תמיכות מכוני מחקר תורניים- ב'

שאלון מס' ( 5מכיל 4עמודים)

שם המכון מכון בני יששכר שנה שבעדה מבוקשת התמיכה 2024

עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו -בשנת ההערכה

פרוט עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו בשנת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב הקדמת

שנת ההערכה' *)

א) בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב) בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*) 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת

התמיכות ' - )2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22( 2022עד .)31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני התמיכה

המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

.2

.3

.4

בשאלון זה יש למלא נתונים אודות עזרי מחקר שעמדו לרשות המכון בשנת ההערכה ( ,)2022ואשר היו נחוצים לפעילותו.

עזר מחקר שלא מולאו כל פרטיו הנדרשים ,לא יובא לדיון לצורך ניקוד.

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה.

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך (עמוד !)4

1

א .מבנה ייעודי

האם לרשות המכון ופעילותו עמד מבנה ייעודי לצורך פעילות המחקר?

כן

במידה שכן ,יש למלא הטבלאות הבאות:

א .1

עבור התקופה שבין 1.1.22ועד 31.12.22

זיקת המכון אל המבנה הייעודי:

תיאור מפורט של המבנה

מבנה 1

נחיצות המבנה הייעודי לצורך

הפעילות המחקרית של המכון

האם מדובר במבנה

שלם המשמש את

המכון,

או בחדרים שבתוך

מבנה של מוסד אחר

('מקום ייעודי')?

כתובת

חדר עבודה וישיבות לחוקרים החוקרים נפגשים לצורך חדר בתוך מבנה

עבודה

וליבון

נושאים

שטח במ"ר

רחובות

של חנות הבוכרים

בצוותא

מ"ר 20

האם שייך

לעמותה

המפעילה את

המכון?

כן /לא

לא

תמיכה /תקצוב נוספים עבור מבנה הייעודי

במידה שלא:

מה הקשר של

המכון למבנה?

האם המכון מקבל

בעד המבנה הייעודי

תמיכה או תקצוב

נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

החנות

לא

4

משכירה את

ירושלים

החדר

במידה שכן ,יש לציין

את שם הגוף

המתקצב

לעמותה

מבנה 2

מבנה 3

א .2

עבור התקופה שבין 1.10.22ועד 30.9.23

זיקת המכון אל המבנה הייעודי:

תיאור מפורט של המבנה

נחיצות המבנה הייעודי לצורך

הפעילות המחקרית של המכון

האם מדובר במבנה

שלם המשמש את

המכון,

או בחדרים שבתוך

מבנה של מוסד אחר

('מקום ייעודי')?

כתובת

2

שטח במ"ר

האם שייך

לעמותה

המפעילה את

המכון?

כן /לא

במידה שלא:

מה הקשר של

המכון למבנה?

תמיכה /תקצוב נוספים עבור מבנה הייעודי

האם המכון מקבל

בעד המבנה הייעודי

תמיכה או תקצוב

נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש לציין

את שם הגוף

המתקצב

מבנה 1

חדר עבודה וישיבות לחוקרים החוקרים נפגשים לצורך חדר בתוך מבנה

עבודה

וליבון

נושאים

רחובות

של חנות הבוכרים

בצוותא

מ"ר 20

לא

החנות

4

משכירה את

ירושלים

החדר

לא

לעמותה

מבנה 2

מבנה 3

ב .מעבדות מחקר

האם קיימת במכון מעבדת מחקר? לא

במידה שכן ,יש למלא הטבלאות הבאות:

ב .1

עבור התקופה שבין 1.1.22ועד 31.12.22

זיקת המכון אל מעבדת המחקר:

תיאור מפורט של מעבדת

המחקר

נחיצות מעבדת המחקר

לצורך הפעילות המחקרית

של המכון

תוכן המעבדה

והיקפה

כתובת

שטח

במ"ר

האם מעבדת

המחקר שייכת

לעמותה

המפעילה את

המכון?

כן /לא

במידה שלא:

מה הקשר של

המכון למעבדת

המחקר?

תמיכה /תקצוב נוספים עבור מעבדת

המחקר

האם המכון מקבל בעד

מעבדת המחקר תמיכה

או תקצוב נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש

לציין את שם

הגוף המתקצב

מעבדת מחקר 1

מעבדת מחקר 2

מעבדת מחקר 3

ב .2

עבור התקופה שבין 1.10.22ועד 30.9.23

תיאור מפורט של מעבדת

המחקר

נחיצות מעבדת המחקר

לצורך הפעילות המחקרית

תוכן המעבדה

והיקפה

כתובת

3

שטח

זיקת המכון אל מעבדת המחקר:

תמיכה /תקצוב נוספים עבור מעבדת

המחקר

של המכון

במ"ר

האם מעבדת

המחקר שייכת

לעמותה

המפעילה את

המכון?

כן /לא

במידה שלא:

מה הקשר של

המכון למעבדת

המחקר?

האם המכון מקבל בעד

מעבדת המחקר תמיכה

או תקצוב נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש

לציין את שם

הגוף המתקצב

מעבדת מחקר 1

מעבדת מחקר 2

מעבדת מחקר 3

ג .ספריה

האם קיימת במכון ספריה? לא

במידה שכן ,יש למלא הטבלאות הבאות:

ג. 1

עבור התקופה שבין 1.1.22ועד 31.12.22

פתיחת הספריה לשימוש כלל

הציבור

תיאור מפורט של

הספריה ותוכנה

נחיצות הספריה

ואופן השימוש בה

לצורך הפעילות

המחקרית של המכון

מס'

כותרים

מדויק

האם

הספריה

מקוטלגת?

כן /לא

כתובת

הספריה

ספריה 1

ספריה 2

ג. 1

עבור התקופה שבין 1.10.22ועד 30.9.23

4

האם הספריה

פתוחה גם

לשימוש כלל

הציבור?

כן /לא

במידה שכן:

יש לציין ימי

ושעות

פתיחה

זיקת המכון אל הספריה

האם הספריה

הינה בבעלות

מוסד הציבור

שהגיש את

הבקשה

לתמיכה?

כן /לא

שם העמותה /

מוסד הציבור

שהספרייה

בבעלותו

תמיכה /תקצוב נוספים עבור הספריה

האם המכון מקבל בעד

הספריה תמיכה או

תקצוב נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש

לציין את שם

הגוף המתקצב

פתיחת הספריה לשימוש כלל

הציבור

תיאור מפורט של

הספריה ותוכנה

נחיצות הספריה

ואופן השימוש בה

לצורך הפעילות

המחקרית של המכון

מס'

כותרים

מדויק

האם

הספריה

מקוטלגת?

כן /לא

כתובת

הספריה

האם הספריה

פתוחה גם

לשימוש כלל

הציבור?

כן /לא

במידה שכן:

יש לציין ימי

ושעות

פתיחה

זיקת המכון אל הספריה

האם הספריה

הינה בבעלות

מוסד הציבור

שהגיש את

הבקשה

לתמיכה?

כן /לא

שם העמותה /

מוסד הציבור

שהספרייה

בבעלותו

תמיכה /תקצוב נוספים עבור הספריה

האם המכון מקבל בעד

הספריה תמיכה או

תקצוב נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש

לציין את שם

הגוף המתקצב

ספריה 1

ספריה 2

ד .כתבי יד מקוריים הקשורים לעבודת המכון

האם יש במכון מאגר כתבי יד מקוריים הקשורים לעבודת המכון? לא

במידה שכן ,יש למלא הטבלאות הבאות (יש להוסיף שורות בעת הצורך):

ד. 1

עבור התקופה שבין 1.1.22ועד 31.12.22

זיקת המכון אל כתב היד

שם בעל כתב היד

ותקופתו

נושא כתב היד ,תוכנו

ותיאורו

מס'

עמודים

משוער

נחיצות כתב היד ואופן השימוש

בו לצורך הפעילות המחקרית של

המכון

כתב יד 1

כתב יד 2

כתב יד 3

כתב יד 4

כתב יד 5

5

מקום אחסון

כתב היד

האם כתב היד הינו

בבעלות מוסד הציבור

שהגיש את הבקשה

לתמיכה?

כן /לא

במידה שלא:

יש לציין את הבעלים

של כתב היד ,וכיצד

הוא מאפשר למכון

שימוש בו

תמיכה /תקצוב נוספים עבור כתבי היד

האם המכון מקבל בעד

כתב היד תמיכה או

תקצוב נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש

לציין את שם הגוף

המתקצב

כתב יד 6

עבור התקופה שבין 1.10.22ועד 30.9.23

ד. 2

זיקת המכון אל כתב היד

שם בעל כתב היד

ותקופתו

נושא כתב היד ,תוכנו

ותיאורו

מס'

עמודים

משוער

נחיצות כתב היד ואופן השימוש

בו לצורך הפעילות המחקרית של

המכון

מקום אחסון

כתב היד

האם כתב היד הינו

בבעלות מוסד הציבור

שהגיש את הבקשה

לתמיכה?

כן /לא

תמיכה /תקצוב נוספים עבור כתבי היד

במידה שלא:

יש לציין את הבעלים

של כתב היד ,וכיצד

הוא מאפשר למכון

שימוש בו

האם המכון מקבל בעד

כתב היד תמיכה או

תקצוב נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש

לציין את שם הגוף

המתקצב

כתב יד 1

כתב יד 2

כתב יד 3

כתב יד 4

כתב יד 5

כתב יד 6

ה .כתבי עת

האם המכון עורך ומוציא לאור כתב עת? כן

במידה שכן ,יש למלא הטבלאות הבאות:

ה .1

עבור התקופה שבין 1.1.22ועד 31.12.22

שם כתב העת

נושא כתב העת

ותוכנו

נחיצות כתב העת ואופן

השימוש בו לצורך

הפעילות המחקרית של

המכון

תאריך הוצאתו לאור

לראשונה

מס' הפעמים בשנה

שיוצא לאור

6

מס'

עותקים

בשנה

מס'

עמודים

ממוצע

בשנה

סה"כ מס'

עמודים

בשנה

אופן הפצה

(עותקים

מודפסים /הפצה

באמצעות

האינטרנט /וכו')

תמיכה /תקצוב נוספים עבור כתבי העת

האם המכון מקבל בעד כתב

העת תמיכה או תקצוב נוסף

ממשרד התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש לציין

את שם הגוף

המתקצב

אור המערב מחקרים

בנושאי

התגובות

אב תשמ"ח הממוצע

2

2000

על

פעמים

בשנה

מכל

250

מחקרים העומדים

לפעמים

4

עותק

עמודים

תורת חכמי מרוקו שמקבלים

לצאת וכן פרסום

על

140

בממוצע

עותקים

מודפסים

לא

פעמים

ספרים

העומדים לצאת

ה .2

עבור התקופה שבין 1.10.22ועד 30.9.23

שם כתב העת

נושא כתב העת

ותוכנו

אור המערב מחקרים

נחיצות כתב העת ואופן

השימוש בו לצורך

הפעילות המחקרית של

המכון

בנושאי

תאריך הוצאתו לאור

לראשונה

מס' הפעמים בשנה

שיוצא לאור

מס'

עותקים

בשנה

מס'

עמודים

ממוצע

בשנה

סה"כ מס'

עמודים

בשנה

אופן הפצה

(עותקים

מודפסים /הפצה

באמצעות

האינטרנט /וכו')

140

בממוצע

עותקים

מודפסים

התגובות

אב תשמ"ח הממוצע

2

2000

על

פעמים

בשנה

מכל

250

מחקרים העומדים

לפעמים

4

עותק

עמודים

תורת חכמי מרוקו שמקבלים

לצאת וכן פרסום

על

תמיכה /תקצוב נוספים עבור כתבי העת

האם המכון מקבל בעד כתב

העת תמיכה או תקצוב נוסף

ממשרד התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש לציין

את שם הגוף

המתקצב

לא

פעמים

ספרים

העומדים לצאת

ו .עזרי מחקר אחרים (כגון כרטסות בהיקף משמעותי /תוכנות ייחודיות המשמשות את חוקרי המכון /ועוד)

האם יש למכון עזרי מחקר אחרים ,כאמור מעלה? לא

במידה שכן ,יש למלא הטבלאות הבאות:

ו. 1

עבור התקופה שבין 1.1.22ועד 31.12.22

7

תמיכה /תקצוב נוספים עבור עזרי המחקר הנוספים

שם עזר המחקר

נחיצות עזר המחקר ואופן השימוש בו

לצורך הפעילות המחקרית של המכון

תיאור מפורט של עזר המחקר

היקף עזר המחקר

האם המכון מקבל

בעד עזר המחקר

תמיכה או תקצוב

נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש לציין את שם הגוף

המתקצב

עזר מחקר 1

עזר מחקר 2

עזר מחקר 3

עזר מחקר 4

.2

עבור התקופה שבין 1.10.22ועד 30.9.23

תמיכה /תקצוב נוספים עבור עזרי המחקר הנוספים

שם עזר המחקר

נחיצות עזר המחקר ואופן השימוש בו

לצורך הפעילות המחקרית של המכון

תיאור מפורט של עזר המחקר

עזר מחקר 1

עזר מחקר 2

עזר מחקר 3

עזר מחקר 4

8

היקף עזר המחקר

האם המכון מקבל

בעד עזר המחקר

תמיכה או תקצוב

נוסף ממשרד

התרבות או ממשרד

ממשלתי אחר?

כן /לא

במידה שכן ,יש לציין את שם הגוף

המתקצב

הריני מצהיר בזאת על נכונות הפרטים שמולאו בשאלון זה ,על חלקיו השונים

שם מנהל המכון הרב יחיאל אביטבול

חתימת מנהל המכון _____________________

9

שם המכון _מכון הלכה חב"ד שנה שבעדה מבוקשת התמיכה ____2024

שאלון מס' 2

תוכן העניינים

תוכן העניינים---------------------------------------------------------------------------------------------עמוד 1

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים 1.1.22עד ----------------------------------------------31.12.22עמוד 4

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים 1.10.22עד -----------------------------------------------30.9.23עמוד 5

עבודות מחקר שמצויות בהליכי עבודה ,אך טרם יצאו לאור – בתאריכים 1.1.22עד ---31.12.22עמוד 7

עבודות מחקר שמצויות בהליכי עבודה ,אך טרם יצאו לאור – בתאריכים 1.10.22עד --- 30.9.23עמוד 10

צילום עמוד שער---------------------------------------------------------------------------- .עמודים ,48 ,31 ,15

צילום עמוד בו מופיע שם המכון בעל הזכויות הבלעדי---------------------------------- .עמודים ,49 32 ,16

צילום עמוד בו מופיעים שמות המחברים (החוקרים) שעבדו על הפרסום-------------.עמודים ,49 ,32 ,16

צילום עמוד תוכן העניינים------------------------------------------------------.עמודים 53-59 35-39 19-22

צילום חמישה עמודים מתוך הפרסום----------------------------------------עמודים61-65--43-47--26-30---

1

1

2

3

4

5

6

10

16

מבנה הספר

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי

לימוד הלכות שבת באופן יסודי מקיף וממצה .מבנה הספר כולל בתוכו

כמה חלקים שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה

את הלומד לידי ידיעה בהירה ביסודות ההלכה ,ולהתמצאות רחבה

בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות סדר היום

הלכות שבת הינם מן ההלכות המורכבות והמסובכות שישנם,

הנוגעות בכל פרט ופרט במשך היממה .בספר זה מוגש סיכום בלשון

ברורה וקצרה ,מחולק לשערים ,פרקים וסעיפים ,של כל הלכות סדר

יום השבת ,ע"פ סדר היום :החל מההכנות שיש לעשות קודם השבת

וכלה במוצאי שבת ובסעודת מלווה מלכה ,כמו גם שבת במעגל השנה,

תוך מיצוי ההלכה באופן ברור' ,לדעת את המעשה אשר יעשון' בלשון

צחה וברורה ,כאשר מנהגי בית רבי ובמיוחד -הנהגות כ"ק אד"ש

מה"מ ,משובצים במהלך הספר כל אחד במקומו הראוי לו.

הקדמות להלכות

כדרכנו בספרי "הלכה למעשה" הקודמים ,גם בכרך זה נעשתה

עבודה גדולה וייחודית ,והיא ההקדמות להלכות .כך שמעבר להלכות

הנצרכות והדברים הנוגעים למעשה המובאים בכל ספרי ההלכות

והליקוטים ,ניתן דגש בספר זה על מאמר רבותינו "לעולם ישלש אדם

שנותיו . .שליש במשנה ושליש בתלמוד" .1היינו ,שאין להסתפק

בלימוד ה'משנה' – ההלכה ,אלא יש ללמוד את 'התלמוד' – שהם טעמי

)1קידושין ל ,א .והובא להלכה – רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב .טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד.

הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב ,ושם" :כי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות לאשורן".

17

רפסה הנבמ

17

ההלכות ,ובכך ניתן להבין היטב את ההלכה ,ואף קל יותר לזכור אותה

ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני כל נושא מהלכות

סדר יום השבת ,המסבירה את יסודות ההלכה ,לצד השתלשלות

ההלכה ,החל מביאורי המצוות בתורה שבעל פה ,ועד לספרי הפוסקים

האחרונים; וכמובן ,ביאורי רבותינו נשיאינו בעניינים אלו.

מומלץ ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות

על ההקדמות ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל

קיום הלכות שבת ,ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לעצמו,

לבני ביתו ,ועד לילדיו הקטנים – ועל ידי זה להגביר את שמירת הלכות

שבת מידי שבת בשבתו בהידור בביתו ובמשפחתו – כרצון ה' יתברך.

18

18

תוכן ענינים

מבוא�������������������������������������������������������������������������������������25

לקראת שבת

הקדמה ����������������������������������������������������������������������������������45

פרק א זכור את יום השבת�����������������������������������������������������75

חגיגות ואירועים / 76

בשבת 78

טיפולים רפואיים / 77

חשמל

פרק ב ההכנות לשבת �����������������������������������������������������������80

מי שאין לו מעות לצרכי שבת / 81זמן הכנת צרכי שבת / 83

אופן ההכנה / 84טעימה ממאכלי השבת / 84אפיית חלות

לכבוד שבת / 85הכנת הבית / 88פינוי מוקצה מחדרי

הבית / 90הזמנת אורחים / 91בית הכנסת 91

פרק ג סדר יום שישי – ערב שבת קודש ���������������������������������93

ליל שישי / 93תפילת שחרית / 94לימוד התורה / 94

תשב“ר / 96מבצע תפילין / 96צדקה / 96שינה / 96

איחול 'גוט שבת' / 97תפילת מנחה 98

פרק ד סעודה בערב שבת ����������������������������������������������������103

סעודה של משתה / 103

סעודת מצוה / 103

סעודה

רגילה / 106סמוך לכניסת השבת / 107ברכת המזון 108

פרק ה מלאכה בערב שבת���������������������������������������������������109

זמן האיסור / 109מלאכות האסורות והמותרות / 110

נסיעה / 112מכירה והשכרה לגוי 113

פרק ו הכנת גופו ובגדיו �������������������������������������������������������115

קציצת ציפורניים / 115תספורת / 119רחיצה וטבילה / 121

בגדי שבת / 124משמוש בבגדים 126

19

תוכן ענינים

19

פרק ז שניים מקרא ואחד תרגום������������������������������������������128

זמן אמירת שמו“ת / 129

סדר אמירת שמו“ת / 132

התרגום / 135ההפטרה 135

פרק ח תוספת שבת�������������������������������������������������������������137

נרות שבת קודש

הקדמה ��������������������������������������������������������������������������������143

פרק ט הדלקת נרות שבת קודש�������������������������������������������152

לפני ההדלקה / 152מקום ההדלקה / 153הנרות / 157

מספר הנרות / 158מי המדליק / 160זמן ההדלקה / 162

סדר ההדלקה / 164הברכה / 166קבלת שבת בהדלקה 168

פרק י הדלקת נרות במצבים מיוחדים����������������������������������170

פרק יא מבצע נש“ק�������������������������������������������������������������174

הפרסום / 174ההדלקה 176

פרק יב דיני הנרות לאחר הדלקתם��������������������������������������177

תפילות שבת

הקדמה ��������������������������������������������������������������������������������181

פרק יג דינים כלליים בתפילות שבת ������������������������������������218

שליח ציבור / 218השלמת מאה ברכות / 219רקיקה

ב“עלינו לשבח“ / 219תפילת נדבה 220

פרק יד קבלת שבת ��������������������������������������������������������������221

סדר תפילת קבלת שבת / 222סדר קבלת שבת ביו“ט,

חוה“מ ומוצאי יו“ט 224

פרק טו תפילת ערבית���������������������������������������������������������225

ברכת “השכיבנו“ “ / 225ושמרו“ “ / 226ויכולו“ / 226

ברכה מעין שבע / 227השלמת תפילת מנחה 228

20

20

תוכן ענינים

פרק טז תפילת שחרית �������������������������������������������������������229

לפני התפילה / 230זמירות / 230ברכות קריאת שמע / 233

“אתה הראת“ / 234דרשה “ / 234יקום פורקן“ ו“מי

שברך“ / 234ברכת החודש “ / 234אב הרחמים“ / 235

אשרי / 236קדיש 236

פרק יז תפילת מוסף ������������������������������������������������������������238

קדושת “כתר“ / 239נשיאת כפיים / 240אחרי התפילה 240

פרק יח תפילת מנחה ���������������������������������������������������������242

“ואני תפילתי“ / 242קריאת התורה “ / 243צדקתך“ / 243

פרקי אבות / 244חזרת דא“ח 246

פרק יט דין הטועה בתפילות שבת ���������������������������������������247

התפלל תפילה של חול / 247התפלל תפילה אחרת מתפילות

השבת / 251יום טוב שחל בשבת / 252ראש חודש שחל

בשבת 253

קידוש וסעודות שבת

הקדמה ��������������������������������������������������������������������������������257

פרק כ מקום הקידוש והסעודה��������������������������������������������297

“שלום עליכם““ ,אשת חיל“ 297

פרק כא איסור טעימה לפני קידוש���������������������������������������298

פרק כב היין והכוס לקידוש והבדלה ����������������������������������300

הכוס / 300היין / 301כמות היין / 305חמר מדינה ופת 306

פרק כג קידוש ���������������������������������������������������������������������310

זמן הקידוש / 310כיסוי הפת / 312סדר הקידוש / 312

שתיית היין / 315טעויות בקידוש / 317פורס מפה

ומקדש / 319קידוש על פת 320

פרק כד השומע קידוש מאחר���������������������������������������������322

21

תוכן ענינים

21

ממי יכול לשמוע קידוש / 323אם המקדש אינו יוצא

יד“ח / 325הנהגת המסובים 326

פרק כה קידוש במקום סעודה ���������������������������������������������328

שינוי מקום בתוך הבית / 328זמן האכילה / 329מה נחשב

“מקום סעודה“ 329

פרק כו אכילה לפני הסעודה �����������������������������������������������331

פרק כז סעודת שבת ������������������������������������������������������������333

חובת אכילת פת / 333לחם משנה / 334ברכת המוציא

ובציעת הפת / 337מאכלי שבת / 338הנהגות שונות בתוך

הסעודה / 339אחרי הסעודה 341

פרק כח ברכת המזון בשבת������������������������������������������������342

זימון “ / 342רצה“ 342

פרק כט קידושא רבא ����������������������������������������������������������346

פרק ל סעודה שניה �������������������������������������������������������������349

זמנה / 349הסעודה / 349השלמת סעודת הלילה 351

פרק לא סעודה שלישית������������������������������������������������������352

זמנה / 353ברכה אחרונה / 354סעודת שבע ברכות 355

22

25

השבת וקדושתה

יום השבת הינו היום השביעי בשבוע .יום זה הוא יום מנוחה

"מ ְק ָר ֵאי ק ֶֹד ׁש"

וקדושה 1שניתן ע"י הקב"ה לעם ישראל ,2וראשון לימי ִ

הנמנים בתורה.3

)1נוסח "אתה אחד" ממנחת שבת קודש.

וראה הקדמת אגרת השבת להראב"ע" :אני שבת עטרת דת יקרים -רביעית בעשרת

הדברים ,ובין השם ובין בניו אני אות -ברית עולם לכל דורים ודורים ,ובי כל מעשיו כלה אלקים

וכן כתוב בראשית הספרים ,ולא ירד ביום שבת אזי מן -למען אהיה מופת להורים ,אני עונגלחיים על האדמה -ומרגוע לעם שוכני קברים ,אני חדוות זכרים גם נקבות -וששים בי זקנים

עם נערים ,ולא יתאבלו בי האבלים -ובי לא יספדו על מות ישרים ,והשקט ימצאו עבד ואמה

והגרים אשר הם בשערים ,ינוחון כל בהמותיהם ביד איש -כסוסים כחמורים כשוורים ,וכלמשכיל ביינו הוא מקדש -וגם יבדיל חשובים כנזירים ,בכל יום ימצאו שערי תבונה -ביומי

נפתחו מאה שערים ,מכובד מעשות דרך -וכן מן מצוא חפץ ודבר כל דברים ,שמרתיך בכל

ימים -למען שמרתני מאד מימי נעורים."...

)2להעיר מב"ר (פי"א ,ח)" :אמרה שבת לפני הקב"ה ,רבונו של עולם ,לכולם יש בן זוג ,ולי

אין בן זוג ,שכל ששת ימי המעשה מתחלקים לזוגות ,ורק לי אין בן זוג .אמר לה הקב"ה :כנסת

ישראל היא בן זוגך ,וכיוון שעמדו ישראל לפני הר סיני ,אמר להם הקב"ה :זכרו הדבר שאמרתי

לשבת ,כנסת ישראל היא בן זוגך ,היינו דיבור (שמות כ ,ז)' :זכור את יום השבת לקדשו'".

ואמרו חכמים (ביצה טז ,א)" :אמר הקב"ה למשה :מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה,

ואני מבקש ליתנה לישראל ,לך והודיעם".

ונאמר בגמרא (סנהדרין נח ,ב)" :נכרי ששבת – חייב מיתה" .ובמדרש אמרו (דב"ר פ"א,

כא)" :בנוהג שבעולם ,מלך ומטרונה יושבים ומסיחים זה עם זה ,מי שבא ומכניס עצמו ביניהם

אינו חייב מיתה?!".

וראה שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ז (תורת מנחם חי"ט ע' ,)338שהחידוש של שבת לגבי

ששת ימי החול הוא ,שבבריאת העולם נאמר ל"ב פעמים אלקים – בגימטריא הטבע .אבל שבת

ענינו – "שבת להוי'" ,הי' הוה ויהי' כאחד – למעלה מהטבע (ראה זח"ג רטז ,ב .פרדס שער

יב פ"ב .של"ה שער האותיות פט ,א) .והשבת ניתנה לבנ"י דוקא ,ולא לאומות העולם ,ועכו"ם

ששבת חייב מיתה – כי שייכותם היא רק לשם אלקים ,בגימטריא הטבע ,ולא ל"שבת להוי'".

ובלקו"ש (חט"ו ע' 55ואילך) מבואר שענין המנוחה דשבת הוא למעלה מכל ששת הימים,

למעלה ממציאות העולם ,והעולם אינו "כלי" לכך ,ולכן ענין ה"מנוחה" נמשך (באופן גלוי וניכר)

רק בפנימיות העולם ,ואילו בחיצוניות העולמות אין ניכר חילוק בין שבת לימי החול .ודווקא

בני ישראל ,כיון שהם הפועלים את החיבור בין העולם (תחתונים) לבחינה שלמעלה מהעולם

(עליונים) – לכן מאיר אור השבת ומשפיע בגילוי גם על מציאותם;

וזהו הטעם לכך שהשביתה דשבת מושללת מבן נח :כוונת הבריאה היא שהעולם (כולל גם

סוג המדבר) יהיה "חסר מנוחה" ,היינו שיהיה בו סדר הנהגה של "תנועה" (ומלאכה) ,הקשור

23

26

מבוא

על השבת הצטוו ישראל במרה ,4להרגילם במצוות עוד קודם מתן

תורה.5

שמירת השבת היא משורשי האמונה ,6וכפי שאמרו חכמים

למציאות (הזמן והמקום) דהעולם (שנברא במלאכת הבריאה שבששת ימי בראשית) – ובתוך

עולם זה יביאו ויוסיפו בני ישראל את מנוחת השבת שלמעלה ממציאות העולם .ולפיכך ,כאשר

בן נח משנה את אופן הנהגתו שמצד הבריאה ומבקש "לחדש" בעולם את ענין השבת ,הרי הוא

חייב מיתה – הוא מאבד את מציאותו ,כיון שדבר זה הוא היפך הכוונה שלשמה נברא.

וראה גם לקו"ש חל"א ע' ( 195הובא להלן ע' 29הערה .)15

)3כפי שאומרים בנוסח הקידוש לשבת "תחלה למקראי קודש" ,ובפרשת אמור בתחילת

"מועדי ה' מקראי קודש" (ויקרא כג א־ג) נמנית השבת.

)4ראה רש"י עה"פ (שמות טו ,כה)" :שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו"" :במרה נתן להם

מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם שבת ופרה אדומה ודינין" (וראה לקו"ש חל"א ע' .)87

)5ראה רמב"ן (שמות טו ,כה)" :ולשון רש"י שאמר 'פרשיות שיתעסקו בהם' משמע

שהודיעם בחוקים ההם ולימד אותם ,עתיד הקב"ה לצוות אתכם בכך על הדרך שלמד אברהם

אבינו את התורה ,והיה זה להרגילם במצוות ולדעת אם יקבלו אותם בשמחה ובטוב לבב ,והוא

הנסיון שאמר "ושם נסהו" והודיעם שעוד יצוום במצוות" ,היינו שאמנם נצטוו במרה על השבת

בכל פרטיה ודקדוקיה וכפשטות הגמ' בשבת ,אך לא היה בזה ציווי גמור בדרכי החיובים

והעונשים ,אלא כעין מתנה וזכות להרגילם במצוות ולזכותם לקיימם ,וכדרך שאברהם קיים כל

התורה עד שלא ניתנה .וזהו דקדוק רש"י בלשונו 'שנתן להם פרשיות שיתעסקו בהם' .וכוונת

הדברים ,שהקב"ה רצה לנסותם האם יקיימו את השבת כמי שאינם מצווים ועושים בשמחה

ובטוב לבב ,וכדרך שאברהם אבינו קיים כל התורה עד שלא ניתנה ,וכדברי הכתוב "שם שם לו

חק ומשפט ושם נסהו" ,ועוד רצה הקב"ה להרגילם במצוות.

)6וראה תוספות (יבמות ה ,ב ד"ה כולכם)" :דכבוד הקב"ה הוי טפי בשמירת שבת מבשאר

מצות דמעיד על המקום שברא העולם כדאמר בעירובין (סט ,ב) ובחולין (ה ,א) דמחלל שבת

ככופר במעשה בראשית".

וראה מ"ש הרמב"ם (מו"נ ב ,לא)" :והנה בשבת בכללה שני טעמים :להאמין בחידוש העולם

כי יש א־לוה בורא ,ולזכור עוד החסד הגדול שעשה עמנו שאנחנו עבדיו אשר קנה אותנו לו

לעבדים".

וכתב הראב"ע (שמות כ ,ח) "השבת נתנה להבין מעשי השם" .וראה רמב"ן (שם)" :ועל דרך

הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא

יתחלף לנו בשאר הימים ,כי בזכרנו אותו תמיד נזכור מעשה בראשית בכל עת ,ונודה בכל

עת שיש לעולם בורא ,והוא צוה אותנו באות הזה כמו שאמר (להלן לא ,יג) כי אות היא ביני

וביניכם .וזה עיקר גדול באמונת הא־ל . .והטעם ,שתהא השביתה בעינינו בעבור שהוא יום

קדוש ,להפנות בו מעסקי המחשבות והבלי הזמנים ,ולתת בו עונג לנפשינו בדרכי ה' ,וללכת

אל החכמים ואל הנביאים לשמוע דברי ה' ,כמו שנאמר (מ"ב ד ,כג) מדוע את הולכת אליו היום

לא חדש ולא שבת ,שהיה דרכם כן ,וכך אמרו רז"ל (ר"ה טז ,א) מכלל דבחדש ושבת בעי למיזל.

וזה טעם שביתת הבהמה ,שלא תהא בלבנו מחשבה עליה.

24

מבוא

27

ששמירת השבת שקולה כנגד כל מצוות התורה ,7ואילו המחלל את

השבת כאילו כפר במעשה הקב"ה.8

ולכך אמרו ז"ל (חולין ה ,א) שהשבת שקולה כנגד כל מצות שבתורה ,כמו שאמרו בע"ז,

מפני שבה נעיד על כל עיקרי האמונה בחדוש ובהשגחה ובנבואה .ובמכילתא (כאן) רבי יצחק

אומר ,לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים ,אלא תהא מונה לשם שבת .ופירושה ,שהגוים

מונין ימי השבוע לשם הימים עצמן ,יקראו לכל יום שם בפני עצמו . .וישראל מונים כל הימים

לשם שבת ,אחד בשבת ,שני בשבת ,כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו תמיד בכל יום" [וראה

אגרות קודש ח"ב ע' שסא־שסב].

)7ראה ירושלמי נדרים פ"ג ה"ט" :בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד

כל המצוות שבתורה :בתורה דכתיב (שמות טז ,כח)' :עד אנה מאנתם לשמור מצוותי ותורותי'

וכתיב (שמות טז ,כט)' :ראו כי ה' נתן לכם את השבת'; בנביאים דכתיב (יחזקאל כ כא)' :וימרו בי

הבנים בחוקותי לא הלכו' וכתיב (שם)' :ואת שבתותי חיללו מאד' .בכתובים דכתיב (נחמיה ט,

יג) 'ועל הר סיני ירדת' וכתיב (שם יד)' :ואת שבת קדשך הודעת להם'".

וכן אמרו חכמים (שבת קיח ,ב)" :כל המשמר שבת כהלכתו ,אפילו עובד עבודה זרה כדור

אנוש מוחלין לו".

וראה רמב"ם סוף הל' שבת" :השבת ועבודה זרה כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל

מצות התורה ,והשבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם . .לפיכך משבח הנביא ואומר

אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו' ,וכל השומר את השבת

כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון

לעולם הבא ,שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך

כי פי ה' דבר".

וראה תניא (קו"א סי' ט)" :ולהיות מחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות

כראוי לו .לזאת עצה היעוצה כמארז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו".

)8ראה חולין ה ,א ,וברש"י שם ד"ה אלא" :מקבלין קרבנות מפושעי ישראל במומר לדבר

אחד חוץ מן המומר לנסך את היין ולחלל שבתות דהני חמירי . .האי תנא חמירא ליה שבת

כעבודת כוכבים דהעובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד

שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית".

וכן דרשו רבותינו (במכילתא יתרו כ ,יג)" :כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכנגדו כתיב

לא תענה .מגיד הכתוב שכל מי שמחלל את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה העולם ,שלא

ברא עולמו לששה ימים ולא נח בשביעי .וכל מי שמשמר את השבת מעיד לפני מי שאמר והיה

העולם ,שברא עולמו לששה ימים ונח בשביעי ,שנאמר 'ואתם עדי נאום ה'".

וראה פירוש האבן עזרא על הפסוק (כי תשא לא ,יז) "ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם כי

ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש"" :ולפי דעתי ,כי פי' אות

היא כי ששת ימים עשה .והנה העושה מלאכה בשבת ,מכחיש הוא במעשה בראשית .והתורה

דברה כלשון בני אדם להבין השומעים" .ובפרשת יתרו בעשה"ד (כ ,ח) כתב" :וכבר הזכרתי,

כי טעם כל עושה מלאכה בשבת הוא מכחש במעשה בראשית ,רק איננו מכחש השם הנכבד".

25

75

פרק א

זכור את יום השבת

זכור

א .נצטווינו לזכור את יום השבת ,1ויש אומרים שמצוה זו נוהגת

בכל יום.2

כלומר ,יש לזכור תמיד שהקב“ה ברא את העולם בשישה ימים

וש ַבת בשביעי ,ואשר הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.3

ָׁ

זכירה בכל יום

ב .טוב לקיים ציווי זה גם בזמן קריאת שמע ,לזכור את השבת

כשאומר (בפרשה שלישית) "וּ ְז ַכ ְר ֶּתם ֶאת ָּכל ִמ ְצו‍ֹת ה'".4

בנוסף ,מזכירים זאת ב“שש זכירות“ אחרי התפילה.

נסיעות קודם השבת

ג .כל מי שמתכנן נסיעה וכדומה ,עליו לכלכל את צעדיו מראש

ולבדוק היטב שלא יבוא לידי חשש חילול שבת בכל צורה שהיא.5

כמו כן ,המתארח בשבת מחוץ לביתו ,וכל שכן אם שוהה בבית

מלון וכדומה – יחשוב מבעוד מועד מה הם הדברים שיזדקק להם

במשך השבת ,כך שיוכל לדאוג מראש להשיג את הדברים הדרושים

)1יתרו כ ,ח.

)2שו“ע אדה“ז ס“ס ס“ד .וראה גם שם סרמ“ב ס“י .לקו“ש חי“ט ע' 222ואילך ,ובהנסמן

בהערה 13שם.

)3לקו“ש שם ע' 224־ ,223ע“פ הרמב“ן.

)4שו“ע אדה“ז ס“ס ס“ד.

– כיוון שמצות שבת שקולה כנגד כל המצוות (ירושלמי ברכות פ“א ה“ה).

)5שם עולם (לבעל המשנ“ב) פ“ו .וראה משנ“ב סרמ“ט סק“ג ,בדה“ש ס“ט ס“ק ג.

26

76

תבש תארקל

לו מבלי להיכנס לשאלות ובעיות.

לימוד הלכות שבת

ד .על כל אחד ואחד ללמוד היטב ולהשתדל להיות בקי בהלכות

שבת ,כדי לדעת כיצד להתנהג בשבת כהלכה.6

חגיגות ואירועים

ביום שישי

ה .אירוע שצריך להתקיים ביום שישי ,יש לקבוע את שעת

האירוע כך שיהיה די זמן לכל המשתתפים לשוב לביתם לפני שבת.8

7

במוצאי שבת

ו .כך גם בקשר למוצאי שבת ,באם יש מקום לחשש שיהיו

כאלו שיקדימו לצאת מביתם לפני צאת השבת ,ואפילו אם רק ספק

בדבר – אין לקבוע את מועד האירוע למוצאי שבת.9

בשבת

ז .כל שכן שאין לערוך מסיבות ואירועים בשבת קודש עצמה,

אם יש חשש שישתלשל מכך (אפילו בעתיד ,או על ידי מישהו

אחר) חילול שבת.10

)6תניא קו“א ד“ה הוכח תוכיח את עמיתך (קסג ,א) .ועוד – .ראה לעיל במבוא ע' 35-36

ובהערות שם.

)7לגבי סעודה ביום שישי – ראה להלן פרק ד.

)8אגרות קודש חכ“ג ע' פה.

)9שם חי“ד ע' קו.

)10שם חי“ז ע' רלז.

27

א קרפ -תבשה םוי תא רוכז

77

טיפולים רפואיים

טיפול בקביעה מראש

ח .טיפול רפואי הדורש השגחה רפואית ושהייה בבית הרפואה

מספר ימים לאחריו (כמו ניתוח וכדומה) – אסור לקבעו לשלושת

הימים שלפני שבת (ימים רביעי ,חמישי ושישי) .11ומצוה לפרסם

זאת.12

טיפול שיש בו צער

ט .כמו כן כל טיפול הגורם צער גדול בימים שלאחריו ,ראוי

לכתחילה להימנע מלקבעו בימים הסמוכים לשבת.13

טיפול דחוף

י .הדברים אמורים במקרה שניתן לבחור ולקבוע מראש את

מועד הטיפול .אמנם ,כאשר נוצר צורך דחוף לעשות ניתוח או כל

טיפול אחר ,ואם לא יעשו זאת מיד ,עלול האדם לבוא לידי סכנה –

חובה בכל מקרה לעשות את הטיפול מיד.

בכל מקרה של טיפול דחוף עם צורך ממשי שאינו סכנה

(לדוגמא :כשהרופא נמצא ביום פלוני או שידחה הטיפול להרבה

זמן אם לא יעשה סמוך לשבת) – יש לשאול רב מורה הוראה.

זירוז לידה

יא .אם יש צורך רפואי לזרז לידה ,14והרופא אומר שאם לא

יעשו זאת נשקפת סכנה לאשה או לעובר – מותר לעשות זאת

)11לקו“ש חט“ז ע' 518ואילך.

)12לקו“ש שם ע' .520

)13ע“פ המובא להלן כרך ב' פרק לב סעיף ו.

)14יש לציין שכאשר אין צורך רפואי בדבר – אין ראוי לעשות זירוז לידה כלל ,גם בשאר

ימות השבוע (אגרות קודש חכ“ח ע' מו .מאוצר המלך ח“ג ע' .)127

28

תבש תארקל

78

בימים הסמוכים לשבת.15

ברית מילה שלא בזמנה

יב .כל יהודי שעדיין לא נימול ,מצוה למולו אפילו בימים

הסמוכים לשבת ,גם אם אינו יום השמיני ללידתו (כגון ,במקרה

שהיה חולה ונתרפא ,או אפילו אדם גדול שלא נימול עד עתה מכל

17

סיבה שהיא) .16אין לדחות את הברית לאחר השבת ,מפני שאסור

להניחו ערל אפילו יום אחד.18

חשמל בשבת

בארץ ישראל

יג .בארץ ישראל ראוי ונכון להשתמש בשבת בגנרטור בלבד,

ולא בחשמל המסופק ע“י חברת החשמל .19ויש להזדרז בהתקנת

הגנרטור ,ויפה שבת אחת קודם .20אך המיקל ומשתמש בחשמל,

יש לו על מי לסמוך.21

בחו“ל

יד .בחוץ לארץ ,במקום שרוב התושבים אינם יהודים ,וגם

)15שמירת שבת כהלכתה פל“ב הערה ק.

)16מ“א סשל“א סק“ט .ש“ך יו“ד סרס“ו בסופו .ומותר לעשות גם סעודת מצוה בברית

מילה ביום ששי – ראה להלן פרק ד סעיפים ג־ה.

)17ראה רמ“א יו“ד סרס“א ס“א.

)18שו“ע אדה“ז סרמ“ט ס“ו .ולהעיר מסי' רמח קו“א סוף סק“א .סשל“א ס“ד.

)19ראה שלחן מנחם ח“ב ע' קעב .וש“נ .וראה גם ס' שבות יצחק ח“ו ע' קפא ואילך.

קונטרס “שימוש בחשמל בשבת“ .ועוד.

)20אגרות קודש חכ“ד ע' פט .שם ע' צו .לגבי תשלומי חשמל וגנרטור בבניין דיירים

משותף – ראה ועד הבית בהלכה פ“ה שאלה טז יז.

)21ראה מ“ש בזה בשמירת שבת כהלכתה פל“ב הערה קפב .אנציקלופדי' תלמודית

חי“ח נספח לערך חשמל ע' תשמב .וש“נ .ובאריכות בקונטרס קרני אורה הנדפס בסוף ספר

מאורי אש ,המבאר שנשתנתה המציאות ביותר מהעבר ,ולכן כיום ניתן בשופי לסמוך על

המתירים.

29

א קרפ -תבשה םוי תא רוכז

79

עובדי חברת החשמל אינם יהודים – מותר לכתחילה להשתמש

בחשמל ואין מקום להחמיר בזה.22

(אודות שימוש בשעון שבת – ראה להלן פרק ב סעיף לד).

)22שהרי הפעולות הכרוכות בכך נעשות עבור כל תושבי האזור ,ואין משמעות לכך

שחלק מהתושבים יהודים.

30

מבנה הספר

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי

לימוד הלכות שבת באופן יסודי מקיף וממצה .מבנה הספר כולל בתוכו

כמה חלקים שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה

את הלומד לידי ידיעה בהירה ביסודות ההלכה ,ולהתמצאות רחבה

בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות סדר היום

הלכות שבת הינם מן ההלכות המורכבות והמסובכות שישנם,

הנוגעות בכל פרט ופרט במשך היממה .בספר זה מוגש סיכום בלשון

ברורה וקצרה ,מחולק לשערים ,פרקים וסעיפים ,של כל הלכות סדר

יום השבת ,ע"פ סדר היום :החל מההכנות שיש לעשות קודם השבת

וכלה במוצאי שבת ובסעודת מלווה מלכה ,כמו גם שבת במעגל השנה,

תוך מיצוי ההלכה באופן ברור' ,לדעת את המעשה אשר יעשון' בלשון

צחה וברורה ,כאשר מנהגי בית רבי ובמיוחד -הנהגות כ"ק אד"ש

מה"מ ,משובצים במהלך הספר כל אחד במקומו הראוי לו.

הקדמות להלכות

כדרכנו בספרי "הלכה למעשה" הקודמים ,גם בכרך זה נעשתה

עבודה גדולה וייחודית ,והיא ההקדמות להלכות .כך שמעבר להלכות

הנצרכות והדברים הנוגעים למעשה המובאים בכל ספרי ההלכות

והליקוטים ,ניתן דגש בספר זה על מאמר רבותינו "לעולם ישלש אדם

שנותיו . .שליש במשנה ושליש בתלמוד" .1היינו ,שאין להסתפק

בלימוד ה'משנה' – ההלכה ,אלא יש ללמוד את 'התלמוד' – שהם טעמי

ההלכות ,ובכך ניתן להבין היטב את ההלכה ,ואף קל יותר לזכור אותה

ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

)1קידושין ל ,א .והובא להלכה – רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב .טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד.

הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב ,ושם" :כי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות לאשורן".

33

14

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני כל נושא מהלכות

סדר יום השבת ,המסבירה את יסודות ההלכה ,לצד השתלשלות

ההלכה ,החל מביאורי המצוות בתורה שבעל פה ,ועד לספרי הפוסקים

האחרונים; וכמובן ,ביאורי רבותינו נשיאינו בעניינים אלו.

מומלץ ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות

על ההקדמות ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל

קיום הלכות שבת ,ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לעצמו,

לבני ביתו ,ועד לילדיו הקטנים – ועל ידי זה להגביר את שמירת הלכות

שבת מידי שבת בשבתו בהידור בביתו ובמשפחתו – כרצון ה' יתברך.

34

15

תוכן ענינים

הנהגות יום השבת

הקדמה������������������������������������������������������������������������������������

23

פרק לב כבוד ,שמחה ועונג�����������������������������������������������������

32

כבוד / 32שמחה ועונג 33

פרק לג קדושת היום���������������������������������������������������������������

35

פרק לד ליל שבת ��������������������������������������������������������������������

פרק לה לימוד התורה ������������������������������������������������������������

37

39

הקהלת קהילות ללימוד תורה ברבים 41

פרק לו מאה ברכות ����������������������������������������������������������������

פרק לז איחול �������������������������������������������������������������������������

43

46

פרק לח ניחום אבלים וביקור חולים ���������������������������������������

פרק לט התוועדות������������������������������������������������������������������

47

48

מקום ההתוועדות / 49אופי הדיבור בהתוועדות / 50

השפעת ההתוועדות / 51אמירת “לחיים“ / 51ניגונים 53

פרק מ שבת מברכים ��������������������������������������������������������������

54

אמירת תהלים / 54התוועדות / 55שבת שלפני ראש

השנה 56

קריאת התורה

הקדמה������������������������������������������������������������������������������������

59

פרק מא תנאי הקריאה������������������������������������������������������������

87

מנין / 87זמן הקריאה / 89פרשת השבוע 89

פרק מב פתיחת ארון הקודש והוצאת הספר תורה�����������������

אמירת הפסוקים והולכת הס“ת אל שולחן הקריאה / 92

קריאה בחדרים שונים 95

35

90

16

תוכן ענינים

פרק מג העולים לתורה�����������������������������������������������������������

96

מספר העולים / 102כהן ולוי / 106בר מצוה / 109קרובי

משפחה זה אחר זה / 110עשרת הדברות / 112הזמנת

הקרואים / 112העומד בתפילתו וקראוהו לעלות לתורה / 114

מפטיר / 116מכירת עליות 118

פרק מד הנהגת העולה לתורה�����������������������������������������������

119

הברכות / 120הקריאה / 121איסור שיחה / 122ברכה

שלאחריה / 122חתן / 122מי שברך / 122ברכת הגומל / 123

ברכת “ברוך שפטרני“ / 124אחר סיום העליה 125

פרק מה הקריאה �������������������������������������������������������������������

126

הבעל קורא / 126אופן הקריאה / 129דיוקים בקריאה / 131

מנהגים מיוחדים בקריאות מסוימות / 134חלוקת

העליות / 137בין עליה לעליה “ / 138חזק חזק ונתחזק“ / 139

קדיש 140

פרק מו הנהגת הציבור ����������������������������������������������������������

142

האזנה לקריאה ואיסור שיחה / 142עמידה / 143יציאה

מבית הכנסת / 144הברכות 145

פרק מז ארבע פרשיות ,הוצאת שני ס“ת

או שלושה ��������������������������������������������������������������

147

פרשת שקלים / 147פרשת זכור / 147פרשת פרה / 147

פרשת החודש / 148סדר הקריאה בשני ס“ת בשבת

ויו“ט / 148סדר הקריאה בשלושה ס“ת 150

פרק מח הגבהה וגלילה ���������������������������������������������������������

154

הגבהה / 154גלילה 155

פרק מט הפטרה ��������������������������������������������������������������������

156

מתי קוראים הפטרה / 156ברכות ההפטרה / 156

ההפטרות / 157קריאת ההפטרה / 161הנהגת הציבור / 162

ברכות שאחרי ההפטרה 163

פרק נ החזרת ספר התורה אל ארון הקודש����������������������������

36

164

17

תוכן ענינים

מוצאי שבת קודש

הקדמה�����������������������������������������������������������������������������������

169

פרק נא תפילת ערבית במוצאי שבת ��������������������������������������

191

השליח ציבור / 191הבדלה בתפילה / 191קדיש אחרי

תפילת שמו“ע “ / 192ויהי נֹעַ ם“ ו“ואתה קדוש“ / 193

הבדלה על הכוס בבית הכנסת / 193הבדלה בתפילה,

בתפילת תשלומין 194

פרק נב איסור מלאכה במוצאי שבת לפני ההבדלה ����������������

195

פרק נג איסור טעימה לפני הבדלה�����������������������������������������

197

זמן האיסור / 197כוס של ברכה / 198מי שאין לו יין 198

פרק נד הבדלה ����������������������������������������������������������������������

199

בשמים / 200נר / 201כיסוי הפת / 202סדר ההבדלה / 202

אחרי ההבדלה 206

פרק נה השומע הבדלה מאחר �����������������������������������������������

209

ממי יכול לשמוע הבדלה / 210הנהגת השומעים 210

פרק נו קידוש לבנה ���������������������������������������������������������������

212

החייבים והפטורים / 212זמן קידוש לבנה / 212סדר ואופן

קידוש לבנה / 215דיני הפסק 217

פרק נז הנהגות מוצאי שבת ���������������������������������������������������

פרק נח סעודת מלווה מלכה��������������������������������������������������

219

221

התוועדות 222

פרק נט מי שלא הבדיל במוצאי שבת �������������������������������������

223

נספח

פרק ס דיוקים בקריאת התורה על סדר הפרשיות������������������

227

פרשת בראשית / 227פרשת נח / 227פרשת לך לך / 228

37

18

תוכן ענינים

פרשת וירא / 228פרשת חיי שרה / 228פרשת תולדות / 228

פרשת ויצא / 229פרשת וישלח / 230פרשת מקץ / 230

פרשת ויגש / 231פרשת ויחי / 231פרשת שמות / 232

פרשת וארא / 232פרשת בא / 232פרשת בשלח / 232

פרשת יתרו / 233פרשת משפטים / 233פרשת תרומה / 234

פרשת תצוה / 234פרשת כי תשא / 234פרשת ויקהל / 234

פרשת ויקרא / 235פרשת צו / 235פרשת שמיני / 235

פרשת תזריע / 235פרשת מצורע / 236פרשת אחרי

מות / 236פרשת אמור / 236פרשת בחוקותי / 236פרשת

במדבר / 236פרשת נשא / 237פרשת בהעלותך / 237פרשת

שלח / 237פרשת קרח / 238פרשת חוקת / 238פרשת

בלק / 238פרשת פינחס / 238פרשת מטות / 239פרשת

מסעי / 239פרשת דברים / 239פרשת ואתחנן / 239פרשת

עקב / 240פרשת ראה / 240פרשת שופטים / 241פרשת כי

תצא / 241פרשת כי תבוא / 241פרשת נצבים / 242פרשת

וילך / 242פרשת האזינו / 242פרשת וזאת הברכה 243

דיוקים בקריאת ההפטרות ������������������������������������������������������

243

פרק סא טעויות בקריאת התורה��������������������������������������������

245

טעויות בברכת העולה לתורה / 245טעויות בקריאת פרשת

השבוע בשבת בשחרית / 247טעויות בקריאה בימות

החול ובמועדים / 249טעות בחלוקת העליות / 250ציבור

שהפסידו קריאת פרשה 252

פרק סב נמצא פסול בספר תורה ��������������������������������������������

נמצא פסול ויש בביהכנ“ס ס“ת אחר / 253נמצא פסול ואין

בביהכנ“ס ס“ת אחר / 255הגבהה / 255נמצא פסול בחומש

אחר / 255באיזה פסול מוציאים ספר תורה אחר / 256

טעויות שאין צריך להוציא מחמתן ס“ת אחר / 261טעויות

ושינויים בצורת האותיות / 263פרשת בראשית / 264

פרשת נח / 264פרשת לך לך / 265פרשת וירא / 265פרשת

תולדות / 266פרשת ויצא / 266פרשת ויגש / 266פרשת

שמות / 267פרשת וארא / 267פרשת בשלח / 268פרשת

יתרו / 268פרשת משפטים / 268פרשת תרומה / 268פרשת

ויקרא / 269פרשת צו / 269פרשת שמיני / 269פרשת

אמור / 269פרשת בהר / 270פרשת בלק / 270פרשת

38

253

תוכן ענינים

19

פינחס / 270פרשת מטות / 271פרשת מסעי / 271פרשת

עקב / 271פרשה ראה / 271פרשת כי תצא / 271פרשת כי

תבוא / 272פרשת האזינו / 272פרשת וזאת הברכה / 273

תיקון הס“ת 273

מפתחות�������������������������������������������������������������������������������275

תזכורות לערב שבת קודש����������������������������������������������������333

39

הקדמה

23

כבוד ,שמחה ועונג

מצוה לשמוח בשבת ,וכפי שדרשו חכמים על הפסוק "וביום

שמחתכם"" – 1אלו שבתות" .2אמנם ,בשונה מהחגים בהם יש ציווי

מיוחד לשמוח ,וגדרים הלכתיים לשמחה ,3בשבת אין ציווי מיוחד

על השמחה ,אלא שהשבת מצד עצמה היא יום של שמחה ,אף בלא

הציוויים המוגדרים והמיוחדים של שמחת החגים.

צריך אדם להימנע מכל דבר הגורם לו צער ,בלבול וטרדה ,כדי שלא

ימנע מעונג שבת .4ומכבוד השבת הוא להימנע במיוחד מכעס ומריבה.5

נוהגים שהשולחן יהיה מכוסה במפה במהלך כל יום השבת מפאת

)1במדבר י ,י.

)2ספרי שם.

)3ראה רמב"ם הל' יו"ט (פ"ו ה"ז־יח) ,שמצות השמחה היא בקרבן השלמים שמביאים

בחג ,ובכללה גם תוספת שמחה ע"י אכילת בשר ושתיית יין .וראה שו"ע אדה"ז (או"ח

סתקכ"ט ס"ו־ז) ,שהמצוה היא שהאדם יהיה "שמח וטוב לב ,הוא ובניו ואשתו ובני ביתו",

אלא שבזמן בית המקדש היו הגברים מקיימים זאת באכילת קרבן השלמים ,ועכשיו מקיימים

זאת ע"י שתיית יין.

ומבאר הרבי שלפי הרמב"ם ,השמחה צריכה להיות שמחה רוחנית ,שמחת הקרבן ,אלא

כדי שלא תהיה מניעה מצד הגוף הגשמי ,צריך לשמחו בדברים המשמחים אותו.

ועפ"י מ"ש אדה"ז בשו"ע (שם) המטרה היא בעצם השמחה הגשמית של הגוף ,כיוון

ששמחת החג צריכה לחדור גם במושגיו ובגדריו של הגוף הגשמי .אלא שיש לקשר את

השמחה עם אכילת בשר קדשים ,כדי שתורגש באכילת הבשר גם הקדושה האלוקית

והשמחה בה'.

וכידוע החילוק בין דעת הרמב"ם לרמב"ן בדבר שלמות הבריאה – שלפי הרמב"ם

השלימות היא נשמות בלי גופים ,שאז יכולה הנפש להגיע לשיא הרוחניות (ראה הל' תשובה

פ"ח ה"ב ואילך .פיה"מ סנהדרין פרק חלק .וראה בארוכה ספר המצוות להצמח צדק מצות

ציצית) .אולם לדעת הרמב"ן (שער הגמול בסופו) ,וזו ההכרעה בתורת החסידות ,תכלית

השלימות היא נשמות בגופים ,היינו שהקדושה העליונה חודרת לתוך מציאות העולם הזה

הגשמי (לקו"ת צו (טו ,ב) .ספר המאמרים תקס"ח דיבור המתחיל ויהי הענן (ע' קעא־ב)).

וע"כ ישנה תכלית ומטרה בעצם השמחה של הגוף הגשמי ,שבדרך זו חודרת השמחה גם

לתוך מציאותו וגדריו של הגוף ,ומכשירה אותו לקבל את הקדושה האלוקית שתבוא לשיאה

ולשלמותה בגאולה (לקו"ש חל"ג ע' .)62

)4ראה שו“ע אדה“ז סרמ“ח ס“א .סרפ“ז ס“א־ג .סרפ“ח ס“ב .סש“ו סכ“א .סש“ז ס“ה.

)5ראה תקו"ז פה ,א .ספר חסידים סי' תתסג.

40

24

תבשה םוי תוגהנה

כבוד השבת .ואם במהלך השבת התלכלך השולחן או רצפת הבית,

ראוי לנקות אותם כדי לכבד את השבת בבית נקי.6

הדיבור בשבת

שוֹת ְ ּד ָרכֶ ָ

יך ִמ ְּמצוֹא ֶחפְ צְ ָך וְ ַד ֵּבר ָ ּדבָ ר",

על השבת נאמר" :7וְ כִ ַּב ְד ּת ֹו ֵמ ֲע ׂ

ודרשו חכמים" :שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול".8

אסור להרבות בשבת בשיחת דברים בטלים ,גם אם אין מזכירים

בהם כלל אודות עשיית מלאכה .אולם על "חפצי שמים" (לצורך מצוה)

מותר לדבר בשבת כאשר יש צורך למצוה בדיבור זה דוקא בשבת,

אבל אם אין צורך בדיבור ותכנון זה דווקא בשבת ,אין לדבר עליו עד

לאחר השבת .ועל כן אסור לומר שמתכנן הוא בצאת השבת לעשות

דבר מצוה שאסור לעשותה בשבת ,כיוון שאין אמירתו מועילה למצוה,

ועל כן לא ידבר על כך בשבת (ואם הדיבור בזה יזרז אותו יותר לעשות

המצוה ,מותר).

לימוד התורה

אמרו חכמים 9לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי

לעסוק בהם בתורה .10שכל ימות החול טרודים הם במלאכתם ,ואין להם

פנאי לעסוק בה בקביעות ,ובשבת פנויים ממלאכה ויכולים לעסוק בה

כראוי .11לפיכך פועלים ובעלי בתים ,שאינם עוסקים בתורה בקביעות

כל ימי השבוע – צריכים לעסוק בתורה הרבה .וגם תלמידי חכמים

)6ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ב ס"א־ב .וסרפ"ז ס"א.

)7ישעי' נח ,יג.

)8שבת קיג ,ריש ע"ב .וראה תניא קו"א ד"ה הוכח תוכיח בסופו .שו"ע אדה"ז או"ח

סש"ז ס"א־ב וסי"ג .משנ"ב שם סק"א.

ואדם הפוגש את רעהו בשבת ,לא יאמר לו כדרך שאומר בחול "בוקר טוב" ,אלא יאמר

לו "שבת שלום" או "גוט שבת" (משנ"ב סש"ז סק"ה).

אודות ניחום אבלים וביקור חולים בשבת – ראה להלן פרק לח.

)9ירושלמי שבת פט"ו ה"ג.

)10ראה מדרש תהלים עה"פ (קיט ,צב) לולי תורתך שעשועי גו' :ספרים היו להם

[לאבותינו במצרים] והיו משתעשעים בהם משבת לשבת .ועד"ז בשמו"ר פ"ה ,יח .וע“ע

זח"ג קעג ,א.

)11וראה תניא אגה"ק כג.

41

הקדמה

25

העוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע ומותרים למשוך קצת יותר

בעונג אכילה ושתיה בשבת ,גם הם צריכים לעסוק בתורה שהרי נאמר:

"שבת לה' אלקיך".12

לימוד פנימיות התורה בשבת

הנהגתו של האריז"ל היתה ללמוד שש דרכים בהלכה כנגד ששת

ימי המעשה ,ואחת על דרך הסוד ,כנגד יום השבת ,ואילו ביום השבת

למד שש דרכים על דרך הסוד ואחת על דרך ההלכה .כמו כן ידועה

הוראת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש בצוואתו על דרך הלימוד ביום השבת:

"ב' שלישים בנסתר ושליש בנגלה" .כך שביום השבת יש ללמוד בעיקר

פנימיות התורה.13

לימוד גליא דתורה בשבת

על פי האמור בצוואת אדמו"ר מהר"ש לבניו ,בשבת יש ללמוד ב'

שלישים חסידות ושליש אחד נגלה ,ומאידך בקונטרס עץ החיים כותב

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב" :ויום השבת קודש קדוש יהיה כולו על עסקי

דא"ח" .בהקשר לשאלת ההנהגה הראויה לאור שתי ההוראות הנראות

כסותרות ,מבאר הרבי שהוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ש"כולו על

עסק דא"ח" היא בעיקר לתלמידי התמימים ,וכן איננה שוללת את לימוד

השיעורים הקבועים גם בנגלה ,וכפי שראו לפועל את הנהגת רבותינו

נשיאינו שלמדו את שיעוריהם הקבועים גם בנגלה אף בשבתות וימים

טובים.14

לימוד האב עם ילדיו בשבת קודש

על אף שמקיים האב את מצות “ושננתם לבניך" כששולח ילדיו

)12שמות כ ,י .ירושלמי שבת פט"ו ה"ג .שו"ע אדה"ז סר"צ ס"ה.

)13טעמי־המצוות ,פרשת ואתחנן צג .אג"ק אדמו"ר מוהר"ש ע' יג .אג"ק חי"ג ע' תנא.

וראה התוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 303־.302

)14קונטרס עץ־החיים סכ"ה .שיחת ש"פ תצא תשי"ד (תו"מ חי"ב ע' .)204שיחת ש"פ

ראה תשל"ז (שיחות קודש תשל"ז ח"ב ע' 509־.)510

42

32

פרק לב

כבוד ,שמחה ועונג

כבוד

בגדים

א .יש לכבד את השבת בכסות נקיה ומכובדת .ולכן גם במשך

השבת יש להשתדל שהבגדים לא יתלכלכו או יתקמטו.

1

מפה

ב .נוהגים שהשולחן מכוסה במפה במהלך כל יום השבת

לכבוד השבת.2

בית נקי

ג .אם במהלך השבת התלכלך השולחן או רצפת הבית ,ראוי

לנקות אותם כדי לכבד את השבת בבית נקי.3

הימנעות מכעס ומריבה

ד .מכבוד השבת להימנע במיוחד מכעס ומריבה .

4

5

)1שו“ע אדה“ז סרמ“ב ס“א .וראה שם האם הוא מה“ת או מד“ס .וראה שם סש“ב ס“ט,

שמכבוד שבת שלא ילך בבגדים מקומטים.

)2שו“ע אדה“ז סרס“ב ס“א.

)3ע“פ שו“ע אדה“ז שם ס“ב.

ובעיר שרוב בתיה מרוצפים ,מותר לטאטא את הבית בבתים המרוצפים – קצוה“ש

סקמ“ו סכ“ז (ע' קיח־קיט).

)4תקו“ז פה ,א.

)5ספר חסידים סי' תתסג.

43

בל קרפ -גנועו החמש ,דובכ

33

שמחה ועונג

שמחה והימנעות מצער

ה .מצוה לשמוח בשבת .

ו .צריך אדם להימנע מכל דבר הגורם לו צער ,בלבול וטירדה,

כדי שלא ימנע מעונג שבת.7

6

עונג שבת

ז .מצוה שלא יהרהר אדם כלל בעסקיו ,אלא יהיה בעיניו כאילו

כל מלאכתו עשויה ולא חסר לו דבר .ובזה מקיים עונג שבת.8

ח .בני אדם שסיפור שמועות וחדשות הוא עונג להם ,מותרים

מן הדין לספרם בשבת כמו בחול [אך לא דברים מצערים.]9

אבל גם בחול אין לבני תורה להרבות בשיחה זו משום מושב

לצים .10ולמעשה צריך להיזהר מאד שלא לשוחח שום שיחה בטלה

ח"ו בשבת.11

ומי שאינו מתענג בריבוי השמועות ,אסור מן הדין לספרם בשבת

גם אם המטרה בכך היא כדי שיתענג בהם חבירו.10

שמחה של מצוה

ט .במקום שמחה של מצוה ,מותר לשיר ולרקוד ואף למחוא

)6נסמן בלקו“ש ח“ד ע' 1091־ 1090הערה .31

וראה גם שיחת ש“פ מצורע תשמ“ט (התוועדויות תשמ“ט ח“ג ע' ,)15שענין השמחה

הוא מהענינים העיקריים דיום השבת ,כמאמר רז"ל "וביום שמחתכם – אלו השבתות"

(בהעלותך י ,י .ספרי עה“פ) .סה“ש תשמ“ח ח“ב ע' 635הערה .14

)7ראה שו“ע אדה“ז סרמ“ח ס“א .סרפ“ז ס“א־ג .סרפ"ח סעיפים ב ,יד .סש"ו סכ"א.

סש"ז ס"ה .סשכ"ח סמ"ט.

וראה גם לעיל כרך א' פרק א סעיף ט.

)8שו“ע אדה“ז סש“ו סכ“א.

)9ראה לעיל סעיף ו' .וש“נ.

)10שו“ע אדה“ז סש“ז ס“ב.

)11תניא קו“א בסופו.

44

34

תבשה םוי תוגהנה

כפיים 12ולשרוק.13

(דיני דיבור ומסחר בשבת יבואו בעזרת ה' בכרכים הבאים).

)12לקו“ש ח“א ע' .230אגרות קודש ח“י ע' שמב .ספר המנהגים ע' .67וש“נ.

וראה גם משנ“ב סשל“ט סק“י .אגרות קודש ח“ז ע' קצז .שיחת יום ב' דחה“ס תשכ“ז

(תורת מנחם חמ“ח ע' .)101בירורי מנהגים שבת ע' .132

אמנם שלא במקום שמחה של מצוה ,אין להתיר .ולכן מה שמצוי אצל ילדים וכיו“ב,

שכאשר אחד אומר דבר נאה מריעים לו חבריו ומוחאים כפיהם – ראוי לכל אחד להימנע מזה

בשבת (אבל אין למחות באחרים העושים כן) (ע“פ שו“ע אדה“ז סשל“ט ס“ב).

)13שו“ע אדה“ז סשל“ח ס“ב .סה“ש תשנ“ב ח“א ע' 186והערה .62

45

35

פרק לג

קדושת היום

א .יום השבת – קדוש הוא לאנ"ש שי' לקום בבוקר מוקדם

יותר מבימות החול ,ולעסוק בתפילה בהתבוננות והעמקה כמה

שאפשר .1יש לנצל את יום השבת ,מלבד זמני האכילה והשינה,

לתורה ועבודת ה'.2

ב .בכל המצוות יש פנימיות וחיצוניות .בפנימיות השבת יש

3

"זכור" ו"שמור" :בחינת זכור בפנימיות היא הכוונה בתפילת

השבת ובתלמוד תורה לדבקה בה' אחד ,ובחינת שמור בפנימיות

היא השביתה מדיבורים גשמיים ,כמו ששבת ה' מעשרה מאמרות

שנבראו בהם שמים וארץ גשמיים.4

ג .על ידי קדושת השבת מתקדש כל השבוע .ככל שהאדם זהיר

יותר בשבת קודש מאיסורים במחשבה דיבור ומעשה ,שלא לעבור

חלילה שום איסור שבת ,כך יתקדש יותר כל השבוע.5

מיעוט שינה

ד .על יושבי אוהל למעט בשבת בשינה .

6

)1אגרות קודש אדמו“ר הריי“צ חי“ג ע' עא .וראה לעיל כרך א' ע' 184ובהערות שם.

)2לקו“ד ח“ג תקלד ,א .סה“ש תש“נ ח“ב ע' .710

)3כ“ה לשון אדה“ז“ ,תפלת“ לשון יחיד .ואולי הכוונה בעיקר לתפילת ליל שבת (ראה

ביאוה“ז להצ“צ ע' תתיב) .או שהכוונה לענין התפילה ,בכל אחת מהתפילות שמתפלל בשבת

(וע“ד הפי' השני ברש“י ויחי מט ,ו ד“ה כי באפם הרגו איש).

)4תניא קו“א בסופו.

)5אגרות קודש אדה“ז ע' תכח.

)6סה“ש תרפ“ד ע' .60תרצ“א ע' .210

וראה התמים גליון ז (ניסן תשס“א) ע' 22מיחידות ,שכאשר הולך לישון בשבת ,ער

רשלאפט דעם שבת.

ָ

פא

ַ

46

36

תבשה םוי תוגהנה

טיול

ה .לא ראוי כלל וכלל לטייל בשבת .אלא אם כן מדברים

בלימוד בעת הטיול ,שאז ניתן לטייל חצי שעה או שעה ,8ובלבד

שלא יהיה במקום בו יש חשש לתקלה בעניני צניעות וכדומה.

7

שיחת חולין בביהכנ"ס

ו .איסור שיחת חולין בבית הכנסת – חמור בשבת יותר מבימות

החול ,והעושה כך כאילו מחלל את השבת.9

עיתונים

ז .לא ראוי לקרוא עיתונים בשבת( 10ודברים המצערים ,וכן

פירסומות בתחומים שמתעניין בהם באופן מעשי – אסור מן הדין).

)7קונטרס עץ החיים פכ“ה.

)8לקו“ד ח“ג תקלד ,א.

)9כף החיים (פאלאג'י) סכ“ח סנ“ו .וראה גם דרכי חיים ושלום (מונקאטש) סי' תג.

)10שו“ת מהר“ם שיק או“ח סי' קכג .שו“ת מחנה חיים ח“ג או“ח סוף סי' כ .קצוה“ש

סק“ז בבדה“ש סקמ“ג.

47

11

מבנה הספר

חביבות מיוחדת נודעה אצל רבותינו נשיאנו לחג הפסח והלכותיו.

החל מרבינו הזקן ,אשר פתח את כתיבת חיבורו הגדול 'שולחן ערוך'

בכתיבת הלכות פסח .הלכות אלו נכתבו עוד בשבתו בשבת תחכמוני

אצל המגיד ממעזריטש .ומן הדור הראשון ,לדור השביעי – נשיא דורנו,

כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שכתב את ה'הגדה של פסח – עם לקוטי

טעמים ומנהגים' .חיבור זה ,הוא החיבור הראשון שיצא מתחת יד

קודשו.

שמחים אנו ,בכך שזכינו לפתוח את מפעל ספרי ההלכה שבהוצאת

'מכון הלכה חב"ד' בספר זה – הכולל בתוכו את הלכות חג הפסח

ומנהגיו.

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי מיצוי

לימוד הלכות החג באופן יסודי .מבנה הספר כולל בתוכו כמה חלקים

שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה את הלומד

לידי ידיעה בהירה ביסודות ההלכה וטעמי המנהגים ,ולהתמצאות

רחבה בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות ומנהגים

עיקרו של הספר מורכב מהלכות החג ומנהגיו .מאחר ובחג הפסח

חמץ אסור בו ב'משהו' ,וישראל קדושים נזהרים ומחמירים בו ,על כן

יש לבאר כראוי את עיקרי ההלכה – אלו המחויבים מצד הדין ,וכן את

הדברים הנוספים לעיקר ההלכה ,שהם הדברים הראויים לעשותם

לכתחילה ,והמנהגים שהושרשו בהלכה בעקבות זהירותם של בני

ישראל.

בפרקים העוסקים בהלכות ,הושם דגש בכל הלכה – אם היא מעיקר

הדין או שהיא מנהג ישראל אשר תורה הוא ,או שהיא 'הנהגה טובה'.

דבר זה הודגש באמצעות מילות פתיחה מתאימות .כאשר נכתבה

הלכה ברורה ,סגנון פתיחת המשפט הוא" :יש להקפיד" ,יש לעשות"

וכדומה .כמובן ,שאם זו הוראה מרבותינו נשיאנו – אף שלא נכתבה

50

12

פסח

בספרי ההלכה ,השתמשנו בניסוח זה .כאשר הובא מנהג הפשוט –

הנוסח בפתיחת המשפט הוא" ,נוהגין" .ובמקרים מסוימים כאשר

המנהג אינו מוכרח ואינו נהוג אצל כולם ,נכתב "יש נוהגין".

מתוך הדקדוק בנוסח ההלכות ,יוכל כל אחד לדעת מה היא עיקר

ההלכה ומה הם תוספותיה .דבר זה משפיע על ידיעת ההלכה – וכן

בעת הצורך ,ניתן לשאול רב האם אפשר להקל בפרטים מסוימים –

שאינם מעיקר הדין.

בחלק מן ההלכות ישנם מחלוקות שונות בין רבני חב"ד ,בהבנת

דברי אדמו"ר הזקן ובהוראות רבותינו נשיאנו .מאחר ורבנים גדולים

וחשובים עומדים בכל צד של הדיון ההלכתי ,הובאו בהלכות אלו

הצדדים השונים והדיעות החלוקות .במקרים אלו ,יעשה כל אחד

כהוראת רבו אשר מורה לו את דרכו במהלך כל השנה.

הקדמות להלכות

עבודה גדולה וייחודית נעשתה בספר זה – והיא ההקדמות להלכות.

דרכם של ספרי ה'ליקוטים' להביא את ההלכות הנצרכות והדברים

הנוגעים למעשה .אך כבר אמרו רבותינו "לעולם ישלש אדם שנותיו . .

שליש במשנה ושליש בתלמוד" .היינו ,שאין להסתפק בלימוד ה'משנה'

– ההלכה ,אלא יש ללמוד את 'התלמוד' – שהן ,טעמי ההלכות .כך ניתן

להבין היטב את ההלכה ,לזכור אותה ,ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני כל פרק ופרק,

המסבירה את יסודות ההלכה – החל מתורה שבכתב ,ובהמשך –

לביאורי המצווה בתורה שבעל פה ,עד לספרי הפוסקים האחרונים.

וכמובן ,ביאורי רבותינו נשיאינו באותו עניין.

דרכו של אדם לחפש את מבוקשו ללא מאמץ – ובאם ניתן להגיע

למטרה בדרך קלה ,הרי שכך אדם יבחר את דרכו .אולם במקרה דנן,

מומלץ ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות

על ההקדמות ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל

קיום הלכות החג ,ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לבני

ביתו ולילדיו הקטנים – דבר שיגביר את שמירת החג בהידור בביתו

ובמשפחתו – כפי רצון ה' יתברך ,וכהוראת ההלכה.

51

מבנה הספר

13

קביעות שנים

חג הפסח במשך השנים ,יכול לחול בימים שונים בשבוע .פעמים חג

הפסח חל בשבת או ערב פסח חל בשבת .בשנים אלו משתנות ההלכות

לפי בהתאם לאותה קביעות ,וכן יש בהן הדרכות מיוחדות לאופן

ההנהגה בזמנים אלו.

על כן ,ייחדנו בספר זה פרקים העוסקים בהוראת ההנהגה לשנים

אלו .דבר זה ,מסייע על ידיעת ההלכה בזמנים אלו ,בצורה ברורה

ושווה לכל אחד ואחד.

מנהגי הרבי

זכה דורנו ,דור השביעי – אשר נתן לנו הרבי את הזכות והאפשרות

לדעת את סדר הנהגתו הקדושה ב'ליל הסדר' .במשך כעשרים שנה נתן

הרבי רשות לתלמידי התמימים ,להיות איתו עמו בביתו הקדוש של כ"ק

אדמו"ר הריי"ץ – עת ערך שם את 'ליל הסדר' .התמימים שזכו להיות

בקודש פנימה ,רשמו את הנהגות הרבי מ'ליל הסדר' ,וכך הותירו לנו

לדעת את סדר ההנהגה הקדושה של הרבי.

בספר זה ,הובאו פרטי ההנהגה של הרבי בעת עריכת הסדר .כך

שהרוצה לדעת את הנהגתו הקדושה של הרבי ,וללכת בעקבותיה –

יוכל למצוא את מבוקשו בספר זה.

יהי רצון של ידי העיסוק המוגבר בהלכות 'חג הפסח' ,גאולת מצרים

– נבוא תיכף ומיד ,באופן של 'פסח' ,דילוג וקפיצה לגאולה העתידה.

בהתגלות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח תיכף ומיד ממש.

52

14

תוכן ענינים

לקראת חג הפסח

פרק א שלושים יום קודם החג 29...............................................

לימוד הלכות החג / 29זהירות מאכילת מצה / 29זהירות

בחמץ / 30קמחא דפסחא / 30מבצע מצה / 31שמחת יום

טוב / 32קניות לפסח / 32פסח בבית 33

פרק ב מנהגי חודש ניסן34.........................................................

בקביעות ששבת הוא ראש חודש ניסן / 34תחנון / 35אמירת

ה'נשיא' / 36ברכת האילנות 36

פרק ג יומי דפגרא – תאריכים חסידיים בחודש ניסן 39 ...............

פרק ד שבת הגדול ;42 ..............................................................

נקיון הבית לחג הפסח

הקדמה47 ...................................................................................

בדיקת החמץ ומטרתה / 47זמן הבדיקה / 47היוצא מביתו

לפני הפסח / 48ההכנות לבדיקה ומשמעותן / 48ניקיון

הבית לכבוד החג / 49מכירת חמץ / 50חידושו של אדמו"ר

הזקן -מכירת החמץ ב"ערב־קבלן" 52

פרק ה ניקיון הבית55 .................................................................

המקומות / 58זהירויות

הבית / 57שאר

נקיון

כללי

הבית / 62כלים

וכליו / 59רהיטי

שונות / 58המטבח

שונים / 65מכשירים אלקטרוניים / 66תכשיטים / 67משחקי

ילדים ומוצרי תינוקות / 68חצר הבית והמכונית 68

פרק ו דיני הכשרת הבית לפסח 70 .............................................

הקדמה כללית / 70סוגי הכלים השונים / 71כללי הכשרת

כלים / 73סדר הגעלה / 75סדר הכשרה בעירוי מכלי

ראשון / 77הכשרת שיש/משטחי עבודה במטבח / 78מדיח

ומייבש כלים / 82מכשירי אפיה בישול וחימום 82

53

תוכן ענינים

15

פרק ז נקיון השיניים 87 ..............................................................

שתלים ,סתימות וכתרים / 87שיניים תותבות / 89נקיון

אביזרים ליישור שיניים / 90טיפול שיניים במהלך החג 90

פרק ח בדיקת חמץ מוקדמת 91 ..................................................

מקומות הבדיקה / 91זמן הבדיקה / 91אופן הבדיקה 92

פרק ט מכירת חמץ 94................................................................

הדברים הנמכרים / 94סימון ושימוש במקום בו נמצא

החמץ / 95אופן המכירה / 97לאחר החג 100

קניות לחג הפסח

הקדמה��������������������������������������������������������������������������������� 103

קניית מצות מהודרות / 103הפרשת חלה / 104זהירות מחמץ

במוצרים שונים / 106זהירות מחמץ בתרופות / 106בפסח

מהדרים יותר / 107טעמי החומרות / 108סוגי חומרות 109

פרק י מצות 111.........................................................................

הכנת המצות 115

פרק יא זהירות מחמץ במוצרים שונים 123 ................................

כללי תערובת חמץ / 123מוצרי היגיינה ובישום / 126חומרי

ניקוי / 127כלים חד פעמיים / 128מפיות מגבונים / 128אוכל

של בעלי חיים / 129סיגריות טבק 130

פרק יב תרופות ,מזון לילדים 131 ...............................................

תרופות -הבהרה כללית / 131כללי ההלכה / 131חולה

שיש בו סכנה / 133חולה שאין בו סכנה / 133מזון לתינוקות

וילדים 134

פרק יג הידורים 136 ...................................................................

שהוזכר

שונים

קטניות / 136שמן / 137מאכלים

בפוסקים להמנע מהם / 138מאכלים שיש להקפיד ביותר

לקנות בכשרות מהודרת / 139פירות הדר / 140מצה

שרויה / 140מצות מכונה / 142הידורים שונים שמנהגנו

להדר ע"פ הוראות רבותינו נשיאינו / 142הידורים המקובלים

אצל אנ"ש 143

54

פסח

16

ערב חג הפסח

פרק יד בדיקת חמץ 151 .............................................................

דברים האסורים קודם הבדיקה / 151הכנת הבית

לבדיקה / 153זמן הבדיקה / 155חובת הבדיקה / 155סדר

הבדיקה / 156דיני הפסק בבדיקה / 157הנר ,הנוצה

והשקית / 158ביטול החמץ / 159אחר הבדיקה / 160הנוסע

ובתי

כנסיות

ישיבה / 162בתי

מביתו / 160בחורי

מדרשות 162

פרק טו דיני ערב החג163 ...........................................................

סדר תפלת שחרית בערב פסח / 166איסורי אכילה

בערב פסח / 166סוף זמן אכילת חמץ / 168איסור עשיית

צפרניים / 170הזמנת

וגזיזת

מלאכה / 169תספורת

אורחים 172

פרק טז תענית בכורות 173 ........................................................

דיני סיום מסכת 175

פרק יז ביעור חמץ178 ................................................................

זמן ביעור חמץ / 182הכנות לביעור חמץ / 182חמץ

באשפה ,בחצר וברחוב / 182שריפת החמץ / 183ביטול

החמץ / 185לאחר סוף זמן ביעור (שריפת) חמץ 186

פרק יח עירוב תבשילין 188 ........................................................

זמן העירוב / 191סדר עירוב תבשילין / 191דינים שונים 192

פרק יט הכנות לליל הסדר 195 ...................................................

הכנת השיעורים / 199כזית מצה / 199כזית מרור / 201שיעור

רביעית יין / 201הכנת יין לארבע כוסות / 202הכנת סימני

הקערה / 203בשר צלי / 206הכנות כלליות / 206ערב שבת

וחג הפסח -הכנות לסדר מבעוד יום ודין השוכח 207

פרק כ סדר קרבן פסח209 .........................................................

פרק כא ערב פסח שחל בשבת 210 .............................................

דרשת שבת הגדול / 210תענית בכורות מוקדמת / 210בדיקת

חמץ / 210יום שישי י"ג ניסן -ערב שבת (הגדול)

ער"פ / 211הכנות כלליות / 212הכנות לחג מערב שבת / 213

55

17

תוכן ענינים

כניסת השבת / 214התבשילים והכלים בשבת זו / 215שבת

י"ד ניסן /ביעור החמץ / 218המשך יום השבת / 220מוצאי

שבת -ליל יו"ט חג הפסח / 222ליל הסדר 222

פרק כב הדלקת נרות224 ..........................................................

לפני ההדלקה / 224זמן ההדלקה

/ 225הברכה 225

ליל הסדר

הקדמה��������������������������������������������������������������������������������� 229

פרק כג מעריב ליל הסדר 263....................................................

פרק כד הכנות לליל הסדר265..................................................

עריכת השולחן / 265הכנת המצות לליל הסדר / 266שכח

להכין מבעוד יום / 267 / 267עריכת הקערה 269

פרק כה דין ד' כוסות272...........................................................

הכוס / 272הקידוש 273

פרק כו דין ההסבה 276 ..............................................................

שכח להסב 277

פרק כז קדש ,ורחץ ,כרפס ,יחץ279 ...........................................

קדש / 279ורחץ / 282כרפס / 283יחץ 285

פרק כח מגיד 287 .......................................................................

מצוות ליל הסדר / 287אמירת ההגדה 288

פרק כט רחצה ,מוציא־מצה295.................................................

רחצה / 295מוציא מצה 296

פרק ל מרור ,כורך 301 ...............................................................

מרור / 301כורך 303

פרק לא שולחן עורך ,צפון306...................................................

שולחן עורך / 306צפון 308

פרק לב ברך ,הלל ,נרצה311 ......................................................

ברך / 311הלל נרצה / 314קריאת שמע שעל המיטה 317

56

18

פסח

פרק לג הנחיות חשובות – ליל סדר ציבורי 318 ..........................

סועדים שאינם יהודים / 318הכנות / 318עריכת הסדר / 318

זמן התחלת הסדר 319

חג הפסח

פרק לד יום א' דחג הפסח 323....................................................

תפילת שחרית / 323תפילת מוסף / 324סעודת היום / 326

תפילת מנחה / 327מעריב ,הבדלה בארה"ק / 327לימוד

מסכת סוטה / 328המוצא חמץ בפסח 328

פרק לה יום ב' דחג הפסח – בחו"ל329.......................................

תפילת ערבית / 329הדלקת נרות / 329ליל הסדר / 329

תפילת שחרית / 330מוסף 330

פרק לו פסח שחל בשבת331 ......................................................

תפילת מנחה / 331הדלקת נרות / 331שבת -חג הפסח / 331

מעריב / 332ליל הסדר / 332שבת בבוקר / 334תפילת

מנחה / 335תפילת ערבית -בארה"ק / 335הבדלה

בארה"ק / 336מוצאי שבת ליל יום ב' דחג הפסח -בחו"ל / 336ליל הסדר -מוצ"ש -בחו"ל 336

פרק לז דיני מוריד הטל ,ותן ברכה338 ......................................

דיני "מוריד הטל" / 338דיני "ותן ברכה" 339

פרק לח חול המועד340 ............................................................

תפילת שחרית / 343דין השוכח 'יעלה ויבא' בתפילות חול

המועד / 346סעודות חול המועד / 347שמחות ואירועים

בחול המועד / 348דיני חול המועד 349

פרק לט שבת חול המועד350.....................................................

כניסת וליל שבת / 350בוקר השבת / 351מוצאי שבת 352

57

תוכן ענינים

19

שביעי (ואחרון) של פסח

הקדמה��������������������������������������������������������������������������������� 355

פרק מ ערב שביעי של פסח359 .................................................

פרק מא ליל שביעי של פסח361 ................................................

מהותו של יום / 361סדר היום / 361ליל החג 362

פרק מב שביעי של פסח365 .......................................................

תפילת שחרית / 365לאחר התפילה 366

פרק מג אחרון של פסח – בחו"ל 369 .........................................

ליל החג / 369בוקר החג 370

פרק מד שביעי של פסח שחל בערב שבת372 ............................

יום חמישי -ערב יום־טוב / 372שבת -אסרו חג -בארה"ק / 372

הדלקת נרות שבת / 373שבת אסרו חג -בארה"ק 374

פרק מה שבת – אחרון של פסח – בחו"ל 376 ..............................

ליל החג / 376בוקר החג 377

פרק מו שביעי של פסח שחל בשבת378 .....................................

ליל השבת -החג / 378בוקר השבת -חג / 379ליל אחרון של

פסח -בחו"ל 380

פרק מז מוצאי חג הפסח ,אסרו חג 382 .......................................

חמץ לאחר החג / 382אסרו חג 383

מפתחות387 ...............................................................................

58

23

הקדמה

לימוד הלכות חג הפסח

לימוד הלכות החג מהווה חלק משמעותי ותנאי הכרחי לקיימו

כראוי .לכן הורו חז"ל "שלושים יום קודם החג דורשים בהלכות החג".1

הנהגה זו – ללמד את עניינו של כל חג במועדו ,נתקנה כבר ע"י משה

רבינו .2חז"ל הקדימו את זמן הלימוד ל"שלושים יום" לפני החג והגדירו

את תוכן הלימוד ל"הלכות החג".

מעיקרה ,נקבעה תקנה זו כדי להכין את העם לקראת העלייה לרגל,

וללמדם את דיני העלייה והלכות קרבנות הרגל .3אך אף לאחר החורבן

לא בטלה תקנה זו ,4ועניינה העיקרי בזמן הגלות הוא ,ללמוד וללמד את

הלכות החג השייכות לכל מועד וחג בזמנו.5

קיום תקנה זו מוטל על כל אחד מישראל באופן פרטי ,במיוחד

בדורות אלו כאשר כל ההלכות מלוקטות וכתובות בספרים בשפה

ברורה .לכן ,מצווה על כל אחד ללמוד בעצמו לפני החג את הלכות

החג( 6ועדיין נותר זכר למנהג הקדום ,כאשר הרב דורש לבני הקהילה,

בשבת שלפני המועד" ,שבת הגדול").

דברים אלו אמורים לגבי כל חג .משמעות מיוחדת יש לתקנה זו

בהכנות לחג הפסח שהלכותיו מרובות וההכנות המעשיות לקראתו

מתחילות גם בפועל "שלושים יום קודם החג" ,כדוגמת המנהג שלא

)1פסחים ו ,א.

)2מגילה לב ,א.

)3תוס' בכורות נז ,ב ד"ה "בפרוס".

)4ראה ב"מ צז ,א.

)5טושו"ע ונ"כ או"ח ר"ס תכט.

)6שו"ע אדה"ז שם ס"א־ד.

59

24

לקראת חג הפסח

לאכול מצה שלושים יום לפני פסח ;7כמו כן ,בהכנת הבית כראוי

לביעור חמץ ,8ועוד.

דאגה לזולת בהכנות לחג

כחלק מההכנות לשמחת האדם בחג עם בני משפחתו ,הזהירה

התורה שיש לשתף בשמחה את "הלוי ,הגר ,היתום והאלמנה" .9ואמרו

חכמים שאלו הארבעה המנויים בפסוק הנם כנגד בני משפחתו "בנך

ובתך ועבדך ואמתך" .ללמד ,שעל ידי שדואג לשמח את הנזקקים ,אומר

לו ה'" :אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך" .10ומנהג ישראל

לאסוף כסף לקראת החג על מנת לרכוש את צרכי החג לנזקקים ,מבעוד

מועד.11

זיכוי הרבים במצוות החג

מעבר לכך הורה הרבי שכל אחד יזכה את מכריו במכירת־חמץ

קודם הפסח ,12וכן לחלק להם מצה־שמורה (לפחות כזית) לליל הסדר,

וכן לערוך סדרי פסח פומביים ולאפשר ליהודים לקיים את מצוות

החג.13

)7אג"ק כ"ק אד"ש ח"ח ע' שיט; שו"ת אג"מ או"ח ח"א סקנ"ה; מצות־מצוה פי"ב סקכ"ט.

)8שו"ע אדה"ז או"ח סתל"ו סעיפים א,ה,ז,כג .ובסימן תס"ט סעיפים א־ב.

)9דברים טז ,יא וברש"י שם.

)10תנחומא ראה יח.

)11ראה רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הי"ח .שו"ע אדה"ז או"ח סתכ"ט ס"ה־ז.

)12אודות זיכוי הרבים במכירת חמץ ראה אג"ק ח"כ ע' קפו" :מובן שנכונה התכנית לחלק

מכתב התעוררות לחג הפסח ובטח אף שאינו מזכיר עד"ז גם שטר מכירה קצר שיוכלו לצרפו

לשטר מכירה כללי ,ואו ששטר הנ"ל יהי' בצורת יפוי כחו לכל המקומות בם נמצא חמץ וכלים

חמוצים".

)13ראה אג"ק כ"ק אד"ש חי"א ע' לה" :נהניתי במאד ממה שהתעסק לחלק מצה שמורה

לחבריו מלפנים וגם עתה .ובודאי יכתוב בפרטיות יותר לאחר החג ,ות"ח מראש .וכן בטח

יכתוב ע"ד הנעשה בזה ע"י שאר אנ"ש -הידוע לו .וגדול זכות התעסקות זאת להמשיך הטבת

הבריאות לאמו שתליט"א ,נוסף על תוספת הברכה והצלחה בעניניו הוא ושל זוגתו תחי' למילוי

משאלות לבבם לטובה בקרוב .המחכה לבשו"ט".

וראה שיחת י"א ניסן תשל"ג :מכיוון שנמצאים אנו ימים אחדים קודם חג הפסח ,שהרי

היום בבוקר היה ה"בעשור לחודש ויקחו להם" (שזו היתה ההתחלה של ההכנה לקרבן פסח)

ובזמן הזה ישנה מצוות אכילת המצה וכלל ענייני חג הפסח – הנה כאן המקום להזכיר ולעורר

עוד הפעם לנצל את אותם ד' ימים שבין עשור לארבעה עשר לחודש ,שהרי בלילה (שלאחריו)

60

29

פרק א

שלושים יום קודם החג

לימוד הלכות החג

א .תקנו חכמים ,לדרוש בהלכות הפסח שלושים יום קודם

הפסח .על כן ,החל מחג הפורים יש להתחיל ללמוד את הלכות

פסח ,כדי להיות בקי בהם ולדעת את המעשה אשר יעשה .1חובה זו

מוטלת לא רק על הרבנים ומורי ההוראה – אלא על כל אחד ללמוד

בעצמו.2

ב .המחנכים והמורים במוסדות החינוך ,צריכים ללמד

לתלמידיהם את הלכות החג – במשך הימים שלפני החג .בנוסף

לכך ,כדאי להדגים בפניהם כיצד עורכים את ה'סדר' ,ה'קערה'

וכל יתר ענייני ליל הסדר .על ידי כך ,יחקקו בזיכרונם ההלכות

הקשורות לעניינים אלו.3

זהירות מאכילת מצה

ג .יש להמנע מאכילת מצה שלושים יום לפני פסח .נמנעים

4

)1שו"ע אדה"ז סתכ"ט סעיפים א־ב.

)2שו"ע אדה"ז שם ס"ג .ראה אג"ק ח"י ע' קל.

)3אג"ק ח"י ע' שנ ,ושם" :מאחר ובין התלמידים ישנם מנהגים שונים ,ואין לנגוע בזה – על

כן ,בעת עריכת ה'סדר לדוגמא' ,יזהרו שלא לנגוע במנהגים השונים".

)4אג"ק ח"ח ע' שיט .ושם משמע שטעם הדבר הוא ,מאחר ובימים אלו מתחיל כבר ענין

המצה ,מיכלא דמהימנותא .לכן ,נזהרים שלא לאכול מצה ,ולהמתין באכילתה עד שעת החיוב

מן התורה – ליל הסדר.

61

30

לקראת חג הפסח

אף ממצת מכונה 5ויש הנמנעים גם ממצת חמץ .6אך מצה עשירה

אפשר לאכול.7

זהירות בחמץ

ד .במשך שלושים יום שלפני הפסח ,טוב להיזהר אשר בכל

דבר שעושים או משתמשים – לא יישאר בו חמץ דבוק באופן חזק,

כדי שלא יהיה קשה לנקותו מהחמץ לקראת הפסח.8

לכן ,נכון שמפורים ואילך מי שמעיין בספר בעת האכילה ,יעיין

שלא ישאר בו משהו חמץ כדי שלא ימצאנו בפסח .כמו כן ,ראוי

להקפיד על כך בכל מקומות הבית .כגון ,האוכל על הספה ,יישמר

בעת אכילתו שלא יפלו פירורים בחריצים וכדומה.

)5יש פוסקים שכתבו שטעם האיסור הוא מצד חביבות המצווה ,על כן יש להימנע מלאכול

גם מצת מכונה.

)6במקראי קודש סימן סי' קמז [ובדפוס ישן ח"ב כה] דן לגבי מצות חמץ שאין שום היכר

בינן לבין מצות של פסח .דיש לדון האם זה דומה למצה עשירה שמותר או שמא מצה עשירה

שאני [=שונה] ,שניכר בטעמה שאיננה מצה .ובאמת נחלקו בזה הראשונים האם האיסור הוא

על טעם מצה או על מצה שיוצא ידי חובה .בשו"ת תשב"ץ [חלק ג סימן רס] ,מהר"ם חלוואה

פסחים מט,א ,וכן דעת התוס' ע"פ מהרש"א [פסחים צט"ב תוד"ה לא] -שכל שיש לה טעם

מצה אין לאוכלה אף שאין יוצא ידי חובה בה; לעומתם ,מהמאירי [פסחים צט,ב] ,תוס' רי"ד

[פסחים צט,א] ,רבינו מנוח [הל' חו"מ סוף פ"ו] ,תלמידי הרשב"א [פסחים צט,ב] – שהתירו

לאכול בצקות של נכרים ,מבואר ,שאף שיש לו טעם מצה ,באם לא ראוי לצאת יד"ח בו ,אין

איסור לאוכלו.

ומשו"ע אדה"ז סתע"א ס"ד משמע קצת שהאיסור הוא רק במצה שיוצא בה ידי חובתו

בלילה ,ועפ"ז לכאורה כל מצה שאין יוצאים בה ידי חובה אף שיש לה טעם מצה ,עכ"ז היא

מותרת ,ולפ"ז גם מצה שלא נעשתה לשמה יש מקום להתיר .וראה שו"ת יביע אומר חלק ו –

אורח חיים סימן לט ,שו"ת להורות נתן חלק ד סימן מ .אמנם בכ"ז יש הנמנעים מלאכול מצה זו.

וראה עוד בכ"ז לקמן בהקדמה לשער קניות לחג הפסח בתחילתה.

)7מצה זו מותרת באכילה ,אפילו בערב הפסח ממש – מאחר ולא ניתן לצאת בה ידי חובת

אכילת מצה בליל הסדר ,ואין לה טעם מצה .שו"ע אדה"ז שם.

)8שו"ע אדה"ז סתל"ו סכ"ג .ערוה"ש סו"ס תלו.

62

פרק א -שלושים יום קודם החג

31

קמחא דפסחא

ה .מנהג ישראל לאסוף כסף לקראת החג ,על מנת לרכוש את

צרכי החג לנזקקים ,ומנהג זה הוא הנקרא 'מעות חיטים' (ב'מעות

חיטים' נכללים כל צרכי החג ,לא רק מצות ויין ,אלא אף בגדי יו"ט

ושאר עניינים .)9וכל תושב קבוע בעירו חייב להשתתף בזה .10ראוי

שלפחות מקצת מהתשלום למעות חיטים לא יהי' מכספי מעשרות.

אך מי שקשה לו ,יכול ליתן הכל מכספי המעשרות.11

יש לדאוג ל'מעות חיטים' בהקדם האפשרי ,12כדי שיהיה

לזקוקים לכך את הנצרך מבעוד מועד ,ובכדי לסלק מהם את הטרדה

הקשורה בזה .למעשה ,יש להתחיל לתת מעות חיטים [עכ"פ לקבל

החלטה טובה בזה] מפורים ,13ומר"ח ניסן להוסיף בזה עוד.14

מבצע מצה

ו .אחת מתקנות כ"ק אד"ש היא ,15לשלוח לקראת חג הפסח,

לכל יהודי שאפשר להגיע אליו – מצה שמורה עגולה עבודת יד.16

לכתחילה ,אם אפשרי ,לתת שלוש מצות עבור הסדר (ובחו"ל –

)9שיחת ש"פ צו תנש"א.

)10שו"ע אדה"ז סתכ"ט סעי' ה־ז.

)11ראה מה שדנו בקובץ נזר התורה יז עמ' רמ ואילך .יש מי שדייק שדעת אדה"ז היא שאין

ליתן ממעשרות [עיונים הערות וציונים (אשכנזי) הל' ת"ת ח"א עמ' 239ובספר אהבת צדקה

עמ' תקח] .ולכאורה נראה שכיום כשבפועל לא שמים 'מס' -יהי' מותר [כ"כ הגרשז"א ב'אהבת

צדקה' שם ,וראה גם צדקה ומשפט פ"א ס"ק ה*] ואכמ"ל.

)12התוועדויות תשמ"ט שיחת מוצאי שושן פורים ע' .464וראה גם התוועדויות תש"נ

שיחת ערב פסח ע' .51

)13שיחת פורים תשמ"ז התוועדויות עמ' .609

)14ע"פ שיחת ש"פ ויקרא תנש"א

)15ספר המנהגים ע' .37

)16ראוי לציין ,שאף לילדים קטנים מעורר הרבי שיאכלו ויקפידו על אכילת מצה שמורה,

שהרי מצה עניינה אמונה (מיכלא דמהימנותא) ,וצריכים להחדיר זאת לילד כבר מקטנות

(התוועדויות תשי"א ח"ב ע' ,)7על כן ,מן הראוי לשלוח מצות שמורות גם עבור ילדים קטנים.

וראה אג"ק חי"ב ע' שמג" :אודות חלוקת שמורה של יד לתלמידים־ות בתי הספר ,ובטח הכוונה

בזה לכזית . .בכלל נכון הדבר".

63

32

לקראת חג הפסח

שש מצות עבור שני הסדרים) .אם אי אפשר ,יש לתת לכל הפחות

מצה אחת עבור אכילת 'כזית' בליל הסדר ,או עכ"פ 'כזית' מצה.17

שמחת יום טוב

ז .אחת ממצוות החג היא" ,ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך

וגו'" .18לכן ,חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד ,הוא ואשתו

ובניו וכל הנלווים אליו .קודם החג צריך לקנות לאשתו – בגדים

ותכשיטים כפי ממונו ,ולילדיו – מיני מגדנות ,כדי שישמח אותם

בחג על ידי דברים אלו ,והיא מצות עשה מהתורה.19

ח .כדאי ונכון שלכל ילד תהיה הגדה של פסח משלו ,ועם

ציורים ,20כמו כן טוב לקנות לילדים סידור חדש וכיו"ב.21

קניות לפסח

ט .לא יאמר אדם על בשר שקונה לחג 'זה לפסח' ,שלא יהיה

נראה כמקדיש דבר לקרבן פסח; אלא יתרגל לומר 'זה לחג הפסח'

או 'זה ליום־טוב' .22אך אם אומר 'זה לפסח' וכוונתו להזהיר

)17לקו"ש ח"א ע' ,243ושם" :כל מי שהוא בעל השפעה ,רב או שוחט ,משרת בקודש או

שמש ,אם רק יש לו מישהו אשר אם ישלחו לו מצות לסדר – ישתמש הלה בעת הסדר במצות

ששלח לו ,יעשו נא זאת :ישלחו לו מצות ,ודווקא עגולות ,ודווקא מצות מאפיית יד ,ודווקא

מצה שמורה ,ועל ידי כך יקיימו מאות ואולי אלפים מבני ישראל מצות אכילת מצה כהלכתה

ובהידור" .באג"ק (חי"ג ע' יא) ובשיחת שבת החודש תשל"א [שיחו"ק תשל"א ח"ב עמ' 7עמ' ]36

משמע ,שהשיעור הפחות ביותר לחלוקה – הוא כזית.

)18דברים טז ,יד.

)19שו"ע אדה"ז סתקכ"ט סעי' ו־ז .יש להקפיד לקנות את הבגדים והתכשיטים ,קודם החג –

ולא בחול המועד ,הן מצד איסור קניות בחוה"מ ,והן מלשון הרמב"ם (ספה"מ מ"ע נד) דמשמע

שם שהשמחה היא בלבישת בגדים חדשים בחג עצמו.

)20התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' .767 ,692 ,637

)21התוועדויות תשמ"ח חלק ב' ע' ' ,480במכל־שכן מן הדין שיש לקנות קליות ואגוזים

דברי הרשות'.

)22שו"ע אדה"ז סתס"ט סעי' א־ב .ובדיעבד ,אם אמר כן על תרנגולים (שאינם קרבים על

המזבח) ,מותרים באכילה .וראה שם ,שאם אמר על בשר גדי או טלה' ,הרי זה לפסח' אסורים

באכילה אפילו בדיעבד ,אלא אם כן יש בזה הפסד גדול וכדומה.

64

פרק א -שלושים יום קודם החג

33

שישמרו אותו מחמץ – מותר לומר כן.

י .עצה טובה למי שהדבר אפשרי :לקנות את צרכי חג הפסח

בחנויות שלא נכנס בהם חמץ כלל [כגון המיוחדות לפסח].23

באם לא מתאפשר לקנות ממקומות כזה ,ניתן לקנות בחנויות

רגילות ,אך יש לוודא שהדברים הנמכרים לשם שימוש בחג הפסח,

הינם סגורים ,עטופים ונמצאים במקום מובדל ממוצרי החמץ.

יא .תוך כדי הקניות או ההכנות לחג – ראוי שלא לומר "כמה

טורח החג הזה" וכדומה.24

פסח בבית

יב .מנהג ישראל ,שבחג הפסח נמצא כל אחד עם בני משפחתו

בביתו הפרטי ,ובפרט ראש המשפחה .25בנוסף לכך ,יש להעיר כי

קשה להדר כראוי כאשר לא נמצאים בבית הפרטי .לכן עדיף להיות

בימי חג הפסח בבית פרטי ,מאשר להיות ב'בית מלון'.

אך במקרה שמחמת אילוצים או קשיים ,שמירת חג הפסח ב'בית

מלון' תהיה יותר מהודרת ממה שיצליח לעשות בביתו – יכול לצאת

מביתו על מנת שיוכל לשמור שם כראוי את ההלכות וההידורים.

)23כפי שסיפר נכד הר"י לנדא ז"ל ,ששמע מסבו כי כששלח אותו אדמו"ר מהורש"ב נ"ע

לקנות אגוזים לפסח ,אף בקליפה ,הקפיד על כך שיקנו מחנות שאין בה חמץ כלל.

)24שו"ע אדה"ז שם ס"ה.

)25לקו"ש חל"ז ע' .150

65

68

9

73

79

80

83

84

88

90

תוכן

שאלון מס' 2

תמצית תוכן הפרסום ותיאור עבודת המכון ביחס אליו ,ותמצית -תרומתו למחקר התורי

ולציבור הלומדים

)(190-197

טבלת הבקשה ופרטי המחקרים והחוקרים) :עמודים (9-13

הצהרה וחתימת מהל המכון) :עמוד (14

חלק א 1 -

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים:

1.1.22עד 31.12.22

חלק א 2 -

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים:

1.10.22עד 30.9.23

בסוד עבדיך -חמש מגילות חלק א' )עמודים (22-40









צילום עמוד שער הספר )עמוד (22

צילום עמוד הזכויות של מכון "המאיר" שביצע את המחקר וקרדיט למשרד התרבות )עמוד (23

צילום עמוד תוכן העיים של הספר )עמודים (24-33

צילום חמישה עמודים הראשוים של הספר )עמודים (34-40

2 / 197

7 / 197

שם המכון :המאיר

שנה שבעדה מבוקשת התמיכה2024 :

שאלון מס' ) 2כולל 2חלקים; מכיל 5עמודים(

תכנית עבודה לשנת ההערכה

*( 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות

לשנת התמיכות ' ‐ (2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני

התמיכה המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

.2

.3

.4

9 / 197

פרוט המחקרים שנערכו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה ב'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *(:

א( בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה )כל 4הטבלאות(.

שאלון זה כולל שני חלקים )א' ו‐ ב'(:

חלק א' מתייחס לפרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה.

חלק ב' מתייחס לעבודות מחקר שעדיין בשלבי עבודה שונים ,ואשר טרם ראו אור בשנת ההערכה.

יש לציין אך ורק פעילות מחקרית שהתבצעה במכון ,ויצאה לאור על ידו בלבד )שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי(.

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .יש לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד ,ולא ע"י חוקרים שאינם רשומים בשאלון מס' ) 6מצבת החוקרים(.

ב .יש לציין את כל שמות החוקרים שעבדו הן על פרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה ,והן על עבודות מחקר שעדיין נערכת בשנת ההערכה!

ג .שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה כעובדים על עבודות מחקר /פרסומים כלשהם – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו ,כאשר יצא /ייצא לאור .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות

החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים .לפיכך ,במקרה בו דווח בעבר שמו של חוקר מסוים ,כמי שעובד על עבודת מחקר המופיעה בשאלון זה – יש לציינו בטור החוקרים

העובדים על עבודת המחקר ,למרות שהוא לא מופיע בשאלון .6יש לסמן כוכבית )*( ליד שמו ,על מנת שניתן יהיה להבין שהוא כבר לא עובד במכון .כמו כן ,יש לציינו גם על הפרסום ,לכשייצא

לאור ,כנדרש במבחני התמיכה.

ד .חובה לציין שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ע"פ סדר הא'‐ב' של שם המשפחה.

ה .עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאלון 6ובשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

2

.6

.7

.8

.9

.10

.11

.12

.13

10 / 197

.5

מלהימנות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים,

בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר 'רבנים' המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

אין לכלול בעבודות המחקר מהדורות חדשות /חוזרות של פרסומים מן העבר ,בין במהדורת צילום ובין במהדורה של סידור מחדש ,שאין בהן תוספות משמעותיות כלשהן .זאת ,להבדיל ממהדורות

חדשות הכוללות הוספות על הפרסומים המקוריים ,אותן יש לציין באופן מפורט.

טבלאות אלה הינן תמצית פירוט הפעילות המחקרית .חובה לצרף לכל פרסום /עבודת מחקר הרשומה בטבלה דפים נפרדים:

עבור פרסום שיצא לאור :פירוט נרחב של העמודות בטבלה הרצ"ב * :תוכן הפרסום * תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים * עבודת המכון בהקשר אליו )עבודה מקורית ,עצמאית,

א.

פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים( .וכן * :עמודי שער * עמוד בו מופיע שם המכון המוציא לאור ובעל הזכויות השמורות * עמוד בו מופיעים שמות המחברים *

עמוד בו מופיע אזכור הקרדיט לתמיכת משרד התרבות והספורט * תוכן העניינים * חמישה עמודים לדוגמה מתוך הפרסום.

הערה :אין להגיש ספרים למינהל התרבות! במידת הצורך ,על המכונים יהיה להמציא את פרסומיהם לעיון מינהל התרבות ,אם וכאשר יתבקשו לעשות זאת.

עבור עבודת מחקר שטרם יצאה לאור :ככל המצוי ברשותכם ,יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים עבור פרסום שיצא לאור )כפי שפורט לעיל בסעיף 5א'( .בנוסף לכך ,יש לצרף גם דפי

ב.

טיוטות המהווים דוגמה סבירה לצורכי הערכה וניקוד.

הערה :מכון מחקר תורני שעיסוקו העיקרי בעריכת סדרות המורכבות מיחידות מחקריות מרובות העומדות בפני עצמן ,ואשר סיים בשנת ההערכה יחידה כזו ,בהיקף אשר יכול להוות פרסום

בפני עצמו ,אך לא הוציאה לאור בשל הצורך המתבקש לחברה ליחידות נוספות )דוגמת פרקים בודדים מתוך מסכת שלמה; ערכי אנציקלופדיה; סימנים )פרקים( הלכתיים מתוך חלק שלם וכד'(

‐ יגיש טיוטה שלמה של יחידה זו ,וינמק במכתב מצורף לשאלון זה את אי הוצאתה לאור בשנת ההערכה .כל זאת ,בתנאי שבשנה שקדמה לשנת ההערכה יצא לאור פרסום של המכון

באותה סדרה .שימו לב! טיוטה שלמה זו יש להגיש במהדורה אלקטרונית בלבד באמצעות כתובת הדוא"ל ,zippigo@most.gov.ilולא במהדורה קשיחה.

יש להסביר כל שינוי שנערך בעבודת מחקר /פרסום אשר דווחו על ידכם בשנים קודמות ‐ ביחס לדיווחים אודותיהם בשנה זו )שינוי שם /מס' עמודים /תוכן /חוקרים /תאריך הוצאה לאור מתוכנן

או קיים וכו'( .יש לציין השינוי באופן ברור בטור המתאים בטבלה .אין די בציון עובדת השינוי בלבד – יש להסביר במפורט את מהות השינוי והסיבה לו.

יש לכתוב בטור המתאים את תאריך תחילת העבודה על עבודת המחקר .לעניין זה ‐ 'תאריך תחילת עבודה' ,הכוונה למועד בו צוות חוקרים מוגדר החל לעבוד על המחקר.

בטורים 'שמות החוקרים‐הרבנים שעבדו /עובדים על הפרסום /עבודת המחקר' :במקרה בו חוקרים מסוימים הוחלפו /החליפו אחרים במהלך התקופה ‐ חובה לציין הן את שמות החוקרים

המחליפים והן את שמות החוקרים המוחלפים.

חובה למלא מספר קטלוגי של הפרסום כפי שמופיע בספריה הלאומית וכן את תאריך הגשת הפרסום לספריה הלאומית .במידה שבעת הגשת בקשת התמיכה עדיין אין מספר קטלוגי – חובה לצרף

אסמכתא מתאימה המעידה על הגשת הפרסום לספרייה הלאומית.

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים.

אופן הפצה :יש לציין באמצעות Vאם הפרסום יצא לאור /ייצא לאור כספר בשנת ההערכה ,כמאגר מידע ,כאמצעי יישומי או במהדורה דיגיטלית בחינם )‐ בנוסף למהדורה רגילה( .אם הפרסום יצא

לאור במספר ערוצים – יש לציין זאת .לצורך ניקוד ,ייספרו אך ורק פרסומים שהופצו לציבור במדיה דיגיטלית בשנת ההערכה.

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )עמוד !(7

3

הסבר על פירוט השיויים

ד

.1ספרי בסוד עבדיך על חמש מגילות יצא לאור בשת תשפ"ג והוגדלה כמות החומר ל 2 -כרכים ,כ 1200 -עמודים ,כאשר בתחילת המחקר היה

ראה שיצא כ 400 -בלבד ,מה שהשליך על דחיית מחקרים רבים במכון ,בייהם טוב תורה -חוכה ופורים ,אגדות הש"ס ,מודע לביה.

20 / 197

.2משת טוביה "קדושין"  -דחה מחמת כמות החומר לשת תשפ"ז ,וכראה יופיע ב 2 -כרכים.

13

6

בסוד עבדיך /חמש מגילות

מאמרי מחשבה והתבוננות בעניני המגילות

א

אסתר מן התורה מנין ...................................................................................קסז

ב

נמשלה אסתר לשחר ...................................................................................קעא

ג

ואנכי הסתר אסתיר – אסתר .......................................................................קעו

ד

המן מן התורה מנין -המן העץ ................................................................קעט

ה

ולילה ולא דומיה לי .....................................................................................קפד

ו

ומרדכי יצא בלבוש מלכות -תכלת ........................................................קפח

ז

ומרדכי יצא בלבוש מלכות ........................................................................קצא

ח

מרדכי איש יהודי .........................................................................................קצה

ט

ונשמע פתגם המלך בכל מלכותו .............................................................קצח

י

קיימו וקבלו היהודים ......................................................................................בו

יא

ליהודים היתה אורה ........................................................................................רו

יב

נקראת ספר ונקראת אגרת ...........................................................................רט

יג

וזכרם לא יסוף מזרעם ..................................................................................ריד

יד

קדמו שקליהן לשקליו..................................................................................ריח

טו שירת עשרת בני המן ....................................................................................רכג

25 / 197

8

בסוד עבדיך /חמש מגילות

יב

נפשי יצאה בדברו .......................................................................................תריד

יג

אני לדודי ודודי לי .....................................................................................תרטז

יד

הדודאים נתנו ריח -טהרה .......................................................................תריט

27 / 197

קסג

תוכן הענינים

תוכן הענינים

א

אסתר מן התורה מנין..................................................................................................קסז

נביאים וכתובים בטלים ,מגילת אסתר אינה בטלה לעולם דברי הנביאים נלמדים

מן התורה ,אסתר אינה נלמדת לא פחתו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא

מגילה פורים לא יבטל מפני הסתר ענינו אף לעתיד לבא.

