הליכי קדם-בג"ץ בפרקליטות המדינה

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

ירושלים ,י"א באייר ,תשע"ט

16במאי2019 ,

בתשובתך נא ציין:

תיק מס' 2015-19-0019

לכבוד,

ג.נ,

הנדון :בקשה לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-

(סימוכין :פנייתך מיום )7/1/2019

בפנייתך שבסימוכין ,ביקשת לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן" :חוק חופש המידע"),

לקבל מידע על אודות הליכי קדם-בג"ץ בפרקליטות המדינה ובפרט ,הליך הטיפול בקדם בג"ץ,

נתונים סטטיסטיים בנושא לפי שנים ו"ידע" נוסף המצוי בידי הרשות הציבורית.

בפתח הדברים ,אבקש להתנצל על העיכוב במתן המענה ,אשר נבע בעיקרו מהיקף הבקשה ,הצורך

לבצע בדיקה ידנית אחר המידע המבוקש ,וכן מעומס עבודה כבד שנוצר בתקופה האחרונה,

שמקורו בטיפול בהליכים שנגעו לבחירות לכנסת ה.21 -

לאחר בירור בקשתך ,הריני להשיבך כדלקמן:

.1ראשית ,הריני להפנותך אל תיאור עבודת מחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה ,כמפורט

באתר פרקליטות המדינה ,לעניין אופן ההתייחסות להליכי קדם בג"ץ (ר' בקישור

https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Departments/HCJ:)dep/Pages/About.aspx

"[ ]...כמו כן ,במקרים חריגים ניתן לפנות למחלקת הבג"צים

בהליך של "קדם-בג"ץ" .מדובר בהליך לא פורמאלי ,שאינו

מהווה תחליף לפניה מוקדמת ישירה לרשות השלטונית

הרלוונטית .במסגרת הליכי קדם-בג"ץ מטופלות רק פניות

המצדיקות לדעת מנהל המחלקה את הטיפול בהן במסגרת לא

פורמאלית זו ,כאשר מדובר בעיקר בפניות המעוררות בעיות

הומניטאריות דחופות".

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  02-6466807  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

.2שנית ,אבקש להסב את תשומת ליבך כי פנייתך כוללת שאלות של "ידע" שאינן מתאימות

להתברר לפי הוראות חוק חופש המידע (ר' הגדרתו של ה"מידע" שעליו חל החוק בסעיף 2

לחוק) .יחד עם זאת ולפנים משורת הדין ,נעשו מאמצים להתייחס במסגרת זו גם ל"ידע"

שהתבקש ,ככל שניתן ,על מנת להציג בפניך את התמונה במלואה.

להלן עמדתנו בדבר הליך הטיפול בקדם בג"ץ (סעיף 3לבקשה)

.3לעניין נוהל הטיפול בקדם בג"ץ ,אשיבך כי אין בנמצא נוהל שכזה .כאמור לעיל ,מדובר בהליך

לא-פורמאלי ,השמור למקרים חריגים בלבד ,כאשר מדובר בעיקר בפניות המעוררות בעיות

הומניטאריות דחופות ,וזאת לפי שיקול דעתו של מנהל המחלקה.

כן ניתן לומר ,כי ישנם שלושה סוגי פניות אשר מנותבים לטיפול פרקליט מחלקה ,והם:

מניעת מפגש של עצור עם עו"ד ,איתור עצור (הביאס קורפוס) והחזרת גופות מחבלים לידי

משפחותיהם .נציין כי בתחום של יציאה מעזה ויציאה מאיו"ש ,טופלו במסגרת קדם-בג"ץ

בשנת 2017כ 26-פניות ובשנת 2018כ 33-פניות ,כאשר רובן המכריע הן פניות הקשורות

למעבר לצרכים רפואיים דחופים .עוד ניתן לומר כעניין רוחבי ,כי ענייני מינהל אוכלוסין

(בישראל ,באיו"ש ובעזה) הם ,ככלל ,מסוג העניינים שאינם מטופלים כקדם-בג"ץ ,והפונים

מופנים לגורם מקבל ההחלטה.

