תמיכות מכוני מחקר תורניים- ג'

שם המכון _מכון מחקר 'שערי ציון'_ שנה שבעדה מבוקשת התמיכה ____2024

שאלון מס' ( 3מכיל 3

עמודים)

תוכנית פעילות על 3השנים שקדמו לשנת ההערכה *)

החל מ 1בינואר 2019ועד 31בדצמבר 2021

*) בהתאם ל'תיקון רוחב להקדמת שנת ההערכה' (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת התמיכות )2024שמקדם משרד התרבות

בימים אלה

.1

פרטו את הפרסומים /מאגרי מידע /אמצעים יישומים וכו' שהוצאו לאור על ידכם בשנים האמורות מעלה.

.2

יש לציין פעילות מחקרית שיצאה לאור ע"י המכון בלבד (שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי).

.3

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .חובה לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד .יודגש ,כי בשאלון זה יש לרשום גם שמות חוקרי המכון המופיעים על הפרסום שיצא לאור ,אף אם אינם עובדים במכון כיום (-

נא לציין כוכבית (*) ליד שמם).

ב .חובה לציין שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב'.

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים.

ד.

אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים (על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר

'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה).

.4

חובה למלא מספר קטלוגי של הספר כפי שמופיע בספריה הלאומית.

.5

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים .סדר רשימת הפרסומים יהיה מהתאריך המאוחר ביותר של יציאתם לאור – לתאריך

המוקדם ביותר של יציאתם לאור.

.6

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

.7

יש למלא את הטבלה ונספחיה באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופה ,במקום המיועד לכך (סוף עמוד !)3

1

תוכן העניינים

aפרשת ויקרא

הנהגת הגילוי

שכינה שורה בישראל

ואני לא נקראתי

דעת תלמיד חכם

אדם כי יקריב מכם

9

12

20

32

38

aפרשת צו

הזריזות תכונת יסוד של עם ישראל

זריזות למצוות היא הלכה

נסים על־ידי שימוש בהליכים טבעיים

אש התורה היוקדת

זאת תורת העולה

43

50

53

56

61

aפרשת שמיני

ויהי ביום השמיני

פלאי השמיני

שורש האמונה ולא שורש הכפירה

קרב אל המזבח

התבוננות במצות כשרות המזון

טומאה בתחפושת של טהרה

מעלת השולחן הכשר

67

80

94

102

108

121

129

aפרשת תזריע

אליהו מלאך הברית

אותיות תור וסגולתן

גבהות בעבודת ה'

הצרוע הקדוש

מצורע ללא צרעת

עשרת הדברות לקדושים

הוכח תוכיח

התוכחה של רבי יוחנן בן נורי

ואהבת לרעך כמוך

תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד

בארץ־ישראל יש קיום למצוות

275

283

286

296

306

317

aפרשת קדושים

aפרשת אמור

הכהנים בני אהרן

יהודי אף פעם לא לבד

דרכיה דרכי נעם

תודה שיש עמה הודאה

חיים של קידוש שם שמים

מועדי שבת

"הסר ּכַ ַעס ִמ ִּל ֶּבָך"

"ויצא בן אשה ישראלית"...

השפעת מעשי ההורים על בניהם

321

324

337

340

343

354

359

360

361

aפרשת בהר

137

149

152

167

176

aפרשת מצורע

181

רבי ינאי והרוכל

187

שמירת הלשון

196

לשון הרע הנאת כזב

202

פרט למשאיל כליו לאחרים

210

"כי תבואו אל ארץ כנען"...

מעשה ידינו כוננה עלינו -הסבר נגעי בתים על־פי הזוהר 211

aפרשת אחרי־מות

אנשים של קודש

אף דברי תורה צריכים חיזוק

שווים אך שונים

מגע של עוצמה

המצוות המרוממות

עם ישראל נבחר ויחיד

החיים הגבוהים של איש התורה

260

268

231

245

246

247

252

שאלה בונה

שביתת הארץ

"לך ...ולבהמתך"

מספר תבואות

צינור השפע פתוח

הזכויות של נותן צדקות

וכי ימוך אחיך

גובהה של תמיכה קלה

367

378

384

385

389

396

399

411

aפרשת בחקתי

עמל התורה

"אם בחקתי תלכו"...

מחוברים אל התורה

"וישבתם לבטח בארצכם"

התורה נותנת כח לרדוף

משכן של אחדות המשפחה

השיור שנשתייר

"ועשיתם אתם"

לא מאסתים ולא געלתים

415

416

417

429

430

431

438

443

449

ארקיו תשרפ

אלא 'ויקר' ,כאילו לא נראה לו ה' אלא במקרה .האם יש מקריות בעולם?

אנחנו מכירים את אמירתם של דורשי רשומות שהמילה "מקרה" מורכבת

מצירוף האותיות "רק מה' " ,וזה נכון .יש עומק לאמירה זאת ,כל מאורע

שקורה בעולם ונראה כמקרה מפתיע ולא צפוי ,הוא מתוכנן ומחושב על־

ידי קורא הדורות מראש ,ה' יתברך שמו .בא הקב"ה ואומר למשה לכתוב

'ויקרא' עם א' ,שידעו שזה לא במקרה .שידעו שאל משה מכוון הבורא

יתברך .מדוע משה מנסה להמעיט במעשיו של ה' כביכול?

כך יש לבאר מהלך הדברים .למדנו שלקב"ה יש שתי מידות של הנהגות

שהוא מנהיג בעולם .יש הנהגה ,שכשעם ישראל זוכה לה ,הקב"ה מנהיג

אותנו בדרך שהכל נראה ,בבחינת "א-ל מתגלה" .ראינו את היציאה המופתית

שיצאנו ממצרים .עשר מכות הביא הקב"ה על המצרים במצרים שהם לנו

עשרה נסים .ראינו את הנסים על הים .ראינו את היד הגדולה אשר עשה ה'

במצרים .הקב"ה התגלה לנו – א-ל מתגלה .אומר הרמב"ן (שמות יג ,טז):

ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד

התורה כולה ,שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שנאמין בכל דברינו

ומקרינו שכולם נסים ,אין בהם טבע ,ומנהגו של עולם ,בין ברבים בין ביחיד.

אלא ,אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו ,ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו ,הכל

בגזרת עליון.

מהנסים הגלויים אנו למדים שכל המהלכים היומיומיים הנקראים 'טבע',

הם למעשה נסי ה' .כאשר הכל מתנהל בטוב ,זו ההנהגה של 'א-ל מתגלה',

הנהגת ה' את עולמו בגלוי.

לעומת זאת ,יש גם צד נגדי ,כשחס־ושלום עם ישראל לא עושים את

רצון ה' ,הנהגת הקב"ה היא בבחינת 'א-ל מסתתר'" ,ואנכי הסתר אסתיר פני

ביום ההוא" (דברים לא ,יח) .גם כאשר זו הנהגה שבה מנהיג הקב"ה את העולם,

הוא מעולם לא עזב ולעולם לא יעזוב את עם ישראל" :כי לא יטוש ה' עמו"

(תהלים צד ,יד) .כשאנחנו זוכים ,הנהגתו של הקב"ה אלינו היא בגלוי ,הכל נראה.

כשמידת הדין מתוחה אזי עם ישראל סובל ,יש צרות ,והקב"ה הוא בבחינת

'מסתיר פניו' .ודאי ,הוא נמצא אתנו למרות הכל" ,עמו אנכי בצרה" (תהלים

צא ,טו) ,אך זה בהסתר ,בבחינה של 'א-ל מסתתר' ,אלו הן שתי ההנהגות.

[ 10

]

עוז לעמו

של ה' את עם ישראל .כשיצאנו ממצרים ,עד מעמד מתן תורה ,שבמהלכו

עלה משה להר סיני ועד חטא העגל ,משה רבנו הולך אתנו .הכל מתנהל

למישרין ,הכל טוב .הקב"ה עושה לנו נסים ,מוליך אותנו במדבר .השפע

האלוקי יורד לעם ישראל דרך משה ,שליח ה' לגאולת ישראל .זה היה נראה

ברור ומובן מאליו לבני ישראל ,עד כדי כך שהם בעצם אפילו לא הרגישו

שמשה רבנו הוא הבלעדי שדרכו זורמת ההשפעה לעם ישראל .ומה עשו

כשחשבו שמשה איננו? עמדו ואמרו (שמות לב ,א)" :כי זה משה האיש אשר

העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" ,ולקחו משהו אחר במקומו.

גם עגל יהיה טוב .נמצא כבר את הדרך לשפע .כשהכל זורם טוב אז הכל

בסדר .הקב"ה דואג לנו ומשפיע לנו .יש את משה רבנו .אם לא יהיה משה

רבנו ,נביא משהו אחר.

אבל אחרי חטא העגל משה רבנו מדבר עם הקב"ה כשהוא נסתר בתוך

האוהל .גם לאחר מכן ,אחרי שה' דיבר עם משה ,קרן עור פניו של משה.

כולם כבר מזהים שיש פה מציאות של הנהגת משה רבנו הנבדלת מהעם.

הוא כבר לא כמו כולם ,אלא הוא נמצא במצב של הארה מיוחדת – "קרן

עור פניו" .עתה ,כשאנחנו לקראת הקמת המשכן ,מבקש משה רבנו :רבונו

של עולם ,אני מבקש שתחזיר לנו את ההנהגה כמו שהייתה קודם חטא

העגל ,שהכל יזרום לעם ישראל בדרך הטבעית .זאת הבקשה שהוא אומר:

יהיה כתוב "ויקר" ,הכל ייראה שזה במקרה .אומר הקב"ה ,עדיין זה לא

הזמן .לעת עתה יש צורך להראות לעם ישראל שיש לבקש את ה' ,ולכן

תוסיף את האות א' ,שיבינו כולם שזה לא בדרך מקרה ,אלא דרכך הקב"ה

מקיים את הנסים.

בכל דור ודור יש בחינת משה רבנו של הדור שלו ,הקב"ה דרכו מוריד את

השפע .כך בזמנים של הנהגת א-ל מסתתר ,וכך נזכה ונחיה ונראה בקרוב

בימינו ,בזמן של א-ל מתגלה.

i

[ 11

]

תומ־ירחא תשרפ

אומר ה"אור החיים" הקדוש :המילים 'בקרבתם לפני ה' ' ,לא מתייחסות

לזמן שהם הקריבו קרבן ,אלא אמר הקב"ה למשה רבנו ששני בני אהרן

מתו כי הייתה להם ִקרבה לפני ה' ,הם התקרבו אל הקודש.

אנו חפצי הבנה .הרי נאמר בתורה בפירוש 'ויקריבו לפני ה' אש זרה' ,

האם ִקרבתם אל הקודש נקראת 'אש זרה'? נמשיך לקרוא את דברי האור

החיים הקדוש המפליאים והמפתיעים:

ואומרו "וימותו" ,נתכוין להודיעו שלא יחשוב כי יצתה מחשבתם לפועל

שנכנסו לפנים ,אלא שנדחפו ומתו .והכוונה בהודעה זו לשלול לבל יחשוב

אדם לפרוץ ולהתקרב הגם שימות ,וזה ימצא בהיות לדם בחינת החשק לא

יחוש על עצמו ויתן נפשו .ודבר זה ימצא בבחינת החושק שיתן נפשו על

הדבר הגם שידע שימות .לזה אמר לו "וימותו" ,פירוש וכבר מתו ולא השיגו

מחשבתם להתקרב ,והבן זה.

כך עולה מפירושו של האור החיים הקדוש :שני בני אהרן נדב ואביהוא

היו בתשוקה עילאית להתקרב אל הקב"ה .הם היו מוכנים וגם רצו לחבר

את נשמתם שתצא מגופם ותהיה מחוברת אל הקב"ה .נדב ואביהוא מאסו

בעולם הזה ,ושום דבר בעולם הגשמי לא עניין אותם .רצונם היה רק לעלות

ולהתעלות אל הקודש .התורה אומרת על כך "וימותו" ,ללמדנו שזו לא

הדרך .הם לא הגיעו לאן שהיו רוצים להגיע ,אבל מה שעשו היה מתוך

כמיהה להתחבר אל הקדושה ,להתחבר אל הקב"ה .אמנם אש התשוקה

הייתה לא ראויה ולכן היא נקראת 'אש זרה'.

כך אנו מבינים את אשר אמר משה רבנו לאהרן הכהן ,שבוודאי דיבר את

דבריו ברוח הקודש ,אחרי שנודע על מות שני בני אהרן (ויקרא י ,ג):

אמר מ ׁ ֜ ֶֹשה ֶאל ַא ֲה ֗רֹן ה ּו ֩א ֲא ׁ ֶשר דִּ ֶּ֨בר ה' ֵלאמֹ ֙ר ִּב ְקר ַֹב֣י ֶא ָ ּק ֵ ֔ד ׁש וְ ַעל ּ ְפנֵ ֥י ָכל

וַ ֹּ֨י ֶ

ָה ָע֖ם ֶא ָּכ ֵב֑ד וַ ּ֖יִדּ ֹם ַא ֲהרֹן:

ברש"י מובא שאמר לו משה רבנו לאהרן :אני ידעתי שבמאורע הזה של

חנוכת המשכן ,יהיה קידוש ה' ועלול גם לקרות שנשמות יעלו למעלה.

ידעתי שמשהו יקרה ,אך לא ידעתי אם זה אני או אתה ,עכשיו כשמתברר

[ 232

]

מכון מחקר תורני שערי ציון ע"ר 580521979

לכבוד מינהל התרבות

משרד התרבות והספורט

שלום רב,

הנדון :פירוט על הספר 'עוז לעמו' -ויקרא

פירוט התוכן:

הספר הינו דרשות ושיעורים בנושאים מרכזיים בפרשות השבוע הנוגעים לכלל ולפרט

מתוך עיון מעמיק ונרחב במקורות חכמינו ז''ל מתקופת המשנה עד להוגי הדעות היהודים

בימינו אנו .הן בשדה הפשט והקבלה החסידות והמוסר.

פירוט תרומתו לציבור הלומדים:

דרשות יחודיות על דרך המוסר והחסידות מנגיש את פרשת השבוע לציבור מגוון.

ספר זה פותח ללומד צוהר עמוק בספר 'ויקרא' מתוך מבט בפנימי וחסידי .הספר כתוב בשפה

קלה השווה לכל נפש ,וערוך באופן איכותי ,כתיבה הניכרת בשבחה לכל אורך הספר

פירוט עבודת המכון בחיבור:

עוסקת באיסוף הקלטות והשיעורים שנמסרו על ידי הרב עוזי שויצה משנים רבות

תמלול הקלטות ועיבודם לכדי שיהיו מונגשים לקהל הקוראים באופן בהיר וברור רציף

ובשפה קולחת ,בשימת דגש להשאר צמוד לתוכן השיעור וכוונת הרב.

השיעורים עוברים עריכה נוספת

החדרת מראה מקומות ככל שניתן

והצגת המקורות כפיסקאות נפרדות ומודגשות לשם נוחות השיעור

לאחר העריכה הם מוגשים לאישור כבוד הרב עוזי שליטא.

הערות ודברים שנאמרו דרך אגב

הועברו להערת שוליים,על מנת לאפשר את רצף השיעור.

וכמו כן ישנם הערות כהרחבות למעיין באותו נושא

כדוגמה אם הרב הציג קושיה במקרא או בחזל

לעיתים הבאנו התייחסות של פרשנים נוספים לעניין לצורך הרחבה לפי העניין והמקום.

צרפנו תוכן עניינים מפורט לכל פרשה

ומראה מקורות בסוף הספר.

עמותת שער ציון ע"ר 580521979טל09-8323027 .

(כתובת הושמטה)

שם המכון מרכז מורשת הרב ניסים הראשון לציון הרב הראשי לישראל ירושלים (ע"ר) שנה שבעדה מבוקשת התמיכה _

2024

שאלון מס' ( 2כולל 2חלקים; מכיל 5עמודים)

תכנית עבודה לשנת ההערכה

פרוט המחקרים שנערכו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה ב'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *):

)1בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

)2בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת – 'שנת הערכה' )*

31.12.22).שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22( 2022עד' 2024) -התמיכות

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני התמיכה

.המקוריים

.לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים

.1

.2

.3

.4

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה (כל 4הטבלאות).

שאלון זה כולל שני חלקים (א' ו -ב'):

חלק א' מתייחס לפרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה.

חלק ב' מתייחס לעבודות מחקר שעדיין בשלבי עבודה שונים ,ואשר טרם ראו אור בשנת ההערכה.

יש לציין אך ורק פעילות מחקרית שהתבצעה במכון ,ויצאה לאור על ידו בלבד (שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי).

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

.1יש לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד ,ולא ע"י חוקרים שאינם רשומים בשאלון מס' ( 6מצבת החוקרים).

.2יש לציין את כל שמות החוקרים שעבדו הן על פרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה ,והן על עבודות מחקר שעדיין נערכת בשנת ההערכה!

.3שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה כעובדים על עבודות מחקר /פרסומים כלשהם – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו ,כאשר יצא /ייצא לאור .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות החוקרים

המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים .לפיכך ,במקרה בו דווח בעבר שמו של חוקר מסוים ,כמי שעובד על עבודת מחקר המופיעה בשאלון זה – יש לציינו בטור החוקרים העובדים על

עבודת המחקר ,למרות שהוא לא מופיע בשאלון .6יש לסמן כוכבית (*) ליד שמו ,על מנת שניתן יהיה להבין שהוא כבר לא עובד במכון .כמו כן ,יש לציינו גם על הפרסום ,לכשייצא לאור ,כנדרש

במבחני התמיכה.

.4חובה לציין שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב' של שם המשפחה.

.5עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאלון 6ובשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר מלהימנות

1

במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים (על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות

הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר 'רבנים' המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה).

.5

.6

.7

.8

.9

.10

.11

.12

.13

אין לכלול בעבודות המחקר מהדורות חדשות /חוזרות של פרסומים מן העבר ,בין במהדורת צילום ובין במהדורה של סידור מחדש ,שאין בהן תוספות משמעותיות כלשהן .זאת ,להבדיל ממהדורות חדשות

הכוללות הוספות על הפרסומים המקוריים ,אותן יש לציין באופן מפורט.

טבלאות אלה הינן תמצית פירוט הפעילות המחקרית .חובה לצרף לכל פרסום /עבודת מחקר הרשומה בטבלה דפים נפרדים:

עבור פרסום שיצא לאור :פירוט נרחב של העמודות בטבלה הרצ"ב * :תוכן הפרסום* תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים * עבודת המכון בהקשר אליו (עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית,

.1

פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים) .וכן * :עמודי שער * עמוד בו מופיע שם המכון המוציא לאור ובעל הזכויות השמורות * עמוד בו מופיעים שמות המחברים * עמוד בו

מופיע אזכור הקרדיט לתמיכת משרד התרבות והספורט *תוכן העניינים *חמישה עמודים לדוגמה מתוך הפרסום.

הערה :אין להגיש ספרים למינהל התרבות! במידת הצורך ,על המכונים יהיה להמציא את פרסומיהם לעיון מינהל התרבות ,אם וכאשר יתבקשו לעשות זאת.

עבור עבודת מחקר שטרם יצאה לאור :ככל המצוי ברשותכם ,יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים עבור פרסום שיצא לאור (כפי שפורט לעיל בסעיף 5א') .בנוסף לכך ,יש לצרף גם דפי טיוטות

.2

המהווים דוגמה סבירה לצורכי הערכה וניקוד.

הערה :מכון מחקר תורני שעיסוקו העיקרי בעריכת סדרות המורכבות מיחידות מחקריות מרובות העומדות בפני עצמן ,ואשר סיים בשנת ההערכה יחידה כזו ,בהיקף אשר יכול להוות פרסום בפני

עצמו ,אך לא הוציאה לאור בשל הצורך המתבקש לחברה ליחידות נוספות (דוגמת פרקים בודדים מתוך מסכת שלמה; ערכי אנציקלופדיה; סימנים (פרקים) הלכתיים מתוך חלק שלם וכד') -יגיש

טיוטה שלמה של יחידה זו ,וינמק במכתב מצורף לשאלון זה את אי הוצאתה לאור בשנת ההערכה .כל זאת ,בתנאי שבשנה שקדמה לשנת ההערכה יצא לאור פרסום של המכון באותה סדרה.

שימו לב! טיוטה שלמה זו יש להגיש במהדורה אלקטרונית בלבד באמצעות כתובת הדוא"ל zippigo@most.gov.il ,ולא במהדורה קשיחה.

יש להסביר כל שינוי שנערך בעבודת מחקר /פרסום אשר דווחו על ידכם בשנים קודמות -ביחס לדיווחים אודותיהם בשנה זו (שינוי שם /מס' עמודים /תוכן /חוקרים /תאריך הוצאה לאור מתוכנן או

קיים וכו') .יש לציין השינוי באפן ברור בטור המתאים בטבלה .אין די בציון עובדת השינוי בלבד – יש להסביר במפורט את מהות השינוי והסיבה לו.

יש לכתוב בטור המתאים את תאריך תחילת העבודה על עבודת המחקר .לעניין זה ' -תאריך תחילת עבודה' ,הכוונה למועד בו צוות חוקרים מוגדר החל לעבוד על המחקר.

בטורים 'שמות החוקרים-הרבנים שעבדו /עובדים על הפרסום /עבודת המחקר' :במקרה בו חוקרים מסוימים הוחלפו /החליפו אחרים במהלך התקופה -חובה לציין הן את שמות החוקרים המחליפים

והן את שמות החוקרים המוחלפים.

חובה למלא מספר קטלוגי של הפרסום כפי שמופיע בספריה הלאומית וכן את תאריך הגשת הפרסום לספריה הלאומית .במידה שבעת הגשת בקשת התמיכה עדיין אין מספר קטלוגי – חובה לצרף אסמכתא

מתאימה המעידה על הגשת הפרסום לספרייה הלאומית.

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים.

אופן הפצה :יש לציין באמצעות Vאם הפרסום יצא לאור /ייצא לאור כספר בשנת ההערכה ,כמאגר מידע ,כאמצעי יישומי או במהדורה דיגיטלית בחינם ( -בנוסף למהדורה רגילה) .אם הפרסום יצא לאור

במספר ערוצים – יש לציין זאת .לצורך ניקוד ,ייספרו אך ורק פרסומים שהופצו לציבור במדיה דיגיטלית בשנת ההערכה.

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך (עמוד !)7

2

פירוש מסכת

7כתובות בתלמוד

הבבלי -כרך ב

מספר קטלוגי

בספרייה

הלאומית:

997011498

673705171

מספר מדף

בספריה

הלאומית:

A 2022

11410

474

פירוש מסכת

8כתובות בתלמוד

הבבלי -כרך ג

מספר קטלוגי

בספרייה

הלאומית:

997011498

673705171

מספר מדף

בספריה

הלאומית:

A 2022

11410

388

יד הרב

ניסים

V 500

פברוא

ר

מספר קטלוגי

בספרייה

הלאומית:

תרגום מקרא

997012194

לערבית יהודית

410 770505171

9

מגרבית -כרך א -

מספר מדף

פרקי מבוא

בספריה

הלאומית:

A 432 2023

יד הרב

ניסים

וקרן

משה V 500

דוד

ועמליה

רוזן

דצמב

ר

תרגום מקרא

מספר מדף

לערבית יהודית

מגרבית -כרך ב -בספריה

הלאומית:

10השרח לספרים

A 2022

בראשית ,רות,

11410

שיר השירים,

איכה ואסתר

יד הרב

ניסים

וקרן

משה V 500

דוד

ועמליה

רוזן

דצמב

ר

4

357

יד הרב

ניסים

V 500

פברוא

ר

2019

2018

תמוז תשפ"ב

כסליו תשפ"ג

7

12

2022

לא

המשך

ביאור

מדעי

לסוגיות

נוספות

במסכת

כתובות,

כולל

השוואות

לנוסחים

מקבילים

ופרשנות

ראשונים.

תורם להבנת

שיטות

הפרשנות של

הראשונים

פרסום

והשפעתם על

חדש

הנוסח הבבלי,

מחזק את

הלמידה

העיונית.

כרך נוסף

מעמיק את

בביאור

הידע בסוגיות

מסכת

כתובות ,דן המורכבות של

פרסום

המסכת

בסוגיות

חדש

מורכבות ומספק כלים

ללמידה

ומספק

מתקדמת.

מבואות

מקיפים.

חיבור

מקיף על

תרגום

מקרא

לערבית

יהודית

מגרבית

עם

מבואות

והסברים.

המשך

חיבור

מקיף עם

תרגומים

והסברים

לספרים

ספציפיים

במקרא.

לא

חשוב להבנת

ההיסטוריה

והתרבות של

פרסום

יהודי מרוקו

חדש

והשפעתם על

ספרות

המקרא.

לא

משמר את

מסורת

התרגום

היהודית

ומסייע לחקר

הספרות

היהודית

במרוקו.

לא

פרסום

חדש

ברודי*

משה*

ירחמיאל

בר אשר

מספר קטלוגי

בספרייה

הלאומית:

תרגום מקרא

997012194

לערבית יהודית

11מגרבית -כרך ג 317 770505171 -

מספר מדף

השרת לספרים

בספריה

שמות ויקרא

הלאומית:

A 432 2023

מספר קטלוגי

בספרייה

הלאומית:

תרגום מקרא

997012194

לערבית יהודית

12מגרבית -כרך ד 332 770505171 -

מספר מדף

השרת לספרים

משלי ,איוב ,קהלת בספריה

הלאומית:

A 432 2023

מספר מדף

בספריה

אוצר הגאונים

13החדש' למס' ע"ז -הלאומית:

A 2022

הוריות

11410

5

397

יד הרב

ניסים

וקרן

משה V 500

דוד

ועמליה

רוזן

דצמב

ר

יד הרב

ניסים

וקרן

משה V 500

דוד

ועמליה

רוזן

דצמב

ר

יד הרב

ניסים

V 500

ינואר

2018

2019

כסליו תשפ"ג

12

2022

לא

המשך

מעשיר את

סדרת

המחקר בלשון

התרגומים

הערבית

פרסום

עם

היהודית

חדש

התמקדות

והשפעתה על

בספרי

הבנת

שמות

המקרא.

וויקרא.

לא

כרך נוסף

מאפשר הבנה

בסדרת

מעמיקה של

התרגומים

הספרות

פרסום

עם

החכמה

חדש

התמקדות

במקרא דרך

בספרי

תרגום יהודי

חכמה

מגרבי.

במקרא.

לא

מהדורה

משמר את

מדעית של

פרשנות

אוצר

הגאונים

ומספק כלי

למסכתות

חשוב לחקר

ע"ז

ההלכה

והוריות,

והפסיקה

כולל

בתקופת

פירוש

הגאונים.

והערות.

כן

פרסום

חדש

משה*

בר אשר

.1ברודי

.1

*

ירחמיאל

.2כהן*

.2כרמיאל

.3

.3יהודה

שטמפפ

צבי

ר

15

קונטר

ס בעל

תשוב"

ה:

אסיפת

תשובו

ת על

עניין

מומר

שחזר

ליהדות

ושאלת

מספר קטלוגי

בספרייה הלאומית:

99701250076900

5171

מספר מדף בספריה

הלאומיתA 2023 :

11270

250

16

תנאים

בקידוש

ין

ובנישו

אין

מספר קטלוגי

בספרייה הלאומית:

99701257937190

5171

מספר מדף בספריה

הלאומיתA 2023 :

12325

361

17

פרק

אלו

נערות

מספר קטלוגי

בספרייה הלאומית:

99701268986570

5171

מספר מדף בספריה

הלאומיתA 2024 :

2382

240

7

58

400

500

V

ינואר

דצמבר

אוקטוב

ר

2022

2021

אלול

חשוון

כסלו

תשפ"ג

תשפ"ד

ספטמבר

נובמבר

דצמבר

2

0

2

3

ל

א

2

0

2

3

ל

א

2

0

2

3

ל

א

אסופת

תשובות

הלכתיות

מחכמי

ישראל על

סוגיית

מומר

שחזר

ליהדות,

כולל

מבואות

והסברים

היסטורים

חיבור

הלכתי על

תנאים

בהליך

הקידושין

והנישואין,

כולל ניתוח

מקורות

ראשוניים

ובירור

הלכתי

מעמיק.

מחקר

מקיף על

פרק "אלו

נערות"

בתלמוד

הבבלי,

כולל ניתוח

משפטי

והלכתי של

הסוגיות

המרכזיות.

מספק

הבנה

מעמיקה

של היחס

ההלכתי

והחברתי

כלפי

מומרים

ששבו

ליהדות.

פרסום

חדש

חשוב

להבנת

ההלכות

והפסיקה

הקשורות

לתנאים

בנישואין,

מסייע

לרבנים

וללומדי

הלכה.

פרסום

חדש

תורם

להבנת

הדינים

וההלכות

הקשורות

לנערות

ולנישואין,

מועיל

ללומדי

התלמוד

ולהלכה.

פרסום

חדש

לא

כן

לא

ביטון

גולן

ליפשיץ*

אברהם

יעקב

ברכיהו

המאבק

19

9

24

10

19

12

23

13

הרמב"ם.

28

14

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים 1.1.22עד 31.12.22

.6פירוש מסכת כתובות בתלמוד הבבלי -כרך א

הוצאה לאור( 7/2022 :מצ"ב הוכחה על שנת הוצאה לאור ב)2022

עותקים500 :

עמודים :כרך ראשון .יד 309 +עמודים

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997011498673705171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 11410 2022 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' ירחמיאל ברודי

ד"ר אברהם שמאע -עריכה לשונית

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

ביאור מדעי של סוגיות התלמוד הבבלי מסכת כתובות פרקים א-ב.

בראש הספר מבוא מקיף ,הדן בסוגיות יסוד בחקר התלמוד:

(א) לאופיו של התלמוד -תוך ניתוח שימושו של התלמוד הבבלי במקורות התנאיים ובדברי האמוראים ומשמעותו של 'סתם התלמוד',.

שהמחבר מתמודד בו כנגד החוקרים (כגון פרופ ' דוד הלבני ופרופ' ש"י פרידמן) הנוטים לייחס את כל ה'סתמות' שבתלמוד לתקופה המאוחרת

מתקופת האמוראים.

(ב) נוסחי מסכת כתובות -ניתוח מאפייניהם של עדי הנוסח של המסכת ,כתבי יד ,דפוסים עתיקים ,קטעי הגניזה והבאות בספרי הגאונים

והראשונים -הבדלים והיחסים ביניהם.

(ג) ההגהות האשכנזיות לתלמוד -המחבר בוחן את הנוסחאות שתמכו בהן רש"י ,הריב"ן ובעלי התוספות ,משווה אותן לשאר עדי הנוסח ,ודן

בשאלה האם הן משקפות מסורת טקסטואלית קדומה או נובעות מסברא ושיקול דעת חדשני.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

פירושו המדעי של פרופ' ברודי הוא חידוש עצום בעולם המחקר התלמודי.

(א) לראשונה יש כאן ביאור מדעי שלם למסכת שלימה מהתלמוד ,שדן בכל סוגיא וסוגיא ,ומנתח כל סוגיא תוך שימוש הן בפרשנותם של גאונים

וראשונים ,הן תוך עיון במכלול עדי הנוסח והמקבילות בספרות חז"ל והן בכלי הניתוח המחקריים.

(ב) המחבר הולך בעקבות הראשונים בחותרו להגיע לפירוש דברי התנאים והאמוראים ,כשלא אחת הוא מציע פירושים מקוריים ומחודשים .אך

הוא שואל גם את השאלות המחקריות -על דרכי שימושם של החכמים והעורכים במקורות שהיו לפניהם ושיקולי סידור הסוגיא ועריכתה .יש כאן

שילוב מיטבי של למדנות המסורתית עם מחקר מדעי ביקורתי.

(ג) אין המחבר 'נעול' על גישה השואפת למצוא שיטה כוללנית להסברת דרכי הלימוד והעריכה של התלמוד ,אלא מנתח כל סוגיה וכל אמירה

בפני עצמה ,שואל את השאלות הפרשניות והמחקריות ומנסה להציע את התשובה הפרטנית המתאימה יותר לאותה סוגיא - .הלומד נכנס עם

החוקר ל'מעבדה' ומשתתף איתו ב'ניסויים' שמהם עשויות לצמוח 'תיזות' כוללניות מבוססות.

(ד) אך אין המחבר מסתפק בביאור מדעי פרטני לכל סוגיא .הוא מגיע לדיון כולל בשאלות היסוד של המחקר התלמודי במבוא המקיף (בן 164

עמודים!) .יש כאן בעצם מבוא כולל לתלמוד הבבלי ,שבו משיב המחבר לשאלות היסוד של דרכי הלימוד והעריכה של דברי התנאים ,האמוראים

והסתמות שבתלמוד ,וניתוח עדי הנוסח והיחסים שביניהם.

לסיכום -שני ספרים נפתחים לפנינו( :ביאור למדני-מדעי על כל סוגיא שבמסכת (.ב) תשתית למבוא כולל לתלמוד הבבלי ,המבוסס על העיון

הפרטני במסכת זו!

(בזאת דומה דרכו של פרופ' ברודי לדרכו של פרופ' מ' בר-אשר ב'תרגום המקרא לערבית יהודית מגרבית' ,שאף הוא כולל דיון פרטני רב-תחומי

בכל פסוק ופסוק ,המובילים למבוא מקיף ויסודי המסכם את תוצאות העיון הפרטני!)

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

עבודה מקורית עצמאית ,הכוללת ניתוח פילולוגי ,ביאור למדני-מדעי ,חשיפת מקורות וחקר כתבי יד!

.7פירוש מסכת כתובות בתלמוד הבבלי -כרך ב

הוצאה לאור:

עותקים:

7/2022

500

(מצ"ב הוכחה על שנת הוצאה לאור ב)2022

עמודים :ד עמודים +עמודים 411-831

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997011498673705171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 11410 2022 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' ירחמיאל ברודי -מחבר

ד"ר אברהם שמאע -עריכה לשונית

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

ביאור מדעי לפרקים ג-ז של התלמוד הבבלי למסכת כתובות

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

כנ"ל בכרך א

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים

כנ"ל בכרך א

.8פירוש מסכת כתובות בתלמוד הבבלי -כרך ג

( 7/2022מצ"ב הוכחה על שנת הוצאה לאור ב)2022

הוצאה לאור:

עמודים :כרך שלישי .ד עמודים +עמודים 833-1200

500

עותקים:

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997011498673705171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 11410 2022 :

החוקרים המשתתפים:

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

פירוש למדני-מדעי לפרקים ח-יב של מסכת כתובות בתלמוד הבבלי.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

כנ"ל בכרך א

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים

כנ"ל בכרך א

.9תרגום המקרא לערבית יהודית מגרבית -כרך א -פרקי מבוא

הוצאה לאור 12/2022 :עותקים 500 :עמודים410 :

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012194770505171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 432 2023 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' משה בר-אשר -מחקר וההדרה

פרופ' מאיר בר-אשר -ייעוץ מדעי

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

חיבור מקיף על חרגום המקרא לערבית יהודית (השרח) שבאמצעותו לימדו יהודי מרוקו את המקרא לתלמידים .בכרך א :פרקי מבוא ,על

אופיו של ה’שרח’ ,מקורותיו הפרשניים ומסורות הלשון המשתקפות בו .בכרכים ב-ג מהדורה מדעית של ה’שרח’ לחלק מספרי המקרא:

בראשית ,שמות ,ויקרא ,משלי ,איוב וחמש המגילות.

המחבר ,פרופ’ משה בר-אשר ,הוא חוקר הלשון העברית ולשונות היהודים .מכהן כראש הוועדה האקדמית של יד הרב נסים וכנשיא

האקדמיה ללשון העברית והוא חתן ‘פרס ישראל’.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

תרומתו של החיבור היא:

(א) לחקר המדרש ופרשנות המקרא -מסורת התרגום 'שרח' של יהודי צפון אפריקה שמרה אוסף עצום של חומר פרשני ומדרשי ,הן מפרשנים,

מדרשים ותרגומים קדומים והן רעיונות פרשניים או דרושיים מקוריים של חכמים ומלמדים מקומיים .המחבר והמהדיר חושף בהערותיו ובמבוא

המקיף את המקורות הפרשניים השונים שבאו לביטוי ב'שרח'

(ב) לחקר עולמם התרבותי של יהודי צפון אפריקה -מנהגיהם ,השקפת עולמם ,הכרת המקורות התורניים והספרותיים שעמדו לרשותם ועיצבו

את עולמם התרבותי .המחבר והמהדיר עוקב בהערותיו ובמבואו המקיף אחר המאפיינים התרבותיים הבאים לביטוי ב'שרח'.

(ג) לחקר הלשון הערבית היהודית המגרבית -התרגומים השונים שנהגו במקומות שונים בצפון אפריקה ,מלמדים על ניביה השונים של הלשון

הערבית היהודית ,על התפתחויות ועל תופעות לשוניות ייחודיות שצמחו בלשון הערבית היהודית במהלך הדורות .המחבר והמהדיר ,כחוקר

מובהק של הלשון העברית והערבית -עומד בהערותיו ובמבואו המקיף על המאפיינים הלשוניים הבאים לביטוי ב'שרח'.

(ד) לחקר הלשון הערבית המגרבית בכלל -התופעות הלשוניות של הערבית המגרבית היהודית -מלמדות גם על התפתחותה של הערבית

המגרבית בכללה ,ועל יחסי הגומלין שהיו בין שפת הדיבור של היהודים לבין שפת הדיבור של שכניהם המוסלמים.

(ה) שימורו וההדרתו המדעית של טקסט פרשני-חינוכי שעבר במסורות שבעל פה שעברו מפה לאוזן ולא הועלו על הכתב .יש כאן מפעל שאין

ערוך לחשיבותו של הצלת מסורת לשונית פרשנית וחינוכית ,שימורה לדורות והנגשתה לעיון ומחקר.

(ו) חשיבות יתירה יש בהשוואה שעורך המחבר והמהדיר לאור כל החיבור בין ה'שרח' המוהדר כאן שהוא ממסורת תאפיללת ותודגה שבדום

מרוקו לבין 'שרח'ים מקבילים מפאס וממכנאס ,שהמשותף והמפריד שביניהם מלמדנו רבות על עולמם התרבותי והלשוני של יהודי צפון

אפריקה לגווניהם ולדורותיהם.

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים

(א) שימור טקסט שעבר במסורת בעל פה והעלאתו אל הכתב בצורה מדוייקת וביקורתית( .ב) עבודה פילולוגית -החושפת את מקורותיו

הלשוניים והפרשניים( .ג) השוואה בין הטקסט המוהדר למסורות ולטקסטים מקבילים( .ד) ההדרה ,ציון מקורות וביאורים ומפתחות מפורטים.

(ה) מבוא מקיף -הכולל ספר שלם! המהווה מחקר יסוד לכל ספרות התרגום הערבי יהודי מגרבי למקרא ,שיצאה ושעתידה לצאת לאור .בו

מתבררים מאפייניה הלשוניים ,הפרשניים ,המחשבתיים והתרבותיים.

.10

תרגום המקרא לערבית יהודית מגרבית -כרך ב -השרח לספרים בראשית ,רות ,שיר השירים ,איכה ואסתר

12/2022עותקים 500 :עמודים358 :

הוצאה לאור:

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012194770505171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 432 2023 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' משה בר-אשר -מחקר וההדרה

פרופ' מאיר בר-אשר -ייעוץ מדעי

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

חיבור מקיף על חרגום המקרא לערבית יהודית (השרח) שבאמצעותו לימדו יהודי מרוקו את המקרא לתלמידים .בכרך א :פרקי מבוא ,על

אופיו של ה’שרח’ ,מקורותיו הפרשניים ומסורות הלשון המשתקפות בו .בכרכים ב-ג מהדורה מדעית של ה’שרח’ לחלק מספרי המקרא:

בראשית ,שמות ,ויקרא ,משלי ,איוב וחמש המגילות.

המחבר ,פרופ’ משה בר-אשר ,הוא חוקר הלשון העברית ולשונות היהודים .מכהן כראש הוועדה האקדמית של יד הרב נסים וכנשיא

האקדמיה ללשון העברית והוא חתן ‘פרס ישראל’.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

כנ"ל בכרך א

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

כנ"ל בכרך א

.11

תרגום מקרא לערבית יהודית מגרבית -כרך ג -השרת לספרים שמות ויקרא

12/2022עותקים 500 :עמודים317 :

הוצאה לאור:

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012194770505171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 432 2023 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' משה בר-אשר -מחקר וההדרה

פרופ' מאיר בר-אשר -ייעוץ מדעי

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

חיבור מקיף על חרגום המקרא לערבית יהודית (השרח) שבאמצעותו לימדו יהודי מרוקו את המקרא לתלמידים .בכרך א :פרקי מבוא ,על

אופיו של ה’שרח’ ,מקורותיו הפרשניים ומסורות הלשון המשתקפות בו .בכרכים ב-ג מהדורה מדעית של ה’שרח’ לחלק מספרי המקרא:

בראשית ,שמות ,ויקרא ,משלי ,איוב וחמש המגילות.

המחבר ,פרופ’ משה בר-אשר ,הוא חוקר הלשון העברית ולשונות היהודים .מכהן כראש הוועדה האקדמית של יד הרב נסים וכנשיא

האקדמיה ללשון העברית והוא חתן ‘פרס ישראל’.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

כנ"ל בכרך א

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים

כנ"ל בכרך א

.12

תרגום מקרא לערבית יהודית מגרבית -כרך ד -השרת לספרים משלי ,איוב ,קהלת

12/2022עותקים 500 :עמודים332 :

הוצאה לאור:

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012194770505171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 432 2023 :

החוקרים המשתתפים :כנ"ל בכרך א

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

חיבור מקיף על חרגום המקרא לערבית יהודית (השרח) שבאמצעותו לימדו יהודי מרוקו את המקרא לתלמידים .בכרך א :פרקי מבוא ,על

אופיו של ה’שרח’ ,מקורותיו הפרשניים ומסורות הלשון המשתקפות בו .בכרכים ב-ג מהדורה מדעית של ה’שרח’ לחלק מספרי המקרא:

בראשית ,שמות ,ויקרא ,משלי ,איוב וחמש המגילות.

