חוו"ד היועמ"ש בביהמ"ש המחוזי בת"א

בבית המשפט המחוזי

בתל אביב-יפו

ת"א 16815-11-17

קבוע לדיון הוכחות ליום 29.12.2019בשעה 10:00

לפ י כבוד השופט גרשון גו טוב יק

בע יין:

הלפ .פי .סי .טכ ולוגיות בע"מ ,ח"פ 514892355

באמצעות ב"כ עו"ד עוה"ד א של ,בן שטרית ,עורכי דין

מרחוב יגאל אלון ,96בית אמפא ,תל אביב6789140 ,

טל' ; 073-2181805פקס' 073-2181820

התובעת:

גד -ה תבעת:

מקס איט פי סים בע"מ )לאומי קארד בע"מ( ,ח.פ 512905423

ע"י ב"כ עוה"ד יחיאל כשר או עופר שובל או מור רוז בוים ואח'

ממשרד תדמור לוי ושות' ,עורכי דין

מדרך מ חם בגין ,132מרכז עזריאלי ,5המגדל המרובע,

קומה ,34תל-אביב6701101 ,

טל' ;03-68460000פקס 03-6846001

מתייצב להליך:

היועץ המשפטי לממשלה

ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל-אביב )אזרחי(

מדרך מ חם בגין ,154בית קרדן ,תל-אביב ,6492107 ,ת"ד 33051

טל' ; 073-3924822/9פקס ממוחשב 02-6468005 / 02-6467863

עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה

בהתאם להודעת היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך ד ן ,מכוח סמכותו לפי סעיף 1

לפקודת סדרי הדין )התייצבות היועץ המשפטי לממשלה( ] וסח חדש[ ,מתכבד היועץ המשפטי

לממשלה להגיש עמדה מטעמו.

העתק ההודעה בדבר התייצבות היועץ המשפטי לממשלה להליך מצ"ב ומסומן ספח .1

א .פתח דבר

.1בש ים האחרו ות זוהתה תופעה כואבת ורחבת היקף ה וגעת ללקוחות המשתייכים

לאוכלוסיות מוחלשות ,ובפרט לקשישים ,אשר ופלים קורבן למעשי הו אה ,הטעיה והשפעה

בלתי הוג ת של בתי עסק .אותם לקוחות מוצאים את עצמם קשורים בעסקה משכת ,שבגי ה

גבים מהם כספים רבים.

.2מעשי ההו אה ,ההטעיה ,וההשפעה הבלתי הוג ת של בתי העסק עשים באמצעות שיווק

אגרסיבי של בתי העסק ,בין היתר ,בדרכים הבאות:

1

א( 'עסקת מכר מרחוק' – בדרך של פ יה של מוכר לצרכן באמצעות טלפון או כל אמצעי

טכ ולוגי אחר ,בעוד הצרכן מסתמך על המידע החלקי או המטעה ש יתן לו בטלפון או

באמצעי הטכ ולוגי ורוכש את השירות או המוצר למרות שאי ו צריך אותו או אי ו רוצה

בו ,בשל הלחץ האגרסיבי מצד בית העסק שמהווה עליו השפעה בלתי הוג ת או מידע מטעה

אותו קיבל מבית העסק .מדובר בעסקאות ה וגעות ל כסים או שירותים ש כרתות ללא

וכחות פיזית של ש י הצדדים לעסקה ,באופן שבו פערי המידע בין הצדדים גדולים וזאת

משום שהצרכן לא מתרשם מהמוצר בעצמו )כאשר מדובר בעסקת למכירת מוצר( )להלן:

"מכר מרחוק"(.

ב( עסקאות רוכלות – הגעה פיזית לבית הלקוח מבלי שזה ביקש זאת ,יצול השתייכותו

לקבוצת אוכלוסיה מוחלשת ,הטעייתו והפעלת השפעה בלתי הוג ת עליו באופן שעלול

לפגוע ביכולתו לקבל החלטה מושכלת – האם העסקה כדאית בעבורו והאם להתקשר עם

המוכר בעסקה.

.3מצא כי יותר ויותר עוסקים פועלים בשיטות פסולות אלה של הטעיה או השפעה בלתי הוג ת

במסגרת עסקאות מכר מרחוק או עסקאות רוכלות ,מפילים צרכ ים רבים קורבן להטעיות

ולחץ שיווקי ומסבים להם חיסרון כיס משמעותי של אלפי ולפעמים אף עשרות ומאות אלפי

שקלים חדשים.

תופעה קשה זו ,הייתה ושא למספר דיו ים בכ סת וכתבות בעיתו ות הכתובה והמדיה

האלקטרו ית .בין היתר ובמטרה להתמודד עם תופעה זו חוקק ,בש ת ,2015תיקון מספר 39

לחוק הג ת הצרכן ,התשמ"א) 1981-להלן" :חוק הג ת הצרכן"( ,שהוסיף סמכויות מ הליות

לרשות להג ת הצרכן ,כשהמשמעותית בהן היא הטלת עיצום כספי על עוסק שהפר את החוק

בעשותו מעשה שעלול להטעות או להשפיע השפעה בלתי הוג ת וכיוצא בזה .כל זאת ,בין היתר,

כדי למ וע את הכדאיות הכלכלית של ההפרה ולהביא למיגור מהיר של התופעה.

.4במקרים שבהם הכספים – בגין העסקאות – גבים מלקוחות באמצעות כרטיס החיוב

שברשותם ,בתי העסק זקקים לשירותיהן של חברות ה ות ות שירותי סליקה .חברות אלו אי ן

צד ישיר לעסקת היסוד ,אלא מספקות לבית-העסק שירות של תפעול וביצוע של פעולת התשלום

בגין עסקת היסוד ,במסגרתו מועברת התמורה ממ פיק כרטיס החיוב שבו הלקוח עשה שימוש.

.5כפי שעולה מהליך זה ,וכן מהליכים אחרים המוכרים לגורמי המקצוע בממשלה ,המצב כיום

הוא שכאשר מתעורר חשש ממשי מצד חברת הסליקה שהעסקאות שמועברות אליה לסליקה

הן תוצאה של הטעיית צרכ ים ,מעשי הו אה בעסקאות מסוג מכר מרחוק או עסקאות רוכלות

בהגעה לבתי לקוחות )בעיקר ביחס לאוכלוסיות מוחלשות כגון קשישים ,ציבור שאי ו דובר

עברית ועוד( – חברות הסליקה מחליטות ,על סמך שיקול דעתן ,להפסיק לספק שירותי סליקה

לבית העסק.

חברות הסליקה עושות זאת כחלק מ יהול הסיכו ים שלהן )סיכו י אשראי ,סיכו ים משפטיים,

סיכו ים תפעוליים וסיכו י מו יטין( ,וכפועל יוצא מכך מג ות על הלקוחות ומו עות גביית

כספים מלקוחות כתוצאה מעסקאות שקיים חשש שהן פסולות ומ וגדות לדין.

לא אחת ,בתגובה לכך ,חברות הסליקה תבעות על ידי העסקים המסורבים ו אלצות להתמודד

עם ה ושא בערכאות משפטיות.

2

.6לפיכך ,ולאור חשיבות ה ושא ,ביום 23.12.2018הוציאה ד"ר חדוה בר ,המפקחת על הב קים

)להלן" :המפקחת"( לתאגידים הב קאיים את חוזר ב ק ישראל מספר ח) 2583-06-להלן:

"החוזר"( ,במסגרתו תוק ה הוראת יהול ב קאי תקין " 472סולקים וסליקת עסקאות

בכרטיסי חיוב" )להלן" :הוראת ב"ת "472או "הוראה ("472ובו מצוין כך:

"...לאור חומרת התופעה האמורה ,ה גרמת על ידי בתי עסק שאי ם פועלים

בהתאם לחוקי הג ת הצרכן ,ובמטרה לחזק את יכולת חברות הסליקה לסרב

לתת שירותים לבתי עסק אלה ובכך להגן על הלקוחות ,ולאור העובדה שהו את

בית עסק חושפת את הסולק לסיכו ים שו ים ,עלה הצורך לקבוע כי סירוב

סולק לתת שירותי סליקה ,לבית עסק שקיים חשש ממשי כי יש בפעילותו

הו את לקוחות ,הטעיית לקוחות ,או הפעלת השפעה בלתי הוג ת עליהם ,או

לבצע עבורו פעולה מסוימת ,ייחשב סירוב סביר ,בין השאר ,לע יין חוק

הב קאות )שירות ללקוח( ,התשמ"א."...1981 -



העתק חוזר ב ק ישראל מספר ח ,2583-06-מצ"ב ומסומן ספח .2

.7מלשון סעיף )7ד( להוראת ב"ת 472עולה ,כי במקרים שבהם קיים חשש ממשי כי בית עסק

מסוים מטעה את ציבור לקוחותיו או משפיע עליו השפעה בלתי הוג ת )על פי חוק הג ת הצרכן(

– קיימת בידי הסולק ,שמע יק את שירותי הסליקה לבית העסק ,האפשרות לסרב להמשיך את

שירותי הסליקה לאותו בית עסק וסירוב זה ייחשב כסביר ,לגיטימי וכזה שאי ו מ וגד לדין.

