תכנית רב שנתית לגריעת כלי רכב

רשות: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
תאריך התשובה: 2022-10-19
מסמכים: מסמך אחד

הבקשה

פנייה שהתקבלה בנושא קבלת מידע אודות תכנית גריעה שמנסה לקדם איגוד יבואני הרכב מול משרדי הממשלה.

התשובה

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 4340 KB)

תכנית רב שנתית

לגריעת

רכבים מזהמים

ולא בטיחותיים

2021

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

תוכן עניינים

.אהקדמה

.בתקציר מנהלים

.גרקע

.1הצורך בתכנית גריעה אפקטיבית

.2קוים מנחים לתכנית גריעה אפקטיבית

.דהתכנית המוצעת

.ההשוואה בינלאומית

.וסיכום

.זבבליוגרפיה

.חנספחים

נספח :1התועלת הכלכלית מתכנית גריעה -פירוט

נספח :2סקירת פרקטיקות בעולם

נספח :3פרקטיקות נוספות בישראל לרענון צי הרכב הלאומי

נספח :4אגרות גודש ככלי אפשרי למימון תכנית הגריטה

נספח :5תוצאות יישום מודל גריטה לאורך עשור

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

א.

הקדמה

העשור הקרוב טומן בחובו מהפכה טכנולוגית משמעותית בענף הרכב .הרכב החשמלי יקטין את

הפליטות הישירות מכלי הרכב לאפס ומערכות אוטונומיות SEMI /אוטונומיות יאפשרו כניסה לשוק

של “רכבי אפס תאונות” לקראת אמצע העשור .בעוד שרגולציית מיסוי ירוק מעודדת כניסה של כלי

רכב חדישים ולא מזהמים לכבישי ישראל ,אין בנמצא כיום מערכת תמריצים להורדת רכבים ישנים

ממצבת הרכב הישראלית .תמרוץ מסוג זה הינו צו השעה ,אם בשל תמהיל הרכבים בצי הרכב הישראלי,

המאופיין בהיקף גדול של רכבים בוגרים מאוד ,ובשל היותם של רכבים בוגרים נחותים משמעותית כבר

כיום ברמות הזיהום והבטיחות שלהם .מעבר לכך ,הפער בין רכבים בוגרים לבין רכבים חדישים צפוי

להחמיר אקספוננציאלית.

כיום הגיל החציוני של ירידת כלי רכב מהכביש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ועומד על 15.5שנים,

בעוד שבמדינות אחרות הוא מגיע ל 13-14-שנים בלבד ,ובחלקן אף ל 11-שנים .היותה של ישראל אי

תחבורתי בשילוב עם מיסוי גבוה הופכים ייצוא מכוניות משומשות לבלתי כלכלי והן מתיישנות על

כבישי ישראל .בשלבים האחרונים של חיי המכונית עולות באופן דרמטי הפליטות המזהמות ,והסיכוי

למעורבות בתאונת דרכים עולה עד פי שלושה .מכוניות ישנות ,מזהמות ועם רמת בטיחות ירודה עשויות

להיות מכשול אמיתי בדרך לכבישים נקיים מפליטות ותאונות ,מטרה לאומית שישראל ,כמדינה

מפותחת ,שואפת להגיע אליה בעתיד הנראה לעין.

מנגנון התמריצים הקיים כיום אינו מעודד הורדת כלי רכב ישנים מהכביש .ההפך הוא הנכון – בעלי

רכבים ישנים נהנים מאגרת רכב שנתית מוזלת ,דמי ביטוח מוזלים ושחיקת ערך רכב זניחה .כך ,בעליו

של רכב אשר הגיע לגיל מבוגר אינו מתומרץ להורידו מן הכביש ,אלא להשאירו עד אשר ישבוק חיים.

השילוב של כשלי השוק הבסיסיים ,מערך התמריצים הקיים ,והתועלות הטמונות בהצערת צי הרכב ,תובעים

ניסוחה של תכנית יזומה לגריעת מכוניות ישנות מכבישי ישראל.

המחשבה המיידית של מקבלי ההחלטות במקרים אלו היא תכנית גריטה מסורתית ,כפי שיושמה מעת

לעת בישראל .תכניות מסוג זה אופיינו היסטורית ב:

1.תקציב נמוך ביחס לצורך.

2.אי ודאות בדבר משך התכנית והתקציב העומד לרשותה.

3.קביעת קריטריונים להשתתפות וגובה תמורה המביאים לרוב לגריעת כלי רכב ישנים במיוחד

(בני .)20+רכבים אלו ,ככל הנראה ,היו נגרעים ממילא מהמצבה בטווח זמן קרוב ליציאת התכנית .כך,

תכניות הגריטה הישראליות עד כה לא היו אפקטיביות ברענון משמעותי של צי הרכב ,ובהתאם לכך

מקבלי ההחלטות אינם ששים ליישם אותן ולהקצות להן תקציבים משמעותיים.

נייר זה יציע תכנית גריעה חכמה וחדשנית המאפשרת לראשונה להתמודד עם סוגיית כלי הרכב המיושנים

על הכביש ,אשר מבוססת על העקרונות הבאים:

1.תימרוץ גריעת כלי רכב בטווח גילאים אפקטיבי ( ,)9-14אשר תוביל לרענון משמעותי של צי הרכב הישראלי.

2.תכנית המגדילה את הכנסות המדינה ,ולא מצריכה תוספת תקציב בצד ההוצאה.

3.תכנית מתמשכת עם קריטריונים ברורים ,המאפשרת לבעלי רכבים לקבל החלטה מושכלת לגבי

מועד הגריעה הרצוי להם.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

יישומה של תכנית מן הסוג המתואר יביא לגריעת כ 600-אלף כלי רכב נוספים בעשור הקרוב (מעבר לגריעה

הטבעית) ,להורדת הגיל החציוני של כלי רכב הנגרעים מהכביש ל 12-שנים ,ולתוספת משמעותית לתקציב

המדינה .לאור משבר הקורונה מהלך זה יכול להיות חלק מ”ארגז הכלים” של הממשלה לעידוד הגברה של

הצריכה הפרטית ,הגדלת הכנסות המדינה ועידוד הצמיחה במשק.

עם כתיבת שורות אלו אנו חווים את ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה על שוק הרכב ועל המשק

בכללותו .אנו משוכנעים כי דווקא בזמנים כאלו ,יישום מיידי של תכנית גריעה הינו הכרחי לשיקומו הכלכלי

של המשק הישראלי כפי שמקובל בעיתות משבר כלכלי במדינות רבות בעולם.

אנו תקווה כי נייר זה יניע את מקבלי ההחלטות בפרט במשרד התחבורה ,האוצר והמשרד להגנת הסביבה

לפעולה ,על מנת לאפשר הכנה נכונה של מערך הרכב לקראת העשור הקרוב.

אחרית דבר ,ברצוננו להודות לכל אלו (בארץ ובחו”ל) אשר סייעו לנו בליקוט הנתונים ,הניתוחים,

בביצוע בקרת עמיתים ובבדיקות ההיתכנות של המודל.

יקי אנוך

חזי שייב

נדב כספי

נשיא

מנכ”ל

כלכלן

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

ב.

תקציר מנהלים

תוחלת החיים החציונית של רכב בישראל היא בין הגבוהות בעולם המפותח ועומדת על 15.5שנים .בשנת

2017נעו על כבישי ישראל כ 327-אלף כלי רכב בני 15ומעלה ועוד 777אלף כלי רכב בני .9-14שיעורם

של כלי הרכב בני ה 9-שנים ומעלה מכלל כלי הרכב בישראל עומד על .31%

להשארותם של רכבים ישנים על הכביש השלכות שליליות משמעותיות למשק ,כגון:

השלכות בטיחותיות -על פי נתוני למ”ס עדכניים כלי רכב מיושנים מעורבים ביותר מפי

2.5תאונות דרכים מרכבים חדשים ,זאת כתוצאה מפערים טכנולוגיים ומכאניים אשר

גדלים באופן אקספוננציאלי עם השנים .לכך מתווספות התחזיות בדבר הכניסה לשוק

של רכבים אוטונומיים ובתוך כך רכבי “אפס תאונות” ,דבר אשר יתבע בעשורים הקרובים

גריעה הדרגתית ,אך נחושה של רכבים ישנים מן הכבישים.

השלכות סביבתיות -פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים בין היתר ,גם ייצור של רכבים

מזהמים פחות ,הפחתה המגיעה לשיאה עם הרכב החשמלי .לזיהום האוויר הנגרם מכלי

רכב ,וביתר שאת על ידי רכבים ישנים ,השלכות בריאותיות וכלכליות למשק .פליטת גזים

מקומיים הוכחה כפוגעת משמעותית בבריאות הציבור ,ופליטת גזי חממה מסכלת את

המהלך הבינלאומי למזעור נזקי אקלים .הוצאה מהמחזור של כלי רכב ישנים ומזהמים הנה

כורח השעה ,ותתרום להורדת זיהום האוויר ועמידה ביעדי הפליטות של הממשלה ,כמו גם

ביעדים להם מתכוננת ישראל להתחייב מול ועידת האו”ם.COP 26 ,

השלכות תקציביות -לבסוף ,לצד גידול בתוצר ,גריעת כלי רכב ישנים מן הכביש הינה

הגורם היחיד לעליה ברכישת מכוניות חדשות .משמעות הדבר היא כי תכנית לתמרוץ

גריעת רכבים ישנים מן הכביש ,אשר תכוון להורדת תוחלת החיים החציונית של כלי רכב

בישראל מ 15.5-ל( 12-בדומה למדינות מפותחות אחרות) ,יכולה לפי הערכתנו להכניס

לקופת המדינה כ 30-מליארד ₪במהלך העשור הקרוב ממיסים ישירים ,מכסים ומע”מ על

רכישת מכוניות חדשות.

על אף הנאמר לעיל ,ועל אף שקיימים במשק הישראלי תמריצים לרכישת רכבים “ירוקים” יותר ,קיים

היום חוסר בתמריצים לגריעת רכבים ישנים מן הכביש ,ואף ניתן לראות בשוק הרכב תקנות המתמרצות

להתנהגות הפוכה של הצרכנים מן הרצוי בהקשר זה.

אלמנטים בולטים המעכבים את תהליך הגריעה הטבעי בישראל הינם:

.אאגרת רישוי פוחתת עם הזדקנות הרכב והפיכתו ללא בטיחותי ומזהם.

.בביטוחי רכב אשר אינם מושפעים מגיל הרכב ,ואף מציעים חלופות משתלמות לבעלי רכבים ישנים.

.גהיעדר תמורה כספית לגריטת כלי רכב ישן.

התוצאה היא כלי רכב ש"מחלידים" על הכבישים עד שמגיעים לפירוק או לתאונה .במצב “עסקים כרגיל”

בשנת 2030צפויים לנסוע על כבישי ישראל מעל ל 600-אלף כלי רכב בני 15ומעלה וכ 1.2 -מיליון כלי רכב

בני .9-14

עם זאת ,קיימת סבירות גבוהה כי בשל השינויים הטכנולוגיים ,המעוררים ציפייה ציבורית לעליה

בבטיחות הדרכים והפחתת זיהום אוויר ,הממשלה תידרש בעשור הקרוב לתוכניות נרחבות ויקרות

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

לגריעת מאות אלפי כלי רכב ,כולל כלי רכב הנתפסים כיום כחדישים יחסית .ככל שתקדים המדינה את

ההכנה לקראת המציאות החדשה ותייצר תכנית תמריצים חכמה ,מתמשכת ומאוזנת תקציבית ,כך תוכל

להיות מוכנה באופן נכון יותר למציאות החדשה מבלי להדרש לתקציבי ענק או לפגיעה במשק.

תכניות עבר לגריעת רכבים ישנים מצי הרכב הישראלי אופיינו במספר כשלים תכנוניים:

.אהעדר מקור תקציבי מתמשך -לא הצביעו על מקור הכנסה מיידי לכיסוי עלותן הגבוהה ,ועל כן על

אף הכדאיות הכלכלית שלהן ותועלתן למשק ,אשר נבחנה על ידי מספר גופים בזמן אמת ,מגבלות

התקציב והצרכים השוטפים בתחומי הבריאות החינוך והביטחון דחקו את התכניות לתחתית סדר

העדיפויות הלאומי וכך אלו נגדעו הרבה לפני הגעה ליעדים הנדרשים ,ולא חודשו.

.בחוסר עקביות -התכניות המסורתיות הן מבצעים חד פעמיים ולא צפויים ,כך שבעלי המכוניות אינם

יכולים לתכנן קדימה את התנהלותם ואינם יכולים לקבל החלטה מושכלת בעת תכנון קנייה ומכירה

של כלי רכב ,במסגרת תכנון הוצאות משק הבית.

.גתגמול רכבים הנגרעים ממילא – בישראל ,בשונה מממדינות אחרות בעולם ,התכנית לגריטה בשנים

2010עד 2013הופנתה לכלי רכב מאוד ישנים ,בני 20ומעלה .כלי רכב אלו הינם בעלי תוחלת חיים

קצרה ממילא ,נסועה נמוכה יחסית ,ועומדים לרדת מהכביש בכל מקרה.

.דמבנה תמריצים שגוי -התכנית נותנת כסף במזומן לבעלי כלי רכב ,ללא המרצת בעלי רכבים

להפנות את הכסף לקניית רכב חדש ולהבטיח את החזר תשלום משלמי המיסים עבור התכנית.

בעבודה זו אנו מציעים מודל חדשני ,מאוזן תקציבית ,מבוסס נתונים ,המאפשר הורדה מתמשכת של גיל צי

הרכב הישראלי והגעה ליעדי ההצערה בזמן קצר יחסית תוך יצירת מערכת תמריצים חכמה ומאוזנת.

עיקרי המודל:

.אואוצ’ר תמורת גריעה מהכביש של רכבים מיושנים – כל אדם הגורט את רכבו יקבל ואוצ’ר סחיר

כאיגרת למוכ”ז המזכה את המחזיק בה בהנחה לרכישת רכב חדש בגובה הוואוצ’ר .מרבית האנשים

יעדיפו לרכוש רכב משומש אך צעיר יותר .כדי לאפשר להם שימוש אפקטיבי בתמורה בגין גריעת

הרכב יש לאפשר לואוצ’ר להיות סחיר כאיגרת למוכ”ז כך שבעלי הרכבים המיושנים יוכלו למכור

אותו לסוכנויות רכב שיעבירו אותו ליבואן בעת קנית רכב חדש.

.ברכישת הרכבים שנגרעו ע”י זכיין חיצוני -ייערך מכרז במסגרתו ייבחרו זכיינים אשר יאספו את

הרכבים שייגרעו ,יטפלו בהם ויעשו בהם שימוש על פי ההנחיות שיקבעו במכרז ובלבד שהרכב לא

יעלה עוד על הכביש בישראל .בתמורה ישלם הזכיין למדינה ( ₪ 750-1500בתלות בגיל הרכב) עבור

כל מכונית שתעבור לידיו.

הערכת תוצאות המודל:1

•תקציב התכנית יעמוד על כ 800-מיליון ₪לשנה.

•התקציב ימומן באופן משותף על ידי המדינה ,יבואני הרכב והזכיינים הפרטיים שיקבלו את הרכבים

המשומשים (בניכוי הסכום שיועבר על ידי הזכיינים הפרטיים שיקבלו את הרכבים המשומשים).