.4מבחינת שלבי הטיפול ,נציין כי כלל הפניות מועברות על-ידי מזכירות המחלקה לעיונו של

מנהל המחלקה .בשלב זה ,מחליט מנהל המחלקה – לפי שיקול דעתו – אם להעביר את

הפנייה לטיפול פרקליט ,או להנחות את המתמחה שלו כיצד לטפל בפנייה .ככל שמנהל

המחלקה מחליט כי מדובר בפנייה שאין מקום לטפל בה כקדם בג"ץ ,נמסר לפונה ,ככלל על-

ידי המתמחה של מנהל המחלקה ,כי הפנייה אינה מתאימה לטיפול כקדם בג"ץ .לחלופין,

בחלק מן המקרים מועברת הפנייה לגורם ברשות הרלוונטית ,ונמסר לפונה כי עליו לקבל את

התשובה במישרין מאותו הגורם .ככלל ,ההחלטה האם פנייה תטופל כקדם-בג"ץ ,אם לאו,

מתקבלת בסמוך לאחר קבלת הפנייה ,אך לעתים ,לאחר שיח עם הרשות המינהלית

הרלוונטית ,מוסכם כי המשך הטיפול ייעשה על-ידיה ,והדבר נמסר לפונה .גם בהקשר זה ,כל

מקרה לגופו.

.5גם כאשר מטופלת פנייה ,אופן סיום הטיפול בה נגזר מטיבה של הבקשה ומן המענה שהתקבל

מן הרשות הרלוונטית .כך למשל ,אם מדובר בקדם בג"ץ שעניינו מניעת פגישה של עצור עם

עורך דין – סיום הטיפול יכול להיות בהודעה המועברת לפונה ,לפי הנמסר מגורמי הביטחון

(כי הצו עתיד לפקוע במועד קרוב או כי גורמי הביטחון מתכוונים להוציא צו מאריך עם

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  02-6466807  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

פקיעתו) .בנוסף ,בתגובה לפניה שהוחלט שאין מקום לטפל בה במסגרת קדם בג"ץ ,נמסרה

הודעה לפונה תוך הדגשה שבכך הסתיים טיפול המחלקה בפנייה.

.6אשר לסעיף (3ה) לבקשה – אין מסמך הגדרות נוסף על ההתייחסות הכללית המתוארת לעיל.

להלן תוצאות הבדיקה שנערכה בדבר הנתונים הסטטיסטים המבוקשים (סעיף 4לבקשה)

.7תחילה אבהיר את הקושי בהסתמכות על הנתונים שיוצגו להלן .פניות לפתיחה בהליך קדם

בג"ץ ,אינן בגדר הליכים פורמליים הנפתחים בבית המשפט ,ולעתים הן מנוהלות ללא תיעוד.

כך למשל ,ייתכן שהמענה לפנייה נמסר בעל-פה ,טלפונית או שלא תויק במערכות המחלקה

מטעמים אחרים .לפיכך ,יש להישען בעירבון מוגבל על דיוק הנתונים המצויים במערכות

המחלקה ,ולצאת מנקודת הנחה כי אלה אינם ממצים.

כמו כן ,בהעדר אפשרות לאיחזור הנתונים בלחיצת כפתור ,בוצע איסוף ידני של הנתונים

המבוקשים .בשים לב להיקף העבודה הנדרש – בחינה ידנית של כל תיק ותיק לפי המסמכים

שתויקו בפועל במערכת – ההתייחסות המפורטת לבקשתך (למעט מספר קדם הבג"צים

הכולל) ,נעשתה ביחס לשלוש השנים האחרונות ,ואף זאת תוך השקעת משאבים רבה.

.8לשאלתך בסעיף (4א) לבקשה ,כמה פניות "קדם-בג"ץ" הוגשו בחמש השנים האחרונות ,להלן

הנתונים:

שנה

מספר פניות קדם בג"ץ

(רק אלה המתועדות במערכות המחלקה)

2018 2017 2016 2015 2014

212

246

189

318

260

.9לשאלותיך בסעיפים (4ב) ו(4 -ג) לבקשה ,הריני להשיבך כי מכיוון שככלל הפניות המטופלות

כקדם בג"ץ הן רק במקרים הומניטאריים דחופים ,חלק לא מבוטל מהמענה ניתן בשלב

הראשון באופן טלפוני .למעשה ,רק ביחס לכמחצית מהמקרים ( )55%נשמר במערכות

המחלקה גם מענה כתוב .בנסיבות אלה ,לא ניתן לאתר את המידע באופן מהימן ולכן בקשתך

לעניין זה נדחית לפי סעיף )3(8לחוק חופש המידע.

