בקשה למידע בנוגע לכל הדוחות והחומרים ששימשו בסיס להתקנת תקנות סד"א ועוד

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

ירושלים ,ט"ז כסלו ,תשפ"א

2דצמבר2020 ,

בתשובתך נא ציין:

תיק מס' 2015-20-0490

לכבוד,

א.נ,

הנדון :בקשה לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

(סימוכין :פנייתך מיום )19/08/2020

בפנייתך שבסימוכין ,ביקשת לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן" :חוק חופש המידע"),

לקבל מידע בקשר לתקנות סדר הדין האזרחי ,תשע"ח( 2018-להלן" :התקנות") ובפרט ,כל הדוחות

והחומרים ששימשו בסיס להתקנת התקנות; פניות הציבור וההתנגדויות שהוגשו ביחס לנוסח

התקנות ופרוטוקולים של הועדה בדה בנושא ,בראשות כב' השופט עמית.

לאחר בירור בקשתך ,הריני להשיבך כדלקמן:

.1לעניין בקשתך לקבל את המידע ששימש בסיס להתקנת התקנות ,מצ"ב לעיונך המסמכים

שאותרו ,אשר בהם נעזרו חברי צוות הרפורמה בתקנות ,בעבודתם.

נוסף למסמכים אלה ,נעשה שימוש במאמרים ודוחות רלבנטיים ובספרי מלומדים שונים,

ביניהם ,ספרו של דודי שוורץ "סדר דין אזרחי -חידושים ,תהליכים ומגמות ( ;)2007יואל

זוסמן "סדרי הדין האזרחי" ( ;)1995שלמה לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית -מוא ועקרונות

יסוד" (מהדורה שנייה ;)2008 ,מיכאיל קרייני "השפעת הליך ברירת הדין על סמכות השיפוט

הבינלאומית" ( ;)2002אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה תשיעית ;)2007 ,רחמים

כהן ומנחם קליין "סדר דין מהיר בבית משפט השלום" ( ;)2005חמי בן נון וטל חבקין

"הערעור האזרחי" (מהדורה שלישית ;)2012 ,יששכר רוזן צבי "ההליך האזרחי" ( .)2015כל

אלו עומדים לעיון הציבור.

כמו כן ,וכמפורט בסעיף 2להלן ,נעזרו חברי הצוות בהערות שהתקבלו מגורמי חוץ שונים

ומענים שנשלחו לחלקם .בהקשר זה יצוין כי חלק גדול מהגורמים ששלחו הערות הוזמנו

לישיבות עם חברי הצוות במהלכן התקיים עמם דיון משותף וניתן מענה בעל פה להערותיהם.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

מטבע הדברים ,ייתכן שיש מסמכים נוספים שלא אותרו ,שכן העבודה בנושא זה נפרשה על-

פני 6שנים .המסמכים המצורפים ואלה המפורטים לעיל מהווים מיצוי של כלל המסמכים

הנוגעים לעניין הנדון.

.2במסגרת העבודה על נוסח התקנות ,התקבלו הערות מן הציבור במשרד המשפטים .להלן

רשימה של 45הפניות שאותרו:

1

2

3

4

5

6

7

8

9

10

11

תאריך

עמודים

גורם

כותרת

אקדמיה

Lightening the Overload ofאין תאריך

CPR Rule

14

אקדמיה

פעולות מקדמיות לפני הגשת אין תאריך

תובענה :מה ,למה ואיך

23

ארגון

תזכיר הצעת תקנות סדר הדין 12 11/12/2014

האזרחי ,התשע"ה2015-

ארגון

יישום תקנות סדר הדין 27/3/2019

התשע"ח2018-

האזרחי,

רפואית

רשלנות

בתיקי

מתנהלים נגד שירותי בריאות

4

ארגון

הצעה לתיקון תקנות סדר הדין 7/7/2015

האזרחי -ניר עמדה

4

ארגון

הרפורמה בתקנות סדר הדין

16/3/2016

88

אקדמיה

טיוטת תקנות סדר הדין 2/12/2014

האזרחי ,התשע"ה2014-

2

ארגון

רפורמת תקסד"א

1/7/2015

4

אקדמיה

חוות דעת לבחינת תקנות סדר אין תאריך

הדין האזרחי

13

אקדמיה

"לא תחרוש בשור ובחמור אין תאריך

זהה

פרוצדורה

יחדיו":

לתביעות פח ולתיקי רשלנות

רפואית?

14

אקדמיה

לאן נעלם סדר הדין המהיר? אין תאריך

או כולנו סדר דין מהיר?

12

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

12

13

14

אדם פרטי

הצעת הרפורמה בסדרי דין מרס 2014

כתבי טענות

4

אקדמיה

"על שלשה פשעי הרפורמה ועל אין תאריך

ארבעה לא אשיבנו":ארבע

כשלים בסיסיים שבהן לוקה

טיוטת תקנות סדר הדין

האזרחי ,תשעד"2014-

9

אקדמיה

22/3/2015

34

בליטיגציה 25/3/2015

14

ארגון

סדרי

תאגידית

אקדמיה

יעילות וצדק בסדר הדין ספטמבר

האזרחי -גישה פרשנית חדשה 2007

64

אקדמיה

הוצאות

פסיקת

בהליכים אזרחיים

משפט אין תאריך

59

ארגון

המצאת צווי עיקול מכוח 21/5/2015

תקנות סדר הדין האזרחי

1

אקדמיה

רפורמה בהוצאות משפט אין תאריך

בהליך האזרחי -מתווה לדיון

17

אקדמיה

תקציר הרצאה "צדק תלת -אין תאריך

מימדי"

2

אדם פרטי

החצנות דיוניות

אין תאריך

14

אדם פרטי

תקנות סדר הדין האזרחי121 14/12/2015 ,

התשע"ו2015-

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

עיצוב הליכי גילוי מוקדם

הדין

בענין 6 25/11/2020

אקדמיה

והרהורים

הערות

התקנות החדשות

ארגון

הערות לתזכיר תקנות סדר 2/12/2014

הדין האזרחי ,התשע"ה2014-

1

ארגון

הערות לטיוטת תקנות סדר 12/4/2015

הדין האזרחי ,התשע"ה2014-

17

ארגון

הערות לטיוטת תקנות סדר 27 25/11/2020

הדין האזרחי ,התשע"ה2014-

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

27

28

29

30

31

32

33

34

35

36

אקדמיה

טיוטת תקנות סדר הדין 8/3/2015

האזרחי ,התשע"ה2014-

5

אקדמיה

הערות על טיוטת תקנות סדר 4/12/2014

הדין האזרחי ,התשע"ה2014-

21

ארגון

צווי עיקול

16/3/2015

2

ארגון

על חשיבה וחקיקה משנה פני אין תאריך

עתיד

6

ארגון

תקנות סדר הדין האזרחי11/9/2014 ,

התשע"ה -2015-הערות

59

אקדמיה

כתבי טענות בהליך האזרחי2015 -

מבנה ומטרות

8

אקדמיה

תיקון טעות בפסק דין

אין תאריך

13

ארגון

יישום תקנות סדר הדין 18/4/2019

התשע"ח2018-

האזרחי,

בתיקי רשלנות רפואית

2

ארגון

מכתבך לכב' השופט (בדימוס) 3 15/10/2015

גל מיום 8/3/15

אקדמיה

האמנם טובים השניים מן 22/3/2015

האחד? ריבוי המסלולים

להגשת תובענה אזרחית

19

אקדמיה

פלורליזם של סדרי הדין בתנאי אין תאריך

אי ודאות

4

אקדמיה

הרפורמה בתקנות סדר הדין אין תאריך

האזרחי בראי ניהול סכסוכים

ויישובם

11

אקדמיה

הליכים מקדמיים ,גישור אין תאריך

וגישה לצדק בראי הרפורמה

בסדרי הדין האזרחיים

19

בתחום אין תאריך

2

37

38

39

40

ארגון

עיקרי הרפורמה

הסעדים הזמניים

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

41

42

43

44

45

ארגון

הרפורמה בתקנות סדר הדין 2 15/09/2019

האזרחי ,תשע"ט2018-

ארגון

השגות על תקנות סדר הדין 13 31/07/2019

האזרחי ,התשע"ח2018-

ארגון

הרפורמה בתקנות סדר הדין 5 11/09/2019

האזרחי ,תשע"ט2018-

ארגון

תיקונים בתקנות סדר הדין 52 08/09/2019

האזרחי ,תשע"ט2018-

ארגון

הערות על תקנות סדר הדין 18 22/08/2019

האזרחי ,התשע"ח 2018

על מנת למסור את פניות הציבור לגופן ,יש מקום לבצע פנייה אל כותבי המסמכים לפי סעיף

13לחוק חופש המידע ,ולקבל את עמדתם בנושא .כמו כן ,לא מן הנמנע כי נדרש לבצע

השחרות של פרטים רלוונטיים.

לנוכח כמות המסמכים המתוארת לעיל ובהתחשב בפעולות הנוספות שיש לבצע והמשאבים

הדרושים לצורך עיבוד החומרים לפי הוראות חוק חופש המידע ,אנו מעריכים כי העבודה

תארך כ 45 -שעות עבודה ,בנוסף על שעות העבודה הרבות שהושקעו במתן מענה זה עד כה

(איתור ואיסוף המסמכים ,פניית צד ג' להנהלת בתי המשפט על מנת לקבל עמדתה ביחס

למסמכים אחרים שהתבקשו).

ב התחשב במכלול השיקולים ובהינתן הפירוט שלעיל ,מסירת פניות הציבור לגופן נדחית לפי

סעיף )1(8לחוק חופש המידע .ואולם ,באפשרותך לצמצם בקשתך לפניות מסוימות מתוך

הרשימה שלעיל ואנו נערוך לגביהן בדיקה פרטנית לפי הוראות חוק חופש המידע.

.3אשר לבקשתך לקבל את הפרוטוקולים מדיוני ועדת עמית – מצ"ב לעיונך.

בהתאם לסעיף (9ב)( )4לחוק חופש המידע ,שמות הדוברים במהלך הדיון הרשומים

בפרוטוקול הושחרו ,זאת מחשש שחשיפת שמותיהם בצמוד לדעותיהם המפורטות עלולה

ליצור "אפקט מצנן" ולהגביל את השיח החופשי בוועדות מעין אלו .שמות המשתתפים בדיון

בכלל ,נותרו גלויים.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

הנני להודיעך כי לפי סעיף 17לחוק חופש המידע יש בידך לעתור כנגד החלטה זו לבית המשפט

לעניינים מנהליים בירושלים ,בתוך 45יום.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  073-3925105  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

Benchmarking – Time tables in Civil Litigation Canada - Ontario Background to the new rules of civil procedure (2010): http://www.attorneygeneral.jus.gov.on.ca/english/courts/civil/changes_to_rules_of_civil_procedure.asp Flowcharts summarizing the process and timelines: http://www.attorneygeneral.jus.gov.on.ca/english/courts/civil/changes_to_rules_of_civil_procedure_flowcharts.pdf#page=4 Canada- Quebec N ew code of civil procedure (2014) Background: http://www.justice.gouv.qc.ca/english/sujets/glossaire/code-proc-a.htm#highlights The text of the new code: http://www2.publicationsduquebec.gouv.qc.ca/dynamicSearch/telecharge.php?type=2&file=/C_25/C25_A.HTM Specific relevant sections: CHAPTER IV CASE MANAGEMENT SECTION I AGREEMENT BETWEEN PARTIES AS TO CONDUCT OF PROCEEDING 151.1. Before the date indicated in the notice to the defendant for presentation of the action or application, the parties, except impleaded parties, must negotiate an agreement as to the conduct of the proceeding, specifying the arrangements between them and the timetable with which they are to comply within the 180-day or, in family matters, the one-year peremptory time limit. Any person impleaded in the motion to institute proceedings who wishes to take part in the negotiation of the agreement determining the proceeding timetable must notify the parties within five days of service of the motion. Otherwise, the person is presumed not to wish to do so. The agreement must cover, among other things, the preliminary exceptions and safeguard measures, the procedure and time limit for the communication of exhibits, written statements in lieu of testimony and detailed affidavits, the number and length of and other conditions relating to examinations on discovery before the filing of the defence , expert appraisals, any planned or foreseeable incidental proceedings, the oral or written form of the defence and, in the case of a written defence , the time limit for its filing as well as the time limit for filing an answer, if one is to be filed. The agreement must be filed without delay at the office of the court, no later than the date fixed for presentation of the action or application. 2002, c. 7, s. 19; 2004, c. 14, s. 2. 151.2. The agreement is binding on the parties as to the conduct of the proceeding. The parties may modify the agreement, insofar as the modification does not contravene the 180-day or, in family matters, the one-year peremptory time limit. If there is a disagreement between the parties, the court may, on request, authorize any modification it considers appropriate. 2002, c. 7, s. 19; 2004, c. 14, s. 3. 151.3. The parties must comply with the timetable they have set under pain of the penalty prescribed by this Code or, in the absence thereof, of dismissal of the action or application, striking of the allegations involved or foreclosure, as appropriate. However, the judge may, on request, relieve a defaulting party from default if required in the interest of justice; the costs resulting from the default are borne by the party concerned, unless the judge decides otherwise. 2002, c. 7, s. 19. UK Civil Procedure Rules Introduction: http://www.hilldickinson.com/pdf/The%20English%20Civil%20Procedure%20Rules.pdf Typical timelines: Queen’ s Bench https://www.justice.gov.uk/downloads/courts/queens-bench/queen-bench-guide.pdf 2.3 Time Limits: 2.3.1 There are strict time limits that apply to every claim. First, there are time limits fixed by the Limitation Act 1980 [and some other Statutes, such as the Human Rights Act 1998 and the Defamation Act 1996] within which proceedings must be brought. There are circumstances in which the court may extend those time limits, but this should be regarded as exceptional. In all other cases, once the relevant time limit has expired, it is rarely possible to start a claim. 2.3.2 Secondly, in order to try and bring the proceedings to an early trial date, a timetable will be set with which all parties must comply . Unless the CPR or a Practice Direction provides otherwise, or the court orders otherwise, the timetable may be varied by the written agreement of the parties. However, there are certain "milestone" events in the timetable for which the parties may not vary the time limits. Examples of these are; 1. return of the Allocation Questionnaire/Reply to Defence , which should be returned together with the Allocation Questionnaire 2. date for the case management conference 3. return of the Pre Trial Checklist 4. date fixed for trial. 5. Defence when time has elapsed following the days from service of Particulars of Claim on the Defendant (CPR 15.5) Where parties have extended a time limit by agreement, the party for whom the time has been extended must advise the Registry Section in writing of the appropriate event in the proceedings for which the time has been extended and the new date by which it must be done. For example, if an extension is agreed for the filing of the defence , it is for the defendant to inform the Registry Section. 2.3.3 The court has power to impose a sanction on any party who fails to comply with a time limit. If the court considers that a prior warning should be given before a sanction is imposed, it will make an ‘unless’ order; in other words, the court will order that, unless that party performs his/her obligation by the time specified, s/he will be penalised in the manner set out in the order. This may involve the party in default having his/her claim or statement of case struck out and judgment given against him. An Order striking out a claim or statement of case must be applied for after the time specified has expired, as this is not automatic unless the Unless Order so provides.

נייר עבודה -

תשתית לדיון בנושא תהליך פיתוח במערכת בתי המשפט

פיתוח סגל השופטים:

ניהול פרואקטיבי של ההליך השיפוטי

פברואר 2013

מגדל המילניום ,רח' הארבעה ,17קומה ,17תל-אביב .64739טל ,6844646-03 :פקסwww.shaldor.com ,6844684-03 :

תיקים אזרחים בהם מתקיימים דיונים – התפלגות אורך חיי התיק1

לב הפסיקה

אינו מ מעותי –

ריבוי פ רות ,

פסיקות בע פ

אר ות ודחיות ה חלק

אר ות ודחיות ה חלק

אר ות ודחיות ה חלק מ מעותי ממ ההלי ים –

מעותי ממ ההלי ים –

ההלי ים –

מ

מ מעותי ממ

3030 -

ניהול פאסיבי ל התיק עם הג תו

מהווה חלק מ מעותי במ ההלי ים

720

יום

פסק די

דיו הו חות אחרו

דיו הו חות רא ו

דיו קדם אחרו

דיו קדם רא ו

תב הגנה

3%

2%

10%

30%

35%

20%

200 .1תיקים בסדר דין רגיל ,מהיר ומקוצר בלבד .ללא תיקי משפחה ,ערעורים ,תביעות קטנות ,פירוקים ופש"ר.

הניתוח נעשה על תיקי שלום ומחוזי כאחד מהטעמים הבאים:

. 1המדידה המקובלת בעולם הינה הפרדה בין ערכאה ראשונה לערכאת הערעור ,זאת מתוך הבנה שהגבולות בין הערכאות

(סוגי העניינים ,גובה התביעות /חומרת העבירות) משתנים באופן תדיר.

. 2בראיונות לא נמצא הבדל מהותי בניהול הפרואקטיבי בין ערכאת השלום לערכאת המחוזי

. 3בישראל ,בניגוד למרבית מדינות המשפט המקובל ,הרוב המכריע של שופטי המחוזי אינם מתמנים ישירות אלא מקודמים

מערכאת השלום .יש להניח כי שופטים אלה אינם משנים את הרגלי ניהול ההליכים שלהם עם הקידום בערכאות

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~2

.2ניהול פרואקטיבי של ההליך האזרחי

.2א .עקרונות כלליים

האחריות לניהולה האקטיבי של התובענה באופן צודק ויעיל מוטלת על בית המשפט .ניהול יעיל איננו

רק בסמכותו של השופט היושב בדין ,כי אם מחובתו :בית המשפט הוא הכוח המניע של ההליך ,ועליו

לנקוט וליזום את הפעולות הנדרשות כדי להבטיח ,בהתחשב בנסיבותיו של כל תיק ,את התחלתו,

התקדמותו וסיומו של ההליך המשפטי בתוך זמן סביר ,מוקדם ככל האפשר ,ותוך שימוש מידתי

במשאבי משפט .במסגרת זו ,נתונות לבית המשפט מלוא הסמכויות לקדם ,לקצוב ולתחום את ההליך

המשפטי על שלביו השונים ,כמו גם למזער ולמנוע הליכי סרק ומהלכי משפט המאריכים את הדיון

שלא לצורך ,במשפט האזרחי ובכל הליך.

כחלק מניהול אפקטיבי ,על בית המשפט לקבוע מועדים לביצוע כל פעולה הנדרשת בתיק ולעקוב אחר

הביצוע בפועל .בבואו לקבוע מועד המאפשר לצדדים די זמן לבצע באופן סביר את שהוטל עליהם

יזכור השופט שהטבע האנושי הינו שהמועד מכתיב את משך הזמן שידרוש ביצועּה של פעולה ולא

להיפך.

קביעת לוחות זמנים נמרצים ,אכיפת מועדים ועמידה על סדרי דין אינן עומדות בניגוד למהות ההליך

המשפטי ,אינן סותרות או חוסמות את הדרך בפני הבירור המהותי של ההליך ואינן פוגעות בזכות

הטיעון של הצדדים; שהרי זכות הטיעון ניתנת לצדדים ,במסגרת המועדים הקבועים בפרוצדורה ועל

פי אמות המידה שהדין עצמו קובע .הפרוצדורה איננה "מיטת סדום" .נהפוך הוא .הפרוצדורה היא

ביטוי של צדק .סדרי הדין הינם האמצעי שנקבע בחוק לקידום משפט צדק ,על ידי הבטחת זכויות

כלל המתדיינים לסופיות הדיון ולמשפט הוגן ויעיל ,ולשמירת אינטרס הציבור.

עצמאותה של מערכת המשפט בכלל ,ועצמאותו של השופט היושב בדין לקבל החלטות בתיק

שבאחריותו בפרט ,אינן נגרעות אם השופט והמערכת פועלים למען האינטרס הציבורי במניעת

הימשכות ההליכים .מערכת משפט המאפשרת את התמשכות ההליכים חותרת תחת אמון הציבור

לכך שיזכה משפט צדק בתוך זמן סביר.

מחובתו של עורך הדין לשתף פעולה ולסייע לבית המשפט לעשות את מלאכתו .עורך הדין כפוף

להחלטות בית המשפט והוא אינו רשאי לעשות דין לעצמו .ניהולן של כלל התובענות על פי ההנחיות

ולוחות הזמנים הניתנים על ידי בית המשפט יאפשר לציבור עורכי הדין להתמקד בסוגיות העיקריות

הנמצאות במחלוקת ובכך לקדם את ענייניהם של בעלי הדין המיוצגים על ידם ביעילות ,כמו גם

אפשרות לתכנן את זמנם מראש ובצורה טובה יותר.

בעלי הדין מחויבים גם הם לשתף פעולה ולסייע לבית המשפט לעשות מלאכתו .בעלי הדין אחראים

להתנהלותם של עורכי הדין המייצגים אותם .במידת הצורך ,ואם עורכי הדין אינם פועלים בהתאם

להנחיות וללוחות הזמנים שקבע בית המשפט ,עליהם לפעול כדי להבטיח ייצוג מקצועי ,המבצע

מלאכתו ומחויבויותיו נאמנה.

אם מי מהצדדים איננו פועל בהתאם להנחיות בית המשפט ,או פועל באופן שמעכב את התקדמותו

של ההליך ,עליו לצפות כי יהיו השלכות להתנהלותו .בית המשפט ידאג לכך שצדדים המביאים לפגיעה

בעשיית הצדק בתוך זמן סביר יישאו בתוצאות מעשיהם.

בית המשפט הינו נאמן הציבור ,ולפיכך אחראי לשמירה ולייצוג אינטרס הציבור .הציבור זכאי למשפט

צדק המתברר במהירות הראויה – ומערכת המשפט תפעל להבטיח זאת.

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~3

.2ב .עם הגשת התביעה ועד דיון הקדם הראשון

רקע :משך הזמן בין הגשת התביעה לדיון הראשון מהווה בממוצע משוקלל חלק משמעותי

במשך ההליכים ופוטנציאל מרכזי לצמצום במשך ההליכים .משום כך ,ישנה חשיבות בהנעת

"גלגלי התהליך" מיד עם הגשת התביעה להנעת הצדדים לפעולה ולצמצום "הזמן המת"

בהליך.

.2ב .1.קביעת שופט ומועד לדיון ראשון בתיק עם הגשת התביעה (במחלוקת – לדיון

פנימי במערכת)2

למהלך זה קיים רציונל ומספר עובדות תומכות ,כמו גם מספר מנגנונים

להתמודדות עם המורכבויות שהוא עשוי ליצור -בעיקר "חורים" ביומן השופט

כתוצאה מביטולי דיונים ולפיכך אי-ניצול של זמנו.

מספר עובדות תומכות במהלך זה:



פרספקטיבת עורכי-הדין :כל עורכי-הדין שרואיינו בפרויקט העידו כי לפני

שנקבע מועד לדיון הם אינם מתחילים לעבוד בתיק או לנסות לקדם בו

פשרות .ללא מועד לדיון הם יתנו את הסמכתם בקלות רבה לבקשות ארכה

של הצד השני .הזמן בו ממתין התיק להגשת כתב הגנה שלאחריו ייקבע דיון

הינו "זמן מת"



ניתוח אנליטי של משך התיקים :קביעת הדיון הראשון רק לאחר הגשת כתב

ההגנה משמעותה הארכה של 30יום (אם כתב ההגנה הוגש בזמן) עד 45יום

במשך ההליכים הממוצע -מחיר כבד בהימשכות ההליכים.



פרקטיקות בישראל :נתוני בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע מאפשרים

בחינה של השפעת המעבר על משך ההליכים .לאחר המעבר לקביעת מועד

לתיק עם הגשתו חלה ירידה דרמטית של 36%במשך ההליכים בבית הדין,

ונשיאת בית הדין מייחסת לקביעת המועד לתיק עם הגשתו את מרבית

ההשפעה .בנוסף ,קביעת מועד לתיק עם הגשתו הינה הפרקטיקה הננקטת

בבית המשפט המחוזי מרכז הנחשב מהיר יחסית.



Best Practiceעולמי – נשיא בית המשפט הפדרלי באוסטרליה ,הנחשב

למוביל עולמי בניהול פרואקטיבי של תיקים (" ,)"Rocket-Docketרואה

בקביעת מועד לתיק עם הגשתו את הסיבה המרכזית לקיצור ההליכים (שקף

)58

2בדיון הפנימי על המערכת לבחון היבטים כגון בית משפט שלום מול בית משפט מחוזי ,סוגי הליכים וכיוצא בזה ,כשמוסכם

שאין מקום לכך שתיק יעמוד על המדף ויש לקבוע לוחות זמנים לניהול התיק בהתחשב במשתנים בפורטו לעיל

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~4

הנחות:

מ הלי מקדם רא ו לסיום 200יום

120יום

מועד קדם רא ו אפ רי

מ

הלי

נקבע לדיו עם הג תו

120יום

200יום

320יום

הלי

מ

נקבע לדיו עם הג ת תב הגנה בהתאם לתקנות 30יום

200יום

30יום

120יום

350יום

מ

הלי

נקבע לדיו עם הג ת תב הגנה תו חריגה 90יום

200יום

120יום

90יום

410יום

הלי ים בתיקי בית הדי לעבודה בבאר -בע

מ

לפני ואחרי קביעת מועד לתיק עם הג תו בימים

ה ינוי בקטגוריות תיקים

בל

-18%

דמ

-21%

קג

-29%

סק

-43%

סע

-84%

דמ ר

-82%

293

-36%

187

אחרי קביעת מועד לתיק עם הג תו

09 10-08 01

לפני קביעת מועד לתיק עם הג תו

09 009-08 010

מקור :בית הדי לעבודה בבאר -בע

החשש המרכזי הינו שהמהלך ייצור "חורים" ביומן השופט ולאי-ניצול של זמנו.

עם זאת ,ניתן לתת מענה למורכבות הזו ,כפי שגם נהוג במערכות משפט בעולם.

המענה המוצע נכון באופן כולל ,ללא קשר להחלטה אם לנקוט במהלך המדובר או

לא:



חיזוק התמיכה בלשכת השופט לניהול אקטיבי של היומן :כפי שמודגש

בפרק שעוסק בחיזוק התמיכה בלשכת השופט ,ניהול פרואקטיבי של ההליך

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~5

מחייב כי בכל לשכה תהיה פונקציה תומכת נוספת שתפקידה העיקרי הוא

להבטיח ניצול אפקטיבי של זמן השופט – לעמוד בקשר עם הצדדים לווידוא

התייצבותם על מנת לצמצם את ה"חורים" ביומן .3ברור כי בכל מקרה

הטיפול האדמיניסטרטיבי בתיק לקראת הדיון הראשון נעשה על-ידי הצוות

התומך בשופט (בין אם בלשכתו ובין אם במזכירות הכללית או במחלקה

המשפטית) אל מול הדד-ליין של מועד הדיון שנקבע.



פרקטיקות ניהול יומן שיפוטי קיימות בישראל ובעולם – :Over-Booking

יומני שיפוט רבים בישראל מתנהלים ב Over-Booking-של 20%-30%

במספר התיקים ,במטרה להבטיח שלא ייווצר "חור" ביומן (הליכים פליליים,

עניינים מקומיים .)..,יש להדגיש כי ה Over-Booking-צריך להיות מבוסס על

שיעור התיקים שנסגרים לפני הדיון.4

.2ב .2.הגבלה ל 14-יום של משך הזמן בו יכולים הצדדים לבקש תיאום מחדש של מועד

הקדם הראשון בשל דיון מקביל

מועד הקדם הראשון נקבע שלא בנוכחות ובתיאום עם הצדדים (בין אם המועד

נקבע עם הגשת התיק ובין אם לאחר הגשת כתב ההגנה) .הדבר גורם במקרים רבים

ל"התנגשות" ביומנים של עורכי-הדין אותה הם מגלים במקרים רבים במועד

מאוחר וסמוך לדיון ,דבר המוביל לבקשות דחיה.

לפיכך השופט יורה לצדדים כי עליהם להתריע תוך 14יום על קיומו של דיון מקביל

ולבקש תיאום מחדש של מועד הדיון .היה ולא עשו כן ,ייחשב הדבר כהסכמה

למועד המקורי שקבע בית המשפט.5

.2ב .3.תיקים ללא הגנה – העמדת לוחות-זמנים לסיום תוך 100יום

בשיעור ניכר מהתיקים האזרחיים בבתי משפט השלום לא מוגשים כתבי הגנה.

בתיקים האלה יש לחתור לסיומם המהיר .אם לא הוגש כתב הגנה תוך חודשיים

מהגשת התביעה ,יוציא בית המשפט ,מיוזמתו ,התראה על מתן פסק דין בהיעדר

הגנה .אם לא תינתן תגובה תוך 40יום בהתאם לתקנות ( 10ימים למשלוח ו 30-יום

לתגובה) או שהטעמים בתגובה לא יניחו את דעת בית המשפט ,יינתן פסק דין.

באופן דומה יטפל בית המשפט בתקופות של חוסר מעש בתיק ,יאתר אותן ,ויתריע

ביוזמתו בפני הצדדים על מחיקת התובענה /מתן פסק דין תוך 40יום.

3באופן דומה לכך שמזכירתו של רופא השיניים מנהלת את פגישותיו וביטולים שנעשים כך שכל הזמן יהיה לו מטופלים

4להמחשה ,אם השופט יודע מתוך נסיונו ש 20%-מהתיקים מסתיימים לפני הדיון (פשרה ,מחיקת תביעה ,)..,ושב30%-

נוספים מוגשות בקשות דחיה – גובה ה Over-Booking-יהיה 20%

5שופטים במדינות המשפט המקובל (קנדה ,אוסטרליה ,ניו זילנד ואנגליה) סיפרו כי עורכי דין לא יעזו לקחת תיק הקבוע

לדיון שמתנגש עם דיון אחר ש נקבע להם (כולל תיקים בערכאות שונות) ,מכיוון שבית המשפט יקבע כי הם אשמים בביזיון

בית המשפט

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~6

כאמור ,ניהול פרואקטיבי ואיתור תקופות של חוסר מעש ,מחייב את חיזוק

התמיכה בלשכת השופט בפונקציה (מתמחה/מזכירה) שתעבור על כלל התיקים של

השופט ותאתר תיקים ש"נופלים בין הכיסאות" ותקופות של חוסר מעש.