ב

נמשלה אסתר לשחר .................................................................................................קעא

נמשלה אסתר לשחר ,אסתר סוף כל הניסים בעולם הבא יכירו שגם הרעה היא

טובה בפורים נהפכה הרעה עצמה לטובה – "שחר" – סוף כל הניסים פורים –

תיקון עץ הדעת – עד דלא ידע יום הכיפורים ופורים אינם בטלים לעולם יום

הכיפורים – קבלת לוחות שניות ,פורים – קבלת התורה מאהבה.

ג

ואנכי הסתר אסתיר – אסתר ..................................................................................קעו

רמיזת ההסתר פנים באסתר ויאמר המן בליבו – הרע דעמלק הוא פנימי ,מלחמת

הפנימיות המן מן התורה – המן העץ – חידוש הרע בעולם מרדכי מן התורה

– מר דרור – הריח שלא נפגם בעץ הדעת קטורת ענינה ריח – על מזבח הפנימי

ובקודש הקדשים.

ד

המן מן התורה מנין -המן העץ ...........................................................................קעט

המן לא הפיל גורל על חודש שבט כי בו ראש השנה אילן הקשר בין עץ הדעת

להמן בחודש שבט תוקן חטא אכילת עץ הדעת במתן תורה נפסקה זוהמת

נחש מישראל ונחלשה בשאר אומות חוץ מעמלק גם אחר מעשה עגל לא חזרה

זוהמה לגמרי כוחו של המן מקלקול האכילה של ישראל זוהמה שחזרה

במעשה העגל מחמת הקלקול בקבלת התורה שהיה בכפייה פורים -תיקון עץ

הדעת -עד דלא ידע המן -עולם הדמיון.

ה

ולילה ולא דומיה לי .....................................................................................................קפד

המגילה – הצרה והתפילה ,הישועה וההצלה תענית אסתר – הצום והתפילה

שקודם ההצלה קריאת המגילה בלילה – הזעקה ,ביום – הנס וההצלה הצרות

שייכות לעצם הנס אף כשהוכרעה הישועה צריכים לזעוק.

28 / 197

קסד

ו

בסוד עבדיך /אסתר

ומרדכי יצא בלבוש מלכות -תכלת .................................................................קפח

תכלת – חיבור שמים וארץ – הכרתה באמת דרך הציצית ראיית כסא הכבוד דרך

ים ורקיע – "זבולון בצאתך" תכלת מרדכי – הכרת הבורא.

ז

ומרדכי יצא בלבוש מלכות ....................................................................................קצא

"ותשלח בגדים" – לבושי מרדכי אחר החטא זקוקים ללבוש – חיבור למלבושים

שעשה ד' כתונת פסים – הכתונת שעשה ד' – הפיכת "כתנות עור" ל"אור"

"נהנו מסעודתו" – פגם גשמי ,תיקונו – "ותשלח בגדים".

ח

מרדכי איש יהודי..........................................................................................................קצה

מרדכי איש יהודי מכח דוד המלך מרדכי – תפילה מרדכי – כח יהודה וכח

בנימין.

ט

ונשמע פתגם המלך בכל מלכותו........................................................................קצח

"חייך מתוך שינה" – מתוך הסתר פנים נעשה ונשמע – ונשמע פתגם המלך 

בימי מרדכי ואסתר נקרא "מקום".

י

קיימו וקבלו היהודים ......................................................................................................בו

קיימו וקבלו בתוך ההסתר פנים התיקון – קבלת התורה ע"י ישראל כאמיתה

של תורה – חותמו של הקב"ה.

יא ליהודים היתה אורה ........................................................................................................רו

אורה זו תורה – מגילה כאמיתה של תורה קריאת המגילה נחשבת כציווי ד' 

הגזירה מכח רפיון בתורה – חורבן העולם.

יב נקראת ספר ונקראת אגרת .......................................................................................רט

נקראת ספר ונקראת אגרת – בצורתה ובקריאתה קול גדול ולא יסף – לא פסק

– מגילת אסתר אינה בטילה "נקראת אגרת" – דבר ד' דרך אמצעי קריאת

התורה בעמידה – מעמד הר סיני המגילה נקראת בישיבה – אגרת.

יג וזכרם לא יסוף מזרעם .................................................................................................ריד

נצחיות הפורים פורים – אור מתוך החושך פורים – "ונהפוך הוא" – למעלה מן

הזמן – לעתיד לבא קיימו וקיבלו – מתוך ההסתר של "עבדי אחשורוש אנן" 

קרייתא זו הלילא.

29 / 197

קסה

תוכן הענינים

יד קדמו שקליהן לשקליו ................................................................................................ריח

"ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך" – מלכו של עולם קדמו שקליהם – קנו נפשם

מהקב"ה נהנו מסעודתו – חיבור לגויים ,מחצית השקל – "ונפלינו אני ועמך"

"מפוזר ומפורד" – קטרוג ,מחצית השקל – איחוד ישראל והקב"ה.

טו שירת עשרת בני המן ..................................................................................................רכג

שירה רק בגמר הישועה – לא תהא תקומה למפלתן איבוד מלכי כנען – רע חיצוני,

איבוד בני המן – רע פנימי ווי"ן דעשרת בני המן כנגד ווי העמודים שבמשכן.

30 / 197

תקסז

תוכן הענינים

תוכן הענינים

א

מלא כבוד ד' את בית ד' – שיר השירים ......................................................תקעא

שיר השירים -פסגת השירה מכל השירות שיר השירים מחברת את האדם אל

השי"ת ליראתו ולקבלת עול מלכותו שיר השירים בבחינת נשואין דעולם הבא

פסגת הקדושה דשיר השירים נתגלה רק בגמר בנין ביהמ"ק מבחינת "כבוד ד'

מלא" כבוד ד' דמעמד הר סיני ככבוד ד' דמשכן אחר סילוק כבוד ד' במשכן

ובמקדש הטמיעו שלמה המלך בשיר השירים ראשית מצב כבוד ד' מלא היה

בבריאת העולם אלא שקלקל בחטאו ובהמשך הדורות קיום זה היה לשעה 

שלמה המלך קבע לנצח את ה"כבוד ד' מלא" בפסוקי שיר השירים.

ב

ישקני מנשיקות פיהו ................................................................................................תקעו

הדרגות בביטול שכל האדם לתורה הגדרת כריתת הברית דהתורה -אורייתא

וישראל חד עשיית התורה על ידי ישראל שלמות האדם בתורה " -בתורת ד'

חפצו" עם "בתורתו יהגה" הגדרת עסק התורה לשמה שמיני עצרת " -בתורת

ד' חפצו" חג השבועות " -בתורתו יהגה".

ג

הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך ....................................................תקפא

הנה אלקינו נגילה ונשמחה בו ענין ההושענות שעבוד כל חלקי הבריאה אל

התורה -ביטול החומר אל הרוח שמיני עצרת מענין עולם הבא העתיד לבא

לעתיד לבא יעשו הצדיקים מחול סביב הקב"ה ודוגמת זה הוא ענין ההקפות

בשמחת תורה בשמיני עצרת "נגילה ונשמחה בו" -לעתיד לבא "נגילה ונשמחה

בישועתו" ביאור הגר"א במשמעות לשון "גילה" ו"שמחה" "נגילה ונשמחה

בך" זה שמיני עצרת " ותשחק ליום אחרון" זה שמיני עצרת.

ד

נגילה ונשמחה בך – בך בתורתך ....................................................................תקפד

שמחה אמיתית היא שמחת התורה בשמיני עצרת מקריבים רק "פר אחד"

כי השמחה בעיצומו של יום השמחה יוצרת חיבור גמור להקב"ה ומונעת

את הפרידה בשמחת התורה "אך שמח" -ממעט שמחה מדברים אחרים 

שמחת הגר"א בכל עוז רק לפני ספר התורה שני גדרים בשמחת התורה -תורה

המשמחת את האדם ,ושמחה היוצרת מציאות של חלק מהאדם "משמחי לב"

31 / 197

תקסח

בסוד עבדיך /שיר השירים

שמחת הגוף" ,שמחת עולם על ראשם" -שמחת הנשמה שמחה נצחית אינהאלא בשמחת הנשמה הקדמת נעשה לנשמע שעבוד הגוף לראש וענין הכתרים

הוא השמחה על ראשם.

ה

אני חבצלת השרון -תורה בשמחה ..............................................................תקפח

קבלת התורה משורש שמחה בתורה על ידי שיר ורון תורה נקראת "שירה"

שיש בה שמחת הלב חסרון בעומקה של הלכה הוא חסרון בשמחת התורה 

כשהלימוד בשמחה אין שום הפרעה הזכיה בכתרה של תורה על ידי לימוד תורה

בלילה.

ו

דודי לי ואני לו -אני לדודי ודודי לי ...............................................................תקצא

דודי לי -אתערותא דלעילא ,אני לדודי -אתערותא דלתתא עבודת ראש השנה

לגלות את הכסא ליום חגנו קבלת האור דראש השנה רק למי שמכין עצמו הכנה לקבלת השכינה -מהאבות הקדושים סיבת התכסות הלבנה.

ז

ישראל נקראים "אמי" כלפי הקדוש ברוך הוא .......................................תקצה

יסובבנהו יבוננהו -הקב"ה משמרם ומחכימם לישראל עבודת ימי הסוכות

ושמחת תורה בבחינת -יסובבנהו סיבוב ישראל סביב הקב"ה צורך גבוה 

הקפת הד' מינים -על ידי מצוה ,הקפת שמחת תורה -על ידי תורה ישראל

נקראים "אמי" כלפי הקדוש ברוך הוא ענין "בתי" "אחותי" "אמי" מוסב על

תלמידי חכמים "בתי" -מלמד תורה לעמו ישראל" ,אחותי" -חוזרים ושונים יחד

"אמי" -מסירת התורה לבעלות ישראל לעתיד לבא שלימות המחול בישועתו

של הקב"ה.

ח

הדוד והרעי-ה ............................................................................................................תקצט

אלול -יראה המביאה לאהבה לקיחת הקב"ה את ישראל לרעיה -לעם 

התורה כנשואה רק למי שעוסק בה ענין הדוד והרעיה הושלם בקבלת התורה

והקמת המשכן.

ט

עד שתחפץ .......................................................................................................................תרג

מחשבה ללא מעשה כנשיאת שם ד' לשוא עיקר התלמוד הוא המעשה קיום

הלמעשה בתורה הוא היגיעה והעמל בה חלות ברכת ד' רק על דבר שיש בו

ממש.

32 / 197

תוכן הענינים

י

תקסט

יום שמחת לבו .................................................................................................................תרז

הקשר בין יום הכיפורים לזיווגים שורש זיווגי ישראל הוא בעולמות העליונים

להשרות בו את השכינה ,יוה"כ – יום זיווג ישראל עם השכינה הקשר שבין ט"ו

באב לזיווגים ט"ו באב – יום שמחת לבו – הורדת השכינה בתחתונים בתוך ביתו

של כל אחד המאורעות של ט"ו באב ענינם הורדת השכינה בתחתונים חורבן

ביתר על שלא התאבלו על ירושלים ,קבורת הרוגיה הוא סילוק מסויים של הנצחת

החורבן יוה"כ וט"ו באב – שניהם קשורים לבנין ביהמ"ק ולתורה תורת יוה"כ

גדרה תורה שבע"פ שזמנה בלילה ,מט"ו באב מוסיפים לימוד תורה בלילה.

יא קול דודי דופק ..............................................................................................................תריב

נזקי שינת האדם התיקון -בתי כנסיות ובתי מדרשות.

יב נפשי יצאה בדברו ......................................................................................................תריד

הפחד שנפל על העם הוא תנאי מעצם קבלת התורה יראתו על פניכם -רק על ידי

לימוד בעיון הדרגות בחיבור ישראל לתורה.

יג

אני לדודי ודודי לי .....................................................................................................תרטז

גדר העבודה מיראה גדר העבודה מאהבה קבלת התורה דחודש אדר וחודש

אלול ביאור נוסף בחילוק בין אהבה ליראה האדם נברא במציאות של אהבה.

יד הדודאים נתנו ריח -טהרה ..................................................................................תריט

ריח טוב מכוח הטהרה והוא הנאה לנשמה תאוות האימהות לריח שהן הנאה

לנשמה עניינים רוחניים טעונים טהרה ביטול הטהרה אצל הגברא ולא

בחפצא ישכר וזבולון גשם ורוח מכוח הדודאים יעקב זכה לברכות עולם הזה

ועולם הבא אחרי "וירח את ריח בגדיו" הריח אצל המשיח הריח אצל יראי ה'

מלחמת יון בטהרת עניין הריח אף מרדכי הצדיק גבר על עמלק בכח הריח 

אף הגאולה העתידה בכח הריח.

33 / 197

10

בסוד עבדיך /חמש מגילות

וברכות יעטה מורה ידידי הדגול והחשוב הרה"ג המופלג רבי עוזיאל שרעבי שליט"א,

אשר במסירות מופלאה אין קץ ידו נטויה על עריכת הספרים כאשר הם לפנינו ,וברוחב

ידיעותיו וברוב כשרונותיו הוסיף מדיליה ציצים ופרחים ,וגם דה דלה ממש"כ במק"א

ושבצם כראוי.

יברך ד' חילו ותהי משכורתו שלימה מעם האלוקים ,ותימשך ברכת ד' על ביתו -רעיתו

הכבודה תחי' לאוי"ט ,בבריות גופא ונהורא מעליא ,יחד עם זרעו ילדיו זרע ברך ד' יחיו

לאוי"א.

35 / 197

ו

אסתר א

תרגום

והשׁקוֹת

וסחרת :ז ְ ַ ְ

בּהט־ושׁשׁ ְ ַודר ְ ֹ ָ ֶ

רצפת ַ ַ ָ ֵ

ְודוּ ָרא ִ ְּדכ ַ ֵּרכי ַ ָימא ַ ָּרבא ִ ְ ַ

מקפין

מצירין ַ ְ ִ

ְואטוּ ִנין ְ ַ ְ ִ

ִ

מלכוּת

ויין ַ ְ

שׁוֹנים ְ ֵ

מכּלים ִ

וכלים ִ ֵ ִ

זהב ְ ֵ ִ

בּכלי ָ ָ

ְלהן ֲחזוּ ר ֲחזוּ ר :ז וּ ַ ֵפקיד ִ ְ ֵ

מני

ְ ּב ָ ֵ

יתהן

קאה ַ ְ

לאש ָ ָ

ְ ַ ְׁ

ליה

אחרניתא ַ ֲ

ֲ ַ ְָ ָ

מניא

יעא ִמן ְירוּ ׁ ְש ֵלם וּ ָ ַ ָ

רש ָ

כדנצר ְ ׁ ִ

דאייתי ְנבוּ ַ ְ ֶ ַ

מקדשא ְ ַ ְ ֵ

דבית ַ ְ ְ ׁ ָ

ַדהבא ְ ֵ

ֲ ָ

דהווּ ֵ ּ

מני ֵבית ַ ְ ְ ׁ ָ

קדם ָ ֵ

היכאבר וּ ִמן ֳ ָ

מחלפין ְדמוּ ֵתיהן ֵ ַ ֲ ַ

ורש ַּת ָמן ֲהווּ ְ ַ ְ ִ

למלכא ֲ ַ ׁ ְ

מקדשא

אחש ֵ ׁ

ְ ַ ְ ָּ

ולא

טעמיה ְ ָ

ריחיה וּ ְ ִ

מלכא ְ ַ ִ

למש ֵּתי ַ ְ ָ ּ

דיאי ְ ִ ׁ ְ

עסיס ְ ָ ֵ

חמר ָ ִ

והווּ ׁ ָש ָתן ֲ ַ

איש ְּת ִניאוּ ַ ֲ

ִ ְׁ

בסיס ַ ֲ ֵ ּ

דסגי ֵ ֵ ּ

רש"י

המקרא כך שמם) :ז( והשקות בכלי זהב .כמו ולהשקות :שונים .משונים זה מזה וכן

ודתיהם שונות ,ורבותינו דרשו מה שדרשו :ויין מלכות רב .הרבה ,ורבותינו אמרו שהשקה

הטענה היתה וכלים מכלים שונים )א ,ז(.

על שביקש

אמרו בגמרא )מגילה יב ,א(" ,יצאה בת קול ואמרה להם ראשונים כלו מפני כלים

לחקות מעשי

המקדש ואתם שונים בהם" .ויש לעיין דאדרבא כיון דכבר נשתמשו בהם ראשונים הוציאום

לחולין שהרי מעלו בהם .ובפשטו נראה דלא יצאו הכלי שרת לחולין ,דהרי בכלי

שרת יש מועל אחר מועל ,כדתנן במעילה )יט ,ב( ,שהרי קדושים קדושת הגוף.

אמנם יעויין בנדרים )סב ,א( ,דמבואר דעל ידי שהוציאום העכו"ם מבית המקדש

נעשו חול ,שנאמר )יחזקאל ז ,כב( "ובאו בה פריצים וחיללוה" ,מיהו מבואר שם בגמ'

שאף על פי כן נענש עליהם בלשצאר ,ואם כן שפיר נענש עליהם אחשורוש] .ובגוף

הענין עיין פלוגתת הבעל המאור והרמב"ן במלחמות בעבודה זרה )כג א( בדפי

הרי"ף[.

והנה ראיתי בהמקנה קידושין )נד א ד"ה עוד וכו'( שכתב ,דהא דלא נענש

אחשורוש על לובשו בגדי הכהונה] ,וכדאמרינן במגילה )יב ,א(" ,ואת יקר תפארת

גדולתו ,מלמד שלבש בגדי כהונה"[ ,משום דדעת הריטב"א בקידושין שם דבגדי

כהונה לאו כלי שרת נינהו ,אם כן רק בכלי שרת נענש משום דאין יוצאין לחולין,

מה שאין כן בבגדי כהונה שכבר יצאו לחולין דאין עליהם תורת כלי שרת .ולהאמור

דברי ו צריכים עי ון שהרי גם הכלי שרת הרי יצאו לחולין ומכל מקום נענש עליהם.

ואפשר לדחוק דכיון דמעיקר הדין כלי שרת אין יוצאים לחולין ,אשר על כן אף

דבאו פריצים וחיללוה ,מכל מקום נענש עליהם ,מה שאין כן בגדי כהונה מעיקר

הדין יוצאים לחולין בהשתמשות בהם ,ועדיין צריך עי ון.

ובגוף הענין עדיין צריך עי ון לשיטת התוס' בקידושין שם דבגדי כהונה כלי

שרת נינהו אמאי לא נענש עליהם אחשורוש .וגם בעצם דברי הריטב"א נתקשו

טובא ]עיין משנה למלך )פרק ח מכלי המקדש הלכה ו( ,ועיין חזון איש מנחות )סימן ל

סק"א([ .ובמקום אחר כתבנו דיש לחלק בין בגדי כהן גדול לבגדי כהן הדיוט ,וצדדנו

דבבגדי כהן גדול גם הריטב"א מודה דחשיבי כלי שרת .אמנם אם כן יקשה טובא,

36 / 197

פירושי

אסתר

הראשונים

קכה

פירוש רבותינו חכמי צרפת

ועד כוש )א ,א(.

המולך מהודו ועד כוש .הודו וכוש מרוחקים זה

מזה וביניהם שבע ועשרים ומאה מדינה.

לכאורה זה דלא כהמבואר בגמרא

)מגילה יא א( ,שהודו וכוש כל אחד בקצה

העולם ,אלא בין הודו וכוש יש שבע

ועשרים ומאה מדינה ,ועל זה מלך

אחשורוש ,ואם כן לא מלך על כל העולם,

וכן יש במדרשות שלא מלך על כל

העולם.

וגו' ומה הדגיש כאן את ענין הכלי כסף

וזהב לגודל העשירות ,וי"ל.

ותמאן המלכה ושתי לבא )א ,יב(.

ותמאן המלכה ושתי לבא ,שגנאי הוא לכל אשה

חשובה שתראה יופיה לרבים שכל כבודה בת

מלך פנימה.

צריך עיון לומר שסירובה של ושתי

הפרוצה היה משום כל כבודה בת מלך

פנימה ,ועיין.

ומלכותה יתן המלך )א ,יט(.

מהודו ועד כוש )שם(.

ור' יוסף אמר למה מודיע לנו שמלך בשבע

ועשרים ומאה מדינה לפי שעתיד לומר בענין

וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל שבע

ועשרים וגו' וקדם ולימדך שמלך בשבע ועשרים

ומאה מדינה.

יש לעיין קצת בזה ,דגם לענין הספרים

לא היה צריך לכתוב לכמה מדינות נשלחו,

ולכאורה היה די שיכתב וישלח ספרים אל

כל היהודים.

בהראותו את עושר כבוד מלכותו )א ,ד(.

בהראותו את עושר וגו' .אלו כלי כסף וכלי זהב

כמו שמפרש למטה והשקות בכלי זהב וכלים

וגו'.

אינו מובן כל כך ,שהרי מפורש

בכתובים בסמוך עשירות מופלגת חור

כרפס וכו' גלילי כסף וגו' רצפת בהט ושש

ומלכותה יתן המלך ,וכתר מלכותה יתן המלך

לחברתה אשר תבוא ותמלוך תחתיה.

כי למלכה אין גדר מלכות אלא נקראת

מלכה משום שהיא אשת המלך ,ומה נתינה

מאת המלך שייך בזה ,ועל כן פירש ,דכתר

מלכותה יתן המלך לחברתה.

ומדבר כלשון עמו )א ,כב(.

ומדבר כלשון עמו ,השליח המוליך את הספרים

מדבר כלשון עם שהוא שלוח שם.

הנה לר' שמואל )מחכמי צרפת( מבואר

ששורר בביתו קאי על שפת הדיבור ,אתי

שפיר לשון 'ומדבר כלשון עמו' ,אבל לר'

יוסף שמפרש על ענין השררה ,מפרש

'כלשון עמו' על השליח.

אשר הגלה )ב ,ה -ו(.

אשר הגלה מירושלים עם הגולה וגו' .בכל מקום

37 / 197

קעא

ב /נמשלה אסתר לשחר

נמשלה אסתר לשחר

נמשלה אסתר לשחר ,אסתר סוף כל הניסים

"למנצח על אילת השחר וכו' אמר רב אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה

שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים") ,יומא דף כט ,א(.

דברי חז"ל אלו טעונים ביאור טובא ,דרהיטת הדברים דכל הניסים שנעשו לישראל

הוגדרו כלילה ,ולכאורה הארה דניסים ,הוא גדר אור ולא גדר לילה ,וגם הא דפורים הוגדר

כשחר צריך ביאור ,דמה מעליותא דפורים על כל הניסים שנעשו לישראל עד אז ,גם

משמעות הדברים דנס דפורים הוציא את ישראל מהלילה ,והזריח עליהם אור השחר,

ומשום זה גופא אסתר היא סוף כל הניסים ,משום דכבר לא הוצרכו יותר לניסים שהרי

כבר עלה השחר ,וצריך עיון.

ויש להקדים בזה דברים לביאור דברי חז"ל בזה ,דהנה בנס דפורים נאמר במגילת

אסתר )ט ,כב( "החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" ,ויש לעיין מה ענין

ההתהפכות בזה ,ולכאורה הוה ליה למימר החודש אשר בו יצאו מיגון לשמחה ומאבל

ליום טוב ,וגם באסתר רבה )פרשה י אות ה( דרשו כל פרק מזמור שיר חנוכת הבית וגו' לענין

הפורים ,לענין מרדכי ואסתר המן ואחשורוש וכו' ואמרו שם "כנסת ישראל מה היתה

אומרת שמע ד' וגו' הפכת מספדי למחול לי" ,מבואר דענין הפורים הוא הפיכת המספד

למחול – החודש אשר נהפך.

אמרו ז"ל בפסחים )דף נ ,א( "והיה ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו

אחד ,אטו האידנא לאו אחד הוא ,אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא,

העולם הזה על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב ,ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין

האמת ,לעולם הבא כולו הטוב והמטיב ,ושמו אחד ,מאי אחד ,אטו האידנא לאו שמו

אחד הוא ,אמר רב נחמן בר יצחק לא כעולם הזה העולם הבא ,העולם הזה נכתב ביו"ד ה"י

ונקרא באל"ף דל"ת ,אבל לעולם הבא כולו אחד ,נקרא ביו"ד ה"י ונכתב ביו"ד ה"י".

בעולם הבא יכירו שגם הרעה היא טובה

והנה נראה דאין החילוק בין העולם הזה לעולם הבא ,דבעולם הזה ישנם גם צרות,

ועל כן יש בו גם ברכת דיין האמת ,אבל עולם הבא הוא עולם שכולו טוב ,ואשר על כן אין

38 / 197

קעב

בסוד עבדיך /אסתר

בו אלא ברכת הטוב והמטיב ,דאם כן הוא ,אין בברכות שום חילוק בין עולם הזה לעולם

הבא ,דהרי גם בעולם הזה מברכים על הטובה הטוב והמטיב ,וגם בעולם הבא אילו היה רע

היו מברכין דיין האמת ,אלא דבמציאות אין בעולם הבא רע ,ובעולם הזה יש גם טוב וגם

רע ,ועל כרחך ביאור הענין דבאמת מפי עליון לא תצא הרעות והטוב ,וכל הבא מיד ד' אינו

אלא לטובה וגם רעה בעולם הזה אינה אלא למראית העין הבשרית של בני אדם ,אבל הכל

עומק עיקרו לטוב ,אמנם ראיה זו והכרה זו שגם הרעה טובה היא ,חסרה היא בעולם הזה,

ואין מכירים בזה בני אדם ועל כן צריכים לברך על הרעה כמו שרואים אותה ,וכמובן שכפי

הראיה אי אפשר לברך עליה הטוב והמטיב ,ועל כן יש בעולם הזה ברכת דיין האמת ,מה

שאין כן עולם הבא שם רואים את עומק רצונו יתברך שמו ,ושם גם הנראה כרעה מתגלה

טובו ,ושם גם על הנראה כרע מברכין הטוב והמטיב.

וענין זה הוא גם במה שאמרו בפסחים )שם( ,דבעולם הזה לא כשם שאני נקרא אני

נכתב ,נכתב בהויה ונקרא באדנות ,מה שאין כן עולם הבא שהכל הויה ,והנה הויה הוא

רחמים ,ואדנות הוא מלכות – דין ,ובעולם הזה לא מתגלית לעין בשר שהכל הוא רחמים,

ועל כן נקרא בא"ד ,אבל באמת וכן הוא לעולם הבא שכשם שנכתב הויה נקרא הויה,

ועיין בזה היטב כי קיצרתי .ושוב הראוני שכזה ממש כתב הצל"ח בפסחים שם בשם הרב

החסיד וכו' מוהר"ר אפרים רישר זצללה"ה מגיד דק"ק בראד ,עיין שם היטב.

בפורים נהפכה הרעה עצמה לטובה – "שחר" – סוף כל הניסים

ונראה דבכל הניסים שהיו בישראל שיצאו על ידי הניסים מהצרה שנתרגשה עליהם,

לא נתגלה בנס שלא היתה צרה כלל אלא אדרבא בודאי שהיתה צרה ,אבל הקדוש ברוך

הוא הושיעם והוציאם מאותה צרה ,שונה בזה הוא פורים ,דכאשר נעשה כבר הנס נתגלה

שכל המהלך שהיה נראה כרעה – להשמיד ולהרוג ולאבד וכו' דוקא ממנו נשתלשלה

הטובה ,הישועה והגאולה ,וגזירת המן נעשתה לכלי למחיית עמלק ,וגם לקיחת אסתר

לבית אחשורוש שהיתה נראית כרעה נתגלתה כטובה וכו' וכו'.

וזהו אם כן הענין שכל הניסים הוגדרו כלילה ,היינו דהיה נראה דצרתם של ישראל היא

לילה וחשיכה ממש ,אלא שבאה לישראל ישועה בזה ,אמנם הצרה בשעתה היתה צרה,

ואם כן כל הניסים אפופים במצב של לילה ,שונה מכולם פורים שבישועת הפורים נתגלה

שכל מה שהיה נראה כרעה אף הוא טוב הוא ,וזהו גדר של אורה ,ובזה נמשל הפורים

כשחר ,ואפשר אם כן דאסתר סוף כל הניסים ,היינו דהוא הנס שגילה שאין כלל מצב של

רעה ,וזהו סוף כל הניסים ,היינו הגילוי הסופי שכל ישועה בישראל צריכה להיות גילוי על

זה שבאמת ליכא רעה כלל ,והכל הוא הטוב והמטיב.

39 / 197

קעג

ב /נמשלה אסתר לשחר

וזהו לשון היפוך שנאמר בפורים – "והחודש אשר נהפך להם וגו'" )אסתר ט ,כב( לא

היה בפורים יציאה מן הרעה אל הטובה ,אלא נתגלה שגם הרעה נתהפכה לטובה ,ודו"ק.

ולפי"ז יש מקום להטעים אמרם ז"ל )ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנד( ד"קריאתה זו

הלילא" ,ורהיטת הלשון היא דכל מגילת אסתר כולה – כל קריאתה היא בגדר הלל ,אף על

פי שחלק מן המגילה מפרטת את הצרות שהיו אז לישראל ,והיה מקום לומר דאין הכי נמי

הלילה אינה אלא בחלק הישועה שבמגילה ,מיהו פשטא דלישנא משמע שכל המגילה

ֵשׁם הלל עליה ,ולהאמור מתפרש שפיר שהרי בפורים נתגלה שהכל הטוב והמטיב ,ואין

רעה כלל ,וגם הנראה כרעה טובה הוא וכל המגילה על כל חלקיה דין הלל עליה.

ומן הראוי להסמיך לזה דברי רבינו יונה בשערי תשובה )שער שני אות ה(" ,ויש על

הבוטח בשם להוחיל במעוף צוקתו ,כי יהיה החושך סיבת האורה כמו שכתוב אל תשמחי

אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ד' אור לי ,ואמרו רבותינו זכרונם לברכה )עיין

ילקוט שמעוני תהילים רמז תרכ"ה( אלמלא נפלתי לא קמתי ,אלמלא ישבתי בחושך לא היה

אור לי".

וזהו פירוש דברי המדרש )ילקוט שמעוני ירמיה רמז שיא( על הכתוב בירמיה )ל ,ז(" ,עת

צרה היא ליעקב וממנה יושע ,שנו רבותינו מתוך כעס רצון וכו' מתוך צרה רוחה – עת צרה

היא ליעקב וממנה יושע וכו' ,מתוך נפילה קימה – כי נפלתי קמתי ,מתוך אפילה אורה –

כי אשב בחושך ד' אור לי" ,והנה את סיפא דדברי רבותינו כבר פירש רבינו יונה דלעיל

שהכונה כי החושך סיבת האורה ,ואם כן כל הדרשות דכאן מתפרשות כן ,ואם כן עת

צרה היא ליעקב וממנה יושע ,היינו דהצרה היא סיבת הישועה ,ונפלא מאד שכתוב בספר

הרוקח )סימן רלה(" ,וממנה יושע – ומהמן יושע" ,היינו דצרת המן היא סיבת הישועה ,והן

הן הדברים שאמרנו.

ונמצא אם כן שפורים – ישועת הפורים רוממה את ישראל לדרגא של עולם הבא,

לדרגא של ד' אחד ,שהכל הוא הטוב והמטיב ,לדרגא של שמו אחד ,כשם שאני נכתב אני

נקרא שהכל הוא שם הויה – הכל רחמים גדולים.

פורים – תיקון עץ הדעת – עד דלא ידע

ואפשר שיש להוסיף בזה הביאור ,אמרם ז"ל בחולין )דף קלט ,ב(" ,המן מן התורה מנין

המן העץ" ,ולהאמור אכילת עץ הדעת גרמה לראות דברים גם בצד הרע שלהם – דעת טוב

ורע ,אבל האמת היא שהכל טוב ,והאכילה מעץ הדעת היא שגרמה את עיוות ההסתכלות

של עולם הזה ,שיש רע ויש טוב ,אבל מצב של אדם הראשון קודם החטא הוא מצב של

כולו טוב ,וזה אשר תוקן ביום הפורים תיקון מסוים בחטא עץ הדעת.

40 / 197

6

בסוד עבדיך /חמש מגילות

מאמרי מחשבה והתבוננות בעניני המגילות

א

שכרן של גומלי חסדים ...................................................................................צז

ב

מגילת רות – הקב"ה מכתיב עליו................................................................צט

ג

עושה האמת מפני שהוא אמת ....................................................................קב

ד

קבלתם עול תורה ............................................................................................קו

ה

חיי דוד המלך...................................................................................................קח

ו

עמון ומואב ומלכות בית דוד ......................................................................קיב

ז

מצאתי דוד עבדי ...........................................................................................קיח

ח

שרשי משיח בן דוד ......................................................................................קכג

ט

אשר בנו שתיהם את בית ישראל ..............................................................קכה

44 / 197

צה

תוכן הענינים

תוכן הענינים

שכרן של גומלי חסדים ............................................................................................................צז

במגילת רות -הלכות שכר גומלי חסדים מעשים ראויים נעשים תורה.

מגילת רות – הקב"ה מכתיב עליו .....................................................................................צט

מעשי האדם לחבירו מסוגלים להיות תורה שאילת שלום חבירו בשם -מבית

דינו של בועז שכרן של גומלי חסדים יסוד תורה של משיח לעתיד -מתורתם

של יחידים.

עושה האמת מפני שהוא אמת ...........................................................................................קב

התנאי לקבלת גרים סוד לימוד התורה לשמה -מכח הקדמת נעשה לנשמע 

קבלת הגירות כקבלת התורה.

קבלתם עול תורה ........................................................................................................................קו

חיי דוד מכח אדם הראשון מחיקת החטא בעולם כלא היה -מכח תיקון התשובה

של דוד.

חיי דוד המלך ..............................................................................................................................קח

בבריאת העולם נתחדש שצריכה היא להיות תחת מלכות סילוק מלכות ד' מן

הבריאה נעשתה עם חטא אדה"ר גדר ג' שעות בבריאת דוד המלך מלכות

דוד -מלכות הנצח הם מג' שעות דקודם החטא כל מלכים ישנים עד ג' שעות

שהם כמלכות ד' בבריאה אף ששנות חיי דוד היו מקודם החטא הוקצבו לו

שבעים שנה אך למלכותו אין ביטול לעולם.

עמון ומואב ומלכות בית דוד ..............................................................................................קיב

עמון ומואב נוצרו בחטא ולעתיד מהם יצא מלך המשיח יעוד המשיח הוא

ביטול הרע ועיקר הרע הם עמון ומואב שנוצרו בחטא תיקון עמון ומואב על ידי

העלאתם וחיבורם עם ישראל מלחמת עמון בימי יפתח -מלחמה רוחנית על

נחלת אברהם מלחמת עמון בימי שאול -מלחמה רוחנית בסנהדרין ובתורה 

מלחמת עמון בימי דוד וניצוחם בביטול העבודה זרה שלהם כתר בני עמון עובר

לבית דוד והולם את הראוי למלוכה בלבד לידת רחבעם מנעמה העמונית 

לידת שלמה דרך הריגת אוריה בחרב בני עמון.

47 / 197

צו

בסוד עבדיך /רות

מצאתי דוד עבדי .......................................................................................................................קיח

מציאת דוד המלך מרות המואביה הבאה מסדום ללוט היה צירוף ויחוס אל

אברהם אבינו מלכות בית דוד באה מפנימיות טיפה של קדושה טיפת

הקדושה נשתמרה במעטה זוהמה מפני המקטרגים כשנתברר שרות מוכנה

להיות אמה של מלכות בא התגלות הטיפה אך במעטה כיסוי גם אחר לידת דוד

עמדו לו מקטרגים מגלית שבא מזרעה של ערפה אף הגאולה והתגלות המשיח

תחת המעטה של אותה טיפה קדימת הבכירה של לוט זיכתה את רות להתכתר

כ"אמה של מלכות" יסוד מלך המשיח בהתאחד טיפת הקדושה הנסתרת יחד

עם ישראל מזרעו של אברהם.

שרשי משיח בן דוד .................................................................................................................קכג

לידת מלך המשיח בדרכים עקלקלות -בנות לוט ,יהודה ותמר ,רות ובועז 

הנקודה המשותפת לכולם -דביקות במשימה בסיס המסירות והדביקות היא

הרגשת האחריות.

אשר בנו שתיהם את בית ישראל ..................................................................................קכה

שני שמותיו של יעקב אבינו ע"ה מורים על ענין פנימי וחיצוני שייכות לאה ליעקב

היה בחלק הפנימי קודם שניתן לו השם 'ישראל' שורש תפקיד שבטי י-ה נובע

מהשם ישראל הבא מלאה כל ענין בישראל יש בו גם מחלק יעקב הבא מרחל

השלמת קבלת התורה מאהבה והמשך תורת משה היה מבני בניה של רחל 

מעלת הכהונה שייכת לבני בניה של לאה אך גם לרחל חלק בזה מלכות ישראל

נבנתה ע"י רחל ולאה השראת השכינה בישראל הוכנה על ידי בניה של לאה

ובניה של רחל גם המקדש ולשכת הגזית היה במקום משותף לרחל וללאה 

ניסי חנוכה ופורים מיוסדים על שתי האמהות – רחל ולאה גם הגאולה העתידה

תבא מכח השיתוף בין רחל לאה ענין רחל באיתגליא וענין לאה באתכסיה.

48 / 197

רנא

תוכן הענינים

תוכן הענינים

ותרד פלאים -סילוק הדעת ...............................................................................................רנה

סיבת החורבן משום זלזול בתורה קשה סילוקן של צדיקים יותר מצ"ח קללות

ומחורבן בית המקדש הקללות והחורבן הם תיקון לחטאים אבל סילוק החכמה

הוא הסתר פנים גדול יותר בגלות נהיה ריבוי תורה עצום כדי שלא יהא חורבן

גמור מגלות השכינה.

ואמונתך בלילות – בחושך ד' אור לי ............................................................................רנח

חילוק הלשונות בברכת גאל ישראל שאחר ק"ש בין שחרית לערבית " אמת

ויציב" – על דברים שהיו כבר" ,אמת ואמונה" – גם על העתיד להיות עומק

האמונה היא לראות בחוש את העתיד לבא בשחרית בזמן האור – הנראה לעינינו,

בלילה זמן החושך – אמונה בכל העתיד בשחרית – מבקשים על העתיד,

בערבית – רואים אותו בחוש ע"י האמונה האדם רואה רק את חיצוניות הנהגת

ד' – השמות שמורים על הפעולות ,אמונת ישראל היא בשם הויה – שם העצם 

אחר האמונה הברורה בשם הויה הרי כל השמות של הפעולות מאוחדים עמו – אין

טבע אין מזל לישראל – אינם שייכים להנהגת הטבע אלא הם חלק ד' כוחם

של ישראל הוא בתוך החושך שממנו הם שואבים את האמונה משיח נקרא "בר

נפלי" – שמתוך הנפילות מגיע משיח הנפילה העמוקה שמכריחה את ביאת

המשיח היא בהתמעטות תלמידי חכמים.

הגלות – מושיב יחידים ביתה ............................................................................................רסד

התורה היא ההופכת את הקב"ה וישראל לאחד מלכות היא ברצון

העם וכשהמלך הוא חלק מן העם הגלות נוצרה מעזיבת התורה

ונהיה פירוד בין הקב"ה לישראל – "ישבה בדד" טענת משה "לא אוכל לבדי"

כיון שישראל נתנתקו ממנו ואינו חלק מהם גם בתוך הגלות – "ד' בדד ינחנו" 

ט' באב חל באותו היום של א' דפסח – שני דרכים להתחברות עם הקב"ה או דרך

שירה או דרך בכי.

49 / 197

רנב

בסוד עבדיך /איכה

קרא עלי מועד...........................................................................................................................רסח

מקור מועד דראש חודש נלמד מר"ח אב ר"ח אב קבע את יום הבכיה לדורות 

ייחוד יום ט' באב הוא עבור הגאולה – נולד בו משיח הצומות יהפכו למועדים כי

מטרת הצער היא להביא לשמחה בר"ח אב הרגישו בני ישראל שמתוך החשיכה

תצא האורה מיתת אהרן הכהן בר"ח אב גילוי על העדר השכינה בחודש זה 

הזכרת מיתת אהרן במסעות שהם גילויים על כל שנות הגלות.

נחלה בלי מצרים .......................................................................................................................רעג

נחלת יעקב בלי מצרים – איכות הקדושה היא של יעקב – נחלה רוחנית מובדלת

מגשמיות ללא הגבלה קיפול הארץ תחת יעקב הוא ביטול הגשמיות אליו 

יעקב קיבל אף חו"ל מפני שיכול לקדשה אמת ליעקב – תורה שהיא בלא גבול 

"יעקב אבינו לא מת" – בלי מצרים ללא הפסק הגלות היא לעכב את התפשטות

הקדושה – בין המצרים צורת הגלות היא בלי מצרים שישראל מפוזרים בכל

העולם בגלות נותר "ד' אמות של הלכה" – התורה עיקר הגלות הוא ביטול

התורה.

איכה ישבה בדד – אשריכם ישראל ................................................................................רפ

"איכה ישבה בדד" מהקב"ה ,השורש התחיל בזמן משה רבינו "איכה" – דבר

שאינו לפי מנהגו של עולם "נפש הישראלית" בריאה אחרת מגוי ,וכשיורדים

ממנה נופלים פחות מן הגוי – "אשריכם ישראל" מתנחמים בכפליים – "נחמו

נחמו" בזאת שאתם "עמי" ט' באב איקרי מועד מפני גילוי עוצם מעלתם של

ישראל ,בירידתם.

סכותה בענן לך מעבור תפלה .........................................................................................רפה

חורבן הבית חסם את תפילות ישראל מלעבור אל הקב"ה תפילה חיצונית נשמעת,

תפילה פנימית נראית שערי דמעה לא ננעלו כי דמעות מורות על תפילה פנימית ביותר

צורת עבודת התפילהצריכהציור האותיות –ראיה התפילה הגדולהביותר – צעקה,

כשאין מילים הרי אינה שמיעה אלא ראיה בבבל החל שימוש התורה שבע"פ

והיא צריכה עמל ויגיעה ובלא עמל אף תפילה לא תועיל לה.

תשעה באב – חסדי ד' כי לא תמנו ...............................................................................רפט

אברהם ויעקב במידות החסד והרחמים אינם יכולים להציל את ישראל במצבי חטא,

יצחק במדת הדין יכול להציל בכל מצב מידת החסד ומידת הרחמים קובעות

50 / 197

רנג

תוכן הענינים

שבלי שום זכויות צריך לעשות משפט כי אין קיום לעולם בלעדיהם אצל יצחק

שמציאותו דין מוחלט יש מציאות לקיום העולם בדין לבדו ביאור המשא ומתן

של יצחק אבינו עם הקב"ה הכח שנוצר בעקידה – התדבקות מוחלטת בד' אף

הנהגת דין היא התעסקות של הקב"ה ,הסתר פנים הוא כאשר אף מידת הדין אינה

נוהגת אמירת ירמיהו בתוך החורבן "חסדי ד' כי לא תמנו" – עצם ההתעסקות של

הקב"ה איתנו היא החסד מועד דתשעה באב – הנהגת הדין בחורבן שהיא בלא

הסתר פנים התמיהה בצורך ללימוד שאף כשיגאלו תחזור השכינה מן הגלות

שכינה בגלות – השראת השכינה מיוחדת לזמן הגלות – "אנא איחות" שיבת

השכינה מן הגלות באותו מצב של שכינה בגלות.

נחמו נחמו עמי............................................................................................................................רצו

כשנשלמת הפורענות באה הישועה "ניחמתנו ניחמתנו" – על הפורענות ועל

הגאולה ביאור הדבר משום שהפורענות מוחקת את החטא "משהקב"ה

מתייאש מן הצדיקים" – כשרואה שאין צדיקים אז הוא מרחם תקות ישראל

לגאולה ע"י התבוננותם בהבטחות הקב"ה הכתובות בתורה גאולה מכח טענת

ישראל שהם היחידים שקבלו את התורה.

51 / 197

תמט

תוכן הענינים

תוכן הענינים

כי לבי שמח מכל עמלי ...........................................................................................................ה

לשלמה המלך היה שמחת התורה אמיתית פנימית כדרגת עמל התורה גמר

לתורה -האומנם גמרה של תורה הוא קבלת כלים להבין דרכיה " -לב שומע" 

שמחת שלמה המלך בגמרה של תורה מחמת השאיפה לחכמת התורה.

בקשת שלמה את שלימות החכמה ....................................................................................ח

בקשת שלמה היתה שלימות התורה וממילא ידע על ידה כל חכמת הבריאה על

אף עומק תורת הלב של שלמה לא היה בידו לשפוט בלא עדים בתחילת מלכותו

זימן הקב"ה דין בלא עדים ,כדי שמלכותו תהיה באופן של כסא ד'.

ימי האדם -כצל עובר ...............................................................................................................יג

שייכות ענין הצל לאדם הרשעים מיתדמים לשמש היפך הצל לפי שחייהם

חמריות העולם הזה בצלם אלוקים עשה את האדם תוכן מצות סוכה ישיבה

בצל הקב"ה שלימות דמות אדם שבמרכבה של יעקב אבינו עבודת האדם

בהעמדת צורתו על ידי היראה השלמת עבודת האדם על ידי אהבה ויראה 

יסוד צלם ודמות מכח עשיית צדקה וחסד.

לכל זמן ועת ....................................................................................................................................יח

ראשית בריאת הזמן עם התהוות הבריאה בעלות ישראל על הזמן קודם שניתנה

תורה שני גדרים בקדושת הזמן -קידוש ע"י הקב"ה וקידוש ע"י האדם תן

חלק לשבעה -זמן דשבת יצירת קדושת הזמן ע"י הקב"ה לבדו פעולות האדם

והנהגותיו יוצרים את מציאות הזמן ניצול הזמן -שלימות האדם שלימות

בעשיית המצוות -התעלות מעל הזמן.

טוב כעס משחוק .........................................................................................................................כג

שני מהלכים בגלויות ישראל – "כעס" – שעומדים להשמידינו" ,שחוק" – נתינת

זכויות שוות ,וטוב כעס משחוק חורבן העולם בתחילתו בחטא הנחש הקדמוני

– "שחוק" ותיקונו ב"איבה אשית" שנאה שיוצרת הבדלה שנאת האומות היא

דרך הכעס ,או שאחר התקרבות ישראל אליהם מתפרצת בכח רב התפרצות

52 / 197

תנ

בסוד עבדיך /קהלת

השנאה במלחמת העולם השניה אחר ההתקרבות של ההשכלה והפורמה גלות

"שחוק" בלא התפרצות שנאה היא חמורה יותר וזו ארצות הברית חבלי המשיח

באירופה – "כעס" ,חבלי המשיח באמריקה – "שחוק" גלות ה"שחוק" בהקמת

מדינת ישראל התגברות ה"שחוק" במסוה של דאגה לילדי הבני תורה צורת

המלחמה כבימי חזקיהו ע"י נעיצת חרב בביהמ"ד – החדרת ההכרה שמחוץ לביהמ"ד

הוא מכת חרב מטרת המדינה היתה להסיר את שנאת האומות ואדרבא גרמה

להתגברותה ביותר "נאמנים פצעי אוהב" תוכחתו של משה" ,ונעתרות נשיקות

שונא" שבחיו של בלעם גלות ה"שחוק" בעקבתא דמשיחא ב"נשיקות שונא"

לעצמנו "רשע שהשעה משחקת לו" כדי להפסיד עולמו – כעס במעטה שחוק 

דברי הספר חסידים שיש "השעה משחקת לו" ברוחניות דברי הגר"א שהנהגת

ָה ֶר ַשׁע בעקבתא דמשיחא מהערב רב הלימוד מיעקב אבינו שדרך ההצלה היא

באופן של שלטון הרע בתחילה ביטול הרע שיהיה לעתיד לבא יכול להיות בב'

דרכים – מלחמה ברע ,נתינת טוב לרע עד שקיבל כל שכרו.

זה לעומת זה עשה האלקים .................................................................................................לא

הטוב והרע נבראו שקולים הצדיק זוכה גם בחלק חברו בזכות כח התגברותו 

תוכן עבודת האדם להגביר את נקודת הטוב על נקודת הרע הנחש הוא היצר

הרע ,לעומת האדם שגדרו "רוח ממללא" קללת הנחש ע"י זה לעומת זה ' -הוא

ישופך ראש ואתה תשופנו עקב' תכלית השלמת הבריאה על ידי עבודה עצמית

והעלאת ניצוצות הטוב שבעולם טביעת מרכבות פרעה שהם כוחות הרע בעולם

מורים על ביטולם גילוי מרכבת ה' על הים גרמה לביטול מרכבת הסט"א 

מרכבת המשנה בעולם הזה הוא ענין דמיון הרע שהוא המנהיג גילוי מרכבת ד'

בים סוף היה לשעתו ,לפיכך חותם יציאת מצרים היה במתן תורה דוקא לעתיד

לבוא תתגלה הנהגת ד' בבריאה וממילא יתגלו גם סתרי תורה גילוי חלק המרכבה

יסודו בצלם האלקים דהאדם.

ומותר האדם מן הבהמה .........................................................................................................לז

יתרון האדם בבריאתו בצלם דמות הקב"ה גדר צורת האדם -צלם אלוקים 

כשמסתלק צלם האלוקים מן האדם הרי הוא כבהמה לעכו"ם אין צלם אלוקים

מחמת חומריותם ישראל במצב חטא מאבד צלם אלוקים שבו ענין קבורת

האדם בעפר להשיבו ליסוד בריאתו מחמת הצלם אלוקים שבו אף בתחיית

המתים יקומו בצלם ודמות מחמת הטמנתו באדמה.

53 / 197

תנא

תוכן הענינים

ואשה בכל אלה לא מצאתי .................................................................................................מא

קריאת שמות הברואים קדם לבריאת חוה כל הברואים יסוד בת זוגם כהיכי

תמצי להמשכת מינם כל בעלי החיים נבראו עם בן זוגן והאשה נלקחה מעצמות

האיש כחלק ממציאותו אף שנלקחה מן האיש עצמותה לגבר צרכיו החמריים

והגשמיים טענת הנחש לאשה דגדר ציוי הקב"ה אינו אלא למניעה ואיסור 

טענת האשה דהאדם בעלים לעצמו ולהשתמשות בעולם אין צריך ציווי הקב"ה

אכילת האדם מעץ הדעת היה רצון ושאיפה לתוספת דעה והשכל עונש

חוה שלא תהא בעלים לעצמה בעניני העולם עונש האדם בהתעסקות צרכיו

הגשמיים למטה מבעלי החיים גדר האשה "אם כל חי" כדרגת בת זוג דבעלי

החיים פגימת איברי האדם מחמת קלקול חוה תיקון החטא בשמיעה וקיום

מצות התורה בכל האיברים איברים הכפופים ומשועבדים להקב"ה הם יכולים

לשבחו תפקיד האדם שיהיה לו חלק ושותפות בעשייתו והוא ע"י קיום המצוות

בלימוד התורה בעמל ויגיעה עושה ומתקן עצמו.

עשה האלקים את האדם ישר ............................................................................................מט

יצירת הבריאה היתה בישרות יכולת האדם להיות ישר מכח הבריאה שנבראה

ביושר ישרות אינה רק צורה של הנהגה ,אלא עצם מציאות העולם חומש

בראשית -ספר הישר בדור ההפלגה הוצרך הקב"ה להמלך בבית דין לפי שנהגו

בישרות חזרת האדם אל ישרות יסודו ושרשו אינה אלא אלא על ידי תורה 

גדר 'אדם ישר' אף בדברים שלא נצטוה בפירוש אבוב שבמקדש חלק היה -

ישרות.

54 / 197

10

בסוד עבדיך /חמש מגילות

וברכות יעטה מורה ידידי הדגול והחשוב הרה"ג המופלג רבי עוזיאל שרעבי שליט"א,

אשר במסירות מופלאה אין קץ ידו נטויה על עריכת הספרים כאשר הם לפנינו ,וברוחב

ידיעותיו וברוב כשרונותיו הוסיף מדיליה ציצים ופרחים ,וגם דה דלה ממש"כ במק"א

ושבצם כראוי.

יברך ד' חילו ותהי משכורתו שלימה מעם האלוקים ,ותימשך ברכת ד' על ביתו -רעיתו

הכבודה תחי' לאוי"ט ,בבריות גופא ונהורא מעליא ,יחד עם זרעו ילדיו זרע ברך ד' יחיו

לאוי"א.

56 / 197

רות א

תרגום

ג

ושׁם

בני ו :ב ְ ֵ

וּשׁני ָ ָ

ואשׁתּוֹ ְ ֵ

מוֹאב הוּא ְ ִ ְ

בּשׂדי ָ

ִ ְֵ

ושׁם

נעמי ְ ֵ

אשׁתּוֹ ָ ֳ ִ

ושׁם ִ ְ

אלימלֵ ְ 

האישׁ ֱ ִ ֶ ֶ

ִָ

ושוּ ם

נעמי ְ ׁ

תיה ָ ֳ ִ

ְושוּ ם ִ ְּ

ׁ

את ֵ ּ

נהי:

ְ ּב ִ

תרין

תיה וּ ְ ֵ

ִ ְּ

ְואת ֵ ּ

אלימל

ברא ֱ ִ ֶ ֶ

ְושוּ ם ַגּ ְ ָ

ׁ

ב

מחלון וכלי ון שני גדולי הדור היו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום".

וממה שכתב בסוף ההלכה דאף שמותר לצאת אינה מדת חסידות שהרי מחלון

וכלי ון שני גדולי הדור הי ו ומפני צרה גדולה יצאו ונתחייבו כלייה למקום ,אפשר

א"כ שמשום מדת חסידות אין להשתקע אף מפני הרעב ,אבל לגור עראי שפיר

מותר ואין בזה מניעה אף ממדת חסידות .ואשר ע"כ מצינו גבי אברהם שלא ירד

למצרים אלא לגור בלבד ,ככתוב בקרא )בראשית יב ,י( "וירד אברהם מצרימה לגור

שם כי כבד הרעב בארץ".

והנה אף שגם גבי מחלון וכלי ון כתיב כאן "וילך איש וגו' לגור בשדי מואב"

הרי שגם הם לא יצאו אלא לגור בלבד ,ומכל מקום כתב הרמב"ם שמפאת חיוב

מדת חסידות נענשו ,אפשר דאלימלך באמת ירד באופן עראי ,אבל מחלון וכליון

התכוונו להשתקע שם וסופם מוכיח על כך שנשאו שם מואבי ות ,ואף אם בתחילה

גם הם ירדו רק לגור ,מכל מקום הלא אחר כך קבעו מקום שם בקביעות.

ומה שהזכיר הרמב"ם את מחלון וכליון ולא הזכיר גם את אלימלך עצמו ,נראה

להאמור דאין מידת חסידות אלא להמנע מלהשתקע שם ,ואלימלך לא נתכוין

להשתקע ,מה שאין כן מחלון וכלי ון נתכונו להשתקע.

ועוד אפשר ,שגם אלימלך עצמו תחילת ירידתו היתה לגור ,אבל אחר כך קבע

מקומו שם מדכתיב שם "ויבואו שדי מואב ויהי ו שם" ,ולשון "ויבואו" משמע לשון

קביעות כמבואר לקמן) .א.ה .עיין עוד בזה בדברי רבינו בספרו למיסבר קראי בראשית יב ,י(.

וילך איש וגו' )שם(.

לא נתפרש שמו כעת ,משום שלא הלך אלא לגור – כגר ,ולא להתיישב במואב.

וזה גם הלשון בשדי מואב )שם( ,דלא הלך אלא משום השדות – התבואה ,של מואב.

וזה עדיין היתר הוא .אבל בפסוק ב' דמבואר בסופו "ויבואו שדי מואב ויהי ו שם",

היינו שנתיישבו שם ישיבת קבע ,אז נתפרסם שמם לגנאי.

הלך לגור

באופן עראי

)א.ה .מה דלא נתפרסם שמו ,הובא במדרש זוטא )רות פרשה א( "א"ר פרחיה באותה שעה היה

הקדוש ברוך הוא דן את העולם ,ובית דין שלמעלה עומדין והקב"ה מסתירו ,שנאמר וילך איש ,עמדה

מדת הדין והזכירו ,שנאמר ושם האיש אלימלך ,מיד נגזר עלי ו ועל בניו ,מה כתיב בתריה וימת אלימלך".

ועיין בדברי רבינו להלן בחלק המדרשים על דברי המדרש הללו(.

ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה

.

הוזכר תואר

)א ,ב(

חשיבות על

חשובים

ו

הי

שהם

רהיטת הקרא משמע דאפרתים קאי אמחלון וכליון ,ואפשר

הבנים

מאביהם ,או אפשר איפכא ,דאלימלך היה מפורסם ואין צריך לכנותו ,ושני בני ו

57 / 197

מדרשי

רות

צריך ביאור ,ואפשר דמצד אחד רבתה

הנבואה ,אבל מצד שני הריבוי הזה גרם

שדרגת הנבואה לא הייתה גבוהה ,ובאמת

חזינן דכשעלה אליהו השמימה ,נסתלקה

הנבואה מהרבה מן הנביאים כמבואר

במלכים )ב פרק ב(.

מיהו ,מה שכתבתי לחלק בין דור

השופטים לדורו של אליהו ,לכאורה

מהמשך המדרש נראה שאינו כן ,שהרי

אמרו בהמשך שגם בימי אליהו היו מרמין

לקב"ה ,וגם אמרו שם שהרעיבן הקב"ה

בימי אליהו ,והוא תמוה ,שהרי כאן משמע

במדרש שהיו רבבות נביאים בימי אליהו,

והנה בסמוך אמרו הרעיבן הקב"ה בימי

אליהו שנאמר )מלכים א יח ,טו( 'חי ד' אשר

עמדתי לפניו' ,ואפשר דהכוונה דאמר

אליהו שלשון עמדתי לפניו היינו שרק

אליהו עמד לפניו ,ותמוה שלא הביאו

מקראי.

ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב) ,משלי כא,

ח( "הפכפך דרך איש וזר" ,זה עשו הרשע שהוא

מתהפך ובא על ישראל בגזרות וכו'' ,זך' זה

הקדוש ברוך הוא שהוא נוהג עמו במידת ישרות

ונותן לו שכרו בעולם הזה כפועל העושה

מלאכה עם בעל הבית באמונה ,דבר אחר

"הפכפך דרך איש" אלו אומות העולם שמהפכין

ובאין על ישראל בגזירות וכו'" ,וזך ישר פעלו",

זה הקב"ה שנוהג עמהם בישרות.

)שם ,ג(.

יש לעיין על מה מקבל עשו שכר

בעולם הזה .ואפשר ששכרו הוא על שכיבד

את אביו ,אבל אומות העולם על מה שכרן,

אגדה

סה

ואולי שמכל מקום יש אצלם מעשים טובים

מסויימים .מיהו באמת על אומות העולם

לא נאמר במדרש שמקבלים שכר ,אלא

שהקב"ה נוהג עימם בישרות .וצ"ע מה

הוא.

ר' אחא אמר הפכפך דרך ,אלו ישראל ,שנאמר

)דברים לב( כי דור תהפוכות המה ,איש) ,שופטים

כא( ואיש ישראל נשבע ,וזר ,שעשו עצמם לפני

הקדוש ברוך הוא כזרים שנאמר )הושע ה'( בה'

בגדו כי בנים זרים ילדו ,וזך ,זה הקדוש ברוך

הוא שנוהג עמהם במדת יושר בעולם הזה ונותן

שכרם שלם לעתיד כאומן העושה מלאכה

באמונה אצל בעל הבית.

)שם(.

כאן אצל ישראל נראה דדרך היושר

עמם בעולם הזה ,היא נתינת יסורים בעולם

הזה ,כדי שיבואו נקיים לקבל שכרם בעולם

הבא .וכדמבואר בהמשך דברי המדרש.

נבוכדנצר הרשע התחיל מזנב באשכולות

שנאמר )מלכים ב כד ,טז( החרש והמסגר אלף.

)שם ,ז(.

ונראה דהכונה שזינב האשכולות מארץ

ישראל שסילק משם כל התלמידי חכמים

וכדאמרו ז"ל )סנהדרין לח ,א( ואף על פי

שגלות החרש והמסגר היתה טובה גדולה

לישראל ,שנשארו גדולי התלמידי חכמים

בעולם ,והם המשיכו את התורה בישראל,

מכל מקום נבוכדנצר זינב באשכולות.

אוי לדור ששופטיו נשפטין ,הוי ויהי בימי שפוט

השופטים ,שמעון בר' אבא אמר בשם ר' יוחנן

58 / 197

קב

בסוד עבדיך /רות

עושה האמת מפני שהוא אמת

התנאי לקבלת גרים

כתב הרמב"ם )בפרק יג מאיסורי ביאה הלכה יד( "אלא סוד הדבר כך הוא שהמצוה

הנכונה כשיבא הגר או הגיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל

שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא להכנס לדת ,ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו

נתן באשה יהודית ,ואם אשה היא ,שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל ,אם לא נמצא

להם עילה מודיעין אותן כובד עול התורה וכו' כדי שיפרושו ,אם קיבלו ולא פירשו וראו

אותן שחזרו מאהבה מקבלין אותן שנאמר ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל

לדבר אליה" )רות א ,יח(.

מבואר מלשונו של הרמב"ם דהתנאי בקבלת גרים ,הוא שקבלת הגירות תיעשה

לשמה ,ואם יש בגירות צד שלא לשמה אין מקבלין אותם ,ולכאורה יש לעיין בזה ,הרי

במעשה המצוות ובקיומן על אף שהרצון הוא שיעשה הכל לשמה ,מכל מקום אין

הלשמה תנאי בקיום המצוה ,שהרי אמרו ז"ל בנזיר )דף כג ,ב( "לעולם יעסוק אדם

בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמן שמתוך שלא לשמן בא לשמן" ,ומאי שנא קבלת גירות

שהלשמה הוא תנאי בעצם קבלת הגירות ,ובפשוטו צריך לומר דאף דעצם מעשה המצוה

יש עליו שם מעשה מצוה גם כשאין עושה אותה לשמה ,מכל מקום בכניסה לדת ישראל,

בכניסה ליהפך להיות יהודי ,אי אפשר אלא בלשמה ממש.

וביאור הדבר ,דבהעדר לשמה – בעשיה שלא לשמה ,יש בזה העדר האמת ,עשיית

מצוה שלא מפאת עצם אמיתותה ,אלא מפאת סיבות צדדיות ,ויש בזה חסרון

בשלמות העשיה ,אלא שנתחדש שמכל מקום יש לקיום המצוה גם באופן של עשיה

גרידא ,אבל כניסה לתוך עם ישראל ,להעשות בן ישראל ,להיות חפצא דיהודי ,אי אפשי

רק כאשר הדבר נעשה באופן של אמת לאמיתה ,חלות שם ישראל אי אפשי בלא שלמות

הכניסה לתוך עם ישראל ,כל תערובת של אי אמיתיות בקבלת הכניסה ,הוי מעכב בחלות

שם הישראל ,וזה העיכוב של לא לשמה בקבלת הגירות.

סוד לימוד התורה לשמה -מכח הקדמת נעשה לנשמע

כתב הרמב"ם )פרק י מתשובה הלכה א – ה( "אל יאמר אדם הריני עושה מצוות

התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי עולם

59 / 197

ג /עושה האמת מפני שהוא אמת

קג

הבא ,ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה וכו',

אין ראוי לעבוד את ד' על הדרך הזה וכו' ,העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצוות והולך

בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה ,אלא

עושה האמת מפני שהוא אמת וכו' ,ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאד וכו' ,והוא מעלת

אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו וכו' והוא המעלה שציונו בה הקדוש ברוך

הוא על ידי משה רבינו שנאמר ואהבת את ד' אלקיך וכו' ,וכיצד היא האהבה הראויה הוא

שיאהב את ד' וכו' עד שתהא נפשו קשורה באהבת ד' וכו'".

"אמרו חכמים הראשונים שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל שאהיה עשיר וכו'

וכן היו גדולי החכמים מצווים לנבוני תלמידיהם ומשכיליהם ביחוד אל תהיו כעבדים

המשמשים את הרב וכו'"" .ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה

שמתוך שלא לשמה בא לשמה ,לפיכך כשמלמדין את הקטנים וכו' עד שתרבה דעתן

ויתחכמו חכמה יתירה מגלין להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת ,עד

שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה וכו'" ,עיין שם עוד.

הנה ביאר הרמב"ם באר היטב ענין הלשמה וגודל מעלתו ,וענין שלילת השלא

לשמה ,והנה הגדיר הרמב"ם את ענין הלשמה ,שהוא עשיה של אמת מפני שהוא אמת,

ועוד יש ברמב"ם שקרא למעשה של לשמה רז – סוד ,כמו שכתב בהלכות תשובה שם )סוף

הלכה ה( וכן כתב הרמב"ם )בהלכות איסורי ביאה שם( ,כאשר בא לבאר ענין הגירות שהתנאי

בה הוא קבלה של לשמה ,אמר" ,אלא סוד הדבר כך הוא" ,וקצת צריך ביאור בלשון זה של

רז – וסוד ,שנשתמש בו הרמב"ם לענין לשמה.

ואשר נראה בביאור הענין דהנה זכו ישראל לקבלת התורה מפני שהקדימו נעשה

לנשמע ,ומשמעות הענין כי אילו לא היו ישראל מקדימין נעשה לנשמע ,אלא היו אומרים

נשמע ונעשה ,לא היו זוכין לקבלתה של תורה ,והענין בזה ,כי כל עשיה התלויה בדבר –

בכל דבר שיהיה ,יש בעשיה זו העדר של לשמה ,נשמע קודם לנעשה תולה את העשיה

בדבר מסוים – שמיעה ,תו כבר יש בזה חיסרון מסויים של לשמה ,אף על גב שהרי אי

אפשר לעשיה בלא שמיעה ,מכל מקום קבלת הדברים – קבלת העשיה צריכה שתתקבל

בלא שום תנאי ,ושמיעה שיש בה משום התליה האם לעשות על פי השמיעה ,יש בה ֶח ֶסר

בלשמה ואי אפשי ליתן את התורה.

וראינו הדברים מפורשים בספורנו בפרשת משפטים )שמות כד ,ז( על הכתוב "ויקח ספר

הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע" ,וכתב הספורנו" ,נעשה

לתכלית שנשמע בקולו כעבדים המשמשים את הרב שלא על דרך לקבל פרס ,כענין עושי

60 / 197

קד

בסוד עבדיך /רות

דברו לשמוע בקול דברו" ,והיינו דפירש הספורנו את ענין קדימת נעשה לנשמע ,להודיע

ולגלות דקבלתם של ישראל את התורה הוא באופן של לשמה בלא שום סיבות אחרות.

על צורת קבלה זו אמרו חכמים בשבת )דף פח ,א( "אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו

ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת

משתמשין בו ,דכתיב ברכו ד' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו וכו'" ,עיין

שם.

אצל מלאכים אין מושג של שלא לשמה ,אין היכי תימצי של שלא לשמה – עושי

דברו והדר לשמוע ,ישראל שקבלו את התורה לשמה – נעשה קודם לנשמע ,גילו את

סוד המלאכים – מי גילה רז זה לבני ,לשמה הוגדר בחז"ל כרז – כסוד ,ענין הלשמה כל כך

מסולק הוא ונסתר מהעולם הזה ,עד שמי שמגיע ללשמה ,אות הוא שגילה את המכוסה

בעולם הזה – התחתון ,וגילה תחתיו את העולם העליון.

כמה נפלא הוא שנשתמש הרמב"ם בהגדרת הלשמה )בהלכות תשובה שם( "לפיכך

כשמלמדים את הקטנים וכו' אין מלמדין אותן וכו' עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה

יתירה ,מגלין להם רז זה מעט מעט וכו'" ,הנה קרי לה הרמב"ם "רז זה" ,וכן כאשר בא

הרמב"ם לבאר ענין הגירות שהתנאי בה

שתהיה בשלמות הלשמה ,פתח בהלכות איסורי ביאה )פרק יג הלכה יד( ואמר "אלא

סוד הדבר כך הוא וכו'".

קבלת הגירות כקבלת התורה

גירות עכו"ם לאורך הדורות מקבילה היא לקבלת ישראל את התורה בצאתם

ממצרים ,וכמו שאמרו בכריתות )דף ט ,א( "ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית

אלא במילה וטבילה והרצאת דמים ,אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת

דמים" ,עיין שם.

והנה יסודה של קבלה לשמה היא כלשונו של הרמב"ם )שלהי הלכות תשובה פרק י הלכה

ב( "עושה האמת מפני שהוא אמת" ,והנה מבואר ברמב"ם )בהלכות איסורי ביאה פרק יד

הלכה א( "כיצד מקבלין גרי הצדק וכו' ,אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע

שישראל בזמן הזה דווים דחופים ומסוחפין ומטורפין ויסורין באין עליהן] ,אם[ אמר אני

יודע ואיני כדאי ,מקבלין אותו מיד" ,ויש לעיין בזה משום מה צריך הוא לומר ואיני כדאי,

ומה חסרון יש אם יאמר יודע אני ואני כדאי.

61 / 197

תוכן

שאלון מס' 3

טבלת הבקשה ופרטי הפרסומים שיצאו לאור בתקופה שהחל מ 1ביואר 2019ועד 31

בדצמבר 2021

)עמודים(4-8 :

דוגמאות הספרים

ביד ביאך -יהושע שופטים )עמודים (9-27









צילום עמוד שער הספר )עמוד (9

צילום עמוד הזכויות של מכון "המאיר" שביצע את המחקר וקרדיט למשרד התרבות )עמוד (10

צילום עמוד תוכן העיים של הספר )עמודים (11-21

צילום חמישה עמודים הראשוים של הספר )עמודים (22-27

ביד ביאך שמואל א -ב )עמודים (28-44









צילום עמוד שער הספר )עמוד (28

צילום עמוד הזכויות של מכון "המאיר" שביצע את המחקר וקרדיט למשרד התרבות )עמוד (29

צילום עמוד תוכן העיים של הספר )עמוד (30-38

צילום חמישה עמודים הראשוים של הספר )עמודים (39-44

ביד ביאך מלכים א -ב )עמודים (45-64









צילום עמוד שער הספר )עמוד (45

צילום עמוד הזכויות של מכון "המאיר" שביצע את המחקר וקרדיט למשרד התרבות )עמוד (46

צילום עמוד תוכן העיים של הספר )עמודים (47-58

צילום חמישה עמודים הראשוים של הספר )עמודים (59-64

2 / 109

משת טוביה -פסחים )עמודים (65-88









צילום עמוד שער הספר )עמוד (65

צילום עמוד הזכויות של מכון "המאיר" שביצע את המחקר וקרדיט למשרד התרבות )עמוד (66

צילום עמוד תוכן העיים של הספר )עמודים (67-83

צילום חמישה עמודים הראשוים של הספר )עמודים (84-88

לימד דעת -א )עמודים (89-101









צילום עמוד שער הספר )עמודים (89

צילום עמוד הזכויות של מכון "המאיר" שביצע את המחקר וקרדיט למשרד התרבות )עמוד (90

צילום עמוד תוכן העיים של הספר )עמודים (91-96

צילום חמישה עמודים הראשוים של הספר )עמודים (97-101

תיאור עבודת המכון ביחס לחקר פיעוח וההדרת כתבי היד

ותרומתם הגדולה לציבור

)(102-109

יחודיותם של כתבי הגאון רבי זלמן רוטברג זצ"ל

בעולם התורה והמוסר ותרומתם הגדולה לציבור

תרומת כתבי רבי זלמן רוטברג לעולם המוסר כהמשך לשיטת רבי ירוחם ממיר /תרומת כתבי רבי זלמן

רוטברג לעולם התורה כהמשך לשיטת רבי שמעון שקאפ /גאון התורה והמוסר.

תיאור עבודת המכון ביחס לחקר פיעוח וההדרת כתבי היד

בתורת המוסר ובתורת הלומדות של שיטת גרודא

אוצר כתבי היד בתורת המוסר /אוצר כתבי היד בתורת גרודא /עבודת עריכת הכתבים כוללת בתוכה

משימות רבות.

תיאור עבודת המכון ביחס לחקר ופעוח וההדרת כתבי היד

ויחודיותם של כתבי הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א

אוצרות כתבי הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א /סדרת הספרים "ביד ביאך" על ה"ך /סט הספרים על

אגדות הש"ס /ספרי לימד דעת /מודע לביה על התורה /מודע לביה  -ביאים ראשוים /מודע לביה -

פרקי אבות /למיסבר קראי -בפסוקי מקראות התורה  /יתוח עבודת העריכה בכתבי היד.

3 / 109

שם המכון :המאיר

שנה שבעדה מבוקשת התמיכה2024 :

שאלון מס' ) 3מכיל 3עמודים(

תוכנית פעילות על 3השנים שקדמו לשנת ההערכה *(

החל מ 1בינואר 2019ועד 31בדצמבר 2021

.1

פרטו את הפרסומים /מאגרי מידע /אמצעים יישומים וכו' שהוצאו לאור על ידכם בשנים האמורות מעלה.

.2

יש לציין פעילות מחקרית שיצאה לאור ע"י המכון בלבד )שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי(.

.3

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .חובה לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד .יודגש ,כי בשאלון זה יש לרשום גם שמות חוקרי המכון המופיעים על הפרסום שיצא לאור ,אף אם אינם עובדים במכון כיום )‐

נא לציין כוכבית )*( ליד שמם(.

ב .חובה לציין שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ע"פ סדר הא'‐ב'.

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים.

ד .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר

'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

.4

חובה למלא מספר קטלוגי של הספר כפי שמופיע בספריה הלאומית.

.5

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים .סדר רשימת הפרסומים יהיה מהתאריך המאוחר ביותר של יציאתם לאור – לתאריך

המוקדם ביותר של יציאתם לאור.

.6

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

.7

יש למלא את הטבלה ונספחיה באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופה ,במקום המיועד לכך )סוף עמוד !(3

2

5 / 109

*( בהתאם ל'תיקון רוחב להקדמת שנת ההערכה' )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת התמיכות (2024שמקדם משרד התרבות

בימים אלה

7

תוכן

מפתח הענינים

יהושע .............................................................................................................................תלג

שופטים ..........................................................................................................................תמז

13 / 109

קמא

תוכן הענינים

תוכן הענינים

א

כתוב בתורה ושנוי בנביאים ..................................................................................קמה

נביאים וכתובים הם מגדרי עצמות התורה שנמסרו בכתב הנביאים והכתובים

באו לפרט ביתר פירוש מה שרמוז בתורה ענין נביאים וכתובים ,להעביר את

תורת האספלקריה המאירה ,מתוך אספלקריה שאינה מאירה הביאור דלעתיד

לבא הנביאים והכתובים עתידין ליבטל הכתובים בבחינת 'כתיבי' והתורה

בבחינת 'רמיזי' החריזה מהתורה לנביאים הוא כדי ליצור מצב הבנה של 'מאירה'

מגילת אסתר לא תתבטל לעתיד לבא כי היא בבחינת תורה עצמה.

ב

יהושע – מנחיל הארץ ומוסר התורה ...............................................................קנ

שלהבת האש של יוסף היתה הולכת ומכלה את הרע אפילו ממבואות המטונפות 

יהושע מזרעו של יוסף היה יכול בכח שלהבת זו לנצח את עמלק ולכבוש את הארץ

שלהבת האש היא ַל ַבּת התורה ,ומכוחה הנחיל יהושע את הארץ המשכיותו

של יהושע ממשה רבינו היתה בחלק של תורה שבעל פה גדר תורתו של יהושע

תורה שבעל פה המסורה בתוך התורה שבכתב תורת יהושע מחוברת לחלקתורת משה רבינו – תורה שבכתב יהושע הוא שחיבר בין תורת המדבר שכולה

שמימית לתורת ארץ ישראל ימי יהושע -מלכות שאולה צורת המשכיות

יהושע שאולה היא – אין לו בן.

ג

ארץ ישראל – תורה שבעל פה ...........................................................................קנו

שליחת המרגלים לדעתו של משה מגדר תורה שבע"פ אחר המרגלים נהיה גדר

א"י לתורה שבע"פ אם משה היה מכניס לארץ היה גדרה תורה שבכתב ולא היו

גולים משה ראה את הארץ מגדר תורה שבכתב שיסודה ראיה עתניאל בן קנז

לכד את קרית ספר בחזרת ההלכות בפלפולו.

ד

יהושע בין נון -גדר תורה שבעל פה ...............................................................קס

ראיית משה את ארץ ישראל פעלה חיוב מעשרות תורת משה היא תורה שבכתב

– ראיה ברורה המרגלים נשלחו להכין את כיבוש הארץ מיסוד הראיה וקלקלו

יהושע מכניס לארץ בגדר תורה שבע"פ שענינה שמיעה מרגלי יהושע הלכו

לשמוע כי נפל פחדם על הגויים נצחון עמלק ע"י שהסתכלו כלפי מעלה מיסוד

14 / 109

קמב

ביד נביאך /יהושע

משה שגדרו ראיה ההצלה מהנחשים השרפים מיסוד משה מלחמת יריחו

ע"י תקיעת שופר מיסוד יהושע שגדרו שמיעה אם היה משה מכניס היה אור

הלבנה כאור החמה.

ה

שילוח המרגלים על ידי יהושע ............................................................................קנו

שילוח מרגלים אחר הכשלון של שליחת המרגלים על ידי משה רבינו שליחות

המרגלים היתה לבדוק האם נתמלאה סאתם של הכנענים וכלה כוחם הרוחני 

המרגלים סברו שאין לישראל די זכויות כדי לבטל זכויות הכנעניים וכח טומאתם 

המרגלים ששלח יהושע ראו שבטל כח טומאת הכנעניים תוקף הטומאה היתה

אצל רחב ,וכשחזרה בתשובה נתקן גופה וצורתה הרוחנית.

ו

ליטוע שמים וליסוד ארץ .........................................................................................קע

גדר הגלות הוא ביטול התורה שגרמה צורת ארץ ישראל וכיבושה הועמד על

לימוד התורה חזקיהו נעץ בבית המדרש את חרב המלחמה לאות כי שם מקומה

כיבוש קרית ספר ע"י עתניאל בן קנז בגילוי ההלכות שנשתכחו באבל משה 

הגלות משום שלא בירכו בתורה תחילה בזמן שלומדים תורה יש השראת שכינה

והארץ מתרחבת ובביטולה מצטמקת עם ישראל זקוק בדוקא לארץ שנטמאה

ע"י הגויים ולקדשה אפשרות הכניסה לארץ היא רק עם התורה גאולה ושיבה

לארץ חדשה ע"י חידושי תורה.

ז

יריחו – דושנה של יריחו ..........................................................................................קסא

טעם איסור בניית יריחו מחדש ביריחו היה תוקף טומאת ארץ כנען ,ומשום כך

נאסרה בחרם ולעולם במעילת עכן בחרם יריחו נעשה פגם בביטול טומאתה

וגרם שלא יכלו לכבוש את העי יריחו היתה מקור לחומריות ומסוכנת מבחינה

רוחנית ,לפיכך הרחיקוה רק כח הקדושה של בית המקדש בידו לרומם את יריחו

לתכלית רוחנית ראויה חרם יריחו היה כעין תרומה מן העיסה שמתקדשת.

ח

בקיעת הירדן ..................................................................................................................קסו

עיקר היבשה הוא ארץ ישראל וסיבת גילויו הוא להעמיד מקום לישראל הקב"ה

משגיח שלא ישובו המים ויכסו ארץ הטעם שדן את החוטאים במים קריעת

ים סוף היתה כעין בריאה חדשה אף על פי שנשבע שלא יביא מבול לעולם אבל

הביא האנשים אל תוך המבול קריעת ים סוף היתה פתח לכניסת בני ישראל

לארץ ענין בקיעת הירדן הטעם שהכניסה לארץ ישראל מתבטאת בזה

שעברו את הירדן שהיא נ' אמה בכניסה לא"י היו צריכים ליבוש הירדן שיקבע

15 / 109

קמג

תוכן הענינים

מקום א"י אשר היה בזכות התורה הקשר בין בקיעת הירדן לנסתרות ביאור

מפני מה נחרב בית המקדש דוקא ע"י הרומאים המקיימים את התורה אינם

מוגבלים במקום ובזמן בכניסתם לא"י היו צריכים הכנה שלשת ימים כמו לפני

קבלת התורה.

ט

ושוב מול אל בני ישראל שנית ............................................................................קעב

ביאור הענין שנתייחד יהושע למול את ישראל ביציאת מצרים ובכניסתם לארץ 

הערלה נקראת חרפה והיא מנעה את הגאולה אף המילה בכניסתם לארץ ישראל

נקראת הסרת חרפה כל זמן שלא נכנסו לארץ ישראל טרם הושלמה יציאת

מצרים זכות ישראל בארץ היא על ידי המילה ושמירת הברית יהושע שהיה

מזרעו של יוסף שהוא שטנו של עשו נבחר ללחום בעמלק המלחמה בעמלק

היתה על ענין אות ברית קודש ולכן נבחר יהושע גם מלחמת יוסף עם עשו היה

על ענין הנ"ל אף בגאולה העתידה עתידין ישראל להיגאל בזכות המילה.

י

שמש בגבעון דום .........................................................................................................קעז

מפני מה הוצרך יהושע להעמיד השמש המלחמה בימי יהושע היתה נגד הקב"ה

כביכול יתבאר הא דהעמיד יהושע את החמה ע"י הזכרת השם יתבאר הטעם

שבאו המלכים להלחם עם ד' ואופן המלחמה נגדם השמש הועמד דוקא ע"י

יהושע שלא פסק מלימודו שירת התורה גבוהה יותר משירת השמש ובכך יכולה

לשתק אותה עדיין היה נצרך דוקא לשירת התורה של יהושע שלא מש מתוך

האהל.

יא שבע שכיבשו ושבע שחילקו ................................................................................קפב

מפני מה היו צריכים שבעה שנים לכיבוש ולחילוק כיבוש א"י -עקירת הרע

שנשתרש בארץ כיבוש טומאת ארץ כנען על ידי תלמוד תורה כיבוש -סור

מרע ,חילוק -עשה טוב יהושע וכלב קיבלו את כיבוש וחלוקת ארץ ישראל 

חלוקת ארץ ישראל ע"י תורה.

יב כי את ד' נעבוד .............................................................................................................קפז

דברי יהושע טעונים ביאור שני אופנים ביראת ד' ,מצד מעשי ד' ,ומצד גדולתו

ית' דברי יהושע לעם -יראה מפני מעשי ד' אינה שלימה תשובת העם ודברי

יהושע תשובת העם -עבודה פנימית לד' לשם ד' מפני מה לא ביקש יהושע

רחמי על יצרא דעבודה זרה התביעה על ביטול יצרא דעבודה זרה תליא אי

קידשה לעתיד לבוא.

16 / 109

קמד

ביד נביאך /יהושע

יג יוסף -יהושע ,יוסף -פינחס ,רחל ולאה .......................................................קצב

הזכרת קבורת יוסף בספר יהושע חזרת יוסף -שלימותה של ארץ ישראל 

משה -תורה שבכתב ,יהושע -תורה שבע"פ הנהגת יהושע וכהונת פינחס מכח

באיתערותא דלתתא מלחמת מדין ג"כ היתה מכח איתערותא דלתתא ענינו

של יוסף -איתערותא דלתתא.

17 / 109

שנא

תוכן הענינים

תוכן הענינים

א

ימי שפוט השופטים ...................................................................................................שנה

סיבת ההתדרדרות בימי שפוט השופטים העם נשתקע בנחלתם בקנינים

חומריים כל שופט החזירם למוטב ולאחר מכן חזרו לסורם השתמשות

בנחלה רוחנית שלא כראוי מגרעת שורש החסרון בהכנה והדרכה בצורת החיים

בארץ ישראל כל שופט תיקן ענין אחד ומכל השופטים הושלמו ישראל פסגת

השופטים וחתימתם -השלמת שמואל את ההכנה להעמדת בנין בית המקדש 

בימי השופטים שרתה שכינה במשכן שילה חורבן שילה -סלילת הדרך לבנין

בית המקדש.

ב

עתניאל בן קנז ..............................................................................................................שסא

השופט הראשון בישראל עתניאל בן קנז ותהי עליו רוח ד' לכידת קרית ספר

על ידי עתניאל והחזרת ההלכות בפלפולו כיבוש ארץ ישראל זקוק לכיבוש רוחני

ולכל חלק יש את ההלכות השייכות לו גילוי עתניאל ששורש ארץ ישראל הוא

תורה הושיע את ישראל אחר ששפט את ישראל למדם תורה והיא הצילתם

מהאויבים עתניאל קירב את משפטן של ישראל לפני ד' ותהי עליו רוח ד'

זכות עתניאל לכוין להלכה למשה מסיני יסודה נבואה תיקון עתניאל בשכחתהתורה שנגרמה ממעשה העגל.

ג

בעבר הירדן בארץ מואב .......................................................................................שסה

גמר מסירת התורה לישראל בארץ מואב חסרון תורת קיני קניזי וקדמוני -אדום

מואב ועמון "הואיל משה" -מסירת תורת מואב "עמון ומואב טיהרו בסיחון"

תורת עמון ומואב תורת ארץ ישראל תתגלה לעתיד לבא כיבוש יריחו היאיסוד כיבוש כל ארץ ישראל אהוד בן גרא הושיע בכח התורה תורת אהוד

משבט בנימין אשר תורתם נמשכה לדורות.

ד

מוריד שאול ויעל ........................................................................................................שסט

יבין מלך כנען -מלכות כוללת של שבעה עממין חזרת מלכות כנען -ביטול כל

מעשה יהושע קשר קריעת ים סוף ומלחמת יבין בנחל קישון השלמת גמר

הגאולה שבים סוף בנחל קישון שירת דבורה אחר נצחונה כשירת הים.

18 / 109

שנב

ביד נביאך /יהושע

ה

סיסרא – זבולון ונפתלי .............................................................................................שעג

סיסרא שר צבא יבין לחצו של סיסרא -חירוף וגידוף עבודת ד' יבין פגע

בארץ ישראל ,סיסרא פגע בעבודת ד' של ישראל זבולון -קביעות יחודית בארץ

ישראל להלחם ביבין נפתלי -מתיקות נופת התורה להלחם בסיסרא "שקמתי

אם בישראל" -לידת ישראל מחדש "אנכי לד'" -החזרת התורה שנתנה בסיני 

בושש רכבו לבא -נצחון סיסרא תלוי בהנצחת "בושש משה" בחטא העגל יבחר

אלקים חדשים -חדושי תורה.

ו

גדעון ומדין .....................................................................................................................שעח

תמיהות בנבואת פנחס לישראל ושייכותה לגדעון קשר גדעון ליציאת מצרים

קשר גדעון למשה רבינו פגיעת מדין היתה השפלת מעלת ישראל שקבלוה

ביציאת מצרים הקרבת פר שהוכן לעבודה זרה על עצי האשירה שכרת 

שורש החורבן מהעגל ותיקונו כצורת תיקון העגל גדעון חיבר את ישראל ליציאת

מצרים ונשתווה בזה למשה אש גדעון כאש המשכן שהיתה אות על כפרת העגל

דברי בעל הטורים שכל מעשי גדעון הוקבלו לעבודת המשכן צורת מלחמת

גדעון מחוץ לדרך הטבע ובטכסיסי מלחמה טבעית מלחמת גדעון כמשה שלא

כדרך הטבע וכיהושע בדרך הטבע יחדיו.

ז

כהן און וכהן מדין ......................................................................................................שפג

מלחמת מדין במשה רבינו עצמו שגדל ביניהם כח טומאת מדין בעריות ביטול

כח מדין על ידי יוסף ומשה -בת כהן און בהתעוררות כח מדין הוצרך משה ליוסף

פנחס מלחמת מדין על ידי פנחס בשליחות משה רבינו התעוררות מדיןבימי השופטים ומלחמת גדעון מזרע יוסף אפוד גדעון והמכשיל שיצא ממנו 

מחשבת גדעון שהחזיר שם מנשה לאפוד בניצוח כהן מדין הריגת עורב וזאב על

ידי בני אפרים וזבח וצלמונע על ידי גדעון ממנשה.

ח

וישר אבימלך ....................................................................................................................שצ

מלכות אבימלך ושררתו אבימלך היה צריך למלוך אלא שקלקל אבי מלך -

מלכות מכח אביו שכם -אברהם החזיק בה תחילה ויעקב קנאה ראשונה 

שכם -מקום המזבח הראשון ומסירת התורה הראשונה בארץ ישראל שכם -

מדור לשכינה מכח התורה אף שהיא מקום חול מלכות אבימלך -מלכות חול

מקומה ומפלתה בשכם דמיון מלכות אבימלך ואבימלך מלך גרר.

19 / 109

תוכן הענינים

ט

שנג

עמון ומואב ומלכות בית דוד................................................................................שצה

עמון ומואב נוצרו בחטא ולעתיד מהם יצא מלך המשיח יעוד המשיח הוא

ביטול הרע ועיקר הרע הם עמון ומואב שנוצרו בחטא תיקון עמון ומואב על ידי

העלאתם וחיבורם עם ישראל מלחמת עמון בימי יפתח -מלחמה רוחנית על

נחלת אברהם מלחמת עמון בימי שאול -מלחמה רוחנית בסנהדרין ובתורה 

מלחמת עמון בימי דוד וניצוחם בביטול העבודה זרה שלהם כתר בני עמון עובר

לבית דוד והולם את הראוי למלוכה בלבד לידת רחבעם מנעמה העמונית 

לידת שלמה דרך הריגת אוריה בחרב בני עמון.

י

כחסד אשר עשיתי עמך – פלישתים...................................................................תב

הקשר הראשון לפלישתים נוצר בימי אברהם כשכרת ברית עם אבימלך מלך

פלישתים פלישתים היתה להם שייכות למידתו של אברהם ,היא מדת החסד 

רק אחר שנולד לאברהם בן ונתיישב לאבימלך ענין שילוחו של ישמעאל ,כרת עמו

ברית למידת יצחק לא היה לפלישתים שייכות כלל ,ולכן גרשוהו מאתם וסתמו

בארותיו אחר שילוחו של יצחק גילו פלישתים כי בתוככי מידתו נמצאת גם מדת

החסד.

יא שמשון ....................................................................................................................................תז

לידתו של שמשון היתה שלא כמהלך הטבע ,אם כן כל מציאותו שלא כמהלך הטבע

שמשון חשש לברית אברהם עם פלישתים ,ולכן התחתן עמם ואז היה רשאי

להכותם שמשון היה מחבר בין הקודש אל החול ,ולכן הותר למנוח בהוראת

שעה להקריב בחוץ כוחו של שמשון היה בזה שחיבר את הגשם – מותרות גופו

– שערותיו ,אל הרוחני.

יב ויך דוד את פלישתים ויכניעם ...............................................................................שיב

כל אומה שנשתעבדה בישראל היה כוחה רק מפאת חלק מסוים בחטאם של ישראל

לפלישתים היה שייכות עם יסוד עם ישראל ,ולהשתחרר מהם הוצרכו ישראל

להתעלות לגמרי הפלישתים על ידי שייכותם למידתו של אברהם אבינו היתה

להם קצת שייכות לתורה שאול שחטף את הלוחות מיד גלית שבר בזה את גאון

עוזם כאשר הגיעו ישראל לפסגת שלמותם ותיקונם ,לא היה מקום לתקומת

הפלישתים עם מלכות חזקיה נעשתה השלמה למלכות בית דוד ,ואז בטלה

מלכות פלישתים הביטול הגמור של פלישתים יהיה על ידי משיח צדקנו לעתיד

20 / 109

שנד

ביד נביאך /יהושע

לבא מלכות פלישתים נתקיימה בגת מכח מסירת אמה אחת ממתג החמור

דיצחק.

יג ועבר בים צרה – פסל מיכה .....................................................................................תכ

פסל מיכה יצא עם ישראל ממצרים ,ואחר כך נתגלגל כמה גלגולים עד שחזר לידי

מיכה מיכה שהיה בו העדר ביציאת מצרים דידיה ,לא נקבע בו יסוד ה"אנכי" 

המחובר לאנכי אי אפשי לו להסתבך בענין אמצעי לאלקות פסל מיכה והעגל

במדבר לא היו בגדר עבודה זרה ,לפי שסברו לעשותם כאמצעי מיכה ועושי

העגל מודים הם ב"מי כמכה באלים" אבל אינם מכירים ב"נאדר בקודש".

יד פילגש בגבעה – שבט בנימין ................................................................................תכה

יעקב אבינו לא נקרא בפועל בשם ישראל בתורה רק אחר לידת בנימין הכנת

מלכות בית דוד משבט בנימין ענין פילגש בגבעה השאיר חותם על כל תקופת

השופטים גמר בנין בית ישראל נעשה על ידי בנימין אחר שהחזירו את שבט

בנימין חזרה עטרה למקומה ,ובית המקדש בחלקו והמלך משבטו מקום הולדתו

של בנימין היה חייב להעשות בארץ ישראל.

21 / 109

12

ביד נביאך /יהושע -שופטים

והברכה אחת היא לעוסקים במלאכה מלאכת הקודש ,בשימת עין ובנתינת לב בהודאה

עמוקה מקרב לב ,הרב יצחק הורביץ שליט"א ,הרב נתן אריאל מתתיהו שליט"א ,הרב משה

טוביה כהן ארזי שליט"א.

וברכה מיוחדת למנווט את כל המלאכה ,בשום לב וברוב כשרון ,הרב עוזיאל שרעבי

שליט"א ,ישא ברכה מאת ד' לרב טוב ,והצלחת נצח ,לו ולביתו וכל אשר לו.

22 / 109

יהושע א

ג

הזּה

והלּבנוֹן ַ ֶ

מהמּדבּר ְ ַ ְ ָ

אל־משׁה :ד ֵ ַ ִ ְ ָ

דּבּרתּי ֶ ֹ ֶ

כּאשׁר ִ ַ ְ ִ

נתתּיו ַ ֲ ֶ

ְַ ִ

הגּדוֹל

ועד־היּם ַ ָ

החתּים ְ ַ ַ ָ

ארץ ַ ִ ִ

נהר־פּרת ֹכּל ֶ ֶ

הגּדוֹל ְ ַ ְ ָ

ועד־הנּהר ַ ָ

ְ ַ ַָָ

רש"י

)ג( כל מקום אשר תדרך .תדרך כיוצא בו נאמר למשה ושנינו בספרי אם ללמד על תחומי

אר ıישראל הרי הוא אומר מן המדבר והלבנון אם כן למה נאמר אשר תדרך אף חוצה

ואף שנצטוה יהושע להעביר גם אלה שלא מבני ישראל ,מכל מקום הנתינה

אינה אלא להם לבני ישראל.

ברם יש לעיין דבפסוק ו' כתיב" ,כי אתה תנחיל את העם הזה" ,מבואר דלעם

הזה איכא נחלה.

ואפשר דשם מבואר בהדיא דהכונה לבני ישראל מדקאמר קרא" ,אשר נשבעתי

לאבותם לתת להם" .מיהו עדיין יש לעיין אמאי כתיב )בפסוק ו'( לשון העם הזה.

אתה וכל העם הזה

.

העם ובני

)שם(

ישראל בעברם

מה שהוזכר כאן אתה ,היינו יהושע ביחוד .הוא על פי מה שאמרו בספרי )דברים ג ,את הירדן

כח( הובא ברש"י יהושע )להלן ז ,י( אם תלך אתה לפניהם יצליחו ואם לאו לא יצליחו.

כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם נתתיו )שם ,ג(.

בתורה )דברים יא ,כד( כתיב כעין זה בשינוי לשון בסיפא" ,כל המקום אשר תדרך כף

רגלכם בו לכם יהיה" ,וכאן כתיב "לכם נתתי ו".

והנה כתב כאן רש"י ,כל מקום אשר תדרך וכו' ושנינו בספרי ,אם ללמד על

תחומי ארץ ישראל ,הרי הוא אומר מן המדבר והלבנון ,אם כן למה נאמר אשר

תדרך ,אף חוצה לארץ ,משתכבשו את הארץ ,כל מה שתכבשו חוצה לארץ ,יהיה

קדוש ויהיה שלכם.

ואפשר שהדיבור למשה על זה קבע כבר אז ,שכל המקום שידרכו בו אף

מחוצה לארץ שיהיה של בני ישראל ,ובדיבור זה כבר נקבע כל העולם להי ות של

ישראל כגדר ארץ ישראל שירושה היא לנו מאבותינו ,וזהו לשון לכם יהיה.

והשתא אמר ד' ליהושע ,דכל מקום שתדרכו בו כבר נתתי ו לכם ,באמירתי

למשה ,וזהו סי ומא דקרא "כאשר דברתי אל משה".

כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם בו לכם נתתיו

.

כיבוש שאר

ארצות

סדר כיבוש

)שם(

הארץ ושאר

רש"י פירש דקאי על חוצה לארץ .אמנם יש לעיין ,דבפסוק הסמוך )פסוק ד( כתיבי ארצות

גבולות ארץ ישראל מהמדבר וגו' יהיה גבולכם ,והאיך הקדימו כיבוש חוצה לארץ

קודם כיבוש ארץ ישראל עצמה.

ונראה דרוצה לומר דכל זמן שכל מקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם יהיה,

דיחשב ארץ ישראל ,אינו אלא כאשר מהמדבר וגו' יהיה גבולכם ,היינו דרק אחר

23 / 109

ד

יהושע א

ימי

לפניֹ כּל ְ ֵ

לא־יתיצּב ִאישׁ ְ ָ ֶ

גּבוּלכם :ה ֹ ִ ְ ַ ֵ

יהיה ְ ְ ֶ

השּׁמשׁ ִ ְ ֶ

ְמבוֹא ַ ָ ֶ

ולא ֶ ֶ ְ ֶ ָ

ארפֹּ ְ 

אעזבךּ:

עמֹּ לא ַ ְ ְ

אהיה ִ ָ

עם־משׁה ֶ ְ ֶ

ֶֹ

הייתי ִ

כּא ֶשׁר ָ ִ ִ

חיּיֲ ַ 

ֶַ

את־הארץ

הזּה ֶ ָ ָ ֶ

את־העם ַ ֶ

תּנחיל ֶ ָ ָ

אתּה ַ ְ ִ

ואמץ ִכּי ַ ָ

חזק ֶ ֱ ָ

ו ֲַ

מאד ִ ְ ֹ

ואמץ ְ ֹ

לשׁמר

חזק ֶ ֱ ַ

להם :ז ַרק ֲ ַ

לתת ָ ֶ

לאבוֹתם ָ ֵ

אשׁר־נשׁבּעתּי ַ ֲ ָ

ֲ ֶ ִ ְְַ ִ

ימין

ממּנּוּ ָ ִ

אל־תּסוּר ִ ֶ

עבדּי ַ ָ

משׁה ַ ְ ִ

צוֶּ ֹ 

אשׁר ִ ְ

כּכל־התּוֹרה ֲ ֶ

לעשׂוֹת ְ ָ ַ ָ

ֲַ

רש"י

לאר ıמשתכבשו את האר ıכל מה שתכבשו חוצה לאר ıיהיה קדוש ויהיה שלכם) :ד( מן

הלבנון והמדבר .הוא מדבר קדש מדבר צין שעל ידי אדום שהיה במקצוע דרומית מזרחית

ודרך שם נכנסו לאר ıשנאמר והנה אנחנו בקדש וגומר ,ומניין שהיה בדרומית מזרחית

שנא' והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום :ועד הנהר הגדול נהר פרת .זה רחבה

מדרום לצפון :כל ארץ החתים .בכלל הזה :ועד הים הגדול מבא השמש .לארכה מן המזרח

למערב) :ו( חזק ואמץ .בדרך אר ıכמה שהוא אומר כי אתה תנחיל) :ז( רק חזק ואמץ

מאד .בתורה כמו שהוא או' לשמור ולעשות ככל התורה :תשכיל .תצליח:

כיבוש ארץ ישראל כולה אפשר שיתקדשו מקומות אחרים ,ואדרבא היפוך הסדר

בכתובים בא לומר דכל מקום אשר תדרוך וגו' תלוי בכיבוש הארץ לגבולותיה ,ודו"ק

בזה.

יציבות שלטון לא יתייצב איש לפניך כל ימי חייך )שם ,ה(.

יהושע

לכאורה הכוונה שיהושע ינצח בכל המלחמות ,ולא יהא מי מהממלכות

שיעמוד לנגדו .אמנם מדכתיב "כל ימי חייך" ,הרי דענין זה קאי גם על הזמן שכבר

לא הי ו מלחמות ,ועל כרחך לא יתיצבו לפני ו אף מבני ישראל ,להתלונן וכו'.

ככל התורה רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל

היינו

תורה תסור ממנו ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך )שם ,ז(.

שבעל פה

מרהיטת הקרא משמע ,דקאי אתורה שבעל פה ,וזהו הלשון "אשר צוך משה

עבדי" ,דברים שקבלו מחמת צי ווי משה.

ואם כן אפשר לפרש" ,אל תסור ממנו ימין ושמאל" ,היינו דבתורה שבעל פה

כלול נמי תקנות חכמים וגזירותיהם ,וזהו לא תסור גם מדברים אלו ,וגם אדברי

חכמים אמרו ז"ל ,שלא נפנה מדבריהם אפילו כשאומרים על שמאל שהוא ימין

ועל ימין שהוא שמאל ,וזהו המשך הקרא ימין ושמאל.

ואפשר דעל זה קמסיים קרא "למען תשכיל בכל אשר תלך" ,שלא יאמר אדם

אם ילך הוא אחר החכמים בלי לנטות ,הרי זה יפגע בהשכלתו ,שהרי אינו קובע

דברים על פי שכלו שלו ,ועל זה כתיב דאדרבא מכח שמיעת דברי חכמים ,מזה

ישכיל.

24 / 109

קכו

פירושי

פירוש הרד"ק

המקראות מבואר דכל הדברים הללו היו

אחר שירדו.

ותקשר את תקות השני בחלון )שם כא(.

ותקשר -לא קשרה אותו עתה אחר שיצאו אלא

ספר הכתוב כי כן עשתה כמו שצוו אותה

שקשרה התקוה בחלון בעת כבוש העיר.

היה מקום לפרש דקשרה החבל מיד

כדי שלא יבחינו אנשי יריחו שם אם

תקשור החבל כשנכנסו בני ישראל ,וצ"ע.

ושו"ר דכן פירש המלבי"ם.

כראותכם את ארון ברית ד' אלוקיכם

והכהנים הלויים נושאים אותו ואתם

תסעו ממקומכם והלכתם אחריו )ג ,ג(.

הראשונים

להם ואמר להם יהושע עתידין אתם לעשות שם

ביריחו את השבת אל תרחיקו מן הארון יותר

מאלפים אמה לכל רוח ,ולמה כדי שיהיו רשאין

לבא להתפלל לפני הארון בשבת.

עיין גם ברש"י שכתב כדי שתהיו יכולין

לילך ולהתפלל לפניו בשבת ,לפי שידע

שעתידין להיות צרים לפני יריחו בשבת,

וקצת צריך עיון מה צריך את המרחק

משום כך ,ואפשר דאם יהיה הארון קרוב

מאוד האנשים המרוחקים יותר לא יראוהו,

ואם יהיה רחוק כולם יראוהו) ,ושו"ר שכן

משמע ברלב"ג( ועדיין צע"ק.

ויעבור ארון ברית ד' לפני העם )ד ,יא(.

ומה שאמר ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים

וארון ברית ה' נוסע לפניהם ארונו של משה היה

שהיו בו שברי לוחות ולשון עובר מלשון ויעבור

את הכושי לישנא דאקדומי הוא ,ע"כ.

משמע דשברי הלוחות היו בארון

מיוחד ,ובגמרא )ב"ב יד ,א( מבואר בהדיא

דשברי לוחות היו באותו ארון שהיו

הלוחות .ולפי זה צ"ע מה שטרח בסמוך

לפרש דהא דכתיב "וביניו כאלפיים אמה"

היינו ב' ארונות של שכינה ושל יוסף,

ולהאמור כאן הרי היו ב' ארונות של

לוחות ושל שברי לוחות.

ויהי כאשר תם כל העם וגו' -לפני העם פי'

הארון והכהנים שהיו לפני העם קודם שתמו

לעבור עברו אחרי עבור העם.

עיין מה שכתבנו בהערותינו על רש"י

דפירש "לא כדרך שעברו האחרים אלא

כמו שמפורש למטה בענין נתקו כפות רגלי

הכהנים לאחוריהם" ,דנמצא ארון ונושאיו

מצד זה וכל ישראל מצד זה .דלולי דבריו

היה אפשר לפרש ,דהשתא לא מיירי מידי

מהעברת הארון את הירדן ,אלא קאמר

דהא דעברו העם קודם הארון היה כשהיו

בתוך הירדן ,אבל אחר שעברו את הירדן

שוב חזר הארון ללכת לפני העם ,וכפי

שהוכחנו כן מהמשך הכתובים עיי"ש.

והטעם שצום שילכו רחוקים מן הארון הכתוב

אומר הטעם למען תדעו את הדרך ,ויש בזה

דרש כי מה שצוה להם רחוק יהיה ביניכם ובינו

כאלפים אמה במדה על חנותם לפני יריחו ,צוה

בעת ההיא אמר ד' ליהושע עשה לך

חרבות צורים )ה ,ב(.

אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפיים

אמה במדה אל תקרבו אליו )שם ד'(.

ומפני מה לא מלו הילודים במדבר ארז"ל כי מ'

שנים שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח

25 / 109

קמז

א /כתוב בתורה ושנוי בנביאים

וזהו גדר ה"ברב כעס" דאמרו ז"ל )נדרים כב ,ב( אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם

אלא חמשה חומשי תורה לבד וספר יהושע בלבד ,היינו המדרגה הפחותה שאינה

מאפשרת להכיר המעשה מתוך אספקלריה המאירה ,דאילו היינו זוכים לא היה נמסר

לן אלא ספר יהושע ,היינו דהיינו רואים התורה מתוך אספלקריה המאירה ,ולא היה צריך

לספרי הנביאים ,וספר יהושע הוא יוצא מן הכלל דאף דגם הוא בדרגת אספקלריה שאינה

מאירה .והשתא הרי איירינן במי שבידו לראות באספלקריה המאירה ,מכל מקום ערכה

של ארץ ישראל ,ענין הארץ עם כל חשיבותה וקדושתה של ארץ ישראל ,היא זקוקה

לכבישתה ולהעמדתה למצב של אספלקריה שאינה מאירה דסוף סוף ענין גשמי יש בה.

ותרגום ענין ארץ ישראל המפורש כמה פעמים בתורה זקוק הוא להעמדה באופן של

אספלקריה שאינה מאירה.

הביאור דלעתיד לבא הנביאים והכתובים עתידין ליבטל

ובזה יבואר דבריהם ז"ל בירושלמי )מגילה פ"א ה"ה דף ז ,א( ר' יוחנן ורבי שמעון בן לוי,

ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת ספרי תורה אינן עתידין ליבטל,

מאי טעמא קול גדול ולא יסף ,ולהאמור לעתיד לבא יתרומם העולם לקראת אור ד' ,ולילה

כיום יאיר כחשיכה כאורה ,ואז יפקח ד' עיני כל בשר וראו כולם יחדיו כי פי ד' דבר ,ועין

בעין יראו את התורה באספלקריה מאירה שבמאירות ותו לא יוצרכו לספרי הנביאים

והכתובים.

הכתובים בבחינת 'כתיבי' והתורה בבחינת 'רמיזי'

בזה יבואר ענין אמרם ז"ל בכמה וכמה דוכתי ,דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים

ומשולש בכתובים ,ושנוי ושילוש זה לכאורה טעון ביאור.

ולהאמור הענין בזה ,דאף על פי שכתוב הוא לענין זה בתורה ,ברם טחו עינינו מראות

בעינים מאירות ,וכדי להאיר עינינו צריך להקטין לפנינו את דרגת התורה כדי שנהיה

מסוגלים לראות את הכתוב בתורה ,והשנוי בנביאים והמשולש בכתובים הוא זה שנפקח

עינינו לראות ולהביט בעצם הכתוב ,ומה שנמצא בתורה בהסתר מסוים לערך דרגתנו

מתפרש ביתר בירור בנביאים ובכתובים ,ובזה נעשה גילוי מסוים לאותו הסתר שבתורה.

וזהו לשונו של ר' יוחנן בגמרא )תענית ט ,א( דקא מתמה אמר מי איכא מידי דכתיבי

בכתובי דלא רמיזי באורייתא .הנה הגדיר ר' יוחנן את הכתובים ענין הכתובים בלשון

דכתיבי ואת התורה בלשון רמיזי ,הרואה באספלקריה המאירה כל הרמזים הם לפניו

למישור ,והכל ברור לפניו באורה של תורה ,ורק אחר שאינו רואה באספלקריה המאירה,

26 / 109

קמח

ביד נביאך /יהושע

יש חלקים בתורה שהיו אצלו כרמוזים ,ולא מצי לעמוד על הבנתם ,והנביאים הם אשר

פותחים לפניו את הרמזים למפורשים.

החריזה מהתורה לנביאים הוא כדי ליצור מצב הבנה של 'מאירה'

ובזה יבואר אמרם ז"ל במדרש )שיר השירים רבה א ,נג( צוארך בחרוזים בשעה

שהיו חורזים בדברי תורה ומדברי תורה לנביאים ומנביאים לכתובים והאש מתלהטת

סביבותיהם והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני ,וכי עיקר נתינתן מהר סיני לא באש היו

ניתנין שנאמר )דברים ד( וההר בוער באש עד לב השמים .עיי"ש עוד.

החריזה מהתורה לנביאים הוא כדי ליצור מצב הבנה בתורה של מאירה ,הנביאים

מאירים לעינינו את התורה ,וזה נעשה על ידי החריזה מהתורה אל הנביאים והכתובים.

ויש להוסיף בזה עוד ,דהנה כשמרדכי ואסתר בקשו לכתוב ענין הפורים בספר ,איתא

בירושלמי )מגילה פ"א ה"ה דף ז ,ב( ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר ,לא זזו משם

נושאים ונותנין בדבר עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה

ובנביאים ובכתובים ,הדא היא דכתיב "ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר" ,זאת -

תורה ,כמה דתימר "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" ,זכרון -אלו הנביאים

"ויכתב ספר הזכרון לפניו ליראי ה'" וגו' ,בספר -אלו הכתובים ,ומאמר אסתר קיים את

דברי הפורים האלה ונכתב בספר.

ולהאמור ,ביאור הדברים כאשר באים לחדש ולכתוב כתב הקודש נוסף ,אי אפשר לו

בלא שיהיה בזה מצד אחד גדר של אספקלריה המאירה ,שהרי כל ספר מכתבי הקודש

יסודו מהתורה וכמו שכתב רש"י בתענית )שם( שהחומש הוא יסוד נביאים וכתובים ובלא

אותה בהירות של "וזאת" הראו באצבע ,אין מותר לחדש ספר נוסף בכתבי הקודש.

אמנם כיון שספר זה נתחדש בדור מאוחר ,אי אפשר לחדש ספר זה בלא שעיני אותו

הדור יהיה להם שייכות לאותו ספר ,ולזה צריך גילוי לספר זה מנביאים ומכתובים ,ואז מצי

גם דורו של מרדכי ואסתר להתחבר לזה.

]ויש לציין דלא נאמר כאן כבשאר מקומות כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש

בכתובים ,דבעלמא השנוי הוא אופן בביאור הכתוב בתורה וכו' ,אבל בכאן התורה והנביאים

והכתובים צריכים זה לזה בעצם קביעת מגילת אסתר לכתבי הקודש ,ועי' בזה היטב[.

27 / 109

6

ביד נביאך /שמואל

שיעורי עיון ומחשבה במקראות הנ"ך ובדברי ימי הנביאים

א

אלקנה חנה ושמואל ...................................................................................שלז

ב

עלי הכהן ובניו ..............................................................................................שמג

ג

שביית ארון אלקי ישראל והשבתו .........................................................שמז

ד

שמואל בקוראי שמו ....................................................................................שנד

ה

בקשת ישראל את המלכות ........................................................................שנח

ו

מלכות שאול ...............................................................................................שסג

ז

מלכות שאול ומלכות עמון .........................................................................שע

ח

שאול .............................................................................................................שעד

ט

שאול במלחמת עמלק ..............................................................................שעח

י

ישי בית הלחמי ...........................................................................................שפה

יא

דוד משכיל וד' עמו ....................................................................................שפט

יב

יהונתן בן שאול ...........................................................................................שצג

יג

גדר חלות מלכותו של דוד .......................................................................שצח

יד

מיתתו של שמואל הנביא וגדרה ...............................................................תג

טו גדר מלכות דוד ...............................................................................................תח

טז דוד ובנין בית המקדש ...................................................................תיג

יז

כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה .......................................................תיח

חרב בני עמון ................................................................................................תכא

יח

מרד אבשלום .................................................................................................תכו

יט מנין דוד את בני ישראל ...............................................................................תלג

כ

אבנר בן נר .....................................................................................................תלח

כא דואג ואחיתופל .............................................................................................תמג

כב יואב בן צרויה ..............................................................................................תמח



31 / 109

7

מפתח הענינים

שמואל א ........................................................................................................................תנה

שמואל ב ........................................................................................................................תפ

32 / 109

שלא

א /תוכן הענינים

תוכן הענינים

א

אלקנה חנה ושמואל .................................................................................................שלז

גדולת אלקנה והחזרת העליה לרגל בשילה על ידו חסרון העליה לרגל בשילה

ניתוק מהשכינה אלקנה חיבר את ישראל לשכינה כאברהם אבינו לידתשמואל בזכות מעשה אלקנה משכן שילה נצרך קודם בית המקדש הקלקולים

בימי שילה מחסרון מלכות ישראל בזכות מעשיו של אלקנה הועמד מלכות

ישראל וביהמ"ק ע"י שמואל חנה אם שמואל ועקרותה תיקון הדור על ידי

עקרות המסמלת אי חיבור עם ד' שהמפתח בידיו פקידת חנה בפרי בטן סימלה

את החיבור בין ישראל להקב"ה הבקיעה של עקרות חנה -בזכות תפילותיה

בשלימות.

ב

עלי הכהן ובניו ..............................................................................................................שמג

עלי קיבל מהזקנים השמועות ששמעו מיהושע ,ומפינחס קיבל פלפולא של תורה

עלי ובניו המה ארונות קדושים נוצרים את חוקי תורה שבע"פ הכתובים על לב

החכמים חפני ופינחס מבית דינו של עלי הצטרפו לאביהם למסירתה של תורה

הפגיעה במלכות שמים ע"י חפני ופנחס עלי היה חפץ לתת חשיבות יחודית

לכהנים.

ג

שביית ארון אלקי ישראל והשבתו ...................................................................שמז

ישראל סברו כי הגיעו לפסגה מסוימת ברוחנית ,והיא העת לבטל קליפה דפלשתים

לקיחת הארון על ידי הפלשתים ,תחילתו נעוץ בלקיחת שרה על ידי אבימלך 

הנפלאות הגדולות שאירעו עם הארון היו אף שהלוחות לא היו בתוכו כאשר

שבו הפלשתים את הארון ,סברו שהפקיעו את הארון מישראל כשהוכו פלשתים

הכירו שהארון הוא של ישראל בלבד ,לכך קבעו את מתנתם סמוך לו.

ד

שמואל בקוראי שמו .................................................................................................שנד

קרח סבר שמה ששקול שמואל כמשה ואהרן מורה שחסר בהם דבר מה שצריך

השלמה שמואל הוציא לאורה את ענינם של משה ואהרן ע"י שקבע את דבר

ד' כמציאות בעולם השוואת שמואל למשה היתה בהעמדת המלכות על ידו,

ולאהרן במלכות חשמונאי.