1על פי תחשיב המבוסס על ההנחות לעיל ,פירוט נוסף בגוף המסמך בפרק ד'.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

•חלק המדינה בתקציב הכולל יהיה 320מיליון ₪בלבד ,והוא ימומן מתוך ההכנסות מכלי הרכב החדשים

שיירכשו (לא נדרש תיקצוב תוספתי או הגדלה של מסגרת ההוצאה הקיימת).

•תוך 10שנים מתחילת יישום מודל מתמשך זה תוחלת החיים החציונית של מכוניות בישראל תרד

מ 15.5-ל 12-שנים ,שיעור כלי הרכב בני מעל 9שנים ירד מ( 36%-במצב עסקים כרגיל) ל,27%-

ושיעור כלי הרכב בני מעל 15שנים ירד מ 10%-ל 4%-בלבד .בנוסף המשק יהנה מתועלת חיצונית של

כ 10-מיליארד ₪כתוצאה מחיסכון בנזקים הצפויים מתאונות דרכים קטלניות ומפליטות מזהמים.

•לתקציב המדינה יתווספו (על פני העשור הראשון להחלת המודל) כ 30-מיליארד ₪זאת בעקבות

עליה בביקושים לרכבים חדשים ,אשר תגרור עליה בהכנסות ממיסוי ישיר ,מכס ומע”מ.

לסיכום -התכנית המוצעת תאפשר רציפות ווודאות לבעלי רכבים ,גמישות למקבלי ההחלטות

להצבת יעדי גריעה תוך שמירה על איזון תקציבי ,ותהיה אפקטיבית בהורדת תוחלת החיים החציונית

של רכבים בישראל באופן משמעותי ותוך זמן קצר (וכפועל יוצא מכך תוריד באופן משמעותי את

הנזקים כתוצאה מתאונות דרכים ופליטות מזהמים).

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

ג.

רקע

1.הצורך בתכנית גריעה אפקטיבית

כלי רכב הם מוצר בעל אורך חיים משמעותי .ב 30-השנים האחרונות למרות השינויים הטכנולוגיים אין

גידול משמעותי בקצב הגריעה של מכוניות מהכביש .הגיל החציוני בו כלי רכב בישראל נגרעים ממצבת

כלי הרכב הוא ,15.5ו 20%-מכלי הרכב אף מאריכים אל מעבר לשנתם ה .20-עם זאת ,בישראל כמות כלי

הרכב החדשים עולה משנה לשנה ולכן הגיל הממוצע של כלי רכב הוא נמוך יותר ( 6.7שנים) ,אך ברגע

שכלי רכב עלה על הכביש קיים סיכוי של 50%שימשיך להיות על הכביש גם בעשור וחצי הבאים.

100%

גיל הרכב בשנים

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27

שיעור כלי הרכב מהשנתון ששרדו על הכביש

תוחלת חיים

חציונית

של רכב

80%

60%

40%

20%

תרשים :1שיעור שרידות ממוצע של כלי רכב ביחס לגיל הרכב ,נתוני שנתונים ( 1987-2017מקור :עיבוד לנתוני למ”ס)

המצאות מכוניות ישנות על הכביש בישראל הינה מפגע משמעותי מבחינה בטיחותית וסביבתית ,ומייצרת

פגיעה בהכנסות המדינה השוטפות.

מבחינה בטיחותית כלי רכב מיושנים בטיחותיים הרבה פחות מכלי רכב חדשים .על פי עיבוד נתוני

הלמ”ס לשנת ( 2017כפי שניתן לראות בתרשים ,)2כלי רכב מיושנים מעורבים ביותר מפי 2.5בתאונות

מכלי רכב חדשים (למיליון ק”מ נסועה) .הדבר נובע מפערי בטיחות ומצב מכאני נחות של כלי רכב

מיושנים .הפערים הללו הולכים וגדלים ,ואף עתידים לגדול באופן משמעותי יותר בעקבות כניסתן בשנים

האחרונות של מערכות בטיחות מתקדמות בכלי רכב חדשים .לשם המחשה נסתכל על נתוני הבטיחות של

כלי רכב חדשים ב 2014-לעומת ( 2017תרשים .)3

רשות המיסים מדרגת את רמת מערכות הבטיחות של כלי רכב בין 0ל ,8-כאשר 0הן מכוניות בעלות

מערכות בטיחות בסיסיות בלבד (חגורות בטיחות) ו 8-הן מכוניות בעלות מערכות בטיחות מתקדמות.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

אם ב 2014-ל 87%-מכלי הרכב היה דירוג 0או ,1הרי שבשנת 3( 2017שנים בלבד לאחר מכן) ,כבר 80%

מכלי הרכב היו בעלי דירוג 5ומעלה .הבדל זה מספר את הסיפור כולו – כלי רכב חדשים הם בטיחותיים

באופן משמעותי יותר מכלי רכב ישנים בגלל מערכות הבטיחות החדישות .לפי תחזיות McKinsey

בשנת 2025יוצג לעולם הרכב הראשון שבו יותקנו מערכות אוטונומיות ,אשר יהפכו אותו ל”-רכב אפס

תאונות” .כלי רכב חדישים אלו ייצרו מצב חסר תקדים בו הכבישים מתחלקים בין מכוניות מסוכנות

לציבור למכוניות בטוחות לציבור והפערים הקיימים כיום יגדלו אף יותר .כך ,יווצר לחץ גובר להיפטר

מכלי הרכב הישנים גם אם יהיו בגיל צעיר יחסית.

0.7

0.6

0.61

תאונות למיליון ק”מ נסועה

0.57

0.54

0.51

0.5

0.52

0.5

0.48

0.44

0.41

0.4

0.38 0.37 0.38

0.33

0.28

0.26

0.24 0.25

0.5

0.4

0.3

0.2

0.1

שנתון הרכב

1999

2000

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2011

2012

2013

2014

2015

2016

2017

תרשים :2רכב פרטי – תאונות למיליון קילומטר נסועה לפי שנתונים ,שנת ( 2017מקור :עיבוד לנתוני למ”ס)

תכנית גריעה הדרגתית בהובלת הממשלה היא הכרח בסביבה בה חלים שינויים בטיחותיים כה דראסטיים

(תרשים .)3

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

רמת בטיחות 5ומעלה

רמת בטיחות בין 2ל4-

76.2%

רמת בטיחות בין 0ל1-

2.2%

14.8%

87.6%

10.1%

תרשים :3רמת אבזור בטיחותי ברכב חדש .מימין -נתוני ,2017משמאל -נתוני ( 2014מקור :עיבוד לנתוני למ”ס)

4000

3,768

3500

נזק סביבתי בש”ח מפליטות רכב

1,155 1,155 1,155 1,155

792

299

311

325

327

338

352

368

397

415

418

792

861

3000

2500

2000

1500

1000

861

500

418

שנת ייצור

2016

2014

2012

2010

2008

2006

2004

2002

2000

1998

1996

1994

עד 1993

תרשים :4נזק סביבתי שנתי בש”ח מפליטות רכב לפי שנת ייצור (מקור :עיבוד לנתוני למ”ס)

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

מבחינה סביבתית כלי הרכב הופכים בכל שנה מזהמים פחות .לזיהום השלכות כלכליות לוקאליות

וגלובאליות משמעותיות .הן מבחינת מניעת תחלואה ואיכות אוויר ,והן מבחינת פליטת גזי חממה

ושמירה על האקלים .בעשור הקרוב צפויות להכנס טכנולוגיות נקיות הרבה יותר ,ובנוסף מחוייבותה

של ישראל לקבוצת המדינות המפותחות במסגרת הסכמי פריז והסכמי המשך תתבע הורדה משמעותית

של רמות הזיהום בסקטור התחבורה .הוצאה מהמחזור של כלי רכב ישנים ומזהמים תתרום להורדת זיהום

האוויר ועמידה ביעדי הפליטות של הממשלה (תרשים .)4

התכנית היא מאוד יעילה כלכלית במובנים סביבתיים -לשם השוואה ,תכנית מיסוי ירוק ,ששמה לעצמה

למטרה לשכנע רוכשי רכב חדש לרכוש רכב בלתי מזהם מלכתחילה ,משתמשת בתמריצי מס גבוהים

שיכולים להגיע למעל ₪ 16,000לכלי רכב חדש וברכבים חשמליים והיברידיים אף יותר ,בכדי להפחית

רכישת כלי רכב מזהמים ולהשיג בכך תועלת שנתית של כ ₪ 300-לרכב בעלויות זיהום ,ואילו תכנית

גריעה תזדקק לתמריץ של כ ₪ 3,500-בהנחות מצד המדינה (ועוד סכום דומה מיבואני הרכב) ,בכדי

להביא לחיסכון של ₪ 500לרכב בשנה בעלויות זיהום.

מיסוי ירוק

ציון סביבתי ( 250דרגת זיהום )15

עלות פליטות שנתית 528ש”ח

ציון סביבתי ( 100דרגת זיהום )2

עלות פליטות שנתית 211ש”ח

הנחה במיסוי ₪16,383 -

תכנית גריטה

רכב מיושן כבן 12

עלות פליטות שנתית 792ש”ח

רכב חדש ממוצע

עלות פליטות שנתית 299ש”ח

הנחה במיסוי ₪3,500 -

*עלות הפליטות חושבה בהתאם לנוסחת מיסוי ירוק ולעלות החיצונית של

הפליטות לפי נוסחת מיסוי ירוק 3של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה

הכנסות מדינה -בישראל ב 30-השנים האחרונות יש מתאם מושלם כמעט בין תוצר לבין מצבת כלי

הרכב על הכביש .המשמעות היא שרק שני גורמים משפיעים על קניית מכוניות חדשות – קצב הגריעה של

מכוניות וגידול בתוצר .קצב הגריעה בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי .מכונית חציונית מגיעה לגיל

15.5שנים לפני ירידה מהכביש .הורדת גיל זה ל ,12-כפי שמקובל ברוב מדינות אירופה ,תגדיל באופן

דרמטי את קצב הגריעה ותגדיל את הלחץ להתחדשות ברכבים בטיחותיים ושאינם מזהמים.

היות וכל כלי רכב חדש מכניס לקופת המדינה בממוצע כ ,₪ 52,000 -תכנית גריעה אשר תצליח להגדיל

את מספר כלי הרכב הנגרעים ב 60,000-רכבים לשנה בממוצע ,תייצר תוספת הכנסות למדינה מעל 3

מיליארד ₪מידי שנה (תרשים 5ו )6-כלומר מעל 30מיליארד ₪תוספת הכנסות לאורך עשור.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

הגידול בתוצר מול הגידול במצבת הרכב הפרטי ()1987-2018

תוצר מקומי

מצבת מכוניות

120

100

מדד ()100=2018

1987

1988

1989

1990

1991

1992

1993

1994

1995

1996

1997

1998

1999

2000

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2011

2012

2013

2014

2015

2016

2017

2018

שנים

תרשים :5הגידול במצבת כלי הרכב ביחס לגידול בתוצר ( 1988-2017מקור :עיבוד לנתוני למ”ס)

6.00

5.15

5.00

4.64

תוספת שנתית לתקציב המדינה

4.12

3.61

3.09

2.58

2.06

1.55

1.03

4.00

3.00

2.00

1.00

0.52

100,000

90,000

80,000

תוספת לגריטת מכוניות שנתית

40,000

50,000

60,000

70,000

30,000

20,000

10,000

תרשים :6תוספת שנתית לתקציב המדינה (במיליארדי )₪ביחס לתוספת לגריעת מכוניות שנתית.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

אלמנטים המעכבים את תהליך הגריעה הטבעי בישראל:

.אאגרת רישוי -כלי רכב ישנים נוטים על פי הסטטיסטיקה להיות מזהמים יותר ,פחות בטיחותיים

ונחותים טכנולוגית ,ולהכביד על תקציב המדינה בשל השלכות התאונות והזיהום ,המייצרות עלויות

חיצוניות לפעילות המשק .ובכל זאת ,כיום אין לבעל רכב ישן ,לא בטיחותי ומזהם תמריץ להורידו

מן הכביש .למעשה ,האגרה השנתית לרכב יורדת עם השנים כך שהאגרה לרכב ישן נמוכה מהאגרה

השנתית לרכב חדש .אנומליה זו מעודדת בעלי רכב ישן להמשיך ולהחזיק ברכב זה .העלויות של

בדיקות נוספות ,הנדרשות מרכב מיושן כגון טסט פעמיים בשנה (מגיל )15ובדיקת בלמים (מגיל )20

מסתכמות בסכומים נמוכים יחסית של עשרות שקלים בשנה ( ₪ 96לטסט נוסף ו ₪ 150-לבדיקת

בלמים) ,ואינן משנות את מבנה התמריצים הכלכלי ,כפי שניתן לראות בגרף מטה (תרשים .)7

1800

1700

1600

עלויות רישוי +נלוות

1500

1400

1300

1200

1100

גיל הרכב

1000

תרשים :7עלות אגרת רישוי שנתית +עלויות מלוות כפונקציה של גיל הרכב

.בביטוחי רכב -כיום לא מקובל לגבות תוספת לתשלומי הביטוח על רכב ישן .ההפך הוא הנכון ,בעל

רכב ישן יעדיף תכניות ביטוח צד ג’ אשר מורידות עוד יותר את התשלום השנתי.

.גהעדר תמריץ חיובי לגריעה -בעל רכב מיושן המעוניין להיפטר ממכוניתו לא יכול לקבל כיום

תשלום עבור המכונית הישנה אלא אם הוא מוכר אותה לפירוק במחיר נמוך במיוחד.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

תוצאת המדיניות הנוכחית

בעוד מדיניות המיסוי הירוק היא מדיניות אפקטיבית ששינתה באופן מהותי את הרכב המכוניות החדשות

הנוספות לכביש ומעבר לכלי רכב מזהמים פחות ובטיחותיים יותר ,אין מדיניות מקבילה בצד הגריטה.

פרט למבצעי גריטה ספורים לכלי רכב ישנים מאוד (מעל 20שנה) ,אין מאמץ אקטיבי להפטר מכלי

רכב ישנים מזהמים ולא בטיחותיים .ההיפך הוא הנכון .האגרה השנתית לכלי רכב מיושנים מזהמים ולא

בטיחותיים נמוכה מהאגרה על כלי רכב חדשים .כמו כן ,מיעוט מבצעי הגריטה ,המועדים האקראיים

שלהם וקצרי הטווח ,והמוכוונות שלהם לכלי רכב ישנים במיוחד אינם ממצים את היכולת של בעלי

הרכבים לתכנן גריטה ולהגיב לתמריץ באופן מושכל .התוצאה היא כלי רכב שמחלידים על הכבישים

עד שמגיעים לפירוק או לתאונה.

בשנת 2017נעו על כבישי ישראל כ 327-אלף כלי רכב בני 15ומעלה ועוד 777אלף כלי רכב בני .9-14

שיעורם של כלי הרכב בני ה 9-ומעלה מכלל כלי הרכב בישראל עומד על .31%ללא מדיניות נכונה

מספרים אלו כמעט ויכפילו את עצמם .בשנת 20302צפויים לנסוע על כבישי ישראל מעל ל 600-אלף כלי

רכב בני 15ומעלה ומעל ל 1.2-מיליון כלי רכב בני 9-14ושיעורם יגדל ל 36%-מכלל כלי הרכב (תרשים .)8

תחזית :2030מצבת מכוניות פרטיות מעל גיל 9

מכוניות בנות 15ומעלה

327.137

312.36

311.203

324.319

334.296

438.054

485.207

861.782

2018

933.402

2019

969.543

2020

1009.44

2021

973.684

2022

1031.03

2023

1085.84

512.968

2024

1133.55

2025

523.028

1185.13

2026

532.32

1214.48

2027

1230.86

2028

1245.8

2029

1252.83

2030

553.961

578.984

616.853

2000

776.938

2017

שנים

452.194

מכוניות בנות 9-14

1500

אלפי כלי רכב

1000

500

תרשים :8תחזית לכמות כלי רכב ישנים עד 2030

מנגד ,בעשור הקרוב צפויות התפתחויות משמעותיות בטכנולוגיית כלי הרכב ובייחוד בתחום הבטיחות.

