קיזוז החריגה בשכר ההתאחדות לכדורגל

הממונה על חופש המידע

יום שלישי ג' טבת תשפ"ב

07דצמבר 2021

לכבוד:

מר ....................

באמצעות דואר אלקטרוני............................ :

שלום רב,

הנדון :תשובה לפנייתך מכוח חוק חופש המידע ,תשנ"ח – הממונה על חופש המידע

בקשתך לקבלת מידע בהתאם לחוק חופש המידע ,התשנ"ח ( 1998 -להלן -החוק) ,התקבלה במשרד התרבות

והספורט בתאריך 7לנובמבר .2021

לאור בקשתך ולאחר בירור מול הגורמים המקצועיים הרלוונטים ,מצורף בזאת 2קבצי פרוטוקולי ועדת התמיכות

בעניין החריגה בשכר של ההתאחדות לכדורגל ,ובהם המידע המבוקש מפנייתך.

בברכה,

יואב רם ,הממונה על חופש המידע

משרד התרבות והספורט

משרד התרבות והספורט

ת.ד ,57577 .רח' המסגר ,14תל-אביב * 61575טלפון * Tel: 03-6367204 :פקסE-Mail: Hofesh-Meida@most.gov.il * Fax: 03-6870471 :

אינטרנטwww.most.gov.il :

לכבוד

מר' ואב רם

הממונה על יישום חוק חופש המידע

משרד התרבות והספורט

ת.ד 57577 .תל אביב 6157402

טלפון 03-6367204 -דוא"ל hofesh-meida@most.gov.il

מבלי לפגוע בזכויותא.נ,.

הנדון :קבלת מידע בהתאם לחוק חופש המידע ,התשנ"ח1998 -

מוגשת בזאת בקשה לקבלת מידע ,בהתאם לחוק חופש המידע ,התשנ"ח 1998-הננו לפנות אליך

בבקשה לקבלת המסמכים הבאים :

.1העת ק ההחלטות לקיזוז/קנס שקיבלה ההתאחדות לכדורגל בישראל בגין תשלום

בניגוד להוראות החשב הכללי לשנים 2021- 2020- 2019

.2מה גובה הקנס

.3לגבי כל הגופים שקיבלו קנסות בגין חריגה בשכר ו/או כל קנס אחר .

.4מה צפוי בשנה הנוכחית קרי 2021

.5מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל בישראל מר' יוסי שרעבי טען שטלי מוריאל קיבלה

שיחת טלפון ממי מבעלי התפקידים באתנה שטענה שקנסו את ההתאחדות בסך

של 400.000שקל בגין אי מלוי הוראה "מנוי אישה בראש ועדת הנשים "

ההתיחסות לשנים 2019-2021כולל .

.6האם הדבר נכון .

.7למען הסר ספק עומדת אישה בראש הוועדה המקצועית הגב' אמילי ברנס מאז

סוף שנת . 2019

ויודגש לעניין זה המבקש הנו חבר הנהלת ההתאחדות ,חבר ועד כמשמעו בחוק העמותות ואף

משמש כחבר בוועדה המקצועית ומשמש כחבר הוועדה המקצועית ויו"ר ועדת האיתור למאמני

ובעלי תפקידים בענף הכדורגל נשים לפיכך מסמכים אלה חובה להעבירם למבקש באופן מידי

מעבר לאמור לעיל משרד התרבות והספורט כפוף לחוק חופש המידע ועליה לפעול בהתאם ואני

מתחייב לשלם כל סכום שאדרש .

כללי – על חובת הרשות בחברה דמוקרטית למסור מידע לציבור

.8זכותו של הציבור לקבל מידע המצוי בידי רשות ציבורית מוכרת כיום כזכות יסוד

דמוקרטית ,ואיתה חובתה המשלימה של הרשות למסור לו מידע .הדברים מקובלים

ומוסכמים כיום גם על מרבית הרשויות הציבוריות ,במישור ההצהרתי .יחד עם זאת,

ולאור פרטי המקרה הנדון ,נדמה שמן הראוי להזכיר בקצרה כמה מושכלות יסוד.

