דו"חות ביקורת הפנים שנכתבו על פעילות המחלקה לחקירות שוטרים ב2012-2020
הבקשה
מענה לבקשה בסימוכין 2015-20-0440, שעניינה בקשה לקבל את דו"חות ביקורת הפנים שנכתבו על פעילות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בין השנים 2012-2020. מצורף קובץ מענה המשרד המכיל את המידע המבוקש.
התשובה
פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 46428 KB)
משרד המשפטים
הממונה על העמדת מידע לציבור
ירושלים ,י"ג כסלו ,תשפ"א
29נובמבר2020 ,
בתשובתך נא ציין:
תיק מס' 2015-20-0440
לכבוד,
א.נ,
הנדון :בקשה לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח1998-
(סימוכין :פנייתך מיום ;22/7/2020שיחתנו הטלפונית מיום )8/11/2020
בפנייתך שבסימוכין ,ביקשת לפי חוק חופש המידע ,התשנ"ח( 1998-להלן" :חוק חופש המידע"),
לקבל את דוחות ביקורת הפנים שנכתבו על פעילות המחלקה לחקירות שוטרים (להלן" :מח"ש")
מאז שנת 2012ועד לשנת .2020
לאחר בירור בקשתך ,הריני להשיבך כדלקמן:
.1מצורף בזאת דוח הביקורת הפנימית שנערכה על המחלקה לחקירות שוטרים על ידי נציגי
מחלקת הביקורת הפנימית במשרד המשפטים בשנת .2012זוהי ביקורת הפנים היחידה
שבוצעה על מח"ש בתקופה המבוקשת.
.2המסמך מועבר בשלמותו ,בו הושחרו השמות המופיעים בטבלה המופיעה שבנספח א' ,וזאת על
מנת שלא לפגוע בפרטיותם של אלה בהתאם לסעיף (9א)( )3לחוק חופש המידע; והושחרו מספרי
התיקים המופיעים בנספחים ב' ,ד ו -ה ,לפי סעיף (9ב)( )5לחוק חופש המידע ,שכן מדובר על
מידע ניהולי פנימי ,שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור.
.3חשוב להבהיר ולהדגיש ,המדובר בדו"ח שבדק נתונים ,דרכי ותהליכי עבודה במחלקה
לחקירות שוטרים בשנים ,2011 – 2010ולפיהם נגזרו מסקנות הביקורת .הדוח אינו משקף
כלל את המצב הנתון בהיבטים של דרכי ונהלי העבודה במחלקה לחקירות שוטרים בשנים
האחרונות ,כמו גם את כמות התיקים המטופלים במחלקה ,וביתר שאת בזמן הנוכחי ,עת
המחלקה מצויה בשיאם של תהליכים מבניים רבים.
רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654 073-3925105 9149001
hofesh.meida@justice.gov.il
משרד המשפטים
הממונה על העמדת מידע לציבור
הנני להודיעך כי לפי סעיף 17לחוק חופש המידע יש בידך לעתור כנגד החלטה זו לבית המשפט
לעניינים מנהליים בירושלים ,בתוך 45יום.
רח' צלאח א-דין ,29ת"ד ,49029ירושלים 02-6467654 073-3925105 9149001
hofesh.meida@justice.gov.il
1
האגף לביקורת פנימית
ביקורת על:
מחלקת חקירות שוטרים
)מח"ש(
-דוח סופי -
אוקטובר 2012
2
תוכן העניינים
מס'
נושא
עמוד
.1
כללי
3-4
.2
עיקרי הממצאים וההמלצות
5 - 10
.3
רקע על מח"ש
11 - 14
.4
נתונים
15 - 18
.5
פירוט הממצאים:
5.1
נהלי עבודה של מח"ש
5.2
תהליך טיפול ראשוני בתלונות ומיונן
5.3
פתיחה בחקירה בעקבות מידע מודיעיני
5.4
ההחלטה על פתיחת חקירה או גניזה
5.5
משכי זמן הטיפול בחקירות במח"ש והבקרה על
הטיפול
29 - 34
5.6
העברת דיווחים למשטרה וקבלת מידע על סיום
הטיפול בתלונות
34 - 37
5.7
ערעור על החלטת מח"ש
5.8
ניהול מידע ונתונים במחלקה
5.9
אזרוח מח"ש
19
20 - 27
27
27 - 29
37 - 39
39 - 43
43
.6
תגובות המבוקרים
44 - 60
.7
נספחים
61 - 68
3
הנדון :ביקורת על מחלקת חקירות שוטרים
.1כללי
1.1בהתאם לתוכנית העבודה לשנת 2011של אגף הביקורת הפנימית ,נערכה בין
החודשים יולי – ספטמבר ,2011ביקורת על מחלקת חקירות שוטרים )להלן:
"מח"ש"(.
1.2מטרות הביקורת לבחון-:
1.2.1
האם מח"ש ממלאת את תפקידה בהתאם לחוק ,למדיניות הפרקליטות
ויעדי העבודה המחלקתיים .והאם היא עושה זאת ,באופן תקין ,תוך
ניצול יעיל של משאביה ובאופן אפקטיבי.
1.2.2
בהמשך לדוח מבקר המדינה ,את תקינות תהליכי הטיפול בתיקי
חקירה ,את מיצוי תהליך החקירה .וכן לבחון את תהליכי הטיפול
בתיקים שהועברו לטיפול משמעתי במשטרה.
1.2.3
קיומם של מנגנוני בקרה ומעקב על תהליכי עבודה ופעילויות המחלקה.
1.3בין הנושאים שנבדקו במהלך הביקורת:
1.3.1
מדיניות ונהלי עבודה במחלקה.
1.3.2
תוכניות עבודה ועמידה ביעדים.
1.3.3
המסגרת הארגונית ,טיפול בכ"א )קליטת והכשרת עובדים(.
1.3.4
הטיפול בתלונות המגיעות למח"ש.
1.3.5
הטיפול המודיעיני לאיסוף מידע לשם פתיחה בחקירה.
1.3.6
תהליך הטיפול בחקירה ,מרגע ההחלטה על פתיחתה ועד סיום הטיפול.
1.3.7
הגשת כתבי אישום ,הופעות בבימ"ש.
1.3.8
סגירת תיקים.
1.3.9
העברת תיקים לטיפול משמעתי במשטרה.
1.3.10קשרי העבודה עם גורמים חיצוניים למחלקה ובעיקר מול המשטרה.
1.3.11טיפול בעררים ובקשות.
4
1.4שיטת והיקף הביקורת:
1.4.1
הביקורת ראיינה בעלי תפקידים במטה מח"ש ובמספר צוותי חקירה
אזוריים)ראה נספח א' -רשימת בעלי תפקידים עימם נפגשה הביקורת(.
הביקורת בחנה מסמכים ,תוכניות ,תיקי חקירה ורכזה נתונים
כמותיים ממערכות מידע ממוחשבות ומרישומים.
1.4.2
הביקורת נעשתה כמתוכנן מראש ,על נתוני פעילות לשנים – 2010
אמצע .2011
1.4.3
הביקורת ביצעה מדגם של בדיקות על תיקי חקירה בשיעור של כ5% -
)מתוך כ 1,900 -תיקים שנפתחים בשנה(.
5
.2עיקרי הממצאים וההמלצות
2.1כללי
2.1.1
הביקורת מציינת בחיוב כי קיבלה שיתוף פעולה ושקיפות מלאה בביצוע
מטלת הביקורת ,מצד מנהל מחלקת חקירות שוטרים ועובדיו.
2.1.2
הביקורת התרשמה לחיוב מרמת המקצועיות ,הרצינות והמסירות של
עובדי מחלקת מח"ש לנושאים שבטיפולם .הביקורת מצאה בסה"כ
מחלקה מסודרת ומאורגנת עם נהלי ושיטות עבודה מוגדרים במרבית
המקרים.
2.1.3
בהתייחסות לדוחות הביקורת של מבקר המדינה בנושא "הטיפול
המערכתי בתלונות על אלימות והתנהגות לא נאותה של שוטרים" )ראה
סעיף 3.3בהמשך הדוח( ,נמצא כי נעשו פעולות ע"י הנהלת מח"ש
לתיקון ושיפור סדרי העברת המידע בין מח"ש למשטרה ,אך עדין
נמצאו ליקוים שיפורטו בהמשך הדוח .בביקורת זו נערכה גם בדיקת
מעקב אחר מידת הטיפול בליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה.
2.1.4
הביקורת סבורה שבנושאים של שמירת ואחזור מידע אודות תלונות
כנגד שוטרים ,ושל מעקב מח"ש אחר טיפול המשטרה בשוטר במישור
המשמעתי פיקודי ,ההסתכלות של פרקליטות המדינה ושל הנהלת
מח"ש ,דרך הפריזמה של השיקול המשפטי בלבד ,פוגעת ביכולתה של
מח"ש לאגור מידע בעל חשיבות לחקירות עתידיות.
מעיון בתיקים שונים ,הביקורת הגיע למסקנה ,שאי מיצוי הטיפול
המשפטי בתלונה כנגד שוטר ,אין משמעותה שהתנהגות השוטר נקייה
מכל רבב ,במישור המהותי )לעיתים זו תולדה של החלטת החוקר לא
למצות את החקירה עד תום( .מכאן שמידע על היסטוריה של תלונות
כנגד שוטר ,יכולה להטות את שיקול הדעת של חוקר ופרקליט מח"ש
לגבי מיצוי החקירה והטיפול המשפטי בשוטר החשוד.
כמו כן ,הביקורת סבורה שאחריות מח"ש כלפי המתלוננים המגישים
אליה תלונות לגבי שוטרים ,מחייבת אותה לעקוב אחר סיום הטיפול
בכל תלונה ,כולל באלו שהועברו לטיפול משמעתי פיקודי במשטרה.
6
בנושא זה הביקורת סבורה שלמח"ש ,בניגוד לדעה הרווחת שם כיום ,כן
ישנו תפקיד פיקוח כלפי המשטרה ,לוודא מיצוי הטיפול בתלונה כנגד
שוטר שלא פעל/התנהג באופן נורמטיבי.
2.1.5
כשם שיפורט בהרחבה בהמשך ,הביקורת בדעה שיש מקום לשפר את
מנגנוני הרישום ,הבקרה והפיקוח של מח"ש על פעילותה השוטפת,
בעיקר בתחום דיווחי הבקרה וניתוח הנתונים ממערכות המידע
הממוחשבות.
הביקורת הבינה מתגובת הנהלת מח"ש לטיוטת דוח זה ,כי בכוונתה
לטפל בנושא זה באופן יסודי במהלך השנה הנוכחית ).(2012
2.2נהלי עבודה של מח"ש
2.2.1
לא קיים קובץ הנחיות העוסק בתהליכי עבודה פנים מחלקתיים
במח"ש ,ובתוך כך ב :תהליכי ניהול ,בקרה ומעקב במחלקה )כולל
דיווחי עמידה ביעדים(; תהליכי ניתוב ורישום תלונות בשלוחות מח"ש;
תהליכי עבודת מזכירות המחלקה ועוד.
המלצה :1
לצורך הגדרת נורמות העבודה במחלקה והן כשמירה על הזיכרון
הארגוני ,הביקורת ממליצה שהנהלת מח"ש תכין קובץ הנחיות
מנהליות ליחידה בדומה לקובץ ההנחיות המקצועיות הקיים.
2.3תהליך טיפול ראשוני בתלונות ומיונן
2.3.1
נמצא שארבעת הסורקים בענף הדואר ,הסורק היקף רב של מסמכים,
ישנים וחלקם לא תקין.
המלצה :2
מומלץ שהנהלת מח"ש בשיתוף מחלקת הרכש במשרד ימצאו
פתרון להחלפת הסורקים למתאימים יותר להיקף עבודת
המחלקה.