.8ב סיבות ההליך ד ן ,וכפי שעולה מכתבי הטע ות ,ה תבעת ,חברת מקס איט פי סים בע"מ

)לאומי קארד בע"מ( ,מ מקת את סירובה להמשיך לתת שירותי סליקה לתובעת ,חברה

שעיסוקה בין היתר בעסקאות מסוג "מכר מרחוק" של מוצרי צריכה שו ים )אביזרי תוכ ה(,

בין היתר בשל ה ימוקים הבאים:

א.

התובעת הציגה לפ יה מצגי שווא ביחס לתחום עיסוקה ורק בשל כך הצליחה לקבל

ממ ה שירותי סליקה .לטע ת ה תבעת ,התובעת הציגה לפ יה את מצגי השווא הבאים:

-

היא לא עוסקת בשיווק ישיר )על אף קיומה של תיבה כזו במסמכים הרלוו טיים

לבקשת ההצטרפות להסכם בית עסק( ,אלא באביזרי תוכ ה;

-

שיווק המוצרים על ידה עשה באמצעות ח ות פיזית;

-

היא לא סורבה בעבר לפעילות בתאגיד ב קאי.

עוד טוע ת ה תבעת ,כי היא גילתה על אודות מצגי השווא בתוך כארבעה חודשים

והודיעה לתובעת על ביטול הסכם הסליקה ,תוך שהיא מציי ת שלא יעלה על הדעת

שבית עסק יצליח לקבל שירותי סליקה בהתבסס על אמירות שאי ן אמת ושה תבעת

תחויב להמשיך לתת לו שירותי סליקה ,בעל כורחה ולמרות מצגים אלה.

ב.

שיעורי ביטול העסקאות ושיעורי הבקשות להחזרי חיוב מצד לקוחות בקשר לתובעת,

גבוהים באופן יכר מהמקובל;

3

ג.

בתי עסק שעוסקים "בשיווק ישיר" לעיתים מסמ ים כקורב ות פוט ציאליים

אוכלוסיות מוחלשות ובראש ובראשו ה קשישים כיעד מטרה להטעיה ,השפעה בלתי

הוג ת ו יצול )להלן" :עושק קשישים"(.

.9לסיכום ,ל וכח העובדה שהתובעת עוסקת בשיווק ומכר מרחוק ,ובעסקאות רוכלות )עסקאות

שיש בהן הגעה לבתי לקוחות( ,שבהן קיים פוט ציאל גדול יותר להטעיה של הלקוחות ,ובעיקר

ל וכח ה תו ים שהיו ברשות ה תבעת ,שלפיהם הייתה לבית העסק כמות לא מבוטלת של

ביטולי עסקה ותלו ות מצד לקוחות בקשר לתובעת – התעורר אצל ה תבעת חשש ממשי ,כי

בפעילות התובעת יש משום הטעיית לקוחות והשפעה בלתי הוג ת או אף הו אה.

.10לא למותר לציין ,כי בשלב מאוחר יותר )כפי שיפורט להלן( ,ממו ה העיצומים ברשות להג ת

הצרכן ולסחר הוגן שלח לתובעת "הודעה על כוו ת חיוב" ,כהגדרתה בסעיף 22ה' לחוק )להלן:

"הודעת הכוו ה" או "כוו ת חיוב"( .לטע ת ה תבעת ,הודעת הכוו ה איששה את חששה כאמור

להטעיה והשפעה בלתי הוג ת מצד התובעת.

.11ל וכח האמור ,ובשים לב להקשר הציבורי של התביעה ד ן – הצורך להסדיר ולפקח על עסקאות

מכר מרחוק ,הפוט ציאל לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט ,הוראות

המפקחת על הב קים המוזכרות לעיל ומדי יות האכיפה של הרשות להג ת הצרכן – הודיע

היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו להליך זה.

.12מטרת ההתייצבות היא להביא לפ י בית המשפט ה כבד את עמדת היועץ המשפטי לממשלה,

שתמציתה הוא כדלהלן:

א( ב סיבות שבהן התעורר אצל סולק חשש ממשי ,כי בפעילותו של בית עסק יש משום

הו אות לקוחות ,הטעית ציבור ,או הפעלת השפעה בלתי הוג ת עליהם – רשאי הסולק

לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה או לבצע עבורו פעולה מסוימת ,והסירוב ייחשב

לסירוב סביר ,כאמור בסעיף )7ד( להוראת ב"ת .472ב סיבות הע יין ,סירוב ה תבעת לתת

שירותי סליקה לתובעת הוא סביר ל וכח ביסוס קיומו של חשש ממשי ,בין היתר על פי

התבחי ים שבהוראת ב"ת ,472שהתקיימו לכאורה בע יי ו.

ב( באופן ספציפי הודעת כוו ה )הודעה על כוו ת חיוב ,כהגדרתה בסעיף 22ה לחוק הג ת הצרכן

כאמור( ,ש ית ה לחברה-התובעת ,לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה ,ודאי מהווה

סיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסק ה,

כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה.

.13יודגש ,שכתוצאה מהחלטת בית המשפט ה כבד ,עשוי להיגרם לצרכ ים זק רב )הן לצרכ ים

המסוימים שכרתו כביכול עסקאות עם התובעת והן לכלל הצרכ ים( בשל כך ששיקול דעתן של

חברות הסליקה יצומצם יתר על המידה בכל ה וגע ל יהול הסיכו ים ואף ייצר הרתעת יתר

לחברות הסליקה לגבי מקרים שבהם ראוי יהיה להפסיק את הסליקה.

.14היועץ המשפטי לממשלה סבור ,כי בכך יפגע האי טרס הציבורי ומשכך הוא מודיע על

התייצבותו להליך ד ן .התייצבות היועץ המשפטי לממשלה ועדה ,בין היתר ,לבטא את

החשיבות הרבה בהגברת ההג ה על אוכלוסיות מוחלשות בכלל ,ועל קשישים בפרט ,מפ י

עוסקים שמ צלים ציבור מוחלש על מ ת לגרום לו ,תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי

והפעלת לחצים ,לכרות עסקאות שאי ן כדאיות עבורו.

4

.15התייצבות היועץ המשפטי לממשלה מבקשת לתקף את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה

בכלל ושל חברת הסליקה ה תבעת בפרט ,בכל ה וגע להחלטה לסרב לתת שירותי סליקה לבתי

עסק לגביהם עולה חשש ממשי מפגיעה ו יצול של לקוחות.

פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע ,בזמן אמת ,על אופן הת הלות בית העסק ועל הכשלים

ש ופלים בהת הלותו כלפי הלקוחות )למשל לפי התכחשויות עסקה ותלו ות של לקוחות ,שלרוב

מגיעות לחברות כרטיסי האשראי עוד לפ י הגעתן למאסדר(.

ב סיבות אלו ,חברת הסליקה עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר

להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן תוך הטעיה או

השפעה בלתי הוג ת ,ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות.

.16יובהר ,כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה תתייחס לסוגיות העקרו יות שצוי ו בסעיף 12לעיל

בהקשר של סיום הסכם ההתקשרות ו יהול הסיכו ים של הסולק ,כפי שאלו הובאו על ידי

הצדדים בכתבי טע ותיהם .בתוך כך ,היועץ המשפטי לממשלה לא יתייחס בעמדתו לעובדות

שביסוד ההליכים.

