונתה

של הוועדה הבאה שתתמנה ,ואלו שלאחריה ,לתקופת כהונה אחת בלבד ,ללא

הארכה ,ואת משכה".

צילום החלטת ממשלה מס' 689מיום 12.8.13מצורף ומסומן מש.2/

.14

סוגיית משך הכהונה של חברי הוועדה אף זכתה להתייחסות במסגרת דוח מבקר המדינה

שעניינו "מינוי עובדים בכירים בשירות המדינה" (דוח שנתי 66ג אשר פורסם בשנת .)2015

בדו"ח נכללו שתי הערות הנוגעות לוועדה המייעצת :האחת ,נוגעת לכך שעל אף האמור

בהחלטת ממשלה מס' ,689עדיין לא הובאה בפני הממשלה הצעת החלטה המגבילה את

תקופת כהונתה של הוועדה לתקופת כהונה אחת בלבד ללא אפשרות הארכה .השנייה,

הערה הנוגעת לכך שעד מועד סיום הביקורת טרם התייחס ראש הממשלה להצעת חברי

הוועדה למתווה פעולה חדש לעבודתה (עמ' .)238–236להלן קישור לדוח השנתי האמור של

מבקר המדינה:

4

http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_537/b78d56ca-a092-4226adc4-688a4561f28e/202-gove-impol.pdf

.15

בתום עבודה משותפת שנעשתה על ידי משרד ראש הממשלה ביחד עם משרד המשפטים

ונציבות שירות המדינה בנוגע למתווה עבודת הוועדה ,לרבות תקופת הכהונה של חבריה,

גובשה הצעת החלטה שהיוותה את המסד להחלטת הממשלה ,3839מכוחה פועלת הוועדה

כיום.

צילום הצעת ההחלטה וחוות הדעת המשפטית שצורפה לה מצורף ומסומן מש.3/

.16

ביום 27.5.18אישרה הממשלה את הצעת ההחלטה שהובאה בפניה ,ובכך התקבלה כאמור

החלטה .3839

.17

חלקה הראשון של החלטת ממשלה 3839הוקדש לתפקידה ,לסדרי עבודתה ,לכהונת חבריה

ולהיבטים נוספים הקשורים בפעילותה .כך ,למשל ,שבה הממשלה ואישרה את רשימת

בעלי התפקידים שמינויים טעון את בחינתה של הוועדה המייעצת וגיבוש המלצותיה

בעניינם (סעיף .1א .להחלטת הממשלה).

בהמשך ,הוגדר תפקידה של הוועדה ונקבע כי היא תכלול ארבעה חברים .כאן יושם אל לב,

כי לראשונה נקבע כי חברי הוועדה יתמנו על-ידי הממשלה בכללותה (ולא על-ידי ראש

הממשלה לבדו) ,וזאת לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה .ללמדנו ,כי הממשלה

מצאה לנכון לקבוע שתי ערבויות שונות להליך מינוי חברי הוועדה המייעצת – הן באמצעות

שינוי הגדרת הגוף הממנה (הממשלה בכללותה) ,הן באמצעות קביעת חובת היוועצות ביועץ

המשפטי לממשלה.

לאחר מכן ,נקבע בהחלטת המשלה 3839כי יו"ר הוועדה יהיה שופט בדימוס של בית

המשפט העליון וחבריה הנוספים יהיו :נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור.

.18

בהמשך נקבע – שוב לראשונה – כי "חברי הוועדה יתמנו לתקופת כהונה אחת בלבד בת 8

שנים ,ללא אפשרות הארכה ,למעט נציב שירות המדינה המכהן בוועדה מתוקף תפקידו"

(סעיף .1ג .להחלטת הממשלה).

.19

היבט נוסף שנקבע בהחלטת ממשלה 3839עוסק בקוורום לדיוני הוועדה ,שנקבע להיות

שלושה חברים ובהם יושב ראש הוועדה .עוד הוחלט ,כי במצב שבו היו הדעות שקולות

בוועדה – יהא ליושב ראש הוועדה קול נוסף ,דבר המלמד על מעמדו המיוחד של יושב

הראש בעבודת הוועדה.

5

.20

הנה כי כן ,ההוראות שפורטו לעיל מלמדות שהחלטת ממשלה 3839מבצרת את אי תלותה

של הוועדה המייעצת :תחילה ,באמצעות הרחבת הגוף הממנה את חברי הוועדה לכלל חברי

הממשלה והכפפת המינוי להיוועצות ביועץ המשפטי לממשלה; בהמשך ,באמצעות קביעת

תקופת קדנציה החובקת על-פי הדין ,לפחות שתי ממשלות שונות ,אשר מונעת חששות

הנוגעים למינוי חברי ועדה אד הוק לצורך מינוי מסוים; ולבסוף ,בקביעה כי מדובר

בתקופת כהונה אחת שאינה ניתנת להארכה ,באופן המונע חששות המתאפיינים בהארכת

תקופת כהונה של בעלי תפקידים מכהנים.

.21

משהצגנו בתמצית קווים לדמותה של הוועדה המייעצת ,נפנה עתה ,בקצירת האומר,

להצגת הרקע הרלוונטי הנוגע למינויים בתקופת בחירות.

א .2.מינויים בתקופת בחירות

.22

ביום 30.6.22אישרה מליאת הכנסת את חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון

מפלגות ,התשפ"ב( 2022-להלן – "חוק התפזרות הכנסת") ,לפיו הכנסת העשרים וארבע

תתפזר לפני גמר תקופת כהונתה; עוד נקבע כי הבחירות הכלליות לכנסת ה 25-יתקיימו

ביום .1.11.22

מכאן ואילך ,הפכה הממשלה המכהנת לממשלה יוצאת (ולאחר יום הבחירות – תהפוך

לממשלת מעבר); ממשלה זו ממשיכה אמנם לכהן עד שתיכון ממשלה חדשה ,אך מרחב

הפעולה שלה ואופן הפעלת סמכויותיה ,שונים משל ממשלה רגילה.

.23

בפסיקה נקבע ,כי הממשלה והשרים בתקופה של ערב בחירות מחויבים לנהוג "באיפוק

הראוי למעמד של ממשלה יוצאת" בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח

ודחיפות לפעול בהם בתקופת המעבר ,וכי מתחם הסבירות של פעילות גוף שלטוני בתקופת

ממשלת מעבר נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת ובהתחשב

באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה לבין דרישת האיפוק כאמור .תקופת הבחירות אינה

ג וזרת חובה להימנע מכל פעולה שהיא ,אלא צורך לבצע איזון עדין בין החובה להבטיח

יציבות והמשכיות שלטונית ,לבין חובת השמירה על איפוק וריסון בהפעלת סמכויות

שלטוניות ,בהינתן תשתית הממשל המיוחדת המאפיינת ממשלה בתקופת מעבר )בג"ץ

5167/00וייס נ' ראש הממשלה ,פ"ד נה( ;)2001( 455 )2בג"ץ 8815/05לנדשטיין נ' שפיגלר

(( )26.12.05להלן – "עניין לנדשטיין") .זאת ועוד ,על-פי הפסיקה ,ישנה הקרנה הדדית בין

חובת העשייה לבין הריסון והאיפוק הנדרשים בכל מקרה ומקרה .ככל שמידת החיוניות

הציבורית בפעולה השלטונית גוברת ,כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת ,ולהיפך (עניין

לנדשטיין ,בפסקה 9לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה).

6

.24

בכל הנוגע לשאלת סמכות הממשלה והשרים בענייני מינויים בתקופת בחירות ,הובהר

בפסיקה כי זהו "אך מקרה פרטי של שאלת השימוש בסמכויות אחרות העומדות לממשלה

בתקופת בחירות" (בג"ץ 1004/15התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים,

פסקה 14לפסק דינה של כב' הנשיאה נאור (( .))1.4.15להלן – "עניין התנועה למשילות

ודמוקרטיה")

.25

בית המשפט הנכבד הבהיר בעניין לנדשטיין ,כי ביסוד המגבלות על מינויים בתקופת

בחירות עומד שיקול כפול :ראשית ,הממשלה אינה פועלת עוד מכוח אמון הכנסת אלא

מכוח עקרון הרציפות עד לכינון ממשלה חדשה; ושנית ,קיומו של חשש מוגבר לכריכת

שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי ערב בחירות ,ובכלל זאת חשש מוגבר לניגוד

עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על פני האינטרס הציבורי .שיקול רלוונטי

נוסף לעניין זה נוגע לחשש מפני יצירת עובדות מוגמרות ,אשר עלולות להעמיד את

הממשלה העתידה להיבחר בפני מצב בלתי-הפיך .שיקול זה מקבל משנה-תוקף ככל

שמדובר במינויים לתפקידים הבכירים והמשמעותיים יותר מבין אלה המצויים בסמכות

הממשלה או השר הנוגע בדבר.

יש לציין ,כי גם על ממשלה הנוכחית המכהנת כממשלה יוצאת לאחר קבלת חוק התפזרות

הכנסת חלות מגבלות הנובעות ממעמדה כממשלה זמנית עד לכינון ממשלה חדשה ,וגם

היא נדרשת לאיפוק בהפעלת סמכויותיה בתקופה לגביה הצביעה הפסיקה על חשש מוגבר

להעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי ,וכן על חשש מפני יצירת

עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה הנבחרת בפני מצב בלתי הפיך .ראו

לעניין זה ,מכתב מטעם היועצת המשפטית לממשלה לשרי הממשלה מיום ,30.6.22

שכותרתו "קבלת החלטות על ידי הממשלה והשרים בתקופת בחירות".

צילום מכתב מטעם היועצת המשפטית לממשלה מיום 30.6.22מצורף ומסומן מש.4/

.26

חרף העובדה שלמינויים בתקופת הבחירות נודעת רגישות מיוחדת ונדרש לגביהם איפוק

רב ,אין לומר כי קיימת מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם בתקופת בחירות ,אף אם הם

בכירים באופיים – השאלה היא אפוא שאלה של שיקול-דעת (ראו והשוו :בג"ץ 10134/02

ח"כ אושעיה נ' ראש-הממשלה ,פ"ד נז( .))2003( 53, 49 )2ההכרעה בדבר איוש משרה

פלונית בתקופת בחירות תלויה בגורמים שונים והיא פרי מלאכת איזון בין השיקולים

המנחים ויישומם בנסיבות העניין.

.27

לנוכח האמור ,נקבעה הנחיית היועצת המשפטית לממשלה מס' 1.1501בנושא "מינויים

בתקופת בחירות" (להלן– "הנחיית היועצת" או "ההנחיה") המפרשת את אמות המידה

שנקבעו בפסיקת בית המשפט הנכבד ,המאזנות בין השיקולים האמורים להגבלת מינויים

ערב בחירות ועד לכינונה של ממשלה חדשה לבין הצורך למנוע פגיעה בעבודה השוטפת של

רשויות השלטון .מטבע הדברים ,מינוי למשרה מסוג אחד אינו כמינוי למשרה מסוג אחר,

ועל כן ההנחיה דנה בסוגי המינויים השכיחים ביותר והכללים שיחולו בעניינם.

7

צילום הנחיית היועצת מצורף ומסומן מש.5/

.28

סעיף .2ג .להנחיה עוסק במינויים למשרות הבכירות ביותר בשירות הציבורי ,אשר בשונה

מתפקידים המאוישים באמצעות הליכי מכרז או ועדת איתור ,לא מתקיים לגביהם הליך

תחרותי ,מקצועי ושקוף ,ולגורם הממנה נתון בעניינם שיקול דעת רחב ביותר .לעניין

מינויים מסוג זה ,קובעת הנחיית היועצת כדלקמן:

" על רקע זאת ,ככלל ,בתקופת בחירות יש להימנע ממינויים של קבע למשרות

אלה וכן מהפסקת כהונה של נושאי משרות כאלה .ככל שמשרה כזו התפנתה

או צפויה להתפנות ,יש לבחון את האפשרות להאריך באופן זמני את כהונתו

של בעל התפקיד המכהן ,ולחלופין – לאייש את התפקיד באמצעות ממלא-מקום

מתוך שירות המדינה ,כמצוות סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים),

התשי"ט .)]...[(1959-כפי שאף הובהר בפסיקה ,ברי כי הארכת כהונה תיתכן רק

במקרים שבהם הדבר אפשרי מבחינה משפטית וניתנת הסכמתו של המכהן

במשרה (פרשת התנועה למשילות ודמוקרטיה ,בפסקה 15לפסק דינה של

הנשיאה נאור) .רק במקרים חריגים ,בהם קיימת חיוניות באיוש מיידי של

המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא לכך פתרון סביר והולם אחר ,תיבחן

אפשרות לאפשר את איוש המשרה על יסוד בדיקה פרטנית של הנסיבות .ככלל,

מינוי של קבע בפטור מלא מהליך תחרותי בתקופת בחירות יתאפשר ,במקרים

החריגים האמורים ,רק כשמדובר במינוי מקצועי מובהק ובתנאי שלמועמד אין

זיקה אישית ,פוליטית או עסקית לשר משרי הממשלה( ".ההדגשה הוספה –

הח"מ).

.29

סעיף .2ה .להנחיה עוסק במינויים לתפקידים נוספים ולמשרות לא בכירות שלא באמצעות

מכרז .הסעיף קובע כי " ...ככלל ,ועל מנת לצמצם את הפגיעה ביציבות וברציפות הפעילות

הממשלתית ,לא תהיה מניעה לאייש משרות ותפקידים אלה בתקופת בחירות ,וזאת בכפוף

לתנאים המפורטים להלן":

"(א) השר ,המנכ"ל ונושאי משרות האמון בלשכותיהם לא היו מעורבים בשום

דרך בהצעת המועמדים או בהליך בחירתם (למעט ,כאמור ,באישורו הסופי של

המינוי).

(ב) למועמד המוצע אין זיקה אישית ,פוליטית ,או עסקית לשר משרי הממשלה.

(ג) המשרה או התפקיד אינם כוללים רכיב משמעותי של מימוש מדיניות השר .

מינויים שאינם עומדים בתנאים שלעיל ייבחנו בהתאם לעקרונות הקבועים

בסעיף .2ג .להנחיה זו ,היינו – ניתן יהיה לאפשרם אך בנסיבות שבהן קיימת

חיוניות באיוש מיידי של המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא לכך פתרון סביר

והולם אחר .למען הסר ספק ,יובהר כי ההנחיות שלעיל יחולו גם על מינויים

לתפקידים קצרי-טווח ,כדוגמת מינוי ועדות או צוותים מקצועיים לצורך מטרה

מוגדרת ולמשך פרק זמן מוגדר .זאת ,שכן ,ככלל ,גם בהתייחס למינויים כאמור

עלולים להתעורר החששות העומדים ביסוד ההוראות שלעיל )ראו והשוו :בג"ץ

1311/15דיין נ' שר החינוך ,פסקה 16לפסק דינה של השופטת חיות

)."((20.5.2015

.30

עד כאן תמצית הרקע הנורמטיבי הנדרש לצרכיה של תגובה זו – הן הרקע הנוגע למהותה

של הוועדה המייעצת ,הן הרקע הנוגע למינויים בתקופת בחירות.

8

נעבור עתה לסקירת תמצית הרקע העובדתי הנדרש לעתירה ,ובכללו הליך המינוי של

הרמטכ"ל במהלך תקופת הבחירות ,אשר ממנו נגזרת אותה חיוניות ודחיפות למינוי יושב

ראש הוועדה המייעצת בעת הזו.

ב .הליך מינוי המשיב 4ליו"ר הוועדה המייעצת

.31

באמצע חודש יוני 2022הודיע שר הביטחון ליועצת המשפטית לממשלה ,כי החל בהליך

מינוי הרמטכ"ל ה .23-כמו כן ,לאחר ההודעה של ראש הממשלה דאז וראש הממשלה

החלופי דאז על החלטתם להקדים את מועד הבחירות ,כך שהכנסת ה 24-תתפזר לפני גמר

כהונתה ,הבהיר שר הביטחון כי הוא מבקש להוסיף ולקדם את הליך מינוי הרמטכ"ל

בתקופת הבחירות.

לאחר ששקלה את העמדה שהציגו שר הביטחון והיועץ המשפטי למערכת הביטחון ,מצאה

היועצת המשפטית לממשלה ,בתמצית ,כדלקמן:

"...הגם שהמשך הליך מינוי הרמטכ"ל בעת הזו כרוך בקשיים משפטיים

משמעותיים ,הרי שבנסיבות העניין הקונקרטיות ,ובפרט נוכח האמור בחוות

הדעת המקצועיות-ביטחוניות שהובאו בפניי ,ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות

העניין עם כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה

ובפרקליטות המדינה ,מצאתי ,שקשיים אלה אינם עולים כדי מניעה משפטית".

לעניין חיוניות מינוי הרמטכ"ל בעת הזו ,ציינה היועצת המשפטית לממשלה ,בין היתר ,כך:

"בהתאם לעמדה המקצועית-ביטחונית שהוצגה בפניי ,עיכוב במינוי מחליף לרב-

אלוף כוכבי יפגע באופן משמעותי ברציפות הפיקוד והתפקוד האפקטיבית של

צה"ל לנוכח האתגרים העומדים בפניו בשנים הקרובות .זאת בשים לב לכך שעל

צה"ל להיערך לאתגרים ביטחוניים ייחודיים הצפויים בשנת 2023ובשנים

הבאות אחריה".

צילום מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה לשר הביטחון מיום 14.7.22בעניין

"מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל בתקופת בחירות" צורף כנספח 2לעתירה.

.32

משכך ,ומשלא ניתן להשלים את הליך מינוי הרמטכ"ל מבלי לכנס את הוועדה המייעצת,

עלה צורך למנות יושב ראש לוועדה ,שהייתה בהרכב חסר באותה העת.

9

ויובהר -לאחר פטירתו של השופט (בדימוס) גולדברג ז"ל בחודש מארס האחרון ,ועובר

למינויו של המשיב 4לתפקיד יושב ראש הוועדה ,היא הורכבה מן החברים הבאים:

א .נציב שירות המדינה ,אשר החל לכהן כחבר הוועדה עם כניסתו לתפקיד ביום

.12.9.18

ב .פרופ' טליה איינהורן.

ג .מר משה טרי.

פרופ' איינהורן ומר טרי מונו על-ידי הממשלה ה 34-בהחלטתה מספר 4181מיום .7.10.18

הקוורום שנקבע כאמור בהחלטת ממשלה 3839לכינוס הוועדה הוא שלושה חברים ,ובהם

יושב ראש הוועדה ,ועל כן ,עובר למינויו של המשיב ,4לא יכלה הוועדה להתכנס למעשה.

צילום החלטת ממשלה מס' 4161מיום ,12.9.18בעניין "מינוי נציב שירות המדינה" ,מצורף

ומסומן מש.6/

צילום החלטת ממשלה מס' 4181מיום 7.10.18מצורף ומסומן מש.7/

.33

לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה ,כנדרש בהחלטת הממשלה ,3839הוצע

למנות את כב' השופט (בדימוס) מזוז (המשיב )4ליו"ר הוועדה .בהתאם להנחיות היועצת

המשפטית לממשלה מס' 1.1501ומס' ,1.1502מועמדותו של המשיב 4נבחנה ואושרה על

ידי הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה ,בתיאום עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד

המשפטים.

.34

ביום ,10.8.22עלתה לסדר יום הממשלה הצעת החלטה של ראש הממשלה למינוי המשיב

4ליו"ר הוועדה המייעצת ,בצירוף דברי הסבר ותמצית קורות חייו של המשיב .4להצעת

ההחלטה נלוותה חוות דעת משפטית מטעם היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה,

לפיה ,בתמצית ,נוכח כוונת שר הביטחון למנות רמטכ"ל בתקופת בחירות ,וטעמי הדחיפות

במינוי זה שעמדו בבסיס חוות הדעת האמורה של היועצת המשפטית לממשלה מיום

,14.7.22קיימות נסיבות חריגות של חיוניות ודחיפות גם באיוש יושב ראש לוועדה

המייעצת בעת הזו.

צילום הצעת ההחלטה ,בצירוף דברי ההסבר ,תמצית קורות חייו של המשיב 4וחוות הדעת

המשפטית שנלוותה להצעת ההחלטה ,נגיש בקישור האינטרנט הבא:

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/sedergov110822.

צילום חוות הדעת המשפטית שנלוותה להצעת ההחלטה צורף כנספח 4לעתירה.

10

במסגרת חוות הדעת המשפטית הנלווית ,נבחנה ביסודיות עמידת המינוי המוצע בתנאיה

של הנחיית היועצת .מפאת חשיבות הדברים לענייננו ,נביא חלקים מהבחינה אשר בוצעה

במסגרת חוות הדעת ,במקורם:

"בענייננו ,ממועד פטירתו של השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג הוועדה אינה

יכולה להתכנס בשל הרכב חסר של חברי הוועדה (כאמור לעיל ,בהתאם

להחלטה 3839ישיבות הוועדה יכול שיתקיימו גם בנוכחות שלושה חברים ובהם

יושב ראש הוועדה ,ולפיכך בהיעדר יו"ר הוועדה לא יכולה להתכנס) .בהתאם

לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה מיום 14.7.2022ביחס למינוי

רמטכ"ל בתקופת בחירות ,אין מניעה משפטית להמשיך בהליך מינוי הרמטכ"ל

בתקופה זו לנוכח האתגרים שבפניהם עתיד הצבא להתמודד במהלך 2023ואילך

וקביעתו של שר הביטחון שלפיה קיימות נסיבות חריגות של חיוניות ודחיפות

למינוי רמטכ"ל שיחל לכהן בינואר .2023מכיוון שבהתאם להחלטה 3839מינוי

רמטכ"ל טעון קבלת חוות דעתה של הוועדה ,הרי שקיימת חיוניות באיוש תפקיד

יו"ר לוועדה בעת הזו.

יצוין כי במסגרת החלטת ממשלה 689מיום 12.8.2013בעניין הארכת כהונת

חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים הובאה עמדתו של היועץ

המשפטי לממשלה שלפיה יש להגביל את כהונת חברי הוועדה לתקופת כהונה

אחת ללא אפשרות הארכה ,וזאת בשל החיוניות בהבטחת עצמאותה ואי תלותה

של הוועדה וחיזוק מעמדה כשומרת סף מובהקת .לאור זאת ,ולאחר שהעבודה

המשותפת שנעשתה על ידי משרד ראש הממשלה ביחד עם משרד המשפטים

ונציבות שירות המדינה בנוגע למתווה עבודת הוועדה ,נקבע במסגרת החלטה

3839כי חברי הוועדה יתמנו לתקופת כהונה אחת בלבד בת 8שנים ,ללא

אפשרות הארכה .על כן יש קושי ממשי במינוי יו"ר לוועדה בדרך אחרת או

לתקופה אחרת.

לאור האמור ,אין מניעה משפטית למנות את השופט (בדימוס) מני מזוז ליו"ר

הוועדה בעת הזו".

.35

ביום 31.7.22פנתה העותרת לראש הממשלה ,לראש הממשלה החליפי וליועצת המשפטית

לממשלה ,בבקשה כי יחדלו את הליכי המינוי המשיב 4לכהונת קבע כיו"ר הוועדה

המייעצת.

צילום פניית העותרת מיום 31.7.22צורף כנספח 5לעתירה.

.36

לשלמות התמונה יצוין כי באותו יום ,31.7.22 ,פנו גם חה"כ אמיר אוחנה וחה"כ שמחה

רוטמן במכתב לראש הממשלה ,לראש הממשלה החליפי ,לשרי הממשלה ,וליועצת

המשפטית לממשלה ,בבקשה כי יחזרו בהם מכוונתם למנות את המשיב 4ליו"ר הוועדה

המייעצת.

צילום פנייתם מיום 31.7.22צורף כנספח 8לעתירה.

.37

ביום 11.8.22ניתן מענה לפניית העותרת ,במכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה

(משפט ציבורי-מנהלי).

11

צילום מכתב המענה מיום 11.8.22צורף כנספח 6לעתירה.