דברים אשר נסבלים בעשור הנוכחי כגון מאות הרוגים בתאונות דרכים בשנה ,או פיח במרכזי ערים,

2תחזית זו מבוססת על קצב ההזדקנות הנוכחי של מכוניות המצויות כיום על הכביש.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

ייתפסו כבלתי נסבלים כבר בעוד כעשור .קיימת סבירות גבוהה כי הממשלה תידרש בעשור הקרוב

לתוכניות נרחבות ויקרות לגריעת מאות אלפי כלי רכב כולל כלי רכב הנתפסים כיום כחדישים יחסית.

ככל שתקדים המדינה את ההכנה לקראת המציאות החדשה ותייצר תכנית תמריצים חכמה ,מתמשכת

ומאוזנת תקציבית ,כך תוכל ישראל להיות מוכנה באופן נכון יותר למציאות החדשה מבלי להדרש לתקציבי

ענק או לפסילה עתידית גורפת של כלי רכב מלעלות על הכביש.

2.קוים מנחים לתכנית גריעה אפקטיבית

תכניות גריטה מסורתיות בישראל

תכנית לגריטת רכבים ישנים נבחנה בישראל ב 2003-בדו”ח של המשרד להגנת הסביבה ,אשר בחן את

הכדאיות הכלכלית והסביבתית של מהלך מסוג זה .3עם זאת ,התכנית יושמה לראשונה בישראל ב2010-

במקביל לגל תכניות הגריטה במדינות ה ,OECD-והופעלה לסירוגין עד לשנת ,2013אם כי בהיקפים

מצומצמים בהרבה מאלו שנראו במדינות אירופה וארה”ב .סה”כ נגרטו כ 28,000-רכבים על פני תקופה

של שלוש שנים.

הרכבים שהורשו להשתתף בתכנית היו בני 20ומעלה ,בעלי רשיון רכב בתוקף (ע”מ לוודא שרק רכבים

אשר עדיין נמצאים על הכביש ישתתפו בתכנית ,והעדר עיקול או שעבוד על הרכב).

עבור כל רכב שנמסר לגריטה הציעה המדינה מענק ע”ס ,₪ 2,000ללא התניה ברכישת רכב חדש

או יד שניה ,זאת בשונה מן המודל שיושם במדינות אירופה וארה”ב .לתכנית הוקצה תקציב של 100

מליון ,₪כאשר רק 87מליון נוצלו ,מתוך חשש מן הקושי בגריטת כמות גדולה של רכבים בהתאם

לנהלי גריטה תקינה .ב 2011-הוצע ע”י המשרד להגנת הסביבה (בעקבות עבודה כלכלית שנעשתה

עבור המשרד ע”י חברת פארטו) להקציב עבור תכנית הגריטה 300מיליון ₪נוספים לצורך גריטת

40,000רכבים ללא ממיר קטליטי ,מהלך אשר צפוי היה להוביל לרווח סביבתי של כ 750-מליון .4 ₪

עם זאת ,רק 100מליון ₪אושרו סה”כ על פני השנים ,2010-2013ועשרות אלפי רכבים שיובאו לפני 1994

נותרו על הכביש.

ב 2014-בחן בנק ישראל החזרה של תכנית הגריטה על מנת להוריד מן הכביש את 60,000הרכבים בעלי

שנת יצור מוקדמת מ ,1994-שנכון לאותה שנה טרם נגרטו .5

בחינתו של בנק ישראל העלתה כי הרווח הסביבתי והבטיחותי מהמשך תכנית הגריטה יהיה אף גבוה מזה

שהוערך ע”י המשרד להגנת הסביבה שלוש שנים קודם לכן ,שכן מבחינה בטיחותית מכוניות ישנות הינן

לא רק בסבירות גבוהה יותר להשתתף בתאונת דרכים ,ישנה אף סבירות גבוהה יותר להרוגים ופצועים

באורח קשה ובעלויות גבוהות למשק .כך ,ההחזר עבור תכנית גריטה כעת כולל גם ירידה משמעותית

בזיהום סביבתי וגם עליה משמעותית בבטיחות בדרכים ,אשר הופכת משמעותית יותר ויותר עם

הכנסת טכנולוגיות אוטונומיות וחצי אוטונומיות מודרניות ,המורידות אף הן את הסבירות לתאונה.

3לביא ,בקר ובן שלמה" ,הערכה כלכלית של כדאיות גריטת כלי רכב בישראל" ,מוגש למשרד להגנת הסביבה.2003 ,

4קבוצת פארטו" ,הערכת ההשלכות הכלכליות הצפויות מהרחבת התכנית לעידוד גריטת רכבים ישנים" ,מוגש למשרד להגנת הסביבה.2011 ,

5בנק ישראל -חטיבת המחקר" ,גריטה מוקדמת של מכוניות בישראל – לקחים והמלצות".2014 ,

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

לסיכום ,על אף שלוש עבודות מקיפות אשר נעשו בנושא ע”י גופים ממשלתיים או ביוזמתם ,ועל אף

כי כולן הראו באופן נחרץ כי תכנית לאומית לגריעת רכבים הינה רווחית עבור המשק מבחינה כלכלית,

סביבתית וחברתית ,לא חודשה התכנית לגריטת רכבים עד כתיבת מסמך זה.

מדוע תכניות גריטה מסורתיות בישראל נכשלות?

אנו סבורים כי תכניות גריטה מסורתיות עד כה נכשלו למרות כדאיותן הכלכלית התאורטית בגלל

מספר סיבות:

.אתקציב -התכניות המסורתיות יקרות ומכבידות על תקציב המדינה .תכנית לגריטת כלי רכב עולה

עשרות ואף מאות מיליוני .₪זוהי הוצאה נכבדת לאוצר המדינה ,ועל אף הכדאיות הכלכלית ,מגבלות

התקציב והצרכים השוטפים בתחומי הבריאות ,החינוך והביטחון דוחקים את התכנית לתחתית סדר

העדיפויות הלאומי.

.בחוסר עקביות -התכניות המסורתיות הן מבצעים חד פעמיים ולא צפויים ,כך שבעלי המכוניות אינם

יכולים לתכנן קדימה את התנהלותם ואינם יכולים לקבל החלטה מושכלת בעת תכנון קנייה ומכירה

של כלי רכב ,במסגרת תכנון הוצאות משק הבית.

.גתגמול רכבים הנגרעים ממילא -התכניות מופנות לאוכלוסיית מכוניות לא רלוונטית .בישראל (בשונה

ממדינות אחרות בעולם) התכנית מופנית לכלי רכב מאוד ישנים ,בני 20ומעלה .כלי רכב אלו הינם

בעלי תוחלת חיים קצרה ממילא ,נסועה נמוכה יחסית ,ועומדים לרדת מהכביש בכל מקרה.

בגרף מטה ניתן לראות כי כלי רכב ישנים הנפלטים מהכביש עושים זאת כמעט תמיד בגלל התיישנות.

לעומת זאת ,כלי רכב בגילאים צעירים יותר נפלטים הרבה פחות מסיבות של התיישנות (למרות שרבים

מהם כבר לא בטיחותיים ומזהמים) .כך ,תגמול לבעלי רכבים בני 20ומעלה אינו אפקטיבי כי הוא

מקדים רק במעט את הגריעה שהיתה מתרחשת בכל מקרה .לעומת זאת ,כלי רכב מיושנים בגילאי 9-14

אינם כלולים בתכניות למרות שישנם בעלי רכבים המחזיקים רכבים בשנתונים אלו ,המודעים לבעיות

הבטיחות ,האמינות והזיהום של רכבם והיו שמחים להפטר מהם תמורת תשלום נאות (תרשים .)9

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

התיישנות ופירוק

אבדן גמור

100

טווח אפקטיבי

שיעור גריעת רכבים

גיל הרכב

ומעלה

תרשים :9שיעור גריעה מתוך כלל ביטולי רשיונות רכב בשנתון ,לפי גיל הרכב וסיבת הביטול (עיבוד נתוני 2018למ”ס).

.דמבנה תמריצים שגוי -

•תכניות העבר נתנו כסף במזומן לבעלי כלי רכב – דבר שלא הווה תמריץ לבעלי רכבים להפנות

את הכסף לקניית רכב חדש ולהבטיח את החזר תשלום משלמי המיסים עבור התכנית.

•התכניות לא יצרו תמריץ לגריטה לאלו המסרבים להסיר את רכבם הישן מהכביש.

עקרונות לבניית תכנית גריעה נכונה

התכנית:

.אתממן את עצמה באופן מתמשך בשיתוף המדינה ,היבואנים והזכיינים אשר יקבלו את הרכבים המשומשים

לייצוא/מיחזור.

.בתייצר תנאים קבועים ומתמשכים שעל בסיסם יוכלו בעלי כלי הרכב המיושנים לקבל החלטות רציונליות

לטווח ארוך.

.גתייצר תמריץ חיובי לבעלי רכבים אשר יבחרו להפטר מכלי רכב ישן.

.דתפנה את עיקר תמריציה לכלי רכב בני ,9-14בכדי להוריד באופן משמעותי את גיל הרכב בישראל.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

ד.

התכנית המוצעת

כאמור ,מודל של גריעה חד פעמית הוא יקר במונחים תקציביים ,לא ניתן לתחזקו לאורך זמן והגרוע

מכל – הוא מתגמל גריעה של כלי רכב שהיו נגרעים ממילא (כלי רכב בני 20שנה ומעלה) .זו הסיבה

שבארץ ובעולם מודלים אלו מיושמים רק לעיתים רחוקות ואינם מחזיקים מעמד.

בעבודה זו נציע מודל חדשני ,במימון משותף של המדינה והיבואנים ,מבוסס נתונים ,המאפשר הורדה

מתמשכת של גיל צי הרכב הישראלי והגעה ליעדי ההצערה בזמן קצר יחסית תוך יצירת מערכת תמריצים

חכמה ומאוזנת.

עיקרי המודל:

.אהפעלת המודל על טווח הגריעה האפקטיבי.

.במימון משותף של יבואני רכב וזכיינים (שיפנו את כלי הרכב מהכביש) והמדינה.

.גמודל תגמול מדורג המאיץ גריעה.

.דבניית מנגנון לגריעת הרכבים מכבישי ישראל.

פרוט המודל המוצע:

•בעלי כלי רכב בגיל 9-14שיבחרו לגרוע את רכבם יהיו זכאים לקבל תמורת כלי הרכב שלהם ואוצ’ר

הנחה לקניית רכב חדש (תינתן אפשרות להשתמש בואוצ’ר אחד בגין רכישת רכב חדש אחד).

הרכבים הנגרעים יחויבו להגיע לזכיין הגריעה בנסיעה ועם מבחן רישוי בתוקף .הוואוצ’ר יהיה על

סך ₪ 11,500לרכב בן 9וירד בהדרגה בכל שנה .הוואוצ’ר יהיה סחיר כך שניתן יהיה להעבירו לסוחר

מכוניות (באמצעותו יוכל לרכוש רכב משומש אחר) .כך יעבור הוואוצ’ר מיד ליד עד הגיעו לשימוש

לרכישת רכב חדש מהיבואן.

•ייערך מכרז במסגרתו ייבחר זכיין אשר יאסוף את הרכבים שייגרעו ,יטפל בהם ובלבד שהרכב לא

יעלה עוד על הכביש .בתמורה ישלם הזכיין למדינה סכום קבוע עבור כל מכונית שתעבור לידיו.

יתרונות התכנית:

.אתכנית המממנת את עצמה – התכנית תהיה בהיקף של כ 800 -מיליון ₪לשנה ותמומן על ידי חלק

מתוספת המס שתיווצר למדינה ,על ידי יבואני הרכב ,ומהתשלום של זכיין איסוף הרכבים עבור כל

רכב שייגרע (תקבול של ₪ 750-1500לרכב) .אין צורך בתקציב תוספתי ,שכן המימון יהיה רק בעת

רכישה בפועל של רכב חדש במקום הרכב הישן ,ויהיה על חשבון צד ההכנסה של המדינה ,היבואנים

וזכיין האיסוף ולא על חשבון צד ההוצאה.

.ברציפות – התכנית תיושם באופן רציף לאורך שנים .הדבר יאפשר ודאות לבעלי הרכבים ויאפשר

תיכנון והיערכות של משקי הבית לגריעת כלי הרכב.

.גגמישות – התכנית תציב יעדי גריעה של הורדת כלי רכב מהכביש לפי שנתונים .ככל שהיעדים לא

יושגו ניתן לשנות את גובה המימון וגובה הוואוצ’רים לאורך חיי התכנית.

.דאפקטיביות – התכנית תוריד באופן משמעותי את אורך חיי הרכב החציוני בישראל ובצורה

מהירה יחסית.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

נדגים את תוצאות הפעלת התכנית בעשור הקרוב על ידי שימוש במודל תוך מספר הנחות בסיסיות:

•התכנית תוריד מהכביש 30,000כלי רכב בכל שנה בשנתונים 9-14מעבר לאלו היורדים כיום באופן טבעי.

•בשאר השנתונים ( 15ומעלה) יגדל קצב ירידת כלי הרכב מהכביש ב 10%-מעבר לקצב הירידה הטבעי.

•כל רכב נגרע יקבל תמורה של ₪ 750-1500מזכיין הגריעה.

•יתווספו עלויות תפעול בגובה 4%מהמחזור.

כתוצאה מהטמעת המודל בכפוף להנחות לעיל:

•התכנית תהיה בהיקף של כ 800-מיליון ₪בשנה ותהיה מאוזנת תקציבית ( 330מיליון ₪על ידי יבואני

הרכב 320 ,מליון ₪מהמדינה ו 140-מיליון ₪מזכיין הגריעה).

•רוב כלי הרכב יהיו בטווח גילאים אשר תכניות גריעה בישראל אינן מצליחות “לגעת” בו בדרך כלל

שנתונים ,9-14דבר שימנע לאורך זמן ובאופן מתמשך את הגעתם של רכבים לגלאים מתקדמים יותר.

•לאורך 10שנים תצליח התכנית להוריד את הגיל החציוני של כלי הרכב מ 15.5-ל .12-שיעור כלי

הרכב בני 9ומעלה על הכביש ירד מ 36%-ל .27%-כאשר מתוכם שיעור כלי הרכב מעל גיל 15ירד

מ 10%-ל 4%-בלבד.

•התכנית תקטין את מספר ההרוגים מתאונות דרכים במאות רבות ב 15-השנים הקרובות (המודל

הכלכלי חוזה כי ייחסכו מעל ל 630-הרוגים בקרוב) .כתוצאה מהתכנית יגדלו הכנסות המדינה

ממיסים בכ 30-מילארד ₪בעשור הקרוב.

חישוב הוואוצ’ר לרכב:

הוואוצ’ר הנו סחיר.

הוואוצ’ר יהיה אטרקטיבי בעיקר לכלי רכב המתיישנים מהר יחסית .בגילאים גבוהים יש שונות גדולה

מאוד בין הרכבים .ההבדלים נובעים מקילומטראז’ ,היסטוריית טיפולים ,היסטוריית תאונות וקילקולים,

אופי הנהיגה לאורך השנים ,סוגי כלי רכב ועוד.