המחבר ,פרופ’ משה בר-אשר ,הוא חוקר הלשון העברית ולשונות היהודים .מכהן כראש הוועדה האקדמית של יד הרב נסים וכנשיא

האקדמיה ללשון העברית והוא חתן ‘פרס ישראל’.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

כנ"ל בכרך א

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

כנ"ל בכרך א

.13

'אוצר הגאונים החדש' למסכתות עבודה זרה ,שבועות ,הוריות ,עדויות ואבות.

12/2022עותקים500 :

הוצאה לאור:

מספר מדף בספריה הלאומיתA 11410 2022 :

החוקרים המשתתפים :ד”ר כרמיאל כהן ,ד”ר צבי שטמפפר ,פרופ’ ירחמיאל ברודי

עמודים 398 :עמ'.

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

בסדרת ‘אוצר הגאונים החדש’ רוכזו תשובות הגאונים וביאוריהם ,ונערכו לפי סדר התלמוד.

דברי הגאונים נאספו מתשובותיהם ומחיבוריהם ההלכתיים, ,שבדפוס ושבכתב יד ,וכן מהבאות של דבריהם בספרי הראשונים .דברי הגאונים

נאספו ונערכו על סדר התלמוד ונוספו להם הערות ומפתחות.

בכרך זה הובאו דברי הגאונים למסכתות עבודה זרה ,שבועות ,הוריות ,עדויות ואבות.

מהדירי הספר ועורכיו הם ד”ר כרמיאל כהן וד”ר צבי שטמפפר ,שריכזו את החומר וסידרוהו על סדר התלמוד .ופרופ’ ירחמיאל ברודי שערך

והוסיף הערות.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

כידוע ללומדי התלמוד וחוקריו ,אין ערוך לחשיבותו של ריכוז דברי הגאונים ,פירושיהם וגירסאותיהם ופסקי ההלכה שלהם הנובעים ממסורות

קדומות של הפרשנות ופסיקה .ערך מוסף יש לריכוז זה גם לחוקרי תקופת הגאונים ,יצירתם ושיטתם בפרשנות ,בפסיקה ובהנהגת הציבור.

יש כאן השלמה למפעל המונומנטלי 'אוצר הגאונים' של ד"ר בנימין מנשה לוין ,הן בכך שכאן נערך 'אוצר גאונים' למסכתות (עבודה זרה,

שבועות ,עדויות ,הוריות ואבות) שאותן לא הספיק ד"ר לוין להוציא .והן בכך שיש כאן שימוש באוצרות שנתגלו בעשרות השנים שעברו מאז

פטירתו ,כתבי יד קטעי גניזה וספרי ראשונים שלא היו בימיו.

אף בההדרה נעשתה כאן עבודה גדולה של השוואה בין המקורות ,ציון המקורות שמהם שאבו הגאונים תוך עמידה על גירסתם ופרשנותם

הייחודית לדברי התלמוד ,קביעת נוסח מדעי-ביקורתי של דבריהם ותרגום מדוייק של דבריהם שנכתבו בערבית.

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים

ריכוז החומר של דברי הגאונים ,מתוך כתביהם שבדפוס בכתב-יד וקטעי גניזה והבאות בספרי הראשונים; סידור הדברים לפי סדר התלמוד;

ההדרה מדוייקת ,הכוללת בירור הנטסח ,השוואות ,ציון מקורות וביאורים.

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים 1.10.22עד 31.12.23

.14

סוגיית חסורי מחסרא

הוצאה לאור:

9/2023

*

עותקים 504 :עמודים :יא 404 +עמ'

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012500768905171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 11281 2023 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' ברכיהו ליפשיץ -מחבר

ינון חן -עריכה לשונית

אביחי גמדני -מפתח המקורות

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

מחקר מקיף על הסוגיות שבהן משתמש התלמוד במושג 'חסורי מחסרא והכי קתני' .המחקר בוחן את יחסם של האמוראים לנוסח המשנה

ולמקורות תנאיים אחרים באמצעות ניתוח כל הסוגיות בתלמוד שבהן נאמר 'חסורי מחסרא והכי קתני' ,בשאיפה לעמוד על משמעותו של

המושג 'חסורי מחסרא' .הדעות השונות שהוצעו בהגדרת המושג מוצגות במבוא לחיבור ,ובו באים גם דיונים שונים המסתעפים מכך.

המחבר ,פרופ' ברכיהו ליפשיץ ,לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ,חוקר מובהק בתחומי המשפט העברי והכללי

ובתחומי חקר התלמוד.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

(א) ביאור לפרק בתלמוד המשלב עיון למדני-הלכתי עם ניתוח מדעי ביקורתי .ההמחבר מציע פרשנויות מחודשות ומקוריות לסוגיות התלמוד,

יחד עם התייחסות לשאלות המחקריות על השתלשלות הסוגיות ודרכי עריכתן.

(ב) ערך מוסף היא גישתו של המחבר כמשפטן ,המסייע להבנת עולמם ההלכתי של חכמי התלמוד באמצעות מושגים מעולם המשפט הכללי.

(ג) בעיקר ממתמקד הספר בשתי סוגיות מרכזיות )1( :חיוב הקנס באונס ובמפתה )2( .הכלל התלמודי' :אין אדם מת ומשלם' .נבחנים כאן גדריו

של כלל זה במצבים של אונס ופיתוי הכרוכים באיסורי עריות המחייבים מיתה או כרת.

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

עבודה מקורית עצמאית ,המשלבת עיון פילולוגי עם למדנות הלכתית ומחקר משפטי.

.15

קונטרס "בעלי תשובה"

הוצאה לאור:

9/2023

עותקים250 :

עמודים:

58עמ'

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012500769005171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 11270 2023 :

החוקרים המשתתפים:

הרב אברהם ביטון - ,ריכוז החומר וההדרתו

חנן בניהו -ליווי מדעי

הרב יצחק בן דוד -ייעוץ הלכתי

שמשון לוינגר -ייעוץ ביבליוגרפי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

אסופת תשובות של חכמי תורכיה ואשכנז במאה ה 16-17-בנושא כשירותו של מומר שחזר ליהדות לכהן כשליח ציבור .נושא שהעסיק את

הפוסקים רבות הן בשל חזרתם ליהדות של אנוסים שנמלטו מספרד ופורטוגל והן בשל המרתם של רבים עקב השבתאות .רוכזו כאן

תשובותיהם של רבי שלמה הכהן ,רבי אברהם די-בוטון ,רבי אהרן ששון ,רבי דוד בן שושן ,רבי אליהו מזרחי ורבי צבי הירש אשכנזי (ה'חכם

צבי') .לכל תשובה ניתן מבוא מפורט על מחברה ורקעה ההיסטורי ,וניתנו הערות נרחבות -ביאורים ,מקורות והשוואות תוך בירור הנוסח גם

ע"פ כתבי יד .בסוף ניתן סיכום של התייחסויות הפוסקים לדורותיהם לנושא.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

(א) בידי הלומד והחוקר ניתנה כאן הזדמנות לקבל תמונה מליאה של התייחסותם של פוסקי הלכה ספרדים ואשכנזים לשאלת מומרים וחזרתם

בתשובה ,שאלה שעמדה על הפרק הן בשל אנוסי ספרד ופורטוגל והן בשל אנשים שהמירו בהשפעת השבתאות.

(ב) המקורות ההלכתיים ניתנים כאן בצורה מליאה ובההדרה יסודית הכוללת בירור הרקע ההיסטורי ,חשיפת מקורות התשובות והשוואה

המלמד את היחסים ביניהן .ההדרה היסודית והמבואות המקיפים מאפשרים למעיין ולחוקר 'לתת למקורות לדבר'.

(ג) יש כאן תשתית למחקר ולבירור הן ברובד ההלכתי של יחס הפוסקים למומרים החפצים לחזור בתשובה ,והן ברובד ההיסטורי של הבנת

תופעת ההמרה ההמונית של אנוסי ספרד ופורטוגל ושל מושפעי השבתאות -הבנת הרקע להמרה ולתשובה והבנת יחסה של החברה היהודית

בספרד ובאשכנז למומרים ולשבים

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

ריכוז חומר הלכתי בליווי ההדרה מופתית -מבואות מקיפים והערות מחכימות ,מקורות והשוואות ובירורי נוסח עפ"י כתבי יד

.16

תנאים בקידושין ובנישואין

הוצאה לאור:

11/2023

עותקים400 :

עמודים :כב 396 +עמ'

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012579371905171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 12325 2023 :

החוקרים המשתתפים:

הרב ד"ר יעקב גולן -מחבר

פרופ' דניאל שפרבר -ייעוץ מדעי

שמשון צבי לוינגר -הגהה ,עריכה לשונית וביקורת והכנת מפתח המקורות

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

הספר מנתח את דיני התנאים בכלל ,ובקידושין ונישואין בפרט .והשתלשלותם החל בספרות חז”ל ,תנאים ואמוראים ,והמשך בספרות

הבתר-תלמודית ,בתקופות הגאונים ,הראשונים והאחרונים ,עד לימינו.

המחבר מראה שהחל מחכמי אשכנז במאה ה ,15-החלו הפוסקים להשתמש ב’תנאי בקידושין’ למניעת מצבים של עיגון אישה ע”י היזקקותה

ליבם מומר המסרב ליבם או לחלוץ או ליבם שהוא בלתי כשיר .החל מהמאה ה ,19-עם צמצום האוטונומיה השיפוטית של הקהילה היהודית

בדיני אישות וריבוי פורקי עול התורה והמצוות – החלו לעלות הצעות של תקנה כללית של הכנסת תנאי לקידושין ,שיביא להפקעתם במצב

של סרבנות לתת גט .המחבר מסכם את הדיונים שהתקיימו בנושא בדורות האחרונים ,ומוסיף עליהם גם תשובות בכתב ובעל פה ,שקיבל

מפוסקים חשובים בדורנו ,שאליהם פנה בנושא .הספר מיוסד על עבודת ד”ר שכתב הרב גולן באוניברסיטת בר-אילן ,בהנחייתו של פרופ’

דניאל שפרבר .עבודה שהתמקדה בתנאים בקידושין ובנישואין בספרות חז”ל .את הדיסרטציה הרחיב המחבר והוסיף את הדיון בנושא

בתקופות שאחרי התלמוד עד לימינו.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

(א) ניתוח למדני-הלכתי ומדעי-היסטורי של הסוגיות בתלמוד ובספרות חז"ל בנושא תנאים בכלל ,ותנאים בקידושין ונישואין .המחבר עובר

סוגיא סוגיא ומנתח אותן תוך עמידה על חילופי נוסחאות והשוואה למקבילות בספרות חז"ל ,ומגיע למסקנות מסקנות על התפתחותם של

דיני התנאים במהלך הדורות.

(ב) ערך מוסף לחוקרי התלמוד וספרות חז"ל הוא 'מפתח המקורות המאפשר למעיין ולחוקר לעקוב אחרי המחקר בכל אחד מהמקורות ,הן

במקורות התנאיים והתלמודיים והן לפי סדר ספרי הפוסקים ,הרמב"ם הטור והשו"ע.

(ב) מעבר לחקר התפתחות דיני התנאים בספרות חז"ל -דן המחבר בהתפתחות דיני התנאים ויישומם בענייני קידושין ונישואין בספרות

הבתר-תלמודית ,בתקופת הגאונים הראשונים והאחרונים

(ג) בייחוד דן המחבר במנגנונים ההלכתיים שהציעו פוסקים לפתור בעיות עיגון באמצעות תנאי בקידושין שיפקיע את הקידושין מעיקרם

במצב של עיגון .החל בתקנות של אחרונים מהמאה ה 15-ואילך של תנאי המפקיע את הקידושין כדי למנוע היזקקות ליבם שאינו כשיר או

אינו רוצה לייבם .והמשך בפולמוסים בין פוסקי ההלכה במאה ה 19-20-על הצעות לתקנה כללית של תנאי המפקיע את הקידושין במקרה

של סרבנות גט .הוא עומד על האפשרות והצורך לקיים תקנה כללית כזו ומציע לפוסקי ההלכה בדורנו לשקול מחדש הנהגת תקנה כזו כדי

להציל את העגונות מיד עושקיהן.

(ד) ערך מוסף לממתעניינים בפתרון בעיית העיגון והסרבנות הוא בפרסום לראשונה של תשובות של פוסקים נודעים בני דורנו שנמסרו

למחבר בכתב או בעל פה לשאלותיו בנוגע לשימוש בתנאי מפקיע למניעת סרבנות ועיגון.

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

עבודה מקורית ועצמאית ,הכוללת עיון פילולוגי היסטורי במקורות התלמודיים והבתר-תלמודיים ,יחד עם בירור הלכתי של דברי הפוסקים .

.17

פרק אלו נערות

הוצאה לאור:

12/2023

עותקים :עמודים :טו 220 +עמ'

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997012689865705171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 2382 2024 :

החוקרים המשתתפים:

פרופ' ברכיהו ליפשיץ -מחבר

ינון חן -עריכה לשונית

חנן בניהו -ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

ספרו של פרופ' ברכיהו ליפשיץ ,לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ,והוא" :פירוש על פרק שלם שהינו

מהחמורים ש'בתלמוד קטן' דהיינו מסכת כתובות – סוגיא אחר סוגיא פירוש זה לפרק ג' של כתובות – חיבור מרשים הוא .עבודה

מקיפה זו מצטיינת בלמדנות תלמודית מובהקת .עומדת לו למחבר שליטתו בכל ענפי הספרות התלמודית ,על מקורותיה

הקלאסיים ,על ספרות הגאונים ועל הפרשנות וספרות-הפסק הרבנית הקדומה והמאוחרת כאחד .מפליא אף המחבר בחכמת

הפלפול ,שהיא הרי טבועה מִ ַּכּנָּה במשא־ומתן התלמודי .יחד עם זאת מעיד חיבור זה אף על מיומנות רבה בדרכיה של הפילולוגיה

התלמודית ,הן בביקורת־הנוסח והן בביקורת המקורות ועריכתם .משתדל המחבר שלנו לזווג-יחד את ערכי הפרשנות התלמודית

המסורה והמקובלת ,כפי שזו משמשת בחיבוריהם של 'הראשונים והאחרונים' ,עם שיטות בדוקות של המחקר הפילולוגי-היסטורי

של התלמוד .ובזה סלל לו המחבר גישה מפתיעה בעצמאותה" (מדברי הפרופ' א"ש רוזנטל ז"ל על נוסח ראשוני של החיבור).

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

ביאור חדש ומיוחד על אחד הפרקים החמורים והקשים שבמסכת כתובות .ביאור המשלב את הלמדנות הבית-מדרשית ואת המתודות

המחקריות וכן שימוש בכתבי יד ובנוסחאות דווקניות שנעלמו מן העין לאורך דורות רבים מאד.

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים

המחקר כולל פלפול בסוגיית התלמוד ושימוש רב בכלי הפילולוגיה התלמודית ,הן בביקורת־הנוסח והן בביקורת המקורות ועריכתם .המחבר

זיווג יחדיו את ערכי הפרשנות התלמודית המסורה והמקובלת ,כפי שזו משמשת בחיבוריהם של 'הראשונים והאחרונים' ,עם שיטות בדוקות של

המחקר הפילולוגי-היסטורי של התלמוד.

עבודות מחקר שהיו מצויות בהליכי עבודה בשנת 2022אך טרם

יצאו לאור עד 30.9.23

18

שם המכון :מרכז מורשת הרב ניסים הראשון לציון הרב הראשי לישראל ירושלים (ע"ר) שנה שבעדה מבוקשת התמיכה

2024שאלון מס' ( 3מכיל 3עמודים)

תוכנית פעילות על 3השנים שקדמו לשנת ההערכה *)

החל מ 1בינואר 2019ועד 31בדצמבר 2021

שמקדם משרד התרבות בימים ) 2024בהתאם ל'תיקון רוחב להקדמת שנת ההערכה' (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת התמיכות )*

אלה

.1

.2

.3

.4

.5

פרטו את הפרסומים /מאגרי מידע /אמצעים יישומים וכו' שהוצאו לאור על ידכם בשנים האמורות מעלה.

יש לציין פעילות מחקרית שיצאה לאור ע"י המכון בלבד (שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי).

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

.1חובה לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד .יודגש ,כי בשאלון זה יש לרשום גם שמות חוקרי המכון המופיעים על הפרסום שיצא לאור ,אף אם אינם עובדים במכון כיום (-

נא לציין כוכבית (*) ליד שמם).

.2חובה לציין שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב'.

.3שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים.

.4אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים (על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר

'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה).

חובה למלא מספר קטלוגי של הספר כפי שמופיע בספריה הלאומית.

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים .סדר רשימת הפרסומים יהיה מהתאריך המאוחר ביותר של יציאתם לאור – לתאריך

המוקדם ביותר של יציאתם לאור.

.6

.7

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

יש למלא את הטבלה ונספחיה באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופה ,במקום המיועד לכך (סוף עמוד !)3

1

אסופת

2

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית:

ספר זכרון

990052945550205171

לפרופ' מאיר

מספר מדף בספריה הלאומית:

בניהו' -כרך א 14528.125

מחברים ,הוצאת

כרמל ולבית

742

ההוצאה של יד הרב

ניסים

500

3

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית:

ספר זכרון

990052945550205171

לפרופ' מאיר

מספר מדף בספריה הלאומית:

בניהו' -כרך ב 14528.125

מחברים ,הוצאת

כרמל ולבית

500

ההוצאה של יד הרב

ניסים

500

4

לכלל ולפרט -מספר קטלוגי בספרייה הלאומית:

הלכות

990043809670205171

קצובות ,כרך מספר מדף בספריה הלאומיתA 2018 :

918

ד

239

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית:

997009860820405171

מספר מדף בספריה הלאומית2021 =2 :

5837 A

290

ספר הלכות

5ראו והלכות

פסוקות

3

מרכז מורשת יד

הרב ניסים

300

מכון אהבת שלום

ויד הרב ניסים

1000

V

אלול התש"פ

9

אלול התש"פ

9

התשפ"

אלול

א

12

התשפ"

סיוון

א

6

מחקרים

חדשים פרסום

ומקוריים

2019לזכרו של

פרופ' מאיר בתחומי חדש

מדעי

בניהו,

הכוללת כ -היהדות,

50מאמרים רשימה

ביבליוגרפ

בתחומים

ית מלאה

שונים

של

במדעי

היהדות,

מחקריו פרסום

2019כולל תלמוד ,ופרסומיו

של פרופ' חדש

הלכה,

תולדות עם בניהו.

ישראל,

קבלה

ומחשבת

ישראל.

תשובות

הבנת

הלכתיות של

פסיקתו

הרב יצחק

של הרב

נסים

בנושאים

כמו ברכות ,בשאלות פרסום

חדשות

2020

שבת,

חדש

שנוצרו

מועדים

עם הקמת

ותשובה,

המדינה

כולל

והמודרניז

ביבליוגרפיה

ציה.

של כתביו.

הבנה

מהדורה

ביקורתית -מעמיקה

מדעית של של

התרגום

הספר

'הלכות ראו' ,העברי

תרגום

הראשון פרסום

2021לעברית של לספר

חדש

הלכה

'הלכות

פסוקות' ,עם מהגאונים

מבוא מקיף והשפעתו

מאת פרופ' על ספרות

ההלכה

יוחנן

הבאה.

ברויאר.

.1בר

נתמך אשר*

לראשונה .2ליבס*

.3עסיס*

.1משה

.2יהודה

.3משה

.1בר

נתמך אשר*

לראשונה .2ליבס*

.3עסיס*

.1משה

.2יהודה

.3משה

.1חממי* .1אברהם

נתמך

לראשונה .2לוינגר .2שמשון צבי

.3שבח * .3יוסף

נתמך

לראשונה

.1ברויאר .1יוחנן

2

.1לכלל ולפרט -הלכות קצובות -ג

הוצאה לאור 12/2019 :עותקים 300 :עותקים ,רנא עמודים

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית990043809670205171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 918 2018 :

החוקרים המשתתפים:

הרב אברהם חמאמי -ריכוז התשובות;

הרב יוסף שבח -ההדרה ,הערות ,ציונים ומקורות;

שמשון צבי לוינגר -הגהה (ועריכת מפתח ,שייכלל בע"ה במפתח הכללי לכתבי הרב)

הרב אליהו לוי -ייעוץ תורני

חנן בניהו :ליווי מדעי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

תשובות שהשיב הרב יצחק נסים ,בעיקר בשנות כהונתו כראשון לציון ורב ראשי לישראל .הנושאים שבכרך זה :בית הכנסת ,הציבור ושלוחיו,

התפילה ונוסחיה ,ספר התורה וקריאתו ,ציצית ותפילין.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

תרומה לבירור שיטת הפסיקה של הראשון לציון הרב יצחק נסים ,ובפרט התמודדותו עם השאלות של דת וצרכי המדינה החדשה ,מפגש בין

קהילות ועדות השונות במנהגים בעקבות העליה לארץ ישראל וכן שאלות שהמציאות החדשה והמודרנה המואצת הולידו .פסיקתו של הרב

הייתה במקרים רבים פורצת דרך מתוך מבט לא רק במקורות אלה גם בשואלים ובמצוקתם ובמציאות החברתית החדשה של מדינת ישראל

על כל רבדיה.

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

ריכוז התשובות מתוך ארכיונים וספרים ,וההדרתן בתוספת מקורות ציונים והערות

3

.2ספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו' -כרך א

.3ספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו' -כרך ב

הוצאה לאור:

9/2019

עותקים 500 :עותקים עמודים :מז ;XVI ,742 ,הIV ,743-1243 .

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית990052945550205171 :

מספר מדף בספריה הלאומית14528.125 :

החוקרים המשתתפים:

המערכת -פרופ' יהודה ליבס; פרופ' משה בר-אשר; פרופ' יוסף קפלן; פרופ' משה עסיס.

ביבליוגרפיה למחקריו של פרופ' בניהו :ד"ר מיכאל ריגלר; פרופ' זאב גריס ,חנן בניהו.

מפתחות :דורון ליבנה.

עורך לשוני :אברהם בן-אמיתי

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

אסופת מחקרים בכל תחומי מדעי היהדות לזכרו של פרופ' מאיר בניהו .בשני כרכי הספר יש כ 50-מאמרים במכלול התחומים של מדעי

היהדות :חקרי תלמוד הלכה ומנהג; תולדות עם ישראל; חקרי קבלה ומחשבת ישראל; ספרות ,שירה ,פיוט ותפילה .בראשו מאמרים על

פרופ' מאיר בניהו ,משנתו המחקרית ורשימת מחקריו.

מעל יובל שנים העשיר פרופ' מאיר בניהו ,ללא לאות ,את חקר תולדות קהילות ישראל במזרח הקרוב – תורכיה ,יוון ,איטליה וצפון אפריקה

ושאר הקהילות שמסביב לאגן הים התיכון – במיוחד בתקופה שלאחר גירוש היהודים מספרד.מחקריו של בניהו עסקו בכל התופעות

וההתרחשויות שנתחוללו בחיי הרוח והיצירה הספרותית של האומה בתקופה הנדונה ,על תכניה וגווניה; בהווי הדתי ואורחותיו ומנהגיו;

בהשפעת התפשטותן של תורות הסוד והקבלה השונות על הווי זה; ובתמורות החברתיות שחלו כתוצאה מן הפגישה בין הגולים מספרד לבין

הקהילות המקומיות הוותיקות.חיבוריו של ר"מ בניהו משלבים תורה סדורה של תלמיד חכם איש בית המדרש בן הדורות בחוכמתו של חוקר

איש החינוך המדעי .בקיאותו המופלגת של בניהו בספרות הרבנית והיהודית ,בעיקר למן תקופת גירוש ספרד ,מומחיותו בקריאה ובפענוח

כתבי-יד עבריים ונהייתו אחר כל סוגי המקורות העבריים – איגרות ,תעודות ושאר מסמכים ששרדו והתפזרו בספריות או היו בידי יחידים בכל

העולם – פתחו אופקים חדשים ויצרו כר נרחב לחקירה יסודית וחלוצית של תחומים חשובים נוספים בהיסטוריה היהודית .בשקידתו הרבה

ובעבודת מחקר קפדנית הוא הרחיב את גבולות המחקר לתחומים שחוקרים לא הגיעו אליהם ,גילה מקורות חדשים ,פירשם ,ומיצה את

תוכנם והעמידם על משמעותם ההיסטורית .הפרשיות שבעובי קורתן נכנס רבי מאיר בניהו הן מן הפרשיות ההיסטוריות הסבוכות ביותר.

במיוחד יצוינו מחקריו בתחומים שההלכה וההיסטוריה נושקים זה לזה .כמו כן זכה רבי מאיר לההדיר ולהוציא לאור חיבורים תורניים יקרים

וחשובים שהיו ספונים וגנוזים בכתובי-יד ,וגם להם הוסיף מבואות מקיפים ומאלפים.יצירותיו של בניהו הפכו מסד לחקר חוכמת ישראל

ותולדות ישראל ,ואין חוקר בתחומים אלו שלא נזקק בכל צעד ושעל לחיבוריו של בניהו.בזכות תרומתו הייחודית והמעמיקה ,בזכות ספריו

הרבים ומאות מאמריו ,הודות להרחבת גבולות המחקר ההיסטורי וקידום חקר ההלכה והמנהג ,בשל עבודות חלוציות בתחום הביבליוגרפיה

היהודית ,בהכרת ערך נדיבות ליבו כמכשיר דור של חוקרים בתחומים שלא נחרשו ,בהוקרת עשרות ספריו ומאות מחקריו המדעיים ועל

4

היותו מעיין מתגבר של חקר תולדות עם ישראל בתחומים שתוארו ,נתקבצו כחמישים חוקרים להוציא לאור את קובץ המחקרים הזה כדי

לכבד את זכרו המבורך של החכם הדגול הזה .והייתה מנוחתו כבוד.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

עשרות מחקרים חדשים בכל תחומי מדעי היהדות -חקרי תלמוד הלכה ומנהג; תולדות עם ישראל; חקרי קבלה ומחשבת ישראל; ספרות,

תפילה ,שירה ופיוט .רשימה ביבליוגרפית מליאה של עשרות ספריו ומאות מאמריו של פרופ' מאיר בניהו

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

מחקרים חדשים פורצי דרך בכל מכלול מדעי היהדות .בספרים אלו באו מחקריהם של גדולי מדעי היהדות וכן של חוקרים מעולם בית

המדרש מה שהביא לתוצר פורה ומפרה במיוחד .בנוסף יש בספרים אלו עבודות מקוריות ועצמאיות ,מחקרים פילולוגים פענוח וחקר כתבי יד

וחשיפת מקורות היסטוריים חדשים וביררן של שאלות מחקר רבות ומגוונות .ההדרה מדעית של טקסטים חדשים מכת"י בכל תחומי מדעי

היהדות ,וביבליוגרפיה מליאה של כתבי פרופ' בניהו (למעלה מ 30ספרים וקרוב ל 400-מאמרים).

.4לכלל ולפרט -הלכות קצובות -כרך ד

הוצאה לאור:

12/2020

עותקים 300 :עותקים

239עמודים

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית990043809670205171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 918 2018 :

החוקרים המשתתפים:

ריכוז התשובות -הרב אברהם חמאמי;

ההדרה בתוספת ציונים מקורות והערות -הרב יוסף שבח;

הגהה :שמשון צבי לוינגר.

מפתחות (ייכלל בע"ה במפתח הכללי לכתבי הרב) :ש"צ לוינגר

רשימה ביבליוגרפית של כתבי הרב נסים ועליו -הרב שמואל כ"ץ

ייעוץ תורני -הרב אליהו לוי

ליווי מדעי :חנן בניהו

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

תשובות שהשיב הרב יצחק נסים ,בעיקר בתקופת כהונתו כראשון לציון הרב הראשי לישראל .הנושאים שבכרך זה :הלכות ברכות ,שבת ויום

5

טוב ,מועדים ,תוכחה ותשובה ,וביאורי עניינים שונים .בסופו ביבליוגרפיה של כתביו של הרב יצחק נסים מאת הרב שמואל כ"ץ

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

תרומה לבירור שיטת הפסיקה של הראשון לציון הרב יצחק נסים ,ובפרט התמודדותו עם שאלות המתעוררות עם הקמת המדינה ,כגון הלל

ביום העצמאות ואמירת 'השתא עבדי' אחרי קום המדינה וכיו"ב .וכן עם שאלות של שמירת ההלכה בתנאים של עולם מודרני ,כגון :מיקרופון

בשבת ויו"ט ,כיבוי אש והדברת ארבה בשבת וכיו"ב .הביבליוגרפיה המליאה של כתביו של הרב נסים -פותחת פתח לעיון וחקר במשנתו

ופעלו של הרב בתחומים שונים

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

ריכוז התשובות מתוך ארכיונים ,ספרים וכתבי עת .וההדרתן ,עם מקורות ,ציונים והערות

.5ספר הלכות ראו והלכות פסוקות'

הוצאה לאור:

6/2021

עותקים 1,000 :עותקים עמודים290 :

מספר קטלוגי בספרייה הלאומית997009860820405171 :

מספר מדף בספריה הלאומיתA 5837 2021 =2 :

החוקרים המשתתפים:

מחקר ,ההדרה ,הערות ומבוא מקיף -פרופ' יוחנן ברויאר.

הגהה ומפתחות -אלנתן חן.

● פירוט נרחב של התוכן המפורט

הספר 'הלכות ראו' הוא תרגום לעברית שנערך בא"י בתקופת הגאונים של ספר 'הלכות פסוקות' שנכתב בבבל בתקופת הגאונים בלשון

הארמית.

במהדורה זו הוצגו במקביל 'הלכות פסוקות' מול תרגומו הא"י 'הלכות ראו' .הנוסח עבר ההדרה ביקורתית-מדעית ע"פ כתבי יד וקטעי גניזה,

וניתן לו מבוא מקיף מאת חוקר הלשון העברית פרופ' יוחנן ברויאר ,המנתח את טיב הספר ודרכי התרגום הנהוגות בו.

● פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים

לאחר תקופת האמוראים חזרה ועלתה קרנה של העברית ,בעיקר בארץ ישראל .יצירות חדשות

נכתבו בה ויצירות ארמיות ניתרגמו אליה .במסגרת זו תורגם לעברית הספר "הלכות פסוקות" -תרגום זה קרוי "הלכות ראו".

ספר "הלכות פסוקות" נתחבר בתקופת הגאונים .ספר זה הוא ספר ההלכה הראשון שנתחבר לאחר תקופת התלמוד והוא השפיע רבות על

ספרות ההלכה שלאחריו" .הלכות ראו" הוא אפוא ספר ההלכה הראשון שנתחבר בעברית לאחר תקופת התנאים .מקורו כנראה בארץ

6

ישראל ,שרק בה הכתיבה בעברית הייתה מנהג של קבע .מהדורה זו כוללת ההדרה מחדש של הקטעים שפורסמו לפני כמאה וארבעים שנה

(עם שיבושים וטעויות למכביר) וכוללות קטעים חדשים מהגניזה ומכתבי היד .כמו-כן מהדורה זו כוללת הן את המקור הארמי -הלכות

פסוקות והן את התרגום העברי -הלכות ראו זה לצד זה ,קטע מול קטע .דבר זה יש בו ברכה מרובה שכן לא תמיד הקטעים נמצאים בשני

החיבורים והשלמות יש מזה לזה.תרומה עצומה יש בכך גם להבנת החיבור עצמו והתקבלותו בארץ-ישראל!

● סוג העבודה :עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים.

הלכות ראו נדפס לראשונה בשנת תרמ"ו בידי אריה ליב שלוסברג על פי כתב־יד יחיד הנמצא בספריית הבודליאנה שבאוקספורד .החוקרים

נזקקו לספר זה לא מעט כדי לגלות את נוסח הלכות פסוקות שעמד לפני המתרגמים ,כדי לעקוב אחר הבנתם

וגם כדי לבחון את שיטת התרגום.

כיוון שהספר אזל מן השוק לפני שנים רבות ,ועקב הליקויים הרבים שיש בהוצאה הקיימת ,החלטנו להוציאו לאור מחדש בשיפורים רבים.

בכתב־היד המקורי רבו שגיאות ההעתקה עד שלעתים קשה להבין את כוונת המתרגם .בהוצאת שלוסברג נדפס כתב־היד כפי שהוא ,ללא

הערות וללא הצעות תיקון ,ועל השגיאות שבכתב־היד עוד נוספו טעויות הדפסה מרובות .לפיכך קרא פרופ' בויאר את כתב־היד במקורו

והתקין את כל הטקסט מחדש ,ובכל מקום מוקשה השתדל להעיר ולהציע תיקון או הסבר לנוסח שלפנינו .גם פיסוק מלא נוסף לתרגום ואף

בו יש משום פירוש .עוד נכללו כאן קטעי גניזה שנתגלו לאחר פרסום הספר ,חלקם חופפים לכתב־היד וחלקם נוספים עליו .קטעים שאינם

בכתב־היד אך לפי קטעי הגניזה היו כלולים בחיבור נדפסו כאן כדי להשלים את החיבור ככל האפשר .קטעי הגניזה משמשים גם להצעת

תיקון במקומות הנראים שגויים ,והם מודפסים כולם בגופן מיוחד.

מעבר לכך ,החידוש העיקרי בהוצאה שלפנינו הוא זה :בהוצאה הקיימת התרגום העברי נדפס לעצמו ,והרוצה להשוותו למקור הארמי צריך

לאתר את המקבילה בכוחות עצמו .משימה זו אינה קלה ,לפי שסדר הספרים אינו זהה ,וגם התרגום שבידנו אינו חופף לגמרי למקור שבידנו:

יש קטעים בהלכות פסוקות שאינם מופיעים בהלכות ראו וגם להפך .בהוצאה כאן נדפס ספר הלכות ראו בשלמותו כסדרו בכתב־היד וכנגדו

הועמדו כל הקטעים המופיעים בהלכות פסוקות שבידנו .כך ניתן להשוות בין המקור לתרגום בקלות ובאופן שיטתי.

פרופ' ברויאר גם כתב תיאור מקיף של דרכי התרגום הנהוגות בספר זה.

מינהל התרבות

המחלקה למכוני מחקר תורניים

שאלון מס'1

שאלון נלווה כללי לבקשת התמיכה ממשרד התרבות

שנת 2024

שם העמותה /מוסד ציבור )כהגדרתו בסעיף 3א לחוק( ________חכמת שלמה_______________________

שם המכון ___מכון חכמי ספרד____________ מס' עמותה /מוסד ציבור )כהגדרתו בסעיף 3א לחוק(

___ _580413524שם איש קשר _משה פרץ__ תפקידו _מנהל_ טל' _ 077-5535280נייד___

כתובת המכון __הרב צבאן 9נתיבות___ כתובת דוא"ל

מס' פקס _______________

______________

שימו לב! יש לציין כתובת דוא"ל אחת בלבד! כתובת דוא"ל זו הינה הכתובת אשר תשמש למשלוח מכתבים /הודעות /הנחיות /כל דבר

אחר – בכל הנושאים הנוגעים לעבודה מול המכון .יש לעדכן את משרדנו בדבר כל שינוי בכתובת הדוא"ל.

תאריך רישומו של המכון כעמותה /מוסד ציבור )כהגדרתו בסעיף 3א לחוק( ____________3/7/2003

_י"ז טבת תשע"ז_____15/1/2017 ,

תאריך מדויק של תחילת פעילותו המחקרית של המכון

האם מופיע במסגרת 'מטרות העמותה' כי מטרת המוסד לעסוק בתחומי המחקר תורני? כן

שם ראש המכון )המנהל את הפעילות המקצועית( משה פרץ____________________________

מס' שנות ניסיונו בתחום המחקרי התורני /היישומי _________________8

פירוט קצר של ניסיונו בתחום המחקרי התורני /היישומי ___ מתמחה במציאת אלפי ספרים עתיקים של חכמים

ספרדים שרבים מהם לא הודפסו במשך שנים רבות .מתמחה גם ביכולת ללקט מתוכם חומרים תורניים

והיסטוריים נדירים ולערוך אותם בשפה עדכנית וברורה ,ולהפיצם במגוון דרכים בקרב כלל הציבור.

א.

פעילות מחקרית

הגדירו באופן מדויק ככל האפשר את הפעילות המחקרית בה עוסק המכון:

המכון עוסק במחקר תורני והיסטורי באלפי ספרים שנמצאים במכון ובמאגרי מידע אחרים ,כדי לגלות את תורתם

וקורות חייהם של אלפי חכמים ספרדים מארצות רבות ,ומתקופה מלפני כאלף שנה עד היום .כל המחקרים הנ"ל

מופצים לציבור בצורות שונות ,כדוגמת עלונים שבועיים ,וכן בספרים ועיתונים המתפרסמים בארץ ובעולם.

כתבו על חשיבות הפעילות המחקרית במכון )בהיבט לאומי/אקדמי/מחקרי/יישומי(:

המכון הוקם כדי לתת מענה על חסר גדול בידיעת תורתם וגדולתם של אלפי חכמים ספרדים שלצערנו מזה מאות

שנים לא נדפסו ספריהם שוב ,וכמעט ונשכחה תורתם וגדולתם .כמו כן ,אירועים רבים בארצות הספרדים אינם ידועים

בציבור עקב מיעוט המחקר והפרסום אודותם .בכך אנו רואים חשיבות לאומית מהדרגה הראשונה ,להנגיש את כל

הנ"ל ולהביאם לידיעת הציבור הרחב.

טל' tel 074-7009460פקס zippigo@most.gov.il fax 02-5601751

כתובת אתר המשרד באינטרנטhttp://www.mcs.gov.il :

מען למכתבים :ת"ד 49100ירושלים P.O.B. 49100 Jerusalem 91490

לכך כי במקרה בו מצאה ועדת התמיכות כי חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי הזכאות ,תפעל ועדת

התמיכות לביטול התמיכה במכוננו ויהיה על מכוננו להשיב את כספי התמיכה בהתאם להוראות הנוהל.

.4אני מתחייב בזאת להודיע מידית למנהל התרבות על כל שינוי בעמידת מכוננו בתנאי הסף ,לרבות שינוי

במצבת החוקרים במכון ,אשר יש בכוחו להשליך על עמידה בתנאי הסף בשנת התמיכה .2024

.5הריני מצהיר בזאת כי בין מטרות מוסדנו ,ע"פ מסמכי היסוד שלו לפי כל דין ,לעסוק בתחומי המחקר

התורני )רצ"ב צילום תעודת רישום המוסד +צילום מסמך מטרות המוסד +במידה שהמטרות שונו :גם

צילום תקנון ובו רשומות מטרות חדשות(.

.6אני מצהיר בזאת כי אין בין חוקרי המכון ,חוקרים הלומדים גם בכולל אברכים נתמך .במידה שחוקר במכון

לומד גם בכולל אברכים ,עבורו מתקבלת תמיכה מהאגף למוסדות תורניים במשרד החינוך – לא תתרחש

חפיפה בין שעות המחקר שלו במכון לבין שעות הלימוד בכולל.

.7הריני מצהיר בזאת כי העסקת החוקרים במכון ,בשכר או בתשלום לפי העניין ,עומדת בדרישות הדין

לעניין העסקת חוקרים ושכרם .ובכל מקרה ,לא יפחת שכרם משכר המינימום לשעה ,הקבוע במשק

באותה עת.

.8אני מתחייב בזאת שכל חוקרי המכון יגישו להנהלת המכון באופן חודשי דיווחי שעות מפורטים ,כנדרש

ע"י מינהל התרבות ,החתומים על ידם ועל ידי ,וכי הדיווחים יישמרו במשרד המכון לצורך שימוש מינהל

התרבות וביקורת משרדים ממשלתיים.

.9הריני מצהיר בזאת כי שמות החוקרים שעבדו על כל פרסום הופיעו ו/או יופיעו בפרסום עצמו; מוסד שלא

נתמך בעבר ומגיש לראשונה בקשה לתמיכה :החל מתחילת שנת ההערכה ואילך.

.10הריני מצהיר בזאת כי במסגרת המימון הציבורי שאני מתכנן למכון המחקר התורני לשנת ,2024לא

יתרחש כפל מימון עבור אותה פעילות )כולל שכר ומלגות חוקרים( .ככל שיתברר כי התקבל מימון כלשהו

עבור אותה פעילות ,מכל סיבה שהיא ,בין אם ידעתי על כך מראש ובין אם לאו ,אחזיר את מלוא סכום

התמיכה עבור שנת 2024שקיבלתי ממשרד התרבות ,אם אקבל.

.11הריני מצהיר בזאת כי מוסדנו הינו בעל זכויות היוצרים בפרסומים היוצאים לאור על ידי מוסדנו ,והדבר

נזכר בפרסומים עצמם.

.12הריני מצהיר בזאת כי תאריך ההוצאה לאור של כל פרסום /מאגר מידע /פיתוח יישומי הופיע ו/או יופיע

בפרסום עצמו.

.13הריני מצהיר בזאת כי בכל עותקי הפרסומים של מכוננו )כולל מאגרי מידע ופיתוחים יישומיים( מצוין /

יצוין כי ניתנה תמיכתו של המשרד ,ככל שניתנה.

.14הריני מצהיר בזאת על נכונות כל המופיע בחמשה שאלונים נלווים אלה ,הנשלחים למשרד התרבות

באמצעות הדוא"ל ,כנדרש ,וכי חמשה שאלונים נלווים אלה זהים לשאלונים שיוגשו לחברת

אדיוסיסטמס.

3

תוכן ענינים שאלון 2

.1

.2

.3

.4

.5

.6

0-6שאלון 2

7-8אישור מהספריה הלאומית עם מספר אסמכתא

9-17ספר חכמי ספרד לשנת תשפג

18-25ספר תולדות חכמי מצרים

26-33ספר תולדות חכמי מרוקו

34-35תמצית תוכן הפירסום

שם המכון __מכון חכמי ספרד_ שנה שבעדה מבוקשת התמיכה 0

_2024

שאלון מס' ) 2כולל 2חלקים; מכיל 5עמודים(

תכנית עבודה לשנת ההערכה

פרוט המחקרים שנערכו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה ב'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *(:

א( בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*( 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות

לשנת התמיכות ' - (2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני

התמיכה המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה )כל 4הטבלאות(.

.2

שאלון זה כולל שני חלקים )א' ו -ב'(:

חלק א' מתייחס לפרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה.

חלק ב' מתייחס לעבודות מחקר שעדיין בשלבי עבודה שונים ,ואשר טרם ראו אור בשנת ההערכה.

.3

יש לציין אך ורק פעילות מחקרית שהתבצעה במכון ,ויצאה לאור על ידו בלבד )שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי(.