7
2.3.2
כ 40% -מהתלונות המגיעות למח"ש הן אינן בתחום סמכותה .מבוזבז
זמן רב של העובדים המנהליים ושל עו"ד ,על בחינה וטיפול באותן
תלונות שמראש לא היו אמורות להגיע למח"ש.
המלצה :3
מומלץ שהנהלת מח"ש תגביר את הפרסום והמודעות של הציבור
לגבי תחומי טיפולה של מח"ש ,והגורמים האחרים אליהם צריך
לפנות המתלונן ,כאשר מח"ש אינו הגורם הרלוונטי.
2.3.3
במדגם הביקורת שנבדק נמצאו מקרים שונים של ליקויים ברישום
ותיעוד נתונים בתיק הפיסי ובתיק הווירטואלי .בין היתר ,לא נמצאה
חותמת "דואר נכנס" על שום מסמך המתקבל בצוותי מח"ש ולא מצוין
בדף תקציר תיק המופק במערכת התפעולית ,סוג העבירה המיוחסת
לחשוד.
המלצה :4
מומלץ לשפר את רמת הרישום והתיעוד של נתונים בתיקי מח"ש
הפיסיים והווירטואליים.
2.3.4
החלטת פרקליט המדינה ,שלא לאפשר אחזור נתוני שוטר חשוד,
בתיקים שנסגרו מעילה של חוסר אשמה ,או אין עבירה או זיכוי )זאת
כדי שלא יוחתם שמו של השוטר( ,גרמה לכך שקיומן של תלונות נוספות
כנגד נילון ,מתגלות רק באקראי.
לדעת הביקורת ,החלטה משפטית זו ,מקטינה את יכולתה לאגור מידע
בעל חשיבות לצורך חקירות עתידיות.
המלצה :5
מומלץ לבחון מחדש עם פרקליטות המדינה את סוגיית אחזור
מידע לגבי תלונות עבר כנגד שוטרים ,גם במקרים בהם מח"ש לא
ביססה אשמה בתלונה.
8
2.3.5
נמצאו מקרים בהם לא מוזנים פרטי החשוד במערכת הממוחשבת של
מח"ש ,בשדה של פרטי החשוד )דבר שיקשה איתור כל התיקים שנפתחו
לאותו שוטר חשוד(.
המלצה :6
יש להקפיד על רישום פרטי חשוד בשדה פרטי החשוד המערכת
הממוחשבת של מח"ש.
2.4משכי זמן הטיפול בחקירות במח"ש והבקרה על הטיפול
2.4.1
בהיעדר הגדרה בנוהל של אופן ביצוע דיווח חודשי של המחוזות ,נמצא
כי קיים שוני בדיווח של כל מחוז ,על עמידתו ביעדי משך הטיפול בתיקי
חקירה.
המלצה :7
הביקורת ממליצה להגדיר בנוהל מסודר ,שיטה ואופן ביצוע של
דיווחים אחידים וזהים מכל מחוז להנהלת מח"ש ,אודות עמידתם
ביעדים .באופן שיאפשר מדידה והתייחסות זהה לכולם .מומלץ
ששיפורים בדיווחים ע"י אחד הצוותים יאומצו בהמשך ע"י
השאר.
2.4.2
מנתוני המדגם שביצעה הביקורת ,לגבי תיקים שנסגרו בשנת ,2011
עולה כי רק בכמחצית מהמקרים עמדה מח"ש ביעדי משך זמן החקירה
שנקבעו על ידה )יעד של 3חודשים לחקירה( .עוד עולה מנתוני המדגם
כי בממוצע זמן הטיפול של מח"ש בתיקים עד קבלת החלטה בהם,
עומד על כחצי שנה.
המלצה :8
הביקורת ממליצה שהנהלת מח"ש תבחן מחדש האם יעדי משך
זמן החקירה שקבעה הינם ריאליים וברי השגה .מומלץ לבחון את
האפשרות לקבוע יעדים כמותיים מדורגים ,או ליצור הבדלה
ביעדים בין חקירות רגילות למורכבות יותר.
9
לדעת הביקורת:
לקביעת יעדים שאפתניים מידי שאינם ראליים ,יכולות להיות השפעות
מזיקות הן במישור של בחינה אמיתית של תפוקות העבודה הרצויות
והן במישור מוטיבציית העובדים ובמישורים נוספים.
2.5העברת דיווחים למשטרה וקבלת מידע על סיום הטיפול בתלונות
2.5.1
במקרים של המלצת מח"ש למשטרה בעניין העמדה לדין משמעתי,
מח"ש אינה יוזמת מעקב שוטף אחר תוצאות הטיפול בתיקי העמדה
לדין משמעתי אלו ,ואינה מנהלת רשימת מעקב אחר תיקים אלו.
2.5.2
במקרים של המלצת מח"ש למשטרה לגבי טיפול משמעתי פיקודי,
ככלל מח"ש אינה יוזמת מעקב אחר הטיפול המשטרתי ובתוצאות
הברור המשמעתי פיקודי שנערך במשטרה.
2.5.3
כך גם בענייני קידום שוטרים במהלך החקירה ,מח"ש אינה עוקבת
אחר נושא זה שעלה בדוח מבקר המדינה 56א'.
המלצה :9
הביקורת ממליצה לבחון מחדש את מדיניות מח"ש בעניין המעקב
אחר תוצאות הטיפול בהמלצותיה בתחום הפיקודי משמעתי,
ולהגביר את הבקרה על הטיפול בתחום הדין המשמעתי ע"י
המשטרה.
לדעת הביקורת:
למח"ש קיימת חובה ואחריות כלפי מתלוננים ,גם במקרים בהם היא
לא הצליחה לבסס אשמה פלילית של השוטר החשוד .מתוקף אחריות
זו ,על מח"ש להמשיך ולעקוב עד תום על תוצאות הטיפול בתלונה.
2.6ערר על החלטות מח"ש
2.6.1
במח"ש לא מרוכזים נתונים לגבי עררים שהוגשו כנגד החלטות מח"ש
)קיימים כאלו מקרים בודדים מידי שנה( .וכן לא נרשמים בתיקייה
נפרדת או בסימון מיוחד במערכת המידע ,המקרים בהם הוחלט
ביחידה לשנות את ההחלטה המקורית בתיק ,בעקבות ערר.
10
המלצה :10
הביקורת ממליצה כי הנהלת מח"ש תנהל רישום מסודר של
העררים שטופלו על ידה.
2.7ניהול מידע ונתונים במחלקה
2.7.1
נמצאו ליקויים שונים במערכת התפעולית הממוחשבת של מח"ש
הפוגמים באמינות הנתונים שבה ,וביכולת להפיק דוחות תפעוליים
מתוך המערכת )למשל :דוחות שגויים או דוחות בקרת נתונים(.
2.7.2
דוחות הבקרה המופקים באמצעות ה ,BI -אינם נחשבים ע"י הנהלת
מח"ש כמספיק אמינים ,והם מועברים לתיקונים ידניים של העובדים
בטרם הם מוגשים למנהל היחידה וסגנו.
המלצה :11
הביקורת ממליצה כי הנהלת מח"ש בשיתוף אגף מערכות מידע,
יפתרו את הבעיות התפעוליות במערכת הממוחשבת של מח"ש,
עד לרמה שבה תהייה ודאות לגבי טיב ואיכות הנתונים במערכת
התפעולית ובדוחות ה BI -הנלקחים מנתוני המערכת התפעולית.
2.8סיכום מעקב אחר ממצאים ותיקון ליקוים מדוח מבקר המדינה 56א'
2.8.1
ממצא בדוח מבקר המדינה :בשנים 2002ו 2003 -נגנזו מבלי שנחקרו כ-
65%מתיקי התלונות על שימוש בכוח .במדגם הביקורת נמצא שב-
73%מהם ,עילת הסגירה הייתה "חוסר עניין לציבור".
ממצא בדוח המעקב :אין שינוי .בדוח הנוכחי נמצא במדגם הביקורת
הנוכחי )ינואר – 2010ספט' (2011שמתוך 3,587תיקים שבסמכות
מח"ש ,כ 64.9% -נסגרו מבלי שנחקרו ,כאשר 72%מהתיקים הנ"ל,
נסגרו מעילה של חוסר עניין לציבור )ראה סעיף 4.1בגוף הדוח(.
2.8.2
ממצא בדוח מבקר המדינה :בתלונות וחקירות הנסגרים עקב סירוב
המתלונן לשתף פעולה או מחוסר ראיות מספיקות ,אין טיפול משמעתי
של המשטרה ,למרות חומרת התלונה.
11
ממצא בדוח המעקב :אין שינוי .מח"ש אינה מעבירה למשטרה תיקים
בהם סירב המתלונן לשתף פעולה או שנסגרו מהיעדר ראיות מספיקות.
2.8.3
ממצא בדוח מבקר המדינה :נמצא שב 48% -מתיקי המדגם שנבדקו,
מח"ש לא דיווחה למשטרה על החקירה ,אלא בסיומה.
ממצא בדוח המעקב :כיום מח"ש מדווחת למטה המשטרה בדבר כל
חקירה המתבצעת.
2.8.4
ממצא בדוח מבקר המדינה :לא בוצעו הצעדים הדרושים לאזרוח
מח"ש ,כשבשנים האחרונות הנושא הוזנח לחלוטין.
ממצא בדוח המעקב :סה"כ בין השנים 2008עד 2011נקלטו במח"ש כ-
22חוקרים אזרחיים ,כיום מרביתם המוחלטת של החוקרים בצוותי
החקירה האזוריים ,הם אזרחים.
.3רקע על מח"ש
3.1רקע כללי
ביוני 1992הוקמה מח"ש כמחלקה ארצית בפרקליטות המדינה ,לאחר שהייתה
משך מספר שנים מחלקה בתוך המשטרה.
בעת הקמתה נקבע כי בראשה יעמוד פרקליט עובד משרד המשפטים ,ואת
תחומי החקירות והמודיעין יאיישו אנשי משטרה מושאלים אשר יוחלפו במהלך
הזמן בעובדי משרד המשפטים בתהליך של "אזרוח" מח"ש.
ככלל חוקרת מח"ש עבירות פליליות ששוטרים חשודים בביצוען .היא עושה
זאת מתוקף סמכותה בפקודת המשטרה ]נוסח חדש[ ,תשל"א ,1971 -סעיפים
49ט 49 -יא לפיהם :כל חשד לעבירה של שוטר ,שהעונש הקבוע בגינה הוא מעל
שנת מאסר ,ייחקר ע"י מח"ש ולא על ידי המשטרה )למעט עבירות תעבורה
ועבירות הנחקרות ע"י רשויות המס והמכס; ונושאים נוספים המופיעים
בתוספת הראשונה לפקודה(.
12
בנוסף מח"ש חוקרת תלונות של שימוש בכוח ע"י שוטרים בין אם במישור של
חקירת עבירות פליליות )כאמור לעיל( ובין אם במישור של חקירת עבירות
משמעת בהן קיים חשד לשימוש בכוח ע"י שוטר ,במסגרת מילוי תפקידו בלבד.
סמכותה לחקור בעבירות משמעת אלו ,נובעת מהנחיה 14.4של פרקליטות
המדינה "סמכויות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר" .סמכות זו עוגנה
בפקודה 06.03.03של המטה הארצי במשטרה.