לכן בבואנו לחשב את גובה הוואוצ’ר ברור שאיננו פונים לכלל כלי הרכב אלא לדגמים ספיציפיים

הנוטים להתיישן ובתוכם לאלו אשר הבעלים שלהם יודעים כי יקשה עליהם מאוד לקבל מחיר מחירון

(בשל תאונות קלות ,בעיות מכאניות שונות או מצב שוק קשה) .מבחינה זו ,התהליך מבצע את הבחירה

הטבעית של הוצאת הרכבים החלשים ביותר ,המזהמים ביותר והלא בטיחותיים הנעים על כבישי הארץ.

חישוב הוואוצ’ר – הוואוצ’ר מחושב מתוך מחירים של 15%מהדגמים הזולים ביותר.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

גיל הרכב

מחיר מחירון משוקלל של

15%הדגמים הזולים

גובה ואוצ’ר מוצע

אחוז מהמחירון

15,968

11,500

72%

13,871

10,500

76%

12,159

9,000

74%

10,900

8,000

73%

9,591

7,000

73%

6,075

5,600

92%

15+

3,019-4,993

3,750

75%-124%

טבלה :1גובה ואוצ’ר מול מחיר מחירון של 15%מהדגמים הזולים בשנתון.

כאשר בודקים את הוואוצ’רים המוצעים אל מול מדגם רחב יותר ( 40%מהדגמים הזולים ביותר) רואים כי

הוואוצ’ר מהווה 55-70%ממחיר המחירון של אותם כלי רכב .כך ,לא מן הנמנע שגם דגמים יקרים יותר

יצטרפו לתכנית הגריעה בהינתן מצב שוק בעייתי או רכבים בעלי בעיות חמורות יותר.

גיל הרכב

מחיר מחירון משוקלל של

40%הדגמים הזולים

גובה ואוצ’ר מוצע

אחוז מהמחירון

21,027

11,500

55%

18,265

10,500

57%

16,011

9,000

56%

14,354

8,000

56%

12,630

7,000

55%

8,000

5,600

70%

15+

3,975-6,496

3,750

57%-94%

טבלה :2גובה הוואוצ’ר המוצע מול מחיר מחירון של 40%מהדגמים הזולים

תקציב התכנית המוצעת:

ההכנסות יהיו בנויות מ 3-רכיבים:

המדינה

יבואני הרכב

זכיין פינוי רכבים

הקצאת כ 320-מיליון ₪בשנה

מתוך ההכנסות על מיסוי רכב

לטובת מימון ואוצ’רים (יודגש

כי אין צורך בתקציב תוספתי

לצורך מימוש התכנית).

הקצאה של כ 330-מיליון ₪

על ידי מתן סיבסוד

של ₪ 3000לכל ואוצ’ר.

המדינה תקבל בתמורה

לכל רכב שיגרע סך של

₪ 750-1500מזכיין התכנית.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

תקציב שנתי

כמות כלי רכב באלפים

הערכת היענות -אלפי ואוצ’רים למכוניות בגיל ( 14-9כולל כלי רכב שהיו

נגרטים באופן טבעי)

72.7

הערכת היענות -אלפי ואוצ’רים למכוניות בגיל 15ומעלה (חצי מכמות

הנגרטים הטבעית השנתית)

44.9

עלויות במיליוני ש”ח

עלות ואוצ'רים 9עד 14במיליוני ש”ח

625

עלות ואוצ'רים 15ומעלה במיליוני ש”ח

135

עלות תפעול במיליוני ש”ח

הכנסות במיליוני ש”ח

הכנסה מיבואנים במליוני ש”ח

321

הכנסה מזכיין במיליוני ש”ח

143

השתתפות מדינה במיליוני ש"ח

326

טבלה :3תקציב שנתי פרויקט גריטה במיליוני ש”ח

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

ה.

השוואה בינלאומית

גריטת רכבים ( - )Car Scrappingמדיניות מנחה במדינות הOECD-

תכניות לגריטת רכבים תפסו תאוצה בשנים 2009-2010ויושמו בהיקפים שונים בעשרות מדינות ,ביניהן

ארה”ב ,קנדה ,בריטניה ,גרמניה ,צרפת ,איטליה ,ספרד ,ואף רוסיה ,סין ויפן.

בשנת 2011ערך ה International Transport Forum-שב OECD-מחקר הבוחן את ההשפעות של

התכניות לחידוש צי רכבים ע”י גריטה בארה”ב ,צרפת וגרמניה ( .)OECD 2011המחקר התייחס לתועלות

החברתיות והסביבתיות של התכניות בצמצום פליטת גזים מזהמים ,ניצולת דלק והגברת בטיחות

בדרכים .מסקנתו העיקרית היא כי על מנת לייצר תכנית גריטה אשר התועלת הסביבתית-חברתית שלה

גבוהה ,יש להקפיד על תמרוץ לגריטת רכבים ישנים אשר היו בשימוש שוטף (לעומת רכבים ישנים שלא

היה בהם שימוש רב) .לפיכך ,מלבד קריטריון הגיל ישנם קריטריונים נוספים אשר יש להתייחס אליהם,

הבוחנים עד כמה הרכבים מזהמים/בטוחים .בתוך כך ,מדד טוב לרמת זיהום הינו ניצולת דלק ,קרי ק”מ

לליטר ,ומדד לבטיחות הינו המצאות או אי המצאות טכנולוגיות בטיחות חדישות .לצד זאת ,יש לתמרץ

רכישת רכבים חדשים ,תחליפיים לרכבים הנמסרים לגריטה ,אשר הינם קטנים יותר ,בעלי פליטות NOX

ו CO2-נמוכות יותר (לא רכבי דיזל) ואשר משתמשים בטכנולוגיות בטיחות חדישות.

יש לקחת בחשבון כי התניית גריטה ברכישת רכב חדש אינה מנגישה את התכנית לבעלי הרכבים

הישנים והמזיקים ביותר ,אשר גם עם הסבסוד שמציע הוואוצ’ר לא ערוכים לרכוש רכב חדש .דרך אחת

להתמודד עם כך ,ע”פ כותבי המחקר ,היא להרשות שימוש בואוצ’רים גם בקניית רכבים משומשים

אשר עומדים בקריטריונים הנדרשים .בעמודים הבאים נפרט על ארבע תכניות גריטה שנערכו בשנים

2009-2010בארה”ב ,גרמניה ,צרפת ובריטניה .חשוב לציין כי המודל שיושם במדינות אלו מייצג בצורה

טובה את מודל התכניות שיושמו גם בשאר המדינות המפותחות שנִ בחנו ,ומתבסס על עקרון אחד :מתן

מענק או ואוצ’ר תמורת מסירת רכב ישן לגריטה ורכישת רכב חדש במקומו ,כאשר מימוש המענק/ואוצ’ר

מותנה ברכישת רכב חדש או משומש העומד בתנאים מוגדרים .עוד במשותף לכל התכניות הוא הביקוש

הרב של הצרכנים להשתתפות בתכנית ,אשר ברוב המקרים גרם לניצול מהיר מן המצופה של התקציב

שהוקצה לה ובשל כך להגדלתו תוך כדי תנועה (במרבית המקרים) ולהארכת התכנית לתקופה נוספת.

ארה”ב ()Office of Public Affairs 2009

תכנית ,)Car Allowance Rebate System) CARSהידועה גם בכינוי ” ,”Cash for Clunkersיצאה לדרך

ביולי 2009כאמצעי לשיפור הרכב צי הרכבים הפרטיים והמשאיות הקלות בארה”ב לרכבים חסכוניים

יותר בדלק ,מזהמים פחות ובטוחים יותר ,לצד סיוע ליצרני הרכב האמריקאים ולכלכלה הלאומית

כולה בעקבות משבר .2008-2009סך התקציב שהוקצב לתכנית על ידי הקונגרס האמריקאי עמד על 3

מיליארד דולרים ,בעבור תקופה מוגבלת של ארבעה חודשים עד נובמבר ,2009אך הפרויקט הסתיים עם

סיום התקציב כבר בסוף אוגוסט .העלות לממשל עבור כל תחלופת רכב מישן לחדש עמדה על 3500$-

4500$וסך הרכבים שנשלחו לגריטה והוחלפו ברכבים חדשים עמד על קצת פחות מ 700,000-רכבים.

בתכנית נכללו רכבים אשר עמדו בקריטריונים הבאים :רכבים בני עד 25שנים ,אשר במקומם נקנה רכב

חדש או הוחכר בליסינג רכב חדש ל 5-שנים לפחות .הרכבים שנמסרו לגריטה נדרשו לניצולת דלק של

עד 18מיילים לגלון ,והיו חייבים להיות בעלי רישיון וביטוח לשנה שחלפה ובמצב תקין לשימוש .המכונית

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

החדשה נדרשה להיות בערך של לא יותר מ 45,000$-ובעלת ניצולת דלק של 22מיילים לגלון לפחות (9.2

ק”מ לליטר) .תמורת הרכב אשר נשלח לגריטה קיבל הצרכן ואוצ’ר על סך ,3,500$-4,500$בהתאם לניצולת

הדלק של הרכב שמסר לגריטה ,אותו יכל לממש בעת רכישה או החכרה בליסינג של הרכב החדש.

על מנת לוודא שסוכנויות הרכב לא מוכרות הלאה את הרכבים שנועדו לגריטה הונהגה פרוצדורה

להחלפת שמן המנוע בתמיסת סודיום סיליקט אשר מונעת גם שימוש בחלקי המנוע כחלקי חילוף.

בנוסף ,על פי נהלי הפרויקט ,הרכב צריך להיות מרוסק בתוך 180יום ממסירה לגריטה .מבחינת המדד

העיקרי אשר נבחן בפרויקט CARSהפרויקט נרשם כהצלחה ,שכן ניצולת הדלק בעבור הרכבים שהוחלפו

השתפרה בממוצע בכ .61%-עם זאת ,ישנן ביקורות המתייחסות למגוון נושאים שלא נלקחו בחשבון

כגון הזיהום הנגרם מייצור המכוניות החדשות ,או שינוי התנהגות הנהגים אשר ינהגו ברכב יותר כאשר

ניצולת הדלק שלו טובה יותר ,מה שמצמצם את ההשפעה הסביבתית של התכנית .כאמור ,המחקר של

ה ,OECD-אשר בחן ביסודיות את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של פרויקט ,CARSמצא אותו

אפקטיבי ביותר.

גרמניה ()ACEA 2009 ; OECD 2011

תכנית Umweltprämieהגרמנית יצאה לדרך בינואר ,2009נמשכה תחילה עד מאי באותה שנה והוארכה

עד לסוף ,2009עם תקציב כולל של 5מיליארד יורו .זהו הפרויקט הרחב ביותר לגריטת רכבים שנעשה

עד כה ,בתקציב שהוקדש לו ובכמות הרכבים שהורדו מהכביש ,כ 3.6%-מן הרכבים הפרטיים בגרמניה.

התכנית נועדה להחלפת רכבים בני מעל 9שנים ברכבים חדשים או משומשים בני עד שנה ,העומדים

בתקנות EURO 4לפליטות גזים מזהמים .בתמורה למסירת רכב ישן לגריטה קיבל הצרכן החזר על סך

2500€לאחר רכישת רכב חדש או רכב משומש בן עד שנה.

2030

2020

2010

-3

1157

Light

-1081

Medium

-76

Heavy

-55

-636

Light

634

Medium

Heavy

Light

-5

-65

Medium

-3

Heavy

US Cars

German Umweltpramie

French Prime a la Casse

טבלה :4השפעה של תכניות הגריטה על קילומטרז’ רכבים לפי קטגוריית הרכב בארה”ב ,גרמניה וצרפת

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

ניתן לראות כי בעוד בארה”ב וצרפת נראית ירידה בקילומטרז’ של רכבים כבדים ובינוניים ועליה

בקילומטרז’ של רכבים קלים ,בגרמניה המצב הפוך ,מה שמשקף את הכשל בהצבת הקריטריונים

להשתתפות בתכנית הגריטה (מתוך .)OECD, 2011

תוצאות הפרויקט היו מאוד חיוביות לשוק יצרני הרכב הגרמנים אשר ראו עליה של 40%במכירת רכבים

מן השנה הקודמת .עם זאת ,היות והקריטריונים בפרויקט הגרמני היו יותר מתירנים ,בכ 70,000-מקרים

הוחלפו רכבים ‘קלים’ ברכבים כבדים יותר ,שכן רבים מהרכבים החדשים בגרמניה ,גם רכבים בינוניים,

עומדים בתקנות .EURO 4משמעות הדבר היא כישלון בשינוי תמהיל צי הרכבים הגרמני כך שיכיל

רכבים קלים יותר ,בשונה מההצלחה בתחום זה בארה”ב וצרפת .עוד תוצאת לוואי אליה לא התכוונו

מתכנני המדיניות היא כי לפחות 50,000רכבים אשר נמסרו לגריטה ,בפועל נמכרו על ידי סוכנויות הרכב

למדינות באפריקה ומזרח אירופה .מכאן ניתן ללמוד שתכנית גריטה חייבת לשמר לצידה מיסוי ירוק של

מכוניות חדשות בכדי להבטיח כי המכוניות הנגרטות יוחלפו במכוניות לא מזהמות.

צרפת ()OECD 2011 ; ACEA 2019

תכנית Prime à la Casseהצרפתית להורדת מכוניות פרטיות ומסחריות מזהמות מן הכביש יצאה גם

היא לדרך בינואר .2009הרכבים אשר עמדו בקריטריון למסירה תמורת החזר כספי היו רכבים פרטיים

או מסחריים עד 3.5טון בני מעל 10שנים ,אשר עומדים מעל רף של 160גרם לק”מ של פליטת גזי .CO2

כנגד מסירת הרכבים הישנים ורכישת רכב חדש קיבל הצרכן 1000€החזר ,כאשר הרכב החדש שנרכש

נדרש לפליטת מתחת ל 160-גרם לק”מ .הסכום להחזר עלה עבור רכבים עם פליטות גזים נמוכות יותר

(עם מקסימום של 5000€עבור רכישת רכב הפולט מתחת ל 60-גרם לק”מ -אשר בפועל הוא רכב

חשמלי או היברידי) .סך ההוצאה של הממשלה בפרויקט עמדה על 600מיליון אירו.

תוצאות התכנית היו חיוביות עם ירידה בקילומטרז’ של רכבים כבדים ובינוניים ועליה בקילומטרז’ של

רכבים קלים .עם זאת ,רבים מן הרכבים החדשים שהחליפו את הרכבים שנמסרו לגריטה היו רכבי דיזל

אשר פליטות ה NOx-שלהם גבוהות ,מה שמנע שיפור משמעותי בתחום זה בעקבות התכנית ,זאת לצד

הרף הנמוך של 10שנים ומעלה אשר לא הספיק על מנת להגיע לרכבים המזהמים במיוחד.

מבחינת שיפור בבטיחות הדרכים יש לציין כי שלושת התכניות של 2009בארה”ב ,גרמניה וצרפת הביאו

לירידה בנפגעים ואף במקרי מוות כתוצאה מתאונות דרכים.