33 / 109

שלב

ה

ביד נביאך /שמואל

בקשת ישראל את המלכות ...................................................................................שנח

מינוי מלך הוא מצוה ,וכשישראל בקשו זאת ֵה ַרע לשמואל נחשב מאיסה בהקב"ה

לא הוכשרו לקבל עליהם מלך אלא לאחר יסוד והעמדת עם ישראל על ידי

השופטים שמואל השלים הכשרתם לקבל מלכות דלתתא על ידי שקיבלו עליהם

מלכות דלעילא בקשת המלוכה היתה מאיסה בשני העניינים שהיו בשמואל –

שופט ומעמיד מלכות ה' 'שופט' הוא על פי דיני התורה ,אבל 'מלך' פורץ גדר

בהוראת שעה נגד דיני התורה בשמואל היו שני החלקים – שופט ומלך ,ובקשת

מלך שישפוט היא מאיסה בשני החלקים בהעמדת מלכות שהיא המשך מלכותו

דשמואל ,יש איזה תיקון למאיסותם בהקב"ה ובשמואל לא יתכן ששאול ימות

בחיי שמואל כיון שבזה תתבטל המשכת מלכותו דשמואל משיחת שאול על ידי

שמואל היתה ביניהם ביחידות לפי שכל מלכותו אינה אלא המשכת מלכות שמואל

לא היתה לשמואל בחינת ראיה בעצם מלכות ישראל אלא בשאול שהמשיך

מלכותו.

ו

מלכות שאול .................................................................................................................שסג

שאול היה נצרך לכמה עניינים וזכויות קודם שנתמנה למלך דוד נמשך למלך

בלא הקדמות והכנות ואף לא הוצרך לבוא אל שמואל שימשחנו המלכות שייכת

לשבט יהודה ולא לשאול שהיה משבט בנימין שאול הוצרך לריבוי הכנות וזכויות

כיון שמלכותו אינה אלא מינוי של העם ע"י שמואל המצוה להעמיד מלך היא

דוקא משבט יהודה ,ולכן דחיקת הקץ בבקשת מלך משבט אחר נחשבת מאיסה

בה' שאול נמשח ל'נגיד' שמלכותו הזמנית אינה אלא בשביל הצלת ישראל 

כל הסכמת השי"ת להמלכת שאול היתה רק עבור הצלת בני ישראל מיד פלשתים

הסטיה שהיתה בהמלכת שאול גרמה להתדרדרות מוחלטת של עם ישראל 

מינוי שאול למלך היה רק על ידי העם אבל שמואל לא משחו ל'מלך' אלא ל'נגיד'

מלוכה ונבואה לא נמסרו ביחד לשום אדם בעולם אלא למשה רבינו שאול

הוצרך למעלת הנבואה קודם שהומלך כיון שלא היה זה ברצון ד' שאול הוצרך

לעורר זכות רחל ובנימין כיון שאינו מלך בחפצא אלא במינוי מיוחד.

ז

מלכות שאול ומלכות עמון ......................................................................................שע

מדוע דוקא במלחמת עמון הוצרכו למלך ולא בשאר המלחמות מדוע דוקא

כתר מלכות עמון שהיה עבודה זרה ,היה עדות על מלכות דוד מלכות בית דוד

נבנית על ידי ביטול מלכות עמון ומואב כתר מלכות עמון שבו פגמו את צורת

הנחש מעיד על מלכות בית דוד שיסודה היא עקירת מלכות הרע כל נצחון של

34 / 109

שלג

א /תוכן הענינים

ישראל על בני עמון מעמיד יותר את מלכות בית דוד המלחמה עם עמון היתה

על קביעות המלכות בעולם ,וכשישראל ניצחו נתבססה מלכות שאול דוד ביטל

לגמרי את מלכות עמון ,ובזה העמיד את מלכות בית דוד ומלך המשיח עטרת

מלכות הטומאה היתה בראש מלך עמון ,ומואב היו טפלים לו.

ח

שאול ..................................................................................................................................שעד

צדקתו ושלמותו של שאול נכתבה ברמז בלבד מחמת גודל צניעותו תחילתו של

שאול היתה כשרץ למרחוק וחטף את הלוחות מידי גלית כשחרבה שילה אחר

כל מעלותיו של שאול המלך המפורטים במדרש ,גולת הכותרת שהיה בן תורה 

גדולת נפשו של שאול עד מיתתו ולאחר מיתתו.

ט

שאול במלחמת עמלק .............................................................................................שעח

שמואל הודיע לשאול שכבר בביאת עמלק על ישראל במדבר נקבעה מחייתו על

שאול מחיית עמלק מוטלת על המלך משום שמלכות ד' בעולם נקבעת על ידי

מלכות בישראל מחיית עמלק נצרכת שתהיה מלעילא ומלתתא ,שאול מלמטה

ושמואל מלמעלה הנהגת המלכות נתונה רק תחת ציויים ישירים מד' ,וכששמע

שאול בקול דואג פקעה מלכותו כאשר מחל שאול לאותם שביזוהו התחילו נצני

הפקעת מלכותו אף שלא היה חטא בדבר מה שאמר שמואל "ועתה שמע לקול

דברי ד'" ,הכוונה לדיבורו הישיר של ד' אליו.

י

ישי בית הלחמי ............................................................................................................שפה

יסוד מלכות דוד מתוך כוחו של ישי אביו שהיה ראש לנסיכי אדם ומת בעטיו

של נחש ישי אבי דוד הכיל בלבו תורת שישים רבוא ,ושוב הרביץ אותה תורה

דששים רבוא השומע תורה מפיו של ישי ,שמע תורה של מתן תורה – של מעמד

הר סיני שבעת הרועים תפקידם לבנות את העולם הזה ולהחתימו בחותם של

עולם הבא.

יא דוד משכיל וד' עמו ....................................................................................................שפט

כוונת שאול ב"מיטיב נגן" היתה לאדם שלם בכל מיני שלימות שאז יש שלימות

בנגינתו גלית טען שאותה מלכות ישראל שהיא מייצגת את מלכות ד' בבריאה,

כבר איננה דוד שנמשח על ידי שמואל ,ומלכותו היא מלכות ד' בבריאה ,יכל

לנצח את גלית דוד אף על פי שהיה משכיל ,לא שכלו הדריכו אלא קבע הכל לפי

רצון ד'.

35 / 109

שלד

ביד נביאך /שמואל

יב יהונתן בן שאול ...........................................................................................................שצג

כשהבחין יהונתן במעלת "וד' עמו" של דוד ,הכיר שהמלוכה שייכת אליו והתקשר

בו גדר המשנה למלך דיונתן יהונתן מסר את המלוכה לדוד והשאיר לעצמו

זכות המשנה ,שהוא מענין "פלגי קיסר" כח מלכות יהונתן אינו אלא מכוחו של

שאול במיתת שאול ובניו הוכרע שאין מקום ליהונתן להיות משנה למלך לדוד

יונתן הפסיד את כח מלכותו כשעבר על השבועה שלא יאכלו לחם עד הערב.

יג גדר חלות מלכותו של דוד ....................................................................................שצח

כאשר בא דוד ממערת עדולם אל ארץ יהודה החלה מלכות מסוימת של דוד על

יהודה נבל חלק על משיחתו של דוד ,ולכן נתחייב מיתה אף שעדיין לא יצא

טבעו של דוד כשנודע לשאול שביקש דוד להרוג את נבל כמורד במלכות ,חזר

להקפיד על דוד בנתינת אכיש את צקלג לדוד ,היה בזה מעשה חידוש ממלכתו

של דוד מלחמת עמלק בצקלג היתה כדי לעכב הקמת מלכות בית דוד– מלכות

מלך המשיח.

יד מיתתו של שמואל הנביא וגדרה ..........................................................................תג

מיתת שמואל נכתבה פעם שנית לפי שכשהוצרכו לו הרגישו שמת בשנית ביאור

נוסף שפעם ראשונה לא מת ממש אלא בטל מקצת כוחו ויש בזה מגדר מיתה 

אין אפשרות לחייו של שמואל אלא עד העמדת מלכות דוד כדי שלא יבטלו

מעשיו בחייו לא מת שאול בימיו ,וגם לא גילה לו למי תינתן המלוכה כדי להקים

מלכות דוד היה צריך להמשיך את נבואתו של שמואל גם לאחר מותו.

טו גדר מלכות דוד ................................................................................................................תח

המלכות העצמית של דוד היתה על יהודה ,ואחר כך נמשכה מלכותו על ישראל

מלכות שאול היתה על כל ישראל חוץ מיהודה ,שהיתה בגדר נספח במלכותו

כיון שמלכות דוד על ישראל הוא מכח מלכות שאול ,כשפגע במפיבושת לבית

שאול נחלקה המלכות רחבעם מלך גם על שבט בנימין שבטו של שאול ,משום

שהמשך מלכות שאול לדוד היא ע"י מיכל בת שאול נישאה לדוד נוצר חיבור

והמשכיות מלכות שאול תנאי עמידת מלכות בית דוד ומלך המשיח מחייבת

חיבור לאבות הקדושים.

36 / 109

שלה

א /תוכן הענינים

טז דוד ובנין בית המקדש ................................................................................................תיג

במלחמת צקלג קיים דוד מחיית עמלק ,וכשנח מכל אויביו ביקש לבנות המקדש

כשהיתה בירושלים שליטה מסוימת של היבוסי נחסר ב"העמדת מלך" ולא יכלו

לבנות המקדש כשאמר ד' לדוד שלא יבנה הבית סבר שעדיין יש חסרון ב"והניח

לכם מכל אויבכם" בהכניעו את כל עשרת העממים שהובטחו לאברהם אבינו

נקבעה שלימות מלכות דוד.

יז

כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה ...............................................................תיח

ביקש לעשות ולא עשה נסיון דוד היה בעצם ה"ביקש" אף על פי שבודאי לא עבר

וגם לא היה עובר בת שבע היתה זיווגו של דוד מששת ימי בראשית בת שבע

הייתה זיווגו של דוד בצורת חייו דשלש שעות.

חרב בני עמון .................................................................................................................תכא

ביטול מלכות עמון הוא התבססות מלכות ישראל – מלכות בית דוד כתר בני

עמון היא העדות על מלכות בית דוד גרם הריגת אחד מגדולי גיבורי דוד על ידי

בני עמון ,הוי פגיעה בעצמות מלכות דוד חטא הריגת אוריה היה הגברת העבודה

זרה דעמון.

יח מרד אבשלום ..................................................................................................................תכו

ההתנגדות לדוד ולמלכותו נבעה מחטא בת שבע ומהריגת אוריה החתי ישראל

מסרו נפשם לקיום מלכות אבשלום אבשלום היו כל רמ"ח אבריו מושלמים

לעבודת ד' ,וסברו ישראל שהוא הראוי למלוכה מאחר שהתורה הסמיכה את

הפרשיות נתחדש מצב שמיפת תואר יוצא בן סורר ומורה השנאה שהיתה אצל

כמה מגדולי ישראל היא על שנטל דוד את המלכות מבית שאול.

יט מנין דוד את בני ישראל ............................................................................................תלג

חרון אף ד' שהסית את דוד לספור את ישראל היה משום העדר ביקוש בית המקדש

ענין המנין הוא התייצבות לפני ד' כשמוסר את כולו אל השם יתברך נשיאות

ראש שנאמר במניין הוא לרומם את ישראל למצב של עמידה והתייצבות לפני ד'

דוד סבר שכלל ישראל הגיעו למדרגה של כושר עמידה לפני ד' מפאת גודל

שלמותם אחר שמנע ד' את דוד מלבנות בית לד' ,חפץ היה להוריד השכינה

על כל אחד במשכנו בקנין מקום המקדש להשראת השכינה בישראל,

נעשה תיקון למנין ישראל.

37 / 109

שלו

כ

ביד נביאך /שמואל

אבנר בן נר ......................................................................................................................תלח

המלחמה בין אנשי דוד לאנשי אבנר היתה אם כבר הגיע זמן מלכותו הנצחית של

דוד אבנר היה עומד על משמר מלכות שאול מלחמת הנערים בברכת גבעון

ע"י שנים עשר נערים מכל צד היה כנסיון איזו מלכות היא העיקרית עשהאל היה

לו חלק בדוד עצמו על כן הוא ביחוד רדף אחרי אבנר יואב בן צרויה היה השומר

בפועל של מלכות בית דוד.

כא דואג ואחיתופל .............................................................................................................תמג

הרבה יש בחז"ל מגדלותם של דואג ואחיתופל בתורה ,ועם כל זאת איבדו חלקם

לעולם הבא עומק התדרדרותם הרוחנית של דואג ואחיתופל עד שאול מטה 

לשון מינות בדואג ואחיתופל הוא משום שרצו לבטל פסק הלכה שנקבע בישראל

תורתן של דואג ואחיתופל גדר חכמה ולא גדר תורה דואג ואחיתופל היו

משוללים מההבנה שתורה איהי קב"ה תורת דואג ואחיתופל כבית מלא תבן.

כב יואב בן צרויה ...............................................................................................................תמח

אצל דוד ומלחמותיו ,היו הגיבורים תכלית הענין ,שהם שותפים בהעמדת מלכות

בית דוד ענינו של יואב ראש הגיבורים אשר לדוד ,להעמיד ְוּל ַשׁ ֵמּר את מלכות

בית דוד יואב במיתתו הראה מסירות עצומה לדוד פעולותיו של יואב בקשר

לאבשלום היה עבור דוד יואב בקרבו את אבשלום היה דעתו להכינו למלכות

אחרי דוד ,וכשמרד הבין שטעה.

38 / 109

12

ביד נביאך /שמואל

והברכה אחת היא לעוסקים במלאכה מלאכת הקודש ,בשימת עין ובנתינת לב בהודאה

עמוקה מקרב לב ,הרב יצחק הורביץ שליט"א ,הרב נתן אריאל מתתיהו שליט"א ,הרב משה

טוביה כהן ארזי שליט"א.

וברכה מיוחדת למנווט את כל המלאכה ,בשום לב וברוב כשרון ,הרב עוזיאל שרעבי

שליט"א ,ישא ברכה מאת ד' לרב טוב ,והצלחת נצח ,לו ולביתו וכל אשר לו.

39 / 109

ע

שמואל א יד

הבּקר ְ ֹ

ויּאמרוּ

בּהם ִאישׁ ַ ֹ ְ

נשׁאר ָ ֶ

ולא ַ ְ ֵ

בהם | ַעד אוֹר ַ ֹ ֶ

ונבזה ָ ֶ

לילה ְ ָ ָֹ

ְַָ

נקרבה ֲ ֹ

האלהים:

הלם ֶאל ָ ֱ ֹ ִ

הכּהן ִ ְ ְ ָ

ויּאמר ַ ֹ ֵ

בּעיניֲ ע ֵשׂה ַ ֹ ֶ

ָכּל ַהטּוֹב )ס( ְ ֵ ֶ

בּיד

התתּנם ְ ַ

פלשׁתּים ֲ ִ ְ ֵ

אחרי ְ ִ ְ ִ

הארד ַ ֲ ֵ

בּאלהים ַ ֵ ֵ

ויּשׁאל ָשׁאוּל ֵ ֹ ִ

לז ַ ִ ְ ַ

ויּאמר ָשׁאוּל ֹגּשׁוּ ֲ ֹ

ישׂראל ְ ֹ

הלם ֹכּל

ענהוּ ַבּיּוֹם ַההוּא :לח ַ ֹ ֶ

ולא ָ ָ

ִ ְָ ֵ

לשאול באורים ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה וגו' ,ויאמר הכהן נקרבה הלם אל

ותומים

קודם האלוקים )שם ,לו(.

המלחמה

לכאורה מבואר דשאול סבר דאין צריך בכאן שאלת אורים ותומים ,והכהן סבר

דצריך שאלת אורים ותומים ,ויש לבאר פלוגתתם.

ובפשוטו פלוגתת הרמב"ם והרמב"ן הוא ,עיין רמב"ם בספר המצוות )סוף שורש

יד( שכתב ,וידוע שמלחמות וכבישת עיירות לא יהי ו אלא במלך ,ובעצת סנהדרין

גדולה ,וכהן גדול .ברם הרמב"ן בסוף ספר המצוות כתב שמצוה על המלך להי ות

שואל באורים ותומים.

והנה לדעת הרמב"ם באמת מדויק מה ששאל שאול ,ואמר נרדה אחרי

פלשתים וכו' ,ויש לעיין את מי שאל שאול ,ולדעת הרמב"ם אחרי שדעתו היתה

לרדוף אחרי פלישתים הרי דעת מלך יש כבר ,והשתא צריך לשאול לסנהדרין ולכהן

גדול ,ומן הנראה דויאמר שאול נרדה וגו' ,היינו ששאל את הסנהדרין ,והכהן גדול,

והשיבוהו הסנהדרין כל הטוב בעיניך עשה ,אבל הכהן לא הסכים לזה ,ואמר

ששאלה זו צריכה הכרעת אורים ותומים.

]ואפשר שעל כן קודם ויאמר הכהן איכא פיסקא באמצע פסוק ,לומר שהדיבור

היה גם אל הכהן ,והכהן פרש מתשובת הסנהדרין ,וסבר שצריכים שאלת אורים

ותומים[.

למה לא נענה וישאל שאול באלקים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ,ולא ענהו

שאול

באורים ביום ההוא )שם ,לז(.

ותומים

הנה מבואר )יומא עג ,ב( דכששואלים שתי שאלות כאחת אין עונים מן

השמים ,ולדוד ענו כמבואר שם משום דוחק השעה .ואפשר אם כן דעל כן לא

השיבו כאן לשאול.

אמנם אם מהאי טעמא הי ו צריכים להשיבו על שאלה הראשונה ,ומדלא

השיבוהו כלום ,הבין דיש בזה חטא ,אמנם בירושלמי )יומא פרק ז הלכה ב( איכא למאן

דאמר דאין משיבין כלום לשואל שתי שאלות.

רק ביום ההוא ולא ענהו ביום ההוא )שם(.

לא נענה

יש לעיין דלכאורה תיבות "ביום ההוא" מי ותר .ואפשר דכבר שאל שאול בעבר

באורים

ותומים באורים ותומים ,והיה נענה תמיד ,ועל כן הודגש דרק ביום ההוא לא נענה ,ועל כן

הבין שאול שיש בכאן איזה חטא.

40 / 109

פירושי

שמואל א

הראשונים

קפא

פירוש הרד"ק

אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תוחו בן

צוף אפרתי )א ,א(.

ויש לתמוה אחר שאמר מהר אפרים למה אמר

אפרתי אחר כן ואפשר שאמר גם כן לפי שהוא

ואבותיו היו גרים שם ועל צוף אמר אפרתי לא

על אלקנה כי על אלקנה כבר פירש מהר אפרים

זהו נכון לפי הפשט.

לכאורה רצה לומר ,שכיון שגם אבותיו

היו גרים שם ,כבר נקראה כל המשפחה על

שם אפרים .להיות קבועים שם מדורות.

ומה שכתב ועל צוף אמר אפרתי הוא

לכאורה פירוש נוסף ,ואולי כוונתו לפרש

מה שכתב שגם אבותיו היו גרים שם .והיינו

כל אבותיו עד צוף .ואפרתי קאי על צוף,

ועל כל הבאים אחריו.

כשהיה עולה היו הכל עולין ,לכך נקראת

העיר על שמו.

עד מתי תשתכרין )שם יד(.

עד מתי תשתכרין -עד מתי תראי עצמך כאילו

את שכורה שאת מתנועעת בשפתי פיך ואין

דבריך נשמעין.

משמע שסבר שעושה עצמה שכורה

אף על פי שאינה שכורה ,וכנראה שפירש

כן משום לשון תשתכרין דכתיב ,מיהו צ"ע

בזה הרי כתוב בהדיא בפסוק י"ג ויחשבה

עלי לשכורה ,וגם עיין בהמשך הפסוקים

בדברי הרד"ק עצמו שכתב הסירי את יינך

-והתפקחי כי את נראת כשכורה.

ועלה האיש ההוא מעירו )שם ג'(.

ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים

שלשה ואיפה אחת קמח )שם כד(.

ועלה -כן היה עושה בכל שנה ושנה שהיה

עולה לשילה לזבוח ומה שאמר מעירו לומר

שהיה מזרז בני עירו לעלות ,ובדרש לא בדרך

שהיה עולה בשנה זו היה עולה בשנה אחרת

אלא בכל שנה היה עולה בדרך אחרת בשביל

להשמיע את ישראל ולהעלות אותן לשילה.

במה שאמר שהיה מזרז בני עירו

לעלות ,עיין בפירוש מהר"י קרא כאן

שהביא ממדרש רבותינו דכל בני העיר היו

נקראים בני עירו של אלקנה ,הרי הוא

מדריכן לרגל ,שהיו כל בני עירו ממתינין לו

בפרים שלשה -מהם לאכול ומהם לזבוח לה'

וכן ואיפה אחת קמח לאכול ולהקריב ממנה

מנחה וכן ונבל יין לשתות ולהסיך ממנו ,לפיכך

אמר וישחטו את הפר ולא אמר הפרים ר"ל הפר

שהקריבו לה'.

הנה גם מכמות הקמח מוכח שלא היה

הכל לקרבן ,דשלש פרים צריך תשעה

עשרונות ובכאן היו עשרה עשרונות –

איפה קמח וכו' .ועיין רבינו ישעיה שפירש

דג' פרים צריכים ט' עשרונים הרי איפה

חסר עשרון ,וקמח הוא סלת כמו שלש

41 / 109

שמג

ב /עלי הכהן ובניו

עלי הכהן ובניו

הנה עלי הכהן היה חוליא יחודית בשלשלת מסירת התורה בישראל ,שהנה הרמב"ם

)בהקדמה ליד החזקה( כשסידר את מהלך מסירת התורה כתב" ,אף על פי שלא נכתבה

תורה שבעל פה למדה משה רבינו כולה בבית דינו לשבעים זקנים ,ואלעזר ופינחס ויהושע

שלשתן קבלו ממשה ,וליהושע שהוא תלמידו של משה רבינו מסר תורה שבעל פה וצוהו

עליה ,וכן יהושע כל ימי חייו למד על פה ,וזקנים רבים קיבלו מיהושע וקיבל עלי מן הזקנים

ומפינחס ,ושמואל קבל מעלי ובית דינו ,ודוד קיבל משמואל ובית דינו וכו'".

והנה מיהושע עד עלי היו שנים רבות ,ואותם זקנים שקיבלו מיהושע מסרו התורה

לזקנים שבאו אחריהם ,בשונה מהם עלי שלא קיבל רק מזקנים שקיבלו מיהושע ,אלא

הוא קיבל גם מפינחס שקיבל מפי משה עצמו.

יש להעיר עוד דהרי בין הזקנים לעלי היה דורות של שופטים ,ולכאורה קיבלו

השופטים מהזקנים ,ועלי היה צריך לקבל מן השופטים ,מיהו ברמב"ם לא הוזכרה כל

המסירה דרך השופטים ,ברם באמת באבות דרבי נתן )פרק א הלכה ב( "תניא שופטים קיבלו

מזקנים" ,ומכל מקום כתב הרמב"ם דעלי קיבל מהזקנים ,הרי שלעלי היתה קבלה מיוחדת,

מלבד מה שקיבל גם מפינחס שקיבל ממשה רבינו.

עלי קיבל מהזקנים השמועות ששמעו מיהושע ,ומפינחס קיבל פלפולא של תורה

הנה בגמרא )נדרים לח ,א( אמרו דלא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו ,ומסקינן שם

דהכונה לפלפולא של תורה ,ואף על פי כן נהג בה משה רבינו טובת עין ונתנה לישראל,

והנה אותה פלפולא של תורה הוצרכה לישראל מיד אחר פטירת משה ,שנשתכחו כמה

וכמה הלכות ,כמבואר )תמורה טז ,א( ,והחזירם עתניאל בן קנז בפלפולו.

ונראה לחדש שמכל מקום אף על פי שמשה רבינו מסר פלפולא של תורה לישראל

אף על פי שניתנה לכתחילה לבניו ,מכל מקום היתה מסירה מיוחדת של פלפולא של תורה

לבניו – ממשיכם של משה רבינו ,האומנם ממשיכו של משה בזה לא היו בניו ממש אלא

בני אהרן אחיו ,וכדאמרו ז"ל )הובא ברש"י( על הכתוב )במדבר כז ,טז -כא(" ,יפקוד ד' אלקי

הרוחות לכל בשר איש על העדה"" ,כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד

לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שירשו בני את גדולתי ,אמר לו הקדוש ברוך הוא

לא כך עלתה במחשבה לפני וכו' ,ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל במשפט האורים וגו' ,הרי

42 / 109

דשמ

ביד נביאך /שמואל

שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז מבית אביך שאף יהושע יהא צריך לאלעזר"] ,ואף

שנראה ששם הנידון הוא הנהגת הכלל ,מכל מקום נראה דהדרגא הנוספת של אלעזר

בהנהגה ,היא מכח דרגתו בתורה ,ויעויין גם בספרי דברים )פיסקא שה( שאמר הקדוש ברוך

הוא למשה רבינו והלא בני אהרן כאילו בניך הם[.

והגדרת פלפולה של תורה ,מבוארת ברמב"ם שם ,בהקדמתו ליד החזקה" ,ומימות

משה רבינו ועד רבינו הקדוש לא חיברו חיבור שמלמדין אותו ברבים בתורה שבעל פה

אלא בכל דור ודור ראש בית דין או נביא שהיה באותו הדור כותב לעצמו זכרון השמועות

ששמע מרבותיו והוא מלמד על פה לרבים" ,וזה הוא לכאורה מסירת התורה עצמה.

ושוב כתב הרמב"ם" ,וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה

ומהלכותיה כמו ששמע ,ומדברים שנתחדשו בכל דור בדינים שלא למדום מפי השמועה

אלא במדה משלש עשרה מדות ,והסכימו עליהם בית דין הגדול" ,ונראה שענינות אלו הם

מגדר פלפולא של תורה.

והנה כאשר קיבל עלי תורה מהזקנים ,היינו שקיבל מהם השמועות ששמעו הם

מיהושע ,ששמע ממשה רבינו ,ועוד קיבל עלי תורה מפינחס שהוא קיבל פלפולא של

תורה ממשה רבינו כגדר בניו של משה ,שאותה פלפולא של תורה נמסרה למשה ולבניו

כאמור.

והנה כתב הרמב"ם שעלי מסר התורה לשמואל הנביא ,ובאמת שהיתה חולית ביניים

בין עלי לשמואל שעל ידי חוליא זו היתה צריכה להמסר התורה לדור הבא ,וחוליא זו היא

היתה חפני ופינחס בני עלי ,אלא שמתו מפאת חטאם ,ונעשה הפסק במסירת התורה של

עלי ,ונמשכה תורת עלי אל שמואל.

עלי ובניו המה ארונות קדושים נוצרים את חוקי

תורה שבע"פ הכתובים על לב החכמים

וכדי לבאר את גודל דרגתם של בני עלי ,הנה כתיב )בשמואל א ד ,כא – כב( ,שכאשר

כרעה אשת פינחס ללדת בבא שמועת מיתת בעלה" ,קראה לנער אי כבוד לאמר גלה

כבוד מישראל אל הלקח ארון האלקים ,ואל חמיה ואישה ,ותאמר גלה כבוד מישראל כי

נלקח ארון האלקים" ,ופירש שם המלבי"ם" ,כי גלה כבוד מישראל אל הלקח וגו'" – כונתה

שיש שתי תורות ,תורה שבכתב ומשכנה בארון ,ותורה שבעל פה משכנה בלבות חכמי

ישראל אשר קבלו ממשה רועה נאמן ,ואם יעדר אחד ישלימהו השני ,רוצה לומר אם היה

נלקח הארון לבד ועלי ובניו היו בחיים היה אפשר להחזיר התורה על ידם ,כמו שכתב רבי

43 / 109

שמה

ב /עלי הכהן ובניו

מאיר ]נראה דצריך לומר רבי חנינא[ "אלמלא דאשתכח תורה מישראל הוה מהדרנא ליה

מפלפולי" ,אבל עתה גלה הכבוד בהחלט כאשר נלקח הארון וגם מת חמיה ואישה.

ותאמר ,אחר כך הוסיפה לומר ,שאין לחלק זה בשני שמות ,כי כמו שהארון ,הוא ארון

אלקים השומר לדברות האלקיים אשר היו חרותים על הלוחות אבנים ,כן עלי ובניו מקבלי

תורה שבעל פה ,המה ארונות קדושים נוצרים את לוחות הברית החרות על לוח לב שהם

חוקי תורה שבעל פה הכתובים על לב החכמים ,כמו שכתוב "ועל לבם אכתבנה"" ,ותורתך

בתוך מעי" ,עד שעל אבדן שניהם יצדק לאמר – נלקח ארון אלוקים ,ויהיה ארון ֵשׁם המין,

רוצה לומר ארונות האלוקיים כולמו ,הארון לתורת הכתב ,והארונות לתורה שבעל פה,

ובזה עוררה אבל גדול על בעלה ואישה להשוותם עם ארון הברית ,וכמו שאמרו חז"ל

"כמה טפשאי וכו' דקיימי מקמי אורייתא ולא קיימי מקמי גברא רבא וכו'".

חפני ופינחס מבית דינו של עלי הצטרפו לאביהם למסירתה של תורה

ואפשר שיש להאיר בזה הארה נוספת ,דהנה הרמב"ם בלשונו שם במסירת עלי

לשמואל ,אמר" ,ושמואל קיבל מעלי ובית דינו" ,הנה לא נתפרש מי הם בית דינו של עלי,

]ובאמת בשתי מוסרי התורה לא הזכיר הרמב"ם את בית דינם ,ומעלי ואילך הזכיר את בית

דינם של מוסרי התורה ,אם כי הזכיר הרמב"ם קודם לכן שתורה שבעל פה למדה משה

רבינו כולה בבית דינו ,וגם כתב הרמב"ם )בפרק א ממלכים הלכה ג( שמינוי יהושע היה על ידי

משה רבינו ובית דינו ,עיין שם ,וצריך בירור בענין הזה[.

ולהאמור אפשר דבית דינו של עלי היו בניו ,חפני ופינחס] ,ובית דינו לאו דוקא שישבו

עמו בדין ,דבניו פסולים לישב עם אביהם בדין ,אלא יש בזה גדר של צירוף לאביהם

למסירתה של תורה ,ואם כנים אנו בזה הנה קיבל שמואל תורתו גם מחפני ופינחס ,וצריך

עיון[.

הפגיעה במלכות שמים ע"י חפני ופנחס

וביסוד חטאם של חפני ופינחס הדברים יגעים וסתומים מאוד ,והרי העידו חז"ל )שבת

נה ,ב( שכל האומר חטאו אינו אלא טועה ,ובמדרש שמואל )פרשה ו( "תני רבי שמעון בר

יוחאי אמר להן הקדוש ברוך הוא מפני מה אתם אוכלים שירי מנחה ומניחין את הקומץ

לזבובים ,ומפני מה אתם אוכלים את הבשר ומניחים את החלבים שטוחין בחמה ,מה

ישראל אומרים לו יבא כהן ויזרוק הדם ויקטיר את החלבים ואחר כך יקח לו בשר ,ומה

הכהן אומר להם הדם איני זורק והחלבים איני מקטיר ,תנה בשר לצלות לכהן ואם לא

לקחתי בחזקה וכו'" ,עיין שם.

44 / 109

6

ביד נביאך /מלכים

שיעורי עיון ומחשבה במקראות הנ"ך ובדברי ימי הנביאים

א

ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו ......................................................................רעט

ב

וישכב דוד עם אבותיו .................................................................................רפה

ג

ונתת לעבדך לב שומע ...............................................................................רפט

ד

שלמה המלך ..................................................................................................רצד

ה

כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת ............................................רצט

ו

ויבן הבית לד' ................................................................................................שח

ז

בנה בניתי בית זבול לך ...............................................................................שיג

ח

משיח בן יוסף – משכן שילה ,משיח בן דוד – בית המקדש ...............שיח

ט

סתירת זקנים בנין ......................................................................................שכט

י

ירבעם בן נבט ...............................................................................................שלג

יא

אביה ואסא מלכי יהודה ...........................................................................שלט

יב

אסא ויהושפט מלכי יהודה .......................................................................שמנ

יג

עמרי מלך ישראל והעיר שומרון .............................................................שנא

יד

אחאב מלך ישראל ........................................................................................שנו

טו אחאב וכרם נבות ........................................................................................שסב

טז ביום ההוא יגדל המספד בירושלים .........................................................שסו

יז

יהושפט מלך יהודה ובית אחאב ...............................................................שע

יח

בית יהוא .........................................................................................................שעה

יט יואש מלך יהודה ועתליהו .......................................................................שפב

כ

יואש ואמציהו מלכי יהודה ........................................................................שפז

כא אמציהו ואחז מלכי יהודה ..........................................................................שצג

כב אחז מלך יהודה ..........................................................................................שצח

כג

בבנינה העמידה לי רשעים -מנשה וחבורתו אמון וסיעתו ..............תד

כד טהור מטמא -חזקיה מאחז; יאשיהו מאמון ..........................................תט

כה אמון בן מנשה ...............................................................................................תיב

48 / 109

7

כו

יהויקים -כסו פניו חרולים ........................................................................תטו

כז

חזקיהו מלך יהודה ......................................................................................תיח

כח סנחריב מלך אשור .......................................................................................תכב

כט יאשיהו המלך .................................................................................................תכו

ל

צדקיהו מלך יהודה ......................................................................................תלב

לא אליהו הנביא ..................................................................................................תלח

לב אלישע הנביא ................................................................................................תמג

לג

גחזי ................................................................................................................תמח



מפתח הענינים

מלכים א ..........................................................................................................................תנה

מלכים ב .........................................................................................................................תעה

49 / 109

רסט

תוכן הענינים

תוכן הענינים

א

ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו ...................................................................................רעט

סיבת דוד בכריתת כנף מעילו של שאול צורת המלכות של שאול -צניעות

בירושה בכריתת כנף מעילו של שאול היה פגיעה בצניעותו ובעצם הנהגת

מלכותו הקב"ה רמז לדוד על פגיעתו בשאול ע"י דמיון קטיעת כנף מעיל

לכריתת ראשו של אדם מה בין הנהגת מלכות שאול להנהגת מלכות דוד 

הנהגת מלכות שאול היתה התגלמות מלכות ד' ממש באדם הנהגת מלכות דוד

ענינה ויסודה התבטלות מוחלטת לפני מלכות ד' מהות מלכות בית דוד בבחינת

מקבל כאור ה'לבנה' שהושלם במלכות שלמה המלך דוד המלך צווה את שלמה

בנו על הריגת שמעי בן גרא לפי שפגם בהנהגת מלכות דוד ציווי דוד על הריגת

יואב שמרד במלכות כשחפץ למנות את אדוניה שחלק על צורת הנהגת מלכות בית

דוד אבישג השונמית היתה כעין תיקון לדוד המלך להורות שעדיין לא הושלם

בחינת מלכות בית דוד כמקבל רחבעם בנו של שלמה המלך נתמנה תחתיו ושינה

את הנהגת מלכות בית דוד ואיבד מלכותו.

ב

וישכב דוד עם אבותיו ...............................................................................................רפה

דוד היה צריך להקבר במערת המכפלה להשלמת המרכבה אך נכלל בקבורת אדם

הראשון דוד המלך קיבל שנותיו מהאבות הקדושים לתיקון שנותיו שקיבל

מאדם הראשון אחר החטא האבות נקברו בקבר אדם הראשון שתקנו את חטאו

יסודה של מלכות בית דוד הועמדה בחברון דוקא שהוא מקום קבורת האבות.

ג

ונתת לעבדך לב שומע .............................................................................................רפט

בקשת שלמה היתה שלימות התורה וממילא ידע על ידה כל חכמת הבריאה 

כיצד זכה שלמה לגמרה של תורה -תורת הלב על אף עומק תורת הלב של

שלמה לא היה בידו לשפוט בלא עדים בתחילת מלכותו זימן הקב"ה דין בלא

עדים ,כדי שמלכותו תהיה באופן של כסא ד'.

ד

שלמה המלך ...................................................................................................................רצד

חלקו של שלמה המלך לעולם הבא שלמה סבר דכיון שהגיע לשלמות ,תפקידו

הוא להביא את העולם לשלמות של לעתיד שלמה אסף נשים מכל העמים כדי

50 / 109

ער

ביד נביאך /מלכים

שיסתפחו תחת יד ישראל ויבוא העולם על תיקונו הבת קול שיצאה גילתה שכל

כוונתו של שלמה היתה להרבות כבוד שמים.

ה

כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת ...................................................רצט

התמיהות בצירוף נישואי בת פרעה וחנוכת ביהמ"ק ובדברי הקב"ה באותה שעה 

הפגיעה שנעשתה בהקמת המקדש היא פגיעה במלכות שלמה שגדרה מלכות ד'

הקמת המקדש היא כדי להמליך את ד' בעולם ,נישואי בת פרעה היה כדי לקרב

את שליטת הטוב על הרע ולהשלים את ביהמ"ק התגברות שמחת הנישואין

מעל שמחת ביהמ"ק הראתה את הפגם השמחה הראתה העדפת קירוב העולם

לד' מעל השארת השכינה בעולם הזה לא זו בלבד שלא היה בנישואין תיקון

לביהמ"ק אלא נגרם קלקול וננעץ יסוד החורבן כיון ששלמה תיקן תיקון בעולם

אבל קלקל בביהמ"ק נוצר בעולם מקום חדש שלא ניתקן וממנו יצא החורבן 

החזרת מלכות ד' ע"י מלך המשיח גדלות מלכות המשיח מכל המלכים – כל

המלכים מלכותם מהיצר הטוב ,מלך המשיח מבטל יצר הרע ומעמיד יצר הטוב 

יסוד מלכות שמים בבריאה היא בלא יצר הרע וחטא עץ הדעת קלקל חזרת

המלכות במתן תורה והעגל קלקל חזרת המלכות בימי שלמה והקלקול בנישואי

בת פרעה תוקף מלכות אדום בשליטתה על הזמן – שורש הבריאה העם

שיזכו להיות יושבים לפני ד' בתיקון מלכותו הם לומדי התורה המושלמים במידותם.

ו

ויבן הבית לד' ..................................................................................................................שח

שלמה בחכמתו הצליח לעשות שלום עם מלך צור שהיה מאדום לצורך בנין המקדש

מאה וחמישים אלף אדומיים שבנו את המקדש הם בגדר קיום "אמלאה החרבה"

מקדש שבנה שלמה אף ששרתה בו שכינה נפל בסוף ביד האויבים שלמה

צירף גם מן העמים להקמת המקדש ,להעמיד בזה את חזון אחרית הימים.

ז

בנה בניתי בית זבול לך ............................................................................................שיג

שלמה המלך כיוון את מקום העמדת המקדש אל מול הכסא שלמעלה גלגל

ושילה ונוב וגבעון היו מחוברים אל הקב"ה כי היו כנגד כסא ד' למטה עד שנבנה

המקדש השכינה היתה מכוונת את מקומה שמלמעלה כנגד המזבח שלמטה 

הרקיע הנקרא זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח ,הורידו שלמה למטה ממש.

ח

משיח בן יוסף – משכן שילה ,משיח בן דוד – בית המקדש ...............שיח

בכיית יוסף ובנימין בפגישתם על המקדשות שיחרבו תפקיד יוסף היה למלוך

כדי להמליך את יהודה מפני התנגדות השבטים קמה מלכות יוסף רק לסלק

51 / 109

רעא

תוכן הענינים

את הרע ממצרים בלא תיקון הטוב יוסף שבא מיעקב שהוא מעין אדם הראשון

קודם החטא בא לכלות את עשו שנטל את זוהמת הנחש מכח ההתגברות בנסיון

מגיעים למלכות קדימת שאול מזרע רחל למלכות בית דוד ,מפני שינוי הסדר

יצא שנלחם בדוד יהונתן בן שאול הבין את הסדר הראוי אם לא היה מתקלקל

היתה צורת המלכות במלך מבית דוד ומשנה לו מזרע רחל חסרון השלימות הוא

הגורם לפירוד מלכות יהודה ומלכות ישראל ירבעם מזרע יוסף היה צריך להחזיר

את הסדר הראוי וקלקל קירוב דוד למפיבושת בן יהונתן מעין שלימות המלוכה,

כשפגע בו נהיה פירוד המלכויות שנותיו של דוד ניתנו מהאבות ,השנים שקיבל

מיוסף כוננו את מלכותו מלכות ישראל היא מלכות ד' בבריאה ועיקרה במקדש

על כן המלך בונה אותו משכן שילה בחלק יוסף הוא ההכנה למקדש שלמה 

אם היה המקדש נבנה מתוך משכן שילה לא היה חרב לעולם וזו בכיית יוסף ובנימין

שורש החורבן מהתנגדות האחים למלכות יוסף תיקון הכל בהכנת משיח בן

יוסף למשיח בן דוד ביאור שורש ענין בית יהודה ובית יוסף מלכות יהודה כנגד

הראש ומלכות יוסף כנגד הלב התמיהה בהריגת משיח בן יוסף איך מתקיימים

בלא הלב בימות המשיח יהא ביטול ללב והוא יתאחדעם הראש לעולם שכולו

רוחניות ביטול האומות והיצר הרע ע"י משיח בן דוד הוא בהפיכת העולם לרוחני

הויה מחודשת צריכה העדר שיקדם לה – לידת משיח ביום החורבן מהעדר

משיח בן יוסף מתהוה משיח בן דוד לעתיד לבא יתאחדו כל ישראל יחד עם יוסף

תחת מלכות בית דוד.

ט

סתירת זקנים בנין .......................................................................................................שכט

העול הכבד שביקשו להקל מעליהם הוא העול הרוחני שהיה עליהם מימות דוד

המלך זרעי הפילוג בזמנו של רחבעם נעשו כבר בימי דוד על ידי שבע בן בכרי 

הילדים שעימם נועץ רחבעם סברו שמאחר והוא ראוי להיות משיח אסור לו לוותר

כלום סיבת הילדים היתה למטרת תיקון העולם.

י

ירבעם בן נבט ................................................................................................................שלג

גדלותו של ירבעם בן נבט כיצד זכה ירבעם למלוך על ישראל הבחינה

בתוכחתו של ירבעם היתה צורת התנהגותו אחר שעלה לכסא המלוכה ירבעם

רצה שעבודת ד' תהיה דרך שני עגלי הזהב ,כעגל שעשו ישראל במדבר מהלך

ירבעם היה לשנות מהנהגת "פני אדם" שבמרכבה להנהגת "פני שור" טעות

ירבעם בעצם גדר מלכותו.

52 / 109

ערב

ביד נביאך /מלכים

יא אביה ואסא מלכי יהודה .........................................................................................שלט

מלחמות רחבעם וירבעם על רחבעם נאסר להלחם בירבעם ולכן נלחם רק דרך

אביה בנו מלחמת אביה עם ירבעם היתה לבטל עגלי הזהב ,וכשלא ביטלם נענש

ביוש ירבעם וביזוי אחיה נחשב כקריאת תיגר על העמדת מלכות ישראל על

ידי השי"ת תיקון אסא את מה שאביה לא תיקן בחייו את עגלו של ירבעם 

אסא ראה שאביו ניגף על שביזה מלכות ישראל ,ביקש ממלך ארם שילחם בישראל

אחיה בן ירבעם היה בדעתו להשיב ישראל למקדש ,אלא שנגזר על בית ירבעם

שיאבדו אילו לא היה אחיה בן רחבעם פוגע במלכות ישראל ,היה מתאחד עם

אחיה בן ירבעם.

יב אסא ויהושפט מלכי יהודה ....................................................................................שמנ

מדרגת דוד היתה שגם הרדיפה וההשגה והכילוי שלו נחשבו כמעשי ד' ממש 

מדרגת אסא היתה ברדיפה בלבד ,שנחשב כמעשה ד' ,וזהו מ"ש "אסא ברגליו" 

מדרגת יהושפט היתה בהעמדת התורה ,ועל ידה ביקש לכלות את אויביו שירתו

ותורתו של יהושפט היא שפעלה את עצם נצחון המלחמה יהושפט היה השמיני

למלכים ,ושמיני יש בו דרגא של חוץ לדרך הטבע השמיני במלכי ישראל כנגד

שמונת מלכי אדום הוא יהושפט ,שע"י נתבטלה מלכותם סיבת גלגול הממון

שניטל ממלכות בית דוד אל מלכות עמון.

יג עמרי מלך ישראל והעיר שומרון ........................................................................שנא

הצלחת עמרי נבעה מנישואי בתו ליהושפט עמרי זכה למלכות ע"י שהוסיף כרך

לארץ ישראל נהגו בשומרון קדושה כירושלים ירבעם ובעשא חפצו להשתלט

על ירושלים עמרי הודה במלכות בית דוד עמרי ביקש לתקן סוד מלכות יוסף

משיח בן דוד יוצא מהחיבור בין זרע דוד לזרע עמרי.

יד אחאב מלך ישראל ......................................................................................................שנו

אחאב -סמל של עושה הרע בעיני ה' מעלותיו הנשגבות של אחאב אחאב

מחזיק תורה ומהנה תלמידי חכמים אחאב נרצה בתשובתו יראת ד' בבית

אחאב מעלתו של אחאב ' -שקול היה' חטאיו של אחאב היו מכח הסתת

איזבל אשתו פנימיותו וחיצוניותו מנוגדים מעשיו שקולים לטוב ולמוטב 

מצבו השקול הוכרע לבסוף לצד חובה.

53 / 109

רעג

תוכן הענינים

טו אחאב וכרם נבות........................................................................................................שסב

תוכחת נבות לאחאב על שעזב נחלת אבותיו דין אחאב נחתם על מעשה כרם

נבות העמדת מלכות אחאב -ביטול עשרת הדברות כיון שהחטא היה ביסוד

מלכותו של אחאב לא מהני לזה תשובת יחיד גם פסל מיכה היה מיסוד ביטול

"אנוכי ד' אלוקיך" שבעשרת הדברות ביטול מלכות אחאב נעשה דוקא על ידי

נבות.

טז ביום ההוא יגדל המספד בירושלים ...................................................................שסו

המספד על משיח בן יוסף הושוה למספד יאשיהו ואחאב תהליך הגלות והגאולה

ע"י יוסף מלכות יוסף יסוד והכנה למלכות בית דוד מלכות יוסף כממלאת

מקום למלכות בית דוד החילוק בין מלכות יוסף למלכות בית דוד מלכות יוסף

לצד מלכות בית דוד ההספדים מתייחסים למלכות בית יוסף ומלכות בית דוד.

יז

יהושפט מלך יהודה ובית אחאב............................................................................שע

התקרבות יהושפט אל אחאב והצטרפותו למלחמה התקרבות יהושפט אל

משפחתו של אחאב כיצד התחברו שבטי יהודה ובנימין עם עשרת השבטים

תיקון העולם ושלימותו רק ע"י התאחדות שבטי ישראל כאחד התקשרות

יהושפט עם בית אחאב התביעה על יהושפט על התקרבותו לבית אחאב 

התקרבות זו לא היתה לרצון לפני ד' התביעה בעינה עומדת על אף התיקון

בהתחברות אל אחאב התחברות עם בית אחאב הובילה כמעט לכילוי מלכות

בית דוד.

יח בית יהוא ...........................................................................................................................שעה

המלכת יהוא למלך על ישראל יהוא קיים ציווי ד' להשמיד בית אחאב יהוא

ניתק את עם ישראל ממלכות יהודה יהוא לא הפסיק את חטאות ירבעם ועגלי

הזהב עונשו של יהוא ע"י חזאל מלך ארם יום שנמשח בו יהוא נמשח גם

חזאל – להקדים רפואה למכה יהוא היחידי שנמשח בשמן המשחה על ידי נביא

חזאל מלך ארם נמשח על ידי אלישע המלכת חזאל על ארם חשובה יותר

מהמלכת יהוא בזכות השמדת בית אחאב ,זכה יהוא למלכות על אף חטאיו 

מלכות יהוא זכתה להושיע את ישראל ישועת ישראל נתקיימה בימי יואש בן

יהואחז הצלת עם ישראל ע"י יהוא – בגדר 'רשע וטוב לו' זכותו של ירבעם

בן יואש שלא קיבל לשון הרע על עמוס זכה ירבעם בן יואש להתמנות מלך על

ישראל על ידי ירבעם נתקרבו מלכות יהודה וישראל.

54 / 109

עדר

ביד נביאך /מלכים

יט יואש מלך יהודה ועתליהו .....................................................................................שפב

הטעם שנגזרה כליה על בית דוד זרעו של דוד נתכלה על ידי עתליה כניסת

עתליה לבית דוד הביאה את גזירת הכליון עליהם כיצד יתכן שהיתה גזירה על

דוד שיכלה זרעו כילוי זרע דוד – ברוחניות ולא בגשמיות ירידת בית דוד

ברוחניות החלה מזמן התחברותו אל בית אחאב התדרדרותו של יואש עד

לעבודה זרה דוד ראה ברוח הקודש את ירידתם הרוחנית של זרעו התמעטות

בשלימות הנהגת המלוכה.

כ

יואש ואמציהו מלכי יהודה ....................................................................................שפז

כיצד יתכן ששהות יואש בקודש הקדשים הביאתו לרדת לבאר שחת שלימות

המלוכה בישראל היא רק בשילוב המלכות והכהונה יואש נתפתה לישראל

רק לאחר שנהיה ניתוק בין המלכות לכהונה תוכן הפיתוי היה שיואש מושלם

במלכות ובכהונה ועל ידו לחוד מתקשרים לשכינה ניתוק המלכות מהכהונה היה

בהריגת זכריה הכהן בציווי יואש המלך החסרון באמציהו היה בזה שלא תיקן

את ניתוק המלכות מהכהונה תמיהות בהנהגת אמציה במלחמותיו עם אדום ובני

ישראל הקב"ה העניש על זה שהרגו את בני שעיר באכזריות תמיהות בדין

ודברים שהיה בין הנביא לאמציהו כח המלחמה בעשיו נתון בידי בית יוסף 

אמציהו סבר לנצח את עשו על יד צירוף בני אפרים למלחמה דרישת אמציהו

באלהי שעיר היתה בכדי לבטל קליפת עשו עונשו על הדרישה באלהים היה בזה

שנכשל בעצה שאינה נכונה ויצא להלחם ביואש.

כא אמציהו ואחז מלכי יהודה .......................................................................................שצג

הכתוב משבח את עוזיהו שהיה ירא אלקים כשבא להקטיר קטורת נצטרע במצחו

עוזיהו טעה כאבותיו שרצו לצרף למלכותם גם את הכהונה פגיעה בכהונה

פוגעת במלכות בית דוד וממילא בנצח ישראל ובעמידת העולם הצרעת שדיניה

נקבעים רק על פי בני אהרן ,באה ללמד את עוזיהו שאין לו שום שייכות לכהונה 

פגיעה בקביעות הכהונה מזעזעת את סדר עמידת העולם כוונת עוזיהו היתה

לשם שמים ולכבוד ה' לא רק למלכים הכהונה אינה ראויה ,אלא אף לכהנים

המלכות אינה ראויה אחז המלך טעה בחטא אבותיו שחפצו לנהוג גם בכהונה.

כב אחז מלך יהודה ...........................................................................................................שצח

ביקש אחז לעקור את התורה ולסלק שכינה מישראל אמר הקב"ה לאחז -שאל

לך אות במה זכה אחז לשאול מאת ה' על שדה איש עצל עברתי -זה אחז

55 / 109

ערה

תוכן הענינים

מהלך חטאי אחז יסודם עצלות ענין העמדת המזבח בבית המקדש בצורת

המזבח של דמשק אחז בתחילת מלכותו לא הרשיע כל כך.

כג בבנינה העמידה לי רשעים -מנשה וחבורתו אמון וסיעתו .................תד

אחז מנשה אמון ,שלשה רשעים זה למעלה מזה בכל אחד משלשת מלכי יהודה

אלו היתה התדרדרות יתירה מקודמו אחז לא הניח צלם במקדש ,מנשה העמיד

צלם בהיכל מנשה נתעלה ברשעו וכביכול סילק השכינה מבית המקדש אחז

ביטל את העבודה ,מנשה הרס את המזבח ענין רשעתו של מנשה תליית

מעשה יהונתן בן גרשום בן משה במנשה פסל מנשה יסודו בפסל מיכה פסל

מנשה חמור מפסל מיכה.

כד טהור מטמא -חזקיה מאחז; יאשיהו מאמון ..................................................תט

טוב מושלם הוא מהפיכת רע לטוב אברהם מתרח חזקיה מאחז ,יאשיהו

מאמון ,מרדכי משמעי ישראל מעכו"ם -נפש הישראלית עולם הבא מעולם

הזה -עדות אומות העולם על ישראל מזכה בעוה"ב.

כה אמון בן מנשה .................................................................................................................תיב

אמון שרף את התורה והרשיע יותר ממנשה אביו אמון רצה להשכיח בצורת

כתיב התורה אמון הרבה אשמה חטאי אמון -המכה בפטיש לחורבן.

כו יהויקים -כסו פניו חרולים ......................................................................................תטו

רשעותו של יהויקים -כביכול הקב"ה אינו מנהיג עולמו תועבותיו אשר עשה -

לנתק דרי מטה מלמעלה שריפת האזכרות -הקב"ה מעורב בנעשה בארץ 

יהויקים -עושה עבירות בפהרסיא ומגלה פנים בתורה.

כז חזקיהו מלך יהודה ......................................................................................................תיח

גדולת דורו של חזקיהו מסירת תורת חזקיה לדורו כמסירת אב לבניו ענין

הטיית מי הגיחון משל על מימי התורה קבלת תפילת חזקיה בזכות עמלו בתורה

הגאולה לעתיד מכח תורתו של חזקיה.

כח סנחריב מלך אשור .....................................................................................................תכב

שורשו של סנחריב פיזור דור הפלגה ,צורת עולם של שבעים אומות סנחריב

קלקל צורת העולם אברהם וחזקיה -תיקון העולם במלכות ש-ד-י.

56 / 109

רעו

ביד נביאך /מלכים

כט יאשיהו המלך .................................................................................................................תכו

בסדר הכתובים במלכים מבואר שרק בשנת י"ח למלכו שב יאשיהו בתשובה וביער

את העבודה זרה באמת היה צדיק מראשיתו ,אלא שטעה לחשוב שדורו יפה

בעיני המקום נתקיים ביאשיהו המעלה השלימה במלך ,שכל תהלוכות חייו

כתובים בספר התורה מיד בתחילת מלכותו פעל לבער את העבודה זרה ,אבל

עם ישראל עדיין לא היה מושלם יאשיהו קרע בגדיו על שנמצא הספר תורה

גלול בפסוק "יולך ה' אותך ואת מלכך" מציאת הספר תורה היתה בכדי לעורר

את יאשיהו לתקן הדור ולהמשיך המלוכה בזכות תשובת יאשיהו נמשכה מלכות

בית דוד ונמנע חורבן בית המקדש התורה שבכתב נגנזה במידה מסויימת בגניזת

הארון ,ואז התחילה מסירת התורה שבעל פה.

ל

צדקיהו מלך יהודה .....................................................................................................תלב

המצב הרוחני של הדור תלוי במנהיגיו ובגדולי התורה מדוע צדקיהו עבר על

שבועתו ומרד בנבוכדנצר מדוע נבוכדנצר המליך את צדקיהו ושינה את שמו

והשביעו שלא ימרוד בו ביאור כמה טעמים לשינוי שמו של מתניה לצדקיהו 

מדוע נבוכדנצר לא החריב את בית המקדש ואפילו פעל להמשכת מלכות בית דוד

נבוכדנצר רצה להתגדל בזה שמלכות בית דוד תהיה כפופה ומשועבדת אליו

צדקיהו ראה בזה פגיעה בהעמדת המשך מלכות בית דוד ולכן מרד בו נגזר

מן השמים שצדקיהו יכנע לנבוכדנצר ,ובזה לא תהיה פגיעה בבית המקדש אלא

במלכות ישראל שריפת ירושלים מתייחסת לצדקיהו בזה שמרד בנבוכדנצר 

גם יהויקים הקפיד על המשכת מלכות בית דוד הקדוש ברוך הוא מצדיק את

הדין על שריפת בית המקדש באומרו שצדקיהו במרידתו גרם לזה יכניה לא

מרד בנבוכדנצר ובזה דחה את זמן חורבן בית המקדש הכנעת יכניה לנבוכדנצר

נחשבת לביטול מלכות בית דוד ,ולכן הוצרך למסור לשמים את השמירה על בית

המקדש בבית שני הונצח שער לזכר יציאת יכניה לגלות בבית ראשון שבזה

הצילו מחורבנו.

לא אליהו הנביא ...................................................................................................................תלח

כשאמרו ישראל על ידי אליהו ד' הוא האלקים נעשתה השלמת קבלת התורה 

משה רבינו הודיע שמו יתברך וגילה כח שמו ,ואליהו קבע ידיעה זו בתוך הנהגת

ישראל עובדי ע"ז סברו שד' מסר עולמו להנהגה טבעית ,ואליהו הנביא לימדם

שהכל בהנהגת ד' אליהו הנביא מאיר לישראל מה שלא נתגלה בשלימות ממקור

57 / 109

רעז

תוכן הענינים

תורתו של משה רבינו מחמת קנאות אליהו נתחסר בעולם הנהגת נביאותו

לישראל רצון השי"ת שאליהו יסנגר תמיד על ישראל.

לב אלישע הנביא ................................................................................................................תמג

מסירת – מינוי נבואה עיקר שליחותו של אליהו היתה אל ישראל ,וכשקטרג

עליהם לא נתאפשרה שליחותו אלישע שנתמנה תחת אליהו היתה עיקר

שליחותו אל ישראל וריבוי הטבה היה בימיו חבקוק הנביא שהעמיד הדורות

האחרונים על האמונה ,מכוחו של אלישע הוא גם העונשים שבאו על ישראל היו

מתוך דאגה לשלימותם הרוחנית ,שישובו לדרך הישרה.

לג גחזי .....................................................................................................................................תמח

גחזי אין לו חלק לעולם הבא גחזי שהיה גיבור בתורה סבר שלא נצרך ללמוד

מאלישע וגרם שהתלמידים לא באו סירוב אלישע ליקח מנחה מנעמן צרעת

נעמן שנסתלקה מכח קידוש השם ,חזרה אל גיחזי שביטל אותו קידוש השם 

זלזול גחזי בתחיית המתים גיחזי הפסיד חלקו בהעמדת חבקוק.

58 / 109

12

ביד נביאך /מלכים

והברכה אחת היא לעוסקים במלאכה מלאכת הקודש ,בשימת עין ובנתינת לב בהודאה

עמוקה מקרב לב ,הרב נתן אריאל מתתיהו שליט"א ,הרב משה טוביה כהן ארזי שליט"א,

הרב טוביה רוטברג שליט"א ,הרב גמליאל סטמבולי שליט"א ,הרב משה זרוק שליט"א.

וברכה מיוחדת למנווט את כל המלאכה ,בשום לב וברוב כשרון ,הרב עוזיאל שרעבי

שליט"א ,ישא ברכה מאת ד' לרב טוב ,והצלחת נצח ,לו ולביתו וכל אשר לו.

59 / 109

מלכים א א

יא

את־שׁם ְ ֹ ֹ

ֵ ֹ

ויגדּל

משּׁמֵַ ִ 

שׁלמה ִ ְ ֶ

אלהים ֶ ֵ

ייטב )אלהיך( ֱ ֹ ִ

לאמר ֵ ֵ

וגם־כּכה

על־המּשׁכּב :מח ְ ַ ָ ָ

המּלָ ְ ִ ַ ַ 

ויּשׁתּחוּ ַ ֶ ֶ

מכּסאַ ְ ִ ַ 

את־כּסאוֹ ִ ִ ְ ֶ

ֶ ְִ

ישׁב

נתן ַהיּוֹם ֹ ֵ

אשׁר ָ ַ

ישׂראל ֲ ֶ

אלהי ִ ְ ָ ֵ

יהוה ֱ ֹ ֵ

המּלָ בּרוָּ ְ 

אמר ַ ֶ ֶ

ַָ

אשׁר

כּל־הקּראים ֲ ֶ

ויּקמוּ ָ ַ ְ ֻ ִ

ויּחרדוּ ַ ָ ֻ

ועיני ֹראוֹת :מט ַ ֶ ֶ ְ

על־כּסאי ְ ֵ ַ

ַ ְִ ִ

מפּני ְ ֹ ֹ

ויּקם

שׁלמה ַ ָ ָ

ירא ִ ְ ֵ

ואדניּהוּ ָ ֵ

לדרכּוֹ :נ ַ ֲ ֹ ִ ָ

ויּלכוּ ִאישׁ ְ ַ ְ

לאדניּהוּ ַ ֵ ְ

ַ ֲ ִֹ ָ

רש"י

)נ( בקרנות המזבח .שהיה בגבעון אמר הרוגי בית דין נקברין בקברי בית דין אמות כאן

ואקבר בקברי אבותי כך דרש רבי תנחומא:

כסא דוד ,מיהו אם כן האיך אמר יונתן בן אביתר שבירכו את דוד על הטבת

שמו של שלמה משמו ,וגם לא מצאנו מי שבירך כן את דוד ,וצריך עי ון קצת.

והנה בגמרא )סנהדרין קה ,ב( ילפינן מקרא דייטב אלקים את שם שלמה משמך,

דאין אדם מתקנא בבנו ,ויש לעיין אמאי לא ילפינן מקרא הקודם )פסוק לו(

מברכת בניהו אל דוד "ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד"] ,ובאמת רש"י

כתב שם )בפסוק לו( "מכיון שאין אדם מתקנא בבנו" ,אמנם בגמרא דרשו מקרא

דידן ,וגם ברש"י שם מפורש כן[ .ולהאמור אפשר דהגדלת כסא שלמה אינו

ענין השייך לענין בעצמותו של שלמה מול עצמותו של דוד ,מה שאין כן הטבת

שמו של שלמה שהיא חכמתו של שלמה ,היא הטבה מול דוד עצמו ,ודו"ק.

והנה ייטב אלקים את שם שלמה משמך ,הכתיב הוא אלקיך .ואפשר דלשון

אלקיך ,בא לומר דהטבת שמו של שלמה מכח דוד הוא בא ,מאלקים – של דוד

המלך ,וזה מקטין את קנאתו של דוד בשלמה ,אמנם הכתיב הוא אלקים שיש כאן

נתינה נפרדת אל שלמה ,ודו"ק בזה.

ואדניהו ירא מפני שלמה וגו'

.

ירא מפני

)א ,נ(

שלמה לאחר

ולא נתכנה בשם מלך ,ובפסוק נא כתיב "הנה אדוניהו ירא את המלך שלמה ,שימלוך

וגם אמר אדניהו ישבע לי היום המלך שלמה" ,הזכיר שם מלכות עלי ו ,ובפסוק נב

שוב כתיב "ויאמר שלמה" בלא הזכרת שם מלך עלי ו ,ובפסוק נג נכתב "וישלח

המלך שלמה וגו' ויבא וישתחו למלך שלמה" ,ושוב כתיב שם "ויאמר לו שלמה"

בלא תואר שם מלך ,וצריך עיון בכל זה.

והנה באמת צריך עיון מפני מה ירא היה אדוניהו משלמה ,והרי בו לא מרד

כלל שהרי עדיין לא היה שלמה מלך כאשר אדוניהו התנשא למלוך ,ולכאורה נראה

דגם בדוד לא מרד ,שהרי בנו של דוד הוא וסבר שהוא הראוי להמשיך המלוכה

אחרי ו ,אמנם בזה אפשר ,דאדוניהו נתכוין למלוך מיד בחיי דוד ,וזאת מרידה בדוד,

60 / 109

פירושי

מלכים א

דהבא טבא" מלשון חיפוי ,וכן מתפרש

ב"ויצפהו" דכתיב בכלי המשכן ,ועיין.

ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר

)י ,כח(.

הנה לא היו מוציאי' אותם אלא ברשות המלך

ואותו הכח נתן פרעה לשלמה ולרוב המצא

הסוסים והשש במצרים לא יהיה האדם רשאי

לרכוב על סוס או ללבוש בגדי שש אם לא

מרשות המלך כדי שיוכר בין השרים ובין

העבדים והנה הרצון בזה כי מוצא הסוסים

ממצרים ומוצא המקוה הכל הי' לשלמה וזכר כי

סוחרי המלך שלמה היו לוקחים מקוה במחיר

מעם מצרים כי המוצא היה לשלמה.

עיין ברד"ק שהביא כמהלך פירוש זה

בשם אביו ,וז"ל :ואדוני אבי ז"ל פירש כי

פרעה נתן לשלמה מוצא הסוסים והוא כי

לא יוציאו ממצרים סוסים אלא ברשות

המלך ונותנין המוציאים למלך דמים

בהוצאת הסוסים ואותו המוצא נתן פרעה

לשלמה ושלמה היה מוכר אותו לסוחרים

לשנה במחיר ידוע היו לוקחין מהמלך מקוה

המוצא כלומר קבוץ כל המוצא ביחד והם

היו במצרים והיו לוקחין מחיר המוצא על

יד כמו שהיו מוציאין מלכי הארץ הסוסים

ממצרים ,עיי"ש.

והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות

)יא ,א(.

ואף על פי שנקבותיה' לא נאסרו לבא בקהל

כמו שבארנו שם הנה לא היה ראוי למלך שיבא

בהן כי הזרע שיהי' לו מהן א"א שיהיה שלם

מאד וכבר היה ראוי לשלמה שידקדק מאד

הראשונים

קמט

שיהיה זרעו שלם עם ה' כדי שיתקיים לו הברית

שכרת השם לדוד אביו להתקיים לו המלוכה

תמיד אם ישמרו בניו תורתו.

הנה למעשה כל מלכי יהודה ]ובאמת

עד משיח צדקנו[ הם מנעמה העמונית עיין

בגמרא )יבמות עז ,א( דמבואר שבענין נעמה

העמונית ,זרעה להמשך בית דוד היה

לכתחילה ,ובהמשך דברי הרלב"ג גינה את

ענין נעמה העמונית וצ"ע.

עבד לשלמה וירם יד במלך )יא ,כו(.

והנה בזה חטא ירבעם לשלמה בשני צדדין

האחד מפני שגנהו על מעשיו והוכיחו עליהם

והשנית שלא חלק לו כבוד אך קראו בשמו

ואמר שלמה בנה את המלוא וכן קרא דוד בשמו

ולא קרא אחד מהם מלך.

כבר בריש הכתוב כתב כן הרלב"ג,

והנה אין במלך דכתיב בכתוב מחובר אל

שלמה ,והוא מדוקדק בטעמי המקרא,

דתיבת המלך מוטעמת באתנחתא.

ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם

ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך

מצרים )יא ,מ(.

עוד ספר שעל מה שאמר ירבעם כנגד שלמה

רצה שלמה להמיתו והוצרך לברוח אל מצרים

עד מות שלמה ,הנה זה הוא באור הדברים

הצריכים אל באור במה שהבאנו באורו בזה

המקום ,ואולם התועלות המגיעים ממנו הנה,

התועלת הראשון הוא להודיע שאין הכונה

בקרבנות ההזבחה וההקטרה אך הכונה בהם

הוא מה שיעידו עליו מסודות המציאות אשר

יעמדו עליו המיוחדים לזאת העבודה

61 / 109

רפה

ב /וישכב דוד עם אבותיו

וישכב דוד עם אבותיו

"וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד" )מלכים א' ב ,י( ,רש"י בריש פרשת ויחי

)בראשית מז ,ל( פירש דשכיבתי עם אבותי דכתיב אצל יעקב אבינו שם ,קאי על הגויעה ולא

על הקבורה כדמבואר בקרא שם ,והוכיח זאת רש"י דשכיבה היינו גוויעה מקרא דידן כאן

במלכים ,דכתיב וישכב דוד עם אבותיו ,ואחר כך ויקבר בעיר דוד ,עיין שם.

והנה יש לעיין ,אחר ששייכו את מיתת דוד אל אבותיו אמאי לא נקבר עם אבותיו,

ובאמת אצל יעקב דכתיב "ושכבתי עם אבותי" שהיא הגויעה כפירוש רש"י שם ,כתיב

גם "וקברתני בקבורתם" ,וקצת נראה דשייכות המיתה אל האבות ,משייכת את המת גם

לקבורת האבות ,ומאי שנא דוד המלך בזה מיעקב אבינו.

דוד היה צריך להקבר במערת המכפלה להשלמת

המרכבה אך נכלל בקבורת אדם הראשון

ואשר נראה בזה דהנה בזוהר הקדוש פרשת ויחי )דף רעח ,ב( איתא" ,הא קושיא הכא

דתנינן אבהן אינון חתיכא קדישא ורתיכא לאו פחות מארבע ,ותנינן קודשא בריך הוא

אחבר למלכא דוד בהדייהו ואיתעבידו רתיכא שלימתא ,הדא הוא דכתיב אבן מאסו

הבונים וגו' דדוד מלכא אתחבר למהוי רתיכא שלימתא בהדייהו ,אי הכי דוד בעיא

לאתקברא בגו אבהן ויהוי קרית ארבע בהדיה ,מאי טעמא לא אתקבר בהדייהו ,אלא דוד

אתר מתתקן הוה ליה כדקא יאות ומאן הוא ציון לאתחברא ליה כחדא ,ואדם דאתקבר בגו

אבהן הא אינון אתקברו בהדיה בגין דאיהו מלך קדמאה הוה ואתעבר מיניה מלכו ואתיהב

לדוד מלכא ומיומוי דאדם איתקיים דוד מלכא ,דאדם אלף שנין אתגזיר עלוי ואתעברו

מיניה שבעין שנין יומוי דדוד מלכא".

ומבואר דודאי דוד היה צריך להקבר במערת המכפלה ,שהוא צריך להשלים את

המרכבה – מרכבת האבות ,אבל כיון דאדם הראשון הוא המלך הראשון ומלכות דוד

נמשכה ממלכות אדם הראשון שהרי שבעים שנות דוד משנותיו של אדם הראשון ניתנו

לו ,ואם כן קבורתו דאדם הראשון במערת המכפלה היא המשלמת את שלימות המרכבה

של האבות ,וכלול בזה גם דוד המלך שהוא חלק מאדם הראשון.

62 / 109

רפו

ביד נביאך /מלכים

דוד המלך קיבל שנותיו מהאבות הקדושים לתיקון

שנותיו שקיבל מאדם הראשון אחר החטא

ברם ,מצינו בזוהר הקדוש שדוד המלך קיבל שנותיו מהאבות הקדושים ,והוא בזוהר

הקדוש פרשת וישלח )דף קסח ,א( אחר שנתבאר שם דשבעים שנותיו של דוד הם משנותיו

של אדם הראשון ,אמרו שם" ,תו אבהן שבקו ליה מחייהון כל חד וחד ,אברהם שבק ליה

וכן יעקב ויוסף וכו' ודאי אברהם שבק ליה חמש שנין דהוה ליה לאתקיימא מאה ותמנין

שנין ,ואתקיים מאה ושבעין וחמש שנין חסרין חמש ,יעקב הוי ליה לאיתקיימא בעלמא

כיומי דאברהם ולא אתקיים אלא מאה וארבעין ושבע שנין חסרין תמניא ועשרין ,אשתכחו

דאברהם ויעקב שבקו ליה מחייהון תלתין ותלת שנין ,יוסף דאתקיים מאה ועשר שנין הוי

ליה לאתקיימא מאה וארבעין ושבע שנין כיומי דיעקב וחסר מנהון תלתין ושבע שנין ,הא

שבעין שנין דשבקו ליה לדוד מלכא לאיתקיימא בהון ,ובהו אתקיים דוד בכל אינון שנין

דשבקו ליה אבהון וכו'" ,עיין שם עוד .ובעצם נתינת אדם הראשון לדוד שבעים משנותיו,

כבר כתוב זאת בבמדבר רבה )פרשה יד אות יב( ,ועיין עוד זוהר הקדוש בראשית )דף נה.(.

והנה יש לעיין מה הוצרך דוד ליקח שנים לחייו מהאבות אחר שכבר היו לו אותם

השנים מאדם הראשון .מיהו מרהיטת הזוהר הקדוש מבואר דשנות האבות הצטרפו

לשנות אדם הראשון למלאות את שבעים שנותיו של דוד ,אמנם הדברים טעונים ביאור.

ואפשר דהנה אדם הראשון הרי חטא ,וחטא זה גרם חסרון והעדר באיכות שנותיו

של אדם הראשון ,וממילא אותם שבעים שנה של דוד המלך שנלקחו מתוך שנותיו של

אדם הראשון אחר החטא ,היה בהם חסרון והוצרכו לתיקון ,ויש להוסיף בזה עוד דמלכותו

של דוד המלך נמשכה מתוך מלכותו של אדם הראשון שהיה מלך קדמאה כלשון הזוהר

הקדוש שם ,ואפשר שכאשר חטא אדם הראשון נפגמה מלכותו ,ואם כן נמשך לדוד

המלך מלכות פגומה ,הצריכה תיקון והשלמה ,ואשר על כן היה צריך תוספת מחודשת של

שבעים שנים מחודשים ומתוקנים מתוך שנותם של האבות הקדושים.

האבות נקברו בקבר אדם הראשון שתקנו את חטאו

עוד יש להוסיף בזה ,דאותו פגם של אדם הראשון תיקנו זאת האבות ,וזהו אם כן

שקבורים הם בקבר אדם הראשון ,שנקברו עמו על מנת לתקנו ,ועיין בראשית רבה )פרשה

יד אות ו(" ,אמר רבי לוי האדם הגדול בענקים זה אברהם למה קורא אותו גדול שהיה ראוי

להבראות קודם לאדם הראשון אלא אמר הקדוש ברוך הוא שמא יקלקל ,ואין מי שיבא

לתקן אחריו ,אלא הריני בורא את האדם תחילה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן".

63 / 109

רפז

ב /וישכב דוד עם אבותיו

ואם כן ,שנותיו של דוד שקיבל מאדם הראשון ניתקנו על ידי האבות הקדושים שהם

תיקנו את חטאו של אדם הראשון ,וכשאדם הראשון ניתקן ממילא נתתקנו גם אותם

שבעים שנה שניתן לדוד על ידי אדם הראשון .ונראה לומר בזה דאותם שבעים שנה של

דוד ,ניתקנו באופן ישיר על ידי השנים שנחסכו מן האבות ,מלבד מה שנתקנו כל שנותיו

של אדם הראשון על ידי האבות הקדושים ,ועיין בזה.

יסודה של מלכות בית דוד הועמדה בחברון דוקא שהוא מקום קבורת האבות

ונראה להאיר בזה ,דהנה דוד המלך מלך בראשונה בחברון כדכתיב )שמואל ב ב ,ג – ד(,

ופשר הדבר שפתח דוד את מלכותו דוקא בחברון ,מבואר בזוהר הקדוש פרשת לך לך

)דף עט ,ב( דאמרו שם "בגין דדוד לית ליה לקבל מלכותא אלא עד דיתחבר באבהן דאינון

בחברון וכדין בהו יקבל מלכותא ,ועל דא אתעכב תמן שבע שנין בגין דיקבל מלכותא

כדקאי יאות".

ומבואר דיסודה של מלכות בית דוד הועמדה בחברון דוקא ,מקום קבורת האבות

דוקא ,כדי שיתחבר דוד המלך לאבות הקבורים שם .ולהאמור הדברים פשוטים ,שהרי

כל מציאות חייו של דוד המלך מהאבות הוא] ,אלא שיש להעיר דמציאות חייו גם מאדם

הראשון באה ,וגם משום זה צריך שתתחיל מלכותו של דוד בחברון ,שהרי גם אדם

הראשון קבור שם[.

ויש להוסיף בזה עוד מדברי הזוהר הקדוש פרשת מקץ )דף קצז ,א( דאיתא שם" ,תא

חזי מלכותא קדישא לא קביל מלכותא שלימתא עד דאתחבר באבהן בגין דקודשא בריך

הוא עבד לה למלכו עלאה לאתנהרא מרזא דאבהן וכו'" ,גם בזה מבואר דמלכות בישראל

והיינו מלכות בית דוד אינה אלא כאשר היא מתחברת באבות ,ומבואר שם בזוהר הקדוש

קודם לכן דקודשא בריך הוא עבד מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ,וכאן איתא

דקודשא בריך הוא עבד לה למלכו עלאה לאתנהרא מרזא דאבהן ,ולכאורה מבואר ,דגם

מלכותא דרקיעא צריכה למלכותא דארעא ,היינו לאורם של האבות הקדושים ,ועיין בזה

היטב.

ושורש מלכות האבות היא מאברהם אבינו ,ומבואר זאת בתורה בשעת קניית אברהם

אבינו את מערת המכפלה אשר בחברון ,שכתוב שאמרו לו בני חת לאברהם "נשיא אלקים

אתה בתוכנו" )בראשית כג ,ו( ,ובגמרא בשבת )דף קה ,א( אמרו "מלך נתתיך באומות",

וברש"י" ,נשיא אלקים אתה בתוכנו" ,ושם בפרשת לך לך )כג ,יז( "ויקם שדה עפרון וגו'",

ופירש רש"י שם" ,ויקם ,תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך".

64 / 109

ה

בשער

מה נכבד היום ,יום הגלות נגלית אורה של תורה -תורת אבינו מורינו ורבינו רועינו עטרת

ראשנו ותפארתנו הגאון האמיתי זצללה"ה .והנה אאמו"ר זצ"ל בלימודו היה נחית למעמקי הסוגיות,

בפרטו על הנימים היותר דקים שבהם ,ואוזן שומעת תקשיב לשירת התורה המופלאה הבוקעת מתורתו

היחודית.

וכאשר מעומק המושג ומקוצר המשיג אין אור תורת אאמו"ר מסורה לכל ,נטלנו על עצמנו

להעמיד תורה זו בקרן אורה של מסירה לרבים ,ישוטטו רבים ותרבה הדעת] ,וכמובן ,יתכן דלא

ירדנו בכל מקום היטב לסוף דעת אאמו"ר זצ"ל ,ואם שגינו אתנו תלין משוגתינו[.

ואחר שיצא לאור עולם במתכונת זו הספר על מסכת גיטין ,זכינו לאור חדש על מסכת פסחים,

שבס"ד יאיר את עיני הלומדים והעוסקים במסכת זו ,כה יתן ד' בחילנו להשלים לסדר את כל

כתביו על הש"ס ,וגם לרבות לסדר בסידור חדש את ספריו הנדפסים מכבר.

הברכה וההודאה לנכדי רחומאי הג"ר מאיר אדלשטיין שליט"א ,אשר ברוחב בינתו ערך והעמיד

את הספר כולו ,כאשר בעומק הבנתו ירד לסוף דעת אאמו"ר זצ"ל וקבע הדברים על מתכונתם ,ישא

ברכה מאת ד' עם ביתו וזרעו ,זרע ברך ד' יחיו לאוי"ט להצלחת נצח.

וממקור הברכות יבורך הרה"ג ר' עוזיאל שרעבי שליט"א ,אשר נושא על שכמו את ההדרת כתבי

אאמו"ר זצ"ל במסירות מופלאה ,ואשר מנווט ומכוון את "מכון המאיר" שעל יד הישיבה כיד ד'

הטובה עליו ,ישא ברכה מאת ד' עם ביתו וזרעו זרע ברך ד' ,יחיו לאוי"ט.

êé

ונשית בזה ברכות מאליפות מקרב לב ,לחבר תלמידי רבינו זצ"ל ,המסולאים בפז ,בתורה וביראה ובכל

מדה נכונה ,שהטו שכמם בנפש חפצה למשא הספר.

êé

ובכאן המקום לקדם בברכה את "מכון המאיר" אשר הועמד לעריכת כתבי התורה והמוסר

והמחשבה של מרביצי התורה והמוסר בישיבתינו הק' .ובראש עריכת כתביו של מרן ראש הישיבה

זצללה"ה ,ובהם ]מלבד כתבי ההלכה[ כתביו הרבים בדברי חכמה ומוסר והשכל ודעת ביראת ד'

טהורה ,שהי' משים אותם על לבות שומעים להלהיבם באהבתו ויראתו ית"ש.

ויתברכו חבר תלמידי החכמים שליט"א העוסקים בזה ,וחפץ ד' בידם יצלח ,להגדיל תורה

ולהאדירה.

וביחוד יש לציין את הגאון רבי צבי מרגלי שליט"א ואת הג"ר יעקב שטרנשוס שליט"א ואת

הרה"ג ר' גמליאל סטמבולי שליט"א ואת הרה"ג ר' נתנאל סגל שליט"א ואת הרה"ג

ר' אריאל מתתיהו שליט"א ,יתברכו כולם ממעון הברכות לכל טוב סלה ונחת עולמים.

ער"ח שנתנה בו תורה תשע"ט

צבי בלאאמו"ר זצללה"ה רוטברג

67 / 109

ז

תוכן הענינים

פתיחה

תפילת ר' נחוניא בן הקנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג

תפילה בית המדרש בכניסתו תפילה -פתח לתורה תפילת בית

המדרש ביציאתו.

סימן א

בגדרי בדיקת וביטול חמץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז

ב .בדברי הר"ן בביאור שיטת רש"י בטעם הבדיקה ג .ביאור הפני יהושע

בדעת רש"י ד .בדברי רבי עקיבא איגר אם בביטול מהני דברים שבלב 

ה .ביאור הר"ן בגדר ביטול חמ  ıו .דן לבאר בדעת הר"ן דביטול מדין הפקר

הוא ,ומקשה ע"ז ז .מבאר דעיקר ענין הביטול הוא להחשיבו כעפרא ,אלא

דממילא נעשה הפקר.

סימן ב

בגדר ביטול חמץ -שיטת הרמב"ן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לב

ב .בדברי הר"ן בביאור שיטת רש"י בטעם הבדיקה ג .ביאור הפני יהושע

בדעת רש"י ד .בדברי רבי עקיבא איגר אם בביטול מהני דברים שבלב 

ה .ביאור הר"ן בגדר ביטול חמ  ıו .דן לבאר בדעת הר"ן דביטול מדין הפקר

הוא ,ומקשה ע"ז ז .מבאר דעיקר ענין הביטול הוא להחשיבו כעפרא ,אלא

דממילא נעשה הפקר ב .דברי הרמב"ן דביטול מועיל משום שהחמ ıאינו

ברשותו לולי שעשאו הכתוב ג .מבאר על פי זה דהעיקר תלוי ב"ברשותו"

ולא ב"שלו" ד .דברי הרמב"ן דגם לר"י הגלילי דחמ ıמותר בהנאה הרי הוא

מתייאש ממנו ה .מסתפק האם לרבי יוסי הגלילי גדר הביטול הוא מטעם

ייאוש ,ולא כמו שביאר הרמב"ן לעיל ,ומקשה ע"ז ה .מוכיח בגדר איסור

בל יראה דאם אינו עומד לאכילה אינו עובר ,וביאור דברי הרמב"ן

עפי"ז בדברי הגרש"ש בגדר עשאו הכתוב ברשותו.

סימן ג

ביטול בחמץ ידוע . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לט

ב .שיטת הראב"ד בסוגיא דככר בבור ,וביטול בחמ ıידוע ג .בגדר ביטול

חמ ,ıוביאור שיטת הראב"ד על פי זה ד .ידון אם הלאו דבל יראה והעשה

דתשביתו תלויין בהדדי ה .מבאר דאם כבר ביטל ואחר כך נעשה החמ ıידוע

אינו עובר עליו ,ומיישב קושיות הפרי חדש עפי"ז ו .בביאור סוגיית הגמרא

בדף ו' דהבודק צריך שיבטל ,ויישוב קושיית הצל"ח.

68 / 109

ח

סימן ד

משנת

פסחים

טוביה

ביטול בחמץ ידוע -שיטת הרמב"ם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מו

ב .הגירסאות ברמב"ם אם מועיל ביטול בחמ ıידוע ג .מקשה למה ר"י

מצריך שריפה הא בביטול סגי ד .דן אם לר"י גם מהני ביטול לקיום תשביתו,

ודברי הר"ן בזה ה .הקושיות על הגירסא דלא מהני ביטול בחמ ıידוע 

ו .בדין ככר בבור ,ודברי המגדל עוז התמוהים ז .מבאר גדר איסור בל יראה,

ויסוד ענין ביטול ח .מחדש עפי"ז דביטול בחמ ıידוע מהני גם לשיטת

הרמב"ם בככר בבור ט .דברי רבינו מנוח שמחלק אם החמ ıלפניו או

שהטמינו לענין ביטול.

סימן ה

בגדרי ביטול חמץ ,וחמץ שאינו ידוע ,ובזמן חלות הביטול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .נה

ב .הוכחת הכסף משנה מדברי הרמב"ם בהלכות ברכות בדין ביטול בחמ ıידוע,

ותמיהה ע"ז ג .מביא דברי הצל"ח על הוכחת הכסף משנה ד .חוקר

אימתי חל הביטול אם מיד או בהגעת זמן האיסור ה .מיישב על פי זה הוכחת

הכסף משנה הנ"ל ו .דן בקושיית הכסף משנה מהא דמהני ביטול במוצא

גלוסקא ז .קושיית הצל"ח בסוגיית הגמרא בדף ו' ,ויישוב ע"ז.

סימן ו

בדין השוכר בבל יראה ,ובביטול החמץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סא

ב .דברי המהרש"ל והמגן אברהם אם השוכר עובר בבל יראה ג .מבאר דבל

יראה אינו תלוי רק בבעלות הממונית ד .בביאור דברי ר' אלעזר דחמ ıעשאו

הכתוב כברשותו ,ודברי רש"י שם ה .בגדר ביטול חמ ,ıותולה בשיטות

הראשונים האם מועיל ביטול בחמ ıשהוא "ברשותו" ו .בדברי הפוסקים

דבספיקא מבטל השוכר ,ובדין ביטול בלב ז .מבאר דנידון הסוגיא אינו תלוי

אם שכירות קניא -בדברי הפנ"י

סימן ז

בדין משכיר ושוכר לענין עבירת בל יראה וביטול חמץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סו

מקשה דלכאורה חובת הבדיקה על מי שעובר בבל יראה ביאור הקובı

שעורים על פי שיטת רש"י דישראל עובר על חמ ıשל ישראל אחר

שברשותו מקשה דאם השוכר מבטל מוכרח דהוא בעל החמ ıולא משום

עבירת בל יראה בלבד מבאר דגם המשכיר עובר מלבד השוכר בדברי

המגן אברהם שהמשכיר מבטל מבאר דברי המאירי שאין שניהם עוברים

בבל יראה ,ועל מי חובת הביטול תמיהה בדברי המאירי ,ומחדש דגם בלא

עבירת בל יראה חייב לבטל שיטת רבינו דוד ששניהם אינם עוברים ואינם

יכולים לבטל החמ  ıתמיהה בדברי המקור חיים דהשוכר אינו זוכה בחמı

כל זמן שאינו ידוע ,ומכל מקום חייב לבטל.

69 / 109

משנת

סימן ח

תוכן הענינים

טוביה

ט

בענין ביטול ובדיקת השוכר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .עג

דברי המגן אברהם שהשוכר מבטל ,ותמיהה ע"ז ביאור המקור חיים בדברי

המגן אברהם ,ומקשה על דבריו מביא הפלוגתא בגדר ביטול חמ ,ıומבאר

דברי המגן אברהם עפי"ז ביאור דברי רש"י בדף ד' עפי"ז מבאר נידון

הגמרא לדמות חיוב שוכר במזוזה ובבל יראה לשיטת רש"י מדקדק לשון

הגמרא דביטול אינו מטעם הפקר בביאור דין שכירות קניא לענין

חמ  ıדברי המאירי בדף ד' בדין ביטול השוכר והמשכיר.

סימן ט

בדין חמץ של אחרים לענין בל יראה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פ

ב .קושיית התוס' מאי שנא חלה מחמ ,ıותמיהת השאגת אריה ע"ז ג .מבאר

שיטת התוס' כרש"י שעובר על חמ ıשל ישראל אחר ד .דן אם עובר גם

בחמ ıהפקר ,וביאור שיטת הגאון דלא מהני ביטול בחמ ıידוע עפי"ז 

ה .חוקר בגדר המיעוט עריסותיכם בחלה אם ממעט גם הפקר ,ודברי הגר"ח

והמקור חיים בזה.

סימן י

חמץ של הקדש שחייב באחריותו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פה

מקשה על דברי הירושלמי שמבואר דדוקא לרבי שמעון עובר משום חיוב

אחריות ,דגם לרבנן גלי קרא דכממון דמי בחמ  ıמביא תירו ıהאחרונים

דהקדש בכל מקום שהוא חשיב ברשותו ,ומקשה ע"ז מבאר דבהקדש לא

נתפס רשות אחרת על רשות ההקדש ,ולכן שומר אינו עובר משום

"ברשותו" בביאור הילפותא דלא ימצא אם גלי קרא דכממון דמי ,או דין

מחודש שעובר גם בלא גורם לממון דברי הירושלמי על חמ ıהנמצא

בפלטיא ,וביאור האור שמח מבאר על פי זה דדוקא בחמ ıשל הקדש עובר

בפלטיא ולא בקבלת אחריות.

סימן יא

בדין קבלת אחריות וגורם לממון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צ

נידון הסוגיא בגורם לממון ,ובקיבל שמירה על החמ  ıמבאר גדר קבלת

אחריות ושומר ,וגדר חיוב שוכר בביעור חמ  ıשיטת הרמב"ם דגוי אנס

חשיב קבלת אחריות קושיית הט"ז לשיטת הרמב"ם דא"כ איצטריך לא ימצא

לחידוש זה ,ויישוב ע"ז.

סימן יב

בסוגיא דיחד לו בית -שיטת רש"י . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .צה

קושיות התוס' על פירש"י ,ודברי הרמב"ן בזה מביא דברי רש"י בפרשת בא

ודברי הרמב"ן בזה מבאר דין שומר בבל יראה ודין קבלת אחריות מבאר

70 / 109

י

משנת

פסחים

טוביה

עפי"ז השקו"ט דהסוגיא אם שכירות קניא בדין חמצו של נכרי ברשות

ישראל לשיטת רש"י ,וחמצו של ישראל אחר בדין שמירה לעכו"ם אם חייב

לשמור ,ואם סגי בזה לעבור בב"י.

סימן יג

בשיטת הרמב"ם בדין קבלת אחריות ,ויחד לו בית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קא

דברי המגיד משנה בשיטת הרמב"ם ,ומקשה ע"ז בשיטת הרמב"ם אם צריך

דוקא אחריות דגניבה ואבידה מחדש דפליגי הסוגיות אם דין שומר לבל

יראה הא משום דחשיב כשלו ,או ששומר החמ" ıברשותו" מבאר על פי זה

דין יחד לו בית ,ופסקי הרמב"ם בזה מביא דברי האבן האזל בגדר שומר

לענין בל יראה מקשה על דבריו ,דשומר אינו חשיב כבעלים ,ומבאר דחשיב

ברשותו ולא שלו.

סימן יד

יחד לו בית -שיטת המהר"ם חלאוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קח

דברי המהר"ם חלאוה שדן ביחד לו בית בקבלת אחריות מבאר עפ"י

המבואר דחיוב אחריות ושומר הם שני דינים לענין בל יראה מבאר דיסוד

דינם של שומר וחיוב אחריות אחד הוא ,ד"רשותו" מחייבת בחמ  ıמקשה

ע"ד המהר"ם חלאוה ,דבכל שומר יש גם חיוב אחריות ,ודן בשומר בלא חיובים

כלל אם עובר בב"י מחדש דשומר חיובו רק משום שומר ולא חיוב

האחריות מחדש דגורם בשומר אינו כממון ,ובדברי הראב"ד ריש המפקיד.

סימן טו

קונטרס בדיני חמץ המופקד ,ובגדרי בל יראה ,וקבלת אחריות,

ודין גורם לממון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קיד

ב .מביא פלוגתת הגאונים ורבינו יונה מי חייב בביעור חמ ıהמופקד 

ג .ראיית רבינו יונה מגניבה ,וביאור הב"ח ,ותמיהה ע"ז ד .יבאר בחמצו של

עכו"ם למה אין איסור גזילה בביעורו ה .מבאר דדין ביעור חל בחפצא ולא

מצוה על הגברא גרידא ו .סוגיית הגמרא דיחד לו בית ,ופירוש רש"י,

ותמיהות הראשונים עליו ז .שיטת רש"י והגר"א שישראל עובר בבל יראה

על חמצו של ישראל חבירו ח .מבאר עפי"ז סוגיא דיחד לו בית ושיטת רש"י

בזה ט .מקשה אמאי עובר בבל יראה בחמצו של עכו"ם הא אין שמירה

לעכו"ם י .מחדש בגדר איסור בל יראה שאינו תלוי רק בבעלות הממונית,

אלא במצוי ברשותו יא .מחדש עפי"ז דגם במקום שלא יתחייב באחריות אם

קיבל שמירה חשיב ברשותו יב .מבאר עפ"י יסוד זה שיטת הרמב"ם בדין

אנס שכופהו לשלם יג .דברי הירושלמי בדין קדשים שחייב באחריותן 

יד .מבאר דבהקדש לעולם לא חשיב ברשותו ,דבכל מקום ברשות ההקדש

הוא טו .בשיטת ר"ת דיחד לו בית מהני גם בקבלת אחריות טז .בשיטת

71 / 109

משנת

תוכן הענינים

טוביה

יא

הרא"ש בדין חמ ıברשות אחרים ,וביאור דברי המכילתא עפי"ז יז .בדין

חמ ıשאינו ברשותו אם עובר עליו ,דברי הראשונים בזה יח .דברי השאג"א

בזה ,ודעת המקור חיים דלא סגי בהוצאה מרשותו ורק בפקדון אינו עובר 

יט .קושיית המקו"ח מהא דהמוצא חמ ıביו"ט לא אמרינן דיפקירנו ,ויישוב

ע"ז כ .בקושיית המקור חיים אמאי לא אמרו דמקבל פקדונות מישראל ג"כ

אין עובר הישראל כא .מבאר החילוק בין נפקד עכו"ם לנפקד ישראל 

כב .בירור בשיטת הרמב"ם בדין חמ ıשל ישראל ביד הנפקד כג .מבאר

דנידון זה אם עובר המפקיד תלוי בגדר מצות תשביתו אם חל דין ביעור

בהחפצא כד .בביאור דברי הירושלמי בדין חמ ıשנמצא בפלטיא 

כה .בגדר עבירת השומר בבל יראה ,מביא דברי האבן האזל ומקשה ע"ז.

סימן טז

הערות בדין שני דברים עשאו הכתוב ברשותו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קלג

מביא נידון האחרונים בחמ ıשהיה אסור באיסור נוסף ,וקושית האחיעזר עפי"ז

מבאר גדר עשאו ברשותו בחמ ıבפסח מבאר הטעם שלא מועיל ביטול

אחר זמן איסורו בדין עשאו הכתוב בבור ובאש מבאר גדר המחייב באש

ובבור ,דבאש חיובו על ההבערה ואין צריך עשאו הכתוב.

סימן יז

בדין ברכת בדיקת חמץ -שיטות הר"ן והרא"ש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קלז

ב .מבאר דהבדיקה היא מצוה גמורה ,ומוכיח כן מהסוגיא דדף ד' ג .בביאור

דברי הרא"ש בטעם הדבר שאין מברכין בשעת הביעור ביום י"ד ד .ביאור

הר"ן בסוגיין בגדר ברכת הבדיקה ה .בדברי רש"י שכתב דבדיקה היינו

ביעור.

סימן יח

בדין ברכת בדיקת חמץ ,וברכת המצוות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קמב

ב .סוגיית הגמרא ופסקי הרמב"ם אימתי מברכין על העשייה ג .מקשה

שהרמב"ם פוסק דלא כטעם המבואר בסוגיא ד .מבאר שיטת הרמב"ם

בביאור הסוגיא ,ובגדר ברכה על מצוה הנמשכת ה .מבאר דשני מיני ברכות

יש ,על ציווי הגברא ,ועל קיום המצוה עצמה ו .דן בגדר הא דאין מברכים

על מצוה שבלב ,ומבאר עפי"ז פלוגתא דרב פפא ורב פפי בסוגיין ז .מבאר

עפי"ז דנחלקו ר"פ ורב פפי רק בביעור חמ ıולא בשאר מצוות ח .מביא דברי

הפוסקים בגדר הביטול שאחר הבדיקה.

72 / 109

יב

סימן יט

משנת

פסחים

טוביה

בדין מוצא חמץ במועד אם מברך על ביעורו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קמט

מביא דברי המגן אברהם שמסתפק אם מברך בביעור חמ ıבמועד ,והערת

הגרע"א בזה מבאר ספק המגן אברהם לשיטות הראשונים בגדר ברכת

הבדיקה מביא דברי המגן אברהם במי שלא בירך בשעת בדיקה אם מברך

בביעור מיישב סתירת פסקי המגן אברהם במצא חמ ıבמועד מביא דברי

הט"ז בדין ברכה בביעור שאחר ביטול מבאר החילוק לדעת הט"ז מחיוב

בדיקת חמ ıאחר הפסח.

סימן כ

בדין ברכת הפרשת תרו"מ ,ובגדר שליחות בתרומה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קנד

מביא שיטת הר"ן שהחילוק בנוסח הברכה תלוי אם אפשר לעשותן על ידי שליח

מקשה על דברי הר"ן מברכת המילה ,ומביא השיטות אם יש שליחות במילה

מבאר גדרי שליחות וזכיה בכל התורה ,ודין הפרשת תרומה בזכיה עפי"ז 

מבאר שיטת הראשונים דאין זכיה בקידושי אשה מבאר עפי"ז דברי הר"ן

שבתרומה צריך דעת בעלים ממש.

סימן כא בדיני ספיקות בבדיקת חמץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קנט

מביא מחלוקת הראשונים אם ספק בבדיקה לחומרא או לקולא ,וביאור הרא"ה

דבדיקה החמירו מביא פסקי הרמב"ם בספיקות בבדיקה ,ודברי המ"מ והט"ז

בזה מבאר דין חזקה של הכרעה ,וחזקת הנהגה בלא הכרעה מבאר עפי"ז

פסקי הרמב"ם בבדיקת חמ ıבספיקות ומחלק בין הכרעה להנהגה מקשה על

הרמב"ם שלא חילק בחמ ıאם הספק בא בבת אחת או בזאח"ז כמו בשני

שבילין ,ויישוב ע"ז מבאר דברי הלבוש דשאני אומר הוא בגדר

הכרעה מביא קושית הקוב"ש ע"ד המ"מ דחתיכה משתי חתיכות איקבע

איסורא.

סימן כב

בגדרי מצות תשביתו ,ובדין אפר חמץ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קסז

ב .דן אם מצות תשביתו היא קודם זמן האיסור ג .מקשה דאם תשביתו הוא

ביטול ,מה צריך לביעור דמפרר הא לא גרע מביטול ד .אם מהני ביטול

בחמ ıידוע ,ודברי הכסף משנה בזה ה .יבואר האם אפר חמ ıדינו כהנשרפין

דאפרן מותר ,ואם תלוי בפלוגתא דרבי יהודה ורבנן ו .דברי הגר"ח דלר"י

המצוה היא בחפצא משא"כ לרבנן ז .בשיטת הרמב"ם אם תשביתו הוא

קודם זמן האיסור ח .מחלק בגדר מצות תשביתו בין קודם זמן האיסור לאחר

זמן האיסור ט .מביא יסוד לזה מדברי החזו"א דאחר שנאסר החמ ıצריך

ביעור מן העולם לכו"ע י .מבאר החילוק לענין פחמין בין קודם איסורו לאחר

73 / 109

משנת

טוביה

תוכן הענינים

יג

איסורו ,ובדין חרכו קודם זמנו ואחר זמנו יא .דן בדברי החזו"א אם

להשיטות דחמ ıמותר בהנאה צריך לבער או סגי בביטול יב .בגדר מצות

תשביתו אם היא מצוה אגברא או בהחפצא ,דברי הגר"ח והגרש"ש בזה.

סימן כג

בדין היתר הנאה בגיד הנשה ,ובדין אין בגידין בנותן טעם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קעח

מביא פסקי הרמב"ם בדין נותן טעם בגידין והיתר הנאה בגיד הנשה ,והקושיות

בסתירת דבריו מביא תירו ıהשער המלך דגיד הנשה אחשביה רחמנא

לאכילה ,ומקשה על דבריו מבאר גדרי אוכל לקבלת טומאה ,ודברי הרשב"א

בגדר נותן טעם בגידין מבאר שיש דברים שאין עליהם תורת אוכל ,ויש

דברים שאינם עומדים לאכילה ,ודקדוק לשון הרמב"ם עפי"ז מביא דברי

הגרע"א

בגדר

איסור

אכילה

ואיסור

הנאה

בגיד

הנשה,

ומפלפל

בדבריו מיישב קושיית השעה"מ בסתירת פסקי הרמב"ם הנ"ל מביא

תירו ıהגרע"א על סתירת פסקי הרמב"ם ,עפי"ד המהרש"ל דשלא כדרך ופחות

מכשיעור דאין אחד להם לדעת ר"ש מביא קושיית הפנ"י דנילף היתר הנאה

מטריפה ,ודן בדבריו ,ומביא פירוש הר"ח בסוגיין.

סימן כד

בדיני אכילה והנאה שלא כדרך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קפז

מבאר החילוק בין הנאה לאכילה לענין שלא כדרך מוכיח מהסוגיא דגם

באיסור אכילה צריך דוקא דרך הנאתו מבאר דיסוד איסור אכילה הוא משום

הנאה ,ודברי הרמב"ם והמשנה למלך בזה מבאר שיטת הרמב"ם שאין לוקין

על הנאה ,ודברי המ"מ דדמי לחצי שיעור מבאר דגם באיסור אכילה

שההנאה מותרת ,יסוד האיסור הוא הנאת אכילה מבאר דיסוד זה תלוי

בפלוגתא דחזקיה ורבי אבהו ,ומבאר סוגיית הגמ' עפי"ז מבאר פסקי

הרמב"ם בדין אכילה והנאה שלא כדרך מבאר גדר שלא כדרך בחלב חי

ובעירב דברים מרים.

סימן כה בדין נותן טעם לפגם בבשר בחלב וכלאי הכרם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .קצז

מביא מחלוקת האחרונים אם נותן טעם לפגם מותר בבשר בחלב ביאור

החוות דעת לחלק בין שלא כדרך לנבילה שאינה ראויה לגר ,ודיוק לזה

מהרמב"ם מקשה דבשיטת הרמב"ם מוכח דשלא כדרך ואינה ראויה לגר הוא

דין אחד מביא קושיות האחרונים על דברי החוות דעת מביא דברי הגר"ח

בדין נותן טעם לפגם דמותר בבשר בחלב מקשה סתירת פסקי הרמב"ם בדין

נבילה שאינה ראויה לגר.

74 / 109

יד

סימן כו

משנת

פסחים

טוביה

עוד בדין נותן טעם לפגם ונבילה שאינה ראויה לגר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רג

מבאר הפלוגתא אם נותן טעם לפגם מותר מסתפק בנבילה שאינה ראויה לגר

והשביחה אחר כך אם דינה כנבילה ,ובדברי הר"ן בעבודה זרה בדינא דנותן טעם

לפגם מביא סוגיית הגמרא בבכורות בדיני נבילה שאינה ראויה לגר ואינה

ראויה לכלב ,ודברי התוס' שם מביא דברי הנודע ביהודה בביאור התוס',

ומבאר באופן אחר מביא דברי החוות דעת דנותן טעם לפגם מותר גם במקום

שאין צריך אכילה כדרך ,ובשיטת הרמב"ם בזה מביא דברי הגר"ח בביאור

דין נותן טעם לפגם בשיטת הרמב"ם שאין לוקין על הנאה ,ובדברי המגיד

משנה בזה.

סימן כז

בדיני כוונה בלבישת והעלאת כלאים ,ובכל התורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ריב

מבאר גדרי איסור לבישה והעלאה בכלאים מבאר דדין כוונה בכלאים הוא

מעצם האיסור ,וביאור דברי הר"ן בחולין על פי זה מבאר גדר אפשר וגדר

כוונה שהוא התייחסות המעשה מביא דברי הגמרא בשבת דכוונה בכלאים

תליא בדין כוונה בכל התורה מביא סוגיית הגמ' ביבמות ושיטת רש"י שם

וקושיית הראשונים ע"ז ,ומיישב שיטת רש"י דלכאים שאני מבאר יסוד

פלוגתת תרי לישני בדין לא אפשר ומכוין ,ומיישב בזה שיטת רש"י מקשה

מסוגיית הגמרא בשבת על ביאור זה מחדש דאביי ורבא נחלקו ביסוד דין

כוונה בכל התורה ,ומבאר על פי זה פלוגתת אביי ורבא ללישנא בתרא.

סימן כח בדין מעילה בקול ומראה ,ובריח הקטורת ,ובהנאת צילו של היכל . . . . . . . . . . . . . . . . .רכ

דברי התוס' בדין מעילה שלא כדרך ,וקושיא על זה מביא פירוש רבינו

חננאל והמאירי בהא דאין מועלין בצל ההיכל בדין מעילה בריח הקטורת,

אם ריח דינו כקול ומראה מבאר גדר מעילה דהנאה ,וביאור דין קול מראה

וריח על פי זה מבאר דקטורת עומדת לריחה ,ואחר שעלתה תמרתה נתקיים

דינה מביא דברי התוס' שדנו אם יש מעילה בדשן הקטורת ,ומבאר החילוק

בין ריח הקטורת לדשן הקטורת עצמה מבאר הא דההיכל לתוכו עשוי,

דהנאת צל היא דבר שאין בו ממש ,ומקשה על זה מדברי הרמב"ם בדין קול

של כלי הקדש ,ומעילה בשופר של עולה מבאר גדר נעשית מצותו בקדשים

ובקטורת.

סימן כט בדין מוכרי כסות ,והנאה בלבישה והעלאה בכלאים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רל

מביא סתירת פסקי הרמב"ם אם שעטנז אסור בלא כוונת הנאה ביאור הכסף

משנה שהרמב"ם מחלק בין לבישה להעלאה מבאר שהרמב"ם דקדק כן

75 / 109

משנת

תוכן הענינים

טוביה

טו

מלשון המשנה אין עראי לכלאים מבאר גדר איסור כלאים ,בלבישה

ובהעלאה ביאור על פי זה בדין עשרה בגדים ,ומבריח את המכס ביאור

סוגיית הגמרא ביבמות לשיטת הרמב"ם בקושיית הבית הלוי דבגדי כהונה

אין בהם הנאה דמצוות לאו ליהנות ניתנו ביאור פסקי הרמב"ם בדיני לבישה

והעלאה בכלאים מבאר טעם ההיתר לעשות תכריכין למת מכלאים.

סימן ל

בדין זה וזה גורם ,ושבח עצים בפת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רלט

מביא דברי התוס' שדימו נטיעת אגוז של ערלה לזה וזה גורם דתנור ,ודן לחלק

בזה חוקר בדין שבח עצים בפת אם נחשב שיש את האיסור עצמו

בעין מחלק על פי זה בין ערלה לזה וזה גורם דסוגיין ,ומביא דברי החזון

איש בזה מבאר דברי תוס' בע"ז על פי הנ"ל מביא שיטת הרמב"ן בע"ז

בגדרי זה וזה גורם שאינו אלא כששניהם ענין אחד מבאר שיטת הרמב"ם

שאם גרף האש הפת מותרת ,ודברי המאירי בזה ביאור שיטת הרמב"ן בדין

שבח עצים בפת ,וביאור דברי התוס' בסוגיין על פי זה מביא דברי הרא"ש

בסוגיין שמחלק בין ערלה לזה וזה גורם דסוגיין ,וביאור החזון איש בדבריו,

ומבאר כונת הרא"ש באופן אחר מביא מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם

נוטעין לכתחילה בצל אשירה ,וקושיית הגרא"ז על דברי הרמב"ן ,ומבאר שיטת

הרמב"ן.

סימן לא בדין זה וזה גורם בעבודה זרה בחמץ בפסח ובכל התורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רמט

מביא שיטת הרמ"ה דפת שנאפית בעצי עבודה זרה אסורה ,ואם צריך אבוקה

כנגדו לאסור ,ובדברי הבית יוסף בזה מביא שיטת המגן אברהם דבחמ ıזה

וזה גורם מותר ,ודברי הגר"א בזה מבאר שיטת הרמ"ה דבעבודה זרה אם

נתפס שם עבודה זרה אסור מדין לא ידבק בידך בביאור דברי הרמ"ה בבגד

שנארג מעבודה זרה ,ודברי הט"ז והש"ך בזה מבאר דגם להרמ"ה יש היתר

זה וזה גורם בעבודה זרה ,ונפקא מינה בתנור שאין בו שבח עצים מבאר

דברי הטור שכתב דתנור חדש יות ,ıוהערת הבית יוסף עבודה זרה.

סימן לב

בביאור שיטת הרמב"ם בדיני זה וזה גורם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רנו

סימן לג

בדין שימור במצה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רנט

ב .דברי רש"י ותוס' בביאור דברי רבה ורב יוסף ג .בדין מחשבה לשם מצה

ולשם תודה ד .מבאר גדר שימור במצה אם עיקרו שלא יחמי  ıה .מבאר

דרבה ורב יוסף נחלקו אם צריך שימור לשם מצוה או דסגי בשמירה מחימו ı

ו .מביא דברי הירושלמי שמדמה מצה ישנה לסוכה ישנה ,ומקשה ע"ז 

76 / 109

טז

משנת

פסחים

טוביה

ז .מבאר שיטת הירושלמי בביאור פלוגתת רבה ורב יוסף ח .מביא דברי

הגר"ח בביאור דין שימור במצה.

סימן לד בדין גדול עומד על גביו במצה ,ובדין סתמא לשמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רסז

ב .מחלוקת הפוסקים אם בטחינה מהני גדול עומד על גביו ג .שיטת רב האי

גאון דבמצה מהני גדול עומד על גביו גם בלישה ואפיה ד .מבאר שיטת רב

האי על פי מחלוקת רבה ורב יוסף בדין לחמי תודה ד .לשמה דמצה חלוק

מגדר לשמה בכל התורה ה .מבאר על פי זה דברי הט"ז שמחלק בין טחינה

לאפיה ו .מביא דברי הריטב"א והרא"ה בדין גדול עומד על גביו

במצה ז .מבאר דברי הריטב"א דנכרי מופקע לגמרי מעשיית לשמה ,ודברי

הגר"ח בזה ח .מוכיח דסתמא מהני בלשמה דמצה ט .מביא דברי המשנה

ברורה והחזו"א בדין סתמא במצה.

סימן לה בדין חמץ ושאור ,לאכילה ולביעור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .עדר

א .מביא שיטות הרמב"ם והראב"ד בשאור שאינו ראוי לאכילה ב .מביא

סוגיית הגמ' בדין פת שעיפשה ג .מביא דברי הר"ן והרמב"ם בדין חמı

שאינו ראוי לאכילת אדם ולאכילת כלב ד .שיטת הראב"ד לחלק בין חמı

לשאור ,ומבאר שיש ב' פלוגתות בזה ה .מקשה על שיטת הרמב"ם והר"ן

שמחלקים שאם אין השאור ראוי לאכילת כלב אין חייבים עליו ,ודברי המנחת

ברוך בזה ו .מביא קושיית האחיעזר על הרמב"ם ממשנה דכלים ,ומבאר

עפ"י גדר איסורי בל יראה ובל ימצא ז .ביאור הרמב"ם לפי זה ח .מביא

חילוק הביאור הלכה אם אינו ראוי לאכילה מחמת חימוצו או שנתעפש 

ט .מביא שיטת הכסף משנה בדעת הראב"ד דשאור שנפסל מאכילת כלב חייב

בביעור ,אבל לא על אכילתו ,ומבאר דבריו.

סימן לו

ברכת האור במוצאי שבת ובמוצאי יוה"כ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רפג

טעם ברכת האור במוצ"ש ובמוצאי יוה"כ חיזור אחר נר במוצ"ש ובמוצאי

יוה"כ ברכת האור סמוך להבדלה עובר לעשייתן בברכת האור נר

שלא שבת במוצאי יוה"כ שחל בשבת שיטת הריטב"א בגדר ברכת הנר

ואמאי אינה ברכת הנהנין מוצאי יוה"כ שחל בשבת להריטב"א

והרא"ה מחלוקת הראב"ד והריטב"א במצוה לחזר על האור במוצאי

יוה"כ בשיטת השו"ע בבאור שיטות הראשונים דבמוצאי יוה"כ שחל

77 / 109

משנת

תוכן הענינים

טוביה

יז

בשבת מהני נר שהודלק מחדש מה בין עמוד שני דנר ביה"כ לעמוד שני דנר

שהודלק במוצאי יום הכיפורים עמוד שני דנר בית הכנסת במוצאי שבת.

סימן לז

בדין זמן תפילת המנחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רצא

מביא פסקי הרמב"ם בזמני מנחה גדולה וקטנה ,ומקשה בטעם קביעות זמנים

אלו בגדר תקנת תפלה ,כנגד התמיד או תקנת האבות מבאר שיטת

הרמב"ם דיסוד התפילה מתקנת האבות ,וקביעות זמני התפילה כנגד

הקרבנות בביאור שיטת רבי יהודה שתפילת המנחה עד פלג ,ודברי התוס'

שמנחה כנגד הקטורת נתקנה מבאר דברי הרמב"ם שאפשר להתפלל מנחה

גדולה וגם קטנה אחת חובה ואחת רשות בדין תשלומי תפילת המנחה.

סימן לח בדין קדימת התמיד לשאר קרבנות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .רצט

קושיית התוס' למה צריך קרא לקדימת התמיד ,תיפוק ליה דהוא תדיר ,ומבאר

דהם שני דינים נפרדים מביא דברי התוס' במנחות דבשחיטה אין להקדים

התמיד ,ותמיהות החזון איש על זה מביא פסקי הרמב"ם בדינא דקדימת

התמיד ,ועבר ושחט שאינו תדיר ,ומבאר חילוק הלשונות באיסור שחיטה וזריקה

בדין קדימת תמיד לפסח ועבר ושחט פסח קודם ביאור האחרונים

דקדימת תמיד לפסח אינו רק משום תדיר ולכן אפילו שחט לא יגמור.

סימן לט בדין איסור הקרבה אחר תמיד של בין הערבים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .דש

מביא נידון התוס' אם איסור הקרבה אחר התמיד מעכב ,ומקשה על זה ,ודברי

התוס' במנחות )מט ,ב( בזה מחדש דאין האיסור רק בהקטרה אלא הזריקה

אינה מתרת האימורין אחר התמיד מביא ספק החזון איש אם דינא דנתותרו

הוא גם בשחיטה בלא זריקה ,ושיטת הרמב"ם בזה מבאר דברי התוס'

במנחות שהקשו דאין הקטרה מעכבת ,גם להצד דאין פסול מן התורה אחר

התמיד מבאר שיטת הרמב"ם במה שכתב דאין שוחטין אף על פי שהאיסור

בהקטרה מביא הוכחת התוס' במנחות דאין הקרבן נפסל מהא דעשה דפסח

דוחה איסור הקרבה אחר התמיד ,ודן בדבריהם מביא קושיית התוס' בשבת

היאך הכהנים עוברים בעשה דהשלמה לצורך הבעלים ,ומיישב על פי הנ"ל.