נביא את עיקרי מכתב המענה במקורם:

" .4במצב הדברים הרגיל ,היה מקום להמתין להקמתה של ממשלה חדשה טרם

מינוי ו של יו"ר חדש לוועדה .ואולם ,בנסיבות העניין ,נוצר צורך דחוף באיוש

המשרה .זאת ,מכיוון שבהתאם להחלטה ,3839מינוי רמטכ"ל טעון קבלת חוות

דעתה של הוועדה ,ובתקופה הקרובה ,עוד בטרם מועד הבחירות לכנסת ה,25-

צפוי שר הביטחון להביא בפני הוועדה את המלצתו למינוי רמטכ"ל חדש לצה"ל.

לא למותר לציין כי לפי החלטה ,3839לא ניתן לקיים דיון בוועדה בלא יושב

ראשה ,כך שנכון להיום אין באפשרות הוועדה להתכנס .כלומר ,הימנעות מאיוש

משרת יו"ר הוועדה תביא לכך שלא ניתן יהיה למנות רמטכ"ל חדש לצה"ל ,מינוי

שלגביו קיימת דחיפות וחיוניות ,כפי שנקבע בחוות הדעת המקצועיות שהיו

בפני היועצת המשפטית לממשלה בקשר למינוי זה.

.5בהתאם לתפיסה העקרונית המתוארת בדבר הצורך בהבטחת עצמאותה של

הוועדה ואי תלותם של חבריה ,עמדתנו היא כי מינוי אדם לתפקיד של יו"ר

הוועדה שישמש כממלא מקום או שיכהן לתקופה קצרה מקדנציה מלאה של

שמונה שנים ,אינו אפשרי ואינו עולה בקנה אחד עם התכלית הקובעת תקופות

כהונה קצובות בהחלטת הממשלה .על כן ,אין בנסיבות העניין הצדקה לסטות

מהחלטה 3839באשר למשך הכהונה של יושב-הראש שיתמנה .לנוכח זאת,

בהתאם להנחיית היועצת ,בהעדר פתרון סביר והולם ,ובשל החיוניות בכינוס

הוועדה כאמור ,נמצא שאין מניעה למנות יושב ראש לוועדה המייעצת למינויים

לתפקידים בכירים בעת הזו [ההדגשה במקור – הח"מ].

.6עוד יצוין ,כי בהתאם להחלטה ,3839חברי הוועדה יתמנו על-ידי הממשלה,

לאחר התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה .יצוין כי דרישת ההיוועצות

ביועצת המשפטית לממשלה מפחיתה את החשש מפני כריכת שיקולים

פוליטיים במינוי .התייעצות כאמור בנוגע למינויו של כב' השופט (בדימוס) מזוז

התקיימה ,ולפיכך מובא המינוי לאישור הממשלה על-ידי ראש הממשלה,

כנדרש".

.38

ביום 12.8.22הוגשה העתירה דנן ,ולצידה בקשה למתן צו ביניים "שיורה למשיבים 1-2

שלא לקבל או לאשר החלטה בדבר מינוי המשיב 4לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים

לתפקידים בכירים עד למתן פסק הדין בעתירה"; כן התבקש "צו ארעי שיורה למשיבים 1-

2להימנע מקבלת או אישור ההחלטה כאמור עד לקבלת ההחלטה בעניין צו הביניים".

עוד ביום 12.8.22התקבלה החלטת כב' השופט אלרון ,לפיה "המשיבים יגישו תגובה

לעתירה ולבקשה לצו ביניים עד ליום .22.8.2022בשלב זה ,אין מקום ליתן צו ביניים".

.39

בשים לב לאמור לעיל ,התכנסה ביום 14.8.22הממשלה לדון בהצעת ההחלטה למינוי

המשיב 4ליו"ר הוועדה המייעצת .בישיבה האמורה ,הוצגו תפקידי הוועדה המייעצת

והצורך במינוי יושב ראש לוועדה ,בידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (מנהל מערך

ייעוץ וחקיקה); כן מסמכי העתירה דנן והחלטת בית המשפט הנכבד מיום ,12.8.22הועלו

לאתר "המעטפה" ביום 12.8.22והונחו לפני חברי המשלה כחלק מחומרי סדר היום.

12

לאחר דיון שנערך בישיבת הממשלה ,שבו הביעו דעתם ראש הממשלה ומספר משרי

הממשלה ,נערכה ההצבעה ובסופה אושרה הצעת ההחלטה בהסכמת כלל משתתפי

הישיבה ,למעט אחת משרות הממשלה ,כדלקמן:

"מ ח ל י ט י ם ,בהתאם לסעיף (1ג) להחלטת הממשלה מס' ]3[839מיום

,27.5.2018למנות את שופט בית המשפט העליון (בדימוס) מני מזוז ליושב ראש

הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים לתקופת כהונה אחת בלבד בת 8

שנים ,ללא אפשרות הארכה"

צילום עמודים רלוונטיים מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום ,14.8.22מצורף ומסומן

מש.8/

.40

כאמור לעיל ,בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 23.8.22נקבע ,בין היתר ,כי העתירה

תיקבע לדיון לפני הרכב תלתא בהקדם האפשרי.

.41

משהגענו עד הלום ,נפנה להצגת עמדת המשיבים ,לפיה דין העתירה להידחות.

ג .עמדת המשיבים

ג .1.דין הטענה לקיומם של שיקולים זרים – להידחות על הסף

.42

העותרת מעלה בעתירתה טענה לקיומם של שיקולים זרים ,ביחס למינויו של המשיב 4

ליו"ר הוועדה (ראו :סעיף 4לעתירה) .בהקשר זה ,יוער כי טענה זו כלל לא בא זיכרה

במסגרת הפנייה המקדימה של העותרת למשיבים (נספח 5לעתירה) ,ולפיכך דין הטענה

להידחות על הסף מחמת חוסר מיצוי הליכים (ראו והשוו ,מבין רבים :דברי כב' השופט

סולברג בעניין בג"ץ 2030/20התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים

(.))18.3.20

זאת ועוד ,הטענה לקיומם של שיקולים זרים נטענה בעלמא ,והיא נעדרת כל תשתית

עובדתית ,ואף בכך די כדי להביא לדחייתה על הסף.

ג .2.דין העתירה להידחות לגופה בהיעדר כל עילת התערבות שיפוטית

.43

כזכור ,במסגרת הסעד העיקרי מבוקש כי המשיבים יתנו טעם "מדוע לא יימנעו ממינוי יו"ר

הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בתקופת ממשלת מעבר".

13

עמדת המשיבים לפיה אין מניעה למנות יושב ראש לוועדה המייעצת לעת הזו – כפי שבאה

לידי ביטוי בחוות הדעת המשפטית הנלווית להצעת ההחלטה ,ובמכתב המשנה ליועצת –

נסמכת על אדנים משפטיים מוצקים ,שעה שהיא מאזנת באופן ראוי בין כלל השיקולים

הרלוונטיים ,תוך בחינה פרטנית של נסיבות העניין הייחודיות ,והיא עולה בקנה אחד עם

הכללים שהותוו בפסיקת בית המשפט הנכבד ועם העקרונות המיישמים אותם שפורטו

בהנחיית היועצת .1.1501

יפים לעניין זה ,דבריה של כב' השופטת (כתוארה אז) מ' נאור בעניין התנועה למשילות

ודמוקרטיה:

"נקודת המוצא היא שככלל יש להימנע במהלך תקופת בחירות מאיוש תפקידים

ציבוריים [ ]...חשוב לזכור שמדובר בנקודת מוצא בלבד .כפי שגם נאמר

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,אין איסור מוחלט על קיום מינויים ,אף של

בכירים ,בתקופת בחירות .השאלה היא שאלה של שיקול דעת ואיזון []...

במקרים בהם קיים צורך ממשי באיוש משרה שלא ניתן להותירה מיותמת,

העובדה שמדובר בתקופת בחירות אינה צריכה להביא למצב בו הרשות הנוגעת

בדבר לא תתפקד ]...[ .בנסיבות שנוצרו בשל הקדמת הבחירות ,למעשה כל

החלופות העומדות בפני המשיבים אינן אופטימליות .זהו מצב הדברים הטבעי

כשכהונת נושא משרה פקעת בסמוך לבחירות .השאלה כאמור היא שאלה של

איזון ["]...

ודוק – בהמשך לדברים שהובאו לעיל ,הדחיפות והחיוניות שבמינוי יושב ראש הוועדה

נובעת מהדחיפות והחיוניות שבמינוי רמטכ"ל ,שלא ניתן להשלימו מבלי להביא את עניינו

של מועמד השר בפני הוועדה .על כן ,בנסיבות העניין ,ישנו צורך ממשי באיוש המשרה,

וזאת גם במהלך תקופת הבחירות.

.44

ההחלטה על מינוי יו"ר ועדה בעת הזו ,עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט הנכבד

לפיה " העובדה שהממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר אין בה כדי לגרוע מסמכותה –

ומחובתה – למנוע מצב שבו ייפגעו אינטרסים ציבוריים חשובים בשל אי-איושה של משרה

מסוימת" (דברי כב' הנשיאה חיות בבג"ץ 3056/20התנועה למען איכות השלטון בישראל

נ' היועץ המשפטי לממשלה (.))25.3.21

.45

כפי ש פורט במסגרת חוות הדעת המשפטית הנלווית להצעה ההחלטה ,אשר חלקים ממנה

מצוטטים לעיל ,מינוי יו"ר ועדה לעת הזו עולה בקנה אחד עם הנחיית היועצת .1.1501

נוסיף ,כי במסגרת השיקולים העומדים בבסיס כלל השמירה על איפוק וריסון בהפעלת

סמכויות שלטוניות בתקופת בחירות ,ובכללן בסוגיית המינויים יש להתחשב ,בין היתר,

באופי המשרה ובפוטנציאל של כריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי המינוי בשים

לב למהות ולמאפייני המינוי בו מדובר.

14

לעניין זה ,כאשר מדובר ,כמו בענייננו ,במינוי מתוך מאגר מקצועי ומצומצם (שופטי בית

המשפט העליון בדימוס) ,וכאשר המועמדות היא – כנדרש בהחלטת הממשלה – לאחר

התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה ,ממילא מצטמצם מאוד החשש ל"כריכת

שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי המינוי".

כמו כן ,יש לזכור כי הוועדה הנדונה אינה בעלת סמכויות ביצוע ,היא אינה מאתרת

מועמדים לתפקידים בהם מדובר ,ואף לא בוחנת את כישוריהם המקצועיים ואת התאמתם

לתפקיד .המועמד שעניינו נדון בפני הוועדה נבחר על ידי הממשלה או השר הנוגע בדבר,

ותפקיד הוועדה הוא לבחון את היבטי טוהר המידות הנוגעים למועמד ולהליכי המינוי,

טרם הבאתו לאישור הממשלה או השר הרלוונטי.

כמו כן ,משך תקופת הכהונה של חברי הוועדה הוא ייחודי ולא בכדי .חברי הוועדה הם

שומרי סף מובהקים אשר אל לתפקידם המקצועי להיות כזה התלוי בממשלה כזו או

אחרת .משך כהונתם הקשיחה ,כפי שקבעה הממשלה ,נועד לנתק את הזיקה בין חברי

הממשלה ובין בממשלה כזו או אחרת .כפי שהובהר לעיל ,כהונת חבר ועדה היא ל 8-שנים

וממילא חובקת שתי ממשלות לכל הפחות ולא מסתיימת עם תום כהונת הממשלה הממנה.

.46

יוער ,למעלה מן הצורך ,כי אין ממש בטענת העותרת לפיה להחלטה על מינוי יו"ר לוועדה

ישנם "מאפיינים מחטפיים" וכי היא "נועדה ליצור "עובדות בשטח" ולכבול את צעדיה של

הממשלה הבאה בתחום זה" (סעיף 42לעתירה).

כפי שעולה מן המקובץ ,ההחלטה על מינוי יו"ר לוועדה בעת הזו נועדה לאפשר את קידום

ההליכים למינוי דחוף וחיוני של רמטכ"ל; אילולא צורך בביצוע מינוי דחוף וחיוני כגון דא,

לא היה צורך דחוף וחיוני במינוי יו"ר ועדה לעת הזו.

נרחיב כעת לגבי הטענות לעניין משך תקופת המינוי (הסעד החלופי).

.47

כמתואר לעיל ,החלטה 3839קובעת כי חברי הוועדה ימונו לתקופת כהונה אחת בת שמונה

שנים .קביעה זו נובעת מהחיוניות בהבטחת עצמאותה של הוועדה ואי תלותה ובחיזוק

מעמדה כשומרת סף מובהקת ,העוסקת בבחינת טוהר המידות של מועמדים לתפקידי

מפתח במדינת ישראל .זאת ,שכן היא מביאה לביטול החשש מפני יצירת תלות בדרג

הממנה ,שעלול להיווצר ,ככל שתקופת הכהונה ניתנת להארכה.

בנסיבות ענייננו ,משהתעורר צורך דחוף וחיוני למנות יושב ראש לוועדה ,עולה טענה לפיה

רצוי היה ,לפנות למועמד זה או אחר ולהציע לו לשמש כיו"ר זמני של הוועדה ,לצד חברי

ועדה קבועים .זאת ,תוך יצירת פונקציה של ממלא מקום יושב ראש הוועדה ,אך ורק לצורך

מינוי דחוף לתפקיד הרמטכ"ל ,תוך סטייה מהחלטת הממשלה בעניין.

15

לעמדת המשיבים ,הגם שאפשרות זו מגשימה לכאורה באופן מלא יותר את תכלית דיני

הבחירות ,היא איננה אפשרות הולמת ואינה מספקת פתרון סביר בנסיבות העניין .אפשרות

זו מחטיאה את המטרה היסודית הניצבת בבסיס החלטת הממשלה הקובעת כהונה קשיחה

לתפקיד זה ,אשר אמורה לנתק את הזיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הממנה .במילים

אחרות ,מינוי ממלא מקום עומד בסתירה לתכלית של מניעת חשש מפני תלות בדרג הממנה

או מפני מראית עין של תלות בדרג הממנה ,והיא איננה פתרון הולם וסביר בנסיבות העניין.

בנוסף ,לצד קיומם של טעמי דחיפות וחיוניות למינוי יושב ראש הוועדה בעת הזו ,יש להביא

בחשבון את מאפייני המינוי ,כפי שפורטו לעיל בפסקה ,45ובכללם – תפקידה המייעץ של

הוועדה הנעדר סמכויות ביצוע; מאגר המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד העומד בראש

הוועדה; דרך המינוי של חבריה וכן משך תקופת כהונתם – כל אלה מקטינים את החששות

הניצבים ביסוד הלכת האיפוק והריסון בתקופת הבחירות.

.48

בהתאם לתפיסה העקרונית בדבר הצורך בהבטחת עצמאותה של הוועדה ואי תלותם של

חבריה ,עמדת המשיבים היא כי אין מקום לסטות מהקבוע בהחלטת הממשלה 3839

ולמנות אדם לתפקיד של יו"ר הוועדה שישמש כממלא מקום או שיכהן לתקופה קצרה

מקדנציה מלאה של 8שנים ,וכי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם התכלית העומדת בבסיס

החלטת הממשלה הקובעת תקופת כהונה בשל פעילות הוועדה כוועדה בלתי תלויה

המשמשת כשומרת סף עצמאית .לנוכח זאת ,בשים לב להנחיית היועצת המשפטית

לממשלה מס' 1.1501בעניין מינויים בתקופת בחירות (שתוארה לעיל) ,בהיעדר פתרון

חלופי סביר והולם ,ובשל החיוניות בכינוס הוועדה כאמור ,נמצא שאין מניעה בעת הזו

למנות יושב ראש לוועדה ,לתקופת כהונה של 8שנים.

.49

לעמדת המשיבים ,החלטה זו נטועה היטב בתוך מתחם הסבירות ,והיא אינה מגלה כל עילה

להתערבות שיפוטית.

סיכום

.50

לאור כל המפורט לעיל ,עמדת המדינה היא כי דין העתירה להידחות; ממילא דין הבקשה

למתן צו ביניים – להידחות אף היא ,כל זאת תוך חיוב העותרת בהוצאות.

היום ,ב' באלול התשפ"ב

29באוגוסט 2022

אבי מיליקובסקי ,עו"ד

ממונה על ענייני בג"צים

בפרקליטות המדינה

יובל שפיצר ,עו"ד

עוזר ראשי במחלקת הבג"צים

בפרקליטות המדינה

תוכן עניינים

מס'

שם הנספח

עמ'

מש1/

צילום החלטת ממשלה מס' 91מיום 30.5.06

3

מש2/

צילום החלטת ממשלה מס' 689מיום 12.8.13

5

מש3/

צילום הצעת ההחלטה וחוות הדעת המשפטית שצורפה לה

7

מש4/

צילום מכתב מטעם היועצת המשפטית לממשלה מיום 30.6.22

16

מש5/

צילום הנחיית היועצת

21

מש6/

צילום החלטת ממשלה מס' 4161מיום ,12.9.18בעניין "מינוי

נציב שירות המדינה"

33

מש7/

צילום החלטת ממשלה מס' 4181מיום 7.10.18

35

מש8/

צילום עמודים רלוונטיים מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום

14.8.22

37

1

נספח מש1/

צילום החלטת ממשלה מס' 91מיום

30.5.06

עמ' 3

2

מש1/

3

נספח מש2/

צילום החלטת ממשלה מס' 689

מיום 12.8.13

עמ' 5

4

9:06 ,25.8.2022

הארכת כהונת חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים | מספר החלטה | 689משרד ראש הממשלה

מש2/

החלטות ממשלה

הארכת כהונת חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים

מספר החלטה:

689

יחידה :מזכירות הממשלה

ממשלה :הממשלה ה ,33 -בנימין נתניהו

תאריך פרסום12.08.2013 :

החלטה מספר 689של הממשלה מיום 12.08.2013

נושא ההחלטה:

הארכת כהונת חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים

מחליטים:

א .לרשום את הודעת ראש הממשלה כדלהלן:

.1בסעיף ג' להחלטת הממשלה מס' 91מיום ,30.05.2006לתקן את הקביעה כי ניתן לחזור ולמנות את חברי הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (להלן:

"הוועדה") לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ,ולקבוע כי ניתן לחזור ולמנות את חברי הוועדה לשתי תקופות כהונה נוספות בלבד.

.2להאריך את כהונתם של חברי הוועדה המכהנים ,השופט (בדימוס) יעקב טירקל ,גב' גילה פינקלשטיין ומר משה ניסים ,לתקופת כהונה נוספת.

נציב שירות המדינה חבר בוועדה מתוקף תפקידו.

ב .לאור עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בדבר החיוניות שבהבטחת עצמאותה ואי תלותה של הוועדה וחיזוק מעמדה כשומרת סף מובהקת ,על ידי הגבלת כהונתה

לתקופת כהונה אחת ללא אפשרות הארכה ,להסמיך את ראש הממשלה להביא לממשלה ,בתוך שישה חודשים ,הצעה בדבר הגבלת כהונתה של הוועדה הבאה שתתמנה,

ואלו שלאחריה ,לתקופת כהונה אחת בלבד ,ללא הארכה ,ואת משכה.

ההחלטה התקבלה בהתאם לסעיף (19א) בתקנון לעבודת הממשלה.

הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה.

הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.

החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.

דף זה עודכן לאחרונה בתאריך 18.09.2017

5

1/1

https://www.gov.il/he/departments/policies/2013_des689

נספח מש3/

צילום הצעת ההחלטה וחוות הדעת

המשפטית שצורפה לה

עמ' 7

6

מש3/

7

8

9

10

11

12

13

14

נספח מש4/

צילום מכתב מטעם היועצת

המשפטית לממשלה מיום 30.6.22

עמ' 16

15

מש4/

מדינת ישראל

משרד המשפטים

State of Israel

Ministry of Justice

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי)

)Deputy Attorney General (International Law

תאריך 7 :ביולי2022 ,

ח' תמוז ,תשפ"ב

מספר7192 :

אל :היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה

שלום רב,

חתימה ואשרור הסכמים בין-לאומיים בתקופת בחירות

.1במכתב זה אבקש להבהיר את דרכי העבודה בעניין חתימה ואשרור הסכמים בין-לאומיים

בתקופת בחירות .זאת ,בהמשך למכתבה של היועצת המשפטית לממשלה אל מזכיר הממשלה

בעניין קבלת החלטות על ידי הממשלה והשרים בתקופת הבחירות ,מיום ,30.6.2022ולמכתבה

של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-חוקתי) אליכם בעניין היערכות משפטית

לתקופת הבחירות לכנסת ה ,25-מיום .07.07.2022

.2העיקרון שנקבע בפסיקה לפיו על הממשלה היוצאת והשרים המכהנים בה לנהוג באיפוק וריסון

בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות לפעול בהם בתקופת המעבר,

חל גם בכל הנוגע להתקשרות בהסכמים בין-לאומיים .התקשרות בהסכם בין-לאומי על ידי

ממשלה יוצאת הינה פעולה אשר מעצם טיבה תחייב את הממשלה הנכנסת ולפיכך יש לבחון

בקפידה את התקיימותו של האיזון הנדרש בין הצורך בעשייה מקצועית ובשמירה על רציפות

הפעילות הממשלתית לבין דרישת האיפוק והריסון האמורה.

.3בחלק מהמקרים עיכוב של מספר חודשים בחתימה או אשרור של הסכם בין-לאומי הינו אפשרי

והעדיפות היא לפעול בדרך זו .עם זאת ,ייתכנו מקרים בהם יצדיק מכלול השיקולים את

קידומו של ההסכם.

.4להלן יפורט נוהל העבודה בכל הנוגע לחתימה ואשרור של הסכמים בין-לאומיים בתקופת

הבחירות .יצוין כי בהגדרת הסכם בין-לאומי נכללים גם מזכרי הבנות והסכמים בין-לאומיים

בכינוי אחר ,ככל שהם כרוכים במחויבות משפטית .פירוט זה אינו מתייחס לשלבים מוקדמים

יותר במשא ומתן לחתימתו של הסכם בין-לאומי .לגבי שלבים אלה על היועץ המשפטי של

המשרד המוביל את ההסכם לשקול ,בהתאם למחויבותה של הממשלה היוצאת לאיפוק

ולריסון ,האם יש מקום לנקוט בצעדים אלה בתקופת בחירות ,בהתאם למפורט במכתבה של

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי) ,הנזכר לעיל.

__________________________________________________________

דרך מנחם בגין ,125ת.ד 7377 .תל אביב 6701201טל' 073-3928752פקס 073-3928726

P.O. Box 7377 Tel-Aviv 6701201 Tel: 972-73-3928752 Fax: 972-73-3928726

E-Mail: international@justice.gov.il

16

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי)

)Deputy Attorney General (International Law

אמות מידה כלליות לבחינת הצורך בקידומו של הסכם בין-לאומי בתקופת בחירות

.5קשה לקבוע מראש קווי תיחום ברורים בשאלה מתי יש לעכב את חתימתו או אשרורו של הסכם

בין -לאומי בתקופת בחירות ומתי יש לאפשר את המשכה של העבודה הסדירה של רשויות

השלטון ואת פיתוח הקשרים הבין-לאומיים של המדינה .הדבר ייקבע לפי נסיבותיו של כל

מקרה .יחד עם זאת ניתן להגדיר רשימה פתוחה של כמה אמות מידה בעזרתן ייבחנו הדברים:

א.

האם מדובר בהסכם מקצועי הדומה באופיו ובתכניו להסכמים קיימים של המשרד

הממשלתי אשר מקודמים באופן רגיל ושוטף כחלק שגרתי מתהליך העבודה?

ב.

האם היוזמה לקידום חתימת או אשרור ההסכם התעוררה לראשונה בתקופת הבחירות או

בסמוך אליה ,או שמדובר בתוצר של עבודת מטה מקצועית מקובלת שהתחילה טרם

תקופת הבחירות ומבשילה עתה ,בהמשך שוטף לשלבי העבודה והמשא ומתן הרגילים?

ג.

עד כמה קיימים דחיפות וכורח אובייקטיביים בקידום ההסכם ,חתימה עליו או אשרורו

דווקא במועד זה? יצוין כי ביקורים של נציגי ממשלות זרות בישראל או של נציגי ממשלת

ישראל בחו"ל לא יהוו ,ככלל ,עילה בלעדית לכורח ודחיפות.

ד.

האם הימנעות מפעולות אלה תפגע באינטרס ציבורי?

ה.

האם קיים אינטרס מדיני או מקצועי מובהק המצדיק את קידום ההסכם בתקופת

הבחירות?