ב 2015-יצאה ממשלת צרפת עם תכנית גריטה חדשה בעבור רכבי דיזל שעלו לכביש לפני .2006ב2018-

יצאה תכנית גריטה לרכבי דיזל ובנזין (בשיטת ואוצ’ר) לרכישת רכב חדש או יד שניה ,כפי שניתן

לראות בטבלה מס’ .5תכנית הגריטה הצרפתית החדשה כוללת ואוצ’ר דיפרנציאלי לגריטת רכבי דיזל

או בנזין ,לפי קריטריונים של דרגת פליטות ,דיזל/בנזין ,רכישת רכב חדש/משומש וקריטריון חדש של

הכנסות בעל הרכב ומרחק מגוריו מעבודתו (.)Commute

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

C02 (g/km)

Consumer income

Age/Energy

Amount of the scrapping scheme according

condition

of the old

to the replacement vehicle to be bought (€)

vehicle to

2018

be scrapped

2018/2019

2019

Second

New

Second

New

hand

vehicle

hand

vehicle

0-20

Non-taxable

Diesel

before

01/01/2006

Petrol

before

01/01/1997

2000

2500

N/A

5000

Taxable

Diesel

before

01/01/2001

Petrol

before

01/01/1997

1000

2500

1000

2500

Non-taxable

Diesel

before

01/01/2006

Petrol

before

01/01/1997

2000

2500

N/A

5000

Taxable

Diesel

before

01/01/2001

Petrol

before

01/01/1997

1000

2500

Non-taxable

Diesel

before

01/01/2006

Petrol

before

01/01/1997

2000

N/A

4000

Diesel

before

01/01/2001

Petrol

before

01/01/1997

1000

Non-taxable with

a commuting

distance >30km

21-50

for PHEV

with average

autonomy of

40km WLTP or

50km NEDC

21-122

vehicle

Non-taxable with

a commuting

distance >30km

Non-taxable with

a commuting

distance>30km

Taxable

הכנסתו,בנזין/ דיזל, לפי דרגות זיהום,משומש תמורת גריטת רכב ישן/ קריטריונים לואוצ’ר דיפרנציאלי לרכישת רכב חדש:5 טבלה

.)ACEA 2019 :ומרחק בעל הרכב ממקום עבודתו (מקור

)איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר

בריטניה ()European Comission 2010

תכנית Vehicle scrappage schemeהבריטית החלה בתחילת 2009והוארכה עד למרץ .2010עם סיומה

הוחלפה התכנית בתכנית לעידוד מעבר למכוניות חשמליות אשר נכנסה לפועל ב .2011-תקציב התכנית

עמד על 300מליון פאונד בעבור גריטה של 300,000מכוניות (ומאוחר יותר נוספו לה 100מליון פאונד

נוספים) ,עם מענק של 1000פאונד עבור כל מכונית שנמסרה לגריטה .כנגד המענק שהמדינה מימנה

התחייבו יצרני המכוניות למענק זהה.

הקריטריונים למכוניות שיכלו להשתתף בתכנית היו מכוניות בנות 10שנים ומעלה ,אשר בבעלות

בעליהן מעל 12חודשים .כתוצאה מן התכנית מכירות מכוניות חדשות עלו ב 26%-ביחס לשנה הקודמת

ודווחה ירידה בפליטת גזים רעילים של המכוניות החדשות ב( 5.4%-ביחס למכוניות שנמסרו לגריטה).

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

ו.

סיכום

לאור החידושים הטכנולוגיים שהוצגו בשנים האחרונות לשוק הרכבים בתחום הבטיחות ,ולאור כניסתם

של רכבים חשמליים לשוק בעשורים הקרובים ,כדאי להוציא אל הפועל תכנית לאומית רב שנתית

וארוכת טווח להוצאת רכבים מזהמים ולא בטיחותיים מכבישי ישראל.

תכנית מסוג זה הינה משתלמת כלכלית בשל התועלות הכלכליות המשמעותיות שלה הנובעות מהורדת

רמת זיהום האוויר והעלאת רמת הבטיחות בכבישים .בנוסף ,התכנית בנויה כך שגם באופן שוטף לא תהיה

מעמסה כלכלית על תקציב המדינה ,שכן התכנית מממנת את עצמה.

מעבר לתועלות הסביבתיות והבטיחותיות שלה ,הבאות לידי ביטוי בתועלות כלכליות בטווח הקצר והארוך,

תועלת נוספת של התכנית היא גידול בהכנסות המדינה ממיסים ישירים ,מכסים ומע”מ.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

בבליוגרפיה

.ז

,” ומתחם ניסויי טכנולוגיות רכב- “פולקסווגן מקימה מרכז חדשנות בת”א, מאיר ותומר הדר,אורבך

:3/11/2019 גישה אחרונה,2018 מאי,כלכליסט

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3738552,00.html

.2014 ,” לקחים והמלצות: “גריטה מוקדמת של מכוניות בישראל, חטיבת המחקר,בנק ישראל

יולי, גלובס,”? אילו דגמים צפויים להתייקר: “הטבות המס על אביזרי בטיחות יצומצמו, דובי,בן גדליהו

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001292916 :3/11/2019 גישה אחרונה,2017

מוגש למשרד להגנת,” “הערכה כלכלית של כדאיות גריטת כלי רכב בישראל, בקר ובן שלמה,לביא

.2003 ,הסביבה

.” ; תעריף המכס03/13 “נוהל,משרד התחבורה

מוגש,” “הערכת ההשלכות הכלכליות הצפויות מהרחבת התכנית לעידוד גריטת רכבים ישנים,פארטו

.2011 ,למשרד להגנת הסביבה

.2017 ,” “מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב בישראל,רשות המיסים

Brand, Christian, Jillian Anable, and Martino Tran, “Accelerating the transformation to a

low carbon passenger transport system: The role of car purchase taxes, feebates, road

taxes and scrappage incentives in the UK”, Transportation Research Part A 49 (2013),

132–148.

Ciccone, Alice, “Environmental effects of a vehicle tax reform: Empirical evidence from

Norway”, Transport Policy 69 (2018), 141–157.

European Automobile Manufacturers Association (ACEA), “Vehicle Scrapping Schemes in

the European Union”, 2009.

European Automobile Manufacturers Association (ACEA), “ACEA Tax Guide”, 2019.

European Comission & IHS Global Insight, “Assessments of the Effectiveness of Scrapping

Schemes for Vehicles - Economic, Enviromental, and Safety Impacts”, March 2010.

2021 | תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים

Eduards, Sophie, “Developed countries ‘exporting pollution’ by trading second-hand

vehicles to poorer countries”, devex January 2017, accessed last 3/11/2019: https://

www.devex.com/news/developed-countries-exporting-pollution-by-trading-second-hand-vehicles-to-poorer-countries-experts-say-89457

Eduards, Sophie, “Geneva meeting on used cars exporting pollution to developing countries”, devex April 2017, accessed last 3/11/2019: https://www.devex.com/news/geneva-meeting-on-used-cars-exporting-pollution-to-developing-countries-89976

Lucas W. Davis and Matthew E. Kahn, “International Trade in Used Vehicles: The Environmental Consequences of NAFTA”, American Economic Journal: Economic Policy 2, November 2010.

OECD, “Car Fleet Renewal Schemes: Environmental and Safety Impacts”, International

Transport Forum, OECD, 2011.

Office of Public Affairs, “U.S Department of Transportation Press Release”, Washington,

August 2009.

Rogan, F., Dennehy, E., Daly, H., Howley, M., ׃Gallachir, B.P., 2011. Impacts of an emission

based private car taxation policy - first year ex-post analysis. Transp. Res.: Part A: Pol.

Practice 45, 583–597.

Ryan, L., Ferreira, S., Convery, F., 2009. The impact of fiscal and other measures on new

passenger car sales and CO2 emissions intensity: evidence from Europe. Energy Econ. 31,

365–374.

)איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר

ח.

נספחים

נספח :1התועלת הכלכלית מתכנית גריעה -פירוט

)1.1חסכון בעלויות הנובעות מזיהום סביבתי

כלי הרכב פולטים גזים רעילים הגורמים לתחלואה מוגברת ותורמים לאפקט החממה ולהתחממות כדור

הארץ .בכלי רכב חדשים קיימות פחות פליטות משלושה טעמים מרכזיים -ראשית ,כלי הרכב החדשים

הם במצב מכאני טוב יותר ועל כן המערכות פועלות ביעילות רבה יותר ופולטות פחות מזהמים .הטעם

השני הוא שברוב כלי הרכב החדשים מותקנות מלכתחילה טכנולוגיות התורמות להפחתת הזיהום

שאינן קיימות בכלי רכב ישנים .הטעם השלישי הוא שמאז החלת כללי המיסוי הירוק קיימת נטייה של

הצרכנים לרכוש כלי רכב המזהמים פחות וזאת משיקולים כלכליים.

לפליטת מזהמים נזק כלכלי מוכח המתחלק לשניים:

נזק כלכלי-סביבתי -פליטות מזהמים ובעיקר פחמן דו חמצני לאטמוספירה תורמים

לאפקט החממה המביא להתחממות כדור הארץ .ההתחממות הגלובאלית מובילה לעליית

מפלס פני הים והתערערות של אקלים כדור הארץ .למצב זה קיימות השלכות כלכליות

מרחיקות לכת על העולם כולו וכלכלת ישראל בתוכו.

נזק בריאותי -פליטות כימיקלים מזהמים ובעיקר במרכזי הערים מגבירות תחלואה.

מוערך כי כ 2,000-אנשים מתים כל שנה מנזקי זיהום האוויר שפליטות התחבורה הן נדבך

משמעותי בו .לנזק זה נגזרות כלכליות משמעותיות כגון טיפול בתחלואה ,ימי מחלה,

פיצויים למשפחות וכיו”ב.

מתודולוגיה לחישוב התועלת מגריטת מכוניות מזהמות

קיימת מתודולוגיה מקובלת לחישוב העלויות החיצוניות של זיהום אוויר הנפלט ממכוניות מזהמות.

המתודולוגיה כוללת ביצוע אומדן של ההפרש בפליטות בין כלי רכב חדשים לכלי רכב ישנים והכפלתו

בעלות החיצונית של הפליטות העודפות .לצורך מציאת נתוני הפליטות בכלי רכב פרטיים השתמשנו בשני

מקורות -לרכבים עד שנתון 2009השתמשנו במחשבון המשרד להגנת הסביבה לחישוב פליטות לציי רכב

והחל מ 2009-נלקחו נתוני הפליטות כפי שהם מופיעים בסקירת רשות המיסים על שוק הרכב לשנת

.7 2017לחישוב הנזק הכלכלי הכפלנו את הנזק שנגרם בפליטות אלו בנזק הכלכלי המקובל לתחשיב

פליטות ,כפי שהוא מופיע בדו”ח מיסוי ירוק 3שפרסמה הממשלה בשנת .2015נתונים אלו נותנים את

ההפרש בעלות החיצונית של הפליטות בין שנתונים ישנים לשנתונים חדשים.

את תוצאות התחשיב ניתן לראות בתרשים 4בפרק ג’ .ניתן לראות כי החלפת רכב מיושן ברכב חדיש

מביאה לתועלת של מאות ואף אלפי שקלים בשנה (כתלות בשנתון הרכב המוחלף וברמת הזיהום

של הרכב המחליף אותו) .ככל שבעשור הקרוב יהיה מעבר למכוניות חשמליות ,התועלת הסביבתית

מגריעת כלי רכב תגדל אף יותר כיוון שלמכוניות אלו אין פליטות באופן ישיר (אם כי באופן עקיף

כמובן שקיימות פליטות בתחנת הכח המייצרת חשמל).

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Types/Pages/default.aspx 6

https://taxes.gov.il/about/periodicreports/documents/skitrarehev/rechev2017_acc.pdf 7

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

)1.2חסכון בעלויות הנובעות מבטיחות ירודה

כלי רכב חדשים מעורבים הרבה פחות בתאונות דרכים עם נפגעים .על פי נתוני הלמ”ס לשנת ,2016

שיעור המעורבות של כלי רכב בני עד 3שנים בשנת 2016היה נמוך בכ 30%-משיעור המעורבות של

כלי רכב בני 13שנים ומעלה .8יש לשים לב כי נתונים אלו נכונים ל 2016-ונלקחו על כלי רכב בשנתונים

,2014-2016שרובם עדיין לא הטמיעו את מערכות הבטיחות החדישות (ראה בהמשך) ,על כן יש לצפות

כי נתונים עדכניים יותר ,לכשיתפרסמו ,יצביעו על העמקה של המגמה אף מעבר ל 30%-ירידה בתאונות

הדרכים.

נתון זה מתעצם כאשר לוקחים בחשבון שהנסועה הממוצעת של רכב פרטי חדש גבוהה משמעותית

מנסועה של רכב ישן בכ ,31%-כך שאפקטיבית הסיכוי של רכב ישן להיות מעורב בתאונה בכל ק”מ נסיעה

גבוה ב 53%-מאשר רכב חדש .כלומר הסיכוי שרכב פרטי חדש יהיה מעורב בתאונה נמוך בחצי מכך

שרכב פרטי מדגם ישן יהיה מעורב בתאונה .מעבר לכך ,כלי רכב חדשים מעורבים גם פחות בתאונות

קטלניות .שיעור התאונות הקטלניות מסך התאונות ברכבים חדשים ,נמוך ב 25%-משיעור התאונות

הקטלניות מסך התאונות בקרב כלי רכב ישנים (מעל 13שנים על הכביש) .אם איתרע מזלך להקלע

לתאונה -הרבה יותר בטוח לעשות זאת ברכב חדש.

אם כן ,החלפת כלי רכב ישנים בחדשים היא בעלת פוטנציאל להוריד את רמת תאונות הדרכים בישראל

ב-עד 30%בסך הכולל וב-עד 53%לכל קילומטר נסועה (תרשים 10ותרשים .)11

0.7%

13+

0.6%

10עד 12

הסתברות למעורבות בתאונות

4עד 6

7עד 9

עד 3

0.5%

0.4%

0.3%

0.2%

0.1%

גיל הרכב

תרשים :10ההסתברות למעורבות רכב בתאונת דרכים כפונקציה של גיל הרכב

8נתוני הלמ"ס2016 ,

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

22.1

עד 3שנים

17.2

14.7

9-7שנים

12.8

11.6

9.9

נסועה שנתי (אלפי ק”מ)

6-3שנים

13-10שנים

19-14שנים

29-20שנים

2.1

30+שנים

גיל הרכב

תרשים :11נסועת כלי רכב באלפי ק”מ כפונקציה של גיל הרכב (נתוני )2016

מערכות הבטיחות המתקדמות והשפעתן על רמת הבטיחות

החל מתאריך 1באוגוסט 2013התווסף רכיב חדש לשיטת הקביעה של מס הקניה המוטל על ייבוא רכב

לישראל -תמריצים למערכות בטיחות מתקדמות המסייעות לנהג .במסגרת הרפורמה נקבעה רשימה

של מערכות בטיחות מתקדמות הזוכות לתמריצי מס.