סימן מ

הפסח

ובשאר

ימות

השנה,

בדין מחוסר כפורים בערב

ובגדר איסור הקרבה אחר התמיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שיג

בדעת רש"י שאכילת הבעלים בקדשים מצוה ,ושיטת הרמב"ם בזה בביאור

מחלוקת תנא קמא ורבי ישמעאל אם מחוסר כפורים בכל השנה מקריב אחר

78 / 109

משנת

יח

פסחים

טוביה

התמיד מקשה בטעם ההיתר דהעלאה לראש המזבח ,אם הפסול הוא

בעבודות הדם בשיטות הראשונים אם דברי רב פפא אליבא דמאן דאמר לינה

מועלת בביאור פלוגתת רב חסדא ורב פפא ,אם נחלקו בגדר עשה

דהשלמה מבאר גדר דינא דאין עשה דוחה עשה ,ומבאר על פי זה דדוקא

במקום מצות אכילת קדשים מעלה לראש המזבח מבאר דברי התוס'

שהוכיחו מהא דדחי עשה דהשלמה שאין הקרבן נפסל ,ודברי הקהלות יעקב

בזה.

סימן מא ביאור שיטת הרמב"ם בדין מחוסר כפורים בערב הפסח ובשאר ימות השנה,

וגדר עשה דהשלמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שכב

מבאר פלוגתת ת"ק ורבי ישמעאל בשאר ימות השנה מבאר הפלוגתא אם

לינה מועלת בראש המזרח ,ושיטת רש"י בזה ובדברי החזו"א מבאר גדר

איסור הקטרה .ועפי"ז ביאור הסוגיא בדברי המאירי בביאור המחלוקת אם

מעלה ומלינה בראש המזבח.

סימן מב בענין כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ,ובדין בשר שאסור באכילה . . . . . . . . . . . . .שכח

מבאר החילוק בין נטמאו אימורין לאיסור הקטרה אחר התמיד ביאור דברי

התוס' אימתי אכילת הבשר מעכבת כפרה מקשה על דברי התוס' ,דבהקרבה

אחר התמיד גם כן אין הבשר ראוי לאכילה מביא ביאור בדברי התוס' דעשה

דהשלמה לא אלים מאכילת קדשים ,וביאור הדברים מבאר שיטת הרמב"ם

שלא הביא דאכילה מעכבת כפרת הבעלים דברי החזון איש בביאור שיטת

התוס' ,ודן ליישב דברי הרמב"ם על פי זה מבאר דין זריקה שלא במקומו

דחשיב יש בשר ,ואין אכילה מעכבת כפרה.

סימן מג

בדין אכילת בשר לכפרת הבעלים ]וביאור סוגיא דיבמות דף צ ,א[ . . . . . . . . . . . . . . . .שלז

מביא סוגיית הגמרא ביבמות בדין דם שנטמא וזרקו לשיטת רש"י ,ובדברי התוס'

בפסחים מבאר גדר אכילה מעכבת כפרה .וחוקר אם צריך אכילת כל הבשר

או כזית גירסת הר"ח ביבמות שם ,ודברי הרמב"ן והרשב"א בזה מביא

קושיית הקרן אורה על פירוש הר"ח ,ותירו ıעל זה מביא תמיהת הקרן אורה

דלהרבינו חננאל לא נתכפרו בעלים כלל בדם שנטמא ואין זו עקירה ,ויישוב

קושיתו מבאר תירו ıהגמרא שב ואל תעשה שאני ,ודברי הריטב"א והמאירי

בזה בדין נתינת שמן שבכפו על ראש המצורע ,אימתי הוא מעכב.

79 / 109

משנת

טוביה

תוכן הענינים

יט

סימן מד בגדרי מחשבת שלא לשמה בקדשים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שדמ

מביא ביאור הקרן אורה בטעם פסול פסח לשם חולין ,ודן בדבריו מקשה על

סוגית הגמרא בזבחים שדימו קדשים לגט לענין לשם חולין מביא דברי רש"י

שנראה דשלא לשמה אינו פסלות כהגרי"ז דן בכמה אופנים בביאור דין שלא

לשמה

בקדשים מבאר

נידון

הסוגיא

בזבחים

בגדר

פסול

שלא

לשמה מבאר דשני עניני סתמא לשמה יש בקדשים ,וביאור דין סתמא בפרת

חטאת מבאר החילוק אם לשם חולין כשר מסברא דלאו מינה או מקרא דלא

יחללו מחדש דדברי רש"י דהלשמה נעקר אינם למסקנת הסוגיא ,ודן על פי

זה בביאור דברי רש"י במנחות דף מח דן במחשבת שלא לשם קרבן אם דמי

למחשבת לשם חולין או כשר לגמרי.

סימן מה בדין פסח וחטאת שלא לשמה ,ולשם חולין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שנג

מביא פסקי הרמב"ם בשוחט חטאת ופסח לשם חולין ,וסוגיות הגמ' בזבחים בזה

ביאור דברי הרמב"ן במלחמות התמוהים דלשם חולין מרצה מביא יסוד

הגרי"ז בגדר פסול שלא לשמה ,ודן בזה בשיטת רש"י מבאר דברי רש"י גם

לפי דרך הגרי"ז בגדרי מחשבת לשם חולין אם הוא משום עקירת לשמה או

פסול מחשבה מבאר דבחטאת נתחדש דבמחשבה נעקר הלשמה ,וביאור

דברי הרמב"ם בדין סתמא בחטאת מבאר דין פסח לשם חולין

דפסול מבאר באופן נוסף גדר כשר ואינו מרצה במחשבת לשם

חולין חוקר בשאר הזבחים אם גם בהם לשם חולין אינו מרצה ,ודברי

הרשב"א והגרע"א בזה מבאר עוד דשאר זבחים אין בהם אלא חסרון

מחשבה ולא פסול מחשבה בגדר דין פסח בשאר ימות השנה שלמים ,דפסח

יש בו שם שלמים.

סימן מו בדין פסח ששחטו לשמו ושלא לשמו ,ובדין תפוס לשון ראשון,

ובדיני עקירה לשלמים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שסג

מביא דברי התוס' דהספק הוא גם לר"מ ומקשה על זה מביא דברי הגר"א

הורווי ıוהחזו"א בביאור דברי התוס' מבאר מהלך הסוגיא עפ"י דברי הגרי"ז

בגדר מחשבת שלא לשמה מבאר עפי"ז דברי התוס' ,ומיישב קושיית

המהרש"א על דבריהם מבאר דברי השיטמ"ק בריש זבחים בגדר פסח שלא

בזמנו.

80 / 109

כ

סימן מז

משנת

פסחים

טוביה

בדין פסח שלא בזמנו לשמו ושלא לשמו ,ובגדר שלא לשמה בקדשים . . . . . . . . .שעא

מביא סוגיית הגמ' לדמות פסח שלא בזמנו לפסול שלא לשמו ומקשה ע"ז 

מביא מחלוקת הראשונים אם שחט לשם פסח שלא בזמנו פסול מבאר דברי

רבא בסוגיא עפ"י דברי הגרי"ז בגדר שלא לשמה בקרבנות מביא שיטת

רש"י בגדר פסול שלא לשמה חוקר אם לשמה ושלא לשמה פסול בכל

התורה ,ודברי התוס' במנחות והקוב"ש בזה.

סימן מח בדין עקירה בפסח שלא בזמנו ,בשוחט בסתמא ובשוחט לשם פסח,

ובגדרי מותר הפסח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שעו

מביא דעת המאירי דשחטו לשם פסח פסול אף על פי שאין צריך עקירה ,ודברי

רש"י ותוס' בזה מבאר דפסח יש בו גם קדושת שלמים ,ומבאר דברי המאירי

על פי זה מביא קושיית החזון איש על דברי המאירי מרב דימי בסוגיין,

ומיישב על פי המבואר מביא סוגיית הגמרא לקמן דאי אין צריך עקירה טעון

עיבור צורה ,וקושיית האחרונים על רש"י והמאירי מבאר דדברי המאירי

תלויין אם פסח שלא בזמנו צריך עקירה ,ומיישב על פי זה קושיא

הנ"ל מביא תירו ıהאבן האזל דגם לרש"י והמאירי לא חשיב פסולו

בגופו בדיני מותר הפסח ופסח שעברה שנתו.

סימן מט בדין עקירה בפסח קודם זמנו ואחר זמנו -שיטת הרמב"ם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שפד

מביא שיטת התוס' דפסח בדין עקירה קודם זמנו ,ובשיטת הרמב"ם בזה .ומביא

דברי הצל"ח בביאור שי' הרמב"ם מקשה בסתירת פסקי הרמב"ם בדין

עקירה בפסח שלא בזמנו ביאור הסוגיא בדף ע"ג בפסח שלא בזמנו ,ובדברי

הצל"ח בזה.

סימן נ

בדין שחטו למולים על מנת שיתכפרו ערלים ,ובגדר מחשבין מעבודה לעבודה . .שפט

מביא פלוגתת התוס' והרמב"ם אם יש מחשבת ערלים בזריקה מביא קושיית

המנחת ברוך מדין מחשבין מעבודה לעבודה מבאר גדר מחשבת ערלים

בשחיטה לשיטת התוס' ,וגדר קרבן פסח שעיקרו לאכילה בביאור שיטת

הרמב"ם בגדר מחשבה מעבודה לעבודה מביא דלשמו ושלא לשמו לשיטת

הירושלמי מחשבין מעבודה לעבודה ופסולו כדין בדברי הפני משה שמחלק

אם קדמה מחשבת לאוכליו או שלא לאוכליו.

81 / 109

משנת

סימן נא

תוכן הענינים

טוביה

כא

בדין פיגול בחצי מתיר ,ובשאר מחשבות הפוסלות בקדשים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שצו

מוכיח מהסוגיא שהמחלוקת אם יש פסול בחצי מתיר היא בכל פסולי מחשבה

מקשה על זה מהא דבריש זבחים משמע דבשלא לשמה לכולי עלמא פסול

בחצי מתיר מדייק מדברי הרמב"ם שהביא דין זה דחצי מתיר רק בפיגול 

מביא פסקי הרמב"ם בשחט למולים וערלים בחצי מתיר מביא סוגיית הגמרא

במנחות ודברי התוס' בזבחים דבכל מחשבות אין פסול בחצי מתיר מחלק

דשלא לשמה יסודו חסרון לשמה ולכן חצי מתיר פסול בו מביא דברי האור

שמח שמחלק בין פיגול לשלא לשמה.

סימן נב

בשיטת הרמב"ם בדין מחשבת ערלים בפסח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תב

מביא דברי הגר"ח בביאור מחלוקת הרמב"ם והתוס' אם יש מחשבת ערלים

בזריקה עצמה מבאר בדעת התוס' לחלק בין שאר קרבנות לקרבן פסח

שעיקרו לאכילה.

סימן נג

בדין מחשבת מולים וערלים ,ובדיני חצי מתיר בפיגול ושלא לשמה . . . . . . . . . . . . . .תה

חוקר בכל פסולי מחשבה אם חצי מתיר פוסל ,וראיה לזה ממחשבת שלא לשמה

בפסח מביא דברי האור שמח והאחיעזר אם חצי מתיר פוסל בשלא

לשמה מבאר על פי דברי הגרי"ז דשלא לשמה הוא מחשבה הפוסלת ,ומחלק

על פי זה בין מחשבת ערלים לשלא לשמה מוכיח דהמחלוקת בחצי מתיר

היא בכל פסולי מחשבה מחלק בין קרבן פסח לשאר קרבנות במחשבה בחצי

מתיר מחדש דדוקא מחשבת ערלים אינה פוסלת בחצי מתיר דומיא דפיגול.

סימן נד

בגדר חגיגת ארבעה עשר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תי

ב .דברי הרמב"ם בטעם הדין שאין יוצאין חגיגת ט"ו בחגיגת י"ד ג .מבאר

גדר קרבן דחגיגת י"ד אליבא דבן דורתאי ד .מבאר על פי זה דברי הרמב"ם

שכתב דמפני שהחגיגה רשות אין יוצאין בה חגיגת ט"ו ה .מבאר הוכחת

הגמרא דחגיגת י"ד רשות ו .מיישב קושיית התוס' על שיטת רש"י בביאור

דינא דבן דורתאי ז .מבאר גדר חגיגת י"ד רשות ,אם מן התורה או מדרבנן,

ושיטת התוס' והרמב"ם בזה.

סימן נה

בדין ערל כטמא בפסח ,ובאכילת תרומה ומעשר שני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תטז

קושיית התוס' שערל פסול לפסח מדין טמא לר"ע דערל כטמא ,וביאור תירוצם

חוקר מהי הטומאה שיש לערל אם הוא כטמא ,ומיישב עפי"ז קושיית התוס',

ומביא דברי התוס' בזבחים בזה תירו ıהגרי"ז על קושיית התוס' ,שפסול

82 / 109

כב

משנת

פסחים

טוביה

ערל נאמר קודם פרשת טמאים מביא דברי התוס' בחגיגה שמחלקים דערל

כטמא דוקא בראיה משום דמאיס מבאר פסקי הרמב"ם בדין ערל כטמא.

סימן נו

בדין חגיגה ששחטה מערב יום טוב ,ובגדר חגיגת י"ד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תכא

מביא דברי התוס' דחגיגה אינה קריבה בערב יום טוב ,ודברי הרמב"ם והראב"ד

בזה מביא דברי האחרונים שגרסו בדברי הראב"ד דחגיגה אינה קריבה בי"ד

אלא בט"ו מבאר גדר חגיגת ארבעה עשר ,לדעת בן תימא ,ומבאר הפלוגתא

אם רשות או חובה מבאר על פי זה שיטת הרמב"ם והראב"ד בגדר חגיגת

י"ד בביאור דברי הראב"ד דיכול להתנות על החגיגה ,ודעת הרמב"ם בזה.

סימן נז

בדיני טמאין בפסח ראשון ושני . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תכו

מביא פלוגתת רב ורב כהנא במחצה טהורין ומחצה טמאין ,ודברי התוס' בזה 

מביא פסקי הרמב"ם בדחיית הפסח ברובן זבין ומיעוטן טמאי מתים ,ומקשה

ע"ז חוקר אם צריך עשיית רוב הציבור בראשון ,או דסגי בכל הקרבה

בראשון מבאר שיטת הרמב"ם בנידון הנ"ל ,ומקשה ע"ז מדברי רב כהנא

בלישנא קמא ,ויישוב ע"ז מבאר דשני דינים הם מה שאין ציבור נדחין ומה

שאין עושין שני אם לא היה ראשון ,ובדין נבנה הבית בין ראשון לשני.

סימן נח

בדין טמא מת וטמא שרץ בעשיית הפסח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תלא

מביא פסקי הרמב"ם בדין טמא שר ıבפסח והתמיהות בדבריו דעות

האחרונים דשיטת הרמב"ם שאין שוחטין על טמא שר ıמדרבנן מבאר טעם

פסול טומאה בקרבן פסח ושאר קרבנות מבאר דעת רבי עקיבא דערל כטמא,

וגדר פסול טומאה בפסח מביא קושיית התוס' )בדף סט ,ב( דערל יכול למול

ולתקן את עצמו ,ותירו ıהגרא"מ הורווי ıעל זה ,ומיישב דברי התוס' מיישב

על פי המבואר פסקי הרמב"ם בדין טמא שר ıבעשיית הפסח ובהא דאינו משלים

לרוב מביא דברי הצל"ח ברוב טמאי מתים ,אם גם טמא שר ıמקריב ,וביאור

הדברים מביא שיטת הרמב"ם דטמא מת שטבל אין עושה פסח ,ודברי

הגר"ח בזה.

סימן נט

בגדר מצות אכילת חרוסת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תלח

83 / 109

משנת

טוביה

סימן א

כז

סימן א

בגדרי בדיקת וביטול חמץ

פסחים

דף ב ,א מתניתין ,אור לארבעה עשר

כלומר או בבדיקה או בביטול דבדיקה לחודה

בודקין את החמ ıלאור הנר .וכתב

נמי מהניא כדאמרינן עלה בגמרא לאור הנר

רש"י ,בודקין ,שלא יעבור עליו בבל יראה

מנא לן ופשטינא לה מקרא ,אלמא דבדיקה

ובבל ימצא עכ"ל.

נמי מדאורייתא היא ,וכל שבדק מן התורה

ובתוס'

)ד"ה אור כתבו על זה( פירש הקונטרס

שלא יעבור עליו בבל יראה ובל

ימצא ,וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר

בגמרא הבודק צריך שיבטל ,ומדאורייתא

בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים

אינו צריך לבטל ,הילכך שפיר איכא למימר

דבדיקה אתי כדי שלא יעבור עליו בבל יראה

ובל ימצא ,שמה שהצריכו חכמים ביטול אחר

הבדיקה אינו אלא מדבריהם שמא ימצא

גלוסקא יפה ודעתיה עילויה כדאיתא בגמרא,

עכ"ל הר"ן.

בדיקה כלל .ונראה לר"י דאף על גב דסגי

בביטול בעלמא הצריכו חכמים לבדוק חמı

וביאור

דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' ,או דלמא

אם כן שפיר אמרו במתניתין דבודקין שלא

ולבערו שלא יבוא לאוכלו .וכן משמע לקמן

זימנין דנפל ואתי למיכליה עכ"ד התוס'.

ולכאורה

מדברי הגמרא הללו בדף י'

שמבואר דבעינן לבער בשביל

דברי הר"ן לכאורה הוא ,דכיון דמן

התורה סגי גם בבדיקה בלא ביטול,

לעבור בבל יראה ובל ימצא ,דבאמת גם זה

לחוד מהני שלא לעבור בב"י ובב"י .ומה

דבעינן ביטול אינו אלא תקנה דרבנן שיבטל

אחר הבדיקה.

שלא יבוא לאוכלו ,הרי הוא מפורש כדברי

התוס' דזהו טעם הבדיקה והביעור ,ואם כן

מהיכי תיתי דטעם הבדיקה שלא לעבור עליו

בבל יראה ובל ימצא.

הוצרכה המשנה לומר דין הבדיקה

דלא לעבור בב"י וכמו שכתב רש"י ,והרי סוף

ב .בדברי הר"ן בביאור שיטת רש"י בטעם הבדיקה

ויעויין

אולם

עדיין צריך ביאור ,דאם כן אמאי

בר"ן בריש מכילתין שכתב וזה

לשונו ,בודקין את החמ ,ıפירש"י

שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא ,והקשו

סוף מחוייב גם לבטל אחר הבדיקה ,ואם כן

בבל יראה ובל ימצא אינו עובר מחמת

הביטול שבלאו הכי חייב לעשותו.

ולכאורה

כונת הר"ן ,דהמשנה שאמרה

בתוספות דהא קיימא לן דבביטול בעלמא סגי

דבודקין את החמ ,ıמיירי קודם

וכו' .ויש לומר דמדאורייתא בחד מינייהו סגי

שנתקנה תקנת ביטול אחר הבדיקה שמא

84 / 109

כח

משנת

טוביה

פסחים

ימצא גלוסקא יפה וכו' .וזהו שכתב רש"י

אלא מפני שביטול זה תלוי במחשבתן של בני

דהבדיקה מהני שלא לעבור בב"י ובב"י כיון

אדם ואין דעותיהן שוות ,ואפשר שיקלו בכך

דאיירי קודם תקנת הביטול.

ולא יוציאוהו מלבן לגמרי ראו חכמים

אולם

זה דוחק ,שהרי בגמרא דף ד ,ב

להחמיר שלא יספיק ביטול והצריכוהו בדיקה

וביעור וכו'.

אמרינן דהכל נאמנין על ביעור חמ,ı

ומפרשינן התם הטעם כיון דמדאורייתא

בביטול בעלמא סגי והבדיקה רק מדרבנן היא

הימנוהו רבנן בדרבנן עיין שם .ומשמע

דהברייתא שאמרה הכל נאמנין מיירי אחר

שכבר היה תקנה לבטל החמ ,ıואם כן גם

מתניתין לכאורה מיירי אחר תקנת הביטול גם

אחר שכבר בדק ,ושוב אין הבדיקה שלא

לעבור בב"י ובב"י.

ובתשובות

הגרע"א )סימן כג( כתב להקשות

על זה ,דלכאורה מאי איכפת לן

שלא נתכוין לבטל בלב שלם ,והרי קיימא לן

דדברים שבלב אינם דברים ,וכל שאומר בפיו

בהדיא שהוא מבטל חמצו הרי ממילא חל

הביטול ,גם אם לא עשה זאת בלב שלם.

ג .ביאור הפני יהושע בדעת רש"י

ויעויין

ד .בדברי רבי עקיבא איגר אם בביטול מהני דברים

שבלב

ותירץ

בזה הגרע"א בזה"ל ,וצריך לומר,

בפני יהושע בריש מסכתין ,שכתב

כיון דבאמת לשון ביטול לא הוי

ליישב דבאמת מיירי אחר שתקנו

הפקר ממש רק גילוי דעת למה שבלבו ,שאינו

ביטול ואין הכי נמי הביטול מהני שלא לעבור

חושבו ושנחשב לו כעפרא ,וכיון דאנו דנין

בבל יראה ובבל ימצא ,אלא דבאמת הרי הר"ן

על מה שבלבו ,דהיינו בדרך גילוי מילתא מה

גופיה להלן שם כתב דפעמים שאין הביטול

שבדעתו ,ואם בדעתו אינו כן אין הביטול

בלב שלם ולא מהני ביטולו ]ויבואר עוד

כלום ,ואפשר שזהו שמדקדק הר"ן בלשונו

להלן בזה[ ,ועל כן גם טעם הבדיקה הוא

הזהב" ,שביטול זה תלוי במחשבתן" והיינו

מהאי טעמא ,דשמא לא ביטל בלב שלם

כנ"ל .ואם כן יש לנו טעמא רבא דהפקר עדיף

ונמצא דעובר בבל יראה ובל ימצא ולכן

מביטול דבהפקר ודאי יצא החמ ıמרשותו

הצריכוהו בדיקה ,דנמצא דהבדיקה מצילתו

דלו יהא דהיה בלבו בהיפוך הוי דברים

מאיסור בל יראה ובל ימצא דאורייתא עיין

שבלב ,עכ"ל הגרע"א.

שם בדבריו.

והנה

הנה

מדברי הגרע"א נראה שנקט ,דביטול

בעיקר הדבר שכתב הפני יהושע,

חמ ıלדעת הר"ן לא הוי כהפקר

מקורו בדברי הר"ן שם להלן ,שאחר

דעלמא ,ועל כן ביאר דדברים שעיקרם בלב

שכתב דביטול אינו כהפקר מכמה טעמים

צריכין לדון על מחשבת לבו ,והיינו דאף על

]ונבאר בזה להלן בע"ה[ ,כתב בזה הלשון,

גב דודאי כל חלות בעי דעת והפקר בלא דעת

85 / 109

משנת

טוביה

סימן א

כט

אינו כלום ,אבל בזה אמרינן דמה שאמר בפיו

ומשום הכי בגלויי דעתא בעלמא דלא ניחא

זו הדעת הגמורה שלו ומה שחושב בלבו לא

ליה דליהוי זכותא בגוויה כלל סגי וכו' .עכ"ד

איכפת לן ,אבל דברים שכל עיקרם הם

הר"ן.

מחשבת לבו וכגון לגבי ביטול חמ ıשעניינו

שלא להחשיב את החמ ,ıבזה לא אמרינן

דהוי דברים שבלב ואזלינן בתר מחשבת לבו.

אמנם אם ביטול היה כהפקר הרי שוב קשה

למה אם בלבו חשב שלא יהא ביטול מהני

מחשבתו .אכן באמת עיקר דברי הר"ן צריכין

הנה

בתחילת דבריו פתח שהוא מדין הפקר,

ושוב כתב דהפקר לא מהני כהאי גוונא

מכמה טעמים ,ועל כן פירש דמהני שמגלה

דעתו שאינו רוצה את החמ ıכיון שאינו

ברשותו ורק דעשאו הכתוב כאילו הוא

ברשותו.

בירור טובא ,וכאשר יבואר.

ויש

ה .ביאור הר"ן בגדר ביטול חמץ

וזה

לעיין,

דלכאורה

הרי

הר"ן

הביא

בתחילת דבריו דמדין הפקר הוא דמהני.

לשון הר"ן בביאור ענין ביטול חמ,ı

והוכיח כן מהא דמדמינן לה בגמרא לסופי

ומהו ענין ביטול זה מוכח בגמרא ,גבי

תאנים דהתם ודאי הפקר הוא .ושוב הקשה

הא דאמרינן הבודק צריך שיבטל ,דביטול

על זה ,וכתב דאינו אלא גלוי דעתא ,והרי

מדין הפקר הוא ,והיינו דמייתינן עלה ההיא

בתחילת דבריו הוכיח שאינו כן אלא מדין

דסופי תאנים דההיא מתורת הפקר נגעו בה.

הפקר נגעו בה.

ואף על גב דהפקר כי האי גוונא לא מהני,

דודאי מאן דאמר בנכסי דידיה דלבטלו ולהוו

כעפרא לא משמע דהוי הפקר .ותו דבגמרא

אמרינן מבטלו בלבו ,ובודאי דלענין הפקר

ממונו הפקר בלבו לא מהני דדברים שבלב

וגם

לענין קושיית הגרע"א הנ"ל ,אי נימא

דבאמת לא חזר בו הר"ן אלא סוף סוף

מדין הפקר הוא שוב יקשה מאי טעמא אם

בלבו לא גמר לבטל לא מהני ביטולו הרי

דברים שבלב אינם דברים.

אינם דברים .ותו למאן דאמר התם בנדרים

אליבא דרבי יוסי דהפקר כמתנה מה מתנה עד

דאיתיה ברשות זוכה לא נפקא מרשות נותן

הכי נמי בהפקר ,וכיון שכן ביטול חמ ıלר'

יוסי היכי מהני מדין הפקר והא לא אתי

לרשות זוכה.

אלא

ו .דן לבאר בדעת הר"ן דביטול מדין הפקר הוא,

ומקשה ע"ז

ולכאורה

היה אפשר לומר ,דכונת הר"ן

היא ,דבאמת ביטול מדין הפקר

הוא ,אבל אין זה ככל הפקר דעלמא שיש בו

היינו טעמא דנהי דמאי דהוי ברשותו

תנאים ודינים היאך חייל ההפקר ,דהתם לא

של איניש לא מצי מפקר ליה כי היא

היה מהני לשון זה דביטול ,וכן לא היה מהני

גוונא ,חמ ıשאני לפי שאינו ברשותו של אדם

ביטול בלב וכמו שהקשה הר"ן ,אלא דכיון

אלא שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו,

דבאמת החמ ıכבר אינו ברשותו ,סגי בגילוי

86 / 109

משנת

ל

טוביה

פסחים

דעתא בעלמא ועל ידי זה נעשה הפקר

זה תלוי במחשבתן של בני אדם ,וכל כן לא

ממילא ,ולפי זה ביטול הוא חלות הפקר

אמרינן בזה הכלל דדברים שבלב אינם דברים

גמור ,אלא דמכל מקום אין זה מעשה הפקר

וכמו שכתב הגרע"א ,דעיקר הביטול הוא

כמו בכל הפקר ,אלא סגי גם בלשון ביטול

בלב שאינו מחשיב את החמ ,ıושפיר מה

וכן מהני בלב כיון דאינו ברשותו ורק עשאו

שהקשה הר"ן דאין בזה לשון ביטול ,ומהני

הכתוב כאילו הוא ברשותו.

גם בלב בלא דיבור ,וכן מיושב גם לדעת רבי

אכן

יוסי בהפקר ויבואר עוד להלן.

לפי זה עדיין יקשה קושיית הגרע"א

הנ"ל ,דכיון דסוף סוף חלות הביטול

מדין הפקר הוא ,הרי זה דומה לכל הפקר

דעלמא דאמרינן בזה דדברים שבלב אינם

דברים ,ואמאי כתב הר"ן דאם לא היתה

מחשבתו גמורה לבטל לא מהני ביטולו.

וביותר

יקשה לפי ביאור זה ,דהנה הר"ן הרי

הקשה גם מהא דבנדרים אמרינן

דרבי יוסי ס"ל דהפקר לא חייל עד דאתי

לרשות זוכה ,ואם כן בחמ ıשאינו בא לרשות

אחר היכי מהני הביטול .והנה בזה לא יועיל

מה שכתבנו דביטול הוא חלות הפקר גמור

אלא דמעשה ההפקר חייל על ידי גילוי דעתא

גרידא ולא ככל הפקר שצריך לשון הפקר

וכו' ,דכיון דסבירא ליה לרבי יוסי דחלות

ההפקר הוא רק בדאתי לרשות זוכה ,הרי גם

בביטול חמ ıהיאך יחול הפקר כיון דלא אתי

ומה

שכתב הר"ן בריש דבריו ,דבגמרא בדף

ו' מבואר דמדין הפקר נגעו בה ,מהא

דמייתינן ההיא דסופי תאנים דהתם ודאי

הפקר הוא ,נראה לבאר ,דבאמת עיקר

הביטול הוא מה דמשוה את החמ ıכעפרא,

אלא דבזה לחודא לא סגי ,דאם סוף סוף

החמ ıלא היה יוצא מרשותו אכתי אין בזה

השבתה גמורה .ועל כן חידשה תורה דהיכא

שהוא משוה את החמ ıכעפרא ואינו

מחשיבו ,ממילא חייל על זה דין הפקר ויוצא

החמ ıמרשותו ונעשה מופקר לכל .באופן

דנמצא לפי זה דאין הביאור כמו שכתבנו

לעיל ,דהוי הפקר גמור ורק שאין צריך לזה

כל התנאים והדינים של עשיית הפקר .אלא

העשייה שלו בהביטול היא השואת החמı

כעפרא שאינו מחשיבו ,ועי"ז נעשה הפקר

ממילא.

לעולם לרשות זוכה.

ז .מבאר דעיקר ענין הביטול הוא להחשיבו כעפרא,

אלא דממילא נעשה הפקר

והנראה

ונמצא

לפי זה דבאמת חל דין הפקר על

החמ ıאחר הביטול ,אבל אין זה

משום דיש כאן מעשה הפקר או דנעשה

בזה ,דבאמת הר"ן סובר דביטול

הפקר אף על גב שלא אמר לשון הפקר גמור

אין עניינו הפקר ,אלא שאינו

וכנ"ל .אלא דהעשייה שלו היא ביטול ,והיינו

מחשיב את החמ ıומחשיבו כעפרא ,ולאו

שאינו מחשיב את החמ ıומשוהו כעפרא,

מדין הפקר הוא כלל ,וכמו שכתב הר"ן דדבר

ורק דממילא על ידי זה יוצא מרשותו.

87 / 109

משנת

ואף

טוביה

סימן א

לא

דבעלמא לא מהני דבר זה ,דמי שיאמר

דהיכא שההפקר נפעל על ידו ועשייתו ,אי

שאינו מחשיב את חפציו לא יהיו

אפשר שיחול באופן שלא אתי לרשות זוכה.

נעשים הפקר ממילא ,על זה כתב הר"ן

דהיכא שמפקיר ממונו ממילא יש כאן כעין

דבאמת חמ ıאינו ברשותו של אדם ,ורק

הקנאה

בזה

דגזירת הכתוב היא שיהא כברשותו לעבור

בשיעורים בבבא מציעא ,דהפקר חשיב דעת

עליו בבל יראה ובל ימצא ,וכיון שכן סגי

אחרת מקנה ואין כאן מקום להאריך בזה[,

במה שאינו מחשיבו שלא יהא ברשותו וחייל

אבל במקום שעשייתו היא ביטול גרידא,

על זה דין הפקר.

שפיר חייל הפקר בהחמ ıמכח דין התורה

ומעתה

חייל עד דאתי לרשות זוכה ,היאך יהני ביטול

חמ ıמדין הפקר הרי לא אתי לעולם לרשות

זוכה .ולפי משנ"ת יש לומר ,דאף על גב

דבפועל אחר הביטול נעשה החפ ıהפקר,

אבל אין זה שייך למעשה הביטול דידיה,

דהביטול שהוא עושה בהחמ ıהוא שאינו

מחשיבו ולא משום הפקר כלל ,ומה דממילא

ע"י הביטול שאינו מחשיבו נעשה בהחמı

דין הפקר ,זה שפיר מהני גם לדעת רבי יוסי.

ולפי

ודו"ק.

נראה דמיושב גם מה שתמה הר"ן,

לדעת רבי יוסי בנדרים דהפקר לא

זה צריך לומר ,דמה דר"י סובר דהפקר

עד דאתי לרשות זוכה ,אין זה משום

לכולי

עלמא,

]והארכנו

והנה

יעויין באחיעזר )חלק ג' סימן א'( ,שהביא

דברי השאגת אריה )סימן עז( ,שנקט

בדברי הר"ן דביטול מדין הפקר הוא ,ומה

דמהני הוא משום דאינו ברשותו ועשאו

הכתוב כאילו הוא ברשותו ,והיכא שגילה

דעתו שאינו רוצה את החמ ıלא עשאו

הכתוב .ולפי זה כתב שם השאגת אריה דאם

אין חידושא דעשאו הכתוב כאילו הוא

ברשותו ,גם לא מהני ביטול בלב ,ועיין שם

באחיעזר מה שכתב על זה.

אמנם

לפי מה שנתבאר אין כונת הר"ן

דלא שייך חלות הפקר כל זמן שלא הגיע

דהביטול הוא כהפקר ורק דמהני

לרשותו של אדם ,דאם כן מאי איכפת לן

בגילוי דעתא שלא יהא עשאו הכתוב

שאינו פועל את ההפקר אלא התורה עשאתו,

כברשותו ,אלא דמשום זה חל דין הפקר על

סוף סוף לא שייך הפקר כל זמן שלא הגיע

החמ ıאף על גב שהעשייה שלו אינה הפקר

לרשות אחרת .אלא הביאור בדעת ר"י היא,

אלא ביטול גרידא וכמו שנתבאר.

88 / 109

˙ " È˘ ‰ ÊÚ ·

‰Îω ȯÂÚ˘ ˙ÙÈÒ‡

˙Â˙ÎÒÓ·

˙  ȯ  ‰

ÔÈίÚ

‰ ¯Â Ó ˙

˙  ˙ ȯ Î

‰ Ï ÈÚ Ó

„ ÈÓ ˙

ÔË ˜ „ Ú Â Ó

‰ ‚ È‚ Á

‰Ë Ò

Ôȯ„‰ Ò

˙ ÂÚ· ˘

‰ ¯Ê ‰ „  · Ú

˙ Â Î ¯·

Ì ÈÏ ˜ ˘

‰ ˘‰ ˘‡¯

‰ ˆ È·

˙ È Ú˙

‰ÏÈ‚Ó

‰·È˘È‰ ˘‡¯ Ô¯Ó ˙Ú„ „ÓÈÏ ¯˘‡

‡"ËÈÏ˘ ‚¯·Ë¯ È·ˆ È·¯ Ô‡‚‰

˙ÂÏÈÏ· '„ È ÙÏ ÌÈ„ÓÂÚ‰ ‰¯Â·Á Ï‚Ò·

¯ È ‡ Ó ˙ È · ˙ · È ˘ È È " Ú ˘ È ¯ Â˙ Ô ÂÎÓ

Ë" Ú ˘ ˙ Ë· ˘

˜¯· È · ,˘È‡ ÔÂÊÁ ÔÂ΢

89 / 109

äçéúô â úòã ãîéì

11

ÂÊ ‡¯·Ò ̇‰ ,˙¯Á‡ Ï˘ ‰ÓΠÂÊ ‡¯·Ò Ï˘ ‰Ï˜˘Ó ‰ÓÎ ,·¯˜Ï ‰Ó ˜Á¯Ï ‰Ó ,‰¯˘È

.‰¯Â˙ Ï˘ ‰˙ÓÁÏÓ· ˙˘˜ ‰„Â‰È È · ˙‡ ÏÈ‚¯‰Ï „ÓÏÏ ,‰· ÔÂ„Ï Ô˙È Â‡ ˙ËÏÁÂÓ





˙¯‚ÒÓ· ‡"ËÈÏ˘ ‰·È˘È‰ ˘‡¯ Ô¯Ó È¯ÂÚ˘Ó ¯ÂÊÁÓ ÌÏ˘Â‰ ¯˘‡Î ,Âχ ÌÈÓÈ· ‰ ‰Â

È ·Ó ÌÓˆÚ ÏÚ ÂÏË ,˙‡ÊÏ .„Á‡ ÌÂ˜Ó Ï‡ ÌȯÂÚÈ˘‰ ˙‡ ı·˜Ï ‰·˘ÁÓ· ‰˙ÏÚ ,ÂÊ

‰¯ËÚ Ì„ ÚÏ ,‡"ËÈÏ˘ Ô¯Ó ˙ÂÓÈ˘¯ ÈÙ ÏÚ ÒÂÙ„Ï ÌȯÂÚ˘‰ ˙‡ ¯È„Ò‰Ï ‰¯Â·Á‰

.ÌÈ·¯ ÌÈÓÈ Â„ÓÚÈ ÔÚÓÏ ,˙ÂÈ‚ÂÒ‰ Ô·ÈÏ Èί„ ˙‡  ·¯˜· ¯Ó˘Ï , ˘‡¯Ï

‰ ÂÓË ‰·˘ - ˙„ÁÂÈÓ‰ ‰‡ˆ¯‰‰ ˙¯Âˆ ˙‡ ·˙η ¯È·Ú‰Ï „‡ÓÏ ‰˘˜È˘ Ì Ó‡ Û‡Â

Ìȇ¯ ÂÈ‰È ,Ô„ Ï ÌÈ„„ˆÎ ¯Ӈ ˘ Ìȯ·„˘ ,ÔÎ˙È ÔÎ ˙ÓÁÓ .„ÂÓÈω Èί„ ˙ÏÁ ‰ ¯˜ÈÚ

ÏΠ,Ì˙¯ÈÓ‡ ˙Ú˘· ¯˙ÂÈ· ˜ÊÁ˙ ,‡ÓÏÚ· ‰¯‡‰Î ÂÓ˘¯ ˘ Ìȯ·„ ‡ .‡˙ÏÈÓ„ ‡ ˜ÒÓÎ

„ÓÏ" Ï˘ ˙„ÁÂÈÓ‰ ‰ÏÚÓ‰ Ì‚ ‰¯ÂÓ˘ ȇ„· ¯ÂÚÈ˘‰ ÈÚÓÂ˘Ï ,ÌÂ˜Ó ÏÎÓ .‰Ê· ‡ˆÂÈÎ

̇ ,ÍÎ ÏÚ „ÂÓÚÏ ÌÈ„ÓÂω ¯‡˘ Ì‚ ÂÏÎÂÈ ,ÂÊ ‰ÚÈ„È È„È ÏÚ˘ , ˙˜˙ ."ÌÚ‰ ˙‡ ˙Ú„

.‰Ê· ÒÙ„ ‰ ÍÂ˙Ó ,·¯ ̇ ËÚÓ

χȯ‡ ·¯‰ ‰Ó‰ ‡Ï‰ ,‡"ËÈÏ˘ Ô¯Ó ˙¯Â˙· ÌȘÒÂÚ‰ ˙‡ ,¯ÈÎÊ‰Ï ‰·ÂÁ‰ Ô‡Î

.‡"ËÈÏ˘ ¯ˆ ÈÓ ‰ÓÏ˘ ·¯‰ ,‡"ËÈÏ˘ Èʯ‡ ԉΠ‰È·ÂË ‰˘Ó ·¯‰ ,‡"ËÈÏ˘ ‰È˙˙Ó

˙Âί·‰ ÔÂÚÓÓ ÌÏÂÎ Âί·˙È ,‡"ËÈÏ˘ Ï‚Ò Ï‡ ˙ ·¯‰ ,‡"ËÈÏ˘ È·Ú¯˘ χÈÊÂÚ ·¯‰

.‡··Â ‰Ê·





‰Î '„ Ô˙È ‰Î ,‡"ËÈÏ˘ ‰·È˘È‰ ˘‡¯ Ô¯Ó ÈÓ˜ ,ËÂÈ„‰ ˙ί·  ˙ί· ‰ÏÚ˙ Ô‡ÎÓÂ

,‰¯È‰· ‰¯·Ò‰· ,‰¯ÂӢ Ïη ‰ÎÂ¯Ú ,‰¯Â˙‰ Èί„  ˙Â¯Â‰Ï ,‰¯Â·‚ ÁÎ Â¯Ê‡Ï ÛÈÒÂÈ

!ÌÚ‰ ˙‡ ˙Ú„ „ÓÏÏ ,ÌÚË ·ÂË·Â

¯È‡Ó‰ ÔÂÎÓ

91 / 109

úòã ãîéì â íéðéðòä ïëåú

14

‰ˆÈ ·

‡

‰·¯„ ‰ Ή ¯„‚· - ‚È ÔÓÈÒ

‰

‰¯Ú·‰·Â ‰‡ˆÂ‰· ÍÂ˙Ó ÔÈ Ú· - „È ÔÓÈÒ

Á

˙·˘· ÌÈÏÁ‰ Ó"‰ÂÁ Ë"ÂÈ ˙¯Îʉ - ÂË ÔÓÈÒ

‚Ò

˘Ù Ï· È¯È˘ÎÓ ÔÈ„· - ÊË ÔÓÈÒ

˙ È Ú˙

ËÒ

‰ÏÈÙ˙ ÚÓ¢· ¯ËÓ ÏË ˙χ˘ ˙ÓÏ˘‰ ÔÈ Ú· - ÊÈ ÔÓÈÒ

‚Ú

˙ÂÈ Ú˙ ‰Ú·¯‡‰ ¯„‚· - ÁÈ ÔÓÈÒ

ÂÚ

·‡· ‰Ú˘˙ ·¯Ú· ˙˜ÒÙÓ‰ ‰„ÂÚÒ ¯„‚· - ËÈ ÔÓÈÒ

ÁÚ

·‡· ‰Ú˘˙· ˙ÙÒÂ˙ ÔÈ„Â ,·‡· ‰Ú˘˙„ ˙¢Ӣ‰ ÔÈ· - Î ÔÓÈÒ

·Ù

˘"ˆÂÓ· ·"Ë ÏÁ˘Î ÒÂΉ ÏÚ ‰Ï„·‰ - ‡Î ÔÓÈÒ

‰ÏÈ‚Ó

ÊÙ

ÌȯÂÙ‰ ÌÂÈ ˙ ˜˙ ¯„‚· - ·Î ÔÓÈÒ

·ˆ

‰ÏÈ‚Ó ·ÂÈÁ· Ô˘ ÔÈ„· - ‚Î ÔÓÈÒ

ˆ

ÌÈÙÎ ˙Â‡È˘ „ ‰Î¯· ¯„‚· - „Î ÔÓÈÒ

Ô˘ „ÚÂÓ

‡˜

Ú¯ÂÊ ˘¯ÂÁ ˙·ÏÓ·Â ,ÌÈÚ¯ÊÏ ÌÈÓ ‰˜˘Ó ˘Î Ó ÔÈ„· - ‰Î ÔÓÈÒ

˜

Ó"‰ÂÁ· ‰Î‡ÏÓ ¯ÂÒȇ ȯ„‚· - ÂÎ ÔÓÈÒ

‡ Ș

„ÚÂÓ‰ ÏÂÁ· Ò·ÈÎ È È„· - ÊÎ ÔÓÈÒ

‰‚È‚Á

¢

È ÈÒ ˙Ó· ÔÈ„· - ÁÎ ÔÓÈÒ

Ë È˜

„ÚÂÓ Ï˘ ÂÏÂÁ„ ˘„˜ ‡¯˜Ó - ËÎ ÔÓÈÒ

„Θ

ÌÈ„È ˙‡ÓÂË ¯„‚· - Ï ÔÓÈÒ

93 / 109

íéðéðòä ïëåú â úòã ãîéì

15

‰ ËÂ Ò

ËΘ

‰ËÂÒ· „Á‡ „Ú ÔÈ Ú· - ‡Ï ÔÓÈÒ

‚Ϙ

‰ËÂÒ ˙Á Ó ¯„‚· - ·Ï ÔÓÈÒ

ÁϘ

‰·Â˙Î ·ÂÈÁ ÔÈ„·Â ,‰·Â˙Î ÔÈ ÚÏ È Ș ÔÈ„· - ‚Ï ÔÓÈÒ

·Ó˜

ÌȯӇ ‰ ¯‡˘·Â ‰ËÂÒ· ÔÂ˘Ï Ïη ‰¯ÈÓ‡ ÔÈ Ú· - „Ï ÔÓÈÒ

Ôȯ„‰ Ò

ËÓ˜

‰ÂÏÓ· ¯ÙÂΉ ÔÈ„· - ‰Ï ÔÓÈÒ

‚˜

Ï„‚‰ „"È· ÔÈ„· - ÂÏ ÔÓÈÒ

Á˜

˘„˜‰Â ˘"ÚÓ· „Á‡ „Ú ˙ Ӈ ÔÈ„· - ÊÏ ÔÓÈÒ

‡Ò˜

¯Ë˘· ‰¯È˜Á ‰˘È¯„ ÔÈ„· - ÁÏ ÔÓÈÒ

„Ò˜

˙Âȯ‡ ȯȂ ÌÈ˙ÂÎ ¯„‚· - ËÏ ÔÓÈÒ

ËÒ˜

‰ÏÚ· ԉΠ˙· ÈÓÓÂÊ ÔÈ„· - Ó ÔÓÈÒ

‚Ú˜

‰˙‡ Èχ ¯Ó‡ ‡ ‰ÂÏ‡Ï ÂÏ·˜Ó‰ - ‡Ó ÔÓÈÒ

ÊÚ˜

˙¯˙ÁÓ· ‡· Ï˘ ·ÂÈÁ ¯„‚ - ·Ó ÔÓÈÒ

˙ÂÚ·˘

‡Ù˜

Á"¯„ ¯Èڢ ‰"¯„ ¯ÈÚ˘ ÔÈ Ú· - ‚Ó ÔÓÈÒ

‰Ù˜

˙„ÏÂÈ Ô·¯˜ ÔÈ„· - „Ó ÔÓÈÒ

ËÙ˜

‰ÏÈÏ· ˘„˜Ó‰ ˙È· ˙ÈÈ · ÔÈ„· - ‰Ó ÔÓÈÒ

·ˆ˜

‰˘ÚÓ Â· Ôȇ˘ ‡Ϸ ,ÂÊ ¯ÎÎ Ï·˘ ‰Ú·˘ ÔÈ Ú· - ÂÓ ÔÓÈÒ

Áˆ˜

˙„ډ ˙Ú·˘· ÌȯÁ‡ ÈÙÓ Ú·˘ÂÓ ÔÈ„· - ÊÓ ÔÓÈÒ

‚¯

¯Ë˘ ÂÈÏÚ ˘È˘ ÔÂÓÓ· ‰¯ÈÙÎ ÔÈ„· - ÁÓ ÔÓÈÒ

ʯ

˙ÂÚÓ „ȘÙÓ ÔÈ„·Â ‰„È·‡ ¯Ó¢ ÔÈ Ú· - ËÓ ÔÓÈÒ

94 / 109

úòã ãîéì â íéðéðòä ïëåú

16

‰¯Ê ‰„·Ú

‡ ȯ

Ì"ÂÎÚ Ï˘ ԉȄȇ È ÙÏ ÔÈ„· - ÔÓÈÒ

„ȯ

‰Ó¯˙· ‰Ó‰·Â „·Ú ˙ÏÈ· ÔÈ ÚÏ ‡È ˜ ˙¯È΢ - ‡ ÔÓÈÒ

Á ȯ

‰‡ ‰ ȯÂÒȇ·Â ‰¯Ê ‰„·ڷ ÂÓÂȘ· ‰ˆÂ¯ ÔÈ„· - · ÔÓÈÒ

·Î¯

ÌÈÈÁ ÈÏÚ··Â ¯·ÂÁÓ· ‰¯Ê ‰„Â·Ú ÈÂÙȈ ˙·Â¯˜˙ ÔÈ„· - ‚ ÔÓÈÒ

Âί

¯Á‡ ¯·„ È„È ÏÚ ÔÈÈ· Ì"ÂÎÚ Ú‚Ó ÔÈ„· - „ ÔÓÈÒ

ϯ

ÂÈ È„·Â ·˘Â˙ ¯‚ ¯„‚· - ‰ ÔÓÈÒ

˙Âȯ‰

‰Ï¯

ÔÓ¢· ·ÏÁ ÂÏ ÛÏÁ˙  ,¯˙ÂÓ ·ÏÁ˘ „"· ¯‰ -  ÔÓÈÒ

Ëϯ

ÌÈ„‚· ‰·Â¯Ó ÔÈ„·Â ÁÂ˘Ó Ô‰Î ÔÈ„· - Ê ÔÓÈÒ

ÔÈίÚ

‰Ó¯

ÔÈÎ¯Ú ·ÂÈÁ ¯„‚· - Á ÔÓÈÒ

·¯

ÌȯÂÎÈ·· ‰¯È˘ ÔÈ Ú· - Ë ÔÓÈÒ

‡Ò¯

‰˙„ÙÏ - ‰„˘ ˘È„˜Ó‰ ˙ÈÈÙÎ - Ò ÔÓÈÒ

‰¯ÂÓ˙

‰Ò¯

‰¯ÂÓ˙ ȯ„‚· - ‡Ò ÔÓÈÒ

‡Ú¯

‚"‰Î ¯Ù ‚"‰Î È˙È·Á ÔÈ„·Â ,¯Â·Èˆ Ô·¯˜ ¯„‚· - ·Ò ÔÓÈÒ

ÊÚ¯

‰˘Â„˜Ï ‰˘Â„˜Ó ÈÂ È˘ ÔÈ Ú· - ‚Ò ÔÓÈÒ

˙Â˙ȯÎ

‚Ù¯

˙¯Î ÔÈ Ú ¯„‚· - „Ò ÔÓÈÒ

ˆ¯

È ÈÒ· χ¯˘È ˙¯Ȃ ¯„‚ - ‰Ò ÔÓÈÒ

‰ˆ¯

˜ÒÚ˙Ó ÔÈ Ú· - ÂÒ ÔÓÈÒ

95 / 109

íéðéðòä ïëåú â úòã ãîéì

17

‰ÏÈÚÓ

‡˘

̯„· ÔËÁ˘˘ ÌÈ˘„˜ È˘„˜· ‰ÏÈÚÓ ÔÈ„· - ÊÒ ÔÓÈÒ

¢

ÛÂÚ‰ ˙‡ËÁ ȈÈÓ ÔÈ„· - ÁÒ ÔÓÈÒ

„ÈÓ˙

‡ È˘

˘„˜Ó‰ ˙È·· ‰¯ÈÓ˘‰ ÔÈ„· - ËÒ ÔÓÈÒ

„È˘

¢„˜˙ ˙ÂÈÏÚ ÔÈ‚‚ ȇ ÔÈ Ú· - Ú ÔÓÈÒ

96 / 109

úòã ãîéì â úåëøá - úéáøòã ù"÷ ïîæ ïéðòá

˙ÂÚÈ·˜‰Â ,‰Ú·˜ ˙Â‡ÈˆÓ ‡È‰ ‡Ï‡ ˜ÙÒ

.‰Ê· ˜"„ ,‰¯Â¯· ‰Ê·

Ï˘ ˘"˜Ï ˘"‰ÓÚ ÔÈ Ú ¯‡Â·È ‰Ê·Â

‡ˆÙÁ ‡Â‰ ÔÂ„È ‰ ȇ ‰ ‰„ ,˙È·¯Ú

ʇ ÍÈÈ˘„ ¯ÓÂÏ „ˆ Ì¢ ‰Ê· Ôȇ ÔÓÊ„

˙Â‡ÈˆÓ Ò"ÂÒ È¯‰„ ˙È·¯Ú„ ˘"˜· ˙‡ˆÏ

Ï˘ ˘"˜„ ÔÓÊ„ ‡ˆÙÁ ¯·Ú ,‡Â‰ ÌÂÈ„

‡Â‰ ·ÂÈÁ‰ ÔÓÊ „ÂÒÈ Ì‡ Ï·‡ ,˙È·¯Ú

˙ÓÈÂÒÓ ‰‚‰ ‰„ ÔÂ„Ï ˘È ,Ì„‡‰ ˙‚‰ ‰

.‰·È΢ ÔÓÊ Ì˘ 'ÈÏÚ ˘È ÔÈÈ„Ú ˙ȘÏÁ ‡

È·‚„ ,Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„ ˙‡ ÔÈ·‰Ï ˘È Ê"ÈÙÏÂ

‰˘ÚÓ 'Ï‰Ó „"Ù·) ÌÈ˘„˜

¯Á‡„ ÌÈÓÎÁ ˙¯ÈÊ‚„ Ï"Ò (·"‰ ˙ ·¯˜‰

È·‚Ï ,‡·ÂÎÈÚÏ ‡Â‰ Ìȷȯ˜Ó Ôȇ ˙ˆÁ

Ï"Ò (Ë"‰ ÚÓ˘ ˙‡È¯˜ 'Ï‰Ó ‡"Ù) ˘"˜

,˙ˆÁ ¯Á‡ Ì‚ ˙¯˜Ï ÈˆÓ „·ÚÈ„·„

ÌÈ˘„˜· ÌÈÓÎÁ ¯ʂ„ ÔÂÈÎ ¯ÂÓ‡‰ÏÂ

‡ˆÙÁ Ú·˜ ȯ‰ ,˙ˆÁ ¯Á‡ ·ȯ˜È ‡Ï˘

˘"˜· Ï·‡ ,˙ˆÁ „Ú ‰·¯˜‰ Ï˘ ÔÓʉ„

‡Ï ȯ‰˘ ,„·Ï· ‰˜Á¯‰ ˙¯ÈÊ‚ ‡Ï‡ ‰ ȇ

·ÂÈÁ‰ ÔÓÊ ˙‡ ԇΠÚÈ˜Ù‰Ï ÍÈÈ˘

¯„‚ ԇΠÔȇ ȯ‰˘ ,¯Á‡ ÔÙ‡· Âڷ˜ÏÂ

,‰·È΢ ˙‚‰ ‰ Ï˘ ¯„‚ ‡Ï‡ ,ÔÓÊ

.‰·È΢ ˙‚‰ ‰ ԇη ‡Îȇ ˙‡ȈӷÂ

.·Ëȉ ‰Ê· ˜"„Â

¯Á‡ ˙È·¯Ú„ ˘"˜ ¯„‚· Ú"ÏÈ ‰ ‰Â (·

·˙Î ‰ ‰„ ,¯Á˘‰ „ÂÓÚ

‡¯Â˜‰„ (È"‰ ˘"˜Ó ‡"Ù·) Ì"·Ó¯‰

¯Á˘‰ „ÂÓÚ ‰ÏÚÈ˘ ¯Á‡ ˙È·¯Ú Ï˘ ˘"˜

'ȉ Î"‡‡ Á"„È ‡ˆÈ ‡Ï ‰ÓÁ‰ ı ‰ ̄˜

á

˘"˜ ‡¯˜ ̇ ,‰ÎÏ‰Ï Ó"˜Ù ‰Ê· ‰È‰ÈÂ

ÔÓÊ „ÂÒÈ Ì‡„ ,˙¢Ӣ‰ ÔÈ·

ȉ ˙¢Ӣ‰ ÔÈ·· Î"‡ ,‰ÏÈÏ ‡Â‰ ·ÂÈÁ‰

˜ÙÒÓ Èχ˘ ÔÂ„È ‰Ê· ȉ ,‰ÏÈÏ ˜ÙÒ

·ÂÈÁ ̇ ‡ÈÏ˙ ÈχÂ] ,˘"˜ ˙ÂˆÓ ÌÈȘ

̇ Ï·‡ .[Ô ·¯„ ‡ ‡˙Èȯ‡„ ‡Â‰ ˘"˜

 ȇ ‰·È΢ ÔÓÊ ,‰·È΢ ÔÓÊ ‡Â‰ ÔÂ„È ‰

‡¯˜ ̇ ‡ˆÈ ‡Ï„ ‡ËÈ˘Ù ,Î"‰‡ˆ· ‡Ï‡

„ÂÒÈ„ ÔÂ„Ï ˘È ÔÈÈ„Ú ÈΠ̇ ,Ó"˘‰·

‰ÏÈω ˙ÏÈÁ˙·„ ‰·È΢ ÔÓÊ ˙ÏÁ˙‰

‰ÏÈÏ ˙¢Ӣ‰ ÔÈ· ̇ ,Ìȷ΢ ‡" ·

.‰Ê· Ú"ˆÂ ‡Â‰ ‰·È΢ ÔÓÊ ‡ÏÈÓÓ ,‡Â‰

('· '‡ Û„) ˙Âί· ˘È¯ ÈÓÏ˘Â¯È· ¯"¢Â

̇ ˘"˜ ‡¯˜ ˜ÙÒ ÔÈ„· '¯ȉ Ô„„

̄˜„ ‡¯˜Ó 'ȇ¯ '¯ȉ ‡È·‰Â ,‡ˆÈ

˜ÙÒ Î"‰‡ˆ ̄˜ ȯ‰Â ,‡ˆÈ ‡Ï Î"‰ˆ

'ȉ ÂËÂ˘Ù·Â ,Á"„È ‡ˆÈ ‡Ï Ó"Ó ,‡Â‰

‡Â‰ ˘"˜ „ÂÒÈ„ 'Â¯È‰Ï Ï"Ò„ ¯˘Ù‡

,‰ÏÈÏ ˜ÙÒ È‰ Ó"˘‰· Î"Ú ¯˘‡Â ‰ÏÈÏ

„ÂÒȉ„ 'Â¯È‰Ï Ï"Ò ¯ÈÙ˘„ ¯˘Ù‡ Ï·‡

‡ÈÏ˙ ‰·È΢ ÔÓʉ Ó"Ó ,‰·È΢ ÔÓÊ ‡Â‰

‰ÏÈÏ ˜ÙÒ„ ÔÂÈÎ ˙¢Ӣ‰ ÔÈ·Â ,‰ÏÈÏ·

.‰·È΢ ÔÓÊ ˜ÙÒ È‰ ‡Â‰

ÔÓÊ· ˙˜ÈÙÒ „ÂÒÈ Ï΄ ÔÂ„Ï ˘È„ ‡¯·È‡

‡Â‰ ‰Ê· ‰¯„‚‰‰˘Î ˜¯ ‡Â‰

‡ˆÙÁ ̇ ÔÂ„Ï ˘È ʇ ,ÔÓʉ„ ‡ˆÙÁ

Ï·‡ ,¯Ó‚ ¯·Î ‡ ÏÈÁ˙‰ ¯·Î ÔÓʉ„

ڷ˜‰ ‡Ï‡ ÔÓʉ„ ‡ˆÙÁ ¯„‚‰ Ôȇ˘Î

ȯ„‚ ‰Ê· ÍÈÈ˘ Ôȇ ,Ì„‡‰ ˙‚‰ ‰ ‡Â‰

98 / 109

à ïîéñ â úòã ãîéì

â

'ȉ ‡Ï ¯·Î ˘"‰Ú ÚÈ‚‰·„ Û‡ ,‰ÏÈÏ·

ÌÂ˘Ó ,˘"‰Ú ¯Á‡ ‡¯Â˜  ȇ Ô Â‡

,ÔÈÓÂÏ˘˙ ÔÈ„ ÂÏ Ôȇ ·ÂÈÁ‰ ÔÓ ¯ÂËÙ‰„

Ó"Ή ˙ ÂΠȉÂÊ„ ¯ÓÂÏ ˜ÂÁ„„ ‡¯·È‡

ÔÈÈ„Ú ,ÌÈÓÎÁÏ ¯·„‰ ¯ÒÓ „ Î"˘Ó·

'‡ Ë"„) ÔÓ˜Ï È" Ù· È˙ȇ¯„ ‡¯·È‡ ,Ú"ˆ

·˙΢ (ÂÙÂÒ· 'ÂΠÁ"· Ó"¯ ¯Ó‡ ‰"„

¯Á‡ ˙È·¯Ú„ ÚÓ˘ ˙‡È¯˜ ¯„‚„ ˙Ó‡·

.˘"Ú ÔÈÓÂÏ˘˙ ¯„‚· ‡Â‰ ˘"‰Ú

ÔÈÓÂÏ˘˙ ¯„‚Ï Â ‡ˆÓ ‡ÓÏÚ· ‰ ‰ ,̯·

ÔÈÓÂÏ˘˙ ‡Îȇ Ì˘Â ‰ÏÈÙ˙·

È¯Ó‚Ï ˜ÏÂÒÓ‰ ÔÓÊ· ˙È·¯Ú ˙ÏÈÙ˙Ï

ÔÈÓÂÏ˘˙ ˙ȯÁ˘· ‡Îȇ ȯ‰˘ ,˙È·¯ÚÓ

ÔÈÓÂÏ˘˙ ‡Îȇ ˙È·¯Ú· ÔΠ˙È·¯ÚÏ

‡Ï ˘"˜· ԇη„ ÔÈÓÂÏ˘˙ Ï·‡ ,‰Á ÓÏ

˙ÂÎÈÈ˘ ÂÏ ˘È ÔÈÈ„Ú„ ÔÓÊ· ‡Ï‡  ‡ˆÓ

.Á"‰ ‰ ̄˜ ‡Â‰Â ,˙È·¯Ú ÔÈ ÚÏ ˙ÓÈÂÒÓ

‡Îȇ ‰ÏÈÙ˙·„ ‡Â‰ ˜ÂÏÈÁ‰ ÂËÂ˘Ù·Â

,ÌÂÈ· Ù"‚ ÏÏÙ˙‰Ï ‡ È„

˙È·¯Ú·Â ,ÌÂȉ È ÓÊ ÈÙÏ ¯„Ò‰ ˜ÏÂÁÓÂ

˙‡ÙÓ ˙È·¯Ú ˙ÏÈÙ˙ ‰Ó˘˘ ‰ÏÈÙ˙ ‡Îȇ

˘„Á˙  ˙È·¯Ú ÔÓÊ· Ú·˜ ‰¯„Ò˘

¯˘Ù‡ ˙È·¯Ú ˙ÏÈÙ˙ ‰Ó˘˘ ‰ÏÈÙ˙˘

Ï˘ ˘"˜ Ï·‡ ,˙ȯÁ˘· Ì‚ ‰ÓÈÏ˘‰Ï

˘"˜ Ï˘ ‡ÓÏÚ· Ì˘ ˜¯ ‡Â‰ Ôȇ ˙È·¯Ú

˙Ï·˜ ÔÈ Ú ‡Â‰ ‰„ÂÒÈ ‡Ï‡ ,˙È·¯Ú Ï˘

ÔÓÊ ‰Ê Ôȇ ̇ ,‰·È΢ ˙Ú˘· ˘"ÓÂÚ

Î"Ú ¯˘‡Â ,‰Ê ÔÈ ÚÏ ÏÏÎ ‡ÎÈÏ ‰·È΢

˘È˘ ÔÓÊ· ‡Ï‡ ÔÈÓÂÏ˘˙ ÍÈÈ˘ Ôȇ ˘"˜·

‰Ê ÔÓÊ ¯„‚ Î"‡ Â‰Ó ·"ˆÂ .'ÂΠҠ‡

È‡Ó ‡Â‰ ˘"˜ ÔÓÊ Ì‡„ ,˘"‰Ú ¯Á‡„

·˙Î Ì˘ Ó"η ,„ÈÊÓÏ Ò ‡ ÔÈ· ‡ ˘

‡" ·˘ ‰Ú˘· ͷ΢· ‰¯Ó‡ ‰¯Â˙‰˘

¢¯ÙÈ˘ ÌÈÓÎÁÏ ¯·„‰ ‰¯ÒÓ ,Ìȷ΢

¯Ӈ ̉ ,‰·È΢ ÔÓÊ È‰ È˙Óȇ „Ú

˘"‰Ú ‰ÏÚÈ˘ „Ú È‰ ‰·È΢ ÔÓÊ ¯˜ÈÚ„

ÏÎÏ ‰Â˘ ‰Ê‰ ÔÓÊ· ‰‡È¯˜ ÔÓÊ ÍÎÈÙÏÂ

‰ÏÚ˘ ¯Á‡˘ ÈÙÏ ,ÌÈ„ÈÊÓÏ 'ÈÙ‡ Ì„‡

È˘ ȇ ‡Îȇ ‰ÓÁ‰ ı ˙˘ ̄˜ ˘"‰Ú

ÔÓÊ È‰ È˙·„ ¯Ӈ ,‡˙Ú˘ ‡È‰‰· È ‚„

¯Ӈ ÔÈ„ÈÊÓÏ Ï·‡ ,ÔÈÒ ‡ È·‚Ï ‰·È΢

‡Ï ‰Ú˘ ‰˙‡· ÌÈÓ˜ ‡" · ·Â¯„ ÔÂÈ΄

Ìȯ·„‰ ÔÈÈ„Ú ,‰·È΢ ÔÓÊ Â˙ ȯ˜ÈÓ

.¯Â‡È· ÌÈ ÂÚË

ÔÈ·˘ ÔÓʉ„ ÔÂ„Ï ÌÂ˜Ó 'ȉ ‰¯Â‡ÎÏÂ

‡Ï‡  ȇ ‰ÓÁ‰ ı Ï ˘"‰Ú

,˘"˜Ï ÔÈÓÂÏ˘˙Ï ÌÈÓÎÁ È"Ú Ú·˜ ˘ ÔÓÊ

ÌÈÓÎÁ ÂÏ Â ˜È˙ ‡Ï „Èʉ˘ ÈÓ Î"Ú ¯˘‡Â

ÌÈÓÎÁ ÂÏ Â ˜È˙ Ò ‡ ˘ ÈÓ ,ÔÈÓÂÏ˘˙

ÂÏ ˘È˘ Ò ‡ Ê"ÙÏ ,ÔÈÓÂÏ˘˙Ï ÔÓÊ

˙ÓÁÓ Ú˜Ù ‡Ï˘ Ò ‡ ‡Â‰ ÔÈÓÂÏ˘˙

‡Ï ÂÒ Â‡ ˙ÓÁÓ ‡Ï‡ ,˘"˜ ·ÂÈÁÓ ÂÒ Â‡

Ï·‡ ,˘"˜· ·ÂÈÁ ˙‡ ÌÈÈ˜Ï Â„È· ‰ÏÚ

˘"˜‰ ·ÂÈÁ ˙‡  ÓÓ ÚȘى ÂÒ Â‡˘ ÈÓ

,ÔÈÓÂÏ˘˙ Âψ‡ ÍÈÈ˘ Ôȇ„ ‡ËÈ˘Ù Î"‡

·ÂÈÁ ÌÈÏ˘‰Ï Â È Ú ÔÈÓÂÏ˘˙ ¯„‚ Ï΄

'ȉ  ÓÊ· ̇ Ï·‡ , ÓÊ· · ·ÈÈÁ˙ ˘

¯„‚ ‰Ê· Ôȇ Â˙ ·ÂÈÁ‰Ó Ú˜ÙÂÓ

‰Ó„ÎÂ Ô Â‡ 'ȉ˘ ÈÓ Î"‡Â ,ÔÈÓÂÏ˘˙

99 / 109

úòã ãîéì â úåëøá - úéáøòã ù"÷ ïîæ ïéðòá

ã

˘"˜· ·ÈÈÁ˙È˘ ‡"‡ ‡ÏÈÓÓ ÏÏÎ

.Ë¢Ù .˘"‰Ú ¯Á‡ ˙È·¯Ú„

,‰·È΢ ÔÈ ÚÏ ÔÙ‡ ‡Â‰˘ ‰Êȇ· ÂÎÈÈ˘Ï

.‰Ê· ˜"„Â

¯·„‰ ¯ÒÓ „ Ó"Ή ˙ ÂΠ‰ʄ ¯˘Ù‡Â

Ì˘ ÔÈÈ„Ú ‡Îȇ ÔÎȉ „Ú ÌÈÓÎÁÏ

‰Ê Ï·‡ ,˘"˜ ˙¯˜Ï È„Î ‰·È΢ ÔÓÊ„

ÔÓÊ· ‡Ï‡  ȇ ˘"˜ Ï˘ ·ÂÈÁ‰„ ‡ËÈ˘Ù

.˜"„ .˘"‰Ú „Ú ‰Ê ˘ÓÓ ‰·È΢

˙‡ÙÓ ‰Ê· ¯„‚‰ Ôȇ„ ‰‡¯ Î"‡ Ì Ó‡

‰Ê· ÔÈ Ú‰„ ‡Ï‡ ,‡ÓÏÚ„ ÔÈÓÂÏ˘˙

‡Â‰ ˙È·¯Ú„ ˘"˜ ˙‡È¯˜· ·ÈÈÁÓ‰˘ Û‡„

¯˜ÈÚ Â È‡ ¯·Î ˘"‰Ú ¯Á‡Â ,‰·È΢ ÔÓÊ

È˘ ȇ ‡Îȇ ÔÈÈ„Ú„ ÔÂÈÎ Ó"Ó Ï·‡ ,˘"˜

‰·È΢ ÔÓÊ ‰Ê Ôȇ„ Û‡ ,ʇ Ìȷ΢˘

ÔÓÊ Ì˘Ó Ú˜ÙÂÓ Â È‡ Ó"Ó ·ÈÈÁÓ‰

ÔÓÊ ˘"‰Ú ¯Á‡ Ôȇ Î"Ú ¯˘‡Â ,‰·È΢

‰Ê Ôȇ Ì‚ Ï·‡ ,˙È·¯Ú„ ˘"˜ ·ÈÈÁÓ‰

,˙È·¯Ú„ ˘"˜ ·ÂÈÁÓ ˜ÏÒÓ ¯ËÂÙ‰ ÔÓÊ

‰·È΢ ÔÓÊ· ·ÈÈÁ˙ ˘ ÈÓÏ Î"Ú ¯˘‡Â

·ÂÈÁ ˜Ï˙Ò ‡Ï ˘"˜ ·ÂÈÁ· È˙ÈÓ‡‰

.˘"‰Ú ˙Ú‚‰·  ÓÓ

,˘„Á Ô„ · Ú"ÏÈ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ÏÎÏ ‰ ‰Â

˘"˜ ‡¯˜ ¯·Î˘ ÈÓ ÈˆÓ Ì‡·

ÔÈÈ„Ú˘ ÈÓ ˙‡ ˘"‰Ú ¯Á‡ ‡ÈˆÂ‰Ï ‰ ÓÊ·

Ô ÈˆÓ„ ‡ÓÈ Ì‡] ,Ò Â‡· ˘"˜ ‡¯˜ ‡Ï

Ú"ˆÂ ‰ ÂÚÎ ÚÓ¢ ÔÈ„Ó ˘"˜· ‡ÈˆÂ‰Ï

 „˘ ‰Ó· ÈÂÏ˙ ÔÈ Ú‰ ‰¯Â‡ÎÏ„ [‰Ê·

ÚÓ˘ ˙‡È¯˜ „ÂÒÈ„ ‡ÓÈ Ì‡„ ,ÏÈÚÏ ‰Ê·

,‡Â‰ ÔÈÓÂÏ˘˙ ÔÈ„Ó ˘"‰Ú ¯Á‡ ˙È·¯Ú„

ÈˆÓ ‡Ï„ ¯˘Ù‡ ,˘"˜„ ÔÓÊ ÏÏÎ ‰Ê ÔȇÂ

Ô˙‡· ·ÈÈÁ˘ ÈÓ ˜¯ ‰Ê· ˙¯˜Ï

·ÂÈÁ· ‡˙˘‰ ‡˙ÈÏ˘ ÈÓ ,ÔÈÓÂÏ˘˙

·ÈÈÁ˘ ÈÓ ‡ÈˆÂ‰Ï ÏÂÎÈ Â È‡ ÔÈÓÂÏ˘˙

ÔÂÈÎ ¯˘Ù‡ ÔÈÈ„Ú Â‰ÈÓ ,ÔÈÓÂÏ˘˙ ÔÈÈ„Ú

ÈÓÂÏ˘˙ ‡Â‰ ‰Ê· ÔÈÓÂÏ˘˙‰ ¯„‚ Ò"ÂÒ„

¯ÈÙ˘ ȯ˜Ó χ¯˘ÈÓ Ì„‡ ÏÎ ,˘"˜ ˙ˆÓ

˙·¯Ú ÔÈ„Ó ,˘"˜ ˙ÂˆÓ È·‚Ï ‡·ÂÈÁ ¯·

˘"˜ ÈÓÂÏ˘˙· ·ÈÈÁ˘ ÈÓ ‡ÈˆÂ‰Ï ȈÓ

.˘"˜ ˙ˆÓÏ ‡Â‰ ‡·ÂÈÁ ¯· Ò"ÂÒ È¯‰„

.‰Ê· Ú"ˆÂ

ÏÈÚÏ Î"˘ÓÙÏ„ ,ËÂ˘Ù ‰‡¯ ‰Ê ‰ÈÓ

ÔÓÊ Ò"ÂÒ ‡Â‰ ˘"‰Ú ¯Á‡„ ,„„ˆÏ

·ÈÈÁÓ‰ ÔÓÊ Â È‡„ Û‡ ,˘"˜ ˙¯ÈÓ‡ Ï˘

Û‡ ˘"˜· ·ÈÂÁÓ‰ ÏÎ ÈˆÓ ¯ÈÙ˘ ,˘"˜·

·ÈÈÁ ‰È‰ ‡Ï ÏÚÂÙ·˘ ÈÓ· ÔÂ„Ï ˘È Ê"ÙÏÂ

¯ÂËÙ ÌÂ˘Ó È˙ÈÓ‡‰ ÔÓÊ· ˘"˜·

˘"˜Ó ¯ÂË٠̇‰ ‰Ó„Π‰ÂˆÓ· ˜ÒÂÚ„

ÏÚÂÙ· 'ȉ„ Û‡„ ¯˘Ù‡„ ,˘"‰Ú ¯Á‡

Â˙‡Ȉӷ„ ÔÂÈÎ Ó"Ó Ï·‡ ˘"˜Ó ¯ÂËÙ

Ì‚ ·ÂÈÁ Í˘Ó ¯ÈÙ˘ ‡Â‰ ‡·ÂÈÁ ¯·

¯ÈÙ˘ ¯ÂËÙ ˜Ï˙Ò Ê‡ ̇ ˘"‰Ú ¯Á‡

¯ÂËÙ 'ȉ Ò"ÂÒ„ ÔÂÈÎ „"‡ ,˘"˜· ·ÈÈÁ

·ÂÈÁ ÍÈ˘Ó‰Ï ÈˆÓ ‡Ï ,˘"˜Ó ˙‡Ȉӷ

‰ÈÏ ËÂ˘Ù Ì˘ È" Ù‰Â] ,˘"‰Ú ¯Á‡ÏÏ

ÔÈÓÂÏ˘˙ ÂÏ Ôȇ ,‰ÏÈÏ· ‰ÂˆÓ· ˜ÒÂÚ„

‰ÈÓ [,Âȯ·„· ˘"ÈÈÚ ,¯Á˘‰ „ÂÓÚ ¯Á‡

'È‰È ˘"‰Ú· Ï„‚˙ ˘ Ô˘„ ‡ËÈ˘Ù ‰Ê

‰Ê Ô˘„ ,ʇ ˙È·¯Ú„ ˘"˜ ·ÂÈÁÓ ¯ÂËÙ

‡·ÂÈÁ ¯· 'ȉ ‡Ï ˘"˜ Ï˘ ·ÈÈÁÓ‰ ÔÓÊ·

100 / 109

1

תיאור עבודת המכון ביחס לחקר פיעוח

וההדרת כתבי היד

בתורת המוסר ובתורת הלומדות של שיטת

גרודא

אוצר כתבי היד בתורת המוסר

הגאון הגדול רבי זלמן רוטברג זצ"ל ,השאיר אחריו בכתב ידו אוצר בלום של

אלפי כתבי יד המכילים מערכות רבות במוסר ומחשבה ,שאמרם במשך

למעלה מחמישים שה בפי מאות מתלמידיו ,בייהם כתבי יד רבים בעודו

צעיר לימים בתקופת לימודיו בישיבות גרודא ומיר בליטא.

כפי הידוע לאלפי שומעי לקחו ,כל אמרותיו הן במאמרי המוסר והן בשיעורי

ההלכה ,היו בעומק פלא למאוד ,ועל כל מבקש דעת ,היה להתבון הדק היטב

כדי להגיע אל תכליתם ,וכדוגמת זה ,אף העיון בכתבי חידושיו דורש התבוות

רבה ,ובפרט משום ,שדרכו של רבי זלמן היתה ,להעלות על הכתב את חידושיו

תוך כדי לימודו ועיוו ,ואחר הכתיבה היה שב ושוה מוסיף וגורע בעומק דעתו,

וכן הג כשהיה מהדר על משתו במחזור שלאחריו ,שהיה שוה שוב פרקו

כבתחילה בעומק העיון ,ומתקן ומוסיף על דבריו הקודמים מסיבה זו ,דורשת

מלאכת סידור כתביו זהירות רבה.

מעין מלאכה זו ,דרשת בסידור מאמרי המוסר שהיח אחריו ברכה ובפרט

משום שמאמרים אלו לא כתבו בשעתם לשם הדפסה ,אלא כהכה לקראת

אמירת השיחות לפי בי הישיבה.

משום כך עבודת הכת הדברים והתקתם לדפוס דורשת מלאכה מרובה,

ובעיקר לשמר את רוח וסגון הדברים כאשר באו במקורם ,משום כך הפעילות

הוטלה על צוות החוקרים והעורכים הבכירים במכון "המאיר''.

אוצר כתבי היד בתורת גרודא

102 / 109

2

תובת ה'תורה שבכתב' של רבי זלמן היוותה תמצית מזוקקת של הקרבת כל

כוחות הגוף והפש על מזבח התורה .אלפי אלפי שעות ,לכל אורך תקופות חייו,

מימי שחרית ועד ערבית ימיו ,הקדיש לכתיבה .בישיבת פתח תקוה היה מתפה

לכתיבה רק לקראת חצות לילה ,לאחר תום יום עמוס ומפרך של עמל התורה.

מאותה תקופה ותרו באוצרותיו מאות רבות של מחברות גדושות חידו"ת,

בעיקר בארבעת הסדרים -זרעים מועד קדשים טהרות .יובל שים פוריות

של כתיבה ומאות מאות גיליוות של חידו"ת המתיו לשעתם .בשת תשמ"ח

הפציע אור חדש בעולמה של תורה עם הופעת הכרך הראשון מסדרת ספריו

הגדולה של מרן ראש הישיבה " -משת טוביה".

באוצרות כתי"ק ותר אוצר בלום של מאות מחברות וקוטרסי תורה שהעלה

על הכתב בתקופות שוות בימי חייו ואשר מכילים ששה כרכים וספים!

זכה הגאון הגדול רבי זלמן זצ"ל שתהא תורתו מתבדרת בהיכלות התורה,

כיום שוקדים חברי מכון "המאיר" תלמידי חכמים מוסים על עריכת

השיעורים כדי להגישם לציבור לומדי התורה בבהירות פלאה .כך זוכה מרן

ראש הישיבה שיהיו שפתותיו דובבות ,בהיותם עמלים ומבררים מקחו.

תקציר פעילות עבודת עריכת הכתבים

יתוח כתב היד .פעוח כתב היד ,השוואה בין המהדורות )על פי רוב הרב כתב כמה

מהדורות בכל עין( ,כולל תיקוים והוספות של הרב בציוים שבשולי הדפים,

בדיקה מול מראי המקומות של השיעורים שמסר.

לימוד הסוגיות בעיון .לצורך עריכה ועיבוד החומר )כמבואר בסעיפים

דלהלן( יש להקפיד ללמוד את הסוגיא כראוי ,במסגרת הלימוד יש להתמקד

בשלושה עיים מרכזיים א .שיטות הראשוים והאחרוים בסוגיא ,ב.

בידוים שדו רבותיו בסוגיא ,ג .לדקדק בפשט הסוגיא.

בדיקת המקורות .מפי שיכר בחלק מכתבי היד שלא היו לפיו מדרשים

ודברי חז"ל או ספרי הראשוים ,על כן כחלק יסודי בעבודת העריכה היא

לבדוק את כל המקורות בהם מובאים מובאות הש"ס ,מדרשים ,דברי חז"ל

באופן רחב ככל האפשר.

עריכה מחודשת של כתב היד .מטבעה של מלאכת העריכה ,עיקר המטרה

להגיש את הדברים בצורה קלה ועימה לקורא ,אך עם זאת יש להקפיד

103 / 109

3

לשמר את סגון ורוח הדברים כבמקורם ,בפרט בהמחשת ההרגשים בדברי

רבי זלמן אשר היה ידוע לפי שומעי לקחו ,כי תן לכל סברא ועין הרגש

וופך יחודי משלו ,משום כך חלק מלאכת העריכה דורשת עמל ויגיעה רבה

כדי להגיש לפי הלומד והמעיין את העתקת השמועה בצורה מקורית קיה

ובהירה.

השוואות עם דברי רבותיו .כיון שחלק מהחידושים שהביא רבי זלמן

מרבותיו הגאון רבי שמעון שקאפ ורבי ירוחם הם בגדר יש בהם הרבה

מהעתקת השמועה מרבותיו ,יש צורך להשוות את דבריו עם דברי רבותיו

כדי לחדד את הדברים ולהוסיף ופך על הלך מחשבתו המיוחדת כדי לתת

למעיין הבה מושלמת בעין.

הקלדה והגהה .הקלדת החומר והגהתו ,בשיחות המוסר הדגשות והבלטות

של ציטוטים בחרים ופיסוקים של מקטעים.

הוספת כותרות משה .מכיון שעל פי רוב תורת רבי זלמן היה ערוכה

להשמיע בפי תלמידים ,ומטבע הדברים השיעורים על מסכתות הש"ס אים

ערוכים ומתואמים להדפסה ,מפי שאיו דומה כתיבה לצורך שיעור או

הרצאה לכתיבה לצורך הדפסה ,לכן לפעמים יש צורך לצרף קטעים פרדים

לושא אחד ,או להפריד בין ושאים .וכדי להקל על הקוראים והמעייים גם

יש צורך בחלוקת קטעים מתאימים עם כותרות משה לעזר המעייים.

104 / 109

4

תיאור עבודת המכון ביחס לחקר ופעוח

וההדרת כתבי היד

ויחודיותם של כתבי הגאון רבי צבי רוטברג

שליט"א

אוצרות כתבי הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א

הגאון הגדול רבי צבי רוטברג שליט"א ,אישיות רבת אפין משכמה ומעלה,

בעולמה של תורה ודע שמו כאיש אשכולות רב תבוות ושמעו הולך לפיו כגאון

מופלא ,בקי בכל חדרי תורה ומדע .ביד אמוה ובסגולת כשרון מיוחדת במיה

סולל דרך ותיבה בהמשך מסורת תורת רבותיו -אבותיו.

גולת הכותרת של המשך תורת המוסר של מיר ,ממשיך הגאון רבי צבי את

המסורת שהביא עמו אביו הגאון הגדול רבי זלמן זצ"ל מישיבת מיר ,כאשר

משמיע את שמועותיו מידי ליל שבת כפי שההיג רבי ירוחם בישיבת מיר.

למותר לציין את דברי הגאון רבי יצחק אזרחי ראש ישיבת מיר -ירושלים,

אשר התבטא באחד מדרשותיו ,כי כיום הממשיך של תורת מיר כצורתה הו

הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א.

מיחידי סגולה בדוריו רבי צבי שליט"א ,השולט ברחבות תורת המהר"ל

מפראג ,מומחה בעל שם בתלמוד ירושלמי ,בקי בפרשי הראשוים על התורה

בפרט באלו שאים מפורסמים כל כך.

הגאון רבי צבי שליט"א אצר באמתחתו אלפי גליוות בכל מקצועות התורה

והמוסר בהם יש לו ידע רחב ,יחודיותו מתבטאת בכל הקשור להעלאת דבריו

בכתובים ,כאשר ספוים בלעה"ר ארגזים רבים מלאים כל טוב ,הממתיים

להפציע את שמי עולם התורה באור יקרות תורתו.

סדרת הספרים "ביד ביאך" על ה"ך

105 / 109

5

"למיסבר קראי" על פסוקי פרשיות התורה

סדרת הספרים על ביאים וכתובים וכעת גם על פסוקי התורה ,הוא פרוייקט

חדשי מסוגו בעולם הספר התורי בכלל והישיבתי בפרט ,לימוד ה"ך הוא דבר

ששתכח במאה שים האחרוות ,מלבד לימודים שטחיים בגיל הרך בבתי הספר

ובתלמודי תורה .יחידים הם שהעמיקו בדברי הביאים.

לעומת התורה שבכתב שזכתה ביבול מבורך להפליא של ספרי הגות ומחשבה,

שארו ספרי הביאים והכתובים מוחים בקרן זוית ,דבר זה גורם לקושי רב למי

שחפץ לגשת ללמוד בהם באופן עצמאי ,מחוסר הכלים הגישים להבת עומק

העיים.

רבי צבי שליט"א החל קרוב לעשור שים במסירת שיעורים לפי סדר ה"ך

בחוגים שוים ,השיעורים הללו מתיחדים בכך שיש בהם ראיה רחבה על כל דברי

חז"ל בשי התלמודים ,במפרשים השוים המוכרים יותר ובאלו המוכרים פחות,

תוך שימת לב והדגשה בהעתקת השמועה על בעלי המחשבה והמוסר מדורות

קודמים במבטם על תקופת הביאים.

בשים האחרוות כאשר תפרסם דבר סדרת שיעורים זו ,החלו רבים להתעין

בלימוד המקורי הזה כאשר פתח בפיהם צוהר רחב לעולם של מושגים שאים

מוכרים ,תוך העמקה מדוקדקת בדברי ה"ך ומפרשיו.

ראש הישיבה מייחד את דיבורו בהבת כל ושא המצא בדברי הביאים ,עם

ההקדמות הצרכות תוך הסבר מקיף על אותה תקופת ביא.

רבים מהשומעים מצייים בסיפוק רב את התועלת מהשיעורים ומהמאמרים,

ובשל כך גבר הביקוש הרב להוציא לאור עולם את ספריו העוסקים בדברי

הביאים והכתובים ולהרחיב את שיטת הלימוד למעגלים רחבים יותר ,הצמאים

ליצירה תורית מקורית המבוססת ובויה לתלפיות מפיו של אחד מגדולי מוסרי

התורה ומעתיקי השמועה ,לפי דרך הקדמוים ואבות תורת המחשבה והמוסר.

סט הספרים על אגדות הש"ס

סט הספרים על אגדות הש"ס הוא דיר ביחס למחברי זמיו ,בשל קוצר

הידיעה בכל אגדות הש"ס מתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי ,גם בדורות הקודמים

יחידים הם שכתבו חיבור מקיף העוסק רק בדברי אגדות חז"ל.

106 / 109

6

רבי צבי שליט"א שידיו רב לו בכל מכמי התורה ,מצא מקום להתגדר בו

להביא לאסופה אחת את כל מאמרי חז"ל ולתת בהם ביאור וופך על פי דרך

המחשבה של מעתיקי השמועה מהדורות הקודמים במבטם על אגדות הש"ס,

תוך ראיה רחבה על כל דברי חז"ל בשי התלמודים ,במפרשים השוים ,יצירה

תורית מקורית זו הסדורה לפי דרך הקדמוים ואבות תורת המחשבה והמוסר,

ודאי תמצא משכן כבוד בעולם הספר.

ספרי לימד דעת

בשים האחרוות גבר הביקוש מהגאון רבי צבי רוטברג שליט"א לפרסם ברבים

דרך לימוד בהירה בסוגיות הש"ס כפי המשך המסורת של תורת רבותיו ,לבחון

כל סוגיא ועין הלכתי במחשבה עצמאית ובהירה ,ולסלול דרך בהבת העין.

ספרי לימד דעת הם עבודת אומות מיוחדת המשתרעת על פי מסכתות רבות

בש"ס בכל הששה סדרים ,שגולת הכותרת היא להביא את הלומד לגירוי

המחשבה להעמיק עצמאית על פי דרך רבותיו ולהביא את עצמו לידי חשיבה

בהירה וישרה.

דרך הספרים לימד דעת הלומד מאתגר את קו המחשבה -להלך בדרכם של

מעתיקי השמועה בקו חשיבה קי ועיי ,לבאר את הקודות הטעוות הסבר ודגש

בהבת העין.

המעלה הגדולה בלימוד על פי שיטה זו היא הרחבת ידע וקבלת דרך בתורה ,הן

בבקיאות והן בסברות ישרות לפי דרכם של רבותיו ,תוך אתגר שיעיין הלומד

בעצמו בתלמוד ובפוסקים ראשוים ואחרוים ולהרגיל לחשיבה ישרה מה לרחק

ומה לקרב ,מה משקל כל סברא בהבת העין ,איזו היא סברא שיש לדון בה ומה

היא סברא מוחלטת שאין עליה עוררין.

יצירה זו מתיחדת במסכתות מגווות בש"ס שרבים מהמסכתות אים למדות

בעולם הישיבות ,מה שמוסיף לאתגר שהחפץ בהעשרת ידע ,ספרים אלו מהווים

תועלת עצומה ,בייהם המסכתות :ברכות ,שקלים ,ראש השה ,ביצה ,תעית,

מגילה ,מועד קטן ,חגיגה ,סוטה ,סהדרין ,שבועות ,עבודה זרה ,הוריות ,ערכין,

תמורה ,כריתות ,מעילה ,תמיד .ומסכתות וספות בסדר זרעים וקדשים.

107 / 109

7

"מודע לביה"

פרקי אבות /פרשיות התורה  /ביאים

עם התרחבות פעילות המכון המשכו בפרוייקטים וספים בהו"ל של כתבי הגאון

רבי צבי רוטברג שליט"א על פרקי אבות ,פרשיות התורה והביאים ,בו הגאון

שליט"א פורש את משתו ביריעה יחודית ורחבה במבט כון כפי שקיבל מרבותיו

ואבותיו על מגוון עיים הידוים בכל חוג שלעצמו ,המהוים צאן ברזל של קין

רוחי ,ומבט כון כפי שקיבל מרבותיו ואבותיו ,בשימת דגש על המשך מורשת

המוסר של אביו הגדול הגאון רבי זלמן רוטברג זצ"ל כאשר יק בכבשום של גדולי

ליטא במשך השים.

יתוח עבודת העריכה בכתבי היד

פעוח כתב היד ,השוואה בין מהדורות ,כולל תיקוים והוספות של הרב בציוים

שבשולי הדפים.

לימוד הסוגיות ועיי המוסר בעיון .לצורך עריכה ועיבוד החומר )כמבואר

בסעיפים דלהלן( יש להקפיד ללמוד את הסוגיא והעין כראוי ,במסגרת הלימוד

יש להתמקד בשלושה עיים מרכזיים א .שיטות הראשוים והאחרוים בסוגיא,

ב .בידוים שדו רבותיו בסוגיא ,ג .לדקדק בפשט הסוגיא .ד .בשיחות להתבון

היטב בדברי בעלי המוסר שהזכיר הרב בשיחות.

בדיקת המקורות .כחלק יסודי בעבודת העריכה היא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס ,מדרשים ,דברי חז"ל באופן רחב ככל האפשר.

עריכה מחודשת של כתב היד .עיקר המטרה להגיש את הדברים בצורה קלה

ועימה לקורא ,אך עם זאת יש להקפיד לשמר את סגון ורוח הדברים

כבמקורם ,ומשום כך חלק מלאכת העריכה דורשת עמל ויגיעה רבה כדי להגיש

לפי הלומד והמעיין את העתקת השמועה בצורה מקורית קיה ובהירה.

הקלדה והגהה .הקלדת החומר והגהתו ,בשיחות המוסר הדגשות והבלטות של

ציטוטים בחרים ופיסוקים של מקטעים.

108 / 109

8

הוספת כותרות משה .כדי להקל על הקוראים והמעייים בתורת המוסר

ובמסכתות הש"ס ,יש צורך בחלוקת קטעים מתאימים עם כותרות משה לעזר

המעייים.

עריכת מפתחות למובאות ציטוטים ודברי חז"ל.

109 / 109

2

תוכן

שאלון מס' 1

שאלון לווה לטופס בקשת תמיכה

פעילות מחקרית וחשיבות הפעילות המחקרית

במכון הוצאה לאור -המאי"ר לארץ

)בהיבט לאומי/אקדמי/מחקרי/יישומי( 5....................................................................

תורת רביו יורם זיע"א

שילוב מפעים של גלה וסתר עם חסידות 6................................................................

ראש המכון ,ממשיך דרכו ומחיל מורשתו

מוריו ורביו רבי ישראל אברג'ל שליט"א 9...............................................................

פרוייקט ידיד פש

במכון "המאיר לארץ" 11...........................................................................................

ספרי המכון שיצאו עד כה12..................................................................................... :

תוכיות לעתיד13..................................................................................................... :

תקציב ומקורות מימון 14............................................................................................

תכית עבודה כללית לשת התמיכה 14...................................................................... .

מספר החוקרים התקיים 15......................................................................................

ההצהרות וחתימה 17..................................................................................................

תעודת רישום העמותה ומטרותיה18.............................................................................

מינהל התרבות

המחלקה למכוני מחקר תורניים

שאלון מס'1

שאלון לווה כללי

לבקשת התמיכה ממשרד התרבות

שת 2024

שם העמותה :המאיר לארץ ע"ש ציס"ע אביו רביו יורם מיכאל אברג'ל זיע"א.

שם המכון :המאיר לארץ.

מס' עמותה580654762 :

שם איש קשר :הרב עוזיאל שרעבי.

תפקידו :מהל מחלקת הכתיבה.

טל'08-37-40-200 :

ייד:

מס' פקס077-223-1130 :

כתובת המכון :הקציר  666תיבות.

כתובת דוא"ל:

תאריך רישומו של המכון כעמותה18.12.2017 :

תאריך מדויק של תחילת פעילותו המחקרית של המכון - 2015 :תשע"ה

האם מופיע במסגרת 'מטרות העמותה' כי מטרת המוסד לעסוק בתחומי המחקר

תורי? כן

טל' tel 074-7009460פקס zippigo@most.gov.il fax 02-5601751

כתובת אתר המשרד באינטרנטhttp://www.mcs.gov.il :

מען למכתבים :ת"ד 49100ירושלים P.O.B. 49100 Jerusalem 91490

שם ראש המכון )המהל את הפעילות המקצועית( הרב עוזיאל שרעבי

מס' שות יסיוו בתחום המחקרי התורי /היישומי כ 25 -שה

פירוט קצר של יסיוו בתחום המחקרי התורי /היישומי הרב עוזיאל שרעבי ודע בעולם הספר

כמומחה ובעל כשרוות יחודיים בעולם מחקר הספר התורי בכלל ,וביהול מכוים תוריים

בפרט ,כאשר קה לו שם בכתיבה ועריכה תורית ,ובההדרת עשרות ספרים במגוון תחומים שיצאו

תחת ידיו המפארים את עולם הספר התורי.

בין הספרים הרבים שיצאו תחת ידיו:

.1

קובץ תורי "המאיר" -ישיבת בית מאיר על מסכת יבמות ,המכיל מבחר רחב של גוזות

מרבותיו מעתיקי השמועה וראשי הישיבות זצ"ל ,כולל הערות וציוים )כ 1000 -עמ'(.

.2

ספר "על בן אמצת לך" -אימוץ ילדים בראי ההלכה )מחבר :הרב הגאון ר' אליקום דבורקס

שליט"א(.

.3

ספר "אוצר מהגי ישואין" )מחבר :הרב הגאון ר' אליקום דבורקס שליט"א(.

.4

ספר "הגיוי הפרשה" -סוגיות ועיוים הלכתיים אקטואלים על פי סדר פרשיות השבוע )ה'

כרכים -מחבר :הרב אריה וסרמן -לוס' אג'לס(.

.5

ספר אמרי אפרים בין הבית -פרקי הכה והדרכה לחיי השואין ולחיוך ילדים )מחבר :הרב

הגאון רבי אפרים וולך שליט"א(.

.6

ספר עבודת התפילה )מחבר :הרב הגאון רבי אפרים וולך שליט"א(.

.7

אוצרות טללים -הגדה של פסח )מכון המאיר -הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א(.

.8

למיסבר קראי -שיר השירים )מכון המאיר -הגאון רבי צבי רוטברג שליט"א(.

.9

מחת מיכאל )ד' כרכים ,מחבר :הרב מיכאל רביוב(.

.10כלל ספרי מכון "המאיר" )ישיבת בית מאיר -בי ברק(.

.11עמק הפרשה -בראשית )מחבר :הרב מיכאל זכריהו(.

.12אוצר הכיפה )ב' כרכים 1500עמ'( מחקר ועריכה.

.13שפתי שלמה )ג' כרכים ,מכתבי הגאון רבי שלמה דוד גרביצקי זצ"ל -תלמיד החפץ חיים(.

.14ספר שיח דבר )ב' כרכים ,מחבר :הרב דוד הלל(.

.15ספר תפארת שמעון )מחבר הרב שמעון גבאי זצ"ל(.

בשל סיוו הרב בתחום המחקר התורי ובשל כשוריו ומקצועיותו ביהול צוות עורכים מורחב,

תבקש מראש המכון הגה"צ רבי ישראל אברג'ל שליט"א לעמוד בראש הפעילות המקצועית של

המכון ולהל את מחלקת הכתיבה ,לתת מכשוריו לכלל הרבים חוקרי המכון ,בהכווה ויעוץ

מקיף לכלל המחקרים הרבים שיוצאים על ידי המכון.

2

פעילות מחקרית

א.

הגדירו באופן מדויק ככל האפשר את הפעילות

המחקרית בה עוסק המכון:



חשיבות הפעילות המחקרית במכון )בהיבט לאומי/אקדמי/מחקרי/יישומי(:

מכון הוצאה לאור -המאי"ר לארץ

על מת שיהיה המשך לאורו ותורתו של מו"ר רבי יורם אברג'ל זיע"א ,מתוך זכות אבות

וכמובן בסיעתא דשמיא מרובה שאיה יודעת גבול ומידה ,הקים רבי ישראל שליט"א מכון הוצאה

לאור העוסק בכתיבה תורית מגוות וייחודית ,המותאמת לדורו זה ,בשם" :המאי"ר לארץ",

כראשי תיבות של שם אביו -הרב יורם מיכאל אברג'ל.

מורשת תורתו היחודית של הרב יורם מיכאל אברג'ל זכר צדיק לברכה ,תורה הבויה מכל

הטוב שביהדות ,בסגון פשוט וברור המשלב את תורת הגלה והסתר ,תורת המוסר והחסידות,

הלכה והשקפה ,תוך שילוב כל חלקי פרד"ס התורה )פשט ,רמז ,דרש וסוד( ושזירתם בגאוות

מפעימה ,בשפה שווה לכל פש.

מכון "המאי"ר לארץ" מעיק לכל יהודי את האפשרות להאיר את חייו הפרטיים באור שיגלה

משמעות אמיתית למשימת חייו ,אור שיחדור לפשו וירווה אותה בעימות עריבות ומתיקות ,דרך

הוצאת ספרים וכתבי יד קדמוים בושאים מגווים ,מרתקים ואקטואליים לכל יהודי ,ברוח

תורת החסידות העתיקה והמופלאה.

3

מתוך ראיה ארוכת טווח ומחשבה עמוקה בהיבטים רחבים כיצד להועיל לעולם בהפצת תורה

וגישותה בצורה ידידותית ובהירה להמון העם ,רכש ראש המכון רבי ישראל אברג'ל שליט"א

בשת 2020את כל זכויות ספריו של הרב ד"ר יחיאל בר לב ,ביאורו "ידיד פש" לתלמוד בבלי

ולתלמוד ירושלמי ,והזוהר הקדוש ,ועוד ספרים ,בתקוה להוציא אותם באופן מתוקן ומורחב קי

מכל שגיאות ,לאחר שהמהדורה אזלה מן השוק למעלה מ 25-שה.

צוות עורכים מוסה ממכון המאיר לארץ ,החלו לעבור על כל ביאור ידיד פש לתלמוד

ירושלמי ,ולערוך אותו מחדש ,לקראת הוצאתו לאור עולם בצורה מתוקת ,מוקצעת ובהירה ,לפי

הסטדרטים המקצועיים של המכון.

תורת רביו יורם זיע"א

שילוב מפעים של גלה וסתר עם חסידות

תורת רבי יורם היא ייחודית ודירה ,רבו זיע"א היה עק שבעקים ,מעיין ובע של תורה

עתיקת יומין בגלה ובסתר ,כל רז לא איס ליה ושבילי רקיע הירים לו ,כל הליכותיו וההגותיו

היו קודש קדשים.

מורשת תורתו היחודית של הרב יורם מיכאל אברג'ל זכר צדיק לברכה ,תורה הבויה מכל

הטוב שביהדות ,בסגון פשוט וברור המשלב את תורת הגלה והסתר ,תורת המוסר והחסידות,

הלכה והשקפה ,תוך שילוב כל חלקי פרד"ס התורה )פשט ,רמז ,דרש וסוד( ושזירתם בגאוות

מפעימה ,בהגשת תורה ויהדות בפשטות חיית ובהירות צלולה בשפה שווה לכל פש.

כשסה להתחקות אחר תורת רביו יורם זיע"א ,המאירה והמיוחדת ,שהצליחה לפרוט על

מיתרי הלב של כל איש באשר הוא ,מצא שתורה בלולה ממגון רחב ומגוון מאוד של כל גדולי

הרבים מכל המגזרים .יש שם את הרבי מליובאוויטש ,גדולי האדמורי"ם בדורות שעברו ,החזון

אי"ש ,הבבא סאלי ,מרן הרב עובדיה יוסף ,וגדולי ראשי הישיבות מוסרי תורת ליטא.

שורש שילוב דיר ומיוחד זה מסמל בתוכו אהבת ישראל אמיתית ,הוא היה יחיד בדורו

באהבה שרחש לכל יהודי באשר הוא ,מכל חוג ועדה ,קטון כגדול ,ובכל הזדמות.

דבריו הקדושים געו וכסו לליבם של כל

שומעי לקחו ,אף על פי שהקהל בשיעוריו היה מגוון

ורבגוי ,רבים ודייים לצד איטלקטואלים;

תלמידי חכמים חסידים ומקובלים לצד אשים

פשוטים .כולם הרגישו שהוא מדבר אליהם ישירות.

בתוך דבריו היה פלא גדול ושגב ,אשים שבאו

לשיעוריו עם שאלות מגווות ,קיבלו תשובות

מדויקות מתוך דבריו בשיעור .בההגתו היה מיזוג

פלא של אהבה ומסירות אין-קץ ,טובלות בים של

חכמה ופקחות ,כל אחד מהשומעים חש כאילו הרב

מדבר רק אליו.

בשיעוריו המגווים של רביו ,התווה דרך

בעבודת ה' ,תפילה ,לימוד תורה ,קיום מצוות,

זוגיות ,שלום בית ,חיוך ילדים ,כיבוד הורים ועוד.

4

שיעוריו ותורתו הקסימו והלהיבו את לב השומעים ,שהפכו לאוהביו ומעריציו של הרב שהאיר את

חייהם וסלל להם את הדרך העולה בית אל.

גם לאחר עלייתו לשמי מרום תחת כפיו של מלך מלכי המלכים ,ההתקשרות אליו ולתורתו

משכת ביתר שאת וביתר עוז ,ואור קדושתו ממשיך להאיר לארץ ולדרים באור יקרות.

הרב יורם -ראשית דרכו

רבו זיע"א ולד וגדל בבית של תורה וקדושה ,לצד תמימות ופשטות מדהימה .אביו הקדוש

רביו חיה אברג'ל זצ"ל היה ודע כדמות תורית מוערכת וערצת ,היה ידיו רב לו בגלה ובסתר

ואף זכה לדעת על פה כל התורה שבכתב וזוהר הקדוש ולימוד הגמרא היה משאת פשו ,וזכה אף

ללמוד בחברותא עם הצדיק הקדוש עטרת ראשיו בבא סאלי זיע"א שים רבות.

כבר מילדותו של אביו רביו הרב יורם מיכאל שילב בהרמויה פלאה שקידה והתמדה

עצומים בתורה הקדושה ,תוך כדי שמשלב עיון מדהים ובהירות גאוית ,משולב בד בבד במתק

שפתיים ,לשון לימודים ,בקיאות עצומה )עד כדי שהיה מצטט עמודים שלימים של גמרא פוסקים

וזוהר הקדוש על פה ממש( ,גיוי קדושה וטהרה ,ועם הליכות ואצילות כובשת.

הוריו הצדיקים -רבי חיה והרבית ריה ,עלו ממרוקו והתיישבו במושב "ברוש" שבין

תיבות לאופקים ,שם גידלו את משפחתם הברוכה .בי"ז סיון תשי"ז חפפה את ביתם העלה

שמתו הטהורה של יורם מיכאל שלימים האיר את עיי ישראל.

כל חפצם ושאיפתם של רבי חיה והרבית ריה היה לחך את ילדיהם לתורה ולקדושה,

ולשם כך טרחו ועמלו רבות עד כדי מסירות פש של ממש לסייע בהקמת תלמוד תורה חב"די

במושב ,כדי להעיק לילדיהם חיוך יהודי על טהרת הקודש.

בבית הספר "אוהל יוסף יצחק" החל רביו את דרכו בתורה ובחסידות ,כבר משחר ילדותו

היתה יכרת עליו שקדותו ומידותיו האצלות שהיו סוכים על פיו.

השקעתו העצומה יחד עם כישרוותיו הברוכים שאו פירות קודש הילולים ,ובהיות רבו כבן

15כבר היה בקיא בכל הת"ך עם טעמי המקרא ,ושלט בבהירות בכל ש"ס משיות על פה ממש.

סולם העלייה

מתלמוד תורה חב"ד המשיך רבו אל ישיבת בי עקיבא 'בית יהודה' בכפר מיימון ,גם שם

עשה חיל והצליח מאוד .אך מהר מאד שבעה פשו מלימודי מקצועות החול וחשקה פשו אך ורק

בתורת אלהים חיים וברוך ה' תוך זמן קצר מצא את שאהבה פשו בישיבת "בית אהרון" שהיתה

שלוחה של ישיבת חברון בירושלים -שם שקד ימים ולילות בשיטת הלימוד הישיבתית ורכש

ידיעות רחבות ועמוקות בש"ס כולו.

רבותיו הרעיפו עליו אהבה וקרבוהו מאוד ,בהכירם את שקידתו העצומה יחד עם מידותיו

העלות מייעדות אותו לגדולות וצורות .היה רגיל לשוב הביתה כל שבת שמיית וכל יתר הזמן

שקד בכל כוחו על התורה הקדושה.

לקראת הגיעו לגיל תשע עשרה שים הפצירו בו הוריו ללמוד בקרבת הבית ועל כן המשיך

רבו את עלייתו הרוחית והתורית בישיבת "הגב" בתיבות ,לחיות בצילו של מרן הגאון הגדול

הרב יששכר מאיר זצוק"ל ,שם בלט בגאוותו ובשליטתו הפלאה בכל חלקי התורה ,דביקותו

לרבו היתה לשם דבר בין בי הישיבה ,עד שעשה לתלמידו חביבו.

5

מאז שהכיר בו מורו ורבו ברום כישרוותיו יכולותיו ומעלותיו ,הטיל עליו את המשימה

למסור שיעורים ולהרחיב את גבולות הקדושה בתיבות וסביבתה .וכך בהיות רבו צעיר לימים

כבר מסר שיעורים בכל מקצועות התורה.

מערכת שיעוריו של הרב התפרשה על כל רחבי הארץ ,מספר שיעורים בכל יום ויום ,בכל

מקצועות התורה כאשר מכתת רגליו בכל רחבי הארץ ,בגאוות ובמתיקות ,בעקביות ובמסירות,

שאין לה אח ורע ,עד אחרית ימיו ממש ,שמסר את שרביט הההגה לבו חביבו מו"ר הגאון הרב

ישראל אברג'ל שליט"א שהמשיך בדרכו הטהורה לצאת אל העם מדי יום ממש .וזכה להרחיב את

הפעילות העצומה למדיות רבות ברחבי תבל בפ"י.

תורתו מגן לו ,היא מאירת עייו

"דמותו של רביו יורם זצ"ל הייתה רבת אפין .הוא שילב אצילות רוח לצד עוות חן ,גאוות

מפעימה יחד עם שקדות דירה ,פשטות וקיות שכרכו בגיוי קדושה שגבים ,ובו זמית יקדה

בו אהבת ישראל לכל יהודי באשר הוא".

לרבו היה קשר קרוב והדוק מאוד עם הבבא סאלי זצ"ל ,אשר תן בו את אמוו ,והיה קורא

לו' :רבי מיכאל בעל המשיות' .קרבה זו שקיבל מהבבא סאלי היתה מיוחדת במיה על שזכה

לשמשו במשך כמה שים עד להסתלקות הבבא סאלי זי"ע.

כל אותם ימים מרא הבאבא סאלי זיע"א היה מודל לחיקוי עבורו ,כאשר רכש ממו ההגות

רבות ,בעיקר את מידות הציעות ,הסגפות ,העווה .לדבר בשקט ובחת ,לחיות בצמצום ולהקריב

את עצמו למען התורה ולמען עם ישראל.

עם השים ,התפרסם שמו של רבו והלך לפיו בכל רחבי הארץ ,מכל המגזרים ומכל שכבות

עמך בית ישראל שיחרו לפתחו מדי יום ביומו; היו שבאו להתברך מפי קדשו ,היו שבאו ליטול

הימו עצה ותושייה ,והיו שבאו ליהות מזיו פיו הקדושות והטהורות .בכל יהודי הג כבוד,

פעמים רבות התבטא רבו " -אין יהודי חילוי ,יהודי הוא קודש ולא חול!".

הפוים הרבים תמיד חשו בוח לשטוח את שאלותיהם ומצוקותיהם מול העווה והפשטות

שהקרין רבו ,וועצו בו בעייי שלום בית ,חיוך ילדים ,פרסה ,בריאות ושאר עייים אישיים.

רבו היה מאזין ברוב קשב לכל אחד ואחד ,תוך שהוא מאיר לו פים ומייעץ לו את העצה הטובה

ביותר עבורו ,ואף מרעיף עליו ברכות שהיו משדדות את הטבע ופועלות ישועות ,יסים ופלאות.

רבו שא על שכמו את צרות הפרט והכלל .ובכל יום הוא היה שופך צקון לחשו בתפילות

זכות וטהורות למען כלל ישראל ,ופועל עבורם בדבר ישועה ורחמים.

בימי לחימה ,הדגיש רביו השכם והערב את החובה להתפלל על החיילים התוים בסכה,

ועודד את האברכים להתחזק ביותר בלימוד התורה ,שבכוחה תגן על עם ישראל וישובו בים

לגבולם.

סדר יומו של רביו מוקדשים למען הכלל

בליבו של רבו כל העת יקדו ובערו שלוש אהבות גדולות :אהבת ה' ותורתו ,אהבת ישראל

ואהבת ארץ ישראל .מכוח אלו עלו וקמו פעליו הרבים וחובקי העולם של רביו.

כל חייו ,סדר יומו היה סוב ועמוס סביב לימוד תורה והרבצת תורה :באשמורת הבוקר היה

מתחיל את היום בטבילה במקוה ותפילת שחרית בהץ החמה ,ומיד לאחר מכן פותח בשיעורים

לאשי העמל ולמשכימי קום .מדי בוקר מסר בבית מדרשו שיעורים שכללו ושאים בהלכה,

6

בגמרא במשה ובפימיות התורה -בספר התיא קדישא .לאחר השיעור היה ממשיך רביו את

סדר לימודו עד לצהרים.

בחלקו השי של היום ,לאחר תפילת מחה ,היה ממשיך רבו במסירת השיעור שהיה בעצם

סדר לימוד בכל חלקי התורה – חומש עם רש"י ,פרק בביא ,דף גמרא ,שולחן ערוך ,משה ברורה

וכף החיים ,זוהר הקדוש עם פירוש הסולם ועיון בספרי מוסר.

סדר הלימוד הסתיים עם תפילת ערבית ,אחריה היה רבו יוצא למושבים בסביבת העיר

תיבות ומוסר בפי העם שבשדות שיעור ושיחה במשך שעה.

כך לאורך השים היה רבו מבקר בערים רבות ומשפיע מתורתו העריבה

והדירה לכל ישראל ,ואחת לשבוע אף היה מוסר שיעורים קבועים

בעיר אשדוד ובעיר באר שבע.

גם לאחר עלייתו לשמי מרום בו חביבו רבי

ישראל אברג'ל שליט"א ממשיך את דרכו

מורשתו ותורתו ביתר שאת וביתר עוז ,בשיעורים

בכל רחבי הארץ ובחקר והוצאת ספרים על ידי

מכון "המאיר לארץ".

ראש המכון

ממשיך דרכו ומחיל מורשתו

מוריו ורביו רבי ישראל אברג'ל שליט"א

בצילו של רביו זיע"א גדל מורו עטרת ראשו הרב ישראל אברג'ל שליט"א .מיקותו התחך

על ברכי אביו הצדיק לעמל ויגיעה בתורה הקדושה עד כלות הכוחות ,קיום המצוות בהידור

ובשמחה ,בחיות והתלהבות ,בקדושה וטהרה.

משחר עוריו הועידו אביו לההגת העם ,משאו באהבה ובמסירות אין קץ .אביו הדריכו בדרך

עבודת הבורא בשילוב לימוד הגלה והסתר ,מוסר וחסידות ,בירורי סוגיות עד פסיקת הלכה

למעשה.

הרב ישראל זכה לשמש את אביו הקדוש והטהור כל חייו ,ולא זזה ידו מתוך ידו כפשוטו

ממש ,וכך זכה לגדול ולהתעלות בצל האילן הגדול ,תוך שאביו משמש כמלאך האומר לו גדל! גדל!

רביו ישראל שליט"א גדל והתחך בישיבת הגב בראשות הגאון הגדול רבי יששכר מאיר

זצוק"ל ,ואשר תחבב על ידו באופן מופלא וזכה ליצוק מים על ידו .כהמשך לכור ההיתוך במקום

התורה בה אביו הצדיק אביו מוריו ורביו יורם אברג'ל זיע"א זכה ליוק מאותו מקום תורה

ולחיות בצילו של מרן הגאון הגדול הרב יששכר מאיר זצוק"ל ,עד שעשה לתלמידו חביבו.

כבר בצעירותו תבקש רביו ישראל על ידי אביו לעמוד בראשות הכוללים ,ומי אז ודע

במסירת שיעורים בעומק עצום בש"ס ופוסקים .וכמו כן תבקש לשמש ראש כולל לילה ויום "אור

השכיה ושומרים לבוקר" כשהשעות ההוגות שם הם לילה -בין עשר וחצי בלילה עד לאחר הץ

החמה שש לילות בשבוע ,יום -בין השעות שתיים בצהרים עד שש בערב ,ומאז ועד היום מסיים

את קבלת הקהל ולימודו בשעות המאוחרות של הלילה כשכבר לפות בוקר מתחיל בשיעוריו בבית

מדרשו.

7

מורו ורביו רבי ישראל שליט"א ,אישיות רבת אפין משכמה ומעלה ,המווט בגאון ובעוז

את מסורת אביו ,בעולמה של תורה ודע שמו כאיש אשכולות רב-תבוות ושמעו הולך לפיו כגאון

מופלא ,בקי בכל חדרי תורה ומדע .ביד אמוה ובסגולת כשרון מיוחדת במיה סולל דרך ותיבה

לבאים בשערי התורה ,מטפחם ומעמידם בקרן אורה של תורה ,מן המסד ועד לטפחות.

לאחר פטירת אביו טל רביו ישראל על שכמו להמשיך ולהפיץ ביתר שאת בארץ ובעולם את

אור התורה המאירה והטהורה ,לשאת בכתף את משא העם באהבת אמת ,ללמוד וללמד מכל

הטוב שביהדות ,ולהרחיב את גבולות הקדושה לכבוד שכית עוזו.

רביו ישראל מוסר שיעורים בכל מקצועות התורה בכל רחבי הארץ ,בשיעוריו המאלפים

והמחכימים ותן הרב מקום של כבוד לביין הפש ,לחיוך הילדים ,לזוגיות בריאה ,ולפיתוח

האישיות על מגוון כוחותיה .לאחר השיעורים והג קהל המשתתפים לעבור לפי הרב ,להתברך

ולהתייעץ.

רביו ישראל שימש ומשמש כיום כראש כולל לאברכים בי עלייה ובעלי יראת שמים טהורה,

במגוון מסלולי לימוד :כולל ישיבתי עיוי ,כולל ידיעת התורה ,כולל הלכה .בתפקידיו אלו

התגלתה בעיי תלמידיו וחסידיו גדלותו התורית בכל מקצועות התורה.