ו.

באיזו מידה כובלות הוראות ההסכם את שיקול דעתה של הממשלה הבאה?

ז.

האם ההסכם נוגע למדיניות שאין לגביה קונצנזוס ציבורי ,אשר סביר להניח כי ממשלה

חדשה תרצה לנקוט בה בעמדה אחרת? האם ההסכם טומן בחובו מדיניות חדשה או שינוי

משמעותי ממדיניות קודמת?

ח.

עד כמה היקף ההשפעה של ההסכם ,או החשיפה המשפטית הכרוכה בו ,גדולים

ומשמעותיים? האם יש בהסכם משום שינוי משמעותי בסדרי העדיפות של הפעילות

הממשלתית ,למשל בתחום התקציבי?

ט.

עד כמה יש בהסכם משום הטבה או תועלת לציבור הבוחרים ויש חשש ,לאור השיקולים

האחרים ,שקידומו מונע ,או עשוי להיראות כמונע ,משיקולי בחירות?

.6ככל שהמועד בו מתבקש אישור החתימה או האשרור קרוב יותר למועד הבחירות תהיה הבחינה

מחמירה יותר ,ותגבר הנטייה לעכב את הדברים עד לכינונה של ממשלה חדשה.

אישור חתימה על הסכם בין-לאומי (כולל חתימה בראשי תיבות)

.7ההליך הרגיל הינו כי בקשות לאישור חתימה על הסכם בין-לאומי מוגשות ליועץ המשפטי של

משרד החוץ ולמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי) לאחר שכלל משרדי

הממשלה הרלוונטיים נתנו את אישורם לנוסח הסופי של טיוטת ההסכם הבין-לאומי.

2

17

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי)

)Deputy Attorney General (International Law

.8במרבית המקרים משא ומתן לחתימה על הסכם בין-לאומי מתנהל לאורך חודשים רבים ואף

שנים ,כאשר המשרד המוביל מתאם את עמדות המדינה ואת הטיוטות הנשלחות לצדדים

המתקשרים מול הדרגים המקצועיים במשרדים הרלוונטיים לתהליך .לכן ,בדרך כלל ,אין חשש

כי הבשלתו של ההסכם לחתימה מושפעת משיקולי בחירות .יחד עם זאת ,בהתאם למשפט

הבין-לאומי ,חתימה על הסכם בין-לאומי יוצרת מחויבות משפטית מסוימת עבור המדינה

החותמת גם בטרם אשרורו ,ובמובן זה עצם החתימה תציב את הממשלה הנכנסת בפני עובדות

מוגמרות .לפיכך ,העדיפות היא כי חתימת ההסכם תקודם רק לאחר כינונה של ממשלה חדשה.

.9ככל שהיועץ המשפטי של המשרד הרלוונטי סבור בכל זאת כי במאזן השיקולים נוטה הכף

לטובת הצדקת חתימה על ההסכם בתקופת בחירות ,יעביר אל הרפרנט המלווה את ההסכם

במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה חוות דעת המפרטת את עמדתו .על חוות הדעת

לכלול מידע בדבר מהות ההסכם ,פירוט העובדות הרלוונטיות ,ניתוח משפטי של הסוגיה ,בין

היתר בהתבסס על אמות המידה שפורטו לעיל ,ועמדתו המשפטית בעניין ההצדקה לחתימה

בתקופת בחירות .לחוות הדעת יש לצרף את עמדתה של מחלקת אמנות בין-לאומיות באגף

היועץ המשפטי במשרד החוץ.

.10הפניה תיבחן על ידי צוות הבחירות במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה בהקדם

האפשרי והרפרנט המלווה את ההסכם יעדכן את המשרד הפונה בדבר תוצאות הבחינה.

אישור אשרור של הסכם בין-לאומי (כולל אישור לחתימה על הסכם בין-לאומי שנכנס לתוקף עם

החתימה עליו או אישור הצטרפות להסכם בין-לאומי רב-צדדי – )accession

.11ההליך הרגיל הינו כי בקשות לאישור אשרור מוגשות ליועץ המשפטי של משרד החוץ ולמשנה

ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי) לאחר שכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים נתנו

את אישורם כי אין מניעה להבאת ההסכם לאשרור.

.12אשרורו של הסכם בין-לאומי משמעו נטילת מחויבות מלאה של המדינה במישור המשפט הבין-

לאומי על ידי הממשלה היוצאת ולפיכך יש מקום רב יותר לריסון ואיפוק בשלב זה .העדיפות

היא כי אשרורו של ההסכם יקודם רק לאחר כינונה של ממשלה חדשה.

.13ככל שהיועץ המשפטי של המשרד הרלוונטי סבור בכל זאת כי במאזן השיקולים נוטה הכף

לטובת הצדקת אשרורו של ההסכם בתקופת בחירות ,יעביר אל הרפרנט המלווה את ההסכם

במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה חוות דעת המפרטת את עמדתו .על חוות הדעת

לכלול מידע בדבר מהות ההסכם ,פירוט העובדות הרלוונטיות ,ניתוח משפטי של הסוגיה ,בין

היתר בהתבסס על אמות המידה שפורטו לעיל ,ועמדתו המשפטית בעניין ההצדקה לאשרור

בתקופת בחירות .לחוות הדעת יש לצרף את עמדתה של מחלקת אמנות בין-לאומיות באגף

היועץ המשפטי במשרד החוץ.

3

18

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי)

)Deputy Attorney General (International Law

.14הפניה תיבחן על ידי צוות הבחירות במחלקה למשפט בין-לאומי בייעוץ וחקיקה בהקדם

האפשרי והרפרנט המלווה את ההסכם יעדכן את המשרד הפונה בדבר תוצאות הבחינה.

.15אני סמוך ובטוח כי ממשקי העבודה הטובים הקיימים ביננו יסייעו ביישומם של נהלי העבודה

המתבקשים בתקופת הבחירות .אנו כמובן עומדים לרשותכם בכל שאלה.

בברכה,

ד"ר גיל-עד נועם

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי)

העתקים:

היועצת המשפטית לממשלה

המשנים ליועצת המשפטית לממשלה

היועץ המשפטי למשרד החוץ

4

19

נספח מש5/

צילום הנחיית היועצת

עמ' 21

20

מש5/

משפט מינהלי

ממשלה -מינויים בשירות הציבורי

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

תאריך :ט' שבט התשנ"ט 26 ,ינואר 1999

עדכון :חשון התשס"ו ,נובמבר 2005

כסלו התשס"ט ,דצמבר 2008

חשון התשע"ג ,נובמבר 2012

כסלו התשע"ה ,דצמבר 2014

ניסן התשע"ז ,אפריל 2017

שבט התשע"ט ,ינואר 2019

טבת התש"ף ,ינואר 2020

טבת התשפ"א ,ינואר 2021

מספר הנחיה1.1501 :

מינויים בתקופת בחירות

מינויים בתקופת בחירות

הגם שהכל מצווים ,כמובן ,להקפיד על אמות-המידה הראויות באשר למינויים בשירות המדינה,

בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים כל ימות השנה ,למינויים בתקופת בחירות נודעת רגישות

מיוחדת .להלן ,אפוא ,עיקרי הדברים הנוגעים לסוגיית המינויים בתקופה זו ,בהתחשב בהיבטיה

הייחודיים.

.1כללי

בהתאם לסעיף 30לחוק-יסוד :הממשלה ,עקרון הרציפות חל על עבודת הממשלה ,והפעילות

השלטונית נמשכת כסדרה אף בתקופת הבחירות .עם זאת ,בפסיקה נקבע ,כי הממשלה והשרים

בממשלת מעבר וערב בחירות מחויבים לנהוג "באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת" בהפעלת

סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות לפעול בהם בתקופת המעבר ,וכי מתחם

הסבירות של פעילות גוף שלטוני בתקופת ממשלת מעבר נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות

הקונקרטית המופעלת ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה לבין דרישת האיפוק כאמור.

במילים אחרות :תקופת הבחירות אינה גוזרת חובה להימנע מכל פעולה שהיא ,אלא צורך לבצע

איזון עדין בין החובה להבטיח יציבות והמשכיות שלטונית ,לבין חובת השמירה על איפוק וריסון

בהפעלת סמכויות שלטוניות ,בהינתן תשתית הממשל המיוחדת המאפיינת ממשלה בתקופת מעבר

(בג"ץ 5167/00וייס נ' ראש הממשלה ,פ"ד נה( ;)2001( 455 )2בג"ץ 8815/05לנדשטיין נ' שפיגלר

( ,)26.12.2005להלן :פרשת לנדשטיין) .זאת ועוד .על-פי הפסיקה ,ישנה הקרנה הדדית בין חובת

העשייה לבין הריסון והאיפוק הנדרשים בכל מקרה ומקרה .ככל שמידת החיוניות הציבורית

בפעולה השלטונית גוברת ,כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת ,ולהיפך (פרשת לנדשטיין ,בפסקה 9

לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה).

בכל הנוגע לשאלת סמכות הממשלה והשרים בענייני מינויים בתקופת בחירות ,הובהר בפסיקה כי

זו היא "אך מקרה פרטי של שאלת השימוש בסמכויות אחרות העומדות לממשלה בתקופת

בחירות" (בג"ץ 1004/15התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים ,פסקה 14לפסק דינה

של הנשיאה נאור ( ,)1.4.2015להלן :פרשת התנועה למשילות ודמוקרטיה) .וכך נקבע בעניין זה

בפרשת לנדשטיין:

21

" עקרון האיזון הנדרש בין איפוק לעשייה בעת שלטון מעבר מוצא את

ביטויו ,בין היתר ,בתחום המינויים לתפקידים ציבוריים ,מקום שמעורבים

בכך גורמים פוליטיים שמעמדם המשפטי ערב הבחירות ניזון ממעמדה

המיוחד של ממשלת מעבר ,וגורלם בממשל הבא ,שלאחר הבחירות ,אינו

ידוע .בגדר האיזונים הנדרשים בתחום זה ,וככלל ,נתקבלה ההשקפה כי

ראוי הוא כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי

ממשל אלה אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש ,אלא מקום שיש באיוש

תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש אשר אם לא ייענה ,יצור חלל העלול

לפגוע באינטרס ציבורי חשוב ...

בהקשר זה ,די אף במראית פני הדברים ,העלולה להעלות חשד או ספק

לפגם בהליך המינוי ,כדי להצדיק בדרך כלל הימנעות ממנו בתקופה של "בין

השמשות" השלטוני ,נוכח הפגיעה העלולה להיגרם בכך לאימון הציבור ,גם

אם ,לגופו ,לא דבק בהליך פסול מהותי .מנגד ,מקום שעולה צורך חיוני

באיוש משרה ציבורית ,ולא ניתן למצוא לכך פתרון זמני חלופי ,עשוי הכורח

האמור להכריע את הכף ולהכשיר הליך מינוי גם בעת שלטון מעבר .כמו

כן ,מינוי לתפקיד ציבורי ,הנעשה בידי גורם ממנה המנותק לחלוטין

מהמישור הפוליטי ,ואינו מושפע כלל מקיומן של בחירות קרבות ומשינויי

שלטון צפוי ,עשוי אף הוא לעמוד במבחן הסבירות אם ייעשה בתקופת

המעבר" (שם ,בפסקה 10לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה).

עוד הבהיר בית המשפט בפרשת לנדשטיין ,כי ביסוד המגבלות על מינויים בתקופת בחירות עומד

שיקול כפול :ראשית ,הממשלה אינה פועלת עוד מכוח אמון הכנסת אלא מכוח עקרון הרציפות עד

לכינון ממשלה חדשה; ושנית ,קיומו של חשש מוגבר לכריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי

מינוי ערב בחירות ,ובכלל זאת חשש מוגבר לניגוד עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים

על פני האינטרס הציבורי .שיקול רלוונטי נוסף לעניין זה נוגע לחשש מפני יצירת עובדות מוגמרות

אשר עלולות להעמיד את הממשלה העתידה להיבחר בפני מצב בלתי-הפיך (ראו למשל :בג"ץ

2453/06ההסתדרות הרפואית נ' היועץ המשפטי לממשלה ( .))21.3.2006שיקול זה מקבל משנה-

תוקף ככל שמדובר במינויים לתפקידים הבכירים והמשמעותיים יותר מבין אלה המצויים בסמכות

הממשלה או השר הנוגע בדבר.

יש לציין ,כי השיקולים הנוגעים לחשש המוגבר מכריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים ולחשש

מיצירת עובדות מוגמרות בפני הממשלה הבאה מתקיימים גם לעניינה של ממשלה יוצאת כתוצאה

מקבלת חוק התפזרות הכנסת וקביעת בחירות מוקדמות .משכך ,חלות גם עליה מגבלות הנובעות

ממעמדה כממשלה זמנית עד לכינון ממשלה חדשה וגם היא נדרשת לאיפוק בהפעלת סמכויותיה.

דברים אלו יפים כמובן אף בהיבט של מינויים.

22

ההנחיות שלהלן נועדו לקבוע את אמות-המידה המאזנות בין השיקולים האמורים להגבלת מינויים

ערב בחירות ועד לכינונה של ממשלה חדשה לבין הצורך למנוע פגיעה בעבודה השוטפת של רשויות

השלטון .ככלל ,יובהר ,כי חרף העובדה שלמינויים בתקופת הבחירות נודעת רגישות מיוחדת ונדרש

לגביהם איפוק רב ,אין לומר כי קיימת מניעה מוחלטת לקיים מינויים גם בתקופת בחירות ,אף אם

הם בכירים באופיים – השאלה היא שאלה של שיקול-דעת (בג"ץ 10134/02ח"כ אושעיה נ' ראש-

הממשלה ,פ"ד נז( .))2003( 53 ,49 )2ההכרעה בדבר איוש משרה פלונית בתקופת בחירות תלויה,

אפוא ,בגורמים שונים והיא פרי מלאכת איזון בין השיקולים המנחים הצריכים לעניין .כך ,לעיתים

לא יהא מנוס מאיוש משרה או תפקיד במועד זה ,ככל שיש באיושם צורך חיוני של ממש אשר אם

לא ייענה ,ייווצר חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב (פרשת לנדשטיין ,בפסקה .)10במסגרת

זאת ,ראוי יהיה ליתן משקל לבכירות המשרה ואופייה ,לרבות אם היא כוללת סמכויות

סטטוטוריות; מידת הפגיעה הצפויה לתפקודה התקין של הרשות באי-איושה; קיומה של אפשרות

להאריך כהונה של בעל תפקיד מכהן או לאיישה על-ידי ממלא-מקום במינוי זמני; קיומו של הליך

מקצועי לאיוש המשרה; המועד שבו מתעורר הצורך במינוי במסגרת תקופת הבחירות (למשל –

עובר ליום הבחירות או לאחריו); וכיוצא באלו .יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בפרשת

התנועה למשילות ודמוקרטיה ,אשר עסקה בשאלת מינויו של מפכ"ל המשטרה בתקופת בחירות:

"בהתאם לפסיקותיו של בית משפט זה ,נקודת המוצא היא שככלל

יש להימנע במהלך תקופת בחירות מאיוש תפקידים ציבוריים... .

הטעמים העיקריים לכך הם החשש למינוי משיקולים בלתי

ענייניים והעובדה שככל שפועלת הממשלה אך ורק על סמך עקרון

הרציפות יהיה במינוי משום כבילת הממשלה העומדת לקום שכבר

תפעל מכוח אמון הציבור והכנסת ... .יחד עם זאת ,חשוב לזכור

שמדובר בנקודת מוצא בלבד .כפי שגם נאמר בהנחיות היועץ

המשפטי לממשלה ,אין איסור מוחלט על קיום מינויים ,אף של

בכירים ,בתקופת בחירות .השאלה היא שאלה של שיקול דעת

ואיזון ... .במקרים בהם קיים צורך ממשי באיוש משרה שלא ניתן

להותירה מיותמת ,העובדה שמדובר בתקופת בחירות אינה צריכה

להביא למצב בו הרשות הנוגעת בדבר לא תתפקד ... .קיימים

מקרים בהם ההחלטה שלא למנות אדם למשרה בתקופת בחירות

באופן שהמשרה תיוותר בלתי מאוישת ,במיוחד כשמדובר במשרה

שלנושאה תפקידים סטטוטוריים ,תהיה בלתי סבירה .במקרים

כאלה הפתרון הסביר בתקופת בחירות יכול להיות מינוי ממלא

מקום או הארכת כהונתו של מי שמכהן במשרה באותה עת" (שם,

בפסקה 15לפסק דינה של הנשיאה נאור).

על רקע דברים אלו ,יותוו להלן העקרונות המרכזיים שלאורם יש לנהוג בתחום המינויים בתקופת

בחירות .מטבע הדברים ,לא ניתן יהיה להתייחס באופן ספציפי לכל סוגי המינויים האפשריים ,שכן

אלה הם רבים ומגוונים ,ועל כן יידונו סוגי המינויים השכיחים ביותר והכללים שיחולו בעניינם.

יובהר ,כי "המועד הקובע" לצורך ההנחיות שלהלן הוא המועד בו החלה "תקופת הבחירות",

בהתאם לנסיבות הייחודיות והמשתנות בכל מערכת בחירות .ככלל ,תקופת הבחירות מסתיימת

23

לאחר כינונה של הממשלה החדשה ,אך יושם אל לב כי יישומם של השיקולים השונים הצריכים

לעניין ההחלטות בנושא זה עשוי להשתנות כפועל יוצא מהמועד שבו נדרשת קבלת ההחלטה בתוך

תקופת הבחירות.

יודגש כי במצבים שבהם ניתן להמשיך בהליך המינוי ,יש לקיים את ההליך בלוח-זמנים מהיר ככל

הניתן ,זאת כדי לוודא כי הרשות פועלת "במהירות ראויה" בנסיבות ועל מנת להבטיח מתן מענה

יעיל לצורך באיוש המשרה .ככל שהשלמת המינוי תתעכב ,עלול הדבר ,במקרים חריגים ,לעורר

קושי ולהצריך בחינה מחודשת של הדברים; כך לדוגמה במקרה בו עיכוב המינוי מוביל לכך שהמינוי

יבוצע בסמוך למועד הבחירות.

.2מינויים בשירות המדינה ומינויים נוספים בסמכות שר או הממשלה

א .מינויים באמצעות מכרז :כידוע ,מינויים אלה מתבצעים בהליכים המנוהלים מכוח הנחיות

נציבות שירות המדינה; מבוססים על אמות-מידה שוויוניות ושקופות (ובכלל זאת תיאורי-

תפקיד ותנאי-סף הנקבעים ומפורסמים מראש) ועל מנגנוני בחינה והערכה מקצועיים;

ואסורה בהם ממילא מעורבות הדרג הפוליטי (וזאת אף במקרים הנדירים שבהם השלמת

הליך המינוי נעשית בדרך של חתימת שר) .לפיכך ,אין מניעה כי מינויים הנערכים באמצעות

מכרז כאמור יימשכו כסדרם אף בתקופת בחירות .זאת ,מבלי לגרוע מסמכותו הכללית של

נציב שירות המדינה לדחות הליכי מכרז בנסיבות מיוחדות .מובן ,כי בתקופת בחירות יש

להקפיד על אי-מעורבות הדרג הפוליטי במשנה-תוקף.

ב .מינויים למשרות בכירות באמצעות ועדות לאיתור מועמדים :מאחר שבהליך המינוי

למשרות בכירות באמצעות ועדת איתור קיימת מעורבות של השר (ולרוב הוא גם מחייב

אישור של הממשלה) ,הרי שבהתאם לעקרונות שצוינו לעיל ,איוש משרות כאמור בתקופת

בחירות ,ככלל ,מעורר קושי .לצד זאת ,יש ליתן את הדעת לכך שמדובר בהליך בחירה בעל

אופי מקצועי ,תחרותי ,שוויוני ופומבי ,אשר במסגרתו מחויב הגורם הממנה להעניק משקל

רב להמלצת ועדת האיתור ,תוך שנדרש טעם מהותי בעל משקל מיוחד מצדו בכדי לסטות

מהמלצתה (בג"ץ 8134/11אשר נ' שר האוצר (.))29.1.2012

לאור זאת ,ובהינתן הצורך לצמצם את הפגיעה בעשייה הממשלתית השוטפת ,נציב שירות

המדינה יהא רשאי לאשר ,בהחלטה מנומקת ,לקיים הליכי ועדת איתור במקרים הבאים:

()1

חיוניות איוש המשרה :כאשר קיימת חיוניות באיוש מיידי של המשרה (כך למשל,

נוכח סמכויות סטטוטוריות המוחזקות בידי בעל התפקיד או האטה בלתי-סבירה

שתיגרם לשירות הניתן לציבור עקב חסרונו) ,ולא ניתן למצוא לצורך באיוש קבוע

של המשרה פתרון סביר והולם אחר ,כגון על-ידי הארכת כהונת בעל התפקיד המכהן

או על-ידי מינוי ממלא-מקום .לרבות מינוי בפועל .זאת ,ובלבד שהמלצת ועדת

האיתור תהיה על מועמד אחד בלבד (בג"ץ 4065/09כהן נ' שר הפנים ,פסקה 12

( ))20.7.2010ומועמד זה אינו בעל זיקה אישית ,פוליטית או עסקית לשר משרי

הממשלה.

()2

אופי המשרה :כאשר מדובר במשרה מקצועית מובהקת שאינה כוללת רכיב

משמעותי של מימוש מדיניות השר ויצירת עובדה מוגמרת בעניינה בפני השר או

24

הממשלה הבאים אינה מעוררת קושי בנסיבות העניין; ובלבד שהמלצת ועדת

האיתור תהיה על מועמד אחד בלבד ומועמד זה אינו בעל זיקה אישית ,פוליטית או

עסקית לשר משרי הממשלה.

()3

שלב הליך ועדת האיתור לפני המועד הקובע :כאשר ועדת האיתור הגישה את

המלצתה לשר לפני המועד הקובע ,אך הליך המינוי טרם הושלם ,ובלבד שהמלצת

ועדת האיתור תהיה על מועמד אחד בלבד .תנאי זה ,ולפיו ועדת האיתור המליצה על

מועמד אחד בלבד ,לא יחול במקרים בהם השר בחר במועמד לפני המועד הקובע.

בהקשר זה יוזכר ,כי בהתאם לכלל הרגיל ,במקרים בהם אחד המועמדים הוא בעל

זיקה לשר משרי הממשלה על ועדת האיתור להמליץ על מועמד אחד בלבד (ראו

לעניין זה ,הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' " 1.1554ועדה לאיתור מועמדים –

מועמד בכל זיקה לשר משרי הממשלה" והנחיית נציב שירות המדינה מס' " 1.2נוהל

עבודת הוועדה לאיתור מועמדים") .בכל מקרה ,גם במקרים אלה תינתן הדעת לטיב

המשרה ולאופייה.

במקרים אלו ,ניתן יהיה לאפשר מינוי ועדות איתור ,המשך פעילותן של ועדות איתור

קיימות ,השלמת הליך המינוי ואיוש המשרות באופן קבוע ,וזאת לאחר בחינת מכלול

נסיבות העניין ובשים לב גם לסמיכות ההחלטות למועד הבחירות.

יצוין ,כי הכללים האמורים יחולו גם כאשר הליך ועדת האיתור אינו מתחייב על-פי חוק או

החלטת ממשלה (ולמעט כשמדובר במשרות או בתפקידים הנדונים בפסקה .2ה .שלהלן);

וגם במקרה שוועדת האיתור החלה בפעילותה קודם לתקופת הבחירות אך טרם מסרה את

המלצתה על מועמד לגורם הממנה.

ג .מינויים למשרות בכירות בפטור מלא מהליך תחרותי :מדובר במינויים למשרות הבכירות

ביותר בשירות הציבורי ,אשר בשונה מתפקידים המאוישים באמצעות הליכי מכרז או ועדת

איתור ,לא מתקיים לגביהם הליך תחרותי ,מקצועי ושקוף ,ולגורם הממנה נתון בעניינם

שיקול-דעת רחב ביותר .על רקע זאת ,ככלל ,בתקופת בחירות יש להימנע ממינויים של קבע

למשרות אלה וכן מהפסקת כהונה של נושאי משרות כאלה .ככל שמשרה כזו התפנתה או

צפויה להתפנות ,יש לבחון את האפשרות להאריך באופן זמני את כהונתו של בעל התפקיד

המכהן ,ולחלופין – לאייש את התפקיד באמצעות ממלא-מקום מתוך שירות המדינה,

כמצוות סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט( 1959-להלן :חוק המינויים).