רכב נוסעים

רמת האבזור

הבטיחותי

2012

2013

2014

2015

2016

2017

11.8%

10.2%

7.0%

8.0%

7.5%

7.1%

87.5%

88.6%

80.6%

63.2%

30.5%

7.7.%

0.4%

0.6%

0.5%

2.4%

3.8%

0.9%

0.2%

0.3%

1.4%

1.8%

2.0%

5.2%

0.1%

0.2%

0.3%

1.8%

3.7%

2.9%

0.0%

0.1%

8.4%

14.8%

5.9%

33.8%

0.0%

0.1%

1.6%

7.8%

45.6%

37.1%

0.0%

0.1%

0.3%

0.9%

5.1%

0.0%

0.2%

סה"כ

100.0%

סה"כ כמות

196,302

204,296

233,868

247,372

275,379

275,163

טבלה :6התפלגות כלי הרכב המיובאים (רכב נוסעים) לפי דרגות האבזור הבטיחותי .מקור :נתוני משרד התחבורה ,עיבודי החטיבה לתכנון

וכלכלה ,רשות המיסים

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

בעת מתן התמריצים ניתן דגש על המערכות שיש ביכולתן למנוע תאונה ,וזאת ,להבדיל ממערכות

הממזערות את הנזקים מתאונה שקרתה ,כגון כרית אוויר .מערכות מונעות תאונה מתחלקות למערכות

פאסיביות (מערכות המתריעות על סכנה ומי שנוקט פעולה הוא הנהג עצמו) ,ולמערכות אקטיביות

(מערכות שיש ביכולתן לא רק להתריע אלא גם להתערב בנהיגה ובפעולות הרכב) .לרוב ,ניתן להתקין

מערכות אקטיביות רק בהתקנה מקורית במפעל היצרן .בתחילת הרפורמה מערכות מיגון אקטיביות היו

מותקנות רק במיעוט הרכבים ובעיקר ברכבי יוקרה .כיום ,מערכות אלו מותקנות במגוון כלי רכב כולל

כלי רכב במחירים נגישים יותר .עם זאת ,אין אפשרות להתקין מערכות אקטיביות בכלי רכב ישנים.

כיום ,ניתנים תמריצי מס אך ורק למערכות אקטיביות ,כך שאנו צפויים לראות במכוניות חדשות יותר

ויותר מערכות מסוג זה .השינוי בשנים האחרונות הוא דרמטי כפי שניתן לראות בטבלה 1לעיל .אם

בשנת 98.8% 2013מהמכוניות היו ברמת איבזור בטיחותי מינימלית (דירוג 1ומטה) הרי שב 2017-מעל

ל 76%-מהמכוניות המיובאות הן בעלות רמת בטיחות 5ומעלה .המשמעות היא שבעתיד נראה פחות

תאונות דרכים קטלניות בקרב מכוניות חדישות .סביר גם שטכנולוגיות העתיד של העשור הבא יביאו

לירידה דרמטית בתאונות ונפגעים במכוניות חדשות.

תחשיב עלויות חיצוניות בטיחותיות

בכדי לחשב את הערך הכלכלי של גריטת כלי רכב ישנים והכנסת כלי רכב חדשים במקומם נשתמש

בשני מערכי נתונים -ראשית נתוני הלמ”ס (לוח 3.7בשנתון הסטטיסטי לתחבורה) לגבי התפלגות

תאונות דרכים בשנת 2016לפי שנת ייצור של הרכב .הנתונים כאמור מראים כי לרכב ישן קיימת

הסתברות גבוהה יותר להיות מעורב בתאונה ,וקיימת הסתברות גבוהה יותר גם שהתאונה תהיה קטלנית.

שנית ,את עלות התאונות לפי רמות החומרה השונות ניקח מנוהל פר”ת .נוהל זה הוא נוהל רשמי של

משרד התחבורה המכמת את העלויות החיצוניות של נפגעי תאונות דרכים .הנוהל משקלל את כלל

העלויות הבריאותיות ,הפגיעה ברכוש ,אובדן ימי העבודה ,הביטוח למשפחות השכולות ועוגמת הנפש

שנגרמת לנפגעי תאונות הדרכים .כיוון שאנו מעוניינים בעלות תאונה לרכב ולא בעלות תאונה לנפגע

נייצר טבלת המרה כדלקמן:

נפגעים

2016

עלות משקית לנפגע

(נוהל פר"ת )2012

במיליונים

סה"כ עלות

משקית

במיליונים

מספר

התאונות

בשנה

עלות

משקית

לתאונה

הרוגים

335

6.1

2043.5

266

7.7

פצועים קשה

1845

2.4

4437.2

1348

3.3

פצועים קל

20056

0.4

8864.8

13517

0.7

סה"כ

22236

15345.5

15131

טבלה :7עלות משקית לתאונות דרכים בישראל (במליוני )₪

בטבלה זו ניתן לראות כי בממוצע יש יותר מנפגע אחד בתאונת דרכים ולכן העלות לכל תאונה היא

גבוהה מעט מהעלות המשקית של כל נפגע .יש לסייג ולהדגיש כי מדובר בממוצעים בלבד אך המסקנה

היא שתאונה קטלנית גורמת בממוצע לנזק של 7.7מיליון ,₪תאונה בה יש פצועים קשה תביא לנזק של

3.3מיליון ₪ותאונה עם פצועים קל תגרום לנזק של 700אלף .₪

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

נציב את הנתונים הללו בנתוני תאונות הדרכים בישראל:

ותק הרכב (שנים)

סה”כ

עד 3

4עד 6

7עד 9

10עד 12

13+

סך הכל כלי רכב במצבה

2,726,835

931,127

574,533

530,098

279,791

411,286

סך הכל כלי רכב מעורבים בתאונות

15,131

4,239

3,264

3,127

1,765

2,672

קטלניות

266

קשות

1,348

386

269

267

170

250

קלות

13,517

3,790

2,929

2,814

1,558

2,369

שיעור הרכבים המעורבים בתאונות

מכלל הרכבים (באחוזים)

0.555%

0.455%

0.568%

0.590%

0.631%

0.650%

קטלניות

0.010%

0.007%

0.011%

0.009%

0.013%

קשות

0.049%

0.041%

0.047%

0.050%

0.061%

קלות

0.496%

0.407%

0.510%

0.531%

0.557%

0.576%

סך עלות תאונות הדרכים במיליוני ₪

15,345

4,240

3,313

3,078

1,866

2,784

קטלניות

2,044

484

507

353

284

407

קשות

4,437

1,271

885

879

560

823

קלות

8,865

2,486

1,921

1,845

1,022

1,554

עלות שנתית של תאונות דרכים

מועמסת לכל רכב

5,627.58

4,553.79

5,767.13

5,806.02

6,667.86

6,768.37

1,213.35

1,252.23

2,114.08

2,214.58

חיסכון מגריטת רכב משיקולי

בטיחות והחלפתו בחדש

טבלה :8תחשיב עלות שנתית של תאונות דרכים בישראל וחסכון מגריטת רכבים בפילוח לפי ותק הרכב בשנים.

ניתן לראות שהצבת נתוני העלויות והכפלתם במספר תאונות הדרכים מוביל לתוצאה משמעותית -

תאונות הדרכים גורמות לנזק משקי של מעל ל 15-מיליארד ₪בשנה .כאשר כלי רכב ישנים ,שלהם

נטיה להיות מעורבים בתאונות רבות יותר וקטלניות יותר ,מעצימים את הנזק הכלכלי על המדינה.

לצורך העניין ,לו היו נגרטים כל כלי הרכב שגילם מעל 13שנים למשק הישראלי היו יכולים להחסך מעל

ל 800-מיליון ₪בשנה רק בשל נושאי בטיחות .אם נעמיס את העלויות לכל רכב על הכביש נגלה כי

העלות הבטיחותית (כלומר העלות שמציב כל רכב בגלל הסיכוי שיהיה מעורב בתאונה) של רכב

חדש על הכביש נמוכה משמעותית מהעלות הבטיחותית של רכב מיושן יותר .למעשה ,העלות נמוכה

בכ ₪ 2,214-בכל שנה .כלומר רכב חדש המצויד במערכות בטיחות חדישות ואקטיביות חוסך מעל ל2,200-

₪בכל שנה בהשוואה לרכב ישן בגלל חיסכון בטיחותי .מבחינת המשק יש ערך של עד ₪ 2,214לשנה

בהורדת רכב ישן מהכביש והחלפתו ברכב חדש ובטיחותי.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

)1.3הכנסות המדינה בעקבות החלפת מכוניות ישנות בחדשות

שוק כלי הרכב הוא אחד ממקורות ההכנסה החשובים של מדינת ישראל .בשנת 2017נכנסו לקופת המדינה

כתוצאה ממיסוי קניית כלי רכב בלבד 9.1מיליארד ( ₪ללא מע”מ) .בנוסף ממסה המדינה בלו ומע”מ

על דלק ,רישוי רכבים ונהגים ,ואת כל הפעילות של תחזוקת כלי רכב לאורך חייהם .הכנסות המדינה

רגישות לשינויים בייבוא רכבים לישראל כך שעידוד ייבוא מכוניות חדשות בטיחותיות ולא מזהמות

לא רק שיביא לתועלות בשל הפחתת הזיהום והגברת הבטיחות אלא גם יביא הכנסות משמעותיות

למדינה ממיסוי.

לפי נתוני רשות המיסוי ,בשנת 2017כל רכב שנכנס למדינת ישראל תרם בממוצע כ ₪ 34,915-לקופת

המדינה באופן ישיר (ללא מע”מ) .מבחינה כלכלית גריטה של רכב יוצרת שרשרת אירועים .יהיה סביר

להניח שהרוב המוחלט של בעלי הרכבים שנגרטו יפנו לשוק ויחפשו רכב חליפי .לחץ הביקושים שיופנה

לשוק המכוניות המשומשות והחדשות יגרום למוכרים אחרים למכור להם מכונית משומשת ולפנות

לקנית רכב חדש .כלומר ,ייווצר לחץ ביקושים מסויים למכוניות חדשות .לחץ זה למעשה יגרום לחלק

ניכר מבעלי המכוניות המשומשות להקדים את פעולת המכירה והקניה ,וכתוצאה צפויה הקדמה של

קבלת מיסים .במובן זה ככל שהמכונית שנגרטה היתה דווקא חדשה יותר כך המדינה “תזכה” בתוספת

מיסוי גבוהה יותר מהמהלך.

נתוני למ”ס ב 30-השנים האחרונות מראים קשר ישיר ומובהק בין צמיחת התוצר לצמיחת מצבת כלי

הרכב בישראל .המשמעות היא שבישראל מצבת כלי הרכב נקבעת בהתאם למספר התושבים בישראל

ומצבם הכלכלי .האצת גריעה והוצאת כלי רכב ישנים תביא ללחץ ביקושים ולגידול בקניית כלי רכב

חדשים ביחס של קרוב ל ,1:1-בייחוד אם תאומץ שיטת הוואוצ’ר כפי שזו מוצעת במסמך זה.

בתרשים 6שבפרק ג’ ניתן לראות את תחשיב תוספת ההכנסות למדינה בעקבות החלפת מכוניות ישנות

בחדשות.

)1.4תועלות לסקטור המו”פ הישראלי כתוצאה משיפור הסביבה הטכנולוגית

ישראל הופכת בהדרגה למעצמה בתחום טכנולוגיות הרכב החכם .רכישת וייז או עסקת מובילאיי הן רק

קצה הקרחון .בישראל פועלות עשרות חברות סטארטאפ בתחום הרכב המובילות בתחומים כמו סייבר

וחישה מרחוק.

כניסת טכנולוגיית הדור החמישי ( )5Gלישראל ביחד עם תזרים השקעות של מאות מיליוני דולרים,

בשילוב עם מצוקת הפקקים והנטייה של ישראלים להיות “מאמצים מוקדמים” ,יאפשרו לישראל להפוך

לבטא סייט לטכנולוגיות חדישות נוספות בתחום הרכב האוטונומי ,הרכב החשמלי וסוגי כלי רכב

חדישים ומשלימים .חברות רבות מזהות את היתרון היחסי של ישראל ומשקיעות בחברות ישראליות

ואף מקימות מרכזי חדשנות.

לאחרונה פתחו חברות רכב רבות מרכזי חדשנות בישראל העוסקים במחקר ופיתוח.

אולם ,בכדי שישראל תהיה בטא סייט משמעותי עליה לקיים רמת טכנולוגיה גבוהה בצי הרכב שלה,

וריבוי כלי רכב ישנים על הכביש ,נטולי טכנולוגיות מתקדמות ,עלול במהלך העשור הבא להוות נטל על

מערך החדשנות הישראלי .גריטה מוקדמת של כלי רכב והורדת הגיל החציוני של כלי רכב על הכביש

בישראל כבר היום ,תאפשר גם למערכת החדשנות הישראלית להשתמש באקו סיסטם המקומי בתור

בטא סייט ולפתח את הטכנולוגיות שיובילו את תחבורת העתיד.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

)1.5סיכום תועלות כלכליות מתכנית גריטה חכמה

להמצאם של כלי רכב ישנים על הכביש ישנן השלכות סביבתיות ,בטיחותיות ותקציביות מרחיקות

לכת .אם נסכום את ההשפעות שנסקרו בפרקים הקודמים נגלה כי עבור הורדת כלי רכב ישן מהכביש

והחלפתו בחדש קיימת תועלת חיצונית כלכלית של בין ₪ 2,500-3,500בשנה ובנוסף מקור להכנסה

תקציבית למדינה של עשרות אלפי שקלים במיסים.

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

נספח :2סקירת פרקטיקות בעולם

תכניות לחידוש צי רכבים ,ע”י תמרוץ הצרכנים דרך מיסי רכב ,גריטת רכבים ישנים ,או יצוא רכבים

ישנים למדינות מתפתחות ,לצד מטרתן העיקרית (שהינה שיפור בטיחות והגנת הסביבה) ,היוו בעבר גם

דרך לתמרץ את המשק בעיתות של מיתון .כך ,הדוגמא הבולטת ביותר לאימוץ גורף ורוחבי של תכניות

לרענון צי רכב הגיעה לאחר המשבר הכלכלי העולמי של .2008-2009בשנים אלו מדינות רבות הטמיעו

תכניות מסוג זה ,בטענה שמלבד היותן משמעותיות להפחתת זיהום אוויר ושיפור הבטיחות בדרכים,

הן גם משמעותיות להנעת המשק ותמיכה ליצרנים .הדבר בולט במיוחד בתכניות גריטה ,אשר עליהן

יפורט בהמשך הפרק.

תמרוץ דרך מיסי רכב ותשלומים עקיפים

.אבעשור האחרון התרחש באיחוד האירופי מעבר ממיסוי רכבים על פי נפח מנוע ,כח מנוע או משקל

הרכב ,למיסוי על פי יעילות צריכת דלק ,פליטת גזים מזיקים או סוג דלק (Rogan 2011; Ryan

.)2009ישנן מספר שיטות מיסוי של רכבים בשימוש היום:

.אמיסי רכישה/רישום ( - )Purchase Taxesגביית מס חד פעמית עם רישום רשיון הרכב ,לרוב נגבה

מן הרוכש הראשון של הרכב מהיצרן או היבואן .ניתן לתכנן מיסי רכישה/רישום דיפרנציאליים

לפי קריטריונים שונים ,כגון צריכת דלק ,פליטת גזים רעילים וכיו”ב (בישראל מופעלת שיטה זו

באמצעות נוסחת המס הירוק).

.ב( - Feebate (fee/rebateמס/סבסוד נפרד ממיסי הרכישה ,אשר נגבה מרוכשי רכב “מזהם”,

או לחילופין מתגמל רוכשי רכב “נקי” .את ה feebate-יחסית קל יותר לתכנן כך שיהיה נייטרלי

תקציבית ,כלומר שהמענקים שנדרשת המדינה לשלם מקוזזים עם המיסים שהיא גובה .עם זאת,

התנהגות הצרכנים יכולה להשתנות בעקבות ה ,feebate-מה שמונע הבטחה לקיזוז מוחלט.

.גאגרות רישוי שנתיות ( ,Vehicle Circulation Taxesאו - )Vehicle Road Taxאגרה שנתית בעבור

רישוי הרכב לנסיעה בכביש .מסורתית האגרה דיפרנציאלית על פי קריטריונים כגון נפח מנוע,

משקל או כח ,אך לאחרונה ישנה כניסה של קריטריונים סביבתיים כגון פליטת גזים רעילים,

קילומטרז’ ( ,)Distance Based Chargesואף קריטריונים בטיחותיים כגון התקנת טכנולוגיות

בטיחות מתקדמות.

