מענה לבקשת חופש מידע בנושא דו"חות ביקורת פנים

דוח תלונות עובדים (התעמרות בעבודה) לשנת 2018-2019 - עו"ד יעקב לוזון התמודדות נש"מ עם התעמרות בעבודה, והטמעת נורמות תקשי"ריות חדשות ומחייבות בנציבות יש כמה גופים מוסדיים המוסמכים להתמודד עם תופעת ההתעמרות העבודה. הראשון הוא נציב שירות המדינה, הרשאי ויכול לבנות באמצעות התקשי"ר מנגנונים מתאימים להתמודדות עם תלונות על העסקה פוגענית. הגוף השני הוא ועדת השירות, בראשות ה נציב, שהיא גורם מוסדי מרכזי לדיון ב תופעת ההתעמרות בעבודה. כפי שפ ו רט בחלק ה הראשון של העבודה, הוועדה היא גוף סטטוטורי הפועל מכוח סעיפים 11-7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ז-1959, ועל פי חוק יש לנציב "גישה ישירה" לממשלה באמצעותה. כל החלטה שלה המובאת ל אישור ה ממשלה, שחייבת לאשרה או לדחותה תוך 60 יום. אישור הממשלה משמעותו החלטת ממשלה מחייבת. ג ופים מוסדיים נוספים הפועלים בנציבות בנושא התעמרות בעבודה הם ה אגף ל ייעוץ משפטי, ש נדרש להכריע בסוגיות משפטיות העולות מתלונות על התעמרות בעבודה, ואגף הביקורת הפנימית, הרשאי על פי ה חוק והנחיות ה נציב לטפל בתלונות ציבור. גם לנציב עצמו יש סמכויות נוספות, כמו זימון ישיבת הנהלה כדי לדון בסוגייה לעומקה ולאתר דרכי התמודדות עמה (אפרט על כך בהמשך). גורם מוסדי חשוב נוסף הוא אגף המשמעת, המשמש על פי חוק כגוף תובע. הוא המחליט אלו תלונות המגיעות לנציבות יהפכו לתובענות בבית הדין המשמעתי, ומקבל סיוע בנושא מורכב זה מאגף המשמעת ו אגף החקירות. יחסי הגומלין בין שני אגפים אלה הם קריט יים , שכן אגף החקירות מ קבל תלונות ישירות, באופן עצמאי ו ביידוע אגף המשמעת. לגופים אלה יש אינטראקציה עם כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. מ ה היבט של דיוננו יש חשיבות עליונה לשיתוף ה פעולה ביניהם בתוך הנציבות ומחו ץ לה, והיו מקרים (שאפרט בהמשך) שבהם הוא לא צלח, מה ש יצר חסמים בטיפול ב מניעת התעמרות בעבודה. תהליך ה עיצוב של נורמ ת מניעת ה ה תעמרות בעבודה נמצא בשלבי הבשלה. השלב הראשוני היה בתקופת הרפורמה בשירות המדינה, בשנים 2016-2013, על רקע תלונות שהגיעו לנציבות ו לאור התקדמות החקיקה בחלק ממדינות ה- OECD . מטה הרפורמה בנציבות הכין נייר עבודה בשם "התעמרות בעבודה", שה ציג את ה תופע ה ונסמך על הסקירה השוואתית של יחידת המחקר בכנסת, המתייחסת לחקיקה בחלק ארצות ה- OECD . במסמך פורטו כלים להתמודדות אפשרית עם תופעת ההתעמרות, במקביל להצעת החוק בנושא, והוא המליץ לטפל בתופעת ההתעמרות בעבודה בשני מישורים: במישור ה מנהלי הוצע להקים צוות שיפעל כמנגנון בנציבות, בדומה למנגנון הטיפול בהטרדות מינית, ירכז את הטיפול בתופעה ויאסוף מידע עדכני עליה , כולל דיווח, טיפול ומעקב אחר תלונות עובדים ו התייחסות להיבט הניהולי של ה הגנה על העובד. במישור ההסברתי הוצע לנקוט יוזמה פעילה לשינוי התרבות הארגונית והפיכתה לכזו המכירה בתופעה ו ב צורך להתמודד עמה. במסגרת זו תוכננו ימי עיון והשתלמויות למנהלים ועובדים, שבאמצעותם תוטמע הנורמה של מניעת התעמרות בעבודה. מטה הרפורמה המליץ גם על מינוי נאמני מניעת התעמרות במשרדים, שידווחו על מקרי התעמרות לצוות שיוקם בנציבות. באוגוסט 2016 פרסם אגף המשמעת חוזר נוסף בשם "התעמרות בעבודה", שעיקרו נס ו ב על המודעות הגוברת