כפי שאף הובהר בפסיקה ,ברי כי הארכת כהונה תיתכן רק במקרים שבהם הדבר אפשרי

מבחינה משפטית וניתנת הסכמתו של המכהן במשרה (פרשת התנועה למשילות

ודמוקרטיה ,בפסקה 15לפסק דינה של הנשיאה נאור) .רק במקרים חריגים ,בהם קיימת

חיוניות באיוש מיידי של המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא לכך פתרון סביר והולם אחר,

תיבחן אפשרות לאפשר את איוש המשרה על יסוד בדיקה פרטנית של הנסיבות .ככלל ,מינוי

של קבע בפטור מלא מהליך תחרותי בתקופת בחירות יתאפשר ,במקרים החריגים

האמורים ,רק כשמדובר במינוי מקצועי מובהק ובתנאי שלמועמד אין זיקה אישית,

פוליטית או עסקית לשר משרי הממשלה.

25

יצוין ,כי תחת מינויים אלו נכלל גם מינוי משנה למנכ"ל משרד ממשלתי ,בהתאם להחלטת

ממשלת ישראל מס' ,3075מיום ,15.10.2017שהינו מינוי המצוי בסמכות מנכ"ל המשרד.

ד .מינוי מנכ"לים :ככלל ,על שר המכהן בתקופת בחירות להימנע מהחלפת מנכ"ל המשרד.

אמנם ,דרך-כלל ,שר רשאי למנות מנכ"ל בהתאם לשיקול-דעתו ,בכפוף לבדיקת כישורי

המועמד ,כמו גם לסיים את כהונתו; מדובר במינוי אישי של השר ,ושרים אכן נוהגים

לעתים להחליף את מנכ"ל המשרד עם כניסתם לתפקיד ,או בסמוך לאחר מכן .עם זאת,

המנכ"ל הוא הדרג המקצועי הבכיר במשרד ואינו חלק מהדרג הפוליטי ,והחלפתו בתקופת

בחירות עלולה לגרום לחוסר יציבות שלטונית ,לתפקוד לקוי של המשרד ואף לניצול לרעה

של סמכויות שלטוניות .מכאן העיקרון האמור שלפיו ,ככלל ,יש להימנע משינויים בתפקידי

מנכ"לים בתקופת בחירות .לצד זאת ,יש לזכור כי מנכ"ל המשרד משמש גם כגורם מתווך

בין הדרג המקצועי ובין השר ועבודה תקינה של המשרד מחייבת יחסי עבודה ואמון תקינים

בין השניים .לכן ,במקרה בו השתכנע נציב שירות המדינה כי קיים צורך ממשי בהחלפת

המנכ"ל לשם תפקודו התקין של המשרד ,ניתן יהיה לחרוג מן הכלל האמור .במסגרת זו

יהיה מקום ליתן משקל ממשי לשאלה האם המנכ"ל המכהן הוא מנכ"ל שמונה מתוך

שירות המדינה ,או מנכ"ל שמונה על-ידי השר הקודם מחוץ לשירות הציבורי .במקרה בו

קיים צורך כאמור בהחלפת המנכ"ל ,על השר למנות ,ככלל ,עובד מדינה בכיר כממלא-

מקום המנכ"ל ,בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף 23א לחוק המינויים .זאת ,תוך מתן

עדיפות למינוי ממלא מקום מקרב עובדי המשרד ,על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה

האפשרית בתפקוד המשרד .במקרים חריגים ,יהיה מקום למנות מנכ"ל קבוע ולא להסתפק

במינוי ממלא מקום ,ואף במקרים אלה יהיה מקום להעדיף מינוי מנכ"ל מקרב עובדי

המשרד ,מהטעם האמור.

ה .מינויים לתפקידים נוספים ולמשרות לא בכירות שלא באמצעות מכרז :ישנם משרות

ותפקידים נוספים שאינם בכירים באופיים אשר הגם שאישור המינוי להם מצוי בסמכות

השר (או במקרים מסוימים – מנכ"ל המשרד) ,על-פי רוב ,הליך האיתור והבחירה להם

מבוסס על המלצותיו של הדרג המקצועי במשרד או של מומחים אחרים בתחום ,בלא

מעורבות מהותית של השר או של נושאי משרת אמון מטעמו .המדובר ,בין היתר ,במינויים

לתפקידים כגון חברי ויושבי-ראש בוועדות ערר לסוגיהן ,מועצות מייעצות ,ועדות פרס,

ועדות רפואיות ,ועדות תביעות וכדומה ,למעט מינוי של עובדי מדינה לגופים אלה ,עליו

תחול הוראת סעיף קטן (ו) להלן .ככלל ,ועל מנת לצמצם את הפגיעה ביציבות וברציפות

הפעילות הממשלתית ,לא תהיה מניעה לאייש משרות ותפקידים אלה בתקופת בחירות,

וזאת בכפוף לתנאים המפורטים להלן:

(א) השר ,המנכ"ל ונושאי משרות האמון בלשכותיהם לא היו מעורבים בשום דרך בהצעת

המועמדים או בהליך בחירתם (למעט ,כאמור ,באישורו הסופי של המינוי).

(ב) למועמד המוצע אין זיקה אישית ,פוליטית ,או עסקית לשר משרי הממשלה.

(ג) המשרה או התפקיד אינם כוללים רכיב משמעותי של מימוש מדיניות השר.

26

מינויים שאינם עומדים בתנאים שלעיל ייבחנו בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף .2ג.

להנחיה זו ,היינו – ניתן יהיה לאפשרם אך בנסיבות שבהן קיימת חיוניות באיוש מיידי של

המשרה באופן קבוע ולא ניתן למצוא לכך פתרון סביר והולם אחר .למען הסר ספק ,יובהר

כי ההנחיות שלעיל יחולו גם על מינויים לתפקידים קצרי-טווח ,כדוגמת מינוי ועדות או

צוותים מקצועיים לצורך מטרה מוגדרת ולמשך פרק זמן מוגדר .זאת ,שכן ,ככלל ,גם

בהתייחס למינויים כאמור עלולים להתעורר החששות העומדים ביסוד ההוראות שלעיל

(ראו והשוו :בג"ץ 1311/15דיין נ' שר החינוך ,פסקה 16לפסק דינה של השופטת חיות

(.))20.5.2015

ו.

הקניית סמכות לעובדי מדינה מכהנים :המגבלות האמורות בהנחיה זו לא יחולו על מינוי

שאינו אלא הקניית סמכות סטטוטורית או תפקיד נוסף לעובד מדינה מכהן במסגרת

תפקידו.

ז .נושאי משרות אמון בלשכות שרים ומנכ"לים :אין מניעה למנות נושאי משרות אמון

בלשכת שר או בלשכת מנכ"ל ,אשר העסקתם מסתיימת עם חילופי הנבחר.

.3מינויים בגופים ביטחוניים

למען הסר ספק ,יובהר כי עקרונות ההנחיה יחולו ,בשינויים המחויבים ,גם על מינויים הנעשים

במשטרה (החל מדרגת ניצב) ,שירות בתי הסוהר (החל מדרגת גונדר) וצה"ל (החל מדרגת אלוף),

וזאת ככל שיש בהם מעורבות של הדרג הפוליטי .במסגרת יישום ההנחיה על מינויים אלו ,תינתן

הדעת ,בין היתר ,לצרכים ייחודיים של גופים אלו במישור המבצעי-ביטחוני ולאופי הליכי המינוי

הנערכים בהם.

.4מינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים

כללי – מאפייניהם הייחודיים של התאגידים בהם עוסק חלק זה של ההנחיה

החברות הממשלתיות הוקמו כאישיות משפטית נפרדת מן הממשלה ,לשם הגשמת מטרות שונות

שהממשלה הפקידה בידיהן .על החברה הממשלתית לפעול ,ככלל ,לפי השיקולים העסקיים שעל-

פיהם נוהגת חברה שאינה ממשלתית (סעיף 4לחוק החברות הממשלתיות ,התשל"ה( 1975-להלן:

חוק החברות הממשלתיות)) .המדינה היא בעלת מניות בחברה ,ומכוח חוק החברות הממשלתיות

מתמנים הדירקטורים בחברה בידי השרים ,כהגדרתם בחוק זה .השרים גם מאשרים את מינוי

יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי בחברה הממשלתית ,לאחר שאלו נבחרים על-ידי

דירקטוריון החברה .השרים מפעילים את סמכות המינוי כנאמני הציבור (בג"ץ 932/99התנועה

למען איכות השלטון בישראל נ' יושב ראש הוועדה לבדיקת מינויים ,פ''ד נג(.))1999( 787 ,769 )3

בניגוד למינויים בשירות המדינה ,דירקטור ,משעה שנתמנה ,אינו חב חובת אמונים אלא לחברה

שבה הוא מכהן (סעיף 254לחוק החברות ,התשנ"ט .)1999-אין הוא זרועו הארוכה של השר הממנה

אותו ,ואין הוא כפוף להוראות השרים באשר לאופן פעולתו .עליו להפעיל שיקול דעת עצמאי (ראו

סעיף 106לחוק החברות ,התשנ"ט.)1999-

27

תאגיד ציבורי הוא תאגיד שמוקם בחוק מיוחד או בחיקוק מיוחד (להלן :החוק המקים) ,ופועל

על-פי הסדרים מיוחדים שנקבעו בחוק המקים .התאגידים הציבוריים הינם חלק מן המגזר

הציבורי ,אולם הם בעלי אישיות משפטית נפרדת מזו של המדינה .האישיות המשפטית הנפרדת

מאפשרת מידה רבה יחסית של גמישות ניהולית ועצמאות ,בכפוף להסדרים הקבועים בחוק

המקים .התאגידים הציבוריים ממלאים תפקידים ציבוריים מגוונים ,הנקבעים בחוק המקים או

בחוקים אחרים ,ולעתים מופקדות בידיהם סמכויות שלטוניות למילוי תפקידם הציבורי .חברי

המועצה המכהנים בתפקידם הציבורי כפופים להוראות החוק המקים ומונחים לפעול לקידום

מטרות התאגיד שנקבעו בו .הם אינם כפופים להוראות השר שמינה אותם.

מאפיינים אלה של החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים משליכים על האופן שבו יש

להחיל על המינויים בהם את הכללים החלים על מינויים בתקופת בחירות .יש ליצור איזון בין

החשש ממינויים פוליטיים והצבת עובדות בפני הממשלה החדשה לבין הצורך בהתנהלות תקינה

של הגופים.

נקודת האיזון שנקבעה היא התייחסות שונה למינויים שהחלו לפני המועד הקובע לבין מינויים

שהחלו לאחריו .בעניין זה ניתן משקל לכך שההחלטה על מינוי דירקטור בחברה ממשלתית או

חבר מועצה בתאגיד ציבורי מקבלת ביטוי מעשי בהצעת המינוי המועברת ,על דעת השרים

הממנים ,לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים .לכן ,אם ההחלטה על המינוי ,קרי ,העברתו לבחינת

הוועדה לבדיקת מינויים ,נתקבלה לפני המועד הקובע ,החשש כי ההחלטה נבעה משיקולי בחירות,

קהה .במקרים אלה יש ליתן משקל רב יותר לצורך בהתנהלות תקינה של החברות והתאגידים

ולאפשר את המשך הליכי המינוי.

א .מינויים שהועברו לבדיקה לפני המועד הקובע

( )1הליכי מינוי של מועמדים שהועברו לוועדה לבדיקת מינויים יושלמו כרגיל.

( )2אם המינוי הועבר לוועדה לבדיקת מינויים אך טרם נבחן על-ידיה עד המועד הקובע,

ולמועמד זיקה אישית ,פוליטית או עסקית לשר משרי הממשלה ,אישור המינוי יותנה

בעמידה במבחן מחמיר ביחס לקיומם של "כישורים מיוחדים".

ב .מינויים שהועברו לבדיקה החל מהמועד הקובע

יש להימנע מקידום הליכי מינוי שטרם הועברו לגורם הבוחן את המינוי במועד הקובע ,למעט

במקרים חריגים שבהם קיימת הצדקה מיוחדת להשלמת המינוי בתקופת הבחירות .להלן

יפורטו העקרונות המנחים לפיהם יאושרו מינויים אלה .במקרה של ספק יש לקבל את אישור

היועץ המשפטי לממשלה למינוי:

( )1מינוי דירקטורים ,חברי מועצה ויושבי ראש :בקשות למינויים אלה יאושרו בהתקיים שני

תנאים מצטברים בלבד:

א .המינוי נחוץ לשם הבטחת פעילותם התקינה של החברה הממשלתית או התאגיד

הציבורי או הגוף בהם מדובר ,או לצורך שמירה על אינטרסים של המדינה כבעלת

מניות בחברה;

דוגמאות (לא ממצות) למקרים בהם המינוי נחוץ:

(א) המינוי דרוש להבטחת מאזן הכוחות בין המדינה ובין בעלי מניות נוספים;

28

(ב) המינוי הוא של עובד מדינה בחברה שלדעת רשות החברות הממשלתיות או

הוועדה לבדיקת מינויים אין בה ייצוג מספיק לעובדי המדינה;

(ג) המינוי דרוש להשלמת או להבטחת המניין החוקי בדירקטוריון או במועצה .על

אף האמור ,עד למינוי 2/3מחברי דירקטוריון של חברה ממשלתית ,ניתן יהיה

למנות מועמד מקרב מאגר "נבחרת הדירקטורים" המנוהל על-ידי רשות

החברות הממשלתיות ,וזאת ,מעבר למינוי הדרוש לשם הבטחת המניין החוקי

בדירקטוריון;

(ד) המינוי הוא בחברה או בתאגיד בהקמה ,או בחברה או בתאגיד הנמצאים בשלב

מתקדם של שינוי מבני משמעותי ,או בחברה המצויה בשלב מתקדם של הליך

הפרטה;

(ה) המינוי הוא של מועמד בעל מומחיות חשבונאית או פיננסית לפי סעיף 16א2

לחוק החברות הממשלתיות ,לחברה בה לא מכהן דירקטור בעל מומחיות כזו.

ב .למועמד אין זיקה פוליטית ,אישית או עסקית לשר משרי הממשלה.

באשר למינוי יושבי ראש לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות; על פי העקרונות

המפורטים בהנחיה זו הכלל הוא כי בתקופת הבחירות יש להימנע ממינוי קבע מקום בו

ניתן לפעול בדרך חלופית מתאימה .בהעדר יו"ר מכהן בחברה ממשלתית במהלך תקופת

הבחירות ,דרך המלך הפתוחה בפני החברה תהא מינוי יו"ר לישיבה בהתאם לסעיף (96ב)

לחוק החברות ,התשנ"ט .1999-בנסיבות מסוימות שבהן הצורך בהבטחת תפקודה התקין

של החברה מחייב זאת ,ניתן יהיה למנות יו"ר דירקטוריון לתקופה קצרה ,באופן שיבטיח

כי המינוי לא יכבול את שיקול דעת הממשלה הבאה .לעניין זה ,ככלל ,שנה תחשב לתקופת

כהונה קצרה שאין בה לכבול את שיקול דעת הממשלה הבאה .עקרונות אלו יחולו גם על

מינוי יושבי ראש בתאגידים הציבוריים בשינויים המחויבים ולאמור בחוק שהקים את

התאגיד ,לרבות לעניין תקופת הכהונה.

( )2מינוי חברי מועצה בתאגידים מקרב עובדי המדינה :כשמדובר במינוי של עובדי מדינה

עליהם מוטל תפקיד נוסף במסגרת תפקידם בשירות המדינה לתאגידים ,החששות

הנוגעים למינויים בתקופת בחירות הם פחותים באופן ניכר ,ועל כן ככלל לא חלות עליהם

מגבלות (ר' סעיף (2ו) לעיל) .לפיכך ,ככלל ,ניתן יהיה לקדם בתקופת הבחירות את מינויים

של עובדי מדינה כחברים במועצות התאגידים ובגופים הנוספים המנויים בתוספת השניה

לחוק החברות הממשלתיות ,בכפוף לבחינה שתבוצע בייחס לאיזון הנדרש בין עובדי

המדינה לנציגים האחרים המנויים בחוק המקים.

( )3דירקטורים מקרב העובדים בחברות ממשלתיות :לעניין מינוי דירקטורים מקרב

העובדים לפי סעיפים (17ג) ו18-ד לחוק החברות הממשלתיות ,ניתן יהיה להמשיך בהליכי

המינוי אם הבחירות לקביעת הנציג הנבחר נערכו לפני המועד הקובע .אולם לא ימונה

דירקטור מקרב העובדים בתקופת הבחירות אם הוא בעל זיקה פוליטית ,אישית או

עסקית לשר משרי הממשלה.

29

( )4מנכ"ל חברה ממשלתית ותאגיד ציבורי :מנכ"ל חברה ממשלתית ותאגיד ציבורי נושא

באחריות ראשונה במעלה להשגת מטרותיו של הגוף שבראשו הוא עומד ,והוא ממלא

תפקיד מרכזי בהתנהלותו התקינה .משכך ,ישנה חשיבות מיוחדת לאיוש משרות אלו

במינוי קבוע .מכיוון שקיימים הליכי מינוי שונים לצורך בחירת מנכ"ל בחברה ממשלתית

ובתאגיד ציבורי ,ההסדר לגבי מינוי מנכ"ל יהיה בהתאם למאפייני הגוף והחוק המסמיך.

א .מנכ"ל חברה ממשלתית :מינוי מנכ"ל בחברה ממשלתית נערך בהליך תחרותי

ושוויוני ,באמצעות ועדת איתור ,בהתאם לחוזר רשות החברות הממשלתיות,

ובפיקוחה .לכן ,תפקידו של השר בהליך מתמצה באישור המועמד שנבחר על-ידי ועדת

האיתור .לפיכך ,ונוכח חשיבות תפקיד המנכ"ל בחברה הממשלתית ,ניתן לקבוע נקודת

איזון גמישה יותר ביחס למינויים אלה בחברות ממשלתיות:

( )1אם הליך איתור המנכ"ל נמצא בעיצומו "במועד הקובע" ,קרי ,לאחר שכבר

התקבלו ההחלטות על אופי ההליך ,הקריטריונים והמשקולות ,וכן חלף המועד

האחרון להגשת המועמדויות -ניתן להשלים את הליך המינוי ,בכפוף לבדיקת

הרשות בדבר תקינות ההליך .עם זאת ,לא ימונה בתקופה זו מנכ"ל שהוא בעל

זיקה אישית ,פוליטית או עסקית לשר משרי הממשלה.

( )2במקרים אחרים יש להימנע ממינוי של קבע ויש לפעול למינוי מנכ"ל בפועל (לפי

סעיף (42ג) לחוק החברות הממשלתיות; ראו גם הנחיה 6.5000עמ' .)25-24מינוי

מנכ"ל בפועל ייעשה ,ככלל ,מקרב עובדי החברה .במקרים החריגים בהם ייעשה

המינוי לתפקיד שלא מקרב עובדי החברה ,על המועמד להיות נעדר זיקה פוליטית,

אישית או עסקית לשר משרי הממשלה .יצוין כי ,במקרים בהם בחרה החברה

לפעול בהתאם לאמור בסעיפים ( )3ו )4(-שלהלן ,ניתן לפעול במקביל למינוי מנכ"ל

בפועל.

( )3במקרים חריגים ,ובאישור היועץ המשפטי לממשלה ,מנהל רשות החברות

הממשלתיות יהיה רשאי לאשר לחברה ממשלתית לנקוט בהליכי מינוי מנכ"ל

באמצעות ועדת איתור גם לאחר "המועד הקובע" ,אם התקיימו התנאים לפי סעיף

(4ב)( )1לעיל.

( )4החליט דירקטוריון חברה לפתוח בהליך איתור מנכ"ל לאחר המועד הקובע ,בלי

שנתבקש או נתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה מראש – יקיים את ההליך עד

לשלב קביעת המועמד שנבחר על-ידיו .בדיקת המועמד הנבחר בידי הוועדה

לבדיקת מינויים ואישור השרים ,ייעשו רק לאחר כינון הממשלה החדשה .בדיקת

זיקותיו של המועמד ,תיעשה הן ביחס לשרי הממשלה היוצאת והן ביחס לשרי

הממשלה החדשה.

ב.

מנכ"ל תאגיד ציבורי :הליך מינוי המנכ"ל בתאגיד ציבורי נקבע בחוק המקים .הליך

זה אינו אחיד והוא משתנה בין תאגיד לתאגיד בסוגיות כמו זהות הגורם הממנה,

קיומה של ועדת איתור ,מאפייני הליך האיתור ועוד .לפיכך ,לא ניתן לקבוע כלל אחיד

שיחול על מינויים אלה .מינויים אלה יבחנו לגופם בהתחשב בעקרונות הנחיה זו.

30

ג .מינויים שנעשים ללא מעורבות שר או הממשלה

מינויים מסוימים בתאגידים ציבוריים ובגופים אחרים שהוועדה לבדיקת מינויים בוחנת ,נעשים

בידי גורמים מוסמכים ללא מעורבות של שרים .דוגמה מרכזית הם המינויים של דירקטורים

בתאגידי מים וביוב .מינויים אלה אינם כפופים להוראות הנחיה זו ,ואין מניעה שיימשכו כרגיל גם

בתקופת הבחירות לכנסת .לגבי מינויים כאלה נאמר בפרשת לנדשטיין" :מינוי לתפקיד ציבורי,

הנעשה בידי גורם ממנה המנותק לחלוטין מהמישור הפוליטי ,ואינו מושפע כלל מקיומן של

בחירות קרבות ומשינויי שלטון צפוי עשוי אף הוא לעמוד במבחן הסבירות אם ייעשה בתקופת

המעבר" .על הוועדה לבחון היטב מינויים אלה ובמקרה בו קיים חשש להשלכות של תקופת

הבחירות על מינוי זה יופעלו לגביו מבחנים מחמירים.

31

נספח מש6/

צילום החלטת ממשלה מס' 4161

מיום ,12.9.18בעניין "מינוי נציב

שירות המדינה"

עמ' 33

32

9:31 ,29.8.2022

מינוי נציב שירות המדינה | מספר החלטה | 4161משרד ראש הממשלה

מש6/

החלטות ממשלה

מינוי נציב שירות המדינה

מספר החלטה:

4161

יחידה :מזכירות הממשלה

ממשלה :הממשלה ה ,34 -בנימין נתניהו

תאריך פרסום12.09.2018 :

החלטה מספר 4161של הממשלה מיום 12.09.2018

נושא ההחלטה:

מינוי נציב שירות המדינה

מ ח ל י ט י ם:

התשי"ט ,1959-למנות את פרופ' דניאל הרשקוביץ לנציב שירות המדינה.

א.

בהתאם לסעיף 6לחוק שירות המדינה (מינויים),

ב.

בהתאם להחלטת הממשלה מספר 4470מיום ,8.2.2009תוקף המינוי הוא לתקופה של 6שנים.

הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה.

הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.

החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.

דף זה עודכן לאחרונה בתאריך 12.09.2018

33

1/1

https://www.gov.il/he/departments/policies/dec4161_2018

נספח מש7/

צילום החלטת ממשלה מס' 4181

מיום 7.10.18

עמ' 35

34

9:34 ,29.8.2022

מינוי נציגי ציבור לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה | מספר החלטה | 4181משרד ראש הממשלה

מש7/

החלטות ממשלה

מינוי נציגי ציבור לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה

מספר החלטה:

4181

יחידה :מזכירות הממשלה

ממשלה :הממשלה ה ,34 -בנימין נתניהו

תאריך פרסום07.10.2018 :

החלטה מספר 4181של הממשלה מיום 07.10.2018

נשוא ההחלטה:

מינוי נציגי ציבור לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה

מחליטים:

בהתאם לסעיף (1ג) להחלטת הממשלה מס' 3839מיום ( 27.5.2018להלן :החלטת הממשלה :)3839

א.

למנות את טליה איינהורן ואת משה טרי לחברים מקרב הציבור בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (להלן :הוועדה).

ב.

כהונתם של חברי הוועדה תהיה לתקופת כהונה אחת של 8שנים ,ללא אפשרות הארכה.