כבר בערוב ימיו של רביו יורם אברג'ל זיע"א ,תבקש מוריו ורביו רבי ישראל שליט"א

מאביו הקדוש להמשיך את מסע היציאה לעם ברחבי הארץ במסירת שיעורים לכל חלקי הציבור,

מאז זוכה הוא למסור שיעורים מדי יום לאלפים ,מהם שיעורים קבועים בכל חלקי התורה גלה

וסתר הלכה וקבלה וחסידות בפרשת השבוע ,עין יעקב ,מסכת אבות ,ליקוטי מוהר"ן ,וזוהר,

שיעורים מאלפים בשפה השווה לכל פש.

בכל רחבי הארץ -מדרום ועד צפון בעשרות יישובים וערים ,מסרים השיעורים אל מול מאות

ואלפי משתתפים באופן קבוע מכל גווי הקשת ,השותים בצמא את דברות מתק דבריו,

כשמתווספים להם בקביעות עוד אלפי איש במדיה הדיגיטלית.

8

פרוייקט ידיד פש

במכון "המאיר לארץ"

הקדמה

משימתו העיקרית של "מכון המאיר לארץ" ,הוא המשך הפצת אורו ודרכו של אביו רביו

יורם מיכאל אברג'ל זיע"א במשימתו הלאומית ,להגיש את כל חלקי התורה לכל שכבות העם על

כל גוויה ,ברכישת ידיעות בכל מקצועות התורה ומכל חלקי התורה.

בשים האחרוות זכה לימוד התלמוד הרושלמי לפריחה ושגשוג בקרב יחידים רבים וחבורות

מאורגות של לימוד "דף יומי" מתלמוד ירושלמי ,בבתי מדרש או תוך כדי סיעה ברכבת למקום

העבודה ,אשר בשל כך וצר ביקוש לגורם מתווך בין הטקסט התלמודי העתיק לבין הלומד

המודרי שאיו מצוי בשפת התלמוד.

מתוך ראיה ארוכת טווח ומחשבה עמוקה בהיבטים רחבים כיצד להועיל לעולם בהפצת תורה

וגישותה בצורה ידידותית ובהירה להמון העם ,רכש ראש המכון רבי ישראל אברג'ל שליט"א

בשת 2020את כל זכויות ספריו של הרב ד"ר יחיאל בר לב ,ביאורו "ידיד פש" לתלמוד בבלי

ולתלמוד ירושלמי ,והזוהר הקדוש ,ועוד ספרים ,בתקוה להוציא אותם באופן מתוקן ומורחב קי

מכל שגיאות ,לאחר שהמהדורה אזלה מן השוק למעלה מ 25-שה.

צוות עורכים מוסה ממכון המאיר לארץ ,החלו לעבור על כל ביאור ידיד פש לתלמוד

ירושלמי ,ולערוך אותו מחדש ,לקראת הוצאתו לאור עולם בצורה מתוקת ,מוקצעת ובהירה ,לפי

הסטדרטים המקצועיים של המכון.

מעלת תרומתו של תלמוד ירושלמי 'ידיד פש' לציבור הלומדים

מן הראוי לציין כי ישן כיום כמה מהדורות מפורשות לתלמוד הירושלמי המבקש לשמש

ביאור מילולי ועייי לטקסט התלמודי לטובת הלומדים ,רובם ככולם של פרושים אלה כוללים

ביאור מילולי לשפה התלמודית -ארמית ,וכן ביאור עייי תוכי ,מתוך מבט מקיף על התופעה

והבת הצורך החדש שהתעורר.

החשובה שבהן בשוק הספרים היא מהדורת שוטשטיין .במהדורה זו מודפס עמוד הטקסט

ולצידו ]עמוד ממול[ ביאור ופירוש עם הרחבות .יש לציין שמהדורת 'שוטשטיין' מתייחדת

בהבאת ביאור מקיף ומפורט לסוגיא ,אלא שהאריכות פעמים פוגמת ברצף החשיבה ולכן מתאימה

לתלמידי חכמים ,בי ישיבות או תלמידי כוללים ,מה שמוע הרבה לומדים 'בעלי תשובה' ללמוד

בפירוש הזה.

אחד היתרוות הבולטים של מהדורת התלמוד הירושלמי -ידיד פש ,היו סגון כתיבה קצר

פשוט בהיר וידידותי ,מבלי לפגוע באיכות ביאור הסוגיה ,מה שבפרושים אחרים מתפרס על פי

שלושה עמודים או יותר ,ביאור 'ידיד פש' עושה בעמוד אחד ,פרוש אלגטי ,קצר יחסית וקולע

לתוכן המילולי והעייי של הסוגיות .ואכן ,ברוב הדפים די בעמוד הפירוש לפרש עמוד גמרא שלם,

להיות אחד כגד אחד.

עם זאת ,הביאור איו מתעלם ממורכבות החומר הלמד ובמקרים שבהם ידוים ושאים

הטעוים ביאור מיוחד וסף קטע הקרא 'מבוא לביאור הסוגיה' הותן הקשר כללי וממקם את

הלומד בסבך התלמודי המסייע לשטף הלימוד.

9

בוסף ,מציע ביאור 'ידיד פש' תוספת של 'עיוים' .בעיוים מובאים הלכות המוסקות

מהסוגיה ממקורות הפסיקה כמו הרמב"ם והשולחן ערוך .עיוים אלה מועילים להבת הסוגיה

ברבדיה השוים ומקרבים את העיוים התיאורטיים לעולם ה"תכל'ס" של הלומד.

גם סגון כתיבה פשוט ובהיר אשר פוה לקהל יעד רחב ,הכולל את כל המגזרים של הציבור

הדתי ,וגם אשים חילויים המתעייים ביהדות.

ספרי המכון שיצאו עד כה:

תופת פעילות הפצת התורה חובקת עולם של מכון "המאי"ר לארץ" חוצה גבולות ,כאשר

עוסקת בהפצת תורת החסידות האדירה והדירה על שלל היבטיה ,תוך התאמת התכים למציאות

המיוחדת לדורו" ,המאי"ר לארץ" שם לעצמו כמטרה לחבר את העשייה הגשמית יחד עם

העשייה הרוחית ופועל בשי המישורים כאחד.

במשך שות פעילות המכון עד כה ,ערכו מאות ואלפי שיעוריו של רבו לספרים ,והספרים -

לסדרות 'בייהם:



'בצור ירום' -יצירתו המומוטלית של רביו יורם זיע"א ,המוה כעת שבעה עשר כרכים,

הערוכים מתוך שיעוריו המופלאים של רבו על ספר ה'תיא' ,שמסרו במשך עשורים,

ביצירה מופלאה זו יכרת שליטתו הרחבה בתורת החסידות שפיכפכו בליבו ,שברבות

הימים התעצמו להר אדיר של הפצת מעייות החסידות בבהירות דירה לעולם כולו,

ומלאכת חברי מכון ההוצאה לאור "המאיר לארץ" להשלים את כל הסדרה.



"ירום וישא" ) -בראשית 4כרכים( ,סדרה וספת מתוך שיעוריו השגבים של רבי יורם

זיע"א על פי סדר פרשיות השבוע ,שיחות ומערכות במחשבה ועיון בחשחבה יחודית

מאתגרת ,מותאמים לבי עליה.



"חלב הארץ" ) 9כרכים( בתחום ספרות חקר ההלכה והההגה עפ"י רבותיו הפוסקים

הפשטים והמקובלים ,החלה לצאת לאור סדרת הספרים מאת רביו ישראל שליט"א.

סדרה זו מתוכת להיות למעלה משלושים חלקים משולבים הלכה קבלה וחסידות על

סדר הושאים הידוים בשולחן ערוך וושאי כליו ,בתוספת ובצירוף של אלפי מקורות

אמים מכל חלקי התורה.

הסדרה זכתה להתעטר בהסכמות של כל גדולי ישראל הספרדים האשכזים והחסידים,

אשר כל מי שהגיע ספרים אלו לידיו הביע התפעלות והשתוממות מגודל ההיקף העצום

והדיר שזכה הגר"י אברג'ל שליט"א להקיף.



"המאיר לישראל" ) -כרך ראשון בסדרה( ,סדרה וספת מתוך שיעוריו השגבים של רבי

ישראל אברג'ל שליט"א ,ממשתו ועל פי השקפת עולמו של רביו יורם זיע"א ,ע"י שילוב

גלה וסתר.



"חיי עולם" ,פיי חכמה מתורת אביו מוריו ורביו רבי יורם זיע"א ,שכוסו להיכל אחד

על פי סדר ארבעים ושמוה קיי התורה.



"מגילת אסתר" ו"מגילת רות" ,עם פיים בחרים מתורת רביו יורם זיע"א ,מסודרים

על פי סדר הפסוקים.

10



"מסילות אל הפש" :תשע"ח ,תשע"ט ,תש"פ) ,תשפ"א ,תשפ"ב -בקרוב ממש( ,יצירת

המופת של מחקרים בושאים מגווים על פי תורתו והשקפת עולמו של רביו יורם ,כל

סדרה מוה חמישה כרכים המפארים את ארון הספרים היהודי.

ספרי "מסילות אל הפש" מרתקים ואקטואליים ,שהם למעשה תמצית ערוכה מתוך

שיעוריו של הרב ישראל אברג'ל שליט"א על פי דרך אביו רביו יורם אברג'ל והשקפת

עולמו ,מתובל במדרשים ודברי אגדה ,יחד עם עובדות וההגות ,בדרך החסידות העריבה

והפלאה ,בשפה בהירה וקולחת השובה כל לב.

מתוך עמל והשקעה מרובה לסדרת ספרים זו היוצאת לאור מידי כשה וחצי ,אשר

בסיעתא דשמיא רכשו להם מקום של כבוד אצל כל שכבות הציבור ,החל מגדולי ישראל

האשכזים הספרדים החסידים והליטאים והציבור המזרחי על גוויו ,מופקדים למחקר

זה צוות מורחב של עורכים אשר עומדת לגד עייהם משימתו הלאומית של רביו יורם

זיע"א בחקר ושילוב הגלה והסתר עם תורת החסידות ,ותוים להספקים גבוהים

ביעדים חודשיים של כששה עיים.

כמהדורת ביקורת יוצאת לאור חוברת שבועית המופצת לקהל הרחב ב 100.000 -עותקים

ללא עלות ,לאחר מכן ,החומרים עוברים ליטוש והרחבה וסף עם מפתחות מקיפים

ומודפסים בחמישה כרכים.

מלבד זאת החוברות השבועיות מופצות גם באופי מדיה שוים ,להביא את תורתו עתיקת

היומין והדירה של רביו יורם זיע"א ,לזכך את העולם כולו לקראת הגאולה שתבוא

במהרה בחסד וברחמים.

בשל השפעתם הכבירה והביקוש הגובר מיום ליום ,פתח במכון גם מחלקת תרגום לשפות

זרות ,אשר סדרות אלו מתורגמים בחמש שפות :עברית ,אגלית ,רוסית ספרדית

וצרפתית ,ומופצים בעולם למעלה משמוים מדיות.

תוכיות לעתיד:

ישא ,חלב הארץ ,המאיר לישראל עה"ת,

11

ד.

הצהרות וחתימה

יש לחתום בסוף ההצהרות הרשומות להלן:

.1הריי מצהיר בזאת כי קראתי את ה'מבחים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות

והספורט במכוי מחקר תוריים בעלי חשיבות לאומית' )'מבחי התמיכה העיקריים'(

וכן את האמור בסעיף 13ל'תיקון למבחים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות

והספורט' )'תיקון הרוחב להקדמת שת ההערכה'( ,וכי מכוו עומד בכל תאי הזכאות

האמורים בשיהם ובכל מבחן רלווטי אחר.

.2בהמשך לאמור ב'תיקון הרוחב להקדמת שת ההערכה' האמור בסעיף ,1הריי מודע

לכך כי 'שת ההערכה' תהיה השה הקלדרית שחלה שתיים לפי שת התמיכה

השוטפת .לפיכך' ,שת ההערכה' לשת תמיכה 2024תהיה שה קלדרית .2022הכל

לפי האמור בסעיף 13ל'תיקון למבחים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות

והספורט' )'תיקון הרוחב להקדמת שת ההערכה'(.

.3הריי מצהיר בזאת כי זכאות מכוו לתמיכה מותית בהמשך התקיימותם של התאים

המפורטים בתאי הזכאות שבמבחי התמיכה עד תום שת התמיכה ;2024ידוע לי כי

משרד התרבות או מי מטעמו רשאים בכל עת ולפי שיקול דעתם ,לבדוק את המשך

התקיימותם של תאי הזכאות ,כולם או חלקם; אי מודע לכך כי במקרה בו מצאה ועדת

התמיכות כי חדל להתקיים במוסד תאי מתאי הזכאות ,תפעל ועדת התמיכות לביטול

התמיכה במכוו ויהיה על מכוו להשיב את כספי התמיכה בהתאם להוראות הוהל.

.4אי מתחייב בזאת להודיע מידית למהל התרבות על כל שיוי בעמידת מכוו בתאי

הסף ,לרבות שיוי במצבת החוקרים במכון ,אשר יש בכוחו להשליך על עמידה בתאי

הסף בשת התמיכה .2024

.5הריי מצהיר בזאת כי בין מטרות מוסדו ,ע"פ מסמכי היסוד שלו לפי כל דין ,לעסוק

בתחומי המחקר התורי )רצ"ב צילום תעודת רישום המוסד +צילום מסמך מטרות

המוסד +במידה שהמטרות שוו :גם צילום תקון ובו רשומות מטרות חדשות(.

.6אי מצהיר בזאת כי אין בין חוקרי המכון ,חוקרים הלומדים גם בכולל אברכים תמך.

במידה שחוקר במכון לומד גם בכולל אברכים ,עבורו מתקבלת תמיכה מהאגף למוסדות

תוריים במשרד החיוך – לא תתרחש חפיפה בין שעות המחקר שלו במכון לבין שעות

הלימוד בכולל.

.7הריי מצהיר בזאת כי העסקת החוקרים במכון ,בשכר או בתשלום לפי העיין ,עומדת

בדרישות הדין לעיין העסקת חוקרים ושכרם .ובכל מקרה ,לא יפחת שכרם משכר

המיימום לשעה ,הקבוע במשק באותה עת.

.8אי מתחייב בזאת שכל חוקרי המכון יגישו לההלת המכון באופן חודשי דיווחי שעות

מפורטים ,כדרש ע"י מיהל התרבות ,החתומים על ידם ועל ידי ,וכי הדיווחים יישמרו

במשרד המכון לצורך שימוש מיהל התרבות וביקורת משרדים ממשלתיים.

.9הריי מצהיר בזאת כי שמות החוקרים שעבדו על כל פרסום הופיעו ו/או יופיעו בפרסום

עצמו; מוסד שלא תמך בעבר ומגיש לראשוה בקשה לתמיכה :החל מתחילת שת

ההערכה ואילך.

14

שם המכון :המאיר לארץ

שה שבעדה מבוקשת התמיכה2024 :

שאלון מס' ) 4כולל 2חלקים; מכיל 4עמודים(

פרטי החוקרים הרבים שהועסקו במכון בשת ההערכה

פרוט שמות החוקרים הרבים שהועסקו במכון בשת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב להקדמת שת ההערכה' *(:

א( בין התאריכים 1ביואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*( 'שת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שת ההערכה' שמקדם מיהל התרבות בימים אלה )מבחים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות

לשת התמיכות ' - (2024שת ההערכה' היה שה קלדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתאי הסף בשה קלדרית ,2022הרי שיתן יהיה להתייחס לשת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחי

התמיכה המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהתוים חופפים.

בשל בעיות חוזרות ושות ,יודגש כי יש לקרוא היטב את ההחיות לפי מילוי הטופס ,לרבות האמור במכתב הפתיח לשאלוים אלה;

אי מילוי כל ההחיות בשלמותן או אי מילוי כל משבצות הטבלה הדרשות בשלמותן – עלול לגרור הפחתת יקוד ואף שלילת תמיכה!

.1

.2

.3

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה )כל 4הטבלאות(.

שאלון זה כולל שי חלקים +טבלת דוגמה לוחות שימוש המכוים:

.1פרטי החוקרים במכון בשת ההערכה .2פרטים על חוקרים הלומדים בכולל אברכים תמך.

בוסף ,מצורפת דוגמת דוח וכחות ,אותו חובה על כל חוקר למלא ולהחתים מדי חודש בחודשו.

חשוב! לחוקר במכון ייחשב רק מי שמשתתף בדרך פעילה במחקר ,ביצירה ,בכתיבה ובפיתוח ,ולא בתפקידים משיים ,טכיים או מהלתיים .אין לציין בשאלון שמות חוקרים שאים עוים

לדרישה זו.

1

.4

חוקר שפרטיו המלאים )כולל :ת.ז ,.תאריך תחילת העסקתו /סיום עבודתו במכון ,מקומות לימוד רלווטיים לפעילות המכון ,היקף המשרה המדויק בשעות שבועיות – אין לציין 'ממוצע

שעות' או 'היקף שעות משתה'( לא ימולאו בשלמות -לא יוכל להימות במספר החוקרים .חובה לציין ביחס לכל חוקר את החודש והשה בו החל /סיים לעבוד במכון.

.10

.11

יש למלא פרטים מלאים עבור כל חוקר שעבד במהלך התקופה המצוית מעלה ,גם אם לא עבד בכולה )אלא החליף /הוחלף /סיים עבודתו במכון(.

אין לכלול בשאלון זה שמות חוקרים שהפסיקו את עבודתם במכון לפי .1.1.22

יש לכלול בשאלון זה רק חוקרים אשר עומדים בכל התאים הכתובים במבחי התמיכה .לדוגמה:

א .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר עובדים במכון מעל 4ש"ש לפחות.

ב .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר מקבלים תשלום כחוק עבור עבודתם ,כדרש במבחי התמיכה )אין לכלול מתדבים וחוקרים העובדים שעות פחותות מהדרש(.

ג .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים שלמדו לימודים המתאימים לפעילותו המחקרית של המוסד 5שים לפחות ,מעל גיל ,18במוסד מוכר להשכלה גבוהה או בישיבה גבוהה מוכרת.

יש לכתוב בכל חלקי השאלון את שמות החוקרים לפי סדר א'-ב' של שמות משפחתם.

עקב בעיות שהתעוררו בשים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאר השאלוים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

מלהימות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלוים השוים )על מת למוע פגיעה בכבודם של

החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים קיים התואר 'רבים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

בטור 'מקומות הלימוד הרלווטיים לפעילות המכון' אין לכתוב באופן כללי 'ישיבה גבוהה מוכרת' ,או 'ד"ר מרצה בכמה מקומות' וכיו"ב -אלא לפרט את שם מוסד הלימוד.

אין לכתוב באופן כללי 'מעל 5שות לימוד' ,אלא לפרט את מס' שות הלימוד המדויק .יש לעדכן את המספר מדי שה! אין להסתמך על הדיווח בשים קודמות.

.5

.6

.7

.12

חילופי חוקרים :במידה שחוקר החל /הפסיק את עבודתו במכון באמצע תקופת הדיווח ,יש לציין במשבצת הרלווטית )הטור השישי בטבלה א' להלן( האם הוא החליף חוקר אחר /

.8

.9

.13

.14

.15

הוחלף ע"י חוקר אחר .זאת ,ללא קשר לציון שמותיהם בשורה פרדת עם כל הפרטים ,כדרש לגבי שאר החוקרים בכל חלקי הטבלאות.

תזכורת :יש לציין בשאלון 2את שמות עבודות המחקר /פרסומים עליהם עבדו חוקרים מחליפים – גם אם מדובר באותם מחקרים עליהם עבדו החוקרים המוחלפים!

לתשומת לבכם :ע"פ החוק במדית ישראל )וכפי שמצוין גם במבחי התמיכה של מכוי המחקר התוריים( ,על כל מכון להקפיד על תשלום שכר מיימום לשעה לפחות לכל אחד מחוקריו,

ע"פ שכר המיימום הקבוע בחוק באותה העת .מכון שלא מקיים תאי זה ,לא זכאי לקבלת תמיכה.

חלק ב' של שאלון זה מתייחס לחוקרים שלומדים גם כאברכי כולל ,עבורם מתקבלת תמיכה מאגף מוסדות תוריים במשרד החיוך .יש לציין בטבלה זו את כל הפרטים הדרשים )שם הכולל

בו לומד החוקר ,שם העמותה ,מספרה ,יום שלם או חצי יום וקשר /זיקת המוסד לכולל( .מכון שאין בין חוקריו חוקרים הלומדים גם בכולל ,עבורם מתקבלת תמיכה ממשרד החיוך ,יציין

זאת במסגרת ההצהרות שבסוף שאלון זה.

יש למלא את הטבלאות באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )סוף עמוד !(4

לתשומת לבכם :כל חוקר חייב למלא מדי חודש בחודשו דוח וכחות מפורט עבור שעות עבודתו באותו חודש ,ולהחתימו כדרש ,על פי ההחיות הבאות:



הדוחות צריכים להיות בצורת טבלה ,עבור כל חודש לועזי ,על בסיס יומי )לדוגמא :חודש פברואר :2012ישראל ישראלי ,יום רביעי ח' בשבט תשע"ב 1 ,בפברואר ,2012משעה

10:00עד שעה ,13:00סה"כ 3שעות יומיות .כך עבור כל יום מימות החודש +סיכום חודשי של השעות( .לוחותכם ,רצ"ב טיוטת דוגמה.



על הדוחות להיות חתומים הן על ידי החוקרים והן ע"י מהל המכון .יש לרשום בצד חתימותיהם שהם מודעים לכך שהדוחות מועברים למיהל תרבות.



על החוקרים לחתום במסגרת הדוחות על התחייבותם לכך ששעות המחקר שלהם במכון המחקר התורי לא יהיו על חשבון שעות הלימוד בכולל אברכים ,בו הם תמכים ממשרד

החיוך.



אין לצרף לשאלון זה את דוחות הוכחות ,אלא לשמור אותם במשרד המכון .מיהל התרבות או מי מטעמו רשאי לבקשם בכל עת.

2

שם המכון :המאיר לארץ

שה שבעדה מבוקשת התמיכה2024 :

שאלון מס' ) 5מכיל 4עמודים(

עזרי מחקר ומבה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו חוצים לפעילותו -בשת ההערכה

פרוט עזרי מחקר ומבה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו חוצים לפעילותו בשת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב הקדמת

שת ההערכה' *(

א( בין התאריכים 1ביואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*( 'שת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שת ההערכה' שמקדם מיהל התרבות בימים אלה )מבחים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשת

התמיכות ' - (2024שת ההערכה' היה שה קלדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתאי הסף בשה קלדרית ,2022הרי שיתן יהיה להתייחס לשת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחי התמיכה

המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהתוים חופפים.

.1

.2

.3

.4

בשאלון זה יש למלא תוים אודות עזרי מחקר שעמדו לרשות המכון בשת ההערכה ) ,(2022ואשר היו חוצים לפעילותו.

עזר מחקר שלא מולאו כל פרטיו הדרשים ,לא יובא לדיון לצורך יקוד.

יתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשות את מבה הטבלה.

יש למלא את הטבלאות וספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )עמוד !(4

1

מינהל התרבות

המחלקה למכוני מחקר תורניים

שאלון מס'

שאלון נלווה כללי לבקשת התמיכה ממשרד התרבות

שנת 2024

שם העמותה /מוסד ציבור (כהגדרתו בסעיף 3א לחוק) :לימוד והפצת הרמב''ם המבואר.

שם המכון :מכון הרמב"ם המבואר.

מס' עמותה /מוסד ציבור (כהגדרתו בסעיף 3א לחוק).580575108 :

שם איש קשר :הרב צבי וילהלם.

תפקידו :מנהל המכון.

טל'.054-8167709 :

מס' פקס.15325812395 :

כתובת המכון :בר אילן ,13/1 ,נתניה.42483 ,

כתובת דוא"ל:

שימו לב! יש לציין כתובת דוא"ל אחת בלבד! כתובת דוא"ל זו הינה הכתובת אשר תשמש למשלוח מכתבים /הודעות /הנחיות /כל דבר

אחר – בכל הנושאים הנוגעים לעבודה מול המכון .יש לעדכן את משרדנו בדבר כל שינוי בכתובת הדוא"ל.

תאריך רישומו של המכון כעמותה /מוסד ציבור (כהגדרתו בסעיף 3א לחוק)09/07/2013 :

תאריך מדויק של תחילת פעילותו המחקרית של המכון09/07/2013 :

האם מופיע במסגרת 'מטרות העמותה' כי מטרת המוסד לעסוק בתחומי המחקר תורני?כן

שם ראש המכון (המנהל את הפעילות המקצועית) :הרב צבי וילהלם

מס' שנות ניסיונו בתחום המחקרי התורני /היישומי20 :

פירוט קצר של ניסיונו בתחום המחקרי התורני /היישומי :ראש המכון ומנהל הפעילות המקצועית הרב צבי וילהלם

מפורסם וידוע בהתמחותו בההדרת ספרים תורניים ,בעריכה ובכתיבה יוצרת .בצעירותו עסק רבות בעריכת כתבי

כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש ,במשך השנים פרסם מאמרים תורניים רבים בכתבי העת של מרכזי חסידות חב"ד

העולמית .שמו של הרב וילהלם ,הולך לפניו בעולם הספר התורני ,כמומחה בעל שם בידע רב ומקיף בתורת הנשר

הגדול רבינו הרמב"ם ,אשר מזה למעלה מעשור הציב לו למטרה להעשיר את עולם הספר במפעל החשוב ההדרת

והוצאת ספר 'משנה תורה להרמב"ם' בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות הפרשנים ,כדי שהלימוד

יהיה שווה לכל נפש.

הרב וילהלם מכהן כרב בית הכנסת חב"ד בנתניה .בעשר אצבעותיו הקים הרב את בית הכנסת יש מאין על מנת

לתת בית רוחני לצעירים הצמאים ,ולקרבם לאביהם שבשמים .בד בבד הקים הרב יחד עם כמה מחברי הקהילה

מוסדות חינוך לגיל הרך בו יוכלו המשפחות לחנך את ילדיהם כבר מגיל צעיר בדרך התורה והחסידות .הפעילות

בקהילה שתחת נשיאותו שוקקת חיים ,בית הכנסת פעיל בכל ימות השבוע ,כאשר הפעילות כוללת שיעורי תורה,

פעילות לנוער ,תפילות ופעילות חסד .בקהילה נמנים כ 200-חברים.

טל' tel 074-7009460פקס zippigo@most.gov.il fax 02-5601751

כתובת אתר המשרד באינטרנטhttp://www.mcs.gov.il :

מען למכתבים :ת"ד 49100ירושלים P.O.B. 49100 Jerusalem 91490

א.

פעילות מחקרית

הגדירו באופן מדויק ככל האפשר את הפעילות המחקרית בה עוסק המכון:

הקמת מכון הרמב"ם המבואר

מזה למעלה מעשור הוקם בנתניה "מכון הרמב"ם המבואר" ,להוצאת והפצת ספר משנה תורה להרמב"ם -

הרמב"ם המבואר .המכון שם לו למטרה להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל לומד ,באמצעות ביאור בהיר ומזוקק,

מעובד ומתומצת מת וך עשרות מפרשי הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים

ותלמידי חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

בין כתלי המכון יוצרים ופועלים 30תלמידי חכמים מופלגים ,מהמובחרים והמעולים שביוצרים התורניים כיום

(חלקם פועלים בהתנדבות) .העורכי ם נבחרו מיטב מן המיטב ,למלא את ייעודו הגדול של המכון ,לבאר ולברר את

תורתו המזוקקה של רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל .להעמיק ולהרחיב בפרשנות משלימה מתוך מקורותיו ומפרשיו של

הרמב"ם לדורותיהם ,לתמצת את הביאור ולשלבו בתוך דברי הרמב"ם באומנות נפלאה ,כאבני חן משובצים בכתר

מלוכה .בתוספת מדורים נוספים המעמיקים ומפרשים את דברי הרמב"ם ,כפי שנרחיב להלן.

היצירה האדירה 'משנה תורה להרמב"ם'

"מכון הרמב"ם המבואר" אינו מתיימר לעסוק בקשירת כתרי תהילה לחיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל

הדורות .אולם נעלה מכל ספק כי חיבורו הגדול של הרמב"ם הי"ד החזקה [כפי שנישא שמו בפי עם ישראל לדורותיו,

על שם ארבעה עשר הספרים הכלולים בספר משנה תורה] ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו

אח ורע בכל רחבי הספרות התורנית העניפה" .כי לבו לב הארי בהקפת התלמוד בבלי ,ירושלמי ,תוספתא ,ספרי

וספרא ואגדתא" ,כלשונו של שו"ת מהרלב"ח (סי' יב) .יצירתו רבת המימדים של הרמב"ם היא ספר הספרים של

פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

גדולי ישראל שבכל הדורות התבטאו על יצירתו האדירה של הרמב"ם בביטויים מפליגים" .יאמרו עליו כל הזקנים

ֱֹלהים (שמואל א' יד יח) אשר שם לוחות הברית וחושן המשפט ,האורים והתומים

ישה ֲארֹון הָׁ א ִּ

הנבונים והחכמים ,הַ גִּ ָׁ

שמאירים דבריהם ומשלימים .וכמוהו לא היה לפניו נשיא וגאון ורב ממזרח וממערב .ומי כמוהו מורה דעה להבין

שמועה ולהעמיד תורה על עמדה" ,כדברי רבי אהרן ב"ר משולם מגדולי חכמי לוניל (מנחת קנאות עמ' יג) .רבי

ידעיה הפניני כתב באגרת אל רבינו הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א סי תיח) "רצה המקום לזכות את ישראל והזריח

לנו שמשו של הרב הגדול עטרת הגאונים רבי משה ע"ה .ורוח האמיתות נוססה בו וישם ה' דבר בפיו ,כה תאמר

לבית יעקב וכה תישרם לנחותם הדרך" .לא לחינם נחקק על מצבת ציונו של הרמב"ם בטבריה הביטוי הנדיר

"ממשה עד משה לא קם כמשה".

היחודיות הנפלאה שבחיבורו הגדול של הרמב"ם -היא ,השלימות העצומה הניכרת מכל היבט השייך לחיבור תורני.

וכפי שכתב בן דורו של הרמב"ם ,רבי יוסף ב"ר טודרוס הלוי אבולעפיה מבורגס אשר בספרד [אחיו של אחד מגדולי

הראשונים רבינו הרמ"ה]" :לא קם כמוהו מימות רבינא ורב אשי [חותמי התלמוד] הרב הגדול רבינו משה זצ"ל לכל

היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה -הוא משנה תורה .וכמוהו לא היה לפניו מלך בכל המחברים".

פירוט עבודת היצירה של המכון

הורתו ולידתו של הקמת המכון אירעה במסגרת מסירת שיעור בלימוד הרמב"ם היומי ע"י מיסד המכון ופטרונו

הרב צבי וילהלם שליט"א .הרב וילהלם ,שמתוקף תפקידו כרב בית הכנסת חב"ד בנתניה ,זוכה למסור שיעור בספר

'משנה תורה להרמב"ם' מזה עשרות שנים ,נוכח לדעת שזמן הכנת השיעור הוא הרבה יותר מכפי ששיער ,כי בכדי

להבין את הנושא נדרש לצלול לעומק הסוגיות המובאים בעומק והרחבה במפרשי הרמב"ם ובנושאי כליו .בנוסף,

נדהם הרב וילהלם לגלות ,שאין בנמצא ספר שיעניק ללומד מענה פרשני בהיר בבואו לעיין ברמב"ם.

או אז החל לנבוט ברעיוניו לחבר פירוש בהיר ומקיף המשולב בלשונו של הרמב"ם .על מנת למלא יעוד חשוב זה

גמלה בלבו ההחלטה לגייס את מיטב הכוחות והמוחות הדרושים בכדי להקים את המכון.

2

לצורך כך גייס הרב וילהלם הרכב מיוחד של עורכים ממיטב המוחות ,בעלי הבנה בעומק הפשט ודיוק הלשונות,

ובעלי שיעור קומה בתחום ההלכתי והעיוני .שילוב מיוחד זה תרם בס"ד למזג תמהיל נכון לסגנון הביאור הבהיר

המזוקק והרהוט ,כך שנוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,לבאר את דברי הנשר הגדול רבינו הרמב"ם.

בכדי להגיע לתוצאה המבורכת ,הוחלט בהנהלת המכון לבסס את הפירוש בחלוקה לחמשה רבדים.

א] מדור 'ביאורי הרמב"ם' ,תוכנו הוא ,ביאור פשט דברי הרמב"ם משולב בלשונו הזהב.

ב] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר לעומק בענינים הקשורים עדיין

לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ג] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב,

והמשנה ברורה.

ד] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על מנת להעשיר את ידיעותיו.

ה] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים א ודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר הראשונים .והרחבת הדברים

לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

סדר עבודת צוות המכון

עקב ההקפים העצומים הנדרשים בעריכת הביאור לספרי הרמב"ם ,נקבעו במכון סדרי העריכה לשלביה ולגווניה

השונים.

העריכה פותחת אצל 'כותב הביאור' ע"פ הכללים הקפדניים שנקבעו בהנהלת המכון על מנת למצות את החומר

הרב בביאור רהוט תמציתי ומזוקק ,משולב בלשונו של הרמב"ם .לאחמ"כ הטקסט מועבר ל'מפקח הצמוד' לבדיקת

הפירוש שאכן הינו הולם ומדוייק .אחריו ניצב 'מגיה תוכן' לבדיקת התאמת הפירוש לכל רבדי הסוגיא.

מכאן מועבר החומר לביקורת כללית של ה'עורכים הראשיים' ,ואז ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו להביא לכך

שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת בכל הסדרה .ובנוסף' ,ביקורת' נוספת ו'הגהה'.

מדובר בהשקעת תבונה רבה ,מאמץ ויגיעה מתמדת ,על מנת להגיע לביאור מושלם ברמה הפדנטית והתורנית

הגבוהה ביותר.

רמב"ם לעם

בחוגי הלומדים מקובל ורווח ,כי ספרי הי"ד החזקה להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,המיועד

לרבנים וראשי ישיבות ,תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,המסוגלים לצלול לעומק דבריו ,לדלות פנינים

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו המושלמים בכל חלקי התורה.

אולם אנו מוצאים בהקדמת הרמב"ם לספרו זה שכתב :וראיתי לחבר וכו' עד שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול

וכו' .מובן איפה מדברי הרמב"ם עצמו שעיקר מטרתו היתה ,שהתורה שבעל פה על כל חלקיה תהיה נגישה לכל

חלקי העם.

בנוסף לכך ,ידועה ומפורסמת תקנתו של אחד ומיוחד ממנהיגי עם ישראל בדור האחרון ,כ"ק האדמו"ר

מליובאוויטש זצוק"ל ,אשר מצודת השפעתו פרוסה עד עצם היום הזה בכל פינה שברחבי כדור הארץ ,לקיים לימוד

יומי בספר 'משנה תורה להרמב"ם' ,שבאמצעותו יוכל כל יהודי להקיף את ידיעת כל חלקי התורה.

אמנם כאמור ,היות שלשונו הצחה של הרמב"ם היא קצרה ותמציתית ,ונושאיו מקיפים את כל חלקי התורה,

ישנו קושי רב להגעה ללימוד עקבי בהבנה ברורה ובהירה.

כעת ניתן לומר שהפרוייקט העצום של "מכון הרמב"ם המבואר" ,על עשרים הכרכים שכבר יצאו לאור ,חולל

מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד היד נטויה להשלים את הסדרה כולה .הדבר גם נותן את השפעתו על כלל

לימוד התורה בימינו .בכך ,נתקרבו קהלים רבים במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

הפצת הספרים

ספרי "הרמב"ם המבואר" שנדפסו עד כה מופצים באלפיהם בחנויות הספרים המובחרות .אולם יש לציין ,כי

מעבר להפצה הרגילה ,נוהג המכון טובת עין מופלגת ,וניתנה הסכמה להפיץ את הרמב"ם המבואר במסגרת ארגון

"שיננא".

3

במסגרת ארגון "שיננא" מודפסים מדי חודש 40,000חוברות מתוך ספרי "הרמב"ם המבואר" ,ומופצים לכ -

10,000בני נוער ואברכים ,אשר המה משננים את חומר הלימודים מתוך הרמב"ם ,לפי הסדר שהנהיגו בארגון

"שיננא" ,של לימוד פרק ליום.

כאמור ,הנהלת המכון "הרמב"ם המבואר" נהגה עמם טובת עין מופלגת ונתנה את רשותה להדפיס את

החוברות הנ"ל מתוך ספרי הרמב"ם המבואר ,ללא קבלת תמורה ,למען מטרת הפצת לימוד הרמב"ם המבואר ,ככל

שיידרש.

בכך בא לידי ביטוי פן נוסף בשאר רוחו של פטרון המכון ומיסדו הרב וילהלם שליט"א ,לזכות את הרבים ולהפיץ

את "הרמב"ם המבואר" לכל יהודי באשר הוא ,כאשר בכך הוא רואה חלק בלתי נפרד מהתגשמות חזונו הנשגב.

הספרים שיצאו לאור עד כה

.1ספר המדע חלק א'

.2ספר המדע חלק ב'

.3ספר אהבה

.4ספר זמנים חלק א'

.5ספר זמנים חלק ב'

.6ספר זמנים חלק ג'

.7ספר זמנים חלק ד'

.8ספר נשים חלק א'

.9ספר נשים חלק ב'

.10ספר זרעים חלק א'-יצא לאור בשנת 2024

.11ספר עבודה חלק א'

.12ספר עבודה חלק ב'

.13ספר קרבנות

.14ספר טהרה חלק א'

.15ספר טהרה חלק ב'

.16ספר טהרה חלק ג'

.17ספר נזיקין חלק א'

.18ספר נזיקין חלק ב'

.19ספר שופטים חלק א'

.20ספר שופטים חלק ב'

בנוסף מתעתדים לצאת הכרכים הבאים להשלמת הסדרה:

.1ספר קדושה חלק א'

.2ספר קדושה חלק ב'

.3ספר הפלאה

4

.4

.5

.6ספר קנין חלק א'

.7ספר קנין חלק ב'

.8ספר משפטים חלק א'

.9ספר משפטים חלק ב'

כתבו על חשיבות הפעילות המחקרית במכון (בהיבט לאומי/אקדמי/מחקרי/יישומי):

חקר תורתו של הרמב"ם

העיסוק והמחקר בתורתו ובספריו של הרמב"ם ,חשיבותם היא לאין ערוך בכל פרמטר .ברמה הלאומית,

הרמב"ם הינו דמות נערצת רבת גוונים ,כפי שנפרט.

בהיבט התורני -היבול התורני שהשאיר אחריו רבינו הרמב"ם הינו אדיר ממדים בכל קנה מידה :א .בראש

ובראשונה ,ספר 'משנה תורה' הנקרא בפי העם 'הי"ד החזקה' .שהוא בעצם תחום פעילות מכון 'הרמב"ם המבואר'.

ב .בנוסף חיבר הרמב"ם את 'ספר המצוות' ,שהוא חיבור עצום לרכז את כל תרי"ג המצוות ,מצוות עשה ומצוות לא

תעשה .ג' .פירוש המשניות' ,כשמו כן הוא ,פירוש על כל ששה סדרי המשנה .ד .הספר הפילוסופי העיוני 'מורה

נבוכים' ,שהינו מורה דרך לליבון יסודות המחשבה היהודית .ה .הקדמה ארוכה לסדר זרעים ,בה הוא סוקר את

מסורת התורה שבעל פה למן הנבואה ועד לסוף תקופת התלמוד והגאונים .ו .הקדמה למסכת אבות הנקראת

'שמונה פרקים' .ז' .אגרת תימן' ,לעודד את יהודי תימן שיעמדו איתן כנגד הגזירות הקשות .ח' .פאר הדור' ,תשובות

הרמב"ם לשואליו בהלכה.

אי לזאת ,כאשר 'מכון הרמב"ם המבואר' השקיעו פעולות מחקר אדירות ,לההדיר ולבאר את הרמב"ם במגוון

הפירושים ,הרי יש כאן חשיבות מחקרית ולאומית עצומה לעצם הנגשת ספרו הגדול של הרמב"ם 'משנה תורה' על

כל ארבעה עשר חלקיו ,למען תהיה תורתו של הרמב"ם נגישה לכל החפץ להגות בה.

בהיבט האסטרונומי -ידיעותיו העצומות של רבינו הרמב"ם בחכמת האסטרונומיה ,באות לידי ביטוי

נרחב בספרו 'משנה תורה' הלכות קידוש החודש ,אשר תפסו מקומם בספר 'זמנים' .בהלכות אלו מבאר הרמב"ם

את כל החישובים המורכבים הנדרשים לגבי ראיית הירח.

ב'רמב"ם המבואר' שבהוצאת המכון ,ספר זמנים חלק ד' ,באה לידי ביטוי מיוחד פעילות מחקרית בעלת חשיבות

עצומה לאין ערוך .עקב ההשקעה והיגיעה העצומה והאדירה לפרש את דברי הרמב"ם ,הן בהיבט התורני והן בהיבט

האסטרונומי .בכדי לבאר היטב את מושגי האסטרונומיה והחשבונות המורכבים ,הקדמנו להלכות קידוש החודש

מבוא נרחב ומושקע .למבוא וההלכות עצמם נלווים איורים תרשימים ומפות ברורים ומדויקים ,כך שמושגים

מופשטים רבים המוזכרים בדברי הרמב"ם ,קיבלו בהירות עצומה.

בהיבט הפילוסופי -הרמב"ם נודע כאחד המיוחד שבגדולי הדורות שעסק וחקר רבות בחכמת

הפילוסופיה .לאור זה חיבר את ספרו הגדול 'מורה נבוכים' לליבון המחשבה היהודית.

בהיבט הרפואי -רבינו הרמב"ם התפרסם ביותר ונודע שמו בעולם המדע ,גם בזכות עיסוקו הרפואי .כידוע

שימש הרמב"ם בימיו כרופאו האישי של מלך מצרים .בספרו 'משנה תורה' ספר המדע שיצא כבר לאור במסגרת

המכון ,מביא הרמב"ם כללי רפואה ורפואה מונעת בהלכות דעות .בנוסף לכך ,חיבר הרמב"ם כמה ספרים בתחומים

שונים ברפואה .בימינו נדפסו חלקם בספר 'כתבים רפואיים' .עקב כך ששמו של הרמב"ם נקשר בהיבט הרפואי,

מתנוסס שמו לתפארת באחד מבתי החולים הגדולים בארץ' :בית החולים רמב"ם' שבחיפה .בדרך אגב נציין גם ,כי

בנק ישראל התהדר בשמו ודמותו של הרמב"ם .כזכור בראשית ימי המטבע הנוכחי 'השקל החדש' ,הוטבעה דיוקנו

של הרמב"ם בשטר מטבע השקל החדש.

5

.4אני מתחייב בזאת להודיע מידית למנהל התרבות על כל שינוי בעמידת מכוננו בתנאי הסף ,לרבות שינוי

במצבת החוקרים במכון ,אשר יש בכוחו להשליך על עמידה בתנאי הסף בשנת התמיכה .2024

.5הריני מצהיר בזאת כי בין מטרות מוסדנו ,ע"פ מסמכי היסוד שלו לפי כל דין ,לעסוק בתחומי המחקר

התורני (רצ"ב צילום תעודת רישום המוסד +צילום מסמך מטרות המוסד +במידה שהמטרות שונו :גם

צילום תקנון ובו רשומות מטרות חדשות).

.6אני מצהיר בזאת כי אין בין חוקרי המכון ,חוקרים הלומדים גם בכולל אברכים נתמך .במידה שחוקר במכון

לומד גם בכולל אברכים ,עבורו מתקבלת תמיכה מהאגף למוסדות תורניים במשרד החינוך – לא תתרחש

חפיפה בין שעות המחקר שלו במכון לבין שעות הלימוד בכולל.

.7הריני מצהיר בזאת כי העסקת החוקרים במכון ,בשכר או בתשלום לפי העניין ,עומדת בדרישות הדין

לעניין העסקת חוקרים ושכרם .ובכל מקרה ,לא יפחת שכרם משכר המינימום לשעה ,הקבוע במשק

באותה עת.

.8אני מתחייב בזאת שכל חוקרי המכון יגישו להנהלת המכון באופן חודשי דיווחי שעות מפורטים ,כנדרש

ע"י מינהל התרבות ,החתומים על ידם ועל ידי ,וכי הדיווחים יישמרו במשרד המכון לצורך שימוש מינהל

התרבות וביקורת משרדים ממשלתיים.

.9הריני מצהיר בזאת כי שמות החוקרים שעבדו על כל פרסום הופיעו ו/או יופיעו בפרסום עצמו; מוסד שלא

נתמך בעבר ומגיש לראשונה בקשה לתמיכה :החל מתחילת שנת ההערכה ואילך.

.10הריני מצהיר בזאת כי במסגרת המימון הציבורי שאני מתכנן למכון המחקר התורני לשנת ,2024לא

יתרחש כפל מימון עבור אותה פעילות (כולל שכר ומלגות חוקרים) .ככל שיתברר כי התקבל מימון כלשהו

עבור אותה פעי לות ,מכל סיבה שהיא ,בין אם ידעתי על כך מראש ובין אם לאו ,אחזיר את מלוא סכום

התמיכה עבור שנת 2024שקיבלתי ממשרד התרבות ,אם אקבל.

.11הריני מצהיר בזאת כי מוסדנו הינו בעל זכויות היוצרים בפרסומים היוצאים לאור על ידי מוסדנו ,והדבר

נזכר בפרסומים עצמם.

.12הריני מצהיר בזאת כי תאריך ההוצאה לאור של כל פרסום /מאגר מידע /פיתוח יישומי הופיע ו/או יופיע

בפרסום עצמו.

.13הריני מצהיר בזאת כי בכל עותקי הפרסומים של מכוננו (כולל מאגרי מידע ופיתוחים יישומיים) מצוין /

יצוין כי ניתנה תמיכתו של המשרד ,ככל שניתנה.

.14הריני מצהיר בזאת על נכונות כל המופיע בחמשה שאלונים נלווים אלה ,הנשלחים למשרד התרבות

באמצעות הדוא"ל ,כנדרש ,וכי חמשה שאלונים נלווים אלה זהים לשאלונים שיוגשו לחברת

אדיוסיסטמס.

7

תקנון מאושר -רשם העמותות

שם העמותה :שם לימוד והפצת הרמב"ם המבואר

מספר העמותה580575108 :

תקðון מצוי של עמותה עם שיðויים סטðדרטיים

סימן א' :חברות

קבלת חברים

זכויות וחובות של

חבר

פקיעת חברות

) .1א( מייסדי העמותה הðם חברים בה מיום רישום העמותה בפðקס העמותות.

)ב( אדם החפץ להיות חבר העמותה יגיש לועד בקשה בלשון זו:

"אðי )שם ,מען ומספר זהות( מבקש להיות חבר בעמותה )שם העמותה(.

מטרות העמותה ותקðוðה ידועים לי .אם אתקבל כחבר בה ,אðי מתחייב לקיים

את הוראות התקðון ואת החלטות האסיפה הכללית של העמותה".

)ג( ההחלטה בדבר קבלת המבקש כחבר העמותה או אי קבלתו ðתוðה בידי הועד; סירב

הועד לקבל את המבקש ,רשאי הוא לערור על הסירוב לפðי האסיפה הכללית הקרובה.

)א( חבר העמותה זכאי להשתתף ולהצביע בכל אסיפה כללית ויהיה לו קול אחד בכל

.2

הצבעה; הוא זכאי לבחור ולהיבחר לועד או לועדת הבקורת.

)ב( חבר העמותה זכאי להשתתף בפעולות העמותה וליהðות משירותיה.

)ג( הועד ,באישור האסיפה הכללית ,רשאי לקבוע דמי חבר שתשלומם יהיה חובה על

החברים.

)ד( פקיעת החברות בעמותה איðה פוטרת מסילוק התשלומים שהגיעו לעמותה מן

החבר ערב פקיעת חברותו בעד התקופה שעד לפקיעת חברותו.

)א( החברות בעמותה פוקעת –

.3

) (1במות החבר ,ובחבר שהוא תאגיד -בגמר פירוקו;

) (2בפרישתו מן העמותה; הודעת פרישה בכתב תיðתן לועד שלושים יום מראש;

) (3בהוצאתו מן העמותה.

)ב( האסיפה הכללית רשאית ,לפי הצעת הועד ,להחליט על הוצאת חבר מן העמותה

מאחד הטעמים הבאים:

) (1החבר לא שילם לעמותה את המגיע לה ממðו;

) (2החבר לא קיים את הוראות התקðון או החלטה של האסיפה הכללית;

) (3החבר פועל בðיגוד למטרות העמותה;

) (4החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או ðסיבותיה אין הוא ראוי

לשמש כחבר עמותה.

)ג( לא יציע הועד לאסיפה כללית להוציא חבר מן העמותה אלא לאחר שðתן לו

הזדמðות ðאותה להשמיע טעðותיו לפðיו ,ולא יציע מהטעמים האמורים בתקðת משðה )ב(),(1

) (2או ) (3אלא לאחר שהתרה בחבר וðתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

תקנון מאושר -רשם העמותות

מתן הודעות לחבר

הזמðה ,דרישה ,התראה והודעה אחרת של העמותה לחבר ייðתðו לו בכתב שיימסר לו ביד ,או יישלח

.4

בדואר אלקטרוðי לכתובת דוא"ל שמסר לעמותה או בדואר רגיל אל מעðו הרשום בפðקס החברים; לפי

בקשת החבר בכתב תשðה העמותה את מעðו הרשום בפðקס החברים או את כתובת הדואר האלקטרוðי שלו.

סימן ב' :האסיפה הכללית

זמן ומקום

הזמðה

תפקידים של

אסיפה כללית

מðין

יושב ראש ומזכיר

החלטות

פרוטוקול

יומה ,שעתה ומיקומה של אסיפה כללית ייקבעו בידי הועד.

.5

אסיפה כללית תכוðס על ידי הודעה שתיðתן לכל חבר לפחות עשרה ימים מראש ותציין

.6

יום ,שעה ,מקום וסדר יום לאסיפה.

אסיפה כללית רגילה תשמע דיðים וחשבוðות על פעולות הועד ועל פעולות ועדת

.7

הבקורת ,תדון בהם ובדין וחשבון הכספי שהגיש לה הועד ,תחליט על אישורם ,ותבחר בועד

ובועדת הבקורת.

)א( אסיפה כללית לא תיפתח אם לא ðכחו לפחות רבע ממספר חברי העמותה; היה מðין

.8

זה ðוכח בפתיחת האסיפה ,רשאית היא להמשיך בדיוðיה ולקבל החלטות אף אם פחת מספר

הðוכחים.

)ב( לא ðתכðס המðין האמור תוך שעה מהזמן הðקוב בהזמðה ,יראו את האסיפה כðדחית,

ללא צורך בהזמðה ðוספת ,בשבוע ימים לאותה שעה ולאותו מקום ,ובאסיפה ðדחית זו יהיו

הðוכחים רשאים לדון ולהחליט ,יהיה מספרם אשר יהיה.

אסיפה כללית תבחר ,מבין חברי העמותה ,יושב ראש ומזכיר לאסיפה.

.9

.10החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות של המצביעים ,זולת אם החוק או תקðון

זה דרשו רוב אחר לקבלתן; היו הקולות שקולים ,רשאי יושב ראש האסיפה להכריע.

.11מזכיר האסיפה הכללית יðהל את פרוטוקול האסיפה.

סימן ג' :הועד

מספר החברים

תקופת הכהוðה

השלמת הועד

ישיבות הועד

החלטות

פרוטוקול

זכות הייצוג

.12מספר חברי הועד ייקבע בהחלטת האסיפה הכללית ולא יהיה פחות משðים.

) .13א( הועד יכהן מהיבחרו באסיפה כללית ועד שאסיפה כללית אחרת תבחר ועד חדש;

חבר הועד היוצא יכול להיבחר לועד החדש.

)ב( חבר הועד רשאי להתפטר בכל עת מכהוðתו על ידי הודעה בכתב לועד; חבר הועד

יחדל לכהן אם הוכרז פסול דין או פושט רגל.

) .14א( ðתפðה מקומו של חבר הועד ,רשאים הðותרים או הðותר למðות חבר אחר של

העמותה לכהן כחבר הועד עד לאסיפה הכללית הקרובה; עד למיðוי כזה רשאים הðותרים או

הðותר להמשיך לפעול כועד.

)ב( חבר הועד שðבצר ממðו למלא תפקידיו ,רשאים הðותרים או הðותר למðות חבר

העמותה למלא מקומו עד שישוב למלא תפקידיו.

.15הועד רשאי להסדיר בעצמו את מועד ישיבותיו ,ההזמðה להן ,המðין הדרוש בהן ודרך

ðיהולן.

.16החלטות הועד יתקבלו ברוב קולות המצביעים; היו הקולות שקולים ,לא ðתקבלה

ההצעה; החלטת כל חברי הועד פה אחד יכול שתתקבל גם שלא בישיבת הועד.

.17הועד יðהל פרוטוקול מישיבותיו והחלטותיו.

.18הוועד יסמיך שðיים או יותר מבין חברי העמותה ועובדיה ,לחתום בשם העמותה על

מסמכים שייחייבו אותה ,ולבצע בשמה פעולות שהן בתחום סמכותו .חתימתם של שðי מורשי

חתימה יחד ,תחייב את העמותה.

סימן ד' :ועדת הבקורת

תחולת הוראות

.19

הוראות תקðות 12עד 17יחולו ,בשיðויים המחוייבים ,גם על ועדת הבקורת.

סימן ה' :סðיפים

הקמת סðיפים

וארגוðם

.20

העמותה רשאית ,בהחלטת האסיפה הכללית ,להקים סðיפים ולקבוע את ארגוðם ואת

תקנון מאושר -רשם העמותות

סדרי ðיהול עðיðיהם.

סימן ו'ð :כסים לאחר פירוק

העברת ðכסים

עודפים

.21פורקה העמותה ,ולאחר שðפרעו חובותיה במלואםð ,שארו ðכסים ,יועברו אלה לידי

מוסד ציבורי אחר ,בעלי מטרות דומות כמשמעותו בסעיף (2)9לפקודת מס הכðסה ולא יחולקו

בין חבריה.

ð .22כסי העמותה והכðסותיה משמשים אך ורק למטרותיה וחלוקת רווחים או טובת הðאה

בכל צורה שהיא ,בין חבריה ,אסורה.

שאלון מספר 2

תוכן עניינים שאלון 2

תוכנית עבודה לשנת הערכה 3-12 ................................................... 01/01/2022-30/09/2023

עבודות מחקר בהליכי עבודה טרם יצאו לאור 13-15 ......................................................................

שם המכון :הרמב"ם המבואר .שנה שבעדה מבוקשת התמיכה2024 :

שאלון מס' ( 2כולל 2חלקים; מכיל 5עמודים)

תכנית עבודה לשנת ההערכה

פרוט המחקרים שנערכו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה ב'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *):

א) בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב) בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*) 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות

לשנת התמיכות ' - )2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22( 2022עד .)31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני

התמיכה המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה (כל 4הטבלאות).

.2

שאלון זה כולל שני חלקים (א' ו -ב'):

חלק א' מתייחס לפרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה.

חלק ב' מתייחס לעבודות מחקר שעדיין בשלבי עבודה שונים ,ואשר טרם ראו אור בשנת ההערכה.

.3

יש לציין אך ורק פעילות מחקרית שהתבצעה במכון ,ויצאה לאור על ידו בלבד (שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי).

.4

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .יש לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד ,ולא ע"י חוקרים שאינם רשומים בשאלון מס' ( 6מצבת החוקרים).

ב .יש לציין את כל שמות החוקרים שעבדו הן על פרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה ,והן על עבודות מחקר שעדיין נערכת בשנת ההערכה!

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה כעובדים על עבודות מחקר /פרסומים כלשהם – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו ,כאשר יצא /ייצא לאור .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות

החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים .לפיכך ,במקרה בו דווח בעבר שמו של חוקר מסוים ,כמי שעובד על עבודת מחקר המופיעה בשאלון זה – יש לציינו בטור החוקרים

העובדים על עבודת המחקר ,למרות שהוא לא מופיע בשאלון .6יש לסמן כוכבית (*) ליד שמו ,על מנת שניתן יהיה להבין שהוא כבר לא עובד במכון .כמו כן ,יש לציינו גם על הפרסום ,לכשייצא

לאור ,כנדרש במבחני התמיכה.

ד .חובה לציין שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב' של שם המשפחה.

1

1

ה .עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאלון 6ובשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

מלהימנות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים (על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים,

בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר 'רבנים' המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה).

.5

אין לכלול בעבודות המחקר מהדורות חד שות /חוזרות של פרסומים מן העבר ,בין במהדורת צילום ובין במהדורה של סידור מחדש ,שאין בהן תוספות משמעותיות כלשהן .זאת ,להבדיל ממהדורות

חדשות הכוללות הוספות על הפרסומים המקוריים ,אותן יש לציין באופן מפורט.

.6

טבלאות אלה הינן תמצית פירוט הפעילות המחקרית .חובה לצרף לכל פרסום /עבודת מחקר הרשומה בטבלה דפים נפרדים:

א.

עבור פרסום שיצא לאור :פירוט נרחב של העמודות בטבלה הרצ"ב * :תוכן הפרסום * תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים * עבודת המכון בהקשר אליו (עבודה מקורית ,עצמאית,

פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים) .וכן * :עמודי שער * עמוד בו מופיע שם המכון המוציא לאור ובעל הזכויות השמורות * עמוד בו מופיעים שמות המחברים *

עמוד בו מופיע אזכור הקרדיט לתמיכת משרד התרבות והספורט * תוכן העניינים * חמישה עמודים לדוגמה מתוך הפרסום.

הערה :אין להגיש ספרים למינהל התרבות! במידת הצורך ,על המכונים יהיה להמציא את פרסומיהם לעיון מינהל התרבות ,אם וכאשר יתבקשו לעשות זאת.

ב.

עבור עבודת מחקר שטרם יצאה לאור :ככל המצוי ברשותכם ,יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים עבור פרסום שיצא לאור (כפי שפורט לעיל בסעיף 5א') .בנוסף לכך ,יש לצרף גם דפי

טיוטות המהווים דוגמה סבירה לצורכי הערכה וניקוד.

הערה :מכון מחקר תורני שעיסוקו העיקרי בעריכת סדרות המורכבות מיחידות מחקריות מרובות העומדות בפני עצמן ,ואשר סיים בשנת ההערכה יחידה כזו ,בהיקף אשר יכול להוות פרסום

בפני עצמו ,אך לא הוציאה לאור בשל הצורך המתבקש לחברה ליחידות נוספות (דוגמת פרקים בודדים מתוך מסכת שלמה; ערכי אנציקלופדיה; סימנים (פרקים) הלכתיים מתוך חלק שלם וכד')

יגיש טיוטה שלמה של יחידה זו ,וינמק במכתב מצורף לשאלון זה את אי הוצאתה לאור בשנת ההערכה .כל זאת ,בתנאי שבשנה שקדמה לשנת ההערכה יצא לאור פרסום של המכוןבאותה סדרה .שימו לב! טיוטה שלמה זו יש להגיש במהדורה אלקטרונית בלבד באמצעות כתובת הדוא"ל ,zippigo@most.gov.ilולא במהדורה קשיחה.

.7

יש להסביר כל שינוי שנערך בעבודת מחקר /פרסום אשר דווחו על ידכם בשנים קודמות -ביחס לדיווחים אודותיהם בשנה זו (שינוי שם /מס' עמודים /תוכן /חוקרים /תאריך הוצאה לאור מתוכנן

או קיים וכו') .יש לציין השינוי באופן ברור בטור המתאים בטבלה .אין די בציון עובדת השינוי בלבד – יש להסביר במפורט את מהות השינוי והסיבה לו.

.8

יש לכתוב בטור המתאים את תאריך תחילת העבודה על עבודת המחקר .לעניין זה ' -תאריך תחילת עבודה' ,הכוונה למועד בו צוות חוקרים מוגדר החל לעבוד על המחקר.

.9

בטורים 'שמות החוקרים-הרבנים שעבדו /עובדים על הפרסום /עבודת המחקר' :במקרה בו חוקרים מסוימים הוחלפו /החליפו אחרים במהלך התקופה -חובה לציין הן את שמות החוקרים

המחליפים והן את שמות החוקרים המוחלפים.

חובה למלא מספר קטלוגי של הפרסום כפי שמופיע בספריה הלאומית וכן את תאריך הגשת הפרסום לספריה הלאומית .במידה שבעת הגשת בקשת התמיכה עדיין אין מספר קטלוגי – חובה לצרף

אסמכתא מתאימה המעידה על הגשת הפרסום לספרייה הלאומית.

.10

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים.

.11

אופן הפצה :יש לציין באמצעות Vאם הפרסום יצא לאור /ייצא לאור כספר בשנת ההערכה ,כמאגר מידע ,כאמצעי יישומי או במהדורה דיגיטלית בחינם ( -בנוסף למהדורה רגילה) .אם הפרסום יצא

לאור במספר ערוצים – יש לציין זאת .לצורך ניקוד ,ייספרו אך ורק פרסומים שהופצו לציבור במדיה דיגיטלית בשנת ההערכה.

.12

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

.13

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך (עמוד !)7

2

2

מדורים

מעשירי

ידע

12

12

פוברסקי

פלוג

קלירס

רוזנשטיין

ישראל חיים

נתן מטע

אפרים

מרדכי

הרמב"ם המבואר – ספר נזיקין חלק ב'

בספר כלולים פסקי הרמב"ם בהלכות גזילה ,הלכות השבת אבידה ,הלכות חובל

בחבירו ,והלכות רוצח ושמירת נפש.

פירוט תוכן הפרסומים ועבודת המכון ביחס אליהם

פסקי ההלכה של הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' נקבצו ונאספו מתוך כל ספרות

חז"ל ,וסודרו על ידו במיון מוקפד ובסדר מדוייק ומאורגן לפרטי פרטים .יצירתו של

הרמב"ם כוללת עבודת מחקר מעמיקה בסוגיות התלמוד ,הכרעות מחודשות והבנות

מקוריות במחלוקות התנאים והאמוראים .דקדוקו הלשוני הוא בתכלית הדקדוק,

ומנוסח בלשון קצר וצח להפליא.

היצירה המופלאה של מכון הרמב"ם המבואר היא ,חיבור ביאור בהיר ומזוקק,

רהוט ותמציתי ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי הרמב"ם ,ומשולב בתוך לשונו

של הרמב"ם ,במלאכת מחשבת.

בנוסף נתחברו ע"י המכון ארבעה מדורים נוספים ,וכפי שנפרט:

א] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר

לעומק בענינים הקשורים עדיין לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ב] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן

ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב ,והמשנה ברורה.

ג] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על

מנת להעשיר את ידיעותיו.

ד] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים אודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר

הראשונים .והרחבת הדברים לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים

מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

להלן פירוט תחומי וסוגי עבודות העריכה במכון:

• לימוד הסוגיות בעיון .לצורך העריכה וכתיבת הביאורים יש ללמוד את

הסוגיא לעומק ולרוחב .להקיף את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא,

ללמוד את דעת רבינו הרמב"ם בהתאם לכך .לגשת לכתיבת הביאור

בדקדוק מקסימלי בדבריו.

• בדיקת המקורות .ענין יסודי בעבודת העריכה הוא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס הפוסקים ופרשני הש"ס ,ככל שניתן.

א

17

• כתיבת הביאור .נוסח הביאור חייב בראש ובראשונה להשתלב בשיטתו

ובלשונו הצחה של הרמב"ם .יש להקפיד שהביאור יהיה בהיר רהוט

ומבורר ,בלשון קלה ותמציתית.

• תיאום ואחידות .התוכן הכתוב מועבר ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו

להביא לכך שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת

בכל הסדרה.

• ביקורת .בכל שלבי הביקורת וההגהה מושקעים משאבים רבים ,ללא

חסכון בזמן ,על מנת להביא לכך שהתוצאה תהיה מושלמת ומרהיבת עין.

• תרשימים ומפות .לצרכי המחשה ישנם איורים ותרשימים רבים בספרי

'הרמב"ם המבואר' ,כמו למשל בהלכות סוכה שההמחשות הינם חלק

בלתי נפרד מלימוד ההלכה .הגדילו לעשות במכון ,במבוא הנרחב להלכות

קידוש החודש ,בו באו באריכות והרחבה רבה ,תרשימים ומפות רבים,

הדמיות של מערכת השמים ,המחשות של מעקב אחר תופעות

אסטרונומיות ועוד.

הפעילות הכבירה

במסגרת "מכון הרמב"ם המבואר"

הינה תרומה אדירה למחקר התורני ולציבור הלומדים

חיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל הדורות -הרמב"ם ,הלא הוא ספר 'משנה

תורה' ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו אח ורע בכל רחבי

הספרות התורנית העניפה.

יצירתו רבת המימדים ,היא ספר הספרים של פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל

תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

מטרתו של "מכון הרמב"ם המבואר" היא ,להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל

לומד ,באמצעות בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי

הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים ותלמידי

חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

עשרים הכרכים של "הרמב"ם המבואר" שכבר יצאו לאור ,ומעשירים את ארון

הספרים היהודי בכל מקום בעולם ,חוללו מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד

היד נטויה להשלים את הסדרה בכ 8-כרכים נוספים .בכך ,נתקרבו קהלים רבים

במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

ב

18

היחודיות שביצירה המופלאה ' -הרמב"ם המבואר'

ספרי ה'י"ד החזקה' להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,כאשר

תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,צוללים לעומק דבריו ודולים פנינים

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו .בנוסף כאמור ,דבריו הינם תמצית התורה

שבעל פה כולה – הלכה למעשה.

משכך ,נוצר קושי רב להוגים בספר ,ובפרט ללומדים בקביעות ,לבוא לידי הבנה

מושלמת .באמצעות המדורים המגוונים שיצרו וערכו חוקרי מכון הרמב"ם המבואר,

נוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,להבנת דברי הרמב"ם כל אחד כפי

מעלתו ודרגתו.

גולת הכותרת היא ללא ספק הביאור המשולב ,כי במומחיותם השכילו העורכים

למזג תמהיל נכון שממנו נוצר סגנון בהיר מזוקק ורהוט ,כך שלימוד הרמב"ם כעת

הינו ממש שוה לכל נפש.

מנגד ,תלמידי חכמים החפצים ללמוד את דברי הרמב"ם לעומקם ,יעיינו במדור

'עיונים' ,שבו הובאו דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי

הספרות התורנית העניפה ,להרחבת הסוגיות .כמו כן נעזרים המה בשאר המדורים:

'הלכה למעשה'' ,מקורות' ,ו'הערות' ,המעשירים את ידיעותיו של הלומד.

שכר פעולתו של המכון הוא ,בראותנו את עשרות כרכי הרמב"ם המבואר נפוצים

בכל אתר .זהו חלקנו מכל עמלנו בידענו כי טובי הלומדים קובעים את סדר לימודם

בספרי הרמב"ם המבואר .מרווים המה את צמאונם ומעשירים את ידיעותיהם

בתלמוד ובהלכה ,ובזכות זו אף לדורות הבאים לא תשכח התורה מפי זרעו.

ג

19

לספר זה לא קיים תוכן ענינים

22

‡È

¯˘Ú „Á‡ ˜¯Ù

‡ ‰Îω

χ¯˘ÈÏ ‰„È·‡ ·˘‰

. א, בבא מציעא ל.'ÂÎÂ

‰‡Â¯‰Â

.jln

zixw

χ¯˘È

˙„È·‡

בבא.'ÂΠÌÏÚ˙�Â

. ב,מציעא כו

· ‰Îω

‰„È·‡Â ‰ÏÈÊ‚ ˙ÂÎω

¯˘Ú „Á‡ ˜¯Ù

˙¯˜Ó

ÔȘÈÊ�

פרק אחד עשר

ÌlÚ˙�Â

≈ «¿ƒ¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ˙„·‡

«≈¬ ‰‡B¯‰Â

∆ »¿ .EÈÁ‡Ï

ƒ»¿ Ì·ÈLz

≈ ƒ ¿ ·L‰

≈ » ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ƒ χ¯NÈÏ

≈ »¿ƒ¿ ‰„·‡

»≈¬ ·L‰

≈ ∆ .א

̇Â

ƒ¿ .‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ƒ Ïh·e

≈ƒ ,EÈÁ‡

ƒ» ¯BL ˙‡∆ ‰‡¯˙

∆ ¿ƒ ‡Ï

… ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,‰NÚ˙

∆ ¬« ‡Ïa

… ¿ ¯·BÚ

≈ ,dÁÈp‰Â

» ƒƒ¿ ‰pnÓ

»∆ƒ

.‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ƒ Ìi˜

≈ƒ ,d·ÈL‰

» ƒ¡

ÌlÚ˙‰Ï

≈ «¿ ƒ¿ ÏÎe˙

« ‡Ï

… ÏÚ« ,ÔȇÏ

ƒ » È�L

≈¿ ÏÚ« ¯·ÚÂ

« »¿ ,‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ƒ Ïha

≈ƒ ,d·ÈL‰

» ƒ ¡ ‡ÏÂ

… ¿ ‰„·‡‰

»≈¬» ˙‡∆ Á˜Ï

«» .ב

|.ÏÊ‚˙

…¿ƒ ‡Ï

… ÏÚÂ

«¿

‡Ï ‰„È·‡‰ ˙‡ Á˜Ï

. ב, בבא מציעא כו.'ÂΠ‰·È˘‰

רמב"ם מבואר

פרק אחד עשר

̇Â

ƒ¿ .4 ‰ÁÈ�‰˘ Íη 'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ ƒ

,'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ƒ Ìi˜

≈ƒ ,d·ÈL‰

» ƒ¡

‡ ‰Îω

‰„È·‡ ˙·˘‰ ˙ˆÓ

.5 ¯ÂÓ‡Î

˙ÂˆÓ - ‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ƒ χ¯NÈÏ

≈ »¿ƒ¿ ‰„·‡

»≈¬ [˙·˘‰ -] ·L‰

≈∆

„·‡�˘ χ¯˘È Ï˘ ıÙÁ ‡ˆÂÓ‰ ÏÚ ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰˘Ú

‰„È·‡ ‡ˆÂÓ‰ È·‚Ï ¯Ó‡pL

« ∆∆∆ ,ÂÈÏÚ·Ï Â·È˘‰Ï ,ÂÈÏÚ·Ó

.1 'EÈÁ‡Ï

ƒ »¿ Ì·ÈLz

≈ ƒ ¿ ·L‰'

≈ » (‡ ,·Î Ìȯ·„) χ¯˘È Ï˘

ÌÈÏÚ·‰˘ È�ÙÏ ‰„·‡‰

»≈¬ » ˙‡

∆ Á˜Ï

«» ‰„È·‡‰ ‡ˆÂÓ Ì‡Â

‰·È˘‰Ï ‡Ï˘ ˙�Ó ÏÚ - d·ÈL‰

» ƒ ¡ ‡ÏÂ

… ¿ 6 ‰�ÓÓ Â˘‡ÈÈ˙‰

¯·ÚÂ

«»¿ ,'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰NÚ

≈ ¬ ˙ˆÓ

«¿ ƒ Ïha

≈ƒ ,7 ‰ÈÏÚ·Ï

ÏÎe˙

«

‡Ï'

… (‚ ,·Î Ìȯ·„) ÏÚ

« [‡] ,ÔȇÏ

ƒ » È�L

≈¿ ÏÚ

«

dÁÈp‰Â

» ƒƒ¿ ‰pnÓ

»∆ ƒ ÌlÚ˙�Â

≈«¿ƒ¿ 2 χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ˙„·‡

«≈¬ ‰‡B¯‰Â

∆ »¿

,‰NÚ˙

∆ ¬« ‡Ïa

… ¿ ¯·BÚ

≈ ,‰ÈÏÚ·Ï ‰·È˘‰ ‡Ï ‰Ó˜ӷ

BÈN

≈ ˙‡

∆ B‡ EÈÁ‡

ƒ » ¯BL ˙‡

∆ ‰‡¯˙

∆ ¿ƒ ‡Ï'

… (Ì˘) ¯Ó‡pL

« ∆∆∆

3

Ïh·e

≈ƒ , 'EÈÁ‡Ï

ƒ »¿ Ì·ÈLz

≈ ƒ ¿ ·L‰

≈ » ,̉Ó

∆ ≈ zÓlÚ˙‰Â

» ¿«« ¿ ƒ¿ ÌÈÁc�

ƒ »ƒ

· ‰Îω

Ú˘¯ ˙„È·‡ ;ÂÓˆÚÏ ‰Á˜Ï

הערות

‰"„ Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,ÊË Ì˘) ÛÒÂÈ È˜ÂÓÈ� ,(˙‡ˆÓ� ‰"„ ‡¯˜ ‰"„ ‡ ,Ï ‡ÚȈÓ

.Ïʇ‰ Ô·‡Â (Ë�¯ ÔÓÈÒ ˙ÏÈÁ˙ Ó"ÂÁ) Ê"Ë ,(‰˘Ú

Â"‰ Â"Ù ‰¯Â˙‰ È„ÂÒÈ ,‡�ÈÈ�˙) Á�ÚÙ ˙�Ùˆ ,ÍÏÓ‰ „È] ÌÈ�¯Á‡ ‰ÓÎ Ì�Ó‡

˙�ÂÂÎ Ôȇ˘ ¯‡È· [(È Y Á ˙‡ ÊÏ 'ÈÒ) ‰˘Ó ȯӇ ,(‚ ¯ÂË ‰Ú Û„ .‚"‰Î ‰"„

·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú ˙ÂˆÓ ÏÚ ¯·Ú ‰ÏË� ‡Ï ‰„È·‡‰ ˙‡ ‰‡¯ ̇˘ Â�È·¯

„ȷ ‰È‰ ÈÎ ,‰ÂˆӉ ˙‡ ‰Ê· „ÈÒى ÏËÈ·˘ Â˙�ÂÂÎ ‡Ï‡ ,'Ì·È˘˙

‡Ï ‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË� ‡Ï „ÂÚ ÏΠ͇ ,‰ÓÈȘ ‡Ï ‰ÂˆÓ‰ ˙‡ ÌÈȘÏ

Ì˘) ‡"·˘¯·Â (‡¯˜ ‰"„ ‡ ,Ï Ì˘) Ô"·Ó¯· ¯‡Â·Ó ÔÎÂ] ‰ÂˆÓ‰ ÏÚ ¯·Ú

.['Ì·È˘˙ ·˘‰' ÏÚ ¯·ÂÚ Â�ȇ ‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË�˘ ̄˜ ÈÎ (‡¯˜ ‰"„

‰„È·‡‰ ˙‡ Á˜Ï' Â�È·¯ ·˙Î (· ‰Îω) ÔÏ‰Ï È¯‰˘ ,ÍÏÓ‰ „ȉ ¯ÈÚ‰ ͇

,‰ÂˆÓ‰ ÏÚ ¯·Ú˘ ‰�ÂÂΉ ȇ„Â Ì˘Â ,'‰˘Ú ˙ÂˆÓ ÏË· ‰·È˘‰ ‡ÏÂ

ԇΠÂ�Â˘Ï Ì‚ ÈÎ ¯·˙ÒÓ ÔΠ̇ ,‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË�˘Î ¯·Â„Ó È¯‰˘

.‰ÂˆÓ‰ ÏÚ ¯·Ú˘ ‰�ÂÂΉ '‰˘Ú ˙ÂˆÓ ÏË·Â'

.94 ,92 ˙¯ډ ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â

ÌÈȘ ‰·È˘‰ ̇Â' ¯ÓÂÏ Â�È·¯ ͯˆÂ‰ ‡Ï˘ ¯ÈÚ‰ ‰˘ÓÏ ‰Îω· .5

·˙΢ ‰Ó Ì˘ ‰‡¯Â ,‰Îω‰ ˙ÏÈÁ˙· ÔÎ ·˙Î ¯·Î ȯ‰˘ '‰˘Ú ˙ˆÓ

˙‡ ¯‡·Ï Íȯ‡‰ (‡"Ò Ë�¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ,¯·ÏÈÊ) ‰Îω ¯Â¯È··Â .‰Ê· ¯‡·Ï

.‰·Á¯‰· Ì˘ ÔÈÈÚ ,(·-‡ ˙ÂÎω) Âχ ˙ÂÎω· Â�È·¯ ˙Â�Â˘Ï È˜Â„˜„

Â�È·¯ ȯ·„· ‡Â‰ ÔΠ.(· ,ÂÎ ‡ÚÈˆÓ ‡··) ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú ‰�˘Ó „È‚Ó .6

.(Â"‰ „"ÈÙ) ÔωÏ

.(ԇΠÌ"·Ó¯‰ ÏÚ ,Șҷ„È„) ÛÒÂÈ È¯Ó‡ .7

˙�Ó ÏÚ ˘Â‡È È�ÙÏ ‰ÏË� ,‰ÏÙ�˘ ÚÏÒ ‰‡¯' ‡·¯ ¯Ó‡ (Ì˘) ‡¯Ó‚·

‡Ï Ì¢ÓÂ Ì·È˘˙ ·˘‰ Ì¢Ó ÏÂÊ‚˙ ‡Ï ÌÂ˘Ó ÔÏÂη ¯·ÂÚ ,‰ÏÊ‚Ï

˘Â‡È ¯Á‡Ï ‰¯ÈÊÁ‰Ï ˙�Ó ÏÚ ˘Â‡È È�ÙÏ ‰ÏË� ,'ÂΠÌÏÚ˙‰Ï ÏÎÂ˙

‡Ï' ÏÚ ¯·ÂÚ Â�ȇ˘ ¯‡Â·Ó .'Ì·È˘˙ ·˘‰ ÌÂ˘Ó ¯·ÂÚ ,‰ÏÊÂ‚Ï ÔÈÂÎ˙�

,‰ÏÊÂ‚Ï ˙�Ó ÏÚ ‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË� ̇ ‡Ï‡ 'ÌÏÚ˙‰Ï ÏÎÂ˙ ‡Ï' 'ÏÂÊ‚˙

ÏÚ ¯·ÂÚ Â�ȇ ,‰·È˘‰ ‡Ï ÛÂÒ·Ï˘ Û‡ ,‰·È˘‰Ï ˙�Ó ÏÚ ‰ÏË� ̇ Ï·‡

.'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú‰ ÏÚ ˜¯ ‡Ï‡ 'ÌÏÚ˙‰Ï ÏÎÂ˙ ‡Ï' 'ÏÂÊ‚˙ ‡Ï'

·˙΢ ‰Ó ÈÎ ¯ÓÂÏ Íȯˆ ‰Ê ÈÙÏ .(ÌÂ˘Ó ¯·ÂÚ ‰"„ Ì˘) È"˘¯· ¯‡Â·Ó ÔÎÂ

‡Ï˘ ˙�Ó ÏÚ Á˜Ï˘ ‰�ÂÂΉ 'ÂΠ'‰·È˘‰ ‡Ï ‰„·‡‰ ˙‡ Á˜Ï' Â�È·¯

˘¯ÈÙ ‰Ê ÔÈÚΠ.(Ì˘) ÛÒÂÈ È¯Ó‡ .‰ÏÊÂ‚Ï ˙�Ó ÏÚ ‰Á˜Ï˘ Â�Èȉ ,‰·È˘‰Ï

ÌÈÁc�

ƒ »ƒ BÈN

≈ ˙‡

∆ B‡ EÈÁ‡

ƒ » ¯BL ˙‡

∆ ‰‡¯˙

∆ ¿ƒ ‡Ï'

… ‡Â‰ ˜ÂÒÙ‰ ÔÂ˘Ï .1

ÌÂÈÒ ˙‡ Â�È·¯ ‡È·Ó ԇΠ,'EÈÁ‡Ï

ƒ »¿ Ì·ÈLz

≈ ƒ ¿ ·L‰

≈ » ̉Ó

∆ ≈ zÓlÚ˙‰Â

» ¿«« ¿ ƒ¿

˙·˘‰·˘ ‰˘Ú‰ ˙ÂÂˆÓ ˙„ÓÏ� Â�ÓÓ 'EÈÁ‡Ï

ƒ »¿ Ì·ÈLz

≈ ƒ ¿ ·L‰'

≈ » ˜ÂÒÙ‰

„ÓÏ� Â�ÓÓ ˜ÂÒÙ‰ ˙ÏÈÁ˙ ˙‡ Â�È·¯ ‡È·Ó ‰Îω‰ ͢Ӊ·Â ,‰„È·‡

.‰„È·‡Ó ˙ÂÓÏÚ˙‰· ˘È˘ '‰˘Ú˙ ‡Ï'‰

Èk'

ƒ („ ,‚Î ˙ÂÓ˘) ÌÈËÙ˘Ó ˙˘¯Ù· Ì‚ ÏÙÎ� ‰„È·‡ ˙·˘‰ Ï˘ ‰˘Ú‰

¯ÙÒ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .'BÏ ep·ÈLz

∆ ƒ ¿ ·L‰

≈ » ‰Úz

∆… B¯ÓÁ

… ¬ B‡ E·È‡

¿ƒ… ¯BL ÚbÙƒ̇

«¿

.(„¯ ‰˘Ú ˙ˆÓ) ˙ˆӉ

‡Â‰ [‰·È˘‰Ï ·ÈÈÁ ‰Ê ˜Á¯Ó· ‰„È·‡ ‰‡Â¯ ̇˘] ‰È‡¯‰ ¯ÂÚÈ˘Â .2

¯Ó‡� ‰„È·‡ È·‚Ï Ô΢ ,‰Ó‡ È˘ÈÏ˘ È�˘Â ‰Ó‡ ˘˘Â ÌÈ˘˘ ÌÈÈ˙‡Ó

‰È‡¯˘ (‡ ,‚Ï ‡ÚÈˆÓ ‡··) ÌÈÓÎÁ ¯ÚÈ˘Â ,'‚ 'ÚbÙ˙

«¿ ƒ Èk'

ƒ :(„ ,‚Î ˙ÂÓ˘)

ÌÂ˘Ó Ô‡Î Â·˙Î ‡Ï Â�È·¯Â .‰Ê ¯ÂÚÈ˘ Â�Èȉ '‰ÚÈ‚Ù' ÌÂ˘Ó ‰· ˘È˘

ÁˆÂ¯ ˙ÂÎω) ‰�ÈÚË ‰˜È¯Ù ÔÈ�ÚÏ ‰Ê ¯ÂÚÈ˘ ‡È·‰˘ ‰Ó ÏÚ ÍÓÒ˘

,([‰"Ò ·¯Ú 'ÈÒ· „ÂÚ ‰‡¯Â] ‡"Ò Ë�¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) Á"· .(Â"‰ ‚"ÈÙ ˘Ù�‰ ˙¯ÈÓ˘Â

.Á˜Â¯ ‰˘ÚÓ· „ÂÚ ‰‡¯Â

ȯ·„ Ù"Ú .'ÌlÚ˙‰Ï

≈« ¿ ƒ¿ ÏÎe˙

« ‡Ï'

… (‚ ˜ÂÒÙ ,Ì˘) ÔÏ‰Ï Ì‚ ÏÙÎ� ‰Ê Â‡Ï .3

.8 ‰¯Ú‰ ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â .(ËÒ¯ ‰˘Ú˙ ‡Ï) ˙ˆӉ ¯ÙÒ· Â�È·¯

‡Ï ‰ÁÈ�‰Â ‰„È·‡‰ ˙‡ ‰‡Â¯‰ ÈÎ ‰‡¯� Â�È·¯ ȯ·„ ˙ÂˢÙÓ .4

„"ÈÙ) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ·˙΢ ۇ .'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú‰ ÏÚ ¯·ÂÚ ,‰ÏË�

ÔÈ˙Ӊ ÌÈÏÚ·Ï ÚȄ‰ ‡Ï ‰ÏË� ‡Ï ‰„È·‡ ‡ˆÂÓ‰˘ (Ê- ,‡ ˙ÂÎω

ÏÎÂ˙ ‡Ï' ÌÂ˘Ó ˜¯ ¯·ÂÚ ,ÂÓˆÚÏ ‰ÏË� ÍÎ ¯Á‡Â ¢‡ÈÈ˙È˘ „Ú

ÏÂÎÈ ‰È‰ ¢‡ÈÈ˙‰ ‡Ï ÌÈÏÚ·‰˘ ÔÓÊ Ï΢ ÌÂ˘Ó Â�Èȉ ,'ÌÏÚ˙‰Ï

·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú‰ ˙‡ ÏËÈ· ‡Ï˘ ‡ˆÓ� ,‰„È·‡‰ ˙‡ ·È˘‰Ï ÔÈÈ„Ú

˙‡ ÌÈÈ˜Ï ÏÂÎÈ Â�ȇ ·Â˘ ¢‡ÈÈ˙‰ ÌÈÏÚ·‰˘Î ÛÂÒ·Ï˘ ۇ ,'Ì·È˘˙

‡Ï ‡Â‰ ȯ‰ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú‰ ÏË·˙‰Â ‰˘Ú‰

˘Â‡ÈÈ È„È ÏÚ ÂÈÏ‡Ó ÏË·˙‰ ‰˘Ú‰ ‡Ï‡ ÌÈÈ„È· ‰˘Ú‰ ˙‡ ÏËÈ·

˙ÂÂˆÓ ÏÚ Í‡] 'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú‰ ÏÚ ¯·ÂÚ Â�ȇ ÔÎÏ ,ÌÈÏÚ·‰

ÚȄ‰ ‡Ï˘ ‰Ú˘ ‰˙‡· Ô΢ ,‰Ê ÔÙ‡· Û‡ ¯·ÂÚ 'ÌÏÚ˙‰Ï ÏÎÂ˙ ‡Ï'

Ï·‡ ,[Ïʇ‰ Ô·‡ Ù"Ú .‰„È·‡‰ ˙·˘‰Ó ÂÓˆÚ ˙‡ ÌÈÏÚ‰ ȯ‰ ÌÈÏÚ·Ï

,‰·È˘‰Ï „ÂÚ ÏÂÎÈ Â�ȇ˘ ÔÙ‡· ‰�ÓÓ Íω ‰„È·‡‰ ˙‡ ÁÈ�‰ ̇

‡··) Ô"¯‰ Ù"Ú .'Ì·È˘˙ ·˘‰' Ï˘ ‰˘Ú‰ ˙‡ ÌÈÈ„È· ÏËÈ· Íη ȯ‰

23

¯˘Ú „Á‡ ˜¯Ù

‰„È·‡Â ‰ÏÈÊ‚ ˙ÂÎω

·È

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

ÏÎB‡

≈ Ï·‡

»¬ .B˙„·‡

»≈¬ ·ÈL‰Ï

ƒ »¿ ‰ÂˆÓ

»¿ƒ ,Ba ‡ˆBiÎÂ

≈ «¿ ÔB·‡˙Ï

» ≈¿ ‰Ï·�

»≈¿ ÏÎB‡Â

≈ ¿ ÚL¯

» » ‰„·‡‰

»≈¬» ÏÚa

«« ‰È‰

»» elÙ‡

ƒ¬

˙aL

»« ÈÏlÁÓe

≈¿ «¿ ‰¯Ê»» ‰„B·Ú

» ¬ È„·BÚÂ

≈¿ ¿ ÔÈÒ¯B˜Èt‡‰Â

ƒ ¿ ƒ∆»¿ χ¯NiÓ

≈ »¿ƒƒ ÌÈ�Èn‰Â

ƒ ƒ«¿ ,ÔÈÓƒ ‡e‰ ȯ‰

≈¬ ÒÈÚΉÏ

ƒ¿«¿ ‰Ï·�

»≈¿

.ÈB‚k¿ ‰„·‡

»≈¬ ̉Ï

∆» ¯ÈÊÁ‰Ï

ƒ¿«¿ ¯eÒ‡» ,‰ÈÒ‰¯Ùa

»¿∆ ¿«¿

ÏÚ·

‰È‰

ÂÏÈÙ‡

.'ÂΠڢ¯ ‰„È·‡‰

Ï·‡ . ב,עבודה זרה כו

ÒÈÚÎ‰Ï ‰ÏÈ·� Ï·

. שם.'ÂÎÂ

˜ÈÊÁÓ

ƒ¬« ‡e‰L

∆ È�tÓ

≈¿ ƒ ‰¯·Ú

»≈ ¬ ¯·BÚ

≈ ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ ,d¯ÈÊÁn‰Â

»ƒ¿««¿ .EÈÁ‡

ƒ» ˙„·‡

«≈¬ ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,˙¯zÓ

∆∆ À ÈBb‰« ˙„·‡

«≈¬ .ג

‚ ‰Îω

˙¯˙ÂÓ È‚‰ ˙„È·‡

. ב, סנהדרין עו.'ÂΠ‰¯ÈÊÁӉ . ב, בבא קמא קיג.'ÂÎÂ

רמב"ם מבואר

- χ¯NiÓ

≈ »¿ƒƒ ÌÈ�Èn‰Â

ƒ ƒ «¿ ,12ÔÈÓ

ƒ ÏÏη ‡e‰ ȯ‰

≈¬ ,11'‰

ÔÈÒ¯B˜Èt‡‰Â

ƒ ¿ ƒ∆ »¿ ,χ¯˘È È�·Ó ̉˘ 13‰"·˜‰· ÌȯÙÂΉ

,‰¯Ê

»» ‰„B·Ú

» ¬ È„·BÚÂ

≈¿ ¿ 14‰Á‚˘‰·Â ‰‡Â·�· ÌȯÙÂΉ -

̉Ï

∆» ¯ÈÊÁ‰Ï

ƒ¿«¿ ¯eÒ‡

» ,15‰ÈÒ‰¯Ùa

»¿∆ ¿«¿ ˙aL

»« ÈÏlÁÓe

≈¿« ¿

˙‡ ÂÏ ¯ÈÊÁ‰Ï ¯ÂÒ‡˘ - ÈB‚k

¿ Ì�È„˘ È�ÙÓ ,‰„·‡

»≈¬

.(‚ ‰Îω) ÔÏ‰Ï ¯‡Â·ÓÎ ,Â˙„È·‡

‚ ‰Îω

È‚‰ ˙„È·‡

Íȯˆ Â�ȇ È‚ Ï˘ ‰„È·‡ ‡ˆÂÓ‰ - ˙¯zÓ

∆∆ À ÈBb‰

« ˙„·‡

«≈¬

Ìȯ·„) ¯Ó‡pL

« ∆∆∆ ,ÂÓˆÚÏ ‰˙Á˜Ï ÏÂÎÈ ,‰ÈÏÚ·Ï ‰·È˘‰Ï

‡Ï˘ ˙�Ó ÏÚ ‰ÏË�˘ Íη ȯ‰˘ - 8 'ÌlÚ˙‰Ï

≈«¿ ƒ¿

,‰ÈÏÚ·Ï ‰„È·‡‰ ˙·˘‰Ó ÂÈ�ÈÚ ˙‡ ÌÈÏÚ‰ ,‰·È˘‰Ï

˘Â‡È ̄˜ ȯ‰˘ - 'ÏÊ‚˙

…¿ƒ ‡Ï'

… (‚È ,ËÈ ‡¯˜ÈÂ) ÏÚÂ

«¿ [·]

‡Ï˘ ˙�Ó ÏÚ ‰ÏË� ¯˘‡Î ,‰ÈÏÚ·Ï ˙ÎÈÈ˘ ‰„È·‡‰

|.9 Â�ÓÓ ‰ÏÊ‚˘ ‡ˆÓ� ,‰·È˘‰Ï

‰Ï·�

»≈¿ ÏÎB‡Â

≈ ¿ ÚL¯

» » Ì„‡ ‰„·‡‰

»≈¬ » ÏÚa

«« ‰È‰

»» ̇ elÙ‡

ƒ¬

¯˘· ÂÏ Ôȇ ¯˘‡Î˘ ,ÂÈ˙‡˙ ÈÂÏÈÓ Ì˘Ï - ÔB·‡˙Ï

» ≈¿

¯·ÂÚ˘ Ô‚Π-] Ba ‡ˆBiÎÂ

≈ «¿ 10‰ÏÈ·� ¯˘· Ï· ‡Â‰ ,¯˘Î

Ï·‡

»¬ .B˙„·‡

»≈¬ ·ÈL‰Ï

ƒ »¿ ‰ÂˆÓ

»¿ ƒ ,[Ô·‡È˙Ï ˙¯Á‡ ‰¯È·Ú

˙¯˘Ù‡ ÂÏ ˘È ̇ ÂÏÈÙ‡˘ - ÒÈÚΉÏ

ƒ¿«¿ ‰Ï·�

»≈¿ ÏÎB‡

≈ ‰

˙‡ ÒÈÚÎ‰Ï È„Î ˙ÂÏÈ·� Ï· ‡Â‰ ,¯˘Î ¯˘· Ï·Ï

הערות

¯·ÂÚ Í‡ ,ÏÏÎ ‰ÈÏÚ „ÈÙ˜Ó Â�ȇ ˙ÓÈÂÒÓ ‰¯È·Ú ÏÚ ¯Â·ÚÏ ÏÈ‚¯‰ .10

Ô‚Π,‰¯Â˙· ÏÂÊÏÊ ˙‡¯‰Ï Ȅη ‡Ï ÂÈ˙‡˙ ÈÂÏÈÓ Ì˘Ï ˜¯ ‰ÈÏÚ

¯ÓÂÓ' ‡¯˜� ,¯˘Î ¯˘· ‡ˆÂÓ Â�ȇ ¯˘‡Î ˜¯ ‰ÏÈ·� ¯˘· Ï· ‡Â‰˘

ÍÂ˙Ó ‰¯Â˙‰ È�È„ ÏÚ ¯·ÂÚ˘ ,'ÒÈÚÎ‰Ï ¯ÓÂÓ'Ó ‰�¢· ,'Ô·‡È˙Ï

ÂÈ�ÙÏ ÌÈÁ�ÂӢΠÂÏÈه ,ÂÈ˙‡˙ ÍÂ˙Ó ‡Ï ˙ˆӷ ÏÂÊÏÊ ˙ÂÚ˘¯

‡¯Ó‚‰ Ù"Ú .‰ÏÈ·� ¯˘· ÏÂÎ‡Ï ¯Á· ‡Â‰ ȯ‰ ,‰ÏÈ·� ¯˘·Â ¯˘Î ¯˘·

.(Ô·‡È˙Ï ‰"„ · ,ÂÎ ‰¯Ê ‰„·Ú) È"˘¯Â (‡ ,ÊÓ ÔÈËÈ‚)

.˙ӄ˜‰ ‰¯Ú‰· ‰‡¯ .11

ÌȯÓ‡ ˘È .(· ,ÂÎ ‰¯Ê ‰„·Ú) ‡¯Ó‚· Ìȇ¯ÂÓ‡ ˜ÏÁ� ‰Ê ÔÈ„· .12

'„Ó¢Ó'Ï ˜¯ ·˘Á� ‡Â‰˘ ÌȯÓ‡ ˘È ,ÔÈÓ ‡Â‰ ȯ‰ ÒÈÚÎ‰Ï ¯ÓÂÓ‰˘

ȯ·„Ó .[(ÔÈÓ ‰"„ Ì˘) È"˘¯ ‰‡¯ .'„Ó¢Ó'Ó ¯˙ÂÈ Ú¯‚‰] 'ÔÈÓ'Ï ‡ÏÂ

ÛÒΉ ‰˘˜‰Â .'ÔÈÓ' ·˘Á� ÒÈÚÎ‰Ï ˙ÂÏÈ·� Ï·‰ ÈÎ ‰ÏÂÚ Ô‡Î Â�È·¯

,ÌÈ�ÈÓ‰ ÏÏη Â�È·¯ ‡�Ó ‡Ï (Ê"‰ ‚"Ù) ‰·Â˘˙ ˙ÂÎω· ȯ‰ ,‰�˘Ó

„"Ù) ÁˆÂ¯ ˙ÂÎÏ‰Ï ÌÈ�ÂÈÚ· ‰‡¯Â .'„Ó¢Ó' ‡Â‰˘ (Ë"‰ Ì˘) ·˙Î ‡Ï‡

.‰Ê· ÌÈ�¯Á‡‰ ˆ¯È˙˘ ‰Ó (È"‰

.'ÌÈ·ÎÂÎ ˙„Â·Ú „·ÂÚ‰ ‰Ê ,ÔÈÓ Â‰Êȇ' ‡·ÂÓ (· ,ÂÎ ‰¯Ê ‰„·Ú) ‡¯Ó‚· .13

.‡ .'ÔÈÓ' Ï˘ ÌÈ‚ÂÒ ‰˘ÈÓÁ Â�È·¯ ‰�ÂÓ (Ê"‰ ‚"Ù) ‰·Â˘˙ ˙ÂÎω·Â

‚ȉ�ÓÓ ¯˙ÂÈ ˘È˘ ¯Ó‡‰ .· .‚ȉ�Ó ÌÏÂÚÏ Ôȇ ‰Âχ Ôȇ˘ ¯Ó‡‰

Ô¢‡¯ Â�ȇ˘ ¯Ó‡‰ .„ .‰�ÂÓ˙ ÏÚ· ‡Â‰Â Û‚ ÂÏ ˘È˘ ¯Ó‡‰ .‚ .„Á‡

ÏÏη ÌÏÂ΢ Â�È·¯ ¯·Ò .Â˙ÏÂÊ ‰Âχ „·ÂÚ‰ .‰ .ÏΉ ¯ˆÈ ‡Ï ÏÎÏ

.[(Ì˘) ‰�˘Ó „È‚Ó Ù"Ú] ‰¯Ê ‰„Â·Ú È„·ÂÚ

.'Ò¯˜ÈÙ‡' Ï˘ ÌÈ‚ÂÒ ‰˘ÂÏ˘ Â�È·¯ ‰�ÂÓ (Á"‰ Ì˘) ‰·Â˘˙ ˙ÂÎω· .14

È�· ·ÏÏ ‡¯Â·‰Ó ÚÈ‚Ó˘ Ú„Ó Ì¢ Ôȇ ,ÏÏÎ ‰‡Â·� Ôȇ˘ ¯Ó‡‰ .‡

‡¯Â·‰ Ôȇ˘ ¯Ó‡‰ .‚ .‰"Ú Â�È·¯ ‰˘Ó ˙‡Â·�· ¯ÙÂΉ .· .Ì„‡‰

‰Ê·Ó‰ ˙‡ Ì‚ ‡¯Ó‚‰ ‰˙�Ó (· ,ˈ) Ôȯ„‰�Ò·Â] .Ì„‡ È�· ‰˘ÚÓ Ú„ÂÈ

˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯Â .[(Ì˘) ‰�˘Ó ÛÒÎ ‰‡¯Â ,ÌÈÓÎÁ È„ÈÓÏ˙

.'Ò¯˜ÈÙ‡' ‰ÏÈÓ‰ ¯Â‡È·· (‡"Ó È"Ù Ôȯ„‰�Ò) ˙ÂÈ�˘Ó‰

‰¯Ê ‰„Â·Ú „·Ú ̇˘ ,‰¯Ê ‰„Â·Ú È„·ÂÚ ÏÚ Ì‚ ·ÒÂÓ '‰ÈÒ‰¯Ù·' .15

‡¯Ó‚‰ Ô¢ÏÓ ‰�È˘ Â�È·¯ ÈÎ ·˙ÎÂ] (ËÈ˘ 'ÓÚ Ì˘ ,¯·ÏÈÊ) ‰Îω ¯Â¯È··

‡Ï˘ ˙�Ó ÏÚ ‡Ï‡ ,˘ÓÓ ‰ÏÊÂ‚Ï ˙�Ó ÏÚ ‰ÏË� ‡Ï ̇ Û‡˘ ¯ÓÂÏ È„Î

,'ÂΠ‰„È·‡‰ ÏÚ ÊȯΉÏ Á¯ËÏ ‡Ï˘ ˙�Ó ÏÚ ÏË�˘ Ô‚Π,ÔÈ„Î ‰·È˘‰Ï

ÂÓÎ ‰Ê ȯ‰ ,Â˙„È·‡ ˙‡ ÂÏ ¯ÈÊÁÈ ‰„È·‡‰ ÏÚ· ÂÏ ÔÓ„ÊÈ Ì‡ ˜¯ ‡Ï‡

˙ÂˢÙÓ ‰‡¯� ÔΠ.[Âχ ÌȯÂÒȇ ÏÎ ÏÚ ¯·ÂÚ ‰ÏÊÂ‚Ï ˙�Ó ÏÚ ‰ÏË�˘

ȯ·„ ÈÎ ÔÈ·‰˘ ‰‡¯� ,ÌȯÎÊ�‰ ‡¯Ó‚‰ ȯ·„Ï ÔÈȈ˘ ‰�˘Ó „È‚Ó‰ ȯ·„

.‰ÏÊÂ‚Ï ˙�Ó ÏÚ ‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË�˘Î ̉ Â�È·¯

‰ÏË� ̇ ÂÏÈÙ‡˘ ¯ÓÂÏ Â�È·¯ ˙�ÂÂ΢ ÔÎ˙È ÈÎ ,ÛÒÂÈ È¯Ó‡· ·˙Î „ÂÚ

‡Ï˘ ËÈÏÁ‰ ‰�ÓÓ Â˘‡ÈÈ˙‰ ÌÈÏÚ·‰˘ ̄˜˘ ‡Ï‡ ,‰·È˘‰Ï ˙�Ó ÏÚ

¢‡ÈÈ˙‰ ̇ Ï·‡] Âχ ÌȯÂÒȇ ÏÎ ÏÚ ¯·ÂÚ ,ÂÓˆÚÏ ‰ÏËÈÏ ‰·È˘‰Ï

·˘‰' ÏÚ ˜¯ ¯·ÂÚ ,‰·È˘‰Ï ‡Ï˘ ËÈÏÁ‰ ÔÎÓ ¯Á‡Ï ‰�ÓÓ ÌÈÏÚ·‰

.[(Ê"‰ „"ÈÙ) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ 'Ì·È˘˙

Ìȯ·„ ȯÙÒ‰ ÏÚ) ·"Ȉ�‰ ˜ÓÚ· ‰‡¯ ,Â�È·¯ ÔÂ˘Ï· ÌÈÙÒÂ� Ìȯ‡ȷÏ

ÏÚ ,ÏË�ʯ) ·˜ÚÈ ˙�˘Ó·Â (‡"΢˙ ˙¯Â„‰Ó· ÂÓ¯ 'ÓÚ ,·È ‡˜ÒÈÙ ‡ˆ˙ ˙˘¯Ù

.(ʈ 'ÓÚ ‰ÂÏ ‰ÂÏÓ ˙ÂÎω·Â ԇΠÌ"·Ó¯‰

B‡ EÈÁ‡

ƒ » ¯BL ˙‡

∆ ‰‡¯˙

∆ ¿ƒ ‡Ï'

… (‡ ˜ÂÒÙ) Ì˘ ÏÈÚÏ Ì‚ ÏÙÎ� ‰Ê Â‡Ï .8

‡Ï) ˙ˆӉ ¯ÙÒ· Â�È·¯ ·˙΢ ÈÙΠ,'̉Ó

∆ ≈ zÓlÚ˙‰Â

» ¿«« ¿ ƒ¿ ÌÈÁc�

ƒ »ƒ BÈN

≈ ˙‡

∆

˙‡ Â�È·¯ ‡È·‰ '‡ ‰Îω·˘ ¯ÈÚ‰ (Ì˘) ·"Ȉ�‰ ˜ÓÚ·Â .(ËÒ¯ ‰˘Ú˙

ÏÎÂ˙ ‡Ï' ˜ÂÒÙ‰ ˙‡ Â�È·¯ ‡È·‰ ԇΠ,'‚ '‰‡¯˙ ‡Ï' ˜ÂÒÙ‰

‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË� ‡Ï ÌÏÚ˙‰ ̇ Â�È·¯ ˙Ú„Ï ÈÎ ¯‡È·Â .'ÌÏÚ˙‰Ï

‡Ï ‰„È·‡‰ ˙‡ ÏË� ̇ ,'‚ '‰‡¯˙ ‡Ï' ‡ω ÏÚ ¯·ÂÚ ,ÏÏÎ

ÔÈ�Ó ÔÈ�ÚÏ ,˙‡Ê ˙¯ÓÏ .'ÌÏÚ˙‰Ï ÏÎÂ˙ ‡Ï' ‡ω ÏÚ ¯·ÂÚ ‰·È˘‰

˙‡ÁÒÂ� ˘È Ì�Ӈ .Ì˘ ÔÈÈÚ ,„Á‡ ‡ÏÎ ÌÈ·˘Á� ̉ ȯ‰ Ôȇω

˘ÏÈ ‰‡¯ ,'‚ '‰‡¯˙ ‡Ï' ˜ÂÒÙ‰ ˙‡ ԇΠÂ�È·¯ ȯ·„· Ì‚ ÂÒ¯‚˘

.Ù"˘¯ ˙¯Â„‰Ó· ˙‡ÁÒÂ� ÈÈÂ�È˘

,„·Ï· ‰�˙ÓÎ ‰Ê ȯ‰ ,˘Â‡È ¯Á‡Ï ‰„È·‡‰ ˙‡ ÂÏ ¯ÈÊÁ‰ ̇ ۇ .9

‰‡¯Â .(Â"‰ „"ÈÙ) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ .¯·Ú˘ ÌȯÂÒȇ‰ ˙‡ Íη Ô˜È˙ ‡Ï Ï·‡

.(‡"˜Ò Ì˘) Í"˘·Â (‡"Ò Ë�¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ÍÂ¯Ú ÔÁÏ¢·

הלכה למעשה

סי' רסו סק"א( שלא רק אם לא באה האבידה לידו שאינו חייב

אלא אף אם הגיעה האבידה לידו,לטרוח אחריה ולהשיבה

שכן הדין שאבידת הגוי מותרת נלמד מהפסוק 'לכל,מותרת

‚ ‰Îω

„ÈÏ ‰„È·‡‰ ‰ÚÈ‚‰

כתב הסמ"ע )חו"מ.'ÍÈÁ‡ ˙„È·‡' ¯Ó‡�˘ ˙¯˙ÂÓ È‚‰ ˙„È·‡

24

‚È

‰„È·‡Â ‰ÏÈÊ‚ ˙ÂÎω

¯˘Ú „Á‡ ˜¯Ù

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

˘„˜Ï ‰¯ÈÊÁ‰ ̇Â

ירושלמי.'ÂÎÂ Ì˘‰ ˙‡

sqei zia .ב"מ פ"ב ה"ה

̘ӷ .(`"q eqx 'iq n"eg)

.'ÂÎÂ Ì˘‰ ÏÂÏÈÁ ˘È˘

Ïη .בבא קמא שם

.'ÂΠÔÈÒÈ�ÎÓ Ì˜Ó

.ירושלמי גיטין פ"ה ה"ט

,‰�eÓ‡

» ¡ ÈÏÚa

≈ ¬« ̉L

≈∆ eÚ„ÈÂ

¿≈¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ˙‡∆ e¯‡ÙiL

¬»¿∆ È„k

≈¿ ÌM‰

≈ « ˙‡∆ Lc˜Ï

≈«¿ d¯ÈÊÁ‰

»ƒ¿∆ ̇Â

ƒ¿ .ÌÏBÚ

» ÈÚL¯

≈¿ ƒ È„È≈¿

ÔÈÒÈ�ÎÓ

ƒ ƒ¿« ÌB˜Ó» Ïηe

»¿ .d¯ÈÊÁ‰Ï

»ƒ¿«¿ ·iÁÂ

»«¿ ‰¯eÒ‡

» ¬ B˙„·‡

»≈¬ ,ÌM‰

≈ « ÏelÁƒ LiL

≈∆ ÌB˜Ó·e

»¿ .ÁaLÓ

»À ¿ ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬

.ÌBÏL

» Èίc

≈ ¿« È�tÓ

≈¿ƒ ,χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ÈÏÎk

≈¿ƒ ÌÈ·pb‰

ƒ»«« È�tÓ

≈¿ ƒ ̉ÈÏk

∆ ≈¿

.¯eÒ‡» B˙BÚˉÏ

¿«¿ Ï·‡

»¬ ,BÓˆÚÓ

¿ «≈ ‰ÚhL

»»∆ ‡e‰Â¿ .˙¯zÓe

∆∆ À ,B˙„·‡k

»≈¬« ÈBb‰« ˙eÚË» .ד

. ב, בבא קמא קיג.'ÂΠȂ‰ ˙ÂÚË ‰-„ ˙ÂÎω

רמב"ם מבואר

¯ÂÒ‡˘ ۇ ,ÌBÏL

» Èίc

≈ ¿« È�tÓ

≈¿ƒ ,23·�‚È‰Ï ÌÈÏÂÏÚ˘

̘ÓÏ ÌÈÏÎ ˙Ò�Ή ,ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,ȯÎ�Ï ‰„È·‡ ¯ÈÊÁ‰Ï

ÌÂÏ˘ Èί„ È�ÙÓ ,‰„È·‡ ˙·˘‰ ÏÏη ‰�ȇ ¯Ó¢Ó

.24¯È˙‰

„ ‰Îω

È‚‰ ˙ÂÚË

ÌÚ ÂÏ ‰È‰˘ ÔÂÓÓ Ô·˘Á· ‰Úˢ È‚ - ÈBb‰

« ˙eÚË

»

ÂÏ ˙˙Ï Íȯˆ ‰È‰˘ ‰ÓÓ ¯˙ÂÈ Ï‡¯˘ÈÏ Ô˙� ,χ¯˘È

,Â�ÓÓ ÏÂËÈÏ Íȯˆ ‰È‰˘ ‰ÓÓ ˙ÂÁ٠χ¯˘ÈÓ ÏË� ‡

¯ÈÊÁ‰Ï Íȯˆ χ¯˘È‰ Ôȇ ,˙¯zÓe

∆∆ À ,B˙„·‡k

»≈¬« ‰�È„

,BÓˆÚÓ

¿« ≈ È‚‰ ‰ÚhL

»»∆ [ȇ�˙·Â -] ‡e‰Â¿ .Â˙ÂÚË ˙‡ È‚Ï

ÈÂ‚Ï Ì¯‚Ï Ï‡¯˘ÈÏ ¯ÂÒ‡ ͇ - ¯eÒ‡

» B˙BÚˉÏ

¿«¿ Ï·‡

»¬

¯ÎÓ�‰ ȯ·Ú „·Ú ÔÈ�Ú· ¯Ó‡�˘ ÈÙÏ ,Ô·˘Á· ‰ÚËÈ˘

,'e‰�˜

≈… ÌÚ

ƒ ·MÁÂ'

« ƒ¿ (� ,‰Î ‡¯˜ÈÂ) ÂÓˆÚ ˙‡ χ‚Ï ‡·Â È‚Ï

Íȯˆ „·Ú‰ ,¯ÓÂÏÎ ,'‰�˜ ÌÚ ˜„˜„Â' 25ÌÈÓÎÁ ¢¯„Â

Ô‡ÎÓ ,Â˙‡ ‰Ó¯È ‡Ï˘ Â˙‡ ‰�˜˘ È‚‰ ÌÚ ˜„˜„Ï

.26È‚‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ¯ÂÒ‡˘

epnÓ

∆ ƒ „·‡z

« … ¯L‡

∆ ¬ EÈÁ‡

ƒ » ˙„·‡

«≈¬ ÏÎÏ

»¿ ‰NÚz

∆ ¬ « ÔÎÂ'

≈¿ (‚ ,·Î

¢¯„ 'ÍÈÁ‡' ‰ÏÈÓ‰Ó ,'ÌlÚ˙‰Ï

≈« ¿ ƒ¿ ÏÎe˙

« ‡Ï

… d˙‡ˆÓe

» »¿

16

,‰„È·‡ ¯ÈÊÁÓ ‰˙‡ [È„Â‰È Â�Èȉ -] 'ÍÈÁ‡Ï' ÌÈÓÎÁ

‰„È·‡ ¯ÈÊÁӉ - d¯ÈÊÁn‰Â

»ƒ¿ « «¿ .'È�Ú�ÎÏ ¯ÈÊÁÓ ‰˙‡ ȇÂ

‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ ‡Ï‡ ,‰ÂˆÓ Íη ÌÈȘ ‡Ï˘ „·Ï· ÂÊ ‡Ï ,È‚Ï

ÈÚL¯

≈¿ ƒ È„È

≈¿ ˜ÈÊÁÓ

ƒ¬ « ‡e‰L

∆ È�tÓ

≈¿ƒ ,‰¯·Ú

»≈¬ ¯·BÚ

≈ Û‡

e¯‡ÙiL

¬»¿∆ È„k

≈¿ ÌM‰

≈ « ˙‡

∆ Lc˜Ï

≈«¿ d¯ÈÊÁ‰

»ƒ¿∆ ̇Â

ƒ¿ .17 ÌÏBÚ

»

ÈÏÚa

≈¬« ̉L

≈ ∆ eÚ„ÈÂ

¿≈¿ ÍÎ ÏÚ Ï‡¯NÈ

≈ »¿ƒ ˙‡

∆ ÌÏÂÚ‰ ˙ÂÓ‡

18

ȯ‰

≈¬ , Ìȯ˘È ÌÈ˘�‡ ¯ÓÂÏÎ ,˙Â�Ó‡� ÈÏÚ· - ‰�eÓ‡

» ¡

19

,¯ÈÊÁÈ ‡Ï ̇ ÌM‰

≈ « ÏelÁ

ƒ LiL

≈∆ ÌB˜Ó·e

»¿ . ÁaLÓ

»À ¿ ‰Ê∆

̇ ,χ¯˘È ̉ Ì˘ Ìȯ„‰ ·Â¯˘ ̘ӷ ‰‡ˆÓ˘ Ô‚Î

Â�ÓÓ ‰„·‡�˘ È‚‰ Ú„È ‡Ï˘ ¯˘Ù‡ ‰�¯ÈÊÁÈ ‡Ï

·iÁÂ

»«¿ ,‰¯eÒ‡

» ¬ B˙„·‡

»≈¬ ,20‰·�‚ χ¯˘È˘ ·Â˘ÁÈÂ

˘Â„Ș Ôȇ˘ ̘ӷ Ì‚ - ÌB˜Ó

» Ïηe

»¿ .21ÂÏ d¯ÈÊÁ‰Ï

»ƒ¿«¿

22

ÏÎÓ ,‰„È·‡ Ì‰Ï ¯ÈÊÁ‰Ï ¯Â҇ , '‰ ÏÂÏÈÁ ‡ '‰

̘ÓÏ ÌÈÈ‚‰ Ï˘ ̉ÈÏk

∆ ≈¿ ˙‡ χ¯˘È ÔÈÒÈ�ÎÓ

ƒ ƒ¿« ̘Ó

ÈÏÎk

≈¿ƒ Ì˙‡ ·�‚È ‡Ï˘ - ÌÈ·pb‰

ƒ»«« È�tÓ

≈¿ƒ ¯Ó¢Ó

χ¯˘È Ï˘ ÌÈÏÎÏ ˙¢ÚÏ ÌÈ·ÈÈÁ˘ ÈÙÎ - χ¯NÈ

≈ »¿ƒ

הערות

.(„"˜Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) Ú"ÓÒ Ù"Ú .22

˘È˘ Ì˘Î ÈÎ Â�¢ÏÓ ÚÓ˘ÓÂ] (‡"Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ÔÁÏ¢‰ ÍÂ¯Ú Ù"Ú .23