ב .רקע ורמטיבי

ב .1.הוראות המפקחת ה וגעות לע יי ו

ב.1.א יהול סיכו י סליקה

.17בהתאם להוראות המפקחת על הב קים" ,סולק" כהגדרתו בסעיף 36ט' לחוק הב קאות )רישוי(,

התשמ"א) 1981-להלן" :חוק הב קאות )רישוי("( ,מחויב ב יהול סיכו ים ובכלל זה סיכו ים

הקשורים בפעילות בית העסק עמו הוא קשור בהסכם .יהול סיכו ים זה עשוי אף לחייב

במקרים מסוימים את הפסקת ההתקשרות.

.18סולק מחויב ב יהול הסיכו ים הכרוכים בפעילותו העסקית כאמור ,בהתאם לעקרו ות שהותוו

בהוראות יהול ב קאי תקין מספר ") 308ציות ופו קציית הציות בתאגיד ב קאי"( ,מספר 310

)" יהול סיכו ים"( ומספר ") 411מ יעת הלב ת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות"(.



העתק הוראת ב"ת מספר ,308מצ"ב ומסומן ספח .3



העתק הוראת ב"ת מספר ,310מצ"ב ומסומן ספח .4



העתק הוראת ב"ת מספר ,411מצ"ב ומסומן ספח .5

.19בהתאם לסעיף 4ולסעיף 8להוראת ב"ת ,308סולק שביודעין לוקח חלק בעסקאות

המאפשרות הת הגות בלתי חוקית ,חושף עצמו לסיכון ציות משמעותי" .סיכון ציות" מוגדר

בהוראה זו ,כסיכון להטלת ס קציה משפטית או רגולטורית ,להפסד פי סי מהותי או ל זק

תדמיתי ,אשר התאגיד הב קאי עלול לספוג כתוצאה מכך שאין הוא מקיים את הוראות הציות,

ובהן הוראות רגולציה.

.20סעיף )23ד( להוראת ב"ת 308קובע ,כי חלק מתפקידי פו קציית הציות הוא "לזהות ,לתעד

ולהעריך באופן פעיל את סיכו י הציות הגלומים בפעילויות העסקיות של התאגיד הב קאי,

5

ובכלל זה התפתחויות ה וגעות למוצרים חדשים ,והגים עסקיים ,קווי עסקים או לקוחות

חדשים או בשי ויים מהותיים בכל אחד מאלה".

.21בהמשך לכך ,הוראת ב"ת 472ה "ל ,שכותרתה "סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב",

קובעת ,בין היתר ,כי הו אה של בית עסק חושפת את הסולק לסיכו ים שו ים ,ולכן על סולק

לקבוע מדי יות ,הלים ותהליכי סקירה שוטפים ,שיתייחסו להיבטים כגון אירועי הו אה ,רמת

השירות של בית העסק והחזרי חיוב.

.22עוד קובעת הוראת ב"ת ,472בסעיף )7ד() (1ה "ל ,כי "ב סיבות בהן התעורר אצל סולק חשש

ממשי כי בפעילותו של בית עסק יש משום הו את לקוחות ,הטעית לקוחות ,או הפעלת

השפעה בלתי הוג ת עליהם ,רשאי הוא לסרב לתת לבית העסק שירותי סליקה או לבצע עבורו

פעולה מסיימת ,והסירוב ייחשב כסירוב סביר בין השאר לע יין חוק הב קאות )שירות

ללקוח( ,התשמ"א."1981-

.23סעיף )7ה( להוראת ב"ת 472אף מפרט תבחי ים היכולים לבסס "חשש ממשי" ובי יהם:

א( שיעור גבוה של חיובים חוזרים ) (Chargebacksביחס למחזור בית העסק או ביחס לכמות

העסקאות במהלך תקופה .בהקשר זה מציין התבחין ,כי יילקח בחשבון גיל הלקוחות ,ככל

שמידע זה מצא בידי הסולק.

ב( שיעור גבוה של תלו ות לקוחות גד בית העסק ,שעל פי יסיו ו של הסולק עלולות להעיד

על הו אה ,הטעיה ,או השפעה בלתי הוג ת .גם בהקשר זה מציין התבחין ,כי יילקח בחשבון

גיל הלקוחות ,ככל שמידע זה מצא בידי הסולק.

ג( דפוס פעולה של מספר רב של יסיו ות חוזרים לחייב את אותו כרטיס חיוב בסכומים

קבועים או משת ים ביחס לעסקה מסוימת.

ד( דפוס פעולה של יסיו ות לחייב כרטיסים של לקוחות ש פטרו.

.24כמו כן ,בהתאם לסעיף )7ז( להוראת ב"ת 472המו חים "הטעיה" ו"-השפעה בלתי הוג ת"

בסעיף )7ה( ה "ל ,יהיו כהגדרתן וכמשמעותן בסעיפים 2ו 3-לחוק הג ת הצרכן ,בהתאמה.

.25מהמקובץ לעיל עולה ,כי סולק דרש ב יהול סיכו ים בכל ה וגע להת הלות בתי העסק ,עמם

הוא קשור בהסכמי סליקה ,מול לקוחות בתי העסק .במקרים המתאימים שבהם מתעורר

חשש ממשי להו את לקוחות ,הוא רשאי להפסיק את ההתקשרות עם אותם בתי עסק והכל

כאמור בהוראת ב"ת .472

ההוראה מקבלת מש ה תוקף ,במקרים שבהם הסליקה מאפשרת פעילות של בית העסק ב יגוד

לדין )ובמקרה ד ן כאשר ראה שיש הפרה לכאורה של הוראות חוק הג ת הצרכן תוך הטעית

הצרכ ים או השפעה בלתי הוג ת עליהם( העלולה לפגוע בקהל לקוחות בית העסק )הצרכ ים(.

באופן זה מושגות הן התכלית של מ יעת פגיעה בלקוחות של בתי העסק והן התכלית של שמירה

על ה יהול התקין של הסולק.

6

ב.1.ב .סוגיית "הסירוב הסביר"

.26כמפורט לעיל ,בחי ת תחום פעילות בתי העסק מוסדרת בהוראות ה ב"ת השו ות .כמו כן ,אין

חולק ,כי ביטול הסכם התקשרות צריך שיעשה לאחר שהסולק מצא סיבה סבירה לכך .זאת,

מכוח החובה ל הוג בדרך מקובלת ותום הלב הקבועה בסעיפים 12ו 39-לחוק החוזים )חלק

כללי( ,התשל"ג ,1973-מכוח הוראות ה ב"ת השו ות והחובות הקבועות בחוק הב קאות )שירות

ללקוח( ,התשמ"א) 1981-להלן" :חוק הב קאות )שירות ללקוח("(.

.27עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא ,כי המו ח "סירוב סביר" הוא מו ח משפטי שיש לצקת

אליו תוכן ,ובכלל זאת מתן משקל ממשי למכלול הסיכו ים הכרוכים בפעילות העסקית )על

חלקם עמד ו לעיל בסקירת הוראות המפקחת על הב קים ואלה עשויים להיות רלוו טיים לע יין

זה(.

.28ברע"ע 6582/15עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית גד ב ק הדואר )פורסם ב בו,

) (1.11.2015להלן" :פס"ד עמותת איעמאר"( קבע בסעיף 14לגבי "סירוב סביר" לע יין חוק

הב קאות )שירות ללקוח( ,ש יתן להקיש ממ ו בע יי ו ,כי לא די בחשש ערטילאי או בטע ה

כללית וסתמית כי קיים חשש להת הלות בלתי תקי ה בחשבון .יש להצביע על מעשים ופעולות

קו קרטיות שמבססים את קיומו של חשש ממשי ,זאת מבלי לחייב את הב ק ל הל חקירה או

ל קוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה:

" ...בית משפט זה טרם עסק במישרין בשאלה מתי יחשב סירוב כסירוב

סביר ,ואולם השאלה דו ה בספרות ו תעוררה במספר פרשות ש דו ו בבתי

המשפט המחוזיים )ביחס לאיסור ה קוב בחוק הב קאות( .ממקורות אלו עולה

כי ההלכה ש תגבשה מסתייעת בעקרו ות המשפט המ הלי ,ומע יקה לב ק

מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בע יין .באשר לקשת המקרים

האופיי ים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון ,הוזכרו מקרים של

הת הגות בלתי הוג ת או רשל ית מצד הלקוח ב יהול חשבו ו ,באופן הגורם

זק לב ק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלב ת

הון ,מימון טרור ,פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה .מקרים וספים קשורים

להת הגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הב ק ,כגון הת הגות

לא הוג ת ,שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הב ק ,או

אפילו איום ב קיטת אלימות פיזית או מילולית )ראו ר' בן אוליאל ,די י

ב קאות )חלק כללי( ;(1996) 433ה"פ )מרכז( 11043-12-08קפלן שיווק בשר

בע"מ ' ב ק אגוד לישראל בע"מ] ,פורסם ב בו[ פסקה ;(23.4.2009) 3ת"א

)חיפה( 19332-12-11שלש ' ב ק מזרחי טפחות בע"מ] ,פורסם ב בו[ פסקה

;(18.2.2014) 23ת"א )תל אביב-יפו( ,11134-11-12לד אביבים בע"מ ' ב ק

הפועלים בע"מ] ,פורסם ב בו[ פסקאות ;(8.5.2013) 4-5ה"פ ) צ'( 29308-

03-15בוסתן החרמון למסחר בע"מ ' ב ק הפועלים ס יף ] ,744פורסם ב בו[

פסקה ,(13.4.2014) 10ועוד( .בכל המקרים האמורים ,טל ההוכחה לסבירות

הסירוב מוטל על הב ק .אין די בחשש ערטילאי ואין די בטע ה כללית

וסתמית ,כי קיים חשש להת הלות בלתי תקי ה בחשבון ,אלא על הב ק

7

להצביע על מעשים ופעולות קו קרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של

חשש ממשי.