.2ב .4.הפחתת הטיפול הטכני בבקשות -נוהל טיפול בבקשות בכתב

השופט ינחה את הצדדים שבקשות בכתב תוגשנה עד 45יום לפני מועד הקדם,

כאשר כל מבקש אחראי למסירתה המידית למשיב .עם חלוף 30יום יגיש המבקש

לבית המשפט הודעה בכתב עם אישור המסירה ובה יבקש להכריע בבקשה או

לקבוע אותה לדיון ,כך השופט לא יעסוק בהמצאת הבקשה או התגובה ויכול

להורות למזכירות שלא לעיין בבקשות עד שהבשילו (ראו נוסח החלטה) .6

.2ב .5.הנחיה לצדדים לסיום כל הליכי גילוי מסמכים ושאלונים לפני הקדם הראשון

השופט ינחה את הצדדים לסיים את כל הליכי גילוי המסמכים והשאלונים לפני

הקדם הראשון .הנחיה כזו תייצר הנעה של הצדדים לפעולה ,תבטיח כי עורכי הדין

עובדים על התיק משלביו המוקדמים ,ותצמצם את "הזמן המת" בתיק

.2ב .6.תביעות נזיקין ללא שאלת חבות (בבתי משפט שלום עם נפח פעילות הולם) –

ניהול על-ידי רשם ייעודי עם הגשת התביעה ליצירת Full Kitלפני דיון הקדם

הראשון אצל השופט

תיקים אלה מתאפיינים בכך שאינם מתקדמים עד שלא נתקבלו חוות דעת

חיצוניות (תחשיבי נזק ,מינוי מומחים בהסכמה .)..,בבתי משפט בהם קיים נפח

פעילות הולם (נצרת ,חיפה ,תל-אביב ,ראשל"צ ,באר-שבע )7יהיה רשם יעודי

שיהיה אחראי על הכנה מרוכזת של ה Kit-המלא של התיקים .בכך ינוצל טוב יותר

זמן השופט שיקבל את התיק המוכן .תפקידם של הרשמים הוא לדאוג לצדדים

הטכניים של הכנת ה ,Kit-ללא הצעת הצעות פשרה ,שהינה תפקיד השופט.

על מנת לתת מענה לסכנה סכנה שהרשמים לא ינהלו את השלבים עד דיון הקדם

הראשון באופן פרואקטיבי (הימנעות מסנקציות מחשש לערעורים ,מעמד פחות

יחסית אל מול עורכי-הדין ,8)..,יש לבצע בדיקה של משך ההליכים הממוצע ומשך

6באוסטרליה נהוג לחייב את הצדדים להיפגש לפני הגשת בקשת ביניים במטרה לצמצם בקשות עם ערך נמוך ( Low output

)events

7בחלקם כבר נהוגה השיטה

8מייקל בלק ,נשיא בית המשפט הפדרלי באוסטרליה ,מתנגד למהלך כזה נחרצות:

"Endemic tendencies to delay are liable to be exacerbated when a case is assigned to a judge only when it

is ready for trial, and when, in the years that might elapse between the commencement of the action and

its trial, the case may be dealt by any one of a number of Registrars, Masters, Prothonotaries, or quasi"judicial officers

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~7

הזמן הממוצע להכנת Full-Kitלפני ביצוע המהלך ,ולאחר מכן באופן שנתי כדי

להבטיח שההליכים אכן מתקצרים.

.2ג .קדם המשפט

רקע :ניהול בלתי אפקטיבי של הליך קדם המשפט האזרחי הוא פקטור משמעותי

בהתארכות ההליכים ,המתבטא במשך זמן ארוך בין דיון הקדם הראשון לדיון האחרון.

משום כך ,ישנה חשיבות רבה לשיפור יכולת השופטים לניהול קדם אפקטיבי – צמצום

מחלוקות ומיקוד ההליך בעיקר בקצב מהיר -וליצירת כללים מובנים לניהול שלב קדם

המשפט .ישיבת קדם המשפט האחרונה (הקדם המסכם) הינה בעלת חשיבות מיוחדת

לקידום ההליך לקראת ההוכחות.

.2ג .1.הכנה לקדם הראשון – היערכות לצמצום מחלוקות וקידום פשרות

הכנה מוקדמת אפקטיבית של התיק ,עם חוזקותיו וחולשותיו והנושאים

שבמחלוקת ,הינה הכלי המרכזי לצמצום מחלוקות וקידום מוקדם של פשרות .על

השופט לקרוא את כתבי הטענות תוך שימת לב לנקודות החוזקה והחולשה של

הצדדים ,והבנת הפרמטרים של הוויכוח .על השופט להכין שתי הצעות פשרה (אחת

כ )Back-up-אותן יעלה בפני הצדדים בעת הצורך.

.2ג .2.ניהול הקצב של הקדם

.2ג.2.א .הגבלת מספר הדיונים והגדרת התוצרים לפי העקרון המנחה של "מעט

ישיבות עם תוצרים משמעותיים" ושימוש בקדם להנעת ההליך

הגבלת מספר דיוני הקדם תוחמת את מסגרת הזמנים ל"התברברות"

ומשיכת זמן .העיקרון המנחה הינו – מעט ישיבות עם תוצרים

משמעותיים מכל ישיבה .לכל ישיבה צריכה להיות מטרה ,הברורה

לשופט ,ובמרבית המקרים גם לצדדים .כל ישיבה אמורה להסתיים

בהחלטה מסכמת שבה תוגדרנה במדויק המטלות שהוטלו על הצדדים

והלו"ז לביצוען( .לקדם משפט מסכם – ראה בהמשך)

ככלל ,ישאף השופט לשני דיוני קדם "מהותיים":



קדם ראשון אחרי השלמת ההליכים המקדמיים (גילוי המסמכים

והשאלונים) .בישיבה הזו נקבע מועד לתצהירים ,או לו"ז להשלמת

צעדים עד קבלת הוראה לתצהירים .בקדם הראשון יוכל השופט

להציע הצעת פשרה (תוך הכנה מראש של תכנית חלופית)



קדם שני ("הקדם המסכם") :אחרי מועד התצהירים .נועד להערכת

משך הזמן הנדרש להוכחות

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~8

עם זאת ,כאשר ההליך מתעכב ומתנהל בקצב מדשדש ,יזמן השופט את

הצדדים להופיע בפניו לקדמי משפט "טכניים" תכופים כדי להניע את

ההליך.

.2ג.2.ב .שמירה על עיקרון של "אין מנהלים הליכים לאחור" ומתן תוקף

החלטה לסיום שלבים בהליך

השופט יקפיד לקדם את ההליך ולמנוע חזרה לשלבים מרכזיים

שנסתיימו (שאלונים .)..,השופט יקבע בתוקף של החלטה שהשלב

הסתיים (ראו נוסח החלטה מצורף) .השופט יימנע מהצדדים מלחזור

לשלבים מוקדמים ו"לנהל הליכים לאחור" ,אלא אם יש התפתחות

חדשה ובלתי צפויה

.2ג .3.קדם ראשון

.2ג.3.א .צמצום מחלוקות וצמצום מספר העדים

בישיבת קדם המשפט הראשונה (לאחר שהוגשו כתבי הטענות) ,על

השופט להבין את הנושאים הנמצאים בהסכמה ובמחלוקת בין הצדדים

על מנת לצמצם ולתחום את גדר המחלוקת.

מלבד צמצום המחלוקת ,על השופט להבין מהצדדים בישיבה הראשונה

אילו עדים בכוונתם להביא כדי להוכיח את הטענות שבמחלוקת,

ולשאוף לצמצם את מספר העדים למינימום הרלוונטי וההכרחי .צמצום

מספר העדים מאפשר קביעת מועד מוקדם יותר להגשת תצהירים

ומקטין את מספר ימי ההוכחות הנדרשים.

.2ג.3.ב .שמיעת עדויות בקדם משפט – תיק עם ויכוח עובדתי לא רחב

בזימון לקדם המשפט ישתמש השופט ,במידת הצורך ובתיק עם ויכוח

עובדתי לא-רחב ,בסמכותו לשמוע עדויות בקדם המשפט .בתיקים אלה

יורה השופט לצדדים את מי להביא לדיון ושיהיו ערוכים לקיום חקירות

ולסיכומים (ראו נוסח החלטה)

.2ג.3.ג .חיוב בעלי הדין עצמם להתייצב לדיון

חיוב בעלי הדין עצמם להתייצב לדיון מאפשר לשופט לברר ביעילות את

הפלוגתאות ,ולהציג בפני בעלי הדין ,באופן ישיר וללא מתווכים ,את

חולשות וחוזקות התיק ואת הערכת הסיכון והסיכוי של השופט ובכך

לקדם פשרות

.2ג.3.ד .העברה בין מסלולים לפי משך הזמן הנדרש להוכחות – תביעות קטנות

(עד חצי שעה) וסדר דין מהיר (עד שעתיים וחצי)

השופט יאמוד את משך הזמן הנדרש לדיון הוכחות בתיק .משך הזמן

לדיון תביעה קטנה הינו חצי שעה .משך הזמן לדיון תביעה בסדר דין

מהיר הינו שעתיים וחצי .אם להערכת השופט ,הצדדים יזדקקו לזמן רב

יותר (לנוכח מספר העדים ,היקף החומר ,)..,עליו להורות להעברת

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~~9

התביעה למסלול אחר (מתביעה קטנה לסדר דין מהיר ,ומסדר דין מהיר

לסדר דין רגיל -ראו נוסח החלטה)

הגדרה מערכתית של משכי הוכחות לסוגי תיקים שונים תקל על השופט

לאחר מכן בהצבת גבולות לניהול דיוני ההוכחות.

.2ג.3.ה .קביעת מועד מוקדם לתצהירים – לאחר הקדם הראשון

קביעת מועד מוקדם לתצהירים מניעה את התיק ומצמצמת את היקף

ההליכים המקדמיים .בהקדם האפשרי ,ובשאיפה לאחר ישיבת הקדם

הראשונה ,ייתן השופט החלטה על המועד להגשת תצהירים וייקבע

במועד סמוך לאח ר מכן מועד לישיבת קדם משפט מסכם .בהחלטה זו

יבהיר השופט כי בקדם המשפט המסכם תיערך תכנית מפורטת

להוכחות ועל עורכי הדין להגיע לישיבה עם הערכה של פרק הזמן

שיידרש להם לחקירות נגדיות וניהול ההוכחות .הוא יודיע לצדדים כי

כל טענה בדבר קבילות או התנגדות לתצהירים תישמע בקדם המשפט

המסכם .את מועד ההוכחות ניתן לקבוע במהלך הקדם המסכם ,כאשר

בפני השופט מונחים כבר התצהירים והוא יכול להעריך את גודל התיק

ואורך ישיבות ההוכחות שיידרשו (ראו נוסח החלטה).9

.2ג .4.מומחים

.2ג.4.א .בית המשפט יעמוד בקשר עם המומחה (אם מונה מטעמו) או עם

הצדדים (אם המומחה הוא מטעמם) כדי לוודא שחוות הדעת מוגשת

תוך שלושה חודשים

.2ג.4.ב .במקרה הצורך ,יורה בית המשפט לצדדים להפקיד את התשלום

למומחה במזכירות בית המשפט על מנת לזרז את הסדרת התשלום

.2ג.4.ג .במידה ולא הוגשה חוות דעת המומחה והשופט השתכנע כי הועברו

למומחה המסמכים הנדרשים לחוות הדעת והוסדר התשלום ,יזמן

השופט את המומחה לדיון הקדם הבא (במועד קרוב) על מנת שיסביר

מדוע לא הגיש חוות דעת

.2ג.4.ד .במידה שבדיון ההוכחות נדרשת עדותם של שני מומחים או יותר מטעם

הצדדים ,יורה השופט למומחי צדדים ,בהתאם לשיקול דעתו ,להכין

דו"ח משותף המפרט את גדר המחלוקת ולהיערך לפי הקווים המנחים

לניהול עדויות של מספר מומחים בו-זמנית

10

הקשר עם מומחים ובעיקר אי-עמידתם במועדים הינו גורם נוסף

בהימשכות ההליכים .השופט בתיק ניצב בין רצונו לקבל חוות-דעת

9אפשרות נוספת הינה קביעת מועד ההוכחות עם קביעת המועדים לתצהירים ולקדם משפט מסכם .בדרך זו ,משדר בית

המשפט לצדדים מסר לגבי האורך המצופה של ההוכחות ובכך משפיע על היערכותם בכתיבת התצהירים .קביעת מועד

ההוכחות צוינה על-ידי עורכי -הדין ככלי המרכזי שיכול השופט להפעיל כדי להניע אותם לפעולה בשל ההשקעה הרבה

הכרוכה בהכנה להוכחות .כמו-כן ,בתורת הניהול הפרואקטיבי בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה ,קביעת מועד ההוכחות

בדיון הקדם הראשון נחשבת לאחד המהלכים המרכזיים בהאצת ההליך ובצמצום התדיינויות סרק.

10ראה נספח ב' :ניהול עדויות של מספר מומחים בו-זמנית

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 10

ממומחה מוביל בתחום ,לבין רצונו לקבל חוות-דעת בזמן סביר .בנוסף,

כאשר קיימים בתיק מומחים מטעם הצדדים ,יש צורך לגדר את

המחלוקות ביניהם ולהבטיח שחקירתם מתמקדת בעיקרי הדברים.

משך הזמן המקסימלי ,מלבד במקרים חריגים ,למתן חוות דעת של

מומחה רפואי הינו שלושה חודשים .משך הזמן הזה נקבע בהתייעצות

עם שופטים ועם ההסתדרות הרפואית ,ומשאיר "שולי רווח" רחבים

לביצוע הבדיקות הנדרשות ולכתיבת חוות הדעת.11

על הפונקציה הנוספת התומכת בלשכת השופט (מתמחה/מזכירה) או כל עוזר

אחר שימצא השופט לנכון ,לעמוד בקשר עם המומחה ,אם מונה מטעם בית

המשפט ,או עם הצדדים ,ולעקוב אחר מתן חוות הדעת במועדה.

בעשותו כן ,יזכור השופט כי במקרים רבים חוות הדעת מוכנה אך

הגשתה מתעכבת מכיוון שלא הוסדר התשלום בין המומחה לצדדים .אם

השתכנע כי כך הדבר ,יורה השופט לצדדים להפקיד את התשלום

במזכירות בית המשפט ,אם נוצר עיכוב או בעת מינוי המומחה.

במידה ולא הוגשה חוות דעת המומחה והשופט השתכנע כי הועברו

למומחה המסמכים הנדרשים והוסדר התשלום ,יזמן השופט את

המומחה לדיון הקדם הבא (במועד קרוב) על מנת שיסביר מדוע לא הגיש

חוות דעת.

במקרים בהם מעריך השופט כי דו"ח משותף של המומחים מטעם

הצדדים ,בו הם מפרטים את גדר המחלוקות ביניהם ואת הנקודות

המוסכמות ,יצמצם משמעותית את היקף חוות-הדעת ויסייע בניהול

יעיל של ההוכחות ,יורה השופט למומחים להכין דו"ח כזה.

.2ג .5.קדם מסכם

.2ג.5.א .השופט ,בתיאום עם הצדדים ,יקבע את לו"ז דיוני ההוכחות – מספר

הימים ,קציבת זמנים לחקירות וחקירות נגדיות ,ומועדים רציפים (תוך

הסתייעות בדוגמאות ואמות מידה להיקף הזמן שנדרש)

.2ג.5.ב .יגדיר את ההיערכות להבאת עדים

.2ג.5.ג .יפעל להגעה להסדרים דיוניים אשר עשויים לקצר את זמן ההוכחות

.2ג.5.ד .וינחה את הצדדים אם להיערך לסיכומים בעל-פה

השופט ,בתיאום עם הצדדים ,יקבע בדיון הקדם המסכם את לו"ז דיוני

ההוכחות – מספר ימי ההוכחות ,תאריכיהם ,ומשך הזמן שיוקצה

לצדדים לניהול ההוכחות ,כאשר לצדדים יינתן חופש בניהול הזמן

11ראה גם "הרופא והמערכת המשפטית" ו"הרופא כעד מומחה" ,בתוך "אתיקה רפואית :כללים וניירות עמדה" ,בעריכת

פרופ' אבינועם רכס ובהוצאת ההסתדרות הרפואית

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 11

לחקירות וחקירות נגדיות בתוך הגבולות שנקבעו .הדבר ייתן אופק קרוב

ולו"ז ודאי לסיום ההליך ובכך יסייע בקידום פשרות.

בתהליך קביעת הלו"ז יסתייע השופט ,במידת הצורך ,בדוגמאות ואמות-

מידה להיקף הזמן הנדרש (משפט אפל נגד סמסונג – הגבלה ל 25-שעות

לכל צד לחקירות וחקירות נגדיות; משפט רשות ההגבלים האמריקנית

נגד מיקרוסופט – הגבלה ל 12-עדים לכל צד)

הלו"ז יקבל תוקף של החלטה .הלו"ז יכלול את סדר חקירות העדים,

יקח בחשבון את האפשרות של אי התייצבות עד וקביעת ישיבות נוספות

בעקבות זימונו בצו הבאה .השופט ינסה לקבל את הסכמת הצדדים

להסמכת בית המשפט להורות על שינוי בסדר שמיעת הראיות .השופט

ידגיש בפני הצדדים שהליכי גישור לא יפגעו במועד ההוכחות ולא יביאו

לביטולם .הוא יורה לבאי-כוח הצדדים להזמין את כל העדים

והמצהירים ,ולתזכר אותם על קיום הישיבה לפחות 10ימים לפני כן.

הוא יבהיר שלא ייקבעו ישיבות הוכחות נוספות ,אלא עקב נסיבות

חריגות מאוד.

השופט יפעל להביא את הצדדים להסדרים דיוניים אשר עשויים לקצר

את זמן שמיעתו של התיק ,לרבות ויתור על חקירות נגדיות של

המצהירים או חלקם ,והסדרים בנושאי התנגדויות ראייתיות.

במסגרת ההחלטה בסיומו של קדם המשפט המסכם ,יקבע השופט האם

על הצדדים להיערך לסיכומים בע"פ בתום יום ההוכחות (ראו נוסח

החלטה).

.2ד .הוכחות

רקע :מיעוט מהתיקים האזרחיים מגיעים להוכחות .גם באלו המגיעים לשלב זה ,במקרים

רבים מדובר בדיון הוכחות אחד .לפיכך ,לשלב זה יש משמעות פחותה על הימשכות ההליכים

בישראל ,לפחות מהבחינה המתמטית גרידא .מהלכים בשלב זה לא יהיה בהם כדי לקצר

משמעותית את משך ההליך מנקודת מבטם של בעלי הדין עצמם.

עם זאת ,באותם תיקים בהם מתקיים יותר מדיון אחד ,פערי זמן ממושכים בין מועדי

הוכחות מקשים על חייו של השופט שנאלץ ללמוד את התיק מחדש בכל פעם ,פוגעים

ביעילות ניהול ההליך ומאריכים את משכו.

.2ד .1.ניהול הוכחות במועדים רציפים (בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לסיום ההליך),

עמידה במגבלות הזמן שהוגדרו לחקירות ,והנחייה להיערך לסיכומים בע"פ

בהתאם ללו"ז שקבע השופט בהחלטתו בקדם המסכם ,דיוני ההוכחות יערכו

באופן רציף (לפחות יום בשבוע אך לא יותר משלושה ימי שיפוט מלאים בשבוע),

על-מנת לאפשר ראייה אינטגרטיבית של התיק ולמנוע "לימוד מחדש של התיק"

לפני כל דיון .הצדדים יונחו להיערך למתן סיכומים בעל-פה.

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 12

בתיקים בהם יש אינדיקציה ברורה לכך שעצם קביעת ההוכחות תוביל להסכם

פשרה ,או שתחילת שמיעת ההוכחות תסייע לסיומם (עד מפתח )..,ניתן לקבוע

ישיבת הוכחות אחת ,ואם התיק לא מסתיים בפשרה ,לקבוע את המועדים

הנוספים.

על השופט להקפיד כי עורכי-הדין עומדים במגבלות הזמן שהוגדרו בדיון הקדם

המסכם לחקירות ולחקירות נגדיות.12

.2ד .2.במידה שבדיון ההוכחות נדרשת עדותם של שני מומחים או יותר מטעם הצדדים,

יורה השופט ,בהתאם לשיקול דעתו ,על ניהול עדויות של מספר מומחים בו-

זמנית13

ניהול עדויות בו-זמנית של מספר מומחים מאפשר למומחים להתייחס סימולטנית

זה לדבריו של זה .בתחילת העדויות ,כל מומחה מתאר במילותיו את הנושאים

העיקריים .לאחר מכן ,ובכל שלב ,כל מומחה יכול להעיר על דברים שאמר מומחה

אחר ולהציג שאלות לגבי מה שנאמר או לא נאמר .לאחר מכן ,עורכי הדין מציגים

את הנושאים עליהם יבקשו לנהל חקירה נגדית .עורך-הדין יכול לפנות במהלך

החקירה למומחה מטעמו ולבקש ממנו להתייחס לדברי המומחה השני.

בניהול עדויות מומחים בו-זמנית טמונים יתרונות משמעותיים ביחס לפרקטיקה

המקובלת של חקירות נגדיות בפער זמנים ביניהן:



קיצור משמעותי במשך הזמן הנדרש לעדויות המומחים ולדיוני ההוכחות



מיקוד העדויות בגדרי המחלוקת בין המומחים ובסוגיות הקריטיות שעל

הפרק ,במקום חקירה נגדית מפורטת שמערפלת את מוקד העניין בתוך סבך

של פרטים



מיצוי יעיל של נושאים – Everyone is on the same page on the same time



הפחתה משמעותית בסיכוי שהמומחה ישתמש בשפה מקצועית מעורפלת

ויקשה על השופט ועל עורך הדין שמנהל את החקירה הנגדית ,מתוך כך

שהמומחה יודע שהקולגה שלו יכול לחשוף הטעיות מקצועיות

12שופטים רבים מביעים חשש כי קביעת דיונים ברציפות תביא לאי-ניצול מיטבי של זמנים בשל ביטול דיונים והגעה לפשרות

עם תחילת ההוכחות .ניתן לתת מענה לחשש זה:

ההנחיות בתורה מתחשבות בחשש זה – תיקים בהם ניתן לקבוע ישיבת הוכחות אחת..,

הצוות התומך בלשכה נ מצא בקשר שוטף עם הצדדים ויכול לאתר "סימנים מקדימים" לפשרות

פרקטיקות ניהול יומן הנהוגות בישראל ובמדינות המשפט המקובל – קביעת Over-Bookingשל מועדי הוכחות

בהתאם לשיעור התיקים המסתיימים בפשרות ביום ההוכחות .חשוב להדגיש כי ה Over-Booking-אינו כולל בקשות

דחיה .להמחשה ,אם השופט יודע ש 20%-מהתיקים מסתיימים לפני הדיון (פשרה ,מחיקת תביעה ,)..,ושב30%-

נוספים מוגשות בקשות דחיה – גובה ה Over-Booking-יהיה 20%

במקרה בו בוטל דיון ,או מספר דיונים ,ינצל השופט את הזמן למשימותיו ,ובעיקר למשימות הכתיבה שלו

13ראה נספח ב' :ניהול עדויות של מספר מומחים בו-זמנית

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 13



חוויה טובה יותר עבור המומחים עצמם – דיון פרופסיונאלי במהותו מול

קולגות מקצועיות ,בו המומחים מסוגלים להסביר ולהגן על עמדותיהם.

ככלל ,הדיון הינו פחות וכחני ולעומתי

.2ה .סיכומים ופסק דין

רקע :מיעוט קטן מהתיקים האזרחיים מגיעים לסיכומים ופסק-דין .גם באלו המגיעים

לשלב זה ,במקרים רבים ניתן פסק-הדין עם סיום הסיכומים .לפיכך ,לשלב זה יש משמעות

פחותה על הימשכות ההליכים בישראל ,לפחות מהבחינה המתמטית גרידא .מהלכים בשלב

זה לא יהיה בהם כדי לקצר משמעותית את משך ההליך מנקודת מבטם של בעלי הדין עצמם.

עם זאת ,זהו השלב העיקרי שנמצא בשליטתו הבלעדית של השופט .משום כך ,למחויבות של

השופט (וכלל המערכת) למתן פסק דין מהיר יש משמעות סימבולית רבה כמסר של

"הדדיות" להתנהלות היעילה של הצדדים במהלך המשפט

.2ה .1.אל מול הצדדים

.2ה.1.א .הכוונת הצדדים למתן סיכומים בע"פ ,ככל האפשר

.2ה.1.ב .הטלת הגבלות על סיכומים בכתב (ככלל אצבע ,בתיק בהיקף רגיל

סיכומים של עד 8-10עמודים .בתיק גדול 15-20עמודים .בתיק קטן

(שבו לא נעשו סיכומים בע"פ) 5עמודים

.2ה .2.לשופט

.2ה.2.א .פיתוח יכולות -שיפור היכולת למתן פסק-דין באותו יום (באולם או

בלשכה) ,ניהול זמן אפקטיבי והתחלה של כתיבת ראשי פרקים לפסק

הדין עוד לפני הסיכומים

.2ה.2.ב .השופט יקבע במהלך הדיון האחרון תאריך יעד למתן פסק-דין וינהל

את יומנו בהתאם14

.2ה.2.ג .על השופט להקפיד לכתוב את פסק הדין באופן בהיר וקצר ככל שהדבר

ניתן

כאמור ,שלב מתן פסק הדין ,על אף שאינו מהווה חלק משמעותי בהימשכות הכוללת של

הליכים בישראל ,הינו השלב המרכזי בו לשופט יש שליטה מלאה.

לשם כך יש לפתח את יכולות השופטים למתן פסק דין ביום הדיון (בעיקר בתיקים ללא עדים

רבים או/ו שאינם מורכבים משפטית) ,כאשר יש שופטים שיעדיפו לתת את פסק-הדין

14

בבית המשפט הפדרלי באוסטרליה נהוג כי פסק-הדין יינתן ,במידת האפשר ,תוך שישה שבועות

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 14

באולם ויש כאלה שבלשכה .15יש להנחיל פרקטיקות קיימות בקרב השופטים לניהול

אפקטיבי של זמן הכתיבה ,ובין היתר תחילת כתיבת ראשי פרקים לפסק הדין עוד לפני

הסיכומים.

על השופט לשדר את מחויבותו לניהול המהיר של ההליך בקביעת תאריך יעד למתן פסק-הדין.

תורת ניהול שיפוטי פרואקטיבי צפויה לצמצם את מספר והיקף פסקי הדין שעל השופט לכתוב

– הן משום שצמצום המחלוקות מזקק את הנושאים לכתיבה ומקצר את הזמן הנדרש ,והן

משום שהצעדים השונים מגדילים את ההסתברות להגעה לפשרה מוסכמת.

.2ו .אכיפת מועדים והתנהלות כוללת

רקע :ארכות ודחיות מהווים חלק מרכזי בהימשכות ההליכים האזרחיים בישראל .משכי

זמן ארוכים בהליך מוקדשים לארכות ודחיות ,בין אם ניתנו על-ידי השופט ,ובין אם

הצדדים נטלו את החירות לקחת אותם בעצמם (למשל על ידי הגשה באיחור) ,ללא סנקציה.

אכיפה אסרטיבית של מועדים הינה מהלך ראשון במעלה לקיצור משך ההליכים באופן

משמעותי של למעלה מ( 20%-ראה סיפורי התיקים).

קיימת תפיסה לפיה על השופט להקפיד על מניעת דחיות רק בשלב ההוכחות ,כאשר ישנה

פגיעה בניצול הזמן השיפוטי ,בעוד שבשלב הקדם ניתן לאפשר לצדדים דחיות מרובות.

תפיסה זו תביא לצמצום מינורי בלבד במשך ההליכים ולו מהטעם המתמטי הפשוט שמיעוט

מהתיקים מגיע להוכחות ,ומספר זעום עוד יותר מגיע ליותר מדיון הוכחות אחד .על מנת

להביא לצמצום משמעותי במשך ההליכים ,על השופט לסרב לבקשות דחיות באופן

אסרטיבי הן בשלב הקדם ,ובמשנה תוקף בשלב ההוכחות.

כלל עורכי-הדין שרואיינו בפרויקט הביעו רצון בכך שיוצבו להם גבולות ברורים וקשוחים,

במועדים שלא תהיה מהם סטיה ,ובהטלת סנקציות .כמו-כן ,העריכו עורכי-הדין כי

התנהלות ברורה של מערכת המשפט במסגרת תורה סדורה תביא לשינוי התנהגותי בקרב

עורכי הדין (שקפים .)63-64

שופטים הנוקטים באכיפה אסרטיבית של מועדים מעידים כי מספיקות מספר סנקציות

מועטות לשינוי התנהגותי בקרב עורכי-הדין ולשמירה מצידם על מועדים.

חשוב להדגיש עוד כי דחיות יוסיפו להיות מדי פעם מסיבות שונות .המטרה היא לצמצם את

מספרן באופן חד.

קיימים שני סוגי דחיות:



אי עמידה במועד לביצוע פעולה ( – )postponementעומס ,טעות ,מחדל ,קשיים

שונים..,

15ככלל ,משימות ההקלדה בלשכה ,ככל שתידרשנה ,הן חלק ממשימות הפונקציה הנוספת לתמיכה בלשכת השופט (ראו:

"התמיכה בשופט :הלשכה") .בנוסף ,חלק מתפקידה של מפעילת האולם הוא לסייע לשופט בלשכתו ובין היתר בהקלדת

החלטות ופסקי דין ,בשעה שלא מתקיימים באולם דיונים (ראו "התמיכה בשופט :האולם") .במידה ומתעורר צורך במענה

נוסף (למשל ,מעבר לשעות העבודה) ניתן למלאו באמצעות שעות סטודנטים שיינתנו כ"פול" לבית המשפט ויוקצו לשופטים

לפי הצורך

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 15



קביעת מועד מחדש ( – )Reschedulingאחד מהצדדים אינו יכול להופיע במועד

שנקבע בשל נסיבות שונות (בין אם בגלל נסיבות פתאומיות [מחלה ,מוות] ,או נסיבות

שהיו ידועות מזה זמן [דיון בערכאה גבוהה יותר/שלב מתקדם יותר בהליך ,שירות

מילואים מתוכנן וכדומה]) .במקרה כזה יכול בית המשפט לקבוע מועד חדש מוקדם

יותר לדיון

הכלל המהותי הינו שכל הפרה או סטייה מהנחייה או מועדי בית המשפט או מסדרי הדין

תישא סנקציה כלשהי .בידי השופט עומד ארסנל של כלים לשימוש לנוכח אי עמידה

במועדים ,ועליו לבחור את הסנקציה ,לפי שיקול דעתו

.2ו .1.אי עמידה במועד לביצוע פעולה – ארסנל סנקציות ותמריצים

.2ו.1.א .המשך ניהול ההליך יהיה כרוך בהוצאות

.2ו.1.ב .במקרה של אי הגשת תצהיר לא יוכל הצד להביא את העד

.2ו.1.ג .מחיקת התביעה

.2ו.1.ד .מדיניות דחיה קפדנית מול בקשות דחיה

המשך ניהול ההליך יהיה כרוך בהוצאות :השופט יקבע הארכת המועד

מותנית בהוצאות שישולמו לצד השני ,וכי אם הן לא ישולמו

המסמך/הפעולה לא תתקבל .כהמחשה ,אם הנתבע לא עמד במועדים

והשופט נתן פסק דין ,ביטול פסק הדין יעשה רק לאחר שהנתבע ישלם

הוצאות לצד השני( .16ראו נוסח החלטה להמחשה)

במקרה של אי הגשת תצהיר לא יוכל הצד להביא את העד (תקנה 168

לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש

(ב)

לתקסד"א) -

על פי תקנה זו או על פי תקנה ,143לא ירשה לו השופט להביא את העד

או להוכיח את העובדה ,אלא אם כן שוכנע בית המשפט ,על פי בקשת

בעל הדין הנתמכת בתצהירו ,כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות.