ג.

לבטל את סעיף 2להחלטת הממשלה 3839בכל הנוגע למינויים של יעקב נגל ואיריס שטרק לחברים בוועדה וכן לבטל את החלטת הממשלה מס' 3904מיום

24.6.2018ואת החלטת הממשלה מס' 4129מיום .30.8.2018

הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה.

הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.

החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.

דף זה עודכן לאחרונה בתאריך 07.10.2018

35

1/1

https://www.gov.il/he/departments/policies/dec4181_2018

נספח מש8/

צילום עמודים רלוונטיים מתוך

פרוטוקול ישיבת הממשלה מיום

14.8.22

עמ' 37

36

- 10 -

שהוקרא בוועדת הכספים של הכסת ביום ,26.10.21יועבר למשרד

הפים למימוש המטרה של מוכות לחירום של הרשויות המקומיות

בעוטף עזה .הסכום האמור יילקח בחשבון בעת גיבוש תוכיות הסיוע

העתידיות לאזור עוטף עזה.

.6בהתאם לצורך מקצועי שיציג משרד הפים ,יתן יהיה להסיט עד 1

מלש"ח מסעיף 5לסעיף 1בהחלטה זו בהסכמת משרד ראש הממשלה

ואגף התקציבים במשרד האוצר ובכפוף לתאים כאמור בסעיף .1

.1819

מיוי יושב ראש הוועדה המייעצת למיויים לתפקידים בכירים

ראש הממשלה פותח.

מזכיר הממשלה מציג את הושא.

מר שרון אפק ,המשה ליועצת המשפטית לממשלה )מהל מערך ייעוץ

וחקיקה( ,מציג את תפקידי הוועדה המייעצת לעיין מיויים לתפקידים

בכירים ואת הצורך במיוי יושב ראש לוועדה לאחר פטירתו של היושב ראש

הקודם השופט )בדימוס( אליעזר גולדברג ז"ל.

בדיון משתתפים :ראש הממשלה החליפי והשרים גדעון סער ,תמר זדברג,

בי גץ ,חמן שי ,אלעזר שטרן ואילת שקד.

)רוב קולות בעד; 1קול גד( )*(

)*( ראש הממשלה החליפי לא כח בעת קיום ההצבעה על אישור המיוי.

מ ח ל י ט י ם ,בהתאם לסעיף )1ג( להחלטת הממשלה מס' 2839מיום

,27.5.2018למות את שופט בית המשפט העליון )בדימוס( מי מזוז ליושב

ראש הוועדה המייעצת למיויים לתפקידים בכירים לתקופת כהוה אחת

בלבד בת 8שים ,ללא אפשרות הארכה.

.1820

אישור צו חסיויות וזכויות יתר )ארגוים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות(

)המפגש האזורי ה 72-של הוועדה האזורית לאירופה של ארגון הבריאות

העולמי( ,התשפ"ב2022-

ראש הממשלה ושר החוץ מציג את הושא.

37

מש8/

1

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג״ץ 4342/22

הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר (נשות השוטרים

והסוהרים)

ע״י ב״כ עוה״ד אייל בסרגליק

מרח׳ ז'בוטינסקי 35בניין התאומים 2רמת גן

טלפון ;077-2080510 :פקס077-2080511 :

העותר

נ ג ד

.1מר עמר בר לב ,השר לביטחון פנים

.2מר גדעון סער ,שר המשפטים

.3עו"ד גלי בהרב מיארה ,היועצת המשפטית לממשלה

על ידי פרקליטות המדינה

משרד המשפטים ,ירושלים

טלפון ;073-3925590 :פקס02-6467011 :

.4הוועדה לביטחון פנים

.5עו"ד שגית אפק ,היועצת המשפטית לכנסת

.6עו"ד ליאורה חביליו

המשיבים

תגובה מקדמית לעתירה המתוקנת מטעם המשיבים 3-1

.1

בהתאם להחלטת כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 27.7.22ולארכות שניתנו ,מתכבדים

המשיבים ( 3-1להלן :המשיבים) להגיש את תגובתם המקדמית לעתירה המתוקנת.

.2

עניינה של העתירה המתוקנת בבקשת העותר להורות על ביטול מינויה של המשיבה 6

לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים .לצד העתירה ביקש העותר כי "יינתן סעד זמני

לעצירת המינוי ולמניעת אפשרות כניסתה של המשיבה 6לתפקיד עד להחלטה לעתירה

[כך במקור ,הח"מ]" .ביום 27.7.22ניתנה החלטת כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ הדוחה את

בקשת העותר למתן צו ביניים כדלקמן:

" .5לא ראיתי להיעתר לבקשת העותר למתן צו ביניים .כפי שנפסק

לא אחת ,אין במינויו של אדם לתפקיד כדי ליצור מצב דברים

בלתי הפיך העלול לסכל את הסעד המבוקש בעתירה ,ומטעם זה

אף אין מקום לעכב את כניסתה של המשיבה 6לתפקיד (ראו

לעניין זה :בג"ץ 8173/21התנועה למען איכות השלטון בישראל נ'

ממשלת ישראל ,פסקאות 39-40לפסק הדין של השופט א' שטיין

2

( ;)22.5.2022בג"ץ 6369/14ארגון עמק השווה נ' שרת התרבות

והספורט (".)27.10.2014

.3

לשלמות התמונה יוזכר כי העתירה במתכונתה המקורית הוגשה עוד בבוקר יום ,27.6.22

ביום בו התקיים דיון במינוי בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת ,כנדרש על פי חוק .בתגובת

המשיבים מיום 3.7.22נטען כי מדובר בעתירה מוקדמת ,הנשענת על תשתית עובדתית

חלקית ,אשר הוגשה עוד בטרם אושר המינוי על ידי הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת

ובטרם נחתם על-ידי השר לביטחון פנים.

ביום 12.7.22קבעה כב' השופטת כנפי-שטייניץ כי "נראה ,כי העתירה במתכונתה הנוכחית

היא מוקדמת" ,וביקשה כי העותר יודיע אם ניתן להורות על מחיקת העתירה .ביום 13.7.22

ביקש העותר לתקן את עתירתו כך שהסעד יתוקן ממניעת המינוי לביטולו .עוד ביקש

העותר סעד זמני כמצוטט לעיל.

בתגובתם מיום 24.7.22המשיבים לא התנגדו לבקשה לתיקון העתירה ,זאת מבלי שיהיה

באמור משום הבעת עמדה כלשהי לגופן של טענות העותר .המשיבים הביעו את התנגדותם

לבקשה לצו הביניים ,וטענו כי אין מקום למנוע את כניסתה של המשיבה 6לתפקיד ,שכן

נקבע זה מכבר כי הליכי מינוי אינם הליכים בלתי הדירים וכי אין חשש שכניסה לתפקיד

תסכל את מתן הסעד המבוקש בעתירה .כמובא לעיל ,בהחלטת כב' השופטת ג' כנפי-

שטייניץ מיום 27.7.22נדחתה הבקשה למתן צו ביניים.

.4

בתמצית ,עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות ,בהעדר עילה להתערבות שיפוטית

בהחלטה למנות את המשיבה 6לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים .המשיבה 6

מונתה לתפקידה בתום הליך איתור מקצועי ,ולאחר שנמצא כי היא עומדת בתנאי

הכשירות הקבועים בחוק .ועדת האיתור שבחנה את מועמדותה של המשיבה ,6ובתוך כך

את ניסיונה המקצועי והתאמתה לתפקיד ,מצאה כי מבין כלל המועמדים שהגישו

מועמדותם לתפקיד ,היא המועמדת המתאימה ביותר .לאחר שהשר לביטחון פנים אימץ

את המלצת הוועדה קוימה חובת ההתייעצות כנדרש עם שר המשפטים ,וכן המלצת ועדת

האיתור הובאה בפני הוועדה לביטחון הפנים של הכנסת ,אשר קיימה דיון בו נשמעו בין

היתר טענות העותרים .לאחר שמיעת הטענות ובחינת המלצת ועדת האיתור ,החליטה

הוועדה לביטחון הפנים לאשר את המינוי .בהמשך לכך ,נחתם המינוי על-ידי השר .לעמדת

המשיבים ,בהליכי המינוי ובבחירתה של המשיבה 6לא נפל כל פגם ואין כל עילה

להתערבות שיפוטית במינויה של המשיבה 6לתפקיד.

הכל כפי שיפורט להלן.

3

המסגרת הנורמטיבית

.5

תפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים מעוגן סטטוטורית בחוק המשטרה ,התשס"ו-

( 2006להלן :חוק המשטרה) ובפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] ,התשל"ב( 1971-להלן:

פקודת בתי הסוהר) .סעיף (82ב) לחוק המשטרה ,וכן סעיף (112א) המקביל לו בפקודת בתי

הסוהר הקובעים את דרך מינויה של הנציבה ,כדלקמן:

"שר ,לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת ביטחון הפנים

של הכנסת ,ימנה את נציב הקבילות".

.6

סעיף (82א) לחוק המשטרה וסעיף (112ב) המקביל לו בפקודת בתי הסוהר קובעים ארבעה

תנאי כשירות מצטברים לתפקיד נציב קבילות שוטרים וסוהרים :על המועמד להיות כשיר

להתמנות לשופט בבית משפט מחוזי; המועמד אינו שוטר או סוהר; על המועמד להיות בעל

ידע מקצועי ,רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים למשטרה ולשירות בתי הסוהר; המועמד לא

הורשע בעבירה "שמפאת מהותה ,חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציב

הקבילות".

.7

בהתאם לסעיף )4(2לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט( 1959-להלן" :חוק שירות

המדינה מינויים") ,חוק זה והחובות הקבועות בו (בין היתר חובת עריכת מכרז) אינם חלים

על קבלה למשרה במשטרה ובשירות בתי הסוהר .במקרה דנן ,על-אף נגיעתו הברורה של

התפקיד למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר ,נציבת קבילות שוטרים וסוהרים הוא

תפקיד במשרד לביטחון פנים.

בהתאם לסעיף 21לחוק שירות המדינה מינויים ,הממשלה רשאית לקבוע משרות וסוגים

של משרות שעליהם לא תחול חובת עריכת מכרז .ביום 12.4.12התקבלה החלטת ממשלה

14529הקובעת פטור מחובת מכרז למשרת נציב קבילות שוטרים וסוהרים ,בתנאי שיקויים

לגביה הליך מיוחד של ועדה לאיתור מועמדים בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטת

ממשלה 2541מיום . .29.9.02

העובדות הצריכות לעניין

.8

בסוף חודש ינואר 2022סיימה את תפקידה נציבת קבילות שוטרים וסוהרים הקודמת,

עוה"ד עליזה יעקבי .בעקבות כך ,ביום 20.3.22פורסמה פניה לאיתור מועמדים/ות למשרת

1החלטת ממשלה 4529מפורסמת בקישור:

https://www.gov.il/he/departments/policies/2012_des4529

4

נציב/ת קבילות שוטרים וסוהרים (משרה מס' מס' .)96552הגשת המועמדות למשרה

נעשתה באמצעות מערכת הגיוס האלקטרונית באתר נציבות שירות המדינה .המועד לסיום

הגשת המועמדויות לתפקיד נקבע ליום .6.4.22עד למועד זה הגישו 29מועמדים את

מועמדותם לתפקיד ,ביניהם המשיבה .6

פרסום משרת נציב/ת קבילות שוטרים וסוהרים מיום 20.3.22מצורף ומסומן מש.1/

.9

כלל המועמדויות שהוגשו נבחנו על-ידי נציבות שירות המדינה .בתום הבחינה ,נמצא כי

תשעה מועמדים עומדים בתנאי הכשירות ,עליהם נמנתה המשיבה .6

.10

לצורך המשך הליכי האיתור ,ביום 10.5.22מילאה המשיבה 6שאלון למועמדת לוועדת

איתור .במסגרת השאלון נשאלה המשיבה על קרובי משפחה המועסקים בשירות המדינה,

ודיווחה כי בנה עובד במשרד האוצר ובתה במשרד המשפטים .עוד נשאלה המשיבה 6על

זיקה ,קשר אישי או קשר עסקי בהווה או בעבר לשר משרי הממשלה או למשרד ממשלתי,

והשיבה בשלילה.

.11

ביום 9.6.22מינה נציב שירות המדינה ,פרופ' דניאל הרשקוביץ ,את חברי הוועדה לאיתור

מועמד/ת למשרת נציב/ת קבילות שוטרים וסוהרים .מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ,מר

תומר לוטן ,מונה ליו"ר הוועדה ולצדו מונו לחברי הוועדה :גב' חגית רשף ,הממונה על

מערכת הביטחון והחוץ (נציגת נציב שירות המדינה); עו"ד נעמה פויכטונגר ,ממונה תחום

בכיר (ייעוץ וחקיקה פלילי) משרד המשפטים (נציגת היועצת המשפטית לממשלה); ניצב

(בדימ') אהרון אקסול (נציג ציבור); גונדר (בדי') אייל גובר (נציג ציבור).

כתב מינוי ועדת האיתור מיום 9.6.22מצורף ומסומן מש.2/

.12

ביום 14.6.22קיימה ועדת האיתור את ישיבתה הראשונה .בישיבה זו נסקר נוהל עבודתה

של ועדת האיתור ,המבוסס על הנחיית נציב שירות המדינה מס' 1.2מיום 15.12.14

שכותרתה "נוהל עבודת הועדה לאיתור מועמדים" .בנוסף ,ניתנו לחברי הוועדה דגשים

המאפיינים את התפקיד ,המשרה והמשרד; כן עמדו על חובת הייצוג ההולם.

לאחר קיום דיון מעמיק חברי הוועדה קבעו ארבעה תבחינים שעל בסיסם יעריכו את

המועמדים המוזמנים לראיונות ויגבשו את המלצתם ,וכן נקבע משקלו היחסי של כל

תבחין .אלו התבחינים שקבעה הוועדה ומשקלם היחסי:

א.

ניסיון בביצוע תפקידים בכירים בארגונים היררכיים תוך ניהול ותיאום עבודת מטה

וניסיון בניהול צוות עובדים ,כתיבת תכניות עבודה ,גיבוש וקביעת מדיניות (.)25%

ב.

סמכותיות ,עצמאות תפקודית ויכולת עמידה בלחצים (.)25%

5

ג.

הכרת מערכת אכיפת החוק בישראל ,הכרת עבודת משטרת ישראל ושב"ס ,בעל ידע

משפטי בתחומים רלוונטיים לקבילות :משמעת ,דיני עבודה ,משפט מנהלי ופלילי

(.)25%

ד.

התרשמות כללית (.)25%

.13

הערכת המועמדים ביחס לתבחינים לעיל נעשתה באמצעות עיון בקורות החיים והמסמכים

שהוגשו לוועדה ,ובכלל זאת אישורי העסקה וההמלצות ,וכן באמצעות התרשמות חברי

הוועדה בראיונות האישיים שנערכו למועמדים.

.14

חברי הוועדה נדרשו לדווח על כל זיקה עסקית או היכרות אישית עם מי מהמועמדים .יצוין

כי איש מהם לא דיווח על זיקה או היכרות עם המשיבה .6

.15

חברי הועדה החליטו להזמין לראיון אישי את תשעת המועמדים אשר עמדו בתנאי

הכשירות .נציין כי שתי מועמדות החליטו להסיר את מועמדותן בשלב זה .משכך ,ביום

21.6.22קיימה הועדה שבעה ראיונות אישיים.

.16

לאחר שחברי הוועדה בחנו את קורות חייהם וניסיונם המקצועי ולאחר שקיימו ראיון אישי

עם כל אחד משבעת המועמדים הכריעה הוועדה פה אחד כי המשיבה 6היא המתאימה

ביותר למלא את התפקיד .הציון הכולל שניתן למשיבה 6היה הגבוה ביותר .כך בין היתר

נכתב בפרוטוקול הוועדה ביחס לבחירת הוועדה במשיבה :6

"הוועדה התרשמה שהיא מועמדת מתאימה ביותר לתפקיד ,בעלת שיעור

קומה ,אינטליגנטית ,ייצוגית וראויה .כן התרשמה הוועדה מהופעתה

המרשימה ,מראייתה הכוללת והתרשמה כי ניחנה ביכולת ראייה מורכבת

ומאוזנת של סיטואציות הרלוונטיות לתפקיד ומיכולת עמידה עצמאית

וסמכותית .הוועדה סבורה כי מינויה לתפקיד זה יחזק את מעמד התפקיד

ומתוקף ניסיונה ועוצמתה תרתום את בכירי משטרת ישראל ושירות בתי

הסוהר להידברות משותפת.

הוועדה סבורה שהמועמדת הינה בעלת יכולות מצוינות להתמודד עם

המשימות העומדות בפני היחידה ואף לקדמה.

המועמדת משמשת כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) וקדם לכן שימשה

כפרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי) .מכירה היטב את עבודת נציבות

קבילות השוטרים והסוהרים ומעוניינת ,בשלב זה ,להתמקד בזכויות

הפרט".

6

.17

על יסוד האמור ,החליטה ועדת האיתור ביום 21.6.22להמליץ לשר לביטחון הפנים על

מינויה של המשיבה 6לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים.

פרוטוקול ועדת האיתור מצורף ומסומן מש.3/

.18

לאחר קבלת המלצת ועדת האיתור ,ובהתאם להוראות סעיף (82ב) לחוק המשטרה וסעיף

(112א) לפקודת בתי הסוהר פנה השר לביטחון פנים ,מר עמר בר לב ,לשר המשפטים ,מר

גדעון סער לצורך קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק .עוד באותו היום ניתן אישור שר

המשפטים כי קוימה עימו חובת ההיוועצות בדבר מינויה של המשיבה 6לנציבת קבילות

שוטרים וסוהרים.

פניית השר לביטחון הפנים מיום 22.6.22לשר המשפטים מצורפת ומסומנת מש.4/

אישור שר המשפטים מיום 24.6.22לקיום ההיוועצות מצורף ומסומן מש.5/

.19

ביום 22.6.22מילאה המשיבה 6שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים .בשאלון זה שבה

ודיווחה המשיבה 6על ילדיה העובדים בשירות המדינה .עוד ציינה המשיבה 6כי בן-זוגה

מכהן בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים ,וכי בעברו עבד כעורך דין במגזר הפרטי .המשיבה

6צירפה את ההסדר למניעת ניגוד עניינים שנערך לה ביום ,2.8.21במסגרת העסקתה

במשרד המשפטים .ההסדר מפרט את רשימת קרובי משפחתה העובדים בשירות המדינה,

וכן את רשימת לקוחותיו לשעבר של בן-זוגה.

.20

במקביל להליכים המתוארים ,כידוע ,ביום ,20.6.22הודיעו ראש הממשלה (דאז) וראש

הממשלה החליפי (דאז) על כוונתם להביא לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת ה-

.25בהמשך להודעה האמורה ,ביום 30.6.22אושר חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע

ומימון מפלגות ,התשפ"ב 2022-והכנסת התפזרה לפני גמר תקופת כהונתה.

.21

בנסיבות אלו ,פנה היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים לנציב שירות המדינה ולמחלקת

ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי -מנהלי) שבמשרד המשפטים ,על מנת לקבל אישור להשלמת

הליכי מינויה של המשיבה 6לתפקיד חרף תקופת הבחירות.

בפנייתו ,עמד היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים על השתלשלות עבודת ועדת האיתור

ועל כך שהוועדה מונתה והחלה בתפקידה עוד טרם תקופת הבחירות; על כך שמדובר

במינוי מקצועי ללא זיקה אישית או מקצועית לגורם הממנה .עוד הוסף בעניין זה כי "הליך

המינוי דורש שלושה שלבים – בחירת השר ,היוועצות עם שר המשפטים ואישור ועדת

ביטחון הפנים של הכנסת .אלו מנתקים גם כן את הזיקה לגורם הממנה ומהווים גורמים

מאזנים".

7

עוד צוין בפניית היועץ המשפטי כי תפקיד הנציבה אינו תפקיד בו נדרש ליישם מדיניות של

שר ,אלא מדובר במשרה שהנושא בה אחראי לבדוק באופן עובדתי ,מעמיק וענייני את

הקבילות בענייניהם האישיים של שוטרים וסוהרים המובאות בפניו ,לוודא כי רווחתם

נשמרת וכי הם זוכים ליחס ההוגן לו הם ראויים.

בנוסף ,פורטה החיוניות בהשלמת הליך המינוי למשרה ,שהיא משרה סטטוטורית .בהקשר

זה צוין כי למן סיום תפקידה של הנציבה הקודמת סגן הנציבה ממלא את מקומה ,וכי

"מדובר במצב שאינו תקין ולא נועד להימשך זמן רב".

מכתבו של היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים לנציב שירות המדינה מצורף ומסומן

מש.6/

.22

לאחר בחינת פנייתו של היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים והטעמים המפורטים בה ,על

דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) ניתן אישור מחלקת ייעוץ

וחקיקה ,לפיו אין מניעה משפטית להמשיך בהליכי מינוי המשיבה 6בתקופת בחירות .לאור

זאת ,ניתן אף אישורו של נציב שירות המדינה להמשיך בהליך מינויה של המשיבה 6

בתקופת בחירות.

.23

ביום 27.6.22התקיים דיון של ועדת ביטחון הפנים של הכנסת במינויה של המשיבה 6

לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים .בדיון השתתפו יו"ר הוועדה ,חברת הכנסת מירב

בן-ארי; חבר הכנסת מופיד מרעי; מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ויו"ר ועדת האיתור מר

תומר לוטן; המשיבה ;6מנכ"לית הארגון לקידום מעמד השוטר והסוהר (העותר ,להלן

גם :הארגון) וחבר בארגון וכן בא כוחו של הארגון .בדיון הדגישו חה"כ בן ארי ומנכ"ל

המשרד לביטחון פנים את החשיבות בתפקודו השוטף של מוסד נציבות הקבילות .מנכ"ל

המשרד פירט בפני הנוכחים את כישוריה ,ניסיונה ויכולותיה של המשיבה 6אשר בגינם

היא נבחרה למועמדת המתאימה ביותר לתפקיד.

.24

במהלך הדיון הציגו מר חיים שמולביץ ,וגב' אביגיל שררה ,החברים בארגון (העותר) ,את

הסתייגותם ממינויה של המשיבה 6לתפקיד .עיקר טענותיהם התייחסו לכך שהמשיבה 6

לא שירתה בעברה במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר ,ולכן אינה מכירה באופן מספק

את פעילותם .נטען כי המשיבה 6לא מכירה את תנאי השכר והשירות של השוטרים

והסוהרים ,ואף לא את ההתעמרות שעוברים שוטרים או סוהרים .בתגובה לנטען ,הדגישה

חה"כ מירב בן ארי כי 35שנות הניסיון של המשיבה 6כפרקליטה ודאי מהוות היכרות

מספקת עם שני הגופים .עוד צוין כי המשיבה 6תמשיך ותלמד את הדברים לעומקם עם

כניסתה לתפקיד.

8

.25

בהמשך הדיון התייחס ב"כ העותר לסוגיית מינוי המשיבה 6לתפקידה בתקופת בחירות,

נטען כי מדובר במינוי "מחטף" ,וכי לו הייתה פניה ליועצת המשפטית לממשלה המינוי לא

היה מקבל את אישורה .בתגובה לטענה זו השיבה היועצת המשפטית לוועדת ביטחון הפנים

של הכנסת בין היתר כי תהליך האיתור התנהל בצורה סדורה ,לאורך שלושה חודשים .עוד

צוין כי מדובר בתפקיד ביצועי ,ולא בתפקיד בו נדרש לממש מדיניות מטעם הממשלה או

חבר בה.

.26

בתום הדיון ,העלתה חה"כ בן-ארי את הנושא להצבעה .בהיותה החברה היחידה הנוכחת

מבין שלושת החברים בוועדה ,מינויה של המשיבה 6לתפקיד אושר בהצבעתה בלבד.

פרוטוקול מס' 117מישיבת הוועדה לביטחון הפנים מצורף ומסומן מש.7/

הודעת יו"ר הועדה לביטחון הפנים בדבר אישור הוועדה למינויה של המשיבה 6לתפקיד

מצורפת ומסומנת מש.8/

.27

ביום 19.7.22חתם השר לביטחון פנים על מינויה של המשיבה 6לתפקיד נציבת קבילות

שוטרים וסוהרים.