ÒÈ�Î‰Ï ‰·ÂÁ ˘È ÍÎ ,¯ÓÂ˘Ó Ì˜ÓÏ Ï‡¯˘È Ï˘ ÈÏÎ ÒÈ�Î‰Ï ‰·ÂÁ

‰˘È¯Ù‰ Ô¢ÏÓ Í‡ .ÌÂÏ˘ Èί„ È�ÙÓ ¯ÓÂ˘Ó Ì˜ÓÏ ÌÈ‚ Ï˘ ÌÈÏÎ

.¯˙ȉ ˜¯ ‡Ï‡ ¯·„· ‰·ÂÁ Ôȇ ÈÎ ‰‡¯� (‰‡·‰ ‰¯Ú‰· ‡·Â‰) Ú"ÓÒ‰Â

È�ÙÓ ¯˙‰˘ ‰Ó Ï΢ (Ê"˜Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ ,Ò¯‚) ‰„È·‡‰ ËÙ˘Ó· ·˙Î ÔÎÂ

.[˙¢¯ ‡Ï‡ ‰·ÂÁ Â�ȇ ÌÂÏ˘ Èί„

‡È‰ ÔÎȉ Ú„ÂÈ Â�ȇ Â˙ÚÈ„È ÈÏ· È‚‰Ó ‰ÏÙ�˘ ‰„È·‡· ‡˜Â„ ÈÎ .24

˙‡ ÁÈ�‰˘Î Ï·‡ ,ÂÏ ‰¯ÈÊÁ‰Ï ¯ÂÒ‡Ï ‰¯Â˙‰ ‰„ÈÙ˜‰ ,‡È‰ ÈÓ „È·Â

Ìȇ· ÌÈ·�‚˘ χ¯˘ÈÏ Ú„Â� ,·�‚Ï ÌÈ·�‚ Â‡Â·È˘ Ú„È ‡Ï ¯ȈÁ· ÂÈÏÎ

Èί„ È�ÙÓ ¯ÓÂ˘Ó Ì˜ÓÏ ÂÒÈ�Î‰Ï ¯˙ÂÓ '‰„È·‡' Ì˘ ÂÈÏÚ Ôȇ ,¯ÈÚÏ

Âȯ·„Ó ‰‡¯�Â] („"˜Ò Ì˘) Ú"ÓÒ (·"˜Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ‰˘È¯Ù Ù"Ú .ÌÂÏ˘

˙Ò�Ή ˜¯Â ,ÌÂÏ˘ Èί„ È�ÙÓ ÂÏÈÙ‡ ¯È˙‰ ‡Ï ˘ÓÓ ‰„È·‡ ¯ÈÊÁ‰Ï ÈÎ

‰‡¯ Ìχ .ÌÂÏ˘ Èί„ È�ÙÓ ˙¯˙ÂÓ ˘ÓÓ ‰„È·‡ ‰�ȇ˘ ̉ÈÏÎ

‰„È·‡‰ ËÙ˘Ó·Â (‡Î ˜"Ò Â˘ 'ÈÒ) ̉¯·‡ Ô‚Ó·Â (Âȯ·„ ÛÂÒ· Ì˘) Ú"ÓÒ·

.[(Á"˜Ò Ì˘ ,Ò¯‚)

.· ,‚Ș ‡Ó˜ ‡·· .25

˜ÂÒÙ‰ ˙‡ „ÂÚ Ì˘ ‡È·‰Â .(‰"‰ Ê"Ù) ‰·È�‚ ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .26

.‰ÈÒ‰¯Ù· ‰„·Ú ̇ ‡Ï‡ '‰¯Ê ‰„Â·Ú „·ÂÚ' ÏÏη Â�ȇ ,˙Á‡ ÌÚÙ

È΄¯Ó‰Â (ËÁ¢‰ ‰"„ ‡ ,„È ÔÈÏÂÁ) ˙ÂÙÒÂ˙‰ Ì˘· (Â"˜Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) Ú"ÓÒ

.(‚Ú˜˙ 'ÈÒ Ì˘)

.· ,‚Ș ‡Ó˜ ‡·· .16

È�ÙÓ ,¯Á‡ ÌÚË ·˙Î (¯ÈÊÁӉ ‰"„ · ,ÂÚ) Ôȯ„‰�Ò ˙ÎÒÓ· È"˘¯ .17

Ì‚ ‰·È˘Ó ȯ‰˘ ,ÂÏ ‰·Â˘Á ‰„È·‡ ˙·˘‰ ˙ÂÂˆÓ Ôȇ˘ Íη ‰‡¯Ó˘

Ì˘) Ú"ÓÒ·Â (‡"Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ‰˘È¯„· ‰‡¯Â .‰ÈÏÚ ‰ÂÂˆÓ Â�ȇ˘ È‚Ï

.(·"˜Ò

„ÂÚ ·˙Π.(·Ò˜-‡Ò˜ 'ÓÚ ‚È 'ÈÒ ‰‡ÈˆÓ ‰„È·‡ ,È�‡·¯˘) ˘È‡ ˙ÏÂÚ Ù"Ú .18

˘È˘ ‡¯È ÌÈÈ‚‰˘ Â�Èȉ ,'‰·Â ‰¯Â˙· ‰�ÂÓ‡‰ ÔÈ�ÚÓ ‡Â‰˘ ÔÎ˙È ÈÎ

ÔÂÓÓ „ÈÒÙ‰Ï ÌÈÓÈÎÒÓ Ì‰˘ „Ú '‰·Â ‰¯Â˙· ˙È˙ÈÓ‡ ‰�ÂÓ‡ χ¯˘ÈÏ

.‰¯Â˙· ÂÂˈ� Í΢ ÏÏ‚· ‡ˆÓ˘ ‰„È·‡ ÌȯÈÊÁÓÂ

ÈÏÚ· ̉˘ ÍÎ ÏÚ Ï‡¯˘È ˙‡ ÂÁ·˘È˘ Â˙�ÂÂÎ Ô· ̇ ‡˜Â„ .19

¯ÂÒ‡ ,È‚‰ ÏÚ ÌÁ¯Ó ‡Â‰˘ ‡ ,Â˙‡ ÂÁ·˘È˘ Â˙Ú„ ̇ Ï·‡ ,‰�ÂÓ‡

.(Î"Ò È"Ù ‡Ó˜ ‡··) ‰ÓÏ˘ Ï˘ ÌÈ .ÈÂ‚Ï ‰„È·‡ ¯ÈÊÁ‰Ï

.(‡"˜Ò ÂÒ¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ‰˘È¯Ù· ·˙Î ÔΠ.‰�˘Ó ÛÒÎ .20

‰Ê· ˘È˘ ÔÂÈÎ ,‰·È˘‰Ï Íȯˆ ,„ÈÏ ‰„È·‡‰ ‰‡· ‡Ï ÔÈÈ„Ú Ì‡ ۇ .21

.(‡"˜Ò Ì˘) ‰˘È¯„· ·˙Î ÔΠ.‰�˘Ó ÛÒÎ .‰�·È˘È ‡Ï ̇ Ì˘‰ ÏÂÏÈÁ

הלכה למעשה

„ ‰Îω

והרמ"א )סי' שמח ס"ב( פסק שמותר אף.¯ÂÒ‡ ,Â˙ÂÚË‰Ï Ï·‡

ומשמעות המילה 'ומצאתה' היא שהגיעה,'אבידת אחיך ומצאתה

.לידו

25

¯˘Ú „Á‡ ˜¯Ù

‰„È·‡Â ‰ÏÈÊ‚ ˙ÂÎω

„È

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

E�BaLÁ

¿ ¿ ∆ ÏÚL

«∆ ‰‡¯

≈ ¿ ,χ¯NÈ

≈ »¿ƒ BÏ ¯Ó‡iL

« …∆ CȯˆÂ

ƒ»¿ .ÂÈχÓ

» ≈≈ ‰ÚËÂ

»»¿ ÔBaLÁ

¿ ∆ ÈBb‰« ‰NÚL

» »∆ ÔB‚k¿ ,„ˆÈk

« ≈ .ה

¯Ó‡

«» ‡Ï

… ̇ƒ Ï·‡

»¬ .¯zÓ

» À ‰Ê∆ ÔB‚k¿ ,EÏ¿ Ô˙B�

≈ È�‡

ƒ¬ ¯ÓB‡

≈ ‰z‡M

» «∆ ‰Ó« ‡l‡

» ∆ ,Ú„BÈ

« ≈ È�ȇÂ

ƒ ≈¿ CÓBÒ

≈ È�‡

ƒ¬

.ÏlÁ˙Ó

≈ « ¿ ƒ ÌÈÓL

ƒ«» ÌL

≈ ‡ˆÓ�Â

»¿ƒ¿ ,B˜„·Ï

¿»¿ ȯÎp‰

ƒ¿»« Ôek˙È

≈«¿ƒ ‡nL

»∆ ,¯eÒ‡» ,Ôk≈ BÏ

̇Â

ƒ¿ .ÊȯÎÓe

ƒ¿« ÏËB�

≈ ,‰„·‡

»≈¬ da» ‡ˆÓe

»» ,χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ‰ˆÁÓe

»¡∆ ÌÈBb

ƒ ‰ˆÁÓe

»¡∆ da» Ôȯc

ƒ» ÌÈÈB‚Â

ƒ ¿ χ¯NiL

≈ »¿ƒ∆ ¯ÈÚƒ .ו

.¯ÈÊÁ‰Ï

ƒ¿«¿ ·iÁ

»« ,‰È�ÓÈÒ

» ∆» ƒ Ô˙�Â

«»¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ‡a»

 ‰Îω

ÌÈ‚ χ¯˘È˘ ¯ÈÚ

. מכשירין פ"ב מ"ח.'ÂÎÂ

.ב- א,בבא מציעא כד

Ê ‰Îω

.'ÂΠ¯ÈÚ‰ ·Â¯ ‰È‰

. א,בבא מציעא כד

Ï·‡

»¬ .ÊȯΉÏ

ƒ¿«¿ ·iÁ

»« ,χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ÌL

» ÌÈÈeˆn‰

ƒ ¿« ·¯L

… ∆ ¯ÈÚ‰

ƒ» ÔÓƒ ÌB˜Óa

»¿ ‡ˆÓ

»» ̇ƒ ,ÌÈÈBb

ƒ ¯ÈÚ‰

ƒ» ·¯… ‰È‰

»» .ז

רמב"ם מבואר

ÏÚ ÏlÁ˙Ó

≈« ¿ ƒ ÌÈÓL

ƒ« » ÌL

≈ ‡ˆÓ�Â

»¿ƒ¿ ,Â˙ÂÚË ˙‡ ÂÏ ¯ÈÊÁÈ

.ÍÎ È„È

 ‰Îω

ÌÈ‚ ‰ˆÁÓ χ¯˘È ‰ˆÁÓ ¯ÈÚ

ÌÈBb

ƒ ̉ ‰ˆÁÓe

»¡ ∆ ,„ÁÈ· da» Ôȯc

ƒ» ÌÈÈB‚Â

ƒ ¿ χ¯NiL

≈ »¿ƒ∆ ¯ÈÚ

ƒ

ÈÎ ,ÊȯÎÓe

ƒ¿« ÏËB�

≈ ,‰„·‡

»≈¬ da» ‡ˆÓe

»» ,χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ‰ˆÁÓe

»¡ ∆

,χ¯˘È Ï˘ ‡È‰ ÂÊ ‰„È·‡ ̇ ‡Â‰ Ϙ˘‰ ˜ÙÒ˘ ÔÂÈÎ

28 ‰„È·‡ ˙·˘‰ ˙ÂÂˆÓ ‰· ÌÈȘÏ ‡¯ÓÂÁÏ ‚‰�Ï ˘È

‡Ó˘ Ϙ˘‰ ˜ÙÒ ˘È ÈÎ ,˘‡ÈÈ˙‰ ‡Ï „·‡Ó‰ Ì‚Â]

Ô˙�Â

«»¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ‡a» ̇Â

ƒ¿ .[29ÂÏ ‰�¯ÈÊÁÈ χ¯˘È Â�‡ˆÓÈ

.30ÂÏ ¯ÈÊÁ‰Ï

ƒ¿«¿ ·iÁ

»« ,‰È�ÓÈÒ

» ∆» ƒ

Ê ‰Îω

Ì˘ ÌÈÈÂˆÓ ÌÈ·¯‰˘ ÌÂ˜Ó ;ÌÈ‚ ‰·Â¯˘ ¯ÈÚ

̇

ƒ ,[ÌÈ‚ ¯ÈÚ‰ È·˘Â˙ ·Â¯ Âȉ -] ÌÈÈBb

ƒ ¯ÈÚ‰

ƒ » ·¯

… ‰È‰

»»

̉ ÌL

» ÌÈÈeˆn‰

ƒ ¿ « ·¯L

… ∆ ¯ÈÚ‰

ƒ » ÔÓ

ƒ ÌB˜Óa

»¿ ‡ˆÓ

»»

‰ ‰Îω

Â�·˘Á ÏÚ ÍÓÂÒ˘ ˘¯ÙÏ Íȯˆ

ÈÂ‚Ï ·È˘‰Ï χ¯˘È‰ Íȯˆ Ôȇ ÔÙ‡ ‰Êȇ· -] „ˆÈk

«≈

‰ÚËÂ

»»¿ ÔBaLÁ

¿ ∆ ÈBb‰

« ‰NÚL

» »∆ ÔB‚k¿ ,[‰Úˢ ‰Ó ˙‡

È‚‰Â ,ÈÂ‚Ï ÔÂÓÓ ·ÈÈÁ ‰È‰ χ¯˘È‰˘ Ô‚Π- ÂÈχÓ

»≈ ≈

˙ÂÁÙ ÂÏ ˙˙Ï Íȯˆ χ¯˘È‰˘ ¯·Ò Ô·˘Á· ‰ÚË

‰‡¯'

≈ ¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ‰ BÏ ¯Ó‡iL

« …∆ CȯˆÂ

ƒ»¿ .ÂÏ ÚÈ‚Ó˘ ‰ÓÓ

‡Â‰ ̇ ÈÓˆÚ· Ú„BÈ

« ≈ È�ȇÂ

ƒ ≈¿ CÓBÒ

≈ È�‡

ƒ¬ E�BaLÁ

¿ ¿ ∆ ÏÚL

«∆

27

, 'EÏ¿ Ô˙B�

≈ È�‡

ƒ¬ ¯ÓB‡

≈ ‰z‡M

» « ∆ ‰Ó

« ‡l‡

»∆ ,‡Ï ‡ ÔÂÎ�

·È˘‰Ï ‡Ï˘ ¯zÓ

» À [ÔÎ ÂÏ ¯Ó‡˘ ‰¯˜Ó· -] ‰Ê∆ ÔB‚k¿

˘¯ÂÙÓ· ÂÏ ¯Ó‡ χ¯˘È‰˘ ÔÂÈ΢ ,Â˙ÂÚË ˙‡ È‚Ï

Ï˘ Â�·˘Á ÏÚ ÍÓÂÒ ‡Â‰Â Ô·˘Á‰ ˙‡ Ú„ÂÈ Â�ȇ˘

χ¯˘È‰ ̇

ƒ Ï·‡

»¬ ,Ì˘‰ ÏÂÏÈÁÏ ˘˘Á ԇΠÔȇ ,È‚‰

˙‡ ÈÂ‚Ï ¯ÈÊÁ‰Ï ÍȯˆÂ ,¯eÒ‡

» ,Ôk≈ BÏ ¯Ó‡

« » ‡Ï

…

¯˘È Ì„‡ ‡Â‰ ̇ B˜„·Ï

¿»¿ ȯÎp‰

ƒ¿»« Ôek˙È

≈«¿ƒ ‡nL

» ∆ ,Â˙ÂÚË

χ¯˘È‰ ̇ ˙‡¯Ï ‰ÚÂËÎ ÂÓˆÚ ‰˘ÂÚ ÔÎÏ ,‡Ï ‡

הערות

Ô·‡Â (‰„È·‡ ‰· ‡ˆÓ ‰"„ ‡ ,„Î ‡ÚÈˆÓ ‡··) ¯‚ȇ ‡·È˜Ú È·¯ Ù"Ú .29

.Ïʇ‰

'ÂΠ'χ¯˘È ‡· ̇Â' Â�È·¯ ÛÈÒ‰˘ ‰Ó ÏÚ ‰Ó˙ Ïʇ‰ Ô·‡· .30

‰„È·‡‰ ÏÚ ÊȯÎÓ˘ ‰·ÈÒ‰˘ ËÂ˘Ù È¯‰˘ ,¯˙È ˙Ù˘ ‡Â‰ ‰¯Â‡ÎÏ˘

È�˘· ı¯È˙ .ÂÏ ¯ÈÊÁÈ ÌÈ�ÓÈÒ Ô˙È χ¯˘È ‡Â·È ̇˘ È„Î ‡È‰

ÔÏ‰Ï ‡Ï‡] ‰Ê¯Î‰ ÔÈ„ ¯ÈÎʉ ‡Ï ÔÈÈ„Ú Â�È·¯˘ ÔÂÈÎ .‡ :ÌÈ�Ù‡

̇˘ ‡È‰ ‰„È·‡ ˙·˘‰ ˙ÂÂˆÓ ÌÂȘ˘ ¯‡·Ï ÔÎ ·˙Î ÔÎÏ ,[‚È ˜¯Ù·

‰·Â¯˘ ¯ÈÚÓ ‰�¢· .· .‰¯ÈÊÁ‰Ï ·ÈÈÁ ÌÈ�ÓÈÒ Ô˙� χ¯˘È ‡·

¯Á‡ ‰„È·‡‰ ˙‡ Ú·˙Ï Ï‡¯˘È ‡· ‡Ï ̇ Û‡ Ì˘ ,χ¯˘È

Ôȇ ÌÈÏÚ·‰ Â‡Â·È˘ „Ú Âψ‡ ‰˜ÈÊÁ‰Ï ‡ˆÂÓ‰ ·ÈÈÁ ÔÈÈ„Ú ,‰Ê¯Î‰‰

Ï˘ ‡Â‰ ̇‰ ˜ÙÒ ˘È˘ ԇΠ,ÂÓˆÚÏ ‰„È·‡‰ ˙‡ ˙Á˜Ï ˙¢¯ ÂÏ

‡"ȉ ‡"Ù ÔÂÓÓ È˜Ê� ˙ÂÎω· ‰‡¯) ‡È‰ Â�È·¯ ˙ËÈ˘ ,χ¯˘È Ï˘ ‡ È‚

ÔÂÓÓ ˙˜ÈÙÒ·˘ („ÂÚ ‡"ȉ Ë"Ù Ì˘ ,Â"‰Â ‰"‰ ·"Ù Ì˘ ,Ì˘ ‰�˘Ó „È‚Ó·Â

˙‡ ¯¯·Ï ¯˘Ù‡˘ ÔÂÈÎ ‰ÈÏÚ ÊÈ¯Î‰Ï Íȯˆ˘ ‡Ï‡ ,‰ÒÈÙ˙ ˙ÏÚÂÓ

ÌÈÎȯˆ Âȉ ÌÈÏÚ·‰˘ ÔÓÊ ¯ÂÚÈ˘ ¯Â·ÚÈ ÊȯÎÈ˘ ¯Á‡Ï Ï·‡ ,˜ÙÒ‰

˜ÈÈ„ ÔÎÏ ,ÂÏ˘ ‡È‰ ȯ‰Â ‡ˆÂÓ‰ ˙ÒÈÙ˙ ˙ÏÚÂÓ ,‡· ‡Ï ‡Â·Ï

Ô˙È ÌÈÏÚ·‰ Â‡Â·È Ì‡˘ È„Î ˜¯ ‡Â‰ ‰Ê¯Î‰‰ ·ÂÈÁ˘ ·Â˙ÎÏ Â�È·¯

ȯ‰ ÌÈÏÚ·‰ ÂÚÈ‚‰ ‡Ï ̇ ,‰„È·‡‰ ˙‡ ÂÏ ¯ÈÊÁÈ ‡ˆÂÓ‰ ,ÌÈ�ÓÈÒ

.ÂÏ˘ ‰Ê

Eȉχ

∆… ¡ '‰ ˙·ÚB˙

«¬ Èk'

ƒ (ÊË ,‰Î Ìȯ·„) ˙ÂϘ˘Ó ˙„ÈÓ ˙˘¯Ù· ¯ÂÓ‡‰

.'ÌÂ˜Ó ÏÎÓ - ÏÂÚ ‰˘ÂÚ ÏÎ' ÛÈÒ‰ ,'ÏÂÚ

∆» ‰NÚ

≈… Ïk

… ‰l‡

∆≈ ‰NÚ

≈… Ïk»

,‡Â‰˘ ÔÙ‡ Ïη ‰¯ÂÒ‡ ÏÂÂÚ ˙ÈÈ˘Ú˘ ‡È‰ ˜ÂÒÙ‰ ˙ÂÚÓ˘Ó ,¯ÓÂÏÎ

.È‚‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ¯ÂÒ‡˘ Ô‡ÎÓ ,ÈÂ‚Ï Ôȷ Ȅ‰ÈÏ ÔÈ·

ÈÂ‚Ï Ú„ÂÂÈ ‡Ï ¯·„‰˘ ‰¯˜Ó· Û‡ È‚‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ¯ÂÒ‡ Â�È·¯ ˙Ú„Ï

˙Ú„Ï Ì�Ó‡ .¯ÂӇΠ,ÌÈ·Â˙Ή ÔÓ „ÓÏ� ¯·„‰Â ,'‰ ÏÂÏÈÁ ‰È‰È ‡ÏÂ

˜¯ ‡Â‰ È‚‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ¯ÂÒȇ‰ (ÏÂÎÈ ‰"„ · ,‚Ș ‡Ó˜ ‡··) ˙ÂÙÒÂ˙‰

ÏÂÏÈÁ ‰Ê· ‰È‰È Â˙‡ ‰Úˉ χ¯˘È‰˘ ÈÂ‚Ï Ú„ÂÂÈ˘ ˘˘Á ˘È˘ ̘ӷ

¯Âˉ ˜ÒÙ ÔΠ.È‚‰ ˙‡ ˙ÂÚË‰Ï ¯˙ÂÓ ,‰Ê ˘˘Á Ôȇ˘ ̘ӷ ͇ ,'‰

‰�˘Ó ÌÁÏ ,(Î"Ò È"Ù ‡Ó˜ ‡··) ‰ÓÏ˘ Ï˘ ÌÈ Ù"Ú .(·"Ò ÁÓ˘ 'ÈÒ Ó"ÂÁ)

'ÈÒ Ó"ÂÁ) Í"˘· ,(·"‰ ‡"Ù) ÏÈÚÏ ‰�˘Ó ÛÒη ‰‡¯ Ìχ] .Ïʇ‰ Ô·‡Â

.[(‡ ,‚Ș ‡Ó˜ ‡··) ‰„˘ ÈÓ¯ӷ (·"˜Ò Ë�˘

‡�‰Î ·¯˘ ‰˘ÚÓ ‡·ÂÓ (· ,‚Ș ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚· Â�È·¯ ȯ·„ ¯Â˜Ó· .27

‡˜ ÍÏÚ„ ÈÊÁ' ‡�‰Î ·¯ ÂÏ ¯Ó‡Â ,‰ÚË È‚‰Â ,È‚‰ ÌÚ Ô·˘Á ÂÏ ‰È‰

ÔÙ‡· ˜¯ ˙¯˙ÂÓ È‚ ˙ÂÚˢ Ô‡ÎÓ ,[ÍÓÂÒ È�‡ ÍÈÏÚ˘ ‰‡¯ -] '‡�ÎÈÓÒ

ȯ‰ ,‰�˘Ó „È‚Ó‰ ‰˘˜‰Â .ÂÈÏÚ ÍÓÂÒ ‡Â‰˘ ÂÏ ¯Ó‡ χ¯˘È‰˘

.ÔÈ„‰ ÔÓ ‡Ï ˙„ÈÒÁ ˙„ÈÓÓ ÔÎ ‰˘Ú ‡�‰Î ·¯˘ ÁÎÂÓ (Ì˘) ‡¯Ó‚·

.Â�È·¯ ȯ·„ ı¯È˙ Â˙ÈÈ˘Â˜ ¯Â‡È· ÌÈ�ÂÈÚ· ‰‡¯Â

.Ïʇ‰ Ô·‡ Ù"Ú .28

הלכה למעשה

. אך כתב שיש אומרים שאסור להטעותו ורק אם טעה מעצמו מותר,להטעות את הגוי באופן שלא יוודע לו ולא יהא חילול השם

26

ÂË

¯˘Ú „Á‡ ˜¯Ù

‰„È·‡Â ‰ÏÈÊ‚ ˙ÂÎω

ÔȘÈÊ�

ÌÈa¯‰L

ƒ «»∆ ÌB˜Ó» Ïηe

»¿ ,„ÈÓz

ƒ » ÌL

» ÔÈÈeˆÓ

ƒ ¿ ÌÈÈBb‰L

ƒ «∆ ˙BL¯„Ó

»¿ƒ Èz··e

≈»¿ ˙BiÒ�Î

ƒ≈¿ Èz·a

≈»¿ ÌÈÏB„b

ƒ ¿ ‰ÈËÏÙe

»¿«¿ ‰È˯Òa

»¿ «¿ƒ ‡ˆÓ

»» ̇ƒ

ÈBb ¯ÓB‡

≈ ‡e‰L

∆ È�tÓ

≈¿ ƒ ,‰ÏÙpLk

»¿»∆ ¿ ‰pnÓ

»∆ƒ L‡È˙�

≈»¿ƒ ȯ‰L

≈¬∆ ,‰È�ÓÈÒ

» ∆» ƒ Ô˙�Â

«»¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ‡a» elÙ‡Â

ƒ ¬« ,BlL

∆ ‰‡Èˆn‰

» ƒ¿« ȯ‰

≈¬ ,ÌL

» ÔÈÈeˆÓ

ƒ ¿

|.d‡ˆÓ

»»¿

רמב"ם מבואר

˙ÂÚÈ·˜· Ì˘ ÌÈ·˘Âȉ ÌÈÈ‚‰ ÂÏȇ ,ÏÏÙ˙‰Ï „ÂÓÏÏ

ÌÈÈÂÎÈÒ‰ ·Â¯ ÔÎÏ ,Ì˘ ˘È ‰Ó ÌȘ„· ¯ÂÓ˘Ï

‰Ê ȯ‰Â ,χ¯˘È‰ ‡Ï ‰‡ÈˆÓ‰ ˙‡ ‡ˆÓÈ ÌÈÈ‚‰˘

„·‡Ó‰Â ,ÌÈ‚ ̉ Ì˘ ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯˘ ÌÂ˜Ó ÂÓÎ

ÌÈa¯‰L

ƒ «» ∆ ÌB˜Ó

» Ïηe

»¿ ,[39ÔÏ‰Ï ¯‡Â·ÓÎ ,˘‡ÈÈ˙Ó

Â�Èȉ] Ì˘ ÌÈÈÂˆÓ ÌÈ·¯˘ ÌÂ˜Ó Ïη ÔΠ- ÌL

» ÔÈÈeˆÓ

ƒ ¿

È�·Ó ÌÈ·¯˘ ̘ӷ ‡ÏÈÓÓ ,ÌÈ‚ ̉ ¯ÈÚ‰ ·Â¯ ¯˘‡Î

̉ Ì˘ ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯ Ì˙Ò‰ ÔÓ ,Ì˘ ÌÈÈÂˆÓ ¯ÈÚ‰

Ô˙�Â

«»¿ χ¯NÈ

≈ »¿ƒ ‡a» elÙ‡Â

ƒ¬« ,BlL

∆ ‰‡Èˆn‰

» ƒ ¿ « ȯ‰

≈¬ ,[40ÌÈ‚

,‰„È·‡‰ ˙‡ ÂÏ ·È˘‰Ï ·ÈÈÁ ‡ˆÂÓ‰ Ôȇ ,‰È�ÓÈÒ

» ∆» ƒ

È�tÓ

≈¿ƒ ,‰ÏÙpLk

»¿»∆ ¿ „ÈÓ ‰pnÓ

»∆ ƒ L‡È˙�

≈»¿ƒ ‡Ó˙ÒÓ È¯‰L

≈¬ ∆

‡Ï d‡ˆÓ

»» ¿ ÈBb˘ ¯·˙ÒÓ˘ ÂÓˆÚÏ ¯ÓB‡

≈

∆

‡e‰L

41

|. ÂÏ ‰�·È˘È

¯Á‡Ó ÈÎ ,‡ˆÓ˘ ‰„È·‡‰ ÏÚ ÊȯΉÏ

ƒ¿«¿ ·iÁ

»« ,31 χ¯NÈ

≈ »¿ƒ

,χ¯˘È ̉ ‰„È·‡‰ ‰‡ˆÓ� · ̘ӷ ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯˘

„·‡Ó‰ Ì‚Â] 32ÈÂ‚Ó ‡Ï χ¯˘ÈÓ ‰ÏÙ�˘ ˙ÂÏ˙Ï ˘È

χ¯˘È ‰˙‡ ‡ˆÓÈ Èχ˘ ·˘ÂÁ ÈÎ ˘‡ÈÈ˙‰ ‡Ï

ͯ„ -] ‰È˯Òa

»¿ «¿ƒ ‰˙‡ ‡ˆÓ

»» ̇

ƒ Ï·‡

»¬ ,[33 ÂÏ ‰�¯ÈÊÁÈÂ

‰·Á¯ -] ‰ÈËÏÙe

»¿«¿ [34¯ÈÚÏ ¯ÈÚÓ ˙Îω˘ ‰Ï„‚

·Â¯˘ ÌÈÏB„b

ƒ ¿ [35 ‰¯ÂÁÒÏ ÌÈ·¯ ‰· ÌȈ·˜˙Ó˘

ÔÓ ,ÌÈ‚ ¯ÈÚ‰ ·Â¯˘ ÔÂÈÎ ÈÎ] ÌÈ‚ ̉ Ì˘ ÌȇˆÓ�‰

,36[ÌÈ‚ ̉ ‰ÈËÏÙ·Â ‰È˯ҷ ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯ Ì‚ Ì˙Ò‰

χ¯˘È Ï˘ 37˙BL¯„Ó

»¿ƒ Èz··e

≈»¿ ˙BiÒ�Î

ƒ≈¿ Èz·a

≈»¿ ‡

¯ÂÓ˘Ï Ì˙‡ ÌÈ·È˘ÂÓ ÈÎ „ÈÓz

ƒ » ÌL

» ÔÈÈeˆÓ

ƒ ¿ ÌÈÈBb‰L

ƒ «∆

38

·Â¯˘ Û‡Â] ˙¢¯„Ó‰ È˙·Â ˙ÂÈÒ�Ή È˙· ÏÎ ˙‡

˜¯ Ì˘ Ìȇ· χ¯˘È‰ ͇ ,χ¯˘È ̉ Ì˘ ÌȇˆÓ�‰

הערות

ÌȯÁ‡ ÔÓÈ˙ „È È·˙Î ÁÒÂ�· Ìχ .ÌÈȈӉ ÌÈÒÂÙ„· ‡Â‰ ÔΠ(˙ÏÈ˘

.'˙¢¯„Ó È˙·Î ˙ÂÈÒ�Î È˙·Î' ‡È‰ ‡Ò¯È‚‰ (˜"ȯ ˙¯Â„‰Ó)

Âȉ ,¯ÈÚÏ ıÂÁÓ Âȉ ˘¯„Ó‰ È˙·Â ˙Ò�Ή È˙·˘ Ì�ÓÊ· ¯·Â„Ó .38

‡ ,„Î ‡ÚÈˆÓ ‡··) È"˘¯ Ù"Ú .̉ÈÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ÌÈ‚ Ì˘ ·È˘Â‰Ï ÌÈÎȯˆ

.(È·˙È„ ‰"„

ȘÂÓ� (È˙· ‰"„ Ì˘) Ô"¯ ,(‡˙˘‰ ‰"„ ‡ ,„Î ‡ÚÈˆÓ ‡··) ‡"·˘¯ Ù"Ú .39

.(Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,‚È Ì˘) ÛÒÂÈ

‰"„) ‰˘ÓÏ ‰Îω· ‰‡¯ Ìχ .(ÈÓ� ‰Ê ‰"„) ÍÏÓ‰ ¯‡· Ù"Ú .40

.(‚ ˙‡ Ê 'ÈÒ ˙Â‡ÈˆÓ Âχ ,ÍÈȯ) Ô¯‰‡ ¯·„· „ÂÚ ‰‡¯Â .(¯˘Ù‡Â

‰„È·‡‰ ÏÚ ÊÈ¯Î‰Ï Í¯Âˆ Ôȇ ,ÌÈ‚ ̉ Ì˘ ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯˘ ‰¯˜Ó· .41

,¯Ó‡� (Ì˘) ‡¯Ó‚· Ìχ ,χ¯˘ÈÓ ‡Ï ÈÂ‚Ó ‰ÏÙ�˘ ˙ÂÏ˙Ï ˘È˘ Ì¢Ó

ÌÈ˘‡ÈÈ˙Ó ÌÈÏÚ·‰˘ È�ÙÓ ‰„È·‡‰ ˙‡ ·È˘‰Ï Íȯˆ Ôȇ˘ ,Â�È·¯ ·˙Î ÔÎÂ

ÏÚ·˘ ‡] χ¯˘ÈÓ ‰ÏÙ� ‰„È·‡‰˘ ÚÂ„È Ì‡ ÂÏÈÙ‡˘ ¯ÓÂÏ È„Î ,‰�ÓÓ

ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,[‰„È·‡‰ ÏÚ· ‡Â‰˘ ˙‡„· ÚÂ„È˘ ÍÎ ,ÌÈ�ÓÈÒ Ô˙Â� ‰„È·‡‰

ÈÎ ‰�ÓÓ ˘‡ÈÈ˙‰ „·‡Ó‰ ȇ„¢ ÌÂ˘Ó ‰„È·‡‰ ˙‡ ÂÏ ·È˘‰Ï ͯˆ Ôȇ

χ¯˘È ‰�‡ˆÓÈ Ì‡ ÂÏÈه ,ÂÏ ‰�¯ÈÊÁÈ ‡Ï ‰„È·‡‰ ˙‡ ‡ˆÓÈ È‚˘ ¯·Ò

̉ Ì˘ ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯˘ ¯Á‡Ó È‚ Ï˘ ‰„È·‡‰˘ ‰Ï˙È ÈÎ ÂÏ ‰�¯ÈÊÁÈ ‡Ï

‡·· ,˜'ȈÈÈ·ÂÏÂÒ) ÌȯÂÚÈ˘ ˙ÂÓÈ˘¯· ‰‡¯Â .(ÈÎ ‰"„ Ì˘) ˙ÂÙÒÂ˙‰ Ù"Ú .ÌÈ‚

.‰Ê· Â�È·¯ ˙Ú„· ·˙΢ ‰Ó (ÔÈÈÚ ‰�‰Â ‰"„ · ,‚Î ‡ÚȈÓ

¯ÈÚ‰ È·˘Â˙ ·Â¯ ̇ Ï·‡ ,χ¯˘È ·Â¯ ˘È ÌÂ˜Ó Â˙‡· ̇ ‡˜Â„ .31

.‰ÈÏÚ ÊȯΉÏÓ ¯ÂËÙ ,‰ˆÁÓ ÏÚ ‰ˆÁÓ ˘È ‰‡ÈˆÓ‰ ̘ӷ ÌÈ‚ ̉

‰ˆÁÓ ÏÚ ‰ˆÁÓ ÌÂ˜Ó Â˙‡·Â χ¯˘È ¯ÈÚ‰ È·˘Â˙ ·Â¯ ̇ ,ÍÙÈ‰Ï ÔÎÂ

.(‰ ˙‡ Ë�¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ‰˘È¯Ù .ÊÈ¯Î‰Ï ·ÈÈÁ ,ÌÈ‚

,'·Â¯‰ ¯Á‡ ÌÈÎω ,·Â¯˜Â ·Â¯' ‡Â‰ ÏÏΠȯ‰ ,¢˜‰ ÌÈ�¯Á‡‰ .32

.˙‡Ê ¯¯·Ï ÌÈί„ È˙˘ ˘È ,‡· ‡Â‰ ÔÎÈ‰Ó Â· ÌȘÙÂÒÓ˘ ¯·„ ,¯ÓÂÏÎ

ÁÈ�‰Ï - '·Â¯˜' (· .·Â¯‰ ÔÓ ‡· ¯·„‰˘ ÁÈ�‰Ï - '·Â¯' È„È ÏÚ (‡

˙‡ ˙¯˙ÂÒ ÌÈί„‰ È˙˘Ó ˙Á‡ ÏΠ.·Â¯˜‰ ÌÂ˜Ó‰Ó ‡· ¯·„‰˘

ÔÈ„‰ ‡Â‰ ÔΠ̇ .[(Á"ȉ Â"ËÙ) ÔÏ‰Ï ‰‡¯] ·Â¯‰ ¯Á‡ ÌÈÎω ,‰˙¯È·Á

̘ӷ ‰„·‡˘ Â�Èȉ ,'·Â¯˜'‰Ó ‰ÚÈ‚‰ ‰„È·‡‰˘ ÁÈ�� ̇ Ì�Ó‡ ,Ô‡Î

̉ ÌÂ˜Ó Â˙‡· ÌȇˆÓ�‰ ·Â¯ ÈÎ ,ÊÈ¯Î‰Ï ·ÈÈÁ ,˙‡ˆÓ� ‡È‰ ·

È˘�‡ ·Â¯Ó ‰ÚÈ‚‰ ‰„È·‡‰˘ ÁÈ�‰Ï '·Â¯'‰ ¯Á‡ ˙ÎÏÏ ˘È ͇ ,χ¯˘È

.ÌÈ�ÂÈÚ· ‰‡¯Â .ÌÈ‚ ̉ ¯ÈÚ‰ È˘�‡ ·Â¯Â ,¯ÈÚ‰

.(‰"˜Ò Ì˘) Ú"ÓÒ (‚"Ò Ë�¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ÍÂ¯Ú ÔÁÏ¢ .33

.(‡ÈË¯Ò ‰"„ ‡ , ˙·˘) È"˘¯ .34

.(‡ÈËÏÙ ‰"„ Ì˘) Ì˘ È"˘¯ .35

˙È·‰ ȯ·„Ó ‰ÏÂÚ ÔΠ.(ԇΠÌ"·Ó¯‰ ÏÚ ,χË�ʯ) ÍÏÓ‰ ¯‡· Ù"Ú .36

.‰˘ÓÏ ‰Îω· ‰‡¯ Ìχ .Â�È·¯ ˙Ú„· (‚"Ò Ë�¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ÛÒÂÈ

È"¯ - ˜ÈÂ„Ó Ì"·Ó¯ ˙¯Â„‰Ó) ÌÈÈ�ÓÈ˙ „È È·˙Î ‰ÓÎ ÁÒÂ� ÈÙÏ ‡Â‰ ÔÎ .37

הלכה למעשה

˘„˜ ȯÙÒ ‡ˆÓ

חייב,וכתב הרמ"א )שם( שיש אומרים שאם מצא ספרי קודש

משום שרק ישראל קונים ספרים,להשיב אף במקום רוב גוים

אלו וגם הבעלים אינם מתייאשים מהם כיון שאף אם גוי ימצא

יכריז עליהם הקונה ]ע"פ הסמ"ע )שם,אותם וימכרם לישראל

.[(סק"ח

Ê ‰Îω

,'ÂΠÌÈÏ„‚ ‰ÈËÏÙ ‰È˯ҷ ‡ˆÓ ̇ ,'ÂΠÌÈ‚ ¯ÈÚ‰ ·Â¯ ‰È‰

וכתב.ÂÏ˘ ‰‡ÈˆÓ‰ ȯ‰ ,Ì˘ ÔÈÈÂˆÓ ÌÈ·¯‰˘ ÌÂ˜Ó ÏηÂ

שדין זה הוא רק באבידה שיש לתלות,(בשו"ע )סי' רנט ס"ג

משום שיאוש שלא מדעת אינו,שהמאבד ידע מיד בנפילתה

.[(יאוש ]ע"פ הסמ"ע )שם סק"ז

27

הרמב"ם המבואר – ספר נזיקין חלק א'

בספר כלולים פסקי הרמב"ם בהלכות נזקי ממון ,ובהלכות גניבה.

פירוט תוכן הפרסומים ועבודת המכון ביחס אליהם

פסקי ההלכה של הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' נקבצו ונאספו מתוך כל ספרות

חז"ל ,וסודרו על ידו במיון מוקפד ובסדר מדוייק ומאורגן לפרטי פרטים .יצירתו של

הרמב"ם כוללת עבודת מחקר מעמיקה בסוגיות התלמוד ,הכרעות מחודשות והבנות

מקוריות במחלוקות התנאים והאמוראים .דקדוקו הלשוני הוא בתכלית הדקדוק,

ומנוסח בלשון קצר וצח להפליא.

היצירה המופלאה של מכון הרמב"ם המבואר היא ,חיבור ביאור בהיר ומזוקק,

רהוט ותמציתי ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי הרמב"ם ,ומשולב בתוך לשונו

של הרמב"ם ,במלאכת מחשבת.

בנוסף נתחברו ע"י המכון ארבעה מדורים נוספים ,וכפי שנפרט:

א] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר

לעומק בענינים הקשורים עדיין לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ב] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן

ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב ,והמשנה ברורה.

ג] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על

מנת להעשיר את ידיעותיו.

ד] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים אודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר

הראשונים .והרחבת הדברים לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים

מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

להלן פירוט תחומי וסוגי עבודות העריכה במכון:

• לימוד הסוגיות בעיון .לצורך העריכה וכתיבת הביאורים יש ללמוד את

הסוגיא לעומק ולרוחב .להקיף את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא,

ללמוד את דעת רבינו הרמב"ם בהתאם לכך .לגשת לכתיבת הביאור

בדקדוק מקסימלי בדבריו.

• בדיקת המקורות .ענין יסודי בעבודת העריכה הוא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס הפוסקים ופרשני הש"ס ,ככל שניתן.

א

28

• כתיבת הביאור .נוסח הביאור חייב בראש ובראשונה להשתלב בשיטתו

ובלשונו הצחה של הרמב"ם .יש להקפיד שהביאור יהיה בהיר רהוט

ומבורר ,בלשון קלה ותמציתית.

• תיאום ואחידות .התוכן הכתוב מועבר ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו

להביא לכך שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת

בכל הסדרה.

• ביקורת .בכל שלבי הביקורת וההגהה מושקעים משאבים רבים ,ללא

חסכון בזמן ,על מנת להביא לכך שהתוצאה תהיה מושלמת ומרהיבת עין.

• תרשימים ומפות .לצרכי המחשה ישנם איורים ותרשימים רבים בספרי

'הרמב"ם המבואר' ,כמו למשל בהלכות סוכה שההמחשות הינם חלק

בלתי נפרד מלימוד ההלכה .הגדילו לעשות במכון ,במבוא הנרחב להלכות

קידוש החודש ,בו באו באריכות והרחבה רבה ,תרשימים ומפות רבים,

הדמיות של מערכת השמים ,המחשות של מעקב אחר תופעות

אסטרונומיות ועוד.

הפעילות הכבירה

במסגרת "מכון הרמב"ם המבואר"

הינה תרומה אדירה למחקר התורני ולציבור הלומדים

חיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל הדורות -הרמב"ם ,הלא הוא ספר 'משנה

תורה' ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו אח ורע בכל רחבי

הספרות התורנית העניפה.

יצירתו רבת המימדים ,היא ספר הספרים של פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל

תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

מטרתו של "מכון הרמב"ם המבואר" היא ,להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל

לומד ,באמצעות בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי

הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים ותלמידי

חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

עשרים הכרכים של "הרמב"ם המבואר" שכבר יצאו לאור ,ומעשירים את ארון

הספרים היהודי בכל מקום בעולם ,חוללו מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד

היד נטויה להשלים את הסדרה בכ 8-כרכים נוספים .בכך ,נתקרבו קהלים רבים

במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

ב

29

היחודיות שביצירה המופלאה ' -הרמב"ם המבואר'

ספרי ה'י"ד החזקה' להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,כאשר

תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,צוללים לעומק דבריו ודולים פנינים

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו .בנוסף כאמור ,דבריו הינם תמצית התורה

שבעל פה כולה – הלכה למעשה.

משכך ,נוצר קושי רב להוגים בספר ,ובפרט ללומדים בקביעות ,לבוא לידי הבנה

מושלמת .באמצעות המדורים המגוונים שיצרו וערכו חוקרי מכון הרמב"ם המבואר,

נוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,להבנת דברי הרמב"ם כל אחד כפי

מעלתו ודרגתו.

גולת הכותרת היא ללא ספק הביאור המשולב ,כי במומחיותם השכילו העורכים

למזג תמהיל נכון שממנו נוצר סגנון בהיר מזוקק ורהוט ,כך שלימוד הרמב"ם כעת

הינו ממש שוה לכל נפש.

מנגד ,תלמידי חכמים החפצים ללמוד את דברי הרמב"ם לעומקם ,יעיינו במדור

'עיונים' ,שבו הובאו דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי

הספרות התורנית העניפה ,להרחבת הסוגיות .כמו כן נעזרים המה בשאר המדורים:

'הלכה למעשה'' ,מקורות' ,ו'הערות' ,המעשירים את ידיעותיו של הלומד.

שכר פעולתו של המכון הוא ,בראותנו את עשרות כרכי הרמב"ם המבואר נפוצים

בכל אתר .זהו חלקנו מכל עמלנו בידענו כי טובי הלומדים קובעים את סדר לימודם

בספרי הרמב"ם המבואר .מרווים המה את צמאונם ומעשירים את ידיעותיהם

בתלמוד ובהלכה ,ובזכות זו אף לדורות הבאים לא תשכח התורה מפי זרעו.

ג

30

לספר זה לא קיים תוכן ענינים

33

עו ָלם

שם ה' ֵאל ֹ

ְּב ׁ ֵ

הַ ט לִ ִּבי ֶאל ֵע ְד ֹו ֶת ָ

יך ְו ַאל ֶאל ּ ָבצַ ע

יקין

שר ְוה ּוא סֵ פֶ ר נְ זִ ִ

סֵ פֶ ר ַאחַ ד ָע ָׂ

•

כות ְ ּגנֵבָ ה,

מוןִ ,הלְ ֹ

כות נִ זְ ֵקי ָמ ֹ

כו ָתיו חָ מֵ ׁשְ ,וזֶה ה ּוא ִס ּד ּו ָרןִ :הלְ ֹ

ִהלְ ֹ

ירת נֶפֶ ׁש.

רוצֵ חַ ּו ְׁש ִמ ַ

כות ֹ

חובֵ ל ּו ַמ ִּזיקִ ,הלְ ֹ

כות ֹ

כות ְ ּג ֵזלָה וַ אֲ בֵ ָדהִ ,הלְ ֹ

ִהלְ ֹ

•

שהְ ,וזֶה הוּא ְפ ָר ָטן) :א( ִ ּדין הַ ּ ׁש ֹור) .ב(

ֵש ִּב ְכלָ לָן ַא ְר ּ ַבע ִמ ְצ ֹוות ֲע ׂ ֵ

מון .י ׁ

כות נִ זְ ֵקי ָמ ֹ

ִהלְ ֹ

ִ ּדין הַ הֶ ְב ֵער) .ג( ִ ּדין הַ ּב ֹור) .ד( ִ ּדין הַ ְב ָע ָרה.

שהְ .וזֶה

שהְ ,וחָ מֵ ׁש ִמ ְצ ֹוות לֹא ַת ֲע ׂ ֶ

שבַ ע ִמ ְצ ֹוותְׁ ,ש ּ ֵתי ִמ ְצ ֹוות ֲע ׂ ֵ

יֵש ִּב ְכלָלָ ן ׁ ֶ

כות ְ ּגנֵבָ הׁ .

ִהלְ ֹ

לות) .ד(

מון) .ב( ִ ּדין הַ ַּג ָּנב) .ג( לְ צַ ֵ ּדק הַ ּמֹאזְ נַ יִ ם ִעם הַ ִּמ ְׁש ָק ֹ

שלּ ֹא לִ גְ נֹב ָמ ֹ

הוּא ְפ ָר ָטן) :א( ׁ ֶ

שלּ ֹא יִ ְהיֶ ה לְ ָא ָדם ֶאבֶ ן וָ ֶאבֶ ןֵ ,איפָ ה ְו ֵאיפָ ה ַאף ַעל

לות) .ה( ׁ ֶ

שה ָעוֶ ל ְּב ִמ ּד ֹות ו ְּב ִמ ְׁש ָק ֹ

שלּ ֹא יַ ֲע ׂ ֶ

ֶׁ

שלּ ֹא לִ גְ נֹב נְ פָ ׁש ֹות.

שלּ ֹא יַ ִּסיג ְ ּגבוּל) .ז( ׁ ֶ

נו ֵתן ּ ָבהֶ ם) .ו( ׁ ֶ

לו ֵקחַ ְו ֹ

ינו ֹ

ש ֵא ֹ

ּ ִפי ׁ ֶ

שהְ ,וחָ מֵ ׁש ִמ ְצ ֹוות לֹא

שבַ ע ִמ ְצ ֹוותְׁ ,ש ּ ֵתי ִמ ְצ ֹוות ֲע ׂ ֵ

יֵש ִּב ְכ ָללָן ׁ ֶ

כות ְ ּג ֵזלָה וַ אֲ בֵ ָדהׁ .

ִהלְ ֹ

שלּ ֹא

שלּ ֹא ל ְַחמֹד) .ד( ׁ ֶ

ַע ׁשֹק) .ג( ׁ ֶ

שלּ ֹא לִ גְ זֹל) .ב( ׁ ֶ

שהְ .וזֶה הוּא ְפ ָר ָטן) :א( ׁ ֶ

ַת ֲע ׂ ֶ

שלּ ֹא ל ֲ

שלּ ֹא יִ ְת ַע ּלֵם ִמן הָ אֲ בֵ ָדה) .ז( לְ הָ ִׁשיב הָ אֲ בֵ ָדה.

לְ ִה ְת ַאו ֹּות) .ה( לְ הָ ִׁשיב ֶאת הַ ְ ּגזֵלָה) .ו( ׁ ֶ

רו.

מון חֲבֵ ֹ

או ַמ ִּזיק ָמ ֹ

רו ֹ

חובֵ ל ּ ַבחֲבֵ ֹ

שה ַאחַ תְ ,ו ִהיא ִ ּדין ֹ

חובֵ ל ו ַּמ ִּזיקִ .מ ְצוַ ת ֲע ׂ ֵ

כות ֹ

ִהלְ ֹ

שר

שהְ ,ו ֶע ׂ ֶ

שבַ ע ִמ ְצ ֹוות ֲע ׂ ֵ

ֵש ִּב ְכלָ לָן ְׁשבַ ע ֶע ְׂש ֵרה ִמ ְצ ֹוותֶ ׁ ,

ירת נֶפֶ ׁש .י ׁ

רוצֵ חַ ּו ְׁש ִמ ַ

כות ֹ

ִהלְ ֹ

רוצֵ חַ ֶ ,א ּלָא

שלּ ֹא לִ ַ ּקח ּכֹפֶ ר לְ נֶפֶ ׁש ֹ

שלּ ֹא לִ ְרצֹחַ ) .ב( ׁ ֶ

שהְ .וזֶה הוּא ְפ ָר ָטן) :א( ׁ ֶ

ִמ ְצ ֹוות לֹא ַת ֲע ׂ ֶ

רוצֵ חַ

שלּ ֹא יו ַּמת הָ ֹ

שלּ ֹא לִ ַ ּקח ּכֹפֶ ר לִ ְמחֻ ַ ּיב ָּגלוּת) .ה( ׁ ֶ

רוצֵ חַ ִּב ְׁשגָ גָ ה) .ד( ׁ ֶ

לות הָ ֹ

יו ָּמת) .ג( לְ הַ גְ ֹ

רו ֵדף.

שלּ ֹא לָחוּס ַעל הָ ֹ

רו ֵדף) .ז( ׁ ֶ

של ֹ

ידה ּ ַב ִ ּדין) .ו( לְ הַ ִּציל הַ ִ ּנ ְר ָ ּדף ְּבנַ ְפ ׁש ֹו ׁ ֶ

ש ִּי ְרצַ ח ,ק ֶֹדם ֲע ִמ ָ

ְּכ ׁ ֶ

ַערֹף ֶאת הָ ֶעגְ לָה

ַעמֹד ַעל ָ ּדם) .ט( לְ הַ ְפ ִר ׁ

)ח( ׁ ֶ

יש ָע ֵרי ִמ ְקלָט וּלְ כַ ֵ ּון לָהֶ ם הַ ֶ ּד ֶר ְך) .י( ל ֲ

שלּ ֹא ל ֲ

ַע ׂש ֹות

שלּ ֹא ל ִׂ

או ָת ּה ַק ְר ַקע ְולֹא ִתז ַָּרע) .יב( ׁ ֶ

יֵעבֵ ד ְּב ֹ

ּ ַב ָּנחַ ל) .יא( ׁ ֶ

ָשים ָ ּד ִמים) .יג( ל ֲ

שלּ ֹא ָ

34

של ּ ַב ֶ ּד ֶר ְך) .טז( לִ ְטעֹן ִע ּמ ֹו.

ש ִ ּנ ְכ ׁ ַ

שלּ ֹא יַ ְכ ִׁשיל ּ ָת ִמים ּ ַב ָ ּדבָ ר) .טו( לִ ְפרֹק ִעם ִמי ׁ ֶ

ַמ ֲע ֶקה) .יד( ׁ ֶ

לו.

או ְויֵ ל ְֵך ֹ

ש ֹ

שלּ ֹא יַ ִ ּניחֶ נּ ּו ּ ַב ֶ ּד ֶר ְך נִ ְבהָ ל ְּב ַמ ּׂ ָ

)יז( ׁ ֶ

שה,

ש ׁש ֶע ְׂש ֵרה ִמ ְצ ֹוות ֲע ׂ ֵ

ּשל ִֹׁשים ,מֵ הֶ ן ׁ ֵ

ש ׁש ו ְׁ

ָלות ְּבסֵ פֶ ר זֶה ׁ ֵ

נִ ְמ ְצא ּו ּ ָכל הַ ִּמ ְצ ֹוות הַ ִ ּנ ְכל ֹ

שה.

ְו ֶע ְׂש ִרים ִמ ְצ ֹוות לֹא ַת ֲע ׂ ֶ

35

ÂË

ÔÂÓÓ È˜Ê� ˙ÂÎω

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÔBÓÓ» ȘÊ�

≈¿ƒ ˙BÎω

¿ƒ

‡ ‰Îω

בבא.'ÂΠ‰ÈÁ ˘Ù� ÏÎ

שם.( ב )במשנה,קמא טו

. ב, שם יז.( א )במשנה,יז

.dpyn cibn

דּיןƒ ( )ג.ההבער

≈¿ ∆ « דּיןƒ ( )ב.דּין «השּׁוֹרƒ ( )א:פרטן

» »¿ וזה הוּא

∆¿ .עשׂה

≈ ¬ מצווֹת

¿ ƒ ארבּע

« ¿« בּכללן

»»¿ƒ ≈ישׁ

.בּפרקים ≈אלּוּ

ƒ »¿ƒ מצווֹת ≈אלּוּ

¿ ƒ וּבאוּר

≈ .ההבערה

»»¿ « « דּיןƒ ( )ד.«הבּוֹר

פרק ראשון

,˜Èf‰

ƒƒ Ì�BÓÓ

» » ȯ‰L

≈¬∆ ,ÌlLÏ

≈ «¿ ÔÈ·iÁ

ƒ»« ÌÈÏÚa‰

ƒ »¿« ,‰˜Èf‰L

» ƒƒ∆ Ì„‡

»» ÏL

∆ B˙eL¯a

¿ƒ ‡È‰L

ƒ∆ ‰iÁ

»« LÙ�

∆∆ Ïk» .א

‡Ï

… ,ÛBÚ» ‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

»≈¿ ¯‡L

»¿ „Á‡Â

»∆¿ ¯BM‰« „Á‡

»∆ .e‰Ú¯

≈≈ ¯BL ˙‡∆ Lȇƒ ¯BL ÛbÈ

…ƒ Èkƒ ¯Ó‡pL

«¡∆∆

.‰Â‰a

∆… « ‡l‡

» ∆ ¯BLa¿ ·e˙k‰

»« ¯ac

≈ƒ

רמב"ם מבואר

ÔBÓÓ

» ȘÊ�

≈¿ƒ ˙BÎω

¿ƒ

Á‚�˘ ¯Â˘ ,Ô¯˜ -] ¯BM‰

« ȘÊ� ÔÈcƒ (‡) :Ô˯Ù

» »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ

∆¿ .‰NÚ

≈ ¬ ˙BˆÓ

¿ƒ Úa¯‡

« ¿« [ÂÏÏÎ� Âχ ˙ÂÎω· -] ÔÏÏÎa

»»¿ƒ LÈ≈

3

2

ÔÈcƒ (‚) . [‰ÎÂÏȉ ͯ„· ‡ ,‰ÏÈ· È„È ÏÚ ‰˜Èʉ˘ ‰Ó‰· Â�Èȉ , Ï‚¯Â Ô˘ -] ¯Ú·‰‰

≈¿∆ « ȘÊ� ÔÈcƒ (·) .1 [ÂÈ�¯˜·

.el‡

≈ ÌȘ¯Ùa

ƒ»¿ƒ el‡

≈ ˙BˆÓ

¿ ƒ ¯e‡·e

≈ .[˘‡‰ -] ‰¯Ú·‰‰

»»¿« « ȘÊ� ÔÈcƒ („) .¯Ba‰

« ȘÊ�

פרק ראשון

e‰Ú¯

≈≈ ¯BL ˙‡

∆ Lȇ

ƒ ¯BL ÛbÈ

…ƒ 7 Èk'

ƒ (‰Ï ,‡Î ˙ÂÓ˘) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆

‡ ‰Îω

ȯ‰ ,'‚ 'BtÒk

¿« ˙‡

∆ eˆÁÂ

»¿ ÈÁ‰

« « ¯BM‰

« ˙‡

∆ e¯ÎÓe

¿» ,˙ÓÂ

≈»

8

ۇ . ˜Ê�‰ ˙‡ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ ˜Èʉ Â¯Â˘˘Î Ì‚˘ ˘¯ÂÙÓ

„Á‡Â

» ∆¿ ¯BM‰

« „Á‡

» ∆ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,'¯Â˘' ¯Îʉ ˜ÂÒÙ·˘

¯‡˘Ï ,¯Â˘Ï ‰Â˘ „Á‡ ÔÈ„ - ÛBÚ» ‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

» ≈¿ ¯‡L

»¿

9

, ÌÏ˘Ï Ì‰ÈÏÚ· ÌÈ·ÈÈÁ ˜Èʉ ̇˘ ,ÛÂÚ ‰ÈÁ ‰Ó‰·

˜ÂÒÙ·˘ ‰·È҉ - ‰Â‰a

∆… « ‡l‡

»∆ ¯BLa¿ ·e˙k‰

»« ¯ac

≈ ƒ ‡Ï

…Â

Â�ÂÓÓ È˜Ê� ÏÚ ÌÂÏ˘˙ ·ÂÈÁ

Ì„‡

»» ÏL

∆ 4 B˙eL¯a

¿ƒ ‡È‰L

ƒ ∆ [ÈÁ ÏÚ· -] ‰iÁ

»« LÙ�

∆∆ Ïk»

ÔÈ·iÁ

ƒ»« ÈÁ-ÏÚ·‰ Ï˘ ÌÈÏÚa‰

ƒ»¿« ,ÔÂÓÓ Â‡ Ì„‡ ‰˜Èf‰L

» ƒƒ ∆

,˜Ê�‰ ˙‡ ˜ÊÈ�‰ ÔÂÓÓ‰ ÏÚ·Ï Â‡ ˜ÊÈ�‰ Ì„‡Ï ÌlLÏ

≈« ¿

5

ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ ,˜Èʉ ÂÙ‚ ̇˘ Ì˘Î ,˜Èf‰

ƒƒ Ì�BÓÓ

» » ȯ‰L

≈¬ ∆

,6 ˜Ê�‰ ˙‡ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ ˜Èʉ Â�ÂÓÓ Ì‡ Ì‚ ÍÎ ,˜Ê�‰ ˙‡

הערות

ÌȘÒÂÙ‰ ͯ„ Ï"ÊÁ Ï˘ Ìί„ Ôȇ˘ (‚Ù¯ ÏÏÎ ÛÂÒ „ÂÓÏ˙‰ ÈÏÏÎ) È·ÏÓ

Ì˘ ÔÈÈÚ .ÔÂ˘Ï ÈÈÂ�È˘· ‡·Â‰ ÌÈ˙ÈÚÏ ,ÌȘÂÒÙ‰ ÔÂ˘Ï ˙‡·‰· ˜„˜„Ï

.[(79 'Ú‰ 103 'ÓÚ ‚Î ˜ÏÁ) ˙ÂÁÈ˘ È˘Ϸ „ÂÚ ‰‡¯Â .‰·Á¯‰·

ÌÂÏ˘˙‰Â ,˜Ê� ȈÁ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ˘ ˜Èʉ˘ Ì˙ ¯Â˘· ¯·„Ó ‰Ê ˜ÂÒÙ .8

‰¯Ú‰) Ì˘ ‰¯Ú‰·Â (‚ ‰Îω) ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â ,˜Èʉ˘ ¯Â˘‰ Ï˘ ÂÙÂ‚Ó ‡Â‰

.˜ÂÒÙ‰ ¯Â‡È· (17

·Â˙Ή ÏÚ (·-‡ ,„� ‡Ó˜ ‡··) Ï"ÊÁ ˙˘¯„Ó ‡Â‰ Â�È·¯ ȯ·„ ¯Â˜Ó .9

ÏÙ�Â

«»¿ '‚ ¯Ba Lȇ

ƒ ÁzÙÈ

«¿ƒ ÈÎÂ'

ƒ¿ („Ï-‚Ï ,‡Î ˙ÂÓ˘) ¯Â· ÈÓÂÏ˘˙ ˙˘¯Ù·

¢¯„ ,'‚ 'ÂÈÏÚ·Ï

»»¿ƒ ·ÈLÈ

ƒ» ÛÒk

∆∆ ÌlLÈ

≈«¿ ¯Ba‰

« ÏÚa

«« .¯BÓÁ

¬ B‡ ¯BM ‰nL

»»

ÌÂÈÒ· ȯ‰˘ ,‡˜Â„ Â‡Ï '¯BÓÁ

¬ B‡ ¯BM' ÈÎ (· ,„� ‡Ó˜ ‡··) ÌÈÓÎÁ

·ÈÈÁ ÌÈÏÚ· ÂÏ ˘È˘ Ï΢ ÚÓ˘Ó 'ÂÈÏÚ·Ï

»»¿ƒ ·ÈLÈ

ƒ» ÛÒk'

∆∆ ¯Ó‡� ·Â˙Ή

¯·È„˘ ÌÂ˘Ó '¯ÂÓÁ ‡ ¯Â˘' ‰¯Â˙ ‰¯ÈÎʉ˘ ‰Ó ,˜Ê�· ¯Â·‰ ÏÚ·

ÛbÈ

…ƒ Èk'

ƒ (‰Ï ,‡Î ˙ÂÓ˘) ·Â˙Ή Ì‚˘ Â�È·¯ „ÓÏ Ô‡ÎÓ .‰Â‰· ·Â˙Ή

‡ÏÂ'

… ¿ (ÂÏ Ì˘) ·Â˙Ή ͢Ӊ· ¯Ó‡� ȯ‰˘ ,‡˜Â„ Â‡Ï ‡Â‰ '‚ '¯BL

‰Ó ,ÂȘÊ�· ÂÈÏÚ· ·ÈÈÁ ,ÌÈÏÚ· ÂÏ ˘È˘ Ï΢ ÚÓ˘Ó 'ÂÈÏÚa

»»¿ ep¯ÓLÈ

∆¿ ¿ƒ

Ó"ÂÁ) ÛÒÂÈ ˙È· Ù"Ú .‰Â‰· ·Â˙Ή ¯·È„˘ ÌÂ˘Ó '¯Â˘' ‰¯Â˙ ‰¯ÈÎʉ˘

.(Â�È·¯ ¯Ó‡˘ ‰Ó ‰"„ ‡"Ò ËÙ˘ 'ÈÒ

‡ '¯Â˘' ̉· ¯ÎÊ�˘ ˙¯ÓÏ˘ ÔÈÂ‡Ï ‰ÓÎ ‰�ÂÓ (Ì˘) ‰�˘Ó‰ ,‰�‰Â

,˙·˘Ó ˙‡Ê „ÓÏ (Ì˘) ‡¯Ó‚·Â .ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯‡˘Ï ÔÈ„‰ ‡Â‰ '¯ÂÓÁ'

¯‡˘Ï ÔÈ„‰ ‡Â‰Â 'E¯ÓÁÂ

¿… ¬« E¯BLÂ'

¿ ¿ („È ,‰ Ìȯ·„) ¯Ó‡� ˙·˘·˘ Ì˘Î˘

ÔÈ„‰ ‡Â‰ ,['EzÓ‰a

∆ ¿ ∆¿ ÏÎÂ'

»¿ (Ì˘) ˜ÂÒÙ‰ ͢Ӊ· ˘¯ÂÙÓÎ] ÌÈÈÁ ÈÏÚ·

ÔÈ„‰ ‡Â‰ ,'¯ÂÓÁ' ‡ '¯Â˘' Ì· ‰˘¯ÈÙ ‰¯Â˙‰˘ ˙¯ÓÏ ,Âχ ÔȇϷ

ÌÈ·¯ ÌÈ˘¯ÙÓ .[„ÂÓÈω ÔÙ‡ ‡¯Ó‚· Ì˘ ÔÈÈÚÂ] ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯‡˘Ï

.(ȯ·„ ‰�‰ ‰"„ · ‰Îω ÔωÏ) Ïʇ‰ Ô·‡ Ù"Ú .1

(„ ,·Î ˙ÂÓ˘) ˜ÂÒÙ‰ ÔÂ˘Ï Ù"Ú ‡Â‰ ,Ï‚¯Â Ô˘ ȘÊ�Ï '¯Ú·‰' ÈÂ�ÈΉ .2

ȘÊ� -] ¯Ú·e

≈ƒ B¯ÈÚa

ƒ¿ ˙‡

∆ [Ï‚¯ ȘÊ� -] ÁlLÂ

«ƒ ¿ ,̯Î

∆∆ B‡ ‰„N

∆» Lȇ

ƒ ¯Ú·È

∆¿« Èk'

ƒ

.[15 ‰¯Ú‰ ÔÏ‰Ï ‰‡¯] '¯Á‡

≈ « ‰„Na

≈¿ ƒ [Ô˘

.(Ì˘) Ïʇ‰ Ô·‡ Ù"Ú .3

ÂÏ ÍÈÈ˘ Â�ȇ ÈÁ-ÏÚ·‰˘ ÔÙ‡· Ì‚ ÈÎ ,˜ÈÈ„Ï ˘È 'Â˙¢¯·' ÔÂ˘Ï‰Ó .4

.ÂȘÊ� ÏÚ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ Â˙¢¯· ‡Â‰˘ ¯Á‡Ó ,‰¯ÈÓ˘ ÂÈÏÚ Ï·È˜ ˜¯ ‡Ï‡

Ìȯ·„Ï Á¯Î‰· ‰�ÂÂΉ Ôȇ '˜Èʉ Ì�ÂÓÓ È¯‰˘' ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ·˙΢ ‰ÓÂ

Ï˘ Â˙¢¯· ‡Â‰˘ ÔÂÓÓ Ì‚ ‡Ï‡ ,Â�ÂÓÓ Ì‰Â ÌÈÏÚ·‰ χ ÌÈÎÈÈ˘‰

'Â�ÂÓÓ' ·˘Á� ‡Â‰ ȯ‰ ,ÔÂÓÓ‰ ÏÚ ‰¯ÈÓ˘ ÂÈÏÚ Ï·È˜˘ Â�Èȉ Ì„‡

˙·È˙� ȯÂÚÈ˘· ·˙Î ‰Ê ÔÈÚΠ.Ïʇ‰ Ô·‡ Ù"Ú .ÔȘÈÊ� ÈÓÂÏ˘˙ ÔÈ�ÚÏ

.ÌÈ�ÂÈÚ· „ÂÚ ‰‡¯Â .(„ ˙‡ ‡ 'ÈÒ ‡Ó˜ ‡··) ÌÂÏ˘

Ì˘) Ë"�¯‚‰ È˘Â„ÈÁ ,(‡ 'ÈÒ ‡Ó˜ ‡··) Ù˜˘ ˘"¯‚‰ È˘Â„ÈÁ] ÌÈ�¯Á‡‰ .5

¯˜ÈÚ Ì‡‰ ,˜ÈÊÓ‰ ÔÂÓÓ· ÌÈÓÂÏ˘˙‰ ·ÂÈÁ „ÂÒÈ· ¯˜Á [„ÂÚ (‡ 'ÈÒ

˜Èʉ È‡¯Î Â¯Ó˘ ‡Ï ̇ ,˜ÈÊÈ ‡Ï˘ Â�ÂÓÓ ÏÚ ¯ÂÓ˘Ï ‡Â‰ ·ÂÈÁ‰

˜Èʉ Â�ÂÓÓ˘ ¯·„‰ ÌˆÚ˘ ‡ .Â˙¯ÈÓ˘· Ú˘Ù˘ ˙ÓÁÓ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ

ÒÂ�‡˘ ÌÂ˘Ó ÌÂÏ˘˙Ó ¯ËÙ� ȇ¯Î Â¯Ó˘ ̇˘ ‡Ï‡ ,·ÂÈÁ‰ ˙·ÈÒ ‡Â‰

ÌÏ˘Ï ÌÈ·ÈÈÁ ÌÈÏÚ·‰' Â�È·¯ Ô¢ÏÓ ÈÎ („È ˙‡) Ïʇ‰ Ô·‡· ·˙Π.‡Â‰

˜Èʉ Â�ÂÓÓ˘ ¯·„‰ ÌˆÚ˘ ,È�˘‰ ÔÙ‡ΠÚÓ˘Ó ,'˜Èʉ Ì�ÂÓÓ È¯‰˘

ȯÂÚÈ˘· „ÂÚ ‰‡¯Â .‰Ê· Íȯ‡‰˘ Ì˘ ÔÈÈÚ .ÌÂÏ˘˙‰ ˙·ÈÒ ‡Â‰

.ÂÊ ‰¯È˜Á· Íȯ‡‰˘ (‡ 'ÈÒ ‡Ó˜ ‡··) ÌÂÏ˘ ˙·È˙�

.Ïʇ‰ Ô·‡ Ù"Ú .6

„È· ·˙Î ¯·Î Ìχ .' ˙ÙÒÂ˙· '¯ÂL ÛbÈ

…ƒ ÈÎÂ'

ƒ¿ ‡Â‰ ˜ÂÒÙ‰ Ô¢Ï] .7

36

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÔÂÓÓ È˜Ê� ˙ÂÎω

ÊË

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

‰Ï·L

»¿»∆ ‰Ó‰a

»≈¿ ÔB‚k¿ ,d˙i¯a

»»ƒ¿ ‚‰�Ók

«¿ƒ¿ „ÈÓz

ƒ » Ô˙BNÚÏ

» ¬« dk¯cL

» ¿«∆ Ìȯ·„a

ƒ» ¿ƒ ‰˜Èf‰

» ƒƒ ̇ƒ ,ÌlLÓ

≈ « ¿ ‰nÎÂ

»«¿ .ב

,ÂÈÒÎ�aL

»»¿ƒ∆ ‰Ùi‰

∆»« ÔÓƒ ÌÏL

≈ » ˜Ê�

∆∆ ÌlLÏ

≈ «¿ ·iÁ

»« ,dÎel‰

» ƒ C¯„a

∆∆¿ dÏ‚¯a

»¿«¿ ‰˜Èf‰

» ƒƒ B‡ ¯ÈÓÚ

ƒ » B‡ Ô·z

∆∆

|.ÌlLÈ

≈ «¿ BÓ¯k

¿« ·ËÈÓe

« ≈ e‰„N

≈» ·ËÈÓ

« ≈ ¯Ó‡pL

«¡∆∆

·iÁ

»« ,CL�

«» B‡ Á‚pL

«»∆ ¯BL ÔB‚k¿ ,̉a

∆» ‰˜Èf‰Â

» ƒƒ¿ Ì˙BNÚÏ

» ¬« „ÈÓz

ƒ » dk¯c

» ¿« ÔȇL

≈∆ ÌÈNÚÓ

ƒ ¬« ˙NÚÂ

» »¿ ˙pL

»ƒ ̇Â

ƒ¿

.'B‚¿ BtÒk

¿« ˙‡∆ eˆÁÂ

»¿ ÈÁ‰

«« ¯BM‰« ˙‡∆ e¯ÎÓe

¿» ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,BÓˆÚ

¿ « ˜Èfn‰

ƒ«« ÛebÓƒ ˜Ê�

∆∆ ȈÁ

ƒ¬ ÌlLÏ

≈ «¿

· ‰Îω

בבא.'ÂΠÌÏ˘Ó ‰ÓÎÂ

שם.( ב )במשנה,קמא טז

, שם טז.( ב )במשנה,טו

. א, שם ה,ב

רמב"ם מבואר

ÂӯΠ·ËÈÓ ‰„˘ ·ËÈÓ' ‰¯Â˙ ‰¯Ó‡Â ,‰˙Èȯ· ‚‰�ÓÎ

|.ÂÈÒÎ�·˘ ¯Á·ÂӉ ·ÂË‰Ó ‡ÏÓ ÌÂÏ˘˙ Â�Èȉ ,'ÌÏ˘È

ÌÈNÚÓ

ƒ ¬ « [‰˙˘Ú ‰˙�È˘ -] ˙NÚÂ

» »¿ ˙pL

»ƒ ‰Ó‰·‰ ̇Â

ƒ¿

È„È ÏÚ - ̉a

∆» ‰˜Èf‰Â

» ƒƒ¿ Ì˙BNÚÏ

» ¬« „ÈÓz

ƒ » dk¯c

» ¿« ÔȇL

≈∆

¯Â˘ ‡ Ì„‡ CL�

« » B‡ Á‚pL

«»∆ ¯BL ÔB‚k¿ ,Âχ ÌÈ˘ÚÓ

ÏÚ·Ï Â‡ ˜ÊÈ�˘ Ì„‡Ï ÌlLÏ

≈« ¿ ‰Ó‰·‰ ÏÚ· ·iÁ

»« ,¯Á‡

È„È ÏÚ ‰˘Ú�˘ ˜Ê�

∆∆‰ ÈÂÂ˘Ó ÈˆÁ

ƒ¬ ˜¯ ˜ÊÈ�˘ ÔÂÓÓ‰

ÏÚ· - BÓˆÚ

¿« ˜Èfn‰

ƒ« « ÛebÓ

ƒ ‡Â‰ ‰Ê ÌÂÏ˘˙ ,Â˙Ó‰·

˙‡ ÏËÂ� ˜ÊÈ�‰ ‡Ï‡ ,ÂÒÈÎÓ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ Â�ȇ ‰Ó‰·‰

Â�ȇ ˜Èʉ˘ ¯Â˘‰ ̇Â] ˜Èʉ˘ ¯Â˘‰ ÛÂ‚Ó ˜Ê�‰ ȈÁ

˙ÂÓ˘) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆ ,[˜ÊÈ�‰ „ÈÒÙ‰ ,˜Ê�‰ ȈÁ ¯ÂÚÈ˘Î ‰Â˘

e¯ÎÓe

¿» ˙ÓÂ

≈» e‰Ú¯

≈≈ ¯BL ˙‡

∆ Lȇ

ƒ ¯BL 16ÛbÈ

…ƒ ÈÎÂ'

ƒ¿ (‰Ï ,‡Î

ÌÂÏ˘˙‰˘ ȯ‰ ,'B‚¿ 'BtÒk

¿« ˙‡

∆ eˆÁÂ

»¿ ÈÁ‰

«« ¯BM‰

« ˙‡

∆

˜ÊÈ�‰Â Â˙‡ ÌȯÎÂÓ˘ È„È ÏÚ -] ˜ÈÊÓ‰ ¯Â˘‰ ÛÂ‚Ó ‡Â‰

ȈÁ ¯ÂÚÈ˘Î ,[‰¯ÈÎÓ‰ ˙¯ÂÓ˙ Ï·˜˙‰˘ ÛÒÎ‰Ó ÏËÂ�

.17['ÂÙÒÎ ˙‡ ˆÁÂ' -] ˜Ê�‰

,ȈӉ ‚‰�Ó· ˜ÒÂÚ ˜ÂÒÙ‰˘ È�ÙÓ ‡È‰ ¯Â˘ ¯ÎÊ�

.10ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯‡˘·Ó ¯˙ÂÈ Ìȯ¢· ˘Ó˙˘‰Ï ÌÈÏÈ‚¯Â

· ‰Îω

ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ ‰ÓÎ

Ìȯ·„a

ƒ» ¿ƒ ‰˜Èf‰

» ƒƒ ̇

ƒ ,‰˜Èʉ Â˙Ó‰·˘ ÈÓ ÌlLÓ

≈« ¿ ‰nÎÂ

»«¿

11

, [‰Ú·ËÓ-] d˙i¯a

»»ƒ¿ ‚‰�Ók

«¿ƒ¿ „ÈÓz

ƒ » Ô˙BNÚÏ

» ¬« dk¯cL

» ¿«∆

ÌÚ ¯ˆ˜�‰ ‰‡Â·˙‰ ‰�˜ -] Ô·z

∆∆ ‰Ï·L

»¿» ∆ ‰Ó‰a

» ≈¿ ÔB‚k¿

13

12

Ï˘ [ ‰‡Â·˙ ÈÏ·˘ ˙„‚‡ -] ¯ÈÓÚ

ƒ» B‡ ,[ ˙ÏÂ·È˘‰

ÏÚ· ·iÁ

»« ,dÎel‰

» ƒ C¯„a

∆∆¿ dÏ‚¯a

»¿«¿ ‰˜Èf‰

» ƒƒ B‡ ,¯Á‡ Ì„‡

ÌÂÏ˘˙ ,˜Ê�‰ È¢ ÏÎ ˙‡ - ÌÏL

≈» ˜Ê�

∆∆ ÌlLÏ

≈« ¿ ‰Ó‰·‰

¯Á·ÂӉ ·ÂË‰Ó - ÂÈÒÎ�aL

»»¿ƒ∆ ‰Ùi‰

∆»« ÔÓ

ƒ ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ ‰Ê

¯Ú·e

≈ƒ B¯ÈÚa

ƒ¿ ˙‡

∆ ÁlLÂ'

«ƒ ¿ :(„ ,·Î ˙ÂÓ˘) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆ ,14 ÂÈÒÎ�·˘

‰Ê ˜ÂÒÙ ,'ÌlLÈ

≈«¿ BÓ¯k

¿« ·ËÈÓe

« ≈ e‰„N

≈» ·ËÈÓ

« ≈ ¯Á‡

≈ « ‰„Na

≈¿ ƒ

‰„˘Ó ‰Ï·˘ ‡ ‰ÎÂÏȉ ͯ„ ‰˜Èʉ˘ ‰Ó‰·· ¯·„Ó

„ÈÓ˙ ˙¢ÚÏ ‰Î¯„˘ Ìȯ·„ ̉ ,15¯Á‡ Ì„‡ Ï˘

הערות

‰‡¯Â ,(·"Ó „"ÎÙ ˙·˘ ‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰ .¯ÈÓÚ ÈÓ„ ‰"„ ‡ ,Î ‡Ó˜ ‡·· È"˘¯) ˘˜

.(·"‰ ‚"Ù) ÔÏ‰Ï ‰�˘Ó ÛÒη ‰�˘Ó „È‚Ó·

Ôȇ˘Î ‰Ê ÏΠ.(„"Ó ‡"Ù ‡Ó˜ ‡··) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .14

ÌÈÏËÏËÓ Â�ÓÓ Ìȷ‚ ̇ Ï·‡ ,ÂÈ˙ÂÚ˜¯˜Ó Ìȷ‚ ÔÈ„ ˙È·Â ÔÈÏËÏËÓ ÂÏ

·ÂÁ ˙‡ ÌÏ˘Ï ÏÂÎÈ ‡Ï‡ ,̉·˘ ¯Á·ÂÓ‰Ó ‡˜Â„ ÌÏ˘Ï Íȯˆ Â�ȇ

,'·ËÈÓ'Ï ÌÏÂÚÏ ·˘Á� ÏËÏËÓ‰ ¯·„˘ ÔÂÈÎ ,ÔÈ·ÂÒ Ô‚Π,Ú¯‚ ¯·„· Û‡

̘ÓÏ ÂÎÈÏÂ‰Ï ¯˘Ù‡ ,ÌÈÂÒÓ Ì˜ӷ ˙ÂϘ· ¯ÎÓ� Â�ȇ ̇ Û‡˘ ÔÂÈÎ

Â�È·¯ ȯ·„ (‡ ,Ê ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú .˙ÂϘ· ¯ÎÓ� ‡Â‰ ·˘ ¯Á‡

.(È"‰ Á"Ù) ÔωÏ

‰Ó‰·‰˘ -] Ï‚¯‰ ‰Ê 'ÁÏ˘Â'˘ ¯‡Â·Ó (‡ ,‚ Y · ,· ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚· .15

‰ÈÚ˘È) ¯Ó‡�˘ Ï‚¯ ψ‡ ÁÂÏÈ˘ ÔÂ˘Ï Â�‡ˆÓ Ô΢ ,[‰ÎÂÏȉ ͯ„· ‰˜ÈÊÓ

‰˜ÈÊÓ ‰Ó‰·‰˘ -] Ô˘‰ ‰Ê '¯Ú·Â' ,'¯BÓÁ‰Â

¬ «¿ ¯BM‰

« Ï‚¯

∆∆ ÈÁlLÓ'

≈¿« ¿ :(Î ,·Ï

¯Ó‡�˘ ÂÓÎ ,‰ÏÈ· ψ‡ ¯ÂÚÈ· ÔÂ˘Ï Â�‡ˆÓ Ô΢ ,[‰ÏÈ· È„È ÏÚ

'Bnz

À „Ú

« ÏÏb‰

»»« ¯Ú·È

≈«¿ ¯L‡k

∆ ¬« ÌÚ·¯È

»¿ »» ˙È·≈ ȯÁ‡

≈¬ « Èz¯Ú·e'

ƒ ¿«ƒ (È ,„È ‡ ÌÈÎÏÓ)

˙‡ ¯Ú·‡ ÍÎ ,ÌÈÏÏ‚Ï ÂÎÙ‰ ÂÈÙ· Ï·Ӊ ˙‡ ¯Ú·Ó Ï·‰˘ ÂÓÎ -]

.[Ì˘ È"˘¯ .ÌÚ·¯È ˙È·

‰Ê ˜ÂÒÙ· ͇ ,Ô¯˜· ‡Ï ‰Ó‰·‰ Û‚· ‡È‰ '‰ÙÈ‚�' ÏÏΠͯ„· .16

.60 ‰¯Ú‰ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ ,Ô¯˜· ‰ÁÈ‚�Ï ‡È‰ 'Û‚È'· ‰�ÂÂΉ

ȯ·„· ‡·ÂÓ‰] ˜ÂÒÙ‰ ¯Â‡È·· Ìȇ�˙ ˜ÏÁ� (‡ ,„Ï ‡Ó˜ ‡··) ‰�˘Ó· .17

¯È‡Ó È·¯ ˙Ú„Ï .'BtÒk

¿« ˙‡

∆ eˆÁÂ

»¿ ÈÁ‰

« « ¯BM‰

« ˙‡

∆ e¯ÎÓe'

¿» [ԇΠÂ�È·¯

‡Â‰ Ì‚ ‰Â˘˘ ¯Â˘ Á‚� ÌÈ˙‡Ó ‰Â˘ ¯Â˘˘ ‰¯˜Ó· ¯·„Ó ˜ÂÒÙ‰

,ÌÈËÙ˘Ó] ‡˙ÏÈÎÓ‰ Ù"Ú) ¯ÙÒ ˙ȯ˜ ,(· ˜"Ò Ì˘) Ú"ÓÒ ,(‡ ˜"Ò Ì˘) ‰˘È¯„]

‡··) ˙ÂÙÒÂ˙· ‡Â‰ ÔΠ.(‡"˜Ò Ì˘ Ó"ÂÁ) ‡"¯‚‰ ,([È ‰˘¯Ù ÔȘÈÊ�„ ‡˙ÎÒÓ

˙·˘Ó ÌÈ„ÓÏ Â�ÂÓÓ È˜Ê� ÔÈ�ÚÏ Û‡˘ ·˙Î [(ÔÏ ÚÓ˘Ó ‡˜ ‰"„ · ,ÊÈ ‡Ó˜

‰˘È¯„· Ì˘ ÔÈÈÚÂ] .ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯‡˘ ÔÈ„‰ ‡Â‰ ‡Ï‡ ‡˜Â„ Â‡Ï '¯Â˘'˘

ÈÏÚ· ¯‡˘Ï ÔÈ„‰ ‡Â‰˘ „ÂÓÏÏ ÌÈÓÎÁ ÂίˆÂ‰ ¯Â· ÔÈÈ�ÚÏ˘ ÌÚˉ

Á"·· ‰‡¯Â .[˙·˘Ó ˙‡Ê „ÓÏ ‡Ï ,'‚ '¯Ba‰

« ÏÚa'

«« ˜ÂÒÙ‰Ó ÌÈÈÁ

.̉ȯ·„· Ô„˘ ‰Ó (‡"˜Ò Ì˘)

.(¯Ó‡ ‰"„ · ,„� ‡Ó˜ ‡··) ȯȇӉ Ù"Ú .10

‡·˘ ÚÓ˘Ó 'ÂΠ'ÌÏ˘Ó ‰ÓÎÂ' Â�È·¯ Ô¢ÏÓ È¯‰ ,‰Ó˙ Ïʇ‰ Ô·‡‰ .11

Èk'

ƒ ˜ÂÒÙ‰ ˙‡ ˜¯ Â�È·¯ ‡È·‰ Ì˘ ȯ‰Â ,‰�¢‡¯‰ ‰Îω‰ ˙‡ ˘¯ÙÏ

Ï˘ ˙˜Èʉ È�È„ ˙‡ ‡È·‰ ԇΠÂÏȇ ,Ô¯˜ ȘÊ�· ˜ÒÂÚ˘ '‚ '¯BL ÛbÈ

…ƒ

ı¯È˙ .Ï‚¯Â Ô˘ ȘÊ�· ˜ÒÂÚ‰ ˜ÂÒÙ‰ ˙‡ ̄˜ ‡È·‰Ï ÂÏ ‰È‰Â ,Ï‚¯Â Ô˘

ÂÓˆÚ È�Ù· ˜ÂÒÙ Íȯˆ [Ï‚¯Â Ô˘ ,Ô¯˜] ¯Â˘‰ ȘÊ� È‚ÂÒÓ „Á‡ Ï΢ Û‡˘

‡Ï' (‡ ,· ‡Ó˜ ‡··) ‰�˘Ó· ¯‡Â·ÓÎ] È�˘‰Ó „Á‡ „ÂÓÏÏ ¯˘Ù‡ ȇÂ

Ï΢ ‰¯Â˙‰ ‰˘¯ÈÙ˘ ¯Á‡Ï ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,['ÂΠ'‰Ú·Ó‰ ȯ‰Î ¯Â˘‰ ȯ‰

,'˜ÈÊÓ‰ ¯Â˘' Ï˘ ‡Â‰ „Á‡ ÔÈ„ ÏΉ ȯ‰ ,ÌÈÓÂÏ˘˙· ÌÈ·ÈÈÁ ¯Â˘‰ ȘÊ�

˙˘¯Ù· Ô¢‡¯‰ ˜ÂÒÙ‰ ‡Â‰] '‚ '¯BL ÛbÈ

…ƒ Èk'

ƒ ˜ÂÒÙ‰Ó Í˘Ó� Ì�È„Â

.„ÂÚ Ì˘ ÔÈÈÚ ,[˜ÈÊÓ‰ ¯Â˘

(Ï·˜Ó‰ ‰"„ ‡ ,‚˜ ‡ÚÈˆÓ ‡·· .‰¯ÈÎ ‰"„ · ,ÂÏ ˙·˘) ˙ÂÙÒÂ˙ Ù"Ú .12

.(Ô·˙ ‰"„ ,Ì˘ ‡ÚÈˆÓ ‡··) ‡"·ËȯÂ

‡Â‰˘ ÌÈ˘¯ÙÓ ˘È .(‡Î ,Ë Â‰ÈÓ¯È .Ê ,ËΘ ÌÈω˙) ÔÂȈ ˙„ÂˆÓ Ù"Ú .13

הלכה למעשה

· ‰Îω

, אין דנים דין זה ]אך אם תפס הניזק אין מוציאים מידו,שנסמכו

.[(ראה בהלכה למעשה להלן )פ"ב ה"ו

כתב בשו"ע )חו"מ.˜Ê� ȈÁ ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ ,'ÂΠ˙˘Ú ˙�È˘ ̇Â

בימינו שאין לנו דיינים,סי' א ס"א( כי כיון שחצי נזק קנס הוא

37

ÊÈ

ÔÂÓÓ È˜Ê� ˙ÂÎω

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

‚ ‰Îω

בבא.'ÂΠ¯Â˘ „ˆÈÎ

. ב,קמא לד

„ ‰Îω

.'ÂΠ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ‰

.( ב )במשנה,בבא קמא טו

, יט- א, שם יז. ב,שם טז

ב, שם נה.`"xbd xe`ia .ב

.fer lcbn .()במשנה

¯BM‰« ÏÚa

«« ,‰Úa¯‡

»» ¿« ‰ÂL

»» ‰Ï·p‰

»≈¿« ȯ‰Â

≈¬« ,B˙ÈÓ‰Â

ƒ¡∆ ÌȯNÚ

ƒ¿ ∆ ‰ÂL

∆» ¯BLÏ¿ Á‚pL

«»∆ ‰‡Ó

»≈ ‰ÂL

∆» ¯BL „ˆÈk

« ≈ .ג

e¯ÎÓe

¿» ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,˜Èf‰L

ƒƒ∆ ¯BM‰« ÛebÓƒ ‡l‡

» ∆ ÌlLÏ

≈ «¿ ·iÁ

»« B�ȇÂ

≈¿ ,˜Êp‰

∆∆« ȈÁ

ƒ¬ ‡e‰L

∆ ,‰�BÓL

» ¿ ÌlLÏ

≈ «¿ ·iÁ

»«

Ôȇ≈ ,‰‡Ó

»≈ ‰ÂL

»» ‰Ï·p‰Â

»≈¿«¿ ,ÌÈ˙‡Ó

ƒ« » ‰ÂL

∆» ¯BLÏ¿ ÌȯNÚ

ƒ¿ ∆ ‰ÂL

∆» ¯BL ˙ÈÓ‰

ƒ≈ ̇ƒ ,CÎÈÙÏ

» ƒ¿ .ÈÁ‰

«« ¯BM‰« ˙‡∆

e‰Á˜

≈ » ,EÈ�ÙÏ

∆»¿ ˜Èf‰L

ƒƒ∆ ¯BL ȯ‰

≈¬ BÏ ¯ÓB‡

≈ ‡l‡

» ∆ ,ÌÈMÓÁ

ƒ ƒ¬ Èσ Ôz≈ ÈÁ‰

«« ÏÚ·Ï

««¿ ¯ÓBÏ

« ÏBÎÈ» ‰Ï·p‰

»≈¿« ÏÚa

««

.‰Êa

∆» ‡ˆBik

≈ « Ïk» ÔÎÂ

≈¿ .¯�Èc

» ƒ ‡l‡

» ∆ ‰ÂL

∆» B�ȇ≈ elÙ‡

ƒ ¬ ,CÏÂ

≈»

‰NÚÓ

∆ ¬« ‰NÚÂ

» »¿ ‰pLÓ‰Â

∆« ¿«¿ .„ÚeÓ

» ‡¯˜p‰

»¿ƒ« ‡e‰ ,B˙i¯a

»ƒ¿ ‚‰�Ók

«¿ƒ¿ „ÈÓz

ƒ » B˙BNÚÏ

¬« Bk¯cL

¿«∆ ‰NÚÓ

∆ ¬« ‰NBÚ‰

∆ » .ד

,‰pLÓ‰

∆« ¿« ‰ÊÂ

∆¿ .Ìz» ‡¯˜p‰

»¿ƒ« ‡e‰ ,CL�

«» B‡ Á‚pL

«»∆ ¯BL ÔB‚k¿ ,„ÈÓz

ƒ » Ôk≈ ˙BNÚÏ

¬« B�ÈÓƒ Ïk» C¯c

∆∆ ÔȇL

≈∆

רמב"ם מבואר

˜Èf‰L

ƒƒ ∆ ‰Ê ¯BL ȯ‰

≈¬' ˙Ó˘ ¯Â˘‰ ÏÚ·Ï ˜Èʉ˘ ¯Â˘‰

Ú·˙Ï ÏÂÎÈ Í�ȇ Â˙‡ Á˜ -] 'CÏÂ

≈» e‰Á˜

≈ » ,EÈ�ÙÏ

∆»¿

¯�Èc

» ƒ ‡l‡

»∆ ‰ÂL

∆» B�ȇ

≈ ˜Èʉ˘ ¯Â˘‰ ̇ elÙ‡

ƒ¬Â ,[¯˙ÂÈ

ÏÎÓ ,¯�È„Ó ¯˙ÂÈ ‰·¯‰ ‰Â˘ ˙Ó‰˘ ¯Â˘‰ ÂÏȇÂ

Â¯Â˘ ˙‡ Ô˙Â�˘ Íη ¯ËÙ� ˜ÈÊÓ‰ ¯Â˘‰ ÏÚ· ̘Ó

.¯˙ÂÈ ‡Ï „Á‡ ¯�È„ ˜¯ ϷȘ ˜ÊÈ�‰˘ ˙¯ÓÏ ,˜ÊÈ�Ï

¯ÂÚÈ˘˘ ‰¯˜Ó Ïη ÔÈ„‰ ÔΠ- ‰Êa

∆» ‡ˆBik

≈ « Ïk» ÔÎÂ

≈¿

¯Â˘‰ ˙‡ ÏËÂ� ˜ÊÈ�‰ ,˜ÈÊÓ‰ ¯Â˘‰ ÈÂÂ˘Ó ‰Â·‚ ˜Ê�‰

.ÍÎÓ ¯˙ÂÈ Ú·˙Ï ÏÂÎÈ Â�ȇ ˜Èʉ˘

„ ‰Îω

„ÚÂÓÂ Ì˙

„ÈÓz

ƒ » B˙BNÚÏ

¬« Bk¯cL

¿«∆ ‰NÚÓ

∆ ¬ « ‰NBÚ‰

∆ » ÈÁ ÏÚ· ÏÎ

,‰Ê ‰˘ÚÓ È„È ÏÚ ÔÂÓÓ Â‡ Ì„‡ ˜Èʉ B˙i¯a

»ƒ¿ ‚‰�Ók

«¿ƒ¿

19

ÌÈÓÏ˘Ó ÂÈÏÚ·Â , '„ÚeÓ'

» ÌÈÓÎÁ ÔÂ˘Ï· ‡¯˜p‰

»¿ƒ« ‡e‰

.(· ‰Îω) ÏÈÚÏ ¯‡Â·ÓÎ ,˜Ê�‰ È¢ ÏÎ ˙‡ ÌÒÈÎÓ

ÔȇL

≈ ∆ ‰NÚÓ

∆ ¬ « ‰NÚÂ

» »¿ Âί„Ó ‰�È˘˘ ÈÁ ÏÚ· - ‰pLÓ‰Â

∆« ¿ «¿

‰˘ÚÓ È„È ÏÚ ˜Èʉ „ÈÓz

ƒ » Ôk≈ ˙BNÚÏ

¬« B�ÈÓ

ƒ Ïk» C¯c

∆∆

20

‡e‰ ,¯Á‡ ¯Â˘ ‡ Ì„‡ CL�

« » B‡ Á‚pL

«»∆ ¯BL ÔB‚k¿ , ‰Ê

¯‡Â·ÓÎ ,ÂÙÂ‚Ó ˜Ê� ȈÁ ÌÏ˘Ó ÂÈÏÚ·Â ,'Ìz'

» ‡¯˜p‰

»¿ƒ«

‚ ‰Îω

ÂÙÂ‚Ó ˜Ê� ȈÁ ÌÂÏ˘˙

ÂÈ¢˘ - ‰‡Ó

» ≈ ‰ÂL

∆» ¯BL ,ÂÙÂ‚Ó ˜Ê� ȈÁ ÌÏ˘Ó „ˆÈk

«≈

ÂÈ¢˘ ¯Â˘ Á‚�˘ - ÌȯN

ƒ¿ Ú∆ ‰ÂL

∆» ¯BLÏ¿ Á‚pL

«»∆ ÊÂÊ ‰‡Ó

‰ÂL

»» ˙Ó˘ ¯Â˘‰ Ï˘ ‰Ï·p‰

»≈¿« ȯ‰Â

≈¬« ,B˙ÈÓ‰Â

ƒ ¡∆ ÊÂÊ Ìȯ˘Ú

,18ÊÂÊ ¯˘Ú ‰˘È˘ ‡Â‰ ˜Ê�‰ ¯ÂÚÈ˘˘ ‡ˆÓ� ,ÊÂÊ ‰Úa¯‡

»» ¿«

‰�BÓL

» ¿ ÌlLÏ

≈« ¿ ·iÁ

»« ˙ÈÓ‰˘ ¯BM‰

« ÏÚa

««˘ ‡Â‰ ÔÈ„‰

ÌlLÏ

≈« ¿ ·iÁ

»« B�ȇÂ

≈¿ ,ÌÏ˘‰ ˜Êp‰

∆∆« ¯ÂÚÈ˘Ó ÈˆÁ

ƒ¬ ‡e‰L

∆ ÊÂÊ

,˜Èf‰L

ƒƒ ∆ ¯BM‰

« ÛebÓ

ƒ ‡l‡

»∆ ÂÒÈÎÓ ÊÂʉ ˙�ÂÓ˘ ˙‡

e‰Ú¯

≈≈ ¯BL ˙‡

∆ Lȇ

ƒ ¯BL ÛbÈ

…ƒ ÈÎÂ'

ƒ¿ (‰Ï ,‡Î ˙ÂÓ˘) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆

˜Ê�‰ ÌÂÏ˘˙˘ ȯ‰ ,'‚ 'ÈÁ‰

«« ¯BM‰

« ˙‡

∆ e¯ÎÓe

¿» ˙ÓÂ

≈»

Ï·˜Ó ˜ÊÈ�‰Â ,˜Èʉ˘ ¯Â˘‰ ˙‡ ÌȯÎÂÓ˘ È„È ÏÚ ‡Â‰

.‰¯ÈÎÓ‰ ˙¯ÂÓ˙ Ï·˜˙‰˘ ÛÒÎ‰Ó ˜Ê�‰ ÈÓÂÏ˘˙ ˙‡

‰ÂL

∆» ¯BLÏ¿ ÌȯNÚ

ƒ¿ ∆ ‰ÂL

∆» ¯BL ˙ÈÓ‰

ƒ ≈ ̇

ƒ ,CÎÈÙÏ

» ƒ¿

‰Â˘˘ ¯Â˘ ˙ÈÓ‰ ÊÂÊ Ìȯ˘Ú ‰Â˘ ¯Â˘ ̇ - ÌÈ˙‡Ó

ƒ« »

,ÊÂÊ ‰‡Ó

» ≈ ‰ÂL

»» ˙Ó˘ ¯Â˘‰ Ï˘ ‰Ï·p‰Â

»≈¿«¿ ,ÊÂÊ ÌÈ˙‡Ó

‰Ï·p‰

»≈¿« ÏÚa

«« Ôȇ

≈ ,ÊÂÊ ‰‡Ó ‡Â‰ ˜Ê�‰ ¯ÂÚÈ˘˘ ‡ˆÓ�Â

Èσ Ôz'

≈ [˜Èʉ˘ ¯Â˘‰ ÏÚ·Ï -] ÈÁ‰

«« ÏÚ·Ï

««¿ ¯ÓBÏ

« ÏBÎÈ»

¯Â˘‰˘ ÔÂÈÎ ‡l‡

»∆ ,˜Ê�‰ ȈÁ ¯ÂÚÈ˘ ‡Â‰˘ ,'ÊÂÊ ÌÈMÓÁ

ƒ ƒ¬

ÏÚ· - BÏ ¯ÓB‡

≈ ÊÂÊ Ìȯ˘Ú ‡Ï‡ ‰Â˘ Â�ȇ ˜ÈÊÓ‰

הערות

ÏΠ,Â˙¢ÚÏ Â�ÈÓ È�· ÏΠͯ„ Ôȇ˘ ‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡È‰ Ô¯˜‰

,Ô¯˜ ˙„ÏÂ˙ ÂÊ È¯‰ ,˜ÈÊ‰Ï Â˙�ÂÂÎ Ôȇ˘ Û‡ ,‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘

,ÂË ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚· ¯‡Â·Ó ÔÎ ÈÎ ‡È·‰Â .˜Ê� ȈÁ ˜¯ ÌÏ˘Ó ‰ÈÏÚ·Â

¯·„ ‡Â‰ ,ÌÈÏ„‚ ÌÈÏ‚�¯˙ Ï·˘ ÏÂ˙Á ÌÈ˘·Î Ï·˘ ·Ï΢ (·

ÏÂ˙ÁÏ ·ÏÎÏ ˘È˘ ˙¯ÓÏ˘ ȯ‰ .Ô¯˜ ÔÈ„Î ˜Ê� ȈÁ ÌÏ˘Ó ‰�¢Ó

˙„ÏÂ˙ ÂÊ È¯‰ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,˜ÈÊ‰Ï Ì˙�ÂÂÎ Ôȇ ÔΠ̇ ,‰ÏÈ·‰Ó ‰‡�‰

Ì‚ ‰‡¯Â] ‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙ ¯˜ÈÚ ÈÎ ,Ô¯˜

Ì˘) ˙ÂÙÒÂ˙‰ Ì˘· ‡È·‰Â .[(ȯËÂÊ· ‰"„ Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,Â) ÛÒÂÈ È˜ÂÓ�·

‡Â‰ Ô¯˜ Ï˘ ˜Ê� ȈÁ ̇‰ ˙˜ÂÏÁÓ· ÈÂÏ˙ ‰Ê ¯·„ ÈÎ (‡˙˘‰Â ‰"„

‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙ ,ÔÂÓÓ ‡Â‰ ˜Ê� ȈÁ˘ ¯·ÂÒ‰ ˙Ú„Ï ,Ò�˜ ‡ ÔÂÓÓ

,¯ÂÓÈ˘ ˙˜ÊÁ· Ì�ȇ Ìȯ¢ Ì˙Ò ÂÊ ‰Ú„Ï È¯‰˘] ˜ÈÊ‰Ï Â˙�ÂÂ΢

,‰�Â˘Ó ¯·„ ‰Ê Ôȇ Á‚�Ï Ìί„˘ ȯ‰ ,(‡ ,ÂË Ì˘) ‡¯Ó‚· ¯‡Â·ÓÎ

˜Ê� ȈÁ˘ ¯·ÂÒ‰ ˙Ú„Ï .[˜ÈÊ‰Ï Â˙ÂÂ΢ ‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙˘ Á¯Î‰·Â

ÂÊ ‰Ú„Ï È¯‰˘] ‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙ ,Ò�˜ ‡Â‰

Ìί„ Ôȇ˘ ȯ‰ ,(Ì˘) ‡¯Ó‚· ¯‡Â·ÓÎ ,¯ÂÓÈ˘ ˙˜ÊÁ· Ìȯ¢ Ì˙Ò

ȈÁ˘ (Ê"‰ ·"Ù) ÔÏ‰Ï Â˙ËÈ˘Ï Â�È·¯Â ,[‰�Â˘Ó ¯·„ ‡Â‰ Á‚� ̇ ,Á‚�Ï

‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙˘ ԇΠ·˙Î ÔÎÏ ,Ò�˜ ‡Â‰ ˜Ê�

.‰�¢Ó

¯˜ÈÚ ÈÎ ·˙Î (‰ˆÈ·¯ ‰"„ È"˘¯ ÏÚ · ,· Ì˘ ,ÔȘχÂÂ) Ô¯‰‡ ˙È·· Ì�Ó‡

ÏÚ ,ÊÂÊ ÌÈÈ˙‡Ó ‡Â‰ ˜Ê�‰ ÈÎ ‡ˆÓ� ,ÌÂÏÎ ‰Â˘ ‰ÏÈ·�‰ Ôȇ ,ÌÈ˙‡Ó

ÊÂÊ ÌÈ˙‡Ó· ÈÁ‰ ¯Â˘‰ ˙‡ ¯ÂÎÓÏ ˘È˘ ˜ÂÒÙ‰ ¯Ó‡ ‰ÊÎ ‰¯˜Ó

‡Â‰˘ ÊÂÊ ‰‡Ó Ï·˜Ó ˜ÊÈ�‰˘ ÍÎ ,˜ÊÈ�Ï ˜ÈÊÓ‰ ÔÈ· ÂÙÒÎ ˙‡ ˙ˆÁÏÂ

˙n‰

≈ « ˙‡

∆ Ì‚Â'

«¿ ˜ÂÒÙ‰ Í˘Ó‰Ó ˜ÈÈ„ ‰„Â‰È È·¯ ÂÏȇ .˜Ê� ¯ÂÚÈ˘ ȈÁ

‡ˆÓ�Â] ÊÂÊ ÌÈ˘ÈÓÁ ‰Â˘ ‰ÏÈ·�‰˘ ¯·Â„Ó˘ ,'ÔeˆÁÈ

¡∆ [˙Ó˘ ¯Â˘‰ ˙‡ -]

˜ÈÊÓ‰ ¯Â˘‰Ó ȈÁ ÏËÂ� „Á‡ ÏΠ,[ÊÂÊ ÌÈ˘ÓÁ ‰‡Ó ˜¯ ‡Â‰ ˜Ê�‰˘

˜ÈÊÓ‰˘ ‡ˆÓ� ÍΠ,[ÊÂÊ ‰˘ÓÁ Ìȯ˘Ú] ˜ÊÈ�‰ ¯Â˘‰Ó ȈÁ [ÊÂÊ ‰‡Ó]

.˜Ê�‰ ȈÁ ̉˘ ,ÊÂÊ ‰˘ÓÁ ÌÈÚ·˘ „ÈÒÙÓ

‰‡¯ .‰„Â‰È È·¯ ˙ڄΠ,(Ì˘ ‡Ó˜ ‡··) ‰�˘Ó· Â�È·¯ ȯ·„ ¯Â˜Ó .18

.˙ӄ˜ ‰¯Ú‰

,‡Î ˙ÂÓ˘) ˜ÂÒÙ‰ Ô¢ÏÓ ‡È‰ '„ÚÂÓ' ˙·È˙ Ï˘ ˙ȯ˜Ӊ ˙ÂÚÓ˘Ó‰ .19

,˜ÂÒÙ‰ ÏÚ ÒÂϘ�‡ Ì‚¯˙ ‰‡¯) ˙Â„Ú Ô¢ÏÓ Â�Èȉ ,'ÂÈÏÚ·a

»»¿ƒ „Úe‰Â'

« ¿ (ËÎ

‰"„ Ì˘ ˙ÂÙÒÂ˙ ‰‡¯) ‰‡¯˙‰ Ô¢ÏÓ Â‡ (Ì˙‰ ‰"„ · ,ÁÎ ‡¯˙· ‡·· È"˘¯

˜ÈÊÓ ‡Â‰˘ ¯Â˘‰ ÏÚ ÌÈ„Ú Â„ÈÚ‰˘ Â�Èȉ ,(‡Ï ‰"„ · ,‚Î ‡Ó˜ ‡·· .‡Ï‡

‰˘ÂÏ˘ Á‚�˘ ¯Â˘Â Ïȇ‰ ͇ .¯Â˘‰ ÏÚ Â¯Ó˘È˘ ÌÈÏÚ·· ¯˙‰Â

˙‡ · ,· ‡Ó˜ ‡··) „„ '¯ ȯÂÚÈ˘] Á‚�Ï Ï‚¯ÂÓ ‰˘Ú� ‡Â‰ ȯ‰ ÌÈÓÚÙ

ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ÏÚ '„ÚÂÓ' ÔÂ˘Ï‰ ˙‡ ‰Ï‡˘‰· ÌÈ˘Â� ,[Â�È·¯ ˙Ú„· (‡Ï˜

.[ÌȘÊ� ̉· ˘È˘] ÌÈÓÈÂÒÓ ÌÈ˘ÚÓ ˙¢ÚÏ ÌÚ·ËÓ ÌÈÏÈ‚¯˘

˙�ÂÎ˙˘ Â�È·¯ ȯ·„Ó ˜ÈÈ„ (˙ÂÙÒÂ˙‰ ‰�‰Â ‰"„ · ‰Îω) Ïʇ‰ Ô·‡· .20

38

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÔÂÓÓ È˜Ê� ˙ÂÎω

ÁÈ

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

¯BL Èkƒ Ú„B�

« B‡ ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,Ba Ïb¯‰L

«¿À∆ ¯·c

» » B˙B‡Ï¿ „ÚeÓ

» ‰NÚ�

» ¬« ,˙Ba¯« ÌÈÓÚt

ƒ »¿ BÈepLa

ƒ ¿ Ïb¯‰

«¿À ̇ƒ

.‡e‰ Áb�

»«

el‡Â

≈¿ ,‰NÚÓ

∆ ¬« B˙B‡Ï¿ ˙„ÚeÓ

∆∆ ˙ÈNÚ�

≈ ¬« Ô‰Ó

∆≈ „Á‡Ï

»∆¿ ‰„Úe‰

»¬ ̇ƒ ,‰Ó‰aa

»≈¿« LÈ≈ ÌÈnz

ƒ « ÌÈNÚÓ

ƒ ¬« ‰MÓÁ

» ƒ¬ .ה

ÌÈÏB„b

ƒ ¿ ÌÈÏk

ƒ≈ ÏÚ« ıa¯Ï

… ¿ƒ ‡ÏÂ

… ¿ CMÏ

… ƒ ‡ÏÂ

… ¿ ÛbÏ

…ƒ ‡ÏÂ

… ¿ ÁbÏ

«ƒ ‡Ï

… d˙lÁzÓ

»» ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆ d�ȇ

» ≈ ‰Ó‰a‰

»≈¿« :Ô‰≈

˙‡∆ Ï·Ï

… ¡∆ d˙lÁzÓ

»» ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆ ÔM‰

≈ « Ï·‡

»¬ .BÏ ˙„ÚeÓ

∆∆ BÊ È¯‰

≈¬ ,Ô‰Ó

∆≈ „Á‡Ï

»∆¿ ‰„Úe‰

»¬ ̇Â

ƒ¿ .ËÚ·Ï

… ¿ƒ ‡ÏÂ

…¿

ÏÚ« ıa¯Ï

… ¿ƒ d˙lÁzÓ

»» ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆ ‰Ó‰a‰Â

»≈¿«¿ ,dÎel‰

» ƒ C¯„a

∆∆¿ ¯aLÏ

≈«¿ d˙lÁzÓ

»» ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆ Ï‚¯‰Â

∆∆»¿ ,dÏ» Èe‡¯‰

»»

‰ ‰Îω

ÌÈÓ˙ ÌÈ˘ÚÓ ‰˘ÓÁ

ב, בבא קמא טו.'ÂÎÂ

ÏÚ ı·¯Ï .()במשנה

שם.'ÂΠÌÈ�˘ ÔÈÎÙ

. א,טז

רמב"ם מבואר

ÛÂ‚Ó ˜Ê� ȈÁ ÌÏ˘Ó ‰Ó‰·‰ ÏÚ· ,‰˜Èʉ Ì˙‡

̇ - Ô‰Ó

∆ ≈ „Á‡Ï

» ∆¿ ‰„Úe‰

»¬ ̇

ƒÂ ,‰˜Èʉ˘ ‰Ó‰·‰

˙·¯ ÌÈÓÚÙ Âχ ÌÈ˘ÚÓÓ „Á‡ ˙¢ÚÏ ‰Ï‚¯Â‰

̇ ,‰NÚÓ

∆ ¬ « B˙B‡Ï¿ [25˙Ï‚¯ÂÓ -] '˙„ÚeÓ'

∆∆

˙ÈNÚ�

≈ ¬«

‰ÈÏÚ· ,Â„È ÏÚ ˜ÈÊ˙ ‰Ê ‰˘ÚÓ ‰˘Ú˙ ÔÎÓ ¯Á‡Ï

d�ȇ

» ≈ ‰Ó‰a‰

» ≈¿« :Ô‰

≈ el‡Â

≈¿ ,ÂÒÈÎÓ ÌÏ˘ ˜Ê� ÌÏ˘È

26

[·] , Ô¯˜· Á‚�Ï - ÁbÏ

«ƒ ‡Ï

… [‡] d˙lÁzÓ

»»ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆

27

[„] ,Í¢�Ï - CMÏ

… ƒ ‡ÏÂ

… ¿ [‚] , ‰Ù‚· ÛÂÁ„Ï - ÛbÏ

…ƒ ‡ÏÂ

…¿

ËÚ·Ï

… ¿ƒ ‡ÏÂ

… ¿ [‰] ,ÌÈÏB„b

ƒ ¿ ÌÈÏk

ƒ≈ ÏÚ« ‰Ù‚· ıa¯Ï

… ¿ƒ ‡ÏÂ

…¿

˙¢ÚÏ ‰Ï‚¯Â‰ - Ô‰Ó

∆ ≈ „Á‡Ï

» ∆¿ ‰„Úe‰

»¬ ̇Â

ƒ¿ .‰ÈÏ‚¯·

- BÏ ˙„ÚeÓ

∆∆ BÊ È¯‰

≈¬ ,ÂÏω ÌÈ˘ÚÓ‰ ˘ÓÁÓ „Á‡ ˙‡

28

‰˘Ú˙ ̇ , Á‚�Ï Ô‚Π,‰Ï‚¯Â‰ ÂÈχ ‰˘ÚÓ ‰˙‡Ï

.ÂÒÈÎÓ ÌÏ˘ ˜Ê� ÌÏ˘È ‰ÈÏÚ· ,Â„È ÏÚ ˜ÈÊ˙ ‰Ê ‰˘ÚÓ

- dÏ

» Èe‡¯‰

»» ˙‡

∆ Ï·Ï

… ¡∆ d˙lÁzÓ

»»ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆ ÔM‰

≈ « Ï·‡

»¬

‡Ï ,‰˙ÏÈÁ˙Ó ¯·Î Â�Èȉ] ‰˙ÏÈÁ˙Ó ˙„ÚÂÓ ‰Ó‰·‰

˙ÏÈ· È„È ÏÚ ‰È�È˘· ˜ÈÊ‰Ï [ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘ ¯Á‡Ï

¯aLÏ

≈« ¿ d˙lÁzÓ

»»ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆ Ï‚¯‰Â

∆∆»¿ ,29‰Ï ÌÈȇ¯‰ Ìȯ·„

˜ÈÊ‰Ï ‰˙ÏÈÁ˙Ó ˙„ÚÂÓ ‰Ó‰·‰ - dÎel‰

» ƒ C¯„a

∆∆¿

‰Ó‰a‰Â

» ≈¿«¿ ,‰˙ÎÈω ·‚‡ ÌÈÏÎ ˙¯È·˘ È„È ÏÚ ‰ÈÏ‚¯·

Âί„Ó ‰�È˘˘ ‰Ê ÈÁ ÏÚ· - ‰pLÓ‰

∆« ¿ « ‰ÊÂ

∆¿ .(· ‰Îω) ÏÈÚÏ

ÔÎ ‰˘Ú ̇ - ˙Ba¯« ÌÈÓÚt

ƒ»¿ BÈepLa

ƒ ¿ Ïb¯‰

«¿À ̇

ƒ ,˜ÈʉÂ

˙Â�˘Ï Ï‚¯Â‰˘ „Ú [21ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘ -] ˙·¯ ÌÈÓÚÙ

Ô‡ÎÓ Ba Ïb¯‰L

«¿À ∆ ¯·c

» » B˙B‡Ï¿ '„ÚeÓ'