מחיקה :אם הפעולה לא בוצעה בזמן שניתן ,ייתן השופט ארכה קצרה

(שבוע) להסדיר את המחדל .אם המשיב לא פעל לפי ההחלטה ולא נתן

טעם טוב ,יובא התיק לפני השופט למחיקה מחוסר מעש בתוך התקופה

הקבועה לכך בתקנות (ראו נוסח החלטה להמחשה)

16קיימות פסיקות סותרות של בית המשפט העליון בנוגע להתניית המשך ניהול ההליך בהוצאות

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 16

, בקשות דחייה לא יידונו כלל:מדיניות קפדנית מול לבקשות דחייה

מתוך התחשבות.אלא אם יוגשו בהתאם לנוהל הנשיאה בייניש

השופט יקבל לכל היותר בקשה אחת בהסכמה,בצרכיהם של עורכי הדין

בבואו לדון.) שבועות3-4 בלבד (בעיקר אם ניתן לקבוע מועד חדש תוך

יזכור השופט כי זמנו של הציבור ושל הליכים אחרים,בבקשות דחייה

17 וכי משך ההליכים בישראל ארוך,ייפגע אם תתקבל בקשת הדחייה

.2009- שניתנה ב,)AON vs ANU( ראה למשל החלטה של בית המשפט העליון באוסטרליה17

הנוהג היה שצד מקבל ארכה בתנאי שישלם הוצאות לצד השני בשל העיכוב שנגרם, עד ההחלטה

שבבקשות דחיה על השופט להתחשב בכך שהליכים צריכים להסתיים במינימום זמן,העליון האוסטרלי קבע שזה לא מספיק

לפגיעה באמון הציבור במערכת, לפגיעה שנוצרת ביומנו של בית המשפט ולחוסר היעילות בשימוש במשאבי ציבור,ועלות

. ולנזק שנגרם לצדדים אחרים המנהלים את תיקיהם והעיכוב בא למעשה על חשבונם,המשפט בשל התארכות ההליכים

:בלשון ההחלטה

the time of the court is a publicly funded resource. Inefficiencies in the use of that resource, arising from the

vacation or adjournment of trials, are to be taken into account. So too is the need to maintain public

confidence in the judicial system…

… that is not a system which today permits disregard of undue delay. Undue delay can undermine confidence

in the rule of law. To that extent its avoidance, based upon a proper regard for the interests of the parties,

transcends those interests. Another factor which relates to the interests of the parties but transcends them is

the waste of public resources and the inefficiency occasioned by the need to revisit interlocutory processes,

vacate trial dates, or adjourn trials either because of non-compliance with court timetables or, as in this case,

because of a late and deliberate tactical change by one party in the direction of its conduct of the litigation…

…Also to be considered is the potential for loss of public confidence in the legal system which arises where a

court is seen to accede to applications made without adequate explanation or justification, whether they be

for adjournment, for amendments giving rise to adjournment, or for vacation of fixed trial dates resulting in

the resetting of interlocutory processes…

…"[t]he view that the conduct of litigation is not merely a matter for the parties but is also one for the court

and the need to avoid disruptions in the court's lists with consequent inconvenience to the court and prejudice

to the interests of other litigants waiting to be heard..

The stated object in the Court Procedures Rules, of minimising delay, may be taken to recognise the ill-effects

of delay upon the parties to proceedings and that such effects will extend to other litigants who are also

seeking a resolution in their proceedings ...

…party has the right to bring proceedings. Parties have choices as to what claims are to be made and how they

are to be framed. But limits will be placed upon their ability to effect changes to their pleadings, particularly if

litigation is advanced. That is why, in seeking the just resolution of the dispute, reference is made to parties

having a sufficient opportunity to identify the issues they seek to agitate…

…What might be perceived as an injustice to a party when considered only in the context of an action between

parties may not be so when considered in a context which includes the claims of other litigants and the public

interest in achieving the most efficient use of court resources…

,,,public interest in the efficient use of court resources is a relevant consideration in the exercise of discretions

to amend or adjourn…

…The underlying public interest is the same: that there should be finality in litigation and that a party should

not be twice vexed in the same matter. This public interest is reinforced by the current emphasis on efficiency

and economy in the conduct of litigation, in the interests of the parties and the public as a whole. The bringing

of a claim or the raising of a defence in later proceedings may, without more, amount to abuse if the court is

satisfied (the onus being on the party alleging abuse) that the claim or defence should have been raised in the

earlier proceedings if it was to be raised at all."

http://www.austlii.edu.au/au/cases/cth/HCA/2009/27.html :ההחלטה עצמה

ההחלטה הביאה לכך שכמעט ולא מוגשות בקשותhttp://www.freehills.com/5307.aspx :על ההחלטה ומשמעויותיה

.דחיה באוסטרליה

מידע חסוי ומוגן/חסוי עסקית

~ 17 ~

2013 מסמך מסכם מתוקן פברואר- ניהול פרואקטיבי

.2ו .2.קביעת מועד מחדש ( – )Reschedulingארסנל סנקציות ותמריצים

.2ו.2.א .מדיניות קפדנית מול בקשות שינוי מועד

.2ו.2.ב .הקדמת הדיון

.2ו.2.ג .קביעת מועד לדיון ראשון

מדיניות קפדנית מול בקשות שינוי מועד :ככלל ,בקשות שינוי מועד לא

יידונו כלל ,אלא אם יוגשו בהתאם לנוהל הנשיאה בייניש( .ראה למעלה)

הקדמת הדיון – בבקשה בהסכמה לשינוי מועד יציינו הצדדים ,שני

תאריכים המוסכמים עליהם ,בהם ניתן לקיים את הדיון לפני המועד

המקורי ,ושני תאריכים אפשריים בשלושת השבועות אחרי המועד

קביעת מועד לדיון ראשון – קביעת מועד לדיון ראשון נעשית במקרים

רבים ללא תיאום עם עורכי הדין ,כך שעלולים להיווצר "מועדים-

כפולים" ,דבר המוביל לבקשות דחייה ,בדרך כלל סמוך למועד הדיון

המתוכנן .בעת קביעת הדיון הראשון ,יורה השופט כי על הצדדים להודיע

בתוך 14ימים אם קיימת התנגשות עם דיון אחר (ראה קודם לכן).

.2ו .3.במקרה של היעתרות לבקשות דחייה – קביעת מועד מהר ,קרוב ,ומוסכם

היה והחליט השופט כי התקיימו התנאים החריגים המצדיקים היעתרות לבקשות

דחייה ,השופט לא יקבע דחיה "ללא מועד" .בנוסף ,בכל מקרה של דחיית דיון ,אם

לקדם משפט נוסף ,לשמיעת ראיות או לכל מטרה אחרת ,יש לקבוע מועד בו

במקום ולהודיעו לצדדים ,תוך שאיפה לקבוע את המועד החדש בתיאום עם

הצדדים

חסוי עסקית/מידע חסוי ומוגן

ניהול פרואקטיבי -מסמך מסכם מתוקן פברואר 2013

~ ~ 18

מדינת ישראל

הנהלת בתי המשפט

דו"ח הועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים

בראשות כבוד השופטת רות רונן

יוני 2008

חברי הוועדה:

עו"ד לאה רקובר ,יועמ"ש הנהלת בתי

המשפט

מר מאיר בינג ,רכז ממשל ומנהל,

משרד האוצר

עו"ד מיכל כהן ,יעוץ וחקיקה ,משרד

המשפטים

ליוו את הוועדה:

עו"ד ברק לייזר ,המחלקה המשפטית,

הנהלת בתי המשפט

גב' ענת משה ,משרד האוצר

מרכזת הוועדה:

גב' שרון בר-דור ,הנהלת בתי המשפט

מדינת ישראל

הועדה לבחינת דרכי יעול ההליכים המשפטיים

תוכן עניינים:

עמ'

הקדמה

2

התחום האזרחי

סדר דין מקוצר

4

סדר דין מהיר

6

בית משפט לתביעות קטנות

7

ביטול שאלונים

8

אגרות

8

חיוב אגרה על בקשות ביניים

9

העברת הסמכות בבקשות לפטור מאגרה לגורם מנהלי

10

חיוב בהוצאות בגין שכר טרחת עורך דין

11

סמכות מקומית

14

סמכות עניינית

14

ערעורים

15

מומחים

15

ביטול זכות אוטומטית לתגובה לתשובה ומתן שק"ד לשופט

16

הגבלת אורך חיי תיק

16

שופט אחד לכל תיק

17

Pre – action Protocol

18

ניצול מירבי של אולמות המשפט

18

חקירות שלא בפני השופט הדן

19

התחום הפלילי

הליך מקדמי )יום הקראות מרוכז(

25

מסירת כתבי אישום והזמנות לדין

27

צמצום הרכבים

28

עתירות אסירים

28

העברת חומר חקירה מהתביעה אל הנאשמים

29

המרת עבירות קלות בקנס או סנקציה אחרת בשק"ד תובע משטרתי 29

תשובת משיב בערעור פלילי

30

תיק מוצגים בתיקי פשע חמור

30

קביעת מועדים מוגבלים מראש להמצאת תעודת חיסיון

31

כללי

שימוש בדוא"ל לצורך המצאת כתבי בי-דין בין עו"ד לבית משפט

32

הקמת מחלקת מחקר

32

נספחים

נספח א'

33

נספח ב'

34

נספח ג'

36

נספח ד'

39

נספח ה'

40

נספח ו'

42

נספח ז'

43

נספח ח'

44

נספח ט'

46

נספח י'

55

נספח יא'

56

נספח יב'

57

נספח יג'

63

נספח יד'

66

מדינת ישראל

דו"ח הוועדה לבחינת דרכי יעול ההליכים המשפטיים

הקמת הוועדה ומטרותיה

מנהל בתי המשפט מינה את הוועדה במכתב מיום .28.11.07הוועדה התבקשה להציע דרכים

לשיפור וייעול ההליך המשפטי.

לאור עבודתן המקבילה של מספר ועדות אחרות ,ראתה הוועדה את מרכז הכובד של עבודתה

בבחינת תיקוני חוק ,תקנות ונהלים ,שיעמידו לרשות שופטים ולמערכת המשפט בכללותה כלים

משופרים לייעול העבודה.

הוועדה ניסתה לבחון עניינים מסוגים שונים ,כדי לברר מהם סוגי ההליכים שהוכיחו את עצמם

כיעילים ,ואף להרחיב את השימוש בהם – ומאידך גיסא ,לבטל הליכים שאינם יעילים .כן ניסתה

הוועדה לבחון כיצד ניתן להעניק לשופט במסגרת סמכויותיו כלי עבודה נוספים מעבר לאלה

הקיימים היום ,ולשכלל את הכלים הקיימים .זאת ,כדי שבמקרים המתאימים יוכל השופט

לעשות בהם שימוש לצורך ייעול העבודה.

ישנם סוגים רבים של הליכים המתנהלים בפני בתי המשפט השונים ,הנבדלים זה מזה הן בהיקף

הענין הנדון ,הן בסוג ההליך ,והן במאפייניו .לא כל הכלים השיפוטיים מתאימים לכל הליך.

הוועדה מציעה תוספת של "כלי עבודה" ל"ארגז הכלים" של השופט .השימוש בהם ייעשה

בהתאם לסוג ההליך ,על מאפייניו השונים ,ולשיקול דעתו של השופט.

הוועדה ניסתה לבחון את נושא היעילות גם בראייה מערכתית ,ולברר בהקשר זה שאלות

הקשורות לשיטות עבודה ולוויסות עומסים בין בתי משפט שונים.

הצעות הוועדה מתייחסות לשינויים הן בחקיקה ראשית ,הן בחקיקת משנה והן בהנחיות .הנספח

לדו"ח זה כולל ,ככל שהדבר התאפשר ,הצעות לתיקוני חקיקה.

שיטת העבודה

הוועדה פנתה בשלב הראשון של עבודתה לגורמים שונים בכל תחומי המשפט ,כדי לקבל הערות,

הצעות ,מידע ורעיונות לייעול העבודה השיפוטית והאדמיניסטרטיבית בבתי המשפט.

הוועדה פנתה לכלל השופטים בארץ ,לקבלת הצעות .שופטים רבים מערכאות שונות העוסקים

בתחומים שונים ,נענו והעבירו הצעותיהם והערותיהם.

בנוסף ,נפגשה הוועדה עם גורמים שונים ,ובין היתר ,נשיאת בית המשפט העליון ,שר המשפטים,

נשיאים של בתי משפט ,שופטים ,מזכירי בתי משפט ואנשי מחשוב .כן נפגשה הוועדה עם פרקליט

המדינה ,פרקליטי מחוז ,ראש מחלקת תביעות במשטרה ונציגי הסנגוריה הציבורית .הוועדה

נפגשה הוועדה גם עם יושב ראש לשכת עורכי הדין ונציגיה .הוועדה פנתה גם לאנשי אקדמיה,

וערכה פגישות עם חוקרים העוסקים בנושא של ייעול ההליך השיפוטי ,ועם יו"ר המכון

להשתלמות שופטים.

הוועדה קראה מאמרים ,פרוטוקולים ,הצעות ודוחות של ועדות אחרות ,שחלקן סיימו כבר את

עבודתן .הוועדה עיינה בהצעות חוק שעניינן ייעול ההליך שיפוטי ,ובתזכירים וחוות דעת שונים

שהוגשו בנושאים אלה.

הוועדה היתה ערה לאורך כל דיוניה ,וכמובן גם במסגרת הדו"ח שלהלן ,לכך שיעילות דיונית

עלולה להיתפס במקרים מסוימים כבאה על חשבון צדק ,או מראית פני הצדק .הוועדה ניסתה

להימנע ככל האפשר מלפגוע ביכולתו של בית המשפט להשיג תוצאה צודקת .יחד עם זאת ,הליך

המתנהל לאורך זמן ובצורה מסורבלת עלול להביא לתוצאה שאיננה צודקת ובוודאי גם לפגוע

בתחושת הצדק של בעלי הדין.

הוועדה ערכה דו"ח ביניים והעבירה אותו לעיונם של גורמים שונים ,שחיוו את דעתם על ההצעות

שהועלו בו.

ההצעות שנבחנו היו בתחום האזרחי ,הפלילי ,וכן הצעות כלליות .לא נבחנו תחומי משפט אחרים

)משפחה ,עבודה ,תעבורה ,הוצל"פ וכד'(.

מבין שלל ההצעות שהועלו בפני הוועדה ,הוחלט להתמקד במספר הצעות ,שיפורטו להלן.

התחום האזרחי

סדר הדין האזרחי הנוהג היום בבתי המשפט ,קבוע בתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד1984-

)להלן – תקנות סד"א( .תקנות אלה שונו לא אחת במהלך השנים ,בדרך כלל לצורכי ייעול .כך,

הוכללו במסגרתן סדרי דין מיוחדים ,כגון סדר דין מקוצר או סדר דין מהיר .יש מקום לבחון ,בין

היתר ,אם הליכים ,שמלכתחילה הוכללו בתקנות לצורך ייעול וזירוז ,שירתו את מטרתם .אותם

הליכים שכיום כבר אינם מייעלים – יהיה מקום לבטלם .ביחס להליכים שנמצא כי יישומם הוא

יעיל ,יש מקום להרחיב את השימוש בהם.

כהערה מקדימה יש לציין ,כי הוועדה ביקשה לקבל מידע רב ככל האפשר על מנת להגיע למסקנות

מבוססות בדבר יעילותם של ההליכים השונים ,אלא שהתעורר קושי בקבלת מידע אמין ומדויק.

כיום ,לא נמצא במערכת בתי המשפט גורם שבידיו לספק מידע הדרוש ,למשל ,לצורך השוואה בין

הליכים שונים ,והסקת מסקנות ביחס ליעילותם היחסית .לצורך קבלת מידע ,נדרשת מומחיות

והבנה – הן במערכת הממוחשבת של בתי המשפט ,והן באופן הנכון לדלות את המידע הרלוונטי

ממנה .לעתים אף עולה צורך לבצע מחקר מדעי ,כדי להבין תופעות שונות המתרחשות סביב

ההליך השיפוטי .בשולי הדו"ח מצאה הוועדה לנכון להציע הצעות ביחס להקמת מחלקת מחקר,

שניתן יהיה להסתייע בה בעתיד בנושאים אלה.

סדר דין מקוצר

ההצעה – ביטול הפרוצדורה של סדר דין מקוצר.

הצעה כזו עלתה בפני הוועדה מספר פעמים ,מתוך תחושה שלפיה מדובר בהליך שאיננו משרת עוד

את מטרתו ,ובמקום לקצר ולייעל – הוא הופך הליך ארוך ומסורבל יותר מאשר הליך של תביעה

בסדר דין רגיל.

כדי לבחון אם אכן מדובר בהליך מיותר ,ביקשה הוועדה נתונים ביחס לתביעות המוגשות בסדר

דין מקוצר :מתי נקבע הדיון הראשון בהן ,בכמה תיקים מוגשות בקשות רשות להגן ,באיזה אחוז

מהתיקים שבהם הוגשה בקשת רשות להגן התקבלה הבקשה )ולו באופן חלקי( ,ומהו משך הזמן

הממוצע של הדיון בתיקים אלה.

ייתכן ,שיש מקום בהקשר זה להבחין גם בין תיקים בסכומים שונים .כאמור ,בפני הוועדה הוצגו

נתונים חלקיים בלבד .ייתכן כי יהיה מקום לבצע מחקר נוסף בנושא זה בטרם יוחלט לאמץ הצעה

זו.

שיקולים בעד קבלת ההצעה –

•

התקדמות לעבר האחדה של סדרי הדין וממילא פישוטם.

•

בהתאם להלכה הפסוקה ,קל לקבל רשות להגן.

•

אם ניתנת רשות להגן או נתקבלה בקשה למחיקת כותרת ,הרי ההליך של הדיון בבקשה

הוא הליך מיותר.

•

ככלל ,הדיון בבקשת הרשות להגן ארוך יותר מישיבת קדם משפט בתביעה המתנהלת על

פי סדר הדין הרגיל ,מה שגוזל זמן שיפוטי רב יותר ,ומעכב את מועדי הדיונים ,שכן בית

המשפט נדרש לייחד פרק זמן ארוך יותר ביומנו לצורך קיום הדיון.

•

לא תמיד אותו שופט דן בבר"ל ובתביעה עצמה ,מה שמצריך את לימוד התיק פעם נוספת

על ידי שופט נוסף.

•

לאחר מתן רשות להגן ,התיק עובר ל"תור" של התיקים הרגילים – כך שבסופו של דבר

הזמן הנדרש לבירורו הוא ארוך יותר )ה"תור" לדיון בבקשת הרשות להגן ,הדיון עצמו,

ולאחר מכן הדיון בתביעה עצמה(.

•

בישיבת קדם המשפט רשאי בית המשפט ליתן פסק דין ,לרבות פסק דין חלקי בתובענה,

במידה שנתברר שאין לנתבע הגנה בפני התביעה )ר' תקנה (9)143לתקנות סד"א(.

שיקולים נגד קבלת ההצעה –

•

יש לבחון אם אמנם ההנחה בבסיס ההצעה תקפה ,כלומר ,מהו אחוז המקרים בהם

מוגשת בקשת רשות להגן ולא ניתנת רשות להגן ,או שניתנת רשות להגן חלקית.

•

יתכן כי הצורך בהגשת תצהיר מטעם הנתבע מרתיע מפני התגוננות שווא ,כך שבפועל

מוגשמת מטרת ההליך שהיא מניעת דיוני סרק בתביעות מבוססות .יחד עם זאת,

בתביעות שיוגשו בסדר דין מהיר ,ממילא יצטרך הנתבע לתמוך הגנתו בתצהיר.

•

כאשר ניתנת רשות להגן מוגבלת ,יש בכך כדי לייעל את הדיון ,שיתנהל רק בשאלה או

בשאלות שבגינן ניתנה רשות להגן.

וריאציות אפשריות

•

ביטול סדר הדין המקוצר בתביעות עד סכום מסוים )למשל – בבימ"ש השלום בלבד ,או

עד גבול סכום התביעות שניתן להגיש בסדר דין מהיר( .לכאורה ,בתביעות גדולות יותר,

"משתלם" לתובע לנהל הליך כפול ,כאשר יש סיכוי שכבר בסיום חלקו הראשון יינתן

פסק דין )גם זמן ההמתנה לתחילת ההליך בבית המשפט המחוזי הוא בדרך כלל ארוך

יותר(.

•

דרישה לראיות בכתב גם ביחס להפרה ולא רק ביחס להסכם.

•

מתן אפשרות להגיש את התביעה בסדר דין מהיר – יהיה סכומה אשר יהיה.

•

הקביעה אם לתת רשות להגן תעשה על ידי השופט ללא דיון ורק על סמך החומר שבתיק,

ללא חקירות .אפשרות כזו חוסכת את השלב הראשון של הדיון ,וניתן להעביר את התיק

לשלב השני מהר יותר .אפשרות זו קיימת כבר היום במצב החוקי הקיים :תקנה )206ג(

לתקנות סד"א קובעת ,כי בית המשפט רשאי לתת רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד,

והוא רשאי גם לדחות את הבקשה על יסוד הבקשה בלבד ,מטעמים מיוחדים שיירשמו

)ור' בהקשר זה את פסק דינו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 1264/08סלאמה מונדר

ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ,טרם פורסם ,החלטה מיום .(27.4.08

•

אם יבוטל ההליך ,נשיא בית המשפט יהא רשאי להורות ,כי כל התיקים המוגשים על ידי

הבנקים ,העיריות ,חברות סלולאר וכד' ינותבו לדיון בפני שופט מסוים )יוער ,כי כבר

היום ישנם בעלי דין המעדיפים להגיש תביעות שניתן היה להגישן במסלול של סדר דין

מקוצר ,דווקא בסדר דין רגיל ,כתביעות ממוכנות יצוין ,כי עם השלמת הפריסה של

מערכת "נט-המשפט" ניתן יהיה להגיש תובענות "מרחוק" באמצעים אלקטרוניים.

הוועדה ממליצה לבטל את ההליך של סדר דין מקוצר .ביחס לתביעות לסילוק יד במקרקעין או

לפינוי מושכר מוצע לקבוע הליך מקוצר נפרד.

תיקון נדרש –

תיקון בתקנות סד"א הקובעות את ההליך של סדר דין מקוצר.

מצ"ב לדו"ח זה כנספח ב' הצעת תיקון.

מצ"ב לדו"ח זה כנספח ג' הצעת תיקון בענין תביעות לסילוק יד במקרקעין ,כפי שהועברה

לוועדה לענייני סדר הדין האזרחי.

סדר דין מהיר

ההצעה – העלאת סכום התביעות שחובה להגיש בסדר דין מהיר ל 100,000-ש"ח.

רקע – נשיאי בתי משפט השלום ,וכן שופטים שעמם נפגשה הוועדה ,סבורים כי מדובר בהליך יעיל

מאוד ,שמן הראוי להרחיבו .להערכתם ,למעלה מ 90%-מהתביעות מסתיימות במסגרת הדיון

הראשון .באשר ליתר התיקים – ברובם מתקיימת ישיבת הוכחות אחת ,ואז מסתיים הדיון.

הוועדה ביקשה לקבל נתונים כדי לאמת את העמדות שנשמעו בפניה בדבר יעילות ההליך של סדר

דין מהיר :מה האורך הממוצע של דיון בהליך ,כמה ישיבות מתקיימות בו בממוצע ,ובאיזה אחוז

מהתיקים מוגש כתב הגנה .לצורכי השוואה ,ביקשה הוועדה לבחון תיקים בתביעות ממוניות

בסכומים של 50,000עד 100,000ש"ח המוגשות בסדר דין רגיל ,תוך השוואת נתונים מקבילים

ביחס לתיקים אלה.

מהנתונים שנתקבלו לא הצליחה הוועדה להגיע למסקנות חד משמעיות .מסקנות הוועדה

מסתמכות ,אם כן ,על הרושם שנתקבל מהנשיאים ומהשופטים.

לאור האמור ,סבורה הוועדה ,כי מדובר בהליך יעיל ,וכי יש תועלת בהליך מסוג זה ,בו התובע

תומך את תביעתו בתצהיר ,ומצרף אל התביעה מלכתחילה את כל המסמכים הרלבנטיים .מסקנה

זו תוכל להועיל גם ביחס להליכים אחרים.

יוער ,כי ככל הנראה לא בכל בתי המשפט מיושמות תקנות סד"א ביחס לדיון בסדר דין מהיר

במלואן וככתבן.

הוועדה ממליצה ,לפיכך ,להגדיל את סכום התביעות שיש להגיש בסדר דין מהיר ל 100,000-ש"ח.

מצ"ב כנספח ד' לדו"ח זה הצעת תיקון.

בית המשפט לתביעות קטנות

ההצעה – הגדלת סמכות בית המשפט לתביעות קטנות ל 30,000-ש"ח

שיקולים בעד

•

ההליך של תביעות קטנות נחשב בדרך כלל להליך יעיל.

•

רוב רובם של תיקי תביעות קטנות מסתיימים בישיבה אחת.

•

העלות לצדדים איננה גבוהה ,בעיקר בשל כך שהם אינם מיוצגים.

•

מדובר בהליך אופציונאלי בלבד ,ומגיש התביעה זכאי לבחור להגישה בבית משפט השלום

בסדר דין מהיר.

שיקולים נגד

•

מדובר בהליך שחורג מההליך המשפטי הרגיל – מבחינת סדרי דין וראיות ,ולכן יש

לצמצמו.

•

תביעות קטנות מוגשות היום לא רק בנושאים צרכניים – למרות שזו היתה הכוונה

המקורית של ההליך ,וההצדקה המקורית לקיומו.

•

היום אין ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות – אולם מוצע כי

חלק מהשינוי יכלול קיומו של ערעור בזכות על פסק הדין .הצעת חוק בענין זה עברה

בקריאה ראשונה ומונחת על שולחנה של ועדת החוקה ,חוק ומשפט של הכנסת.

תיקון נדרש –

שינוי צו בימ"ש )סכום התביעה בתביעות קטנות( .מצ"ב כנספח ה' הצעת נוסח עם דברי הסבר.

ההצעה – מוצע גם להוסיף תקנה לפיה צדדים בתביעה קטנה יהיו חייבים לצרף לכתבי בית הדין

שלהם את כל המסמכים הרלוונטיים לסכסוך .כן מוצע לחייב את התובע לצרף מכתב דרישה

ששלח לנתבע בטרם הגשת התביעה )כדי למנוע מצבים בהם מוגשת תביעה לפני שהוצגה דרישה

לנתבע( .הצעה זו עולה בקנה אחד עם הצעת הוועדה ביחס לתביעות רגילות ולהליך של pre action

) protocolר' להלן(.

מצ"ב כנספח ו' הצעה לתיקון התקנות.

ביטול שאלונים

שופטים רבים סבורים כי ההליך של שאלונים הוא הליך מסורבל שאיננו תורם להליך העיקרי ,וכי

מטרתו מוחטאת.

שיקולים בעד

•

התשובות לשאלות המוגשות במסגרת השאלונים הן בהרבה מקרים תמציתיות,

מתחמקות ובלתי מספקות.

•

קיום ההליך "מייצר" הליכי ביניים שעניינם בשאלה האם שאלות כאלה או אחרות

בשאלון נענו ,והאם יש לענות עליהן.

•

ממילא ניתן לחזור ולשאול את כל השאלות שעלו בשאלון – במסגרת החקירה הנגדית,

וכך בדרך כלל קורה .רק במקרים מעטים משמש השאלון במקום שאלות בחקירה נגדית,

ובדרך כלל הוא בנוסף להן.

שיקולים נגד

•

שאלון הוא כלי במסגרת הליכי ביניים ,המאפשר צמצום מחלוקות ,ומענה על שאלות

שקשה יהיה לעד להשיב עליהן במהלך חקירה נגדית.

הוועדה מציעה – כלל ,לבטל את ההליך של השאלונים ,למעט בתביעות לפיצויים בשל נזקי גוף.

מצ"ב הצעת לתיקון תקנות כנספח ז'.

אגרות

ההצעה – הוועדה בחנה את השאלה אם מן הראוי לתת שיקול דעת לבית המשפט להורות על

השבת אגרה ,בכל שלב של הדיון.

שיקולים בעד

•

כיום ניתן להורות על השבת האגרה בניכוי סכומים המפורטים בפריטים 35ו 36-לתוספת

לתקנות בית המשפט )אגרות( ,התשס"ז 2007-בכל שלב משלבי הדיון רק כאשר ההליך

הסתיים בגישור או הועבר להכרעה בבוררות .אין טעם סביר להבחין בין צדדים שהגיעו

להסכמה במסגרת גישור או שעניינם הועבר להכרעה בבוררות ,לבין צדדים שהגיעו

להסכמה בכוחות עצמם או בסיוע בית המשפט .אשר על כן ,אם מושבת האגרה בכל שלב

במקרה של גישור או בוררות ,יש מקום להורות על השבתה בכל שלב גם במקרים אחרים

של פשרות.

•

קורה שצדדים המבקשים לקבל את החזר האגרה ,יוצרים הסכם גישור "פיקטיבי" ,דבר

שהוא כשלעצמו לא רצוי ,אך מהווה תוצאה בלתי נמנעת של ההסדר האנומלי בתקנות

האגרות.

•

לבית המשפט אין כלים רבים לתמרץ צדדים להתפשר ,והאפשרות להורות על השבת

אגרה בכל שלב עשויה לשמש תמריץ ראוי.

•

מתן שיקול דעת לשופט יבטיח כי אם הצדדים עיכבו את הפשרה שלא בתום לב ,לא תושב

להם האגרה.

שיקולים נגד

•

אם הצדדים יהיו מודעים לכך שבימ"ש יכול להורות על השבת האגרה בכל עת ,לא תהיה

להם מוטיבציה להתפשר בשלבים מוקדמים של ההליך – ובסופו של דבר התוצאה תהיה

של הכבדה ולא של ייעול )דחיית הפשרה לשלבים מאוחרים(.

•

קיים חשש כי בית המשפט ייטה תמיד להורות על השבת האגרה ,אם ישתכנע שזהו תנאי

לכך שהצדדים יתפשרו.

הצעת הוועדה –

הוועדה ממליצה להורות על השבה מדורגת של האגרה )בניכוי הסכומים שנזכרו לעיל( – בכל

מקרה בו הצדדים הגיעו להסכמה מבלי שבית המשפט יידרש למתן פסק דין לגופו של עניין,

בהתאם לשלבי ההליך:

פשרה עד שלב ההוכחות – תזכה את התובע בהשבה של מלוא האגרה בניכוי אגרת פתיחת הליך.