.9חובתן של רשויות למסור מידע למבקשים מן הציבור הוכרה בפסיקה הישראלית כבר

בשנות השישים ,עת קבע השופט אגרנט:

"כל ה"סודיות" הזו המקימה מחיצה ופורשת מסך בין השלטון והאזרח ,לא יכירנה

מקומה במשטר חופשי .יש ומן הסתם היא נובעת מגאוות השררה ויש והיא נותנת

מקום לחשד שבאמת יש מה להסתיר" (בג"ץ 337/66עזבון קלמן פיטל נ' ועדת השומה

שליד עיריית חולון פ"ד כא( ,69 )1בעמ' .)72

.10זכותו של הציבור לקבל מידע הנמצא בידי רשות ציבורית ,נובעת גם מהיותו של

הציבורבעליו החוקיים של המידע ,המוחזק בידי הרשות הציבורית כנאמן הציבור:

"מידע המצוי אצל איש פרטי ,יחזיקו לעצמו ...לא כן איש הציבור .מידע המצוי עימו

אינו "נכס" פרטי משלו .זהו "נכס" השייך לציבור ,ועליו להביאו לידיעת הציבור

(בג"ץ 1601/90שליט נ' פרס פ"ד מד( ,353 )3בפסקה 5לפסק-דינו של השופט ברק).

.11ברור מהאמור לעיל ,שעובד הציבור מחויב להתייחס למידע שברשותו כאל נכס השייך

לציבור ,וממילא עליו לאפשר לבעלי הנכס גישה למידע ,באופן הנראה להם ראוי (הכל

בכפוף למגבלות החוק וההגיון הפשוט כפי שיתואר בהמשך).

.12פן נוסף של זכות הציבור לגשת למידע שבידי הרשות הציבורית ,שיש לו חשיבות מיוחדת

לענייננו ,הינו חיוניותו של המידע להבטחת פעילותה של המערכת הדמוקרטית:

"שיטת הממשלה הדמוקרטית ניזונה מכך -ואף תלויה בכך -שמן הציבור ואליו תהיה

זרימה חופשית של מידע ,אשר נסב על הנושאים המרכזיים ,המשפיעים על חיי הכלל

ועל חיי הפרט .על כן יש הרואים בזרימה החופשית של המידע מעין מפתח לפעולתה

של המערכת הדמוקרטית כולה" (בג"צ 1/81שירן נ' רשות השידור ,פ"ד לה(,365 )3

על החובה החוקית של רשויות בישראל למסור מידע

.13אקדים ואומר כי להלכות שהוזכרו לעיל ,הממשיכות להתקיים מחוץ לגדרי חוק חופש

המידע ,חשיבות להבנת הרציונלים שבבסיס ההכרה החוקית בחופש המידע .החלטתה

של הרשות האם ,ובאיזה אופן ,להיעתר לבקשת מידע חייבות לקחת בחשבון רציונלים

אלה ולשרת אותם במידע המירבית האפשרית.

.14חוק חופש המידע התשנ"ח( 1998-להלן :החוק) עיגן בספר החוקים את הזכות למידע

שהוכרה כאמור לעיל ,כבר בפסיקה .החוק הגדיר את הרשויות עליהן חלה החובה למסור

מידע לציבור .את הסייגים לתחולתה של חובה זו ואת המנגנונים למימוש זכותו של

הציבור לקבל מידע .סעיף 1לחוק קובעי כי החוק התווסף לדברי חקיקה קודמים

שהסדירו את זכותו של הציבור לקבל מידע בנושאים ספציפיים כדוגמת מרשם החברות,

מרשם המקרקעין ,זכות העיון של חבר באגודה שיתופית וכמובן זכות העיון של חבר

מועצה ברשות מקומית ,שתידון בהמשך.

.15נזכיר כמה סעיפים מרכזיים בחוק חופש המידע הנוגעים לענייננו:

סעיף 1לחוק חופש המידע קובע:

" לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה

סעיף 2לחוק מגדיר

"מידע" – כל מידע המצוי בידי רשות ציבורית ,והוא כתוב ,מוסרט ,מוקלט ,מצולם או

ממוחשב...

"רשות ציבורית" )6( ...רשות מקומית.

סעיף ( 7ה) לחוק קובע

" המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות הציבורית ואין הרשות חייבת לעבד

את המידע לצרכיו של המבקש; היה המידע ממוחשב ,הוא יופק עבור המבקש באמצעים

המשמשים דרך קבע את הרשות .