בכל תיק שנחקר ע"י מח"ש והתגבשו בו ראיות לכאורה להעמדת השוטר לדין
פלילי ,מוגש כתב אישום לבית המשפט ע"י הפרקליטים של מח"ש .למעט
חקירות שבוצעו במחוז צפון של מח"ש ,שם מסיבות לוגיסטיות מחוז צפון של
פרקליטות המדינה תובע בתיק .בתיקי חקירה על עבירות משמעת ,הסמכות
לטיפול המשפטי בנושא הינה של המשטרה מתוקף סעיף 49לפקודת המשטרה,
תוספת ראשונה – עברות משמעת .עפ"י ההסדר הנובע מהנחיית פרקליטות
המדינה ופקודות המטה הארצי במשטרה ,כאומר לעיל ,מח"ש חוקר ואח"כ
מעביר את הטיפול המשפטי לגורמי כ"א במשטרה.
3.2המבנה הארגוני וכ"א
מח"ש מונה כ 100 -עובדים .מתוכם כרבע הם שוטרים המושאלים למח"ש
מהמשטרה והשאר הם עובדי משרד המשפטים .בתחום החקירות והמודיעין
עוסקים במח"ש כ 65 -עובדים .בתחום המשפטי כ 25 -פרקליטים ומתמחים
)כולל המנהל וסגנו( ,ועוד כ 15 -עובדים מנהליים.
נכון למועד הביקורת נמצא מנהל מח"ש הנוכחי )עו"ד אורי כרמל( מספר
חודשים מועט בתפקידו )הגיע מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה( .סגנו
)עו"ד משה סעדה( נמצא גם הוא מספר חודשים מועט בתפקידו הנוכחי ,אך הוא
בעל ותק של מעל ל 12 -שנים ביחידה.
המטה של מח"ש ממוקם בבניין משרדים באזור התעשייה הר חוצבים
בירושלים .צוותי החקירות של היחידה ממוקמים בכל רחבי הארץ )נצרת ,חיפה,
נתניה ,ת"א ,ראשל"צ וב"ש – עם שלוחה לאילת(.
13
להלן תיאור גרפי כללי של מבנה היחידה:
מנהל מח"ש
מזכירה
סגן מנהל מח"ש
מזכירה
זרוע חשיפה
מזכירות
מזכירה ראשית
סגנית מזכירה
ראשית
מודיעין
צוות דרום
חקירות
צוות ירושלים
אחראית על פלט
לדין פלילי ולדין
משמעתי
ארכיבאי
4פקידות בצוות
דואר
אחראית על פתיחת
תיקי חקירה ועל
תיקים שהועברו
למשמעת במשטרת
ישראל
מתמחים
צוותי חקירה
אחראית על עדכון
תלונות שנסגרו
במח"ש ללא חקירה
צוות מרכז
אחראית על עדכון
תיקים בסטטוס
פתיחה בחקירה
צוות צפון
2בנות שירות
לאומי
3.3דוחות מבקר המדינה
בדוח מבקר המדינה 56א ,משנת ,2005נכללה ביקורת בנושא "הטיפול
המערכתי בתלונות על אלימות והתנהגות לא נאותה של שוטרים" .הדוח בדק
בעיקרו את האופן שבו מטפלים מח"ש והמשטרה בתלונות על אלימות שוטרים.
במסגרת הביקורת של מבקר המדינה ,נבחנו פעילויות ונתונים של עבודת מח"ש,
המתייחסים לשנים ,2003 – 2002ונבדק מדגם של 305תיקים.
ממצאיו העיקריים של דוח הביקורת הנ"ל היו:
כ 65% -מהתיקים שעניינם תלונות על שימוש בכוח שלא כדין ,נגנזו מבלי
שנחקרו .כש 73% -מתוכם תחת עילה של "חוסר עניין לציבור".
14
מחצית מהתלונות בגין שימוש בכוח ,הנופלות במישור הפלילי שבטיפול
מח"ש אינן מטופלות כלל עקב סירוב המתלונן לשתף פעולה ,והן אינן
עוברות לטיפול משמעתי או אחר במשטרה .זאת למרות שמדובר בתלונות
שחומרתן רבה יותר מעבירות המשמעת הרגילות שכן מטופלות ע"י
המשטרה במישור משמעתי או פיקודי.
בתלונות שנחקרו ונסגרו במח"ש מחוסר ראיות מספיקות ,נמצא
שהמשטרה אינה בודקת האם יש מקום לנקוט באותם מקרים באמצעים
פיקודיים כדי למצות את הטיפול.
נמצא שב 48% -מתיקי המדגם שנבדקו ,מח"ש לא דיווחה למשטרה על
החקירה ,אלא בסיומה ,כשהיא מציגה שיקולים הנוגעים להשפעת הדיווח
על קידום השוטר הנחקר .לדעת מבקר המדינה שיקולים אלה יש להשאיר
בידי המשטרה בלבד.
בבדיקת המדגם עלה שב 22% -מהמקרים קודמו שוטרים בדרגה במהלך
תקופת החקירה כנגדם במח"ש ,זאת בניגוד לפקודות המטה הארצי
במשטרה בדבר עיכוב קידומם של שוטרים שנחקרים.
סוגיית אזרוח מח"ש המלווה את פעילותה כ 12 -שנים )עד מועד הביקורת(
לא יושבה ולא בוצעו הצעדים הדרושים לאזרוח מח"ש ,כשבשנים
האחרונות הנושא הוזנח לחלוטין .כמו כן ,שליש מהחוקרים שהושאלו
למח"ש מהמשטרה ,לא נשאו דרגות קצונה ,ומרביתם איישו משרות
שהדרגות הנדרשות בהן גבוהות מדרגתם בפועל.
בתאריך 13/12/2005נערך בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ,דיון מעקב
אחר הדוח הנ"ל ,שבבסיסו ביקורת של חלק מחברי הוועדה על העדר מיצוי
החקירה ע"י מח"ש בתלונות של אזרחים על אלימות שוטרים.
בתאריך 15/11/2010נערך בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ,דיון מעקב
חוזר אחר הדו"ח הנ"ל .בסיכום הישיבה אמר יו"ר הועדה ,ח"כ יואל חסון כי:
" ...אני מאמין שחברי הכנסת שנמצאים כאן מסכימים אתי ,שמשרד המשפטים
חייב ב 2011-להכניס את מח"ש לתוכנית העבודה לקיום ביקורת פנימית ,על כל
המשמעויות של כך .זה משהו שחייב להיעשות ,ואני מבקש ,כשזה יקרה ,לדווח
לוועדה שזה נכנס לתוכנית העבודה ,ובסוף הביקורת לדווח לנו על סיום
הביקורת ,ונחליט אם לקיים על הדוח הפנימי הזה ביקורת או לא".
15
.4נתונים
4.1בהסתמך על נתונים שקיבלה הביקורת מתוך מערכת ה ,BI -עולה שבתקופה
שבין ינואר 2010ועד ,22/9/2011התקבלו במח"ש סה"כ 7,838תלונות .מבניהן
ב 85.6%) 6,711 -מסה"כ( ,הסתיים הטיפול עד מועד הביקורת ) ,(22/9/2011ועוד
1,127תיקים שנפתחו מינואר 2010ועד למועד הביקורת ) (22/9/2011נמצאים
עדיין נמצאים בטיפול ,בחלוקה הבאה:
טבלה – 1תיקים שהטיפול בהם
הסתיים
מס'
התיקים
%
מסה"כ
נחקרו
1,259
19%
לא נחקרו
2,328
35%
לא נחקרו
מחוסר סמכות
3,124
46%
סה"כ
6,711
100%
אופן הטיפול
טבלה – 2התיקים שעדיין נותרו
פתוחים
מס'
תיקים
%
מסה"כ
סטאטוס
הטיפול
הקפאה
47
4%
לא ידוע
166
15%
בחקירה
914
81%
סה"כ
1,127
100%
גרף – 1תיקים שהטיפול בהם הסתיים
נחקרו,1,259 ,
19%
לא נחקרו,
35% ,2,328
לא נחקרו מחוסר
סמכות,3,124 ,
46%
16
4.2מבין 7,838התלונות שהתקבלו במח"ש בתקופה הנדונה ,רק ב 4,714 -תלונות
)כ (60% -היה למח"ש סמכות לחקור .מתוכם ,ב 2,173 -תלונות -נפתחו הליכי
חקירה )שהם כ (46% -וב 2,541 -תלונות אחרות -לא נפתחו הליכי חקירה ע"י
מח"ש )שהם ,(54%מהסיבות המפורטות להלן:
טבלה - 3התפלגות תיקים שלא נחקרו
%מסה"כ
סיבה
מס' תיקים
חוסר עניין לציבור -
לא ידוע )*(
1,823
72%
תלונה מינורית/גבולית
254
10%
בדיקה ראשונית
128
5%
אישור שפיטה
100
4%
חוסר שיתוף פעולה
74
3%
הקפאה
47
2%
תלונות בין שוטרים
24
1%
תלונה כבושה
21
1%
עבריין לא נודע
8
0%
אחר
62
2%
סה"כ
2,541
100%
)*( הערה:רק בשנת 2011החלו להגדיר באופן מפורט יותר במערכת הממוחשבת את
מרכיבי העילה של "חוסר עניין לציבור" .עדיין במרבית התיקים שנסגרו מ"חוסר עניין
לציבור" לא רשומה העילה המפורטת ומופיע בדוח ה" BI -לא ידוע".
17
4.3כאמור בטבלה 1לעיל ,בתקופה שנבדקה ע"י הביקורת ,נחקרו 1,259תיקים ע"י
מח"ש .להלן התפלגות תוצאות הטיפול החקירתי בתיקים אלה:
טבלה – 4התפלגות תוצאות טיפול בתיקים שנחקרו
%מסה"כ
תוצאות חקירה
מס' תיקים
חוסר ראיות מספיקות
529
42%
חוסר אשמה
352
28%
חוסר עניין לציבור
141
11%
דין משמעתי
112
9%
דין פלילי
84
7%
עבריין לא נודע
41
3%
סה"כ
1,259
100%
גרף – 2התפלגות תוצאות טיפול בתיקים שנחקרו
עבריין לא נודע ,דין פלילי,
3% ,41
7% ,84
דין משמעתי,
9% ,112
חוסר ראיות
מספיקות,529 ,
42%
חוסר אשמה,
28% ,352
חוסר עניין
לציבור,141 ,
11%
18
4.4בתגובה לדוח הטיוטה ,בהתייחסות לנתונים בסעיף 4לעיל ,מסרה הנהלת
מח"ש הערה כוללת שהיא מסתייגת מהסקת מסקנות הביקורת )בהמשך
הדוח( בהסתמך על הנתונים הנ"ל ,שלדעתם הם מדגם המייצג תקופה
מוגבלת.
הנהלת מח"ש הציגה נתונים מתוך חוברת סיכום שנת 2011שהיא ביצעה ,והם
מוצגים בתגובה שצורפה כנספח לדוח הביקורת.
תגובת הביקורת
ראשית ,הנתונים המוצגים ע"י הביקורת נלקחו מתוך מערכת ה BI -של
המשרד ,ואמורים לשקף נתוני אמת .הביקורת היא הקובעת את ההיקף
והתקופה הנבדקת לראות עיניה המקצועיות ,ואין זה ראוי שהמבוקר יקבע
מהי התקופה הרלוונטית לבדיקה.
שנית ,לגבי שנת ,2011הביקורת לא מצאה שוני מהותי בין נתוני הביקורת
המוצגים לעיל לבין הנתונים שהעלתה הנהלת מח"ש בתגובתה.