לאחר תחילת הוכחות – יהיה שיקול דעת לבית משפט להורות על השבה של המחצית השנייה של

האגרה ,כולה או חלקה ,בלבד.

הוועדה ממליצה כי הסדר מקביל יחול גם כאשר הצדדים הגיעו לפשרה במסגרת הליך גישור ,כדי

ליצור שוויון בין כל דרכי סיום ההליך.

בנוסף ,בעתיד מוצע לבחון אפשרות של הגדלת סכום האגרה בחלק מההליכים .הדבר טעון בחינה

בשאלת האפקטיביות של הגדלת סכום האגרה בהליכים מסוימים.

חיוב אגרה על בקשות ביניים

שיקולים בעד

•

בקשת ביניים בהליך אזרחי )בש"א( היא "הליך בתוך הליך" – כפי שתובע נדרש לשלם

אגרה על "הליך" שפתח ,כך גם מבקש בבש"א .ככל הליך אחר ,בש"א כרוכה בעלויות

דומות לכאלה שנגרמות כאשר נפתח תיק תובענה – פתיחת תיק ,העברה לתגובה ,בחלק

מהמקרים – דיון ,והחלטה של גורם שיפוטי .מוצדק לחייב את יוזם ההליך בתשלום

כלשהו עבורו.

•

בעלי דין נוטים לא אחת להגיש בקשות רבות ,שחלקן מיותר ,ואינו מועיל לקידום ההליך.

אם הגשת בקשה תהיה כרוכה בעלות כלשהי ,הדבר יצמצם את מספר הבקשות המוגשות,

ויוגשו בקשות הכרחיות בלבד.

•

ישנן בקשות שהצורך להגישן נובע ממחדל של המבקש – בקשות לתיקון ,הוספה וכד' .אם

צדדים ידעו כי הליך כזה כרוך בעלות נוספת ,ישתדלו יותר להביא את כל החומר בפני

בית המשפט מלכתחילה ,באופן שלא יצריך בקשות תיקון .צד שהתרשל ונאלץ לבקש

תיקון – מוצדק שישא בעלות נוספת.

•

באשר לצדדים חסרי יכולת כלכלית – ניתן לקבוע כי צד שקיבל פטור מאגרה בהליך

העיקרי ,יהיה פטור גם מאגרה עבור בש"א במסגרת אותו הליך .ניתן לבחון אפשרות של

מתן פטור במקרה זה למספר בקשות מוגבל מראש ,וזאת כדי שבעל דין הפטור מתשלום

אגרה לא יקנה יתרון בלתי הוגן על פני בעל הדין שכנגד או אף יעשה בכך שימוש לרעה.

•

הצעה זו עולה בקנה אחד עם הצעת הוועדה לגבי הוצאות משפט )ר' להלן( – הוועדה

ממליצה כי בית המשפט יפסוק הוצאות בתום כל הליך ,ובכלל זה בתום הליך של בש"א.

•

מתן פטור מאגרה להגשת בקשות מוסכמות יביא לניסיון כן של הצדדים להגיע להסכמה

בטרם הגשת הבקשה.

שיקולים נגד

•

צמצום זכות הגישה לערכאות.

•

חיוב כאמור עלול ליצור אי שוויון בהגשת בקשות בין בעלי דין שידם משגת ,לבין בעלי דין

חסרי יכולת כלכלית.

•

האגרה שהתובע משלם עם הבאת ההליך לבית המשפט כוללת ,לכאורה ,את העלות

הכרוכה בניהול ההליך כולו ,לרבות הגשת הליכי ביניים על ידי בעלי הדין משני צידי

המתרס.

הוועדה ממליצה לקבוע כלל לפיו תשולם אגרה עבור הגשת בקשות ביניים .מוצע לקבוע רשימה

של בקשות ביניים שיהיו פטורות מתשלום אגרה )דוגמת בקשה לפטור מאגרה( .כמו כן ,כדי לאזן

את העלות הנוספת הנובעת מהטלת אגרה על בקשות ביניים ,ניתן לשקול אפשרות של הקטנת

סכום האגרה הכוללת שמשולמת בגין ההליך העיקרי בעת הבאתו .כך ,האגרה הנוספת ,בגין

הליכי ביניים ,תשולם על ידי הצד שייזום הליכים כאלה ,רק אם הליכים כאלה אכן יוגשו במהלך

הדיון בתובענה.

כן מוצע שבקשות בהסכמה יהיו פטורות מאגרה.

מצ"ב כנספח ח' הצעת תיקון לתקנות האגרות.

העברת הסמכות בבקשות לפטור מאגרה לגורם מנהלי במערכת המשפט

ההצעה – גורם מנהלי יבחן את הבקשה ,כאשר שיקול הדעת שלו לא יתייחס לנושא של סיכויי

התובענה ,אלא רק לסוגיית יכולתו הכלכלית של המבקש.

שיקולים בעד

•

ככל שמדובר ביכולת הכלכלית ,ניתן לבחון אותה על יסוד קריטריונים ברורים שייקבעו

בתקנות .הנתונים יוגשו לבעל הסמכות במסגרת מסמכים מפורטים ,ותבוצע בדיקה

שהיא אובייקטיבית וטכנית בעיקרה.

•

בבתי הדין הרבניים הבדיקה המקבילה נעשית על ידי גורמים מנהליים.

•

בלשכה לסיוע משפטי ,הפועלת מכוח חוק הסיוע המשפטי ,התשל"ב ,1972-נבחנת יכולתו

הכלכלית של מבקש הייצוג .בחינה זו דומה בעיקרה לבחינת חוסר היכולת לצורך פטור

מתשלום אגרה ,והיא מתבצעת בלשכה לסיוע משפטי על ידי גורמים מנהליים שאינם

שופטים.

•

אם ייקבע כי יש להגדיל את סכומי האגרות בחלק מההליכים ,ואם ייקבעו אגרות גם

להליכים נוספים )כגון בש"אות( ,יהיה מקום לוודא שקיים הליך יעיל ביחס לאותם

תובעים פוטנציאליים שאינם יכולים לעמוד בתשלום האגרה ,ושניתן יהיה לפטור אותם

מאגרה אם יציגו את המסמכים המתאימים.

שיקולים נגד

•

לא ייבחנו סיכויי התביעה ,והדבר עלול להביא לריבוי הליכי סרק.

•

ריכוז סמכויות בידי גורם מינהלי עלול לגרום להפחתה משמעותית במתן פטורים ,תוך

פגיעה בזכות הגישה לערכאות.

•

קיים חשש שמתן הסמכות לפטור מאגרה בידי גורם מינהלי ,החוסכת לכאורה בזמן

שיפוטי יגרור ,תגרור מעמסה מינהלית וערעורים רבים על החלטות של הגורמים

המינהליים.

הוועדה ממליצה לקבל את ההצעה .לצורך כך יהיה צורך בתיקוני חקיקה ,בהתאם להסדר

שייקבע.

חיוב בהוצאות בגין שכר טרחת עורכי דין )להלן – הוצאות משפט(

פסיקת הוצאות משפט משליכה באופן עקיף על יעילות ההליך המשפטי .עצם ידיעתו של צד להליך

משפטי כי הוא עלול להיות מחויב בהוצאות על הליך סרק ,או הליך שהוא לא יזכה בו ,עשויה

למנוע או להפחית קיומם של הליכים כאלה.

הוצאות משפט ,או הידיעה על האפשרות להיות מחויב בהן ,הן "חסם כניסה" להליך שיפוטי .ככל

חסם ,הן אמורות למנוע הגשתן של תביעות סרק ,אך מנגד עלולות למנוע גם הגשתן של תביעות

ראויות.

הוועדה סבורה כי מן הראוי לתקן את תקנות סדר הדין האזרחי ,כדי לקבוע שיקול דעת מובנה

ביחס לפסיקת ההוצאות .ענין זה יביא להאחדה בנושא ההוצאות בין בתי משפט שונים .הוא

יאפשר לצדדים לצפות בצורה טובה יותר את הסיכונים הניצבים בפניהם בהקשר זה ,ולבתי

המשפט – לעשות שימוש בכלי זה כדי לתמרץ פשרות.

ישנם מספר מסלולים אפשריים לתיקון המצב ביחס להוצאות משפט:

.1קביעת "תעריף" לכל "פלח" מהדיון – קרי ,קביעת סכום לחיוב בגין כל ישיבת קדם

משפט ,ישיבת הוכחות ,הגשת סיכומים וכד' .מובן ,כי התעריף שייקבע יהיה תעריף

בסיסי ,ובית המשפט יהיה זכאי לסטות ממנו על פי שיקול דעתו.

.2הבניית שיקול הדעת השיפוטי בקביעת הוצאות משפט -הכוונת בית המשפט לנושאים

שעליו לבחון במסגרת קביעת סכום ההוצאות ,תוך הותרת שיקול הדעת בדבר קביעת

הסכום שיפסק עבור כל שלב בידי השופט הדן .לדוגמא ,התקנות יקבעו כי השופט צריך

להביא בחשבון את מספר קדמי המשפט שהיו בהליך ,מספר ישיבות ההוכחות ,היקף

הסיכומים וכד'.

.3קביעה כי בית המשפט ,ככלל ,יפסוק לזכות הצד שזכה בהליך הוצאות משפט ריאליות,

היינו הוצאות שישקפו את הסכומים שהוציא אותו צד בפועל לצורך ניהול ההליך.

הוועדה ממליצה על הדרך הראשונה ,של קביעת "תעריף".

החסרונות של השיטות האחרות:

קביעת שיקולים מנחים כלליים בפסיקת הוצאות שעל פיהם יכריע השופט בדבר סכומי ההוצאות

– פתרון כזה לא יפתור את הבעיה ,לדעתה של הוועדה .כבר היום מציינות תקנות סד"א באיזה

אופן על בתי המשפט לפסוק הוצאות .בפועל ,כל שופט פועל על פי שיקול דעתו ועל פי "מפתח"

שקבע לו .קשה להניח ,כי פירוט רב יותר של אמות המידה יביא לשינוי של ממש במנהג בתי

המשפט .בהנחה שהמצב הקיים איננו משביע רצון ,לדעת הוועדה ,אין בתיקון האמור כדי להועיל.

זאת ועוד ,אין בחלופה זו משום מענה לבעיית חוסר האחידות בפסיקת הוצאות.

פסיקת הוצאות ריאליות – חלופה זו אף היא בעייתית ,ממספר טעמים .ראשית ,היא עלולה לעודד

בעלי דין לפנות לעורכי דין שגובים שכר טרחה גבוה ,מתוך הנחה שהצד השני ישא בסופו של דבר

בהוצאותיהם .חלופה זו עלולה ליצור מקדם לייקור ההליכים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות.

בנוסף ,עלול להתעורר חשד לקיומם של שני הסכמי שכ"ט נפרדים – עבור הלקוח ועבור הצד

שכנגד .מחלוקות בענין זה עלולות להביא לקיום דיונים נפרדים ומורכבים בנושא ההוצאות,

שבהם יהיה על בית המשפט לשמוע עדויות ולקבוע מימצאים עובדתיים.

גם ההלכה הפסוקה קבעה ,כי ההוצאות להן זכאי צד להליך הן הוצאות "ריאליות סבירות" )בג"צ

891/05תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן

רשיונות יבוא – משרד התעשיה ,המסחר )דינים עליון ,כרך עג ,407 ,החלטה מיום .((30.6.2005

כלומר ,למעשה ,כאשר ההוצאות הריאליות אינן סבירות – בית המשפט יפסוק הוצאות לפי המדד

של הוצאות סבירות .לכן ,נכון יותר לקבוע מראש מדד של הוצאות סבירות ,שבית המשפט יפסוק

לפיו.

יתרונותיו של הפתרון המוצע – קביעת "תעריף" לכל פלח מהדיון –

ראשית ,חלופה זו תקדם האחדה בסכומי ההוצאות שייפסקו על ידי בתי המשפט .האחדה כזו

תקנה לצדדים יכולת לצפות את שיעור ההוצאות הצפוי בסוף ההליך ,תוך שהם מודעים לכך בכל

שלב של המשפט .הידיעה כי כל ישיבה נוספת כרוכה בסיכון לתשלום נוסף ,עשויה לגרום לצמצום

מספר הישיבות הלא הכרחיות ,וממילא לייעול ההליך.

הידיעה ביחס לסכום הסיכון בקשר להוצאות ,עשויה להועיל גם בקידום פשרות ,כאשר גם ענין זה

יילקח בחשבון מראש ,והצדדים יוכלו "לתמחר" את הסיכון ביחס אליו.

יודגש שוב ,כי על פי הצעת הוועדה ,לבית המשפט נתונה סמכות לסטות מהתעריף שייקבע .אולם,

סטייה תחייב הנמקה כלשהי מצד בית המשפט ,וניתן לקבוע קריטריונים למקרים בהם הסטייה

תהיה מוצדקת.

קריטריונים ברורים בנושא ההוצאות ,יאפשרו גם ניצול של מכשיר זה בצורה אפקטיבית יותר.

אחת ההצעות שתפורט בהמשך ,עניינה חיוב בעלי דין לנהוג על פי פרוטוקול טרם הגשת תובענה

) .(pre action protocolכך ,למשל ,יכלול הפרוטוקול פנייה בכתב לצד שכנגד או קיום פגישה עמו.

ניתן להשתמש במנגנון משוכלל של חיוב בהוצאות כסנקציה נגד תובע או נתבע ,אם אינם

ממלאים את חובותיהם בהתאם לפרוטוקול.

הוועדה איננה סבורה כי ,ככלל ,השיקול של העדר יכולת כלכלית של צד להליך שלא זכה בו ,צריך

להיות שיקול בהפחתת שיעור ההוצאות שייפסקו כנגדו .פסיקת הוצאות היא מעין פסיקה של נזק

שגרם הצד המפסיד לצד הזוכה .הקטנת שיעור ההוצאות שנפסקות – פוגעת בצד הזוכה .לכן,

סוגיית מצבו הכלכלי של הצד שחויב בהוצאות ,מקומה במסגרת בחינת שאלת פרישת החוב בפני

רשויות ההוצאה לפועל .על כל פנים ,השיקול של היכולת הכלכלית של הצד המפסיד ,כמו גם

שיקולים אחרים ,ייבחן על ידי בית המשפט ויתפתח במסגרת ההלכה הפסוקה.

עניין נוסף שנבחן הוא שאלת פסיקת הוצאות מקום בו התובע לא זכה במלוא הסכום שנתבע.

הווועדה סבורה כי אם בית המשפט פסק לתובע סכום שהוא בשיעור 80%ומעלה מהסכום שנתבע

על ידיו – הוא ייחשב לצורכי פסיקת ההוצאות כמי שזכה בתביעה במלואה .אם זכה התובע

בסכום המהווה 30%או פחות מהסכום שנתבע – לא ייפסקו לזכותו הוצאות כלל .במצב הביניים,

בו בית המשפט פסק לתובע סכום הנע בין 30%לבין 80%מסכום התביעה המקורי ,ייפסק לתובע

סכום הוצאות המשקף את זכייתו היחסית.

מצ"ב כנספח ט' הצעה לתיקון תקנות סד"א.

* ההצעה הוכנה בסיוע עו"ד טל חבקין

סמכות מקומית

ההצעה – על מנת לאפשר ויסות עומסים בין בתי משפט מוצע ליתן סמכות לגורם במערכת

המשפט להעביר תיקים ממחוז למחוז .שיקול הדעת של הגורם הממונה לא יהיה מוגבל – והוא

יוכל להתייחס לתיק אחד מסויים ,אך גם לקבוצות תיקים.

שיקולים בעד

•

כלי לויסות עומסים.

•

המרחב הגיאוגרפי בישראל אינו כזה שמצדיק תחימה מוחלטת של אזורי השיפוט.

שיקולים נגד

•

הכבדה אפשרית על בעלי דין שעניינם יידון במקום מרוחק.

הוועדה ממליצה על מתן אפשרות לניוד תיקים לצורך ויסות עומסים ,ועל תיקון סעיף 78לחוק

בתי המשפט בהתאם.

הוועדה שקלה במסגרת סוגיית הסמכות המקומית ,גם את ההצעה להקים בבתי המשפט מחלקות

מתמחות בנושאים מסוימים .הצעה ברוח זו הומלצה אף בעבר על ידי הוועדה לבדיקת מבנה בתי

המשפט בישראל" ,ועדת אור" .מוצע ,כי מחלקות אלה ידונו בנושאים מיוחדים )כגון ,קנין רוחני,

חברות ,ניירות ערך ,מיסים( ,שבתחומי מומחיות ,כערכאה בעלת סמכות שיפוט ארצית )בדומה

לבית הדין להגבלים עסקיים ולבית הדין לחוזים אחידים המצויים כיום בבית המשפט המחוזי

בירושלים( ,או ערכאות ספורות שאזור שיפוטן יכלול מקבץ של מחוזות.

היתרונות של הצעה זו הם בהגברת היעילות .הקמת המחלקות המקצועיות תיצור מומחיות

ספציפית של השופטים בנושא הרלבנטי ,וכפועל יוצא ישופר השירות ותוגבר היעילות.

מנגד ,התמחות עלולה לפגום ביעילות ,מבחינת האפשרות לנייד שופטים מדיון בסוג נושאים אחד

לדיון בסוג נושאים אחר ,על פי צורכי המערכת.

הוועדה ממליצה בהמשך להמלצות ועדת אור ,לחדש את קידום ההצעה ,ולבחון יישומה

האופרטיבי.

סמכות עניינית

ההצעה – טענה לפיה בית המשפט נעדר סמכות עניינית תועלה על ידי הצד הטוען אותה עד

לתחילת ההוכחות .מובן ,כי בית המשפט ביוזמתו רשאי אף הוא להיזקק לטענה ,אך מוצע לקבוע

שאם לא עשה כן עד מועד תחילת ההוכחות ,התוצאה תהיה שלבית המשפט תוקנה הסמכות

העניינית .הצעה ברוח זו כלולה בדו"ח הוועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל )דו"ח

ועדת אור ,בעמ' ,(122והיא דרושה כדי למנוע כפל הליכים ועיכובים משמעותיים בניהולם.

הוועדה סברה כי מן הראוי להגביל את המועד לדיון בטענת חוסר סמכות עניינית גם כאשר העניין

מועלה על ידי בית המשפט ,שאם לא כן ,יוכל הצד המעוניין להעלות את הטענה "להסב את

תשומת ליבו" של בית המשפט להעדר הסמכות העניינית גם בשלבים מתקדמים יותר של ההליך,

קרי ,לאחר תחילת ההוכחות.

יודגש ,ההצעה מתייחסת להעברה בתוך מערכת בתי המשפט הכלליים ,ולא כורכת בתי דין

חיצוניים.

ערעורים

ההצעה – קביעה כי כל הערעורים האזרחיים המוגשים לבית המשפט המחוזי יידונו בפני דן יחיד.

השופט שבפניו נקבע הערעור ,יהיה רשאי להחליט על העברתו לדיון בפני מותב תלתא ,על פי

שיקול דעתו.

הוועדה סבורה כי בשלב הראשון מן הראוי לקבוע כי ערעורים על תביעות בסכום של עד 100,000

₪יידונו בדן יחיד .הצעת חוק ברוח זו תלויה ועומדת כיום ,וכאמור הוועדה ממליצה עליה.

מומחים

ההצעה – בתיק בו קיימת מחלוקת בענין שבמומחיות ,יהיה בימ"ש רשאי להורות על מינוי

מומחה מטעמו ,שחוות דעתו תהא חוות הדעת היחידה בתיק ,ובעלי הדין לא יהיו רשאים להוסיף

עליה חוות דעת מטעמם ,אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט.

שיקולים בעד

•

יעילות – לעתים קרובות ,ריבוי חוות דעת של מומחים שונים מטעם הצדדים אינו מקדם

את יכולתו של בית המשפט להכריע בענינים שבמומחיות ,ואך מכביד על ההליך ,מאריכו

שלא לצורך ומייקר את עלותו.

•

זכותם של בעלי הדין להביא מומחים מטעמם לא תיחסם לחלוטין ,ולבית המשפט יוותר

שיקול דעת להתיר הגשת חוות דעת מטעם הצדדים.

•

מומחה מטעם בימ"ש הוא מומחה ניטרלי שאיננו מתיימר לשרת מטרה של צד מסוים,

ולכן סביר להניח כי חוות דעתו תהיה יותר אובייקטיבית – מה שאין כן כאשר מדובר

במומחים מטעם הצדדים.

שיקולים נגד

•

על פי רוב ,חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט מאומצת על ידי בית המשפט .קיים

חשש להעברת שיקול הדעת השיפוטי מבית המשפט למומחה מטעמו.

•

העדר מגוון דעות עלול למנוע מבית המשפט אפשרות להיחשף למספר דעות מקצועיות

לגיטימיות.

•

חשיפת בית המשפט לדעות מנוגדות זו לזו באופן קיצוני ,עשויה להובילו לתוצאה

מאוזנת ,מדויקת ואמינה יותר ,מאשר הסתמכות על חוות דעתו של מומחה יחיד.

אם תתקבל הצעה זו ,יהיה צורך להסדיר הוראות בדבר מימון חוות דעת מומחים מטעם הצדדים,

מקום בו בית המשפט מתיר הגשתן ,וזאת כדי למנוע אי שוויון בין בעלי הדין.

יצוין ,כי שתי ועדות נוספות יושבות על המדוכה בנושא מומחים –

צוות של משרד המשפטים בראשות עו"ד שרית דנה ,המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

)אזרחי( ,המתמקד בסוגיית מומחים רפואיים; ועדה בראשות נציבת תלונות הציבור על שופטים,

השופטת בדימ' שטרסברג-כהן ,הבוחנת באופן כללי את נושא מינוי בעלי מקצוע על ידי בתי

משפט.

הוועדה סבורה ,כי ככל שלבית המשפט תהיה רשימה של מומחים אמינים שהוא יוכל להיעזר בה

בתחום מסוים ,תגבר הנטייה לאפשר מינוי מומחה מטעם בית המשפט ,במקום המומחים מטעם

הצדדים.

הוועדה ממליצה כי ייקבע כלל שיעניק לבית המשפט סמכות למנות מומחה אחד מטעמו ,שחוות

דעתו תהיה במקום חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים ,ככל שקיימות חוות דעת כאלה.

בית המשפט יהיה רשאי למנות את המומחה גם אם הצדדים יתנגדו לכך ,ולאחר שנתן להם

הזדמנות להשמיע טענותיהם בהקשר זה.

מוצע להעביר המלצה זו לצוות במשרד המשפטים.

ביטול זכות אוטומטית לתגובה לתשובה ומתן שק"ד לשופט

לפי הפרוצדורה הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי ,כאשר מוגשת בקשה בכתב לבית

המשפט ,נתונה לצד שכנגד זכות להגיב לבקשה בתוך עשרים ימים; לאחר מכן נתונה זכות למבקש

בתוך עשרה ימים ,להשיב בכתב לתגובה .במצב זה נדרשת המתנה של עשרה ימים עד לחלוף

המועד להגשת כתב התגובה ,כאשר לעיתים המבקש לא מגיש כלל כתב תגובה ,ולעיתים האמור

בכתב התגובה מהווה חזרה על האמור בבקשה המקורית .ישנם מקרים בהם בית המשפט סבור,

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ,כי תגובה נוספת איננה נחוצה לשם מתן החלטתו .ככל שבעלי הדין

עומדים על חקירת המצהירים ,בית המשפט מכריע בבקשה לאחר קיום דיון בנוכחות הצדדים,

ושבמסגרתו הם יכולים להתייחס לאמור בכתבי בי -הדין שהוגשו .נראה אם כן ,שהליך התגובה

לתשובה עשוי להיות במקרים מסוימים מכביד ומיותר.

מצ"ב כנספח י' נוסח מוצע לתיקון התקנות.

הגבלת אורך חיי תיק

הוועדה סבורה ,כי מטעמי צדק ויעילות ,יש לשאוף לקיצור "חיי" התיק ממועד הגשתו לבית

המשפט עד למועד מתן פסק דין סופי .לשם הגשמת מטרה זו מוצע לפעול בשתי דרכים:

האחת ,באמצעי מינהלי :מערכת המחשב החדשה לניהול תיקי בתי המשפט )"נט-המשפט"(

כוללת הגדרת משימות לתיק ,וקציבת לוחות זמנים לכל משימה .כן מובנה בתוך המערכת תהליך

שבמסגרתו אי עמידה בלוח זמנים מסוים שנקבע מראש ,תגרור התרעה של המערכת הממוחשבת

לגורם שעליו מוטלת המשימה או לגורם הממונה עליו .לדעתה של הוועדה ,מן הראוי להגביל את

מספר ישיבות קדם המשפט בתיק.

הדרך השנייה היא עיגון מפורש בתקנות סד"א של סמכות בית המשפט להגביל את מספר

העמודים בכתבי בית הדין השונים ,ואת משך הזמן המוקדש לחקירות ולסיכומים.

]הוועדה ממליצה שהצעה זו תיושם ,בשינויים המחויבים ,גם במסגרת סדר הדין הפלילי[.

מצ"ב כנספח יא' נוסח מוצע לתיקון התקנות.

שופט אחד לכל תיק

בחלק מבתי המשפט קיימת חלוקת עבודה ,שלפיה ,שופטים מסוימים מיוחדים לדיונים מקדמיים

בהליך )"שופט מוקד" או רשם( ,ואילו שופטים אחרים מתמקדים בניהול דיוני ההוכחות.

הוועדה מבקשת לבחון האם הסדר זה הוא רצוי ,והאם מן הראוי לתקנו – בין בדרך של נוהל או

בדרך של תיקון התקנות.

שיקולים בעד פיצול הדיון בין שני שופטים

•

שופטי המוקד רוכשים מיומנות בניהול ישיבות קדם המשפט .במסגרת זו הם רוכשים

יתרון בקידום המטרות שלשמן נקבעה ישיבת קדם המשפט – קביעת המוסכמות

והפלוגתאות ,ובחינת האפשרות להביא לסיום הסכסוך בפשרה.

•

מודעות הצדדים לכך שהצעות הפשרה המועלות במסגרת קדמי המשפט לא נחשפות בפני

השופט שידון בתיק )במקרה שהפשרה לא תושג( ,מתמרץ אותם לשקול בחיוב ובפתיחות

הצעות פשרה.

•

קיימת ודאות אצל השופטים ואצל בעלי הדין מבחינת שלבי הדיון וניהול יומן בית

המשפט .קיים תיחום ברור בין השלב המקדמי לבין שלב ההוכחות ,שעשוי להביא למיצוי

ההליכים המקדמיים.

שיקולים נגד פיצול הדיון בין שני שופטים

•

במקרים בהם לא הסתיים הדיון בשלב המקדמי ,התוצאה ההכרחית היא ששופט נוסף

נדרש ללימוד התיק מתחילתו ,ולעתים מדובר בתיקים מורכבים שהכנתם לשמיעת

הוכחות עשויה לארוך זמן רב.

•

העברת ההליך לדיון בפני שופט שני מקימה לעולם את האפשרות של "חזרה לאחור",

להצעות פשרה שהועלו בעבר ,תוך יצירת "ערכאת ערעור" על הצעות הפשרה הקודמות.

•

אופן הכנת התיק משתנה משופט לשופט – ויש יתרון לכך שהשופט שידון בתיק הוא זה

שהכין אותו לקראת קיום דיוני ההוכחות.

המלצת הוועדה – הוועדה איננה מציעה בשלב זה לבטל את השיטה שקיימת במספר בתי משפט

של שופט מוקד ,אולם היא מציעה כי כל נשיא יבחן את הטיעונים שלעיל ,ואת האפשרות לאור

הקשיים בשיטה הקיימת – לצמצם את השיטה לפיה מספר שופטים דנים בתיק אחד ,או אף

לבטלה ,והכל בשים לב למאפיינים הספציפיים של בית המשפט שעליו הוא ממונה.

– Pre-Action Protocol

הצעה לפיה בהליכים מסוימים תוטל על התובע חובה לפעול בהתאם לפרוטוקול קבוע לפני הגשת

התביעה ,כגון חיוב התובע לפנות בכתב לנתבע ,להציע להיפגש איתו או לערוך ישיבת גישור.

פרוצדורה דומה קיימת באנגליה ,ויש לבחון את יישומה שם ,לצורכי השוואה.

מצ"ב כנספח יב' מסמך שהוכן על ידי משרד המשפטים בהקשר זה.

הוועדה ממליצה להוסיף ולבחון ענין זה .הוועדה ערה לכך שהצעה זו הועברה לוועדה לענייני סדר

הדין האזרחי בראשות כב' הנשיא א' גורן ,והיא מציעה לחדש את הדיון בה .כמו כן ,מוצע כי

התיקון ייעשה אף בהתייחס לתיקון שנעשה לאחרונה בתקנות סד"א ביחס לחובת קיום פגישת

מהו"ת.

ניצול מירבי של אולמות בתי המשפט

למערכת המשפט נדרשות תשומות ניכרות ,כאשר אחד המשאבים העיקריים הוא אולמות בתי

המשפט )בינוי ,תחזוקה ,ארנונה( .כיום לא נעשה שימוש באולמות בחלק משעות היום" .משמרת

שנייה" נהוגה כיום בחלק מבתי המשפט במתכונת מצומצמת .הדבר מאפשר ניצול יעיל יותר של

אולמות בית המשפט ,משאב אשר במקרים רבים אינו מנוצל דיו.

הוועדה ממליצה – לשפר את ניצול האולמות על ידי שמיעת דיונים עד השעה ) 16:00לא בהכרח

על ידי אותו שופט( .בנוסף ,כהנחיה לבינוי של בתי משפט חדשים ,ממליצה הוועדה לבחון אפשרות

לחלק אולם אחד בין מספר שופטים ,בהתאם לצרכים .הצעה זו תואמת את ההצעה שנשמעה בפני

הוועדה ,ששופטים ייחדו חלק מימות השבוע לשמיעת דיונים באולם עד שעות מאוחרות יותר,

וחלק אחר לכתיבת החלטות בלשכתם.

חקירות שלא בפני השופט הדן

אחד הגורמים הצורכים זמן שיפוטי רב הוא קיום דיוני הוכחות ושמיעת ראיות .לכן ,הוועדה

ביקשה לבחון אפשרות של קיום חלק מדיוני הוכחות בדרך אלטרנטיבית.

הזכות לחקור בחקירה נגדית עדים על תצהיריהם נועדה לאפשר לצד החוקר לעמת את העד עם

האמור בתצהירו עם גרסאות נוספות של העד ושל עדים אחרים ,ולנסות לקעקע את גרסת בעל

הדין שכנגד .כן נועדה החקירה לאפשר לצד החוקר לקבל מידע רחב יותר בנושאים הקשורים

ליריעת המחלוקת ,שלא נכללו בתצהיר עדותו הראשית של העד.

הקשיים הכרוכים בשמיעת ראיות

שמיעת הראיות ,כאמור ,היא אותו חלק מההליך שאורך זמן רב ביותר.