.4

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .יש לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד ,ולא ע"י חוקרים שאינם רשומים בשאלון מס' ) 6מצבת החוקרים(.

ב .יש לציין את כל שמות החוקרים שעבדו הן על פרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה ,והן על עבודות מחקר שעדיין נערכת בשנת ההערכה!

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה כעובדים על עבודות מחקר /פרסומים כלשהם – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו ,כאשר יצא /ייצא לאור .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות

החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים .לפיכך ,במקרה בו דווח בעבר שמו של חוקר מסוים ,כמי שעובד על עבודת מחקר המופיעה בשאלון זה – יש לציינו בטור החוקרים

העובדים על עבודת המחקר ,למרות שהוא לא מופיע בשאלון .6יש לסמן כוכבית )*( ליד שמו ,על מנת שניתן יהיה להבין שהוא כבר לא עובד במכון .כמו כן ,יש לציינו גם על הפרסום ,לכשייצא

לאור ,כנדרש במבחני התמיכה.

ד .חובה לציין שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב' של שם המשפחה.

1

ה .עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא )משפחה ופרטי( 1של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאלון 6ובשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

מלהימנות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים,

בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר 'רבנים' המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

.5

אין לכלול בעבודות המחקר מהדורות חדשות /חוזרות של פרסומים מן העבר ,בין במהדורת צילום ובין במהדורה של סידור מחדש ,שאין בהן תוספות משמעותיות כלשהן .זאת ,להבדיל ממהדורות

חדשות הכוללות הוספות על הפרסומים המקוריים ,אותן יש לציין באופן מפורט.

.6

טבלאות אלה הינן תמצית פירוט הפעילות המחקרית .חובה לצרף לכל פרסום /עבודת מחקר הרשומה בטבלה דפים נפרדים:

א.

עבור פרסום שיצא לאור :פירוט נרחב של העמודות בטבלה הרצ"ב * :תוכן הפרסום * תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים * עבודת המכון בהקשר אליו )עבודה מקורית ,עצמאית,

פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים( .וכן * :עמודי שער * עמוד בו מופיע שם המכון המוציא לאור ובעל הזכויות השמורות * עמוד בו מופיעים שמות המחברים *

עמוד בו מופיע אזכור הקרדיט לתמיכת משרד התרבות והספורט * תוכן העניינים * חמישה עמודים לדוגמה מתוך הפרסום.

הערה :אין להגיש ספרים למינהל התרבות! במידת הצורך ,על המכונים יהיה להמציא את פרסומיהם לעיון מינהל התרבות ,אם וכאשר יתבקשו לעשות זאת.

ב.

עבור עבודת מחקר שטרם יצאה לאור :ככל המצוי ברשותכם ,יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים עבור פרסום שיצא לאור )כפי שפורט לעיל בסעיף 5א'( .בנוסף לכך ,יש לצרף גם דפי

טיוטות המהווים דוגמה סבירה לצורכי הערכה וניקוד.

הערה :מכון מחקר תורני שעיסוקו העיקרי בעריכת סדרות המורכבות מיחידות מחקריות מרובות העומדות בפני עצמן ,ואשר סיים בשנת ההערכה יחידה כזו ,בהיקף אשר יכול להוות פרסום

בפני עצמו ,אך לא הוציאה לאור בשל הצורך המתבקש לחברה ליחידות נוספות )דוגמת פרקים בודדים מתוך מסכת שלמה; ערכי אנציקלופדיה; סימנים )פרקים( הלכתיים מתוך חלק שלם וכד'(

יגיש טיוטה שלמה של יחידה זו ,וינמק במכתב מצורף לשאלון זה את אי הוצאתה לאור בשנת ההערכה .כל זאת ,בתנאי שבשנה שקדמה לשנת ההערכה יצא לאור פרסום של המכוןבאותה סדרה .שימו לב! טיוטה שלמה זו יש להגיש במהדורה אלקטרונית בלבד באמצעות כתובת הדוא"ל , zippigo@most.gov.ilולא במהדורה קשיחה.

.7

יש להסביר כל שינוי שנערך בעבודת מחקר /פרסום אשר דווחו על ידכם בשנים קודמות -ביחס לדיווחים אודותיהם בשנה זו )שינוי שם /מס' עמודים /תוכן /חוקרים /תאריך הוצאה לאור מתוכנן

או קיים וכו'( .יש לציין השינוי באופן ברור בטור המתאים בטבלה .אין די בציון עובדת השינוי בלבד – יש להסביר במפורט את מהות השינוי והסיבה לו.

.8

יש לכתוב בטור המתאים את תאריך תחילת העבודה על עבודת המחקר .לעניין זה ' -תאריך תחילת עבודה' ,הכוונה למועד בו צוות חוקרים מוגדר החל לעבוד על המחקר.

.9

בטורים 'שמות החוקרים-הרבנים שעבדו /עובדים על הפרסום /עבודת המחקר' :במקרה בו חוקרים מסוימים הוחלפו /החליפו אחרים במהלך התקופה -חובה לציין הן את שמות החוקרים

המחליפים והן את שמות החוקרים המוחלפים.

חובה למלא מספר קטלוגי של הפרסום כפי שמופיע בספריה הלאומית וכן את תאריך הגשת הפרסום לספריה הלאומית .במידה שבעת הגשת בקשת התמיכה עדיין אין מספר קטלוגי – חובה לצרף

אסמכתא מתאימה המעידה על הגשת הפרסום לספרייה הלאומית.

.10

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים.

.11

אופן הפצה :יש לציין באמצעות Vאם הפרסום יצא לאור /ייצא לאור כספר בשנת ההערכה ,כמאגר מידע ,כאמצעי יישומי או במהדורה דיגיטלית בחינם ) -בנוסף למהדורה רגילה( .אם הפרסום יצא

לאור במספר ערוצים – יש לציין זאת .לצורך ניקוד ,ייספרו אך ורק פרסומים שהופצו לציבור במדיה דיגיטלית בשנת ההערכה.

.12

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

.13

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )עמוד !(7

2

7

8

שאלון מס' 3

שם המכון מכון הלכה חב"ד_ שנה שבעדה מבוקשת התמיכה __2024

תוכן העניינים

תוכן העניינים ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------עמוד 1

פרסומים שיצאו לאור בתקופה שהחל מ 1בינואר 2019ועד 31בדצמבר ----------------------------------------------------2021עמוד 3

צילום עמוד שער--------------------------------------------------------------------------------------------------------.עמודים ,54 ,39 , 22 ,5

צילום עמוד בו מופיע שם המכון שביצע את הפעילות המחקרית והוציאה לאור ובעל הזכויות הבלעדי---------.עמודים ,55 ,40 ,23 ,6

צילום עמוד תוכן העניינים--------------------------------------------------------------------------- .עמודים ,58-65 ,43-46 ,26-31 ,9-14

צילום עמוד מתוך הספר ,בו מופיעים שמות המחברים )החוקרים( שעבדו על הפרסום -------------------------.עמודים ,55 ,40 ,23 ,6

צילום חמישה עמודים מתוך הספר----------------------------------------------------------------.עמודים 68-72 ,49-53 ,34-38—21 -17

פירוט נרחב של התוכן המפורט לכל פרסום-------------------------------------------------------- .עמודים ,58-65 ,43-46 ,26-31 ,9-14

פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים-----------------------------------------------------.עמודים ,56-57 ,41-42 , 24-25—,7-8

פירוט עבודת המכון בהקשר לכל פרסום----------------------------------------------------------------------------------------עמודים 7-8

1

2

3

14

מבנה הספר

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי מיצוי

לימוד הלכות החג באופן יסודי .מבנה הספר כולל בתוכו כמה חלקים

שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה את הלומד לידי

ידיעה בהירה ביסודות ההלכה וטעמי המנהגים ,ולהתמצאות רחבה

בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות ומנהגים

בהלכות חנוכה ופורים יש פרטים הלכתיים רבים הנוגעים לעצם

מצוות החג ,ונוסף על כך רבו המנהגים במועדים אלו ובשאר התאריכים

המיוחדים שבתקופה זו בשנה .בידיעת ההלכות והמנהגים כראוי ,ניתן

לקיים את מצוות החגים כהלכתן כ״מהדרין מן המהדרין״ .כך המעיין

ימצא אפוא ליקוט מסודר הכתוב בצורה מפורטת וברורה ,החל מימי

חודש כסלו ומנהגיו ,ימי החנוכה ,מנהגי חודש טבת הכוללים את דיני

עשרה בטבת ו״ליל ניטל״ ,מנהגי חודש שבט וחמשה עשר בו ,ימי חודש

אדר בשנה פשוטה ומעוברת ,ימי הפורים דיניו ומנהגיו ,ועד לסיום חודש

אדר.

הקדמות להלכות

עבודה גדולה וייחודית נעשתה בספר זה ,והיא ההקדמות להלכות.

דרכם של ספרי ה׳ליקוטים׳ להביא את ההלכות הנצרכות והדברים

הנוגעים למעשה .אך כבר אמרו רבותינו ״לעולם ישלש אדם שנותיו . .

שליש במשנה ושליש בתלמוד״ .1היינו ,שאין להסתפק בלימוד ה׳משנה׳

– ההלכה ,אלא יש ללמוד את ׳התלמוד׳ – שהם טעמי ההלכות .כך ניתן

להבין היטב את ההלכה ,לזכור אותה ,ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני כל חג ,המסבירה את

)1קידושין ל ,א .והובא להלכה – רמב״ם הל׳ ת״ת פ״א הי״א־יב .טושו״ע יו״ד סרמ״ו ס״ד.

הל׳ ת״ת לאדה״ז רפ״ב ,ושם :״כי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות לאשורן״.

7

15

יסודות ההלכה ,ביאורי המצווה בתורה שבעל פה ,עד לספרי הפוסקים

האחרונים .וכמובן ,ביאורי רבותינו נשיאינו בעניינים אלו.

אף שדרכו של אדם לחפש את מבוקשו ללא מאמץ ,ובאם ניתן להגיע

למטרה בדרך קלה ,הרי שכך אדם יבחר את דרכו .במקרה דנן ,מומלץ

ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות על ההקדמות

ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל קיום הלכות החג,

ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לבני ביתו ולילדיו הקטנים

– דבר שיגביר את שמירת החג בהידור בביתו ובמשפחתו – כרצון ה׳

יתברך .וכבר העידו רבים ,ובראשם רבנים ושלוחים ,על החיות המיוחדת

שהוסיפו ההקדמות של סדרת ״הלכה למעשה״ ,ללימוד ההלכות בקרב

בני קהילותיהם.

שאלות ותשובות

במהלך הספר צוינו מקורות ההלכה בתמצית .כדרכה של תורה,

ישנן הלכות אשר לא נפסקו באופן ברור בספרי ההלכה הקדמונים – ויש

לברר מתוך הכתובים ולהסיק את מסקנת ההלכה .בהלכות מעין אלו

ישנם דיונים ובירורים ארוכים ,על מנת להגיע למסקנת ההלכה הנכונה

בסייעתא דשמיא .אך למען ירוץ הקורא בספר ,בחרנו שלא להביא בגוף

הספר את הדיונים והפלפולים שישנם בהלכות שונות .תמורת זאת,

הבאנו את סיכומו של הדיון במדור מיוחד בסוף הספר .חלק זה נערך

בצורת שאלות ותשובות עם פיענוח מראי המקומות ,וזאת בכדי להקל על

המעיין ללמוד תשובות אלו בצורה ברורה ,כשלצד בירור מעמיק תבוא

המסקנה .במקרה שיש בו דיון ובירור הלכתי – צוין בהערה ׳ראה בשאלות

ותשובות׳ .כך יוכל הלומד לעיין כשעתותיו בידו ,בדיון ההלכתי שסביב

ההלכה ובמקורותיה.

קביעות שנים

קביעות ימי חג ומועד משתנה משנה לחברתה .פרטים רבים מהלכות

החג קשורים ביום בשבוע בו חל החג ,וישנן הדרכות מיוחדות בהתאם

לקביעות המסוימת.

על כן ,ייחדנו בספר זה פרקים וסעיפים העוסקים בהוראת ההנהגה

לשנים אלו .דבר המסייע לידיעת ההלכה בזמנים אלו באופן הברור ושווה

לכל נפש.

8

16

תוכן ענינים

חנוכה

פתיחה.

��25

חודש כסלו – ״חודש הגאולה״ / 25יום הבהיר ראש חודש

כסלו / 26ט׳ בכסלו / 26יום הבהיר יו״ד כסלו / 27יום הבהיר

י״ד כסלו / 27חג הגאולה י״ט־כ כסלו – ׳חג החגים׳ / 28חלוקת

הש״ס בי״ט כסלו / 30כ״ז בכסלו נר ג׳ דחנוכה / 31כ״ט כסלו

נר ה׳ דחנוכה / 31הלכות חנוכה / 31סיפור נס חנוכה / 31ועל

הניסים / 37הלל שלם / 37קריאת התורה / 38סעודות הודיה

בחנוכה / 38אכילת מאכלי חלב ומאכלים העשויים בשמן / 39

הדלקת הנרות / 40הברכות / 44ההדלקה / 45הנרות הללו / 48

חיובן של הנשים במצוה / 50נרות בית הכנסת / 51מבצע

חנוכה / 52דמי חנוכה / 53הוספה בצדקה / 56חנוכה – חג של

חינוך / 56זאת חנוכה / 57

פרק א.

מנהגי חודש כסלו – ״חודש הגאולה״��59

יום הבהיר ראש חודש כסלו / 59ט׳ בכסלו / 59יום הבהיר יו״ד

כסלו / 60יום הבהיר י״ד כסלו / 60חג הגאולה י״ט־כ׳ כסלו – ׳חג

החגים׳ / 61

פרק ב.

החנוכיה והנרות��64

החנוכיה / 64השמן / 65שיעור השמן / 66הפתילות / 66

השמש / 67שאריות השמן והפתילות / 68

פרק ג.

דברים האסורים לפני הדלקת הנרות ��69

מלאכה / 69אכילה / 69לימוד / 70שומר / 70שינה / 70

פרק ד.

הדלקת הנרות��71

זמן ההדלקה / 71ההדלקה והברכות / 73מקום ההדלקה / 77

מקום ההדלקה בבית / 80המדליקים / 82

9

תוכן ענינים

פרק ה.

17

אחרי ההדלקה��85

שימוש בנר חנוכה / 85נר שכבה / 87עשיית מלאכה בזמן

שהנרות דולקים / 87

פרק ו.

נרות בית הכנסת ומבצע חנוכה��89

נרות בית הכנסת / 89הדלקה במקומות ציבוריים / 92מבצע

חנוכה / 95

פרק ז.

תפילות חנוכה ��96

הלל / 97קריאת התורה / 98ראש חודש טבת / 100

פרק ח.

שבת חנוכה ��102

שנים מקרא / 102נר חנוכה בערב שבת / 102ניגון הנרות

הללו / 104ברכת המזון / 105התפלה בשבת חנוכה / 105סדר

התפלה בשבת ראש חודש / 107מוצאי שבת / 109

פרק ט.

מנהגי חנוכה��110

דמי חנוכה / 110כינוסי ילדים / 112הליכה לבית החיים / 113ימי

הגאולה / 113

פרק י.

סעודות חנוכה��114

מאכלי חלב / 114מאכלים עשויים בשמן / 115ברכת המזון / 115

חודש טבת

פרק יא.

חודש טבת��119

יום הבהיר ה׳ טבת / 119כ׳ בטבת / 120כ״ד בטבת / 121

פרק יב.

עשרה בטבת ��122

החייבים בתענית / 123תפילת שחרית / 123צדקה / 125תפילת

מנחה / 125דברי כיבושין / 126עשרה בטבת החל בערב שבת

קודש / 126

פרק יג.

10

ליל ניטל��128

18

תוכן ענינים

חודש שבט

פתיחה.

��133

חמשה עשר בשבט / 133

פרק יד.

י׳ שבט��135

שבת ההכנה ליום הבהיר יו״ד בשבט / 135יום הבהיר יו״ד

בשבט / 135

פרק טו.

שבת שירה ��138

פרק טז.

חמשה עשר בשבט ��140

מנהג אכילת פירות בחמשה עשר בשבט / 141

פורים

פתיחה.

��145

ארבע פרשיות / 145חודש אדר / 147חודש העיבור / 149

פורים קטן / 151ז׳ באדר / 152תענית אסתר / 154זכר למחצית

השקל / 155נס פורים / 156קביעת זמן חג הפורים וההבדל בין

ערים פרוזות ומוקפות / 159פרוז בן יומו ומוקף בן יומו / 163

פורים המשולש / 163הלל בפורים ,אמירת ״ועל הניסים״ ,קריאת

התורה וקדושת היום / 165מקרא מגילה / 167מנהגים בקריאת

המגילה / 169מחיית המן / 170לאחר הקריאה / 171משלוח

מנות / 172מתנות לאביונים / 173משתה ושמחה / 174״עד

דלא ידע״ / 175קרעפכין / 176״המן טאַ שן״ (״כיסני המן״) / 177

תחפושות / 177מבצע פורים / 178

פרק יז.

ארבע פרשיות��179

פרשת שקלים / 180פרשת זכור / 181פרשת פרה / 183פרשת

החודש / 184ראש חודש שחל בשבת / 185

פרק יח.

חודש אדר ��187

מרבים בשמחה / 187ז׳ אדר / 188כ״ה אדר / 188שנה

מעוברת / 189פורים קטן / 190

11

תוכן ענינים

פרק יט.

19

תענית אסתר ומחצית השקל ��192

מחצית השקל / 193תפילת מנחה / 195זמן סיום התענית / 195

פרק כ.

ערים המוקפות וערי הפרזות��196

ערים המוקפות חומה ,והסמוכות אליהן / 196ערי הספיקות / 196

ערי הפרזות / 198העובר ממקום למקום / 198הנמצא במקום

שאינו מיושב / 202יחיד שדינו שונה מדין הציבור / 202

פרק כא .תפילות יום הפורים ��204

ועל הניסים / 204תפילת ערבית / 205תפילת שחרית / 206תפילת

מנחה / 208

פרק כב .הנהגות יום הפורים��209

אכילה / 209ברכת המזון / 210שמחת וכבוד היום / 211תחפושות

והצגות / 212עשיית מלאכה / 214אָ בֵ ל בימי השבעה / 217לתושבי

ירושלים / 217שלושים יום לפני פסח / 218

פרק כג.

המגילה ��219

דיני הכתיבה / 219הקריאה מתוך המגילה / 220דינים כלליים

במגילה / 221

פרק כד .קריאת המגילה ��223

החייבים בקריאה / 223זמן הקריאה / 225דברים האסורים לפני

הקריאה / 226מקום הקריאה / 228בעל הקורא / 229המגילה

בעת הקריאה / 231ברכות המגילה / 232הפסק בדיבור / 234

הקריאה / 235הכאת המן / 242לאחר הקריאה / 243

פרק כה .משלוח מנות��245

זמן המצוה / 246אופן השליחה / 247המקבל / 248המנות / 250

פרק כו.

מתנות לאביונים��252

זמן המצוה / 253המתנה / 254המקבל / 255

פרק כז.

12

סעודת פורים ��258

20

תוכן ענינים

פרק כח .מבצע פורים��262

ההכנות למבצע / 262מבצע פורים / 263אופן הפעולה / 263

ברכות קריאת המגילה / 264קריאת המגילה / 265משלוח

מנות / 266מתנות לאביונים / 267סעודת פורים / 268לאחר

פורים / 268

פרק כט .פורים שחל ביום ראשון��269

תענית אסתר / 269הכנות לפורים / 269תפילות השבת / 270

מוצאי שבת – ליל פורים / 270

פרק ל.

שושן פורים ��272

בירושלים / 272בערי הפרזות / 272

פרק לא .פורים שחל ביום שישי – פורים משולש��274

בערי הפרזות / 274בירושלים / 277סדר הימים למעשה / 279

בערי הספיקות / 279

הוספות

פרק לב .ברכת שהחיינו על פירות��283

פרק לג.

קדימה בברכות ��285

דיני קדימה במאכלים שברכתם שווה / 287שלם / 289חביב / 290

גדול לעומת נקי / 290שבעת המינים / 290קדימת שבעת המינים

לעומת שלם ,גדול ,חשוב או חביב / 291קדימה במיני דגן / 292

דיני קדימה במאכלים שאין ברכתם שווה / 292סדר הברכות / 292

פת / 294שבעת המינים / 296זית לעומת מיני דגן או יין / 296חטה

ושעורה / 297

פרק לד .תולעים בפירות ��299

בדיקת הפירות / 299נקיון פירות וירקות למעשה / 301

פרק לה .מדיני מצוות התלויות בארץ באילנות ��304

תרומות ומעשרות / 304ערלה / 308שמיטה / 310

13

תוכן ענינים

פרק לו.

21

מזג אויר סוער בשבת ��313

גשם בשבת / 313שלג בשבת / 314הפסקת חשמל בשבת / 315

שימוש באש בשבת / 316

תרשימים מסכמים

א .קיצור דיני הדלקת נר חנוכה ��319

ב .קיצור הלכות השכיחות למבצע חנוכה��320

ג .דיני ברכות ברקים ורעמים וברכת הקשת��322

ד .ברכה מעין שלוש ��323

ה .עיקרי דיני מצוות ומנהגי פורים הנוגעים הלכה למעשה ��328

ו .עיקרי הדינים השכיחים מתענית אסתר עד שושן פורים ��330

שאלות ותשובות ��334

מפתחות363�� .

מגילת אסתר ��388

14

145

פתיחה

ארבע פרשיות

תקנו חכמים 1לקרוא ארבע פרשיות 2בשבתות שבחודש אדר .3בשבתות

אלו מוציאים שני ספרי תורה ,בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת

השבוע ,ובשני קוראים למפטיר את הפרשה המיוחדת .וכיוון שההפטרה

צריכה לעסוק בענין האחרון בו קראו בתורה ,4לכן בשבתות אלה ההפטרה

עוסקת בענין הקשור לאותן הפרשיות שנקראו בספר השני ,ולא בפרשת

השבוע שנקראה בספר הראשון.

[דיני ומנהגי קריאות אלו – להלן פרק י״ז].

בשבת הראשונה קוראים פרשת ״שקלים״ – .5כיוון שמחודש ניסן היו

)1אנשי כנסת הגדולה (שו״ע אדה״ז או״ח סרפ״ב סי״ג).

)2מגילה כט ,א ואילך .טושו״ע ונ״כ או״ח סתרפ״ה.

ומבאר הרבי (לקו״ש ח״א ע׳ 219ואילך) שהטעם לסדר הפרשיות הוא לא רק מצד הזמנים

שלהם ,אלא גם מצד ענינם :שכן ,בזכות שנתנו בני ישראל מחצית השקל ,היתה מפלת המן

(מגילה יג ,ב) .כך שזה שישראל הקדימו שקליהם ,הביא להנס דפורים ,שהתחלתו ,בזכירה,

בהקריאה דפ׳ זכור .ולאחרי הגאולה דפורים באים להגאולה דפסח ,שהיא גאולה שלימה,

וההכנה לזה היא פ׳ פרה ופ׳ החודש .ואיתא בירושלמי (מגילה פ״ג ה״ה) :״בדין הוא שתקדום

החודש לפרה״ ,כיון שפרשת החודש נאמרה – וענינה הוא – באחד בניסן ,ושריפת הפרה היתה

בשני בניסן ,שהרי שריפת הפרה לא היתה יכולה להיות קודם הקמת המשכן .אלא שבגלל

שפרשת פרה היא ״טהרתן של כל ישראל״ ,מקדימין לקרות פרשת פרה .והטעם להקדמת

הטהרה לפרשת החודש :שכשם שבשביל הגאולה בפועל צריך להיות טהרה בפועל ,״וזרקתי

עליכם מים טהורים״ – כך גם בשביל הגאולה בכוח צריך להיות טהרה בכוח.

ומכאן ההוראה ,שכיון שטהרה אמיתית תהיה רק בביאת המשיח ,עלולים לחשוב שאפשר

להסתמך לגמרי על משיח ועתה אין צורך לעשות דבר .על כך היא ההוראה מקריאת פרשת

פרה :כדי לבוא לידי טהרה וגאולה בפועל ובשלימות – יש צורך תחילה בהכנה .יש לעסוק

בענין הטהרה ככל האפשרי ,לטהר את עצמו מפני ״אבי אבות הטומאה״ ,כמאמר רז״ל ״כל

העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת״ (מנחות קי ,א (וראה במדבר יט ,ט וחולין יא ,א

שפרה אדומה נקראת ״חטאת״)) ,ובמילא נפטרים מאבות ותולדות הטומאה ,ודבר זה יביא את

הטהרה והגאולה בפועל ,בביאת משיח צדקנו בב״א.

)3למעט פ׳ שקלים שנקראת בד״כ בשבת שלפני ר״ח אדר ,ופרשת החודש שנקראת

לפעמים בר״ח ניסן (כשחל בשבת).

)4ראה ב״י לטואו״ח (ועד״ז בשו״ע אדה״ז) סרפ״ג (מתוד״ה כיון – מגילה כג ,א) :א״כ יהא

צריך למפטיר בדסליק מיני׳.

)5שמות ל ,יא־טז.

15

146

םירופ

צריכים להתחיל לקנות את הקרבנות מהתרומה החדשה ,היו משמיעים

באדר על השקלים ומזכירים לכל אחד מישראל לתרום את מחצית השקל

השנתית ,וממחציות אלו היו קונים את קרבנות הציבור .לכן תקנו לקרוא

בראש חודש אדר או בסמיכות אליו את פרשת שקלים.

הפרשה השנייה :״זכור״ .6בה מקיימים את מצות התורה לזכור את

אשר עשה עמלק .7ותקנו לקוראה לפני פורים ,כדי לסמוך את מצות זכירת

עמלק לפורים ,הקשור עם מפלת המן שהיה מזרע עמלק.

הפרשה השלישית ״פרה״ ,8בה מצַווה התורה על ההיטהרות מן

הטומאה ,המחוייבת לפני העלייה לבית המקדש להקרבת הקרבנות.

ותקנו לקוראה לקראת חודש ניסן ,כדי להתכונן ולהיטהר להקרבת קרבן

הפסח .9נחלקו הפוסקים האם חובת קריאה זו הינה מן התורה או מדרבנן.10

כשחל ראש חדש אדר בשבת ,מוציאין שלושה ספרים :באחד קורא (ששה עולים) פרשת

השבוע ,ובשני של ראש חודש ,ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים – טושו״ע ונ״כ או״ח

סתרפ״ה ס״א; וכשחל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע ,ואפילו בערב שבת –

מקדימים לקרוא פרשת שקלים בשבת שלפניו ,ומפסיקים בשניה כדי שתהא פרשת זכור בשבת

הסמוכה לפורים מלפניה (שם ס״ה).

)6דברים כה ,יז־יט.

וראה ספר המנהגים ע׳ :72בקריאת פרשת זכור (ופרשת תצא) – וכן בקריאת פורים (ופרשת

בשלח) :״זכר עמלק״ בצירי או בסגול – יש בזה מנהגים שונים ,ולא שמעתי הוראה בזה .לכאורה

נכון לקרות שניהם ,ובפרשת זכור (ופרשת תצא) להקדים ׳זֵכֶ ר׳ בצירי ואחר־כך ׳זֶכֶ ר׳ בסגול,

ובקריאת פורים (ופרשת בשלח) להקדים ׳זֶכֶ ר׳ בסגול ואחר־כך ׳זֵכֶ ר׳ בצירי .וראה בהערה שם,

ומסיים (ע׳ :)73והעיקר כפתגם בעהמ״ס תורת חסד – הובא בקצות השולחן [בהערות שבסוף

ח״ג (עד ,א)] :״זכר״ (בסגול) ״זכר״ (בצירי) אבי גוט אבמעקען (=׳״זֶכֶ ר״ (בסגול) ,״זֵכֶ ר״ (בצירי),

העיקר הוא למחותו היטב) .וראה סה״ש תשנ״ב ח״א ע׳ 310הערה .31

)7ראה לבוש או״ח סתרפ״ה ס״ב :״אף על פי שאם היא דאורייתא ,אין בה טעם למה קבעה

בשבת זו ,ואדרבה בחדש אייר היה לנו לקבעה ,שכן היתה מלחמת עמלק בהיותם ברפידים.

ואפשר שמן התורה לא נצטווינו לעשות בשבת זו ,אלא מצות עשה היתה לעשותה באחד מן

שבתות השנה באיזה שירצו . .אלא שבימי מרדכי ובית דינו קבעוה לסמכה בכל שנה למעשה

המן שהיה מזרעו״ .וראה שו״ע אדה״ז או״ח סרפ״ב סט״ז :״שפרשת זכור היא חובה מן התורה

שישמענה כל אדם מישראל״ .לקו״ש חכ״א ע׳ 190הערה .1סה״ש תשמ״ט ח״א ע׳ 341הערה .3

[דיני ומנהגי קריאה זו – להלן פרק יז סעיפים טו־ל].

)8במדבר יט ,א־כב.

)9ראה רש״י מגילה כט ,א ד״ה פרה אדומה :״להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהן

בטהרה״.

)10ראה שו״ע סקמ״ו ס״ב .סתרפ״ה ס״ז .באר היטב סתרפ״ה סק״ב .וראה סה״ש תשמ״ט

ח״א ע׳ .341

ולהעיר שבשו״ע אדה״ז סרפ״ב סט״ז כ׳ רק שפרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה

כל אדם מישראל.

16

179

פרק יז

ארבע פרשיות

א .בארבע שבתות בתקופת חודש אדר – כפי שיפורט להלן – תקנו

חז"ל לקרוא קריאה מיוחדת בנוסף לקריאת פרשת השבוע ,והן ארבע

הפרשיות :פרשת שקלים ,פרשת זכור ,פרשת פרה ופרשת החודש.1

ב .בשנה מעוברת קוראים את ארבע הפרשיות באדר שני.2

ג .כשקוראים שנים מקרא ואחד תרגום בערבי שבתות אלו ,אין

צריך לקרוא הקריאה של ארבע הפרשיות ,3אלא את פרשת השבוע

בלבד; אך יש לקרוא את שתי ההפטרות – הן הפטרת פרשת השבוע

(למרות שאינה נקראת בציבור בשנה זו) והן ההפטרה המיוחדת

לאותה שבת.4

ד .נשים אינן נוהגות לבוא במיוחד כדי לשמוע קריאת פרשיות

אלו ,מלבד פרשת 'זכור' – ראה להלן סעיף יט.

ה .למנהגנו אומרים בשבתות אלו 'אב הרחמים' ו'צדקתך' כבכל

שבת (אלא אם כן יש סיבה אחרת שלא לומר – ראש חודש וכדומה).5

ו .סדר הקריאה :מוציאים שני ספרי תורה .בספר תורה הראשון

קוראים שבעה קרואים בפרשת השבוע.

)1מגילה כט ,א במשנה .שו"ע סתרפ"ה.

וראה לעיל בפתיחה.

)2שו"ע שם.

)3ע"פ שו"ע אדה"ז סרפ"ה ס"ט ,שבערב יו"ט א"צ לקרוא הקריאה דיו"ט ,שהרי קורא

פרשה זו בשבתה.

)4ספר המנהגים ע' .25

ואם אותה שבת היא גם שבת ראש חודש או ערב ראש חודש – קוראים ,בנוסף ,גם את

ההפטרה של ראש חודש או ערב ראש חודש (לפי אותו עקרון; ומ"ש בספר המנהגים שם

"שתי ההפטרות" מתייחס למקרה הנפוץ יותר ,ולא בא לשלול שלוש הפטרות .בהתקשרות

גליון תתסו הערה 2לא פי' כך ,ודבריו צ"ע).

)5דלא כמשנ"ב סתרפ"ה סקי"ח.

17

180

םירופ

אחרי עליית השביעי – לפני הקדיש – מניחים את ספר התורה השני

על שולחן הקריאה .6אומרים חצי קדיש .מגביהים את הספר הראשון

כאשר הספר השני מונח על שולחן הקריאה .לא יפתחו את הספר

השני ולא יסירו את המפה עד שיגללו את הראשון.7

ז .בספר תורה השני עולה המפטיר וקורא את הקריאה המיוחדת.

ח .בבית כנסת שיש בו רק ספר תורה אחד – אחר סיום קריאת

פרשת השבוע אומרים חצי קדיש ,ולאחר מכן גוללים למקום הקריאה

של המפטיר.

מגביהים את ספר התורה רק פעם אחת – אחרי המפטיר.8

ט .בשבתות אלו לא קוראים בציבור את ההפטרה של פרשת

השבוע ,אלא הפטרה מיוחדת הקשורה לקריאה הנוספת ,כדלקמן.

פרשת שקלים

י .זמנה :כאשר ראש חודש אדר חל בשבת ,קוראים פרשת 'שקלים'

בשבת ראש חודש .9כאשר חל ראש חודש בימות החול קוראים את

פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חודש.10

יא .בשנה מעוברת קוראים את פרשת שקלים בראש חודש אדר

שני או בשבת מברכים אדר שני.

יב .הקריאה :קוראים מתחילת פרשת כי תשא עד "לכפר על

נפשותיכם" (שמות פרק ל ,יא־טז).

יג .ההפטרה :מפטירים בענין תרומת השקלים לבדק הבית בבית

המקדש ,11במלכים ב' (פרק י"א פסוק י"ז – "ויכרות יהוידע" – עד

פרק י"ב פסוק י"ז).

)6מ"א סקמ"ז סקי"ב .שערי אפרים שער י סי"ב.

)7שו"ע סקמ"ז ס"ח.

)8ראה זרע יעקב (זאלאזניק) סי' קלד.

)9שו"ע סתרפ"ה ס"א.

)10שם ס"ה.

)11שו"ע סתרפ"ה ס"א.

18

זי קרפ -תוישרפ עברא

181

יד .אם שבת זו היא ערב ראש חודש (כ"ט שבט ,או כ"ט אדר א'),

מוסיפים לאחר סיום ההפטרה – לפני הברכות – פסוק ראשון ואחרון

של הפטרת 'מחר חודש'.12

אם שבת זו היא ראש חודש – ראה להלן סעיפים מא־מה.

פרשת זכור

טו .זמנה :בשבת שלפני פורים קוראים פרשת 'זכור'.

טז .גם כאשר ט"ו אדר (פורים דמוקפין) חל בשבת ,קריאת פרשת

זכור היא בשבת שלפניה – ח' אדר – בין בפרזים ובין במוקפים.

יז .הקריאה :קוראים בסיום פרשת כי תצא "זכור את אשר עשה

לך עמלק" (דברים פרק כה ,יז־יט).

יח .חובת שמיעת הקריאה :חובה על כל אדם לשמוע את קריאת

פרשת זכור 13בציבור.14

יט .גם נשים משתדלות לשמוע קריאת פרשת זכור בציבור.15

כ .כמנהגנו בכל יום ,16גם בשבת זו טועמים מיני מזונות לפני

התפילה ואין נמנעים מטעימה עד אחרי קריאת פרשת זכור.17

כא .בעת הקריאה יכוון כל אחד לקיים מצות זכירת מעשה

עמלק.18

)12היום יום כ"ט אדר א'.

)13כי בכך מקיימים את מצות זכירת מעשה עמלק ,שמצותה היא לזכור בקריאה בפה

מתוך הספר (מגילה יח ,א).

)14שו"ע סקמ"ו ס"ב .שו"ע אדה"ז סרפ"ב סט"ז.

)15ראה שיחת ש"פ ויקרא ,שבת זכור תשל"ו (שיחות קודש תשל"ו ח"א ע' 575

ואילך) .שיחת ש"פ צו ,שבת פרה תשל"ו (שיחות קודש שם ע' .)659שיחת פורים תשמ"ט

(התוועדויות תשמ"ט ח"ב ע' .)443-445ולהעיר מלשון אדה"ז שם "שישמענה כל אדם

מישראל".

(אמנם בשו"ת תורת חסד (סי' לז) ס"ל שנשים אינן מחוייבות בשמיעת פרשת זכור מתוך

ס"ת ואין ראוי להחמיר בזה .עיי"ש).

)16ראה שלחן מנחם ח"א ע' קלח ואילך .וש"נ.

)17ראה מ"ש בזה בשו"ת בצל החכמה ח"ו סי' מה.

)18שו"ע אדה"ז סי' ס ס"ה.

19

182

םירופ

כב .הבעל קורא צריך לכוון להוציא את כל השומעים ידי חובת

מצות זכירת מעשה עמלק ,וכן כל השומעים צריכים לכוון לצאת

בשמיעתם ידי חובת מצוה זו.19

כג .אדם שהגיע לבית הכנסת כדי לשמוע את הקריאה ,אף אם לא

התכוון בפירוש בעת השמיעה לצאת ידי חובה ,יצא מחמת מחשבתו

הראשונה כשהגיע לבית הכנסת.20

כד .דיני ומנהגי הקריאה :21יש לדקדק ולהוציא לקריאה זו את

הס"ת שהוא מדוייק ומוגה ומוחזק בכשרות ביותר.22

כה .מקפידים – בכל השנה – שבס"ת יהיה כתוב 'פצוע דכא'

באל"ף ולא בה"א .24ולשמיעת פרשת זכור שהיא מצוה מן התורה ,יש

להתאמץ עוד יותר עבור כך.25

23

כו .הבעל קורא צריך שיהיה ברור שהוא גדול עפ"י תורה.26

העולה לתורה יכול להיות כל נער שמלאו לו שלוש עשרה שנה.27

כז .אפשר לקרוא בהברה אשכנזית או ספרדית ,אבל לא לערבב כי

אם לקרוא כל הקריאה באותה ההברה .28ואין צורך לחזר דוקא אחר

)19משנ"ב סתרפ"ה סקי"ד.

)20ע"פ שו"ע אדה"ז סתקפ"ט ס"ט .משנ"ב סתר"צ סקמ"ט.

)21לא נוהגים להכות ברגלים בסיום הקריאה.

)22לקט יושר ס"ע .153שערי אפרים שער ח ספ"ה.

)23תצא כג ,ב.

)24שלחן מנחם ח"ה ע' רה ואילך .וש"נ .וראה שם ע' רז עד היכן הדברים מגיעים.

)25ע"פ המובא לעיל מהפוסקים לדקדק להוציא לקריאה זו ס"ת מדוייק.

כמו כן ישנם שינויי מנהגים מסויימים בפרשיות הפתוחות והסתומות .ומחמת כל זאת יש

להשתדל בשבת זו במיוחד לשמוע קריאת התורה בבית כנסת חב"ד.

)26דהיינו שידוע שהביא סימנים – נטעי גבריאל פורים פי"ט ס"ז .וש"נ .וראה שו"ע

אדה"ז (סל"ט ס"א .סקצ"ט ס"ט בסופו .סרע"א ס"ז) שבמילי דאורייתא אין סומכים על חזקה

שמן הסתם הביא ,אלא אם כן הוא כבר בן שמונה עשרה שאז אפשר לומר שמן הסתם הביא

(ראה שו"ע אדה"ז סל"ט שם).

)27ע"פ שו"ע אדה"ז סרפ"ב סט"ז.

)28שלחן מנחם ח"א ע' קעז ואילך .וש"נ (ברוב המכ' שם מפורש לגבי תפלה .אבל

פשוט שהוא הדין בקריאת התורה ,דזיל בתר טעמא .ומזה גופא שלא אישתמיט בשום מקום

לפרש שדין פ' זכור שונה ,מוכח שגם בקריאה זו לא מקפידים על הברה מסויימת).

20

זי קרפ -תוישרפ עברא

183

בית כנסת שקוראים בו בהברה שבה הוא מתפלל.29

כח .על בעל הקורא לדקדק היטב בקריאת התורה – 30בכל השנה

– לקרוא בקול ,לבטא כל מילה כראוי במבטא הנקודות בשפה ברורה

ולדייק בטעמי המקרא ,ולהפריד בין המילים .ובפרט בקריאת פרשת

זכור.

כט .בפסוק "תמחה את זכר עמלק" קוראים פעמיים את המלה

'זכר' – פעם ראשונה 'זֵ ֶכר' ,הז' בצירה ,ולאחר מכן 'זֶ ֶכר' ,הז' בסגול.31

(הקוראים בהברה ספרדית ואינם מחלקים בין צירה לסגול – אינם

צריכים לכפול מלה זו).32

ל .מי שלא שמע קריאת פרשת זכור ,יכול לצאת ידי חובתו

בשמיעת פרשת "ויבוא עמלק" שקוראים ביום פורים .33בנוסף ,עליו

לקרוא בשבת זכור את פרשת זכור מתוך חומש ,ולהקפיד על הניקוד

והטעמים כמו בקריאת התורה.34

לא .ההפטרה :הפטרת שבת זכור היא במעשה שאול שהשאיר

בחיים את אגג מלך עמלק ואת הצאן וכו' ,ושמואל הנביא הרג את

אגג ,בשמואל א' (פרק ט"ו פסוק ב' – "כה אמר ה' צבאות" – עד פסוק

ל"ד).

פרשת פרה

לב .זמנה :בשבת שלפני פרשת 'החודש' 35קוראים בתורה פרשת

'פרה'.

)29ראה נט"ג פורים פכ"א הערה ו .וש"נ.

ולדעת המנח"י (ח"ג ס"ט) יש להשתדל לשמוע בהברה אשכנזית.

)30ראה סה"מ קונטרסים ח"ב ע' .790ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש ע' .8ועוד.

)31ספר המנהגים ע' 31וע' .72וראה לעיל בפתיחה הערה .6

)32לא נוהגים להכות ברגלים בסיום הקריאה.

)33אך אין לסמוך על כך לכתחילה ,דאף שהמג"א סתרפ"ה מצדד שיצא ידי חובה ,הרי

המשנ"ב סקט"ז האריך להשיג על כך.

)34כף החיים סתרפ"ה סקל"ה .שו"ת בנין שלמה סי' נד.

)35זמן קריאת פרשת 'החודש' יתבאר להלן סעיף לז.

21

10

מבנה הספר

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי מיצוי

לימוד הלכות החג באופן יסודי .מבנה הספר כולל בתוכו כמה חלקים

שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה את הלומד

לידי ידיעה בהירה ביסודות ההלכה וטעמי המנהגים ,ולהתמצאות

רחבה בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות ומנהגים

ימי ספירת העומר ,חג השבועות ,וימי בין המצרים ,כוללים בתוכם

הלכות רבות ומגוונות ,הנוגעות וקשורות לנושאים רבים בחיי היום־יום.