לתופעה ועל הצורך להתמודד עמה. הוא הופנה לכל המנכ"לים והסמנכ"לים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, ונפתח ב דברי השופטת פרו ז ' ינין בעניין, שם התייחס ה להגדר ת התעמרות בעבודה והסתמכה על דברי שולמית אלמוג במאמרה "התנכלות תעסוקתית" ומאמרה של השופטת מיכל לויט במאמרה "לא צריך לספוג את ההשפלה הזאת" , וכך כתבה : בעת האחרונה גברה המודעות להעסקה פוגענית הנקראת גם התנכלות תעסוקתית התעמרות במקום העבודה. מדובר בהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. התנהגות זו נושאת פנים רבות ובכלל זה פגיעה בעובדים באמצעים מילויים ... פגיעה במעמדם של העובדים ומתן משימות משפילות, ניטור יתר, בקרת יתר, הפגנת שליטה והתנהגות אימפולסיבית והרסנית אין מדובר במקרה חד פעמי אלא בחשיפה מתמשכת למעשים אלו... החוזר ה דגיש את הצורך בהבחנה בין התעמרות לבין התנהגות שאינה כזו, שכן ברור שלא כל התנהגות של ממונה או עמית לעבודה שפגעה ב עובד היא התנכלות בעבודה. כתבה על כך השופטת פרו ז 'נין : אין זו מילת קסם המעניקה למעסיק כוחות בלתי מוגבלים המשוחררים מביקורת. הפררוגטיבה הניהולית היא כוח שיש להפעילו בתום לב, בשום שכל, באיזון ותוך בחינת עניינו של העובד העלול להיפגע מן המהלך הנעשה מכוח אותה פררוגטיבה ... עובד אינו פיגורת משחק על לוח שחמט. עובד הוא בשר ודם הוא צד לחוזה עבודה... אשר להתמודדות עם התעמרות בעבודה, החוזר מזכיר שהתמודדות שירות המדינה עם התופעה נעשית, בין היתר, באמצעות בתי הדין למשמעת, לפי סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת) המגדיר עבירות משמעת כעבירות התנהגות. חסמים וכשלים בהתמודדות ה של הנציבות עם תופעת ההתעמרות בעבודה בפועל , ו מסיבות שונות כמו חילופי נציבים ופיזור מטה הרפורמה, המלצות ה מטה לא יושמו. בדו"ח מבקר המדינה מספר 70 ב', תחת הכותרת "הובלת ההון האנושי בשירות המדינה", מתח המבקר ביקורת על פיזור ה מטה לפני יישומה המלא של הרפורמה. אך ה נציב הנוכחי אימץ את המלצת קודמו בעניין פיזור מטה הרפורמה, ו השיב למבקר המדינה שאין הצדקה להמשיך ולהחזיק ו מפני ש סיים את תפקידו, וכי הנציבות ת עקוב אחר יישומיה של הרפורמה. לענייננו , הייתה להחלטה זו השלכה ישירה: המלצות מטה הרפורמה בעניין התעמרות בעבודה לא קודמו, ו לא הוקם צוות טיפול ומעקב אחר תלונות בנושא , הגם שבפועל תלונות כאלה המשיכו להגיע לנציבות. חסם נוסף בפני ה ה תמודדות עם התעמרות בעבודה, שנגזר מ החסם הראשון, הוא היעדר שיתוף פעולה מלא מצ ד משרדי הממשלה ויחידות הסמך, למשל בתי החולים. הסיבה לכך הייתה חסרונה של נורמה מסודרת ל טיפול ב תלונות בנושא, ויש לציין שהיא באה על פתרונה עם פרסום הודעת ה נציב "העסקה פוגענית" ועם עדכוני תקש"יר בהתאם. חסם מהותי שלישי הוא ה קושי להוכיח התעמרות בעבודה. מבחינה סובייקטיבית המתלונן משוכנע ש התנכלות והעסקה פוגענית גרמו לו עוול, אך מבחן אובייקטיבי של עובדות התלונה עשוי ללמד שייתכן כי לא מדובר בה תעמרות. עם פרסום הודעת ה נציב הוסר גם חסם זה. לצד אלה יש גם חסמים טכנולוגיים. מסיבות תקציביות לא פותחה ב נציבות תוכנת מעקב אחר הטיפול בתלונות המופנות לנציבות, ובהחלט יתכן ש תלונה ת גיע ל כמה גורמים שיטפלו בה בו-זמנית. לרוב היא תגיע, אמנם, לגורם האחראי משמעת, ביקורת פנימית, ייעוץ משפטי