.דסבסוד ביטוח הרכב -הטבה בעלות ביטוח הרכב השנתי המסובסדת ע”י המדינה בהתאם להתקנה

של טכנולוגיות המתגברות בטיחות או מצמצמות פליטת גזים רעילים (מיושם בישראל כהטבה על

מערכות בטיחות).

.המיסוי דלקים ( - )Carbon Taxמיסוי דלקים ע”פ תכולת הפחמן שלהם .מס זה מתקיים בסקטור

התחבורה ובסקטורים אחרים ומטרתו לתמרץ נהגים לתעדף מכוניות הצורכות דלקים מזהמים פחות

(מיושם בישראל במסגרת מס הבלו).

.ומענקי גריטה ( - )Scrappage Schemesמענקי גריטה גם הם למעשה תמריץ פיסקלי .ישנם שני סוגי

מענקי גריטה עיקריים :מענק עבור גריטה בלבד ,ומענק עבור החלפה ברכב חדש העומד בקריטריונים

מוגדרים (שיטת ואוצ’ר) .גם במקרה הראשון ניתן להניח כי הוצאת הרכב הישן מצי הרכבים תגרור

כניסה של רכב חדש לצי ,והשלמת המהלך ע”י מיסי רכישה דיפרנציאליים יכולה לתמרץ כניסה של

רכבים מזהמים פחות מאלו שהוצאו על ידי גריטה גם אם המענק אינו ניתן בשיטת ואוצ’ר .שיטת

הוואוצ’ר נחשבת עדיפה בכל הקשור להקלה בשימוש בהטבה שכן מרבית האנשים הגורטים את רכבם

שואפים לרכוש רכב חדש יותר אך משומש ובאמצעות הוואוצ’ר הם יכולים לממש הטבה זו.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

בריטניה

כבר ב 2001-הממשל הבריטי הכניס לקריטריונים הקובעים את גובה אגרת הרישוי השנתית גם דרגות

פליטת CO2לק”מ .ב 2011-העלה הרגולטור את מספר דרגות הזיהום ל ,12-כאשר כל דרגה בעלת טווח

מצומצם של .CO2/Km 10-15בטבלה 9מטה ניתן לראות את טווחי הדרגות וגובה אגרת הרישוי עבורן.

בנוסף לאגרת הרישוי השנתית הסדירה ,בשנת העליה על הכביש רכבים בדרגת ,Mדרגת הזיהום החמורה

ביותר ,נדרשים לאגרת רישום רכב חד פעמית גבוהה במיוחד ,שמטרתה כמובן להרתיע מרכישת רכבים

מזהמים מלכתחילה .כמו כן רכבים שאינם צורכים דיזל או בנזין (חשמליים למשל) ,מקבלים הנחה קטנה

במחיר אגרת הרישוי השנתית ( 10£פחות מהרכבים המקבילים להם בדרגת ה.)CO2/Km-

CO2 emissions figure

)(g/km

Alternatively-fuelled car

)(tax class 59

Petrol and diesel cars

)(tax class 48 and 49

)12 months (£

0.00

10.00

1-50

15.00

25.00

51-75

95.00

105.00

76-90

115.00

125.00

91-100

135.00

145.00

101-110

155.00

165.00

111-130

195.00

205.00

131-150

505.00

515.00

151-170

820.00

830.00

171-190

1230.00

1240.00

191-225

1750.00

1760.00

226-255

2060.00

2070.00

>255

טבלה :9אגרת הרישוי השנתית בבריטניה לפי דרגות זיהום נכון ל( 2018-מקור)ACEA 2019 :

מספר שנים לאחר תחילת רפורמת אגרות הרישוי נערכו סקרים אשר בחנו את השפעתה על התנהגות

הצרכן הבריטי .נמצא כי כמחצית מהבריטים הצהירו כי ירכשו רכב בדרגת CO2/Kmנמוכה יותר משתכננו

במידה וההבדל בדרגה יחסוך להם לפחות 180£באגרה השנתית .באותו אופן חיסכון באגרה השנתית של

360£יביא כ 72%-מן הבריטים לרכישת רכב בדרגת CO2/Kmנמוכה יותר מכפי שהיו רוכשים אחרת

(.)Brand 2013

מלבד תמריצים באגרת הרישוי השנתית ישנה בבריטניה הטבה לרוכשי רכבים בדרגת זיהום נמוכה

הממומנת ע”י הממשל דרך סוכנויות הרכב .הטבות אלו נעות בין 3,500£ל.)ACEA 2019( 8,000£-

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

נורווגיה

ב 2007-הממשלה הנורווגית העבירה רפורמה במיסי רישום רכב עם עליייתו לכביש ,במטרה לצמצם

פליטות CO2בצי הרכב הנורווגי .הרפורמה החליפה את רכיב גודל המנוע בנוסחת המיסוי לרכיב עוצמת

פליטות .CO2עם זאת ,לרפורמה היה תוצר לוואי של עליה משמעותית ברכישת רכבי דיזל הידועים

כמזהמים במיוחד ברמה המקומית בשל עוצמת פליטות גזים רעילים שונים מ ,CO2-להם השלכות

בריאותיות שליליות .הרפורמה הביאה להתנהגות צרכנית זו היות ורכבי דיזל הינם בעלי גודל מנוע גבוה

מן הממוצע ,אך בעלי עוצמת פליטות CO2נמוכה מן הממוצע ,זאת ,לצד העובדה כי דלק דיזל זול יותר

מבנזין בנורווגיה .אם כן ,המטרה של הרפורמה כביכול הושגה -הופחת ממוצע עוצמת הפליטות ,אך

עם תוצר לוואי שלילי בתחום שאינו מפוקח על ידי האיחוד האירופי בשל השפעותיו המקומיות בלבד

(.)Ciccone 2018

220

Reform

Announcement

200

g CO2/KM

180

160

140

2009

2008

2009

2008

2007

2006

2005

2004

Reform

שיעור רכבי הדיזל מכלל הרכבים הנמכרים

Announcement

2007

2006

2005

2004

תרשים :12השפעת רפורמה למיסוי רישום דיפרנציאלי על פי עוצמת פליטות בנורווגיה .למעלה -ממוצע חודשי של עוצמת CO2של

מכוניות חדשות שנרכשו בנורווגיה בשנים ,2004-2009מתחת – שיעור מכוניות דיזל מתוך סך המכוניות החדשות שנרכשו בשנה נתונה

(מקור.)Ciccone 2018 :

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

צרפת

בצרפת ישנה התייחסות לפליטות CO2בנוסחות החישוב של רוב מיסי הרכב .ישנה הקלה במיסי רכישה

( )VATלפי דרגת פליטות ,כאשר דרגות הפליטות מתעדכנות מידי שנה .במיסי הרישום עם עליה לכביש

נכנסה שיטת bonus/malusב ,2008-אשר הינה סוג של ,Feebateוכוללת מיסוי על פי דרגת פליטות,

אשר בתורו אמור לממן מענק לרכבים “נקיים” .המענקים ניתנים לרכבים עם פליטות מתחת ל 20-גרם

,CO2/Kmאשר הינם ברובם רכבים חשמליים ,וערכם נקבע על כ 27%-ממחיר הרכישה עד למקסימום

של .6,000€בכל מקרה המזכה מענק ,ניתן בונוס נוסף של 200€בעבור מסירה לגריטה של רכב בן מעל

15שנה .השאיפה היא לאיזון תקציבי בין סך המיסוי לסך המענקים המחולקים בשנה (.)ACEA 2019

התוצאות של רפורמה זו היו מאוד חיוביות והשיגו יעדן ,כאשר פליטת CO2לק”מ הממוצעת בקבוצת

הרכבים הקלים הפכה לנמוכה באיחוד האירופי (.)Brand 2013

בעבור רכבים שנרשמו בצרפת לאחר ,2009גם האגרות השנתיות נקבעות לפי דרגת פליטת CO2לקילומטר,

כאשר הרף לתשלום אגרה שנתית של 160יורו מפורט מטה .ברכבים בהם דרגת הפליטות אינה זמינה

(רכבים שיוצרו לפני ,)2009האגרה נקבעת לפי כח מנוע ,והיא גבוהה משמעותית ,כפי שניתן לראות

בטבלה .10

2019

2018

2017

117

120

127

CO2 g/km

€35

€50

Malus

191

185

191

CO2 g/km

€10,500

€10,000

Starting Point

End Point

Malus

טבלה :10לוח המיסוי ( )malusהמוטל בצרפת על בעלי רכבים מזהמים (מקור.)ACEA 2019 :

בעבור רכבי חברה אשר עלו על הכביש לאחר 2009ישנה אגרה דיפרנציאלית שונה אשר נקבעת לפי

דרגות זיהום ,כאשר קיים תעריף משתנה ל ,CO2/Km-הנע בין 0יורו ל 29-יורו ליחידת פחמן לקילומטר.

אם כן ,במיסי הרכב השנתיים השיטה הצרפתית מעמיסה את מרבית המיסים על חברות ועל בעלי רכבים בני

10שנים ומעלה ,בעוד רכבים “נקיים” משלמים מס נמוך במיוחד ובמקרים מסויימים פטורים ממס.

)CO2 emissions (in g/km

Year of first registration

250

2009

245

2010

245

2011

190

From 2012 onwards

טבלה :11רף תחתון של פליטות לכל שנתון לאחר 2009בצרפת .בעבור רכב שהפליטות שלו עולות את הרף המצויין נדרשת אגרה שנתית

של 160יורו (מקור.)ACEA 2019 :

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

)Amount of the tax (€

)Fiscal power (hp

750.00

1400.00

4-6

3000.00

7-10

3600.00

11-15

4500.00

>15

טבלה :12אגרה שנתית דיפרנציאלית לרכבים בני מעל 10שנים (אשר עלו על הכביש לפני ,)2009לפי נפח מנוע .אגרה זו גבוהה משמעותית

מזו הנגבית מרכבים חדשים יותר (מקור.)ACEA 2019 :

שבדיה

ב 2006-הוטל בשבדיה מס סביבתי שנתי ( )Environmental Excise Dutyעל בעלי רכב ,אשר כלל מס

בסיס שווה ערך ל 30£-ומס משתנה של 1.3£על כל גרם CO2מעבר ל 100-גרם .CO2/Kmהמס השנתי

בתחשיב הנ”ל חל על רכבים שיוצרו החל מ .2006-המס מוכפל ב 2.37-בעבור רכבי דיזל ,ועלותו השולית

ל CO2/Km-יורדת לחצי בעבור רכבים בעלי טכנולגיה המאפשרת שימוש בהנעות אלטרנטיביות

(חשמלי ,היברידי ויו”ב) .רכבים שיוצרו לפני 2006מחוייבים במס שנתי לפי משקל וצריכת דלק (ACEA

.)2019התמריץ המיסויי הוכתר כהצלחה כאשר עד לאמצע שנת 2007אחוז הרכבים בדרגות פליטות

נמוכות עלה מ 2.9%-ב 2005-ל.14.3%-

ב 2018-הוטמע “תמרוץ אקלים” חדש לרכישת רכבים קלים ,לפיו רכבים חדשים עם פליטות של מתחת

ל 60-גרם CO2/Kmלק”מ זכאים למענק דיפרנציאלי של עד 60,000קרונה (כ 5,600-יורו) .תמריץ זה

החליף את הפטור מתשלום אגרה שנתית ל 5-השנים הראשונות לרכב אשר עמד בקריטריונים של “רכב

ירוק”.)ACEA 2019( .

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

נספח :3פרקטיקות נוספות בישראל לרענון צי הרכב הלאומי

בישראל קיים “מס ירוק” כחלק ממערך מיסוי הרכב הישראלי כבר מ .2009-במסגרת הרפורמה כל כלי

רכב עד 3.5טון סווג ל 15-דרגות זיהום הנקבעות לפי הציון הירוק המחושב לכל דגם רכב על-פי נתוני

הפליטות שלו ב 5 -סוגי מזהמים( CO2 :פחמן דו חמצני)( CO ,פחמן חד חמצני)( NOx ,תחמוצות חנקן),

( HCפחמימנים) ו( PM-חלקיקים נשימים) .מס הקניה נע בין 10%ממחיר הרכב במקרה של רכב חשמלי,

ועד ל 83%-ממחיר הרכב במקרה של רכב בעל מנוע בעירה פנימית מזהם (לרכבי יוקרה מס נוסף בשעור

של כ .)20%-במקביל לשיעורי המס הדיפרנציאליים ישנו גם זיכוי ממס הנקבע גם הוא לפי דרגות זיהום

(לצד דרגות בטיחות) .רפורמה זו שינתה את תמהיל כלי הרכב המיובאים משמעותית.

דרגת זיהום

ציון ירוק

זיכוי במס קניה

(במחירי )2016

%מסך המכירות מס קניה אפקטיבי

ממוצע*

ב2017-

( 1נטול פליטות)

0-50

מס קניה 10%

0.0%

10%

Plug-in( 2עד ציון ירוק )100

0-100

מס קניה 20%

0.5%

19%

( 2היברידי)

51-130

מס קניה 30%

7.8%

29%

51-130

16,383

0.0%

131-150

15,018

5.6%

36%

151-170

13,106

21.4%

48%

171-175

11,469

7.0%

50%

176-180

10,102

9.5%

57%

181-185

9,011

6.5%

64%

186-190

7,918

5.3%

61%

191-195

7,099

4.0%

66%

196-200

6,009

3.1%

69%

201-205

5,461

6.8%

67%

206-210

4,370

1.7%

70%

211-220

3,549

4.1%

72%

221-250

2,184

11.5%

76%

251+

5.1%

81%

טבלה :13דירוג זיכוי במס רכישת רכב לפי דרגת זיהום בישראל (מקור :רשות המיסים)2017 ,

* מרכיב מס קניה בלבד

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

90%

80%

81%

76%

72%

70%

67%

69%

66%

שיעור מס קניה אפקטיבי

61%

64%

57%

50%

60%

48%

36%

50%

40%

30%

29%

20%

19%

10%

דרגת זיהום

2++

תרשים :13שיעור מס קניה אפקטיבי לפי דרגת זיהום מנוע ,שנת ( 2017מקור :רשות המסים )2017

ציון ירוק לפי הנוסחה בתקופה 31.7.2013 - 2.8.2009

ציון ירוק לפי הנוסחה בתקופה 31.12.2016 - 1.1.2015

ציון ירוק לפי הנוסחה בתקופה 31.12.2014 - 1.8.2013

ציון ירוק לפי הנוסחה בתקופה 31.12.2019 - 1.1.2017

260

240

220

ציון ירוק ממוצע

200

180

160

140

2017

2016

2015

2014

שנים

2013

120

2012

2011

2010

2009

תרשים :14התפתחות הציון הירוק הממוצע לכלי רכב חדש לפי שנים בנוסחאת השונות (מקור :רשות המסים )2017

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

עם הנחלת הרפורמה נקבע כי נוסחת “הציון הירוק” תתעדכן מעת לעת על מנת לשמור על תמרוץ נכון

בהתאם לפיתוחים טכנולוגיים ושינוי טעמים ,ואכן הנוסחה מתעדכנת תדיר ובעלת השפעה משמעותית

על התנהגות הצרכנים ,כפי שניתן לראות בתרשים .14

באוגוסט 2013התווסף רכיב נוסף לחישוב מיסי רכישת רכב המוטל על יבוא רכב לישראל ,ע”פ המצאותן

של מערכות בטיחות מתקדמות המסייעות לנהג ,מערכות אקטיביות ופאסיביות .עם תחילת 2020ניתן

דגש למערכות בהתקנת יצרן ,ולמערכות אקטיביות.