» ‰NÚ�

» ¬« ,22 Âί„Ó

,23ÂÒÈÎÓ ÌÏ˘ ˜Ê� ‰Ê ˜Ê� ÏÚ ÂÈÏÚ· ÌÏ˘Ó ‰‡Ï‰Â

‡e‰ Áb�

»« ¯BL Èkƒ Ú„B�

« B‡' :(ÂÏ ,‡Î ˙ÂÓ˘) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆

¯BL ÌlLÈ

≈«¿ ÌlL

≈« ,ÂÈÏÚa

»»¿ ep¯ÓLÈ

∆¿ ¿ƒ ‡ÏÂ

… ¿ ÌLÏL

… ¿ƒ ÏBÓzÓ

¿ƒ

Ï˘ Âί„ Ôȇ ÏÏΠͯ„·˘ Û‡˘ ȯ‰ ,'‚ '¯BM‰

« ˙Áz

««

,'Á‚� ¯Â˘' ˜ÂÒÙ‰ ‡¯Â˜ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,Á‚�Ï ¯Â˘‰

ÏÂÓ˙Ó' Á‚�˘ ÌÂ˘Ó Â�Èȉ ,Á‚�Ï Âί„˘ ¯Â˘ ¯ÓÂÏÎ

·ÈÈÁ ÔÎÏ ,Á‚�Ï Ï‚¯Â‰Â [24ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘ -] 'ÌÂ˘Ï˘

ÛÂ‚Ó ‡Ï ,ÂÒÈÎÓ - 'ÌÏ˘È ÌÏ˘' ÂÈÏÚ· ˙‡ ·Â˙Ή

˙Á˙ ÌÏ˘ ¯Â˘ - '¯Â˘‰ ˙Á˙ ¯Â˘' ,˜Èʉ˘ ¯Â˘‰

.ÂȈÁ ˜¯ ‡Ï ˜Ê�‰ È¢ ‡ÂÏÓ ,¯ÓÂÏÎ ,˙Ó˘ ¯Â˘‰

‰ ‰Îω

‰Ó˙ ‡È‰ ‰Ó·Â ‰˙ÏÈÁ˙Ó ‰Ó‰·‰ ˙„ÚÂÓ ‰Ó·

˘È ‰Ó‰·Ï - ‰Ó‰aa

» ≈¿« LÈ≈ ÌÈnz

ƒ « ÌÈNÚÓ

ƒ ¬« ‰MÓÁ

» ƒ¬

‰˙˘Ú ̇ ,̉· ‰ÏÈ‚¯ ‰�ȇ˘ ˜Ê� È˘ÚÓ ‰˘ÈÓÁ

הערות

ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘ Âί„Ó ‰�È˘˘ Ì˙ ¯Â˘˘ ¯·„‰ ÌÚË· ¯˜Á ÌÈ�¯Á‡‰ .23

‰È‰ ÌÏÂÚÓÂ Ê‡Ó˘ ¯¯·˙‰ ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘ Á‚�˘ ÔÂÈΠ̇‰ ,'„ÚÂÓ' ‰˘Ú�

ÌÈÏÈ‚¯ Ôȇ˘ ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯‡˘Ó ‰�¢ ÂÚ·Ë ,ÔÎ ˙¢ÚÏ ÂÚ·Ë· ÏÈ‚¯

˙¢ÚÏ Ï‚¯˙‰Â ÂÚ·Ë ‰�˙˘‰ ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘ Á‚�˘ ÔÂÈ΢ ‡ .ÔÎ ˙¢ÚÏ

‰˘Ú� ˙·¯ ÌÈÓÚÙ ÂÈÂ�È˘· Ï‚¯Â‰ ̇ ,‰�˘Ó‰ ‰ÊÂ' Â�È·¯ Ô¢ÏÓ .ÔÎ

Âί„Ó ‰�È˘˘ ÔÂÈ΢ ,È�˘‰ ÔÙ‡Π¯‡Â·Ó ,'· Ï‚¯Â‰˘ ¯·„ Â˙Â‡Ï „ÚÂÓ

ÌÂÁ� '¯ È˘Â„ÈÁ Ù"Ú .ÔÎ ˙¢ÚÏ Ï‚¯Â‰Â ÂÚ·Ë ‰�˙˘‰ ,ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘

ÔÙ‡ΠÒ"˘· ˙ÂÓÂ˜Ó ‰ÓÎÓ ÁÈΉ˘ Âȯ·„ ͢Ӊ· Ì˘ ‰‡¯Â] (Ì˘)

.[‰·Á¯‰· Ì˘ ÔÈÈÚ ,ÌÈ�ÂÎ� Ìȯ·„‰ È�˘ ÈÎ ·˙Î ÔÎÏ ,Ô¢‡¯‰

‰‡· ['ÏÂÓ˙Ó'] Ì"Ó‰ ˙ÙÒÂ˙ ,˙Á‡ ÌÚÙ Á‚�˘ ÚÓ˘Ó 'ÏÂÓ˙' .24

Ù"Ú .˙ÂÁÈ‚� ˘ÂÏ˘ ȯ‰ ,˙ÙÒÂ� ‰ÁÈ‚� 'ÌÂ˘Ï˘' ,˙ÙÒÂ� ‰ÁÈ‚� ÛÈÒ‰Ï

.(· ,‚Î ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚‰

.19 ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .25

‰ÈÙ· ‰ÒÙ˙ ‰Ó‰·‰ ̇ ÔÈ·Â ,‰Ó‰·‰ ˘‡¯Ï ˙¯·ÂÁÓ Ô¯˜‰ ̇ ÔÈ· .26

.(· ,· ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú .‰˙ÂÚˆÓ‡· ‰Á‚� ,‰˘ÂÏ˙ Ô¯˜

.(Û‚ÈÏ ‡Ï ‰"„ · ,ÂË Ì˘ ,‰ÙÈ‚� ‰"„ · ,· ‡Ó˜ ‡··) È"˘¯ Ù"Ú .27

‡Ï ,Á‚�Ï ‰„Ú‰ ̇ Ô‚Π,¯Á‡ ‰˘ÚÓÏ ‡Ï ‰˘ÚÓ Â˙Â‡Ï ‡˜Â„ .28

.‰�˘Ó „È‚Ó .Í¢�Ï ‰„Ú‰

Ì‚ ÌÈÏÏÎ� ‰Ó‰·Ï ÌÈȇ¯‰ Ìȯ·„‰ ÏÏη ,Âί„ ÈÙÎ ÈÁ ÏÚ· ÏÎ .29

Ô‰˘] ÌȯÂÚ˘ ‰Ï·˘ ‰¯Ù Ô‚Π,˜Á„‰ È„È ÏÚ ˙Ï·˘ ÏÎ‡Ó È¯·„

,‰Ó„Π[˙¯٠ÏÎ‡Ó Ì‰˘] ÌÈ�È˘¯Î Ï·˘ ¯ÂÓÁ [ÌȯÂÓÁ Ï·Ó

¯·„ Ï΢ ‡Ï‡ ,(Ì˘) ‡¯Ó‚· ¯‡Â·ÓÎ ,˜ÈÊ‰Ï Â˙�ÂÂ΢ ‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙

Á¯Î‰· ,ÍÎÓ ‰‡�‰ ‰Ï ˘È ̇ Û‡ ,Â˙¢ÚÏ ‰�ÈÓ È�· ÏΠͯ„ Ôȇ˘

Ï·˘ ÏÂ˙Á ÌÈ˘·Î Ï·˘ ·ÏÎ ÔÎÏ ,˜ÈÊ‰Ï ‰�ÂÂÎ ÍÂ˙Ó ‰˘Ú�˘

‰Ê ‰˘ÚÓÓ ‰‡�‰ Ì‰Ï ˘È˘ ˙¯ÓÏ ,Ô¯˜ ˙„ÏÂ˙ ̉ ÌÈÏ„‚ ÌÈÏ‚�¯˙

¯‡·Ï Íȯ‡‰˘ Ì˘ ÔÈÈÚ ,˜ÈÊ‰Ï Ì˙�ÂÂΠȇ„ ÈÎ ,Ô¯˜ ˙„ÏÂ˙ ÂÊ È¯‰

̇ Ì‚ ÈÎ ,˜ÈÊ‰Ï ‰�ÂÂΉ ˙‡ ˙¯˙ÂÒ ‰�ȇ ˜Ê�‰ ‰˘ÚÓÓ ‰‡�‰‰ ÈÎ

‰È‰ ‡Ï ,˜ÈÊ‰Ï ‰�ÂÂÎ ÂÏ ‰˙ȉ ‡Ï ÂÏȇ ,˜Ê�‰ ‰˘ÚÓÓ ‰‡�‰ ÂÏ ˘È

.Â˙¢ÚÏ Â�ÈÓ È�· ÏΠͯ„ Ôȇ˘ ‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ

Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙ ¯˜ÈÚ˘ (ÊȘ ˙‡ · ,· Ì˘) „„ '¯ ȯÂÚÈ˘· ·˙Î ‰ÊÏ ‰Ó„·Â

‰�ÂÂÎ' ÈÎ ,Ô¯˜Ï ·˘Á� ‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ Ï΢ ÌÚˉ ,˜ÈÊ‰Ï Â˙�ÂÂ΢ ‡È‰

‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡Ï‡ ,˜ÈÊ‰Ï È„Î ‰Ê ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ÂÚÓ˘Ó Ôȇ '˜ÈʉÏ

Ôȇ˘ ‰˘ÚÓ ÏΠ,ÂÏ‚¯‰Â ÂÚ·Ë ˙ÓÁÓ ‡Ï ˙„ÁÂÈÓ ‰�ÂÂÎ ÍÂ˙Ó ‰Ê

˙ÓÁÓ ‡Ï ˙„ÁÂÈÓ ‰�ÂÂÎ ÍÂ˙Ó ‰˘Ú� Á¯Î‰· Â˙¢ÚÏ Â�ÈÓ È�· ͯ„

.Ô¯˜ ˙„ÏÂ˙ ‡Â‰ ÔÎÏ ,ÂÏ‚¯‰Â ÂÚ·Ë

.63 ,36 ˙¯ډ ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â

.(·-‡ ˙ÂÎω Â"Ù) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .21

.'ÌÈÓÚÙ ˘ÂÏ˘' ‡Ï ,'˙·¯ ÌÈÓÚÙ' Â�È·¯ ÔÂ˘Ï ÏÚ Â¯ÈÚ‰ ÌÈ˘¯ÙÓ‰Â

Ô¯ÎÊ ,(·Ó ˙‡ Ìȯ˘ ·˘ÂÓ ‰"Ù ÛÂÒ ÔÂÓÓ È˜Ê� ,ıÈ˘ÙÈÏ) Ìȯ˘ ¯‡· ‰‡¯

'ÓÚ ‡Ú 'ÈÒ Ì"·Ó¯‰ ÏÚ ,Í·�ÊÈȇ) ÛÒÂÈ ‰�ÁÓ ,(ÁÚ 'ÓÚ ‡Ó˜ ‡·· ,ϯÓ) ·˜ÚÈ

.„ÂÚ (‚�˘

.‰‡·‰ ‰¯Ú‰· ‰‡¯Â .(„Ï ˙‡ · ,· ‡Ó˜ ‡··) ÌÂÁ� '¯ È˘Â„ÈÁ Ù"Ú .22

39

ËÈ

ÔÂÓÓ È˜Ê� ˙ÂÎω

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÔȘÈÊ�

˙¯˜Ó

 ‰Îω

‰Ó‰· È�ÈÓ ‰˘ÓÁ

בבא קמא.'ÂÎÂ ÔÈ„ÚÂÓ

.( ב )במשנה,טו

.Ô˙B‡

» CÚÓÏÂ

… ¿ƒ¿ Ô‰a

∆» ‡ˆBiÎÂ

≈ «¿ ÌÈp˘

ƒ« ¿ ÔÈkt

ƒ«

B‡ e˜Èf‰

ƒƒ ̇ƒ CÎÈÙÏ

» ƒ¿ ,˙ea¯z

¿« È�a

≈¿ Ô‰≈ elÙ‡Â

ƒ ¬« ,˜Èf‰Ï

ƒ«¿ Ô˙i¯a

»»ƒ¿ ˙lÁzÓ

« ƒ ¿ ƒ ÔÈ„ÚeÓ

ƒ» ‰Ó‰a

»≈¿ È�ÈÓ

≈ ƒ ‰MÓÁ

» ƒ¬ .ו

·c‰Â

… «¿ ȯ‡‰Â

ƒ¬»¿ ·‡f‰

≈¿« :̉≈ el‡Â

≈¿ ,ÌÏL

≈ » ˜Ê�

∆∆ ·iÁ

»« Ô‰a

∆» ‡ˆBiÎÂ

≈ «¿ ‰Òȯ„e

» ƒ¿ ‰ÎÈL�a

» ƒ¿ƒ B‡ ‰ÁÈ‚�a

» ƒ¿ƒ e˙ÈÓ‰

ƒ≈

.˙ea¯z

¿« Ôa∆ ‰È‰

»» elÙ‡Â

ƒ¬« ,„ÚeÓ

» ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ CLpL

«»∆ LÁp‰

»»« ÔÎÂ

≈¿ ,ÒÏc¯a‰Â

» ¿¿««¿ ¯Óp‰Â

≈»«¿

רמב"ם מבואר

Ô‰

≈ elÙ‡Â

ƒ¬« ,31 Ô˙Èȯ· ˙ÏÈÁ˙Ó ÍÎÏ ˙„ÚÂÓ Ô�ȇ ˙ÂÓ‰·

CÎÈÙÏ

» ƒ¿Â ,32Â˙È·· Ì„‡ ÌÏ„È‚ ̇ ÂÏÈه - ˙ea¯z

¿« È�a

≈¿

e˙ÈÓ‰

ƒ ≈ B‡ e˜Èf‰

ƒƒ ̇

ƒ ,˜ÈÊ‰Ï ÌÈ„ÚÂÓ Ì‰Â Ïȇ‰ ‡ˆBiÎÂ

≈ «¿ ‰Òȯ„· ‡ - ‰Òȯ„e

» ƒ¿ ‰ÎÈL�a

» ƒ ¿ƒ B‡ 33‰ÁÈ‚�a

» ƒ¿ƒ

34

el‡Â

≈¿ . ÂÒÈÎÓ ÌÏL

≈» ˜Ê�

∆∆ ÌÏ˘Ï Ì‰ÈÏÚ· ·iÁ

»« ,Ô‰a

∆»

[‰] ,¯Óp‰Â

≈»«¿ [„] ,·c‰Â

… «¿ [‚] ,ȯ‡‰Â

ƒ¬ »¿ [·] ,·‡f‰

≈¿« [‡] :̉

≈

35

„ÚeÓ

» ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ CLpL

« »∆ LÁp‰

»»« ÔÎÂ

≈¿ . Ú·ˆ - ÒÏc¯a‰Â

» ¿¿««¿

elÙ‡Â

ƒ¬« ,ÂÒÈÎÓ ÌÏ˘ ˜Ê� ÌÏ˘Ó ÂÈÏÚ·Â ,Â˙ÏÈÁ˙Ó ÍÎÏ

.36Â˙È·· Ì„‡ ÂÏ„È‚ ̇ ÂÏÈÙ‡ - ˙ea¯z

¿« Ôa∆ ‰È‰

»»

ÌÈÏÎ -] ÌÈp˘

ƒ« ¿ ÔÈkt

ƒ« ÏÚ

« ıa¯Ï

… ¿ƒ d˙lÁzÓ

»»ƒ ¿ ƒ ˙„ÚeÓ

∆∆

30

̇ ÔÎÏ ,‰Ù‚· Ô˙B‡

» CÚÓÏÂ

… ¿ƒ¿ Ô‰a

∆» ‡ˆBiÎÂ

≈ «¿ [ ÌÈ�˘

ÌÏ˘ ˜Ê� ÌÏ˘Ï ·ÈÈÁ ‰ÈÏÚ· ,Âχ Ìȯ·„Ó „Á‡ ‰˙˘Ú

.ÂÒÈÎÓ

 ‰Îω

˜ÈÊ‰Ï ÌÈ„ÚÂÓ˘ ÌÈÈÁ ÈÏÚ·

˜Èf‰Ï

ƒ«¿ Ô˙i¯a

»»ƒ¿ ˙lÁzÓ

«ƒ ¿ ƒ ÔÈ„ÚeÓ

ƒ» ‰Ó‰a

» ≈¿ È�ÈÓ

≈ ƒ ‰MÓÁ

» ƒ¬

Ì˙Ò˘ ‰Ó„Π‰ÎÈ˘�· ÂÏÈه ,ÌȘÊ�‰ È‚ÂÒ Ïη

הערות

.(‡"‰ ·"Ù) ÔÏ‰Ï Ïʇ‰ Ô·‡· „ÂÚ ‰‡¯Â .Á˜Â¯

„È‚Ó .ÌÏ˘ ˜Ê� ÌÈÓÏ˘Ó ,Íη Ìί„ Ôȇ˘ ÌÈί„· ˜Èʉ ̇ ۇ .34

.‰˘ÚÓÏ ‰Îω·Â ÌÈ�ÂÈÚ· ‰‡¯Â .‰�˘Ó

˘¯ÈÙ ÔΠ,(˜"ȯ ˙¯Â„‰Ó ,„"Ó ‡"Ù ‡Ó˜ ‡··) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .35

˘"‡ÈËÂÙ ,ÌȯÓ‡ ˘ÈÂ' Ì˘ ·˙Î „ÂÚ ,(ÒÏ„¯· ‰"„ ‡ ,„Î ‡ÚÈˆÓ ‡··) È"˘¯

„ÂÚ ‰‡¯Â .'ÌÈÏ‚�¯˙ ÌÈʇ ‚¯‰Ï Âί„ ,[È"˘¯ ÈÊÚÏ Ù"Ú ,‰ÈÓ� -]

Ôȯ„‰�Ò) ˙ÂÙÒÂ˙·Â (ÒÏ„¯· ‰"„ Û"ȯ‰ ÈÙ„· ‡ ,‚È ‡ÚÈˆÓ ‡··) ÛÒÂÈ È˜ÂÓÈ�·

.(ÒÏ„¯·‰Â ‰"„ · ,ÂË

ÌÂ˘Ó ,ÌÈӄ˜‰ ÌÈÈÁ‰ ÈÏÚ· ˙˘ÓÁ ÔÈ· ˘Á�‰ ˙‡ ‰�Ó ‡Ï Â�È·¯ .36

‡Ó˜ ‡··) ÌÈÓÎÁ ÏÚ ¯ÊÚÈχ È·¯ ˜ÏÂÁ ÌÈӄ˜‰ ÌÈÈÁ‰ ÈÏÚ· ÔÈ„·˘

‡Â‰˘ ˘Á�‰ ÔÈ„ ÂÏȇ ,ÌÈ„ÚÂÓ Ì�ȇ ˙·¯˙ È�· ̉ ̇˘ ¯·ÂÒ (· ,ÂË

ÔÂÊÁ·Â .(ÊÈ ˜"Ò ËÙ˘ 'ÈÒ Ó"ÂÁ) ‡"¯‚‰ Ù"Ú .ÏΉ ȯ·„Ï ‡Â‰ ÌÏÂÚÏ „ÚÂÓ

È�Ù· ‡�Ó Â�È·¯˘ ¯˘Ù‡˘ ·˙Î (‚"‰ ‡"Ù ‡Ó˜ ‡·· ‡˙ÙÒÂ˙‰ ÏÚ) χ˜ÊÁÈ

Ì˘ ‰‡¯Â .˙ÂÈÁ‰ ¯‡˘· ÂÓÎ ‰Òȯ„ ‰ÁÈ‚� · ÍÈÈ˘ ‡Ï˘ ÌÂ˘Ó ÂÓˆÚ

ÌÂ˘Ó Â‡�Ó ‡Ï Â�È·¯˘ ¯˘Ù‡˘ ı¯È˙ ÍÏÓ ˙ȯ˜·Â .‰Ê· ˙ÙÒÂ� ͯ„

.˘"ÈÈÚ ,ÌȈ¯˘‰ ÏÏη ‡Ï‡ ‰ÈÁ ÏÏη Â�ȇ ˘Á�˘

ÈÏÚ· Ï˘ Ìί„˘ ¯Á‡Ó ,(˘Á�‰Â ‰"„ ‡ ,ÊË ‡Ó˜ ‡··) ˙ÂÙÒÂ˙‰ ˙Ú„Ï

‡Ï ԢΠÌ�È„ ȯ‰ ,̉· ‡ˆÂÈΠ‰Òȯ„ ‰ÎÈ˘�· ˜ÈÊ‰Ï Âχ ÌÈÈÁ

Ô¯˜Î Ì�È„ ÈÎ ·˙Î ‰�˘Ó „È‚Ó‰ Ï·‡ .ÌÈ·¯‰ ˙¢¯· ÌȯÂËÙ ,Ô¯˜Î

ÔÎÏ ,‰Ó˙ Ô¯˜ ‡Ï ˙„ÚÂÓ Ô¯˜ ̉˘ ‡Ï‡ ,ÌÈ·¯‰ ˙¢¯· ÌÈ·ÈÈÁÂ

ÔÓ ˘ÈÂ] Â�È·¯ ˙Ú„· ÌÈ˘¯ÙÓ‰ ¢� ÔΠ.ÌÏ˘ ˜Ê� ‰ÏÈÁ˙Ó ·ÈÈÁ

‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙ ¯˜ÈÚ Â�È·¯ ˙Ú„Ï ÈÎ Ô‡ÎÓ ÂÁÈΉ˘ ÌÈ�¯Á‡‰

‰ÎÈ˘�˘ ˙¯ÓÏ ,ÔÎÏ ,‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡Ï ,˜ÈÊ‰Ï Â˙�ÂÂ΢

,ÌÏ‚¯‰Â ÌÚ·Ë ÍΠȯ‰˘ ,‰�Â˘Ó ¯·„ Ì�ȇ Âχ ÌÈÈÁ ÈÏÚ· Ï˘ ‰Òȯ„Â

·˙΢ ˘È ͇ .Ô¯˜ ˙„ÏÂ˙ ‰Ê ȯ‰ ,˜ÈÊ‰Ï Ì˙�ÂÂ΢ ÔÂÈÎ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ

·˙Π,‰�Â˘Ó ‰˘ÚÓ ‰˘ÂÚ˘ ‡È‰ Ô¯˜‰ ˙�ÂÎ˙ ¯˜ÈÚ Â�È·¯ ˙Ú„Ï ÈÎ

˙ί· ,(˙ÂÙÒÂ˙‰ ‰�‰Â ‰"„) Ïʇ‰ Ô·‡ ‰‡¯Â .˙Â�¢ ÌÈί„· ‰Ê ÔÈ„ ¯‡·Ï

·,· ‡Ó˜ ‡··) „„ '¯ ȯÂÚÈ˘ ,(Ì‚„ ‰‡¯� ‰"„ · ,· Ì˘ ,¯‚�ϯ‡) ̉¯·‡

.[20 ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ „ÂÚ ‰‡¯Â .„ÂÚ (ËȘ ˙‡

˙·˘Á� ʇ˘ ,ÏÏÎ ÏÂÎ‡Ï ‰Î¯„ Ôȇ˘ ÌÈÏΠÌÈ„‚· ‰Ï· ̇ ËÚÓÏ

‰Ï‚¯Â‰ ‡Ï˘ ÔÓÊ ÏÎ ˜Ê� ȈÁ ˜¯ ÌÏ˘Ó ‰ÈÏÚ·Â ,‰�¢ÓÏ ‰˙ÏÈ·

.( ,‚ ˙ÂÎω ‚"Ù) ÔÏ‰Ï ¯‡Â·ÓÎ ,ÍÎÏ

‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚‰ ȯ·„ ¯Â‡È··] (‰Î ,·Ï ˙È˘‡¯·) ÈÁ¯ÊÓ Â‰Èχ È·¯ .30

.[ԇΠÂ�È·¯ ȯ·„ ¯Â˜Ó (‡ ,ÊË

Ìȇ·ÂÓ Ì˘ ,(Ì˘ ‡Ó˜ ‡··) ‡¯Ó‚· ¯ÊÚχ È·¯ ȯ·„· Â�È·¯ ȯ·„ ¯Â˜Ó

Â�˘ ‡Ï ,¯ÊÚχ È·¯ ¯Ó‡' :Ô¢‡¯‰ ÔÂ˘Ï‰ ÈÙÏ .‰Ê ÔÈ�Ú· ˙Â�Â˘Ï ‰ÓÎ

ÔÈÎÙ Ï·‡ ,ÌÈÏ„‚ ÔÈÎÙ[·] ‡Ï‡ [ÌÈÏΉ ÏÚ ı·¯Ï ‰Ó‰·‰ ͯ„ Ôȇ˘ -]

‡ÓÈ˙ ‡Ï ,¯ÊÚχ È·¯ ¯Ó‡' :È�˘‰ ÔÂ˘Ï‰ ÈÙÏ .'ÂΠ'‡Â‰ ‰ÈÁ¯Â‡ ÌÈ�˘

‡Ï‡ ,‡Â‰ ‰ÈÁ¯Â‡ ÌÈ�˘ ÔÈÎÙ Ï·‡ ‰ÈÁ¯Â‡ ‡τ ‡Â‰ ÌÈÏ„‚ ÔÈÎÙ

‡Îȇ' ‡¯Ó‚· ‡·ÂÓ „ÂÚ .'‡Â‰ ‰ÈÁ¯Â‡ Â‡Ï ÈÓ� ÌÈ�˘ ÔÈÎÙ ÂÏÈÙ‡

,‰¯È˙Ò ·Â˘ÈÈÎ ¯ÊÚχ È·¯ ȯ·„ ˙‡ ‡ȷ‰˘ ˘È -] ‡Ó¯ÈÓ ‰ÈÏ ÂÓ¯„

‰Ó‰·‰ -] 'ı·¯Ï ‡ÏÂ' [Â�È˙�˘Ó· -] Ô�˙ ,[‰�˘Ó‰ ÏÚ ‡˙Èȯ·‰ ȯ·„Ó

˙„ÚÂÓ ‰Ó‰·‰' ‡˙Èȯ·· -] ‡È�˙‰Â ,[‰ˆÈ·¯ È„È ÏÚ ˜ÈÊ‰Ï ˙„ÚÂÓ ‰�ȇ

,¯ÊÚχ È·¯ ¯Ó‡ ,'ÌÈÏΉ ˙‡Â ‰Ó‰·‰ ˙‡Â Ì„‡‰ ˙‡ ÍÚÓÏ ['ÂÎÂ

ÔÈÎÙ· [‡˙Èȯ·· -] ԇΠ,ÌÈÏ„‚ ÔÈÎÙ· [‰�˘Ó· -] ԇΠ,‡È˘˜ ‡Ï

‰ÎÏ‰Ï ÌÈ¢ ‰�¯Á‡‰ ÔÂ˘Ï‰Â ‰�¢‡¯‰ ÔÂ˘Ï‰ ÈÎ ‡ˆÓ� .'ÌÈ�˘

,‰�¢‡¯‰ Ô¢ÏÏ˘ ‡Ï‡] ÌÈ�˘ ÌÈÎÙÏ ÌÈÏ„‚ ÌÈÎÙ ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ ˘È˘

È·¯ ȯ·„ ,‰È�˘‰ Ô¢ÏÏ ,‰˜ÂÒÙ ‰ÎωΠ¯Ӈ� ¯ÊÚχ È·¯ ȯ·„

˜ÂÏÈÁ Ôȇ ˙ÈÚˆÓ‡‰ ÔÂ˘Ï‰ ÈÙÏ ˜¯Â ,[‡È˘Â˜Ï ı¯È˙Π¯Ӈ� ¯ÊÚÈχ

Â�È·¯ ˜ÒÙ .Íη ‰Î¯„ Ôȇ ÔÙ‡ Ïη ,ÌÈ�˘ ÌÈÎÙÏ ÌÈÏ„‚ ÌÈÎÙ ÔÈ·

˜ÏÈÁ ‡Ï Û"ȯ‰ Ì�Ó‡ .‰�˘Ó ÌÁÏ Ù"Ú .‰�¯Á‡‰Â ‰�¢‡¯‰ Ô¢ÏÎ

,(‡Î 'ÈÒ ‡"Ù ‡Ó˜ ‡··) ˘"‡¯· ‰‡¯Â .ÌÈ�˘ ÌÈÎÙ ÌÈÏ„‚ ÌÈÎÙ ÔÈ·

.‰˘ÚÓÏ ‰Îω· „ÂÚ ‰‡¯Â .Â˙Ú„ ¯Â‡È· ‰�˘Ó ÌÁÏ·Â ‰�˘Ó ÛÒη

.(Âχ ȯ‰ ‰"„ · ,ÂË ‡Ó˜ ‡··) È"˘¯ Ù"Ú .31

.(Ô‰˘ ‰"„ Ì˘) È"˘¯ Ù"Ú .32

Ô¯˜· ‰ÁÈ‚� ÍÈÈ˘ Ì�Ó‡Â] Ô¯˜· ‡È‰˘ ‰ÁÈ‚� ÍÈÈ˘ ‡Ï Âχ ˙ÂÓ‰·· .33

ÛÂ‚Ï ˙¯·ÂÁÓ‰ Ô¯˜· ‡È‰ ‰ÁÈ‚� Ì˙Ò Í‡ ,(26 ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯) ‰˘ÂÏ˙

‰˘ÚÓ Ù"Ú .‰Òȯ„ ‰ÎÈ˘� ·‚‡ ‰ÁÈ‚� ÔÂ˘Ï ·˙Î Â�È·¯Â ,[‰Ó‰·‰

הלכה למעשה

 ‰Îω

˘Á�‰ ÔΠ'ÂΠ˜ÈÊ‰Ï Ô˙Èȯ· ˙ÏÁ˙Ó ÔÈ„ÚÂÓ ‰Ó‰· È�ÈÓ ‰˘ÓÁ

והרמ"א הביא שיש אומרים.( וכן כתב בשו"ע )סי' שפט ס"ח.'ÂÎÂ

אבל האחרים אינם,שרק נחש נחשב מועד לכל מיני היזק

או. כגון ארי לדרוס ]ולאכול,מועדים אלא למה שדרכם בכך

‰ ‰Îω

וכן כתב.ÌÈ�˘ ÔÈÎÙ ÏÚ ı·¯Ï ‰˙ÏÈÁ˙Ó ˙„ÚÂÓ ‰Ó‰·‰Â

אך כתב שיש,'בשו"ע )סי' שפט ס"ז( בשם 'יש מי שאומר

חולקים עליו ]ולדעתם אפילו על פכים קטנים אינה מועדת

.[מתחילתה

40

'הרמב"ם המבואר' – ספר טהרה חלק ג'

בספר כלולים פסקי הרמב"ם בהלכות כלים ,ובהלכות מקוואות.

פירוט תוכן הפרסומים ועבודת המכון ביחס אליהם

פסקי ההלכה של הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' נקבצו ונאספו מתוך כל ספרות

חז"ל ,וסודרו על ידו במיון מוקפד ובסדר מדוייק ומאורגן לפרטי פרטים .יצירתו של

הרמב"ם כוללת עבודת מחקר מעמיקה בסוגיות התלמוד ,הכרעות מחודשות והבנות

מקוריות במחלוקות התנאים והאמוראים .דקדוקו הלשוני הוא בתכלית הדקדוק,

ומנוסח בלשון קצר וצח להפליא.

היצירה המופלאה של מכון הרמב"ם המבואר היא ,חיבור ביאור בהיר ומזוקק,

רהוט ותמציתי ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי הרמב"ם ,ומשולב בתוך לשונו

של הרמב"ם ,במלאכת מחשבת.

בנוסף נתחברו ע"י המכון ארבעה מדורים נוספים ,וכפי שנפרט:

א] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר

לעומק בענינים הקשורים עדיין לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ב] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן

ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב ,והמשנה ברורה.

ג] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על

מנת להעשיר את ידיעותיו.

ד] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים אודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר

הראשונים .והרחבת הדברים לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים

מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

להלן פירוט תחומי וסוגי עבודות העריכה במכון:

• לימוד הסוגיות בעיון .לצורך העריכה וכתיבת הביאורים יש ללמוד את

הסוגיא לעומק ולרוחב .להקיף את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא,

ללמוד את דעת רבינו הרמב"ם בהתאם לכך .לגשת לכתיבת הביאור

בדקדוק מקסימלי בדבריו.

• בדיקת המקורות .ענין יסודי בעבודת העריכה הוא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס הפוסקים ופרשני הש"ס ,ככל שניתן.

א

41

• כתיבת הביאור .נוסח הביאור חייב בראש ובראשונה להשתלב בשיטתו

ובלשונו הצחה של הרמב"ם .יש להקפיד שהביאור יהיה בהיר רהוט

ומבורר ,בלשון קלה ותמציתית.

• תיאום ואחידות .התוכן הכתוב מועבר ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו

להביא לכך שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת

בכל הסדרה.

• ביקורת .בכל שלבי הביקורת וההגהה מושקעים משאבים רבים ,ללא

חסכון בזמן ,על מנת להביא לכך שהתוצאה תהיה מושלמת ומרהיבת עין.

• תרשימים ומפות .לצרכי המחשה ישנם איורים ותרשימים רבים בספרי

'הרמב"ם המבואר' ,כמו למשל בהלכות סוכה שההמחשות הינם חלק

בלתי נפרד מלימוד ההלכה .הגדילו לעשות במכון ,במבוא הנרחב להלכות

קידוש החודש ,בו באו באריכות והרחבה רבה ,תרשימים ומפות רבים,

הדמיות של מערכת השמים ,המחשות של מעקב אחר תופעות

אסטרונומיות ועוד.

הפעילות הכבירה

במסגרת "מכון הרמב"ם המבואר"

הינה תרומה אדירה למחקר התורני ולציבור הלומדים

חיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל הדורות -הרמב"ם ,הלא הוא ספר 'משנה

תורה' ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו אח ורע בכל רחבי

הספרות התורנית העניפה.

יצירתו רבת המימדים ,היא ספר הספרים של פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל

תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

מטרתו של "מכון הרמב"ם המבואר" היא ,להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל

לומד ,באמצעות בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי

הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים ותלמידי

חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

עשרים הכרכים של "הרמב"ם המבואר" שכבר יצאו לאור ,ומעשירים את ארון

הספרים היהודי בכל מקום בעולם ,חוללו מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד

היד נטויה להשלים את הסדרה בכ 8-כרכים נוספים .בכך ,נתקרבו קהלים רבים

במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

ב

42

היחודיות שביצירה המופלאה ' -הרמב"ם המבואר'

ספרי ה'י"ד החזקה' להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,כאשר

תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,צוללים לעומק דבריו ודולים פנינים

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו .בנוסף כאמור ,דבריו הינם תמצית התורה

שבעל פה כולה – הלכה למעשה.

משכך ,נוצר קושי רב להוגים בספר ,ובפרט ללומדים בקביעות ,לבוא לידי הבנה

מושלמת .באמצעות המדורים המגוונים שיצרו וערכו חוקרי מכון הרמב"ם המבואר,

נוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,להבנת דברי הרמב"ם כל אחד כפי

מעלתו ודרגתו.

גולת הכותרת היא ללא ספק הביאור המשולב ,כי במומחיותם השכילו העורכים

למזג תמהיל נכון שממנו נוצר סגנון בהיר מזוקק ורהוט ,כך שלימוד הרמב"ם כעת

הינו ממש שוה לכל נפש.

מנגד ,תלמידי חכמים החפצים ללמוד את דברי הרמב"ם לעומקם ,יעיינו במדור

'עיונים' ,שבו הובאו דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי

הספרות התורנית העניפה ,להרחבת הסוגיות .כמו כן נעזרים המה בשאר המדורים:

'הלכה למעשה'' ,מקורות' ,ו'הערות' ,המעשירים את ידיעותיו של הלומד.

שכר פעולתו של המכון הוא ,בראותנו את עשרות כרכי הרמב"ם המבואר נפוצים

בכל אתר .זהו חלקנו מכל עמלנו בידענו כי טובי הלומדים קובעים את סדר לימודם

בספרי הרמב"ם המבואר .מרווים המה את צמאונם ומעשירים את ידיעותיהם

בתלמוד ובהלכה ,ובזכות זו אף לדורות הבאים לא תשכח התורה מפי זרעו.

ג

43

לספר זה לא קיים תוכן ענינים

46

ÂË

ÌÈÏÎ ˙ÂÎω

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÌÈÏk

ƒ ≈ ˙BÎω

¿ƒ

‡ ‰Îω

Ô‰ ÌÈÏÎ È�ÈÓ ‰Ú·˘

ספרי פרשת חוקת.'ÂÎÂ

.jln zixw .פיסקא קכו

¯Ó‡� ˙ÂÎ˙Ó ÈÏηÂ

'‚ ·‰Ê‰ ˙‡ ͇

.[ ב,]שבת טז

,מטּמּאין

ƒ ¿ « ƒ שׁאין

≈ ∆ וכלים

ƒ≈¿ ,הטּמאוֹת

¿ À « מכּל ≈אלּוּ

» ƒ טמאה

» ¿ À שׁמּקבּלין

ƒ¿ «¿ ∆ כּלים

ƒ≈ לידע

« ≈ ,ההלכוֹת

»¬ « ענין ≈אלּוּ

«¿ƒ

.בּפרקים ≈אלּוּ

ƒ »¿ƒ ענין ∆זה

»¿ƒ וּבאוּר

≈ .וּמטמּאין

ƒ ¿ « ¿ מטּמּאין

ƒ ¿ « ƒ וכיצד

« ≈¿

פרק ראשון

,̈Ú

∆ ∆ ÈÏÎe

≈¿ ,¯BÚ ÈÏÎe

≈¿ ,ÔÈwO‰Â

ƒ« «¿ ,ÌÈ„‚a‰

ƒ»¿« .Ô‰≈ el‡Â

≈¿ ,‰¯Bz‰

» « ÔÓƒ ‰‡ÓË

»¿À ÔÈÏa˜nL

ƒ¿«¿∆ Ô‰≈ ÌÈÏk

ƒ≈ È�ÈÓ

≈ ƒ ‰Ú·L

»¿ƒ .א

ÈÏηe

≈¿ƒ ,˜N

» B‡ ¯BÚ B‡ „‚·

∆∆ B‡ ıÚ≈ ÈÏk

ƒ¿ ÏkÓ

»ƒ ¯ÓB‡

≈ ‡e‰ ȯ‰

≈¬ .N¯Á

∆∆ ÈÏÎe

≈¿ ,ıÚ≈ ÈÏÎe

≈¿ ,˙BÎzÓ

» « ÈÏÎe

≈¿

;BÎBz χ∆ ̉Ó

∆≈ ÏBtȃ ¯L‡

∆ ¬ N¯Á

∆∆ ÈÏk

ƒ¿ ÏÎÂ

»¿ ¯Ó‡�

«¡∆ N¯Á

∆∆ ÈÏηe

≈¿ƒ ,ÛÒk‰

∆»« ˙‡Â

∆¿ ·‰f‰

»»« ˙‡∆ C‡« ¯Ó‡�

«¡∆ ˙BÎzÓ

»«

רמב"ם מבואר

ÌÈÏk

ƒ≈ ˙BÎω

¿ƒ

ÏkÓ

»ƒ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ÌÈÏÎ Âχ ˙Ú„Ï - ‰‡ÓË

» ¿ À ÔÈÏa˜nL

ƒ¿ «¿ ∆ ÌÈÏk

ƒ≈ Ú„ÈÏ

« ≈ [ÌÈÏÎ ˙ÂÎω -] ˙BÎω‰

»¬ « el‡

≈ ÔÈ�Ú

«¿ƒ

1

ÌÈÏÎ Âχ - ÔȇnhÓ

ƒ ¿« ƒ ÔȇL

≈ ∆ ÌÈÏÎÂ

ƒ≈¿ ,[ ˙Âӄ˜ ˙ÂÎω· ¯‡·˙�˘ ˙‡ÓÂˉ È�ÈÓÓ „Á‡Ó -] ˙B‡Óh‰

¿ À« el‡

≈

.el‡

≈ ÌȘ¯Ùa

ƒ»¿ƒ ‰Ê∆ ÔÈ�Ú

»¿ƒ ¯e‡·e

≈ .[ÌȯÁ‡] ÔȇnËÓe

ƒ ¿ «¿ [ÌÓˆÚ·] ÔȇnhÓ

ƒ ¿« ƒ ÌÈÏΉ „ˆÈÎÂ

« ≈¿ ,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ

פרק ראשון

ÔÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Âχ ÌÈÏ΢ ÍÎÏ ¯Â˜Ó‰Â .[6 Ô˘·Î·

,‡È ‡¯˜ÈÂ) ı¯˘ ˙‡ÓÂË ˙˘¯Ù· ¯ÓB‡

≈ ‡e‰ ȯ‰

≈¬ ,‰¯Â˙‰

ÈÏk

ƒ¿ ÏkÓ

»ƒ ‡ÓËÈ

»¿ƒ Ì˙Óa

»… ¿ ̉Ó

∆ ≈ ÂÈÏÚ

»» ÏtÈ

…ƒ ¯L‡

∆ ¬ ÏÎÂ'

… ¿ (·Ï

,ıÚÓ ÌÈ˘Ú‰ ÌÈÏ΢ ȯ‰ '˜N

» B‡ ¯BÚ B‡ „‚·

∆∆ B‡ ıÚ≈

ÈÏηe

≈¿ƒ .‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ˜˘ ‡ ¯ÂÚ ,„‚·

(‚Î-·Î ,‡Ï ¯·„Ó·) 7 ˙Ó ˙‡ÓÂË ˙˘¯Ù· ¯Ó‡�

« ¡∆ ˙BÎzÓ

»«

Ïʯa‰

∆¿«« ˙‡

∆ ˙LÁp‰

∆… ¿« ˙‡

∆ ÛÒk‰

∆»« ˙‡Â

∆¿ ·‰f‰

»»« ˙‡

∆ C‡'

«

˘È -] '‡hÁ˙È

»« ¿ƒ ‰c�

»ƒ ÈÓa

≈¿ C‡

« '‚ ˙¯ÙÚ‰

∆»… » ˙‡Â

∆¿ ÏÈ„a‰

ƒ¿« ˙‡

∆

‡ ‰Îω

‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó‰ ÌÈÏÎ È�ÈÓ ‰Ú·˘

,2 ‰¯Bz‰

» « ÔÓ

ƒ ‰‡ÓË

» ¿ À ÔÈÏa˜nL

ƒ¿ «¿ ∆ Ô‰

≈ ÌÈÏk

ƒ≈ È�ÈÓ

≈ ƒ ‰Ú·L

»¿ƒ

,¯Óˆ ÈËÂÁ ˙‚ȯ‡Ó ÌÈÈ¢ډ -] ÌÈ„‚a‰

ƒ»¿« [‡] :Ô‰

≈ el‡Â

≈¿

3

ÌÈÊÈÚ ¯Ú˘Ó ÌÈÈ¢ډ -] ÔÈwO‰Â

ƒ« «¿ [·] ,[ ‰Ó„ΠÌÈ˙˘Ù

5

, ̈Ú

∆ ∆ ÈÏÎe

≈¿ [„] ,¯BÚ ÈÏÎe

≈¿ [‚] ,[4 ÌÈ˘˜ ÌÈËÂÁ ¯‡˘Ó ‡

ÈÏÎ -] N¯Á

∆∆ ÈÏÎe

≈¿ [Ê] ,ıÚ≈ ÈÏÎe

≈¿ [Â] ,˙BÎzÓ

» « ÈÏÎe

≈¿ [‰]

Â˙‡ ÂÙ¯˘˘ Ï·Â‚Ó ¯ÙÚÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏΠ̉ ,Ò¯Á

הערות

ÔÈ�ÚÏ ,‰¯‰Ë ‰‡ÓÂË È�È„· Ìȯ‰Ê� Ôȇ ÌÈ˙Ó È‡ÓË Â�ÏÂ΢ Â�È�ÓÊ· Ì‚

˙‡ ÏÒÂÙ ‡Â‰ ,‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ‡Â‰ ̇˘ ,ÈÏÎ È„È ÏÚ Í˘Ó�˘ ‰Â˜Ó

‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ˘ ¯·„Ó ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ˘ ,‰ÎÂÒ ÍÎÒ ÔÈ�ÚÏ ÔΠ.‰Â˜Ó‰

.[„ÂÚ Ì˘ ‰‡¯Â]

ÌÈ·ÈÒÓ ÌÈÈ¢ډ 'ÌÈ„·Ï' ÔΠ.(‡È ‰Îω) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .3

.(Ì˘) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ .ÌÈ„‚· ÏÏη ̉ ȯ‰ ,‰Ê· ‰Ê ÌȘ·„

.(·È ‰Îω) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .4

¯‡Â·ÓÎ ,ÌÈÈÙÏË ÌÈÈ�¯˜Ó ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ Ì‚ ̉ 'ÌˆÚ ÈÏÎ' ÏÏη .5

.(‚ ˙‡ ÔÈÎÈ ,‡"Ó ·"Ù ÌÈÏÎ) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ Ù"Ú .‰‡·‰ ‰Îω· Â�È·¯ ȯ·„·

.(‚È ‰Îω) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .6

ÏÏ˘‰ ÌÚ Ï‡¯˘È È�· ¯ÊÁ˘Î ,ÔÈ„Ó ˙ÓÁÏÓ ¯Á‡Ï ‰¯Ó‡� ÂÊ ‰˘¯Ù .7

‚¯‰˘ ÈÓ Ï΢ ԉΉ ¯ÊÚχ Â�È·¯ ‰˘Ó Ì‰Ï Â¯Ó‡Â ,‰ÓÁÏÓ· ÂÁ˜Ï˘

ÔΠ,[˙Ó· ‰Ú‚�˘ ·¯Á· Ú‚� ÈÎ] ˙Ó ˙‡ÓÂË· ‡ÓË� ‰ÓÁÏÓ· ˘Ù�

,˙Ó ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω :‰¯‰Ë ¯ÙÒ· ÏÈÚÏ ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÎω‰ ̉ .1

˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω ,·˘ÂÓ ·Î˘Ó ȇÓËÓ ˙ÂÎω ,˙Ú¯ˆ ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω

.˙‡ÓÂˉ

Âχ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ÌÈÏÎ Âχ Â�È·¯ ¯‡·Ó ‰Ê ˜¯Ù· .2

.ÏÏÎ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ÌÈÏÎ Âχ ,Ô�·¯„Ó ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ÌÈÏÎ

ÈÏ΢ ,ÈÏΉ ÈÂ˘Ú Â�ÓÓ ¯ÓÂÁ‰ ˙„‡ ‡Â‰ Ô„È�‰ ¯˜ÈÚ ,‰Ê ˜¯Ù·

ÌȯÓÂÁÓ È¢ډ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ÌÈÓÈÂÒÓ ÌȯÓÂÁÓ È¢ډ

ÌȘ¯Ù·Â .ÏÏÎ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ ‡ Ô�·¯„Ó ˜¯ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ÌȯÁ‡

ÔÓ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ÂÏ ˙ӯ‚‰ ÈÏΉ ˙¯Âˆ È‰Ó Â�È·¯ ¯‡·Ó Ìȇ·‰

¯ÓÂÁÓ È¢ډ ÈÏÎ Ì‚ ÈÎ ,ÏÏÎ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ‡Ï ‡ Ô�·¯„Ó ,‰¯Â˙‰

˜¯ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ÂÏ ˙ӯ‚ Â˙¯Âˆ ÌÈÓÚÙÏ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó‰

.ÏÏÎ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ‡Ï ‡ Ô�·¯„Ó

‰�ÈÓ-‡˜Ù� ˘È ÌÈÏΉ È�È„Ï˘ (‡"Ó ·"Ù ÌÈÏÎ) ÌÈ˘„Á ˙ÂÙÒÂ˙· ·˙ÎÂ

הלכה למעשה

, ברזל, נחושת, כסף,שהתורה פירטה ששה מיני מתכות ]זהב

מכל מקום בכלל זה גם מיני מתכות חדשות,[בדיל ועופרת

וכתב בשו"ת ברכת.שהתגלו בדורות מאוחרים ולא נזכרו בתורה

.ראובן שלמה )ח"ח סי' מט( כי כן נראה מפשטות לשון הרמב"ם

אבל בשו"ת אגרות משה )יו"ד ח"ב סי' קסד( דן לומר כי מכך

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

‡ ‰Îω

‰¯Â˙· ¯ÎÊ� ‡Ï˘ ˙¢„Á ˙ÂÎ˙Ó

בתפארת ישראל.ÛÒΉ ˙‡Â ·‰Ê‰ ˙‡ ͇ ¯Ó‡� ˙ÂÎ˙Ó ÈÏηÂ

אות מד( כתב שאף, הקדמה לסדר טהרות,על המשניות )יבקש דעת

47

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÌÈÏÎ ˙ÂÎω

ÊË

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

ÌÈ�¯w‰

ƒ«¿«« ÔÓƒ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk

ƒ≈ ˙Ba¯Ï

«¿ ,ÌÈfÚ

ƒƒ ‰NÚÓ

≈ ¬« ÏÎÂ

»¿ ‰¯Bza

» « ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ‰fL

∆∆ e„ÓÏ

¿» ‰ÚeÓM‰

» ¿ « ÈtÓ

ƒ ƒ .ב

ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk

ƒ≈ Ï·‡

»¬ .‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

»≈¿ È�ÈÓ

≈ ƒ ¯‡LÏ

»¿ƒ ÔÈc‰

ƒ« ‡e‰Â¿ ,ÌÈfÚ

ƒƒ ÏL

∆ ˙BÓˆÚ‰

» ¬» ÔÓe

ƒ ÌÈÙÏh‰

ƒ«» ¿« ÔÓe

ƒ

· ‰Îω

„ÓÏ ‰ÚÂÓ˘‰ ÈÙÓ

. ב,' חולין כהÂÎÂ

רמב"ם מבואר

¯Ó‡pL

« ¡∆∆ ‰fL

∆∆ ,[13˜ÂÒÙ‰ ˙‡ ˘¯ÙÏ Â�È·¯ ‰˘Ó „Ú ˘È‡

‰NÚÓ

≈ ¬ « ÏÎÂ'

»¿ (Î ,‡Ï ¯·„Ó·) ˙Ó ˙‡ÓÂË ˙˘¯Ù· ‰¯Bza

» «

Ï·˜Ó 'ÌÈÊÈÚ ‰˘ÚÓ'˘ Â�Èȉ] 'e‡hÁ˙z

»« ¿ ƒ '‚ ÌÈfÚ

ƒƒ

¯ÂÚÓ È¢ډ ÈÏÎÏ ‰�ÂÂΉ Ôȇ ,[¯‰ËÏ ˘È ‰‡ÓÂË

ÏÎÂ'

»¿ ˜ÂÒÙ‰ ˙ÏÈÁ˙· ¯Ӈ� ¯·Î ¯ÂÚ ÈÏΠȯ‰˘ ,ÌÈÊÈÚ

ÔÓ

ƒ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk

ƒ≈ ˙Ba¯Ï

«¿ ‡· ‡Ï‡ ,14 '¯BÚ ÈÏk

ƒ¿

15

ÏL

∆ ˙BÓˆÚ‰

»¬» ÔÓe

ƒ [ ˙ÂÒ¯Ù‰ -] ÌÈÙÏh‰

ƒ«»¿« ÔÓe

ƒ ÌÈ�¯w‰

ƒ«¿««

ÌÈÏ΢ ,‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

» ≈¿ È�ÈÓ

≈ ƒ ¯‡LÏ

» ¿ ƒ ÔÈc‰

ƒ« ‡e‰Â¿ ,ÌÈfÚ

ƒƒ

,‰ÈÁ ‡ ‰Ó‰· ÏÎ ˙ÂÓˆÚ ÌÈÈÙÏË ,ÌÈÈ�¯˜Ó ÌÈÈ¢ډ

ÏÎÂ' ÌÈÏÈӉ ,'ÌÈÊÈÚ ‰˘ÚÓ ÏÎÂ' ¯Ó‡�˘] ÌȇÓË

.[16ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯‡˘Ó È¢ډ ÈÏÎ ˙·¯Ï Ìȇ· '‰˘ÚÓ

ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿ «¿ Ô�ȇ

» ≈ ÛBÚ‰

» ˙BÓˆÚÓ

¿«≈ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk

ƒ≈ Ï·‡

»¬

ËÚÓÏ ‰‡· ¯ÎÊ�‰ ˜ÂÒÙ·˘ 'ÌÈÊÈÚ' ‰ÏÈÓ‰ ÈÎ] ‰‡ÓË

» ¿À

,‰˙‡ÓÂËÓ ¯‰ËÈ‰Ï Ì‰· ˙Ï·ÂË ‰„�˘ ÌÈÓ· ¯‰ËÏ

ÌÈÏ΢ ȯ‰ ,[8 ÌÈÓ ‰‡Ò ÌÈÚ·¯‡ ‰· ˘È˘ ‰Â˜Ó Â�Èȉ

ÔÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ,˙ÂÎ˙Ó‰ È�ÈÓÓ „Á‡Ó ÌÈÈ¢ډ

‡¯˜ÈÂ) ı¯˘ ˙‡ÓÂË ˙˘¯Ù· ¯Ó‡�

« ¡∆ N¯Á

∆∆ ÈÏηe

≈¿ƒ .9 ‰¯Â˙‰

„Á‡Ó -] ̉Ó

∆ ≈ ÏBtȃ ¯L‡

∆ ¬ N¯Á

∆∆ ÈÏk

ƒ¿ ÏÎÂ'

»¿ (‚Ï ,‡È

10

Ïk

… ,[ ÈÏΉ Ï˘] BÎBz χ

∆ [‰˘¯Ù· ÌȯÎÊ�‰ ÌȈ¯˘‰

ÈÏΉ ÍÂ˙· ‡ˆÓ�‰ Ï· ÏÎ -] ‡ÓËÈ

»¿ƒ BÎB˙a¿ ¯L‡

∆¬

11

Ò¯Á ÈÏÎÏ ÈÎ] 'e¯aL˙

… ¿ ƒ [ÂÓˆÚ ÈÏΉ ˙‡ -] B˙‡Â

… ¿ [ ‡ÓË�

12

;[ Â˙¯‰Ë ‡È‰ Â˙¯È·˘ ‡Ï‡ ,‰Â˜Ó· ‰ÏÈ·Ë· ‰¯‰Ë Ôȇ

· ‰Îω

ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ;˙ÂÓˆÚ ÈÏÎ ˙‡ÓÂËÏ ¯Â˜Ó‰

17

ÈÙÓ ˘È‡ ÌÈÓÎÁ ÂϷȘ ÍÎ -] e„ÓÏ

¿» ‰ÚeÓM‰

» ¿ « ÈtÓ

ƒƒ

הערות

ÏÚ

« ˙B·‡

» e˙ÓeÈ

¿ ‡Ï'˘

… (· ,ÊÎ Ôȯ„‰�Ò) ÌÈÓÎÁ ¯Ӈ˘ ‰Ó Ô‚Î] ˙˜ÂÏÁÓ

Â˙ÓÂÈ ‡Ï ÌÈ�·˘ ‰�ÂÂΉ (ÊË ,„Î Ìȯ·„) '˙B·‡

» ÏÚ

« e˙ÓeÈ

¿ ‡Ï

… ÌÈ�·e

ƒ» ÌÈ�a

ƒ»

˙Ï·˜Ó Ì¯Â˜Ó ,[˙·‡ ˙Â„Ú ÈÙ ÏÚ Â˙ÓÂÈ ‡Ï ÌÈ�·Â ÌÈ�· ˙Â„Ú ÈÙ ÏÚ

Â˙Ó„˜‰·Â '‰¯Â˙ ‰�˘Ó'Ï Â˙Ó„˜‰· Â�È·¯ ·˙΢ ÂÓΠ,Â�È·¯ ‰˘Ó

È„È ÏÚ Â�Ï ‰˘¯Ù˙� ‰ÏÂÎ ‰¯Â˙‰ Ï΢ (ÌÈÚ¯Ê ¯„Ò) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙÏ

̉ ,χ¯˘È ÏΠÌÈ�˜Ê ÌÈÚ·˘Â ÂÈ�·Â Ô¯‰‡ ˙‡ „ÓÈÏ˘ Â�È·¯ ‰˘Ó

È˘Â¯ÈÙ ÏÎ ,ÔΠ̇ .̉ȄÈÓÏ˙Ï Ì‰È„ÈÓÏ˙ ̉ȄÈÓÏ˙Ï Â¯ÒÓ

ÈÙÓ' ̉ÈÏÚ ¯ÓÂÏ Ìȇ˙Ó Â�È·¯ ‰˘Ó ˙Ï·˜Ó Ì¯Â˜Ó ÌȘÂÒÙ‰

‰‡¯Â .(ËÙ˜ ,Ó ˙‡ Ô�·¯„ ˙ÙÒÂ˙ ,Èʇ‚χ) ·˜ÚÈ ˙ω˜ Ù"Ú .'„ÓÏ ‰ÚÂÓ˘‰

‰˘ÓÏ ‰Îω' ˙‡¯˜� ˙ÂÎω Âχ (Ì˘) Â˙Ó„˜‰· Â�È·¯ ȯ·„· „ÂÚ

.Âȯ·„ ¯Â‡È·· (‡ ˘¯Â˘ ˙ˆӉ ¯ÙÒ ÏÚ) ¯˙Ò‡ ˙ÏÈ‚Ó· ‰‡¯Â .'È�ÈÒÓ

.(‡È·‰Ï ‰"„ · ,‰Î ÔÈÏÂÁ) È"˘¯ Ù"Ú .14

„ÂÚ ‰‡¯Â .(·"Ó ·"Ù ‰¯Ù) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .15

.‰¯Ú‰· (·"ȉ ·"Ù) ‰ÏÈÚÓ ˙ÂÎω· Â�˙¯Â„‰Ó·

.(· ,‰Î ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚ .16

,˙Ó ˙‡ÓÂË· ÌȇÓË Ì�ȇ˘ ÔÙ‡·] Ì„‡ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ ÔÎÂ

ÈÏÎ ‰ 'ÓÚ) ÌÈÏΉ ˙¯‰Ë .‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ,[·Â˘ ̯·ÈÁ ̘Òȯ˘ Ô‚Î

.(„"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰ Ù"Ú (‡ ˙‡ ‰˘ÚÓ

,˙ÂÓˆÚ ÌÈÈÙÏË ,ÌÈÈ�¯˜ Â�È·¯ ˘� ,‰Ó‰·‰ ÔÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ .17

ÛÂÚÏ Ôȇ ÈÎ ,˙ÂÓˆÚ ˜¯ Â�È·¯ ˘� ÛÂÚ‰ ÔÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ Ï·‡

.ÌÈÈÙÏË ÌÈÈ�¯˜

.(„ ‰Îω) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ¯‡·È ÛÂÚ Ï˘ ¯ÂÚÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ ÔÈ„Â

Ú‚ÓÓ Â‡ÓË� ÈÎ] ˙Ó ˙‡ÓÂË· ‡ÓË� ‰ÓÁÏÓ‰Ó ÌÓÚ Â‡È·‰˘ ÌÈÏΉ

.[˙Ó ˙‡ÓÂË· ‡ÓË�˘ ÌÈ˘�‡‰

.(· ,‰Ú ‰¯Ê ‰„·Ú) ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú (Ì˘ ¯·„Ó·) È"˘¯ .8

ÌÈÏΠ̇‰ ,‰¯Â˙· ¯ÎÊ� ‡Ï˘ ˙ÂÎ˙Ó È�ÈÓ ÔÈ�ÚÏ Â�„ ÌȘÒÂÙ‰ .9

.‰˘ÚÓÏ ‰Îω· ‰‡¯Â .‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì‰Ó ÌÈ˘Ú�‰

‡Ï ı¯˘‰ ̇ ۇ .·‚Ó ‡Ï ÂÎÂ˙Ó ˜¯ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Ò¯Á ÈÏÎ .10

Ù"Ú .‡ÓË� ÈÏΉ ,[ÈÏΉ ÏÏÁÏ -] ¯ÈÂÂ‡Ï Ò�Î� ‡Ï‡ ÈÏΉ ÍÂ˙· Ú‚�

.(‡"‰ ‚"ÈÙ) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯Â .(‚Ï ,‡È ‡¯˜ÈÂ) È"˘¯

.ÈÏΉ ¯È‡·˘ Ï·‰ ˙‡ ‡ÓËÓ ¯ÊÂÁ ı¯˘‰Ó ‡ÓË�˘ ÈÏΉ ÈÎ .11

.(·"‰ ‚"ÈÙ) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯Â .(· ,ÁϘ ˙·˘) ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú

˙‡ÂÂ˜Ó ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯Â .(‡"Ó ·"Ù ÌÈÏÎ) ‰�˘Ó‰ Ù"Ú .12

.(‚"‰ ‡"Ù)

.(‡''‰ ‰''Ù) ˘„ÂÁ‰ ˘Â„Ș ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .13

:ÛÈÒÂ‰Ï ,˜ÂÒÙ ÏÚ Ï"ÊÁ ˙˘¯„ ‡È·Ó ¯˘‡Î ÌÈ˙ÈÚÏ Â�È·¯ Ï˘ Âί„

‰˘Ó „Ú ˘È‡ ÈÙÓ ˘È‡ ÌÈÓÎÁ ÂϷȘ ÍÎ ,Â�Èȉ] '„ÓÏ ‰ÚÂÓ˘‰ ÈÙÓ'

,·Â˙Ή ÔÂ˘Ï ˙ÂˢÙÓ ˙ÚÓ˙˘Ó ‰�ȇ ‰˘¯„‰ ¯˘‡Î ˙‡Ê ,[Â�È·¯

Âȉ ‡Ï - ˜ÂÒÙ‰ ˙‡ ÍÎ ˘¯ÙÏ ÌÈÓÎÁ „È· ‰Ï·˜ ‰˙ȉ ‡Ï ÂÏȇÂ

È·ÏÓ „È· ‰¯ˆ˜· ‡·Â‰ ,‡Ï˙ 'ÈÒ) ˘„˜· ÈÎÏÓ Ù"Ú .̉ÈÏ‡Ó ÔÎ ÌÈ˘¯Â„

˙ÏÈÁ˙·) ˙ˆӉ ÔÈ�ÓÏ ˙¯ډ· Â�˙¯Â„‰Ó· ‰‡¯Â] .(ËÏ ÏÏÎ Ì"·Ó¯‰ ÈÏÏÎ

.[‰Ê ÔÈ�Ú· ‰·Á¯‰· (‰"Ù ÔÈ˘Ú ,Ú„Ó‰ ¯ÙÒ

Ìȇ¯˜� Ì�ȇ Ô‰Ó ÌÈ„ÓÏ�‰ ÌÈ�È„‰Â Ï"ÊÁ Ï˘ ÌȘÂÒÙ‰ È˘Â¯ÈÙ˘ Û‡Â

̉· Â�ÈˆÓ ‡Ï˘ ÌȘÂÒÙ‰ È˘Â¯ÈÙ ÏÎ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,'È�ÈÒÓ ‰˘ÓÏ ‰Îω'

הלכה למעשה

וראה עוד בשו"ת תשובות והנהגות )ח"א סי' תנא.הנזכר בתורה

.( ח"ב סי' נ,ד"ה ועיין( ומחזה אליהו )פולק

שהם חומרים,]ולענין כלים הנעשים מפלסטיק או ניילון

דנו הפוסקים האם הם,המופקים מנפט הנשאב מעמקי האדמה

או שאינם מקבלים,מקבלים טומאה מן התורה או מדרבנן

' ח"ז סי, ראה שו"ת מנחת יצחק )ח"ד סי' לו וסי' קיד.טומאה כלל

( אור לציון )ח"א או"ח סי' ג אות ה,( שבט הלוי )ח"י סי' ריז,(פב

ובטהרת הכלים )עמ' עד ואילך( ליקט מדברי הפוסקים בענין.ועוד

.[זה

שהתורה פירטה ששה מיני מתכות ולא כתבה באופן כללי 'כלי

נראה כי רק ששה מיני מתכות אלו מקבלים טומאה מן,'מתכות

ובמקום אחר )יו"ד ח"ג סי' כב( דן לענין טבילת כלי.התורה

וצידד לומר כי אמנם אינם צריכים,אלומיניום הנקנים מן הגוי

. אבל מדרבנן צריכים טבילה,טבילה מן התורה

ובשו"ת חשב האפוד )ח"ג סי' ע( כתב כי היה נראה לו שמתכת

האלומיניום אינה מקבלת טומאה משום שאינה אחד מששת

אך הציע את הדברים לפני הגאון מטשעבין.המתכות שבתורה

כי יתכן שהיא מין הברזל,)בעל 'דובב מישרים'( ולא הסכים עמו

48

ÊÈ

ÌÈÏÎ ˙ÂÎω

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

ÔÈÈ¢ډ ÌÈÏÎÓ ıÂÁ

.'ÂΠ‰È�ÊÚ‰ Û�ÎÓ

.כלים פי"ז מי"ד

‚ ‰Îω

˙ÈÓÚp‰

ƒ ¬«« ˙ˆÈ·e

« ≈ ,„·Ïa

«¿ƒ ‰i�ÊÚ‰

»ƒ¿»» Û�kÓ

«¿ƒ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏkÓ

ƒ≈ƒ ıeÁ ,‰‡ÓË

»¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿«¿ Ô�ȇ

» ≈ ÛBÚ‰» ˙BÓˆÚÓ

¿ «≈

.ÌȯÙBÒ

ƒ¿ ȯ·cÓ

≈¿ ƒƒ Ô˙‡ÓhL

» »¿À∆ È�ÈÚa

« ≈¿ ·B¯˜Â

»¿ .̈Ú

∆ ∆ ÈÏÎk

ƒ¿ƒ ‰‡ÓË

»¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿«¿ ,̈ÚÏ

∆ ∆¿ ÔÈÓBc

ƒ Ô‰Â

≈¿ ÏȇB‰

ƒ ,‰tˆÓ‰

» À¿ «

ÔÓƒ ‰‡ÓË

»¿À Ïa˜Ó

≈«¿ ÔȇÂ

≈¿ ,¯B‰Ë» ÌiaL

»«∆ ÏÎÂ

»¿ .ÌȯB‰Ë

ƒ ¿ ,d¯BÚÓe

» ≈ ÌiaL

»«∆ ‰iÁ

»« ˙BÓˆÚÓ

¿ «≈ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk

ƒ≈ .ג

B‡ ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,‰‡ÓË

»¿À Ïa˜Ó

≈«¿ B�ȇ≈ Ìia

»« Ï„b‰

≈»« ¯ÓvÓ

∆∆ƒ „‚a

∆∆ ‚¯B‡‰

≈ » Û‡« .Ò¯„Ó

»¿ƒ ˙‡ÓË

«¿À ‡ÏÂ

… ¿ ˙B‡Óh‰

¿À«

ÔÈÈ¢ډ

ÌÈÏÎ

ÌÈ·˘ ‰ÈÁ ˙ÂÓˆÚÓ

שם. כלים פ"י מ"א.'ÂÎÂ

.(e 'iq zexdh) awri zldw t"r . ספרא מצורע פרשת זבים פ"א תחילת פ"ב.jln zixw . שם פכ"ד מי"א.Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË ‡Ï .פי"ז מי"ג

רמב"ם מבואר

ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏkÓ

ƒ≈ƒ ıeÁ ,[18˙ÂÙÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ È¢ډ ÈÏÎ

„·Ïa

«¿ƒ 19‰È�ÊÚ‰ ÛÂÚ Ï˘ ÌÈÈÙ�Ή ˙ˆÂ�Ó - ‰i�ÊÚ‰

»ƒ¿»» Û�kÓ

«¿ƒ

‚ ‰Îω

ı¯‡· Ï„‚‰ ÌÚ ÌÈ· Ï„‚‰ ˙‡ ¯·ÈÁ ;ÌÈ·˘ Ìȯ·„Ó ÌÈÏÎ

Ô‚Î] d¯BÚÓe

» ≈ ,ÌiaL

»«∆ ‰iÁ

»« ˙BÓˆÚÓ

¿« ≈ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk

ƒ≈

Ì�ȇ ÌȯB‰Ë

ƒ ¿ ,[¯ÂÚÓ Â‡ ‚„‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ

Ï„‚‰ ¯·„ ÏÎ ÔΠ- ÌiaL

»«∆ ÏÎÂ

»¿ ,27‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó

‰‡ÓË

» ¿À Ïa˜Ó

≈ «¿ ÔȇÂ

≈¿ ,¯B‰Ë» 29ÌÈ· Ï„‚‰ ÁÓˆ Ô‚Π,28ÌÈ·

Ì¢ Ï·˜Ó Â�ȇ ,ÈÏÎ Â�ÓÓ ‰˘Ú ̇ - ˙B‡Óh‰

¿ À« ÔÓ

ƒ

31

30

„‚a

∆∆ ‚¯B‡‰

≈ » Û‡

«Â . Ò¯„Ó

»¿ƒ ˙‡ÓË

« ¿ À ‡Ï

… Û‡¿Â , ‰‡ÓÂË

Ï„‚‰ ¯ÓˆÏ ‰Ó„ ‡Â‰˘ ˙¯ÓÏ Ìia

»« Ï„b‰

≈»« ¯ÓvÓ

∆∆ƒ

,[20˙ÂÙÂÚ ¯‡˘ Ï˘ ÌÈÈÙ�Ή ˙ˆÂ�Ó ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ‡ÏÂ]

˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ· ˙‡ ‰ÙȈ˘ - ‰tˆÓ‰

»À¿ « ˙ÈÓÚp‰

ƒ¬«« ˙ˆÈ·e

«≈

22

21

ÔÈÓBc

ƒ Ô‰Â

≈¿ ÏȇB‰

ƒ , ÈÏÎ ‰�ÓÓ ‰˘Ú [ ‰�Úȉ ˙· -]

23

˘ÂÁÏ ˘È , ̈ÚÎ ÌȘÊÁ ÌÈÏ„‚ ̉˘ ¯Á‡Ó - ̈ÚÏ

∆ ∆¿

24

.̈Ú

∆ ∆ ÈÏÎk

ƒ¿ƒ ‰‡ÓË

» ¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿ «¿ , ÌˆÚ ÈÏÎÏ Ì�È· ÂÙÈÏÁÈ˘

25 ‰È�ÊÚ‰ Û�ÎÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ Ï˘ Ô˙‡ÓhL

» » ¿À∆ È�ÈÚa

« ≈¿ ·B¯˜Â

»¿

26

. ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‡Ï ÌȯÙBÒ

ƒ¿ ȯ·cÓ

≈¿ ƒƒ ‡È‰ ˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ·Â

הערות

.(Ì˘ ÌÈÏÎ) ‰�¯Á‡ ‰�˘Ó ‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰ Ù"Ú .24

Âȯ·„˘ Â�È·¯ ÔÂ˘Ï ˙ÂˢÙÓ ‰‡¯� ÔΠ.(Ì˘) ‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰ Ù"Ú .25

˙Ú„· Ï·‡ .˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ· ÏÚ Ô‰Â ‰È�ÊÚ‰ Û�Î ÏÚ Ô‰ ÌÈ·ÒÂÓ Ô‡Î

˜¯ ÌÈ·ÒÂÓ Ô‡Î Â�È·¯ ȯ·„ ÈÎ ·˙Î (· ,˜ ËϘ ‰Î¯ÚÓ Ì˘ ÌÈÏÎ) ÛÒÂÈ

‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ‰È�ÊÚ‰ Û�ÎÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ Ï·‡ ,˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ· ÏÚ

.Ì˘ ÔÈÈÚ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ

˘È˘ ÚÓ˘Ó 'ÌȯÙÂÒ È¯·„Ó Ô˙‡ÓÂˢ È�ÈÚ· ·Â¯˜Â' Â�È·¯ Ô¢ÏÓ .26

ÔÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏΠȯ‰ ,¯Â‡È· ÍȯˆÂ .‰¯Â˙‰ ÔÓ Ô˙‡ÓÂˢ ¯ÓÂÏ „ˆ

ÌÚˉ ,[(· ,‰Î ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚· ¯‡Â·ÓÎ] 'ÌÈÊÈÚ' ‰ÏÈÓ‰Ó ÂËÚÓ˙‰ ˙ÂÙÂÚ‰

˜¯ ‡Â‰ ÌȇÓË ‰ÙˆӉ ˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ·Â ‰È�ÊÚ‰ Û�ÎÓ ÌÈ¢ډ ÌÈÏ΢

.ÌȯÙÂÒ È¯·„Ó Ô˙‡ÓÂˢ ËÂ˘Ù ÔΠ̇ ,ÌˆÚ ÈÏÎÏ ÌÈÓ„ ̉˘ Ì¢Ó

.(ÁÎÂÓ ‰"„ Ìȯ‡ȷ· ÂΘ 'ÓÚ ,Ì˘ ÌÈÏÎ) ‰Èχ ˙Ú„· ‰Ê· ¯‡È·˘ ‰Ó ‰‡¯Â

ȯ·„Ó ˜ÈÈ„˘ (ÂÒ˘ ˙‡ ,Ì˘ ÌÈÏÎ) ÔÈÈˢ�ÈÈÙ Ó"ȯ‚‰ ȯÂÚÈ˘· „ÂÚ ‰‡¯Â

˙ÂÙÒÂ˙· „ÂÚ ÔÈÈÚ .‰¯Â˙‰ ÔÓ Ô˙‡ÓÂˢ (Ì˘ ÌÈÏÎ) ˘"‡¯‰Â ˘"¯‰

.(ˆ 'ÓÚ ÁÎ ˜ÏÁ ,¯˘Î) ‰ÓÏ˘ ‰¯Â˙·Â (Ì„‡Ï ‰Ó ‰"„ ‡ ,‚Î ‰„�) ˘"‡¯‰

Â�ȇ ÌÈÓ‰ ·ÏÎ ÈÎ ‡·È˜Ú È·¯ ˙Ú„ ‰‡·Â‰ (‚"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ‰�˘Ó· .27

,‰˘·ÈÏ Á¯Â· ‡Â‰ Â˙‡ „ÂˆÏ ÌȈ¯˘Î˘ ¯Á‡Ó ÈÎ ,ÌÈ·˘ ‰ÈÁ ÏÏη

(Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ·˙Π.‰˘·È‰ ˙ÂÈÁ ÏÏη ·˘Á� ‡Â‰ ȯ‰

˙ÂÙÒÂ˙· ˜ÈÈ„ ԇΠÂ�È·¯ ȯ·„ ˙ÓÈ˙ÒÓ Ì�Ó‡ .‡·È˜Ú È·¯Î ‰Îω˘

Â�È„ ÌÈÓ‰ ·ÏÎ Ì‚ Â˙Ú„Ï ÈÎ ÍÏÓÏ ‰�˘Ó·Â (‡"Ó È"Ù ÌÈÏÎ) ·ÂË ÌÂÈ

.˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Âȯ·„Ó Â· ¯ÊÁ ,ÌÈ·˘ ‰ÈÁÎ

ÌÈÏÎ) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ .ÌÈÏÁ� ˙¯‰�· ÌÈÏ„‚‰ Ìȯ·„Ï ÔÈ„‰ ‡Â‰Â .28

.(‚˜ ˙‡ ÔÈÎÈ ,‚"ÈÓ Ê"ÈÙ

.(Ì˘) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ .29

ÌÈ·˘ ÏÎ' ÏÏη ̉ ,Ìȉ Ú˜¯˜· ÌÈÏ„‚‰ ÌÈÁÓˆ Ì‚˘ Âȯ·„· ¯‡Â·ÓÂ

È¢ډ ÈÏ΢ (‚� ˙‡ ÔÈÎÈ ,Â"Ó ‚"ÈÙ) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙· ·˙Î ÔΠ.'¯Â‰Ë

‰‡¯� ÔΠ.‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ ,Ìȉ ˙ÈÚ˜¯˜· ÌÈÏ„‚‰ ÌÈ‚ÂÓχÓ

ÚÓ˘Ó ,¯Â‰Ë ÌÈ· Ï„‚‰ ¯ÓˆÓ È¢ډ ÈÏ΢ ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„ ˙ÂˢÙÓ

‰"„ Â"Ó ‚"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˙¯‰Ë ȯ„Ò· ͇ .¯Â‰Ë Ìȉ ˙ÈÚ˜¯˜· Ï„‚ ̇ Û‡˘

ÏÏη ‡Â‰ ,Ìȉ ÈÓÓ Ï„‚ ‰Â‰˙Ó‰ ¯·„ ˜¯ ÈÎ ·˙Î (·-‡ ,„Ϙ ,˙Ú·Ë

ı¯‡· Ï„‚Î ‡Â‰ ȯ‰ ,Ìȉ ˙ÈÚ˜¯˜· ÁÓˆ‰ ¯·„ Ï·‡ ,'¯Â‰Ë ÌÈ·˘ ÏÎ'

‰˘ÚÓ ÈÏÎ ,Ë 'ÓÚ) ÌÈÏΉ ˙¯‰Ë· „ÂÚ ‰‡¯Â .‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ,ÌÈ· ‡ÏÂ

.(· ˙‡

ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ÔÎ ÂÓÎ ÈÎ Â�È·¯ ÛÈÒ‰ (‚"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ·Â .30

‰�˘Ó·Â .‡ÓË Â�ȇ ˙Ó˘ Ìȉ ı¯˘ ÂÏÈه ,ÌȇÓË Ì�ȇ Â˙Ó˘ ÌÈ·˘

˘Â¯ÈÙ· Âȯ·„Ó Â· ¯ÊÁ Â�È·¯˘ ·˙Î (ÌÈ·˘ ÏÎ ‰"„ Ì˘) ‰�¯Á‡

.Ì˘ ÔÈÈÚ ,˙ÂÈ�˘Ó‰

·Î¯ÓÏ Â‡ [‰·È˘ÈÏ -] ·˘ÂÓÏ ,[‰·ÈÎ˘Ï -] ·Î˘ÓÏ È¢ډ ÈÏÎ .31

‡ ,„ÓÚ [˙„ÏÂÈ ‰„� ,‰·Ê ,·Ê] Ò¯„Ó· ‡ÓËÓ‰ ‡ÓË Ì‡ ,[‰·ÈÎ¯Ï -]

.(Ì˘) ‡¯Ó‚ .18

,˘"¯· ¯‡Â·Ó ÔΠ.(„"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .19

˙ÂÙÒÂ˙· ·˙Π.(Ì˘) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ [Ì"¯‰Ó Ì˘·] ·ÂË ÌÂÈ ˙ÂÙÒÂ˙

ÌÈ˘ÂÚ Ì˙‡ ÌÈÎ˙ÂÁ ,„Â‡Ó ˙ÂÏ„‚ ‰È�ÊÚ‰ ÈÙ�Î ˙ˆÂ� ÈÎ ·ÂË ÌÂÈ

,'ÛÂÚ' Â˘Â¯ÈÙ 'Û�Î' ÈÎ ˘¯ÈÙ (Ì˘) ‰�¯Á‡ ‰�˘Ó· Ï·‡ .ÌÈÏΠ̉Ó

˙ÂÓˆÚÓ Â�Èȉ ,‰È�ÊÚ‰ ÛÂÚÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ ÈÎ ‡È‰ ‰�˘Ó‰ ˙�ÂÂÎÂ

.ÌȇÓË ,‰È�ÊÚ‰

ÌÈÙÂˆÓ Ì�ȇ ̇ Ì‚ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó ‰È�ÊÚ‰ Û�ÎÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ

¯Á‡Ó ,[‰‡ÓÂË ˙Ï·˜Ó ‰˙‡ ‰ÙȈ ̇ ˜¯˘ ˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ·Ó ‰�¢·]

‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰ Ù"Ú .̈ÚÏ ÌÈÓ„ ÌȘÊÁ ̉ ÌÈÙÂˆÓ Ì�ȇ˘Î Ì‚˘

‰‡¯Â .(Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯Èٷ ԇΠÂ�È·¯ Ô¢ÏÓ ÚÓ˘Ó ÔΠ.(Ì˘ ÌÈÏÎ)

.Ì"¯‰Ó Ì˘· (Ì˘) ·ÂË ÌÂÈ ˙ÂÙÒÂ˙·

Ô�ÁÂÈ È·¯ ˙Ú„Î ‡Ï ,‡Ó˜ ‡�˙ ˙Ú„Î] („"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ‰�˘Ó‰ Ù"Ú .20

.[ȯ� Է

(ÊË ,‡È ‡¯˜ÈÂ) ÒÂϘ�‡ Ì‚¯È˙ ÔΠ.(Ì˘ ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .21

.(„"‰ ‡"Ù ˙·˘) ÈÓÏ˘Â¯È· Ì‚ ‰‡¯Â .'‡˙ÈÓÚ� ˙·' - '‰�Úȉ ˙·'

.(Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .22

ÂÓÎ] ÌˆÚ ÈÏÎÏ ‰Ó„ ‡Â‰Â ÌÂȘ ÈÏÎÏ ˘È ʇ˘ ‰ÙÂˆÓ ‡È‰˘Î ‡˜Â„Â

ÈÏÎÏ Ôȇ ,˙ÂÙˆÏ ÈÏ· ÈÏÎ ‰�ÓÓ ‰˘Ú ̇ Ï·‡ ,[ÍÂÓÒ· Â�È·¯ ·˙΢

Ú"¯‰ ,˘"¯‰ Ù"Ú .‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�È‡Â ÌˆÚ ÈÏÎÏ ‰Ó„ Â�ȇ ÌÂȘ

ȯ„Ò· ‰‡¯Â .(Ì˘ ÌÈÏÎ) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ ‰�¯Á‡ ‰�˘Ó ,‡¯Â�˯·Ó

.(˙ˆÈ·Â ‰"„ · ,„Ú˜ ,Ì˘ ÌÈÏÎ) ˙¯‰Ë

ÔÙ‡· ÌÙȈ ̇ Û‡ ,˙ÂÙÂÚ ¯‡˘ Ȉȷ· ÈÎ (Ì˘) ‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰ ·˙ÎÂ

Ì‰Ï Ôȇ ÈÂÙȈ‰ ‡ÏÏ˘ ¯Á‡Ó ,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ,ÌÂȘ Ì‰Ï ˘È˘

̇ ,ÌÂȘ ËÚÓ ‰Ï ˘È ÈÂÙȈ ‡ÏÏ Ì‚˘ ˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ·· ˜¯Â ,ÌÂȘ Ì¢

.‰‡ÓÂË ‰ÈÏÚ Â¯Ê‚ ,ÌÂȘ ‰Ï ˘È ‰ÙÂˆÓ ‡È‰

˙ˆÈ·Ó È¢ډ ÈÏÎ ÈÎ Â�È·¯ ·˙Î („"‰ Â"Ù) ‰Ó„‡ ‰¯Ù ˙ÂÎω·Â

ÈÎ ,ÈÂÙȈ Íȯˆ˘ ¯ÈÎʉ ‡Ï ,˙‡ËÁ‰ ÈÓ ˙‡ · ˘„˜Ï ¯˘Î ˙ÈÓÚ�‰

‰ÓˆÚ È�Ù· „ÂÓÚÏ ‰ÏÂÎÈ ‡È‰Â ÌÂȘ ËÚÓ ‰ˆÈ·Ï ˘È ÈÂÙȈ ‡ÏÏ Ì‚

˙Ï·˜ ÔÈ�ÚÏ˘ ‡Ï‡ ,'ÈÏÎ' ˙·˘Á� ‡È‰ ÔÎÏ [¯Á‡ ¯·„ ÏÚ ‰ÎÈÓÒ ‡ÏÏ]

‰ÙÂˆÓ ‰�ȇ ̇ ÔÎÏ ,˙ÂÙÂÚ‰ ÔÓ Ìȇ·‰ ÌÈÏÎ ‰¯Â˙‰ ‰ËÚÈÓ ‰‡ÓÂË

,˙¯·˘� ‰�ȇ˘ ̈ÚÏ ‰Ó„ ‰ÙÂˆÓ ‡È‰ ̇ ˜¯Â ,‰‡ÓÂË ˙Ï·˜Ó ‰�ȇ

.(„È ˙‡ ˘·„ ÈÏÎ Â 'ÓÚ) ÌÈÏΉ ˙¯‰Ë Ù"Ú .‰‡ÓÂË ÌÈÓÎÁ ‰ÈÏÚ Â¯Ê‚

,ÌÈ˘¯ÙÓ‰ ¢˜‰ ‰‡ÓÂË ˙Ï·˜Ó ‰ÙˆӉ ˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ·˘ ‰Ê ÔÈ„ ÏÚ

˙ÓÁÓ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó‰ ÌÈÏÎ ÂÏÈÙ‡ ÈÎ Â�È·¯ ·˙Î („"‰ „"Ù) ÔÏ‰Ï È¯‰

˙ÈÓÚ�‰ ˙ˆÈ· ÔΠ̇ ,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ·Â˘ ÌÙȈ ̇ ,ÌÓˆÚ

‰Ï ̯‚È ‡Ï ÈÂÙȈ‰˘ Ô΢ ÏÎ ,‰ÓˆÚ ˙ÓÁÓ ‰‡ÓÂË ˙Ï·˜Ó ‰�ȇ˘

.ÌÈ�ÂÈÚ· ‰‡¯Â .‰‡ÓÂË Ï·˜Ï

.(ÊȘ ˙‡ ÔÈÎÈ ,Ì˘ ÌÈÏÎ) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ Ù"Ú .23

49

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

ÌÈÏÎ ˙ÂÎω

ÁÈ

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

|.ı¯‡a

∆»» Ï„b‰

≈»« ÔÓƒ ¯BÚ Û‡« ı¯‡‰

∆»» ÔÓƒ Ï„b‰

≈»« ÔÓƒ „‚a

∆∆ ‰Ó« ,e„ÓÏ

¿» ‰ÚeÓM‰

» ¿ « ÈtÓ

ƒ ƒ ,¯BÚ B‡ „‚·

∆∆

̉�L

∆ ≈¿ ˙‡∆ ÌÈNnL

ƒ ≈∆ ¯eaÁƒ B¯aÁ

¿ƒ ̇ƒ ,‰ÁÈLÓ

» ƒ ¿ B‡ ËeÁ elÙ‡

ƒ ¬ ı¯‡a

∆»» Ï„b‰

≈»« ÌÚƒ Ìia

»« Ï„b‰

≈»« ÔÓƒ ¯aÁ

≈ƒ

.‰‡ÓË

»¿À Ïa˜Ó

≈«¿ Ïk‰

… « ,‰Ê∆ ‡nhÈ

»«ƒ ‰Ê∆ ‡ÓË�

»¿ƒ ̇L

ƒ∆ ‰‡ÓËÏ

»¿À¿ „Á‡

»∆ Ô‰≈ el‡k

ƒ¿

„ÓÏ ‰ÚÂÓ˘‰ ÈÙÓ

ÔÓ Ï„‚‰ ÔÓ „‚· ‰Ó

ספרא שמיני.'ÂΠı¯‡‰

ÔÓ ¯·Á .פ"ו סוף פ"ז

Ï„‚‰ ÌÚ ÌÈ· Ï„‚‰

כלים פי"ז.'ÂΠı¯‡·

ÌÈ˘Ó˘ ¯Â·ÈÁ .מי"ג

Ô‰ ÂÏȇΠ̉È�˘ ˙‡

.jlnl dpyn oiire .(bi ,dtw milk zekld ,cizrd) ogleyd jexr . כלים פ"י מ"א.'ÂΠÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÔÈÈ¢ډ ÌÈÏΉ˘ „ ‰Îω .jlnl dpyn . ספרא שמיני פרשה ו סוף פ"ז.'ÂΠ‰‡ÓÂËÏ „Á‡

.d`xin daeyze xtq zixw ,jlnl dpyn oiir .שם פי"ז מי"ד

‡Ï‰

… ¬ ,¯Ó‡z

« … ̇Â

ƒ¿ .ÂÈ˙BÓˆÚ

» ¿ « BÓk¿ ,‰‡ÓË

»¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿«¿ Ô�ȇ

» ≈ ÛBÚ‰» ¯BÚÓ≈ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk‰L

ƒ≈«∆ Èσ ‰‡¯È

∆ »≈ .ד

רמב"ם מבואר

̇ elه

ƒ¬ ,ı¯‡· Ï„‚‰ ¯·„ ÂÏ ¯·ÈÁ ,ÌÈ· Ï„‚‰ ¯·„Ó

ËÈÈÁ‰ ‡ÈˆÂÓ˘ ‰Ù˘ -] ‰ÁÈLÓ

» ƒ ¿ B‡ ËeÁ ˜¯ ÂÏ ¯·ÈÁ

¯eaÁ

ƒ B¯aÁ

¿ƒ ̇

ƒ ,ı¯‡· Ï„‚‰ ¯·„Ó [36„‚·‰ ˙¯ÈÊ‚ ˙Ú·

„ÁÈ Ì˙‡ ¯Ù˙˘ Ô‚Î] 37¯ÂÓ‚ ¯Â·ÈÁ ̯·ÈÁ ̇ „Á‡

» ∆ Ô‰

≈ el‡k

ƒ¿ ̉È�L

∆ ≈¿ ˙‡

∆ ÌÈNnL

ƒ ≈ ∆ [38˙¯ÈÙ˙ È˙˘·

„Á‡ ÈÏÎÎ ÌÈ·˘Á� ̉ ‰Ê ¯Â·ÈÁ ˙ÓÁÓ˘ - ‰‡ÓËÏ

» ¿À¿

‡ÓË� ̇˘ - ‰Ê∆ ‡nhÈ

»«ƒ ‰Ê∆ ‡ÓË�

»¿ƒ ̇L

ƒ ∆ ,‰‡ÓÂË ÔÈ�ÚÏ

39

Ïk‰

… « ȯ‰ , ‡ÓË� ÂÏ ¯·ÂÁÓ‰ È�˘‰ Ì‚ ,„Á‡ ˜ÏÁ

Ì‚ ,„Á‡ ÈÏÎÎ ÌÈ·˘Á� ̉˘ ˙ÓÁÓ ÈÎ ,‰‡ÓË

» ¿ À Ïa˜Ó

≈ «¿

.40‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ÌÈ· Ï„‚‰ ¯·„Ó ‰˘Ú�˘ ˜ÏÁ‰

„ ‰Îω

ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ

�ȇ

» ≈ ÛBÚ‰

» ¯BÚÓ

≈ ÔÈÈeNÚ‰

ƒ ¬» ÌÈÏk‰L

ƒ≈« ∆

41

Èσ ‰‡¯È

∆ »≈

ÍÎÏ ¯Â˜Ó‰Â .‰‡ÓË

» ¿ À Ïa˜Ó

≈ «¿ B�ȇ

≈ ˙‡Ê Ïη ,32 ‰˘·È·

¯Ó‡pL

« ¡∆∆ ‡Â‰ ,‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ ¯Â‰Ë ÌÈ·˘ Ï΢

,'¯BÚ B‡ „‚·

∆∆ B‡' (·Ï ,‡È ‡¯˜ÈÂ) ı¯˘ ˙‡ÓÂË ˙˘¯Ù·

˘È‡ ÈÙÓ ˘È‡ ÌÈÓÎÁ ÂϷȘ ÍÎ -] e„ÓÏ

¿» ‰ÚeÓM‰

» ¿ « ÈtÓ

ƒƒ

„ÓÏÏ È„Î ¯ÂÚÏ „‚· ‰˘È˜‰ ‰¯Â˙‰˘ [33Â�È·¯ ‰˘Ó „Ú

ÈÎ] ı¯‡‰

∆» » ÔÓ

ƒ Ï„b‰

≈»« ÔÓ

ƒ ÈÂ˘Ú ˜ÂÒÙ· ¯ÎÊ�‰ „‚a

∆∆ ‰Ó

«

Ô˙˘Ù ‡ ¯ÓˆÎ ,ı¯‡· ÌÈÏ„‚‰ Ìȯ·„Ó ÈÂ˘Ú „‚· Ì˙Ò

ı¯‡a

∆»» Ï„b‰

≈»« ÔÓ

ƒ ‡Â‰ ˜ÂÒÙ· ¯ÎÊ�‰ ¯BÚ Û‡

« ,[34 ‰Ó„ÎÂ

ÈÏÚ· Ï˘ ˙¯ÂÚ Ï·‡ ,ı¯‡· ÌÈÏ„‚‰ ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ¯ÂÚ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ,ı¯‡· ÌÈÏ„‚ Ì�ȇ˘ ÌÈÈÁ

ÌÈÁӈΠ,ÌÈ· ÌÈÏ„‚‰ Ìȯ·„ ¯‡˘Ï Ì‚ ÌÈ„ÓÏ Ô‡ÎÓÂ]

|.[35‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ˘ ,‰Ó„ÎÂ

ÈÏÎ ‰˘Ú - ı¯‡a

∆»» Ï„b‰

≈»« ÌÚ

ƒ Ìia

»« Ï„b‰

≈»« ÔÓ

ƒ ¯aÁ

≈ƒ

הערות

‡ „‚· ‡'Ó ‡Ï‡ ,'ÌÈÊÈÚ ‰˘ÚÓ ÏÎÂ'Ó ÌÈËÚÓ˙Ó Ì�ȇ ÌÈ‚„ ˙¯ÂÚÓ

ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ Ôȇ ÈÎ ‰‡¯� ԇΠÂ�È·¯ ȯ·„Ó Ì�Ó‡ .'¯ÂÚ

„‚· ‡'Ó ÌÈËÚÓ˙Ó Ì‰È�˘Â ,‚„‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎÏ ‚„‰ ˙ÂÓˆÚÓ

'ÈÒ) ÁÓˆ ÏÎȉ ˙"¢·Â (‡È ˙‡ ‡ 'ÈÒ ,Ò‡¯˜) Ìȉ ˙¯È˘· ‰‡¯Â .'¯ÂÚ Â‡

.‰Ê ÔÈ�Ú· ˘"¯‰ ˙Ú„ 44 ‰¯Ú‰ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‰Ê· ·˙΢ ‰Ó (‡�

.(¯"‡Ӊ ÔÂÎÓ ˜"ȯ ˙¯Â„‰Ó ,‚"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .36

‡‰È˘' :Â�Â˘Ï ‰ÊÂ] (Ì˘ ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .37

.['¯ÂÓ‚ ¯Â·Á

˘"¯‰ ·˙Î ÔΠ.(‡"Ó ‡"ÈÙ ÌÈÚ‚�) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .38

.(‡È ,‚Î ÌÈÏÎ) ‡"Á· ‰‡¯Â .(Ì˘) ‡¯Â�˯·Ó Ú"¯‰Â

ÌÈÏÎ È�˘˘ (‰"‰ ·"ÈÙ) ‰Ó„‡ ‰¯Ù ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ .39

.È�˘‰ Ì‚ ‡ÓË� Ì‰Ó „Á‡ ‡ÓË� ̇ ,¯ÂÓ‚ ¯Â·ÈÁ ̯·ÈÁ˘

̇ ˜¯ ÈÎ Ì"¯‰Ó Ì˘· ‡È·‰ (‡"Ó ‡"ÈÙ ÌÈÚ‚�) ·ÂË ÌÂÈ ˙ÂÙÒÂ˙· .40

˘ÂÏ˘ · ˘È˘ „‚· Ô‚Î] ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó‰ ¯ÂÚÈ˘ ˘È ı¯‡· Ï„‚‰ ¯·„·

ÈÏΉ˘ ̯‚ ÌÈ·˘ Ìȯ·„Ó È¢ډ ÈÏÎÏ Â¯Â·ÈÁ ,[˙ÂÚ·ˆ‡ ˘ÂÏ˘ ÏÚ

‰‡¯� '‰ÁÈ˘Ó Â‡ ËÂÁ' ˘�˘ Â�È·¯ ȯ·„ ˙ÓÈ˙ÒÓ Í‡ .‰‡ÓÂË Ï·˜È

̉ ÌÓˆÚ „ˆÓ˘ ÍÎ ,‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ȇ¯‰ ¯ÂÚÈ˘ ̉· Ôȇ ̇ Û‡ ÈÎ

Ï·˜È˘ ÈÏÎÏ Ì¯Â‚ ÈÏÎÏ Ì¯Â·ÈÁ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ

ÌÈÏÎ) ‰�˘Ó· ȯ‰˘ ,Ì"¯‰Ó ÏÚ ‰Ó˙˘ Ì˘ ÔÈÈÚÂ] ÍÏÓÏ ‰�˘Ó .‰‡ÓÂË

ÌÈȇ¯ Ì�ȇ ‰ÁÈ˘Ó ËÂÁ Ì˙Ò ,'‰ÁÈ˘Ó ÂÏÈÙ‡ ËÂÁ ÂÏÈÙ‡' ¯ÎÊ� (Ì˘

ÌȯÂÓ‡ Ì"¯‰Ó ȯ·„˘ ÔÎ˙È ÈÎ ·˙Î (‡È ,‚Î ÌÈÏÎ) ‡"Á·Â .‰‡ÓÂË Ï·˜Ï

.[Ì˘ ÔÈÈÚ ,ÌÈÏÎ ˙‡ÓÂË ÔÈ�ÚÏ ‡Ï ÌÈÚ‚� ˙‡ÓÂË ÔÈ�ÚÏ ˜¯

È¢ډ ÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ ‰Ê ÔÈ„ ‡·Â‰ (·"‰ Ê"Ù ‡ÚÈˆÓ ‡·· ÌÈÏÎ) ‡˙ÙÒÂ˙·

.‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ‡Â‰ ȯ‰ ,ı¯‡· Ï„‚‰ ÔÓ ÂÏ ¯·ÈÁ ̇˘ ,ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ

,‰"‰] Ì˘ ‡˙ÙÒÂ˙‰ ÏÚ) „„ È„ÒÁ· ·˙Π.(„"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˘"¯‰ ‰‡È·‰Â

,‡˙ÙÒÂ˙‰ ȯ·„ ˙‡ ‡È·‰ ‡Ï Â�È·¯˘ ÍÎÓ ÈÎ ([„„ È„ÒÁ‰ ˙˜ÂÏÁ ÈÙÏ

ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ ‰Ê ÔÈ„ ‰‡È·‰˘ ‰�˘Ó‰ ȯ·„ ˙‡ ˜¯ ‡Ï‡

˜¯ ‡Â‰ ‰Ê ÔÈ„ ‰�˘Ó‰ ˙Ú„Ï˘ ˘¯ÙÓ Â�È·¯ ÈÎ ‰‡¯� ,ÌÈ·˘ Ìȯ·„Ó

.ÛÂÚ‰Ó ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ ‡Ï ,ÌÈ·˘ Ìȯ·„Ó ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ

‡ÈˆÂ‰ Â˙‡˘ ÌÈÂÒÓ ÔÈ„ ¯·ÈÁ· ·˙ÂÎ ¯˘‡Î˘ Ì"·Ó¯‰ Ï˘ Âί„ .41

.‰‡ÓÂˉ ·‡ ‰˘Ú� ‡ÓË ÈÏΉ ,ÈÏΉ ÏÚ ‰Ï˙� ‡ ÔÚ˘� ‡ ,·Î˘

.(‡"‰ Ê"Ù) ·˘ÂÓ ·Î˘Ó ȇÓËÓ ˙ÂÎω· Â�È·¯ .'Ò¯„Ó' ˙‡ÓÂË È‰ÂÊÂ

˙·˘) ˙ÂÙÒÂ˙‰Â (Ê"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˘"¯‰ ȯ·„Ó ˜ÈÈ„ (ÁÈ ,‚Î ÌÈÏÎ) ‡"Á·Â

˘È ,ÌÈÏÎ ˙‡ÓÂË Ì‰· Ôȇ˘ ÌÈ�ÈÓÓ È¢ډ ÈÏÎ Ì‚˘ (ıÙÓ ‰"„ ‡ ,„Ù

Ôȇ˘ ˙¯ÓÏ ,ÌÈ·˘ Ìȯ·„Ï ÔÈ„‰ ‡Â‰ ÔΠ̇ ,Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË Ì‰·

·˙΢ ‰Ó Ì˘ ‰‡¯Â .Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË Ì‰· ˘È ,ÌÈÏÎ ˙‡ÓÂË Ì‰·

(„"Ó „"ÎÙ ÌÈÏÎ) ‰�¯Á‡ ‰�˘Ó· „ÂÚ ‰‡¯Â .Â�È·¯ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È··

.( 'ÈÒ ˙¯‰Ë) ·˜ÚÈ ˙ÂÏȉ˜·Â

ÍÎÓ ÈÎ (Á ‰¯Ú‰ ÊΘ 'ÓÚ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ ,Û‰˘ÈÙ) ÌÈ�¢‡¯‰ ˙¯Â˙· ·˙ÎÂ

Ôȇ˘ Â�È·¯ ·˙Î ‡Ï ,˙ÂÙÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÔÈ�ÚÏ ,ÏÈÚÏ˘

,ÌÈÏÎ ˙‡ÓÂË ÌȇÓËÈÓ Ì�ȇ˘ Û‡˘ ‰‡¯� ,Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË Ì‚ ̉·

˙"¢·Â .‰Ê· ˜ÂÏÈÁ‰ ÌÚË Ì˘ ‰‡¯Â ,Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË Ì‰· ˘È ÌÂ˜Ó ÏÎÓ

Â�ȇ ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ È¢ډ ÈÏÎ ÈÎ ·˙Î (‡˙˘‰Â ‰"„ ‡� 'ÈÒ) ÁÓˆ ÏÎȉ

‰Îω) ÔÏ‰Ï ‰‡¯] ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ È¢ډ ÈÏÎ Ï·‡ ,Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË ‡ÓËÓ

‰�‰Â ‰"„ „È 'ÈÒ ÛÂÒ ‡"Á) ͯ· ¯Â˜Ó· „ÂÚ ÔÈÈÚ .Ò¯„Ó ˙‡ÓÂË ‡ÓËÓ [(„

.(˜„˜„Ï ˘È ‰"„ ‰� 'ÓÚ ,·"ÈÓ „"ÎÙ ÌÈÏÎ) ÛÒÂÈ ˙Ú„·Â (ÌÈÏη

.(·‰Ê ÈÏÎ ,Á 'ÓÚ) ÌÈÏΉ ˙¯‰Ë Ù"Ú .32

.13 ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .33

.(‚˜ ˙‡ ÔÈÎÈ ,‚"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) χ¯˘È ˙¯‡Ù˙ .34

.(Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .35

ÌÈÏÎ ÌÈËÚÓÓ 'ÌÈÊÈÚ ‰˘ÚÓ ÏÎÂ' ·Â˙Î‰Ó ÈÎ Â�È·¯ ·˙Î (· ‰Îω) ÏÈÚÏ

·˙Î (‡"Ó È"Ù .‡"Ó ·"Ù ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ·Â .ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ

‰¯Â˙‰ ÈÎ] ÌÈ‚„ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ Ì‚ ÌÈËÚÓÓ ‰Ê „ÂÓÈÏÓ ÈÎ

ÌÈÎωӉ ÌÈÈÁ ÈÏÚ·Ó ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ˜¯˘ ¯ÓÂÏ È„Î 'ÌÈÊÈÚ' ‰·˙Î

,ÌÈÎÏ‰Ó Ì�ȇ˘ ÌÈÈÁ ÈÏÚ·Ó ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ‡Ï ,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó

‡' Ï˘ „ÂÓÈω ˙‡ Íȯˆ ÚÂ„Ó ¯Â‡È· Íȯˆ ‰Ê ÈÙÏ .[ÌÈ‚„ ‡ ˙ÂÙÂÚÎ

¯·Î ȯ‰Â ,ÌÈ·˘ Ìȯ·„Ó ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ËÚÓÏ È„Î '¯ÂÚ Â‡ „‚·

.¯ÂӇΠ,'ÌÈÊÈÚ ‰˘ÚÓ ÏÎÂ' ·Â˙Î‰Ó ÂËÚÓ˙�

ÌÈÏÎ Ì�Ó‡ ÈÎ ‰ÏÂÚ (‡"Ó È"Ù Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ÓÂ

ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏΠ͇ ,'ÌÈÊÈÚ ‰˘ÚÓ ÏÎÂ'Ó ÂËÚÓ˙� ÌÈ‚„ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ

50

ËÈ

ÌÈÏÎ ˙ÂÎω

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

·Â˙ÎÏ ¯˘Î ‡Â‰ ‡Ï‰

, שבת קח.ÔÈÏÈÙ˙ ÂÈÏÚ

'ÂΠ‚„‰ ¯ÂÚ ‰�‰ .א

.שבת שם

‰ ‰Îω

'ÂÎÂ

˙ÈÎÂÎÊ

ÈÏÎ

Ô‰ÈÏÚ Â¯Ê‚ ÌÈÓÎÁÂ

. ב, שבת יד.'ÂÎÂ

B˙Ó‰Ê

»¬À ÈÏeÏÂ

≈ ¿ ,‰‡ÓË

»¿À Ïa˜Ó

≈«¿ B�ȇ≈ ‚c‰

»« ¯BÚ ‰p‰

≈ƒ ,‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

»≈¿ ¯BÚk¿ ÔÈlÙz

ƒƒ ¿ ÂÈÏÚ

» » ·zÎÏ

… ¿ƒ ¯Lk

≈ » ‡e‰

̇ƒ ÔÈlÙ˙Ï

ƒƒ ¿ƒ ¯Lk

≈ » ‰‡ÓË

»¿À Ïa˜Ó

≈«¿ B�ȇL

≈∆ ¯·c

» » Û‡L

«∆ z„ÓÏ

» ¿«» ‰p‰

≈ƒ .ÔÈlÙ˙Ï

ƒƒ ¿ƒ ¯Lk

≈ » ‰È‰

»» ˙˜ÒBt

∆∆ d�ȇL

» ≈∆

.‰Ó‰Ê

»¬À BÏ Ôȇ≈

,‰‡ÓË

»¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿«¿ eȉiL

¿ƒ∆ Ô‰ÈÏÚ

∆ ≈ ¬ e¯Êb

¿» ÌÈÓÎÁÂ

ƒ»¬« ,‰¯Bz

» ȯ·cÓ

≈¿ ƒƒ ‰‡ÓË

»¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿«¿ Ô�ȇ

» ≈ ˙ÈÎeÎÊ

ƒ ¿ ÈÏk

≈¿ .ה

רמב"ם מבואר

Â˙¯˘Î ÔÈ·Ï ,‰‡ÓÂË ˙Ï·˜ ÔÈ�ÚÏ ¯ÂÚ ÔÈ„ ÔÈ· ˙¢‰Ï

¯BÚÓ È¢ډ ÈÏÎ ‰p‰

≈ƒ ÈÎ ÍÎÏ ‰È‡¯Â ,ÔÈÏÈÙ˙ ˙·È˙ÎÏ

ȯ‰ ,[(‚ ‰Îω) ÏÈÚÏ ¯‡Â·ÓÎ] ‰‡ÓË

» ¿À Ïa˜Ó

≈ «¿ B�ȇ

≈ ‚c‰

»«

˙‡Ê ˙¯ÓÏ¿Â ,‰‡ÓÂË ÔÈ�ÚÏ 'ÈÏÎ' ˙Â·È˘Á ÂÏ Ôȇ˘

̉ÂÊÓ ‚„‰ ¯ÂÚ˘ ÈÏÂÏ - ˙˜ÒBt

∆∆ d�ȇL

» ≈ ∆ B˙Ó‰Ê

» ¬À ÈÏeÏ

≈

¯Lk

≈ » ‰È‰

»» Â˙Ó‰ÂÊ ˙‡ ¯ÈÒ‰Ï ¯˘Ù‡ ȇ˘ ÔÙ‡·

46

, ÔÈÏÈÙ˙Ï ÏÂÒÙ ‡Â‰ ̉ÂÊÓ ‡Â‰˘ ÌÂ˘Ó ˜¯Â ,ÔÈlÙ˙Ï

ƒƒ¿ƒ

‰‡ÓË

» ¿À Ïa˜Ó

≈ «¿ B�ȇL

≈ ∆ ¯·c

» » Û‡L

« ∆ ÍÎÓ z„ÓÏ

» ¿«» ‰p‰

≈ƒ

‰‡ÓÂË ˙Ï·˜ È�È„ ÈÎ] ‰Ó‰Ê

» ¬À BÏ Ôȇ

≈ ̇

ƒ ÔÈlÙ˙Ï

ƒƒ¿ƒ ¯Lk

≈»

ÂÏ Ôȇ˘ ¯·„ ۇ ,ÔÈÏÈÙ˙ ˙·È˙Î È�È„Ï ÌÈÎÈÈ˘ Ì�ȇ

'¯ÂÚ' ÔÈ„ ÂÏ ˘È ,‰‡ÓÂË ˙Ï·˜ ÔÈ�ÚÏ 'ÈÏÎ' ˙Â·È˘Á

‰Ó‰ÂÊ ÂÏ Ôȇ˘ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚ ÔÎÏ ,[ÔÈÏÈÙ˙ ÂÈÏÚ ·Â˙ÎÏ

.47‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ˘ ˙¯ÓÏ ÔÈÏÈÙ˙ ˙·È˙ÎÏ ¯˘Î

‰ ‰Îω

˙ÈÎÂÎÊ ÈÏÎ ˙‡ÓÂË

Ô΢ ,‰¯Bz

» ȯ·cÓ

≈¿ ƒƒ ‰‡ÓË

» ¿À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿ «¿ Ô�ȇ

» ≈ ˙ÈÎeÎÊ

ƒ ¿ ÈÏk

≈¿

,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó‰ ÌÈÏÎ È�ÈÓ ‰Ú·˘ ˜¯ Â�ÈˆÓ ‰¯Â˙·

ÏÏÎÓ Ì�ȇ ˙ÈÎÂÎÊ ÈÏΠ,(·-‡ ˙ÂÎω) ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡Î

¯Â˜Ó Â�ÈˆÓ ‡Ï˘ Û‡Â] ÂÈ˙BÓˆÚ

» ¿« BÓk¿ ‰‡ÓË

» ¿ À ÔÈÏa˜Ó

ƒ¿ «¿

ÈÎ ,‰‡ÓÂË ˙Ï·˜ ÔÈ„Ó Âχ ÌÈÏÎ ËÚÓÏ ˘¯ÂÙÓ

‰NÚÓ

≈ ¬« ÏÎÂ'

»¿ (Î ,‡Ï ¯·„Ó·) ˜ÂÒÙ·˘ 'ÌÈÊÈÚ' ‰ÏÈÓ‰Ó

42

‡Ï , ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÌÈËÚÓÓ 'ÌÈfÚ

ƒƒ

43

ÏÎÓ , ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ Ì‚ ÌÈËÚÓÓ˘ Â�ȈÓ

ÔÈ„Î ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÔÈ„˘ ¯·˙ÒÓ ,̘Ó

ËÂÚÈÓ‰ ÏÏη ̉ ۇ ,ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ

ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏ΢ ÔÎ˙È „ˆÈÎ ,¯Ó‡z

« … ̇Â

ƒ¿ .[44'ÌÈÊÈÚ' Ï˘

ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ 'ÈÏÎ' ˙Â·È˘Á Ì‰Ï Ôȇ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ

ȯ‰ - ÔÈlÙz

ƒƒ¿ ÂÈÏÚ

»» ·zÎÏ

… ¿ƒ ¯Lk

≈ » ‡e‰ ‡Ï‰

… ¬ ,45 ‰‡ÓÂË

,‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

» ≈¿ ¯BÚk¿ ÛÂÚ ¯ÂÚ ÏÚ ÔÈÏÈÙ˙ ·Â˙ÎÏ ¯˘Ù‡

¯ÂÚ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚ˘ Ì˘Î˘ Ô‡ÎÓ ÁÈÎÂ‰Ï Ô˙È� ‰¯Â‡ÎÏÂ

˙·È˙Î ÔÈ�ÚÏ '¯ÂÚ' ÔÈ„ ˘È ̉È�˘Ï˘ ÌÈ¢ ‰Ó‰·‰

Íη ‰Ó‰·‰ ¯ÂÚÏ ‰Â˘ ‰È‰È ÛÂÚ‰ ¯ÂÚ ÍÎ ,ÔÈÏÈÙ˙

̇ ÈÎ] ‰‡ÓÂË ˙Ï·˜ ÔÈ�ÚÏ 'ÈÏÎ' ÔÈ„ ‰È‰È ̉È�˘Ï˘

Â�ȇ 'ÈÏÎ' ˙Â·È˘Á Ôȇ ÛÂÚ ¯ÂÚÓ È¢ډ ÈÏÎÏ˘ ¯Ó‡�

˙Â·È˘Á ÂÏ ‰È‰˙ ‡Ï˘ ˙ÂÈ‰Ï Íȯˆ ‰È‰ ,‰‡ÓÂË Ï·˜Ó

,ÔÈÏÈÙ˙ ˙·È˙ÎÏ ¯˘Î ‡Â‰ ȯ‰Â ,ÔÈÏÈÙ˙ ÂÈÏÚ ·Â˙ÎÏ

Ôȇ ÈÎ ,ÔÎ Ìȯ·„‰ Ôȇ ,[ÈÏÎ ˙¯Â˙ ÂÈÏÚ ˘È˘ Á¯Î‰·Â

הערות

ÌÈÏ΢ ÍÎÏ ¯Â˜Ó‰ ÈÎ ,‰ÏÂÚ (· ‰Îω) ÏÈÚÏ ÂÊ ‰Îω· Â�È·¯ ȯ·„ÓÂ

„ÂÓÈÏ‰Ó ‡Â‰ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ˙ÂÙÂÚ‰ ˙¯ÂÚ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ

ÌÈ˘¯ÂÙÓ Ì�ȇ ˙ÂÙÂÚ‰ ˙¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏ΢ ‡Ï‡] 'ÌÈÊÈÚ' Ï˘

ÂÏȇ ,[¯ÂӇΠ,‰Ê ËÂÚÈÓ ÏÏη ̉ Ì‚˘ ¯·˙ÒÓ Í‡ ,Ï"ÊÁ ȯ·„·

ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ÌÈ‚„ ˙¯ÂÚ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏ΢ ÍÎÏ ¯Â˜Ó‰

ÏÈÚÏ Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ ,'¯ÂÚ Â‡ „‚· ‡' Ï˘ „ÂÓÈÏ‰Ó ‡Â‰ ‰‡ÓÂË

ÈÎ („"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ˘"¯‰ ˙Ú„ Ì�Ó‡ .[35 ‰¯Ú‰· Ì˘ ‰‡¯] (· ‰Îω)

¯Â˜Ó‰˘ ,˙¯ÂÚÏ ˙ÂÓˆÚ ÔÈ· ‡Â‰ ˜ÂÏÈÁ‰Â ,ÌÈ‚„Ï ÛÂÚ ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ Ôȇ

‡Â‰ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ÌÈ‚„ ˙ÂÙÂÚ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏ΢ ÍÎÏ

˙ÂÙÂÚ ˙¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏ΢ ÍÎÏ ¯Â˜Ó‰Â ,'ÌÈÊÈÚ' Ï˘ „ÂÓÈωÓ

‰‡¯Â .'¯ÂÚ Â‡ „‚· ‡' Ï˘ „ÂÓÈÏ‰Ó ‡Â‰ ‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó Ì�ȇ ÌÈ‚„Â

.(Ì˘) ‰„˘‰ ÁÈ˘·Â (Ì˘) ÌÈÏΉ ˙¯‰Ë·

Â�ȇ ‰‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ ÛÂÚ ¯ÂÚÓ È¢ډ ÈÏ΢ ÍÎÏ ¯Â˜Ó‰˘ ۇ .45

ÏÎÓ ,'ÌÈÊÈÚ'Ó ËÚÓ˙� ¯·„‰ ‡Ï‡ ,['ÈÏÎ' ˙Â·È˘Á ÂÏ Ôȇ˘] ‡¯·ÒÓ

‰¯Â˙‰˘ ‰·ÈÒ‰ ‡Ï‡ ,ÌÚË ‡ÏÏ ·Â˙Ή ˙¯ÈÊ‚Î ¯·„‰ Ôȇ ̘Ó

˙ÂÓ‰· ˙¯ÂÚ ¯‡˘Ó È¢ډ ÈÏ΢ „ÂÚ·] ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ È¢ډ ÈÏÎ ‰ËÚÈÓ

Ôȇ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ È¢ډ ÈÏÎÏ˘ ÌÂ˘Ó ‡Â‰ ,[‰‡ÓÂË Ï·˜Ó ˙ÂÈÁÂ

.(Ì˘) ‰„˘‰ ÁÈ˘ Ù"Ú .ÌÈÏÎ ˙‡ÓÂË Ï·˜Ó Â�ȇ ÔÎÏ 'ÈÏÎ' ˙Â·È˘Á

.(È"‰ ‡"Ù) ÔÈÏÈÙ˙ ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„·Â (‡ ,Á˜ ˙·˘) ‡¯Ó‚· ¯‡Â·ÓÎ .46

ÌÈί„· Â�È·¯ ȯ·„ ˙‡ ¯‡·Ï ·˙Î ÌÈ�¯Á‡‰Â .(Ì˘) ‰„˘‰ ÁÈ˘ Ù"Ú .47

‡˙ÚÓ˘ ‡Á¯ ,(‡"Ó ‡"ÈÙ ÌÈÚ‚�) ÈÂω „È ,(‚È ,‚Î ÌÈÏÎ) ‡"Á ‰‡¯ ,˙ÂÙÒÂ�

.(Ë ˙‡ ˘·„ ÈÏÎ È 'ÓÚ) ÌÈÏÎ ˙¯‰Ë („�¯ 'ÓÚ ÌȈ¯˘ ‰�ÂÓ˘ ˜¯Ù ˙·˘)

‰‡¯È' ÔÂ˘Ï· ˘Â� ,Ï"ÊÁ ȯ·„·Â „ÂÓÏ˙· ¯Â˜Ó ‰Ê ÔÈ„Ï Ôȇ ,ÂÓˆÚ ˙¯·ÒÓ

Ì"·Ó¯‰ ˙·¢˙ ı·Â˜· ‰‡·Â‰) ÔÈÈ„‰ ÒÁ�Ù '¯Ï ˙¯‚‡· Â�È·¯ ·˙Î ÔÎ .'ÈÏ

.(28 'ÓÚ ,Á"ϯ˙ ‡˘¯Â Ì"·Ó¯‰Ï ˙"¢ ˙¯‚‡·Â ,ÂÎ 'ÓÚ Ó˜ 'ÈÒ ‡"Á ,‡ÈÒÙÏ

.(· ‰Îω) ÏÈÚÏ ¯‡Â·ÓÎ .42

ÌÈËÚÓÓ Â�ÓÓ 'ÌÈÊÈÚ' Ï˘ „ÂÓÈω ‡·Â‰ Ì˘ ,(· ,‰Î ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚· .43

¯ÂÚ ÔÈ�ÚÏ ‡Ï ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚ ÔÈ�ÚÏ ‡Â‰ Ô„È�‰ ,ÛÂÚ‰ ÔÓ ÌÈ˘Ú�‰ ÌÈÏÎ

Ô¢ÏÓ Â˜ÂÈ„ Ì˘ ÔÈÈÚ ,(‡˙˘‰Â ‰"„ · ,˜ ,„"ÈÓ Ê"ÈÙ ÌÈÏÎ) ÛÒÂÈ ˙Ú„ .ÛÂÚ‰

.‡¯Ó‚‰

ÌÈ˘Èω Ò¯Ë�˜ ,ȘҷÈÈ�˜ Á"¯‚‰Ï) ‰„˘‰ ÁÈ˘ ,(Ì˘) ÛÒÂÈ ˙Ú„ Ù"Ú .44

˙Â�¢ ÌÈί„· ¯‡·Ï ·˙ÎÂ] (ÍÏȇ ‰Î˜ 'ÓÚ Ì˘ ÌÈÏÎ) ‰Èχ ˙Ú„Â (‚È 'ÈÒ

ÏÏη Ì�ȇ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏ΢ ¯ÓÂÏ ‡�ÈÓ‡-‰Â‰‰ ‰Ó

.[ËÂÚÈÓ‰ ÏÏη ÔΠ̉˘ ‡È‰ Â�È·¯ ˙�˜ÒÓ Ú„Ó ,'ÌÈÊÈÚ' Ï˘ ËÂÚÈÓ‰

ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ ÈÎ ‰‡¯� (‡˙˘‰Â ‰"„ ‡� 'ÈÒ) ÁÓˆ ÏÎȉ ˙"¢ ȯ·„ÓÂ

Ì�ȇ ̉ ‡¯·ÒÓ˘ ‡Ï‡ ,'ÌÈÊÈÚ' Ï˘ ËÂÚÈÓ‰ ÏÏη Ì�ȇ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ

ÈÎ ·˙Î (Á ˙‡ ˘·„ ÈÏÎ È 'ÓÚ) ÌÈÏΉ ˙¯‰Ë· Ï·‡ .‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó

ÔÈÏ·˜Ó Ô�ȇ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏΉ˘ ÈÏ ‰‡¯È' Â�È·¯ Ô¢ÏÓ

ÏÏη ̉ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎ Ì‚˘ ‰‡¯� ,'ÂÈ˙ÂÓˆÚ ÂÓÎ ‰‡ÓÂË

Íȯˆ ‰Ê ÈÙÏ .ÛÂÚ‰ ˙ÂÓˆÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎÎ ,'ÌÈÊÈÚ' Ï˘ ËÂÚÈÓ‰

ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏÎÏ ˘¯ÂÙÓ ËÂÚÈÓ Â�ÈˆÓ ‡Ï Ì�Ó‡ ÈÎ Â�È·¯ ˙�ÂÂη ¯ÓÂÏ

Ôȇ˘ ¯·˙ÒÓ ÌÂ˜Ó ÏÎÓ Í‡ ,̉È�È· ˜ÏÁÏ ÌÂ˜Ó ‰È‰Â ,ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ

Ï˘ ËÂÚÈÓ‰ ÏÏη ̉ ÛÂÚ‰ ¯ÂÚÓ ÌÈÈ¢ډ ÌÈÏΠۇ ̉È�È· ˜ÏÁÏ

.(‡È ,‚Î ÌÈÏÎ) ‡"Á· „ÂÚ ‰‡¯Â .'ÌÈÊÈÚ'

51

'הרמב"ם המבואר' – ספר טהרה חלק ב'

בספר כלולים פסקי הרמב"ם בהלכות טומאת אוכלין ,ובהלכות שאר אבות

הטומאות.