יחד עם זאת ,שותף א י לעמדה לפיה הב ק אי ו צריך ל הל חקירה ולא ל קוט

פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה ,וכי אין להטיל עליו להוכיח את

הדברים ברמה ההוכחה ה חוצה במשפט האזרחי ,קרי מאזן ההסתברויות,

אלא ברמה פחותה ממ ה )התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש

הרשות המ הלית בראיות מ הליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם

שיקול דעתה(."...

.29לאור האמור לעיל ,עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא ,כי על סולק לגבש תשתית עובדתית

המבססת חשש ממשי להת הלות בלתי תקי ה של בית העסק כלפי לקוחותיו טרם ביטול

ההתקשרות .במובן זה ,תון לסולק מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו.

.30קשת המקרים המצביעים על קבלת החלטה סבירה בדבר אי מתן שירות סליקה ,כוללת באופן

טבעי את הה חיות והדגשים שבהוראות יהול ב קאי תקין ,כמו גם מסק ות ה ובעות מ יתוח

פעילותו של בית העסק :שיעור גבוה של תלו ות גד בית העסק או מספר ביטולי עסקאות גבוה

יחסית ]שעל פי יסיו ו של הסולק עלול להעיד על הו אה ,הטעיה או השפעה בלתי הוג ת

)כשבהקשר זה יש לקחת בחשבון את גיל הלקוחות ,ככל שמידע זה מצא בידי הסולק([,

בהתחשב בסיכו ים כתוצאה מהפעילות של בית העסק ,וכאמור בהתאם להוראת ב"ת 472

וה סיבות הקבועות בו )המהוות רשימה פתוחה(.

ב .2.הוראות חוק הג ת הצרכן ה וגעות לע יי ו

.31דבך מרכזי בהצגת הדברים וגע להקשרם ולמדי יות הכללית למתן הג ה על הצרכן ,ובפרט

הצרכן המוחלש – כפי שהם משתקפים בחקיקה ובדין .רקע זה וראיית התמו ה בכללותה,

יאפשרו פרש ות כו ה להוראות יהול ב קאי תקין ולגבולות שיקול דעתן של החברות הסולקות

ובפרט ליישומן של הה חיות שבהוראת ב"ת ,472בסעיף 7וסעיפי המש ה ,ה וגעים למו חים

"הו את לקוחות ,הטעית לקוחות ,או הפעלת השפעה בלתי הוג ת עליהם".

ב.2.א תכלית חוק הג ת הצרכן

.32תכלית חוק הג ת הצרכן באה לידי ביטוי בד "א 5712/01ברז י ' בזק חברה ישראלית

לתקשורת בע"מ )פורסם ב בו ,(11.8.2003 ,מפי כבוד השופטת )בדימוס( ט' שטרסברג כהן:

"לחוק שהוא חלק מן החקיקה הצרכ ית ,תכליות רבות שליבתן היא הג ה על

הצרכן מפ י העוסק ,בעל המעמד הכלכלי העדיף ,וצמצום פערי הכוחות וחוסר

השוויון בעמדות המיקוח של הצדדים .מטרתו להשליט אורחות הת הגות

ראויות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוג ים ביחסים שבין הצרכן

לעוסק .הוא ועד לחזק את האוטו ומיה האישית של הצרכן ואת זכותו לכבוד

על-ידי הבטחת יכולתו לבחור בחירה מושכלת במוצר ובשירות על-ידי כך

שיקבל את כל המידע האמיתי הרלוו טי ולמ וע יצול לרעה של מעמדו החלש

יותר של הצרכן.

8

הוא ועד להוציא מידיו של העוסק את אשר גבה שלא כדין מן הצרכן עבור

מוצר או שירות ,ובדרך זו להחזיר לצרכן את אשר גבה ממ ו שלא כדין ולהפוך

גבייה כזו לא רק לבלתי ראויה אלא גם לבלתי משתלמת .ההג ה על הצרכן

משמשת גם אמצעי לקידומה של תחרות הוג ת בין עוסקים ,שהיא גורם חשוב

בפעילות משקית וכלכלית תקי ה )לסקירת תכליות החקיקה הצרכ ית ראו:

אור ה דויטש בספרה ה "ל ] ,[55בעמ' ;37-27וכן ראו דברי המבוא להצעת

חוק הג ת הצרכן ,בעמ' .".(302

.33כך ,החוק שם לו מטרה להגן על ציבור הצרכ ים למ יעת הטעייתו בע יי ים מהותיים והטלת

חובת גילוי של מידע מהותי בעסקה ל וכח מציאות של א-סימטריה של מידע בין העוסק/ספק

לצרכן ומתוך מטרה למ וע התקשרויות לא כדאיות בציבור הצרכ ים ,על יסוד מידע חלקי או

שגוי או בעקבות מצוקה של הצרכן ותוך פגיעה בחופש ההתקשרות שלו.

בהתאם לכך ,אלה הם יסודותיה של הג ת הצרכן בדי י הג ת הצרכן :איסור על הטעייה ,חובת

גילוי ואיסור השפעה בלתי הוג ת ,כפי שיפורטו להלן:

ב.2.ב .איסור הטעיה

.34סעיף )2א( לחוק הג ת הצרכן ,שכותרתו "איסור הטעיה" ,קובע בזו הלשון:

").2א( לא יעשה עוסק דבר -במעשה או במחדל ,בכתב או בעל פה או בכל דרך

אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ע ין

מהותי בעסקה )להלן – הטעיה(; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ע יי ים אלה

כמהותיים בעסקה... :

) (3מועד ההספקה או מועד מתן השירות; ][...

) (13המחיר הרגיל או המקובל או המחיר ש דרש בעבר ,לרבות ת אי האשראי

ושיעור הריבית; ][...

) (15השימוש הקודם ש עשה ב כס או היותו חדש או משופץ; ][...

) (21ת אי הביטול של עסקה."...

.35איסור הטעיה הוא אחד האיסורים החשובים והמרכזיים ביותר שבחוק הג ת הצרכן,

שמשמעותו איסור הצגת מצג כוזב לגבי המציאות המוצגת או המוסתרת מהצרכן.

.36איסור ההטעיה שבחוק מבקש להתגבר על חוסר שוויון בין הצדדים לעסקה צרכ ית – עוסק

וצרכן – פערי ידע ומידע ה חוץ ורלוו טי לגבי העסקה ,פערי כוחות בין הצדדים הבאים לידי

ביטוי למשל ביכולת ל הל משא ומתן לגבי העסקה ,ביכולת להגן על האי טרסים והזכויות

במסגרת ההתקשרות וכן בהעדר יכולתו של הצרכן להשפיע על ת אי החוזה.

מובן ,כי חוסר השוויון בין הצדדים גדל אף יותר כאשר מדובר בצרכ ים ה מ ים עם אוכלוסייה

מוחלשת .בשם חוסר שוויון זה ,אסר המחוקק על העוסק לעשות מעשה )או מחדל( שעלול

להטעות את הצרכ ים ,בפרט שהוא מהותי בעסקה ואף קבע סעדים אזרחיים ,מ הליים

ופליליים לצורך הרתעת העוסקים והגברת ההג ה על הצרכ ים.