כתב המינוי של המשיבה 6לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים מצורף ומסומן מש.9/

.28

ביום 1.9.22נכנסה המשיבה 6לתפקיד.

עמדת המשיבים

.29

עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות ,תוך חיוב העותר בהוצאות ,בהעדר כל עילה

שיפוטית להתערבות במינויה של המשיבה 6לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים.

.30

בראשית הדברים יצוין כי המשיבים רואים חשיבות רבה באיושו המיידי של תפקיד נציבת

קבילות שוטרים וסוהרים ,לשם תפקודה התקין של יחידת הקבילות ומתן מענה מיטבי

לפניות מצד המשרתים במשטרה ישראל ובשירות בתי הסוהר .ממחישים זאת דבריו של

מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ,מר תומר לוטן (ששימש כיו"ר ועדת האיתור) במהלך הדיון

בוועדה לביטחון הפנים בכנסת:

"...החשיבות של להעמיד את היחידה הזאת על הרגליים,

בראש ובראשונה לבחור נציב/נציבת קבילות חדשה ושנית,

לטפל בעיבוי כוח האדם הנדרש ,מבחינתי זה הפך להיות

משימה מאוד מאוד דחופה...המשימה של למנות נציב חדש

9

של היחידה היא משימה שמיד מיד פעלנו כדי לממש

אותה( ".עמוד 2לפרוטוקול הוועדה ,המצורף כמש 7/לעיל)

.31

כפי שתואר לעיל ,המשרה פורסמה באופן פומבי וכלל המועמדויות שהוגשו נבחנו על ידי

ועדת איתור עצמאית .כך גם כלל המועמדים שנמצאו כעומדים בתנאי הכשירות (למעט

המועמדות שהסירו את מועמדותן) זומנו לראיון על-ידי ועדת האיתור .הוועדה פעלה

בהתאם לעקרונות הקבועים לעבודות ועדות איתור בהחלטות הממשלה ,קיימה דיון

מעמיק לצורך קביעת התבחינים ומשקלם ,בחנה את כלל המסמכים שהוגשו וכן קיימה

כאמור ראיונות אישיים.

.32

בתום התהליך המתואר סברה הוועדה כי המשיבה 6היא המועמדת המתאימה ביותר

לתפקיד .כפי שפורט בהרחבה לעיל ,הוועדה עמדה על כישוריה ויכולותיה הגבוהים של

המשיבה 6לצד ניסיונה המקצועי העשיר אשר מבססים את המסקנה כי היא מתאימה

למלא את התפקיד ולהביא לקידומה של היחידה.2

.33

באשר לטענות העותר כי המשיבה 6אינה מתאימה לתפקיד מפני שלא שירתה בעצמה

במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר ,והיא נעדרת "הניסיון המהותי הנדרש לתפקיד

הן עפ"י החוק והן עפ"י תנאי המכרז" ,הרי שלעמדת המשיבים אין בה ממש.

העותר למעשה מבקש לקרוא לתוך הוראות החוק הוראה נוספת אשר זכרה לא בא בלשון

החוק .סעיף (82א) לחוק המשטרה וסעיף (112ב) לפקודת שירות בתי הסוהר קובעים

כאמור את תנאי הכשירות למשרת נציב קבילות שוטרים וסוהרים לפי העניין .זו לשון

הסעיף:

"(א) כשיר להתמנות נציב קבילות שוטרים (או סוהרים) (בחוק זה –

נציב הקבילות) מי שמתקיימים בו כל אלה:

( )1הוא כשיר להתמנות לשופט של בית משפט מחוזי;

( )2הוא אינו שוטר (או סוהר);

( )3הוא בעל ידע מקצועי ,רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים למשטרה

(או לשירות);

( )4הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או נסיבותיה אין

הוא ראוי לשמש כנציב הקבילות [התוספות בסוגריים אינן במקור –

הח"מ].

2לעניין זה ר' גם קורות חייה של המשיבה ,6אשר צורפו כנספח מש 4/לתגובתה המקדמית של הכנסת.

10

הנה כי כן – הוראות החוק דורשות בין היתר כי הנציבה לא תהיה שוטרת או סוהרת ולצד

זאת תהא בעלת ידע מקצועי ,רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים למשטרה או לשירות בתי

הסוהר .אין כל דרישה בחוק כי ימונה לתפקיד מי ששירת בעברו באחד מהגופים .דרישה

זו לא בא זכרה לא בהוראות החוק וכך גם לא בדרישות המשרה אשר פורסמו .החוק דורש

ידע מקצועי ,רקע או ניסיון בתחומים הנוגעים לגופים אלו.

.34

לעמדת המשיבים ,המשיבה ,6אשר עבדה במשך 35שנים בפרקליטות המדינה ,הן בתחום

המשפט הפלילי ,הן בתחום המשפט האזרחי ,מכירה היטב ולעומק את עבודת המשטרה

ושירות בתי הסוהר .לאורך השנים המשיבה 6נחשפה לעבודת המשטרה ושירות בתי

הסוהר לעומק ומפרספקטיבות שונות ,ליוותה הליכים הקשורים בגופים אלו וייצגה אותם

בהקשרים שונים .לעמדת המשיבים ,אין כל ספק כי המשיבה 6נושאת הן את הידע

המקצועי ,הן את הרקע והן את הניסיון הרלוונטי לצורך התפקיד ובוודאי שאלו עומדים

בדרישות הסטטוטוריות לתפקיד.

.35

לעמדת המשיבים אין כל יסוד לטענות העותר לפיהן המינוי נעשה "במחטף" או שלא

בהתאם לאמות המידה הקבועות למינוי בתקופת בחירות .כמתואר לעיל ,המשרה פורסמה

באופן פומבי להגשת מועמדויות כבר במהלך חודש מרץ .2022הליך הגשת המועמדויות,

וכן מינוי ועדת האיתור העצמאית וקביעת סדרי עבודתה נעשו עוד טרם תקופת הבחירות.

עם מינוי ועדת האיתור כבר נקבעו סדרי עבודתה וכבר במועד זה ( )9.6.22נקבע המועד

לקיום יום הראיונות ליום .21.6.22אומנם ,בדיעבד מועד זה כבר נפל בתוך תקופת

הבחירות ,שהחלה מבחינה משפטית ערב קודם לכן ,עם הודעתם של ראש הממשלה דאז

וראש הממשלה החלופי דאז על כוונתם להקדים את מועד הבחירות ,אולם משהתקיימה

בחינה משפטית באשר לאפשרות להשלים בנסיבות העניין הליך זה ומשניתן לאור זאת

אישור משרד המשפטים ונציב שירות המדינה לקיום המשך הליך המינוי בתקופת בחירות,

המשיך הליך המינוי כסדרו.

.36

הנחיית היועצת המשפטית לממשלה מס' " 1.1501מינויים בתקופת בחירות" (להלן:

הנחיית היועצת) מגדירה את אמות המידה הראויות למינויים בתקופת בחירות בהתאם

לכללים שהותוו בפסיקת בית המשפט הנכבד .בהנחיה מפורטים השיקולים השונים אותם

יש לבחון בשאלה האם יש מקום למנות בתקופת בחירות .מבין השיקולים המרכזיים

שנבחנים :החיוניות והנחיצות שבמינוי; בכירות המשרה ואופייה – כך בין היתר נכתב

לעניין זה בהנחייה" :במסגרת זאת ,ראוי יהיה ליתן משקל לבכירות המשרה ואופייה ,לרבות

אם היא כוללת סמכויות סטטוטוריות; מידת הפגיעה הצפויה לתפקודה התקין של הרשות

באי-איושה; קיומה של אפשרות להאריך כהונה של בעל תפקיד מכהן או לאיישה על-ידי

ממלא-מקום במינוי זמני; קיומו של הליך מקצועי לאיוש המשרה; המועד שבו מתעורר

הצורך במינוי במסגרת תקופת הבחירות (למשל – עובר ליום הבחירות או לאחריו); וכיוצא

באלו" (סעיף 1להנחיית היועצת).

11

.37

במקרה דנן ,וכפי שהדברים הובאו בהרחבה במכתבו של היועץ המשפטי למשרד לביטחון

הפנים לנציב שירות המדינה (נספח מש 6/לעיל) ,המדובר בתפקיד סטטוטורי שסמכויותיו

קבועות בחוק .תפקיד זה הוא תפקיד מקצועי אשר המשמש בו אינו נדרש ליישם את

מדיניות השר ,אלא הוא פועל בגדרי הסמכויות שהחוק מקנה לו ,וכל זאת על מנת לדאוג

לרווחתם של השוטרים והסוהרים ולוודא כי הם זוכים ליחס הראוי וההגון לו הם זכאים.

.38

תפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים מצריך עצמאות ובכירות ומטבע הדברים המצב

בו סגן הנציבה משמש כממלא מקום הנציבה למשך תקופה ארוכה הוא מצב שאינו תקין.

מטעם זה ,כאשר מונה סגן הנציבה למילוי מקומה של נציבת קבילות שוטרים וסוהרים

נכתב במפורש כי המינוי יהיה עד שוועדת האיתור תשלים את עבודתה ותבחר במועמד או

המועמדת המתאימים לאייש את התפקיד באופן קבוע .ממילא ,מהאמור עולה כי לא היתה

כל כוונה שמילוי מקום זה יארך תקופה ממושכת ,עד לאחר הקמתה של ממשלה חדשה.

מנכ"ל המשרד לביטחון פנים עמד בדיון בכנסת על האתגרים הדחופים העומדים בפני הגוף,

אשר יכולים להיעשות רק עם מינוי נציבה לתפקיד .בנוסף ,וכפי שהדבר צוין לעיל ,בהתאם

להוראות החוק ,המינוי טעון היוועצות בשר המשפטים ואישור של הכנסת ,אשר קוימו

במלואם ומפיגים אף הם את החששות בעניין מינוי בתקופת בחירות .במקרה דנן ,אין

מדובר במצב דברים בו המינוי נעשה על ידי ממשלה שאינה נהנית מאמון הכנסת ,מאחר

שבמקרה זה ,המינוי אושר על ידי הכנסת עצמה.

.39

נוכח המכלול האמור – מועד פרישת הנציבה הקודמת והמועד בו החל הליך המינוי; השלב

שבו נמצא הליך המינוי בעת שהוחלט על הקדמת מועד פיזור הכנסת; העובדה שמדובר

בתפקיד סטטוטורי ואופי המשרה; פרוצדורת המינוי הקבועה בחוק – על ידי ועדת איתור

עצמאית ובכפוף לאישור הכנסת למינוי ,לצד החיוניות שבאיוש התפקיד – הוחלט על דעת

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי – מנהלי) ובאישור נציב שירות המדינה

כי ניתן להשלים את הליך המינוי בתקופת בחירות.

.40

עמדת המשיבים באשר לטענות העותר באשר לניגוד עניינים אפשרי של המשיבה 6נוכח

תפקידו של בנה במשרד האוצר ו"הזיקה הפוליטית" של בן-זוגה בשל תפקידו כסגן ראש

עיריית ירושלים ,היא כי טענות אלה נטענו בעלמא וללא כל יסוד .נציגי העותר הופיעו בפני

הוועדה לביטחון פנים של הכנסת טרם אישורה את מינויה של המשיבה 6ושטחו בפניה את

טענותיהם ,אולם כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בוועדה (נספח מש 7/לעיל) ,טענות העותר

בדבר ניגודי העניינים הנטענים לא הוזכרו שם ולו במילה .משכך ,נראה כי העותר זנח את

הטענות הללו ,או למצער נמנע מלהעלותן בפני הגורם המוסמך טרם אישור המינוי ,אף

שהייתה לו הזדמנות לעשות כן .בנסיבות אלה ,יטענו המשיבים כי דינן של הטענות הללו

להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

12

.41

הרבה למעלה מן הצורך ,יובהר כי המשיבה 6הצהירה על תפקידיהם של בני משפחתה

בצורה גלויה .אף לו היה נוצר ניגוד עניינים בין תפקידיהם של בני משפחתה של המשיבה

6לתפקיד נציבת קבילות שוטרים וסוהרים (והעתירה אינה מגלה ניגוד עניינים כאמור),

הרי שבפסיקה נקבע לא אחת כי פסילה מוחלטת של אדם מלמלא תפקיד מסוים היא

אמצעי קיצוני להתמודדות עם חשש מפני ניגוד עניינים ,במיוחד מקום בו ניגוד העניינים

ניתן לאיון באמצעות אמצעים פוגעניים פחות ,כגון עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים

(ראו :עניין התנועה לאיכות השלטון ,פס' 21וההפניות שם; ע"א 6983/94פחימה נ' פרץ,

פס' 15נא( .))1998( 829 )5בהתאם לאמור ,לאחר בחינת הנסיבות הפרטניות הנוגעות

למשיבה ,6ערך היועץ המשפטי למשרד לביטחון פנים למשיבה 6הסדר ניגוד עניינים טרם

כניסתה לתפקיד .ככל שיחול שינוי נסיבות שיצריך זאת ,ניתן יהיה לשוב ולעדכן את הסדר

ניגוד העניינים בהתאם.

.42

בכל הנוגע לטענות העותר ביחס לבן זוגה של המשיבה ,6הרי שהמשיבה 6נשאלה בשאלון

לאיתור ניגוד עניינים על זיקה לשר משרי הממשלה והשיבה בשלילה .מעבר לטענתו בעלמא

של העותר בעניין זה ,הוא לא הציג כל ראייה או ראשית ראיה לקשר בין בן זוגה של

המשיבה 6לשר לביטחון פנים.

סיכום

.43

נוכח כלל המפורט לעיל ,יטענו המשיבים כי דין העתירה להידחות ,תוך חיוב העותר

בהוצאות.

.44

העובדות המפורטות בתגובה והקשורות בנציבות שירות המדינה נתמכות בתצהירה של

חגית רשף הממונה על מערכת הביטחון והחוץ; העובדות המפורטות בתגובה והקשורות

במשרד לביטחון פנים נתמכות בתצהירו של מר תומר לוטן ,מנכ"ל המשרד לביטחון פנים.

היום ,י"א בתשרי התשפ"ג

6באוקטובר 2022

תהילה רוט ,עו"ד

סגנית בכירה א' במחלקת הבג"צים

בפרקליטות המדינה

מיטל בוכמן-שינדל ,עו"ד

סגנית בכירה א' במחלקת הבג"צים

בפרקליטות המדינה

13

מדינת ישראל

משרד המשפטים

מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי)

ירושלים

י"ח באב תשפ"ב

15אוגוסט 2022

אל:

עו"ד עפר שפיר

באמצעות דוא"ל –

shafir@shafir-law.co.il

שלום רב,

הנדון :פנייתכם בנושא "הכללת ההכרזה על מתחם דיור מועדף לדיור בנתיבות בסדר יומה של

ישיבת הממשלה וגריעתו ממנו של הצעת החלטה על הקמת היישוב חנון בתחומה של המועצה

האזורית שדות נגב"

סמך :מכתבכם מיום 27.07.22

בפנייתכם מיום 27.07.22ביקשתם כי היועצת המשפטית לממשלה תפעל להנחות את ממשלת ישראל

לקבוע את סדר היום לישיבתה הקרובה בהתאם לאחת מחלופות אלו:

א .להוסיף לסדר היום של ישיבת הממשלה את הצעת ההחלטה להקמת היישוב חנון בתחום

המועצה האזורית שדות נגב.

ב .להסיר מסדר יומה של הממשלה בישיבה הנ"ל את החלטת ההכרזה על מתחם מועדף לדיור

בנתיבות.

אבקש להשיבכם בעניין זה כדלקמן.

מתחם מועדף לדיור בנתיבות

.1החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה) ,התשע"ד( 2014-להלן" :החוק")

התקבל בכנסת ביום 7.8.14והוא נחקק כהוראת שעה המייצרת הסדרים מיוחדים לתכנון

מתחמים מועדפים ,לרבות מתחמים מועדפים לדיור ולהסדרת זמינותם .תכליתו המרכזית

של החוק היא קידום מהיר של הליכי תכנון באפיק מקביל ושונה מזה המצוי בחוק התכנון

והבניה ,התשכ"ה ,1965-במטרה להסיר את החסמים הגורמים להתמשכות הליכי התכנון

ולתת מענה למשבר בשוק הדיור באמצעות הגדלת היצע יחידות הדיור.

.2ההכרזה על מתחמים מועדפים לדיור נעשית על-ידי הממשלה או על-ידי ועדת השרים

לענייני פנים ,שירותים ,תכנון ושלטון מקומי (להלן" :ועדת השרים") בהתאם לסעיף 3

לחוק.

.3החוק יצר הליכי תכנון מיוחדים לקידום תכניות מועדפות וכלל הקמת מוסד תכנון מיוחד

ברמה הארצית – "הוועדה למתחמים מועדפים" אשר מטרתו ,בין היתר ,לדון ולאשר

תכניות לדיור בהיקף נרחב תוך דיון ממוקד ואינטנסיבי לשם קיצור לוחות הזמנים לעומת

לוחות הזמנים המקובלים כיום לקידום תכניות בהיקף דומה .הגשת תכנית לוועדה

למתחמים מועדפים מתאפשרת לאחר שוועדת השרים ,הכריזה על השטח בו מוצעת

התוכנית כעל מתחם מועדף.

.4ההכרזה על המתחם המועדף היא מקצועית במהותה -ההחלטה גובשה בהסתמך על עבודה

מקצועית של גורמי מקצוע בשיתוף עם הרשות המקומית ,שהחלה טרם תקופת הבחירות.

.5יוער ,כי הכרזה על מתחם כמועדף לדיור משמעה כי מתקיימות הוראות החוק בעניינו של

המתחם וכי ועדת השרים סבורה כי יש מקום להגיש תכנית מועדפת לדיור בתחומו .מדובר

בתנאי להמשך קידום ההליך התכנוני בוועדה למתחמים מועדפים שאינו מחייב את

הוועדה למתחמים מועדפים בכל הנוגע לאישורה של תכנית במתחם זה .לוועדה ,בהיותה

מוסד תכנון עצמאי ,קיימת הסמכות המלאה לדחות תכנית ,לאשרה בשינויים או לאשרה

ללא שינויים.

.6עוד יש לציין ,כי מכיוון שההכרזה על המתחם בנתיבות חרגה מהיקף הגריעה משטח

המשבצת המותר לפי סעיף (3ב()1()3ב) לחוק ,עלה הצורך הדחוף להביא מתחם זה במניין

ארבעת המתחמים אשר מותרת לגביהם חריגה מהוראת סעיף (3ב )1()3לחוק בשנה

הראשונה שלאחר תחילתו של תיקון 7לחוק ,קרי עד ליום ,8.8.2022זאת בהתאם לקבוע

בסעיף (3ב )2()3לחוק .במילים אחרות ,לאור היקפי הגריעה כאמור משטחי המשבצת הרי

שהיה ניתן להכריז על המתחם הזה רק עד ליום 8.8.2022כך שהייתה דחיפות להכריז על

המתחם באותה נקודת זמן כדי שלא תפקע האפשרות לעשות כן.

.7באשר לאמור בסעיף 7לפנייתכם ,סיכום הדיון שהתקיים ביום 28.8.2019בראשות המשנה

ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) הקודם ,קובע כי החלטות קבינט דיור לעניין

הכרזות ,נבחנות בטרם הדיון על ידי משרד המשפטים ,ככל החלטת ממשלה בתקופת

בחירות .בין היתר ,נבחנת עבודת המטה שנעשתה טרם הדיון בקבינט הדיור ,ומידת

ההסכמות לעניין ההכרזה .כמו כן ,הובהר בדיון כי ההכרזה על מתחם מסוים כמתחם

מועדף לדיור על-ידי קבינט הדיור מהווה ירית פתיחה להליך התכנוני בותמ"ל ולא מדובר

בכבילת שיקול דעתו של הותמ"ל כמוסד תכנון עצמאי.

.8נוכח האמור ,ועל יסוד כלל הטעמים שפורטו לעיל ,סברנו כי בכל הנוגע לכללים החלים על

פעילות הממשלה בתקופת בחירות ,ככלל ,אין מניעה גורפת מקידום הכרזות על מתחמים

מועדפים שלפי חוק הותמ"ל בתקופת בחירות ,ויש לבחון כל החלטה בהתאם לאמות המידה

האמורות .נושא זה נדון בישיבה שהתקיימה בראשותי .כך ,ביחס להכרזה על המתחם

בנתיבות מצאנו כי לא הייתה מניעה להביא את ההכרזה על המתחם האמור לדיון ואישור

בוועדת השרים בישיבתה שהתקיימה ביום .31.07.22זאת ,כאמור לעיל ,בפרט לאור

העובדה כי העבודה המקצועית החלה עוד לפני ההכרזה על היציאה לבחירות ,ובשים לב לכך

שמדובר במתחם שהיקף יחידות הדיור בו הוא כ 12,000יח"ד ,ואשר לעמדת גורמי המקצוע

קידומו חיוני לשם התמודדות עם משבר הדיור.

היישוב החדש "חנון"

.9בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה מספר 1.1800משנת 2004בעניין "נוהל קבלת

החלטה בנושא הקמת ישובים חדשים" (להלן" :הנחיית היועצת") ,הקמת יישוב חדש

נעשית בשני שלבים – בשלב הראשון ,על הממשלה לקבל החלטה מקדמית שעניינה יוזמה

ראשונית להקמת יישוב ,החלטה זו תכלול הוראה לביצוע בדיקה מקצועית על-ידי המועצה

הארצית לתכנון ובניה אשר תבחן ההיבטים התכנוניים והיבטים נוספים הכרוכים בהם,

כגון נושאים תשתיתיים וסביבתיים .בנוסף ,תיערך על-ידי משרד האוצר בדיקה כלכלית-

תקציבית הכרוכה בהקמת היישוב החדש .בשלב השני ,ורק לאחר קבלת ההתייחסויות

המקצועיות של המועצה הארצית לתכנון ובניה ומשרד האוצר ,רשאית הממשלה לקבל

החלטה סופית להקמת היישוב החדש .בענייננו ,כאמור ,אנו מצויים בשלב קבלת ההחלטה

השנייה של הממשלה להקמת היישוב.

.10בעקבות פניית משרד הפנים ,בחנתי יחד עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט

ציבורי-מינהלי) ,עו"ד גיל לימון ,את האפשרות לקבלת החלטה שנייה על-ידי הממשלה

להקמת יישוב קהילתי חדש במועצה האזורית שדות נגב – חנון (שם זמני) (להלן" :היישוב

או היישוב החדש").

במסגרת בחינה זו התברר כי קיימת מחלוקת פנים-ממשלתית ביחס להקמת היישוב .בתוך

כך נמסר ,כי נערכה על-ידי אגף תקציבים במשרד האוצר בדיקה כלכלית-תקציבית הכרוכה

בהקמת היישוב ,ולעמדת גורמי המקצוע באגף תקציבים ,להקמת היישוב השפעות כלכליות

שליליות והם מתנגדים להקמתו.

כמו כן ,המשרד להגנת הסביבה מתנגד להצעת ההחלטה.

.11על רקע מחלוקת מקצועית זו התחדד הקושי שבקבלת החלטת שנייה ,סופית ,על הקמת

היישוב בתקופת בחירות ,ובהתאם עמדת היועצים המשפטיים של המשרדים הרלוונטיים

הייתה כי לא ניתן לקבלה בעת הזו.

.12החלטה כאמור אינה עומדת בנסיבות העניין במבחנים ובאמות המידה שנקבעו בפסיקה

ביחס לקבלת החלטות על-ידי הממשלה בתקופת בחירות ,במסגרתה נדרשת הממשלה

לנהוג באיפוק ובריסון בכל הקשור בהפעלת סמכויותיה .בהקשר זה יודגש כי ההחלטה על

הקמת יישוב חדש היא עניין מובהק שבמדיניות והיא בעלת השלכות רחבות על היבטים

שבאחריות של משרדי ממשלה רבים ושונים .זאת ועוד ,אין המדובר בהחלטה מקדמית של

הממשלה ,אשר נועדה להניע עבודת מטה בלבד ,אלא בהחלטה סופית להקמת היישוב ,דבר

שקובע עובדות מוגמרות תוך כבילת שיקול הדעת של הממשלה הבאה.