בדרך כלל בית המשפט מייחד לפחות יום דיונים אחד ולעתים ,כאשר מדובר בתיקים מורכבים

בהם מספר העדים הוא רב – אף מספר ימי דיונים ,לצורך שמיעת הראיות .מחמת העומס המוטל

עליהם ,בתי המשפט לא קובעים דיוני הוכחות ברצף .כמו כן ,הם נתקלים בתי המשפט בבקשות

רבות לדחיית מעדי הדיונים .התוצאה היא פרקי זמן ארוכים בין דיון אחד למשנהו ,ועיכוב כולל

בניהול הליכים.

לאור האמור ,כדאי ,לדעת הוועדה ,לבחון אפשרות של הסדר אלטרנטיבי ,ולו בנסיבות מסוימות,

שיפנה זמן שיפוטי רב בהליכים אזרחיים.

עדוית ראשיות בתצהירים

פיתרון אחד שננקט כבר בעבר והוא מיושם היום ברוב רובם של הדיונים בהליכים אזרחיים ,הוא

הפיתרון של הגשת עדויות ראשיות בתצהיר .תקנה 168לתקנות סד"א מקנה לבית המשפט

סמכות להורות ,כי עד יקדים ויגיש תצהיר על עדותו .מאחר שכאמור ,הפרקטיקה של הגשת

תצהירי עדות ראשית היא פרקטיקה מקובלת ,הרי שבאופן זה נחסך אותו חלק של הזמן השיפוטי

שנועד לשמיעת עדויותיהם הראשיות של העדים.

הצעת הוועדה מתייחסת לכן ,בעיקרה ,לחקירות נגדיות של העדים על תצהיריהם.

מטרותיה של החקירה הנגדית

חקירה נגדית של עדים נועדה ,כפי שהובהר לעיל ,למספר מטרות עיקריות .המטרה הראשונה היא

לנסות להוכיח כי העד אינו דובר אמת ,וכי גרסתו אינה נכונה .הטקטיקות הנהוגות בהקשר זה הן

רבות ומגוונות ,וכוללות אפשרות של עימות העד עם גרסאות אחרות )שלו ושל אחרים( ,עימות

העד עם ראיות אובייקטיביות )מסמכים ,תמונות ,הקלטות וכד'( .כן נוהגים עורכי דין לשאול את

העד שאלות בנושאים שאינם קשורים ישירות לתביעה ,כדי להוכיח שהוא איננו אמין.

כיצד מוכח חוסר אמינות ,או שגרסתו של העד איננה נכונה?

ישנה אפשרות שעד יבוא במבוכה במהלך החקירה ,יתבלבל ,או לא ידע להשיב לשאלות .ישנה גם

אפשרות שכאשר העד יעומת עם גרסאות אחרות או עם ראיות אחרות ,הוא ישנה את גרסתו

באופן חלקי או מלא.

מטרה נוספת בבסיס עריכת חקירות נגדיות היא הרחבת היריעה ,תוך ניצול ידיעותיו של העד

ביחס לעובדות הרלוונטיות לטובתו של החוקר .לדוגמה ,אם מדובר בעד מומחה ,עשוי עורך הדין

החוקר לחקור אותו ביחס לנושאים שבמומחיותו ,לצרכיו של הצד אותו הוא מייצג.

גם נחקר שהיה עד לאירוע מסוים ,נותן בדרך כלל תצהיר עדות ראשית ובו גרסה מוגבלת ביחס

לאירוע ,בהתאם לצרכיו של בעל הדין שמטעמו הוא מעיד .עורך הדין החוקר עשוי לבקש פרטים

נוספים ,שהוא מעוניין לעשות בהם שימוש ,כגון הרקע לאירוע ,הנוכחים בו ומשך הזמן שארך.

הגם שפרטים אלה אינם בהכרח שנויים במחלוקת ,הם עשויים לסייע לצד החוקר בחיזוק טענה

כזאת או אחרת שהוא מעלה.

החשיבות שבחקירות בפני שופט

חשיבותה של חקירת עד בפני שופט נעוצה במספר נימוקים עיקריים:

ראשית ,דיונים בפני שופט מאפשרים לשופט מגע בלתי אמצעי עם בעלי הדין "שמאחורי" הסכסוך

המשפטי וכתבי הטענות המנוסחים באופן משפטי )בדרך כלל על ידי עורכי דין( .קשר בלתי אמצעי

זה ,הכורך פן אנושי ,יש בו כדי להגביר את הסיכוי שבית המשפט יעשה צדק עם בעלי הדין.

מבחינתו של העד ,מסירת עדות במעמד שופט היא "ליבו" של ההליך המשפטי ,ומהווה ההזדמנות

היחידה להביא דבריו בפיו הוא בפני השופט הדן בתיק .כל אלה במצטבר ,יש בהם משום הגברת

אמון הציבור במערכת השפיטה .קיום חקירות שלא בפני שופט עלול ליצור בקרב ציבור

המתדיינים תחושת ריחוק מבית המשפט ופגיעה באמון.

שנית ,החקירה נועדה לאפשר לשופט לבחון את "אותות האמת" שבתשובותיו של העד ,כדי

להכריע בדבר מהימנותו ,ולהחליט אם הוא דובר אמת אם לאו.

בנוסף ,נוכחות השופט בחקירה נועדה לאפשר לשופט לשלוט בחקירה ,לצמצם אותה לשאלות

שהן הכרחיות לצורך ההכרעה בתיק ,ולמנוע שאלות מיותרות ,מטרידות ,חוזרות על עצמן וכד'.

תפקידו של השופט במסגרת החקירה הנגדית הוא גם להחליט ,במקרים של התנגדויות לשאלות

שנשאלות ,אם להתיר את השאלה או לפסול אותה.

האם ניתן לאור השיקולים הנ"ל ,לקיים חקירות שלא בפני שופט?

גילוי אותות האמת

מובן שהשאלה אם חקירה היא הכרחית כדי שהשופט יוכל להתרשם מ"אותות האמת" של העד,

נגזרת מהשקפת העולם השיפוטית ביחס ל"אותות אמת" אלה – האם הם קיימים וממה הם

נובעים.

אם השקפת עולמו של השופט היא כי אותות האמת הם בעיקרם עניינים שניתן לגזור מעיון

בפרוטוקול – כי אז אין הכרח כי השופט ישמע את העדים בעצמו .כך ,אם השקפת עולמו של

השופט היא כי ניתן לקבוע את מהימנות העד ,על ידי בחינת הקוהרנטיות של עדותו ,אופן ניסוח

תשובותיו ,השוואת גרסתו לזו של עדים אחרים ,השוואת גרסתו בחקירה לגרסאות מוקדמות

יותר שלו עצמו ,השוואת גרסתו לראיות אובייקטיביות ,ובחינת הגרסה במשקפיים של שכל ישר

וסבירות )עסקית ,כלכלית או אחרת( – כי אז אין הכרח ,לצורך קביעת ממצאי מהימנות ,כי

השופט הכותב את פסק הדין ישמע את העד מעיד בפניו.

אם ,לעומת זאת ,השקפת עולמו של השופט היא כי במהלך העדות הוא מסוגל לבחון אם העד

דובר אמת בהתאם לשפת הגוף שלו ,ולעניינים נוספים שקשה להגדירם ,אך הם ניכרים במהלך

העדות ,הנטייה להורות כי השופט ישמע את העד בעצמו – תגבר .יחד עם זאת ,יש להעיר כי גם

שופט שזו השקפת עולמו ,יכול לא לשמוע את החקירות ,אלא לקבל צילום וידיאו שלהן ,כאשר

הצדדים יפנו אותו לאותם קטעים בחקירה בהם לטעמם יש "אותות אמת" שמהם השופט

מתבקש להתרשם.

מעורבות השופט בחקירה

אם החקירה איננה מתנהלת בפני שופט ,ישנו חשש מפני חקירות ממושכות יתר על המידה .בשל

שיקולים הדומים ל"דילמת האסיר" ,לכל אחד מהצדדים עלול להיות אינטרס להאריך בחקירה

ככל האפשר .מטעם זה ,עלולים הצדדים שלא לקצר ולמקד את החקירות ,אף אם הדבר נכון יותר

מבחינתם.

מנגד ,כאשר הדיון מתנהל בפני שופט ,וודאי שהדברים נכונים כאשר מדובר בשופט אקטיבי,

המתערב במהלך החקירות ,ישנו סיכוי גדול יותר שהחקירות יהיו ממוקדות בנושאים הרלוונטיים

לדיון – ולכן הן תהיינה קצרות יותר.

עולה השאלה ,אם השיקול האמור ,בדבר ביטול זמנם של בעלי הדין ,מטה את הכף אל עבר שלילת

ההצעה לאפשר חקירות נגדיות שלא בפני שופט .ניתן להניח ,שככל שהפרקטיקה של קיום

חקירות שלא בפני שופט תוטמע ,ייקבעו הסדרים שיגברו אף על החשש מפני התארכות יתר של

חקירות נגדיות בשל העובדה שהן נערכות שלא בפני השופט הדן ,ושיאפשרו קיומן של חקירות

ענייניות.

התנגדויות

עניין נוסף שעלול לעורר קושי כאשר החקירה מתנהלת שלא בפני שופט ,הוא נושא ההתנגדויות.

כאשר צד מתנגד לשאלה בחקירה נגדית ,בדרך כלל מחליט השופט בהתנגדות באופן מיידי ,מה

שמאפשר להמשיך את החקירה .קיומן של התנגדויות ללא אפשרות הכרעה מיידית בהן ,עלול

ליצור מצב בו לא ברור באיזה כיוון ניתן להמשיך את החקירה.

קיומן של חקירות שלא בפני שופט במצב המשפטי הקיים

גם היום מאפשר הדין בנסיבות מסוימות מתן פסק דין מבלי שהשופט שכתב אותו שמע את

העדים ,כולם או חלקם:

•

עדות מוקדמת :תק' 171לתקנות סד"א קובעת כי אם עד עומד לצאת מהארץ ,או שיש

טעם אחר לצורך לגבות את עדותו מיידית ,רשאי בית המשפט או הרשם לגבות את

העדות ,והוא גם רשאי להורות כי העדות תיגבה בפני פקיד בית המשפט או אדם אחר

שימונה לכך .זהו מצב בו עדות של עד או עדים בהליך נגבית על ידי שופט או רשם )לא

בהכרח השופט שידון בתיק( ,ובמקרים רבים היא נגבית על ידי "פקיד בימ"ש" ,כגון עורך

דין העובד בבית המשפט .התקנה אף מאפשרת שמיעת העדות על ידי "אדם אחר".

•

נבצרות של שופט – תקנה 177לתקנות סד"א קובעת ,כי אם נמנע משופט להמשיך לשמוע

הליך שהוא החל לשמוע ,רשאי שופט אחר "לנהוג בעדות ...כאילו הוא עצמו שמע או רשם

את העדות ."...אכן ,מדובר בעדות שנשמעה בפני שופט – ומבחינה זו החששות ביחס

לשליטה בהליך אינם קיימים – אולם מדובר במקרה נוסף בו השופט ששמע את העדויות

איננו השופט שכותב את פסק הדין.

•

שאלונים ושאלות הבהרה – מקרה נוסף בו השופט איננו שומע את העדות ,הוא מקרה בו

הצדדים מסתפקים במשלוח שאלונים והגשת התשובות שנענו במסגרתם בהסכמה ,ללא

התייצבות של העד .מקרה דומה הוא המקרה של עד מומחה ,אשר במקום לזמנו לבית

המשפט – נשלחות אליו שאלות הבהרה ,והוא משיב עליהן בכתב.

•

הסכמת הצדדים לעדות מחוץ לבית המשפט – בית המשפט רשאי להתיר ,כפוף להסכמת

הצדדים ,כי בנסיבות מסוימות תיגבה עדות שלא בפניו .הצדדים רשאים להסכים ביניהם

על אופן גביית העדות ,והעדות מוגשת לבית המשפט כחלק מחומר הראיות .שימוש

באפשרות זו נעשה ,למשל ,כאשר העד נמצא מחוץ לישראל.

החלופות האפשריות

יישום ההצעה לגבות עדויות שלא בפני שופט יכול שיבוא במספר חלופות –

.1עדויות כחלק מההליכים המקדמיים )הרחבה של השאלונים בדומה להליך ה-

depositionsבארצות הברית(;

.2עדויות מחוץ לבית המשפט רק כאשר הצדדים מסכימים;

.3מתן שיקול דעת לבית המשפט להורות על שמיעת העדות מחוץ לבית המשפט ללא

הסכמת הצדדים.

בכל אחת מן החלופות ,ניתן לקבוע כי העדויות יהיו בתוך בנין בית המשפט ,ושהן ייגבו על ידי

"פקיד בימ"ש" )דוגמת עוזר משפטי( ,או שניתן להורות לעורכי הדין לקיים את החקירות

במשרדיהם ,ללא נוכחות של גורם שהעדות תישמע בפניו ושתהיה לו סמכות מסוימת לשלוט

באופן הבאתה .בנוסף ,ניתן לחייב בהקלטת הדיונים ,או בצילומם בווידיאו .אם ניתנת הסכמה –

אפשר גם להקליד את העדות.

הצעת הוועדה – להסמיך את בית המשפט להורות ,על פי שיקול דעתו ולאחר שניתנה לבעלי הדין

הזדמנות לטעון טענותיהם לעניין זה ,על קיום חקירות נגדיות – של עדים מומחים בלבד – שלא

בפניו .יש להבטיח כי תינתן הסכמתם של העדים המומחים להליך זה .הסמכות תוגבל להליכים

שבהם בעלי הדין מיוצגים .מוצע לבחון בעתיד הרחבת האפשרות הזו לעדויות נוספות מלבד אלה

של מומחים.

עדות שלא בפני השופט – בהתאם לשיקול דעתו של השופט

הוועדה סבורה ,כי אין מקום להחיל את המנגנון של עדות מחוץ לכותלי בית המשפט רק במקרים

בהם שני הצדדים מסכימים לכך .התנייה כאמור עלולה ליתן בידי צד "זכות וטו" ולסכל שימוש

בפרוצדורה המוצעת גם במקום שהיה בה כדי לייעל את ההליך לטובת כל הנוגעים בדבר.

שיקולי בית המשפט אם להורות על שמיעת עדויות שלא בפניו יכללו ,בין היתר ,את טיב

המחלוקת – אם המחלוקת נעוצה בשאלות שבעובדה ,בית המשפט ייטה שלא להורות על חקירה

שלא בפניו ,כדי להתרשם מהעד באופן בלתי אמצעי; גודל התביעה והיקף העדויות – מאחר

שמדובר בהליך שעלול להיות יקר יותר מאשר הליך בפני בית המשפט )הן משום שהחקירות

עלולות להיות ארוכות יותר ,והן משום העלויות הטכניות הכרוכות בצילום/הקלטה( ,נראה

שבדרך כלל אין מקום להורות על עדויות שלא בפני בית המשפט בתיקים בסכומים נמוכים ,או

בתיקים שבהם צפוי מספר קטן של עדים ומשך חקירות קצר יחסית .במאמר מוסגר יוער ,כי יתכן

שבמהלך ישיבת קדם המשפט בה תידון האפשרות לעדויות שלא בפני השופט ,יתחייב הצד

המתנגד לכך כי החקירות שינהל בפני בית המשפט יהיו מוגבלות בזמן ,ואולי הוא אף יוותר על

חקירות נגדיות של חלק מהעדים .לכן ,קיומה של האפשרות של בית המשפט להורות על חקירה

שלא בפניו ,עשויה כשלעצמה להביא לייעול ההליך.

במשך הזמן יתגבשו קריטריונים נוספים.

יוער ,כי השופט יוכל לקבוע כי חלק מהעדויות יישמעו בפניו ,וחלק יישמעו שלא בפניו .כמו כן,

השופט יוכל להחליט בכל עת לזמן לפניו עד ,שכבר העיד או החל להעיד שלא בפניו .הצדדים יהיו

זכאים לבקש מבית המשפט כי הוא ישמע עדות של עד שכבר העיד שלא בפני השופט .באופן זה,

גם לאחר העדות החיצונית יוכל השופט להורות על השלמה של העדות בפניו.

בפני מי תישמע העדות

אפשרות אחת ,היא כי החקירה תתבצע בין כותלי בית המשפט ,בנוכחות פקיד בית משפט .פקיד

בית משפט יכול שיהא עוזר משפטי לשופט או מזכיר בית המשפט.

חקירה בין כותלי בית המשפט ,הגם שלא באולמו של השופט ,תורמת לתחושה של הצדדים כי

מדובר בהליך שיפוטי .באופן זה יימנע הריחוק מבית המשפט ותישמר התחושה שמדובר בעדות

משפטית ,ובמעמד שיש לכבדו .בנוסף ,תפקידו של פקיד בית המשפט יהיה ,בין היתר ,לפקח על

רישום הפרוטוקול ,כך שניתן בנסיבות בהן העדות נשמעת בפניו – להימנע מהקלטת הדיון.

מנגד ,הצורך בקיום ההליך בפני פקיד בית המשפט מייקר את ההליך מבחינת המערכת .לצורך

קיום הליך כזה ,יהיה צורך באולם פנוי לשעות הדיון ,בפקיד שיצטרך לפקח עליו ,ובקלדנית.

לאור השיקולים הנ"ל ,מוצע כי ,ככלל ,יתקיים הליך החקירות בין כותלי בית המשפט בפני פקיד

בית המשפט ,אלא אם כן הצדדים יסכימו לקיימו מחוץ לבית המשפט.

התנגדויות

ככלל ,מוצע כי כאשר מושמעת התנגדות ,היא תתועד בפרוטוקול ,והעד ישיב על השאלה בכפוף

להתנגדות .אם בסופו של דבר יחליט בית המשפט לקבל את ההתנגדות – הוא יתעלם מהתשובה.

במקרה של התנגדות המבוססת על טענה של חיסיון או סוד מסחרי ,העד יהיה רשאי שלא להשיב

לשאלה ,והחקירה תימשך .העניין יובא בפני השופט להחלטתו.

ייתכנו מקרים בהם צד יבקש להפסיק את החקירה בשל התנגדות .במקרים כאלה ,יהיה אותו צד

זכאי לפנות לבית המשפט ,כדי שבית המשפט יכריע אם יש מקום לקיים את החקירה בפני השופט

הדן .בית המשפט יבחן בדיעבד אם היתה לכך הצדקה ויביא זאת בחשבון במסגרת פסיקת

ההוצאות.

אופן ניהול ההליך

מוצע כי לאחר שיוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים ,יוחלט על אופן שמיעת העדויות.

הצדדים יוכלו לטעון טענותיהם ,ובית המשפט יחליט אם העדים המומחים או חלקם יוכלו

להישמע שלא בפניו .ביחס לעדים המומחים שלא יישמעו בפניו ,יורה בית המשפט על האופן ועל

המקום בו הם יישמעו .כמו כן ,יקבע בית המשפט לוח זמנים לניהול החקירות.

תיעוד החקירה

מאחר שמדובר בעדות שלא בפני בית המשפט ,חשיבותו של תיעוד העדות מקבלת משנה תוקף.

בית המשפט יחליט על אופן תיעוד הדיון שלא בפניו ,כך שישקף באופן המיטבי את שנאמר

והתרחש בו .בית המשפט רשאי להורות על תיעוד הדיון באמצעות וידאו ,באמצעות הקלטה

)לרבות תמלול( או באמצעות רישום פרוטוקול בדרך של קצרנות או קלדנות .הצדדים יהיו רשאים

לטעון בפני בית המשפט טענותיהם לעניין זה .קיום החקירה שלא בנוכחות שופט ותיעודה באחת

מן הדרכים האמורות תאפשר גמישות בלוח הזמנים של השופט ,שיוכל לעיין בפרוטוקול בכל עת,

ללא צורך באולם ,בקלדנית או בתיאום עם הצדדים.

מצ"ב כנספח יג' הצעת תיקון לתקנות סד"א .יש לבחון בהקשר זה צורך לערוך התאמות

בחקיקה ראשית.

* הצעת התיקון הוכנה בסיועו של עו"ד עמית יריב

פלילי

הליך מקדמי )יום הקראות מרוכז(

הוועדה נפגשה עם מספר נשיאים ,שופטים ,סנגורים ציבוריים ,פרקליטים ותובעים משטרתיים,

שהתייחסו לנושא יישומו של ההליך המקדמי שלפי סעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח

משולב[ ,התשמ"ב) 1982-המכונה גם "יום הקראות מרוכז"(.

ההליך המקדמי מתקיים בפני שופט מוקד ,ותכליתו לצמצם מחלוקות ולקדם הסדרי טיעון .שופט

המוקד מורשה לעיין בחומר חקירה ,לשמוע בהרחבה את עמדות התביעה וההגנה ואף את הנאשם

עצמו .בית המשפט מוסמך באותו מועד להציע הצעות לסיום ההליך בהסכמה .במסגרתו של הליך

זה ,מסתיים הטיפול בעשרות תיקים פליליים ביום אחד.

בפני הועדה נטען ,כי שיטה זו מייעלת את עבודת בתי המשפט וחוסכת זמן שיפוטי יקר .כן נטען,

כי השיטה מונעת עינויי דין לנאשמים ,אשר לא נאלצים להמתין להכרעה בעניינם במשך חודשים

ארוכים .נציגי התביעה טענו ,כי מיצוי ההליך הפלילי בזמן קצר יחסית ,תוך הקלה בעונשו של

הנאשם והתחשבות בשיתוף הפעולה שלו ,עדיפה על פני ענישה חמורה יותר ,אשר תוטל על

הנאשם בחלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה .לעמדה זו הייתה שותפה גם הסנגוריה הציבורית,

המייצגת את מרבית הנאשמים בהליך זה.

הגורמים עמם נפגשה הוועדה ,הציגו כקושי את העובדה שההליך אינו מיושם בתפוצה ארצית,

אלא במספר מחוזות בלבד.

בטרם גיבוש עמדתה בנושא ובשאלה אם ראוי להרחיב את הפרקטיקה למחוזות נוספים ,החליטה

הוועדה לצפות ביום הקראות .הוועדה פנתה בעניין זה לנשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז,

כב' השופט יהודה פרגו .באישורו ,צפתה נציגות של הוועדה בהליך המקדמי המתקיים בפני סגן

הנשיא ,כב' השופט פדר ,בבית משפט השלום בכפר סבא .לאחר מכן קיימה הוועדה מפגש עם

השופט בלשכתו וכן עם נציגי התביעה והסנגוריה אשר נטלו חלק בהליך.

במסגרת יום ההקראות המרוכז בו צפתה הוועדה נקבעו לדיון כ 80-תיקים ,בעבירות קלות

יחסית ,המצויות בסמכות התביעה המשטרתית ,כגון עבירות רכוש ,עבירות על חוק הכניסה

לישראל ,עבירות שימוש בסמים מסוכנים וכדומה .יודגש ,כי בפועל דן בית המשפט במספר נמוך

יותר של תיקים שכן כשלושים אחוז מהנאשמים אינם מתייצבים לדיון .לוועדה נמסר ,כי בימי

הקראות מתקיימים גם דיונים בתיקים המנוהלים על ידי הפרקליטות .יום הדיונים החל בסביבות

השעה ,8:00בבוקר וכל התיקים נקבעו בהפרש של חמש דקות זה מזה.

באולם בית המשפט נכחו הנאשמים ,נציגי התביעה המשטרתית ונציג הסנגוריה הציבורית.

התביעה המשטרתית יוצגה בהליך על ידי תובע משטרתי ,אשר ניהל את פרשת התביעה באולם

בית המשפט .בנוסף ,קיימה תובעת בכירה ,המשמשת כראש שלוחת תביעות ,את ההידברות עם

הסנגורים מחוץ לאולם.

הסנגוריה הציבורית יוצגה בהליך על ידי נציג מטעמה כגורם ממונה ,אשר בין היתר ייצג את

הנאשמים שהתייצבו לדיון כשהם בלתי מיוצגים .מקצת הנאשמים פנו לסנגוריה הציבורית מבעוד

מועד על מנת להסדיר את ייצוגם ,והגיעו לדיון כשהם מיוצגים.

במרבית המקרים ,סיכמו ביניהם הצדדים הסדר טיעון אשר הוצג בפירוט בפני בית המשפט .בית

המשפט הסביר לנאשם את פרטי ההסדר ואת משמעות ההודאה מבחינתו של הנאשם ,ולאחר

ששוכנע כי הללו נהירים לנאשם וכי ההסדר התקבל בהסכמתו המודעת ,אישר את ביצועו.

בחלק מאותם מקרים ,אשר העונש המוסכם נקבע כשירות לטובת הציבור או עבודות שירות ,נגזר

דינו של הנאשם בכפוף לכך שתינתן חוות דעת חיובית על ידי הממונה על עבודות השירות.

במקביל ,נמסר לנאשם טופס ובו מצוינים פרטי הממונה לצורך תיאום פגישה ועריכת חוו"ד.

כאשר ההסדר כלל עונש של מאסר בפועל ,הופנה הנאשם על ידי בית המשפט לשירות המבחן לשם

קבלת תסקיר ,ונקבע דיון נוסף.

נמסר לנציגי הוועדה ,כי בית המשפט מקיים הליך המכונה על ידו "יום תסקירים" ,בנוכחות נציג

של שירות המבחן .במסגרת זו ניתן מענה מיידי על ידי שירות המבחן לשאלות המתעוררות ביחס

לתסקיר ותוקפו.

לגבי מיעוטם של הנאשמים אשר אינו מודה בביצוע העבירה ,מתמצה ההליך של יום ההקראות,

והתיק בעניינם נקבע על ידי שופט המוקד לשמיעת הראיות בפני שופט אחר .כך נשמעו ,בזה אחר

זה ,עשרות תיקים במהלך היום ,כאשר בחלק בלתי מבוטל מהם הסתיים הטיפול עוד באותו

היום.

ההתרשמות הכללית של נציגות הוועדה מההליך בכללותו ,הייתה כי מדובר בהליך יעיל ,שכל

הנוגעים בו – גורמי תביעה ,סניגוריה ,קציני מבחן ושירות בתי הסוהר – מודעים לתפקידם

ופועלים בתיאום.

אמנם ,מדובר במספר גדול מאד של תיקים המחייב שליטה ובקרה ,אך לבד מתקלות בודדות של

תיקים שלא הגיעו בזמן או של נאשמים שלא התייצבו לדיון ,ההליך היה מאורגן ונשלט על ידי

השופט .ההליך התנהל תוך שמירה על כללי הסדר ולא נצפו אירועים חריגים .כמו כן ,לא נצפתה

תרעומת מצד הנאשמים או כל התנהגות אחרת מצדם ,העשויה להוות סימן לכך שישנה תחושה

מסוימת של פגיעה בזכויות .לדעת נציגי הוועדה ,היעילות שבהליך ניכרת באורח מובהק.

לדידה של נציגת התביעה ,השיטה מאפשרת את מיצוי הדין עם יותר עבריינים ב"זמן אמת" ובכך

מקדמת את ההרתעה .לדבריה ,ללא ההליך ,הייתה נאלצת המדינה לוותר על העמדתם לדין של

עבריינים רבים בשל חוסר במשאבים .היא הוסיפה ,כי הענישה היא סבירה ומאוזנת .נציג

הסנגוריה הציבורית ציין שההליך מונע מהנאשמים עינוי דין ,ושלל כל טענה בדבר פגיעה בזכויות

נאשמים .אף כב' השופט פדר הציג בפני הוועדה נתונים מספריים התומכים בשיטה.

הוועדה ממליצה

הועדה התרשמה כי ההליך המקדמי לפי סעיף 143א לחוק סדר הדין הפלילי הוא הליך ראוי ויש

ליישמו בתפוצה ארצית ,בין היתר כדי להביא להאחדת הליכים בכל בתי המשפט .יחד עם זאת,

ניתן לשקול קביעת נהלים והנחיות ביחס למספר המקסימאלי של נאשמים שניתן לזמן ליום

הקראות אחד – כדי לא להביא לכך שיוזמן מספר גדול מידי של נאשמים .הוועדה ממליצה כי גם

הנחיות אלה ייושמו באופן אחיד בכל בתי המשפט.

הפעלתו המוצלחת של ההליך המקדמי טעונה שיתוף פעולה כלל מערכתי של גורמי התביעה,

הסנגוריה ,שב"ס ,שירות המבחן וכמובן בתי המשפט .כן מוצע ,כי הנושא יובא לדיון משותף בפני

נשיאי בתי המשפט כדי לבחון יישומו בכל המחוזות .במקביל ,מוצע לקבוע נוהל עבודה לבתי

המשפט )שופטים ומזכירויות( בדבר אופן הפעלתו ויישומו של ההליך ,למן מסירת כתב האישום

ועד לגזירת הדין.

מסירת כתבי אישום והזמנות לדין

במהלך דיוני הוועדה הועלתה על ידי סנ"צ רחל אדלסברג ,העומדת בראש התביעה המשטרתית,

טענה לפיה קיימת בבתי המשפט תופעה של אי התייצבות נאשמים ועדים לדיונים .לטענתה,

תופעה זו גורמת לביטול הדיונים ולבזבוז זמן יקר.

לצורך בדיקת העניין ,פנתה הוועדה בכתב למזכירים הראשיים בבתי משפט שונים ,ונתבקשה

התייחסותם הכוללת לנושא מסירות כתבי אישום והזמנות נאשמים ועדים .מהבדיקה מסתבר ,כי

רק כארבעים עד חמישים אחוזים מהנאשמים ומעדי התביעה מתייצבים לדיון שנקבע בעניינם.

מרביתם של הנאשמים והעדים לא מתייצב לדיון ,מסיבות שיפורטו בהמשך.

כתבי אישום נמסרים כיום לנאשמים על ידי גורמי התביעה ,באמצעות מזכירות בית המשפט.

כתבי האישום נמסרים על פי דין בדואר רשום לכתובתו של הנאשם ,כפי שזו נמסרה על ידי גורמי

התביעה על גבי כתב האישום .ברם ,חלק ניכר מכתבי האישום חוזרים למזכירות בתי המשפט

בציון "לא נדרש"" ,לא ידוע" או "לא קיים" .הוא הדין באשר לזימון עדים.

נוכח ריבוי המקרים בהם לא עלה בידה של מזכירות בית המשפט לבצע מסירה כדין ,בשל פרטים

שגויים או בלתי מעודכנים שנמסרו לה על ידי גורמי התביעה ,התפתח נוהל עבודה מקומי בין

מזכירות בית המשפט והמשטרה ,לפיו מזכירות בית המשפט מרכזת את כל כתבי האישום שבהם

לא בוצעה מסירה כדין ,מעבירה אותם למשטרת ישראל והמשטרה היא זו שמבצעת את המסירה.