9

ב.2.ג .השפעה בלתי הוג ת

.37סעיף 3לחוק הג ת הצרכן ,שכותרתו "איסור הפעלת השפעה בלתי הוג ת" ,קובע כך:

") .3א( לא יעשה עוסק ,במעשה או במחדל )בסעיף זה -מעשה( ,בכתב או בעל

פה או בכל דרך אחרת ,דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם

להתקשר בעסקה עמו ,באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן

או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו )להלן -הפעלת השפעה בלתי

הוג ת(.

ב( בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן )א( ,יראו עוסק שביצע מעשה מן

המעשים המפורטים להלן ,כמי שהפעיל השפעה בלתי הוג ת:

) (1הגביל את יכולתו של צרכן לעזוב מקום או יצר בפ י צרכן את הרושם שהוא

מוגבל ביכולתו לעזוב מקום;

) (2מ ע מצרכן את האפשרות להתייעץ לגבי התקשרות בעסקה או לגבי

ת איה;

) (3ערך ביקורים חוזרים ו ש ים בבית צרכן כדי לשכ עו לקשור עמו עסקה,

אף שהצרכן הביע ,במפורש או במשתמע ,את רצו ו כי יימ ע מכך;

) (4ביצע פ יות חוזרות ו ש ות לצרכן או לב י משפחתו כדי לקשור עסקה ,אף

שהביעו ,במפורש או במשתמע ,את רצו ם כי יחדל מכך;

) (5יצל מוגבלות פשית ,שכלית או גופ ית של צרכן ,כשהוא יודע או היה עליו

לדעת על קיומה של מוגבלות כאמור;

) (6יצל את העובדה שצרכן אי ו יודע את השפה שבה קשרת העסקה במידה

מספקת לשם הב ת העסקה;

) (7איים או קט אמצעי הפחדה כלשהו כלפי צרכן או כלפי ב י משפחתו;

) (8סיפק לצרכן כס או שירות בתשלום ,ללא בקשה מפורשת של הצרכן;

) (9יצר רושם כי צרכן זכה או יזכה בפרס או בהטבה אחרת ,אף שאין פרס או

הטבה כאמור או ש דרש תשלום מהצרכן או ת אי אחר כדי לקבל את הפרס

או את ההטבה ואלה לא פורסמו מראש;

) (10מ ע מצרכן להביא למקום העסק או מקום אחר המ והל על ידי עוסק

)בפסקה זו – מקום( מזון או שתייה מאותו סוג ה מכר במקום ,אלא אם כן

המקום במהותו הוא בית אוכל; הוראות פסקה זו לא יחולו אם המשטרה או

ממו ה ביטחון כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ,התש "ח-

,1998הורו על מ יעה כאמור מטעמי ביטחון הציבור".

.38סעיף 3לחוק אוסר על פגיעה ביכולתו של הצרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עם

העוסק ,באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות.

הווה אומר – איסור הפעלת השפעה בלתי הוג ת .פרט לסעיף הכללי כאמור בסעיף קטן )א(,

סעיף קטן )ב( מו ה רשימה של מעשים שחזקה ,כי הם מהווים הפעלת השפעה בלתי הוג ת והם

אסורים.

.39ראוי לציין ,כי פרוט ע יי ים אלה שמקורו בדירקטיבה של האיחוד האירופי מה– 11במאי 2005

בדבר הגים מסחריים בלתי הוג ים The EC/29/2005 Directive Practices Commercial

10

Unfairהמבטאים מעשים או פרקטיקות שיוצרים לחץ שיווקי ועלולים לפגוע מהותית או לאיין

את חופש ההתקשרות ובכך להביא לכריתת עסקאות שלא היו כרתות או היו כרתות באופן

שו ה אילולא הלחץ השיווקי האגרסיבי שפגע ביכולתו של הצרכן להפעיל את שיקול דעתו

בצורה המיטבית.

כך למשל ,מ יעה מהצרכן להתייעץ לגבי העסקה ,פ יות חוזרות ו ש ות לצרכן כדי לקשור עסקה

אף שהצרכן הביע רצו ו כי יחדלו מכך ,איום או הפחדה ,אספקת כס או שירות בתשלום ,ללא

בקשה מפורשת מהצרכן ועוד .יובהר ,כי בסעיף )3ב( לחוק הג ת הצרכן קיימת רשימה של

מעשים אשר מהווים הפעלת השפעה בלתי הוג ת ,אולם אין בה כדי לשלול מעשים וספים,

שעשויים להוות הפעלת השפעה בלתי הוג ת אסורה על פי סעיף )3א( לחוק הג ת הצרכן.

.40עסקאות ה כרתות על בסיס מצג כוזב או בעקבות הפעלת לחצים ופגיעה והשפעה בלתי הוג ת

פוגעות ביכולתו של הצרכן להפעיל את שיקול הדעת הראוי וה דרש לגבי כדאיות העסקה עבורו.

כריתת עסקאות שאי ן חוצות או שאי ן כדאיות ,פוגעות בצרכן הבודד ,וחותרות תחת תפישת

העולם של כריתת החוזה כביטוי לרצו ו ולחירותו של הפרט.

ב.2.ד .עסקת מכר מרחוק

.41בסעיפים 14ג)א(14 ,ג)ב( ו14-ג)ג( לחוק הג ת הצרכן ,שכותרתם "עסקת מכר מרחוק" ,קבע ,בין

היתר ,כי בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לפחות את הפרטים המ ויים בסעיף 14ג)א( לחוק;

שבעסקת מכר מרחוק על העוסק לספק לצרכן מסמך בכתב )לא יאוחר ממועד הספקת ה כס

או השירות( ,הכולל את הפרטים המ ויים בסעיף 14ג)ב( לחוק וכן את ת אי ביטול העסקה ) כס

או שירות( העומדים לרשות צרכן בעסקת מכר מרחוק.

.42אם כן ,המחוקק הטיל חובות גילוי רחבות על העוסק במכר מרחוק ואף שיווק מרחוק )טרם

עריכת העסקה( .זאת ,בשל פערי המידע הגדולים במיוחד הקיימים בעסקאות מעין אלה בין

העוסק לצרכן ,והקשיים הייחודים ה ובעים מהן .לע יין זה יפה קביעתו של בית המשפט העליון

ברע"א 3429/13ישי רז ' גוליבר תיירות בע"מ ואח' )פורסם ב בו ,(13.4.2014 ,כדלהלן:

"הכללים ה וגעים לעסקת מכר מרחוק הוספו לחוק הג ת הצרכן בש ת 1998

בעקבות התפתחות סוג עסקאות חדש ש ערך ללא וכחות משותפת של ש י

הצדדים .המחוקק סבר כי עסקת מכר מרחוק מחייבת להע יק לצרכ ים הג ה

וספת על זו הקיימת בסוג העסקאות הרגיל ,וזאת בשל החשש לפערי מידע

מוגברים בין הצרכן לעוסק בסוג עסקה כזו .הה חה היא כי בעסקה בה

השיווק עשה מרחוק מוגבל הצרכן ביכולתו להתרשם מה כס או השירות

ומלשאול ולחקור אודותיו .לפיכך ,המידע המועבר לצרכן הי ו בעיקר המידע

אותו בוחר העוסק להעביר במסגרת השיווקית .עובדה זו מגבירה את פערי

המידע הקיימים ממילא בין העוסק לצרכן .לטעמי עסקת מכר מרחוק מעוררת

קושי וסף ה עוץ בקלות ובמהירות בה יתן לערוך את העסקה ,לעיתים

בלחיצת כפתור בלבד .עובדה זו אמ ם מיטיבה עם הצרכן בעיקרה ,אך עלולה

לגרום להתקשרות בעסקאות ללא שיקול דעת מלא וללא בדיקה וחשיבה

מספקות ,ולפיכך לחרטה על ההתקשרות בשלב מאוחר יותר )ראו סי י דויטש,

בעמ' ;163שמואל בכר "תוכן קו קרטי לדוקטרי ות עמומות :יתוח הת הגותי

11

של חוזים צרכ יים" ,עיו י משפט לג ) (2010) 296 ,277להלן :בכר(( .דומ י כי

ההג ה המוע קת לצרכן ,בעיקר על ידי זכות הביטול שתידון בהמשך ,ות ת

מע ה לקושי זה המועצם במסגרת עסקת מכר מרחוק.