19
.5פירוט ממצאי הביקורת
5.1נהלי עבודה של מח"ש
למח"ש הנחיות פנימיות מפורטות שאושרו ע"י ראש מח"ש וסגנו ,המגדירות
נושאים מרכזיים בפעילות המחלקה ,מגדירות תהליכי ושיטות עבודה ,סמכויות
של המחלקה והעובדים בתוכה ,ממשקים עם גופים חיצוניים )בעיקר משטרת
ישראל( ועוד .הפרקים המרכזיים בקובץ ההנחיות הם:
טיפול בתלונות ופתיחה בחקירה
סמכויות
החקירה
סיום החקירה
דיווח למשטרה על החלטות מח"ש
רישום פלילי בתיקי מח"ש
הביקורת מצאה כי:
.1חסרים בקובץ ההנחיות של מח"ש נושאים של :תהליכי ניהול ,בקרה
ומעקב במחלקה )כולל דיווחי עמידה ביעדים(; תהליכי ניתוב ורישום
תלונות בשלוחות מח"ש; תהליכי עבודת מזכירות המחלקה; קריטריונים
להפעלת סמכות ע"י ראשי צוותים לפתיחה בחקירה )בדומה לתחום
אלמ"ב( ועוד.
תגובת הנהלת מח"ש:
)א( קובץ נהלי העבודה במח"ש עוסק בתהליכי עבודה מקצועיים ולא נוגע
לתהליכי עבודה מנהליים פנים מחלקתיים; )ב( במערכת הממוחשבת כלולים
תהליכים מובנים של משימות ,יעדים ודיווחים; )ג( דרך עבודת המזכירות ויעדי
עבודתה מפורטים בדוח הסיכום השנתי.
לדעת הביקורת
הביקורת נותרת בדעתה כי חסר קובץ הנחיות פנים ארגוניות המגדיר את
תהליכי העבודה המנהליים הנדרשים במחלקה ,הן לצורך הגדרת נורמות
העבודה במחלקה והן כשמירה על הזיכרון הארגוני.
20
5.2תהליך טיפול ראשוני בתלונות ומיונן
כאמור לעיל ,התלונות מתקבלות בתחנות המשטרה ברחבי הארץ ,במזכירות
המחלקה בירושלים או בשלוחותיה בחיפה ,בת"א ובבאר שבע ,או שנשלחות
למזכירות המחלקה בפקס/בדואר/בדואר אלקטרוני.
בנוסף למסמכים המגיעים ישירות למזכירות מח"ש מידי יום ,מתקבלים בכל
יום 6שקי דואר )שק מהמשטרה ,שק מהמשרד הראשי ,שק מהפרקליטות ו3-
שקים משלוחות מח"ש במרכז ,בדרום ובחיפה( .בשקי בדואר מתקבלים
מסמכים שונים ובכללם תלונות ,תיקים ומסמכים שונים המתייחסים לתלונות
ולתיקים שבטיפול.
צוות הדואר במזכירות המונה 3עובדות ,ממיין את כל החומר המתקבל ,תוך
הפרדה בין דואר שוטף לתיקים שכבר מתנהלים ,לתלונות ולחומר משטרתי.
כל מסמך המתקבל במזכירות מח"ש מוחתם בחותמת "דואר נכנס" ,נסרק
לתיק הווירטואלי במחשב ומתויק בתיק הפיזי .מסירת תיקי תלונות לשלוחות
וקבלתם בחזרה נעשית באמצעות שוברי דואר שבהם מפורטים מספרי התיקים.
השוברים מוחתמים ע"י המזכירות הראשית בחותמת "דואר נכנס" מיד עם
קבלתם .המקור של השובר מוחזר בחזרה למחוז שממנו נשלח ,וזה מהווה
אישור לקבלת התיק.
בשלוחה בחיפה בנוסף לחותמת על גבי השובר ,כל תיק המתקבל לבדיקה
מוחתם מיד עם קבלתו בצידו הפנימי בחותמת "דואר נכנס" ,כדי שיוותר על
גביו סימון למועד כניסתו לשלוחה.
מיון הדואר נעשה לפי החלוקה הר"מ:
הפצה של התכתבות שוטפת לפרקליטים ,לחוקרים ,למתמחים ולהנהלה.
בירורים ושאלות על תיקי מח"ש מועברים לסגנית המזכירה הראשית.
תלונות רגילות וחומר משטרתי – כל החומר נשאר במשרד הדואר עד
לסיום הסריקה והרישום ואח"כ מועבר לטיפול הפרקליטים הצעירים
והמתמחים.
בתום הרישום והסריקה ,המזכירה מחלקת את התלונות באופן שרירותי ועל פי
רשימה שמית לפרקליטים צעירים/מתמחים ,כאשר כל אחד מהם מקבל
לטיפולו עד 4תלונות ביום .הרישום של העברת התיקים מתנהל באופן ידני ע"י
המזכירה.
21
הביקורת מצאה כי:
.2מנהלת ענף הדואר ציינה בפני הביקורת כי 4הסורקים הקיימים בענף
מיושנים ,מנגנון משיכת הדפים באחד מהם לא תקין והסריקה אורכת
זמן ממושך .כן ציינה כי ביקשה להחליף את הסורקים בסורקים חדשים,
אך הבקשה לא נענתה.
תגובת הנהלת מח"ש:
"אנו מצטרפים לאמור בסעיף 5.2לביקורת ,לפיו ראוי שמח"ש תקבל לרשותה
סוקרים חדשים .עם זאת ,מדובר בנושא הנמצא בתחום אחריות מחלקת רכש
במשרד המשפטים ופניות בנושא זה בוצעו על ידנו פעמים רבות".
מתוך מדגם הביקורת נבחנו מקורות מהם מגיעה התלונה למח"ש )לא ניתן
לקבל חיתוך שכזה מהמערכת התפעולית לגבי כלל התלונות שטופלו במח"ש(:
טבלה – 5התפלגות אופן הגעת התלונות
מס"ד
אופן קבלת התלונה
כמות
1
גביית הודעה
33
אחוז
מסה"כ
35%
2
עדות בתיק משטרתי
32
34%
3
באמצעות גורם מקשר
11
12%
4
5
6
7
8
9
דואר
חשיפה
לא רשום
בפקס
בע"פ
חקירה יזומה
5
3
3
3
2
1
5%
3%
3%
3%
2%
1%
10
11
אנונימי
סה"כ
1
94
1%
100%
1
"1גורם מקשר" – הוא מי שפונה למח"ש בתלונה בשמו של הנפגע לכאורה ,בין אם זה עו"ד ,הורה ,ארגון/עמותה וכו'
22
הביקורת מצאה כי:
.3כאמור בנתוני טבלה 1לעיל כ 40% -מהתלונות המגיעות למח"ש הן אינן
בתחום סמכותה .בנוסף ,מעיון מדגמי בתיקים שנסגרו במח"ש בעילה
של "חוסר עניין לציבור" ,מצאה הביקורת שגם שם נמצאות תלונות שהן
אינן בסמכות מח"ש ,אך בכ"ז נפתחו כתיקי תלונה )רק מחודש מרס
2011החלו למיין את עילת "אין עניין ציבורי" ,לתת עילות שונות ,ובכלל
זה לעילת "לא בסמכות מח"ש"(.
.4הביקורת מצאה שמבוזבז זמן רב של העובדים המנהליים ושל עו"ד ,על
בחינת מהות התלונה ,מתן מענה למתלונן או העברתה לגורם הרלוונטי,
לאותן אלפי תלונות שעל פניהן אינן בתחום סמכותה של מח"ש ,ולא היו
צריכות כלל להגיע למח"ש אלא להישלח לגורם המתאים )לרוב –
למשטרה עצמה(.
לדעת הביקורת:
יש מקום להגביר את המודעות של הציבור ושל המשטרה לגבי תחומי הסמכות
של מח"ש.
תגובת הנהלת מח"ש:
לגבי ממצא – 3במקרים המצוינים של "חוסר עניין לציבור" מדובר בתיקים
שנפתחו בסמכות מח"ש ,נסגרו מחוסר עניין לציבור ונותרו בהן היבטים נוספים,
עודפים שבדיקתם אינה בסמכות המחלקה והועברו לגורמים אחרים.
הערת הביקורת– בממצא זה הביקורת מדברת על מקרים בהם נפתחו תיקים
מראש שלא בסמכות מח"ש ,כפי שעולה מהדוגמאות המצורפות בנספח ה'
לדוח.
תגובת הנהלת מח"ש:
לגבי ממצא - 4מח"ש הפכה בתודעה הציבורית לכתובת לכל טרוניה הנוגעת
למשטרת ישראל .אחת המשימות המקצועיות של המחלקה היא מיון התלונות
באופן מקצועי ואיננו רואים כיצד ניתן לחסוך מטלה זו.
בגזרת מודעות הציבור ,קיים אתר של משרד המשפטים הנוגע גם למח"ש ובו
מפורטות סמכויות המחלקה .כדי להגביר את מודעות הציבור ,הוחלט במהלך
שנת ,2011טרם עבודת הביקורת ,להיכנס לתהליך של עדכון ושדרוג האתר
והנושא מצוי בטיפול אגף מערכות מידע במשרד המשפטים.
23
בנוסף ,כאשר מתלונן מגיע למשרדי מח"ש ,הוא מתוחקר תחילה בע"פ באשר
לאופי התלונה וזאת על מנת לנתב אותו במקרים המתאימים לגורם המוסמך
ולחסוך בעבודה מיותרת.
חומר משטרתי
חומר משטרתי הינו חומר חקירה המצוי בידי המשטרה ,ממנו עולה חשד או
טענה של אזרח כי הופעל נגדו שימוש בכוח ע"י שוטרים ,אך לא הוגשה על ידו
תלונה רשמית למח"ש .על-פי סעיף 7לפקודה 06.03.03של המטה הארצי –
"תלונות הדדיות של אזרח ושוטר באותו עניין" ,החומר המשטרתי צריך לעבור
מיידית למח"ש ,גם אם לדעת המשטרה השימוש בכוח היה מוצדק בנסיבות
העניין .בנוהל העבודה של מח"ש קיימות הנחיות כיצד לנהוג למול המשטרה
במקרים בהם מועבר החומר המשטרתי למח"ש לאחר 3חודשים ומעלה .חומר
משטרתי נרשם במערכת התפעולית אך לא נסרק בשלבים הראשונים של קבלת
הדואר )אלא רק לאחר החלטת פרקליט על פתיחת תיק תלונה(.
החומר המשטרתי המתקבל אך לא נסרק לתיק הווירטואלי ,מתויק בקלסרים
עד להגעת המלין למסור עדות במח"ש .המזכירות מאתרת את המלין לפי
כתובתו או לפי מספרי הטלפון או באמצעי התקשרות אחר שמצוין בחומר
ושולחת אליו מכתב זימון למתן עדות.
כאשר מכתבי הזימון חוזרים למח"ש בשל כתובת לא נכונה ,נעשה תהליך של
איתור כתובות ,כאשר בחלק מהמקרים מועבר הטיפול לאיתור המתלוננים
ליחידת המודיעין ,כדי שיאתרו באמצעים שלהם את המתלונן .בתלונות של בני
מיעוטים מסתמך האיתור על מספרי טלפון של המעורבים ועדים.
תיקים שמקורם בחומר משטרתי וטרם נמסרה בהם עדות המתלונן מתויקים
במשרדי מח"ש לתקופה של עד 30ימים ולאחר מכן ,אם עדיין לא נמסרה עדות
המתלונן הם מועברים לתיוק וגניזה במסדרונות מח"ש לתקופה של שנתיים ואז
הם מבוערים .מנתוני המערכת התפעולית עולה שבשנת 2010נגנזו ללא טיפול
מהעדר מתלונן כ 1,000 -תיקים ,ובשנת 2011עד 30/6/2011נגנזו ללא טיפול 539
תיקים.
24
פתיחת תיקי תלונה
כל תלונה המתקבלת במח"ש נרשמת במערכת התפעולית והרישום לכשעצמו
פותח את התיק הווירטואלי אליו נסרקים מסמכים מרכזיים בתיק .התלונה
מקבלת ע"י התוכנה מספר תיק סידורי שמלווה אותה עד לסיום הטיפול.