פרטי הדינים והלכות אלו מופיעות בריבוי ספרי פסיקה והלכה – החל

מה'שלחן ערוך' ועד לספרי המלקטים שיצאו לאור בתקופתנו אנו .מה

גם ,שנוספו על כל זה הנהגות מרבותינו נשיאינו ,מנהגים רבים ועוד.

בספר זה הובאו הלכות ומנהגים אלו – הנוגעים למעשה ,מחולקים

לפרקים וסעיפים ,דבר דבור על אופנו בשפה ברורה ובלשון בהירה,

המגישים את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולדעת את

המעשה אשר יעשה.

הספר מיוסד על פסקי רבותינו נשיאינו – החל משולחנו הגדול של

רבינו הזקן ,מנהגי חב"ד ,ועד להוראות והדרכות כ"ק אד"ש מלך המשיח.

הקדמות להלכות

עבודה גדולה וייחודית נעשתה בספר זה – והיא ההקדמות להלכות.

דרכם של ספרי ה'ליקוטים' להביא את ההלכות הנצרכות והדברים

הנוגעים למעשה .אך כבר אמרו רבותינו "לעולם ישלש אדם שנותיו . .

שליש במשנה ושליש בתלמוד" .היינו ,שאין להסתפק בלימוד ה'משנה'

– ההלכה ,אלא יש ללמוד את 'התלמוד' – שהן ,טעמי ההלכות .כך ניתן

להבין היטב את ההלכה ,לזכור אותה ,ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

24

11

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני כל שער בספר .הקדמות

אלו מבארות את יסודות ההלכה – החל מתורה שבכתב ,ובהמשך –

ביאורי המצווה בתורה שבעל פה ,עד לספרי הפוסקים האחרונים.

וכמובן ,ביאורי רבותינו נשיאינו בעניינים אלו.

דרכו של אדם לחפש את מבוקשו ללא מאמץ – ובאם ניתן להגיע

למטרה בדרך קלה ,הרי שכך אדם יבחר את דרכו .אולם במקרה דנן,

מומלץ ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות על

ההקדמות ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל

קיום ההלכות ,ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לבני ביתו

ולילדיו הקטנים – דבר שיגביר את ההנהגה בקיום המצוות בהידור,

בביתו ובמשפחתו – כרצון ה' יתברך.

הערות ועיונים

במהלך הספר צוינו מקורות ההלכה .כדרכה של תורה ,ישנן הלכות

אשר לא נפסקו באופן ברור בספרי ההלכה הקדמונים – ויש לברר מתוך

הכתובים ולהסיק את מסקנת ההלכה .בהלכות מעין אלו ישנם דיונים

ובירורים ארוכים ,על מנת להגיע למסקנת ההלכה הנכונה בסייעתא

דשמיא .אך למען ירוץ הקורא בספר ,בחרנו שלא להביא בגוף הספר

את הדיונים והפלפולים שישנם בהלכות שונות ,ואלו הובאו ב'עיונים'

שבסוף הספר.

במקרה שיש בו דיון ובירור הלכתי – צוין בהערה 'ראה בעיונים'.

כך יוכל הלומד לעיין כשעתותיו בידו ,בדיון ההלכתי שסביב ההלכה

ובמקורותיה.

קביעות שנים

חג שבועות ,תשעה באב וראש חודש במשך השנים ,יכולים לחול

בימים שונים בשבוע .בשנים אלו משתנות ההלכות וכן יש הדרכות

מיוחדות בהתאם לקביעות המסוימת.

על כן ,ייחדנו בספר זה פרקים העוסקים בהוראת ההנהגה לשנים

אלו .דבר המסייע לידיעת ההלכה בזמנים אלו באופן הברור ושווה לכל

נפש.

25

12

תוכן ענינים

ימי ספירת העומר

פתיחה ��21

ספירת העומר / 21דיני ימי הספירה / 24חילוקי המנהגים באופן

חישוב ימי האבלות ומהותם / 25פסח שני / 27ל"ג בעומר / 29

פרק א.

הלכות ספירת העומר��32

הספירה / 32חיוב הנשים / 33חיוב הקטן / 33אונן / 34

זמנה / 35ספירה בציבור / 36עשיית מלאכה קודם הספירה / 37

אכילה קודם הספירה / 37הסופר שלא בכוונה / 38שכח

לספור / 39הטועה בספירה / 40העובר ממדינה למדינה והחוצה

את קו התאריך / 42

פרק ב.

דיני ימי הספירה ��44

מנהגי אבלות / 44מנהגים בימי הספירה / 48איסור 'חדש'

בימינו / 49

פרק ג.

פסח שני ול"ג בעומר ��50

פסח שני / 50ל"ג בעומר / 50

חג השבועות

פתיחה ��57

ראש חודש סיוון " / 57יום המיוחס" ו"ימי ההגבלה" / 58ערב

חג השבועות / 60עירוב תבשילין / 61חג השבועות – שמותיו

של החג / 63סגולתיו של החג " / 66מזל טוב" / 66ניצול החג

26

תוכן ענינים

13

בקבלת החלטות להוספה בתורה / 67האיחול לחג השבועות / 67

קישוט בפרחים ובענפי אילנות / 68תפלת מעריב של ליל חג

השבועות / 68סעודות החג / 69ליל שבועות / 70מגילת

רות " / 71אקדמות" ו"יציב פתגם" / 72קריאת התורה ,עשרת

הדברות וההפטרה / 74אכילת מאכלי חלב בחג השבועות / 76

"תהלוכה" / 77יום טוב שני של גלויות / 77התוועדות / 81אסרו

חג " / 82כינוס תורה" / 83ימי התשלומין / 84

פרק ד.

ימי ההכנה לחג השבועות��86

הכנות לחג / 86שבת אחדות / 87ראש חודש סיון / 87שלושת

ימי ההגבלה – ג' סיון / 88

פרק ה.

ערב חג השבועות ��90

הנהגות היום / 90הכנה לחג / 91

פרק ו.

עירוב תבשילין ��92

זמן העירוב / 92סדר עירוב תבשלין / 92דינים שונים / 93דין

השוכח לערב / 94

פרק ז.

הדלקת נרות ,מעריב��95

סדר הדלקת נרות / 95זמן ההדלקה / 95תפילת מעריב / 97

פרק ח.

ליל חג השבועות��98

סעודת יום טוב / 98תיקון ליל שבועות / 99זמן הלימוד / 99

הלימוד / 100ההנהגה בעת אמירת התיקון / 101טבילה קודם

עלות השחר / 102ההנהגה בזמן עלות השחר / 102ברכות

השחר / 102איסור אכילה / 103קריאת שמע של שחרית / 103

פרק ט.

יום חג השבועות��105

הכנה לתפלה / 105תפילת שחרית / 105קריאת התורה / 106

הזכרת נשמות / 107תפילת מוסף / 108מגילת רות / 109סעודת

יום טוב / 110סעודה חלבית / 110שיעור האכילה / 110ברכה על

מיני מזונות / 111הפרדה בין אכילת החלב לבשר או דגים / 112

סעודה בשרית / 113תפילת מנחה / 115התוועדות / 115מוצאי

יום טוב / 116

פרק י.

27

יום ב' דחג השבועות – בחו"ל ��117

14

פרק יא.

תוכן ענינים

שבועות שחל ביום שישי ��119

יום חמישי ה' סיון – ערב החג / 119יום שישי ו' סיון – חג

השבועות / 119שבת קודש – בארה"ק / 120שבת קודש – יו"ט שני

– בחו"ל / 120

פרק יב.

שבועות שחל ביום ראשון��122

יום שישי – ד' סיון / 122יום שבת – ערב חג שבועות / 122מוצאי

שבת – ליל חג שבועות / 123

פרק יג.

מבצע עשרת הדברות��125

קריאת עשרת הדברות / 125מניין מיוחד לקריאת התורה / 125

פרק יד.

ימי התשלומין ��127

תאריכים חסידיים / 128

בין המצרים

פתיחה ��131

שבעה עשר בתמוז / 131ימי בין המצרים / 134הפיכת החורבן

לבניין / 136תשעת הימים / 137רחיצה / 138בשר ויין / 139

שבת חזון / 139ערב תשעה באב / 140סעודה מפסקת / 140

תשעה באב / 142דיני התענית בתשעה באב / 144דיני אבלות

בתשעה באב / 145הנהגות אבל בבית הכנסת / 148קריאת מגילת

איכה / 148נטילת הידיים בתשעה באב / 150תפלת שחרית של

תשעה באב / 150אמירת "נחם" בתפלת מנחה / 154קידוש לבנה

במוצאי תשעה באב / 155עשירי באב / 156שבת נחמו ושבע

דנחמתא / 156

פרק טו.

דיני בין המצרים ��158

תחילת זמן האבילות / 158תספורת וקציצת ציפורניים / 158

ברכת שהחיינו / 159שמיעת כלי זמר ,ריקודים ומחולות / 160

שידוכין ונישואין / 161טיפול רפואי / 161טיולים ונסיעות / 162

שיפוץ וקניית בית / 163דינים ומנהגים נוספים / 163

פרק טז.

שבעה עשר בתמוז ��164

דיני התענית / 164סדר התפילות / 164י"ז תמוז שחל בשבת / 167

28

תוכן ענינים

פרק יז.

15

דיני תשעת הימים ��168

תחילת זמן האבילות / 168אכילת בשר ושתיית יין / 168שבת

ומוצאי שבת / 169כיבוס בגדים / 170תפירת ותיקון בגדים / 172

רחיצה וסיכה / 172סעודת מצוה / 174סיום מסכת / 175משא

ומתן / 175בניין של שמחה / 176דינים נוספים / 177שבוע שחל

בו תשעה באב / 178

פרק חי.

ערב תשעה באב��179

סעודה מפסקת / 180

פרק יט.

דיני תשעה באב��182

איסור אכילה / 182איסור רחיצה / 183איסור סיכה / 184נעילת

הסנדל / 184לימוד התורה / 185שאילת שלום / 186ישיבה על

הארץ / 186עשיית מלאכה / 186

פרק כ.

תשעה באב ��188

ליל תשעה באב / 188תפילת ערבית / 188סדר הלילה / 190סדר

הבוקר / 190ברכות השחר / 190תפילת שחרית / 191אחר חצות

היום / 193סדר תפילת מנחה / 194

פרק כא .מוצאי תשעה באב��197

דיני עשירי באב / 198

פרק כב .תשעה באב שחל בשבת ��199

לימוד התורה / 199תפילת מנחה / 200סעודה מפסקת / 200

מוצאי שבת / 201תפילת ערבית / 201החייבים בתענית / 202

מוצאי הצום / 202

הוספות

הוספה א

הלכות ראש חודש ��207

פתיחה / 207ראש חודש / 207קדושת היום ועשיית מלאכה בראש

חודש / 209הזכרת קדושת היום בתפלה ובברכת המזון / 209הלל

וסדר התפלות בראש חודש / 210

29

16

פרק א.

תוכן ענינים

שבת מברכים��214

אמירת תהילים ב'שבת מברכים' / 214ברכת החודש / 215דינים

נוספים / 215יום התוועדות / 216

פרק ב.

ראש חודש ��217

אמירת 'יעלה ויבוא' / 217אמירת הלל / 218קריאת התורה / 220

חליצת התפילין / 221תפילת מוסף / 222ראש חודש שחל

בשבת / 222עשיית מלאכה / 223תספורת ונטילת צפרניים / 224

אמירת תחנון ותענית / 224סעודת ראש חודש / 225מנהגי ראש

חודש / 226

פרק ג.

קידוש לבנה ��227

זמנה / 227ראיית הלבנה / 228ההנהגה בעת הברכה / 229

הוספה ב

דיני יום טוב��231

פתיחה / 231הלכות יו"ט / 231מצוות השמחה בחג / 234הדלקת

נרות יו"ט ותפלת מעריב / 235יו"ט שחל במוצאי שבת / 237

פרק א.

הכנה ליום טוב��239

הכנות ליום־טוב / 239הדלקת נרות יום טוב / 240

פרק ב.

הכנת מאכלים ��242

בישול / 242ברירה / 243טחינת וסחיטת מאכלים / 244

פרק ג.

דיני יום טוב��245

מוקצה ונולד / 245עישון / 246אמירה לנכרי / 247רחיצה / 247

איפור ובישום / 248

הוספה ג

מהלכות בשר וחלב ��250

פתיחה / 250יסודות בהלכות בשר בחלב / 250דינים כלליים / 255

בישול או אפיית מאכל פרווה ,בסיר או תנור בשרי / 255לחם

חלבי / 256שימוש בכלים בשריים או פרווה עבור מאכלים

חלביים / 257הפרדה בין בשר לחלב / 258

30

תוכן ענינים

17

הוספה ד

הלכות תענית ציבור��259

פתיחה / 259תקנת התעניות / 259ברכת "עננו" / 263תפלת

"אבינו מלכנו" / 264נשיאת כפיים במנחת התעניות / 265

סליחות / 266קריאת התורה וההפטרה בימי התעניות / 267אגרא

דתעניתא / 268דברי כיבושין / 268

פרק א.

דיני התענית��270

זמן התענית / 272האסור והמותר ביום תענית / 273

פרק ב.

סדר התפילות ��274

תפילת שחרית / 274קריאת התורה / 274תפילת מנחה / 275

מנהגים ביום התענית / 276

עיונים.

��277

מפתחות287�� .

תיקון ליל שבועות

תורה.

��305

נביאים.

��343

כתובים349�� .

משניות366�� .

קבלה.

��403

סדר תרי"ג מצוות ��409

אדרא רבא לשבועות ��424

31

21

פתיחה

ספירת העומר

נאמר בתורה" :וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר

התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה ,עד ממחרת השבת השביעית

תספרו חמשים יום" .1וכן נאמר" :שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש

בקמה תחל לספר שבעה שבעות" .2בפסוקים אלו מצווה התורה לספור

מליל קציר העומר ,ארבעים ותשעה יום שהם שבעה שבועות.

ליל קציר העומר הוא מוצאי יום טוב ראשון של פסח ,בו היו יוצאים

וקוצרים שעורים ,ומביאים אותם לעזרה ,לאחר ההכנה הנדרשת היו

קולים את הגרגירים באש ,וטוחנים אותם היטב ,ומתוך הקמח לוקחים

כמות מסוימת ,3ולאחר ניפוי יסודי של הקמח ,4היו בוללים אותו בלוג

שמן ,ונותנים עליו קומץ לבונה .ולמחרת ביום ,בט"ז ניסן ,היה קרב על

המזבח ,תחילה היה הכהן מניפו ,ולאחר מכן לוקח ממנו קומץ ומקטיר

אותו על המזבח .לאחר שהקומץ הוקטר ,הותר לכל העם לאכול

מהתבואה החדשה.5

כאמור ,החל מליל קציר העומר מצווה התורה לספור שבעה שבועות.

בתום ימים אלו יחול חג השבועות ,כך שזמנו של חג השבועות איננו

קבוע מראש ,אלא תלוי בספירת העומר ,שאחר סיום ספירת שבעה

שבועות מגיע זמנו של חג השבועות ,ועל כן נקרא שמו חג השבועות.6

רבותינו גילו שגם קודם הציווי על ספירת העומר ,הייתה משמעות

לספירת הימים .שכן ,לאחר שהתבשרו ישראל על קבלת התורה בתום

חמישים יום מצאתם ממצרים ,מרוב חיבתם לתורה היו מונים וסופרים

)1ויקרא כג ,טו־טז.

)2דברים טז ,ט.

)3עשירית האיפה.

)4בשלוש עשרה נפות.

)5ראה בכ"ז רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז ה"ד ואילך.

)6ראה תשובות וביאורים בשו"ע סק"ז.

32

רמועה תריפס ימי

22

את הימים לרגע המיוחל – קבלת התורה .7כמו כן נאמר בזוהר הקדוש,

שבכדי לקבל את התורה ,היו ישראל צריכים להיטהר מטומאת מצרים,

ועל כן המתין להם הקב"ה שבעה שבועות כדי שיטהרו ויוכלו לקבל את

התורה.8

כמה הלכות מרומזות בפסוקי התורה על מצוות ספירת העומר .כך

למשל להלכה שספירת העומר צריכה להיאמר בעמידה מצאו רמז מן

הפסוק "מהחל חרמש בקמה תחל לספר" – "בקמה" כלומר ,בעמידה.9

כמו כן ,כיוון שבפסוק מוזכרת ספירת הימים ואף ספירת השבועות.

למדו חז"ל שבספירת העומר צריך להזכיר גם את חשבון הימים וגם את

חשבון השבועות.10

מצוות ספירת העומר הינה מצווה המוטלת על כל אחד ואחד מישראל,

לספור ארבעים ותשעה ימים .11ואף שבכל המצוות שבדיבור יש לנו כלל –

"שומע כעונה" ,ולכן ,יכול אדם לצאת ידי חובת הברכה על ספירת העומר

בשמיעת החזן ;12עם זאת לעניין הספירה עצמה ,כיוון שנאמר" :וספרתם

לכם" ,כתבו הפוסקים שצריך כל אדם לספור בעצמו בפיו .13ולעומתם היו

שאמרו שהשומע מאחר יוצא ידי חובתו כדין "שומע כעונה" .14ולכן בכדי

לחוש לכל הדעות ,יש להיזהר שכשמבררים מהי הספירה השייכת לאותו

היום לא יאמר המשיב את המספר של אותו היום שלא יצא ידי חובתו

בשמיעה ויוכל לספור בעצמו בפיו לכל הדעות.15

אודות מעמדה של מצוות ספירת העומר בזמן הזה נחלקו הראשונים.

יש שכתבו שגם כיום הינה מן התורה .16ולעומתם יש שכתבו שהיא

)7ראה ר"ן סוף פסחים; חינוך מצוה שו; שבלי הלקט רלו.

)8עפ"י זח"ג צז ,ב.

)9מנחות סו ,א; מדרש לקח טוב עה"פ וספרתם (ויקרא כג ,טו); הרי"ץ גיאת

ח"ב (ע' קח); רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ג; יראים השלם סוס"י רסא; רא"ש

פסחים פ"י סוס"י מא; טוש"ע ונ"כ או"ח סתפ"ט ס"א; שו"ע אדה"ז שם ס"ד.

)10מנחות סו ,א; טוש"ע ונ"כ ושו"ע אדמוה"ז ר"ס תפט.

)11מנחות סה ,ב .שו"ע אדמוה"ז ר"ס תפט.

)12שו"ת הרשב"א ח"א סי' קכו; וראה שו"ע אדמוה"ז סתפ"ט ס"א.

)13ראה לבוש או"ח ר"ס תפט; שו"ע אדמוה"ז שם ס"א.

)14ראה סוכה לח ,ב.

)15שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ב סי"ד.

)16רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד.

33

32

פרק א

הלכות ספירת העומר

הספירה

א .החל מליל שני של פסח ועד ערב שבועות ,מצות עשה על כל

איש מישראל לספור את ספירת העומר ;1בזמן שאין בית המקדש

קיים ,מצווה זו היא מדברי סופרים.2

ב .הספירה צריכה להיות בעמידה ,אך אם טעה וספר בישיבה

– יצא .3וזקן או חולה שקשה להם העמידה יכולים לספור בישיבה

לכתחילה.4

ג .קודם הברכה ,יש לדעת מהי הספירה של יום זה – 'שני ימים',

או 'שלושה ימים' וכדומה .כדי שידע על מה הוא מברך.5

ד .לאחר אמירת הברכה ,יש לכוון במחשבה את ה'ספירה' של

אותו הלילה – 'חסד שבחסד' או 'גבורה שבחסד' וכדומה ,וכן לכוון

תיבה אחת של מזמור "אלקים יחננו" ,אות אחת מפסוק "ישמחו"

ותיבה אחת של "אנא בכח" – השייכים לאותו יום.6

ה .כאשר השליח ציבור מברך ,ראוי לכוון שאינו רוצה לצאת ידי

חובה בברכתו.7

)1שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"א.

)2שו"ע אדה"ז שם ס"ב.

)3שו"ע אדה"ז שם ס"ד; ואסמכתא לדברים ,ממה שנאמר בתורה לגבי ספירת

העומר "מהחל חרמש בקמה" – אל תקרי בקמה אלא בקומה .ולכתחילה גם לא ישען על

שום דבר באופן שאם ינטל אותו דבר יוכל ליפול; דע"ת סי' תקפה ס"א.

)4ערוך השולחן סי' ח' ס"ג.

)5שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ט.

)6ע"פ סידור אדה"ז .בנוגע לכללות כוונה זו יש להעיר משיחת ש"פ תזו"מ מוצש"ק

תשל"ט( .שיחות קודש [מהדורה ישנה] עמ' .)624וראה בסה"ש תנש"א ח"א עמ' 453

הע' 48ושוה"ג .וראה בעיונים אות א'.

)7מכיוון ששומע כעונה .שו"ע אדה"ז סי' תפט סי"ב .אמנם אם לא כיוון כן ,יכול

34

א קרפ -רמועה תריפס תוכלה

33

ו .ניתן להתנות בתחילת ימי הספירה שמכוון שלא לצאת ידי

חובה כאשר שומע את הספירה ממישהו אחר ,אלא אם כן רוצה לצאת

ידי חובתו על ידי השמיעה ממנו.8

ז .מי שלא ספר באחד הימים ,אינו ממשיך לספור בברכה בשאר

הימים .לכן ראוי שהשליח ציבור יכוון להוציא בברכתו את אותם

שאינם מברכים והם יכוונו לצאת ידי חובתם בברכתו.

חיוב הנשים

ח .מעיקר הדין ,נשים פטורות מלספור ספירת העומר .אמנם יש

מקומות שהנשים קיבלו עליהם מצוה זו כחובה .9כמו־כן יכולות

הנשים לספור בברכה .10וכן הוא המנהג המקובל ,אשר הנשים מברכות

וסופרות.11

ט .אישה אינה מוציאה את האיש ידי חובתו בספירתה ובברכתה,12

וכן אינה יכולה להוציא את הקטן.13

חיוב הקטן

י .קטן או קטנה שהגיעו לחינוך [בגיל שש או שבע] ,מחנכים

אותם לספור ספירת העומר בכל יום ובברכה.14

לספור בברכה ,מאחר והשמיעה מהחזן משמשת את הציבור כדי לדעת מה לספור .והרי

זה כאילו מכוון במפורש שלא לצאת ידי חובתו בספירתו של החזן' – .דברי נחמי'ה' על

שו"ע אדה"ז שם סעיף יב אות ט'.

)8ספר "ספירת העומר" פ"ח סעיף ט"ז.

)9מג"א סי' תפט סוס"ק א .שו"ע אדה"ז שם ,ס"ב.

)10שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"ב" ,ואין חשש איסור במה שהן מברכות עליה אף שהן

פטורות ממנה".

)11ראה שיחת מוצש"ק תזו"מ ה'תשל"ט – שיחות קודש עמ' .624

)12פמ"ג א"א סק"א.

)13כיוון שהקטן מחוייב מדרבנן ואשה אף מדרבנן אינה חייבת ,נט"ג הלכות פסח

ח"ג פרק כד ס"ד.

)14ראה שע"ת סי' תפט ס"כ ,ככל מצוות דרבנן שמחנכים בהם קטנים משהגיעו

לגיל חינוך ,כגון ברכת המזון אפילו לא שבע – שו"ע אדה"ז סי' קפו ס"ג.

35

34

רמועה תריפס ימי

יא .הרוצה לחנך את ילדיו ל'ספירת העומר' ,ולספור יחד איתם

את הספירה של אותו היום .מותר לו לומר יחד איתם את ה'ספירה'

של אותו היום ,ויתכוון שלא לצאת ידי חובה ,ויכול לברך אחר כך על

הספירה כאשר מתפלל בבית הכנסת .15ומותר ללמד ילדים קטנים את

נוסח הברכות עם שם ה' ,כדי לחנכם בברכות.16

יב .קטן שלא ספר יום אחד – אינו יכול להמשיך לספור בברכה.17

אמנם ,יש המתירים לקטן לברך – ויש להתייעץ על כך עם רב מורה

הוראה.

יג .קטן יכול להוציא בברכתו קטן אחר או אישה – אם איננה

יכולה לברך לבדה ,18אך אינו יכול להוציא את הגדול .19

יד .קטן שהגיע לגיל מצוות באמצע ימי הספירה ,ממשיך

לספור בברכה.20

אונן

טו .אונן ,דהיינו אדם שנפטר אחד משבעת הקרובים שלו 21ועדיין

לא הובא הנפטר לקבורה – אסור לו לספור ספירת העומר .על כן,

אם היה אונן בלילה ,יספור ביום ללא ברכה ושאר הימים בברכה.22

ואם הוא אונן כל המעת לעת לא יספור באותו היום ,ויספור מיום

)15ע"פ שו"ע אדה"ז סי תפט סי"ב.

)16רמב"ם הלכות ברכות פ"א הט"ו; טושו"ע סי' רטו סעי' ג; שו"ע אדה"ז סי'

קסז סכ"ג.

)17כ"כ בספר ספירת העומר להרב צבי כהן ,פ"ב ס"י .אך אם הוא פחות מגיל 6־7

יכול להמשיך ולספור בברכה ,אך כשיגדיל יש ללמדו כתיקונו .נט"ג פכ"ד ס"ז וש"נ.

)18כף החיים סי' קפו סקי"א ,דשניהם חיובם מדרבנן.

)19פמ"ג שם.

)20ראה לקו"ש חל"ח ,עמ' 7ואילך; שיחת ו' תשרי תשל"ה – שיחו"ק עמ' .42

כמובן ,ההיתר של הקטן לברך אחר שנעשה בר מצוה – הוא בתנאי שלא החסיר ספירת

שום יום בשנה זו קודם שנעשה בר מצווה.

)21אב ,אם ,בן ,בת ,אח ,אחות ואשה או בעל.

)22על פי שו"ע אדה"ז סי' עא ס"א .וכ"כ בביאור הלכה סי' תפט ד"ה בלא.

36

א קרפ -רמועה תריפס תוכלה

35

הבא ואילך ללא ברכה .23ויש מתירין שיספור בלי ברכה – וכך בימים

הבאים יוכל להמשיך ולברך .24ולמעשה ,יש להתייעץ על כך עם רב

מורה הוראה.

זמנה

טז .לכתחילה מצוה מן המובחר לספור בתחילת הלילה 25מיד

אחר תפילת ערבית ,26קודם אמירת 'עלינו לשבח' .27ויש להשתדל

לספור לפני חצות הלילה .28לפיכך ראוי ונכון בימי ספירת העומר ,לא

לאחר את תפילת ערבית.29

יז .אם לא ספר בתחילת הלילה ,זמנה כל הלילה .כלומר מצאת

הכוכבים עד עלות השחר .30באם עבר עלות השחר וטרם ספר ,יספור

ללא ברכה .אך יכול להמשיך ולספור בשאר הימים בברכה.

יח .אם רגיל להתפלל תפילת ערבית במנין קבוע בשעה מאוחרת,

יכול להמשיך כמנהגו גם בימי הספירה .ולא יקדים לספור בתחילת

הלילה ,קודם התפילה – אלא יספור אחר התפילה.31

)23דרך החיים סי' קכה סט"ו .וכ"נ דעת אדה"ז ע"פ המובא בסי' עא ס"א לגבי

עניית אמן .ודלא כהפוסקים שכתבו לספור ללא ברכה או שאחר יוציאנו.

)24ראה בשו"ע אדה"ז סי' עא ס"א שהביא דעה החולקת ,אלא שכתב שנוהגים

לאסור – וראה אג"ק ח"ו עמ' קד שאין זה פסק גמור עיי"ש.

)25שו"ע אדה"ז סי' תפט ס"ג ,וגדולי הפוסקים כתבו להיזהר בזה מצד חביבה

מצוה בשעתה ועוד.

)26שו"ע אדה"ז שם סט"ז ,שהרי תפילת ערבית תדירה וקודמת לספירת העומר

שאינה תדירה ,ותדיר קודם.

)27סידור אדה"ז .מי שצריך לומר קדיש יתום ,ומתפלל ערבית בבית הכנסת שנוהגים

לומר עלינו ,קדיש יתום ,ואח"כ ספירת העומר ,יאמר קדיש לאחר הספירה ,ובאם בשום

אופן לא מסכימים ורוצים שיאמר קדיש אחר עלינו ,אפשר לומר גם אחר הספירה ,אם

מסתדר מצד מנהג המקום .אג"ק ח"ה ע' שיג .וראה בעיונים אות ב'.

)28ע"פ הגהת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לסידור אדה"ז .וראה התועדויות תשי"ז

ח"ב ,עמ' .336

)29כף החיים סי' תפט סקמ"ב ,וראה בעיונים אות ג'.

)30שו"ע אדה"ז סי' תפ"ט ס"ג.

)31שו"ת אגרות משה חלק או"ח סי' צט .ועיין באז נדברו ח"ו סי נב ,הובא בשו"ת

37

36

רמועה תריפס ימי

ספירה בציבור

יט .מעלה מיוחדת יש בספירת העומר בציבור ,ולכן אדם שבימות

השנה אינו מתפלל ערבית בציבור ,ראוי שישתדל בימי הספירה

להתפלל עם הציבור ,32מאחר וישנה מעלה גדולה בספירת העומר

בציבור.33

מלבד זאת ,כאשר מתפלל ביחיד יתכן וישכח לספור .אכן ,כאשר

מוכרח להתפלל ביחיד – יעשה לעצמו סימן שלא ישכח לספור .34כמו

כן ,אם ירא שמא ישכח לספור אחר התפילה ,יכול לספור – אחר צאת

הכוכבים – אפילו כאשר עומד לפני התפילה.35

כ .המתפלל במניין אשר נוהגים שם לספור ספירת העומר לאחר

אמירת "עלינו לשבח" ,יאמר "עלינו לשבח" עם הציבור ,ויספור

עמהם.36

כא .אם בא לבית הכנסת ומצא שהציבור כבר התפלל ערבית

ועומד לפני הספירה – לא יספור עמהם ,אלא יתפלל כדרכו ויספור את

הספירה לאחר שמו"ע.37

רבבות אפרים חלק או"ח ח"ב ,סי' קכט אות כח ,שאלו הנוהגים להתפלל קבוע בשעה

מאוחרת יותר כגון בישיבות ובכוללים ,מותרים גם בימי הספירה להתפלל בשעה זו.

)32מלבד המעלה שיש בתפילת הציבור ,ישנה מעלה ב'ספירת העומר' בציבור.

וכדלהלן.

)33סדר היום ,ענין ספירת העומר .מעלת ספירת העומר בציבור ,ברוב עם הדרת

מלך – הינה על דרך המנהג שהיה ב'קצירת העומר' בזמן שביהמ"ק היה קיים ,שהיתה

נעשית ברוב עם ובעסק גדול.

)34מורא באצבע לחיד"א ,סי' ז אות ריז.

)35דרך החיים פרק קכה אות ז.

)36ע"פ שער הכולל פמ"ט אות ז' (שהטעם שסופרים קודם עלינו הוא משום הקדיש

שאינו שייך ליחיד המתפלל במנין הנוהג אחרת) ,אג"ק כרך י"ט עמ' ת"ל (לגבי לדוד ה'

אורי) ,וראה בירורי מנהגים־מועדים עמ' .55

)37על אף שיש אומרים שיש לספור עם הציבור דווקא (ראה דרך החיים קכה אות

ח ,וכ"כ בילקוט מעם לועז ,וכ"כ בספר מועד לכל חי סי' ה סעי' יב ,ובשו"ת מנחת יצחק

ח"ט סי נו) אבל למנהגנו ,יש להקפיד על סדר התפילה ולא לדלג .ראה אג"ק חי"ח ע'

פ"א ועוד.

38

16

מבנה הספר

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי לימוד

דיני שביעית ומצוותיה באופן יסודי .מבנה הספר כולל בתוכו כמה חלקים

שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה את הלומד לידי

ידיעה בהירה ביסודות ההלכה ,ולהתמצאות רחבה בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות שביעית

שנת השמיטה עשירה במצוות ייחודיות ,אשר להן פרטים הלכתיים

רבים הנוגעים למעשה .בידיעת ההלכות כראוי ,ניתן לקיים את מצוות

שנת השמיטה כהלכתן; המעיין ימצא אפוא ליקוט מסודר הכתוב בצורה

מפורטת וברורה ,החל מימי ההכנה לשנת השמיטה ,דיני שביעית למעשה

בשנת השמיטה וההשלכות לתקופה שאחריה ,וכן מנהגי שנת הקהל על

פי הוראות כ״ק אד״ש מלך המשיח.

הקדמות להלכות

כדרכנו בספרי ״הלכה למעשה״ הקודמים ,גם בכרך זה נעשתה עבודה

גדולה וייחודית ,והיא ההקדמות להלכות .כך שמעבר להלכות הנצרכות

והדברים הנוגעים למעשה המובאים בכל ספרי ההלכות והליקוטים ,ניתן

דגש בספר זה על מאמר רבותינו ״לעולם ישלש אדם שנותיו . .שליש במשנה

ושליש בתלמוד״ .1היינו ,שאין להסתפק בלימוד ה׳משנה׳ – ההלכה ,אלא

יש ללמוד את ׳התלמוד׳ – שהם טעמי ההלכות ,ובכך ניתן להבין היטב את

ההלכה ,ואף קל יותר לזכור אותה ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני פירוט דיני השביעית

ומצוותיה ,המסבירה את יסודות ההלכה ,לצד ביאורי המצוות בתורה

)1קידושין ל ,א .והובא להלכה – רמב״ם הל׳ ת״ת פ״א הי״א־יב .טושו״ע יו״ד סרמ״ו ס״ד.

הל׳ ת״ת לאדה״ז רפ״ב ,ושם :״כי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין גופי ההלכות לאשורן״.

41

17

שבעל פה ,ועד לספרי הפוסקים האחרונים; וכמובן ,ביאורי רבותינו

נשיאינו בעניינים אלו.

מומלץ ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות על

ההקדמות ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל קיום

הלכות שנת השמיטה ,ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לעצמו,

לבני ביתו ,ועד לילדיו הקטנים – ועל ידי זה להגביר את שמירת הלכות

שביעית בהידור בביתו ובמשפחתו – כרצון ה׳ יתברך.

42

18

תוכן עניינים

מבוא

מבוא.

��25

חיזוק האמונה והביטחון בה׳ / 25מצות השמיטה – האפשרות

להשקיע ברוחניות / 26משמעותה של שנת השמיטה על פי

פנימיות העניינים / 27תכלית שש השנים / 28ברכת ה׳ / 29בין

שש השנים לשנה השביעית / 31שבת לה׳ / 32מצוות התלויות

בארץ / 33חישוב שנות השמיטה / 35לאחר חורבן בית שני / 37

חיובן של הנשים במצוות השמיטה / 39לימוד דיני השמיטה / 40

חיוב שביעית בזמן הזה / 41

מצות השמיטה -מקומה וזמנה

פרק א.

השמיטה בארץ ישראל ��45

דיני קרקע של נכרי בארץ ישראל / 54דין פירות נכרים / 55פירות

שיצאו ממקומם / 58גבולות הארץ ,עולי מצרים ועולי בבל / 59

קרקע של גוי בא״י / 61

פרק ב.

יבול שביעית ��63

ירקות / 64תבואה וקטניות / 66פירות האילן / 67

שמיטה בשדה ובגינה

פרק ג.

דיני שנה שישית��75

מכירת הקרקע לנכרי / 76נטיעת אילנות / 80זריעת תבואה

וירקות / 82הקדמת מלאכות לשנה שישית / 84ערב ראש

השנה / 84

43

תוכן עניינים

פרק ד.

19

עבודות האסורות והמותרות בשנת השמיטה��86

איסור קצירה ובצירה בשנת השמיטה / 86איסור זריעה

וזמירה / 86איסור נטיעה / 87איסור חרישה / 88מלאכות

האסורות בשביעית מדרבנן / 89אמירה לנכרי בשביעית / 90

זריעה ,נטיעה וגיזום / 93קצירה ובצירה / 95חרישה / 97מלאכות

האסורות מדברי סופרים / 97היתרים במלאכות האסורות

מד״ס / 106השקאה / 108דיני ניכוש וביעור עשבייה / 111לצורך

השנה השמינית / 112סיוע לחשוד על השביעית / 112סיוע

לגוי / 113

פרק ה.

צמחים בבית ובגינת נוי ��115

בשנה השישית / 115בשנה שביעית / 117תצרוכת מים בגינה

קטנה (ליטרים למ״ר ביום) / 118 :רווחי זמן להשקיית הגינה בקיץ

(ימים) / 118 :גיזום / 120דשא / 120ניקיון הגינה / 121פירות / 121

עציצים / 122גג הבית / 126דין הצומח בתוך הבית ובגינת נוי / 126

פרחי נוי / 126גינות משותפות / 127המשכיר ביתו / 128בשנה

שמינית / 128

פרק ו.

הפקר הפירות ��129

הפירות שמחויב להפקירם / 132גדר סביב השדה / 132

פרק ז.

ספיחים ��134

מנחת העומר בשביעית / 137ספיחים / 138במה יש איסור

ספיחים / 138דינם של הספיחים / 140

פרק ח.

סחורה בפירות שביעית��142

המוכר מעט מפירות שביעית / 143הבלעה והקפה / 146

פרק ט.

שמור ונעבד��148

נטע בשישית / 149עבד בשביעית / 149כלפי אחרים / 152סחורה

בפירות שביעית / 153

44

פרק י.

אוצר בית דין ��154

פרק יא.

דיני שנה שמינית��160

20

תוכן עניינים

שמיטה בבית

פרק יב.

צריכת פירות וירקות��165

אוצר בית דין / 166יבול שנה שישית ויבול חו״ל / 166יבול

נכרי / 167קטיפת פירות האילן בשדה ואכילתם / 169קניית פירות

מהקוטף מעט בשדה / 173בשנה שמינית / 173

פרק יג.

קדושת שביעית ��175

דמי שביעית / 176הוצאת פירות שביעית לחוץ לארץ / 176במה

יש קדושת שביעית / 177קדושת שביעית בדמי שביעית / 180למי

מותר לתת פירות שביעית / 182

פרק יד.

שימוש בדבר הקדוש בקדושת שביעית ��186

לאכלה ולא להפסד / 186שינוי דרך האכילה / 188תיבול / 190

ריסוק / 191סחיטה / 192כבישה / 193מרקחת / 193קילוף / 193

חיתוך / 194טעימה / 195שמן / 195לימון / 195דברים האסורים

מפני רוח רעה / 196ריח / 197מדידה ומשקל / 197ברית

מילה / 198כביסה / 198לאחר האכילה / 198השתמש בפירות

שלא כדין / 199מצוות בזרע הארץ / 199

פרק טו.

ביעור פירות שביעית��202

מצות ביעור / 204זמן הביעור / 207שיור ג׳ סעודות / 210

פרק טז.

ייצור ושוק העבודה��211

פרק יז.

שמיטה בחיי היום־יום ��213

הוספה בתורה ומצוות / 213תפילה / 214סעודה וברכת

המזון / 214חינוך / 215שונות / 216יחסי שכנים / 218אורח / 219

פרק יח.

שמיטה בשבת ובמועדים ��220

שבת / 220ראש השנה / 222חג הסוכות -סוכה / 222ארבעת

המינים / 223חנוכה / 226פורים / 226חג הפסח / 227ביעור

מעשרות / 228בשנה שמינית / 229

45

תוכן עניינים

21

שמיטת כספים ופרוזבול

פרק יט.

שמיטת כספים ��233

שמיטת כספים – זמנה ,מקומה וטעמיה / 234איסור תביעת החוב

מן הלווה / 236אלו חובות נשמטים / 239

פרק כ.

פרוזבול��243

מי צריך לעשות פרוזבול / 248זמן עשיית פרוזבול / 249אופן

עשיית פרוזבול / 250לא עשה פרוזבול / 252

שנת הקהל

פתיחה.

��255

מצות הקהל / 255חיזוק הדת / 256קיום מצות הקהל למעשה / 257

הקהל ע״י המלך / 261שנה שכולה ׳הקהל׳ / 262הקהל בזמן

הזה / 262מבצע הקהל / 265הטף במצות הקהל / 268

פרק כא .הקהל��272

הקהלת בני ישראל / 274הקהל בעצמו / 277נסיעה לרבי / 278

כרטיסי ״הקהל״ / 278חינוך / 279תורה / 279

פרק כב .הקהל במעגל השנה��281

חג הסוכות / 281שבת בראשית / 282חנוכה / 282חמישה עשר

בשבט / 282ברכת החמה / 283ראש חודש סיון / 283סיום

השנה / 283ראש השנה שלאחרי שנת הקהל / 284

מפתחות285�� .

רשימת הספרים ��306

46

25

חיזוק האמונה והביטחון בה׳

אודות שנת השמיטה נאמר בתורה :״כי תבואו אל הארץ אשר אני

נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה׳ . .שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור ,את

ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור שנת שבתון יהיה לארץ,

והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך

הגרים עמך ,ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול״.1

וכן נאמר :״והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל

חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך״.2

בנוסף למצות השביתה מעבודת הקרקע בשנת השמיטה ,ישנן מצוות

נוספות :הפקרת הפירות שצומחים בשמיטה ,וכן זהירות בפירות שביעית

כיוון שהם מקודשים לאכילה בלבד ,ואסור להפסידם או לסחור בהם .כמו

כן מצוה לשמוט חובות ,כלומר לוותר על החובות שלא שולמו.3

כיוון שניסיון קיום מצוות השמיטה הינו קשה מאוד ,שכן עיקר הפרנסה

היתה מעבודת האדמה ,וצוותה התורה שישבתו ממלאכת שדותיהם

שנה שלימה ,על כן דרשו חכמים על שומרי שביעית את הפסוק :״ברכו

ה׳ מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו״ .4מפני שמצווה זו

אינה כניסיון רגעי ,אלא נסיון המתמשך שנה שלימה ,יום אחר יום ,חודש

אחר חודש ,כשבעלי הקרקעות רואים את שדותיהם מופקרות ושעריהם

פרוצים ,ואילנותיהם מופקרים ופירותיהם נאכלים ,והם כובשים את יצרם

ושותקים ,5והכובש את יצרו נקרא ״גיבור״.6

)1ויקרא כה ,ב־ז.

)2שמות כג ,יא (וראה מורה נבוכים להרמב"ם ג ,לט ,שמפסוק זה למדים שטעמה של

מצות השמיטה היא "לחמלה על בני אדם").

)3כאמור" :וזה דבר השמיטה ,שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו ,לא יגושׂ את

רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'" (דברים טו ,ב).