בשל הכשלים האמורים יצר המחוקק מערכת איזו ים שבאה להגן על הצרכן

המתקשר בעסקת מכר מרחוק מחד גיסא תוך שמירה על האי טרס הכלכלי

של העוסק מאידך גיסא .כך ,על מ ת לתת מע ה לבעיית פערי המידע ,קבע

המחוקק שורה של פרטים שעל העוסק לגלות לצרכן במסגרת שיווק מרחוק,

זאת לצד פרטים שעל העוסק לספק בכתב לצרכן לא יאוחר ממועד הספקת

ה כס או השירות )סעיפים 14ג)א(),ב( לחוק(".

.43ראו גם בדברי ההסבר להצעת החוק ,שם כתב כדלהלן:

"בשיווק ישיר עשית העסקה ממרחק ,ללא קשר ישיר עם העוסק ,או עם בית

העסק והמוצר ,ויש צורך בגילוי מרבי ומפורש של פרטי העסקה והמצרך על

ידי העוסק ,כדי לאפשר לצרכן לשקול ולהחליט אם לרכוש את הטובין או את

השירות".

ב.2.ה .אזרח ותיק וזכותו לביטול עסקה בעסקת מכר מרחוק ורוכלות

.44לע יין הגדרת "אזרח ותיק" וכן לע יין זכויות אזרח ותיק בעסקת רוכלות סעיף 14ג)1א( וסעיף

14ג)1ב( לחוק קובעים כך:

" 14ג) .1א( בסעיף זה – ][...

"אזרח ותיק" – מי שמלאו לו 65ש ים;

"עסקת מכר מרחוק" – כהגדרתה בסעיף 14ג)ו(;

"תעודת זכאות כעולה" – תעודה שמ פיק משרד העלייה והקליטה למי

ש מצא זכאי לסיוע כעולה על פי והלי המשרד.

)ב( בעסקה ברוכלות ש ערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות ,אזרח ותיק

או עולה חדש ,רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום

עשיית ההסכם ,מיום מסירת ה כס או מיום קבלת הפרטים ש קבעו

בתק ות לפי סעיף )14ד( ,לפי הע יין ,לפי המאוחר.

)ג( בעסקת מכר מרחוק ש ערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות ,אזרח

ותיק או עולה חדש ,רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים

מיום עשיית העסקה ,מיום קבלת ה כס או מיום קבלת המסמך המכיל את

הפרטים האמורים בסעיף 14ג)ב( ,לפי הע יין ,לפי המאוחר ,ובלבד

שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן ,ובכלל זה שיחה

באמצעות תקשורת אלקטרו ית".

.45ה ה כי כן ,בעסקאות מכר מרחוק ,ש כרתות עם אוכלוסיות מוחלשות שפערי הכוח והידע בי ן

לבין העוסק גדולים עוד יותר מהרגיל בשל מאפיי יהן הייחודיים של אוכלוסיות אלה ,מצא

המחוקק הצדקה להע יק הג ה מוגברת לצרכ ים .בש ת 2016תוקן חוק הג ת הצרכן והוסף לו

12

סעיף 14ג 1המק ה זכות ביטול מורחבת לצרכ ים עם מוגבלות ,אזרחים ותיקים ועולים חדשים

)כהגדרתם בחוק(.

מטרת הסעיף הייתה להאריך ביחס לצרכ ים אלה את תקופת הביטול הקיימת כיום לכלל

הצרכ ים בחוק בעסקאות מכר מרחוק )ובלבד שכללו שיחה בין העוסק לצרכן( או רוכלות

לתקופה של ארבעה חודשים.

.46הצורך בתיקון בע ,בין היתר ,מהפרקטיקה הקיימת של יצול אוכלוסיות מסוימות ועשיית

עסקאות שיש בהן הטעיה או השפעה לא הוג ת ,כפי שעלתה מבדיקות וביקורות ש עשו ברשות

להג ת הצרכן .בתיקוןזה ,המחוקק ביקש לסייע לצרכ ים אלה לבטל עסקאות ולקבל את כספם

בחזרה על ידי הארכת זכות הביטול הקבועה בסעיפים ) 14רוכלות( ו14-ג )מכר מרחוק(.

הארכת זכות הביטול כאמור ית ה לאוכלוסיות כמפורט בסעיף 14ג ,1אשר לגביהן ,קיים יצול

בפועל או קיים פוט ציאל ל יצול ,הטעיה ולחץ שיווקי יותר מאשר כלפי צרכ ים אחרים .כמו

כן ,עלה שחברות רבות ממקדות את מאמצי השיווק שלהן כלפי צרכ ים אלה.

זאת ועוד ,זכות זו ית ה ביחס לאחד מש י סוגי עסקאות בלבד קרי ,רוכלות ומכר מרחוק אשר

כללה שיחה בין העוסק לצרכן .פוט ציאל ה זק בעסקאות אלו ,בשל מאפיי יהן ,גורם לכך

שהחברה "מפתיעה" את הצרכן שהוא פאסיבי במרבית המקרים )בין אם משום שמבצע המכר

מגיע אל ביתו של הרוכש ובין אם משום שהוא מתקשר טלפו ית אל הרוכש( ועל כן שיקול דעתו

עלול להשתבש .מהמקובץ לעיל עולה שקיים איסור על בעל עסק ל הוג מול הצרכ ים באופן

שעלול להטעות אותו ,או ל קוט בפעולה שיש בה משום השפעה שאי ה הוג ת.

כמו כן ,בעסקאות מכר מרחוק )כבע יי ו( ,קיימות חובות גילוי רחבות על העוסק ביחס לפרטים

מסוימים לגבי ה כס או השירות כמפורט בחוק .לצרכ ים מוק ית בעסקאות מכר מרחוק זכות

ביטול במהלך מ יין הימים המפורט בחוק וכן חובת השבת התמורה לצרכן לאחר הודעת ביטול

כקבוע בחוק .כל אלו חובות מוגדרות שסטייה מהן עלולה להטיל על בעל העסק עיצום כספי או

אף ע ישה פלילית וכן תביעה אזרחית.

כאמור לעיל ,על רקע דברים אלה ,יש לבחון ולהבין את הוראות יהול ב קאי תקין ואת מרחב

שיקול דעתן ומדי יות יהול הסיכו ים של החברות הסולקות ,כפי שהיא באה לידי ביטוי

בהוראות אלו.

ב.2.ו .הודעת כוו ה לע יין ביסוסו וחיזוקו של ה"חשש ממשי" וה"סירוב סביר"

.47הודעת הכוו ה היא הודעה ש שלחת לעוסק על ידי הממו ה ברשות להג ת הצרכן ,בהתאם

להוראות 22ה לחוק הג ת הצרכן ,על כך ש מצא על ידי הרשות להג ת הצרכן כי קיים יסוד

סביר לה יח שהוא הפר את החוק ,ובכוו תו להטיל עליו עיצום כספי בשל הפרות אלו .לעמדת

היועץ המשפטי לממשלה יש בהודעה זו כדי לבסס ולחזק את ה"חשש הממשי" שהת הלות בית

העסק אי ה תקי ה וכי הסירוב לביצוע המשך הסליקה סביר.

.48הודעת כוו ת החיוב שלחת לעוסק לאחר חקירה שהרשות יהלה בע יי יו של העוסק ובהתאם

לממצאים שעלו ממ ה ול וכח ראיות מבוססות כגון תלו ות של צרכ ים ,מסמכים של אותו

עוסק ,בדיקת שטח בבית העסק וכדומה ולאחריה ,רשאי המפר לשטוח טע ותיו לפ י הממו ה.

13

.49לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ,הודעת כוו ת החיוב מהווה אי דיקציה להפרה אותה רשאי

הסולק לשקול ,כפי שימצא ל כון ,במסגרת הפעלת שיקול הדעת אותו הוא רשאי להפעיל,

כמפורט בהוראת ה ב"ת.

ב.2.ז .הצעת חוק כרטיסי חיוב )תיקון מספר (7

.50וסף על כל הכתוב לעיל ,ולמען השלמת התמו ה ,יצוין כי בכ סת העשרים ,עברה בקריאה

ראשו ה הצעת חוק רלוו טית ל ושא ד ן – "הצעת חוק כרטיסי חיוב )תיקון מספר ) (7הפסקת

חיוב וסליקה בשל עסקאות עם ספק מפר( ,התשע"ט."2018-

.51מדובר בהצעת חוק פרטית שהתקיים דיון בע יי ה בוועדת הכלכלה של הכ סת ,אולם ,ההצעה

לא הבשילה לכדי חקיקה בשל פיזורה של הכ סת.