לכל תלונה ,למעט כזו שמקורה ב"תיק משטרתי" ,נפתח במקביל גם תיק פיזי,
שבו מתויקים כל המסמכים וההודעות .לצורך הבחנה בין סוגי התיקים
הפיזיים נקבע כי לתיקים שמועברים לדין מוצמדת מדבקה אדומה ולתיקי
אלימות במשפחה מוצמדת מדבקה צהובה .תיקים ללא מדבקות הם אלה
שהומלצו לסגירה.
נתוני התלונה מוזנים לתיק הווירטואלי ונרשמים בו פרטי האירוע ,פרטי
התלונה ,המלין ,הנילון והעדים .המזכירה בודקת אם יש תלונות נוספות באותו
עניין נשוא התלונה לפי מספר ת"ז של המלין ,שמו ,תאריך ומקום האירוע .אם
יש חומר נוסף הוא מצורף לתיק .תהליך זה מתקיים גם בשלוחות מח"ש בצפון,
בת"א ובדרום – בהן ישנם צוותי חקירה ,בשעה שהתיקים נפתחים אצלם
לחקירה מיידית.
הביקורת מצאה כי:
.5במדגם הביקורת שנבדק נמצאו מקרים שונים של ליקויים ברישום
ותיעוד נתונים בתיק הפיסי ובתיק הווירטואלי ,כמפורט בנספח ב' לדוח.
.6סעיף 1.3בנוהל מחייב את "הפרקליט להנחות את המזכירות להזין את
שמו של החשוד/ים וכן את סעיף העבירה בה הוא נחשד" .למרות הנחיה
זו ,ולמרות שבאפיון המערכת נקבע שדה נפרד לרישום "סוג העבירה",
בכל 94תיקי המדגם שבדקה הביקורת ,לא מצוין סוג העבירה המיוחסת
לחשוד ,בדף תקציר תיק המופק במערכת התפעולית.
.7לא נמצאה חותמת "דואר נכנס" על שום מסמך המתקבל בצוותי מח"ש.
תגובת הנהלת מח"ש:
לגבי ממצא " – 5הביקורת איתרה תקלות טכניות במס' תיקים בכל הנוגע
להזנות במערכת התפעולית .בעקבות עבודת הביקורת וכבר במהלכה ,כונסה
ישיבה מיוחדת של כל ראשי צוותי החקירות במח"ש ,וזאת ע"מ לרענן ולחדד
את תהליכי העבודה במערכת התפעולית .עם זאת יובהר ,כי אין בכשלים
הטכניים שאותרו ע"י הביקורת ,כדי לפגוע בעבודה המהותית שבוצעה
ומבוצעת בתיקים אלו".
25
לגבי ממצא –6פרטי סוג העבירה מתועדים בעמודת "פרטי האירוע" ,נוהל
מח"ש אינו מחייב רישומם בעמודה של "תקציר התיק".
הערת הביקורת– נהלי מח"ש להבנת הביקורת מחייבים רישום כאמור לעיל.
ישנו הגיון ברישום סעיפי העבירה בשדה נפרד ,כדי לאפשר חיתוך של נתוני תיק
מח"ש לפי סוגי העבירות.
לגבי ממצא - 7הוחלט בעקבות הביקורת לאפשר העברת חותמות של "דואר
נכנס" גם לראשי הצוותים .הדבר בוצע על ידנו בכל צוותי מח"ש עוד במהלך
עבודת הביקורת ,עוד בטרם הגשת טיוטת הדו"ח.
הזנת שם השוטר החשוד
על פי סעיף 1.3בנוהל מח"ש ,כאשר מתקבלת החלטה לפתוח בחקירה
ומהתלונה עולה בבירור שמו של החשוד -באחריות הפרקליט להנחות את
המזכירות להזין את פרטי השוטר במערכת התפעולית .רק במקרים חריגים
ביותר ועל פי אישור ראש הצוות או במקרים רגישים וגבוליים על פי אישור
הנהלת מח"ש או פרקליט בכיר לא יוזנו פרטים של שוטרים חשודים.
כאשר ניתנת החלטת גניזה בתלונה שמופנית כלפי חשוד/ים ספציפי ,יש להפעיל
שיקול דעת האם להזין את שמו של החשוד במערכת מח"ש ,או שמא בנסיבות
המקרה אין הצדקה לעשות כן .במקרים של חומר משטרתי שאינו מתגבש לכדי
תלונה ,פרטי השוטר החשוד/הנילון אינם נרשמים במערכת מח"ש.
הביקורת מצאה כי:
.8לביקורת נמסר ע"י ס .מנהל מח"ש כי עפ"י החלטת פרקליט המדינה,2
בתיקים שנסגרו מעילה של חוסר אשמה ,או אין עבירה או זיכוי לא ניתן
לבצע חיפוש בנתוני מערכת הממוחשבת של מח"ש על-פי פרטי הנילון,
זאת כדי שלא יוחתם שמו של השוטר .כתוצאה מכך ,קיומן של תלונות
נוספות כנגד נילון ,מתגלות רק באקראי ,גם במקרים בהם בתיק אחר
ישנה המלצה להעמיד את השוטר לדין )ראה למשל בתיק מח"ש
6235/2010שנסגר מחוסר עניין לציבור ,כי המתלוננת סירבה להתלונן
באופן רשמי .עולה מהמלצת המתמחה כי באקראי התגלה שיש תיק
נוסף נגד החשוד )תיק ,(2629/2011שבו יש המלצה להעמידו לדין(.
2הביקורת לא איתרה את ההחלטה ,אולם ראש מח"ש העביר לביקורת מסמך בו דיווח בעת דיון אצל המשנה לפרקליט
המדינה )תפקידים מיוחדים( ביום ,1/12/08על יישום ההחלטה.
26
.9ממדגם התיקים שנבדקו עולה שבמקרים רבים לא מוזנים פרטי החשוד
במערכת הממוחשבת של מח"ש ,מבלי שנמצאים בתיקים אישורים של
בעלי הסמכות בהתאם לנוהל מח"ש .1.3כך למשל :בתיק ) 6080/10שבו
נפתחה חקירה רגישה שבסיומה "אין עבירה" ,אך לא מצוי בתיק
האישור הנדרש בנוהל לגבי אי הזנת פרטי חשוד( ,בתיק ,423/2011
,1733/2011 ,1561/2011 ,1469/2011 ,7404/2010 ,6471/2010 ,6120/2010
.(2767/2011 ,2351/2011 ,1879/2011
לדעת הביקורת:
קיימת חשיבות שמידע קודם על תלונות שהוגשו כנגד שוטר )גם אם לא נחקרו
וגם אם נסגרו מעילה של "אין עבירה" או "חוסר אשמה"( ,ירוכזו בידי מח"ש,
וניתן יהיה לאחזר מידע זה ,שיש בו כדי להכריע האם לפתוח חקירה בתלונה
נוכחית על שוטר )בעיקר בתיקי אלימות גבוליים(.
לאור זאת יש מקום לבחון מחדש את הנחייתו של פרקליט המדינה בסוגיית
שמירת מידע על תלונות לגבי שוטרים שלא הועמדו לדין.
תגובת הנהלת מח"ש:
לגבי ממצא –8תכלית ההנחיה היא למנוע "מרשם פלילי" ממי שלא דבק בו
רבב ,במקרים שהתיקים נגנזו מ"אין עבירה" או מ"חוסר אשמה" .לגבי מי
שלא נוקו כליל בחקירה ,ניתן לאחזר מידע מהמערכת.
הערת הביקורת– הביקורת לא רואה ברישומי מחלקת חקירות "מרשם פלילי",
אלא מערכת תפעולית מקומית של המחלקה .עדיין יתכנו מקרים של שוטר
פלוני אשר מח"ש במספר מקרים לא הצליחה לבסס ראיות כנגדו ,מסיבות
שונות ,מבלי ש"ההיסטוריה הגבולית" שלו מופיעה בפני חוקרי מח"ש.
לדעת הביקורת ,חוסר יכולת למצות חקירה מול שוטר ,אינה צריכה למחוק
אוטומטית את עובדת קיום התלונה שבגינה נפתחה חקירה כנגדו.
לגבי ממצא –9סעיף 1.3לנוהל מח"ש מחייב להזין חשוד רק כאשר מדובר
בוודאות ב"חשוד".
ברוב המוחלט של הדוגמאות שניתנו בסעיף זה ,לא הייתה ודאות בנוגע לזהות
החשוד ולכן ההחלטה הייתה נכונה ומוצדקת.
27
הערת הביקורת -סעיף 1.3בנוהל מח"ש קובע "אם לא הוזן שמו של החשוד
בהחלטת הפתיחה ,יש להזינו במהלך החקירה כאשר נודעת זהותו .אי הזנת
חשוד שפרטיו ידועים ייעשה רק במקרים חריגים ביותר ועל פי אישור ראש
הצוות הרלוונטי ,ו/או במקרים רגישים וגבוליים על פי אישור הנהלת המחלקה
או פרקליט במחלקה בדרגת ממונה ומעלה" .ב 11 -התיקים שנרשמו כדוגמה
בסעיף זה ,לא נמצאה תיעוד לאישורים כנדרש בנוהל ,ובחלקם נראה שהייתה
קיימת ודאות לגבי זהות החשוד.
5.3
פתיחה בחקירה בעקבות מידע מודיעיני
בתוך מח"ש קיימת יחידת מודיעין המורכבת כולה מאנשי משטרה מושאלים
למח"ש .ביחידה קציני איסוף המחולקים גיאוגרפית ואמונים על איסוף מידע
מהשטח ,ממקורות שונים ומקשרים בתוך יחידות המשטרה.
היחידה מפעילה מערך של הערכה ושל שימוש באמצעים טכנולוגיים )כולל
מעקבים ,האזנות ,שימוש במידע ועוד( ,לצורך איסוף ואימות מידע מודיעיני
ולעזרת צוותי החקירות.
היחידה עובדת על-פי תוכנית עבודה שבועית המתבססת על תוכניות העבודה
של הרכזים המגישים מדי שבוע את תוכנית לאישור מפקד היחידה ,שהוא
קצין משטרה בדרגת סגן ניצב.
קיים ביחידה תהליך מסודר של העברה של תיק מודיעיני שהבשיל )"פוצח"(
לחקירה גלויה ע"י צוות החוקרים מזרוע החשיפה או ע"י אחד מצוותי
החקירה האזוריים של מח"ש.
היחידה המודיעינית עוסקת בד"כ בתיקים מורכבים ואיכותיים ,שרמת
העבירות בהם חמורה במיוחד )מעורבות של שוטרים בסחר בנשק וסמים,
מעורבות בגניבות ,עבירות של אלימות חמורה ועוד(.
5.4
ההחלטה על פתיחת חקירה או גניזה
לאחר הזנת כל נתוני התלונה במערכת התפעולית ע"י המזכירות ,תיק התלונה
או החומר המשטרתי מועברים לפרקליט צעיר/מתמחה ,אשר בודק אם יש
בתלונה תשתית מספקת ,המגלה חשד לביצוע עבירה פלילית ,וממליץ אם
לגנוז את התיק או לפתוח בחקירה.
28
הוא מעביר את המלצתו לפרקליט בכיר לשם קבלת החלטה .הפרקליט הבכיר
יכול לקבל את ההמלצה ולעגנה כהחלטה ,או שיכול לקבל החלטה שונה .מרגע
שקיבל החלטה הוא מנחה את המזכירות כיצד לעדכן את טבלת ההמלצות
וההחלטות לגבי התיק הנדון ,במערכת הממוחשבת )למעשה בתיק
הווירטואלי( ,וכיצד להמשיך את הטיפול בתיק על פי ההחלטה שקיבל.
עדכון טבלת המשימות בתיק הווירטואלי ,שמציינת מה המשימה הבאה שיש
לבצע בתיק ,נעשה באחריות הפרקליטים )הצעירים והבכירים( ,המתמחים,
ראשי הצוותים והחוקרים והמזכירות כל אחד לפי שלב טיפולו בתלונה.