)4תהלים קג ,כ.

)5ויק"ר פ"א ,א .תנחומא ויקרא א ,א.

)6אבות פ"ד מ"א.

47

26

אובמ

בטעם מצות השמיטה נאמר בגמרא :״אמר הקב״ה לישראל :זרעו שש

והשמיטו שבע ,כדי שתדעו שהארץ שלי היא״ .7מרוב העיסוק בעבודת

הארץ קיים חשש פן ירום לב האדם וישכח עול מלכותו ,8ועל כן משביתים

לשנה אחת את הארץ ,ובכך מראים שהיא שייכת לה׳.

טעמים נוספים נאמרו למצוה זו ,וכפי שכתב ה׳חינוך׳ :״כדי שיזכור

האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה

וסגולתה תוציא אותם ,כי יש אדון עליה ועל אדוניה״ .9כך ששנות השמיטה

מזכירות את ימי בריאת העולם ,והפקרת הפירות נועדה להזכיר שהקב״ה

הוא אדון הקרקע.

טעם נוסף כותב החינוך :״ועוד יש תועלת אחר נמצא בזה ,שיוסיף האדם

בטחון בשם ברוך הוא״ .10כלומר ,השמיטה נועדה לחזק את הביטחון בה׳

שיזמין לו פרנסה .וכפי שכותב הכלי יקר ,שכמו שמצינו בירידת המן שירד

מן שמספיק רק ליום אחד ״כדי שיהיו עיניהם נשואות אל ה׳ תמיד ויבטחו

בו תמיד ,כך ענין השמיטה שלא יעבדו האדמה כל שנה שביעית אין זרע

ואין קציר ויסמכו על הנס״.11

מצות השמיטה – האפשרות להשקיע ברוחניות

הספורנו כתב בטעם מצות השמיטה ״שתהיה כל השנה הבטלה

מעבודת האדמה – מוכנת לעבודתו ,כמו שכיון בשבת בראשית באמרו

שבת לה״א״ .12כך שהשמיטה נותנת זמן פנוי לעיסוק בעבודת ה׳ .13וכן

)7סנהדרין לט ,א.

)8רש"י שם ד"ה כדי שתדעו.

)9מצוה פד.

)10חינוך שם.

)11כלי יקר ויקרא כה ,ב .וראה לקו"ש ח"ב ע' ,547שמצות השמיטה היא עניין אלוקי

שלמעלה מדרכי הטבע ולמעלה מההיגיון האנושי ,ומביאה עמה תזכורת שהצלחתו תלויה

בעיקר בברכת ה' ,וכאשר יהודי ממלא את ציווי ה' – הוא מקבל ברכה ושפע למעלה מדרך

הטבע ,והשכר ניתן לא רק בעולם הבא ,אלא גם בעולם הזה.

)12ספורנו ויקרא כה ,ב .וכפי שנאמר בתנא דבי אליהו רבה (פ"א) לגבי שבת" :אמר

להן הקב"ה לישראל :בניי לא כך כתבתי לכם בתורתי (יהושע א ,ח)" :לא ימוש ספר התורה

הזה מפיך" ,אף על פי שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים יום השבת יעשה כולו תורה".

וראה טואו"ח סר"צ" :אמרה תורה לפני הקב"ה רבש"ע כשיכנסו ישראל לארץ זה רץ לכרמו

וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי ,אמר לה יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו שהם בטלים

ממלאכתם ויכולין לעסוק בך" .וראה שו"ע אדה"ז שם ס"ה.

)13וראה לקו"ש חי"ט ע' .603חכ"ד ע' ,314שבשנת השמיטה צריך להוסיף בלימוד

48

א קרפ -לארשי ץראב הטימשה

55

שאין קניין לגוי להפקיע את המצוות גם כאשר השביעית מדברי חכמים,

ולכן הפירות הגדלים בשדהו קדושים בקדושת שביעית ,ומצות השביעית

חלה עליהם ,ועל כן גוי שקנה קרקע בארץ ישראל ,אסור לישראל לעבוד

בקרקע זו .אמנם אין איסור ספיחים בצומח שם.35

דין פירות נכרים

נאמר ״והיתה שבת הארץ לכם לאכלה״ ,36ודרשו חכמים :״לכם ולא

לאחרים״ .37ומכאן נבעה המחלוקת בין הבית יוסף והמבי״ט לעניין קדושת

שביעית בפירות נכרים .לדעת מרן הבית יוסף 38אין שביעית נוהגת בפירות

נכרים ,שכן למדנו ש״לכם״ מוציא את הנכרים מקדושת הפירות .39אולם

דעת המבי״ט שחלה קדושת שביעית אף על פירות נכרים.40

יש שכתבו שלהנוהגים כדעת הבית יוסף – שאין קדושת שביעית

בפירות של נכרים – אין לכאורה כל איסור בסחורה ,ומכאן שאיסור סחורה

הוא על המוכר בלבד וממילא אין על הקונה שום איסור .ויש שכתבו שאף

)35רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ט .ונת' בתשובת הרמב"ם (נדפס בתשובות

הרמב"ם בלאו סי' קכח; פריימן סי' קלו).

)36ויקרא כה ,ו.

' )37ספרא' שם .רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פ"ה הי"ג.

)38בשו"ת אבקת רוכל סי' כד; כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פ"ד הכ"ט.

)39וכ"כ הרדב"ז על הרמב"ם שם .וכתב שם ,שאף שמדברי הרמב"ם משמע שאין קניין

לגוי בארץ ישראל להפקיעה מקדושתה ,שהרי כתב "גוי שקנה קרקע בארץ ישראל וזרעה

בשביעית ,פירותיה מותרין ,שלא גזרו על הספיחין אלא מפני עוברי עבירה ,והגויים אינם

מצווין על השביעית כדי שתחזור עליהם" – ולפי זה היה ראוי לנהוג קדושת שביעית בפירות

של נכרים – מכל מקום ,סמכו להקל על הסוברים שיש קניין לגוי להפקיעה מקדושתה ,כיוון

שהוא דרבנן ,שאנו סומכים על הגאונים הסוברים כרבי ששביעית בזמן הזה דרבנן (גיטין לו

ע"א).

)40שו"ת המבי"ט ח"א סי' שטו ,ח"ב סימן מה .וכן פסק בנו המהרי"ט (שו"ת מהרי"ט

ח"א סי' מג) .וכ"כ הר"ש סיריליאו (לירושלמי שביעית פ"ו ה"א) .ושם דייק זאת מל'

הרמב"ם (תרומות פ"א ה"י) שכתב שאע"פ שנלקחה הארץ מן הנכרי מקודש גם היום וחייב

בשביעית ובמעשרות "ופשוט הוא דאין כבוש הגויים כבוש" .וכן למד ממ"ש הרמב"ם

בהלכות שמיטה ויובל ספ"ד (לעניין ספיחין)" :גוי שקנה קרקע בא"י וזרעה בשביעית

פירותיה מותרין שלא גזרו על הספיחים אלא מפני עוברי עבירה והגויים אינן מצווין על

השביעית כדי שנגזור עליהם" .ומסכם הר"ש סיריליאו" :משמע דאין קולא בשדות גויים

אלא משום ספיחין ומשום דאין מצווין ,אבל לעניין קדושת הפירות בקדושתן הן עומדים

וחייבין לשמור בהן דיני מעשרות".

49

א קרפ -לארשי ץראב הטימשה

57

דיני קדושת שביעית ,ביעור פירות שביעית) בארץ ישראל 47מדברי

סופרים.48

אף על פי כן ,יש מהפוסקים שכתבו שבספק בדיני השמיטה עלינו

לנהוג לחומרא ,ולא אומרים בזה את הכלל "ספק דרבנן לקולא".49

ויש אומרים שגם בדיני השמיטה בזמן הזה יש להקל במקום ספק.50

ג .שמיטת כספים :מצות שמיטת כספים אינה תלויה בארץ ,והיא

נוהגת 51בין בארץ ובין בחו"ל.52

ד .עבודת ה' :התוכן הרוחני שבשנת השמיטה ,קדושתה והיותה

"שבת לה'" ,והדרישה להוסיף בלימוד התורה וכו' – הינם גם ליהודים

המתגוררים בחו"ל.53

ה .תוכן מצות השמיטה ,שהאדם יכיר "שהכל ברשות אדון

הכל" – 54פשוט שהכרה זו נצחית היא בכל זמן ובכל מקום ,גם כשאין

)47שגבולותיה נתפרשו בתורה – בפרשת מסעי לד ,ג־יב .וברש"י שם (פס' ב) :מן

הגבולין הללו ולפנים המצוות נוהגות .למעשה נחלקו הפוסקים כיצד יש לזהות את גבולות

הארץ – הן בגבול הצפוני והן בגבול הדרומי .ואכמ"ל ,ומעט יצוין להלן בהערות.

)48נסמן בלקו"ש ח"א ע' 273הערה .1ח"ז ע' 356הערה .10לעיל במבוא הערות ,87

.88וכ"ה להדיא ברמב"ם הל' שמיטה יובל פ"י ה"ט לפי נוסח ספרים מדויקים.

וראה פאת השלחן סכ"ג בית ישראל ס"ק כג .שו"ת בית הלוי ח"ג סי' א .מאמר מרדכי

ח"ה (תשע"ד) מאמרים סי' ב" .לאור ההלכה" ע' עט ואילך (בהוצאת תשס"ד – ע' קלא

ואילך).

)49שו"ת בית הלוי ח"ג סי' א אות ז (ע' יח) .שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' רב .וכ"כ החזו"א

בכ"מ ,שכיון שעיקר שמיטה מה"ת ,יש להחמיר בספק גם בזה"ז שאינה אלא מדרבנן.

וראה שערי צדק (שער מצות הארץ פ"י סי"ז .וציין לס' חרדים ושל"ה) שבני חו"ל

המסכנים בעצמם לבא בארץ הקודש עליהם ודאי חוב גמור להחמיר בכל מצוות התלויות

בארץ כדין המחמירים.

)50פאת השלחן ס"כ בית ישראל ס"ק נב .וע"פ מ"ש הש"ך (לגבי חלה) יו"ד סש"כ

סק"ב.

)51בזמן הזה – מדברי סופרים.

)52ספרי פרשת ראה טו ,ב .רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ט ה"ב־ג .שו"ע חו"מ סס"ז

ס"א .שו"ע אדה"ז חו"מ הל' הלואה סל"ד.

)53לקו"ש חי"ט ע' .613שיחת ח"י אלול תשל"ט (שיחות קודש תשל"ט ח"ג ע' .)674

ועוד.

)54חינוך מצוה שכח .וראה חינוך מצוה פד.

51

58

הנמזו המוקמ – הטימשה תוצמ

מצות השמיטה נוהגת מן התורה ,וגם לא בשנת השמיטה.55

בשנת השמיטה צריך להיות מאמץ מיוחד ,ככל היכולת ,להוספה

ממשית בכל הפעולות השייכות ליהדות ,תורה ומצוות ,הן בחיים

הפרטיים והן בחיי המשפחה ,והן בחיי הקהל.56

ו .נשים :גם נשים חייבות בכל דיני השמיטה.57

ז .ילדים :כל אדם מחויב לחנך את בניו ובנותיו למצוות ,ולמנוע

מהם לעבור על איסורים .ובכלל זה יש לחנכם לקיום כל דיני השמיטה.58

פירות שיצאו ממקומם

ח .פירות שצמחו בשנה שביעית בארץ ישראל – אסור להוציאם

לחו"ל ,59ואפילו אם דעתו להחזירם לארץ לפני זמן הביעור.60

אם עבר והוציא ,מותר לאכלם בחו"ל .61ויש אומרים שאסור

לאכלם בחו"ל.62

ט .ויש מי שאומר ,שלאחר הביעור 63מותר לכתחילה להוציאם

לחו"ל.64

י .פירות חו"ל שנכנסו לארץ מותר למכרם בתנאי שניכר שהם

מחו"ל .אם לא יודיע ללקוחות שפירות אלו הינם מחו"ל ,אסור למכרם

במידה או במשקל או במניין ,אלא באומד.65

)55לקו"ש חל"ד ע' .215

)56מכתב כללי ר"ח מרחשון תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז ח"א ע' .)459

)57חינוך מצוה פד .מצוה תעז .מנ"ח מצוה פד סק"א ,מצוה קיב ,ובמצוות עשה שמנה

הרמב"ן מצוה ה (בדפוסים חדשים הדפיסוהו במקומו במצוה ג).

)58ראה עוד להלן פרק י"ז סעיפים י"ג־י"ז.

)59רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ה הי"ג.

)60ראה שו"ת ציץ הקדש ח"א סי' טו אות ה.

ויש מתירים – ראה בארוכה בית רידב"ז (על פאה"ש) פ"ה ה"ח .ספר השמיטה

(טוקצינסקי) פ"ח [א] ס"ה .שביתת השדה (במהדורה המחודשת) ע' שלג.

)61שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' מב .וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ז הי"ב.

)62ראה שו"ת ציץ הקדש ח"א סי' טו אות ד .ועוד.

)63יבואר להלן פרק ט"ו.

)64שו"ע לשבת מהרידב"ז ,על פאה"ש פ"ה סי"ח.

)65רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ו ה"ה.

52

א קרפ -לארשי ץראב הטימשה

59

למעשה לא מקפידים על כך .יש אומרים ,שכיוון שכיום רוב

הפירות בשוק הינם של היתר אין חשש ;66ויש אומרים שכיוון שהדבר

ניכר למומחה ,די בכך.67

גבולות הארץ ,עולי מצרים ועולי בבל

יא .בשטח שבו החזיקו עולי בבל( 68שעלו לארץ ישראל אחרי

גלות בבל ,בתקופת בניית בית שני) נוהגים כל דיני השמיטה ,כנ"ל,

וגם איסור ספיחים;

ואילו בשטח שנכבש על ידי עולי מצרים בלבד ולא החזיקו בו

עולי בבל ,חלים איסורי העבודה בקרקע ובאילנות ,69וכן יש קדושת

שביעית בפירות הצומחים שם ,70אך אין איסור ספיחים בצומח שם

מאליו .71זרע שם באיסור – יש אומרים שאסור באכילה.72

הצומח שם 73בשנת השמיטה – ראוי להפריש ממנו תרומות

ומעשרות( 74ללא ברכה) :תרומה ,מעשר ראשון ,תרומת מעשר

)66ראה אמונת עתיך גליון 107ע' .83

)67חזו"א שביעית סי' יד ,יב.

)68להגדרת שטח זה ראה אנציקלופדי' תלמודית ח"ב ערך ארץ ישראל ע' רט־ריא,

ובנספח לערך ארץ ישראל שנדפס שם בסוף הכרך.

)69רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ו.

)70פיה"מ להרמב"ם שביעית פ"ו מ"א.

)71רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ו.

)72השמיטה כהלכתה (תשס"ז) פ"ב בביאור ע' מ.

)73בשונה מהצומח בשטח שכבשו עולי בבל ,שאין מפרישים ממנו תרומות ומעשרות

(שו"ע יו"ד סשל"א סי"ט .ושם לא נזכר על שטח עולי מצרים ,כנראה מפני שבזמנם לא

התגוררו ישראל בשטח זה ולא הייתה בכך כל נפק"מ) .וראה להלן פרק י"ד סעיפים פ'־פ"ג.

)74ע"פ רמב"ם הל' תרומות פ"א ה"ה .וכ"כ המל"מ (הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ז)

בשיטת הרמב"ם .פאת השולחן סי' כג ס"ק כ"ה כ"ז .תורת הארץ ח"ב ביאורים פ"ב אות כח.

מקדש דוד שביעית סי' א' .דבר השמיטה' דף מה ,ב.

ואף שלכאורה תמוה ,שהרי פירות אלו חייבים בהפקר ,והפקר פטור מן המעשר .ראה

בספרים הנ"ל שתירצו זאת באופנים שונים.

ובאמת יש שכתבו (חזו"א שביעית סי' ג ,כד .מעדני ארץ תרומות פ"א ה"ה .ועוד) מחמת

קושיא זו שלמעשה א"צ להפריש תרו"מ [באם אכן הפקירו ,ובאם לא הפקירו יתבאר להלן

פרק י"ד סעיף פ"ג].

ולמעשה ראוי להחמיר כפשטות הרמב"ם וכביאורי הפוסקים הקדמונים .ואכמ"ל.

53

12

מבנה הספר

הספר נכתב במתכונת ייחודית ,המאפשרת ללומד להגיע לידי מיצוי

לימוד הלכות החג באופן יסודי .מבנה הספר כולל בתוכו כמה חלקים

שונים המרכיבים ביחד תמונה שלימה ומקיפה ,המביאה את הלומד לידי

ידיעה בהירה ביסודות ההלכה וטעמי המנהגים ,ולהתמצאות רחבה

בפרטי ההלכה.

להלן יוצג מבנה הספר ותוכנו:

הלכות ומנהגים

חודש תשרי ה״מרובה במועדות״ – 1הלכותיו רבות ומגוונות .החל

ממנהגי חודש אלול וימי הסליחות ,מצוות שופר והלכותיה ,מנהגי עשרת

ימי תשובה ,דיני יום הכיפורים ,כללי בניית הסוכה והישיבה בה ,נטילת

ד׳ מינים ,מנהגי הושענא רבה ושמחת תורה ועד דיני הזכרת ושאלת

הגשמים .בתוך כך ,יש פרטים הלכתיים רבים הנוגעים לעצם המצווה –

ובידיעת ההלכה כראוי ,ניתן לקיים את המצוות הללו כהלכתן.

הקדמות להלכות

עבודה גדולה וייחודית נעשתה בספר זה – והיא ההקדמות להלכות.

דרכם של ספרי ה׳ליקוטים׳ להביא את ההלכות הנצרכות והדברים

הנוגעים למעשה .אך כבר אמרו רבותינו ״לעולם ישלש אדם שנותיו . .

שליש במשנה ושליש בתלמוד״ .2היינו ,שאין להסתפק בלימוד ה׳משנה׳

– ההלכה ,אלא יש ללמוד את ׳התלמוד׳ – שהם טעמי ההלכות .כך ניתן

להבין היטב את ההלכה ,לזכור אותה ,ולהתנהג לפי הדרכותיה כראוי.

)1כהלשון הידוע בשו״ע אדה״ז או״ח סתצ״ב ס״ב .ועוד.

)2קידושין ל ,א .והובא להלכה – רמב״ם הל׳ ת״ת פ״א הי״א־יב .טושו״ע יו״ד

סרמ״ו ס״ד .הל׳ ת״ת לאדה״ז רפ״ב ושם :״כי אם אינו יודע טעמי ההלכות אינו מבין

גופי ההלכות לאשורן״.

56

13

לשם מטרה זו ,נכתבה הקדמה מפורטת לפני כל חג ,המסבירה

את יסודות ההלכה – החל מתורה שבכתב ,ובהמשך – ביאורי המצווה

בתורה שבעל פה ,עד לספרי הפוסקים האחרונים .וכמובן ,ביאורי רבותינו

נשיאינו בעניינים אלו.

אף שדרכו של אדם לחפש את מבוקשו ללא מאמץ – ובאם ניתן להגיע

למטרה בדרך קלה ,הרי שכך אדם יבחר את דרכו .במקרה דנן ,מומלץ

ביותר לכל מי שנוטל את הספר ללמוד בו – לעבור ביסודיות על ההקדמות

ללימוד ההלכות .לימוד זה ייתן טעם וחיות מיוחדת בכל קיום הלכות החג,

ויאפשר ללומד להסביר את טעמי ההלכות לבני ביתו ולילדיו הקטנים –

דבר שיגביר את שמירת החג בהידור בביתו ובמשפחתו – כרצון ה׳ יתברך.

וכבר העידו רבים ,ובראשם רבנים ושלוחים ,על החיות המיוחדת שהוסיפו

ההקדמות ללמוד ההלכות בקרב בני קהילתם.

שאלות ותשובות

במהלך הספר צוינו מקורות ההלכה .כדרכה של תורה ,ישנן הלכות

אשר לא נפסקו באופן ברור בספרי ההלכה הקדמונים – ויש לברר מתוך

הכתובים ולהסיק את מסקנת ההלכה .בהלכות מעין אלו ישנם דיונים

ובירורים ארוכים ,על מנת להגיע למסקנת ההלכה הנכונה בסייעתא

דשמיא .אך למען ירוץ הקורא בספר ,בחרנו שלא להביא בגוף הספר את

הדיונים והפלפולים שישנם בהלכות שונות ,ואלו הובאו בחלקם ב׳עיונים׳

שבסוף הספר.

במהדורה זו נערך חלק זה מחדש בצורת שאלות ותשובות עם פיענוח

מראי המקומות ,וזאת בכדי להקל על המעיין ללמוד תשובות אלו בצורה

ברורה ,כשלצד בירור מעמיק תבוא המסקנה .במקרה שיש בו דיון ובירור

הלכתי – צויין בהערה ׳ראה בשאלות ותשובות׳ .כך יוכל הלומד לעיין

כשעתותיו בידו ,בדיון ההלכתי שסביב ההלכה ובמקורותיה.

קביעות שנים

חגי תשרי במשך השנים ,יכולים לחול בימים שונים בשבוע .בשנים אלו

משתנות ההלכות וכן יש הדרכות מיוחדות בהתאם לקביעות המסוימת.

על כן ,ייחדנו בספר זה פרקים העוסקים בהוראת ההנהגה לשנים אלו.

דבר המסייע לידיעת ההלכה בזמנים אלו באופן הברור ושווה לכל נפש.

57

14

תוכן ענינים

חודש אלול

פתיחה.

��25

חודש אלול / 25מנהגי חודש אלול / 27תכלה שנה וקללותיה / 28

סליחות / 28

פרק א.

חודש אלול ��32

ערב ראש חודש אלול / 32ראש חודש אלול / 32לדוד ה׳ אורי / 33

תקיעת שופר בחודש אלול / 34מנהגי חודש אלול / 36פרשת ׳כי

תבוא׳ / 38שבת מברכים / 39תאריכים חסידיים / 41

פרק ב.

ימי הסליחות��43

זמן אמירת הסליחות / 43הכנה לסליחות / 43סליחות

בציבור / 46ימי הסליחות / 46

ראש השנה

פתיחה.

��51

התרת נדרים / 51ערב ראש השנה / 51ראש השנה / 53שמותיו

של החג / 53אמירת תהלים / 55ליל ראש השנה / 55סעודת ליל

א׳ דראש השנה / 56תפלת ״אבינו מלכנו״ / 56קריאת התורה

וההפטרה בראש השנה / 57תקיעת שופר / 58השופר / 61

זמן התקיעות / 61ההכנה לתקיעות / 63הברכות / 65אחיזת

השופר / 65אופן התקיעות / 66תקיעות דמעומד / 67תפלת

מוסף של ראש השנה / 69התקיעות שלאחר תפלת מוסף / 72

תשליך / 72יום ב׳ של ראש השנה / 73יו״ט שחל במוצאי

שבת / 75

58

תוכן ענינים

פרק ג.

15

ערב ראש השנה ��77

סליחות / 77התרת נדרים / 78כתיבת פ״נ / 79קברי צדיקים / 80

פרוזבול / 82דינים ומנהגים נוספים / 83הכנות לחג / 84תפילת

מנחה / 85הדלקת נרות / 85

פרק ד.

עירוב תבשילין��87

סדר עירוב תבשילין / 87דינים שונים / 88

פרק ה.

ליל א׳ דראש השנה ��90

הנהגת היום / 90תפילת ערבית / 90סעודת יום־טוב / 92

פרק ו.

יום א׳ דראש השנה��97

תפילת שחרית / 97קריאת התורה / 99תפילת מוסף / 100

סעודת החג / 104שהחיינו / 104שינה / 104הכנה ליום ב׳ / 104

תשליך / 105

פרק ז.

דיני תקיעת שופר ��107

התקיעות / 110תקיעות מעומד / 113

התפילה / 113מבצע שופר / 113

פרק ח.

התקיעות

בסיום

יום ב׳ דראש השנה ��117

ליל ב׳ דראש השנה / 117הדלקת נרות / 117סעודת החג / 118יום

ב׳ דראש השנה / 119

פרק ט.

ר״ה שחל בימים חמישי ושישי ��121

יום רביעי – ערב ראש השנה / 121יום ב׳ דר״ה – ערב שבת / 121

שבת שובה – ג׳ תשרי / 122

פרק י.

ראש השנה שחל בשבת ��124

ערב שבת / 124ליל שבת / 124סעודת שבת וחג / 125שחרית / 125

קידוש / 126מנחה / 126תשליך / 126מוצאי שבת – ליל ב׳ דראש

השנה / 126יום ב׳ דראש השנה / 127

59

16

תוכן ענינים

עשרת ימי תשובה

פתיחה.

��131

עשרת ימי תשובה / 131צום גדליה / 132שבת שובה / 133

פרק יא.

עשרת ימי תשובה��135

הוספות בתפילה / 135דין השוכח / 136אבינו מלכנו / 136

ימי תשובה / 137שבת שובה / 138מוצאי שבת שובה / 138ו׳

תשרי / 139

פרק יב.

צום גדליה ��140

החייבים בתענית / 141התפילות / 142צדקה / 144דיבורי

כיבושין / 144

יום הכיפורים

פתיחה.

��147

מצוות היום / 147כפרות / 149תפלת שחרית של ערב יום

הכיפורים / 151סעודות ערב יום הכיפורים / 152התפייסות

ובקשת מחילה / 153מלקות / 154טבילה / 155צדקה / 155תפלת

מנחה / 155ברכת הבנים / 156מקרא קודש / 156נר החיים / 157

הדלקת נרות / 157מצות וידוי / 157איסור עשיית מלאכה

וחמשת העינויים / 159כל נדרי / 160ברכת ״שהחיינו״ ותפלת

ליל יום הכיפורים / 161נטילת הידיים וברכת שעשה לי כל צרכי

ביום הכיפורים / 161קריאת התורה וההפטרה ביום הכיפורים

בשחרית ובמנחה / 162יזכור / 164סדר עבודה / 166תפילת

נעילה / 168הבדלה / 172קידוש לבנה / 172מוצאי יום הכיפורים

וסעודת יו״ט / 172

פרק יג.

ערב יום הכיפורים ��174

כפרות / 174סדר היום / 177אכילה בערב יום הכיפורים / 178

מלקות ותפילת מנחה / 179סעודה מפסקת / 181הדלקת

נרות / 182קודם החג / 183

60

תוכן ענינים

פרק יד.

17

דיני העינוי ביום הכיפורים ��185

חמישה עינוים / 185אכילה ושתיה / 185אכילת חולה / 187

אכילה בשיעורים / 189תרופות / 191רחיצה / 192נעילת

הסנדל / 193

פרק טו.

ליל יום הכיפורים ��194

תפילת ׳כל נדרי׳ / 194תפילת ערבית / 195איסור עשיית

מלאכה / 195קריאת שמע שעל המטה / 195

פרק טז.

יום הכיפורים ��196

מצוות היום / 197שחרית / 197קריאת התורה / 197הזכרת

נשמות / 198תפילת מוסף / 199הפסקה / 200תפילת מנחה / 201

תפילת נעילה / 202

פרק יז.

מוצאי יום הכיפורים ��204

תפילת ערבית / 204הנהגות מוצאי יוהכ״פ / 204הבדלה / 205

קידוש לבנה / 206סעודה חשובה / 206עשיית הסוכה / 207י״א

תשרי / 207

פרק יח.

יום הכיפורים שחל בשבת ��208

ערב שבת – ערב יום הכפורים / 208התפילות / 208הבדלה / 209

חג הסוכות

פתיחה.

��213

שמותיו של החג / 213מצות הסוכה וטעמה / 214הלכות הסוכה

הנלמדים ממדרש הפסוקים / 217עשיית הסוכה וברכתה / 219

נויי סוכה ומנהג חב״ד בזה / 219מצות ישיבה בסוכה / 221

שינה בסוכה / 222קרבנות החג / 223אושפיזין / 224שמחת

בית השואבה / 225מצות נטילת ארבעת המינים / 230ההלכות

לגבי דברים המעכבים שנלמדו ממדרש הפסוקים / 233אתרוג

קאלאבריא / 236מצות נטילת לולב וזמנה / 237נטילת הלולב

והנענועים / 238אופן הנענועים / 239הנענועים בהלל / 240חול

61

תוכן ענינים

18

המועד / 241הושענא רבה / 243תיקון ליל הושענא רבה / 245

הקפות – הושענות / 245הסרת הכריכות העליונות מהלולב / 246

זקיפת ונטילת הערבה במקדש ,ונטילתה וחבטתה בזמן הזה / 247

פרק יט.

בניית הסוכה��250

מקום הסוכה / 251הרצפה / 253סדר הבנייה / 253גודל

הסוכה / 254הדפנות / 255סכך / 260הנחת הסכך על דבר הפסול

לסיכוך / 263כיסוי הסכך / 264נוי סוכה / 265פירוק הסוכה / 265

פרק כ.

ארבעת המינים ��266

לולב / 266הדס / 269ערבה / 270אתרוג / 272יתר דיני ד׳

מינים / 273אגידת ד׳ מינים / 275

פרק כא .ערב חג הסוכות��277

הדלקת נרות / 279

פרק כב .הישיבה בסוכה��281

הפטורים מן הסוכה / 284ברכת ״לישב בסוכה״ / 285זמן

הברכה / 286כבוד הסוכה / 287

פרק כג.

ליל א׳ דחג הסוכות��288

תפילת ערבית / 288סעודת יום טוב / 288אושפיזין / 291ברכת

המזון / 291שמחת בית השואבה / 292

פרק כד .שמחת יום טוב ועונג יום טוב��293

שתיית יין / 293אכילת בשר / 294זהירות מקלות ראש / 294

הזמנת אורחים / 295

פרק כה .נטילת לולב ��296

זמן הנטילה / 296לולב השאול / 296סדר נטילת הלולב / 298

מבצע ד׳ מינים / 301

פרק כו.

יום א׳ דחג הסוכות ��302

אמירת הלל / 302הושענות / 304קריאת התורה / 306מוסף / 307

שהחיינו / 307סעודת יום טוב / 308מוצאי יום טוב / 308

62

תוכן ענינים

פרק כז.

19

יום טוב של סוכות שחל בשבת ��310

ערב שבת / 310ליל שבת / 310סעודת שבת וחג / 311שחרית / 311

קידוש / 312מנחה / 312מוצאי שבת – ליל א׳ דחוה״מ – בארץ

ישראל / 312מוצאי שבת – ליל ב׳ דיו״ט – בחו״ל / 312

פרק כח .יום ב׳ דחג הסוכות – בחו״ל ��314

פרק כט .חול המועד ��316

תפילת שחרית / 317דין השוכח ׳יעלה ויבא׳ בתפילות חול

המועד / 317קריאת התורה ותפילת מוסף / 319סעודות חול

המועד / 321שמחות ואירועים בחול המועד / 321

פרק ל.

דיני מלאכה בחול המועד ��323

איסור עשיית מלאכה בחול המועד / 323היתר עשיית מלאכה

בחול המועד / 324תיקון הגוף / 326כיבוס וטיפול בבגדים / 328

עבודה ומסחר בחול המועד / 329תיקונים בחול המועד / 331

כתיבה בחול המועד / 333

פרק לא .שבת חול המועד ��336

ערב שבת / 336ליל שבת / 337סעודת שבת / 337תפילת

שחרית / 338סעודת שבת / 339מנחה / 339מוצאי שבת / 340

פרק לב .ליל הושענא רבה��341

שמחת בית השואבה / 341אמירת חומש דברים / 341אמירת

תהלים / 341תפוח בדבש / 342קריאת שמע שעל המטה / 343

עלות השחר / 343איסור אכילה / 343קריאת שמע של

שחרית / 344

פרק לג.

יום הושענא רבה ��345

הוספה בצדקה / 345׳הושענות׳ / 345תפילת שחרית / 345הלולב

והערבות לאחר החג / 348סעודת יו״ט / 348שנים מקרא / 349

פרידה מהסוכה / 349

63

תוכן ענינים

20

שמיני עצרת ושמחת תורה

פתיחה.

��353

שמיני עצרת ומעמדו / 353תפלת גשם / 356״תהלוכה״ / 357

ההקפות / 357קריאת התורה בשמחת תורה / 359הקפות

שניות / 360

פרק לד .שמחת תורה ��361

ערב החג / 361הדלקת נרות / 361השמחה בשמיני עצרת ושמחת

תורה / 363תהלוכה / 363תפילת מעריב / 364קידוש / 364

גזירת המשקה / 364סדר הקפות / 365סעודת יום טוב / 366

שחרית / 367קריאת התורה / 367הזכרת נשמות / 370תפילת

מוסף / 371שיעורי חת״ת / 372התוועדות / 372מוצאי שמחת

תורה / 372הקפות שניות / 373

פרק לה .שמחת תורה שחל בשבת – בארץ ישראל ��374

ערב שבת / 374ליל שבת / 374קריאת התורה / 375קידוש / 375

מנחה / 375

פרק לו.

שמיני עצרת – בחו״ל��376

פרק לז.

שמע״צ ושמח״ת שחלים בימים ד׳ ה׳ בחו״ל��379

יום רביעי – ערב יום טוב / 379יום חמישי – שמע״צ / 379יום שישי

– שמחת תורה ,ערב שבת / 379שבת קודש – איסרו חג / 380

פרק לח .שבת בראשית – שבת מברכים��381

ברכת החודש / 381

פרק לט .דיני שאלת המטר ��382

זמן השאלה בארץ ישראל ובחוץ לארץ / 382דין הטועה / 384

64

תוכן ענינים

21

הוספות

הוספה א.

הלכות שליח ציבור��391

מינוי שליח ציבור / 391שליח ציבור אבל

לתפילה / 392נתינת שכר לשליח ציבור / 392

הוספה ב.

/ 392הכנה

שאלות ותשובות��394

394

א התרת נדרים בעדה שלמה

395

ב עניית אמן בקידוש אחר שהחיינו של הבעל

396

ג תקיעת שופר כשאין אפשרות לתקוע ל׳ קולות

398

ד יולדת שאינה מניקה ,חיובה בצום גדליה

ה כפרות באשמורת כשהשחיטה אחר עלות השחר 400

400

ו ברכת ׳על כיסוי הדם׳ כשלא נבדקו הסימנים

401

ז הבונה סוכתו במקום שידוע לו שיגרם לו צער

403

ח שיעור התנודה הפוסל את דופן הסוכה

405

ט שיחת חולין בתוך הסוכה

406

י פרטי דינים בעניין הקנאת ד׳ מינים לקטן

יא שכח לשאול מטר במנחה בערב שבת ונזכר בלילה 420

הוספה ג.

מפתחות.

65

תרשימים מסכמים��422

תרשים א.

הלכות תקיעת שופר למעשה��422

תרשים ב.

מדריך לקניית ד׳ מינים למנהג חב״ד ��426

תרשים ג.

דין אמירת ״ותן טל ומטר״ ��428

��430

25

פתיחה

חודש אלול

ימי חודש אלול 1מסוגלים הם במיוחד לתשובה ,2שכן מצינו שבימים

אלו התרצה ה׳ למחול לישראל על חטא העגל ארבעים יום לאחר מתן

תורה :בשעת החטא התעורר חרון אף מלמעלה על כך ,משה רבינו העתיר

בתפילה והזכיר זכות אבות והצליח לעכב את העונש .אולם גם לאחר רדתו

מההר ושבירת הלוחות ,עדיין היה על משה רבינו להמליץ טוב על ישראל,

ולכך שב ועלה להר סיני .היה זה בראש חודש אלול 3בו החל משה רבינו

בסדר של תפלות ובקשת סליחה ורחמים ,עד שביום הכיפורים נתקבלה

תשובתם של ישראל לגמרי ,וירד משה לתת לישראל את הלוחות השניים

ולבשר להם כי ה׳ יתברך סלח להם .כך שארבעים הימים שמתחילת חודש

אלול ועד יום הכיפורים הם הימים המסוגלים ביותר לתשובה 4ולחשבון

נפש.5

)1וראה לקו״ש חי״ט ע׳ 158שהאווירה של עבודת של ימי אלול מתחילה כבר

משבת מבה״ח אלול ,ולמעשה עוד קודם לכן – החל מחמשה עשר במנחם אב בו

מאחלים איש לרעהו ״כתיבה וחתימה טובה״ (וראה סה״ש תנש״א ח״ב ע׳ 770והערה

33שם .ועוד).

)2וכידוע ביאורו של רבנו הזקן במאמרו ד״ה ״אני לדודי ודודי לי ראשי־תיבות

אלול״ – שעניינו של חודש אלול ״יובן על־פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין

אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ,ואז רשאין (ויכולים – ראה סה״מ ה׳ש״ת ע׳

)167כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו ,והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה

פנים שוחקות לכולם . .וכך העניין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו

יתברך בשדה . .שהוא עניין הארת י״ג מדות״ (לקו״ת ראה לב ,ב).

)3וראה התוועדויות תשמ״ב ח״ד ע׳ 2103ואילך.

)4ראה טואו״ח ונו״כ סתקפ״א; וביחוד בי״ב הימים מח״י אלול עד ראש השנה,

שהם כנגד י״ב חדשי השנה ,יום לחודש יום לחודש ,שבימים אלה ניתן לתקן ולהשלים

את כל י״ב חדשי השנה (ראה סה״ש תש״ג ע׳ ,177וע׳ ;)179והוסיף ע״כ הרבי וגילה

שתאריכי החודש של אלול החל מ־א׳ אלול ,בכל אחד מהם פועלים על כל ימים אלו

בחדשי השנה שחלפה .ועד ליום כ״ט באלול שמתקן את כל ימי כ״ט ואף ימי ל׳ בשנה

החולפת (ראה סה״ש תשמ״ט ח״ב ע׳ .)666

)5ראה לקו״ש חי״ד ע׳ .267ועוד.

66

26

לולא שדוח

בהזדמנויות רבות הזכיר הרבי כי העבודה הרוחנית של חודש אלול

מרומזת בראשי התיבות של שם החודש .6ראשי התיבות ״אלול״ רומזים

לכמה פסוקים ,שכל אחד מהם מציין סוג מיוחד בעבודת ה׳ השייך לחודש

אלול; עבודת התשובה העומדת בגולת הכותרת של חודש זה ,מרומזת

בפסוק :״ומל ה׳ אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך״ .7משמעותה של מילת

הלב המוזכרת בפסוק זה היא – הסרת ה״ערלה״ המסתירה את האהבה

הטבעית שבין יהודי לה׳ .וזאת פועלים ע״י התשובה.

אחרי שהאדם ״מל״ את אוטם לבו ופותח את נפשו לעבודת ה׳ ,מגיע

שלב הירידה לפרטים .עבודה זו מתחלקת לשלושת העמודים :תורה,

עבודת התפילה וגמילות חסדים.8

לימוד התורה מרומז בפסוק העוסק במצות הצבת ערי המקלט ,שאף

הוא יוצר את ראשי התיבות של ״אלול״ :״והאלקים אנה לידו ושמתי לך

מקום אשר ינוס שמה״ .9שכן התורה אף היא משמשת כ״מקלט״ ,ומגינה

על האדם מפני יצר הרע ,כפי שאמרו חכמים :״דברי תורה קולטים״.10

עבודת התפילה 11מרומזת בפסוק ״אני לדודי ודודי לי״ .12משום שתפילה

היא ההתקשרות בין האדם לקב״ה ,מתוך אהבת ה׳ .קשר זה של אהבה

מתבטא בפסוק זה ,שמציין את ההתחברות בין ״אני״ – האדם ,ל״דודי״

– הקב״ה .גמילות החסדים,מרומזת אף היא בפסוק שראשי התיבות שלו –

״אלול״ :״איש לרעהו ומתנות לאביונים״.13

משום כך בחודש אלול צריך האדם להתחזק בתורה ,בתפילה

ובגמילות חסדים ,לתקן את כל הדורש תיקון בתחומים האלה ,ובכך

)6ראה אלף למטה סתקפ״א סק״א.

)7דברים ל ,ו.

)8אבות פ״א מ״ב.

)9שמות כא ,יג.

)10מכות י ,א .וראה אור התורה דברים ע׳ א׳תיד ואילך.

)11להעיר מהוראת הבעש״ט ששמע ממורו לומר החל מיום ב׳ של ראש חודש

אלול שלושה פרקי תהלים בכל יום ,וביום־הכיפורים אומרים שלושים ושישה

פרקים ,כך שמסיימים אחר נעילה (היום יום א׳ אלול).

)12שיר השירים ו ,ג.

)13אסתר ט ,כב .וראה לקו״ש חל״ד ע׳ 90על כך שהצירוף של שם הוי׳ שמאיר

בחודש אלול עולה מסופי התיבות של הפסוק :״וצדקה תהיה לנו כי״ (דברים ו ,כה.

ראה מ״ח מס׳ אלול פ״א מ״ד).

67

32

פרק א

חודש אלול

ערב ראש חודש אלול

א .ערב ראש חודש נקרא "יום כיפור קטן" לפי שבו מתכפרים

עוונות כל החודש ,1ועל כן יש הנוהגים להתענות ולומר בו סליחות,

ואין מנהגנו כן .2אך מן הראוי להוסיף בו בתורה עבודה וגמ"ח,3

ולנצלו לחשבון נפש על החודש החולף.4

ב .ערב ר"ח אלול שחל בשבת :כאשר חל ראש חודש אלול ביום

ראשון וביום שני ,ושבת היא ערב ראש חודש – מפטירים בשבת זו

"עניה סוערה" ,5ומוסיפים בסופה פסוק ראשון ואחרון של הפטרת

"מחר חודש".6

ראש חודש אלול

ג .ר"ח אלול שחל בשבת :כאשר חל יום א' דראש חודש אלול

בשבת (פרשת ראה) מפטירים את הפטרת שבת ראש חודש ("השמים

כסאי") ולא "עניה סוערה" ,מפני שגם בה יש מנחמת ירושלים.7

לאחר סיום הפטרת "השמים כסאי" מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של

)1פר"ח סתי"ז .וע"ע לקו"ש חל"ב ע' .251

)2ומי שעובד כשכיר ,וישנו חשש שהתענית תשפיע על תפקודו בעבודה – אסור

לו לצום גם אם רוצה בכך (ראה שו"ע חו"מ סשל"ג ס"ה) ,וק"ו מלמדים וכדומה (ראה

ספר חסידים סי' תריז).

)3שיחות קודש תשל"ו ח"ב ע' .663

)4סה"ש תשמ"ט ח"א ע' .312

)5רמ"א סתכ"ה ס"ג.