יחד עם זאת יוער ,כי ככלל ,ביחס לפניות שעניינן מניעת מפגש של עצור עם עורך דין ואיתור

עצורים באיו"ש ,כמו גם פניות הומניטאריות דחופות אחרות שבהן מוחלט לטפל כקדם בג"ץ,

המענה ניתן לרוב באותו היום או למחרת.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  02-6466807  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

.10לשאלתך בסעיף (4ד) לבקשה ,בדבר מספר המקרים בהם התקבל הסעד המבוקש ,הריני

להשיבך אין בידנו תיעוד לעניין זה ,אלא רק תיעוד של מתן מענה ,ככל שתויק .גם לגוף

הדברים ,קשה לסווג את המענים שניתנו במקרים שטופלו לפי קריטריון זה .לכך ,למשל ,גם

אם הסעד שהתבקש הוא ביטול מניעת המפגש של עצור עם עורך דינו ,לעתים הטיפול

מסתיים בכך שמודיעים לפונה על המשך המניעה ,או על סיומה במועד קרוב בעתיד .מכל

מקום ,בשל היעדר תיעוד מהימן בנושא ,בקשתך לעניין זה נדחית לפי סעיף )3(8לחוק חופש

המידע.

.11לשאלתך בסעיף (4ה) לבקשה ,בדבר כמות העתירות שהוגשו לבג"ץ בתום קדם-בג"צ ,אשיבך

כי אין בידנו נתונים לעניין זה ,שכן קדמי הבג"ץ אינם מקושרים לנתוני העתירות שהוגשו.

.12לשאלתך בסעיף (4ו) לבקשה ,בדבר מספר המקרים שבהם ניתנה תשובה שהטיפול הסתיים

עם העברת הטיפול לגורם אחר – מצ"ב להלן הנתונים שאותרו ,ביחס לשנים 2018-2016

(כאמור):

2016

2017

2018

תיעוד במערכת לסיום טיפול עם

העברת הפנייה לגורם אחר1

70

91

88

פניות שטופלו כקדם-בג"ץ

(לפי תיעוד בפועל במערכות,

בתוספת נושאים אשר מטופלים

דרך קבע – מניעת מפגש ,הביאס

קורפוס ,החזרת גופה – וזאת גם

אם לא אותר תיעוד הטיפול)

65

106

124

אין תיעוד במערכת לאופן סיום

הטיפול

42

104

19

.13לשאלתך בסעיף (4ז) לבקשה ,כאמור לעיל ,הטיפול בפניות כקדם בג"ץ שמור ,ככלל ,רק

למקרים חריגים שמעוררים בעיות הומניטאריות דחופות ,ומכאן שהמחלקה לא תטפל בפניות

שאינן כאלה ,גם אם בהמשך ,ככל שתוגש עתירה ,היא כן תטופל על-ידי מחלקת הבג"צים.

1לרבות מקרים שבהם לא נמסר מענה נפרד מטעם המחלקה ,אלא ישירות מטעם הגורם הרלוונטי ברשות.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  02-6466807  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 

משרד המשפטים

הממונה על העמדת מידע לציבור

מכל מקום ובהתאם לאמור לעיל ,הנתונים המבוקשים אינם נאספים ומתועדים על ידנו ולכן

המידע המבוקש אינו מצוי בידי הרשות.

.14לשאלתך בסעיף 5לבקשה ובהתאם לאמור בסעיף 3לעיל ,אבהיר כי גם אין הוראות או נהלים

ספציפיים באשר לאופן הטיפול בקדם בג"ץ בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ,פרקליטות

מחוז מרכז (אזרחי) ופרקליטות מחוז דרום (אזרחי) .כל פניה מטופלת לגופה וניתנת לה

התייחסות עניינית .כמו כן ,יש לציין כי בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) ובפרקליטות מחוז

תל אביב (אזרחי) מתקיימים הליכי קדם בג"ץ לעיתים רחוקות מאוד.

הנני להודיעך כי לפי סעיף 17לחוק חופש המידע יש בידך לעתור כנגד החלטה זו לבית המשפט

לעניינים מנהליים בירושלים ,בתוך 45יום.

רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654  02-6466807  9149001

hofesh.meida@justice.gov.il 