פירוט תוכן הפרסומים ועבודת המכון ביחס אליהם

פסקי ההלכה של הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' נקבצו ונאספו מתוך כל ספרות

חז"ל ,וסודרו על ידו במיון מוקפד ובסדר מדוייק ומאורגן לפרטי פרטים .יצירתו של

הרמב"ם כוללת עבודת מחקר מעמיקה בסוגיות התלמוד ,הכרעות מחודשות והבנות

מקוריות במחלוקות התנאים והאמוראים .דקדוקו הלשוני הוא בתכלית הדקדוק,

ומנוסח בלשון קצר וצח להפליא.

היצירה המופלאה של מכון הרמב"ם המבואר היא ,חיבור ביאור בהיר ומזוקק,

רהוט ותמציתי ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי הרמב"ם ,ומשולב בתוך לשונו

של הרמב"ם ,במלאכת מחשבת.

בנוסף נתחברו ע"י המכון ארבעה מדורים נוספים ,וכפי שנפרט:

א] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר

לעומק בענינים הקשורים עדיין לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ב] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן

ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב ,והמשנה ברורה.

ג] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על

מנת להעשיר את ידיעותיו.

ד] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים אודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר

הראשונים .והרחבת הדברים לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים

מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

להלן פירוט תחומי וסוגי עבודות העריכה במכון:

• לימוד הסוגיות בעיון .לצורך העריכה וכתיבת הביאורים יש ללמוד את

הסוגיא לעומק ולרוחב .להקיף את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא,

ללמוד את דעת רבינו הרמב"ם בהתאם לכך .לגשת לכתיבת הביאור

בדקדוק מקסימלי בדבריו.

• בדיקת המקורות .ענין יסודי בעבודת העריכה הוא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס הפוסקים ופרשני הש"ס ,ככל שניתן.

א

52

• כתיבת הביאור .נוסח הביאור חייב בראש ובראשונה להשתלב בשיטתו

ובלשונו הצחה של הרמב"ם .יש להקפיד שהביאור יהיה בהיר רהוט

ומבורר ,בלשון קלה ותמציתית.

• תיאום ואחידות .התוכן הכתוב מועבר ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו

להביא לכך שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת

בכל הסדרה.

• ביקורת .בכל שלבי הביקורת וההגהה מושקעים משאבים רבים ,ללא

חסכון בזמן ,על מנת להביא לכך שהתוצאה תהיה מושלמת ומרהיבת עין.

• תרשימים ומפות .לצרכי המחשה ישנם איורים ותרשימים רבים בספרי

'הרמב"ם המבואר' ,כמו למשל בהלכות סוכה שההמחשות הינם חלק

בלתי נפרד מלימוד ההלכה .הגדילו לעשות במכון ,במבוא הנרחב להלכות

קידוש החודש ,בו באו באריכות והרחבה רבה ,תרשימים ומפות רבים,

הדמיות של מערכת השמים ,המחשות של מעקב אחר תופעות

אסטרונומיות ועוד.

הפעילות הכבירה

במסגרת "מכון הרמב"ם המבואר"

הינה תרומה אדירה למחקר התורני ולציבור הלומדים

חיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל הדורות -הרמב"ם ,הלא הוא ספר 'משנה

תורה' ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו אח ורע בכל רחבי

הספרות התורנית העניפה.

יצירתו רבת המימדים ,היא ספר הספרים של פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל

תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

מטרתו של "מכון הרמב"ם המבואר" היא ,להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל

לומד ,באמצעות בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי

הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים ותלמידי

חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

עשרים הכרכים של "הרמב"ם המבואר" שכבר יצאו לאור ,ומעשירים את ארון

הספרים היהודי בכל מקום בעולם ,חוללו מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד

היד נטויה להשלים את הסדרה בכ 8-כרכים נוספים .בכך ,נתקרבו קהלים רבים

במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

ב

53

היחודיות שביצירה המופלאה ' -הרמב"ם המבואר'

ספרי ה'י"ד החזקה' להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,כאשר

תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,צוללים לעומק דבריו ודולים פנינים

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו .בנוסף כאמור ,דבריו הינם תמצית התורה

שבעל פה כולה – הלכה למעשה.

משכך ,נוצר קושי רב להוגים בספר ,ובפרט ללומדים בקביעות ,לבוא לידי הבנה

מושלמת .באמצעות המדורים המגוונים שיצרו וערכו חוקרי מכון הרמב"ם המבואר,

נוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,להבנת דברי הרמב"ם כל אחד כפי

מעלתו ודרגתו.

גולת הכותרת היא ללא ספק הביאור המשולב ,כי במומחיותם השכילו העורכים

למזג תמהיל נכון שממנו נוצר סגנון בהיר מזוקק ורהוט ,כך שלימוד הרמב"ם כעת

הינו ממש שוה לכל נפש.

מנגד ,תלמידי חכמים החפצים ללמוד את דברי הרמב"ם לעומקם ,יעיינו במדור

'עיונים' ,שבו הובאו דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי

הספרות התורנית העניפה ,להרחבת הסוגיות .כמו כן נעזרים המה בשאר המדורים:

'הלכה למעשה'' ,מקורות' ,ו'הערות' ,המעשירים את ידיעותיו של הלומד.

שכר פעולתו של המכון הוא ,בראותנו את עשרות כרכי הרמב"ם המבואר נפוצים

בכל אתר .זהו חלקנו מכל עמלנו בידענו כי טובי הלומדים קובעים את סדר לימודם

בספרי הרמב"ם המבואר .מרווים המה את צמאונם ומעשירים את ידיעותיהם

בתלמוד ובהלכה ,ובזכות זו אף לדורות הבאים לא תשכח התורה מפי זרעו.

ג

54

לספר זה לא קיים תוכן ענינים

57

‚È

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

˙‡ÓÂˉ ˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

˙B‡Óh‰

¿ À « ˙B·‡¬ ¯‡L

» ¿ ˙BÎω

¿ƒ

‡ ‰Îω

˙·‡Ó ·‡ ‰ÏÈ·�‰

כלים.'ÂΠ˙‡ÓÂˉ

אהלות.˙ÈÊÎ .פ"א מ"ב

תורת.dpyn sqk .פ"א מ"ז

כהנים שמיני פרשה י אות

, חולין קיז. ב, נדה מב.ז

.‰¯˘·Ó .(ב )במשנה

‡ÓËÓ .עדויות פ"ו מ"ג

כלים.'ÂΠÌÈÏΠ̄‡

תורת כהנים.פ"א מ"ב

שמיני פרשה ד הלכות

.dpyn sqk .ח-ז

.שׁרץ

∆∆ טמאת

« ¿ À דּיןƒ ( )ב.נבלה

»≈¿ טמאת

« ¿ À דּיןƒ ( )א:פרטן

» »¿ וזה הוּא

∆¿ .עשׂה

≈ ¬ מצווֹת

¿ ƒ שׁלשׁ

»»¿ƒ ≈ישׁ

… » בּכללן

וּבאוּר

≈ .סוֹפרים

ƒ¿ מדּברי

≈¿ ƒƒ וטמאתהּ

» » ¿ À ¿ ,כּשׁרץ

∆∆ ¿ מטמּאה

» ¿ « ¿ זרה

»» ועבוֹדה

» ¬« .זרע

«∆ שׁכבת

«¿ ƒ טמאת

« ¿ À דּיןƒ ()ג

.בּפרקים ≈אלּוּ

ƒ »¿ƒ מצווֹת ≈אלּוּ

¿ƒ

פרק ראשון

,¯È‡a

ƒ¬» N¯Á

∆∆ ÈÏÎe

≈¿ ÚbÓa

»«¿ ÌÈÏÎÂ

ƒ≈¿ Ì„‡

»» ‡nËÓ

≈«¿ d¯NaÓ

»» ¿ƒ ˙ÈÊk

ƒ«¿ ,˙B‡Óh‰

¿À« ˙B·‡Ó

¬≈ ·‡» ‰Ï·p‰

»≈¿« .א

רמב"ם מבואר

˙B‡Óh‰

¿ À« ˙B·‡

¬ ¯‡L

» ¿ ˙BÎω

¿ƒ

˙‡ÓË

« ¿À ÔÈcƒ (‡) :[˙ÂÂˆÓ Ô˙‡ ˯ÈÙ -] Ô˯Ù

» »¿ ‡e‰ ‰ÊÂ

∆¿ .‰NÚ

≈ ¬ ˙BˆÓ

¿ ƒ LÏL

… » [ÂÏÏÎ� Âχ ˙ÂÎω· -] ÔÏÏÎa

»»¿ƒ LÈ≈

ÌÂȘ ,‰¯Â˙‰ ÔÓ '‰‡ÓÂˉ ˙·‡' ̉ Ì˙˘Ï˘Â ,4 Ú¯Ê

«∆ ˙·ÎL

«¿ƒ ˙‡ÓË

« ¿ À ÔÈcƒ (‚) .3 ı¯L

∆∆ ˙‡ÓË

« ¿À ÔÈcƒ (·) .2 ‰Ï·�

»≈¿

,ı¯Lk

∆∆ ¿ ‰‡nËÓ

» ¿« ¿ ‡È‰ Û‡ ‰¯Ê

»» ‰„B·ÚÂ

» ¬« .5 ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰˘Ú ˙ÂˆÓ ‡È‰ Âχ ˙‡ÓÂËÓ ˙Á‡ ÏÎ Ï˘ Ô‰È�È„

‡Â‰˘ ı¯˘Ï ‰Ó„· ,Ô�·¯„Ó '‰‡ÓÂˉ ·‡' ‰È‰˙˘ ‰¯Ê ‰„Â·Ú ÏÚ Â¯Ê‚ ÌÈÓÎÁ - ÌȯÙBÒ

ƒ¿ ȯ·cÓ

≈¿ ƒƒ d˙‡ÓËÂ

» » ¿À¿

.el‡

≈ ÌȘ¯Ùa

ƒ»¿ƒ el‡

≈ ˙BˆÓ

¿ ƒ ¯e‡·e

≈ .6 Âχ ˙ÂÎω· ÂÏÏÎ� ‰È�È„ ÌÂȘ ˙ÂˆÓ Û‡Â ,‰¯Â˙‰ ÔÓ '‰‡ÓÂˉ ·‡'

1

פרק ראשון

Ì˙‡ ‰˘ÂÚ ÌÈÏΠ‡ Ì„‡ ˙‡ÓËÓ ˙B‡Óh‰

¿À« ˙B·‡Ó

¬≈

¯˙ÂÈ Â‡ 8 ˙ÈÊk

ƒ«¿ ,˙‡ÓËÓ ‡È‰ „ˆÈΠ,7 '‰‡ÓÂËÏ Ô¢‡¯'

̇ - ÚbÓa

»«¿ ÌÈÏÎÂ

ƒ≈¿ Ì„‡

»» ‡nËÓ

≈« ¿ ‰ÏÈ·�‰ Ï˘ 9 d¯NaÓ

»» ¿ƒ

‡ ‰Îω

‰˙‡ ‡˘Â�‰ ‡ ‰ÏÈ·�· Ú‚Â�‰

·‡

» ‡È‰ [‰˙Ó˘ ‰ÈÁ ‡ ‰Ó‰· ˙Ï·� -] ‰Ï·p‰

»≈¿«

הערות

.ËÎ-„Î ,‡È ‡¯˜ÈÂ) È�ÈÓ˘ ˙˘¯Ù· ‰¯Â˙· ¢¯Ù˙� ˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË È�È„ .7

È�È„ ‰¯ˆ˜· ‡·ÂÈ ÔωÏ .Âχ ˙ÂÎÏ‰Ï ‰ÁÈ˙Ù· ÏÈÚÏ Â‡·Â‰Â ,(Ó-ËÏ

.'‰‡ÓÂˉ „ÏÂ' '‰‡ÓÂˉ ·‡'

Ì„‡Â Ú¯Ê ˙·Î˘ ,ı¯˘ Ô‚Π,‰‡ÓÂË ¯Â˜ÓÏ ÈÂ�ÈÎ ‡Â‰ ‰‡ÓÂˉ ·‡

Â�ÓÓ ‡ÓË�‰Â ,'‰‡ÓÂˉ ˙·‡ È·‡' ‰�ÂÎÓ ÂÓˆÚ ˙Ó‰] .˙Ó· ‡ÓË�˘

˙·‡‰ Ô‚Π,‰¯Â˙‰ ÔÓ Ì‰˘ ‰‡ÓÂË ˙·‡ ˘È .['‰‡ÓÂˉ ·‡' ‡Â‰

,ÌÈÓÚ‰ ı¯‡ Ô‚Π,Ô�·¯„Ó Ì‰˘ ‰‡ÓÂË ˙·‡ ˘È .ÏÈÚÏ ÌÈÈÂ�Ó‰

(˙¯‰Ë ¯„Ò) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙÏ ‰Ó„˜‰·Â .¯Â‰Ë ÛÂÚ ˙Ï·� ‰¯Ê ‰„·Ú

Ìȯ˘Ú ,‰¯Â˙‰ ÔÓ '‰‡ÓÂˉ ˙·‡' ÌÈ�˘Â ÌÈ˘ÂÏ˘ Â�È·¯ ˯ÙÓ

.Ô�·¯„Ó ‰‡ÓÂˉ ˙·‡ ‰Ú˘˙Â

Ô¢‡¯'· Ú‚Â�‰Â ,'‰‡ÓÂËÏ Ô¢‡¯' ‰˘Ú� '‰‡ÓÂˉ ·‡'· Ú‚Â�‰

Ô¢‡¯'Ó ˙‡ÓÂˉ ÏΠ.‰‡Ï‰ ÔΠ,'‰‡ÓÂËÏ È�˘' ‰˘Ú� '‰‡ÓÂËÏ

Ì„‡ Ì‚ ‡ÓËÓ ‰‡ÓÂˉ ·‡ .'‰‡ÓÂˉ „ÏÂ' ˙Â�ÂÎÓ ÍÏȇ '‰‡ÓÂËÏ

.ÌÈÏΠ̄‡ ‡Ï ÌȘ˘Ó ÌÈÏÎ‡Ó ˜¯ ‡ÓËÓ ‰‡ÓÂˉ „Ï ÂÏȇ ,ÌÈÏÎÂ

ÌÈÁÒÙ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ·Â] .(Á-Ê ˙ÂÎω ‰"Ù) ˙Ó ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω· Â�È·¯

„ÏÂ' ÌÈ�ÂÎÓ Ì‚ ÌÈÓÚÙÏ ‰‡ÓÂËÏ 'È˘ÈÏ˘' 'È�˘' ÈÎ Â�È·¯ ·˙Î (Â"Ó ‡"Ù

„Ï „Ï „ÏÂ' ‡ '‰‡ÓÂˉ „Ï „ÏÂ' ÌÈ�ÂÎÓ Ì‰ ÌÈÓÚÙÏ .'‰‡ÓÂˉ

.['‰‡ÓÂˉ

'Ô¢‡¯' .̉ ÍÎ ÌȇÓË�‰ ÌȘ˘Ó‰Â ÌÈÏ·Ӊ Ï˘ ‰‡ÓÂˉ ÈÏÏÎ

˜¯ ‚‰Â� ‰‡ÓÂËÏ 'È˘ÈÏ˘' Ï·‡ ,ÔÈÏÂÁ· Ì‚ ‚‰Â� ‰‡ÓÂËÏ 'È�˘'Â

‡"ÈÙ) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ .ÌÈ˘„˜· ˜¯ ‚‰Â� ‰‡ÓÂËÏ 'ÈÚÈ·¯' ,ÌÈ˘„˜Â ‰Ó¯˙·

.(„-· ˙ÂÎω

Â�È·¯ ˙Ú„Ï ,˙·¯ ˙ÂËÈ˘ Ô�˘È Â�È�ÓÊ ˙„ÈÓ ÈÙÏ ˙ÈÊÎ ¯ÂÚÈ˘· .8

33-Î ‡"È .˜"ÓÒ 17.3-Î ‡Â‰ ¯ÂÚÈ˘ ,‰ˆÈ· ˘ÈÏ˘Î ‡Â‰ ˙ÈÊÎ ¯ÂÚÈ˘˘

˙·˘ ˙ÂÎÏ‰Ï ÌÈ�ÂÈÚ· Â�È˙¯Â„‰Ó· ‰Ê ÔÈ�Ú· ‰·Á¯‰· ‰‡¯Â] .˜"ÓÒ

.[(‰"‰ Á"Ù)

.ÌȇÓË Ì�ȇ ‰Ó‰·‰ ȘÏÁ ¯‡˘ ͇ ,˙ÂÏ·� ˙‡ÓÂË ‡ÓË ¯˘·‰ ˜¯ .9

(· ,ÊÚ ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚· ‡˙Èȯ·Â ,(‚"Ó Â"Ù ˙ÂÈ„Ú) ‰�˘Ó‰ Ù"Ú] ‰�˘Ó ÛÒÎ

ÌÈÙÒÂ� ‰‡ÓÂË È�ÈÓ „ÂÚ ˘È ,Âχ ˙ÂÎω· ˙ÂÈÂ�˘‰ ˙‡ÓÂˉ „·ÏÓ .1

,˙Ó ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω] ‰¯‰Ë ¯ÙÒ· ˙Âӄ˜‰ ˙ÂÎω· ¯‡·˙� ¯·Î˘

¯‡˘' ˙ÂÎω·Â .[·˘ÂÓ ·Î˘Ó ȇÓËÓ ˙ÂÎω ,˙Ú¯ˆ ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω

¯‡·˙� ‡Ï˘ ˙¯˙Â�‰ ˙‡ÓÂˉ ¯‡˘ ˙‡ Â�È·¯ ‰�ÂÓ '˙‡ÓÂˉ ˙·‡

˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω' Âχ ˙ÂÎω ‡¯˜� ÔÎÏÂ] ÔÓˆÚ È�Ù· '˙ÂÎω'·

.['˙‡ÓÂˉ

.(·-‡ ÌȘ¯Ù) ÔÏ‰Ï Â¯‡·˙È ÂÊ ‰‡ÓÂË È�È„ .2

,'¯Â‰Ë ÛÂÚ ˙Ï·�' ‰�ÂÎÓ ‡Â‰Â ,‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂË Ï˘ ÛÒÂ� ÔÈÓ Â�˘È

‰ÂˆÓÎ ˙È�Ó� ‰�ȇ '¯Â‰Ë ÛÂÚ ˙Ï·�' Â�È·¯ ˙Ú„Ï .(‚ ˜¯Ù) ÔÏ‰Ï ¯‡·˙ÈÂ

Ï·‡] .˙ÈÏÏΉ ‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂË ˙ˆӷ ˙ÏÏÎ� ‡È‰ ‡Ï‡ ,‰ÓˆÚ È�Ù·

¯ÙÒÏ ‡Ï¯ÚÙ È"¯‚‰ ¯Â‡È· ‰‡¯Â .‰ÓˆÚ È�Ù· ‰ÂˆÓÎ ‰˙‡ ‰�Ó ‚"Ò¯‰

.[(‡È˜ 'ÓÚ ‚Î 'ÈÒ) ¯Â‰ËÏ ¯·ÂÁÓ ¯ÙÒ (‡Ò˜ ,Ò˜ ÔÈ˘Ú) ‚"Ò¯Ï ˙ˆӉ

.(„ ˜¯Ù) ÔÏ‰Ï Â¯‡·˙È ÂÊ ‰‡ÓÂË È�È„ .3

.(‰ ˜¯Ù) ÔÏ‰Ï Â¯‡·˙È ÂÊ ‰‡ÓÂË È�È„ .4

˙ˆÓÎ ‰¯Â˙‰ ÔÓ Ô˙‡ÓÂˢ ˙Â�¢‰ ˙‡ÓÂˉ È�È„ ˙‡ ‰�ÂÓ Â�È·¯ .5

Âχ ˙ˆӷ ‰�ÂÂΉ Ôȇ˘ Â�È·¯ ˘¯ÈÙ (ˆ ‰˘Ú) ˙ˆӉ ¯ÙÒ·Â .‰˘Ú

¯·„˘ ÔÈ„‰ ÌˆÚ ‡Ï‡ ,‡ÓËÈ‰Ï ‡Ï˘ ‡ ‡ÓËÈ‰Ï ‰ÂÂˆÓ Ì„‡‰˘

·˘Á� ,‰‡ÓÂË È�È„· ‚‰�Ï Í¯ËˆÈ˘ · ‡ÓË�Ï Ì¯Â‚Â ‡ÓËÓ ÌÈÂÒÓ

ÏÚ ˜ÏÂÁ˘ (Ì˘) ˙ˆӉ ¯ÙÒÏ Ô"·Ó¯‰ ˙‚˘‰· ‰‡¯Â .‰˘Ú ˙ˆÓÎ

ÏÚ ÌÈÏÁ˘ ÌȯÂÒȇ‰ ˙‡ ‡Ï‡ ˙ˆÓÎ ˙Â�ÓÏ Ôȇ Â˙Ú„Ï ,Â�È·¯ ȯ·„

,˙ÂÂˆÓ Ô˙‡ Ï˘ Ô‰È˯٠‡Ï‡ Ì�ȇ ,‰‡ÓÂˉ È�È„ Ï·‡ ,‡ÓË�˘ ÈÓ

.ÔÓˆÚ È�Ù· ˙ÂÂˆÓ ‡ÏÂ

.( ˜¯Ù) ÔÏ‰Ï Â¯‡·˙È ‰¯Ê ‰„Â·Ú ˙‡ÓÂË È�È„ .6

ÈÙÎ ,˙ÂÙÒÂ� ˙·¯ ˙‡ÓÂË ÏÚ ÌÈÓÎÁ ¯ʂ ‰¯Ê ‰„Â·Ú ˙‡ÓÂË „·ÏÓ]

‰„Â·Ú ˙‡ÓÂË ˙‡ ˜¯ Â�È·¯ ¯ÈÎʉ ԇΠ,(Ë-Ê ÌȘ¯Ù) ÔÏ‰Ï ¯‡·˙È˘

·‡' Ï˘ ‰‚¯„· ‡ÓË˙˘ ‰ÈÏÚ Â¯Ê‚ ÌÈÓÎÁ˘ ÌÂ˘Ó ,Ô�·¯„Ó ‰¯Ê

Ô¢‡¯' ÂÈ‰È˘ ̉ÈÏÚ Â¯Ê‚˘ ˙‡ÓÂˉ ¯‡˘ ÔÎ Ôȇ˘ ‰Ó ,'‰‡ÓÂˉ

.[(Ì˘) ÔÏ‰Ï ¯‡·˙È˘ ÈÙΠ,'‰‡ÓÂËÏ È�˘' ‡ '‰‡ÓÂËÏ

58

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

˙‡ÓÂˉ ˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω

„È

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

|.·f‰

»« ·k¯Ók

« ¿∆¿ ÌÈ„‚a

ƒ»¿ ‡nËÏ

≈«¿ ‡OÓa

» «¿ Ì„‡‰

»»» ˙‡∆ ‡nËÓe

≈«¿

BÚbÓ

»« ˙ÚLa

«¿ ƒ elÙ‡

ƒ ¬ ,ÌÈÏÎa

ƒ≈¿ Ú‚�

«» ̇Â

ƒ¿ ,‰‡ÓËÏ

»¿À¿ ÔBL‡¯ƒ ‡e‰ ȯ‰Â

≈¬« ‡ÓË�

»¿ƒ ‰Ï·�a

»≈¿ƒ Ú‚pL

«»∆ Ì„‡

»» ,„ˆÈk

«≈

|.ÌÈÏk

ƒ≈ ‡nËÓ

≈«¿ „ÏÂ

»» ÔȇÂ

≈¿ „ÏÂ

»» ‡e‰L

∆ ÈÙÏ

ƒ¿ ,ÔȯB‰Ë

ƒ ¿ ÂÈÏÚL

» »∆ ÌÈÏk

ƒ≈ ÔÎÂ

≈¿ ,ÔȯB‰Ë

ƒ ¿ ̉≈ ȯ‰

≈¬ ‰Ï·pa

»≈¿«

,ÂÈ„‚a

»»¿ ÒaÎÈ

≈«¿ Ì˙Ï·�

»»¿ƒ ˙‡∆ ‡Np‰Â

≈…«¿ ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,B˙‡ÈN�

» ƒ¿ ˙ÚLa

«¿ ƒ ÌÈÏk

ƒ≈ ‡nËÓ

≈«¿ ‰Ï·p‰

»≈¿« ˙‡∆ ‡NBp‰

≈ « Ï·‡

»¬

BÓk¿ ,B˙‡ÈN�

» ƒ¿ ˙ÚLa

«¿ ƒ elÙ‡Â

ƒ¬« N¯Á

∆∆ ÈÏk

≈¿ ‡ÏÂ

… ¿ Ì„»‡» ‡Ï

… ‡nËÓ

≈«¿ B�ȇÂ

≈¿ ,‰‡ÓËÏ

»¿À¿ ÔBL‡¯ƒ ÌÈ„‚a‰

ƒ»¿« Ô˙B‡Â

» ¿

.·LBÓe

» ·kLÓ

»¿ ƒ ȇnËÓa

≈¿«¿ƒ e�¯‡aL

¿«≈∆

.ÌÈÏÎ ‡ÓËÓ „Ï ÔȇÂ

Â�ȇ . ב,בבא קמא ב

‡Ï ̄‡ ‡Ï ‡ÓËÓ

תורת כהנים.˘¯Á ÈÏÎ

.שמיני פרשה ד אות ט

רמב"ם מבואר

ÌÈÏ· ‡Ï‡ ÌÈÏk

ƒ≈ ‡nËÓ

≈ «¿ '„ÏÂ'

»» ÔȇÂ

≈¿ ,'‰‡ÓÂˉ „ÏÂ'

‰"Ù) ˙Ó ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω· ¯‡·˙‰˘ ÈÙÎ ,„·Ï· ÌȘ˘ÓÂ

|.(Ê"‰

ÌÈÏk

ƒ≈ ‡nËÓ

≈ «¿ ‡Â‰ ȯ‰ ,‰Ï·p‰

»≈¿« ˙‡

∆ ‡NBp‰

≈ « Ì„‡ Ï·‡

»¬

,[‰ÏÈ·�‰ ˙‡ ‡˘Â� ‡Â‰˘ ‰Ú˘· -] B˙‡ÈN�

» ƒ ¿ ˙ÚLa

«¿ ƒ

ÒaÎÈ

≈«¿ Ì˙Ï·�

»»¿ƒ ˙‡

∆ ‡Np‰Â'

≈…«¿ :(ÁÎ ,‡È ‡¯˜ÈÂ) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆

‡˘Ó· ‡ÓË� ÂÓˆÚ ‡Â‰˘ „·ÏÓ˘ Â�Èȉ ,'ÂÈ„‚a

»»¿

‰ÏÈ·Ë· ¯‰ËÏ Íȯˆ ‡Â‰ ,¯‰ËÈ‰Ï ÍȯˆÂ ‰ÏÈ·�‰

‡Â‰˘ ‰Ú˘· ÈÎ ,16ÂÓÈÚ Â‡ÓË�˘ ÂÈ„‚· ˙‡ Ì‚ ‰Â˜Ó·

Ô˙B‡Â

» ¿ ,17‰Ê ÔÈ�ÚÏ ‰‡ÓÂË ·‡Î Â�È„ ‰ÏÈ·�‰ ˙‡ ‡˘Â�

‡Ï ,ÂÓˆÚ Ì„‡‰ ÂÓÎ ‰‡ÓËÏ

» ¿À¿ ÔBL‡¯ƒ ¢Ú� ÌÈ„‚a‰

ƒ»¿«

È�˘ ‡Ï‡ Ì�ȇ˘ Â˙ÓÁÓ ÌȇÓË�˘ Ìȯ·„ ÂÓÎ

˘Â·Ï ‡Â‰˘ ÌÈ„‚· ‡Ï‡ ÂÓÈÚ ‡nËÓ

≈« ¿ B�ȇÂ

≈¿ .‰‡ÓÂËÏ

̉· Ú‚Â� ‡Â‰˘ ÌÈÏΠ‡ ÌÈ„‚· ÔÎÂ] ‰Ú˘ ‰˙‡· ̉·

elÙ‡Â

ƒ¬« N¯Á

∆∆ ÈÏk

≈¿ ‡ÏÂ

… ¿ ¯Á‡ Ì„‡

»» ‡Ï

…  ,[‰Ú˘ ‰˙‡·

BÓk¿ ,‰ÏÈ·�‰ ˙‡ Â˙‡ÈN�

» ƒ ¿ ˙ÚLa

«¿ ƒ ̉· Ú‚Â� ̇

.18(·"‰ Â"Ù) ·LBÓe

»

»¿ ƒ ȇnËÓa

≈ ¿«¿ƒ e�¯‡aL

¿«≈∆

·kLÓ

‡Â‰ ÔÎ ÂÓÎe ,10Â˙ÓÁÓ Â‡ÓË� ÌÈÏΠ‡ Ì„‡ · ÂÚ‚�

‰ÏÈ·�‰ ÔÓ ˙ÈÊÎ Ò�Î� ̇ - ¯È‡a

ƒ¬» N¯Á

∆∆ ÈÏÎ

≈¿ ‡ÓËÓ

ÈÏΉ ,ÈÏΉ ˙Â�Ù„· Ú‚� ‡Ï ÂÏÈÙ‡ ,Ò¯Á ÈÏÎ ¯È‡Ï

- ÌÈ„‚a

ƒ»¿ ‡nËÏ

≈«¿ ‡OÓa

» «¿ Ì„‡‰

»» » ˙‡

∆ ‡nËÓe

≈« ¿ ,11 ‡ÓË�

Ú‚�˘ ‡Ï· ÂÏÈÙ‡ ,‰ÏÈ·�‰ ¯˘·Ó ˙ÈÊÎ Ì„‡ ‡˘� ̇

,Ì„‡ Â˙‡ ˘·Ï˘ ÌÈ„‚·‰ Ì‚Â ÂÓˆÚ Ì„‡‰ ‡ÓË� ,12 ·

‡ÓË� ,‰Ú˘ ‰˙‡· ̉· Ú‚�˘ ÌÈÏΠ‡ ÌÈ„‚· ÔÎÂ

ÂÚ‚Ó· ‡ÓËÓ ‡Â‰ Û‡˘ ·f‰

»« ·k¯Ó

« ¿∆ Ï˘ Â�È„¿k ,13 ÂÓÈÚ

14

ÈÙÎ , ÂÈ„‚· Ì‚ ÌȇÓË� Â˙‡ ‡˘Â�‰Â ,ÌÈÏΠ̄‡

|.15(·"‰ Â"Ù) ·˘ÂÓ ·Î˘Ó ˙ÂÎω· ¯‡·˙‰˘

‰Ï·�a

»≈¿ƒ Ú‚pL

«»∆ Ì„‡

»» ,‡˘ÓÏ Ú‚Ó ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ‰ ‡Â‰ „ˆÈk

«≈

ڂ�

«» ̇Â

ƒ¿ ,‰‡ÓËÏ

» ¿À¿ ÔBL‡¯ƒ ‰˘Ú� ‡e‰ ȯ‰Â

≈¬« ,‡ÓË�

»¿ƒ

Ú‚� ̇ Ô΢ ÏΠ,‰Ï·pa

»≈¿« BÚbÓ

»« ˙ÚLa

«¿ ƒ elÙ‡

ƒ¬ ÌÈÏÎa

ƒ≈¿

ÂÈÏÚL

»»∆ ÌÈÏk

ƒ≈‰ ÔÎÂ

≈¿ ,ÔȯB‰Ë

ƒ ¿ ̉

≈ ȯ‰

≈¬ ,ÔÎÓ ¯Á‡Ï ̉·

[‰ÏÈ·�· Ú‚�˘ ‰Ú˘· ̉· ˘Â·Ï ‡Â‰˘ ÌÈ„‚·‰ -]

Â˙‡ÓÂË ˙‡ ϷȘ˘ Ì„‡‰ - „ÏÂ

»» ‡e‰L

∆ ÈÙÏ

ƒ¿ ,ÔȯB‰Ë

ƒ ¿

˜¯ ‡È‰ Â˙‡ÓÂË ˙‚¯„ '‰‡ÓÂˉ ·‡' ‡È‰˘ ‰ÏÈ·�‰ ÔÓ

הערות

¯·ÂÁÓ ‡Â‰˘ ÔÓÊ ÏÎ ,‡˘Ó· ÌÈ„‚· ‡ÓËÓ ‰È‰ ̇' :Â�Â˘Ï ‰ÊÂ

ÌÈ�˘ ‡ÓËÓ ‡Â‰˘ ÔÈ�ÚÏ ÂÓˆÚ ·‡‰ ÂÓÎ ·˘Á� ‡Â‰ ȯ‰ ‡ÓËÓ·

.'„Á‡ ÏÒÂÙÂ

˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ·Â (·"‰ ‰"Ù) ‰Ó„‡ ‰¯Ù ˙ÂÎω·Â Ì˘ Â�È·¯ ˙Ú„Ï .18

‰�ÂÂΉ Ôȇ ,ÂÈ„‚·Â Ì„‡‰ ‡ÓË�˘ · ¯Ó‡�˘ ÌÂ˜Ó ÏÎ ,(·"Ó ‡"Ù ÌÈÏÎ)

‡ „‚· ÏÎ ‡Ï‡ ,ÂÓÈÚ ÌȇÓË� ̉· ˘Â·Ï ‡Â‰˘ ÌÈ„‚·‰ ‡˜Â„˘

,ÂÓÈÚ ÌȇÓË� ‰Ú˘ ‰˙‡· ̉· Ú‚Â� ‡Â‰˘ [Ò¯Á ÈÏÎ „·ÏÓ] ÈÏÎ

Ì�Ó‡ .ÌÈÙÒÂ� ÌÈ�¢‡¯Â (‡‰„ ‰"„ · ,Ë ‡¯˙· ‡··) ˙ÂÙÒÂ˙‰ ˙Ú„ ÔÎÂ

Ì„‡‰˘ ÌÈ„‚· ˜¯˘ (Ôȯ·Á· ‰‡ÓÂË ‰"„ Ì˘ ‡¯˙· ‡··) È"˘¯ ˙Ú„

.̉· Ú‚Â� ‡Â‰˘ ÌÈÏΠ‡ ÌÈ„‚· ‡Ï Ï·‡ ,ÂÓÈÚ ÌȇÓË� ̉· ˘Â·Ï

˙‡ÓËÓ‰ ‰‡ÓÂË· ‡ÓË� ‡Â‰˘ ‰Ú˘· ̉· ˘Â·Ï Ì„‡˘ ÌÈ„‚· ÔÈ�ÚÏÂ

ÏÚ ‰Ê ÌÈ„‚· ‰¯˘Ú ˘Â·Ï ‡Â‰˘ Ô‚ÎÂ] ̉· Ú‚Â� Â�ȇ ,ÌÈ„‚·Â Ì„‡

Ï·‡ ‰"„ ‡"Ó ‰"Ù ÌÈ·Ê) ˘"‡¯‰ ˙Ú„Ï ,[ÔÂ˙Á˙· ˜¯ Ú‚Â� ÂÙ‚ ‰Ê È·‚

Ú‚Â� ‡Â‰˘ ÌÈÏΠÌÈ„‚· ¯‡˘· ÌÈȘ Â�ȇ˘ ˘Â„ÈÁ ̉· ˘È (‡˘Ó· ‡Ï

ÌÏÂÎ ,̉· Ú‚Â� Â�ȇ ̇ ÂÏÈÙ‡ ,˘·ÂÏ ‡Â‰˘ ÌÈ„‚· Ì˙‡˘ ,̉·

Ì‚˘ ,·˙Î (·"Ó ‡"Ù ÌÈÏÎ) ‰·¯ ‰Èχ· Ì�Ó‡ .ÌȇÓË� ÂÙÂ‚Ï ÌÈÏË·

Ú‚Â� ‡Â‰ ÔΠ̇ ‡Ï‡ ÂÓÈÚ ÌȇÓË� Ì�ȇ ̉· ˘Â·Ï Ì„‡‰˘ ÌÈ„‚·‰

Â�È·¯ ÔÂ˘Ï ˙ÓÈ˙ÒÓ˘ („ ˙‡ ‡Ò˜ ‰ÂˆÓ) ÍÂ�ÈÁ ˙Á�Ó· ·˙Π.̉·

Â�È·¯ Ô¢ÏÓ Ì�Ó‡ .˘"‡¯‰ ˙Ú„Î ,ÂÈÏÚ˘ ÌÈ„‚·‰ ÏÎ ÌȇÓË�˘ ÚÓ˘Ó

Ò·ÎÈ' · ¯Ó‡�˘ ‡ÓË Ï΢ ˙„ÓÏ ‰�‰' (·"‰ Â"Ù) ·˘ÂÓ ·Î˘Ó ˙ÂÎω·

ÏÎÏ „Á‡ ÔÈ„˘ ÚÓ˘Ó ,'̉· Ú‚È˘ ÌÈ„‚· ‡ÓËÓ ‰Ê ȯ‰ 'ÂÈ„‚·

˙ÂÙÒ‰) ‡"Á‰ ˜ÈÈ„ ÔΠ.Ô‰· Ú‚Â�˘Î ‡Ï‡ ÌȇÓË� Ì�ȇ ÌÏÂΠ,ÌÈ„‚·‰

ÏÚ ˜ÏÂÁ˘ Â�È·¯ Ô¢ÏÓ (˘"‡¯‰ ·˙Î ‰"„ ˙¯‰Ë ¯ÙÒ ÛÂÒ·˘ ÌÈ·Ê ˙ÎÒÓÏ

.Ì˘ ÔÈÈÚ ,˘"‡¯‰

.(Ê ‰Îω) ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â .[(‰ ‰Îω È ‰˘¯Ù È�ÈÓ˘ ‡¯˜ÈÂ) ÌÈ�‰Î ˙¯Â˙Â

Ô¢‡¯ ¢Ú� ‡ÓË� ‰‡ÓÂˉ ·‡· ÂÚ‚�˘ ÌȘ˘Ó ‡ ÌÈÏÎ‡Ó ÔΠ.10

ȯ·„· ͇ .(‰"‰ Ê"Ù .·"ȉ Â"Ù) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡·˙È˘ ÈÙΠ,‰‡ÓÂËÏ

·‡' ‡È‰˘ ,‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ˘È˘ ‰¯È˙ȉ ‰¯ÓÂÁ‰ ˙¯‡Â·Ó ԇΠÂ�È·¯

Ì�ȇ ÌÈÏΠ̄‡ Ô΢ ,‰¯ÓÂÁ Íη ˘ÈÂ] ÌÈÏΠ̄‡ ˙‡ÓËÓ '‰‡ÓÂˉ

„ÏÂÓ Ì‚ ÌȇÓË� ÌȘ˘Ó ÌÈÏÎ‡Ó ÂÏȇ .‰‡ÓÂˉ ·‡Ó ‡Ï‡ ÌȇÓË�

.[7 ‰¯Ú‰ ÏÈÚÏ ¯‡Â·ÓÎ ,‰‡ÓÂˉ

¯‡·˙È˘ ÈÙΠ,¯ÈÂ‡Ó ‡ÓË� ‡Â‰˘ ,Ò¯Á ÈÏÎ ˙ÂÎÏ‰Ó ‡Â‰ ‰Ê ÔÈ„ .11

.(‚È ˜¯Ù) ÌÈÏÎ ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„·

‡˘Â�‰ Ì„‡‰ ÔÈ· Ô·‡ ‰˙ȉ˘ ÔÙ‡· ‰‡ÓÂˉ ˙‡ Ìȯ‰˘ Ô‚Π.12

˘Â¯ÈÙ·Â (Â"‰ ‡"Ù) ˙Ó ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω· Â�È·¯ .‰ÓˆÚ ‰‡ÓÂˉ ÔÈ·Ï

‡˘Ó ˙‡ÓÂË ¯Â‡È·· Â�È·¯ ·ÈÁ¯‰˘ Ì˘ ‰‡¯Â .(·"Ó ‡"Ù ÌÈÏÎ) ˙ÂÈ�˘Ó‰

.ÌÈ�¢‰ ‰È�Ù‡Â

.18 ‰¯Ú‰·Â ,‰Îω‰ ͢Ӊ· Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯ .13

.‰�˘Ó ÛÒÎ .14

¯·„ -] ·Ê‰ ·Î˘Ó˘ ,·΢ÓÓ ·Ê‰ ·Î¯Ó ‰�¢ Íη˘ Ì˘ ¯‡·˙� .15

Ú‚Â�‰ Ô‰ [·Ê‰ ÂÈÏÚ ·Î˘ ‡ ÂÈÏÚ ·˘È ,‰·ÈÎ˘Ï Â‡ ‰·È˘ÈÏ ˘Ó˘Ó‰

˘Ó˘Ó‰ ¯·„] ·Ê‰ ·Î¯Ó Ï·‡ ,ÂÈ„‚·Â ‡Â‰ ‡ÓË Â˙‡ ‡˘Â�‰ ԉ ·

ÂÈ„‚·Â ‡Â‰ ‡ÓË Â˙‡ ‡˘Â�‰ [·Ê‰ ÂÈÏÚ ·Î¯Â ,‰·Èί ͯ„· ‰·È˘ÈÏ

.‰ÏÈ·� È·‚Ï Ô‡Î ¯‡·˙�˘ ÈÙΠ,ÂÈ„‚· ‡Ï ‡Â‰ ‡ÓË Â· Ú‚Â�‰ Ï·‡

.(·"ȉ Â"Ù) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· Ì‚ ‰‡¯Â

˙‡ÂÂ˜Ó ˙ÂÎω· Â�È·¯ .‰Â˜Ó· ‰ÏÈ·Ë ‡È‰ 'Ò·ÎÈ' ˜ÂÒÙ‰ ˙�ÂÂÎ .16

.(·"‰ ‡"Ù)

,(¯"‡Ӊ ˙¯Â„‰Ó ,·"Ó ‰"Ù ÌÈ·Ê) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú .17

59

ÂË

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

˙‡ÓÂˉ ˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

· ‰Îω

Ôȯ˙ÂÓ‰ ÔÓ ÔÈ·

, חולין ע.'ÂΠ‰ÏÈ··

‰Ó‰· ˙ËÈÁ˘Â .ב

.'ÂΠ‰ÈÁ ‰¯Â‰Ë

sqk .( ב )במשנה,חולין עב

ËÁ˘ ÂÏÈه .dpyn

.'ÂΠ‰¯ÊÚ· ÔÈÏÂÁ

, זבחים סח. ב,חולין פה

̇ .dpyn sqk .(א )במשנה

‰ËÈÁ˘· ÏÂÒ٠گȇ

א, חולין לב.'ÂÎÂ

.()במשנה

‚ ‰Îω

.˙ÈÊÎa

ƒ«¿ƒ ‡nËÓ

≈«¿ Ô¯Na

»» ¿ Ôlk

»À e˙Ó≈ ̇ƒ ,ÔȯeÒ‡‰

ƒ ¬» ÔÓƒ ÔÈa≈ ‰ÏÈ·a

» ƒ¬« Ôȯzn‰

ƒ» À« ÔÓƒ ÔÈa≈ ,‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

»≈¿ „Á‡

»∆ .ב

‰¯ÊÚa

»»¬» ÔÈlÁ

ƒ À ËÁL

«» elÙ‡Â

ƒ¬« ,ÌB˜Ó» ÏÎa

»¿ d˙B‡

» ˙¯‰ËÓ

∆∆«¿ ‰¯B‰Ë

» ¿ ‰iÁÂ

»«¿ ‰¯B‰Ë

» ¿ ‰Ó‰a

»≈¿ ˙ËÈÁLe

« ƒ¿

˙BÎωa

¿ ƒ¿ e�¯‡aL

¿«≈∆ BÓk¿ ‰Ï·�

»≈¿ BÊ È¯‰

≈¬ ,‰ËÈÁMa

» ƒ¿ « ÏeÒt¿ Ú¯‡

«≈ ̇Â

ƒ¿ .ÔȯB‰Ë

ƒ ¿ el‡≈ ȯ‰

≈¬ ,ıeÁa« ÌÈL„˜Â

ƒ »»¿

.‡OÓa

» «¿ d‡nËÓe

»¿«¿ ,‰ËÈÁL

» ƒ¿

˜�BÁ‰

≈ « B‡ ¯ÁBp‰

≈ « B‡ d˙B‡

» ËÁBM‰

≈ « „Á‡Â

»∆¿ ,da» ˙ÏÚBÓ

∆ ∆ ‰ËÈÁM‰

» ƒ¿ « Ôȇ≈ ‰‡ÓË

»≈¿ ‰iÁÂ

»«¿ ‰‡ÓË

»≈¿ ‰Ó‰a

»≈¿ .ג

˙B‡ÓË

≈¿ „Á‡

»∆ ,˙ÈÊÎÏ

ƒ«¿ƒ ‰‡ÓË

»¿À ÔÈ�ÚÏ

«¿ƒ¿ ˙BٯˈÓ

¿»¿ƒ ˙BÏ·p‰

≈¿« ÏÎÂ

»¿ .‰Ï·�

»≈¿ BÊ È¯‰

≈¬ ,dk¯„k

» ¿«¿ ‰˙nL

» ≈∆ B‡

.˙B¯B‰Ë¿ „Á‡Â

»∆¿

B�ȇL

≈∆ ÔȇÓË

ƒ≈¿ ÔȘLÓk

ƒ¿ «¿ ‡e‰ ȯ‰

≈¬ ‡l‡

» ∆ ,‰Ï·�k

»≈¿ƒ ‡nËÓ

≈«¿ B�ȇ≈ ‰Ï·p‰

»≈¿« Ì„Â

«¿ .¯N·k

» »¿ ‡e‰ ȯ‰

≈¬ ÁÓ

«… .ד

. ב, מעילה טו.'ÂΠ˙ÂÙ¯ËˆÓ ˙ÂÏ·�‰ ÏΠ.( ב )במשנה, חולין עב.'ÂΠ‰ÈÁ ‰‡ÓË ‰Ó‰·

ÔȇÓË ÔȘ˘ÓÎ ‡Â‰ ȯ‰ ‡Ï‡ . ב, מנחות קג. עדויות פ"ח מ"א.'ÂΠ‡ÓËÓ Â�ȇ ‰ÏÈ·�‰ Ì„Â . א, חולין קכה. תוספתא אהלות פ"א ה"ב.¯˘·Î ‡Â‰ ȯ‰ ÁÂÓ „ ‰Îω

.my zeiecr zeipynd yexita epiax . שם ה"ח. שם שקלים פ"ג ה"ב. ירושלמי שבת פ"ח ה"א.'ÂÎÂ

רמב"ם מבואר

[„Á‡ ÔÈ„ -] „Á‡

» ∆ ÔÎ ÏÚ¿Â ,‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂËÓ ‰˙‡ ¯‰ËÏ

‰˙‡ ˙ÈÓÓ˘ - ¯ÁBp‰

≈ « B‡ ,d˙B‡

» ËÁBM‰

≈ « ˘È‡Ï

‰˙nL

» ≈ ∆ B‡ ‰˙‡ ˜�BÁ‰

≈ « B‡ ,24‰ËÓ ‰È¯ÈÁ�Ó ÍÂ˙ÈÁ·

.‰Ï·�

»≈¿ BÊ È¯‰

≈¬ ,Ì„‡ È„È ÏÚ ‡Ï˘ dk¯„k

» ¿«¿

,¯ÓÂÏÎ - ˙ÈÊÎÏ

ƒ«¿ƒ ‰‡ÓË

» ¿ À ÔÈ�ÚÏ

«¿ƒ¿ ˙BٯˈÓ

¿»¿ƒ ˙BÏ·p‰

≈¿« ÏÎÂ

»¿

˙ÂÏÈ·� ‰ÓÎ Ï˘ ¯˘·Ó ۯˈ‰˘ '˙ÈÊÎ' ¯ÂÚÈ˘

̉˘ ÔÈ· - ˙B¯B‰Ë

¿ „Á‡Â

» ∆¿ ˙B‡ÓË

≈ ¿ „Á‡

» ∆ ,25‡ÓËÓ

˙ÂÓ‰· Ï˘ ÔÈ·Â ˙‡ÓË ˙ÂÈÁ ˙ÂÓ‰· Ï˘ ˙ÂÏÈ·�

.26˙Â¯Â‰Ë ˙ÂÈÁÂ

„ ‰Îω

‰Ó„Â ‰Ó‰·‰ ˙ÂÓˆÚ ÁÓ

̈ډ ÍÂ˙· ‡ˆÓ�‰ ͯ ÈÓÈ�Ù ˜ÏÁ -] ˙ÂÓˆÚ‰ ÁÓ

«…

‡ÓËÓÂ ¯N·k

» »¿ ‡e‰ ȯ‰

≈¬ 28‰ÏÈ·� Ï˘ [27‰ÏÈÎ‡Ï È‡¯Â

.˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË·

¯˘·Î Â�È„ Ôȇ - ‰Ï·�k

»≈¿ƒ ‡nËÓ

≈ «¿ B�ȇ

≈ ‰Ï·p‰

»≈¿« Ì„Â

«¿

29

‡e‰ ȯ‰

≈¬ ‡l‡

»∆ , ˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ‡ÓËÓ‰ ‰ÏÈ·�‰

ÌÈÏ·˜Ó‰ ÌȘ˘Ó ¯‡˘Î ‡Â‰ Â�È„ - ÔȇÓË

ƒ ≈¿ ÔȘLÓk

ƒ¿ «¿

· ‰Îω

‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂË ‡ÓËÓ‰

ÔÓ

ƒ ÔÈa≈ ,[‰ÈÁ ÔÈ·Â ‰Ó‰· ÔÈ· -] ‰iÁÂ

»«¿ ‰Ó‰a

» ≈¿ „Á‡

»∆

,e˙Ó

≈ ̇

ƒ ,‰ÏÈ·· ÔȯeÒ‡‰

ƒ ¬ » ÔÓ

ƒ ÔÈa≈ ‰ÏÈ·a

» ƒ¬« Ôȯzn‰

ƒ» À «

¯ÂÚÈ˘ · ˘È˘Î - ˙ÈÊÎa

ƒ«¿ƒ ‰ÏÈ·� ÌÂ˘Ó ‡nËÓ

≈ «¿ Ô¯Na

»» ¿ Ôlk

»À

˙¯‰ËÓ

∆∆«¿ ‰¯B‰Ë

» ¿ ‰iÁÂ

»«¿ ‰¯B‰Ë

» ¿ ‰Ó‰a

» ≈¿ ˙ËÈÁLe

« ƒ ¿ .˙ÈÊÎ

ÔÈ· - ÌB˜Ó

» ÏÎa

»¿ 19‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ‡ÓËÏÓ d˙B‡

»

ËÁL

« » elÙ‡Â

ƒ¬« ,ÂÏ ‰ˆÂÁÓ ÔÈ·Â ˘„˜Ó· ‰ËÈÁ˘‰ ‰˙ȉ˘

‰¯ÂÒ‡ ‰Ó‰·‰˘ ,˘„˜Ó‰ ˙È··˘ ‰¯ÊÚa

»»¬» ÔÈlÁ

ƒÀ ˙Ó‰·

- ıeÁa

« [Ô·¯˜ -] ÌÈL„˜

ƒ »» ˙Ó‰· ËÁ˘ ̇ Ôο ,‰ÏÈ··

el‡

≈ ȯ‰

≈¬ ,‰ÏÈ·· ‰¯ÂÒ‡ ‡È‰˘ ,˘„˜Ó‰ ˙È·Ï ıÂÁÓ

¯‰ËÏ ‰ÏÈÚ‰ ‰ËÈÁ˘‰˘ ÌÂ˘Ó ,‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂËÓ ÔȯB‰Ë

ƒ ¿

‰˙˘Ú� ‡Ï˘ ‰ÓˆÚ ‰ËÈÁMa

» ƒ ¿ « ÏeÒt¿ Ú¯‡

«≈ ̇Â

ƒ¿ .20 Ô˙‡

‰ËÈÁL

» ƒ ¿ ˙BÎωa

¿ƒ¿ e�¯‡aL

¿«≈∆ BÓk¿ ‰Ï·�

»≈¿ BÊ È¯‰

≈¬ ,21 ‰ÎωÎ

23

.‰ËÈÁ˘ ‡Ï· ‰˙Ó ÂÏȇΠ‡OÓa

» «¿ d‡nËÓe

» ¿« ¿ ,22 (Á"ȉ ‚"Ù)

‚ ‰Îω

˙ÂÏ·� ‰ÓÎÓ ˙ÈÊÎ ;˙‡ÓË ‰ÈÁ ‰Ó‰· ‰ËÈÁ˘

da» ˙ÏÚBÓ

∆ ∆ ‰ËÈÁM‰

» ƒ ¿ « Ôȇ

≈ ‰‡ÓË

» ≈ ¿ ‰iÁÂ

»«¿ ‰‡ÓË

» ≈¿ ‰Ó‰a

» ≈¿

הערות

.(¯ÁÂ�‰ ‰"„ · ,ÁÚ ‡Ó˜ ‡··) È"˘¯ Ù"Ú .24

,„Á‡Î Ì˙‡ ‡˘�˘ ‡ ,˙ÈÊΉ ȘÏÁ Ïη ˙Á‡ ˙·· Ú‚�˘Î Â�Èȉ .25

,ÌȇÓËÓ Ì�ȇ „ÁÈ Ìȯ·ÂÁÓ Âȉ ̇ ÂÏÈÙ‡ ,̘ÏÁ· ˜¯ Ú‚� ̇ Ï·‡

̘ÏÁ· ‰ÚÈ‚�‰ ‰È‰˙˘ ÏÈÚÂÓ ‰ÏÈ·� ˙ÂÎÈ˙Á ‰ÓÎ Ï˘ ¯Â·ÈÁ‰ Ôȇ˘

‡ 'ÈÒ ÔȈ˜ÂÚ) ‡"Á (͇ ‰"„ Á"‰ ÔωÏ) ‰�˘Ó‰ ˙·Î¯Ó .ÌÏÂη ‰ÚÈ‚�Î

.(·È ‰Îω) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„ Ù"Ú (Ï·‡ Ì˘ ‰"„ „È ˜"Ò

Â�È·¯ ·˙Î ‰ÏÈ· ¯ÂÒȇ ÔÈ�ÚÏ Ï·‡ ,‰‡ÓÂË ÔÈ�ÚÏ ‰Ê ÏÎ Ì�Ó‡ .26

‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· ˙Ï·� ÔÈ· Û¯Ȉ Ôȇ˘ (Ê"ȉ Ê"Ù) ˙¯ÂÒ‡ ˙ÂÏÎ‡Ó ˙ÂÎω·

.‰‡ÓË ‰Ó‰· ˙Ï·�Ï

.(Ê"Ó ·"Ù ÔȈ˜ÂÚ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯ .27

‰ÏÈ·� ˙‡ÓÂË ‰"„ ,˙¯‰Ë ¯„ÒÏ ‰Ó„˜‰) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .28

.([Ô¢‡¯‰]

˙ÂÈÂ„Ú .· ,‚˜ ˙ÂÁ�Ó) ‡¯È˙· Ô· Ú˘Â‰È È·¯Â Ú˘Â‰È È·¯Î ˜ÒÙ Â�È·¯ .29

(‡"Ó ‰"Ù Ì˘) ‰„Â‰È È·¯ ȯ·„Î ‡Ï˘ ,¯Â‰Ë ˙ÂÏÈ·�‰ Ì„˘ (‡"Ó Á"Ù

Ï˘ ÂÓÚˢ ‰�˘Ó ÛÒΉ ·˙Π.‡ÓË ˙ÂÏÈ·�‰ Ì„˘ Ïω ˙È· ˙Ú„·

˙·˘Á� ‡È‰˘ ÌÂ˘Ó ‰ÏÈ·· ‰¯ÂÒ‡ ‰ÈÁ‰ ‡ ‰Ó‰·‰ ̇ ÂÏÈÙ‡ .19

‡ ‰Ó‰· ˙¯Ò‡ Ô‰˘ ˙ÂÏÁÓ‰ È�ÈÓÓ ˙Á‡· ‰ÏÂÁ ‡È‰˘ -] ‰ÙȯË

ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,[(‰ ˜¯Ù) ‰ËÈÁ˘ ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯ ,‰ÏÈ·· ‰ÈÁ

ÔÈÏÂÁ ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú) ‰�˘Ó ÛÒÎ .˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂËÓ ‰˙‡ ˙¯‰ËÓ ‰ËÈÁ˘‰

.(· ,Ú

ÔÈÏÂÁ ÂÏÈÙ‡˘ ÌÈ„ÓÂÏ ÔÈÈ�Ó ˙˜ÂÏÁÓ ‰‡È·Ó (‡ ,ËÒ ÌÈÁ·Ê) ‡¯Ó‚‰ .20

Ì˙‡ ˙¯‰ËÓ Ì˙ËÈÁ˘ ıÂÁ· ÂËÁ˘�˘ ÌÈ˘„˜ ‡ ÌÈ�Ù· ÂËÁ˘�˘

.˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂËÓ

,‰„ÏÁ ,‰Ò¯„ ,‰Èȉ˘ :‰ËÈÁ˘‰ ‰˘ÚÓ· ÌÈÏÒÂÙ Ìȯ·„ ‰˘ÈÓÁ .21

.(‚"Ù) ‰ËÈÁ˘ ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„· ‰·Á¯‰· ¯‡·˙‰Â ,¯Â˜ÈÚ ‰Ó¯‚‰

...‰ÏÈ·� ÂÊ È¯‰ ,‰ÏÂÒÙ ‰ËÈÁ˘· Â�¯Ó‡˘ ÌÂ˜Ó ÏÎ' Â�È·¯ ·˙Î Ì˘ .22

Â�È·¯ ‰˘Ó ‰ÂȈ ¯˘‡Î ,‰¯È˘Î ‰ËÈÁ˘ ‡Ï‡ ‰ÏÈ·� È„ÈÓ ‡ÈˆÂÓ Ôȇ˘

.'Â�¯‡È·˘ ÂÓÎ ,ÌÂÏ˘‰ ÂÈÏÚ

‰¯ÂÓÁ‰ ‡˘Ó ˙‡ÓÂË Â�È·¯ ˘� ‡Ï‡ ,Ú‚Ó· ˙‡ÓËÓ˘ ÔÈ„‰ ‡Â‰Â .23

.Ú‚Ó ˙‡ÓÂË Ô΢ ÏÎÂ

60

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

˙‡ÓÂˉ ˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω

ÊË

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

.‰¯Bz‰

» « ÔÓƒ ÌÈÏk

ƒ≈ ‡ÏÂ

… ¿ Ì„‡

»» ‡nËÓ

≈«¿

‰ ‰Îω

ÈÓƒ ,‰Î‡ÏÓ

» » ¿ ÏÎÏ

»¿ ‰NÚÈ

∆ »≈ ‰Ù¯Ë

» ≈¿ ·ÏÁÂ

∆ ≈¿ ‰Ï·�

»≈¿ ·ÏÁÂ

∆ ≈¿ ¯Ó‡pL

«¡∆∆ ,¯B‰Ë» ,‰˙nL

» ≈∆ ‰¯B‰Ë

» ¿ ‰Ó‰a

»≈¿ ·ÏÁ

∆ ≈ .ה

B�ȇÂ

≈¿ ,ÔȇÓË

ƒ≈¿ ÔÈÏ·k

ƒ»√» ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ ,ÔȯÈLÎn‰

ƒ ƒ ¿«« ÔȘLna

ƒ¿ «« ¯LΉ

« ¿À ̇Â

ƒ¿ .‰Ù¯Ëe

» ≈¿ ‰Ï·�

»≈¿ ÌeMÓƒ B¯eq‡L

ƒ∆

‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· ·ÏÁ

. עוקצין פ"ג מ"ט.'ÂÎÂ

̇ . א,זבחים ע

עוקצין.'ÂΠ¯˘Î‰

.שם

רמב"ם מבואר

ÈÓ

ƒ· ˜ÒÂÚ ‡Â‰˘ ·Â˙Ή ˙ÂÚÓ˘Ó È¯‰˘ ,‰‡ÓË ‰ÈÁ

Â�Èȉ ,‰Ù¯Ëe

» ≈¿ ‰Ï·�

»≈¿ ÌeMÓ

ƒ [Â˙ÏÈ· ¯ÂÒȇ -] B¯eq‡L

ƒ∆

‡È‰˘Î ‡Ï‡ ‰ÏÈ·· ‰¯ÂÒ‡ ‰�ȇ˘ ‰¯Â‰Ë ‰Ó‰·

‰¯ÂÒ‡˘ ‰‡ÓË ‰ÈÁ ‡ ‰Ó‰· ‡Ï ,‰ÙÈ¯Ë Â‡ ‰ÏÈ·�

˜ÂÒÙ‰ Ôȇ ÔΠ,‰ÙÈ¯Ë Â‡ ‰ÏÈ·� ‰�ȇ˘Î Ì‚ ‰ÏÈ··

‡Ï

… Ï·Â'

… »¿ ÌÈÈÒÓ ˜ÂÒÙ‰ ȯ‰˘ ,‰¯Â‰Ë ‰ÈÁ ÏÚ ¯·„Ó

.35‰ÏÈ·· ¯˙ÂÓ ‰¯Â‰Ë ‰ÈÁ ·ÏÁ ,'e‰Ï·˙

À¿ …

‰‡ÓÂË Ï·˜Ï [ȇ¯ ‰˘Ú� -] ¯LΉ

« ¿À ‰ÏÈ·�‰ ·ÏÁ ̇Â

ƒ¿

˙Ú·˘Ó „Á‡ ÂÈÏÚ Ô˙È�˘ - ÔȯÈLÎn‰

ƒ ƒ ¿« « ÔȘLna

ƒ¿ ««

˙‡ÓÂË' Ï·˜Ï Ï·Ӊ ˙‡ ÌÈ¯È˘ÎÓ‰ ÌȘ˘Ó‰

ÂÓÎ - ÔȇÓË

ƒ ≈¿ ÔÈÏ·k

ƒ»√» ‡ÓË ·ÏÁ‰ ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ ,36'ÌÈÏ·

‡ÓË ¯·„Ó ‡ÓË�˘Î 'ÌÈÏ· ˙‡ÓÂË' Ï·˜Ó‰ 37Ï·Ó

.‰Ï·�

»≈¿ ¯N·k

« ¿ƒ ‡ÓË B�ȇÂ

≈¿ ,38¯Á‡

ÔÂÈΠ,30 ‡ÓË ¯Á‡ ¯·„Ó ÌȇÓË�˘Î 'ÌȘ˘Ó ˙‡ÓÂË'

‡Â‰˘ ‡ÓË ‰˜˘ÓÎ Ì„‰ ‰˘Ú� ,‰ÏÈ·�‰ ¯˘·· Ú‚�˘

ÔÓ

ƒ ÌÈÏk

ƒ≈ ‡ÏÂ

… ¿ Ì„‡

»» ‡nËÓ

≈ «¿ B�ȇL

≈ ∆ '‰‡ÓÂËÏ Ô¢‡¯'

.31‰¯Bz‰

» «

‰ ‰Îω

‰‡ÓË ‰¯Â‰Ë ‰ÏÈ·� ·ÏÁ

∆≈

‰Ó‰a

» ≈¿ Ï˘ [32‰Ó‰·· ‰ÏÈ·· ¯ÂÒ‡‰ ÔÓ¢‰ -] ·ÏÁ

∆≈

,˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂËÓ ¯B‰Ë

» ,‰ÏÈ·� ‰˙˘Ú� ‰˙nL

» ≈ ∆ ‰¯B‰Ë

» ¿

‰NÚÈ

∆ »≈ ‰Ù¯Ë

» ≈¿ ·ÏÁÂ

∆≈¿ ‰Ï·�

»≈¿ ·ÏÁÂ'

∆≈¿ :(„Î ,Ê ‡¯˜ÈÂ) ¯Ó‡pL

« ¡∆∆

‰¯Â˙‰˘ ÚÓ˘Ó ,'e‰Ï·˙

À¿ … ‡Ï

… Ï·Â

… »¿ ‰Î‡ÏÓ

» »¿ ÏÎÏ

»¿

ÂÏÈه ,‰Î‡ÏÓ ÏÎ ‰ÏÈ·�‰ ·ÏÁ·

∆≈ ˙¢ÚÏ ‰¯È˙‰

34

, ‡ÓË Â�ȇ ·ÏÁ‰˘ ‰ÊÓ Â�„ÓÏ ,33ÌÈ˘„˜ ͯˆÏ

‡ ‰Ó‰· ÏÚ ‡Ï ,‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· ÏÚ ¯Ó‡� ‰Ê ˜ÂÒÙÂ

הערות

ÏÏη ‰�ȇ˘] ‰¯Â‰Ë ‰ÈÁ ÔΠ,[‰ÙÈ¯Ë Â‡ ‰ÏÈ·� Ì�ȇ˘Î Ì‚ ‰ÏÈ··

¯‡Â·Ó‰ ÔÈ„‰ ̉· ¯Ó‡� ‡Ï ,[‰ÏÈ·· ¯˙ÂÓ ‰·ÏÁ ÈÎ ,‰Ê ˜ÂÒÙ

.ÂÊ ‰Îω ÛÂÒ· Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ ,‡ÓË Ì·ÏÁ ,˜ÂÒÙ·

,ÌȘ˘Ó· ¯˘ÎÂÈ˘ „Ú ‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ȇ¯ ‰˘Ú� Â�ȇ Ï· ÏÎ .36

Ï·˜Ï ÌÈ¯È˘ÎÓ‰ ÌȘ˘Ó‰ È�ÈÓ ‰Ú·˘Ó „Á‡ ÂÈÏÚ Ô˙�È˘ Â�Èȉ„

.(ÍÏȇ ‡"‰ ‡"Ù) ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„ ‰‡¯ ,‰‡ÓÂË

Ì¢Ó ·ÏÁ ÌÂ˘Ó ¯ÂÒ‡˘ ‰Ê ·ÏÁ Ô‚Î] ‰ÏÈ·· ¯ÂÒ‡˘ ÏÎ‡Ó Ì‚ .37

Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ ,ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË ˙Ï·˜Ï Ï· ·˘Á� [‰ÏÈ·�

.(‰"Ή ‡"Ù) ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω·

¯‡Â·Ó ÔΠ.(Ù"˘¯ ˙¯Â„‰Ó ,Ì"·Ó¯‰ ÏÚ) ¯‚ȇ ‡·È˜Ú È·¯ ÔÂÈÏ‚ Ù"Ú .38

·ÏÁ' :Â�Â˘Ï ‰Ê (˜"ȯ ˙¯Â„‰Ó ,Ì˘ ÔȈ˜ÂÚ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„·

‰‡ÓËÓ˘ ÂÓÎ ÌÈÏÎ ‡Ï ̄‡ ‡Ï ‡ÓËÓ Â�ȇ ...‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· ˙Ï·�

‡ÓËÓ Â�ȇ˘ Ï΢ ÍÈ˙ڄ‰˘ ÏÏΉ ÈÙÎ ,¯˘Î‰ Íȯˆ ÍÎÈÙÏ ,‰Ï·�‰

·ÏÁ‰˘ ,Ú„Â ...¯˘Î‰ Íȯˆ [ÌÈÏΠ̄‡ ‡ÓËÓ Â�ȇ˘ -] ‰¯ÂÓÁ ‰‡ÓÂË

¯˘Î‰‰ ¯Á‡Ï ÂÏÈه ÔȇÓË ÔÈÏ· ÔȇÓËÓ˘ ÂÓÎ ‡ÓËÓ Â�ȇ ‰Ê‰

¯‡˘Î ,‰‡ÓÂË Â· Ú‚È˙˘ „Ú [ÌÈÓ È„È ÏÚ ¯˘Î‰˘ ¯Á‡Ï ÂÏÈÙ‡ -]

,[‰‡ÓÂË Ì‰· ‰Ú‚� ̇ ‡Ï‡ ÌȇÓËÓ Ì�ȇ˘ ÔÈÏ· ¯‡˘Î -] ÔÈÏ·‰

.'· ‰Ú‚�˘ ‰‡ÓÂˉ ÈÙÎ ‡ÓË˙È Ê‡Â

(Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ ȯ·„Ó ÔÈ·‰ (Ì˘ ÔȈ˜ÂÚ) ·ÂË ÌÂÈ ˙ÂÙÒÂ˙·Â

‰‡ÓÂË Ï·˜Ï ¯˘Î‰˘ ¯Á‡Ï ‰¯Â‰Ë ‰ÏÈ·� ·ÏÁ˘ ,Âȯ·„ ͢Ӊ·

· ‰Ú‚� ‡Ï˘Î ÂÏÈÙ‡ ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË· ‡ÓË ‡Â‰ ,ÂÈÏÚ ‰˜˘Ó ˙�È˙�·

‡È‰ Û‡˘ ,‡ÓË ÛÂÚ ˙Ï·� ÔÈ„Ï ‰ÏÈ·�‰ ·ÏÁ ÔÈ„ ˙‡ ‰Â¢‰Â ,‰‡ÓÂË

‰‡ÓÂË ˙Ï·˜Ï ‰¯˘Î‰˘ ¯Á‡Ï ‰ÈÏ‡Ó ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË· ‰‡ÓË Â˙Ú„Ï

ÈÎ ,Âȯ·„ ÏÚ ‰Ó˙ (Ë"˜Ò  'ÈÒ ÔȈ˜ÂÚ) ‡"Á· Ï·‡ .‰ÈÏÚ ‰˜˘Ó ˙�È˙�·

Â�ȇ˘ ȇ„ ,‰¯ÂÓÁ ‰‡ÓÂË· ‡ÓË Â�ȇ ‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· ·ÏÁ˘ ¯Á‡Ó

Â�È·¯ ȯ·„· ˘¯ÂÙÓÎÂ] ‰‡ÓÂË Â· Ú‚È˙˘ ‡Ï· ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË· ‡ÓË

ÛÂÚ ˙Ï·� È·‚Ï Û‡˘ „ÂÚ ‡È·‰Â .[ÏÈÚÏ ‡·ÂÓΠ,Âȯ·„ ˙ÏÈÁ˙· Ì˘

‰¯˘Î‰˘ ¯Á‡Ï ‰ÈÏ‡Ó ‰‡ÓË ‡È‰˘ Ì˘ Â�È·¯ ȯ·„ ˙ÂÚÓ˘Ó˘ ,‡ÓË

Ò˜¯Â˜ È"¯‰Ó Ì˘· ‡È·‰ („"ȉ ‚"Ù) ÔÏ‰Ï ‰�˘Ó ÛÒη ȯ‰ ,ÌȘ˘Ó·

‰· ‰Ú‚� ̇ ‡Ï‡ ‰‡ÓË ‰�ȇ˘ ,(Ì˘) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡È·˘

.Ì˘ Âȯ·„ ͢Ӊ· Â�È·¯ ȯ·„· ¯ÙÂÒ ˙ÂÚË ˘È ȇ„ ÈÎ ·˙Π.‰‡ÓÂË

Â�È·¯ ȯ·„ ·˘ÈÈÏ ·˙΢ ‰Ó („È ˙‡ ‰�Ó‡) ÁÂ˙Ù� ÈÓ· „ÂÚ ‰‡¯Â

.˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ·

‡¯È˙· Ô· Ú˘Â‰È È·¯ ȯ·„ ‡·Â‰ (Ì˘ ˙ÂÁ�Ó) ‡¯Ó‚·˘ ÌÂ˘Ó Â�È·¯

·˙Î (È˙ȇ¯ ‰"„ ‡ ,‡Î ˙Â˙ȯÎ) ¯�Ï Í¯ڷ .‰˘ÚÓ Â˘Ú Âȯ·„΢ ¯Ó‡˘

‰„Â‰È È·¯ ÏÂÓ ÌÈ·¯ ̉ ‡¯È˙· Ô· Ú˘Â‰È È·¯Â Ú˘Â‰È È·¯˘ ÔÂÈ΢

¯Á‡Ï Ì˙Ú„ ‰‡·Â‰ ‰�˘Ó·˘ „ÂÚ ,Ì˙ÂÓÎ Â�È·¯ ˜ÒÙ ,„ÈÁÈ ‡Â‰˘

˙·˘) χ��Á Â�È·¯ Ì�Ó‡ .‰ÚȯÎÓ‰ ‡È‰ ÍÎÈÙÏ ,‰„Â‰È È·¯ Ï˘ Â˙Ú„

˙ÂÁ�Ó) „„ „È· ·˙Π,‡ÓË ˙ÂÏÈ·� Ì„˘ ‰„Â‰È È·¯Î ‰ÎÏ‰Ï ˜ÒÙ (‡ ,ÊÚ

.(Ïȇ‰ ‰"„ · ,„˜ Ì˘) ˙ÂÙÒÂ˙‰ ˙ËÈ˘ ˙ÂÚÓ˘Ó Ô΢ (Ì˘

Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ ,‰‡ÓÂË ÌÈÏ·˜Ó‰ ÌȘ˘Ó‰ ˙Ú·˘Ó ‡Â‰ Ì„‰ .30

.(„"‰ ‡"Ù) ÔÈÏ· ˙‡ÓÂË ˙ÂÎω·

‡ÓË ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ‰ÏÈ·� ÔÈ„Ó ‡ÓË Â�ȇ˘ Û‡ ˙ÂÏÈ·� Ì„˘ Â�È·¯ ˙Ú„

,(È‡Ó˘ ˙È· ‰"„ ‡ ,ÊÚ ˙·˘) È"˘¯ ȯ·„Ó ‰‡¯� ÔΠ.ÌȇÓË ÌȘ˘Ó ¯‡˘Î

ÏÚ ‡ÓËÓ ‡Â‰ ‰ÏÈ·� ÌÂ˘Ó ‡ÓËÓ ˙ÂÏÈ·� Ì„ Ôȇ˘ Ìȯ·ÂÒÏ Ì‚˘

ȯ‰˘ ,˜ÏÂÁ (Ì˘ ˙·˘) „"ȯ ˙ÂÙÒÂ˙‰ ͇ .ÌȘ˘Ó ˙‡ÓÂË· ÌÈ�Ù ÏÎ

‰ÏÈ·�‰ Ì„˘ (·"‰ ‚"Ù ÌÈϘ˘ ÈÓÏ˘Â¯È ‰‡¯Â ,‰"Ó Â"Ù ÔÈ¯È˘ÎÓ) ‰�˘Ó· ÁÎÂÓ

ÔÈ�ÚÏ Ì‚ ÔΠ̇ ,‰‡ÓÂË ˙Ï·˜Ï ÔÈÏ· ¯È˘Î‰Ï ‰˜˘Ó ·˘Á� Â�ȇ

.(„"˜Ò Ë 'ÈÒ ÔÈ¯È˘ÎÓ) ‡"Á ‰‡¯Â .‰˜˘Ó ·˘Á� Â�ȇ ‰‡ÓÂË ˙Ï·˜

ÌÈÏÂÎÈ Ì�ȇ '‰‡ÓÂËÏ Ô¢‡¯' ̉˘ ÌȇÓË ÌȘ˘Ó ‰¯Â˙‰ ÔÓ .31

ÌÈÓÎÁ Ìχ .[‰‡ÓÂˉ ·‡Ó ˜¯ ÌȇÓË� Âχ ÈÎ] ÌÈÏΠ̄‡ ‡ÓËÏ

‡Ï˘ ÌÂ˘Ó ‡Â‰ ÂÊ ‰¯ÈÊ‚ ÌÚË ,ÌÈÏÎ ÌȇÓËÓ ÌȇÓË ÌȘ˘Ó˘ ¯ʂ

·Ê‰ Ï˘ ˜¯ Ô‚ΠÌȘ˘Ó ÌÚ Âχ ÌȘ˘Ó ÛÈÏÁ‰Ï ˙ÂÚËÏ Â‡Â·È

Ê"Ù) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ¯‡Â·ÓÎ ,ÌÈÏÎ ÌȇÓËÓ '‰‡ÓÂˉ ·‡' ̉˘

.(·"‰

.(ÍÏȇ ‰"‰ Ê"Ù) ˙¯ÂÒ‡ ˙ÂÏÎ‡Ó ˙ÂÎω· Â�È·¯ ȯ·„ ‰‡¯ .32

Ìχ ,'·ÏÁ' Ìȇ¯˜� ‰Ó‰··˘ ÔÓ¢‰ ȘÏÁ ÏΠ.'ÔÓ¢' Â˘Â¯ÈÙ '·ÏÁ'

∆≈

.'ÔÓ¢' ‡¯˜� ¯˙ÂÓ‰ ÔÓ¢‰Â '·ÏÁ' ‡¯˜� ¯ÂÒ‡‰ ÔÓ¢‰ ÏÏΠͯ„·

‰‡¯Â .(·ÏÁ‰Â ‰"„ ‡ ,È ˙¯Âη) ˙ÂÙÒÂ˙ .(ÏÎ ‰"„ · ,‰Ó ÔÈÏÂÁ) È"˘¯ Ù"Ú

.[(Ë ,‚ ‡¯˜ÈÂ) Ô"·Ó¯· ‰‡¯ ÌχÂ] (· ,ËÓ ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚· Ì‚

,‚Î ÌÈÁÒÙ) È"˘¯ .‰ÏÈ·� ·ÏÁ· Á˘Ó�˘ ¯ÂÚ ÏÚ ÌÈ˘„˜ ÁÈ�‰Ï Ô‚Π.33

.(‡·È˜Ú '¯ ‰"„ ‡

‰˘¯Ù ˆ) ÌÈ�‰Î ˙¯Â˙ Ù"Ú (Ë"Ó ‚"Ù ÔȈ˜ÂÚ) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .34

.(‰ ˙‡ È

.( ˙‡ Ì˘) ÌÈ�‰Î ˙¯Â˙ Ù"Ú (Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .35

ÌȯÂÒ‡ ̉ ȯ‰˘ ‰Ê ˜ÂÒÙ ÏÏη Ì�ȇ˘] ‰‡ÓË ‰ÈÁ ‡ ‰Ó‰·Â

61

ÊÈ

Ô¢‡¯ ˜¯Ù

˙‡ÓÂˉ ˙·‡ ¯‡˘ ˙ÂÎω

‰¯‰Ë

˙¯˜Ó

‰ÙÂÁ‰ ·ÏÁ· Ú‚Â�‰Â

חולין.'ÂΠ‰ÈÏΉ ˙‡

‰Ó‰· Ï·‡ . ב,קכו

. ב, זבחים ע.'ÂΠ‰‡ÓË

 ‰Îω

‡ÓËÓ Â·ÏÁ ÈÂΉ

ביכורים.'ÂΠ¯˘·Î

.פ"ב מ"ט

,dÓˆÚ

»¿ « ‰ÈÏka

»¿ƒ« Ú‚B�k

«≈ ¿ ‡ÓË

≈» ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ ‰L¯Ù‰

» »¿ « Ì„˜

∆… ‰ÈÏk‰

»¿ƒ« ˙‡∆ ‰ÙBÁ‰

∆ « ·ÏÁa

∆ ≈« Ú‚Bp‰Â

«≈ «¿ .‰Ï·�

»≈¿ ¯N·k

« ¿ƒ

|.·ÏÁa

∆ ≈« ‰pnÓ

»∆ƒ ÔÈÎLÓ�

ƒ» ¿ƒ ÔÈËeÁ

ƒ ‰nk

»« ȯ‰L

≈¬∆

Ì„‡

»» ‡nËÓe

≈«¿ ,‰‡ÓËÏ

»¿À¿ daÏÁ

»¿ ∆ „Á‡Â

»∆¿ d¯Na

»» ¿ „Á‡

»∆ ,‰¯B‰Ë

» ¿ ÔÈ·e

≈ ‰‡ÓË

»≈¿ ÔÈa≈ ‰iÁÂ

»«¿ ,‰‡ÓË

»≈¿ ‰Ó‰a

»≈¿ Ï·‡

»¬

.‰Ï·p‰

»≈¿« ¯N·k

« ¿ƒ ˙ÈÊÎa

ƒ«¿ƒ ÌÈÏÎÂ

ƒ≈¿

ÔÈ·iÁ

ƒ»« ÔȇÂ

≈¿ ,ÌÈL„˜Â

ƒ »»¿ ‰Óe¯z

» ¿ ÂÈÏÚ

» » ÔÈÙ¯BN

ƒ ¿ Ôȇ≈ CÎÈÙÏ

» ƒ¿ ,˜ÙÒa

≈ »¿ B˙‡ÓËÂ

»¿À¿ .B¯N·k

» ¿ƒ ‡nËÓ

≈«¿ BaÏÁ

¿ ∆ ,ÈBk‰« .ו

.ÂÈL„˜

» »» ˙ÏÈ·

« ƒ¬ B‡ Lc˜n‰

»¿ƒ« ˙‡Èa

« ƒ ÏÚ« B˙‡ÓË

»¿À ÏÚ« ˙¯k

≈»

רמב"ם מבואר

· ˘È˘Î -] ˙ÈÊÎa

ƒ«¿ƒ ÌÈÏÎÂ

ƒ≈¿ Ì„‡

»» Ô‰Ï˘ ·ÏÁ‰ ‡nËÓe

≈«¿

‰ÏÈ·� ·ÏÁÂ' ˜ÂÒÙ‰ ÈÎ ,‰Ï·p‰

»≈¿« ¯N·k

« ¿ƒ [˙ÈÊÎ ¯ÂÚÈ˘

'‰ÂÏ·˙ ‡Ï Ï· ‰Î‡ÏÓ ÏÎÏ ‰˘ÚÈ ‰ÙÈ¯Ë ·ÏÁÂ

¯·„Ó ,˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ‡ÓË Â�ȇ ·ÏÁ˘ ÌÈ„ÓÏ Â�ÓÓ

‰�ȇ ̇ ‰ÏÈ·· ˙¯˙ÂÓ ‰ÓˆÚ ‡È‰˘ ,‰¯Â‰Ë ‰Ó‰··

¯·„Ó Â�ȇ ,‰ÏÈ·· ¯ÂÒ‡ ‰·ÏÁ ÂÏȇ ,‰ÙȯË ‰ÏÈ·�

‰ÏÈ·� Ì�ȇ˘Î Ì‚ ÌȯÂÒ‡˘ ‰‡ÓË ‰ÈÁ ‡ ‰Ó‰··

‰ÏÈ·· ¯˙ÂÓ ‰·ÏÁ˘ ‰¯Â‰Ë ‰ÈÁ· ‡Ï ÔΠ,‰ÙȯËÂ

,‰Ê ˘Â„ÈÁ ¯Ó‡� ‡Ï ̉· ÔÎÏ ,[ÏÈÚÏ ¯‡·˙�˘ ÈÙÎÂ]

.42̯˘·Î ˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ‡ÓËÓ Ì·ÏÁ ‡Ï‡

 ‰Îω

ÈÂÎ Ï˘ ·ÏÁ

‡ ‰ÈÁ ‡Â‰ ̇ ˜ÙÒ˘ ¯Â‰Ë ÈÁ ÏÚ· ÔÈÓ - ÈBk‰

«

·ÏÁ ̇ ‰ÏÈ·� ‡Â‰˘Î ˜ÙÒ ˘È ‡ÏÈÓÓ ,43‰Ó‰·

BaÏÁ

¿∆ ȯ‰ ,44‰ÈÁ ·ÏÁÎ ‡ÓË Â‡ ‰Ó‰· ·ÏÁÎ ¯Â‰Ë

B˙‡ÓËÂ

» ¿À¿ ,‰ÈÁ ‡Â‰ ‡Ó˘ ˜ÙÒ‰ ˙ÓÁÓ B¯N·k

» ¿ƒ ‡nËÓ

≈«¿

ÂÈÏÚ

»» ÔÈÙ¯BN

ƒ ¿ Ôȇ

≈ CÎÈÙÏ

» ƒ¿ ,˜ÙÒa

≈»¿ ÈÂΉ ·ÏÁ≈ Ï˘

¯ÂÒ‡ Ô΢ ,· ÂÚ‚�˘ ÌÈL„˜Â

ƒ »»¿ ‰Óe¯z

» ¿ [Â˙ÓÁÓ -]

ÏÚ

« ˙¯k

≈» ÔÈ·iÁ

ƒ»« Ôȇ

≈ Ôο ,45 ÌȇÓË Ì�ȇ ̇ ÌÙ¯Â˘Ï

B‡ Lc˜n‰

»¿ƒ « ˙‡Èa

« ƒ ÏÚ

« [Â˙‡ÓÂË ˙ÓÁÓ -] B˙‡ÓË

» ¿À

Ò�Î� ÈÂΉ ·ÏÁ·

≈ Ì„‡ Ú‚� ̇˘ ,ÂÈL„˜

» »» ˙ÏÈ·

« ƒ¬

Ï˘ ‰ÈÏk‰

»¿ƒ« ˙‡

∆ [‰ÒÎÓ‰ -] ‰ÙBÁ‰

∆ « ·ÏÁa

∆≈« Ú‚Bp‰Â

«≈ «¿

·ÏÁ‰ ˙‡ „ȯى˘ È�ÙÏ - ‰L¯Ù‰

» »¿« Ì„˜

∆… ‰ÏÈ·�

˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ‡ÓË Â�ȇ ÂÓˆÚ ·ÏÁ‰˘ Û‡ ,‰ÈÏΉÓ

‰ÈÏka

»¿ƒ« Ú‚B�k

«≈ ¿ ‡ÓË

≈» Ú‚Â�‰ ‰Ê∆ ȯ‰

≈¬ ,[ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡Î]

·˘Á� ‰ÈÏΉ ˙‡ ‰ÒÎÓ‰ ·ÏÁ‰˘ È�ÙÓ ,dÓˆÚ

» ¿«

Ú‚Â�‰Â ,‰ÈÏÚ ¯ÓÂ˘Â Ô‚Ó ‡Â‰ ÈÎ ,‰ÈÏÎÏ '¯Ó¢'Î

.39‰ÓˆÚ ‰‡ÓÂË· Ú‚Â�Î ·˘Á� ‰‡ÓÂË Ï˘ ¯Ó¢·

‰ÚÈ‚�Î ˙·˘Á� '¯Ó¢'· ‰ÚÈ‚�˘ ‰Ê ÔÈ„˘ ˙¯ÓÏÂ

‰‡ÓÂË· ˙Ú‚Ï ˙¯˘Ù‡ ˘È˘ ÔÙ‡· ˜¯ ‡Â‰ ‰‡ÓÂË·

ÔÙ‡· ‰È„„ˆ ÏÎÓ ¯Ó¢· ‰ÒÂÎÓ‰ ‰‡ÓÂË Ï·‡ ,‰ÓˆÚ

‡Ï ¯Ó¢· Ú‚Â�‰ Ì‚ ,‰‡ÓÂË· ˙Ú‚Ï ˙¯˘Ù‡ Ôȇ˘

ÏÎÓ ,‰È„„ˆ ÏÎÓ ·ÏÁ· ‰ÒÂÎÓ È¯‰ ‰ÈÏΉ ,40 ‡ÓË�

‰‡ÓÂË· ˙Ú‚Ï Ô˙È� ·ÏÁ· ‰ÒÂÎÓ ‡È‰˘Î Ì‚ ̘Ó

‰pnÓ

»∆ ƒ ÔÈÎLÓ�

ƒ» ¿ƒ ¯˘· Ï˘ ÔÈËeÁ

ƒ ‰nk

»« ȯ‰L

≈¬ ∆ ‰ÓˆÚ

Ï˘ ÌÈËÂÁ Ì˙‡ ,[·ÏÁ‰ ÍÂ˙Ï -] ·ÏÁa

∆≈« [‰ÈÏÎ‰Ó -]

,˙ÂÏÈ·� ˙‡ÓÂË· ‰‡Óˉ ‰ÈÏΉ ÔÓ ˜ÏÁ ÌÈ·˘Á� ¯˘·

˙Ú‚Ï Ô˙È� ·ÏÁ· ‰ÒÂÎÓ ‰ÈÏΉ˘Î Ì‚ ÈÎ ‡ˆÓ�Â

Ú‚Â�‰ Ì‚ ÔÎÏ ,ÌÈËÂÁ· ˙Ú‚Ï Ô˙È� ÈÎ ,‰ÓˆÚ ‰‡ÓÂË·

|.41¯ÂӇΠ,¯Ó¢ ÔÈ„Ó ‡ÓË� „·Ï ·ÏÁ·

,‰‡ÓË

» ≈ ¿ ‰Ó‰a

» ≈¿ Ï·‡

»¬ ,‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· Ï˘ ·ÏÁ· ‰Ê ÏÎÂ

„Á‡Â

» ∆¿ d¯Na

»» ¿ „Á‡

» ∆ ,‰¯B‰Ë

» ¿ ÔÈ·e

≈ ‰‡ÓË

» ≈¿ ÔÈa≈ ‰iÁ

»« ÔοÂ

,‰‡ÓËÏ

» ¿À¿ ‰Â˘ Ì�È„ [‰·ÏÁ ÔÈ·Â ‰¯˘· ÔÈ· -] daÏÁ

»¿∆

הערות

È�Ù· ÔÈÓ ‡Â‰ ÈÂΉ ̇ Ìȇ�˙ ˙˜ÂÏÁÓ ‰‡·Â‰ (‡ ,Ù ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚·Â

Ô¢ÏÓ .[‰ÈÁ -] ‰È·ˆÂ [‰Ó‰· -] ˘È˙ Ï˘ ÌÈȇÏÎÓ „ÏÂ�˘ ‡ ÂÓˆÚ

È�Ù· ÔÈÓ ‡Â‰˘ ˘¯ÈÙ˘ ‰‡¯� (Ì˘ ÌȯÂÎÈ·) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯

‰¯Â„‰Ó·˘ (44 ‰¯Ú‰) ˜"ȯ ˙¯Â„‰ÓÏ ˙¯ډ· ‰‡¯ Ì�Ó‡ ,ÂÓˆÚ

˘È˙Ó „ÏÂ�‰ ‡Â‰ ÈÂΉ˘ Â�È·¯ ·˙Î ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ Ï˘ ‰�¢‡¯

‰¯Â„‰Ó Â�È·¯ ·˙Î ÔÎÓ ¯Á‡Ï ͇ ,ÌÈ�˘È‰ ÌÈÒÂÙ„· ‡Â‰ ÔΠ,‰È·ˆÓÂ

Ì"·Ó¯‰ ÏÚ) ‡"Á‰Â .ÂÓˆÚ È�Ù· ÔÈÓ ‡Â‰˘ ˘¯ÈÙ Ì˘Â Â˘Â¯ÈÙ Ï˘ ˙¯Á‡

.‰È·ˆÓ ˘È˙Ó ÌÈȇÏÎ ‡Â‰ ÈÂ΢ ԇΠÂ�È·¯ ȯ·„· Ì‚ ˘¯ÈÙ (Ô‡Î

¯‡Â·Ó˘ Û‡˘ (‡ ˜"Ò „Ò ÔÓÈÒ ˙Ú„ È˙Ù˘ „"ÂÈ) ÌÈ„‚Ó È¯Ù· ·˙Π.44

¯ÂÒ‡ ÈÂÎ Ï˘ ·ÏÁ˘

≈ ˘Â¯ÈÙ· ‰˙·È¯ ‰¯Â˙‰˘ (‡ ,„Ú ‡ÓÂÈ) ‡¯Ó‚·

Â‡Ï Íη Ôȇ ¯ÂÒÈ‡Ï ˜¯ ‰·¯˙‰ ‡Â‰˘ ¯Á‡Ó ÌÂ˜Ó ÏÎÓ ,‰ÏÈ··

·ÏÁ ‰ÏÈ·� ·ÏÁÂ' ˜ÂÒÙ‰ ÏÏη Â�ȇ ,˙¯Î Â˙ÏÈ· ÏÚ ÌÈ·ÈÈÁ ÔȇÂ

ÌÂ˜Ó ÏÎÓ .¯Â‰Ë ·ÏÁ‰˘ Â�ÓÓ Â„ÓÏ˘ '‰Î‡ÏÓ ÏÎÏ ‰˘ÚÈ ‰ÙȯË

ÌÈ·ÈÈÁ ‡Ϸ ¯ÂÒ‡ ·ÏÁ ‰Ó‰· ‡Â‰ ̇ ÈÎ ,‡ÓË Â·ÏÁ ̇ ˜ÙÒ ˘È

.¯Â‰Ë ‡Â‰Â ¯˘·Î Â�ȇ ‡ÏÈÓÓ ˙¯Î Â˙ÏÈ· ÏÚ

Ìχ ,‰Ùȯ˘ ÌÈ�ÂÚË ‰ÏÈ·· ÌȯÂÒ‡ ‡ÓË�˘ ÌÈ˘„˜Â ‰Ó¯˙ .45

Ì„·‡Ï ¯ÂÒ‡ ÌÈ¯Â‰Ë Ì‰ ̇ ȯ‰˘ ,ÌÙ¯Â˘Ï ¯ÂÒ‡ ˜ÙÒÓ Â‡ÓË� ¯˘‡Î

.54 ‰¯Ú‰ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .39

˙‡ ‰ÒÎÓ‰ [ÌˆÚ -] ˙ÈϘ ÔÈ�ÚÏ (‡"ȉ ·"Ù) ÔÏ‰Ï Â�È·¯ ȯ·„· ‰‡¯ .40

.ÁÂÓ‰

.(· ,ÂΘ ÔÈÏÂÁ) ‡¯Ó‚‰ Ù"Ú .41

.(Ì˘) ÌÈ�‰Î ˙¯Â˙ Ù"Ú (Ì˘) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ· Â�È·¯ .42

‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· Ï˘ ·ÏÁ ÏÎ ÈÎ ‰ÏÂÚ (·ÏÁ ‰"„ ‡ ,È ˙¯Âη) È"˘¯ ȯ·„Ó

¯‡Â·Ó ÔΠ.‰ÏÈ·· ¯˙ÂÓ‰ ·ÏÁ Ì‚ ,ÌÈÏ· ˙‡ÓÂË ‡ÓË Â�ȇ

˙ÂÙÒÂ˙ ÏÚ ‡ ,Θ ÔÈÏÂÁ) ˘"˘¯‰Â .È"˘¯ ˙Ú„· (·ÏÁ‰Â ‰"„ Ì˘) ˙ÂÙÒÂ˙·

·ÏÁ˘ ÌÈ„ÓÏ Â�ÓÓ '‰Î‡ÏÓ ÏÎÏ ‰˘ÚÈ' ˜ÂÒÙ‰ ȯ‰ ,‰Ó˙ (‡Â‰ ‰"„

·ÏÁ˘ Ì˘Î ,‰ÏÈ·· ¯ÂÒ‡‰ ·ÏÁ· ¯·„Ó ,‡ÓË Â�ȇ ‰¯Â‰Ë ‰Ó‰·

¯ÎÊ�‰ ˜ÂÒÙ‰ ÏÏη Â�ȇ ‰ÏÈ·· ¯˙ÂÓ ‡Â‰˘ ÈÙÏ ‡ÓËÓ ‰¯Â‰Ë ‰ÈÁ

Â�ȇ ‰¯Â‰Ë ‰Ó‰· Ï˘ ‰ÏÈ·· ¯˙ÂÓ‰ ·ÏÁ ÍÎ ,[ÌÈ�Ù· ¯‡·˙�˘ ÂÓÎ]

'‚ ‰"„ ÊÓ˜ ‰ÂˆÓ) ÍÂ�ÈÁ ˙Á�Ó‰ ·˙Î ÔΠ.‡ÓËÓ ¯ÎÊ�‰ ˜ÂÒÙ‰ ÏÏη

.Ì˘ ÔÈÈÚ ,‡ÓËÓ Â�ȇ ‰ÏÈ·· ¯ÂÒ‡‰ ·ÏÁ ˜¯˘ Â�È·¯ ˙Ú„· (ÌÈ·ÏÁ

ÔÈÓ Ì‡ ÌÈÓÎÁ ÂÚȯΉ ‡Ï ,È·ˆÏ ÊÚ ÔÈ· Â˙¯Âˆ˘ ÔÈÓ ‡Â‰ ÈÂΉ .43

Â�È·¯ .‰Ó‰· ȯÓÂÁ ‰ÈÁ ȯÓÂÁ ÂÈÏÚ Â�˙� ,‰Ó‰· ÔÈÓ Â‡ ‡Â‰ ‰ÈÁ

.(Á"Ó ·"Ù ÌȯÂÎÈ·) ˙ÂÈ�˘Ó‰ ˘Â¯ÈÙ·

62

'הרמב"ם המבואר' – ספר שופטים חלק א':

בספר כלולים פסקי הרמב"ם בהלכות סנהדרין ,ובהלכות עדות

פירוט תוכן הפרסומים ועבודת המכון ביחס אליהם

פסקי ההלכה של הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' נקבצו ונאספו מתוך כל ספרות

חז"ל ,וסודרו על ידו במיון מוקפד ובסדר מדוייק ומאורגן לפרטי פרטים .יצירתו של

הרמב"ם כוללת עבודת מחקר מעמיקה בסוגיות התלמוד ,הכרעות מחודשות והבנות

מקוריות במחלוקות התנאים והאמוראים .דקדוקו הלשוני הוא בתכלית הדקדוק,

ומנוסח בלשון קצר וצח להפליא.

היצירה המופלאה של מכון הרמב"ם המבואר היא ,חיבור ביאור בהיר ומזוקק,

רהוט ותמציתי ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי הרמב"ם ,ומשולב בתוך לשונו

של הרמב"ם ,במלאכת מחשבת.

בנוסף נתחברו ע"י המכון ארבעה מדורים נוספים ,וכפי שנפרט:

א] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר

לעומק בענינים הקשורים עדיין לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ב] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן

ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב ,והמשנה ברורה.

ג] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על

מנת להעשיר את ידיעותיו.

ד] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים אודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר

הראשונים .והרחבת הדברים לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים

מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

להלן פירוט תחומי וסוגי עבודות העריכה במכון:

• לימוד הסוגיות בעיון .לצורך העריכה וכתיבת הביאורים יש ללמוד את

הסוגיא לעומק ולרוחב .להקיף את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא,

ללמוד את דעת רבינו הרמב"ם בהתאם לכך .לגשת לכתיבת הביאור

בדקדוק מקסימלי בדבריו.

• בדיקת המקורות .ענין יסודי בעבודת העריכה הוא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס הפוסקים ופרשני הש"ס ,ככל שניתן.

• כתיבת הביאור .נוסח הביאור חייב בראש ובראשונה להשתלב בשיטתו

ובלשונו הצחה של הרמב"ם .יש להקפיד שהביאור יהיה בהיר רהוט

ומבורר ,בלשון קלה ותמציתית.

א

63

• תיאום ואחידות .התוכן הכתוב מועבר ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו

להביא לכך שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת

בכל הסדרה.

• ביקורת .בכל שלבי הביקורת וההגהה מושקעים משאבים רבים ,ללא

חסכון בזמן ,על מנת להביא לכך שהתוצאה תהיה מושלמת ומרהיבת עין.

• תרשימים ומפות .לצרכי המחשה ישנם איורים ותרשימים רבים בספרי

'הרמב"ם המבואר' ,כמו למשל בהלכות סוכה שההמחשות הינם חלק

בלתי נפרד מלימוד ההלכה .הגדילו לעשות במכון ,במבוא הנרחב להלכות

קידוש החודש ,בו באו באריכות והרחבה רבה ,תרשימים ומפות רבים,

הדמיות של מערכת השמים ,המחשות של מעקב אחר תופעות

אסטרונומיות ועוד.

הפעילות הכבירה

במסגרת "מכון הרמב"ם המבואר"

הינה תרומה אדירה למחקר התורני ולציבור הלומדים

חיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל הדורות -הרמב"ם ,הלא הוא ספר 'משנה

תורה' ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו אח ורע בכל רחבי

הספרות התורנית העניפה.

יצירתו רבת המימדים ,היא ספר הספרים של פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל

תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

מטרתו של "מכון הרמב"ם המבואר" היא ,להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל

לומד ,באמצעות בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי

הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים ותלמידי

חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

עשרים הכרכים של "הרמב"ם המבואר" שכבר יצאו לאור ,ומעשירים את ארון

הספרים היהודי בכל מקום בעולם ,חוללו מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד

היד נטויה להשלים את הסדרה בכ 8-כרכים נוספים .בכך ,נתקרבו קהלים רבים

במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

היחודיות שביצירה המופלאה ' -הרמב"ם המבואר'

ספרי ה'י"ד החזקה' להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,כאשר

תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,צוללים לעומק דבריו ודולים פנינים

ב

64

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו .בנוסף כאמור ,דבריו הינם תמצית התורה

שבעל פה כולה – הלכה למעשה.

משכך ,נוצר קושי רב להוגים בספר ,ובפרט ללומדים בקביעות ,לבוא לידי הבנה

מושלמת .באמצעות המדורים המגוונים שיצרו וערכו חוקרי מכון הרמב"ם המבואר,

נוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,להבנת דברי הרמב"ם כל אחד כפי

מעלתו ודרגתו.

גולת הכותרת היא ללא ספק הביאור המשולב ,כי במומחיותם השכילו העורכים

למזג תמהיל נכון שממנו נוצר סגנון בהיר מזוקק ורהוט ,כך שלימוד הרמב"ם כעת

הינו ממש שוה לכל נפש.

מנגד ,תלמידי חכמים החפצים ללמוד את דברי הרמב"ם לעומקם ,יעיינו במדור

'עיונים' ,שבו הובאו דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי

הספרות התורנית העניפה ,להרחבת הסוגיות .כמו כן נעזרים המה בשאר המדורים:

'הלכה למעשה'' ,מקורות' ,ו'הערות' ,המעשירים את ידיעותיו של הלומד.

שכר פעולתו של המכון הוא ,בראותנו את עשרות כרכי הרמב"ם המבואר נפוצים

בכל אתר .זהו חלקנו מכל עמלנו בידענו כי טובי הלומדים קובעים את סדר לימודם

בספרי הרמב"ם המבואר .מרווים המה את צמאונם ומעשירים את ידיעותיהם

בתלמוד ובהלכה ,ובזכות זו אף לדורות הבאים לא תשכח התורה מפי זרעו.

ג

65

לספר זה לא קיים תוכן ענינים

68

'הרמב"ם המבואר' – ספר שופטים חלק ב':

בספר כלולים פסקי הרמב"ם בהלכות ממרים ,בהלכות אבל ובהלכות מלכים

פירוט תוכן הפרסומים ועבודת המכון ביחס אליהם

פסקי ההלכה של הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' נקבצו ונאספו מתוך כל ספרות

חז"ל ,וסודרו על ידו במיון מוקפד ובסדר מדוייק ומאורגן לפרטי פרטים .יצירתו של

הרמב"ם כוללת עבודת מחקר מעמיקה בסוגיות התלמוד ,הכרעות מחודשות והבנות

מקוריות במחלוקות התנאים והאמוראים .דקדוקו הלשוני הוא בתכלית הדקדוק,

ומנוסח בלשון קצר וצח להפליא.

היצירה המופלאה של מכון הרמב"ם המבואר היא ,חיבור ביאור בהיר ומזוקק,

רהוט ותמציתי ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי הרמב"ם ,ומשולב בתוך לשונו

של הרמב"ם ,במלאכת מחשבת.

בנוסף נתחברו ע"י המכון ארבעה מדורים נוספים ,וכפי שנפרט:

א] מדור 'הערות' ,הערות עיוניות קצרות שמובאות בשוליים ,ומרחיבות יותר

לעומק בענינים הקשורים עדיין לפשט ,על בסיס פרשניו של הרמב"ם.

ב] מדור 'הלכה למעשה' ,תמצית פסיקת ההלכה למעשה ,על פי פסקי השלחן

ערוך ,הרמ"א ,שו"ע הרב ,והמשנה ברורה.

ג] מדור 'מקורות' ,להרחיב את אפקיו של המעיין ,ולהפנותו למקור הדברים על

מנת להעשיר את ידיעותיו.

ד] מדור 'עיונים' ,דיונים נרחבים אודות שיטתו של הרמב"ם לעומת שיטות שאר

הראשונים .והרחבת הדברים לעומק ולרוחב בהבאת דבריהם של גדולי האחרונים

מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי הספרות התורנית העניפה.

להלן פירוט תחומי וסוגי עבודות העריכה במכון:

• לימוד הסוגיות בעיון .לצורך העריכה וכתיבת הביאורים יש ללמוד את

הסוגיא לעומק ולרוחב .להקיף את שיטות הראשונים והאחרונים בסוגיא,

ללמוד את דעת רבינו הרמב"ם בהתאם לכך .לגשת לכתיבת הביאור

בדקדוק מקסימלי בדבריו.

• בדיקת המקורות .ענין יסודי בעבודת העריכה הוא לבדוק את כל המקורות

בהם מובאים מובאות הש"ס הפוסקים ופרשני הש"ס ,ככל שניתן.

א

75

• כתיבת הביאור .נוסח הביאור חייב בראש ובראשונה להשתלב בשיטתו

ובלשונו הצחה של הרמב"ם .יש להקפיד שהביאור יהיה בהיר רהוט

ומבורר ,בלשון קלה ותמציתית.

• תיאום ואחידות .התוכן הכתוב מועבר ל'מתאם ועורך לשון' ,שתפקידו

להביא לכך שהביאור יקבל ליטוש אחיד ,ובכך תיווצר הרמוניה מושלמת

בכל הסדרה.

• ביקורת .בכל שלבי הביקורת וההגהה מושקעים משאבים רבים ,ללא

חסכון בזמן ,על מנת להביא לכך שהתוצאה תהיה מושלמת ומרהיבת עין.

• תרשימים ומפות .לצרכי המחשה ישנם איורים ותרשימים רבים בספרי

'הרמב"ם המבואר' ,כמו למשל בהלכות סוכה שההמחשות הינם חלק

בלתי נפרד מלימוד ההלכה .הגדילו לעשות במכון ,במבוא הנרחב להלכות

קידוש החודש ,בו באו באריכות והרחבה רבה ,תרשימים ומפות רבים,

הדמיות של מערכת השמים ,המחשות של מעקב אחר תופעות

אסטרונומיות ועוד.

הפעילות הכבירה

במסגרת "מכון הרמב"ם המבואר"

הינה תרומה אדירה למחקר התורני ולציבור הלומדים

חיבורו העצום של רבן של ישראל שבכל הדורות -הרמב"ם ,הלא הוא ספר 'משנה

תורה' ,מתנוסס בעולם התורני מזה כאלף שנים ,כספר שאין לו אח ורע בכל רחבי

הספרות התורנית העניפה.

יצירתו רבת המימדים ,היא ספר הספרים של פסיקת ההלכה ,המקיפה את כל

תחומי התורה וההלכה שמקורם מכל רחבי ששה סדרי משנה ,שני התלמודים בבלי

וירושלמי ,וכל שאר מקורות דברי חז"ל התנאים והאמוראים.

מטרתו של "מכון הרמב"ם המבואר" היא ,להנגיש את לימוד הרמב"ם לפני כל

לומד ,באמצעות בביאור בהיר ומזוקק ,מעובד ומתומצת מתוך עשרות מפרשי

הרמב"ם ,כדי שהלימוד יהיה שווה לכל נפש .מהלומדים העמקנים ,רבנים ותלמידי

חכמים ,ועד פשוטי העם ההוגים בתורת הרמב"ם.

עשרים הכרכים של "הרמב"ם המבואר" שכבר יצאו לאור ,ומעשירים את ארון

הספרים היהודי בכל מקום בעולם ,חוללו מהפך עצום להוגים בספר הרמב"ם ,ועוד

היד נטויה להשלים את הסדרה בכ 8-כרכים נוספים .בכך ,נתקרבו קהלים רבים

במעגלים נרחבים ,המרחיבים את ידיעותיהם בלימוד התורה.

ב

76

היחודיות שביצירה המופלאה ' -הרמב"ם המבואר'

ספרי ה'י"ד החזקה' להרמב"ם משמשים כספר פסיקה למדני עמוק ,כאשר

תלמידי חכמים הלנים בעומקה של הלכה ,צוללים לעומק דבריו ודולים פנינים

מהאוצרות הספונים בעמקי והקפי דבריו .בנוסף כאמור ,דבריו הינם תמצית התורה

שבעל פה כולה – הלכה למעשה.

משכך ,נוצר קושי רב להוגים בספר ,ובפרט ללומדים בקביעות ,לבוא לידי הבנה

מושלמת .באמצעות המדורים המגוונים שיצרו וערכו חוקרי מכון הרמב"ם המבואר,

נוצרה כאן שלימות מרהיבה בהיקף ובעומק ,להבנת דברי הרמב"ם כל אחד כפי

מעלתו ודרגתו.

גולת הכותרת היא ללא ספק הביאור המשולב ,כי במומחיותם השכילו העורכים

למזג תמהיל נכון שממנו נוצר סגנון בהיר מזוקק ורהוט ,כך שלימוד הרמב"ם כעת

הינו ממש שוה לכל נפש.

מנגד ,תלמידי חכמים החפצים ללמוד את דברי הרמב"ם לעומקם ,יעיינו במדור

'עיונים' ,שבו הובאו דבריהם של גדולי האחרונים מפרשי הרמב"ם ,ומכלל מרחבי

הספרות התורנית העניפה ,להרחבת הסוגיות .כמו כן נעזרים המה בשאר המדורים:

'הלכה למעשה'' ,מקורות' ,ו'הערות' ,המעשירים את ידיעותיו של הלומד.

שכר פעולתו של המכון הוא ,בראותנו את עשרות כרכי הרמב"ם המבואר נפוצים

בכל אתר .זהו חלקנו מכל עמלנו בידענו כי טובי הלומדים קובעים את סדר לימודם

בספרי הרמב"ם המבואר .מרווים המה את צמאונם ומעשירים את ידיעותיהם

בתלמוד ובהלכה ,ובזכות זו אף לדורות הבאים לא תשכח התורה מפי זרעו.

ג

77

לספר זה לא קיים תוכן ענינים

78

86

87

ג

88

89

90

91

95

99

100

101

103

ג

104

105

108

111

112

ג

113

114

115

116

8

119

120