סעיף ( 7ו) קובע:

"החליטה הרשות הציבורית לדחות את בקשת המבקש ,כולה או חלקה ,תשלח למבקש

הודעה בכתב שתפרט את נימוקי החלטתה..

.16לסיכום הוראות החוק הרלוונטיות ייאמר כי רשות השידור הינה רשות ציבורית

המחויבת במסירת מידע לציבור ,ובכלל זה מידע ממוחשב אשר עליה להעבירו לציבור

באמצעים המשמשים אותה באופן שוטף .סירוב לעשות כן מחייב הודעה בכתב המפרט

את נימוקי הסירוב.

.17לא למותר לציין כי באינספור פסקי דין נקבע לגבי שתי הוראות חוק אלה ,כי יש לפרשן

בפרשנות מרחיבה:

.18לגבי חוק חופש המידע קבע בית המשפט העליון:

" הגשמת התכליות העומדות ביסוד חופש הביטוי מחייבת אפוא הכרה בזכות רחבה

לדעת ,ובעקבות זאת – הכרה בזכות גישה רחבה למידע (עע"ם 6013/04משרד

התחבורה נ' חברת החדשות פ"ד ס(.)72 ,60 )4

.19מובן שהאיזון נדרש רק כאשר נמצאת מגבלה חוקית על מסירת המידע או מתעורר טעם

שכנגד למסירתו .בלא אחד מאלה ,יש למסור את המידע במלואו .משהתעורר הצורך

לשקול הטלת מגבלות כלשהן על מסירת המידע ,יש להניח על כפות המאזניים את

הטעמים המגבילים את מסירת המידע ,מול טעמו של של המבקש במידע ,כקבוע בסעיף

10לחוק.

.20ככל שהאינטרס האישי או הציבורי העומד בבסיס בקשה למידע חזק יותר ,כך גוברת

חובתה של הרשות למסור את המידע ,גם בהתקיים טעמים כאלה או אחרי שלא למוסרו:

"ככל שמבקש המידע יצביע על אינטרס בעל חשיבות עקרונית ומהותית יותר מבחינתו,

כך יגברו סיכוייו לקבל את המידע המבוקש ...בבוא בית המשפט או הרשות להכריע

באיזון שבין האינטרס בגילויו של מידע שבידי הרשות לבין אינטרסים וערכים

אחרים ,עליהם להעמיד לנגד עיניהם את התכליות העיקריות של החוק ,עליהן עמדנו

לעיל :שקיפות מרבית כאמצעי למימושו המיטבי של חופש הביטוי ולעריכת ביקורת

על רשויות הציבור בצורה יעילה ואפקטיבית ...המסקנה המתבקשת היא ,שכאשר

רשות ציבורית שוקלת האם לגלות מידע ...עליה לשוות לנגד עיניה את תכליתו

העיקרית של עקרון חופש המידע ,שהיא לחשוף לעין הציבור את פעולותיה שלה"

.40רשות סבירה בעידן חופש המידע מחוייבת לנהל את המידע שברשותה באופן שיאפשר לציבור

הרחב ,ולא רק לעובדי הרשות ,לקבל מידע באופן יעיל ושימושי .רשות שאינה מנהלת את

ענייניה באופן הזה ,אינה יכולה לטעון שאין באפשרותה להעביר מידע שבראשית המאה ה21-

צריך להיות באפשרותה להעבירו ,ואשר הוא חיוני לקידום השתתפות הציבור בשיח

הדמוקרטי .עמד על כך בית המשפט:

"אכן ,סעיף ( 7ה) לחוק קובע כי המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי

הרשות הציבורית ואין היא חייבת לעבד את המידע לצרכיו של המבקש ...כמו כן

קובע סעיף )1(8לחוק חופש המידע כי הרשות איננה חייבת במסירת המידע אם

הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה .ואולם ,הדברים אמורים במידע

שאיננו נדרש לרשות הציבורית לצורך עבודתה התקינה ואין זה סביר שיוחזק על

ידה במתכונת המבוקשת .מטעם זה ,אין הרשות הציבורית חייבת לטרוח ולעבד את

המידע עבור האזרח או להקצות משאבים בלתי סבירים כדי לאפשר את העיון בו.