.13במצב דברים זה ,ביקשו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה ,על דעת היועצת המשפטית

לממשלה ,לבחון האם אל מול נתונים אלו ,שמובילים אל המסקנה כי לא ניתן לאשר את

הקמת היישוב בעת הזו קיימת דחיפות וחיוניות בהקמת היישוב דווקא בעת הזו ,באופן

המצדיק סטייה מכללי האיפוק והריסון.

.14אולם ,לאחר בירור עובדתי ומשפטי שנערך ,לא ניתן להצביע בעת הזו על טעמי דחיפות או

חיוניות לקבלת החלטה בחלון הזמנים עד להקמת ממשלה חדשה ,באופן המצדיק סטייה

מכללי האיפוק והריסון החלים בעת הזו.

.15לבסוף יצוין ,כי במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה ביום 31.07.22שאישרה את החלטת

ועדת השרים בעניין המתחם בנתיבות ,הובהר כי הממשלה רואה חשיבות בהקמת היישוב

חנון וכי טרם אישור התכנית למתחם הדיור המועדף בנתיבות ,נושא הקמת היישוב יובא

לממשלה לצורך קבלת החלטה בנדון.

העתק:

לשכת היועצת המשפטית לממשלה

גיל לימון ,משנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי)

שלומי הייזלר ,יו"ר מטה התכנון הלאומי

יהודה זמרת ,היועץ המשפטי ,משרד הפנים

אפרת פורקצ'ה ,היועצת משפטית ,משרד הבינוי והשיכון (בפועל)

תדמור עציון ,היועצת המשפטית ,מינהל התכנון

ענת אסיף ,ראש אשכול עבודת ממשלה ,ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מינהלי)

רוסלאן עותמאן ,ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי)

נעמה רוט ,ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מינהלי)

ההחלטה שהועברה למשרד החינוך בנושא:

בהמשך לפניית שרת החינוך ויו"ר הות"ת בבקשה לקבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה

להשלמת מינויו של מנכ"ל מל"ג-ות"ת קבוע ,בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה 1.1501

בדבר מינויים בתקופת בחירות (להלן :ההנחיה) ,אעדכן כי על דעת היועצת המשפטית לממשלה

מצאנו שאין מקום למתן אישור כאמור בעת הזו.

בהתאם לקבוע בפרק הרביעי בהנחיה ,העוסק במינויים בחברות ממשלתיות ובתאגידים ציבוריים,

ככל שהליך איתור לתפקיד מנכ"ל חברה ממשלתית או תאגיד ציבורי במהלך תקופת בחירות לא

נמצא בעיצומו במועד הקובע ,יש ככלל ,להימנע מקידום הליך למינוי קבע ,ויש לפעול למינוי מנכ"ל

בפועל ,מקרב עובדי החברה או התאגיד .זאת ,למעט במקרים חריגים ,בהם רשאית מנהלת רשות

החברות ,לאחר קבלת אישור היועצת המשפטית לממשלה ,לאשר סטייה מכלל זה לחברה ,כמפורט

בהנחיה .באשר להליך מינוי מנכ"ל בתאגידים ציבוריים ,ההנחיה קובעת כי מאחר שהליך זה אינו

אחיד ומשתנה בין תאגיד לתאגיד ,לא ניתן לקבוע כלל אחיד שיחול על מינויים אלה ,ויש לבחון כל

הליך לגופו בהתחשב בעקרונות הנחיה זו .על כן לצורך קידום או השלמת מינויו של מנכ"ל תאגיד

ציבורי קבוע נדרש אישור היועצת המשפטית לממשלה בלבד.

בהתאם לכך הבקשה למינוי מנכ"ל מל"ג-ות"ת קבוע הועברה לאישור היועצת המשפטית לממשלה.

ביום ,8.8.2022הועבר אליכם עדכון לפיו היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי בשלב זה אין מקום

לאשר את קידום הליכי המינוי .לצד זאת ,התבקשו השלמות בנוגע להשלמת הליך המינוי של מ"מ

מנכ"ל המל"ג-ות"ת ,לצורך קבלת החלטה עדכנית בבקשה .בהמשך להשלמות שהועברו על ידי שרת

החינוך ,ביום 31.8.2022עודכנתם כי היועצת המשפטית לממשלה החליטה להמתין עם הכרעתה

הסופית בנוגע למינוי מנכ"ל מל"ג-ות"ת קבוע ,וזאת עד לאחר הדיון שיתקיים בוועדה לבדיקת

מינויים הפועלת מכוח חוק החברות הממשלתיות ,התשל"ה( 1975-להלן :הוועדה) ,בעניין בחינת

מועמדותה של ד"ר ורדה בן שאול ,אשר הוצעה על ידי שרת החינוך למ"מ המנכ"ל .ביום 26.10.2022

הועברה אלינו החלטת הוועדה המאשרת את מועמדותה של ד"ר בן שאול כממלאת מקום מנכ"ל

מל"ג-ות"ת.

בהמשך לנסיבות אלה ,נעדכן כי לא מצאנו שהמקרה נופל לגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים

את השלמת ההליך בתקופת בחירות .אמנם המועצה להשכלה גבוהה פועלת ללא מנכ"ל קבוע מעל

לשלוש שנים ,והוצגה נחיצות במינוי מנכ"ל קבוע לצורך ,בין היתר ,התמודדות עם אתגרים בשדה

ההשכלה הגבוהה ובמל"ג ולצורך קידום תכניות רוחב .יחד עם זאת ,בשים לב למאפייני ההליך,

ולאור ההערכה כי בתקופה הקרובה תוקם ממשלה חדשה ויתמנה שר חינוך חדש ,וכן לאור העובדה

כי כעת מכהנת מ"מ בתפקיד ,מינוי אשר עולה בקנה אחד עם אמות המידה שבהנחיה – לא מצאנו

שהוצג מידע המבסס את קיומה של נחיצות במינוי מנכ"ל מל"ג-ות"ת קבוע בעת הזו ,במובן זה

שהעדר מנכ"ל קבוע לתקופה נוספת של מספר חודשים יוביל לפגיעה בתפקודן התקין של המל"ג

והות"ת.

בהתאם לכך ,ובשים לב לאמות המידה הקבועות בהנחיה ,היועצת המשפטית לממשלה החליטה

שאין מקום לקדם את הליך מינויו של מנכ"ל מל"ג-ות"ת קבוע בתקופת הבחירות.

מדינת ישראל

משרד המשפטים

לכבוד

מר גדעון סער

שר המשפטים

ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מנהלי)

ירושלים :כ"ד בסיון תשפ"ב

23ביוני 2022

הנדון :מהלך ההצטרפות לאמנה האירופית בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות

במשפחה (אמנת איסטנבול) בתקופת בחירות

לבקשתך ,נערכה בייעוץ וחקיקה בחינה משפטית של האפשרות שמדינת ישראל תצטרף לאמנה

האירופית בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה ("אמנת איסטנבול") ,בהינתן

הכללים החלים על פעילות הממשלה בתקופת בחירות .כפי שנקבע בעבר בקשר עם מערכות בחירות

קודמות ,כללים אלו חלים החל ממועד הכרזתם של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי ,ביום

,20.6.2022על כוונתם להביא לפיזור הכנסת ,וזאת אף בטרם אושר בכנסת החוק לפיזורה.

ממשלה הפועלת בתקופת בחירות מחויבת באיפוק ובריסון בהפעלת סמכויותיה ,כאשר יש לבחון כל

מקרה לגופו בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת ובהתחשב באיזון הנדרש בין

חובה זו לבין הצורך בעשייה הממשלתית הנדרשת 1.התקשרות בהסכם בין-לאומי על-ידי ממשלה

יוצאת היא פעולה אשר מעצם טיבה תחייב את הממשלה הנכנסת .לפיכך ,יש לבחון במקרים אלה

בקפידה את התקיימותו של האיזון הנדרש.

לנוכח המטריה המשפטית הרלוונטית לשאלה זו ,נמסרה לנו התייחסות המחלקה למשפט בין-לאומי

בייעוץ וחקיקה לשאלה שבנדון ,על בסיס אמות המידה שפורטו במכתבו של המשנה ליועץ המשפטי

לממשלה (משפט בין-לאומי) ליועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ,מיום 17בינואר .2019יצוין כי

בימים אלו נערך נוסח מעודכן של המכתב האמור ,אולם העקרונות שעמדו בבסיסו של מכתב זה

עומדים בעינם.

בבחינת אמות המידה הרלוונטיות ,ניתן למנות מספר שיקולים התומכים באפשרות להשלים את

הצטרפותה של ישראל לאמנת איסטנבול בתקופת בחירות :ראשית ,היוזמה לקידום ההצטרפות

לאמנה הינה תוצר של עבודת מטה מקצועית שהחלה כבר בשנת 2016והתעכבה בשל הבחירות לכנסת

והיעדר תקציב מדינה בין השנים .2019-2021עם כינונה של הממשלה ה ,36-חודשה עבודת המטה

בנושא זה ,והבשילה בחודשים האחרונים ,לאחר מיצוי השיח מול משרדי הממשלה הרלוונטיים.

שנית ,אף שההצטרפות לאמנה כרוכה בהשקעת משאבים נוספים בתחום המאבק באלימות נגד נשים

ואלימות במשפחה לצורך יישום הוראותיה ,אין בה משום שינוי משמעותי בסדרי העדיפות של

הפעילות הממשלתית.

מנגד ,השיקולים הבאים מקימים קושי של ממש בהצטרפותה של ישראל לאמנה בתקופת בחירות:

ראשית ,נראה כי אין דחיפות וכורח אובייקטיביים בקידום ההצטרפות לאמנה דווקא בעת הנוכחית.

1ר' בג"ץ 5167/00וייס נ' ראש הממשלה (אר"ש ;)25.1.2001בג"ץ 8815/05לנדשטיין נ' שפיגלר (אר"ש .)26.12.2005

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים מיקוד 02-6276114  073-3925549  9149001

זאת ,במיוחד לאור העובדה שהזמנת ההצטרפות לאמנה שהעבירה מועצת אירופה לישראל לפני מספר

חודשים תקפה לחמש שנים ,כך שהממשלה הנכנסת תוכל להידרש לשאלת ההצטרפות לאמנה.

בהקשר זה יצוין כי מחויבותה של ממשלת ישראל להיאבק בתופעות הפסולות של אלימות נגד נשים

ואלימות במשפחה ,על כל השלכותיהן ,אינה תלויה או מותנית בדרך כלשהי בחתימה על אמנה כזו או

אחרת ,והיא שרירה וקיימת ומבוססת היטב במשפט הפנימי הקיים במדינת ישראל .שנית ,הגם

שלכאורה ניתן יהיה לפרוש בעתיד מהאמנה ,ככל שיוחלט על כך על-ידי ממשלה עתידית ,מדובר בצעד

חריג ,ולפיכך יש בהצטרפות לאמנה בעת הזו מידה רבה של כבילתה שיקול הדעת של ממשלה עתידית.

לבסוף ,בעת האחרונה התנהל שיח ציבורי ער סביב קידום ההצטרפות לאמנה ,לרבות מצד חברי כנסת

וארגוני חברה אזרחית ,אשר הביעו התנגדות למהלך זה ,ואף התקיים שיח בין שרים בממשלה בנושא.

נכון למועד כתיבת שורות אלו ,שיח זה טרם מוצה .על כן ,דומה כי אין קונצנזוס ציבורי מובהק ביחס

לשאלת ההצטרפות לאמנה בעת הזו.

סיכומו של דבר ,מן המקובץ לעיל עולה כי הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה עתידה להביא למידה

לא מבוטלת של כבילת שיקול דעתה של הממשלה הבאה בנושא המצוי במחלוקת ציבורית ,ומאידך

גיסא ,לא הוצגו טעמי דחיפות או חיוניות מיוחדים אשר מחייבים את ההצטרפות דווקא בעת הזו

ואינם מאפשרים להותיר החלטה זו בידי הממשלה אשר תכונן לאחר הבחירות הצפויות .במצב דברים

זה ,לא הורם הנטל הנדרש לקידום המהלך ,בשים לב לאמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט

העליון .ככל שיוצגו בפנינו נתונים חדשים בהתייחס לדחיפות והחיוניות שבגינם החלטה זו אינה

סובלת דיחוי עד לכינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות ,נשוב ונשקול את הדברים .נשוב ונדגיש

כי אין באמור כדי לגרוע מחשיבות הנושא של מניעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה והמאבק

בתופעות אלו.

אני עומד לרשותך ככל שנדרש מידע נוסף ,או ככל שמתעוררות שאלות בעניין זה.

בברכה,

ד"ר גיל לימון ,עו"ד

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה

(משפט ציבורי-מנהלי)

העתק:

עו"ד גלי בהרב-מיארה ,היועצת המשפטית לממשלה

ד"ר רועי שיינדורף ,המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי)

עו"ד אביטל סומפולינסקי ,המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי)

1

כותרת הפנייה

.1

תיקון חוק עבודת

הנוער ,התשי"ג-

- 1953עבודת לילה

בחופשה מלימודים

+הסעות

הצעת חוק להסדר

הימורים בספורט

(תיקון מס' )16

תיקון חוק

משפחות חיילים

שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום),

התש"י- 1950-

מעמד האחים

השכולים ושינוי

זכויות

טיוטת חוק לעידוד

השקעות הון

בחקלאות (תיקון

מס' ,)9התשפ"ב-

2022

הצעת חוק למניעת

אלימות במשפחה,

התשנ"א- 1991-

פיקוח טכנולוגי

באלימות במשפחה

חוק-יסוד:

הממשלה – הגבלת

תקופת כהונה

.7

צו בתי משפט

לעניינים מינהליים

(שינוי התוספות

הראשונה ,השנייה

והרביעית לחוק),

התשפ"ב2022-

(חוק בתי המשפט

לעניינים מנהליים,

התש"ס)2000-

תזכיר חוק

הרשויות

המקומיות (מנהל

יחידת נוער ומועצת

תלמידים ונוער),

(תיקונים

שונים)(תיקון מס'

,)2התשפ"ב 2022 -

תקנות חינוך

ממלכתי (מוסדות

מוכרים)(תיקון),

התשפ"ב2022-

החרגת סמים

מסוכנים לצרכי

נהיגה – ס' 64ב

לפקודת התעבורה

[נוסח חדש]

הצעה לתיקון חוק

הנכים (תגמולים

ושיקום) ,התשי"ט-

[ 1959נוסח משולב]

.2

.3

.4

.5

.6

.8

.9

.10

.11

תאריך

המשרד

הפונה

עמדת משרד המשפטים

21/06/2022זרוע עבודה

במשרד

הכלכלה

אין מניעה לעלות את טיוטת החוק בפני ועדת

שרים לחקיקה בהיבטים הנוגעים לתקופת

הבחירות

22/06/2022משרד

התרבות

והספורט

22/06/2022משרד

הביטחון

אין מניעה לעלות את טיוטת החוק בפני ועדת

שרים בהיבטים הנוגעים לתקופת הבחירות

אין מניעה לעלות את טיוטת החוק בפני ועדת

שרים בהיבטים הנוגעים לתקופת הבחירות

22/06/2022משרד

החקלאות

אין מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק משזו

אושרה בוועדת שרים קודם לתקופת הבחירות

ובשלב זה מדובר בעבודת נסחות בלבד

22/06/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לעלות את טיוטת החוק לוועדת שרים

בהיבטים הנוגעים לתקופת הבחירות

22/06/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לעלות את טיוטת החוק לדיון ולהצבעה

בממשלה לשם הנחה על שולחן הכנסת ,בהיבטים

הנוגעים לתקופת הבחירות ,וזאת משום שמדובר

בהצעה שכבר קודמה על ידי הממשלה בכנסת זו

אין מניעה להתקין את הצו בהיבטים הנוגעים

לתקופת הבחירות

26/06/2022משרד

החינוך

אין מניעה לפרסם את תזכיר החוק להערות

הציבור בהיבטים הנוגעים לתקופת הבחירות

27/06/2022משרד

החינוך

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטים הנוגעים

לתקופת בחירות

28/06/2022משרד

הבריאות

אין מניעה לפרסם את התקנות להערות ציבור

בהיבטים הנוגעים לתקופת הבחירות ,שאלת

ההתקנה תיבחן לפי הנוסח הסופי ובהתאם למועד

ההתקנה (בסופו של יום לא נדרשנו לכך).

28/06/2022משרד

הביטחון

אין מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק

לקריאה ראשונה בהיבטי בחירות.

23/06/2022משרד

המשפטים

2

.12

תיקון לאכרזת

דרכי ענישה

(תסקיר של קצין

מבחן) ,התשכ"ד-

1964בתקופת

בחירות

29/06/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לקדם את פרסום האכרזה להערות

הציבור .עניין חתימת השר על האכרזה ייבחן

בנפרד ככל יתבקש בהמשך ,בשים לב לעיתוי

ולנסיבות שיחולו בבוא העת .כשנתבקשה חתימת

השר על האכרזה ,בשים לב שהתבקש לחתום על

האכרזה בתקופת תום ימי ממשלת מעבר ,נמצא

שהשלמת הליך האכרזה צריך להמתין לשר הבא.

.13

תקנות שוויון

זכויות לאנשים עם

מוגבלות (נגישות

שירותי בריאות

בקהילה במצב

חירום) ,התשפ"ב-

2022

תיקון סעיף

382א(ג) לחוק

העונשין ,התשל"ז-

- 1977תקיפת

צוות רפואי

תיקון תקנות

המרשם הפלילי

(פרטי רישום שלא

יירשמו או שלא

יימסר מידע עליהם

ועבירות שהרשעה

בהן לא תפסיק את

תקופות

ההתיישנות או

המחיקה)

תקנות המקרקעין

(ניהול ורישום)

(תיקון) ,התשפ"ב-

2022

טיוטת צו בית

המשפט לענייני

משפחה (הסמכת

בתי משפט במחוז

הצפון) (תיקון),

התשפ"ב2022-

ביטול צו בית

המשפט לענייני

משפחה (הסמכת

בית משפט השלום

בטבריה לדון

בתובענות לפי חוק

אימוץ ילדים),

התשס"ח2008-

תיקון תקנות

הסדרים במשק

המדינה (הנחה

מארנונה),

התשנ"ג1993-

תיקון צו הביטוח

הלאומי (סיווג

מבוטחים וקביעת

מעבידים),

התשל"ג1972-

צו בתי המשפט

(שינוי התוספת

03/07/2022משרד

הביטחון

אין מניעה לחתום על התקנות בהיבטים הנוגעים

לתקופת בחירות

03/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה להניח את התיקון בפני מליאת הכנסת

בהיבטים הנוגעים לתקופת בחירות

04/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות,

הגם שתיקונן בתקופת הבחירות אינו חף מקשיים

04/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה להפיץ להערות הציבור את התקנות

שכן הן הבשילו לאחר עבודת מטה שהחלה טרם

תקופת הבחירות

05/07/2022הנהלת בתי

המשפט

אין מניעה לקדם את הצו בהיבטי בחירות

05/07/2022הנהלת בתי

המשפט

אין מניעה לקדם את הצו בהיבטי בחירות

05/07/2022משרד

הפנים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

06/07/2022ביטוח

לאומי

אין מניעה לקדם את הצו בהיבטי בחירות

07/07/2022הנהלת בתי

המשפט

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

.14

.15

.16

.17

.18

.19

.20

.21

3

הראשונה לחוק),

התשפ"ב2022-

.22

תיקון סעיף 16

לתקנות הבטיחות

בעבודה (עבודה

בגובה) ,התשס"ז-

2007

07/07/2022זרוע עבודה

במשרד

הכלכלה

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

.23

כללי שמאי

מקרקעין (פטור

מבחינות)(תיקון),

התשפ"ב2022-

תקנות שמאי

מקרקעין (בחינות)

(תיקון) ,התשפ"ב-

2022

תקנות שירות

המדינה (גימלאות)

(המשך העסקתו

של עובד מעבר לגיל

)65

צו תעריף המכס

והפטורים ומס

קנייה על טובין

(הוראת שעה

מס' ,)...התשפ"ב-

2022

צו לעדכון תעריף

דמי הבראה במגזר

הפרטי (הודעה על

כוונה למתן צו

הרחבה לפי חוק

הסכמים

קיבוציים,

התשי"ז ,1957-י"פ

התשפ"ב )10194

תיקון לתקנות

אימוץ ילדים

(הכרה בעמותה

לאימוץ בין-ארצי),

התשנ"ח1998-

תקנות הגנה על

הציבור מפני

עברייני מין

(תיקון) ,התשפ"ב-

2022

תקנות השמירה על

מקומות קדושים

ליהודים (סמכות

הרחקה על ידי

הממונה) (תיקון),

התשפ"ב2022-

07/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

07/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

07/07/2022נציבות

שירות

המדינה+

משרד

האוצר

07/07/2022משרד

האוצר

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

.31

צו תאגידי מים

וביוב (החלת החוק

על המועצה

האזורית אל

קסום) ,התשפ"ב-

2022

.24

.25

.26

.27

.28

.29

.30

אין מניעה לקדם את הצו בהיבטי בחירות

07/07/2022זרוע עבודה

במשרד

הכלכלה

הסוגיה אינה חפה מקשיים בהיבט של דיני

הבחירות ,אך אין מניעה משפטית לקדם את הצו

בתקופת בחירות ,בכפוף להסדרת הנושא

התקציבי

10/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

11/07/2022משרד

לביטחון

פנים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות

13/07/2022משרד

הדתות

אין מניעה בהיבטי בחירות לקדם את התקנות

אשר לא כוללות רגישות ציבורית מיוחדת ,בשים

לב לנוסח שהתגבש לאחר בירור של סוגיות

משפטיות רוחביות שאינן קשורות רק להיבטי

לבחירות

20/07/2022משרד

האוצר

אין מניעה לקדם את הצו בהיבטי בחירות

4

.32

תקנות בתי הדין

הדרוזיים (נט בתי

הדין) ,התשפ"ב-

2022תקנות בתי

השרעיים (נט בתי

הדין) ,התשפ"ב-

2022

תקנות בתי

המשפט (אגרות)

.34

תקנות שיחליפו

את תקנות

ההתייעלות

הכלכלית (כללי

חלוקה לרשויות

הסמוכות לנמל

התעופה בן-גוריון)

(הוראת שעה),

תשפ"ב,2021-

שפקעו ב-

( 31.12.2021טרם

נשלח נוסח)

צו הבלו על דלק

(הוראת שעה מס'

,)3התשפ"ב2022-

.36

צו תעריף המכס

והפטורים ומס

קנייה על טובין

(הוראת שעה מס'

,)17התשפ"ב2022-

יו"ר ועדה מחוזית

מרכז

מינוי יו"ר ועדה

מחוזית ירושלים

מנהל הרשות

לשיתוף פעולה

אזורי

הבאת המלצת

ועדת איתור

למשרת יושב ראש

מליאת רשות

האסדרה לאישור

הממשלה

הצעת החלטה

בעניין מרכז לאומי

לאבחון נתוני

נוסעים

מינוי מנהל יחידת

סמך מסווגת

מינוי מדענית

ראשית למרכז

למיפוי ישראל

.33

.35

.37

.38

.39

.40

.41

.42

.43

26/07/2022משרד

המשפטים

אין מניעה לפרסם את התזכיר להערות הציבור

בהיבטי בחירות

26/07/2022משרד

המשפטים

נתבקשו התייחסויות משלימות לעניין היבטי

בחירות .משלא התקבלו ההתייחסויות נעצר

הטיפול בפנייה.

27/07/2022משרד

הפנים

אין מניעה לקדם את התקנות בהיבטי בחירות,

בשים לב לעתירה תלויה ועומדת בנושא .לקראת

מועד ההתקנה ייבחנו התקנות בין היתר בהתחשב

במועד התקנתן המבוקש .טיוטת התקנות טרם

הגיעה לבחינתנו.

27/07/2022משרד

האוצר

חרף הקושי המהותי הנלווה להורדת מיסים

בתקופת בחירות ,בשים לב לעמדת גורמי המקצוע

ולמכלול הנסיבות הייחודיות שנוצרו ,ניתן לקדם

את התקנת הצו בהיבטי בחירות.