מדיווחי המזכירים הראשיים עולה ,כי ככל הנראה בשל מצוקת כוח אדם ,המשטרה אינה מבצעת

את חלקה במוסכם ,ולא ממציאה את כתבי האישום וההזמנות .כפועל יוצא מכך ,נאלצים בתי

המשפט להשקיע משאבים ניכרים במסירת כתבי האישום ש"לא נדרשו" במסירה אישית ,לרבות

בדרך של מיקור חוץ .באשר לכתבי האישום שהכתובת המצוינת בהם אינה עדכנית או שגויה ,לא

נעשה דבר עד מועד הדיון בו מתבררת סוגית המסירה .דבר זה מצריך על פי רוב את ביטול הדיון,

ומחייב את בית המשפט לא אחת להורות על הבאתם של הנאשמים בצו ,וכל זאת ללא צורך

מעשי .הדבר גורם כמובן לבזבוז זמן שיפוטי יקר.

נוכח האמור לעיל ממליצה הוועדה כדלקמן:

.1

ליזום מהלך בהשתתפות הנהלת בתי המשפט וגורמי התביעה ,אשר במסגרתו תועבר

האחריות הכוללת למסירת כתבי האישום וההזמנות של עדי התביעה מבתי המשפט

לגורמי התביעה .לחלופין ,מוצע כי גורמי התביעה ייערכו כך שפרטי הנאשמים והעדים

בכתבי האישום יהיו מדויקים ומעודכנים ,באופן שמספר התקלות בהתייצבותם יופחת

משמעותית .מכל מקום ,מוצע כי גורמי התביעה יתחייבו לשאת באחריות לביצוע

המסירות שלא יבוצעו בסבב הראשון.

במקביל יש להטמיע במזכירויות בתי המשפט את תהליך העבודה הבא:

.2

•

המזכירות תמציא בדואר רשום הזמנות לנאשמים/עדים ,עפ"י הכתובות שיימסרו לה על

ידי גורמי התביעה.

•

כשבועיים לפני מועד הדיון תתבצע בדיקה של אישורי המסירה בתיק.

•

בתיק שבו אין אישורי מסירה כלל ,או כאשר הזימון מוחזר ללא ביצוע בציון "לא ידוע" /

"כתובת לא מספיקה" " /לא נדרש" " /עזב ללא מען" ,תונפק החלטה מובנית,

המורה למאשימה לבצע מסירה אישית לנאשם או לעד .בבתי משפט בהם פועלת מחלקה

לניתוב תיקים )מנ"ת( ,תצא הודעה זו מטעמה .בבתי משפט שבהם לא פועלת מנ"ת ,יש

לקבל החלטה כללית על ידי הנשיא ,וליישמה בהודעת מזכירות.

•

יש לוודא שהעתק של ההחלטה המובנית יהיה מתויק בתיק ,על מנת שניתן יהיה לעקוב

אחר ביצועה.

צמצום הרכבים

בפני הוועדה עלה הנושא של צמצום הרכבים בהליכים פליליים ,וביניהם :ערעורי אסירים על

החלטות ועדת שחרורים ,ערעורים פליליים ודיוני הרכב בעבירות פשע חמור .לגבי חלק מן

ההצעות נתגלעה מחלוקת בין אלה המצדדים בייעול משמעותי של ההליך הפלילי באמצעות

צמצום הרכבים ,לבין אלה הסבורים כי דווקא דיון בפני הרכב מבטיח תוצאה צודקת ומאוזנת

יותר.

לוועדה נמסר ,כי הוועדה לענייני סדר הדין הפלילי בראשות כב' השופטת מ' נאור )להלן – ועדת

נאור( דנה בנושא של צמצום הרכבים ,ובוחנת בצורה פרטנית ביחס לאילו עבירות ניתן לקבוע כי

הן יידונו בפני דן יחיד.

הוועדה ממליצה על ניסיון לצמצם הרכבים ,מטעמי ייעול .הגדרת העבירות הספציפיות או סוגי

ההליכים שבהם יצומצמו הרכבים ,מן הראוי שתידון על ידי ועדת נאור.

נושא נוסף שהוועדה מצאה כי ראוי להישמע בפני שופט אחד הוא עתירה להסרת חיסיון .ממשרד

המשפטים נמסר לוועדה כי הנושא מטופל .הוועדה ממליצה לקדם את הטיפול.

עתירות אסירים

מדי שנה מוגשות לבתי המשפט המחוזיים עתירות אסירים לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר

במספרים הולכים וגדלים .עיון בפסיקה מעלה כי רוב התיקים המוגשים ע"י האסירים הם בנוגע

לתנאי כליאתם כגון :ביקורים ,מכתבים ,אבדות קלות ערך ,אי מתן שירותים )טפסים ,אישורים(,

אי מתן תרופות מתאימות ,מניעת יציאה לחופשה ,בקשות להעברה בין בתי הסוהר השונים,

חישובי תקופת המאסר ,טיפול לא הולם ועניני משמעת.

חלק מן העניינים שנדונים במסגרת העתירות נע בין התחום הפלילי לתחום המנהלי.

ביקורתם של בתי המשפט את הפעילות של שירות בתי הסוהר היא ביקורת מינהלית שנעשית תוך

איזון בין הקפדה על שמירת זכויות האסיר )בפרט נוכח העובדה שלכתחילה מדובר באנשים

שחירותם נשללה( ,ובין זהירות מפני מעורבות יתר של בתי המשפט בניהול בתי הסוהר )לענין זה

ר' עע"א 7440/97מדינת ישראל נ' אבי גולן פ"ד נב ) ,1(1פסקה .(7

בעבר נדונו עתירות אלה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ואילו בתיקון משנת

תש"ם הועברה הסמכות לבית המשפט המחוזי.

מוצע להסמיך את שר המשפטים ,בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ,למנות לתקופה שיקבע,

שופט בית משפט מחוזי שיצא לקצבה למלא תפקיד של שופט בבית משפט מחוזי ,לעשיית כל

פעולה ששופט נדרש לעשותה על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר; במילוי תפקידו יהיו

סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט מחוזי; שופט שנתמנה כאמור

לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט

העליון.

מינוי שופט בית משפט מחוזי בקצבה לדון בעניינים אלה ישמר את הפיקוח המינהלי הדרוש ,תוך

ניצול ניסיונו הרב של שופט בקצבה ותוך יצירת מומחיות.

בנוסף ,מאחר שכיום דיון בעתירות מצריך ניוד האסירים מבית הסוהר לבית המשפט ,ובפועל

מנוידים מעל 1,000אסירים ביום ,הוועדה ממליצה שעתירות האסירים יידונו בבתי הסוהר ולא

בבתי המשפט.

מצ"ב כנספח יד' הצעת חוק ,המתייחסת להיבט הראשון של ההצעה.

העברת חומר חקירה מהתביעה אל הנאשמים

העברה מסודרת ומהירה של כל חומר החקירה לאחר הגשת כתב אישום לידי הנאשם ,במועד

מוקדם ,יש בה כדי לייעל את ההליך ולמנוע דחיות של דיונים לצורך צילום החומר .לכאורה ,ניתן

היה להעביר את חומר החקירה באמצעים האלקטרוניים הקיימים ,ובדרך זו לגרום לייעול

משמעותי .אלא שפרקטיקה זו אינה מיושמת מטעמים של אבטחת מידע .הוועדה מבקשת כי

תיבחן על ידי גורמי התביעה הדרך להסדיר עניין זה.

המרת עבירות קלות בקנס או סנקציה אחרת ,בשיקול דעת תובע משטרתי

הצעה זו מקורה במאמרו של ד"ר אורן גזל" ,הסדרי ענישה – הצעה להליך חדש" ,עיוני משפט

) ,(2006כרך ל' עמ' .125המאמר אף כולל נוסח מוצע לתיקון החוק .לפי ההצעה ,לא יוגשו כתבי

אישום בעבירות קלות נגד מי שנחשד לראשונה בביצוע העבירה על ידי המשטרה .התובע

המשטרתי יהיה רשאי להציע לחשוד להודות ,מבלי שיוגש נגדו כתב אישום ,ולשאת בעונש של

תשלום קנס ,ביצוע עבודות שירות או תשלום פיצוי למתלונן .מנגד ,מבחינת החשוד ,העבירה לא

תירשם במרשם הפלילי )למעט רישום על עצם ההליך ,שיישמר במשטרה( ,והתיק נגדו ייסגר.

חשוד שלא יעמוד בנשיאת העונש ,שעליו הוחלט בהסכמתו – יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט.

יובהר ,כי הכוונה היא להחיל הסדר זה גם על עבירות פליליות המנויות בחוק העונשין ,התשל"ז-

,1977ולא רק על עבירות במסגרת חוקים מחוץ לחוק העונשין ,כגון חוקי התכנון והבנייה.

בצד היתרונות החברתיים הגלומים בהצעה ,תוצר לוואי משמעותי שלה הוא צמצום מספר כתבי

האישום בעבירות קלות המוגשים לבתי המשפט .יש להעיר ,כי המשמעות המתחייבת מקבלת

ההצעה היא הקמתו של מנגנון במסגרת התביעה המשטרתית לטיפול בהליכים אלה.

לוועדה נמסר ,כי מחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים שוקדת על הצעת חוק ברוח ההצעה

הנ"ל .הוועדה ממליצה על קידום ההצעה ,תוך בחינת מכלול השיקולים הכרוכים בה )למשל ,טיבן

של הסנקציות החלופיות ,היקף שיקול הדעת של הגורם המשטרתי ,מעמדו של המתלונן(.

תשובת משיב בערעור פלילי

בערעורים פליליים תשובת המשיב לערעור מוצגת בעל פה במועד הדיון .ככלל ,פרוצדורה זו פועלת

היטב .יחד עם זאת ,במקרים מסוימים הגשה בכתב של תשובה מוקדמת עשויה ליתן בידי הרכב

בית המשפט אפשרות להתכונן לקראת הדיון ,לבחון את סיכויי הערעור ,ובכך לקצר את משך

הדיון הצפוי.

לפיכך ,הוועדה ממליצה כי תינתן סמכות להרכב הערעור לחייב את המשיב להגיש תשובה

לערעור ,בהתחשב בסוג הערעור )אם מוגש על העונש או על ההרשעה( ,היקפו וכיו"ב.

תיק מוצגים בתיקי פשע חמור

בפני הוועדה עלתה הצעה לחייב את בעלי הדין בהליכים פליליים שעניינים עבירות פשע חמור

להגיש מראש ,ובטרם שלב ההוכחות ,את תיקי המוצגים .המטרה היא ליתן בידי השופט הדן

בהליך תמונת רקע ומסגרת להליך העומד להתנהל בפניו .נושא זה נדון ונבחן בפני ועדת נאור ,אך

הוחלט שלא לקדמו ,בשל החשש מפני פגיעה בזכויות נאשמים .ועדת נאור המליצה על תיקון מתון

יותר ,המוצא ביטוי בהצעה לתיקון ס' 144לחוק סדר הדין הפלילי .

מספר שופטים של בתי המשפט המחוזיים ,העוסקים בתחום הפלילי ,שבו והעלו נושא זה בפני

הוועדה .אי לכך ,הוועדה ממליצה לשקול לשוב ולבחון נושא זה בעתיד ,תוך שימת דגש על

אפשרות של תיקון ההסדר ,ולו בתיקים גדולים.

קביעת מועדים מוגבלים מראש להמצאת תעודות חיסיון

ממשרד המשפטים נמסר לוועדה ,כי הנושא נכלל בתיקון המוצע לסעיף 74לחוק סדר הדין

הפלילי ,כחלק מההצעה שנתקבלה בוועדת נאור.

כללי

שימוש בדוא"ל לצורך המצאת כתבי בי-דין והחלטות בין עורכי הדין לבין בית המשפט

המצאה של כתבי בי-דין באמצעים אלקטרוניים )באמצעות תקשורת בין מחשבים( מהווה חלק

אינטגרלי של פרויקט נט-המשפט .בשלב זה ,קשיים שנעוצים באבטחת מידע מונעים שימוש

באמצעים אלה לצרכי המצאה כאמור .הוועדה ממליצה כי ייעשה מאמץ לפתור בעיות אלה

בהקדם האפשרי .הדבר יביא לחיסכון משמעותי ביותר בזמן ובכסף .ייחסך הצורך לצלם החלטות

ופסקי דין ,ולשלוח כתבי בי-דין בדואר או בפקסימיליה .יש לשאוף למצב בו לפחות ציבור עורכי

דין יהיה מחויב להגיש מסמכים ולקבלם דרך מערכת נט-המשפט באמצעים אלקטרוניים.

הקמת מחלקת מחקר במסגרת מערכת בתי המשפט

כעולה מן האמור בדו"ח זה ,קיים צורך לבסס הצעות שונות בנתוני מחקר מדעיים .בפני הוועדה

הוצג דו"ח שנערך במסגרת המכון להשתלמות שופטים ,והוועדה רואה לנכון להמליץ על אימוץ

האמור בו ועל הקמת מחלקת מחקר במסגרת מערכת בתי המשפט ,שתפקידה יהיה ,בין היתר,

לבחון יעילות של הליכים שונים.

נספח א'

רשימת האישים שסייעו לעבודת הוועדה

)לפי סדר אלפביתי(

עו"ד אורי אברבנל

עו"ד שוקי למברגר

עו"ד רחל אדלסברג

עו"ד גלי מיארה

השופט איתן אורנשטיין

הנשיא משה מכליס

סגן הנשיא ברוך אזולאי

השופט יגאל מרזל

השופט יונה אטדגי

השופטת מרים נאור

עו"ד יוסי ארנון

עו"ד אלי נקר

מר ציון בושרי

עו"ד אורית סון

השופט אליהו בכר

השופטת ד"ר איריס סורוקר

סגן הנשיא אורי בן דור

מר דוד סלומון

השופטת רחל ברקאי

ח"כ גדעון סער

השופט ירון בשן

ד"ר יואב ספיר

השופט דוד גדול

השופט יצחק עמית

עו"ד רחל גוטליב

סגן הנשיא חנוך פדר

הנשיא אורי גורן

מר אלי פינגרהוט

ד"ר אורן גזל

הנשיא יהודה פרגו

עו"ד יורי גיא רון

השר דניאל פרידמן

השופטת נועה גרוסמן

השופט שלמה פרידלנדר

הנשיאה הילה גרסטל

סגן הנשיא יואל צור

השופט אברהם הימן

עו"ד שרון קיסר

עו"ד משה הכהן

השופט מנחם קליין

השופטת יעל הניג

ד"ר אלון קלמנט

השופטת מיכל וולפסון

עו"ד מנחם רובינשטיין

עו"ד משה וינברג

עו"ד ענבל רובינשטיין

השופט אבי זמיר

עו"ד יפעת רווה

סגן הנשיא יהודה זפט

מר בועז רונן

עו"ד טל חבקין

השופט מנחם רניאל

עו"ד יונה חייר

השופטת שרה שדיאור

השופט אביטל חן

השופט אורי שוהם

השופט אבי טננבאום

ד"ר דודי שוורץ

עו"ד עמית יריב

הרשם רונן שוורץ

הנשיא אמנון כהן

השופט אליעזר שחורי

השופטת דינה כהן

פרופ' אלכס שטיין

השופט רחמים כהן

השופט בדימוס גבריאל שטרסמן

השופט הראשי רם כהן

עו"ד לינדה שפיר

השופטת רובין לביא

השופט ישעיהו שנלר

עו"ד משה לדור

השופט מיכאל תמיר

השופט בדימוס שלמה לוין

מר צבי לידר

נספח ב'

ביטול סדר דין מקוצר

תקנות סדר הדין האזרחי כוללות מסלולי תביעה מיוחדים שתכליתם לייעל את ההליך .במסגרת

זו נקבע "סדר דין מקוצר" לסוגים מסוימים של תביעות .תביעה בסדר דין מקוצר מתאפיינת בכך

שלתובע יש לכאורה תביעה מבוססת' ועל כן עיקר הנטל מוטל לפתחו של הנתבע שמחויב לבקש

"רשות להגן" כנגד התביעה .ככלל ,ובהתאם להלכה הפסוקה ,נוטים בתי המשפט ליתן רשות להגן

כמעט כל אימת שנתבע מבקש זאת' אף אם ההגנה שבפיו דחוקה והסיכויים לדחיית התביעה נגדו

קטנים )ע"א 3374/05אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ( .התוצאה לכן היא כי במקום ייעול

ההליך בדרך של קיצורו ,מתווסף הליך שלם שעניינו עצם מתן הרשות להגן .אמנם ,התקנות

מאפשרות האחדה של הדיון בבקשת הרשות להגן עם הדיון בתיק העיקרי ,אך בפועל קיימת

הפרדה בין שני השלבים.

המסקנה העולה מכל האמור ,היא כי ההצדקה ההיסטורית שהיתה קיימת בקביעת סדר דין

מיוחד לתביעות מן הסוגים הכלולים במסלול של סדר דין מקוצר אינה קיימת עוד ,ומוצע לבטל

את המסלול המקוצר ,ולאחדו עם המסלול הרגיל של בירור תביעות.

היתרון שצפוי לנבוע מביטולו של סדר הדין המקוצר ,הוא חסכון במשאבים שיוחדו עד כה לשלב

הביניים של הדיון בבקשת הרשות להגן.

ביטול סדר הדין המקוצר עולה בקנה אחד עם תיקון מס' 24לחוק ההוצאה לפועל .בהתאם

לתיקון זה ,תביעות לסכום קצוב שניתן היה להגישן לבית המשפט בסדר דין מקוצר מוגשות עתה

ישירות ללשכת ההוצאה לפועל .ממילא המשמעות של תיקון 24היא כי תביעות מן הסוג האמור

לא אמורות להתברר עוד בבתי המשפט.

זאת ועוד ,בתביעות בסכומים שחל עליהן סדר דין מהיר ,מחויב הנתבע לתמוך את הגנתו בתצהיר.

לפי תקנה ,202ניתן להגיש לבית המשפט במסלול של סדר דין מקוצר תביעות ממספר סוגים:

תביעות לסכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ,ובלבד שיש עליהם ראיות

בכתב; או תביעות לשלם סכום קצוב מכוח חיוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק; או תביעות

של רשות מקומית לתשלום סכום קצוב המגיע לרשות בחזקת רשות מקומית על פי כל דין

כארנונה ,כהיטל ,כאגרה או כדמי השתתפות; או תביעות לסילוק יד במקרקעין או לפינוי מושכר,

ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

שלושת סוגי התביעות הראשונים האמורים לעיל יבוטלו בהתאם להצעה האמורה .ביחס לתביעות

לסילוק יד במקרקעין או לפינוי מושכר מוצע לקבוע הליך מקוצר נפרד.

תיקון תקנה

7ב

בתקנה 7ב לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד) 11984-להלן – התקנות

העיקריות( ,תקנת משנה )ב( – תימחק.

תיקון תקנה

18

בתקנה 18לתקנות העיקריות ,המילים "שאינה בסדר דין מקוצר" –

יימחקו.

תיקון תקנה

99

בתקנה 99י לתקנות העיקריות ,בתקנת משנה )א( ,המילים "בסדר דין

מקוצר שלא הוגשה בהן בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע בתקנה 206

ותובענות" – יימחקו.

ביטול תקנות

202עד 214

והוראות

בנושא

תביעות לפי

חוק ההוצאה

לפועל

תקנות 202עד 214לתקנות העיקריות יימחקו ,ובמקומן יבוא:

תיקון תקנה

214ב1

" על תביעה לסכום קצוב שהועברה לבית המשפט לפי סעיפים 81א ו-

81א)1ד( לחוק ההוצאה לפועל ,התשכ"ז ,1967-יחולו הוראות פרק ט"ז:1

תובענות בסדר דין מהיר.".

בתקנה 214ב 1לתקנות העיקריות ,בתקנת משנה ב– 1

) (1בכותרת השוליים ,המילים "בסדר דין מקוצר ותובענות" –

יימחקו.

) (2במקום האמור בפתיח ,יבוא:

"תובענה ממוכנת אשר הוגש בה כתב הגנה ומתקיימות בה הוראות

תקנת משנה 214ב)א( ,תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק

זה; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן.":

) (3בפסקת משנה ) ,(1המלים "המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות

להתגונן או ממועד" והמלים "לפי הענין" – יימחקו.

ביטול תקנה

215ג

תקנה 215ג לתקנות העיקריות – בטלה.

תיקון תקנה

379

בתקנה 379לתקנות העיקריות ,הסיפא החל במילים "והוא הדין בדיון

בסדר דין מקוצר" – תימחק.

]יש לתקן את סעיף 86לחוק בתי המשפט שעניינו פסק דין בהעדר הגנה,

לרבות תביעה בסדר דין מקוצר ,וכמו כן יש למחוק את תקנה )6ג() (1סיפא

לתקנות האגרות[.

נספח ג'

תקנות סדר הדין האזרחי )תביעוה לפינוי מושכר( )תיקון( ,התשס"ח2008 -

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 108ו 109-לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ ,התשמ"ד 1984-אני

מתקין תקנות אלה:

2

הוספת

פרק כ"ז1

.1

אחרי "פרק כ"ז :אכיפת פסקי חוץ" לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד-

) 31984להלן -התקנות העיקריות( ,יבוא "פרק כ"ז :1תביעות פינוי".

הוספת

תקנה

359א1

.2

בתקנות העיקריות ,אחרי תקנה 359א ,יבוא:

"תביעת

לפינוי

מושכר

359א.1

דרך

ההגשה

עריכת

כתבי

טענות

359א.2

)א( תובע רשאי להגיש תביעה לסילוק יד ממושכר או

לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר ]נוסח משולב[,

תשל"ב 41972 -לפי פרק זה ]להלן -תביעה לפינוי

מושכר( והיא תנוהל לפי פרק זה.

)ב( תביעה לפינוי משוכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים

נוספים בשל אותה עילת תובענה והתובע יהא רשאי

לתבוע סעדים נוספים ,בשל אותה עילה ,בהליך

נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.

)ג( ההוראות האחרות שבתקנות אלה יחולו על תביעה

359א.3

לפינוי מושכר במידה שאינן סותרות הוראות פרק

זה ובשינויים המחויבים לפי הענין.

כתב תביעה לפינוי מושכר יוכתר במילים "תביעה לפינוי

מושכר".

)א( בכתב תביעה לפינוי מושכר יפרט התובע את טיעוניו

ויצרף לו תצהירי עדות ראשית של העדים ,חוות דעת

מומחה ואסמכתאות משפטיות ,אם ישנן ,ואת המסמכים

הנוגעים לענין הנדון ,המצויים או שהיו מצויים ברשותו או

בשליטתו של התובע ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה

.

)ב( בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טיעוניו ויצרף לו תצהירי

עדות ראשית של העדים ,חוות דעת מומחה ,אסמכתאות

משפטיות ,אם ישנן ואת המסמכים הנוגעים לענין הנדון,

המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו של הנתבע

ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה .

2

ס"ח התשמ"ד ,עמ' .198

ק"ת התשמ"ד ,עמ' ,2220התשס"ח ,עמ' 103

4

ס"ח התשל"ב ,עמ' .176

3

המצאה

359א.4

קביעת

מועד דיון

359א.5

תחולת

הוראות

פרק ט"ז:1

תובענות

בסדר דין

מהיר

אי תחולת

פרק ה'

תביעה

שכנגד

והודעה

לצד שלישי

359א.6

)א( התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את

המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה.

)ב( הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים

שיש לצרף לכתב ההגנה ,בתוך מועד שלא יאוחר משלושים

ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה.

בית המשפט יקבע מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר

משלושים יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון

בתיק.

הוראות תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה על

תובענה לפי סעיף זה.

359א.7

הוראות פרק ה' :עילות תביעות ואיחודן ,לא יחול על

תביעה לפינוי מושכר.

359א.8

נתבע בתביעה לפינוי מושכר לא יהא רשאי להגיש תביעה

שכנגד ,או הודעה לצד שלישי.".

____________ התשס"ח

) ___________ (2008

)חמ (3-1778

דניאל פרידמן

שר המשפטים

דברי הסבר

מוצע לתקן את תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד) ,1984-להלן -תקנות סדר הדין האזרחי(

ולקבוע הליך מזורז של דיון בתביעות לסילוק יד ממושכר או לפינוי מושכר כשאין חוק הגנת

הדייר ]נוסח משולב[ ,תשל"ב 1972 -חל עליו )להלן -תביעות לפינוי מושכר(.

הצורך בתיקון זה נולד נוכח תופעה חברתית קלוקלת ,אשר יש בה כדי לשדר חוסר אמון כלפי

המערכת המשפטית ,שלפיה שוכרי דירות ,נמנעים מלפנות דירות במועד ומכתיבים לבעל הנכס

את המועד ,בו יתפנו מהנכס אם בכלל ,תוך שהם מנצלים את הדין האוסר עשיית דין עצמית

מטעם בעלי הנכסים ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס והקפאת המצב העובדתי לנוחיותם .כאשר

שוכר החזיק במושכר כדין מכח הסכם השכירות ומסרב לפנות את המושכר ,למרות שאינו זכאי

להמשיך ולהחזיק בו יותר לפי הסכם השכירות ,כי אז על המשכיר להיזקק לצו של בית המשפט

לפנוי הנכס ,הכרוך בהליך משפטי מלא בבית המשפט .אורך חיי תיק אזרחי בבית המשפט,

בתביעות אזרחיות ,כאשר סכום התביעה עולה על ₪ 50,000עומד כיום על כ 15 -חודש ואורך חיי

תיק אזרחי ,כאשר סכום התביעה נמוך מ ₪ 50,000-עומד על כ 9-חודשים.

ואולם ,פרקי זמן זה אלה ארוכים מדי ,ככל שמדובר בתביעות לפינוי מושכר עד שהסעד שניתן על

ידי בית המשפט מחטיא את המטרה של אכיפה מיידית ונעשה לעיתים חסר משמעות ,במובן זה,

שהשוכר -הנתבע פינה את הנכס ,לפני שבית המשפט פסק.

לפיכך ,מוצע לקבוע הליך נפרד ומזורז של דיון בתביעות אלה ,שבמסגרתן לא יכללו סעדים

נוספים הטעונים זמן שיפוטי ומשאבים נוספים והמאריכים את חיי התיק והתובע יהא רשאי

לתבוע סעדים נוספים בהליך נפרד בלא צורך בקבלת רשות מאת בית המשפט.

בשנה ,מוגשות לבתי המשפט כאלפיים תביעות הכוללות בקשה לסעד של פינוי מקרקעין ,המהוות

שיעור נמוך מכלל התביעות הכספיות המוגשות לבתי המשפט ולפיכך אין חשש ,כי הסדר זה

יגרום לדחיות בברור יתר התיקים הנדונים בבתי המשפט ,על סוגיהם השונים ובה בשעה סדר דין

מיוחד ומזורז בתביעות לפינוי מושכר כמוצע יתן מענה וסעד אפקטיבי.

בשלב שלאחר מתן צו הפינוי ע"י בית המשפט ,הוראות חוק ההוצאה לפועל ,תשכ"ז1967 -

מסדירות את יישום צווי הפינוי במהירות ראויה.

נספח ד'

העלאת הסכום בתובענות בסדר דין מהיר

בשנת תשס"א תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי והוסף להן פרק טז'" – 1תובענות בסדר דין

מהיר" .בפרק נקבע מסלול דיוני מהיר המיועד לתביעות כספיות בסכום של עד .₪ 50,000הכללים

שהותוו בפרק זה נועדו למקד את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולהביא לבירור יעיל

ומהיר של ההליך.בין היתר ,כוללות התקנות הוראות בדבר המסמכים והתצהירים שיש לצרף

לכתב הטענות .מוצע להרחיב את תחולת ההסדר ולהחילו על תביעות בסכום של עד .₪ 100,000

תיקון תקנה

214ב

בתקנה 214ב לתקנות העיקריות ,בתקנת משנה )א( ,במקום " "50,000יבוא

"."100,000

נספח ה'

צו בתי המשפט )שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות( התשס"ח2008-

בתוקף סמכותי לפי סעיף )60ג( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ ,תשמ"ד–19845

)להלן -החוק( ,ובאישור ועדת החוקה ,חוק ומשפט של הכנסת ,אני מצווה לאמור:

החל ביום ________________ התשס"ח )______________ (2008יהיה

.1

הסכום הנקוב בסעיף )60א() (1לחוק 30,000שקלים חדשים.

______________

דניאל פרידמן

שר המשפטים

__________התשס"ח )_______(2008

דברי הסבר

שר המשפטים מוסמך ,לפני )60ג( לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ ,התשמ"ד ,1984-באישור ועדת

החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,לשנות את תחום הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות

ובהתאם לסמכותו זו מוצע להגדיל את סמכות בית המשפט לתביעות קטנות לדון בתביעות

אזרחיות עד סכום של ₪ 30,000במקום עד סכום של .₪ 17,800

בית המשפט לתביעות קטנות דן בתביעות בסכומים קטנים ,תוך שבית המשפט רשאי לקבל ראיה

אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר ,תוך שאינו קשור בסדרי הדין והוא רשאי לנהוג בדרך

הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה .עוד מתאפיין בית משפט לתביעות קטנות בכך

שייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין הוא רק ברשות בית המשפט

ומטעמים מיוחדים .אופיו המיוחד של בית משפט לתביעות קטנות מאפשר ברור יעיל ומהיר של

סכסוכים בעלי אופי צרכני ,יחסית פשוטים לברור והכרעה ואשר אינם מצריכים הכפפה קפדנית

לכללי הראיות וסדרי הדין.

תחום הסמכות של בית משפט לתביעות קטנות עומד כיום על סך של ₪ 17,800וסכום זה הוגדל

מזה מספר שנים ,למעט הגדלה בגין הצמדה למדד.

5

ס"ח התשמ"ד ,עמ' .198

כיום מוגשות לבתי המשפט לתביעות קטנות כ 44,010 -תביעות קטנות בשנה ,והן מסתיימות עפ"י

רוב לאחר ישיבה אחת שבה נוכחים בעלי הדין ושבה מתבררות העובדות והטענות ההדדיות של

הצדדים.

יצוין כי הצעת חוק בתי משפט )תיקון מס' ,(46התשס"ח 2007-כוללת סעיף בדבר ביטול ההוראה

לפיה פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערעור ברשות בלבד .תיקון זה יאפשר אם כן

ערעור בזכות על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות ובכך יש משום חיזוק למעמדו של בית

משפט לתביעות קטנות.

הגדלת תחום הסמכות של בית משפט לתביעות קטנות תגרום מחד לייעול הליכי הדיון בתביעות

בסכומים של עד ₪ 30,000וכמו כן תאפשר פינוי זמן שיפוטי לדיון בתביעות מעל סכום של

.₪ 30,000

נספח ו'

חובה לצרף מסמכים לכתבי טענות בבימ"ש לתביעות קטנות

הדיון בבית משפט לתביעות קטנות מתאפיין בניהול מהיר של ההליך ובירור של הסכסוך תוך

ישיבה אחת בלבד של בית המשפט .על מנת להבטיח בירור יעיל של הסכסוך בישיבה אחת ,מוצע

לקבוע בתקנות כי לכתבי הטענות המוגשים לבית המשפט ,יצורף כל החומר הרלבנטי לבירור

ההליך .