אם הפרקליט הבכיר סבור שיש לפתוח בחקירה ,הוא יעגן בכתב את החלטתו
ויעביר את תיק התלונה לטיפולו של ראש צוות החקירה המתאים .ראש צוות
החקירה ינתב את הטיפול בתיק לחוקרים בצוות ,ועם סיום פעולות החקירה
החוקר ימליץ את המלצותיו לראש הצוות.
ראש הצוות יבחן את המלצות החוקר ויכול לאשרן או לשנותן ויעביר את
התיק עם המלצותיו למנהל מח"ש או לסגנו להחלטה סופית .המלצת ראש
הצוות יכולה להיות העמדה לדין פלילי או משמעתי )בעבירות של שימוש בכוח
שלא כדין( או סגירת התיק בשל אחת העילות הקבועות בחוק סדר הדין
הפלילי ]נוסח משולב[ ,התשמ"ב ) 1982 -להלן – חוק סדר הדין הפלילי(,
דהיינו חוסר אשמה ,חוסר ראיות מספיקות או חוסר עניין לציבור.
ההחלטה הסופית של מנהל מח"ש או סגנו מתקבלת לאחר שהמלצות
החוקרים והפרקליטים הבכירים נבחנו ע"י הפרקליט הבכיר שטיפל בתיק.
כדי לא ליצור עומס עבודה אצל הפרקליטים הוחלט במח"ש כי תלונות
מועברות לפרקליטים למיון והמלצה ראשונית מיד עם הגעתן .לעומתן
התיקים מועברים לפרקליטים להמשך טיפול פעם בחודש בתחילת כל חודש.
בבדיקה המדגמית שערכה הביקורת נמצא אך ורק מקרה אחד שבו עפ"י
הרישומים ,פרקליט צעיר ללא סמכות לכך ,נתן החלטה על סגירת תיק ללא
חקירה ,למרות סמכותו להמליץ בלבד )ראה תיק .(2299/2011
בתגובה לדוח הטיוטה ציינה הנהלת מח"ש כי "מעיון בהחלטה שהוזנה
בתיק נכתבו בהערות הפרקליט המילים "באישור יעל" שהיא פרקליטה
בכירה ומוסמכת".
29
הביקורת בדעה שבמקרה זה שמה של הפרקליטה הבכירה ,יעל פרידמן,
שאישרה את ההחלטה ,היה צריך להירשם בצורה ברורה יותר גם בגוף
התיק וגם בתקציר במערכת התפעולית.
ככלל הביקורת סוברת שיש לרשום באופן ברור ומסודר ,ולא כדרך אגב ,את
הפרטים המלאים של בעל הסמכות שקיבל אתה החלטה בכל תיק.
5.5משכי זמן הטיפול בחקירות במח"ש והבקרה על הטיפול
קביעת היעד לזמן טיפול בתיק חקירה ופיקוח הנהלת מח"ש על עמידה ביעדים
הנהלת מח"ש קבעה לעצמה יעדים כלליים להנהלת מח"ש ולצוותי החקירה.
היעדים הם:
החקירה בתיקי אלמ"ב תסתיים תוך 20יום
סיום חקירה רגילה בתוך 3חודשים
בתיקים בהם נדרשת השלמת חקירה היא תבוצע תוך 30יום
מספר התיקים המצויים בחקירה בצוות לא יעלה על 100תיקים בממוצע
לחודש.
לצורך ביצוע הבקרה בכל תחילת חודש ,ראשי הצוותים מעבירים לראש מח"ש
דוח אקסל ובו דיווח על פעילות המחוז בחודש שחלף ,וכך נמדדת עמידת הצוות
ביעדים .גם לפרקליטים מופקים דוחות מעקב מתוך ה ,BI -אותם הם בודקים
ומחזירים לממונה ,ובאמצעותם נעשה המעקב אחר עמידה ביעדים.
סיכום עמידת כל צוות ביעדים הנ"ל ברמה השנתית מופיע בדוח סיכום עבודת
מח"ש המופק ע"י הנהלת מח"ש מידי שנה.
הביקורת מצאה כי:
.10בהיעדר הגדרה בנוהל של אופן ביצוע דיווח חודשי של המחוזות ,נמצא
כי כל מחוז מדווח באופן שונה על עמידתו ביעדי משך הטיפול בתיקי
חקירה.בין היתר הביקורת מצאה כי:
א .הפרדה בדיווח בין תיקים שהסתיים בהם הטיפול לבין תיקים
שנותרו בטיפול המחוז – נעשית רק בדיווחי מחוז צפון.
30
ב.
דיווח על תיקים שסוכמו בחודש שעבר ותיקי השלמה שהתקבלו
החודש– נעשה רק ע"י מחוז מרכז.
ג .מחוז מרכז אינו שולח פירוט של כל התיקים המטופלים ,להבדיל
משאר המחוזות.
ד .רק חלק מהמחוזות מדווחים באופן מפורט על כמות תיקי אלמ"ב
והשלמת חקירה בחתך של חוקר מטפל ,תוך פירוט של התיקים
תגובת הנהלת מח"ש:
הדיווח שנדרש ע"י הנהלת מח"ש מבוצע ע"י "ראשי הצוותים כולם באופן אחיד.
מעבר לכך ,כל ראש צוות על פי שיקול דעתו מעביר לעיון ההנהלה נתונים
נוספים שברצונו להציג לפניה"...
הערת הביקורת– נושא בקרה ודיווח על פעילות המחוזות ,החלה מהנחיה
שניתנה בע"פ והפכה לנוהג ,שאינו מעוגן בשום מסמך פורמאלי.
ראוי שנושא חשוב זה יוגדר בנוהל מסודר ,ויתבסס על כלי מדידה זהים לכול
המחוזות ,ואם נמצא לנכון ע"י חלק מראשי הצוותים לדווח על נושא מסוים ,יש
מקום להרחיב זאת לכלל הצוותים.
בדיקה מדגמית של משכי זמן הטיפול בתיקים
הביקורת בדקה ,בהסתמך על דוחות שהוזמנו עבור הביקורת מה ,BI -את משכי
זמן הטיפול הממוצעים בתיקים מסוגים שונים אשר התנהלו במח"ש ,ונפתחו
מינואר 2010ועד ספטמבר :2011
טבלה – 6תיקים בהם נפתחה חקירה מינואר 2010
ועד ספטמבר 2011והיא עדיין מתנהלת
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 180ימים
116
אחוז
מסה"כ
14%
.2
בין 91יום ועד 180
252
32%
.3
בין 30יום ועד 90יום
273
34%
.4
מתחת ל 30 -יום
164
20%
.5
סה"כ מקרים
805
31
הביקורת מצאה כי:
.11ב 45% -מתיקי החקירה הפתוחים במועד הביקורת) ,שזמן פתיחתם
לאחר ינואר ,(2010זמן הטיפול בתיק חורג מיעדי הזמנים שנקבעו ע"י
הנהלת מח"ש )סיום חקירה בתוך 3חודשים(.
טבלה – 7נסגרו בשנת – 2011המלצה להעמדה לדין פלילי
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 365ימים
12
אחוז
מסה"כ
19%
.2
בין 180יום ועד 365
23
36%
.3
בין 60יום ועד 180יום
18
28%
.4
מתחת ל 60 -יום
11
17%
.5
סה"כ מקרים
64
100%
.6
ממוצע לכול התיקים
212ימים.
טבלה – 8נסגרו בשנת – 2011המלצה להעמדה לדין משמעתי
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 365ימים
5
אחוז
מסה"כ
7%
.2
בין 180יום ועד 365
29
41%
.3
בין 60יום ועד 180יום
33
47%
.4
מתחת ל 60 -יום
3
4%
.5
סה"כ מקרים
70
7%
.6
ממוצע לכול התיקים
190ימים.
32
טבלה – 9נסגרו בשנת 2011מחוסר ראיות מספיקות
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 365ימים
17
אחוז
מסה"כ
5%
.2
בין 180יום ועד 365
142
45%
.3
בין 60יום ועד 180יום
143
46%
.4
מתחת ל 60 -יום
12
4%
.5
סה"כ מקרים
314
100%
.6
ממוצע לכול התיקים
197ימים.
טבלה –10נסגרו בשנת 2011מחוסר אשמה
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 365ימים
4
אחוז
מסה"כ
2%
.2
בין 180יום ועד 365
92
46%
.3
בין 60יום ועד 180יום
92
46%
.4
.5
.6
מתחת ל 60 -יום
סה"כ מקרים
ממוצע לכול התיקים
6%
11
100%
199
179ימים.
טבלה – 11נסגרו בשנת 2011מחוסר עניין לציבור
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 365ימים
7
אחוז
מסה"כ
7%
.2
בין 180יום ועד 365
33
35%
.3
בין 60יום ועד 180יום
40
43%
.4
מתחת ל 60 -יום
14
15%
.5
סה"כ מקרים
94
100%
.6
ממוצע לכול התיקים
166ימים.
33
טבלה – 12נסגרו בשנת – 2011עבריין לא נודע
מס"ד
משך זמן הטיפול בתיק
כמות
.1
מעל 365ימים
2
אחוז
מסה"כ
8%
.2
בין 180יום ועד 365
13
54%
.3
בין 60יום ועד 180יום
9
38%
.4
מתחת ל 60 -יום
0
0%
.5
סה"כ מקרים
24
100%
.6
ממוצע לכול התיקים
216ימים.
עולה מנתוני טבלאות 12 – 7כי בממוצע מח"ש מטפלת בתיקי חקירות משך
תקופה של כחצי שנה עד שמתקבלת החלטה בתיק בתום החקירה.
הביקורת מצאה כי:
.12על-פי נתוני המדגם של תיקים שנסגרו בשנת ) 2011טבלאות 12 – 7
לעיל( ,עולה כי רק בכמחצית מהמקרים עומדת מח"ש ביעדי משך זמן
החקירה שנקבעו על ידה )יעד של 3חודשים לחקירה(.
.13עוד עולה מנתוני המדגם כי בממוצע זמן הטיפול של מח"ש בתיקים עד
קבלת החלטה בהם ,עומד על כחצי שנה ,גם בתיקים אשר נסגרים
בעילה של "עבריין לא נודע" ) 216ימים( ו"-חוסר עניין לציבור" )166
ימים( ,בהם מהלך החקירה קצר מתיקים של העמדה לדין.
תגובת הנהלת מח"ש:
לממצאים 11עד – 13הנהלת מח"ש מציינת ש"הנהלה המבקשת לטייב תהליכי
עבודה ,מגדירה יעדים שאפתניים" .הנהלת מח"ש רואה בנתון של 55%עמידה
ביעד של השלמת חקירה בתוך שלושה חודשים ,הצלחה רבה של מח"ש ,לדעתה
גם ביחס ליחידות חקירה אחרות במדינה .במקרים רבים לא ניתן לבצע חקירה
אפקטיבית בפרק זמן של 3חודשים.
34
הערת הביקורת – הביקורת מציינת שהיעד של 3חודשים נקבע ע"י הנהלת
מח"ש עצמה .על-פי הסבריה של הנהלת מח"ש בכמחצית מהמקרים יעד זה אינו
בר השגה מראש עקב מורכבות החקירה .הביקורת בדעה שאין משמעות בקביעת
יעד שאין סיכוי להשיגו ,ויש מקום לבחון מחדש את הגדרת היעדים למועדי
סיום חקירות במח"ש )אולי לקבוע יעדים כמותיים מדורגים ,או ליצור הבדלה
ביעדים בין חקירות רגילות למורכבות יותר(.