מערכת

אפשרות להתקין

מקומית

ניקוד עד

31.1.15

ניקוד

מ1.2.15-

ניקוד

מ1.2.16-

ניקוד

מ1.1.18-

ניקוד

מ1.1.19-

ניקוד

מ1.1.20-

בקרת סטייה מנתיב-התרעה

1.5

2.5

0.5

מערכת זיהוי בשטח "מת"

7כריות אוויר ומעלה

( 6במסחרי)

0.5

מע' אקטיבית למניעת

סטייה מנתיב

מערכת ניטור מרחק

מהרכב מלפנים

בלימה אוטומטית בעת חירום

מערכת בקרת שיוט אדפטיבית

מערכת זיהוי הולכי רגל

זיהוי רכב דו גלגלי

מצלמות רוורס

חיישני חגירת חגורות

במושבים קדמיים +אחוריים

שליטה אוטומטית באורות גבוהים

מערכת עזר לבלם

חיישני לחץ צמיגים

0.5

זיהוי תמרורי תנועה

סה"כ נקודות אפשריות

10.5

0.5

10.5

טבלה : 14מערכות הבטיחות והניקוד לצורך קביעת רמת האבזור הבטיחותי (מקור :משרד התחבורה ,נוהל ; 03/13תעריף המכס).

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

100%

90%

88.60%

87.50%

80%

80.60%

70%

60%

63.20%

ב%-

50%

40%

30%

30.50%

20%

7.70%

10%

שנים

2016

2017

2014

2015

2012

2013

תרשים :15התפלגות כלי הרכב המיובאים (רכב נוסעים) לפי דרגות האבזור הבטיחותי (מקור :נתוני משרד התחבורה ,עיבודי החטיבה

לתכנון וכלכלה ,רשות המסים).

סכום הפחתת המס

כמות נדרשת של כריות אוויר

רמת האבזור הבטיחותי

ניקוד נדרש

פרטי

מסחרי

עד 31.12.16

מ1.1.17-

500

250

900

650

1,250

1,000

1,550

1,600

1,800

1,850

2,000

2,050

2,150

2,250

2,400

טבלה :15דרישות לקביעת רמת האבזור הבטיחותי (מקור :משרד התחבורה ,נוהל ;03/13תעריף המכס).

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

נספח :4אגרות גודש ככלי אפשרי למימון תכנית הגריטה

הגודש בכבישי ישראל הינו בעיה אקוטית ההולכת ומחמירה בשנים האחרונות ומהווה מעמסה אמיתית

על האזרחים ועל המשק הישראלי .זמן העמידה בפקקים הולך ומתארך ככל שגדל הפער בן קצב הגידול

בנסועת מכוניות על הכביש לבין קצב הגידול בתשתיות.

בישראל ובמיוחד במטרופולין גוש דן אין כיום מענה מספק של תחבורה ציבורית ,ויחס פיצול הנסיעות

הוא מהנמוכים בעולם המערבי (רק כ 20%-מהנסועה הוא בתחבורה ציבורית לעומת 50%במטרופולינים

דומים בעולם המערבי) .גם התכניות לעתיד אינן מאירות פנים בכל הנוגע לתחבורה ציבורית .לפי

תכניות המתאר של משרד התחבורה משנת 2016נראה כי מגמה זו תימשך ויחס פיצול הנסיעות בגוש

דן אינו עומד להשתנות דרמטית (מ 20-ל 26-אחוז בתחבורה ציבורית ב 20-השנים הקרובות).

מאפייני מטרופולין תל אביב יפו בהשואה לערים באירופה

מטרופולין

מדריד 2013

מטרופולין ברלין

2013

מטרופולין ת”א מטרופולין ת”א

יפו 2040

יפו 2014

אוכלוסיה (מיליון)

3.7

5.2

5.3

4.5

נסיעות נוסע (מיליון ליום)

9.9

7.7

ברכב פרטי

4.8

6.7

4.2

בתחבורה ציבורית

1.2

2.3

4.9

3.5

בתחבורה ציבורית()%

20%

26%

50%

46%

מספר קווי מתע”ן *

**LRT/***BRT

5-2

מטרו

רכבת פרברים

המקור :משרד התחבורה ומשרד האוצר .תכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה צבורית עתירת נוסעים במטרופולין ת”א יפו .2016

* מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים

** LRTרכבת קלה ()Light Rail Transit

*** BRTמערכת אוטובוסים מהירה ()Bus Rapid Transit

טבלה :16מאפייני מטרופולין תל אביב יפו בהשוואה לערים באירופה

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

170

מצבת כלי רכב

תוצר

160

מדד ()2005=100

נסועה

שטח כבישים

150

140

120

130

אורך כבישים

110

100

שנים

2017

2016

2015

2014

2013

2012

2011

2010

2009

2008

2007

2006

2005

תרשים :16הגידול במצבת כלי הרכב ,הנסועה ופיתוח התשתיות – 2017 - 2005

הגידול במצבת כלי הרכב ,הנסועה ופיתוח התשתיות – 2017 - 2005

בגלל הגידול הצפוי בביקוש לנסועה (הנובע מצמיחה כלכלית ודמוגרפית) וחוסר היכולת של התשתיות

הקיימות והמתוכננות בכבישים ובתחבורה הציבורית לעמוד בו ,העומס הקיים על כבישים עומד רק

לגדול ,לפחות בעשור הקרוב.

האם העומס הצפוי יפחית את קצב כניסת המכוניות החדשות?

ההערכה המפוכחת שלנו היא שלא .בהעדר אלטרנטיבות יעילות של תחבורה ציבורית ימשיכו משקי

הבית להצטייד במכוניות כאמצעי עיקרי של הגעה לעבודה ולמסגרות הלימודים .כיוון שישראל כיום

הינה בפער משמעותי מאירופה בהצטיידות בכלי רכב (רק 384כלי רכב ל 1,000-נפש לעומת 600-500

במדינות מערב אירופה בשנת )2019צפויות מכירות הרכב להמשיך ולעלות בעשור הקרוב.

700

613 617 618

600

586

562

541 541 552

523

505 510 515

500

481 489

466 472 479

446

409

400

384 386 392

355 355

300

200

150

100

קנדה

פינלנד

קפריסין

פולין

גרמניה

אסטוניה

שוויץ

סלובניה

צ’כיה

נורבגיה

בלגיה

ספרד

הולנד

ליטא

צרפת

בריטניה

ישראל 2030

אירלנד

סלובקיה

בולגריה

קרואטיה

ישראל 2017

לטביה

הונגריה

טורקיה

תרשים :17כלי רכב ל 1000נפש – ישראל 2017וישראל 2030לעומת מדינות מקבילות בעולם

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

אמנם הצפיפות על הכבישים תגדל בעשור הקרוב ביחס למצב הנוכחי אך היא לא תהיה חסרת תקדים

במונחים בין לאומיים .בדרום קוריאה ולוס אנג’לס הצפיפות על הכבישים כיום כבר גדולה מזו הצפוייה

להיות בישראל בשנת 2030בהנתן המשך מגמות הצמיחה הקיימות.

צפיפות מכוניות לק”מ כביש

צפיפות אוכלוסין לקמ”ר

תרשים :18מספר כלי רכב לקילומטר כביש כפונקציה של צפיפות אוכלוסין (נפש לקמ”ר) במדינות צפופות ובעלות תוצר גבוה

ישראל 2018

ישראל 2030

דרום קוריאה

לוס אנג'לס -מחוז

תוצר לנפש באלפי דולרים

40.2

29.7

67.7

אוכלוסיה במיליונים

8.9

11.2

48.5

9.8

שטח בקמ"ר

22,072

99,500

12,300

מספר כלי רכב במיליונים

3.43

5.2

22.8

6.433

ק"מ כביש סלול

19.5

23.3

106.4

34.4

צפיפות אוכלוסין לקמ"ר

404

507

487

797

רכבים לקילומטר כביש

176

224

214

187

רכבים ל 1000נפש

384

466

471

656

טבלה :17השוואה של צפיפות וגודש בין ישראל לאזורים צפופים אחרים בעולם

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

מה ניתן לעשות?

כיום פועלת הממשלה לעודד ככל הניתן תחבורה ציבורית ושיתוף נסיעה על ידי הקצאה של נתיבים

מהירים לתחבורה ציבורית ושיתפית והאצת פרויקטי תשתית של תחבורה ציבורית.

כמו כן ,נבחנים כיום פרויקטים של ניהול ביקושים ועידוד נוסעים למעבר לשעות נסיעה אחרות ביום.

במסגרת זו ,ניתן לציין את הפיילוט שנעשה במשרד התחבורה לעודד נהגים שלא להשתמש ברכבם

בשעות העומס.

פרויקט נוסף שנבחן במקביל הוא הטלה של אגרת גודש בכניסה למרכז תל אביב .אגרה זו שתוטל

בשעות העומס אמורה להוריד את הביקושים ולהפחית את הפקקים בכניסה לעיר .בערים שונות בעולם

נבחנה אגרה זו והוכחה כיעילה .באם ייושם פרויקט זה צפויה הכנסה שנתית של כ 1.5-מיליארד ₪בשנה

מאגרה זו.

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

נספח :5תוצאות יישום מודל גריטה לאורך עשור

המודל הבא בוחן יישום של תכנית גריטה לאורך עשור .המודל אינו לוקח בחשבון את האפקט של

משבר הקורונה לתוך התחשיבים אלא רק מניח כי כ 60-אלף כלי רכב יקבלו ואוצ’רים להורדה מהכביש

בכל שנה בעשור הקרוב .התוצאה ברורה – פחות כלי רכב ישנים ,יותר כלי רכב חדשים ורמת בטיחות

גבוהה יותר שתביא לפחות הרוגים על הכבישים .לצורך הנוחות נקודת הפתיחה של המודל נלקחה

ב 2021-אך היא צפויה להיות דומה בכל שנת פתיחה בה יוחל המודל.

מצבת כלי רכב בני 15ומעלה לאורך שנות יישום המודל:

התוצאה המובהקת ביותר של יישום המודל היא ירידה דרמטית במספר כלי הרכב הישנים מאוד (גיל 15

ומעלה) על הכבישים .הסיבה היא שכלי רכב יירדו מהכביש כבר בהיותם בני 9-14ולא יגיעו לגילאים

של 15ומעלה.

מצבת כלי רכב בני 9-14לאורך שנות יישום המודל:

מצבת זו תרד בשנים הראשונות ליישום המודל ותתייצב בהמשך .כלי רכב אלו יירדו מהכביש בקצב

הולך וגדל בשנים הראשונות ולאחר מכן יגיעו ל”פלאטו” מסויים.

מכוניות בגיל 15ומעלה -לאחר הפעלת תכנית גריטה 2020-2030

מכוניות מעל גיל - 15ללא תכנית גריעה

מכוניות מעל גיל - 15עם תכנית גריעה

800

600

617

579

554

אלפי כלי רכב

532

523

513

485

452

387

438

395

410

400

363

334 334

311

324 324

248

200

196

191

170

שנים

2030

2029

2028

2027

2026

2025

2024

2023

2022

2021

2020

תרשים :19כלי רכב בני 15ומעלה במצבת הרכב

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

מכוניות בגיל 9עד - 14לאחר הפעלת תכנית גריטה 2020-2030

מכוניות בגיל - 14 - 9עם תכנית גריטה

מכוניות בגיל - 14 - 9ללא תכנית גריעה

1500

1253

1246

1231

1214

1185

1180

1134

1104

1086

1021

1004

1031

1009

975

974

934

881

949

970

אלפי כלי רכב

906

1000

864

500

שנים

2030

2029

2028

2027

2026

2025

2024

2023

2022

2021

2020

תרשים :20כלי רכב בני 9-14ומעלה במצבת הרכב

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

תוספת לגריעה ה”טבעית” לפי שנים:

תכנית זו למעשה מנקה את הכביש מכלי רכב ישנים בעשור הקרוב ומורידה את הגיל החציוני מ15.5-

ל .12.5-בשנים הקרובות יירדו כל רכב רבים מהכביש אך ככל שגיל כלי הרכב יירד ומלאי כלי הרכב

הישנים יפחת ,קצב הגריעה יילך ויתקרב לקצב הנוכחי.

תוספת גריעות חזויה 2021-2030

אלפי כלי רכב

שנים

2030

2029

2028

2027

2026

2025

2024

2023

2022

2021

תרשים :21תוספת לגריעה הטבעית לפי שנים

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

תקציב המדינה:

הגידול בקצב הגריעה וחלוקת הואו’צרים יגדיל את הביקוש לכלי רכב חדישים .הקשר הצמוד בין התוצר

לבין מצבת המכוניות יוצר לחץ ביקושים למכוניות חדשות ברגע שקצב הגריעה גובר .לכן בשנים בהן

תיושם תכנית גריעה צפוי קצב רכישת כלי הרכב החדשים לגדול ולהגדיל בהתאמה את הכנסות המדינה

ממיסוי ישיר ,מכס ומע”מ .ההנחה היא שבשנה הראשונה יופחת בעיקר המלאי של מכוניות יד שניה

קיימות ורק מהשנה השנייה נראה את ההחלפה המלאה במכוניות חדשות.

תוספת חזויה לתקציב המדינה 2021-2030

4500

4000

3813

3778

3750

3721

3678

3637

3500

3611

3000

מיליוני ש”ח

2675

2500

2000

1500

1000

945

850

500

שנים

2030

2029

2028

2027

2026

2025

2024

2023

2022

2021

תרשים :22תוספת לתקציב המדינה לפי שנים

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

ירידה במספר ההרוגים בכבישים:

בשנות הגריעה צפויה רמת הבטיחות הממוצעת של כלי רכב על הכביש לעלות משמעותית .לאור זאת,

יהיו יותר ויותר מכוניות אשר הסיכוי שלהן להיות מעורבות בתאונות נמוך יותר .החל מ 2025-יוצגו

לראשונה מכוניות המאובזרות במערכות בטיחות “אפס תאונות” אשר יביאו להורדת מספר ההרוגים על

הכבישים .תכנית הגריעה תאפשר להן לעלות בקצב מהיר יותר לכביש.

לפי המודל שהרצנו ,המניח ירידה של 20%בנפגעים החל מדגמי 2022וירידה של 80%בנפגעים החל

ממודל ,2025נראה בעשור הקרוב ירידה דרמטית במספרי ההרוגים על הכבישים .עם יישום מודל גריעה,

ירידה זו תואץ ולאורך העשור וחצי הקרובים צפויים להחסך כ 300-הרוגים נוספים ובסך הכל מעל 635

בני אדם צפויים להינצל בעשור וחצי הקרובים מתאונות שלא יתקיימו.

תחזית הרוגים 2020-2035עם וללא מודל גריעה

עם מודל גריעה

מודל גריעה

370

350

330

310

הרוגים לשנה

290

270

250

230

210

190

שנים

2035

2034

2033

2032

2031

2030

2029

2028

2027

2026

2025

2024

2023

2022

2021

2020

תרשים :23תחזית הרוגים עם וללא מודל גריטה

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

איגוד יבואני הרכב בישראל (ע”ר)

תכנית רב שנתית לגריעת רכבים מזמהים ולא בטיחותיים | 2021

איגוד יבואני הרכב | דרך מנחם בגין | 76ת.ד | 51735 .תל אביב