)6ספר המנהגים ע' ,33ע' .54

)7רמ"א סתכ"ה ס"א .ט"ז שם סק"ב.

68

א קרפ -לולא שדוח

33

הפטרת "מחר חודש""( 8ויאמר לו יהונתן"" ,ויאמר יהונתן לדוד לך

לשלום").

לאחר מכן ,בשבת פרשת כי־תצא (י"ד אלול) – בה מפטירים "רני

עקרה" – משלימים ומוסיפים גם את הפטרת "עניה סוערה" (הסמוכה

לה בתנ"ך).9

ד .טעה ואמר בשבת ראש־חודש "עניה סוערה" :אם נזכר לפני

שברך הברכות שלאחרי ההפטרה – יאמר גם "השמים כסאי" ויברך

לאחריה .אם לא נזכר עד לאחר שברך 10יאמר אח"כ השמים כסאי

בלא ברכות.11

לדוד ה׳ אורי

ה .בימי חודש אלול וחגי תשרי נוהגים לומר בתפילות שחרית

ומנחה מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" .12מנהגנו להתחיל לאומרו כבר

ביום הראשון של ראש חודש אלול (ל' מנחם אב) ,13ולאומרו בכל יום

עד הושענא רבה (כולל מנחת הושענא רבה).14

ו .בשחרית אומרים "לדוד ה' אורי" אחרי "שיר של יום" (בראש

חודש – אחרי "ברכי נפשי").

אין אומרים קדיש בין אמירת "שיר של יום" לאמירת "לדוד ה'".15

ז .במנחה אומרים "לדוד ה' אורי" לפני "עלינו לשבח" .אין

אומרים קדיש בין "לדוד ה'" ל"עלינו".

)8כמנהגנו בכל א' דראש חודש החל בשבת ,ספר המנהגים ע' .33אגרות קודש

ח"ה ע' קח.

)9מג"א סתכ"ה סק"א .ספר המנהגים ע' ,33ע' .54

)10ומסתבר שהוא הדין אם התחיל בברכה (וכבר הזכיר שם ה') – יסיים הברכות

ויאמר לאחריהן "השמים כסאי" .אמנם אם עדיין לא הזכיר שם ה' בברכה – יפסיק ,יקרא

הפטרת "השמים כסאי" ,ויברך לאחריה.

)11קצשו"ע סקכ"ח ס"ד.

)12סידור אדה"ז .מט"א סתקפ"א ס"ו .וראה לעיל בפתיחה.

)13ספר המנהגים ע' ,17ע' .53

)14סידור אדה"ז .ספר המנהגים ע' .17

)15אגרות קודש ח"י ע' דש .שיחת אחש"פ תשי"ט (תורת מנחם חכ"ה ע' .)231

69

34

לולא שדוח

ח .המתפלל תפילת מנחה במנין שבו נוהגים לומר "לדוד ה'"

אחרי "עלינו לשבח" – יאמר "עלינו" עם הציבור ,16ואחר כך "לדוד

ה'" ,ואחר כך יאמר שוב "עלינו".17

תקיעת שופר בחודש אלול

ט .נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלול כדי לעורר את העם

לתשובה ,18ומתחילים לתקוע ביום ב' דראש חודש אלול – יום א'

אלול.19

י .ביום א' דראש חודש אין תוקעים בציבור ,אך נוהגים לתקוע בו

בכדי להתלמד.20

יא .תוקעים בכל יום חול במהלך החודש חוץ מערב ראש השנה.

בערב ראש השנה לא תוקעים.21

יב .סדר התקיעות :סדר התקיעות של חודש אלול הוא :תקיעה

שברים תרועה תקיעה ,תקיעה שברים תקיעה ,תקיעה תרועה תקיעה.22

יג .התקיעות שתוקעים בחודש אלול יש בהם עניני התקיעות

של ראש השנה ,23על כן ראוי להקפיד בהם שיהיו כפי דיני התקיעות

שבראש השנה.24

)16טעם הדבר ,מאחר ויש לומר "עלינו" עם הציבור (קצות השלחן סי"ג ס"ו).

)17שלחן מנחם ח"א ע' ערב.

)18ראה לעיל בפתיחה.

)19ספר המנהגים ע' ,53וכהכרעת המג"א סתקפ"א סק"ב .והוא מתקנת חז"ל

כמבואר ברא"ש סוף ר"ה ("התקינו חכמים שיהו תוקעין בראש חודש אלול בכל שנה

ושנה") ובטור סתקפ"א.

)20ספר המנהגים ע' ,53ועיין לקו"ש חל"ד עמוד 95ביאור נפלא בפירוש "תוקעים

להתלמד".

)21שבו אין לתקוע אפילו בביתו כדי להתלמד ,אלא בחדר סגור .כמבואר בהשלמה

לשו"ע אדה"ז לבעל הדברי נחמי'.

ראה לעיל בפתיחה.

)22ספר המנהגים ע' .53וראה סה"מ מלוקט ח"ג ד"ה אני לדודי תשל"ב ס"ט.

)23סה"מ מלוקט ח"ג ד"ה אני לדודי תשל"ב ס"ט.

)24אמנם ,כיון שמקור תקיעה זו הוא ממנהג בלבד ,הרי בדיעבד אין קפידא אם לא

70

א קרפ -לולא שדוח

35

יד .אין צריך לעמוד בשעת התקיעות .25אך מי שיכול בקלות ראוי

שישתדל לעמוד.26

טו .זמן התקיעות :זמן התקיעות בחודש אלול הוא לאחר תפילת

שחרית .27אם מסיבה כל שהיא לא תקעו לאחרי תפילת שחרית –

יתקעו לאחר תפילת המנחה.28

טז .גם המתפלל ביחידות 29ישתדל לשמוע תקיעת שופר.30

יז .יש אומרים שאין ראוי לתקוע בלילה בשופר ,אפילו בכדי

להתלמד.31

יח .מבצע שופר :יש לזכות בתקיעת שופר בחודש אלול – הן

את החיילים המשרתים בצבא והן את שאר היהודים הנמצאים בכל

מקום .32יש להסביר לנוכחים את משמעות תקיעת השופר ,שכשם

שבהכתרת מלך רגיל תוקעים בשופר כך גם התקיעה בשופר מהווה

הכנה לקבלת מלכות הקב"ה על העולם כולו.33

דייק בכל הפרטים .ראה ריטב"א ר"ה כו ,א בנוגע לתקיעת שופר של מוצאי יוהכ"פ.

וראה מ"ש ע"ז בשו"ת שבט הקהתי ח"ג סי' קפג אות ד.

)25שו"ת שבט הקהתי ח"ג סי' קפג אות ג.

)26נטעי גבריאל ר"ה פ"ד ס"ה .וראה רץ כצבי – ירח האיתנים סי' א .וכן הוא מנהג

הרבי.

)27רמ"א סתקפ"א ס"א.

)28ראה שיחת יום ג' דסליחות תנש"א (התוועדויות תנש"א ח"ד ע' .)314

)29ראה שו"ע אדה"ז ס"צ סעיפים י ,יא ,יז.

)30בציץ אליעזר חי"ב סמ"ח כתב אשר תקנת תק"ש בחודש אלול נתקנה רק

בציבור ,אכן יש מן הפוסקים (שו"ת שיח יצחק סרס"ד ,ועוד) שכתבו שיש ענין שגם

היחיד ישמע תק"ש ,וכן הוא מנהג הרבי (הובא בנט"ג ר"ה פ"ד הערה יד).

)31ערוך השולחן סתקפ"א סי"ב .מועד לכל חי סי"א סנ"א .מעבר יבק 'עתר ענן

הקטורת' פ"ד .אמנם יש שהקילו בכך ,ראה קצה המטה סקי"ט .ובא"ז (סק"ב) וא"ר

(סק"ג) בסי' תקפא שבפראג נהגו לתקוע בערבית.

)32וכן שהילדים בבתי הספר ישמעו תקיעת שופר מדי יום – הוראה שנתקבלה ע"י

המזכירות ,מנ"א תשמ"א.

)33שיחת ר"ח אלול תשל"ה (שיחות קודש תשל"ה ח"ב ע' .)444

71

36

לולא שדוח

מנהגי חודש אלול

יט .ימי תשובה :הימים אשר מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים

הינם ימי רחמים ורצון ,ומסוגלים לתשובה יותר מכל השנה .על כן

צריך כל אדם לפשפש במעשיו ,ואם ימצא דברים שצריכים תיקון –

ישוב ויתקנם.34

כ .כתיבה וחתימה טובה :מנהג ישראל לברך איש את רעהו

בברכת 'כתיבה וחתימה טובה' החל מראש חודש אלול ,ונהגו להוסיף

גם במכתבים ברכה זו .35ונוהגים להקדים כבר מחמשה עשר באב.36

כא .בדיקת תפילין ומזוזות :אנשי מעשה נוהגים בחודש אלול

לבדוק את התפילין והמזוזות שלהם ,ואם נמצא בהם דבר הצריך

תיקון ,יתקנוהו .37ונכון ביותר שכל אחד ישתדל לפרסם זאת בכל

מקום שידו מגעת.38

כב .מי שבדק את התפילין או המזוזות בחודשים הסמוכים לחודש

אלול ,אינו צריך לחזור ולבדוק בחודש זה.39

כג .כמו כן ,מי שחושש אשר לא יספיק לבדוק את התפילין

והמזוזות בחודש אלול ,עקב הביקוש הרב שיש אצל הבודקים

והמגיהים – יכול לשולחם לבדיקה גם בימים הסמוכים לחודש אלול,

ואין צריך להמתין לחודש אלול דווקא.

כד .הוספה בצדקה :מנהג ישראל להרבות בצדקה בחודש אלול,40

בכדי שגם מן השמים ינהגו עמנו באופן של צדקה.41

)34קצשו"ע סקכ"ח ס"א .השלמה לשו"ע אדה"ז (לבעל הדברי נחמי') סתקפ"א

ס"א .וראה המשך בשעה שהקדימו תער"ב ח"א ע' קיט.

)35באר היטב סתקפ"א סק"י .מט"א סתקפ"א ס"ט.

)36סה"ש תנש"א ח"ב ע' .770

)37מט"א סתקפ"א ס"י .סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' .610

)38סה"ש תשמ"ח שם.

)39כן משמע לכאורה בשיחת כ' מנ"א תשל"ד (שיחות קודש תשל"ד ח"ב ע' .)378

)40א"ר (ריש סי' תקפא) בשם ס' אמרכל .וראה לקו"ת פ' ראה כה ,ב.

)41לקו"ש חל"ד ע' .92

72

שם המכון __ מכון חכמי ספרד__ שנה שבעדה מבוקשת התמיכה ___2024

שאלון מס' ) 3מכיל 3עמודים(

תוכנית פעילות על 3השנים שקדמו לשנת ההערכה *(

החל מ 1בינואר 2019ועד 31בדצמבר 2021

*( בהתאם ל'תיקון רוחב להקדמת שנת ההערכה' )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת התמיכות (2024שמקדם משרד התרבות

בימים אלה

.1

פרטו את הפרסומים /מאגרי מידע /אמצעים יישומים וכו' שהוצאו לאור על ידכם בשנים האמורות מעלה.

.2

יש לציין פעילות מחקרית שיצאה לאור ע"י המכון בלבד )שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי(.

.3

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .חובה לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד .יודגש ,כי בשאלון זה יש לרשום גם שמות חוקרי המכון המופיעים על הפרסום שיצא לאור ,אף אם אינם עובדים במכון כיום )-

נא לציין כוכבית )*( ליד שמם(.

ב .חובה לציין שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב'.

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים.

ד .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר

'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

.4

חובה למלא מספר קטלוגי של הספר כפי שמופיע בספריה הלאומית.

.5

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים .סדר רשימת הפרסומים יהיה מהתאריך המאוחר ביותר של יציאתם לאור – לתאריך

המוקדם ביותר של יציאתם לאור.

.6

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

.7

יש למלא את הטבלה ונספחיה באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופה ,במקום המיועד לכך )סוף עמוד !(3

1

שאלון מס' ( 4כולל 2חלקים; מכיל 4עמודים)

שם המכון :הליכות הארץ שנה שבעדה מבוקשת התמיכה2024 :

פרטי החוקרים הרבנים שהועסקו במכון בשנת ההערכה

פרוט שמות החוקרים הרבנים שהועסקו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *):

א) בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב) בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*) 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות

לשנת התמיכות ' - )2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22( 2022עד .)31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני

התמיכה המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

בשל בעיות חוזרות ונשנות ,יודגש כי יש לקרוא היטב את ההנחיות לפני מילוי הטופס ,לרבות האמור במכתב הפתיח לשאלונים אלה;

אי מילוי כל ההנחיות בשלמותן או אי מילוי כל משבצות הטבלה הנדרשות בשלמותן – עלול לגרור הפחתת ניקוד ואף שלילת תמיכה!

.1

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה (כל 4הטבלאות).

.2

שאלון זה כולל שני חלקים +טבלת דוגמה לנוחות שימוש המכונים:

.1פרטי החוקרים במכון בשנת ההערכה .2פרטים על חוקרים הלומדים בכולל אברכים נתמך.

בנוסף ,מצורפת דוגמת דוח נוכחות ,אותו חובה על כל חוקר למלא ולהחתים מדי חודש בחודשו.

.3

חשוב! לחוקר במכון ייחשב רק מי שמשתתף בדרך פעילה במחקר ,ביצירה ,בכתיבה ובפיתוח ,ולא בתפקידים משניים ,טכניים או מנהלתיים .אין לציין בשאלון שמות חוקרים שאינם עונים

לדרישה זו.

.4

חוקר שפרטיו המלאים (כולל :ת.ז ,.תאריך תחילת העסקתו /סיום עבודתו במכון ,מקומות לימוד רלוונטיים לפעילות המכון ,היקף המשרה המדויק בשעות שבועיות – אין לציין 'ממוצע שעות' או

'היקף שעות משתנה') לא ימולאו בשלמות -לא יוכל להימנות במספר החוקרים .חובה לציין ביחס לכל חוקר את החודש והשנה בו החל /סיים לעבוד במכון.

.5

יש למלא פרטים מלאים עבור כל חוקר שעבד במהלך התקופה המצוינת מעלה ,גם אם לא עבד בכולה (אלא החליף /הוחלף /סיים עבודתו במכון).

.6

אין לכלול בשאלון זה שמות חוקרים שהפסיקו את עבודתם במכון לפני .1.1.22

.7

יש לכלול בשאלון זה רק חוקרים אשר עומדים בכל התנאים הכתובים במבחני התמיכה .לדוגמה:

1

א .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר עובדים במכון מעל 4ש"ש לפחות.

ב .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר מקבלים תשלום כחוק עבור עבודתם ,כנדרש במבחני התמיכה (אין לכלול מתנדבים וחוקרים העובדים שעות פחותות מהנדרש).

ג .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים שלמדו לימודים המתאימים לפעילותו המחקרית של המוסד 5שנים לפחות ,מעל גיל ,18במוסד מוכר להשכלה גבוהה או בישיבה גבוהה מוכרת.

.8

יש לכתוב בכל חלקי השאלון את שמות החוקרים לפי סדר א'-ב' של שמות משפחתם.

.9

עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

מלהימנות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים (על מנת למנוע פגיעה בכבודם של

החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים קיים התואר 'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה).

.10

בטור 'מקומות הלימוד הרלוונטיים לפעילות המכון' אין לכתוב באופן כללי 'ישיבה גבוהה מוכרת' ,או 'ד"ר מרצה בכמה מקומות' וכיו"ב -אלא לפרט את שם מוסד הלימוד.

.11

אין לכתוב באופן כללי 'מעל 5שנות לימוד' ,אלא לפרט את מס' שנות הלימוד המדויק .יש לעדכן את המספר מדי שנה! אין להסתמך על הדיווח בשנים קודמות.

.12

חילופי חוקרים :במידה שחוקר החל /הפסיק את עבודתו במכון באמצע תקופת הדיווח ,יש לציין במשבצת הרלוונטית (הטור השישי בטבלה א' להלן) האם הוא החליף חוקר אחר /הוחלף

ע"י חוקר אחר .זאת ,ללא קשר לציון שמותיהם בשורה נפרדת עם כל הפרטים ,כנדרש לגבי שאר החוקרים בכל חלקי הטבלאות.

תזכורת :יש לציין בשאלון 2את שמות עבודות המחקר /פרסומים עליהם עבדו חוקרים מחליפים – גם אם מדובר באותם מחקרים עליהם עבדו החוקרים המוחלפים!

.13

לתשומת לבכם :ע"פ החוק במדינת ישראל (וכפי שמצוין גם במבחני התמיכה של מכוני המחקר התורניים) ,על כל מכון להקפיד על תשלום שכר מינימום לשעה לפחות לכל אחד מחוקריו,

ע"פ שכר המינימום הקבוע בחוק באותה העת .מכון שלא מקיים תנאי זה ,לא זכאי לקבלת תמיכה.

.14

חלק ב' של שאלון זה מתייחס לחוקרים שלומדים גם כאברכי כולל ,עבורם מתקבלת תמיכה מאגף מוסדות תורניים במשרד החינוך .יש לציין בטבלה זו את כל הפרטים הנדרשים (שם הכולל בו

לומד החוקר ,שם העמותה ,מספרה ,יום שלם או חצי יום וקשר /זיקת המוסד לכולל) .מכון שאין בין חוקריו חוקרים הלומדים גם בכולל ,עבורם מתקבלת תמיכה ממשרד החינוך ,יציין זאת

במסגרת ההצהרות שבסוף שאלון זה.

.15

יש למלא את הטבלאות באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך (סוף עמוד !)4

לתשומת לבכם :כל חוקר חייב למלא מדי חודש בחודשו דוח נוכחות מפורט עבור שעות עבודתו באותו חודש ,ולהחתימו כנדרש ,על פי ההנחיות הבאות:

•

הדוחות צריכים להיות בצורת טבלה ,עבור כל חודש לועזי ,על בסיס יומי (לדוגמא :חודש פברואר :2012ישראל ישראלי ,יום רביעי ח' בשבט תשע"ב 1 ,בפברואר ,2012משעה

10:00עד שעה ,13:00סה"כ 3שעות יומיות .כך עבור כל יום מימות החודש +סיכום חודשי של השעות) .לנוחותכם ,רצ"ב טיוטת דוגמה.

•

על הדוחות להיות חתומים הן על ידי החוקרים והן ע"י מנהל המכון .יש לרשום בצד חתימותיהם שהם מודעים לכך שהדוחות מועברים למינהל תרבות.

•

על החוקרים לחתום במסגרת הדוחות על התחייבותם לכך ששעות המחקר שלהם במכון המחקר התורני לא יהיו על חשבון שעות הלימוד בכולל אברכים ,בו הם נתמכים ממשרד

החינוך.

•

אין לצרף לשאלון זה את דוחות הנוכחות ,אלא לשמור אותם במשרד המכון .מינהל התרבות או מי מטעמו רשאי לבקשם בכל עת.

2

א .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר עובדים במכון מעל 4ש"ש לפחות.

ב .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר מקבלים תשלום כחוק עבור עבודתם ,כנדרש במבחני התמיכה )אין לכלול מתנדבים וחוקרים העובדים שעות פחותות מהנדרש(.

ג .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים שלמדו לימודים המתאימים לפעילותו המחקרית של המוסד 5שנים לפחות ,מעל גיל ,18במוסד מוכר להשכלה גבוהה או בישיבה גבוהה מוכרת.

.8

.9

יש לכתוב בכל חלקי השאלון את שמות החוקרים לפי סדר א'-ב' של שמות משפחתם.

עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

מלהימנות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של

החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים קיים התואר 'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

בטור 'מקומות הלימוד הרלוונטיים לפעילות המכון' אין לכתוב באופן כללי 'ישיבה גבוהה מוכרת' ,או 'ד"ר מרצה בכמה מקומות' וכיו"ב -אלא לפרט את שם מוסד הלימוד.

.10

.11

.12

אין לכתוב באופן כללי 'מעל 5שנות לימוד' ,אלא לפרט את מס' שנות הלימוד המדויק .יש לעדכן את המספר מדי שנה! אין להסתמך על הדיווח בשנים קודמות.

חילופי חוקרים :במידה שחוקר החל /הפסיק את עבודתו במכון באמצע תקופת הדיווח ,יש לציין במשבצת הרלוונטית )הטור השישי בטבלה א' להלן( האם הוא החליף חוקר אחר /הוחלף

ע"י חוקר אחר .זאת ,ללא קשר לציון שמותיהם בשורה נפרדת עם כל הפרטים ,כנדרש לגבי שאר החוקרים בכל חלקי הטבלאות.

תזכורת :יש לציין בשאלון 2את שמות עבודות המחקר /פרסומים עליהם עבדו חוקרים מחליפים – גם אם מדובר באותם מחקרים עליהם עבדו החוקרים המוחלפים!

.13

לתשומת לבכם :ע"פ החוק במדינת ישראל )וכפי שמצוין גם במבחני התמיכה של מכוני המחקר התורניים( ,על כל מכון להקפיד על תשלום שכר מינימום לשעה לפחות לכל אחד מחוקריו,

ע"פ שכר המינימום הקבוע בחוק באותה העת .מכון שלא מקיים תנאי זה ,לא זכאי לקבלת תמיכה.

.14

חלק ב' של שאלון זה מתייחס לחוקרים שלומדים גם כאברכי כולל ,עבורם מתקבלת תמיכה מאגף מוסדות תורניים במשרד החינוך .יש לציין בטבלה זו את כל הפרטים הנדרשים )שם הכולל בו

לומד החוקר ,שם העמותה ,מספרה ,יום שלם או חצי יום וקשר /זיקת המוסד לכולל( .מכון שאין בין חוקריו חוקרים הלומדים גם בכולל ,עבורם מתקבלת תמיכה ממשרד החינוך ,יציין זאת

במסגרת ההצהרות שבסוף שאלון זה.

.15

יש למלא את הטבלאות באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )סוף עמוד !(4

לתשומת לבכם :כל חוקר חייב למלא מדי חודש בחודשו דוח נוכחות מפורט עבור שעות עבודתו באותו חודש ,ולהחתימו כנדרש ,על פי ההנחיות הבאות:



הדוחות צריכים להיות בצורת טבלה ,עבור כל חודש לועזי ,על בסיס יומי )לדוגמא :חודש פברואר :2012ישראל ישראלי ,יום רביעי ח' בשבט תשע"ב 1 ,בפברואר ,2012משעה

10:00עד שעה ,13:00סה"כ 3שעות יומיות .כך עבור כל יום מימות החודש +סיכום חודשי של השעות( .לנוחותכם ,רצ"ב טיוטת דוגמה.



על הדוחות להיות חתומים הן על ידי החוקרים והן ע"י מנהל המכון .יש לרשום בצד חתימותיהם שהם מודעים לכך שהדוחות מועברים למינהל תרבות.

על החוקרים לחתום במסגרת הדוחות על התחייבותם לכך ששעות המחקר שלהם במכון המחקר התורני לא יהיו על חשבון שעות הלימוד בכולל אברכים ,בו הם נתמכים ממשרד

החינוך.



אין לצרף לשאלון זה את דוחות הנוכחות ,אלא לשמור אותם במשרד המכון .מינהל התרבות או מי מטעמו רשאי לבקשם בכל עת.

2

שם המכון _מכון חכמי ספרד__ שנה שבעדה מבוקשת התמיכה ____2024

שאלון מס' ) 5מכיל 4עמודים(

עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו -בשנת ההערכה

פרוט עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו בשנת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב הקדמת

שנת ההערכה' *(

א( בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*( 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת

התמיכות ' - (2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני התמיכה

המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

.2

.3

.4

בשאלון זה יש למלא נתונים אודות עזרי מחקר שעמדו לרשות המכון בשנת ההערכה ) ,(2022ואשר היו נחוצים לפעילותו.

עזר מחקר שלא מולאו כל פרטיו הנדרשים ,לא יובא לדיון לצורך ניקוד.

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה.

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )עמוד !(4

1

הריני מצהיר בזאת על נכונות הפרטים שמולאו בשאלון זה ,על חלקיו השונים

שם מנהל המכון _משה פרץ_______

חתימת מנהל המכון _______________

8

יעילה יותר ,וכן ישרת נציגים הפועלים שם העם היהודי במדינות האיסלאם במסגרות נוספות כגון ה.AJC-

המדריך מפותח למען משרד החוץ ובשיתוף פעולה עמו.

.2שמות עבודות המחקר ההמשכיות המתוכננות עליהן אנו מתעתדים לעבוד בשנת :2024

א.

.

ב.

.3שמות עבודות המחקר החדשות ,עליהן נתחיל לעבוד בשנת :2024

א.

.4מספר החוקרים התקינים (ע"פ האמור במבחני התמיכה) שיעבדו במכון לאורך כל שנת 14 :2024

ד.

הצהרות וחתימה

יש לחתום בסוף ההצהרות הרשומות להלן:

.1הריני מצהיר בזאת כי קראתי את ה'מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במכוני

מחקר תורניים בעלי חשיבות לאומית' )'מבחני התמיכה העיקריים'( וכן את האמור בסעיף 13ל'תיקון

למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט' )'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה'(,

וכי מכוננו עומד בכל תנאי הזכאות האמורים בשניהם ובכל מבחן רלוונטי אחר.

.2בהמשך לאמור ב'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' האמור בסעיף ,1הריני מודע לכך כי 'שנת

ההערכה' תהיה השנה הקלנדרית שחלה שנתיים לפני שנת התמיכה השוטפת .לפיכך' ,שנת ההערכה'

לשנת תמיכה 2024תהיה שנה קלנדרית .2022הכל לפי האמור בסעיף 13ל'תיקון למבחנים לחלוקת

כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט' )'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה'(.

.3הריני מצהיר בזאת כי זכאות מכוננו לתמיכה מותנית בהמשך התקיימותם של התנאים המפורטים בתנאי

הזכאות שבמבחני התמיכה עד תום שנת התמיכה ;2024ידוע לי כי משרד התרבות או מי מטעמו רשאים

בכל עת ולפי שיקול דעתם ,לבדוק את המשך התקיימותם של תנאי הזכאות ,כולם או חלקם; אני מודע לכך

כי במקרה בו מצאה ועדת התמיכות כי חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי הזכאות ,תפעל ועדת התמיכות

לביטול התמיכה במכוננו ויהיה על מכוננו להשיב את כספי התמיכה בהתאם להוראות הנוהל.

.4אני מתחייב בזאת להודיע מידית למנהל התרבות על כל שינוי בעמידת מכוננו בתנאי הסף ,לרבות שינוי

במצבת החוקרים במכון ,אשר יש בכוחו להשליך על עמידה בתנאי הסף בשנת התמיכה .2024

3

.5הריני מצהיר בזאת כי בין מטרות מוסדנו ,ע"פ מסמכי היסוד שלו לפי כל דין ,לעסוק בתחומי המחקר התורני

)רצ"ב צילום תעודת רישום המוסד +צילום מסמך מטרות המוסד +במידה שהמטרות שונו :גם צילום תקנון

ובו רשומות מטרות חדשות(.

.6אני מצהיר בזאת כי אין בין חוקרי המכון ,חוקרים הלומדים גם בכולל אברכים נתמך .במידה שחוקר במכון

לומד גם בכולל אברכים ,עבורו מתקבלת תמיכה מהאגף למוסדות תורניים במשרד החינוך – לא תתרחש

חפיפה בין שעות המחקר שלו במכון לבין שעות הלימוד בכולל.

.7הריני מצהיר בזאת כי העסקת החוקרים במכון ,בשכר או בתשלום לפי העניין ,עומדת בדרישות הדין לעניין

העסקת חוקרים ושכרם .ובכל מקרה ,לא יפחת שכרם משכר המינימום לשעה ,הקבוע במשק באותה עת.

.8אני מתחייב בזאת שכל חוקרי המכון יגישו להנהלת המכון באופן חודשי דיווחי שעות מפורטים ,כנדרש ע"י

מינהל התרבות ,החתומים על ידם ועל ידי ,וכי הדיווחים יישמרו במשרד המכון לצורך שימוש מינהל התרבות

וביקורת משרדים ממשלתיים.

.9הריני מצהיר בזאת כי שמות החוקרים שעבדו על כל פרסום הופיעו ו/או יופיעו בפרסום עצמו; מוסד שלא

נתמך בעבר ומגיש לראשונה בקשה לתמיכה :החל מתחילת שנת ההערכה ואילך.

.10הריני מצהיר בזאת כי במסגרת המימון הציבורי שאני מתכנן למכון המחקר התורני לשנת ,2024לא יתרחש

כפל מימון עבור אותה פעילות )כולל שכר ומלגות חוקרים( .ככל שיתברר כי התקבל מימון כלשהו עבור

אותה פעילות ,מכל סיבה שהיא ,בין אם ידעתי על כך מראש ובין אם לאו ,אחזיר את מלוא סכום התמיכה

עבור שנת 2024שקיבלתי ממשרד התרבות ,אם אקבל.

.11הריני מצהיר בזאת כי מוסדנו הינו בעל זכויות היוצרים בפרסומים היוצאים לאור על ידי מוסדנו ,והדבר נזכר

בפרסומים עצמם.

.12הריני מצהיר בזאת כי תאריך ההוצאה לאור של כל פרסום /מאגר מידע /פיתוח יישומי הופיע ו/או יופיע

בפרסום עצמו.

.13הריני מצהיר בזאת כי בכל עותקי הפרסומים של מכוננו )כולל מאגרי מידע ופיתוחים יישומיים( מצוין /יצוין

כי ניתנה תמיכתו של המשרד ,ככל שניתנה.

.14הריני מצהיר בזאת על נכונות כל המופיע בחמשה שאלונים נלווים אלה ,הנשלחים למשרד התרבות

באמצעות הדוא"ל ,כנדרש ,וכי חמשה שאלונים נלווים אלה זהים לשאלונים שיוגשו לחברת אדיוסיסטמס.

.15הריני מצהיר בזאת כי העמותה מקפידה על 'משק סגור' -הפרדה חשבונאית מוחלטת בין מגזר הפעילות

מושא הבקשה לתמיכה לבין מגזרי פעילות אחרים של המוסד ,ככל שישנן ,לרבות לעניין הנהלת

החשבונות ,רכישת ציוד קבוע ומתכלה או השימוש בו ,הוצאות השכר והוצאות הנהלה וכלליות; לעניין זה,

יש לזקוף על חשבון מגזר הפעילות שמתנהל כמשק סגור את החלק יחסי של השכר והוצאות ההנהלה

והכלליות של המוסד בהתאם ליחס שבין ההיקף התקציבי של אותו מגזר פעילות לבין ההיקף התקציבי של

כלל מגזרי הפעילות של המוסד.

4

.4אני מתחייב בזאת להודיע מידית למנהל התרבות על כל שינוי בעמידת מכוננו בתנאי הסף ,לרבות

שינוי במצבת החוקרים במכון ,אשר יש בכוחו להשליך על עמידה בתנאי הסף בשנת התמיכה

.2024

.5הריני מצהיר בזאת כי בין מטרות מוסדנו ,ע"פ מסמכי היסוד שלו לפי כל דין ,לעסוק בתחומי

המחקר התורני (רצ"ב צילום תעודת רישום המוסד +צילום מסמך מטרות המוסד +במידה

שהמטרות שונו :גם צילום תקנון ובו רשומות מטרות חדשות).

.6אני מצהיר בזאת כי אין בין חוקרי המכון ,חוקרים הלומדים גם בכולל אברכים נתמך .במידה

שחוקר במכון לומד גם בכולל אברכים ,עבורו מתקבלת תמיכה מהאגף למוסדות תורניים במשרד

החינוך – לא תתרחש חפיפה בין שעות המחקר שלו במכון לבין שעות הלימוד בכולל.

.7הריני מצהיר בזאת כי העסקת החוקרים במכון ,בשכר או בתשלום לפי העניין ,עומדת בדרישות

הדין לעניין העסקת חוקרים ושכרם .ובכל מקרה ,לא יפחת שכרם משכר המינימום לשעה ,הקבוע

במשק באותה עת.

.8אני מתחייב בזאת שכל חוקרי המכון יגישו להנהלת המכון באופן חודשי דיווחי שעות מפורטים,

כנדרש ע"י מינהל התרבות ,החתומים על ידם ועל ידי ,וכי הדיווחים יישמרו במשרד המכון לצורך

שימוש מינהל התרבות וביקורת משרדים ממשלתיים.

.9הריני מצהיר בזאת כי שמות החוקרים שעבדו על כל פרסום הופיעו ו/או יופיעו בפרסום עצמו;

מוסד שלא נתמך בעבר ומגיש לראשונה בקשה לתמיכה :החל מתחילת שנת ההערכה ואילך.

.10הריני מצהיר בזאת כי במסגרת המימון הציבורי שאני מתכנן למכון המחקר התורני לשנת ,2024

לא יתרחש כפל מימון עבור אותה פעילות (כולל שכר ומלגות חוקרים) .ככל שיתברר כי התקבל

מימון כלשהו עבור אותה פעילות ,מכל סיבה שהיא ,בין אם ידעתי על כך מראש ובין אם לאו ,אחזיר

את מלוא סכום התמיכה עבור שנת 2024שקיבלתי ממשרד התרבות ,אם אקבל.

.11הריני מצהיר בזאת כי מוסדנו הינו בעל זכויות היוצרים בפרסומים היוצאים לאור על ידי מוסדנו,

והדבר נזכר בפרסומים עצמם.

.12הריני מצהיר בזאת כי תאריך ההוצאה לאור של כל פרסום /מאגר מידע /פיתוח יישומי הופיע

ו/או יופיע בפרסום עצמו.

.13הריני מצהיר בזאת כי בכל עותקי הפרסומים של מכוננו (כולל מאגרי מידע ופיתוחים יישומיים)

יצוין כי ניתנה תמיכתו של המשרד ,ככל שניתנה.

.14הריני מצהיר בזאת על נכונות כל המופיע בחמשה שאלונים נלווים אלה ,הנשלחים למשרד

התרבות באמצעות הדוא"ל ,כנדרש ,וכי חמשה שאלונים נלווים אלה זהים לשאלונים שיוגשו

לחברת אדיוסיסטמס.

.15הריני מצהיר בזאת כי העמותה מקפידה על 'משק סגור' -הפרדה חשבונאית מוחלטת בין מגזר

הפעילות מושא הבקשה לתמיכה לבין מגזרי פעילות אחרים של המוסד ,ככל שישנן ,לרבות לעניין

הנהלת החשבונות ,רכישת ציוד קבוע ומתכלה או השימוש בו ,הוצאות השכר והוצאות הנהלה

וכלליות; לעניין זה ,יש לזקוף על חשבון מגזר הפעילות שמתנהל כמשק סגור את החלק יחסי של

השכר והוצאות ההנהלה והכלליות של המוסד בהתאם ליחס שבין ההיקף התקציבי של אותו מגזר

פעילות לבין ההיקף התקציבי של כלל מגזרי הפעילות של המוסד.

4

שם המכון בית המדרש לישראל והאנושות – מכון בליקלה לשיח בין-דתי שנה שבעדה מבוקשת התמיכה 2024

שאלון מס'

) 2כולל 2חלקים; מכיל 5עמודים(

תכנית עבודה לשנת ההערכה

פרוט המחקרים שנערכו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה ב'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *(:

א( בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*( 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות

לשנת התמיכות ' - (2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני

התמיכה המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה )כל 4הטבלאות(.

.2

שאלון זה כולל שני חלקים )א' ו -ב'(:

חלק א' מתייחס לפרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה.

חלק ב' מתייחס לעבודות מחקר שעדיין בשלבי עבודה שונים ,ואשר טרם ראו אור בשנת ההערכה.

.3

יש לציין אך ורק פעילות מחקרית שהתבצעה במכון ,ויצאה לאור על ידו בלבד )שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי(.

.4

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .יש לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד ,ולא ע"י חוקרים שאינם רשומים בשאלון מס' ) 6מצבת החוקרים(.

ב .יש לציין את כל שמות החוקרים שעבדו הן על פרסומים שיצאו לאור בשנת ההערכה ,והן על עבודות מחקר שעדיין נערכת בשנת ההערכה!

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה כעובדים על עבודות מחקר /פרסומים כלשהם – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו ,כאשר יצא /ייצא לאור .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות

החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים .לפיכך ,במקרה בו דווח בעבר שמו של חוקר מסוים ,כמי שעובד על עבודת מחקר המופיעה בשאלון זה – יש לציינו בטור החוקרים

העובדים על עבודת המחקר ,למרות שהוא לא מופיע בשאלון .6יש לסמן כוכבית )*( ליד שמו ,על מנת שניתן יהיה להבין שהוא כבר לא עובד במכון .כמו כן ,יש לציינו גם על הפרסום ,לכשייצא

לאור ,כנדרש במבחני התמיכה.

1

ד .חובה לציין שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב' של שם המשפחה.

ה .עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאלון 6ובשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר

מלהימנות במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים,

בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר 'רבנים' המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

.5

אין לכלול בעבודות המחקר מהדורות חדשות /חוזרות של פרסומים מן העבר ,בין במהדורת צילום ובין במהדורה של סידור מחדש ,שאין בהן תוספות משמעותיות כלשהן .זאת ,להבדיל ממהדורות

חדשות הכוללות הוספות על הפרסומים המקוריים ,אותן יש לציין באופן מפורט.

.6

טבלאות אלה הינן תמצית פירוט הפעילות המחקרית .חובה לצרף לכל פרסום /עבודת מחקר הרשומה בטבלה דפים נפרדים:

א.

עבור פרסום שיצא לאור :פירוט נרחב של העמודות בטבלה הרצ"ב * :תוכן הפרסום * תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים * עבודת המכון בהקשר אליו )עבודה מקורית ,עצמאית,

פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים( .וכן * :עמודי שער * עמוד בו מופיע שם המכון המוציא לאור ובעל הזכויות השמורות * עמוד בו מופיעים שמות המחברים *

עמוד בו מופיע אזכור הקרדיט לתמיכת משרד התרבות והספורט * תוכן העניינים * חמישה עמודים לדוגמה מתוך הפרסום.

הערה :אין להגיש ספרים למינהל התרבות! במידת הצורך ,על המכונים יהיה להמציא את פרסומיהם לעיון מינהל התרבות ,אם וכאשר יתבקשו לעשות זאת.

ב.

עבור עבודת מחקר שטרם יצאה לאור :ככל המצוי ברשותכם ,יש לצרף את כל המסמכים הנדרשים עבור פרסום שיצא לאור )כפי שפורט לעיל בסעיף 5א'( .בנוסף לכך ,יש לצרף גם דפי

טיוטות המהווים דוגמה סבירה לצורכי הערכה וניקוד.

הערה :מכון מחקר תורני שעיסוקו העיקרי בעריכת סדרות המורכבות מיחידות מחקריות מרובות העומדות בפני עצמן ,ואשר סיים בשנת ההערכה יחידה כזו ,בהיקף אשר יכול להוות פרסום

בפני עצמו ,אך לא הוציאה לאור בשל הצורך המתבקש לחברה ליחידות נוספות )דוגמת פרקים בודדים מתוך מסכת שלמה; ערכי אנציקלופדיה; סימנים )פרקים( הלכתיים מתוך חלק שלם וכד'(

יגיש טיוטה שלמה של יחידה זו ,וינמק במכתב מצורף לשאלון זה את אי הוצאתה לאור בשנת ההערכה .כל זאת ,בתנאי שבשנה שקדמה לשנת ההערכה יצא לאור פרסום של המכוןבאותה סדרה .שימו לב! טיוטה שלמה זו יש להגיש במהדורה אלקטרונית בלבד באמצעות כתובת הדוא"ל ,zippigo@most.gov.ilולא במהדורה קשיחה.

.7

יש להסביר כל שינוי שנערך בעבודת מחקר /פרסום אשר דווחו על ידכם בשנים קודמות -ביחס לדיווחים אודותיהם בשנה זו )שינוי שם /מס' עמודים /תוכן /חוקרים /תאריך הוצאה לאור מתוכנן

או קיים וכו'( .יש לציין השינוי באופן ברור בטור המתאים בטבלה .אין די בציון עובדת השינוי בלבד – יש להסביר במפורט את מהות השינוי והסיבה לו.

.8

יש לכתוב בטור המתאים את תאריך תחילת העבודה על עבודת המחקר .לעניין זה ' -תאריך תחילת עבודה' ,הכוונה למועד בו צוות חוקרים מוגדר החל לעבוד על המחקר.

.9

בטורים 'שמות החוקרים-הרבנים שעבדו /עובדים על הפרסום /עבודת המחקר' :במקרה בו חוקרים מסוימים הוחלפו /החליפו אחרים במהלך התקופה -חובה לציין הן את שמות החוקרים

המחליפים והן את שמות החוקרים המוחלפים.

חובה למלא מספר קטלוגי של הפרסום כפי שמופיע בספריה הלאומית וכן את תאריך הגשת הפרסום לספריה הלאומית .במידה שבעת הגשת בקשת התמיכה עדיין אין מספר קטלוגי – חובה לצרף

אסמכתא מתאימה המעידה על הגשת הפרסום לספרייה הלאומית.

.10

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים.

.11

אופן הפצה :יש לציין באמצעות Vאם הפרסום יצא לאור /ייצא לאור כספר בשנת ההערכה ,כמאגר מידע ,כאמצעי יישומי או במהדורה דיגיטלית בחינם ) -בנוסף למהדורה רגילה( .אם הפרסום יצא

לאור במספר ערוצים – יש לציין זאת .לצורך ניקוד ,ייספרו אך ורק פרסומים שהופצו לציבור במדיה דיגיטלית בשנת ההערכה.

.12

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

2

יש לסמן� במשבצת הבאה:

� רצ"ב דפים נוספים ,ובהם פירוט :תוכן כל פרסום /עבודת מחקר המופיעים בטבלאות +תרומתם למחקר התורני ולציבור הלומדים +פירוט עבודת המכון ביחס אליהם.

בנוסף ,רצ"ב עבור כל פרסום שיצא לאור וכן טיוטות עבור עבודות מחקר הנמצאות בשלבי עבודה:

שימו לב :אין לצרף יותר דפים מהנדרש.

� צילום עמוד שער.

� צילום עמוד בו מופיע שם המכון שביצע את עבודת המחקר והוציאה לאור ובעל הזכויות הבלעדי.