5.6העברת דיווחים למשטרה וקבלת מידע על סיום הטיפול בתלונות
פרק מס' 5בנהלי העבודה של מח"ש מגדיר את המקרים והאופן שבו מדווחת
מח"ש למשטרה על תיקים שהיא פותחת ועל תיקים שהסתיימה בהם החקירה
)ראה פירוט הנוהל בנספח ג' לדוח(.
בדוח מבקר המדינה 56א ,משנת ,2005נבדק בנושא "הטיפול המערכתי בתלונות
על אלימות והתנהגות לא נאותה של שוטרים" .בדוח נבחן האופן שבו מטפלים
מח"ש והמשטרה בתלונות על אלימות שוטרים.
בדוח עלו ,בין היתר ,הממצאים הבאים:
מחצית מהתלונות בגין שימוש בכוח ,הנופלות במישור הפלילי שבטיפול
מח"ש אינן מטופלות כלל עקב סירוב המתלונן לשתף פעולה ,והן אינן
עוברות לטיפול משמעתי או אחר במשטרה .זאת למרות שמדובר בתלונות
שחומרתן רבה יותר מעבירות המשמעת הרגילות שכן מטופלות ע"י
המשטרה במישור משמעתי או פיקודי.
בתלונות שנחקרו ונסגרו במח"ש מחוסר ראיות מספיקות ,נמצא
שהמשטרה אינה בודקת האם יש מקום לנקוט באותם מקרים באמצעים
פיקודיים כדי למצות את הטיפול.
נמצא שב 48% -מתיקי המדגם שנבדקו ,מח"ש לא דיווחה למשטרה על
החקירה ,אלא בסיומה ,כשהיא מציגה שיקולים הנוגעים להשפעת הדיווח
על קידום השוטר הנחקר .לדעת מבקר המדינה שיקולים אלה יש להשאיר
בידי המשטרה בלבד .בבדיקת המדגם עלה שב 22% -מהמקרים קודמו
שוטרים בדרגה במהלך תקופת החקירה כנגדם במח"ש ,זאת בניגוד
לפקודות המטה הארצי במשטרה בדבר עיכוב קידומם של שוטרים
שנחקרים.
35
הביקורת בחנה באיזו מידה תוקנו הליקויים שהועלו במסגרת דוח מבקר
המדינה שנת ,2005כמפורט להלן:
קיים ממשק ממוחשב בין מח"ש לאגף כ"א במשטרה ,אשר באמצעותו
מדווח באופן שוטף על פתיחה בחקירה כנגד שוטר.
נושא העמדה לדין משמעתי )במקרים של שימוש בכוח(–
oבמקרים בהם הסתיימה החקירה בהמלצה להעמיד את השוטר לדין
משמעתי ,מועבר התיק וסיכום החקירה ,ביחד עם החלטת ראש
מח"ש ,להמשך טיפולה של מחלקת משמעת במטה הארצי של
המשטרה .בידי מח"ש נותר העתק של התיק המקורי )שמכונה "תיק
צהוב"(.
oלאחר סיום הטיפול המשפטי במשטרה מוחזר למח"ש תיק החקירה
המקורי עם פירוט תוצאות הטיפול .תאריך החזרת התיק ותוצאות
הדין המשמעתי מוזנות לתיק הוירטואלי במערכת הממוחשבת של
מח"ש.
oהביקורת בחנה באמצעות מדגם של 26תיקים )מתוך 145שהם (18%
שהועברו למשטרה להעמדה לדין משמעתי בין השנים ,2011 - 2010
האם הם טופלו ,והאם יש לגבי כך משוב ורישום אצל מח"ש ,כמפורט
בנספח ד' לדוח.
הביקורת מצאה כי:
.14מח"ש אינה יוזמת מעקב אחר תוצאות הטיפול בתיקי העמדה לדין
משמעתי ,ואינה מנהלת רשימת מעקב אחר תיקים אלו .במועד סיום
הביקורת )פברואר ,(2012מתוך 26תיקים עם המלצות להעמדה לדין
משמעתי ,שנבדקו במדגם )מתוך סה"כ 145תיקים שהועברו בשנים
:(2011 – 2010א( לגבי 20מקרים -קיים דיווח במערכת על תוצאות
ההעמדה לדין; ב( לגבי 5תיקים אין עדיין דיווח )מתוכם :בתיק אחד
עברו מעל ל 18 -חודשים מיום העברתו למשטרה ,בארבעת התיקים
האחרים עברו מעל ל 6 -חודשים(; ג( תיק אחד חזר להשלמת פרטים.
36
תגובת הנהלת מח"ש:
לדעת הנהלת מח"ש ממצא הנ"ל אינו מתיישב עם הנתונים המציגים
שבמרבית המקרים מדווח למח"ש תוצאות הטיפול המשטרתי .יודגש שכל
תיק שמועבר בהחלטה או המלצה לדין משמעתי מוחזר למח"ש יחד עם
הדיווח אודות התוצאות.
הערת הביקורת– טענת הביקורת היא סביב היעדר היוזמה והמעקב
הצמוד של מח"ש אחר קבלת תשובה לתוצאות הטיפול המשטרתי .מח"ש
אינה יוזמת בקרה ודורשת באופן שוטף דיווחים מהמשטרה ,אלא ממתינה
לקבלת התיקים מהמשטרה ,בהסתמכות על הנוהל לפיו המשטרה מחזירה
תיקים.
בדיקה של נושא המלצה לטיפול משמעתי פיקודי -הביקורת ביקשה
לבחון ,באמצעות מדגם תיקים ,האם טופלו אותם המלצות/הערות
המחלקה ,בטיפול משמעתי פיקודי ע"י המשטרה ,ובלי קשר לכך ,האם
ישנו במח"ש משוב חוזר לגבי טיפול זה.
מנהל מח"ש וסגנו ,מסרו לביקורת שאין בידי מח"ש נתונים אלו ,ושאין
למח"ש סמכות ועניין לבדוק מה מבצעת המשטרה בתחום המשמעת,
בנושאים בהם אין החלטה להעמדה לדין משמעתי.
עמדתם ,שגם אם מח"ש מעבירה למשטרה מידע על חריגות משמעת
והמלצות לטיפול פיקודי ,אין לה עניין וסמכות לבדוק או לבקש לבדוק מה
הוחלט במשטרה לעשות עם מידע/המלצות אלו ,בהם המשטרה סוברנית
להחליט לפי מדיניותה ונהליה.
בדיקה של נושא קידומם של שוטרים במהלך תקופת החקירה כנגדם
במח"ש– הביקורת בקשה לבדוק באמצעות נתוני מדגם ,האם היו מקרים
בהם קודמו שוטרים במהלך חקירתם .מנהל מח"ש וסגנו ,מסרו לביקורת
שאין בידי מח"ש נתונים אלו ,ושאין למח"ש סמכות ועניין לבדוק מה
מבצעת המשטרה בתחום זה .בנוסף ,הועלה הנימוק שהתערבות מח"ש
בנושא קידום שוטר הנמצא בחקירה ,יש בו מוטיב של חריצת דין ע"י גוף
חוקר ,וראוי שיוחלט על זה ע"י פיקוד משטרת ישראל )למעט מקרי קיצון
בהם יש סיכון שהקידום יפגע בחקירה גופה– אז מתואם מח"ש עם אגף
כ"א במשטרה(.
37
הביקורת מצאה כי:
.15ככלל מח"ש אינה יוזמת מעקב אחר הטיפול המשטרתי ותוצאותיו,
בענייני קידום שוטרים במהלך החקירה ,ובעניין המלצות לברור
משמעתי פיקודי.
תגובת הנהלת מח"ש:
הנהלת מח"ש אינה רואה עצמה מוסמכת לשמש גוף ביקורת על המשטרה בכל
הנוגע לנושאים של קידום שוטרים ונושאים משמעתיים ופיקודיים ,משימה
החורגת מתחומי מומחיותה וסמכותה של מח"ש .המעקב והבקרה על תיקים
אלו הינה באחריות משטרת ישראל בכלל ומחלקת משמעת בפרט.
הערת הביקורת– הביקורת סוברת שבכל מקרה שבו טיפלה מח"ש בתלונה של
אדם כנגד שוטר ,עליה להיות מודעת לתוצאות הטיפול באותה תלונה ,הגם
שהיא נמצאה ככזאת שאינה דורשת טיפול משפטי .לדעת הביקורת חובה זו
נובעת מאחריותה של מח"ש למול מגיש התלונה אליה ,שזכאי שהטיפול
בתלונתו ימוצה.
5.7ערר על החלטות מח"ש
על פי סעיף )62ב( לחוק סדר הדין הפלילי )נוסח משולב( ,התשמ"ב– ,1982רשאי
החשוד לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
על פי סעיף 64לחוק ,רשאי מתלונן לערער על החלטה שניתנה ע"י גוף או תובע
מוסמך – לפני פרקליט מחוז או פרקליט שמונה למנהל תחום עררים .הערעור
יהיה במקרים של החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ,משום שאין
בחקירה או במשפט עניין ציבורי ,ולא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין
אשמה.
הנוהל במשרד המשפטים הוא שכל ערר על החלטה ,מוגש באמצעות הגורם
שסגר את התיק ,כדי שתהיה לו האפשרות לבחון שנית את החלטתו ואף לחזור
ממנה לפני שהיא מועברת למחלקת עררים .הפרקטיקה היא שבד"כ הגורם
שסגר את התיק עומד מאחורי החלטתו הראשונית ,ומחלקת עררים נדרשות
לבחון את ההחלטה .החוק קובע שהחלטה על ערר בעבירות מסוג פשע או
אלימות או עבירות מין ,תתקבל בתוך 6חודשים מהגשת הערר .לגבי שאר
העבירות אין מגבלה לחוק בזמן הטיפול בערר.
38
החלטות בנושא קבלה או דחייה של ערר מתקבלות ברמה של משנה לפרקליט
המדינה ,לגבי כל אחד מהעררים המגיעים ממח"ש.
לדברי מנהלת תחום עררים בפרקליטות המדינה:
המאפיין העיקרי של תיקי מח"ש הוא שימוש בכוח )אלימות(של שוטרים.
במחלקה בודקים ביסודיות את העררים הנ"ל ,כאשר הכוונה להגיע
למיצוי חקירה ושתיקים אלה יסגרו בד"כ על עילות של חוסר אשמה ולא
על עילות חוסר עניין לציבור או חוסר ראיות.
העבודה עם מח"ש מסודרת ומאורגנת ,ומח"ש באופן כללי עובדים בלו"ז
שנקבע.
עפ"י נתוני מחלקת העררים:
טבלה – 6כמות עררים בשנה
2008
סה"כ עררים
שהתקבלו
במחלקת עררים
1,856
שנה
2009
1,982
מתוכם סה"כ %מסה"כ
עררים
עררים על
מח"ש
23%
418
18%
348
2010
1,940
349
18%
(*) 2011
סה"כ
1,346
7,124
283
1,398
21%
20%
)*( עד תחילת ספטמבר .2011
למחלקת העררים אין נתונים לגבי עררים אשר הגיעו למח"ש ובעקבותיהם
הוחלט במח"ש לשנות את ההחלטה המקורית בתיק.
לגבי קבלת עררים ,עפ"י נתוני מחלקת העררים:
בשנת 2010התקבלה החלטה בערר אחד בנושא עבירות עוון.
בשנת 2011התקבלו 5עררים ) 4במובן של השלמת חקירה ,ערר אחד במובן של
שינוי עילת סגירה(.
39
הביקורת מצאה כי:
.16במח"ש לא נרשמים בתיקייה נפרדת או בסימון מיוחד במערכת המידע,
המקרים בהם הוחלט ביחידה לשנות את ההחלטה המקורית בתיק,
בעקבות ערר .לכן לא ניתן לקבל ממח"ש נתונים לגבי מקרים אלו,
למרות שלדברי עובדים בכירים ביחידה ,קורים מקרים כאלו במהלך
השנים.