לעומת זאת ,כאשר התנהלות תקינה של הרשות הציבורית מחייבת את קיום המידע

במתכונת המבוקשת ,והמידע אמור באופן סביר ורגיל להימצא בידיה ,לא ניתן

לפטור את הרשות הציבורית מלהתיר את העיון במידע בטענה שהמידע איננו מצוי

אצלה במתכונת המבוקשת או שהדבר מצריך משאבים בלתי סבירים.

ד"ר הלל סומר ,מומחה למשפט ותקשורת ,הציע מבחן לפיו ייקבע האם רשות עמדה

בנטל המאמצים הנדרשים ממנה לספק מידע לתושב:

"אני מבקש להציע מבחן לשאלה מתי תיחשב הקצאת המשאבים הנדרשת לבלתי

סבירה .המבחן המוצע מתבסס על התאוריה הרואה בציבור את בעליו של המידע

ואת הרשות כנאמן הציבור המחזיק עבורו את המידע :האם יכול היה ראש הרשות

שבה מדובר לדרוש כי המידע יועמד לרשותו בתוך שבוע ימים ,ועובדי הרשות היו

מבצעים את המשימה בלא טענות ומענות .אם ראש הרשות יכול לקבל את המידע תוך

שבוע ,ראוי שהאזרח יוכל לקבל את המידע בתוך שלושים או שישים יום ,כקבוע בחוק

(הלל סומר "חוק חופש המידע :הדין והמציאות" ח משפטים תשס"ג )452 ,435

2 .א .עובד הציבור שנתבקש כאמור בסעיף (2א) [להשתמש בסמכות שניתנה לו על פי

דין ,ר.פ ].וסירב לבקשה ,יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו.

תשובות אלה אף מתעלמות מחובה הברורה בחוק חופש המידע לנמק סירוב לבקשה,

כמצוטט לעיל.

.41לחובת ההנמקה חשיבות מיוחדת לענייננו ,שכן הנמקה היתה צריכה להיות הבסיס לתקיפת

החלת הרשות .הדברים מפורטים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 3.1004מיום 1

בספטמבר :2002

" החובה לנמק נוצרה כדי שהאזרח הנוגע בדבר יוכל לשקוד על זכויותיו ולהשיג על סירוב

מצד הרשות בדרכים הפתוחות בפניו ...חובת ההנמקה היא תריס בפני השרירות ...חובת

ההנמקה גם מחייבת את המנהל הציבורי להקדיש חשיבה נאותה להחלטות" .

.42סירובה של ההתאחדות לכדורגל בישראל להיענות לפנייה של חבר הנהלה ,וסירובה להיענות

לבקשת מידע בפרט ,חייבים להיות מבוססים על תשתית ראייתית מתאימה .כאשר עירייה

סירבה לבקשת תושבת לקבל מידע בנוגע לקנסות חנייה בעיר ,קבע בית המשפט:

"כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה ,היה על המשיבה לתמוך עובדות אלה בתצהיר,

אולם לא הוגש תצהיר התומך בעובדות אלה ...טענת העותרת לפיה קיימים היום מאגרי

מידע ממוחשבים המסוגלים להנפיק נתונים היא טענה סבירה ,אם לא יותר מכך ,ואם

רצתה המשיבה לטעון כי המצאת המידע כרוך בעבודה ידנית מרובה ,היה עליה להגיש

תצהיר התומך ומפרט את התגובה ...משהסתפקה המשיבה בתגובה כללית על עומס,

שקעת משאבים בלתי סבירה ,שיבוש תפקוד הרשות וטיעונים נוספים מסוג זה ,כשאלה

לא פורטו ובמיוחד ,לא נתמכו בתצהיר ,לא הוכיחה המשיבה כי בענייננו מתקיימים

החריגים לחוק וכי היא פטורה ממתן המידע".

סיכום

.43לאור כל האמור לעיל ,לא יכול להיות ספק שבלא טעם חזק במיוחד ,משרד התרבות והספורט

יכול לסרב להעביר את המידע המבוקש.

.44הודעה נוספת לא תשלח .

.45המבקש ישלם כל סכום אשר תידרש בגין מתן המידע .

בכבוד רב ובברכה,

שמעון מימון