� צילום עמוד בו מופיעים שמות המחברים )החוקרים( שעבדו על הפרסום.

� צילום עמוד בו מופיע /יופיע כי הפרסום יצא /ייצא לאור בתמיכת משרד התרבות והספורט.

� צילום עמוד תוכן העניינים.

� צילום חמישה עמודים מתוך הפרסום /צילום דפי טיוטות מפורטים ,באופן שיספק לצורך הערכה /טיוטת יחידה שלמה למכוני מחקר העוסקים בהוצאת סדרות ,בתוספת נימוק לאי

הוצאתה לאור בשנת ההערכה .שימו לב כי טיוטת היחידה השלמה תצורף במהדורה אלקטרונית בלבד ,לכתובת הדוא"ל zippigo@most.gov.il

הריני מצהיר בזאת על נכונות הפרטים שמולאו בשני חלקי השאלון ,ועל צירוף כל הנספחים המבוקשים

שם מנהל המכון אהרן אריאל לביא

חתימת מנהל המכון _

13

פרסומים שיצאו לאור בתאריכים 1.1.22עד 31.12.22

14

ושמו אחד – ריפוי הקשר בין ישראל ודתות העולם

תוכן הפרסום

הספר מציג חשיבה מחודשת – הלכתית והגותית – על הסוגיות הרחבות הקשורות ביחסי ישראל והעמים.

פרקי הספר עוסקים בחשיבותן של דתות ועבודת ה׳ בקרב האומות וארבעה שערים נפתחים בו .השער הראשון עוסק בסוגיות יסוד :ביחסים שבין ישראל לעמים לעתיד לבוא כפי שהם מתבררים

מתוך דברי הנביאים – יחסים שתוארו במגוון אופנים בנבואות השונות ,באופן המציב אפשרויות שונות להבנת מקומן של דתות באומות העולם לעתיד לבוא .הוא ממשיך לניתוח משמעותן של

שבע מצוות בני נח כפי שהיא עולה מתוך דברי חז״ל ,ועולה מתוכו המסקנה שחז״ל ראו במצוות בני נח תנאי סף לחברה אנושית מתוקנת אך הותירו חלל פנוי לצמיחת השלמות הדתית של

האומות שלא על ידי מסגרת סף זו.

השער השני עוסק ביחס לדתות כפי שהוא משתקף בתורתם של הראשונים .כל אחד מן הפרקים בשער זה נסב על הגותו של אחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים שהגדירו בצורות שונות מהו

הדבר המעניק לגיטימיות לדתות באומות העולם .יש שראו את הדת באומות כדת שכלית ומוסרית בעלת חשיבות אך תוך הדגשה שהיא רחוקה ממדרגת דת שיש בה התגלות )ריה"ל(; ומאידך

גיסא ,יש שסברו שאף באומות העולם תיתכן התגלות עצמאית שאיננה תלויה בתורת משה )רבי נתנאל פיומי( .דעה נוספת ראתה בהתנהגות המוסרית של הגויים וביסודות התיאולוגיה שלהם

בסיס ללגיטימיות ואף לאחווה עימם )המאירי(; ויש שהדגישו את היסודות התיאולוגיים ההכרחיים לדת אמיתית אך תוך הדגשת השונוּת המתבקשת בכל דת לפי תכונת האומה שבתוכה היא

מתפתחת )ר"י אלבו( .לעומת עמדות אלו ניצבת עמדת הרמב״ם שלא נתן מקום לגיטימי לדתות עצמאיות באומות העולם וראה את מצוות בני נח כדת האומות הרצויה – דווקא מתוך קישור

להתגלות בסיני .יחד עם זאת גם מדברי הרמב״ם עולה הערכה חיובית של עבודת ה' של יחידים בני אותן דתות.

השער השלישי עוסק בסוגיה זו כפי שהיא משתקפת בהגותם של חכמי האחרונים ,הן אצל חכמים חשובים לאורך תקופת האחרונים והן אצל גדולי ישראל בדור האחרון שעסקו בשאלות אלו

בהרחבה :למן הרב אליהו בן־אמוזג והראי״ה קוק ,ועד הרב יהודא ליאון אשכנזי )"מניטו"( והרב יונתן זקס .פרקים אלו מחדדים את האופן שבו הדגישו כמה מגדולי ישראל בדורות האחרונים את

הצורך לעסוק בתפקיד האוניברסלי של עם ישראל ושל תורת ישראל ,ואת המקום והמשמעות הנרחבים שנתנו לדתות אומות העולם – ובפרט לנצרות ולאסלאם– בסיפור הגדול של האנושות.

בשער האחרון בספר נידון חלקם של בני אומות העולם בשלושה מיסודות הדת היהודית :לימוד תורה ,בית המקדש ושמירת שבת .הלימוד השיטתי של סוגיות אלו משלים מכיוון נוסף את המקום

החשוב של אומות העולם בחזון הגדול של עבודת ה׳.

תיאור עבודת המכון ביחס לפרסום

הספר נוצר על בסיס עבודת מחקר מקורית של המכון במשך שנתיים רצופות של מחקר ,פיתוח וכתיבה ייחודיים .הספר עשוי פרקים פרקים שעלו מתוך לימוד משותף של שלושה מחברי בית

המדרש :הרב ד״ר יעקב נגן ,העומד בראש בית המדרש ,הרב שראל רוזנבלט וד״ר אסף מלאך .כל אחד מן הפרקים נכתב על ידי אחד מן הלומדים אך הוא כולל בתוכו תובנות שעלו מן הליבון

המשותף של הסוגיות.

תרומתו של הפרסום למחקר התורני ולציבור הלומדים

הספר עוסק בשאלות ייסוד של יחסי ישראל והאנושות אשר עברו תהפוכות גדולות עם שיבת עם ישראל לארצו מחד ,ותהליכי הגלובליזציה מאידך .הספר מציע בירור מעמיק ,הגותי והלכתי ,לגבי

מקומו ותפקידו של עם ישראל במסגרת הרחבה של האנושות וזהו בין הספרים הבודדים העוסקים בנושא זה מאז שיבת עם ישראל לארצו .הספר עשוי בתבנית של פרקים ובהם הרצאת דברים

סדורה ,עיתים ארוכה ועיתים קצרה ,המציעה קריאה של המקורות ,רקע ,סיכום והתבוננות; ובשוליה סעיף ״מקורות״ .בסעיף זה מובאים בהרחבה המקורות שאוזכרו בגוף הפרק .תבנית זו

מאפשרת לקורא להתרשם מהדברים באופן בלתי אמצעי ,לעמוד על עומקם ושמא אף לחוות תהליך חשיבה מעמיק וטרנספורמטיבי סביב יחסי ישראל והאומות .כדי להקל על המעיין סופרר כל

מקור בסעיפי המקורות במספר סידורי ,ובגוף הפרק צוינו מספרים אלה בתבנית מספר בולטת .מבנה זה מעצים את תרומתו של הספר למחקר התורני ולציבור הלומדים בכך שמעבר להצגת

פירות עבודת המחקר של חברי בית המדרש הוא מנגיש גם את המקורות הראשוניים הרלבנטים עצמם ומקל על הוצאתם לפועל של מחקרי המשך.

15

עמוד השער של הפרסום

16

עמודי שם המכון ,בעלי הזכויות ושמות המחברים

17

תוכן העניינים

18

חמישה עמודים לדוגמה

19

20

21

ישראל והעמים – מקורות ,הלכה וכלים מעשיים

תוכן הפרסום

פרסום זה הוא מאגר דיגיטלי של מאמרים ,הסכתים ,דפי מקורות וכלים מעשיים המיועדים לרבנים ,אנשי חינוך ודיפלומטים המנהלים עבודה מול העולם הלא-יהודי ,ובפרט המוסלמי .המאגר

כולל את התכנים הבאים:

.1מבוא לשיח בין-דתי.

.2פיקוח נפש של גויים.

.3התקנת מזוזה בבית בעל מקצוע שאינו יהודי.

.4שורשי המורכבות שבין היהדות והאיסלאם.

.5יסודות היהדות אל מול יסודות דתות אחרות כבסיס לשיח ושיתוף-פעולה.

.6משמעות החיבור בין ישראל לעמים במקדש.

.7כי מציון תצא תורה.

.8דפי מקורות העוסקים ביהדות ,ביחס לדתות אחרות ובחזון היהדות לאנושות.

.9הסכתים העוסקים בנושאים הנ"ל.

.10חזון אחרית הימים בפרשנויות השונות.

.11שיבת עם ישראל לארצו ומשמעותה מבחינת השיח עם דתות העולם.

.12המקדש כבית תפילה לכל העמים.

תיאור עבודת המכון ביחס לפרסום

המאגר נבנה על בסיס עבודת מחקר מעמיקה של חברי המכון לאורך מספר שנים ,והוא הולך ומורחב כל העת בהתאם לצרכים המשתנים )ראו בהמשך פירוט לגבי העבודה המתוכננת בשלבים

הבאים( .כל אחד מן הפריטים שבמאגר ,בין כתוב ובין מוקלט ,נוצר על ידי אחד או יותר מן החוקרים במכון אך הוא כולל בתוכו תובנות שעלו מן הליבון המשותף של הסוגיות .כמו כן המאגר

מנגיש מקורות ראשוניים עבור חוקרים המעוניינים להרחיב את העבודה בתחום.

תרומתו של הפרסום למחקר התורני ולציבור הלומדים

המאגר מציג בפני ציבור החוקים והלומדים הן מקורות ראשוניים ללימוד עצמאי ,שרובם אינו נגיש לקהל החוקרים והלומדים ,והן חומרי מחקר מעובדים יותר המאפשרים העמקה של הדעת

והלמידה בתחומים אלו .בנוסף ,המאגר מאפשר טיוב של עבודה חינוכית ,ציבורית ודיפלומטית אל מול העולם הלא-יהודי ובכך משפר את יכולתם של העוסקים בתחום לייצג את העם היהודי ואת

ישראל בפורומים דתיים בינלאומיים ולתרום למאמצי ההסברה של ישראל אל מול העולם .בתקופה קשה זו של מלחמה נודעת למאגר ולעבודת המכון חשיבות עליונה ולא בכדי נעזרים במכון

ובפרסומיו הן חוקרים ,לומדים ורבנים והן גופים רשמיים כגון משרד החוץ ,המל"ל ,משרד התפוצות וארגונים יהודיים בינלאומיים.

עמוד השער של הפרסום

לא רלבנטי ,שכן מדובר במאגר יישומי ולא בספר

22

עמודי שם המכון ,בעלי הזכויות ושמות המחברים

לא רלבנטי ,שכן מדובר במאגר יישומי ולא בספר )שמות החוקרים מצויינים בתוצרים עצמם(

תוכן העניינים

לא רלבנטי ,שכן מדובר במאגר יישומי ולא בספר )ראו לעיל רשימת התחומים שהמאגר מכסה(

חמישה עמודים לדוגמה

להלן מוצג מאמר הלכתי אחד לדוגמה מתוך המאגר אשר ארכו כחמישה עמודים ,כאשר הוא מעומד לאורך .מאחר וטופס ההגשה מעומד לרוחב הוא נראה במסגרת זו באורך של פחות מחמישה

עמודים.

חילול שבת להצלת חייו של גוי – מבט חדש )הרב ד"ר יעקב נגן(

לאחרונה עלה לכותרות שאלת פיקוח נפש של גוים בשבת .פוסקים רבים מתירים למעשה חילול שבת להצלת חיי גוי הנמצאים בסכנה .אולם ,הנימוק המקובל ,ודאי כאשר מדובר בחילול

שבת במלאכות דאורייתא ,הוא "משום איבה" .שיקול זה למעשה מניח פיקוח נפש עקיף של יהודים ,בכך שאם לא נטפל בגוים בשבת הם לא יטפלו ביהודים .היתר חילול השבת הוא

למעשה רק להצלת היהודי.

עובדה זו מעוררת קושי ומועקה .הקושי איננו מעצם העובדה שישנם דברים החשובים יותר מן החיים עצמם :כיהודים אנו נתבעים למסור את הנפש כדי לא לעבור על שפיכות דמים ,גילוי

עריות ועבודה זרה .הקושי נעוץ בהבחנה בין חיי היהודי לחיי הנכרי :הלכה פסוקה היא שאת היהודי מצילים גם כאשר יש חשש רחוק ביותר לחייו ,אפילו אם מדובר על גוסס שעומד למות

וזה יאריך רק במקצת את חייו ,כל זה מחדד את הניגוד לכאורה בין היחס לחיי הנכרי לבין היחס לחיי היהודי באופן צורם.

לדעתי יש קריאה במקורות בחז"ל ובראשונים ,המבססת את היתר הצלת גוי כהיתר מהותי וכחיוב ערכי והלכתי.

מהיכן מגיעה ההנחה שאין להציל חיי גויים בשבת כאשר הדבר כרוך בחילולה? לכאורה ,הנחה זו מגיעה ממספר סוגיות מפורשות בש"ס ,אך לכשנעיין בסוגיות אלו נגלה שמסקנה זו אינה

פשוטה כלל ועיקר.

מי שנפלה עליו מפולת ...ספק עובד כוכבים ספק ישראל מפקחין עליו את הגל) :משנה יומא ח ,ז(

עולה מתוך מהמשנה שאם יש לנו וודאות שמדובר בעובד כוכבים אין מפקחין עליו את הגל בשבת .אלא ,שכאשר מדובר בעובד כוכבים הנמצא בסכנת חיים יש לציין שגם בימות החול נאמר

בחז"ל שאין מצילין אותו :

הגוים והרועים בהמה דקה ומגדליה לא מעלין ולא מורידין )תוספתא בבא מציעא ,ב:לג(

23

בלשון אחרת ,הסיבה לאי הצלת העובד כוכבים איננה חילול שבת ,אלא כחלק של המאבק בעבודת האלילים בה הוא אחוז .אין בחז"ל התייחסות ישירה לחילול שבת על מנת להציל גוי

שאינו עובד עבודה זרה ,ולכאורה לא ברור מה יהיה הדין במקרה כזה.

אציין שבכתבי יד של המשנה ביומא לא כתוב "עובד כוכבים" אלא "נכרי" ,אולם בד בבד בחז"ל ברור שהנחת היסוד שלהם היא שהנכרים איתם הם באים במגע ,הם עובדי עבודה זרה,

כפי שעולה במפורש במסכת עבודה זרה שהנימוק לכך שבת ישראל לא תיילד את הנכרית הוא "משום שמילדת בן לעבודת כוכבים" ובתוספתא הנ"ל אפילו בדפוס כתוב "גוים" ולמרות

זאת "גוים...לא מעלין" כאשר ברור שההסבר לכך הוא שלדעת חז"ל סתם גוי הוא עובד עובדה זרה.

"אשר יעשה אותם האדם" – היתר פיקוח נפש כהיתר כלל אנושי

על מנת לברר שאלת הצלת גוי שאינו עובד עבודת כוכבים בשבת ,יש לשוב אל שורשי הסוגיה המתירה חילול שבת בשל פיקוח נפש .הגמרא ביומא מביאה מספר נימוקים להיתר חילול

שבת להצלת נפשות ,ולאחר שהיא עומדת על קשיים במקורות אלו ,מגיעה הגמרא למסקנה הבאה:

אמר רב יהודה אמר שמואל...:וחי בהם -ולא שימות בהם) .יומא פה ע"ב(

וּשׁמַ ְרתֶּ ם אֶ ת חֻקֹּ תַ י וְ אֶ ת ִמ ְשׁפָּטַ י אֲשֶׁ ר ַיﬠֲשֶׂ ה אֹ תָ ם הָ אָ דָ ם וָחַ י בָּ הֶ ם אֲנִ י ה') :ויקרא יח:ה(

שמואל לומד את ההיתר לחלל שבת עבור הצלת חיים מהפסוקְ :

הדרשה "וחי בהם ולא שימות בהם" ,אינה עוסקת ספציפית בשבת אלא מהווה אמירה כללית על כל שערך החיים נמצא מעל ערך המצוות ,כפי שכותב הרמב"ם:

ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר +ויקרא י"ח +אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם ,הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים

וחסד ושלום בעולם ,ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת ואסור עליהן הכתוב אומר +יחזקאל כ' +וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם) .רמב"ם שבת ב ,ג(.

הסוברים שהשבת חשובה יותר מן החיים ושאסור לחלל שבת להצלת חיים ,מכונים על ידי הרמב"ם "מינים" ,ודעתם היא השמצה קשה כלפי התורה ,המוצגת כ"חוקים לא טובים ומשפטים

וּשׁמַ ְרתֶּ ם אֶ ת חֻקֹּ תַ י וְ אֶ ת ִמ ְשׁפָּטַ י אֲשֶׁ ר ַיﬠֲשֶׂ ה אֹ תָ ם הָ אָ דָ ם וָחַ י בָּ הֶ ם" ,מציב אפוא קריאה ערכית רחבה הרבה יותר מדיני חילול שבת :חוקי התורה הם חוקי

לא יחיו בהם" .הפסוק מויקראְ " ,

חיים" ,רחמים וחסד ושלום בעולם" ,וממילא מחייבים את העמדת החיים כערך עליון.

התבוננות בלימוד של שמואל מעלה ראיה נוספת למבוסס על היסודי הערכי :הפסוק "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" ,פונה לכאורה לאדם שנמצא בעצמו בדילמה ,בין שמירת חוקי

התורה לבין חייו .אולם ,הגמרא מרחיבה מאד את העיקרון שעולה מסיטואציה זו ,ומתירה לאדם לעבור על חוקי התורה לא רק עבור חייו אלא גם עבור הצלת אדם אחר! אילו היה מדובר

בדרשה טכנית ,ההרחבה הזו לא הייתה מובנת ,והיה נדרש לימוד נוסף להיתר מעבר על המצוות להצלת הזולת .אלא ,שדרשה זו אינה רק לימוד להיתר חילול שבת עבור פיקוח נפש ,כי אם

אמירה ערכית ועקרונית של עליונות קדושת החיים .ממילא ,העיקרון הזה נכון בין האדם ובין עצמו ,וגם בין האדם ובין זולתו ,ולא נדרשת דרשה אחרת.

מי כלול ביסוד הערכי הזה? האם רק היהודים או כלל האנושות? לכאורה ,קדושת החיים ,המעוגנת בכך שהאדם נברא בצלם אלוקים ,שייכת לכל אדם באשר הוא ,כדבריו של רבי עקיבא

"'חביב אדם שנברא בצלם" שנאמרו על כל אדם )אבות ג,יד(.

24

אבל אנחנו לא אפילו זקוקים לסברות כאלה ,שהרי על פסוק זה עצמו מלמדים חז"ל שהוא מתייחס גם לנכרי ולא רק ליהודי! דבר זה מפורש בשלושה מקומות האחרות בש"ס שמביאים את

דרשתו של רבי מאיר:

היה רבי מאיר אומר :מניין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול -שנאמר אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ,כהנים לויים וישראלים לא נאמר ,אלא האדם .הא למדת :שאפילו נכרי

ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול! )סנהדרין נט ע"ב ,בבא קמא לח ע"א ,עבודה זרה ג ע"א(

"האדם וחי בהם" – כולל כל אדם ,ונכרי העוסק בתורה מדריגתו כשל כהן גדול.

ממילא המסקנה המתבקשת :פקוח נפש דוחה שבת ביחס לכל אדם באשר הוא שם! חייו קדושים ויש לחלל שבת כדי להצילו.

המסקנה שעולה אפוא מתוך לימוד מקורות חז"ל היא שהם לא התייחסו ישירות למציאות של הצלת גוים בלי ההקשר של המאבק נגד האלילות .על שאלה זו יש לענות מתוך עיון ביסודות

פיקוח נפש ,ועיון בסוגיה זו עולה ש"אשר יעשה אותם האדם וחי בהם – ולא שימות בהם" נאמר על כל אדם באשר הוא שם ,יהודי ונכרי כאחד.

חידושו של בעל ה"מצפה אריה"

אף כי הקריאה שהצעתי עולה לענ"ד מפשט דברי חז"ל ,שמחתי למצוא מבין האחרונים את דבריו של הרב אריה לייב ברוידא ) ,(1928 – 1840רבו של הקהילה היהודית לבוב ,בספרו

"מצפה אריה" )אורח חיים סימן י( ,שעמד על כך שהקריאה "וחי בהם" כוללת הן את ישראל והן את הנכרים .קביעה זו הספיק לו על מנת להצדיק את המציאות בה רופאים יהודיים

מחללים שבת באיסורי דאורייתא כדי להציל גוים .היתר זה היא נפוץ בימיו ,והוא מניח שהרופאים פועלים מתוך היתר הלכתי שקיבלו "לתקנת הארצות" )לוועד ארבע ארצות שניהל את חיי

היהודים באזור פולין( .אלא ,שלפי דעתו ההיתר של "משום איבה" מספיק רק להתיר איסורי דרבנן ,ולכן צריך בסיס הלכתי אחר כדי להצדיק חילול שבת באיסורי דאורייתא שעושים

הרופאים.

בתשובתו ,הוא חוזר אל פשט דברי רבי מאיר ,לפיו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" כולל אפילו נכרי ,וממילא גם הדרשה הנוספת על הפסוק" ,וחי בהם ולא שימות בהם" – מתייחסת

לכל אדם באשר הוא שם.

ראשונים

המהלך שהוצע כאן חוזר אל מקורות חז"ל ומוצא בהם את הקביעה שהיתר פיקוח נפש הוא היתר כלל אנושי .לכשנברר את יחסם של הראשונים לקביעה זו ,התמונה מורכבת יותר .יש

ראשונים ,מבניהם הרמב"ם ,שבמפורש לא מתירים חילול שבת להצלת נכרי אף שאינו עובד עבודה זרה .אולם יש דעות אחרות.

25

הרמב"ן בהשגות לספר המצוות לרמב"ם כולל במצווה להחיות גר תושב חיוב פיקוח נפש שדוחה שבת .רמב"ן שם מתייחס רק לגר תושב וניתן לדון מי כלול בקטגוריה הזאת ,אולם ביבמות

)דף מח( הוא סובר כמו ראשונים רבים אחרים ש"האדם" עליו מדבר הפסוק של "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" הינו כל אדם .ניתן לומר שהחיוב במצוות עשה דאורייתא להציל היא

רק על גר תושב ,אבל לכל אדם נכונה האמירה שמותר לחלל שבת על מנת להצילו.

הטענה בפתיחת המאמר ,שהאמירה שהאיסור לחלל שבת עבור גויים המופיעה במקורות התנאיים מתייחסת לעובדי אלילים בלבד והוא חלק מהמלחמה בעכו"ם .כידוע זה עולה בדברי

המאירי:

פיקוח נפש אין הולכין בו אחר הרוב כיצד חצר שהיו בו ישראלים ועובדי האלילים עמהם שאין אנו מצווים לחלל שבת עליהם אחר שאין להם שום דת ונפלה עליהם מפלת מפקחין על הכל

)בית הבחירה )מאירי( מסכת יומא דף פד עמוד ב(

מדוייק מהמאירי שמי שאינו עובד אלילים אלא שייך לדת מסודרת -צריך לחלל עליו שבת .מהיכן למד זאת המאירי שיש היתר כזה? נראה שגם כאן התשובה טמונה במהלך שהצגנו

בקריאת הסוגיה :היות שעצם הציווי של "וחי בהם" נאמר לכל אדם ,ברור שאם אין סיבה שלילית מיוחדת יש להציל כל אדם גם במחיר של חילול שבת.

סיכום והשלכות למציאות חיינו

הצענו אם כן קריאה חדשה ביסודות דין חילול שבת עבור הצלת נכרי.

ביסודו של המהלך עומדת הקביעה ,שמקורות חז"ל לא עסקו בסוגיה זו ישירות ,אלא בהצלת עובד כוכבים באופן כללי ,כולל בימות החולין ,וממילא התייחסו לנושא זה כחלק מהמאבק

הקשה בעבודה זרה .ממילא ,על מנת לענות על שאלת עמדתם של חז"ל כלפי חילול שבת על פיקוח נפש של גוי ,יש לשוב אל יסודות הדרשה החזלי"ת המהווה את המקור לעצם ההיתר

לחלל שבת עבור פיקוח נפש.

וּשׁמַ ְרתֶּ ם אֶ ת חֻקֹּ תַ י וְ אֶ ת ִמ ְשׁפָּטַ י אֲשֶׁ ר ַיﬠֲשֶׂ ה אֹ תָ ם הָ אָ דָ ם וָחַ י בָּ הֶ ם אֲנִ י ה'" ,מכוננת אמירה ערכית מהדהדת :התורה היא תורת חיים וכזו מצוותיה אינן באות

דרשה זו ,היוצאת מן הפסוקְ " :

למעט חיים אלא להוסיף חיים ,כדברי הרמב"ם" ,שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" .החידוש הגדול שעולה מהעיון בדרשה זו ,הוא ש"האדם" עליו

מדבר הפסוק הוא כל אדם" ,כהנים לויים וישראלים לא נאמר ,אלא "האדם"" .זו אמירה ערכית מהדהדת ,השמה את ערך החיים ,חיי האדם הכללי – מעל למחויבות למצוות.

מהן השלכותיה של הקריאה שהצענו במאמר על מציאות חיינו העכשווית? למעשה ,הבקשה העולה מן הדברים אינה ברובד המעשי; למעשה ממילא מתירים הפוסקים -תוך היסמכות על

גדולי הדור מהחתם סופר ועד הגר"מ פיינשטיין – להציל בשבת חיי נכרי גם במלאכות דאורייתא .החידוש הוא במישור ההגותי ,ובשינוי הערכי העומד בבסיס הסוגיה ,לפיו הצלת חיי היא

ערך אנושי ,הכולל את קומת האדם השלמה ,גויים ויהודים כאחד .ידועים דבריו של הגר"ח מבריסק ,שההיתר לחלל שבת להצלת חיים איננו קולא בדיני שבת אלא חומרא בדיני פיקוח נפש.

הקביעה הערכית המהדהדת מעיקרון זה ,צריכה להיות מיושמת ביחס לאדם כולו ,וכל האנושות שייכת בקריאת הכתוב – " אֲשֶׁ ר ַיﬠֲשֶׂ ה אֹ תָ ם הָ אָ דָ ם וָחַ י בָּ הֶ ם אֲנִ י ה'".

26

עבודות מחקר שמצויות בהליכי עבודה ,אך טרם יצאו לאור

בתאריכים 1.1.22עד 31.12.22

27

30

32

33

37

41

ישראל והעמים – מקורות ,הלכה וכלים מעשיים )הרחבה(

תוכן הפרסום

המשך הרחבת המאגר שתואר לעיל:

פרסום זה הוא מאגר דיגיטלי של מאמרים ,הסכתים ,דפי מקורות וכלים מעשיים המיועדים לרבנים ,אנשי חינוך ודיפלומטים המנהלים עבודה מול העולם הלא-יהודי ,ובפרט המוסלמי .ההרחבה

תכלול העמקה בנושאים הבאים:

.1צדקה למי שאינם יהודים ,הן במדינת ישראל והן מחוצה לה.

.2חילול השם וקידוש השם ביחס ללא-יהודים.

.3דפי למוד נוספים ,הסכתים וסרטונים.

.4כלים מעשיים לשיח בין-דתי ולדיפלומטיה ציבורית.

.5הבנת השדה הציבורי הרלבנטי והאנטישמיות המודרנית ,וכיצד ניתן להתמודד עמה בכלים של שיח בין-דתי ושינוי הפרדיגמה.

.6דמויות האבות והיחס לדתות האברהמיות השונות.

.7ריבונות על אודות ריבונות יהודית והיחס למדינות ריבוניות אחרות על בסיס דתי.

תיאור עבודת המכון ביחס לפרסום

המאגר נבנה על בסיס עבודת מחקר מעמיקה של חברי המכון לאורך מספר שנים ,והוא הולך ומורחב כל העת בהתאם לצרכים המשתנים .כל אחד מן הפריטים שבמאגר ,בין כתוב ובין מוקלט,

נוצר על ידי אחד או יותר מן החוקרים במכון אך הוא כולל בתוכו תובנות שעלו מן הליבון המשותף של הסוגיות .כמו כן המאגר מנגיש מקורות ראשוניים עבור חוקרים המעוניינים להרחיב את

העבודה בתחום.

תרומתו של הפרסום למחקר התורני ולציבור הלומדים

המאגר מציג בפני ציבור החוקים והלומדים הן מקורות ראשוניים ללימוד עצמאי ,שרובם אינו נגיש לקהל החוקרים והלומדים ,והן חומרי מחקר מעובדים יותר המאפשרים העמקה של הדעת

והלמידה בתחומים אלו .בנוסף ,המאגר מאפשר טיוב של עבודה חינוכית ,ציבורית ודיפלומטית אל מול העולם הלא-יהודי ובכך משפר את יכולתם של העוסקים בתחום לייצג את העם היהודי ואת

ישראל בפורומים דתיים בינלאומיים ולתרום למאמצי ההסברה של ישראל אל מול העולם .בתקופה קשה זו של מלחמה נודעת למאגר ולעבודת המכון חשיבות עליונה ולא בכדי נעזרים במכון

ובפרסומיו הן חוקרים ,לומדים ורבנים והן גופים רשמיים כגון משרד החוץ ,המל"ל ,משרד התפוצות וארגונים יהודיים בינלאומיים.

עמוד השער של הפרסום

לא רלבנטי ,שכן מדובר במאגר יישומי ולא בספר

43

עמודי שם המכון ,בעלי הזכויות ושמות המחברים

לא רלבנטי ,שכן מדובר במאגר יישומי ולא בספר )שמות החוקרים מצויינים בתוצרים עצמם(

תוכן העניינים

לא רלבנטי ,שכן מדובר במאגר יישומי ולא בספר )ראו לעיל רשימת התחומים שהמאגר מכסה(

חמישה עמודים לדוגמה

החומרים החדשים נמצאים עדיין בתהליכי עבודה ויוצגו בהמשך.

44

45

46

47

51

שם המכון בית המדרש לישראל והאנושות – מכון בליקלה לשיח בין-דתי שנה שבעדה מבוקשת התמיכה 2024

שאלון מס' ) 3מכיל 3עמודים(

תוכנית פעילות על 3השנים שקדמו לשנת ההערכה *(

החל מ 1בינואר 2019ועד 31בדצמבר 2021

*( בהתאם ל'תיקון רוחב להקדמת שנת ההערכה' )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת התמיכות (2024שמקדם משרד התרבות

בימים אלה

.1

פרטו את הפרסומים /מאגרי מידע /אמצעים יישומים וכו' שהוצאו לאור על ידכם בשנים האמורות מעלה.

.2

יש לציין פעילות מחקרית שיצאה לאור ע"י המכון בלבד )שם המכון מופיע על הפרסום כמוציא לאור וכבעל הזכויות הבלעדי(.

.3

לגבי הטור בו אתם מתבקשים לציין את שמות החוקרים שעבדו על המחקרים:

א .חובה לציין פעילות מחקרית שהתבצעה ע"י חוקרי המכון בלבד .יודגש ,כי בשאלון זה יש לרשום גם שמות חוקרי המכון המופיעים על הפרסום שיצא לאור ,אף אם אינם עובדים במכון כיום )-

נא לציין כוכבית )*( ליד שמם(.

ב .חובה לציין שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ע"פ סדר הא'-ב'.

ג.

שמות החוקרים המופיעים בשאלון זה – חייבים להופיע גם בפרסום עצמו .חייבת להיות התאמה מוחלטת בין שמות החוקרים המופיעים בשאלון ,לבין שמות החוקרים בפרסומים.

ד .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים מופיע התואר

'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

.4

חובה למלא מספר קטלוגי של הספר כפי שמופיע בספריה הלאומית.

.5

חובה למלא תאריך מדויק של הוצאה לאור של הפרסומים המוזכרים :חודש ושנה עבריים ולועזיים .סדר רשימת הפרסומים יהיה מהתאריך המאוחר ביותר של יציאתם לאור – לתאריך

המוקדם ביותר של יציאתם לאור.

.6

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה!

.7

יש למלא את הטבלה ונספחיה באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופה ,במקום המיועד לכך )סוף עמוד !(3

1

� צילום חמישה עמודים מתוך הספר.

� פירוט נרחב של התוכן המפורט לכל פרסום.

� פירוט תרומתו למחקר התורני ולציבור הלומדים.

�פירוט עבודת המכון בהקשר לכל פרסום )עבודה מקורית ,עצמאית ,פילולוגית ,פענוח וחקר כתב יד ,חשיפת מקורות ,ההדרה וביאורים(.

הריני מצהיר בזאת על נכונות הפרטים שמולאו בטבלה ,ועל צירוף כל הנספחים המבוקשים

שם מנהל המכון אהרן אריאל לביא

חתימת מנהל המכון _

4

אהבת עולם – סיפורי ישראל והאנושות

תוכן הפרסום

דרך סיפורים מהשטח ,לצד דיונים הגותיים והלכתיים ,הספר מביא סקירה של עבודה בין-דתית מעשית ומעניק כלים לעוסקים בתחום.

הנחת העבודה של הספר היא שפיתוח והצמחת שינוי תודעתי בעל משמעות נשען הן על חומר מחקרי והגותי והן על עדויות מהחיים עצמם ומהשטח .הגות מאפשרת לנו לדבר על החיים,

בעוד הסיפורים הם החיים עצמם .ההגות עוסקת רק ברובד מסוים של החוויה האנושית ,ואילו סיפור טוב מקיף את כולה .החיים גדולים מהפילוסופיה ,והסיפורים לוכדים את לשד החיים

עצמו .הסיפור ,כמו החיים ,הוא רב־פנים ,משאיר שאלות לא פתורות ,משובץ במסתורין ועשוי מורכבות מבורכת .עם זאת ,הספר לא מוותר על הפן ההגותי ומשלב בתוך הסיפורים והעדויות

מהשטח תובנות רעיוניות והלכתיות הרלבנטיות לכל מי שעוסק בתחום יחסי ישראל והאנושות.

תיאור עבודת המכון ביחס לפרסום

ספר זה מבוסס על עבודה מחקרית ומעשית של ראש המכון ,הרב ד"ר יעקב נגן ,והוא מהווה את אחד הפרסומים הראשונים של המכון .הספר שואב הן ממקורות היהדות והן מידע מעשי

של אחד הרבנים המרכזיים העוסקים באופן יסודי ושיטתי בשאלת יחסי ישראל והאנושות.

תרומתו של הפרסום למחקר התורני ולציבור הלומדים

בשל מיעוט העוסקים בתחום השיח הבין-דתי מהצד היהודי-אורתודוכסי ,למרות חשיבותו המכרעת הן למחקר התורני והן למדינת ישראל ולעם היהודי ,אין בנמצא חומר רב העוסק בתיעוד

מעשי והפקת לקחים ממפגשים בשטח .פרסום זה תורם תרומה משמעותית בכך שהוא מעשיר את הידע בתחום ומעניק כלים מעשיים לעוסקים בו.

5

עמוד השער של הפרסום

6

עמודי שם המכון ,בעלי הזכויות ושמות המחברים

הערה :במהדורה הראשונה נרשם כי הזכויות שייכות גם להוצאת גילוי ,אך בפועל הזכויות שייכות כולן למחבר – הרב ד"ר יעקב נגן – ולמכון שהוא עומד בראשו אשר הלוגו

שלו גם מופיע בעמוד השער .הכיתוב יתוקן במהדורה הבאה שתודפס בקרוב.

7

תוכן העניינים

8

חמישה עמודים לדוגמה

9

10

11

.7

יש לכלול בשאלון זה רק חוקרים אשר עומדים בכל התנאים הכתובים במבחני התמיכה .לדוגמה:

א .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר עובדים במכון מעל 4ש"ש לפחות.

ב .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר מקבלים תשלום כחוק עבור עבודתם ,כנדרש במבחני התמיכה )אין לכלול מתנדבים וחוקרים העובדים שעות פחותות מהנדרש(.

ג .יש לכלול אך ורק שמות חוקרים שלמדו לימודים המתאימים לפעילותו המחקרית של המוסד 5שנים לפחות ,מעל גיל ,18במוסד מוכר להשכלה גבוהה או בישיבה גבוהה מוכרת.

.8

.9

יש לכתוב בכל חלקי השאלון את שמות החוקרים לפי סדר א'-ב' של שמות משפחתם.

עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא )משפחה ופרטי( של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר מלהימנות

במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים )על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים,

בכותרות הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים קיים התואר 'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה(.

.10

בטור 'מקומות הלימוד הרלוונטיים לפעילות המכון' אין לכתוב באופן כללי 'ישיבה גבוהה מוכרת' ,או 'ד"ר מרצה בכמה מקומות' וכיו"ב -אלא לפרט את שם מוסד הלימוד.

.11

אין לכתוב באופן כללי 'מעל 5שנות לימוד' ,אלא לפרט את מס' שנות הלימוד המדויק .יש לעדכן את המספר מדי שנה! אין להסתמך על הדיווח בשנים קודמות.

.12

חילופי חוקרים :במידה שחוקר החל /הפסיק את עבודתו במכון באמצע תקופת הדיווח ,יש לציין במשבצת הרלוונטית )הטור השישי בטבלה א' להלן( האם הוא החליף חוקר אחר /הוחלף

ע"י חוקר אחר .זאת ,ללא קשר לציון שמותיהם בשורה נפרדת עם כל הפרטים ,כנדרש לגבי שאר החוקרים בכל חלקי הטבלאות.

תזכורת :יש לציין בשאלון 2את שמות עבודות המחקר /פרסומים עליהם עבדו חוקרים מחליפים – גם אם מדובר באותם מחקרים עליהם עבדו החוקרים המוחלפים!

.13

לתשומת לבכם :ע"פ החוק במדינת ישראל )וכפי שמצוין גם במבחני התמיכה של מכוני המחקר התורניים( ,על כל מכון להקפיד על תשלום שכר מינימום לשעה לפחות לכל אחד מחוקריו ,ע"פ

שכר המינימום הקבוע בחוק באותה העת .מכון שלא מקיים תנאי זה ,לא זכאי לקבלת תמיכה.

.14

חלק ב' של שאלון זה מתייחס לחוקרים שלומדים גם כאברכי כולל ,עבורם מתקבלת תמיכה מאגף מוסדות תורניים במשרד החינוך .יש לציין בטבלה זו את כל הפרטים הנדרשים )שם הכולל בו

לומד החוקר ,שם העמותה ,מספרה ,יום שלם או חצי יום וקשר /זיקת המוסד לכולל( .מכון שאין בין חוקריו חוקרים הלומדים גם בכולל ,עבורם מתקבלת תמיכה ממשרד החינוך ,יציין זאת במסגרת

ההצהרות שבסוף שאלון זה.

.15

יש למלא את הטבלאות באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )סוף עמוד !(4

לתשומת לבכם :כל חוקר חייב למלא מדי חודש בחודשו דוח נוכחות מפורט עבור שעות עבודתו באותו חודש ,ולהחתימו כנדרש ,על פי ההנחיות הבאות:

•

הדוחות צריכים להיות בצורת טבלה ,עבור כל חודש לועזי ,על בסיס יומי )לדוגמא :חודש פברואר :2012ישראל ישראלי ,יום רביעי ח' בשבט תשע"ב 1 ,בפברואר ,2012משעה

10:00עד שעה ,13:00סה"כ 3שעות יומיות .כך עבור כל יום מימות החודש +סיכום חודשי של השעות( .לנוחותכם ,רצ"ב טיוטת דוגמה.

•

על הדוחות להיות חתומים הן על ידי החוקרים והן ע"י מנהל המכון .יש לרשום בצד חתימותיהם שהם מודעים לכך שהדוחות מועברים למינהל תרבות.

•

על החוקרים לחתום במסגרת הדוחות על התחייבותם לכך ששעות המחקר שלהם במכון המחקר התורני לא יהיו על חשבון שעות הלימוד בכולל אברכים ,בו הם נתמכים ממשרד

החינוך.

2

•

אין לצרף לשאלון זה את דוחות הנוכחות ,אלא לשמור אותם במשרד המכון .מינהל התרבות או מי מטעמו רשאי לבקשם בכל עת.

3

שם המכון מרכז מורשת הרב ניסים הראשון לציון הרב הראשי לישראל ירושלים (ע"ר) שנה שבעדה מבוקשת התמיכה _

2024

שאלון מס' ( 4כולל 2חלקים; מכיל 4עמודים)

פרטי החוקרים הרבנים שהועסקו במכון בשנת ההערכה

פרוט שמות החוקרים הרבנים שהועסקו במכון בשנת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' *):

)1בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

)2בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות – 'שנת הערכה' )*

31.12.22).שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22( 2022עד' 2024) -לשנת התמיכות

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני התמיכה

.המקוריים

.לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים

בשל בעיות חוזרות ונשנות ,יודגש כי יש לקרוא היטב את ההנחיות לפני מילוי הטופס ,לרבות האמור במכתב הפתיח לשאלונים אלה;

אי מילוי כל ההנחיות בשלמותן או אי מילוי כל משבצות הטבלה הנדרשות בשלמותן – עלול לגרור הפחתת ניקוד ואף שלילת תמיכה!

.1

כאמור ,חובה למלא שאלון זה עבור שתי התקופות האמורות מעלה (כל 4הטבלאות).

.2

שאלון זה כולל שני חלקים +טבלת דוגמה לנוחות שימוש המכונים:

.1פרטי החוקרים במכון בשנת ההערכה .2פרטים על חוקרים הלומדים בכולל אברכים נתמך.

בנוסף ,מצורפת דוגמת דוח נוכחות ,אותו חובה על כל חוקר למלא ולהחתים מדי חודש בחודשו.

.3

חשוב! לחוקר במכון ייחשב רק מי שמשתתף בדרך פעילה במחקר ,ביצירה ,בכתיבה ובפיתוח ,ולא בתפקידים משניים ,טכניים או מנהלתיים .אין לציין בשאלון שמות חוקרים שאינם עונים לדרישה

זו.

.4

חוקר שפרטיו המלאים (כולל :ת.ז ,.תאריך תחילת העסקתו /סיום עבודתו במכון ,מקומות לימוד רלוונטיים לפעילות המכון ,היקף המשרה המדויק בשעות שבועיות – אין לציין 'ממוצע שעות' או

'היקף שעות משתנה') לא ימולאו בשלמות -לא יוכל להימנות במספר החוקרים .חובה לציין ביחס לכל חוקר את החודש והשנה בו החל /סיים לעבוד במכון.