בתקנות שיפוט בתביעות קטנות )סדרי דין( ,התשל"ז ,1976-אחרי תקנה 5יבוא:

"5א .צירוף מסמכים

כתבי הטענות יוגשו לבית המשפט בצירוף המסמכים שעליהם מסתמך מגישם; כתב התביעה יוגש

בצירוף העתק של מכתב דרישה ששלח התובע לנתבע בטרם הגשת התביעה".

נספח ז'

ביטול שאלונים למעט בתביעות נזקי גוף

בקשות להצגת שאלון הפכו לבקשות שגרתיות .במקרים רבים השימוש בשאלון מכביד על בירור

ההליך וגורם לסרבולו ,בעוד שתרומתו לבירור השאלות השנויות במחלוקת שולית ,למעט

בסכסוכים שעניינם נזקי גוף .יתרה מזאת ,ביטול שאלונים לא יגרום לנזק משמעותי שכן ,ממילא

זכאי כל צד להעלות את השאלות שבקש להעלות בשאלונים במסגרת חקירה נגדית.

תיקון

תקנה105

) (1בתקנה 105לתקנות העיקריות ,בתחילתה יבוא "בתביעה לפיצויים

בשל נזקי גוף.",

נספח ח'

תקנות בתי המשפט )אגרות( )תיקון( ,התשס"ח2008-

תיקון תקנה 5

.1

תיקון תקנה 6

.2

הוספת תקנה

6א

.3

בתקנה )5ב( לתקנות בתי המשפט )אגרות( ,התשס"ז) 62007-להלן –

התקנות העיקריות( –

)(1

בפסקה ) ,(2במקום "ולפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט

השלישית" יבוא "ולפני שהחל הדיון";

)(2

במקום האמור בפסקת משנה ) (6יבוא

"על אף האמור בפסקאות ) (1עד ) ,(5הסתיים הליך באחת

מהדרכים המפורטות בפסקה ))(2ב( עד )ד( ,לאחר שהחל הדיון,

רשאי בית המשפט לפטור את הנתבע מתשלום יתרת שני שליש

האגרה ,כולה או חלקה; בהחלטתו כאמור יתחשב בית המשפט,

בין היתר ,במספר הישיבות שהתקיימו בהליך ובמורכבותן,

ובדרך שבה ניהלו אותן בעלי הדין;"

בתקנה 6לתקנות העיקריות –

)(1

בתקנת משנה )ב( ,במקום "לפני שהסתיימה ישיבת קדם המשפט

השלישית" יבוא "לפני שהחל הדיון";

)(2

בתקנת משנה )ג( ,בפסקת משנה ) ,(1הסיפה החל המלים "או

שההליך הובא בסדר דין מקוצר" – יימחק;

)(3

האמור בתקנת משנה )ד( יימחק ,ובמקומו יבוא:

"הסתיים הליך באחת מן הדרכים המנויות בתקנת משנה )ב(

לאחר שהחל הדיון ,רשאי בית המשפט להורות על החזרת האגרה

ששולמה לפי תקנת משנה )א() (2בלבד ,כולה או חלקה ,בניכוי

סכום כנקוב בפרטים 34או 35בתוספת ,לפי הענין; בהחלטתו

כאמור יתחשב בית המשפט ,בין היתר ,במספר הישיבות

שהתקיימו בהליך ובמורכבותן ,ובדרך שבה ניהלו אותן בעלי

הדין".

אחרי תקנה 6לתקנות העיקריות יבוא:

"אגרה בבקשה 6א.

על אף הוראות תקנות אלה ,אגרה שולמה לפי פרט 19 ,7או 31א

בתוספת לא תוחזר.".

6ק"ת התשס"ז ,עמ' .720

תיקון תקנה 20

.3

תיקון התוספת

.4

בתקנה 20לתקנות העיקריות –

)(1

בפסקת משנה ) ,(2בסופה יבוא " ובלבד שהוגשה בהסכמת כל

בעלי הדין בהליך;"

)(2

אחרי פסקת משנה ) (29יבוא:

")(30

בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין.

)(31

הליך ביניים לפי פקודת החברות או פקודת פשיטת רגל,

במסגרת הליך פירוק או פשיטת רגל;

)(32

בקשה לפי תקנות 215ה)ה( ו 421-לתקנות סדר הדין

האזרחי;

)(33

בקשה לפי סעיפים 68 ,24או 70לחוק.

בתוספת לתקנות העיקריות ,אחרי פרט 31יבוא-

")31א( בקשה שאיננה פטורה מאגרה לפי תקנות אלה

"419

נספח ט'

הצעה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד 1984-בנושא הוצאות משפט

רקע

.1

פרק ל"ד לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד) 1984-להלן " -תקנות סדר הדין"( מסדיר

את נושא פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בהליך אזרחי )תקנות .(519-511

.2

לפי ההסדר הקיים ,מוקנה לבית המשפט או לרשם שיקול דעת אם לחייב בעל דין

בתשלום שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט ,אם לאו )תקנה .(511תקנה 512מתווה את

אופן הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בבואו לפסוק הוצאות .תקנה 513מגדירה

כיצד יחושבו ההוצאות כשבית המשפט חייב בהן ,אך לא קבע את סכומן .תקנה 514

מקנה לבית המשפט שיקול דעת לפסוק הוצאות לחובת בעל דין שהאריך את הדיון שלא

לצורך.

.3

החלטתו של בית המשפט העליון )כבוד הרשם י' מרזל( בעניין תנובה )בג"צ 891/05ו

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן

רשיונות יבוא – משרד התעשיה ,המסחר )לא פורסם ((30.6.2005 ,מנתחת לעומק את

סוגיית פסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד במשפט הישראלי .החלטה זו דנה בקשיים

שמעלה הסוגיה ,והדיון המובא במסגרתה ישמש כמצע להצעה שתובא להלן.

.4

כידוע ,הליכים משפטיים עולים ממון רב :אגרת המשפט ,שכר טרחת מומחים ועדים

ובעיקר שכר טרחת עורכי-דין .הכלל הקיים לכאורה בשיטתנו הוא שבעל הדין שהפסיד

במשפט יישא בהוצאות שהוציא יריבו לשם ניהול ההליך .כלל זה נועד לאזן בין ארבעה

שיקולים עיקריים :הבטחת זכות הגישה לערכאות )יכולתו של בעל דין לשאת בהוצאות

ניהול ההליך משליכה על זכות גישתו לערכאות(; שמירה על זכות הקניין של הפרט;

השוויון בין בעלי הדין )הסדר פסיקת הוצאות משפיע באופן שונה על בעלי דין עם יכולת

כלכלית שונה(; השפעת ההסדר על מספר ההליכים הנדונים בבית המשפט ,על מהותם

ואופן ניהולם על ידי הצדדים )ככל שהחיוב בהוצאות גבוה יותר ,כך בעלי הדין ימנעו

מהגשת תביעות סרק וישקלו היטב אם לנהל הליך משפטי וכיצד(.

.5

בעניין תנובה דן בית המשפט בשיקולים לקביעת הסדר הוצאות המשפט ,וקבע כדלקמן:

"כעניין שבעיקרון וכנקודת מוצא ,יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות

ריאליות ,כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא .יחד עם

זאת ,זוהי נקודת מוצא בלבד .אין היא נקודת סיום ,שכן על היושב בדין

לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות,

מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין .שכר

טרחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלוונטי במסגרת פסיקת

ההוצאות אולם לא נתון בלעדי ...לפיכך ,אין בהכרח לשפות על כל הוצאה

שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות

יתר של בעל הדין ...ההוצאות צריכות להיות פרופורציוניות להליך עצמו

ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע עלות יתר של המפסיד כמו גם עידוד הליך

ראוי על ידי הזוכה ...פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על

הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו" )סעיף 20

להחלטה(.

.6

.7

בית המשפט מונה ארבעה טעמים לקביעתו זו:

א.

ראשית ,פסיקת הוצאות ריאליות מקדמת את הצדק כלפי הצד שזכה בדינו ,ויש בה

כדי לשמור על קניינו ,כמו גם לקדם ניהול יעיל של הליכי אמת בבית המשפט.

הכפפת ההוצאות לקריטריון של סבירות ,הכרחיות ומידתיות בהתחשב בנסיבות

העניין נועדה למנוע מצב שהוצאות המשפט יהיו גבוהות יתר על המידה ויגרמו

להרתעת בעלי דין; יצרו חוסר שוויון; ייקרו את ההליכים המשפטיים ויפגעו בזכות

הגישה לערכאות.

ב.

שנית ,לשון תקנות 513-512מניחה יסוד למסקנה שיש לפסוק את שיעור ההוצאות

המלא.

ג.

שלישית ,כלל זה מעוגן בפסיקתו של בית המשפט העליון מימים ימימה" .בהעדר

סיבה מיוחדת שתצדיק אי פסיקת הוצאות או פסיקת הוצאות מופחתת לבעל דין

שזכה במשפט ,מן הראוי לפסוק לו הוצאות מלאות שלא יגרמו לו חסרון כיס"

)סעיף 21להחלטה ,המצטט מפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 541/63רכס נ'

הרצברג ,פ"ד יח) ,((1963) 128 ,120 (1תוך הכפפתו לקריטריון של סבירות.

ד.

רביעית ,כלל זה רווח בשיטות משפט רבות.

בית המשפט דן בשאלה מהן הוצאות סבירות ,הכרחיות ומידתיות .הוא מגיע למסקנה כי

אין לקבוע מסמרות ,וכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו ,תוך התחשבות בקריטריונים

הבאים:

א.

התעריף המינימאלי המומלץ הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין )התעריף המינימאלי

המומלץ( ,התש"ס 2000-ישמש ככלל אמת מידה לשיעור המינימום.

ב.

התנהגות הצדדים להליך ודרך ניהול ההליך.

ג.

הסעד המבוקש או היקף הסכום השנוי במחלוקת.

ד.

מורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו ,לרבות בשאלה האם התיק הצריך מיומנות

או מומחיות מיוחדת.

ה.

חשיבות העניין עבור בעלי הדין.

.8

קביעת שיעור ההוצאות על-ידי בתי המשפט נעשית בפועל באופן שרירותי למדי ,וללא

אמת מידה אחידה .אחת הבעיות העיקריות היא ,שלא ניתן לצפות את שיעור ההוצאות

ושכר טרחת עו"ד שיפסוק בית המשפט .ישנם אף מקרים בהם מוצא בית המשפט לנכון

שלא לפסוק הוצאות ושכר טרחה בהתחשב בנסיבות העניין ,מבלי לנמק מהן אותן

נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מן הכלל וגרימת חסרון כיס לבעל דין שזכה .המצב

הקיים מעודד בעלי דין להגיש הליכי סרק בניסיון להתיש את הצד שכנגד ,ולגרום

להימשכות ההליכים משך זמן רב.

.9

בפסיקת בית המשפט העליון רווחת הגישה כי אין להתערב בפסיקת הוצאות שקבעה

הערכאה הדיונית ,אלא במקרים חריגים .ערעורים הנסבים על סוגיית ההוצאות בלבד

מתקבלים לעיתים נדירות.

.10

הוועדה סבורה שהמצב הקיים מצריך שינוי .לשיטתה ,יש לקבוע סטנדרט אחיד של

שיעור ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שייפסק לצד שזכה ,במטרה לאפשר חיזוי של סכומים

אלו .לשם כך מוצע לתקן את התקנות באופן שישיג שתי מטרות עיקריות) :א( יצמצם את

מרווח שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בדבר פסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד; )ב(

יאפשר חיזוי וסטנדרטיזציה של שיעור שכר טרחת עו"ד הנפסק.

.11

מוצע אפוא לקבוע כלל שיחייב לפסוק הוצאות ריאליות ,ובלבד שסכומן סביר ,מידתי

והכרחי לניהול ההליך; וכן יחייב בשכר טרחה שככלל יהיה בשיעור קבוע וספציפי,

שישקף את שיעור שכר הטרחה הסביר לניהולו של הליך מסוג ספציפי )להלן " -שכר

טרחה סביר"( ,אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן .הוועדה

מציעה לקבוע את שיעור שכר הטרחה הסביר ,ולעגנו בכללי לשכת עורכי הדין ובתקנות

סדר הדין האזרחי ,כפי שיפורט להלן.

.12

הוועדה ערה לכך שהצעתה מנוגדת להלכת תנובה .ואולם ,הוועדה רואה חשיבות מרכזית

ביכולת החיזוי והסטנדרטיזציה של פסיקת שכר טרחה .לדעת הוועדה ,קיים קושי מובנה

לקבוע מהו שיעור שכר טרחה )להבדיל מהוצאות( "סביר ,מידתי והכרחי לניהול ההליך"

בנסיבותיו של כל עניין ועניין .למצער ,קביעה כזו מותירה שיקול דעת רחב מדי לבית

המשפט ,באופן שאינו מאפשר חיזוי כאמור .עדיף ,לדעת הוועדה ,לקבוע "תג מחיר" סביר

וקבוע לפי סוג ההליך ,באופן שיאפשר לצדדים לדעת מראש את שיעור שכר הטרחה

שיהא עליהם לשלם אם יפסידו בהליך ,מצד אחד; ושלא יהיה נמוך מדי באופן שיגרום

לצד שניצח חסרון כיס עמוק ,מצד שני.

.13

כידוע ,בשוק שכר הטרחה קיימת שונות רבה בין משרדי עורכי הדין .יש משרדים

שנוהגים לגבות שכר טרחה ששיעורו גבוה במידה רבה ביחס למשרדים אחרים .בהקשר

זה נועד הכלל שנקבע בעניין תנובה למנוע מצב של חסרון כיס לצד ששילם לבאי כוחו

יותר מהסכום שנפסק ,וכן למנוע הטבת מצבו של צד ששילם לבאי כוחו פחות מהסכום

שנפסק .קביעת שכר טרחה סביר לא תפתור בעיה זו .ואולם ,לדעת הוועדה ,הבעיה יכולה

להיפתר באמצעות הותרת שיקול דעת לבית המשפט לחרוג מן הכלל .יתרה מזו ,הוועדה

סבורה שאין מקום להחזיר לבעל דין שבחר לממן לעצמו ייצוג משפטי מהשורה הראשונה

את כל הכסף שהוציא .בעל דין חופשי לממן לעצמו עו"ד מהשורה הראשונה ,אך עליו

לדעת שיוכל לקבל החזר הוצאות עבור עו"ד סביר.

.14

הוועדה מציעה אחת משתי דרכים לקביעת שיעור שכר הטרחה הסביר:

לקבוע את שיעור שכר הטרחה הסביר ביחס לתעריף המינימאלי המומלץ.

א.

ב.

.15

לקבוע את שיעור שכר הטרחה הסביר לאחר דיון ובחינה מחודשת של ההליכים

השונים ,ולעגנו בכללים מתאימים.

בהצעה שלהלן לתיקון נוסח התקנות התייחסנו אל התעריף הסביר כאילו זה כבר נקבע

בכללי לשכת עורכי הדין תחת השם :כללי התעריף הסביר ,התשס"ח.2008-

השינוי המוצע

תיקון תקנה 511

.16

תקנה )511א( לתקנות סדר הדין קובעת לאמור:

בתום הדיון בכל הליך ,יחליט בית המשפט או הרשם ,לענין שלפניו ,אם

לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט )להלן –

הוצאות( לטובת בעל דין אחר ,אם לאו.

.17

מוצע לשנות את נוסח תקנה )511א( באופן הבא:

בתום הדיון בכל הליך ,יחייב בית המשפט או הרשם ,לענין שלפניו ,את בעל

הדין שהפסיד בהליך ,בתשלום שכר טרחת עורך-דין )להלן – שכר טרחה(

והוצאות המשפט )להלן – הוצאות( לטובת בעל דין שזכה בהליך ,אלא אם כן

החליט בית המשפט או הרשם שלא לפסוק הוצאות או שכר טרחה ,מטעמים

שיירשמו.

.18

עניינו של השינוי המוצע בשניים:

א.

הוא מבטל את שיקול הדעת של בית המשפט אם לפסוק הוצאות ,אם לאו ,וקובע

כלל שלפיו על בית המשפט לפסוק לצד הזוכה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד,

אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו שלא לעשות כן.

תקנת משנה זו תחייב את בית המשפט לנמק מדוע הוא חורג מן הכלל כשאינו

פוסק הוצאות ושכר טרחה ,וככל שלא ינמק זאת ,תקום עילה מוצדקת לערער על

החלטתו .הכוונה היא שהנוסח המפורש יביא לשינוי בגישת ערכאת הערעור ויגרום

לה להתערב במקרים של חריגה בלתי מנומקת.

ב.

השינוי המוצע מבחין בין שכר טרחת עו"ד לבין הוצאות משפט; הבחנה שרלוונטית

להסדרים הקבועים בתקנות 512ו 513-ומונעת בלבול שאינו רצוי בין שני המונחים

)ראו בהקשר זה פסק דינו של השופט גרוניס בע"א 9535/04סיעת "ביאליק "10נ'

סיעת "יש עתיד לביאליק" )טרם פורסם.(16.6.2005 ,

.19

יצוין שתקנת משנה זו קובעת שתשלום הוצאות ייקבע בתום כל הליך .דהיינו ,גם בתום

כל בקשה בכתב .הוועדה סבורה שעדיף שדיון בשאלת ההוצאות בכל הליך בנפרד יוכרע

באותו הליך ,הן כדי שלא ישכח בהמשך ,והן כדי שבית המשפט ייתן החלטתו

כשהשיקולים לקביעת שיעור שכר הטרחה עדיין "טריים" בראשו.

.20

תקנת משנה )ב( קובעת לאמור:

החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות ,רשאי הוא לקבוע

את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו ,בכפוף לאמור בתקנה .512

.21

מוצע לשנות את התקנה כדלקמן:

החיוב בשכר טרחה ייקבע לפי תקנה ;512החיוב בהוצאות ייקבע לפי תקנות

512או ,513לפי העניין.

.22

השינוי המוצע מפנה את בית המשפט לתקנות הרלוונטיות לקביעת אופן החיוב בשכר

טרחה ובהוצאות.

תיקון תקנה 512

.23

זה נוסחה של תקנה 512לתקנות ,שכותרתה "קביעת סכום ההוצאות":

)א(

קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות ,רשאי הוא לפסוק אותו ,הן לענין

שכר טרחת עורך דין והן לעניין הוצאות המשפט ,כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל,

ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה )ב( ,לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף

המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין )התעריף

המינימלי( ,תשל"ז–) 1977להלן — התעריף המינימלי( ,זולת אם הורה בית

המשפט ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ,על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.

)ב(

בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם ,בין השאר,

בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון,

ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.

)ג(

פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה )א( ,ייווסף

לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו ,זולת אם הורה

בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה ,דינו של סכום שהוּסף

כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

.24

מוצע לתקן את כותרת התקנה כך שתהיה" :קביעת סכום ההוצאות ושכר הטרחה".

.25

מוצע לתקן את תקנת משנה )א( כדלקמן:

בית המשפט או הרשם יפסוק לטובת בעל דין שזכה את סכום ההוצאות

שהוציא לשם ניהול ההליך כפי שזה הוכח לפניו ,ובלבד ששוכנע כי הסכום

סביר ,מידתי והכרחי לניהול ההליך; וכן יפסוק שכר טרחה בהתאם לכללי

התעריף הסביר ,אלא אם כן ראה לחרוג מסכומים אלה מטעמים מיוחדים

שיירשמו .הסכומים שייפסקו לפי סעיף זה יחושבו לפי תקנת משנה )ב.(1

.26

הנוסח המוצע קובע את דרך המלך לחיוב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד .הוא קובע כלל

שלפיו ברירת המחדל לפסיקת הוצאות היא שיעור ההוצאות הריאליות שהוציא בעל הדין

שזכה ,כפי שהוכח לפני בית המשפט ,תחת המגבלה ששיעור ההוצאות צריך להיות סביר,

מידתי והכרחי לניהול ההליך .כמו כן קובע הכלל ,ששיעור שכר הטרחה יהיה לפי התעריף

הסביר של לשכת עורכי הדין .כלל זה ייצור סטנדרטיזציה בשיעור שכר הטרחה שייפסק,

באופן שיאפשר לצדדים לכלכל במדויק את צעדיהם.

.27

הכלל מקנה לבית המשפט שיקול דעת לפסוק סכום נמוך או גבוה מהסכומים הנזכרים

בסעיף ,אך עליו לנמק זאת בטעמים מיוחדים שיירשמו.

מוצע לתקן את תקנת משנה )ב( כדלקמן:

.28

החליט בית המשפט ,או הרשם לחרוג מן הכלל הקבוע בתקנת משנה )א(,

יתחשב ,בין השאר ,בשווי הסעד שנפסק בתום הדיון ,בדרך שבה ניהלו בעלי

הדין את הדיון ,במורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו.

.29

התיקון המוצע מתווה את השיקולים הרלוונטיים בהפעלת שיקול הדעת אם יש מקום

לחרוג מן הכלל ,ומוסיף לשיקולים הקיימים את השיקול של מורכבות התיק .יצוין

שמוצע להסיר את השיקול של שווי הסעד הנתבע מנוסח הסעיף המוצע ,מהטעם ששיקול

זה זוכה לתקנת משנה נפרדת )תקנת משנה )ב (1להלן(.

.30

מוצע להוסיף תקנת משנה )ב (1שתקבע לאמור:

בתביעה לסעד כספי ,זולת תביעה לפיצויים בשל נזק גוף כהגדרתה בתקנות בתי

המשפט )אגרות( ,התשס"ז ,2007-יחולו ההוראות הבאות:

) (1זכה התובע בפסק הדין בסכום העולה על 80%מהסכום שתבע ,ישא הנתבע

במלוא ההוצאות ושכר הטרחה כפי שנקבע בתקנת משנה )א(;

) (2זכה התובע בפסק הדין בסכום השווה ל 80%-מהסכום שתבע ,או למטה מכך,

ישא הנתבע בשיעור ההוצאות ושכר הטרחה כאמור בתקנת משנה )א( באופן

יחסי בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק.

) (3זכה התובע בפסק דין בסכום השווה לפחות מ 30%-מהסכום שתבע ,לא יחויב

לשאת בהוצאות התובע.

תכליתה של תקנת משנה זו לקבוע סטנדרט אחיד בנוגע לשיעור שכר הטרחה וההוצאות

כאשר תביעה כספית מתקבלת באופן חלקי .התקנה קובעת ,שבעל דין שזכה בתביעתו

בשיעור של 80%או יותר ,יזכה מהנתבע לשיפוי מלא בגין הוצאותיו ולמלוא שכר הטרחה

הסביר .תביעה שהתקבלה בשיעור של 80%או פחות ,התובע יזכה לשיפוי חלקי לפי

החלק היחסי של התביעה שהתקבלה .כך ,למשל ,פסק דין הפוסק לתובע 40%מסכום

התביעה ,יפסוק לו גם 40%משיעור ההוצאות ו 40%-מהשיעור הנקוב בתעריף הסביר

בגין שכר טרחה .אם התובע זכה בפחות מ 30%-מהסכום שתבע ,הוא לא יהיה זכאי

שייפסק לזכותו שכר טרחה.

.31

תקנת משנה )ג( תיוותר ללא שינוי )למעט תיקוני נוסח כאמור בהערה שלהלן(.

הערה כללית לעניין תיקון יתר התקנות

.32

מוצע לשנות את יתר התקנות באופן שתשתקף בהן ההבחנה בין הוצאות משפט לבין שכר

טרחת עו"ד .מוצע אפוא לשנות את המושגים כך שבכל פעם שכתוב "הוצאות משפט" או

"הוצאות ההליך" ישונה המונח ל"הוצאות" ,באופן שתיווצר התאמה בינו לבין הגדרת

"הוצאות" כאמור בתקנה .511כמו כן ,יובחן המונח "שכר טרחה" בהתאם להגדרה

שבתקנה .511

.33

כך למשל ,זהו נוסחה של תקנה ,513שכותרת "חישוב הוצאות" ,כפי שהיא כיום:

הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט מבלי לפרש את סכומן ,יהא סכום הוצאות

המשפט צירופם של אלה ,זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה אחרת:

) (1אגרות בית המשפט ,הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט ,העתקתו או צילומו,

דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א ,מס בולים ,שכר בטלה של עדים ,שכר

רופאים ומומחים אחרים ,דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת

הרשומה כדין בתיק התובענה — כפי שקבע המזכיר הראשי של בית המשפט לפי

החומר שבתיק ,בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;

) (2שאר הוצאות המשפט כפי ששם הרשם ,לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שנתן

לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם ,אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות

היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.

.34

מוצע לשנות את כותרת התקנה כך שתהיה "חישוב ההוצאות" .שינוי זה מכוון למושג

"הוצאות" כפי שהוגדר בתקנה ,511ומבחין בינו לבין "שכר טרחה" כפי שהוגדר באותה

תקנה.

.35

מוצע לשנות את נוסח התקנה באופן שברישה לתקנה יוחלף המונח "הוצאות משפט"

במונח "הוצאות" ,באופן שיותאם להגדרת "הוצאות" כאמור בתקנה .511הנוסח יהא

אפוא זה:

הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות מבלי לפרש את סכומן ,יהא סכום

ההוצאות צירופם של אלה ,זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה

אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו... :

.36

שינויים דומים יחולו ביתר התקנות ,לרבות בכותרותיהן.

להלן נספח המפרט את הנוסח המוצע של פרק ל"ד לתקנות סד"א ,לאחר קבלת ההצעה

פרק ל"ד :הוצאות המשפט וערובה לתשלומן

הטלת

הוצאות

משפט ושכר

טרחת עו"ד

.511

.512

קביעת סכום

הוצאות ושכר

הטרחה

])476א( סיפה,

)476ג(,

)475ב([

תק' תש"ן1990-

תק' )מס' (2

תשנ"ו1996-

תק' )מס' (2

תשנ"ז1997-

תק' )מס' (2

תשנ"ו1996-

)א(

בתום הדיון בכל הליך ,יחייב בית המשפט או הרשם ,לענין שלפניו ,את

בעל הדין שהפסיד בהליך ,בתשלום שכר טרחת עורך דין )להלן – שכר

טרחה( והוצאות המשפט )להלן – הוצאות( לטובת בעל דין שזכה בהליך,

אלא אם כן החליט בית המשפט או הרשם שלא לפסוק הוצאות או שכר

טרחה ,מטעמים מיוחדים שיירשמו.

)ב(

החיוב בשכר טרחה יהיה לפי תקנה ;512החיוב בהוצאות יהיה לפי

תקנה 512או ,513לפי הענין.

)ג(

בדיון המתקיים בערכאה ראשונה ,תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע

את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות ושכר הטרחה או שיעורם לפני מתן

הצו להוצאות או לתשלום שכר טרחה.

)ד(

ניתן צו להוצאות או לתשלום שכר טרחה בהליך פלוני ,לא ייפגע הצו על

ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו

הראשון.

)א(

בית המשפט או הרשם יפסוק לטובת בעל דין שזכה את סכום ההוצאות

שהוציא לשם ניהול ההליך כפי שזה הוכח לפניו ,ובלבד ששוכנע כי

הסכום סביר ,מידתי והכרחי לניהול ההליך; וכן יפסוק שכר טרחה

בהתאם לכללי התעריף הסביר ,אלא אם כן ראה לחרוג מסכומים אלה

מטעמים שיירשמו.

)ב(

החליט בית המשפט ,או הרשם לחרוג מן הכלל הקבוע בתקנת משנה

)א( ,יתחשב ,בין השאר ,בשווי הסעד שנפסק בתום הדיון ,בדרך שבה

ניהלו בעלי הדין את הדיון ,במורכבות התיק ,בטיב הענין והזמן

שהושקע בהכנתו.

)ב(1

בתביעה לסעד כספי ,זולת תביעה לפיצויים בשל נזק גוף כהגדרתה

בתקנות בתי המשפט )אגרות( ,התשס"ז ,2007-יחולו ההוראות הבאות:

)ג(

)(1

זכה התובע בפסק הדין בסכום העולה על 80%מהסכום שתבע,

ישא הנתבע במלוא ההוצאות ושכר הטרחה כפי שנקבע בתקנת

משנה )א(;

)(2

זכה התובע בפסק הדין בסכוף השווה ל 80%-מהסכום שתבע,

או למטה מכך ,ישא הנתבע בשיעור ההוצאות ושכר הטרחה

כאמור בתקנת משנה )א( באופן יחסי בין הסכום שנתבע לסכום

שנפסק.

) (3

זכה התובע בפסק דין בסכום השווה לפחות מ 30%-מהסכום

שתבע ,לא יחויב לשאת בהוצאות התובע.

פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה )א(,

ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם

עליו ,זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות

אלה ,דינו של סכום שהוּסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק.

.513

חישוב ההוצאות

])476ב([

תק' תש"ן1990-

הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות מבלי לפרש את סכומן ,יהא סכום

ההוצאות צירופם של אלה ,זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה אחרת

מטעמים מיוחדים שיירשמו:

)(1

תק' )מס' (2

תשנ"ח1998-

תק' תש"ן(2) 1990-

הארכת דיון

שלא לצורך

])475ג([

אגרות בית המשפט ,הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט,

העתקתו או צילומו ,דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א ,מס

בולים ,שכר בטלה של עדים ,שכר רופאים ומומחים אחרים ,דמי לינה

ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק

התובענה — כפי שקבע המזכיר הראשי של בית המשפט לפי החומר

שבתיק ,בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין;

שאר ההוצאות כפי ששם הרשם ,לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר

שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם ,אם היה סבור שהוצאות

המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.

.514

ראה בית המשפט או הרשם כי בעל דין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך,

על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת ,רשאי הוא ,באותו הליך או בפסק הדין,

וללא קשר עם תוצאות המשפט ,להטיל עליו לשלם הוצאות ושכר טרחה בשיעור

שימצא לנכון בנסיבות הענין ,לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה,

או לטובת שניהם.

.515

צו לתשלום הוצאות או שכר טרחה שסכומם נקבע בידי בית המשפט או הרשם

או בידי המזכיר הראשי של בית המשפט ,ניתן להוצאה לפועל בדרך שמוציאים

לפועל פסק דין של בית המשפט.

.516

)א(

בעל דין שטוען לעצמו ,יראו אותו ,לענין ההוצאות ,כעד שהוזמן

מטעמו בכל יום שהופיע למשפטו.

)ב (

היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו ,הוא גופו או באמצעות

משרדו ,זכאי הוא לשכר טרחת עורך דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה

מקבל אילו העסיק עורך דין.

אכיפת צו לתשלום

הוצאות ושכר

טרחה

][477

בעל דין הטוען

לעצמו ][480

תק' תש"ן1990-

תיאום

ההוצאות .517

בין בעלי הדין

כשבעל דין הזכאי לקבל הוצאות חייב גם לשלם הוצאות ,רשאי הרשם לשום את

ההוצאות שאותו בעל דין חייב בתשלומן ולהורות על תשלום היתרה.