עם זאת יובהר ,כי בכוו ת הגורמים המקצועיים הרלוו טיים לע יין ,להמליץ לשרים לטפל

ב ושא באמצעות הצעת חוק ממשלתית שתהיה מקבילה להוראת ב"ת ,472עם כי ו ה של

הממשלה החדשה .זאת לאור חשיבות ה ושא וכחלק ממאבק כולל בהו את צרכ ים בכלל,

וצרכ ים מוחלשים בפרט ,ובשל העובדה שתופעת הו את צרכ ים מוחלשים הפכה לאחרו ה

לתופעה רחבת היקף.

.52סיכומם של דברים ,ולאור המפורט בהרחבה לעיל ,עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא ,כי

ב סיבות שבהן הו חה תשתית עובדתית מבוססת שיש בה כדי להצביע על חשש ממשי להשפעה

ול יצול או להטעיה של צרכן – וכל שכן של אוכלוסיות מוחלשות – וכאשר הוכח כי אחוזי ביטול

העסקאות גבוהים -עומדת לחברות הסליקה ,האפשרות להפסיק את הסליקה וזאת על מ ת

למלא אחר חובתן להפעיל שיקול דעת כאמור .באופן זה ימ ע ,כפועל יוצא ,מהחברות המפרות

רווחים ש וצרים שלא כדין תוך כדי הפרת הוראות החוק ו יצול מצוקות של אוכלוסיות

מוחלשות.

בבוא בית המשפט לבחון סבירותה של החלטה כאמור ,יש ליתן משקל ממשי ,למכלול

הסיכו ים הכרוכים בפעילות העסקית ,לתבחי ים והדגשים ,שבהוראות יהול ב קאי תקין

המפורטות לעיל ולהוראות והאיסורים שבחוק הג ת הצרכן.

ג .מן הכלל אל הפרט

.53ביום ,12.12.2018על בסיס חקירה מ הלית מקיפה )הכוללת איסוף של מסמכים רבים ,לרבות

עשרות תלו ות של צרכ ים ,מסמכי עסקאות ש עשו מול התובעת ,הקלטות שיחות טלפו יות,

עדויות של לקוחות ועדים ש פגעו לכאורה ממעשי התובעת ,עדויות ש גבו ממ כ"ל ובעל

התובעת וכן מעובד התובעת ועוד( ,שלחה לתובעת הודעת כוו ה על-ידי ממו ה העיצומים

ברשות להג ת הצרכן ,ממ ה עולה ,כי ציגי שירות מטעם החברה )להלן " :ציגי החברה"( יצרו

קשר טלפו י עם צרכ ים באמצעות שיחות טלפון יזומות )להלן" :טלמרקטי ג"( על מ ת לבצע

עסקאות "מכר מרחוק" או הגיעו אל בתי הצרכ ים פיזית על מ ת לקשור אותם בעסקאות ביחס

למגוון מוצרי ושירותי מחשב ,תוך כדי ביצוע הפרות רבות של חוק הג ת הצרכן ,כשקהל היעד

העיקרי עו ה להגדרה "אזרח ותיק" ,אשר אי ו מתמצא בתחום המחשבים ,ציוד למחשב

ותוכ ות מחשב.

14

.54עוד עלה במסגרת ממצאי החקירה )והדבר עלה עלי כתב במסגרת הודעת הכוו ה( כי שיחות

המכירה אל הצרכ ים התבססו על הצגת מצגי שווא מטעים שו ים ומגוו ים ,במטרה להיקשר

עמם בעסקה.

.55כך למשל ,מסרו ציגי החברה לצרכ ים ,כי עליהם לרכוש מוצרים שו ים למחשבם ,אשר

דרשים לשם הפעלת המחשב באופן תקין או על מ ת להגן על מחשבם או על ה תו ים בו .ציגי

החברה מסרו לצרכ ים ,כי במחשבם התגלתה וזקה )וירוס( ,המסכ ת אותו ואף את המחשבים

ה וספים בביתם ועלולה לפגוע בפעילותם באופן מיידי .על כן ,טע ו ציגי החברה כי יש צורך

מיידי בהתק ת תוכ ות שו ות לשם הג ה על המחשב .הצרכ ים הוטעו ו קשרו בעסקה בהתבסס

על אותו מידע מטעה שקרי שקיבלו מ ציגי החברה אשר הציגו עצמם כבעלי ידע מקצועי

בתחום.

.56כמו כן ,במהלך שיחות המכירה לא מסרו ציגי החברה פרטים מהותיים )כגון הזכות לביטול

עסקה( ,שאותם היה עליהם למסור בטרם מבוצעת עסקת מכר מרחוק על פי חוק הג ת הצרכן.

.57עוד עולה מממצאי החקירה ,כי לעיתים ציגי החברה מ עו מן הצרכ ים את האפשרות להתייעץ

לגבי רכישת התוכ ות שהוצעו להם על-ידי ציגי החברה ,בטע ה כי אם לא תותקן התוכ ה

באופן מידי מחשבם עלול להי זק או לקרוס ,ויצרו בכך דחיפות מדומה שהביאה את הצרכ ים

לכריתת החוזה.

.58כמו כן ,במקרים אחרים ראה כי ציגי החברה הציגו מצג שווא ,שלפיו עם הרכישה יקבלו

הצרכ ים מכשיר טאבלט במת ה ,כאשר בפועל מכשיר הטאבלט היה כרוך בתשלום והצרכ ים

חויבו בגי ו ללא ידיעתם.

.59להלן תוצג ה דוגמאות וספות המעידות על כך שההתקשרות בין התובעת לצרכ ים שו ים היתה

תוך הפרת הוראות חוק הג ת הצרכן תוך כדי הטעיה והשפעה בלתי הוג ת ,אי גילוי מידע מהותי

ועוד כפי שעולה מההודעה ששלחה הרשות לתובעת:

oתקופת מתן השירות – לע יין תקופת מתן השירות ,מסרו ציגי החברה כי התוכ ות או

השירות שרוכשים הצרכ ים הי ם לתקופה של שלוש ש ים ,כאשר בפועל היו לתקופה קצרה

יותר.

oמחיר המוצרים – מחירי המוצרים הוצגו לעיתים באופן מטעה ,כאשר בשיחת המכירה

מסרו ציגי החברה מחיר מסוים ,ובפועל חויב הצרכן במחיר גבוה יותר.

oמצב קבלת המוצרים – בחלק מהמקרים קיבלו הצרכ ים מוצרים שאי ם חדשים אלא

מוצרים ש עשה בהם שימוש כלשהו בעבר )מחודשים(.

oת אי ביטול העסקה – בחלק מהמקרים לאחר ביצוע העסקה ,שלחה החברה לצרכ ים

חשבו ית ,שכללה ת אי ביטול אשר מ וגדים לת אים המוק ים להם בחוק .במקרים

אחרים ,כאשר ביקשו הצרכ ים לבטל את העסקאות השו ות במסגרת המועדים הקבועים

בחוק ,החברה לא ע תה לבקשתם.

.60לסיכום ,על פי הודעת הכוו ה ,התובעת ביצעה לא פחות מ 177-הפרות של חוק הג ת הצרכן

ביחס ל 16-צרכ ים שרובם קשישים ,על פי הפירוט הבא 91 :הפרות של סעיף ההטעיה ב יגוד

לסעיף 2א לחוק הג ת הצרכן; 3הפרות של סעיף 3לחוק הג ת הצרכן ביחס להשפעה בלתי

15

הוג ת; 10הפרות של חובת הגילוי בשיווק מרחוק על פי סעיף 14ג)א( לחוק הג ת הצרכן; 16

הפרות ביחס לביטולי עסקאות – אי השבת התמורה לצרכ ים למרות ביטול שבוצע על ידם כדין

וכחוק וזאת ב יגוד לסעיף 14ה)ב( לחוק הג ת הצרכן; 55הפרות ביחס למסירת מסמך גילוי

בעסקאות מכר מרחוק ב יגוד לקבוע בסעיף 14ג)ב( לחוק הג ת הצרכן ,ו 2-הפרות ביחס למסירת

מסמך גילוי בעסקאות ברוכלות ב יגוד לקבוע בסעיף )14ד( לחוק הג ת הצרכן.