תגובת הנהלת מח"ש:
הניסיון מלמד שמספר התיקים בהם מח"ש סוטה מהחלטתה המקורית בעקבות
ערר הינו זניח .אין מניעה לבחון אפיון במערכת של הפקת נתון זה ,והנושא יבחן
במסגרת סדרי העדיפויות של טיפול במערכת הממוחשבת של מח"ש מול אגף
מערכות מידע במשרד המשפטים.
5.8ניהול מידע ונתונים במחלקה
המערכת התפעולית הממוחשבת
בשנת 2006נקלטה במח"ש מערכת מחשוב תפעולית אשר אמורה ללוות את
תהליכי העבודה במחלקה .המערכת כוללת מסכים בהם ניתן לנהל את פרטי
התלונה ותיק החקירה ,ניתן לפתוח ולנהל יומן משימות לטיפול בתלונה )כאשר
יומן זה מעביר את הטיפול מגורם אחד לשני בתוך המחלקה( ,ניתן לרשום
החלטות בתיק וניתן לסרוק באמצעותה מסמכים רלוונטיים לתיק וירטואלי
המנוהל ע"י המערכת.
המערכת הממוחשבת היא כלי עבודה מרכזי בעבודה השוטפת של המחלקה,
הוא משמש את כל עובדי המחלקה החל מעובדות המנהלה הקולטות נתונים
בתיקים ומדווחות למתלוננים או לגופים מקבילים )משטרה ,פרקליטות( על
מצב הטיפול בתיקים ,דרך המתמחים ,החוקרים והפרקליטים ,וכלה בצוות
הניהולי של המחלקה.
40
הביקורת מצאה כי:
.17ליקויים בתחום ניתוח המערכת והטמעתה בקרב עובדי היחידה,
פוגמים באמינות הנתונים המוזנים במערכת ,ביעילותה ובהיותה כלי
ניהולי אמין עבור הנהלת המשרד ,בתוך כך:
א .במערכת אין בקרה לוגית מספקת על קליטת ועדכון נתונים )למשל:
האפשרות לקלוט שדות תאריכים ללא הגיון היררכי ,אפשרות לפתוח
משימה לפני שהסתיימה משימה קודמת ועוד(.
ב .במערכת קיימים שדות מרכזיים )בעיקר של תאריכים ,ת.ז ,ופרטים
מנהליים( ,אשר במקרים רבים אינם ממולאים ,והמערכת אינה
מחייבת מילוי שדות אלה.
סטאטוס העברה – נמצאו מספר מקרים שבהם סטאטוס ההעברה
ג.
)מיקום התיק הפיסי( ,לא תואם את המיקום האמיתי של התיק
הפיסי )פירוט ראה בטבלה בנספח ב'(.
.18במערכת קיימים מסכים שלמים של דוחות שאופיינו למערכת ,בהם
דוחות לעבודה השוטפת ודוחות ניהוליים .כמעט כל הדוחות במערכת
אינם פעילים ולא ניתן לבצעם .עובדי המחלקה גם אינם יודעים על
מהות דוחות אלה .הנהלת מח"ש משתמשת בכלי ה BI -בלבד ,לשם
קבלת נתונים מנהליים על פעולות המחלקה.
תגובת הנהלת מח"ש:
לגבי ממצא " -17מערכת מח"ש עלתה לאוויר בשנת 2006והשינויים שניתן
לערוך בה מאז טעונים עבודה מקצועית של אגף מערכות מידע במשרד
המשפטים ,כרוכים בקשיים רבים ואינם תלויים במחלקתנו ,הגם שלאורך
השנים בוצעו מאות רבות של שיפורים ושדרוגים במערכת .אין חולק כי ניתן
להוסיף ולהשביח את המערכת אך מתחייב תעדוף בעניין השינויים המתבקשים
ביחס לעומס העבודה באגף מערכות מידע .השינויים הנמנים בהמלצת המבקר
בסעיף זה אינם מצדיקים תעדוף"...
"...יצירת "שדה חובה" לגבי נתון לא מהותי עלול "לתקוע" את המערכת ולשבש
סדרי עבודה ועל כן הגמישות המובנית בעניין זה עולה בקנה אחד עם צורכי
המערכת"...
41
"...מח"ש אינה מתקשה לאתר את תיקיה באמצעות המערכת הממוחשבת
והמקרים בהם תיק פיזי אינו מצוי במקום בו הוא אותר לפי המערכת ,הינם
חריגים ,אינם מתיישבים עם שיטת עבודה של משימות ממוחשבות ,ותקלות
כאלה מאותרות בנקל ומתוקנות"...
הערת הביקורת– הביקורת אינה מסכימה עם תשובת הנהלת מח"ש וסוברת,
שבדומה ליחידות אחרות במשרד המשפטים )דוגמאות קיימות בידי הביקורת(,
ניתן גם במח"ש להגיע למערכת ממוחשבת שעונה במלואה על צרכי היחידה,
מתוחזקת באופן מסודר ושהנתונים שבה מעודכנים באופן מלא.
לגבי ממצא - 18כאשר מערכת מח"ש עלתה לאוויר בשנת 2006נעשה ניסיון
לעלות במסגרתה מערכת דוחות .הניסיון לא צלח ודוחות אלו מעולם לא "עלו
לאוויר" .במקום זאת הוחלט לפתח את דוחות ה BI-המשרתים את צורכי
המחלקה.
הערת הביקורת – דוחות ה BI-אינם מהווים תחליף לדוחות התפעוליים
שאמורים היו להיות מופקים ממערכת התפעולית )בניהם דוחות המאתרים
נתונים שגויים או חסרים ,דוחות פעילות שוטפים וכו'(.
מערכת הBI -
כנהוג במשרד המשפטים פותחה בעבר עבור מח"ש סידרה של דוחות ניהוליים
באמצעות מערכת ה ,BI -הקולטת נתונים שונים מהמערכת התפעולית ,ומציגה
חתכים מבוקשים שלהם באמצעות כלי ניתוח נתונים.
סה"כ הוגדרו עבור מח"ש 34דוחות שונים ,הנחלקים ל 5 -הקבוצות הבאות:
נתונים כלליים.
עמידה ביעדים – פילוח מחלקתי.
נתונים שונים לפי מגזרים )למשל :פרקליטים,צוותי חקירות ,הנהלה
ומינהלה(.
עמידה ביעדים – פילוח לפי מגזרי עובדים.
נתונים כלליים )שונים(.
42
הביקורת מצאה כי:
.19מתוך 34הדוחות הקיימים ,נעשה במחלקה שימוש ב 5 -דוחות בלבד,
לצורך בקרה על עמידה ביעדים .הנהלת ועובדי מח"ש כלל אינם
מכירים את 29הדוחות האחרים ,ואינם עושים בהם שימוש כלל.
.20חמשת ) (5הדוחות המופקים מידי חודש מה ,BI -לצורך בקרה על
עמידת צוותים ועובדים ביעדי העבודה שהוטלו עליהם ,אינם נחשבים
כאמינים ע"י הנהלת מח"ש ,והדוחות מועברים לתיקונים ידניים של
העובדים בטרם הם מוגשים למנהל היחידה וסגנו.
לדעת הביקורת:
במח"ש לא הוטמעה כהלכה תרבות ארגונית של טיפול תקין בנתונים
ממוחשבים של פעולות ,ניתוחם והצגתם של נתונים אלו ,ושימוש בהם ככלי
בקרה ניהולי שוטף )יום-יומי(.
תגובת הנהלת מח"ש:
הנהלת מח"ש הנוכחית החליטה להתמקד במספר מצומצם של דוחות ועל
פיתוח דו"ח משוכלל ,מבחינה ויזואלית ) ,(dashboardהמקל על ניתוח הנתונים
ומצוי כיום בשלבי פיתוח מתקדמים באגף מערכות מידע.
כאמור ,הנהלת מח"ש הנוכחית עושה מדי חודש בחודשו שימוש בדוחות הBI-
המהותיים ,אשר משמשים לצורך מעקב אחר היעדים ומדדים שהוגדרו כאמור
במסגרת הסיכום השנתי .דוחות אלו אינם מדויקים דיים ויש צורך במעקב ידני
כדי לוודא נתוני אמת.
דוחות ה BI-מבוססים על הזנת משימות ספציפיות במערכת התפעולית .מאחר
שהזנת אותן משימות ספציפיות נערכת ע"י עובדים בני אנוש ,שמתחלפים מדי
פעם בפעם ,ישנו צורך ממשי במעקב ידני אחר הנתונים המופקים בדוחות אלו,
על מנת שהביקורת הנערכת לעובדים בעקבות דוחות אלו תהיה אפקטיבית
ומהימנה .בעקבות הביקורת ,הגדרנו לעצמנו השנה כיעד לערוך הקפדה יתרה
בכל הקשור להזנה נכונה של נתונים למערכת מח"ש ,וזאת על מנת שעד סוף
שנת 2012מערכת מח"ש תשקף באופן מדויק את תהליכי העבודה המתבצעים
בכלל המגזרים .יעד זה הוצג בסיכום השנתי של שנת 2011והוגדר במסגרת
ישיבת ראשי צוותים והנהלת המזכירות.
43
דוח שנתי
מדי שנה מוציאה מח"ש דוח סיכום שנתי .הדוח כולל סקירה כללית של פעולות
המחלקה ,הצגת נתונים סטטיסטיים כלליים והצגה של יעדים ומידת העמידה
ביעדים בחתך של צוותים ויחידות בתוך המחלקה.
5.9אזרוח מח"ש
נושא אזרוח מח"ש נדון במסגרות שונות במשרד המשפטים ובמשטרה החל
משנת .1993בדוח מבקר המדינה 56א' משנת ,2005נרשם בנושא זה כי:
"מהמתואר לעיל עולה ,שסוגיית אזרוח מח"ש מלווה את פעילותה זה כ 12-שנה
ועדיין לא יושבה; ההחלטות בדבר הצעדים הדרושים לאזרוח לא בוצעו ,ולא
התקבלו החלטות ברורות אחרות בעניין זה .הגופים האמורים הפסיקו את
הטיפול בנושא ,והוא הוזנח לחלוטין בשנים האחרונות...".
"בעת בחינת סוגיית המבנה הארגוני של מח"ש ראוי שיובאו בחשבון ,מלבד
הקשיים שבאזרוח מח"ש ,היתרונות והחסרונות של האזרוח והבעייתיות
שבהפעלת יחידה שחלק מעובדיה כפופים מנהלית למשרד המשפטים וחלקם
למשטרה ,ויש הבדל בשכר המשולם לכל אחת מקבוצות אלה .כן ראוי שתובא
בחשבון תלותה של מח"ש במשטרה בכל הקשור לאיוש משרות בתחומי
החקירות והמודיעין.".
ההחלטה הסופית על אזרוח מח"ש נפלה אצל מנהל המחלקה הקודם אשר קיים
בשנת 2008קליטה )כולל הכשרה( של קבוצה ראשונה של חוקרים אזרחים
שנקלטו ישירות למח"ש )בסולם שכר אקדמאי(.
קבוצה שנייה של חוקרים אזרחיים נקלטה לאחר מיון קפדני בדצמבר 2010
)הוקדם מהתכנון המקורי שהיה לשנת .(2012
סה"כ בין השנים 2008עד 2011נקלטו במח"ש כ 22 -חוקרים אזרחיים,
ולמעשה במידה רבה מח"ש עברה תהליך של אזרוח בתחום החקירות ,כאשר
מרביתם המוחלטת של החוקרים בצוותי החקירה האזוריים ,הם אזרחים,
כאשר נותרו שוטרים בודדים – ותיקים במח"ש )מרביתם בתפקיד ראשי צוותי
חקירה אזוריים(.
44
תגובות מבוקרים
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60