בדיקת שומה .518

)א(

בעל דין הרואה עצמו מקופח על ידי קביעת המזכיר הראשי של

בית המשפט לפי תקנה ,(1)513רשאי לבקש ,תוך שבוע מיום הקביעה,

שהרשם יבדוק אותה.

)ב(

הבקשה יכול שתוגש בעל פה ויפורטו בה פריטי ההוצאה שהבקשה

מתייחסת אליהם.

הרשם ידון בבקשה והוא רשאי ליתן כל צו שייראה לו צודק ,ובלבד שלא

יתן צו המשנה את קביעת המזכיר הראשי אלא לאחר שניתנה הזדמנות

לבעלי הדין האחרים הנוגעים בדבר להשמיע את דברם.

)ד(

משהוגשה הבקשה ,תעוכב כל פעולה של הוצאה לפועל ביחס להוצאות

השנויות במחלוקת עד לאחר הדיון בבקשה ,זולת אם הורה הרשם

אחרת.

][481

][482

)ג(

.519

)א(

ערובה

לתשלום

ההוצאות

ושכר

הטרחה

בית המשפט או הרשם רשאי ,אם נראה לו הדבר ,לצוות על תובע

ליתן ערובה לתשלום הוצאות ושכר טרחתו של ב"כ הנתבע.

)ב(

לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע ,תידחה התובענה ,אלא אם כן

הורשה התובע להפסיקה; נדחתה תובענה לפי תקנה זו ,רשאי התובע

לבקש ביטול הדחייה ,ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת

מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע ,יבטל את

הדחייה בתנאים שייראו לו ,לרבות לענין ערובה והוצאות.

נספח י'

ביטול זכות אוטומטית לתגובה לתשובה ומתן שק"ד לשופט

לפי הפרוצדורה הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי ,כאשר מוגשת בקשה בכתב לבית

המשפט ,נתונה לצד שכנגד זכות להגיב לבקשה בתוך עשרים ימים; לאחר מכן למבקש נתונה זכות

בתוך עשרה ימים ,להשיב בכתב ,לתגובה .במצב זה נדרשת המתנה של עשרה ימים עד לחלוף

המועד להגשת כתב התגובה ,כאשר לעיתים המבקש לא מגיש כלל כתב תגובה ,ולעיתים האמור

בכתב התגובה מהווה חזרה על האמור בבקשה המקורית .ישנם מקרים בהם בית המשפט סבור

לאחר עיון בבקשה ובתגובה ,כי תגובה נוספת איננה נחוצה לשם מתן החלטתו .ככל שבעלי הדין

עומדים על חקירת המצהירים ,בית המשפט מכריע בבקשה לאחר קיום דיון בנוכחות הצדדים,

שבמסגרתו הם יכולים להתייחס לאמור בכתבי בי -הדין שהוגשו .נראה אם כן ,שהליך התגובה

לתשובה עשוי להיות במקרים מסוימים מכביד ומיותר.

תיקון תקנה

241

בתקנה 241לתקנות העיקריות ,בתקנת משנה )ג (1אחרי "המבקש רשאי"

יבוא "ברשות בית המשפט או הרשם".

נספח יא'

הגבלת מספר דפים ומשך חקירות

על פי ההלכה הפסוקה ,מוסמך בית המשפט במסגרת האחריות לניהולו של המשפט להתערב

בחקירות העדים ולהגביל באופן סביר את משך הטיעונים )ע"א 2045/07אברהם סימון נ' הבנק

הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע''מ; ע"א 1013/92הרוש נ' הרוש ,פ"ד מו) ;(1992) 133 (2ע"א

9965/06קלמס נ' ברדריאן ,פורסם בנבו ,החלטה מיום ;22.4.2007בעמ' .(182בתי המשפט

נוהגים לעשות שימוש בסמכות זו .קציבת משך החקירות והגבלת היקף כתבי הטענות המוגשים

לבתי המשפט ,לרבות סיכומים בכתב ובעל-פה ,מאפשרים מיקוד של השאלות העיקריות השנויות

במחלוקת בין בעלי הדין ,וניצול יעיל של זמנו של בית המשפט .כתוצאה מכך ,ניתן יהא להביא

לחסכון בזמנו של בית המשפט ובזמנם של כל הצדדים הנוגעים בדבר .מוצע על כן לעגן סמכות זו

במפורש בתקנות.

תיקון תקנה

68

בתקנה 68לתקנות העיקריות ,אחרי תקנת משנה )ב( יבוא:

")ג( בית המשפט רשאי ליתן הוראות בדבר מספר עמודים שיכיל כתב

טענות ,וכן הוראות אחרות לגבי צורת כתב טענות.".

תיקון תקנה

160

בתקנה ) 160ב( לתקנות העיקריות ,בסופו יבוא:

"לרבות כל הוראה בדבר קציבת משך זמן לסיכום טענות בעל-פה או בדבר

מספר עמודים שישאו סיכומיו של בעל דין".

הוספת תקנה

169א

אחרי תקנה 169לתקנות העיקריות יבוא:

"הגבלת

משך

העדות

169א.

בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לקבוע

משך הזמן שיוקצב לשמיעת העדות".

מדינת ישראל

משרד המשפטים

מחלקת יעוץ וחקיקה

נספח יב'

לכבוד :חברי ועדת סדר הדין האזרחי

תקנות סדר דין אזרחי )הליכים קודם להגשת תובענה(

רקע

בשנים האחרונות – ובעיקר מאז פרסום דו"ח הועדה לבדיקת בתי המשפט הרגילים בישראל

)"ועדת אור"( ודו"ח הועדה לבדיקת מבנה מחלקת ניהול שיפוטי )"ועדת רביבי"( – נראה ,כי אנו

עדים למגמת שינוי תפיסתי בארגון מערכת המשפט ,בסדרי הדין ובעקרונות הניהול השיפוטי.

שינוי זה מצא לאחרונה ביטוי ,בין השאר ,ביצירת המסלול הדיוני החדש לניהול תובענות בסדר

דין מהיר ,ובמהלכים להקמת מחלקות לניתוב תיקים )מנ"תים( בבתי המשפט .הרפורמות

בישראל משקפות מגמות דומות במדינות המשפט המקובל – לרבות הרפורמה בהליכים

9

האזרחיים בבריטניה 7ובאוסטרליה ,8והשינויים המבניים והארגוניים בבתי המשפט בארה"ב .

ניהול שיפוטי

שיטות משפט שונות תופסות את הניהול השיפוטי באופן שונה .עם זאת ,קיימת הסכמה כללית

לגבי מספר עיקרים מנחים :ניהול שיפוטי ) (case managementהוא תפיסה רעיונית ושיטה

לניהול הליכים משפטיים .מטרתו היא להביא למציאת פתרון צודק וראוי לחילוקי דעות בין

צדדים לסכסוך אזרחי ,בדרך מהירה ,יעילה ובעלות סבירה .בחינת המושג "ניהול שיפוטי"

בשיטות משפט זרות מצביעה על תחום התייחסות רחב ביותר ,הכולל את אופן התנהלות הצדדים

לסכסוך בטרם הגשת התובענה ,אופן הגשת כתבי בי-דין ,נוהל הטיפול בתיקים ,מיון התיק

וניתובו למסלול שיפוטי מתאים ,קביעת לוחות זמנים ,והגדרת יעדים באשר לייעול ההליכים

ודרכי סיומם .אמצעים לזיהוי מוקדם של הסכסוך וליישובו ,שלא בדרך של הכרעה שיפוטית

לאחר שמיעת ראיות ,מהווים חלק בלתי נפרד מניהול שיפוטי .ניהול שיפוטי מצריך התאמה בין

סוג הסכסוך הספציפי לבין התהליך המשפטי והמשאבים המושקעים בו ,תוך אימוץ גישה מונעת

) (preventiveלפתרון הסכסוך ,שמירת השליטה בידי השופט ,ותאום לוחות הזמנים ואירועים

שונים בהליך ) .(case eventsניהול שיפוטי שם דגש על חובתם של עורכי-הדין כקציני בית

המשפט ) (Officers of the Courtלהבטיח ,על ידי שיתוף פעולה ביניהם ועם בית המשפט ,כי

ההליכים יתקיימו באופן ראוי ,על פי הכללים של בית המשפט.

) (Lord Woolfשל הלורד וולף ) 7(Brown Bookראה לדוגמה :דו"ח הביניים ,הדו"ח הסופי וטיוטת התקנות

(Civil Procedure Rulesוסדרי הדין האזרחי החדשים באנגליה )(Access to Justiceבדבר "נגישות לצדק"

.(Lord Chancellor’sמחלקת הלורד צ'אנסלור ))(CPR) 1999, Supreme Court Practice 1999 (White Book

שוקדת בימים אלה על רפורמות נוספות בתחום הניהול השיפוטי )ראהDepartment) :

(http://www.lcd.gov.uk .

8Australian Commonwealth, Access to Justice Advisory Committee : "Access to Justice: Anראה:

Action Plan" (1994).

9D. C. Steelman (et al.): "Caseflow Management" (2000), National Center for Stateראה לדוגמה:

Courts.

הליכים קודם להגשת תובענה

נייר זה מתייחס להיבט בתחום הניהול השיפוטי ,אשר טרם זכה להכרה וליישום בישראל .מדובר

בהתנהלות הצדדים לסכסוך אזרחי טרם הוגשה תובענה לבית המשפט .ניהול שיפוטי נכון חייב

להתייחס למכלול הגורמים המשפיעים על התנהלות ההליך השיפוטי והמערכת המשפטית בכללה.

על-כן ,יש לאמץ כלים אשר יאפשרו לשופטים לעסוק ,כבר מתחילת ההליך ,בפעילויות המצריכות

שיקול דעת שיפוטי מובהק ,ולוודא כי הגדרת הנושאים השנויים במחלוקת ,גילוי מסמכים

והחלפת מידע רלבנטי אחר בין הצדדים ייעשו ,במידת האפשר ,בשלב המוקדם ביותר .ממסקנות

דו"ח ועדת רביבי עולה ,כי:

"לא אחת מוגשות תביעות בשלב מוקדם ובטרם הבשילו וזאת במטרה "לתפוס

תור" .תביעות אלה ,ותביעות אחרות שבהן אין בפני בעלי הדין מלוא החומר

הנדרש לתחילתו של דיון ענייני ,מביאות לעומס מיותר על ביהמ"ש .יתרה

מכך ,תביעות שכאלה ,הנקבעות לישיבה בפני שופט ,מביאות לאובדן זמן

שיפוטי ,הן בהכנת התיק לישיבה ,והן בישיבה עצמה שתוצאתה פעמים רבות

10

היא דחייתה למועד מאוחר יותר".

ועדת רביבי הצביעה על קשיים נוספים שמהם סובלים הצדדים ומערכת המשפט ככלל ,כתוצאה

מכך שבדרך כלל מוזמנים הצדדים לישיבה הראשונה מבלי שניתנות להם הנחיות כלשהן באשר

לחלקם בהכנת התיק לדיון .בשל העדר כללים מנחים להכנת הישיבה הראשונה ,קורה פעמים

רבות מידי שלא ניתן לנצל ישיבה זו )ולעיתים גם ישיבות שלאחריה( לקידום ענייני וראוי של

ההליך .עוד קבלה הועדה על כך שבהגיע התיק לפני השופט לקדם משפט ,אין בפניו מצע מוגדר

לדיון ,וכי הפרקליטים מגיעים לישיבה בפני השופט כאשר הם רשאים להעלות כל טענה העולה על

רוחם ,וזאת ,ללא כל הודעה מוקדמת .מצב זה ,לא זו בלבד שהוא גורם לבזבוז זמן שיפוטי )שהוא

המשאב היקר ביותר של מערכת השיפוט( ,אלא הוא גורם להעדר יכולת של תכנון ושליטה על

משך הזמן הנדרש לטיפול בסכסוך ,וכן להעדר הכנה מוקדמת מצד עורכי-הדין.

על קשיים דומים הצביע הלורד וולף ) (Lord Woolfבדו"חות שגיבש לצורך הרפורמה במערכת

המשפט האזרחי בבריטניה .אחד מן החידושים העיקריים בשיטת הניהול השיפוטי ,אשר הונהגה

בבריטניה בעקבות דו"ח הלורד וולף ,הוא ה .Pre-Action Protocols -גם באוסטרליה ,בהונג-קונג

ובקנדה נמצאים כללים דומים בשלבים שונים של חקיקה ויישום .11המדובר הוא במנגנון דיוני,

שמטרתו להנחות את באי-כוח הצדדים כיצד לפעול באופן ראוי לשם יישוב הסכסוך ביניהם,

בשלב שבו טרם הוגשה תביעה לבית המשפט ,ובאופן משביע רצון מבחינת שני הצדדים .מטרת

כללי ה Pre-Action -הוא לעודד את עורכי הדין לברר מהן הסוגיות העובדתיות והמשפטיות

הנתונות במחלוקת אמיתית בין הצדדים ,לבחון את חומר הראיות ולהימנע מהגשת "תובענות

בוסר" ,ולשקול דרכים חלופיות ליישוב הסכסוך )פשרה ,גישור וכיו"ב( .לפי המודל האנגלי,

הכללים אינם מחייבים את הצדדים באופן מוחלט ,אלא מהווים "המלצות" להתנהגות תקינה

10דין וחשבון של הועדה לבדיקת מחלקת ניהול שיפוטי )"דו"ח רביבי"( ,מרץ . ,1999עמ' .12

11http://www.civiljustice.gov.hk/civiljusticeראה דו"ח בדבר רפורמה מוצעת במערכת המשפט בהונג קונג:

) .(best practiceברם ,הפרה משמעותית של כללי הפרוטוקול עשויה להביא לכך שבית המשפט

ינקוט אמצעים נגד הצד המפר .עורכי-דין מומחים נוטלים חלק אקטיבי בגיבוש הפרוטוקולים.

לדברי המלומדים :Grainger and Fealy

“The protocols are, in short, ‘codes’ of responsible pre-action

behaviour, drafted by the profession. Their provisions are designed

to encourage a sensible exchange of views and a pooling of

information between the parties even before a dispute develops into

litigation – all with a view to the promotion of early settlements or

at least the minimization of expense through greater ‘focussing’ on

the real issues”12.

הכללים הבריטים בדבר ה ,“Pre-action Protocols” -נכללים ב– ,Practice Directionוהנם חלק

אינטגרלי מסדרי הדין האזרחיים .13סעיף 1.4ב– Practice Directionקובע ,כי מטרות הכללים

בדבר בירור הסכסוך טרם הגשת תובענה הנן:

) (Iלעודד החלפת מידע מלא בין הצדדים לגבי התובענה האפשרית ,בשלב מוקדם.

) (IIלאפשר לצדדים להימנע מהליכים משפטיים על-ידי מציאת פתרון לסכסוך לפני הגשת

תובענה לבית המשפט.

)(IIIלייעל את ניהול ההליך השיפוטי ,במקרה שלא ניתן להימנע מהגשת תובענה לבית המשפט.

כללי ה– Practice Directionחלים על שורה של פרוטוקולים פרטניים ,המנוסחים בשיתוף פעולה

עם עורכי הדין ,ומפורסמים על ידי מחלקת הלורד צ'נסלור .נכון להיום ,נכנסו לתוקף שמונה

פרוטוקולים פרטניים ,בסוגים עיקריים של תובענות:

-

נזקי גוף )(Personal Injury

-

רשלנות רפואית )(Clinical Negligence

-

סכסוכים בענייני בינוי והנדסה )(Construction and Engineering Disputes

-

לשון הרע )(Defamation

-

רשלנות מקצועית )(Professional Negligence

-

ביקורת שיפוטית )(Judicial Review

-

מחלות )(Disease and Illness

-

ליקויי בנייה )(housing disrepair

סעיף 2.1ל– Practice Directionקובע ,כי בבואו ליתן הוראות בדבר ניהול שיפוטי או הוצאות

המשפט ,רשאי בית המשפט לקחת בחשבון את השאלה האם צד להליך מילא או לא מילא אחר

12

Ian Grainger & Michael Fealy: "The Civil Procedure Rules in Action" (2nd Edition) (2000),

Cavendish, pg. 6

13ראהPractice Direction – Protocols, CPR, http://www.hrothgar.co.uk/YAWS/pro/pd_prot.htm :

הוראות הפרוטוקול הרלבנטי .יודגש ,כי גם לגבי סוגים של תובענות שאינם מכוסים על-ידי

פרוטוקול פרטני ,סעיף 4קובע ,כי בית המשפט יצפה מן הצדדים לנהוג בסבירות בכל הנוגע לגילוי

מסמכים והחלפת מידע אחר ביניהם ,ולנסות להימנע מהליכים משפטיים שאינם נחוצים.

בנוסף ,מעניק ה Practice Direction -לבית המשפט סמכות להטיל מגוון סנקציות בגין הפרת

כללי הפרוטוקול .סעיף 2.3קובע ,כי אם ,לדעת בית המשפט ,גרם אי מילוי הפרוטוקול לפתיחת

הליך משפטי שלא היה נחוץ ,או הביא לצבירת הוצאות מיותרות בהליך ,רשאי בית המשפט

להורות על נקיטת הסנקציות הבאות נגד הצד המפר:

) (Iבית המשפט רשאי להורות ,כי הצד המפר את הוראות הפרוטוקול יישא בהוצאות ההליך,

כולן או מקצתן ,לרבות בהוצאות הצד )או הצדדים( שכנגד.

) (IIבית המשפט רשאי להורות למפר על תשלום הוצאות על בסיס השבה ).(indemnity basis

)(IIIהיה המפר תובע שזכה בתביעתו וזכאי לקבל פיצויים או סעד כספי אחר ,רשאי בית המשפט

להורות ,כי לא יהיה זכאי לקבל ריבית בגין אותו סכום הסעד שנפסק לו ,או להורות על

תשלום ריבית הנמוכה מהריבית שהיה זכאי לקבל אילולא הפר את הוראות הפרוטוקול.

)(IV

היה המפר נתבע,

ופסק בית המשפט כי עליו לשלם לבעל-דינו סכום כלשהו ,רשאי בית המשפט לקבוע כי ישלם,

בנוסף לכל סעד ,עד 10%מעבר לשער הריבית הסטנדרטי שהיה משלם בגין אותו סכום.

סעיף 2.4קובע ,כי בבואו לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיפים 2.1ו ,-2.3ישאף בית המשפט

להשיב את המצב לתקינותו .14קרי ,בית המשפט ישאף לפצות צד ,שניהל את הטיפול בסכסוך

באופן ראוי ותקין ,כך שהצד התמים ) (the innocent partyלא ייצא נפסד מהפרת הפרוטוקול

על-ידי בעל-דינו.

לבסוף ,נותן ה Practice Direction -דוגמאות למעשים ומחדלים ,אשר עלולים להתפרש על-ידי

בית המשפט כהפרת הכללים .תובע עשוי להימצא חייב אם ,בין היתר ,לא סיפק לנתבע מידע מלא

מספיק על תביעתו ,15או אם לא מילא אחר שאר הוראות הפרוטוקול )לגבי חוות דעת של עד

מומחה ,למשל( .נתבע עשוי להימצא כמי שנכשל במילוי הוראות הפרוטוקול אם ,לדוגמה ,לא

השיב באופן ראוי על מכתבו של התובע ובתוך תקופת הזמן הקבוע בפרוטוקול )בתוך 21יום

בפרוטוקול המתייחס לנזקי גוף ,ו– 14יום במקרים הנכללים בפרוטוקול הנוגע לרשלנות רפואית(,

או אם לא גילה מסמכים שאמור היה לגלות על-פי כללי הפרוטוקול הרלבנטי.

מודל מוצע

ועדת רביבי עמדה על העובדה ,כי רוב רובן של התביעות המוגשות לבתי המשפט השלום בישראל

הן ממספר סוגים קטן יחסית :תביעות לנזקי גוף ולפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות

14על היחס בין הפרת כללי הפרוטוקול ופסיקת הוצאות משפט ראה גם דבריו של הלורד וולף בFord v. :

GKR Construction Ltd. and others [2001] 1 All ER 802, at 810.

15ראה ,למשל ,הפרוטוקול בנושא נזקי גוף )מצ"ב( ,שבו על התובע לכתוב מכתב מפורט לנתבע )עם העתק

לחברת הביטוח של הנתבע ,אם ידועה לו( הכולל פרטים אודות האירוע שגרם לנזק ,טיב הנזק שנגרם והיקפו,

הסיבות שלטענת התובע ,בעטין הנתבע הוא האחראי לנזק וכד' .על התובע בפוטנציה לצרף מסמכים

רלבנטיים למכתבו.

דרכים ,תביעות בנקים וספקי אשראי ,שטרות ושיקים ,תביעות שיבוב ונזקי פח ,תביעות הנוגעות

לאספקת סחורות ושירותים ,ותביעות לפי חוזי ביטוח( .בכל אחד מסוגי התובענות הללו נדונות

סוגיות עובדתיות ומשפטיות דומות ,וניתן לזהות ולהציג את המאפיינים השווים בהם ,באופן

שייעל את ניהולם .לפיכך ,מוצע לנקוט במהלך דו-שלבי ליצירת כללים בהליכים טרם הגשת

תובענה:

) (1התקנת כללי מסגרת בתקנות סדר הדין האזרחי;

) (2ניסוח פרוטוקולים פרטניים בסוגי תובענות עיקריים ,שינוסחו בשיתוף פעולה עם עורכי-דין,

ואשר ייכללו בתוספת מיוחדת לתקנות סדר הדין האזרחי.

טיוטת תקנות ראשונית מצורפת למסמך זה.

תקנות סדר הדין האזרחי )תיקון מס'_( )הליכים טרם הגשת תובענה( ,התשס"ו2006-

"פרק ב – '1הליכים טרם הגשת תובענה

.1

צד לסכסוך בנושאים המפורטים בתוספת השלישית ימלא אחר הכללים המנויים בה ,לפני פתיחת

הליך ,במטרה:

) (Iלהביא להחלפת מידע מלא בין הצדדים לסכסוך לפני פתיחת ההליך ,ולמנוע פתיחת

הליכים שאינם נחוצים;

) (IIלעודד את הצדדים לסכסוך לבחון אפשרויות ליישוב הסכסוך ביניהם באמצעות

מנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה;

)(IIIלסייע בניהול הוגן ,יעיל וחסכני של ההליך המשפטי ,אם ייפתח הליך בבית המשפט.

.2

) (Iנוכח בית המשפט ,כי בעל דין לא מילא אחר הכללים כאמור בתקנה ] ,[1רשאי הוא לנקוט

באחד או יותר מן הצעדים הבאים:

) (1לחייב את בעל הדין המפר למלא אחר הכללים כאמור;

) (2להטיל עליו תשלום הוצאות שנצברו לבעל הדין שכנגד או לבית המשפט כתוצאה מאי

קיום הכללים ,בשיעור שימצא לנכון בנסיבות העניין ,לטובת בעל הדין שכנגד או

לטובת אוצר המדינה ,או לטובת שניהם;

) (3להורות על מחיקת כתב התביעה.

) (IIבבואו לפסוק לפי תקנת משנה )א( יבטיח בית המשפט ,כי מצבו של בעל דין שמילא אחר

הכללים כאמור ,לא ישתנה לרעה כתוצאה מהפרת הכללים על-ידי בעל הדין שכנגד.

.3

תובע עלול להימצא כמי שלא מילא אחר הכללים המנויים בתוספת השלישית אם ,בין היתר:

) (Iלא גילה לצד שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;

) (IIנמנע ,ללא סיבה מוצדקת ,מניסיון ליישב את הסכסוך בינו לבין הצד שכנגד שלא בדרך של

הליך משפטי;

)(IIIלא מילא אחר סדרי ניהול הסכסוך הקבועים בכללים.

.4

נתבע עלול להימצא כמי שלא מילא אחר הכללים המנויים בתוספת השלישית אם ,בין היתר:

) (Iלא גילה לצד שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;

) (IIנמנע מלהודות בעובדה או בכל דבר אחר שהיה עליו להודות בו;

)(IIIלא השיב לפנייה מקדמית של צד שכנגד במועד שנקבע לכך בכללים.

נספח יג'

הצעה לתיקון תקנות סד"א בנושא חקירה שלא בפני השופט הדן )עדות חוץ(

]ניתן לשלב את התקנות המוצעות בין תקנה 169לבין תקנה :170תקנה 169א – תקנה 169י"ז[

הגדרות

א.

עדות חוץ

ב.

מסירת הזמנה

לעד ולבעלי

הדין

ג.

מקום הישיבה

ד.

בסימן זה –

"מזמין" – בעל דין המבקש לזמן עד ליתן עדות חוץ.

"עדות חוץ" – חקירה ראשית ,חקירה נגדית או חקירה חוזרת אשר נגבית

שלא בפני השופט הדן במשפט ,בהתאם להוראות סימן זה.

)א(

בית המשפט רשאי ,לבקשת בעלי הדין ,להורות בכל עת על גביית

עדות חוץ כתחליף לחקירתו בבית המשפט של כל אדם ,אם שוכנע כי

הדבר יסייע לניהולו היעיל של המשפט וכי לא ייגרם עיוות דין

כתוצאה מכך.

)ב(

על אף האמור בתקנת משנה )א( ,יהיה בית המשפט רשאי להורות על

גביית עדות חוץ גם ללא הסכמתם של בעלי הדין ,כאשר נתבקשה

חקירתו של עד מומחה בהתאם להוראות תקנה 130א ,ובלבד שנתן

לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם בעניין זה.

)ג(

בית המשפט לא יורה על גביית עדות חוץ אם לפחות אחד מן הצדדים

אינו מיוצג בהליך.

)ד(

הורה בית המשפט על גביית עדות חוץ ,רשאי הוא ליתן הוראות לענין

סדרי גבייתה ,ובכלל זה רשאי הוא להורות כי עדות חוץ תוגבל לנושא

או לנושאים מסוימים ולקצוב את משכה.

)ה(

בכפוף לאמור בהוראות סימן זה ,על עדות חוץ יחולו הוראות הדין

החלות על עדות בבית המשפט ,בשינויים המחויבים.

)א(

נקבע כי עד פלוני ימסור עדות חוץ ,תומצא לאותו עד הודעה על כך

זמן סביר לפני המועד לעריכת החקירה ,ולא יאוחר מ 14-ימים לפני

המועד המיועד לקיום החקירה.

)ב(

הודעה לפי תקנת משנה )א( תהא ערוכה לפי טופס Aשבתוספת,

ותומצא גם ליתר בעלי הדין; ביקש המזמין שהעד יביא עימו

מסמכים או מוצגים כלשהם ,תצורף להודעה כאמור גם רשימת

המסמכים או המוצגים הנדרשים.

)א(

ישיבה לצורך גבייתה של עדות חוץ תתקיים בבית המשפט ,אולם

רשאי בית המשפט להורות כי תתקיים במקום אחר שעליו יורה.

)ב(

על אף האמור בתקנת משנה )א( ,הצדדים רשאים להסכים ביניהם על

מקום גביית עדות החוץ.

יושב-ראש

הישיבה

ה.

יושב-ראש הישיבה בה נגבית עדות החוץ יהיה פקיד בית המשפט או עורך

דין שימנה בית המשפט או שיסכימו עליו בעלי הדין ,והוא ינהל את הישיבה

בהתאם להוראות סימן זה; בית המשפט יהא רשאי לפסוק את שכרו.

התנגדות

ו.

)א(

הובעה בשעת גביית עדות חוץ התנגדות לשאלה מסוימת ,יש לרשום

את השאלה ,ההתנגדות ,הנימוקים בעד ונגד והתשובה; לאחר סיום

הצגת הנימוקים ,ישיב העד לשאלה והחקירה תימשך כסדרה.

)ב(

הובעה התנגדות שמקורה בטענת חיסיון או סוד מסחרי ,ייערך

הרישום כאמור בתקנת משנה )א( ,והעד לא ישיב לאותה שאלה.

)ג(

בית המשפט יכריע בהתנגדויות לאחר הגשת עדויות החוץ.

הפסקת עדות

חוץ

ז.

)א(

בית המשפט רשאי ,לבקשת עד או בעל דין ,להורות על הפסקת גביית

עדות חוץ בכל עת ,אם שוכנע כי מן הראוי לגבות את העדות בפניו.

)ב(

ביקש בעל דין להפסיק את החקירה ולגבות את העדות בפני בית

המשפט ,תיפסק החקירה לפרק זמן של שבעה ימים ,שבהם יהיה על

הצד שביקש את הפסקת החקירה להגיש בקשה מתאימה לבית

המשפט; בחלוף פרק הזמן האמור ,תחודש החקירה ,אלא אם כן

הורה בית המשפט אחרת.

)ג(

מצא בית המשפט כי לא היה טעם בבקשה להפסקת החקירה כאמור

בתקנת משנה )ב( ,רשאי הוא לחייב את בעל הדין שהגיש את הבקשה

בהוצאות ,ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי.

עדות לפני בית

המשפט

ח.

בית המשפט רשאי להורות בכל עת ,ביוזמתו או לבקשת הצדדים ,לקרוא עד

שכבר נגבתה ממנו עדות חוץ להעיד בפניו.

טופס A

זימון למתן עדות חוץ

בבית משפט ה_______ ב___________

תיק אזרחי /המרצת פתיחה מס' _______________

_________________ )שם המזמין ומעמדו בתיק( הודיע על כוונתו לחקור שלא בפני השופט

הדן את _______________ )שם העד( מס' ת"ז __________________ שמענו

_____________________

בקשר עם תיק מס'_____________________.

העד מתבקש להביא עמו לישיבה את המסמכים הבאים:

___________________________________________________________

___________________________________________________________

___________________________________________________________

___________________________________________________________

הישיבה המיועדת לחקירה שלא בפני השופט הדן כאמור תתקיים ביום __________________

בשעה__________

במקום____________________ ותתועד באמצעות צילום וידאו /הקלטת קול /רישום

פרוטוקול שיבוצעו בידי ___________________.

לפרטים ולתיאום אנא צרו קשר עם משרדנו בטלפון ______________________.

נספח יד'

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר ,התשס"ח2008 -

תיקון

סעיף 62א

.1

בסעיף 62א פקודת בתי הסוהר ]נוסח חדש[ ,תשל"ב,16 1971 -

אחרי סעיף קטן )ב( יבוא:

")ב (1שר המשפטים ,בהסכמת נשיא בית המשפט העליון,

רשאי למנות לתקופה שיקבע ,שופט בית משפט מחוזי שיצא

לקצבה למלא תפקיד של שופט בבית משפט מחוזי ,לעשיית

כל פעולה ששופט נדרש לעשותה על פי סעיף זה; במילוי

תפקידו יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות

שופט בית משפט מחוזי; שופט שנתמנה כאמור לא יעסוק

בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא לפי חוק או

בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.".

16דיני מדינת ישראל ,נוסח חדש ,21עמ' .459