28.7.22

משרד

האוצר

נוכח סירובו של שר הבריאות לחתום על התקנות

בנוסח בו אושרו בוועדת הכלכלה ,התייתרה

הבחינה של התקנתן בהיבטי בחירות

22/06/2022

משרד

הפנים

משרד

הפנים

משרד

הכלכלה

והתעשייה

משרד ראש

הממשלה

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

22/06/2022

22/06/2022

22/06/2022

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

23/06/2022צוות בין

משרדי

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

23/06/2022משרד

הביטחון

23/06/2022משרד

הבינוי

והשיכון

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

5

.44

.45

.46

.47

.48

.49

.50

מינוי יו"ר סוכנות 28/06/2022משרד

החדשנות,

החלל ויו"ר הוועדה

המדע

המנחה

והטכנולוגיה

29/06/2022משרד

מינוי נציג ציבור

המשפטים

במליאת רשות

האסדרה לפי חוק

עקרונות האסדרה,

התשפב2021-

העברת סמכות שר 03/07/2022משרד

האוצר

האוצר לפי חוק

פיקוח על מחירי

מצרכים ושירותים,

בנוגע למוצרי

הלחם ומוצרי

עמילן וגלוקוזה

מינוי לתפקיד יו"ר 04/07/2022משרד

המשפטים

ועדת ההשגות

06/07/2022המוסד

מינוי חברים

לביטוח

לוועדות מועצה של

לאומי

המוסד לביטוח

לאומי

07/07/2022משרד

מינוי חברה

הפנים

לוועדה לבחינת

השעיית ראשי

רשויות

07/07/2022משרד ראש

מינוי מנכ"לית

הממשלה

משרד רה"מ

.51

אישור מינוי

בתקופת בחירות

לתפקיד מנכל

הרשות הארצית

למדידה והערכה

בחינוך (ראמ"ה)

אישור מינוי

חברים וממלאת

מקום יושב ראש

לוועדה הציבורית

לקביעת ייעודם של

עיזבונות לטובת

המדינה

מינוי למועצה

לביקורת סרטים

.54

מינויים למועצה

לענייני משק הגז

הטבעי

מינוי חברים

לוועדת שירות

המדינה

העלאת שכר

ליו"רים של חברות

ממשלתיות

בתקופת בחירות

מינוי נציג ציבור

במליאת רשות

הטבע והגנים

מינוי נציגים

במועצת הנוער

.52

.53

.55

.56

.57

.58

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

13/07/2022משרד

החינוך

אין קושי משפטי בכפוף לתיאום בהיבטי ייצוג

הולם

13/07/2022משרד

המשפטים

אין קושי משפטי בכפוף לתיאום בהיבטי ייצוג

הולם

20/07/2022משרד

החדשנות,

המדע

והטכנולוגיה

21/07/2022משרד

הכלכלה

והתעשייה

21/07/2022משרד ראש

הממשלה

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

21/07/2022רשות

החברות

הממשלתיות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

22/07/2022המשרד

להגנת

הסביבה

24/07/2022משרד

העבודה

והרווחה-

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

6

זרוע

העבודה

.59

פטור ממכרז

למשרת מנהל

רשות המטרו

הצעת החלטה

בעניין צוות יישום

המדיניות

הממשלתית

לשילובם של

אזרחי ישראל

ממוצא אתיופי

בחברה הישראלית

הצעת החלטה:

כביש ארצי

לישראל – אישור

ביצוע הרחבה

לכביש ושינוי תנאי

הזיכיון.

הצעות המחליטים

לאישור ועדת

השרים להצטיידות

הצעת החלטה:

יעדי תכנון מפורט

לשנים 2040-2021

(עדכון לוח )3

הצעת החלטה:

הקמת מוזיאון

אסירי המחתרות

.65

הצעת החלטה:

הקמת מרכז

חישובים אקלימי

לאומי ועדכון בסיס

הידע המדעי בדבר

שינוי האקלים

03/07/2022משרד

הצעת החלטה:

השיכון

הרשאות לפי חוק

והבינוי

נכסי המדינה -

הרשות

הממשלתית

להתחדשות

עירונית

05/07/2022משרד

הצעת החלטה:

הכלכלה

הרשאות לפי חוק

והתעשייה

נכסי מדינה –

יחידת הסמך זרוע

העבודה

06/07/2022משרד רה"מ

הצעת החלטה:

תיקון החלטה 549

-ערים מעורבות

.69

06/07/2022משרד רה"מ

.60

.61

.62

.63

.64

.66

.67

.68

הצעת החלטה:

מדיניות ממשלתית

לשילובם של

אזרחי ישראל

ממוצא אתיופי

בחברה הישראלית

המשך הפעלת

תכנית משרד

21/06/2022משרד

התחבורה

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

30/06/2022משרד

המשפטים

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

23/06/2022משרד

האוצר

אין מניעה משפטית בהיבטי בחירות

26/06/2022משרד

הביטחון

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

27/06/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

27/06/2022משרד

הביטחון

ומשרד

התרבות

והספורט

29/06/2022משרד

התחבורה

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

7

החינוך לשנת

הלימודים תשפ"ג

.70

הצעת החלטה:

משרד האנרגיה

בעניין האוכלוסייה

הבדואית בנגב

12/07/2022משר"ד

האנרגיה

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

.71

הצעת החלטה:

פרויקט "זכות

מלידה" – תיקון

החלטת ממשלה

הצעת החלטה:

הסדרת הליך מינוי

מנבטים במסגרת

הפטור ממכרז

18/07/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

19/07/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

.73

הצעת החלטה:

קביעת תהליך

ומנגנון לבחינת

היבטי ביטחון

לאומי בהשקעות

זרות

הצעת החלטה:

תכנית חירום –

פתרונות חלופיים

לרכב הפרטי

19/07/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

21/06/2021משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות .עם זאת ,לשם הזהירות הובהר כי מעשה

ההתקנה של התקנות עצמו ייבחן כמובן במועד

שבו תבקש השרה להתקין .רכיב הזמן הוא בעל

משמעות בענייננו.

.75

הצעת מחליטים:

סיוע לטבריה

ולאזור סובב כנרת

ולשיקום ושדרוג

תשתיות

תיירותיות

ציבוריות כתוצאה

מנזקי הסערה

הצעת החלטה:

תכנית לחיזוק

ופיתוח כלכלי –

חברתי ליישוב

ג'יסר א זרקא

בתקופת בחירות

הצעת החלטה:

מרכז לאומי

לאבחון נתוני

נוסעים

הצעת החלטה:

קידום אוכלוסיות

הלהט"ב

הצעת החלטה:

סיוע ליוצאי צד"ל

לפתרון מצוקת

הדיור שלהם

21/06/2022משרד

התיירות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

21/06/2022המשרד

לשוויון

חברתי

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

22/06/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

22/06/2022המשרד

לשוויון

חברתי

23/06/2022משרד

הביטחון

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

.72

.74

.76

.77

.78

.79

ישנם קשיים משפטיים ,אולם לאור הנימוקים

שהובאו ,אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה

בהיבטי בחירות

8

.80

.81

.82

.83

.84

.85

.86

.87

הצעת החלטה:

תכנית לקידום

הפיתוח בתת

הקרקע

הצעת החלטה:

הכרזה על אסונות

טבע לפי חוק פיצוי

נפגעי אסון טבע

(פיצוי בשל נזקים

לתשתיות

לחקלאות),

התשמ"ט1989-

הצעת החלטה:

תיקון החלטת

ממשלה -שינוי

הרכב צוות ההיגוי

בחברת "דירה

להשכיר -החברה

הממשלתית לדיור

ולהשכרה בע"מ".

הצעת החלטה:

התכנית הכלכלית

לצמצום פערים

בחברה הערבית עד

לשנת - 2026תיקון

החלטת ממשלה

550

הצעת החלטה:

קביעת מקום

מושבו של אגף

הסייבר במשרד

התחבורה

והבטיחות בדרכים

בגוש דן

הצעת החלטה:

אישור תקציבה של

הרשות לשמירת

הטבע והגנים

הלאומיים לשנים

2021-2022

הצעת ההחלטה:

תיקון החלטת

ממשלה בנושא

תכנית לאומית

להגדלת כוח אדם

מיומן לתעשיית

ההיי -טק

הצעת החלטה:

חיזוק שיתוף

הפעולה הכלכלי

עם ממלכת ירדן –

פארק תעשייה

ותעסוקה "שער

הירדן" – החלטת

המשך

26/06/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

28/06/2022משרד

החקלאות

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

29/06/2022משרד

השיכון

והבינוי

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

07/07/2022המשרד

לשוויון

חברתי

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

18/07/2022משרד

התחבורה

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

21/07/2022המשרד

להגנת

הסביבה

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

13/07/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

25/07/2022משרד רה"מ

אין מניעה משפטית לקדם את ההחלטה בהיבטי

בחירות

הסכמים לגביהם התבקש אישור חתימה או אשרור בתקופת בחירות 2022

טבלה – החל מהודעת ראש הממשלה וראש הממשלה על הכוונה להביא לפיזור הכנסת ( )20.6.2022ועד ליום :28.7.2022

ההסכם

.1

.2

.3

.4

.5

שירותי

הסכם

אוויר בין ממשלת

ישראל

מדינת

ממשלת

לבין

הרפובליקה של

אזרבייג'ן (תעופה)

בדבר

ההסכם

מידע

שיתוף

מאבק

למטרת

בפשיעה חמורה

וטרור עם ארצות

הברית (הסכם ה-

)PCSC

שירותי

הסכם

אוויר בין ממשלת

ישראל

מדינת

לממשלת

הרפובליקה של

תורכיה

הבאת

הסכם

עובדים זרים לענף

עם

הסיעוד

אוזבקיסטן

הסכם אזור סחר

עם

חופשי

גואטמלה

ההסכם

.6

.7

שיתוף

הסכם

בנושאי

פעולה

הגנה עם ברזיל

מחקר

הסכם

ופיתוח עם קוויבק

מדינת ישראל

משרד המשפטים

ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מנהלי)

ירושלים :ט' בשבט תשפ"ב

11בינואר 2022

לכבוד

עו"ד מיכל מסטיי

היועצת המשפטית למשרד התפוצות

שלום רב,

הנדון :האגף להתחדשות יהודית במשרד התפוצות

בהמשך להתייעצויות בנושא הנדון בשבועות האחרונים ,ולבדיקה ההיסטורית שנערכה בהקשר

זה ,להלן חוות דעתי בנושא:

.1מבדיקת מזכירות הממשלה עולה כי משרד התפוצות קיבל את שטח הפעולה של "חברה

ותפוצות" תחת אחריותו עם הקמת המשרד בשנת .2009החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים

שלאחר מכן ,ואשר הוסיפו או גרעו תחומי אחריות מהמשרד ,לא התייחסו לשטח פעולה זה,

שנשאר לכן עד היום באחריות המשרד .עוד קודם לכן ,שטח הפעולה הזה טופל ע"י השר

מלכיאור במשרד ראש הממשלה ,ועבר למשרד החוץ ,וככל הנראה שב למשרד ראש הממשלה,

לפני שמצא את משכנו במשרד התפוצות ,כאמור בשנת .2009

.2לאורך השנים ,נעשו פעולות מסוימות של המשרד תחת שטח פעולה זה ,במנותק מהאחריות

לנושא התפוצות .במסמכים שהעברת לנו הוזכרו פרויקט "יהדות לכולם – חגים בקהילה"

ופרויקט "דו קיום" לנוער יהודי וערבי ,שניהם מלפני כעשור .כמו כן ,מזכירות הממשלה איתרה

החלטה ממנה עולה כי לפני כעשרים שנים ,השר מלכיאור היה אחראי על הקמת "בית מועצת

יחד" – ליחסי חרדים ,דתיים וחילוניים.

.3מכל האמור עולה אפוא כי קיים בסיס מסוים לטענה כי משרד התפוצות יכול לבצע פרויקטים

בתחום החברה שאינם קשורים בהכרח בתפוצות ,במסגרת שטח הפעולה של "חברה ותפוצות".

.4ואולם ,ניסיון העבר מלמד שמדובר היה בפרויקטים בודדים ,שלא מאפיינים את פעילותו של

המשרד מאז הקמתו .הקמת אגף להתחדשות יהודית שפעילותו תהיה ממוקדת בנושאי חברה

שאינם קשורים בתפוצות ,בתקציב של 40מיליון ₪לשנה ,חורגת באופן משמעותי מהדרך בה

פעל המשרד לאורך השנים.

.5בנסיבות אלו ,אני שב ומדגיש כי דרך המלך – המשפטית ,הפוליטית והציבורית – להסדרת

הקמתו של אגף להתחדשות יהודית ,שמתוכנן להיות תחום דגל בפעילותו של המשרד ,בין

בממשקים פנים-ממשלתיים ובין בממשקים חוץ-ממשלתיים ,היא באמצעות החלטת ממשלה.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים מיקוד 02-6276114  073-3925549  9149001

מדינת ישראל

משרד המשפטים

.6זאת ועוד ,יש קושי משפטי להתייחס למונח "חברה" כ"חובק כל" ,בפרט בשים לב לתחומי

האחריות ולשטחי הפעולה של משרדים אחרים .לכן ,ככל שהמשרד יבקש לכלול תחת שטח

פעולה זה מנעד רחב יותר של פעילויות ,הקושי המשפטי בדבר ילך ויגבר.

.7מסיבות אלו ,ומתוך הרצון להעניק למשרד את הכלים הנדרשים לפעילותו בתחום זה ואת

הוודאות המשפטית הנדרשת ,ובכדי למנוע חפיפה במימון ובתחומי טיפול עם משרדים אחרים,

יש מקום כאמור לפעול בדרך המלך ולעגן את הקמת האגף החדש ואת פעילותו בהחלטת

ממשלה .כפי שהבהרנו בשיחות קודמות ,ניתן בנסיבות העניין לעשות זאת בהחלטה טכנית

פשוטה יחסית ,שתאושר אף בדרך של משאל ,ללא דיון בממשלה.

.8ככל שיוחלט בסופו של יום שלא לעשות כן ,ולהימנע מהבאת הדברים לאישור הממשלה ,הרי

שבשים לב לכך ששטח הפעולה של "חברה ותפוצות" אכן מצוי באחריות המשרד לפי החלטות

הממשלה ,ואף נעשתה במסגרתו בעבר פעילות בנסיבות מסוימות ,אינני סבור כי הקשיים

המשפטיים המתוארים מגיעים כדי מניעה משפטית ,בכפוף להערה האמורה לעיל ביחס להיקף

הפעילות המתוכנן תחת שטח פעולה זה .ככל שהיקף הפעילות יהיה רחב יותר ומשמעותי יותר,

הדבר יעורר קושי ניכר במתן הגנה משפטית.

בברכה,

ד"ר גיל לימון ,עו"ד

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

(משפט ציבורי-מנהלי)

העתק:

מר שלום שלמה ,מזכיר הממשלה

גב' ציונה קניג-יאיר ,מנכ"לית משרד התפוצות

גב' שלומית ברנע-פרגו ,היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה

עו"ד אורן פונו ,ראש אשכול עבודת הממשלה ,המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי

מר חנן ארליך ,המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי

גב' נטע קניגשטיין ,המחלקה למשפט ציבורי-מנהלי

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים מיקוד 02-6276114  073-3925549  9149001

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

ירושלים ,י"ט סיון ,תשפ"ו

22דצמבר2022 ,

בתשובתך נא ציין:

תיק מס' 2015-22-0470

הנדון :החלטה בבקשה לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

(סימוכין :פנייתך מיום )28/07/2022

.1בפנייתך שבסימוכין ,ביקשת לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן" :החוק") ,לקבל העתק

מחוות הדעת המשפטיות שעניינן מגבלות על פעולות הממשלה בתקופת הבחירות לכנסת ה.25-

בנוסף ,ביקשת לקבל חוות דעת ספציפיות המפורטות בבקשתך וכן הוראות כלליות שקשורות

לתקופת הבחירות .המידע התבקש בתקופה שבין 21/6/2022ל ,28/7/2022 -מועד קבלת הבקשה.

.2ביום ,29/09/2022נשלח אליך מענה חלקי ,במסגרתו נמסרו לך מסמכים ביחס לתקופה המבוקשת,

הנוגעים למינוי הרמטכ"ל ולהחלטה על הקמת היישוב חנון .כמו כן ,הופנת במסגרת המענה החלקי

לאתר האינטרנט של משרד המשפטים ,בו מפורסמות בדף היעודי ,באופן יזום ,הוראות כלליות

מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה או הכפופים לו במשרד המשפטים ,העוסקות בקביעה או הבהרה

עקרונית של המגבלות הנובעות מתקופת בחירות.

.3להלן המענה המשלים להחלטה ,מיום :29/9/2022

3.1מצ"ב לעיונך טבלה ,בקובץ "טבלת עמדות משרד המשפטים" ,המסכמת את הסוגיות

המשפטיות אשר נדונו במחלקות יעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-חוקתי) וייעוץ וחקיקה (משפט

ציבורי-מנהלי) בתקופה המבוקשת הקשורות לכללים החלים על פעילות הממשלה בתקופת

בחירות .בטבלה תמצא פירוט לפי נושא הפניה ,מועדה ,הרשות הציבורית הרלוונטית ותמצית

חוות הדעת שנמסרה בנושא .ביחס לפניות המפורטות בטבלה ,אלה נענו בעיקר באמצעות

הערות ב"עקוב אחר שינויים" על גבי טיוטות שהועברו והתכתבויות בדואר האלקטרוני ,כך

שאין בידינו מסמך מהותי שנוצר על ידי ייעוץ וחקיקה ביחס אליהן .יודגש ,כי ההתכתבויות

לגופן לא תימסרנה ,שכן מדובר במידע שלא נוצר ע"י יעוץ וחקיקה ,ועל כן יש לפנות בעניין זה

למשרד אשר יצר את המסמך המשפטי הרלוונטי ,זאת בהתאם לסעיף )5(8לחוק .כמו כן,

מאחר שמדובר בהתכתבויות בעלות אופי פנימי ורגיש ועקב חשש ליצירת "אפקט מצנן" ופגיעה

בשיח החופשי והפתוח ,המידע לא יימסר גם בהתאם לסעיף (9ב)( )4לחוק ,כאשר בכל מקרה

העניין הציבורי במידע הינו בחוות הדעת הסופיות במשרדים הרלוונטיים.

3.2מצ"ב לעיונך מספר מסמכים רלוונטיים ביחס לסוגיות אשר נדונו במחלקת יעוץ וחקיקה

בתקופה המבוקשת ולגביהן נוצר מסמך ,כגון חוות דעת ,מכתב ,סיכום דיון ,או כתב בי-דין

שהוגש במסגרת הליך משפטי:

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

1

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

תיק מס' 2015-22-0470

3.2.1

מינוי מפקד גל"צ – חוות הדעת עומדת לעיון הציבור במאגר חוות הדעת בקישור

הבא :חוו"ד מינוי מפקד גל"צ

3.2.2

מתווה קיצור תורנויות הרופאים – חוות הדעת עומדת לעיון הציבור במאגר

חוות הדעת ,בקישור הבא :חוו"ד היתר מתמחים

3.2.3

מינוי מני מזוז – מצ"ב לעיונך תגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ בנושא זה,

המשקפת את העמדה המשפטית שגובשה בהקשר זה .מזכרים ומסמכים

קודמים בעניין זה אשר נוצרו במסגרת גיבוש העמדה המשפטית ואותרו ,לא

יימסרו ,בהתאם לסעיפים (9ב)( )1ו(9-ב)( )4לחוק עקב חשש ליצירת "אפקט

מצנן" ופגיעה בשיח החופשי והפתוח.

3.2.4

מינוי נציבת קבילות על שוטרים וסוהרים (חביליו) – מצ"ב לעיונך תגובת

המדינה שהוגשה לבג"ץ.

3.2.5

מינוי מועצת חמ"ד – גם בעניין זה ,מצ"ב לעיונך תגובת המדינה שהוגשה

לבג"ץ.

3.2.6

מינוי מנהל בתי המשפט – מצ"ב לעיונך מכתבה של היועצת לשר המשפטים

בעניין זה.

3.2.7

מינוי מנכ"ל מל"ג – ניתן אישורה של היועצת המשפטית לממשלה לעמדה,

לפיה ישנה מניעה משפטית להשלמת המינוי .המזכר הפנימי שהוכן לעיון היועצת

לא יימסר בהתאם לסעיף (9ב)( )4לחוק ,זאת לאור החשש מפני "אפקט מצנן".

עם זאת ,לאחר בחינת הדברים לעומק ובהתאם להוראות סעיף 11לחוק ,מצ"ב

לעיונך נוסח הדוא"ל שהועבר לרשות הרלוונטית ובו העמדה שהוצגה לאחר

שאושרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה.

3.3במענה לבקשתך לקבל חוות דעת ספציפיות ,להלן לפי הפירוט הבא (בהשלמה כאמור להחלטה

הקודמת):

3.3.1

הקמת 'מינהלת להתחדשות יהודית' במשרד התפוצות – מצ"ב לעיונך חוות

דעת שהועברה בעניין זה .בשולי הדברים נציין כי מדובר בחוות דעת שאינה

נוגעת לכללים החלים בתקופת הבחירות.

3.3.2

אמנת איסטנבול -מצ"ב לעיונך חוות הדעת שהועברה בעניין זה.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

2

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

3.3.3

תיק מס' 2015-22-0470

חתימת הסכם שכר עם ארגון המורים -מצ"ב לעיונך בקשה לצו מניעה שהוגשה

לבית הדין לעבודה ,המשקפת את העמדה המשפטית שהתקבלה ביחס להסכם.

4

באשר להסכמים הבינלאומיים ,מצ"ב לעיונך רשימת שמות ההסכמים הבינ"ל שמשרדי הממשלה

ביקשו לבחון את חתימתם או אשרורם בתקופה הרלוונטית לבקשה .בנוסף לכך ,נערכת כעת בחינה של

מסירת מידע בנושאים המפורטים ברשימה מול הגורמים הרלוונטיים ,הבחינה טרם הושלמה ונעשים

מאמצים להשיבך בהקדם.

5

הנני להודיעך כי לפי סעיף 17לחוק חופש המידע יש בידך לעתור כנגד החלטה חלקית זו לבית המשפט

לעניינים מנהליים בירושלים ,בתוך 45יום.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

3

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

ירושלים ,י"ט סיון ,תשפ"ו

29ספטמבר2022 ,

בתשובתך נא ציין:

תיק מס' 2015-22-0470

הנדון :החלטה חלקית בבקשה לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

(סימוכין :פנייתך מיום )28/07/2022

בפנייתך שבסימוכין ,ביקשת לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן" :חוק חופש המידע"),

לקבל העתק מחוות הדעת המשפטיות שעניינן לאשר או למנוע פעולות מסוימות של הממשלה ,השר

או המשרד ,בשל תקופת הבחירות לכנסת ה .25 -המידע התבקש מיום 21/6/2022ועד ליום

.8/7/2022

במסגרת בירור הבקשה ,נמצא כי ניתן להשיבך באופן חלקי כבר בשלב זה ,בהתאם לסעיף )4(8לחוק

חופש המידע ,בכל הנוגע למידע שפורסם באופן יזום ועומד לעיון הציבור:

.1הוראות כלליות מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה או הכפופים לו במשרד המשפטים ,העוסקות

בקביעה או הבהרה עקרונית של המגבלות הנובעות מתקופת בחירות ,מפורסמות באופן יזום

לעיון הציבור בדף ייעודי לכך באתר משרד המשפטים .הדף מתעדכן בהתאם לצורך.

.2לבקשתך ,מצ"ב לעיונך מסמך הנוגע למינוי הרמטכ"ל ומסמך הנוגע להחלטה על הקמת

היישוב חנון .יצוין ,כי אלו יפורסמו גם באופן יזום במסגרת מאגר חוות הדעת של ייעוץ

וחקיקה.

בקשתך לקבל את העמדה המשפטית בעניין מינוי מנכ"לית משרד ראש הממשלה ,נדחית לפי סעיף

)3(8לחוק חופש המידע ,משום שלא קיים מסמך רלוונטי בנושא במשרד המשפטים .באפשרותך

להמשיך את הבירור בעניינו מול הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד ראש הממשלה או

בנציבות שירות המדינה.מלבד האמור ,הבקשה עודנה בטיפול .יעשו מאמצים להשיבך בהקדם.

הנני להודיעך כי לפי סעיף 17לחוק חופש המידע יש בידך לעתור כנגד החלטה חלקית זו לבית

המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ,בתוך 45יום.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

1