העתק ההודעה ש שלחה למ כ"ל חברת הלפ פי סי טכ ולוגיות בע"מ ,מצ"ב ומסומן ספח

.6

.61ל וכח המפורט בהרחבה לעיל ,עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא ,כי ב סיבות ד ן – בהן

הו חה תשתית עובדתית מבוססת על ידי חברת הסליקה המצביעה על שיעור גבוה )כ26%-

בשיאו( של ביטולי עסקאות מכלל העסקאות; 1כמות לא מבוטלת של חיובים חוזרים ביחס

לכמות העסקאות במהלך תקופה; תלו ות רבות של לקוחות גד התובעת שעל פי יסיו ה

עלולות להעיד על הו אה ,הטעיה או השפעה בלתי הוג ת )בשים לב גם לגיל הלקוחות( – יש בכל

אלה כדי לבסס קיומו של חשש ממשי על פי התבחי ים שבהוראת ב"ת 472ומשכך סירובה של

חברת הסליקה לתת שירותי סליקה לתובעת הי ו סביר.

העובדה כי בהמשך אף ית ה התראה על כוו ת חיוב – בין היתר ,בגין הפרות של הטעיה

והשפעה בלתי הוג ת – מחזקת משמעותית את החשש הממשי שהיה לחברת הסליקה ואת

סבירות סירובה להמשיך לתת לבית העסק שירות.

ד .סיכום

.62היועץ המשפטי לממשלה מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האי טרס הציבורי ,ובכלל כך

להג ה על אוכלוסיות מוחלשות בכלל וקשישים בפרט ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי

הטעיה והו אה תוך יצול חולשותיהם הייחודיות.

.63על פי סעיף 1לפקודת סדרי הדין )התייצבות היועץ המשפטי לממשלה( ] וסח חדש[" ,ראה

היועץ המשפטי לממשלה ,כי זכות של מדי ת ישראל או זכות ציבורית או ע ין ציבורי

מושפעים או כרוכים ,או עלולים להיות מושפעים או כרוכים ,בהליך פלו י שלפ י בית משפט

או לפ י פקיד מסדר כמשמעותו בפקודת הקרקעות )סידור זכות הק ין( ,רשאי הוא ,לפי ראות

עי יו ,להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו ,או להסמיך במיוחד את ציגו לעשות זאת

מטעמו".

.64מקרה זה מעלה ע יין ציבורי ראשון במעלה ,בשל העובדה שההליך עוסק במקרה פרט י של

תופעה של פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ועושק קשישים בפרט וכפועל יוצא גם פגיעה

ב יהול התקין של חברות הסליקה שמבקשות להפסיק את מתן השירותים לאותם בתי עסק

בהם הוגה אותה פרקטיקה פסולה .מכאן ,החשיבות בהעברת מסר ברור לפיו המדי ה לא

תשלים עם יצול ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות.

1ב וסף למה שצוין לעיל ,שיעור בקשות החזרי חיוב עמד על כ 5%-מכלל העסקאות ושיעור העסקאות המוכחשות

)התומכות בטע ת לאומי קארד שהאוכלוסיות ש פגעו הן אוכלוסיות מוחלשות( עמד על כ 5%-וספים.

16

.65כמו כן ,היועץ המשפטי לממשלה סבור ,כי אין להצר את שיקול דעתן או להרתיע יתר על המידה

את חברות הסליקה בפועלן בהתאם להוראות המפקחת על הב קים .חברות הסליקה עשויות

להיות הגורם שכחלק מ יהול סיכו יו בידיו הכלים המעשיים והמהירים על מ ת להפסיק באופן

מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן תוך הטעיה או השפעה בלתי

הוג ת ,ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות.

פעמים רבות המידע )אודות תלו ות לקוחות ,כמות הכחשות עסקאות ,הת הלות בעייתית

חוזרת של בית העסק ,מידע אודות הלקוחות ה פגעים כגון גילם ועוד( מצא בידיהן ואף מגיע

אליהן הרבה לפ י שמידע זה מגיע אל המאסדר.

החלטה שאי ה מאפשרת לחברת הסליקה לפעול במתחם שיקול הדעת הסביר ובהתאם

להוראות המפקחת על הב קים כאשר קיימת לפ יה תשתית מבוססת ,תהווה פגיעה קשה

בציבור – הן באותם לקוחות ש פגעו והן בלקוחות עתידיים ,כתוצאה מסתברת של הצרת מרחב

יהול הסיכו ים של חברות הסליקה.

.66מהיכרות גורמי המקצוע בממשלה ובב ק ישראל עם האופן שבו פועלות חברות הסליקה ,מצא

כי יש להן כלים רבים ל יטור סיכו ים וזהו חלק אי הר טי מהפעילות העסקית הרלוו טית

לעיסוקן של חברות הסליקה ול יהול הסיכו ים ה כון על ידן .החלטה שמצמצמת את האפשרות

של חברות הסליקה לפעול במתחם שיקול הדעת הסביר בע יין זה תהווה פגיעה קשה בציבור.

.67לגורמי המקצוע בממשלה ובב ק ישראל ידוע על פ יות של לקוחות ,ש פלו קורבן להו אה כזו

או אחרת של חברות טלמרקטי ג או רוכלות ,ועל אף שכבר זיהו כי פלו קורבן לתרגיל "עוקץ",

ואף שגם חברות הסליקה זיהו כי אכן מדובר בעסקה המ וגדת לכאורה לדין ,הם עמדו מול

שוקת שבורה מבלי יכולת מעשית להפסיק את ביצוע העסקה ,כאשר התשלום החודשי ממשיך

להיגבות מכרטיס האשראי מדי חודש בחודשו.

זוהי תוצאה לא סבירה ,ולכן סבור היועץ המשפטי לממשלה ,כי יש לאפשר לחברות הסליקה,

להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק ,כל עוד יש להב תן חשש ממשי

לפעילות המ וגדת לדין ,בהתאם להוראות המפקחת על הב קים.

.68ב סיבות הע יין ,סבור גם היועץ המשפטי לממשלה ,כי סירוב חברת הסליקה לתת שירותי

סליקה לתובעת הוא סביר ל וכח ביסוס קיומו של חשש ממשי ,בין היתר על פי התבחי ים

שבהוראת ב"ת ,472שהתקיימו לכאורה בע יי ו.

.69לפיכך ,מצא ל כון היועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך ד ן ולהביא את עמדתו כפי

שפורטה לעיל.

_____________

שלמה כהן ,עו"ד

סגן בכיר בפרקליטות מחוז ת"א

)אזרחי(

_______________

אריאל אררט ,עו"ד

ראש תחום אכיפה משולבת

פרקליטות מחוז ת"א )אזרחי(

תל אביב-יפו ,היום ,כ"א בכסלו התש"פ ) 19בדצמבר .(2019

17

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

ירושלים ,א' טבת ,תש"פ

29דצמבר2019 ,

בתשובתך נא ציין:

תיק מס' 2015-19-0646

לכבוד,

א.נ,

הנדון :בקשה לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

(סימוכין :פנייתך מיום )24/12/2019

בפנייתך שבסימוכין ,ביקשת לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן" :חוק חופש המידע"),

לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוגשה ביום 22.12.2019לבית המשפט

העליון ברע"א 4191/19מקס אי פיננסים בע"מ נ' הלפ פי סי טכנולוגיות בע"מ .או לבית המשפט

המחוזי בת"א 16815-11-17הלפ פי סי טכנולוגיות בע"מ נ' לאומי קארד בע"מ.

בקשתך התבססה על כתבה באתר האינטרנט YNETאליו צרפת קישור.

לאחר בירור בקשתך ,הריני לצרף לעיונך את חוות הדעת שאותרה בהקשר זה ,אשר הוגשה בת"א

.16815-11-17

אציין ,כי משרד המשפטים מפרסם באופן יזום את העמדות שהוגשו מטעם היועץ המשפטי

לממשלה בעקבות החלטותיו להתייצב להליכים שונים ,החל מראשית שנת .2017הפרסום מתעדכן

מעת לעת בעמדות החדשות המוגשות לערכאות השיפוטיות השונות .להלן הקישור -

https://www.gov.il/he/Departments/General/attorney-general-of-israel-1

יובהר ,כי עמדות מטעם היועץ המשפטי לממשלה ,המוגשות בהמשך להתייצבותו להליכים

מסוימים ,מוגשות ומשקפות את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנסיבות הייחודיות של אותם

הליכים ונכונות למועד הגשתן בלבד.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  02-6466807  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 