.5

יש למלא פרטים מלאים עבור כל חוקר שעבד במהלך התקופה המצוינת מעלה ,גם אם לא עבד בכולה (אלא החליף /הוחלף /סיים עבודתו במכון).

1

.6

אין לכלול בשאלון זה שמות חוקרים שהפסיקו את עבודתם במכון לפני .1.1.22

.7

יש לכלול בשאלון זה רק חוקרים אשר עומדים בכל התנאים הכתובים במבחני התמיכה .לדוגמה:

.1יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר עובדים במכון מעל 4ש"ש לפחות.

.2יש לכלול אך ורק שמות חוקרים אשר מקבלים תשלום כחוק עבור עבודתם ,כנדרש במבחני התמיכה (אין לכלול מתנדבים וחוקרים העובדים שעות פחותות מהנדרש).

.3יש לכלול אך ורק שמות חוקרים שלמדו לימודים המתאימים לפעילותו המחקרית של המוסד 5שנים לפחות ,מעל גיל ,18במוסד מוכר להשכלה גבוהה או בישיבה גבוהה מוכרת.

.8

.9

יש לכתוב בכל חלקי השאלון את שמות החוקרים לפי סדר א'-ב' של שמות משפחתם.

עקב בעיות שהתעוררו בשנים קודמות ,יש להקפיד על ציון שם מלא (משפחה ופרטי) של כל החוקרים ,באיות זהה למופיע בשאר השאלונים .אי הקפדה על כך עלולה לפסול חוקר מלהימנות

במסגרת מצבת החוקרים של המכון ,על כל המשתמע מכך .אין להוסיף תארים כלשהם לשמות החוקרים באף אחד מן השאלונים השונים (על מנת למנוע פגיעה בכבודם של החוקרים ,בכותרות

הטבלאות המתייחסות לשמות החוקרים קיים התואר 'רבנים' ,המתייחס לכלל החוקרים הרשומים בטבלה).

.10

בטור 'מקומות הלימוד הרלוונטיים לפעילות המכון' אין לכתוב באופן כללי 'ישיבה גבוהה מוכרת' ,או 'ד"ר מרצה בכמה מקומות' וכיו"ב -אלא לפרט את שם מוסד הלימוד.

.11

אין לכתוב באופן כללי 'מעל 5שנות לימוד' ,אלא לפרט את מס' שנות הלימוד המדויק .יש לעדכן את המספר מדי שנה! אין להסתמך על הדיווח בשנים קודמות.

.12

חילופי חוקרים :במידה שחוקר החל /הפסיק את עבודתו במכון באמצע תקופת הדיווח ,יש לציין במשבצת הרלוונטית (הטור השישי בטבלה א' להלן) האם הוא החליף חוקר אחר /הוחלף

ע"י חוקר אחר .זאת ,ללא קשר לציון שמותיהם בשורה נפרדת עם כל הפרטים ,כנדרש לגבי שאר החוקרים בכל חלקי הטבלאות.

תזכורת :יש לציין בשאלון 2את שמות עבודות המחקר /פרסומים עליהם עבדו חוקרים מחליפים – גם אם מדובר באותם מחקרים עליהם עבדו החוקרים המוחלפים!

.13

לתשומת לבכם :ע"פ החוק במדינת ישראל (וכפי שמצוין גם במבחני התמיכה של מכוני המחקר התורניים) ,על כל מכון להקפיד על תשלום שכר מינימום לשעה לפחות לכל אחד מחוקריו ,ע"פ

שכר המינימום הקבוע בחוק באותה העת .מכון שלא מקיים תנאי זה ,לא זכאי לקבלת תמיכה .

.14

חלק ב' של שאלון זה מתייחס לחוקרים שלומדים גם כאברכי כולל ,עבורם מתקבלת תמיכה מאגף מוסדות תורניים במשרד החינוך .יש לציין בטבלה זו את כל הפרטים הנדרשים (שם הכולל בו

לומד החוקר ,שם העמותה ,מספרה ,יום שלם או חצי יום וקשר /זיקת המוסד לכולל) .מכון שאין בין חוקריו חוקרים הלומדים גם בכולל ,עבורם מתקבלת תמיכה ממשרד החינוך ,יציין זאת במסגרת

ההצהרות שבסוף שאלון זה.

יש למלא את הטבלאות באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך (סוף עמוד !)4

.15

לתשומת לבכם :כל חוקר חייב למלא מדי חודש בחודשו דוח נוכחות מפורט עבור שעות עבודתו באותו חודש ,ולהחתימו כנדרש ,על פי ההנחיות הבאות:

●

הדוחות צריכים להיות בצורת טבלה ,עבור כל חודש לועזי ,על בסיס יומי (לדוגמא :חודש פברואר :2012ישראל ישראלי ,יום רביעי ח' בשבט תשע"ב 1 ,בפברואר ,2012משעה 10:00

עד שעה ,13:00סה"כ 3שעות יומיות .כך עבור כל יום מימות החודש +סיכום חודשי של השעות) .לנוחותכם ,רצ"ב טיוטת דוגמה.

●

2

על הדוחות להיות חתומים הן על ידי החוקרים והן ע"י מנהל המכון .יש לרשום בצד חתימותיהם שהם מודעים לכך שהדוחות מועברים למינהל תרבות.

8

כותב

ישיבת ההסדר קרנ"ש 10

וחוקר

שנים

כולל רבבה 2שנים

גד חוזה שילה

9

V

23

13.5

אורות ישראל 4שנים

20

כן

תואר ראשון ושני -בר אילן

1.5

9

חוקר

גמדני

אביחי

16שנות לימוד .תואר

1

20

8

16

22

ראשון במכללת מורשת

4

כן

יעקב

10

דאום

כותב

אונ העברית תארים שני

וחוקר

ושלישי 8 -שנים

ערן

9

22

V

22

ישיבת הר עציון 10שנים 20

כן

ישיבת הכותל 2

יד הרב נסים 2

11

כותב

מכללת אורט קרית מלאכי

וחוקר

שנתיים.מכללת ליפשיץ -ארבע

שנים.

דרף

עמנואל

מכללת ירושלים -

9

23

V

20

שנתיים.

ישיבת מכון מאיר -חמש

שנים

כולל בית אריאל ,הארי

פישל ,שבע שנים

5

14

כן

כותב

12

וודקה

עמרם

וחוקר

ישיבת אורות התורה 5

9

V

23

10

שנים ,ישיבת אור ישראל

20

כן

5שנים

13

וינר

כותב

ישיבת הסדר בעתניאל -

וחוקר

12שנים

חסדאי

9

V

23

19

בית מדרש קהילתי גבעת 10

כן

שמואל 4שנים

מכללת הרצוג 3שנים

14

וקסלר

כותב

ישיבת 'בית ועד הר חברון'

וחוקר

בעתניאל 9 -שנים

יובל

9

V

23

17.5

ישיבת אורות שאול 8 -

8

כן

וחצי שנים

15

חוקר

חן

16שנות לימוד .שנה

במכון הוראה ועוד שנה

ינון

9

19

5

16

22

לימודי תעודה לעריכת

6

כן

לשון.

16

כאהן

מתתיהו

כותב

ישיבת עתניאל ,בית ועד

וחוקר

לתורה הר חברון13 -

שנ''ל

9

22

V

21

מכללת הרצוג 4-שנ''ל

אוניברסיטת בן גוריון 4

שנ''ל

6

20

כן

17

חוקר

כץ

שמואל

בכיר

ישיבת אור עציון 5שנים,

9

V

05

18

ישיבת מרכז הרב 13

4

כן

שנים

כותב

18

לאו

ידידיה

וחוקר

ישיבת עתניאל 5 -שנים,

9

V

22

13

האוניברסיטה העברית 16 8 -

כן

שנים

19

כותב

לוי

אליהו

ישיבת פורת יוסף 5שנים,

9

77

4

30

24

בית מדרש לרבנים יד הרב 20

כן

נסים 25 -שנים

20

5שנים -ישיבת הכותל

עורך

4שנים -ישיבת מרכז הרב

2שנים -בית המדרש

לוינגר

שמשון

מנקין

אברהם

9

90

V

15

9

23

V

7

לרבנים ודיינים 'יד הרב

נסים'

30

כן

4שנים -האוניברסיטה

העברית ,החוג להיסטוריה

של עם ישראל

21

כותב

וחוקר

כותב

22

ניזרי

נדב

סתיו

אברהם

וחוקר

ישיבת פוניבז 7שנים

20

כן

ישיבת עתניאל 5שנים

9

22

V

12

9

22

V

13

כולל ע״ש שטראוס קרית 20

כן

המבתר 5שנים

23

כותב

7

וחוקר

5שנים בישיבת ירוחם4 ,

שנים בישיבת הר עציון4 ,

20

כן

29

חוקר

משה

שטמפפ יהודה

ר

4שנים -ישיבת ברכת

1

צבי

18

V

9

5שנים -האוניברסיטה

9

כן

העברית ד"ר.

30

כותב

4שנים ישיבת נהר שלום

וחוקר

י-ם

9שנים מכון בני דוד י-ם

לימודי יורה יורה ורב

שכונה.

1שנה בית מדרש חברתי

שמלוב

יצחק

9

23

V

18

שערי עוזיאל ברובע

15

כן

היהודי.

3שנים כולל רבני ערים של

איגוד רבני קהילות .י-ם.

שנה בבית מדרש לרבנות

ממלכתית שערי ציון יד

הרב ניסים י-ם.

31

שנווייס מתן

כותב

ישיבת הסדר ירוחם 8 -

וחוקר

שנים ,מכללת הרצוג 4 -

שנים .אוניברסיטת חיפה -

9

23

V

17

3שנים cbt .אינטגרטיבי,

אוניברסיטת חיפה 2 -

שנים.

9

16

כן

תואר ראשון ושני -בר אילן

1.5

9

חוקר

גמדני אביחי

16שנות לימוד .תואר

1

20

8

16

22

ראשון במכללת מורשת

4

כן

יעקב

10

כותב

אונ העברית תארים שני

וחוקר

ושלישי 8 -שנים

דאום ערן

9

22

V

22

ישיבת הר עציון 10שנים 20

כן

ישיבת הכותל 2

יד הרב נסים 2

11

כותב

מכללת אורט קרית מלאכי

וחוקר

שנתיים.מכללת ליפשיץ -ארבע

שנים.

דרף

מכללת ירושלים -

עמנואל

9

23

V

20

שנתיים.

14

כן

ישיבת מכון מאיר -חמש

שנים

כולל בית אריאל ,הארי

פישל ,שבע שנים

כותב

12

וודקה עמרם

וחוקר 9

ישיבת אורות התורה 5

23

V

10

שנים ,ישיבת אור ישראל

5שנים

12

20

כן

13

וינר

כותב

ישיבת הסדר בעתניאל -

וחוקר

12שנים

חסדאי

9

V

23

19

בית מדרש קהילתי גבעת 10

כן

שמואל 4שנים

מכללת הרצוג 3שנים

כותב

14

ישיבת 'בית ועד הר חברון'

וחוקר

וקסלר יובל

בעתניאל 9 -שנים

9

V

23

17.5

ישיבת אורות שאול 8 -

8

כן

וחצי שנים

15

חוקר

חן

16שנות לימוד .שנה

במכון הוראה ועוד שנה

ינון

9

19

5

16

22

לימודי תעודה לעריכת

6

כן

לשון.

16

כותב

ישיבת עתניאל ,בית ועד

וחוקר

לתורה הר חברון13 -

שנ''ל

כאהן מתתיהו

9

22

V

21

מכללת הרצוג 4-שנ''ל

20

כן

אוניברסיטת בן גוריון 4

שנ''ל

17

חוקר

כץ

שמואל

בכיר 9

ישיבת אור עציון 5שנים,

05

V

18

ישיבת מרכז הרב 13

שנים

13

4

כן

כותב

18

לאו

ידידיה

ישיבת עתניאל 5 -שנים,

וחוקר 9

V

22

13

האוניברסיטה העברית 16 8 -

כן

שנים

19

כותב

לוי

אליהו

ישיבת פורת יוסף 5שנים,

9

77

4

30

24

בית מדרש לרבנים יד הרב 20

כן

נסים 25 -שנים

20

5שנים -ישיבת הכותל

עורך

4שנים -ישיבת מרכז הרב

2שנים -בית המדרש

לוינגר שמשון

9

90

V

15

9

23

V

7

לרבנים ודיינים 'יד הרב

נסים'

30

כן

4שנים -האוניברסיטה

העברית ,החוג להיסטוריה

של עם ישראל

21

מנקין אברהם

כותב

וחוקר

כותב

22

ניזרי

נדב

ישיבת פוניבז 7שנים

20

כן

ישיבת עתניאל 5שנים

וחוקר 9

22

V

12

כולל ע״ש שטראוס קרית 20

כן

המבתר 5שנים

23

סתיו

כותב

5שנים בישיבת ירוחם4 ,

וחוקר

שנים בישיבת הר עציון4 ,

אברהם

9

22

V

13

9

22

V

8

שנים באוניברסיטת בן

20

כן

גוריון

24

כותב

עברון איתמר

14

וחוקר

מכון מאיר 2שנים ,ישיבת

הר עציון 6שנים

10

כן

25עמיק

ם

פריד

26

5בישיבת קריית שמונה

חוקר

1

23

7

9

23

4אוניברסיטת בר אילן

כותב

4שנים ישיבת נהר שלום

וחוקר

י-ם

5

כן

9שנים מכון בני דוד י-ם

לימודי יורה יורה ורב

שכונה.

1שנה בית מדרש חברתי

פדה

רפאל

9

V

22

17

שערי עוזיאל ברובע

20

כן

היהודי.

3שנים כולל רבני ערים של

איגוד רבני קהילות .י-ם.

כיום שנה אחת בבית

מדרש לרבנות ממלכתית

שערי ציון יד הרב ניסים י-ם

כותב

27

צוקרמ

ן

עקיבא

ישיבת מעלות 5שנים,

וחוקר 9

V

22

15

ישיבת הר עציון 6שנים,

16

כן

מכללת הרצוג 4שנים

כותב

28

קדם

עוזיאל

ישיבת כרם ביבנה 7

וחוקר 9

22

8

12

23

שנים ,ישיבה אור עציון 20 5

כן

שנים

29

חוקר

שטמפ יהודה

פר

צבי

4שנים -ישיבת ברכת

משה

1

18

V

9

5שנים -האוניברסיטה

העברית ד"ר.

15

9

כן

30

כותב

4שנים ישיבת נהר שלום

וחוקר

י-ם

9שנים מכון בני דוד י-ם

לימודי יורה יורה ורב

שכונה.

שמלו

ב

1שנה בית מדרש חברתי

יצחק

9

23

V

18

שערי עוזיאל ברובע

15

כן

היהודי.

3שנים כולל רבני ערים של

איגוד רבני קהילות .י-ם.

שנה בבית מדרש לרבנות

ממלכתית שערי ציון יד

הרב ניסים י-ם.

31

שנוויי

ס

מתן

כותב

ישיבת הסדר ירוחם 8 -

וחוקר

שנים ,מכללת הרצוג 4 -

שנים .אוניברסיטת חיפה -

9

23

V

17

3שנים cbt .אינטגרטיבי,

אוניברסיטת חיפה 2 -

שנים.

16

כן

שם המכון בית המדרש לישראל והאנושות – מכון בליקלה לשיח בין-דתי שנה שבעדה מבוקשת התמיכה 2024

שאלון מס' ) 5מכיל 4עמודים(

עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו -בשנת ההערכה

פרוט עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו בשנת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב הקדמת

שנת ההערכה' *(

א( בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

ב( בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

*( 'שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה )מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות תרבות לשנת

התמיכות ' - (2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22) 2022עד .(31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני התמיכה

המקוריים.

לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים.

.1

.2

.3

.4

בשאלון זה יש למלא נתונים אודות עזרי מחקר שעמדו לרשות המכון בשנת ההערכה ) ,(2022ואשר היו נחוצים לפעילותו.

עזר מחקר שלא מולאו כל פרטיו הנדרשים ,לא יובא לדיון לצורך ניקוד.

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה.

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך )עמוד !(4

1

שם המכון מרכז מורשת הרב נסים שנה שבעדה מבוקשת התמיכה 2024

שאלון מס' ( 5מכיל 4עמודים)

עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו -בשנת ההערכה

פרוט עזרי מחקר ומבנה ייעודי שעמדו לרשות המכון והיו נחוצים לפעילותו בשנת ההערכה ,כהגדרתה בטיוטת 'תיקון הרוחב

הקדמת שנת ההערכה' *)

)1בין התאריכים 1בינואר 2022ועד 31בדצמבר 2022

)2בין התאריכים 1באוקטובר 2022ועד 30בספטמבר 2023

שנת הערכה' – בהתאם ל'תיקון הרוחב להקדמת שנת ההערכה' שמקדם מינהל התרבות בימים אלה (מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט במוסדות' )*

).תרבות לשנת התמיכות ' - )2024שנת ההערכה' הינה שנה קלנדרית 1.1.22( 2022עד 31.12.22

עם זאת ,כהוראות מעבר לשנת התמיכה ,2024במקרים בהם מוסד לא יעמוד בתנאי הסף בשנה קלנדרית ,2022הרי שניתן יהיה להתייחס לשנת ההערכה ,כפי שמופיעה במבחני

.התמיכה המקוריים

.לפיכך ,על כל המוסדות למלא השנה שאלון זה על כל 4טבלאותיו ,עבור שתי התקופות האמורות מעלה ,גם אם חלק מהנתונים חופפים

.1

.2

.3

.4

בשאלון זה יש למלא נתונים אודות עזרי מחקר שעמדו לרשות המכון בשנת ההערכה ( ,)2022ואשר היו נחוצים לפעילותו.

עזר מחקר שלא מולאו כל פרטיו הנדרשים ,לא יובא לדיון לצורך ניקוד.

ניתן כמובן להוסיף שורות לטבלאות ,בעת הצורך ,אך אין לשנות את מבנה הטבלה.

יש למלא את הטבלאות ונספחיהן באופן מדויק ,מקצועי ומפורט ,ולחתום בסופן ,במקום המיועד לכך (עמוד !)4

1

עזר מחקר 1

מהדורות מוקלדות של ספרי הרב נסים המשמשות את

מספרי הרב נסים

מתוך המהדורות

8

חוקרי המכון

-יין הטוב ,לדור

המוקלדות של ספרי הרב

מוקלדים [ 1יין

ו'לכלל

נסים -עורך הרב שמואל

הטוב; 3לדור

ולדורות

ולפרט' -שיצאו כ"ץ את המצגות על הרב

יש

לאור,

גם נסים פועלו ומשנתו ואת

מהדורות

העלון האלקטרוני 'לדור

מוקלדות

ולדורות'

המשמשות

ספרים לא

ולדורות

4

לכלל ולפרט]

את

חוקרי המכון

עזר מחקר 2

ארכיון אלקטרוני של מכתביו ותשובותיו של הרב נסים

עזר מחקר 3

אתר 'יד הרב נסים' -חומרים על הרב נסים

50תיקי ארכיון תיקי הארכיון הסרוקים

והמוצגים באתר -

המכתבים

והנאומים של הרב מאפשרים הן לחוקרי

נסים,

המכילים

הנצחת רבנים ראשיים

למעלה

ו 5-תיקי המכון והן לחוקרים מבחוץ

מ10000-

הרב לעיין בחופשיות במסמכים,

תעודות

תשובות

נסים

55

תיקים כן

המשרד לשירותי דת -

נסרקו בתשובות ,בנאומים

-

באתר ובדרשות של הרב נסים -

ומוצגים

וכך לקבל מידע חיוני על

ה'יד'

משנתו ופועלו.

אתר

'יד

הרב

חוקרי הרב נסים פעלו

נסים' מכיל חומר ומשנתו ,חברי המכון

רב על הרב נסים

ומחוצה לו -יכולים לגשת

ומשנתו -מהדורה בחופשיות ולעיין בתעודות

מקוונת של ספרו ארכיוניות ובתמונות על

'לדור

ולדורות'; חייו ומשנתו .וכן למצוא

23

כן

המשרד לשירותי דת -

הנצחת רבנים ראשיים

ארכיונים סרוקים חומר על הרב ומשנתו

של

מכתביו,

ממויין לפי נושאים במצגות

נאומיו ותשובותיו ובסרטונים ולפי מועדי

בהלכה; תמונות,

השנה בעלונים .אין ערוך

סרטונים

ומצגות

לחשיבותה של

הרב

נסים;

ביבליוגרפיה מליאה של

על

עלון

אלקטרוני כתבי הרב ומחקרים

'לדור אודותיו שערך הרב שמואל

חודשי

ולדורות' על הרב כ"ץ.

נסים

ומשנתו;

ביבליוגרפיה

על

עשח כתבי הרב

נסים

ומחקרים

עליו

עזר מחקר 4

רשימת השאלות והתשובות שנשאל והשיב הרב נסים

הרב

חמאמי

אברהם פירוט השואלים ,זמני

ערך

5

קלסרים ,לא

השאלות והתשובות

כ1000-

רשימה מפורטת

ונושאיהן -נותן לחוקרי

תעודות

של כל השאלות

המכון ושמחוצה לו גישה

שנשאל הרב נסים להבנת וחקר שיטתו

בפסיקה ובהנהגת הציבור,

והתשובות

שהשיב

הרב .ומידע על קשריו של הרב

ברשימה

פורטו :עם אישים וקהילות בארץ

שמות השואלים,

תאריכי השאלות

24

ובתפוצות

והתשובות

ונושאיהן .רשימה

זו

מוצגת

גם

באתר ה'יד'

עזר מחקר 5

רשימת התעודות בארכיון הנאומים והמכתבים

עזר מחקר 6

כרטסת מקורות ונושאים לספרי הרב נסים

רשימה מפורטת

של

הרשימה נותנת לחוקרי

התעודות המכון מידע מפורט על כל

ארכיון

בתיקי

לא

קוטלגו

ברשימה

תעודה ,מכתב או נאום

המפורטת 30

שבכל תיק 50 .התיקים

תיקים

(מתוך

והנאומים של הרב ממויינים על פי נושאים,

.)50

כ6000-

המכתבים

נסים.

ברשימה והרשימה הפרטנית

תעודות.

מפורטים

מאפשרת לחוקר להכיר

הנושאים

את המידע הקיים בתיק ,וכן טעונה השלמה

הרשימה

התאריכים ושמות לעמוד על קשריו של הרב

ל 20-התיקים

המכותבים שבכל עם אישים וקהילות בארץ

קוטלגו

שלא

תעודה

ובתפוצות

כרטסת

מקורות כרטסת המקורות

כ1500-

ונושאים

לספרי והנושאים מאפשרת

כרטיסים

עדיין,

והקלדתה

במחשב

לקראת

העלאתה

לאתר.

הרב נסים .לספרי לחוקרי המכון לעמוד על

הרב 'יין הטוב'

25

עמדתו של הרב לכל נושא

לא

ולדורות' העומד על הפרק,

ו'לדור

א-ג

נערכו והתייחסותו לכל מקור

מפתחות

בכל במקרא בתלמודים ובספרי

לספרים הפוסקים ,וכן לעמוד על

כרך.

'לכלל ולפרט' ו'מן קשריו של הרב עם אישים

ההר

העם' וקהילות בארץ ובתפוצות.

אל

בהכנה הכרטסת מהווה תשתית

נמצאת

כרטסת מקורות ,ל'מפתח כללי לכתבי הרב

שבהמשכה תבוא

כרטסת

נושאים,

אישים ומקומות.

נסים' שייצא לאור כספר

ו/או יעלה לאתר ,וכך יהיה

לכלי עזר רב תועלת

לחוקרי הרב נסים ומשנתו,

הן במכון והן מחוצה לו.

עזר מחקר 7

קטלוג (ידני) לספריית 'יד הרב נסים'

עזר מחקר 8

קטלוג (ממוחשב) לספריית הרב נסים

כרטסת לפי סדר

לכל ספר בספרייה ,עתיק

א-ב של הכותרים וחדש ,יש כרטיס קטלוג

של כל הספרים

שב'ספריית

הרב

יד

יותר מ 20000-לא

אלף כרטיסים.

מפורט שבו מצויין שם

הספר (לרבות שמות של

-חיבורי-משנה הכלולים בו),

נסים'

הספריה הכללית' שמות המחבר.ים

ו'ספריית אביהוד והעורכ.ים ,והנושאים

לספרים עתיקים'

קטלוג

שבהם הספר עוסק

ממוחשב הקטלוג הידני המפורט

לספריית 'יד הרב החל לעלות לגירסה

מוקלדת במחשב.

נסים'

26

כ2000-

כותרים

לא

עזר מחקר 9

פרטיות משום כך חוקרי המכון

מכון המחקר של יד הרב נסים שם לו למטרה מעת

ספריות

הקמתו לחשוף לגלות לחקור ולתעד את המקורות

אלו אוצרות בתוכן נזקקים באופן תמידי לעיון

של כתבי יד

הגנוזים של

כמה אלפי כתבי בכתבי יד הפזורים

וספרים ישנים

תעודות

תרבותנו ויצירתם הרוחנית והאינטלקטואלית של

יד,

רבותינו ,בעיקר מכתבי יד שטרם ראו אור .כל

ומסמכים

המחקרים והפרסומים

היסטוריים

היוצאים לאור במסגרת המכון מבוססים על מחקרים

אנו נזקקים כאמור משתף פעולה ומקבל גישה

מקיפים במקורות ראשונים ובעדי נוסח דווקניים ובעיקר

באופן

כתבי יד.

ותודות

בספריות שונות בארץ

ובעולם בידיים פרטיות

להם

קבוע

וציבוריות .לפיכך ,המכון

לכמה מן האוספים

לבעליהן החשובים של כתבי היד –

גישה הספריה הלאומית

לנו

משום כך חוקרי המכון נזקקים באופן תמידי לעיון

יש

בכתבי יד הפזורים בספריות שונות בארץ ובעולם

פתוחה

בידיים פרטיות

תמיד.

וציבוריות .לפיכך ,המכון משתף פעולה ומקבל גישה

ספריית יד הרב כגון ספריית פרופ׳ מאיר

אליהם

כמו

והספריות האקדמיות

כן ,בעיולם וכן ספריות פרטיות

לכמה מן האוספים החשובים של כתבי היד – הספריה

נסים אוצרת אלפי

הלאומית

כרכים של ספרי המכון) ,ספריית מכון

והספריות האקדמיות בעיולם וכן ספריות פרטיות כגון

מקור ,עיון ומחקר קהילות ישראל ,ספריית

ספריית פרופ׳ מאיר בניהו (שהיה מייסדו של המכון),

ובכלל זה ספרייה הרב יעקב הלל ועוד.

ספריית מכון קהילות ישראל ,ספריית הרב יעקב הלל

עשירה של ספרים

ועוד.

נדירים

מאוצרותיה

יהדות

של

ספרד

ובנותיה .ספריה זו

פתוחה

לציבור

הרחב,

לרבנים

27

בניהו (שהיה מייסדו של

עשרות

רבות

כמתואר לעיל

לא

ולחוקרים הנהנים

ממנה דרך קבע.

עזר מחקר 10

לא

.1כת"י פריז ,הספריה הלאומית ,644דפים

191ב196-ב220 ,ב221-א

.2כת"י אוקספורד ,ספריית הבודלינה ,569קטלוג

נויבאואר ,1098דף 97ב והלאה

.3כת"י לונדון ,הספרייה הבריטית ,11639דפים

249א250-א

.4כת"י פרמה ,ספריית הפלטינה ,2226דפים 55א

והלאה

.5כת"י ירושלים ,הספרייה הלאומית ,1282בדף א-ב,

שריד מחיבור שלם

.6כת"י פריז ,הספרייה הלאומית ,391דפים 30ב32-א

.7כת"י וטיקן ,318דף 257א והלאה.

.8כת"י אוקספורד ,ספריית הבודליאנה ,1101דף

153ב והלאה ,ליקוטים בהלכות שחיטה

.9כת"י לונדון ,הספרייה הבריטית ,18690דף 246ב

והלאה ,ונמצאים ג"כ בכת"י ניו יורק ,בית המדרש

28

ללימודי יהדות ,]Acc. 2115[ 6347דף 39א והלאה

.10כת"י אוקספורד ,בודליאנה ,642דף 333א335-ב

.11כת"י אוקספורד ,ספריית הבודליאנה ,642דף

383א386-ב390 ,א-ב391 ,ב393 ,א-ב.

.12כת"י קמברידג' ,667.1דף 74

.13כת"י אוקספורד ,ספריית הבודליאנה ,758קטלוג

נויבאואר ,1105דפים 373א והלאה

.14כת"י לונדון ,הספרייה הבריטית ,19664דפים

102א106-ב ,חסר בראשו ובסופו

.15כת"י פריז ,הספרייה הלאומית ,634דפים

227א228-ב

.16כת"י ירושלים ,ספריית שוקן ,19523דף רעב עמ' ב

והלאה

.17כת"י ציריך ,אוסף יסלזון ,Ms. 16דף 156ב והלאה

.18כת"י פרמה ,ספריית פלטינה ,2198דף 39והלאה

.19כת"י מוסקבה ,))F 48410 ,1324דף 139א

.20כת"י קמברידג' ,3127דף 47

29

.21כת"י אוקספורד ,ספריית הבודליאנה ,115דף 176

והלאה

.22כת"י פריז ,הספרייה הלאומית ,310דף 140-142

שיר בהלכות שחיטה

.23כת"י פריז ,הספרייה הלאומית ,310דף 142והלאה

הלכות שחיטה לרבי דוד אשכנזי

24כת"י סינסינטי ,ספריית היברו יוניון קולג' 461

.25כת"י ניו יורק ,ספריית בית המדרש לרבנים ,10062

דף 21ע"א והלאה

.26כת"י טולידו ,ספריית הקתדרלה הקאפטולרית 86

,25דף 142והלאה

.27כת"י ספריית האוניברסיטה יוהן קרישטין סנקנברג,

פרנקפורט דמיין ,גרמניה ,Ms. Oct. 69דף 90ב

והלאה ,הלכות שחיטה לרבי שמואל בר שלמה ,הר"ש

מפליזא

.28כת"י סנט פטרבורג ,F 53404 ,291דף

100א104-ב ,הלכות שחיטה לרבי דוד מסיר ליאון

.29כת"י ניו-יורק אוניברסיטת קולומביהF ,6854 ,

,16457דפים 8ב והלאה

30

ובדרשות של הרב נסים -

וכך לקבל מידע חיוני על

משנתו ופועלו.

עזר מחקר 3

אתר 'יד הרב נסים' -חומרים על

אתר 'יד הרב נסים' מכיל חומר רב על חוקרי הרב נסים פעלו

הרב נסים

הרב נסים ומשנתו -מהדורה מקוונת של ומשנתו ,חברי המכון

לא

ספרו 'לדור ולדורות'; ארכיונים סרוקים ומחוצה לו -יכולים לגשת

של מכתביו ,נאומיו ותשובותיו בהלכה;

בחופשיות ולעיין בתעודות

תמונות ,סרטונים ומצגות על הרב נסים; ארכיוניות ובתמונות על

עלון אלקטרוני חודשי 'לדור ולדורות' על חייו ומשנתו .וכן למצוא

הרב נסים ומשנתו; ביבליוגרפיה על עשח

חומר על הרב ומשנתו

כתבי הרב נסים ומחקרים עליו

ממויין לפי נושאים במצגות

ובסרטונים ולפי מועדי

השנה בעלונים .אין ערוך

לחשיבותה של

ביבליוגרפיה מליאה של

כתבי הרב ומחקרים

אודותיו שערך הרב שמואל

כ"ץ.

עזר מחקר 4

רשימת השאלות והתשובות

הרב אברהם חמאמי ערך רשימה פירוט השואלים ,זמני

5

שנשאל והשיב הרב נסים

מפורטת של כל השאלות שנשאל הרב השאלות והתשובות

כ1000-

נסים והתשובות שהשיב הרב .ברשימה ונושאיהן -נותן לחוקרי

תעודות

פורטו :שמות השואלים ,תאריכי השאלות המכון ושמחוצה לו גישה

והתשובות ונושאיהן .רשימה זו מוצגת גם

להבנת וחקר שיטתו

באתר ה'יד'

בפסיקה ובהנהגת הציבור,

33

קלסרים ,לא

ומידע על קשריו של הרב

עם אישים וקהילות בארץ

ובתפוצות

עזר מחקר 5

רשימת התעודות בארכיון

רשימה מפורטת של התעודות בתיקי הרשימה נותנת לחוקרי

קוטלגו

הנאומים והמכתבים

ארכיון המכתבים והנאומים של הרב המכון מידע מפורט על כל

ברשימה

הנושאים תעודה ,מכתב או נאום

המפורטת 30

התאריכים ושמות המכותבים שבכל שבכל תיק 50 .התיקים

תיקים

(מתוך

ממויינים על פי נושאים,

.)50

כ6000-

והרשימה הפרטנית

תעודות.

מאפשרת לחוקר להכיר

הרשימה

נסים.

ברשימה

מפורטים

לא

תעודה

את המידע הקיים בתיק ,וכן טעונה השלמה

לעמוד על קשריו של הרב

ל 20-התיקים

עם אישים וקהילות בארץ

שלא

קוטלגו

ובתפוצות

עדיין,

והקלדתה

במחשב

לקראת

העלאתה

לאתר.

עזר מחקר 6

כרטסת מקורות ונושאים לספרי

הרב נסים

כרטסת מקורות ונושאים לספרי הרב כרטסת המקורות

נסים .לספרי הרב 'יין הטוב' ו'לדור

והנושאים מאפשרת

ולדורות' א-ג נערכו מפתחות בכל כרך.

לחוקרי המכון לעמוד על

לספרים 'לכלל ולפרט' ו'מן ההר אל העם'

עמדתו של הרב לכל נושא

נמצאת

בהכנה

כרטסת

מקורות ,העומד על הפרק,

34

כ1800-

כרטיסים

לא

שבהמשכה

תבוא

כרטסת

נושאים ,והתייחסותו לכל מקור

במקרא בתלמודים ובספרי

אישים ומקומות.

הפוסקים ,וכן לעמוד על

קשריו של הרב עם אישים

וקהילות בארץ ובתפוצות.

הכרטסת מהווה תשתית

ל'מפתח כללי לכתבי הרב

נסים' שייצא לאור כספר

ו/או יעלה לאתר ,וכך יהיה

לכלי עזר רב תועלת

לחוקרי הרב נסים ומשנתו,

הן במכון והן מחוצה לו.

עזר מחקר 7

קטלוג (ידני) לספריית 'יד הרב

כרטסת לפי סדר א-ב של הכותרים של לכל ספר בספרייה ,עתיק

יותר מ 20600-לא

נסים'

כל הספרים שב'ספריית יד הרב נסים' -וחדש ,יש כרטיס קטלוג

כרטיסים.

הספריה

הכללית' ו'ספריית אביהוד מפורט שבו מצויין שם

הספר (לרבות שמות של

לספרים עתיקים'

חיבורי-משנה הכלולים בו),

שמות המחבר.ים

והעורכ.ים ,והנושאים

שבהם הספר עוסק

עזר מחקר 8

קטלוג (ממוחשב) לספריית הרב

קטלוג ממוחשב לספריית 'יד הרב נסים'

נסים

הקטלוג הידני המפורט

כ2400-

החל לעלות לגירסה

כותרים

מוקלדת במחשב.

עזר מחקר 9

מכון המחקר של יד הרב נסים

ספריות פרטיות אלו אוצרות בתוכן כמה משום כך חוקרי המכון

35

עשרות

רבות

לא

שם לו למטרה מעת הקמתו

אלפי

כתבי

יד,

תעודות

ומסמכים נזקקים באופן תמידי לעיון

של כתבי יד

לחשוף לגלות לחקור ולתעד את

היסטוריים להם אנו נזקקים כאמור באופן

בכתבי יד הפזורים

וספרים ישנים

המקורות הגנוזים של

קבוע ותודות לבעליהן יש לנו גישה

בספריות שונות בארץ

כמתואר לעיל

תרבותנו ויצירתם הרוחנית

פתוחה אליהם תמיד .כמו כן ,ספריית יד ובעולם בידיים פרטיות

וציבוריות .לפיכך ,המכון

והאינטלקטואלית של רבותינו,

הרב נסים אוצרת אלפי כרכים של ספרי

בעיקר מכתבי יד שטרם ראו

מקור ,עיון ומחקר ובכלל זה ספרייה משתף פעולה ומקבל גישה

לכמה מן האוספים

אור .כל המחקרים והפרסומים

עשירה של ספרים נדירים מאוצרותיה של

היוצאים לאור במסגרת המכון

יהדות ספרד ובנותיה .ספריה זו פתוחה החשובים של כתבי היד –

מבוססים על מחקרים מקיפים

לציבור הרחב ,לרבנים ולחוקרים הנהנים

הספריה הלאומית

במקורות ראשונים ובעדי נוסח

ממנה דרך קבע.

והספריות האקדמיות

דווקניים ובעיקר כתבי יד.

בעיולם וכן ספריות פרטיות

משום כך חוקרי המכון נזקקים

כגון ספריית פרופ׳ מאיר

באופן תמידי לעיון בכתבי יד

בניהו (שהיה מייסדו של

הפזורים בספריות שונות בארץ

המכון) ,ספריית מכון

ובעולם בידיים פרטיות

קהילות ישראל ,ספריית

וציבוריות .לפיכך ,המכון משתף

הרב יעקב הלל ועוד.

פעולה ומקבל גישה לכמה מן

האוספים החשובים של כתבי

היד – הספריה הלאומית

והספריות האקדמיות בעיולם וכן

ספריות פרטיות כגון ספריית

פרופ׳ מאיר בניהו (שהיה מייסדו

של המכון) ,ספריית מכון קהילות

ישראל ,ספריית הרב יעקב הלל

36

ועוד.

עזר מחקר 10

לא

.1כת"י פריז ,הספריה הלאומית

דפים

,644

191ב196-ב,

220ב221-א

.2כת"י אוקספורד ,ספריית

הבודלינה ,569קטלוג נויבאואר

,1098דף 97ב והלאה

.3

כת"י

הבריטית

לונדון,

,11639

הספרייה

דפים

249א250-א

.4

כת"י

פרמה,

ספריית

הפלטינה ,2226דפים 55א

והלאה

.5כת"י ירושלים ,הספרייה

הלאומית ,1282בדף א-ב ,שריד

מחיבור שלם

.6

כת"י

פריז,

הספרייה

הלאומית ,391דפים 30ב32-א

.7כת"י וטיקן ,318דף 257א

37

והלאה.

.8כת"י אוקספורד ,ספריית

הבודליאנה ,1101דף 153ב

ליקוטים

והלאה,

בהלכות

שחיטה

.9

כת"י

לונדון,

הספרייה

הבריטית ,18690דף 246ב

והלאה ,ונמצאים ג"כ בכת"י ניו

יורק,

בית

המדרש ללימודי

יהדות ,]Acc. 2115[ 6347דף

39א והלאה

.10כת"י אוקספורד ,בודליאנה

,642דף 333א335-ב

.11כת"י אוקספורד ,ספריית

הבודליאנה

,642

דף

383א386-ב390 ,א-ב391 ,ב,

393א-ב.

.12כת"י קמברידג' ,667.1דף

74

.13כת"י אוקספורד ,ספריית

38

הבודליאנה

,758

קטלוג

נויבאואר ,1105דפים 373א

והלאה

לונדון,

הספרייה

הבריטית

,19664

דפים

102א106-ב,

חסר

בראשו

.14

כת"י

ובסופו

.15

כת"י

הלאומית

פריז,

הספרייה

,634

דפים

227א228-ב

.16כת"י ירושלים ,ספריית שוקן

,19523דף רעב עמ' ב והלאה

.17כת"י ציריך ,אוסף יסלזון Ms.

,16דף 156ב והלאה

.18כת"י פרמה ,ספריית פלטינה

,2198דף 39והלאה

.19כת"י מוסקבה F ,1324

,))48410דף 139א

.20כת"י קמברידג' ,3127דף

39

47

.21כת"י אוקספורד ,ספריית

הבודליאנה ,115דף 176והלאה

.22

כת"י

פריז,

הספרייה

הלאומית ,310דף 140-142שיר

בהלכות שחיטה

.23

כת"י

פריז,

הספרייה

הלאומית ,310דף 142והלאה

הלכות שחיטה לרבי דוד אשכנזי

24

כת"י סינסינטי ,ספריית

היברו יוניון קולג' 461

.25כת"י ניו יורק ,ספריית בית

המדרש לרבנים ,10062דף 21

ע"א והלאה

.26

כת"י

טולידו,

ספריית

הקתדרלה הקאפטולרית ,25 86

דף 142והלאה

.27כת"י ספריית האוניברסיטה

יוהן

קרישטין

סנקנברג,

פרנקפורט דמיין ,גרמניה Ms.

40

,Oct. 69דף 90ב והלאה,

הלכות שחיטה לרבי שמואל בר

שלמה ,הר"ש מפליזא

.28כת"י סנט פטרבורג F ,291

,53404דף 100א104-ב ,הלכות

שחיטה לרבי דוד מסיר ליאון

.29כת"י ניו-יורק אוניברסיטת

קולומביה,F 16457 ,6854 ,

דפים 8ב והלאה

.30

כת"י

לונדון,

ספריית

מונטיפיורי ,לונדון ,אנגליה Ms.

130 F 4642דף 26והלאה

.31כת"י מוסקבה ,ספריית

המדינה

983

(מתכ"י

,)F48778

,Guenzburg

דפים

58א60-א

.32

כת"י

המבורג ,ספריית

המדינה והאוניברסיטה Cod.

( hebr. 182bמתכ"י,)F1007 :

דפים 41ב43-א.

41

הבקשה

מסמך 1 מתוך 24

מסמך 2 מתוך 24

מסמך 3 מתוך 24

מסמך 4 מתוך 24

מסמך 5 מתוך 24

מסמך 6 מתוך 24

מסמך 7 מתוך 24

מסמך 8 מתוך 24

מסמך 9 מתוך 24

מסמך 10 מתוך 24

מסמך 11 מתוך 24

מסמך 12 מתוך 24

מסמך 13 מתוך 24

מסמך 14 מתוך 24

מסמך 15 מתוך 24

מסמך 16 מתוך 24

מסמך 17 מתוך 24

מסמך 18 מתוך 24

מסמך 19 מתוך 24

מסמך 20 מתוך 24

מסמך 21 מתוך 24

מסמך 22 מתוך 24

מסמך 23 מתוך 24

מסמך 24 מתוך 24