או אגף אחר בנציבות, אך הבירוקרטיה יוצרת כשל בטיפול הראו י . יש לציין שאגף מערכות ה מידע בנציבות מפתח בימים אלה תוכנה לטיפול בתלונות עובדים, וכשזו תושלם תיפתר גם סוגיית החסמים הטכנולוגים. תלונות שהגיעו כתובענות לבית הדין למשמעת נלוו בדרך כלל לתובענות בנושאים ו בתחומים אחרים, לרוב בעניין הטרדה מינית. כדי להבהיר את הצורך בהסדרה חקוקה, למרות החסמים והכשלים, נביא להלן כמה דוגמאות לתלונות בעניין התעמרות בעבודה. מקבץ תלונות על התעמרות בעבודה התעמרות בשני עובדי הרשות לניצולי שואה במשרד האוצר שחשפו שחיתות (יולי 2018) שני עובדים ברשות לניצולי שואה חשפו מעשה שחיתות ברשות. מרגע החשיפה ה ם ספג ו התעמרות קשה שהתבטאה בפגיעה בשכר ם וב ביטול שעות נוספות, ב העתקת מקום עבודה מסיבות לא -ענייניות, ב חרם חברתי ובהקטנת מספר ה תיקי ם שבטיפולם , שהוא תמריץ כספי. הם חשו כי בריאותם הפיזית והנפשית נפגעה, והתלוננו ב נציבות על התעמרות. בנסיבות שנוצרו החליטה הנציבות, באמצעות הוועדה לוויסות כ"א, להעבירם לפי בקשתם למשרד אחר. תלונה על התעמרות בעבודה ה מלווה בפגיעה גזענית בנובמבר 2018 נהג קצין כבאות בתחנת כיבוי האש ברחובות באופן גזעני ומשפיל כלפי לוחם אש ממוצא אתיופי. הוא שבר על ראשו ביצה, זרק עליו נעל ולעיני פיקודיו הטיח ב ו מילים קשות ופוגעות כמו "תגידו תודה שהביאו אתכם מהג'ונגל, בספק אם אתם יהודים". מ שיחות ש ל הנציבות עם לוחם האש התברר ש הוא סבל לאורך זמן מהתעמרות של מפקדו, שכללה התנהגות פוגענית ומשפילה שהגיעה לשיא באירוע המתואר לעיל. מסיבות אישיות שונות לא התלונן הכבאי בפני הנציבות, ו רק לאחר האירוע המביש הגיש תלונה במשטרה ועדכן את הנציבות. נפתחה חקירה שבעקבותיה הוגש כתב אישום פלילי נגד קצין הכבאות, אך עובדה זו לא מנעה ממנהל אגף ה משמעת בנציבות להגיש תובענה נגדו לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. בדיון שהתקיים בספטמבר 2020 בבית הדין הודה הנאשם באישום ובעבירות המשמעת שיוחסו לו, והורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון. תלונה על התעמרות בעבודה של עובדת רשות המיסים – (אפריל-יוני 2019 ) עובדת רשות המיסים, בעלת תואר שני, הייתה מנהלת חוליה אצל פקיד שומה פתח תק ו וה במשך 25 שנים, וזכתה להערכה טובה מאד על עבודתה. היא פנתה לנציבות ו טענה כי בהערכת ה משוב ה אחרונה לשנת 2017 החליט הממונה שלה במשך 25 שנה, מסיבה לא-עניינית, להעריך את עבוד ת ה באופן לא-הוגן ולא-סביר, ונתן לה ציונים נמוכים שמנעו את קידומה. זאת בגלל כניסתה לעבודה של פקידת שומה חדשה. העובדת סירבה לחתום על טופס ההערכה, והתלוננה גם על אלימות מילולית בצורת צעקות נגדה. מצבה הנפשי והפיזי הורע, והיא נאלצה לעבור בדיקות לב שונות בבית-חולים. הממונה ופקידת השומה החדשה לא רק שלא התעניינו במצבה הבריאותי, אלא הגיבו בכעס על האשפוז, וטענו כלפיה "בחרת להתאשפז במקום שיחת משוב לטופס הערכה". העובדת הציגה גם תכתובות מייל משרדיות ובהן ביטויים כמו "את אפס מאופס, שקרנית". בהמשך היא אושפזה ועברה צנתור לב. בהיעדר חוק מתאים והוראות תקשי"ר מעודכנות באותה עת, היא החליטה למשוך את תלונתה. הרחקת קלדנית בית-משפט מעבודה בגלל סיבה רפואית לכאורה (2015/16) קלדנית ב בית-משפט, אם חד-הורית, התלוננה ב נציבות על התעמרות בעבודה, שהגיעה לשיא לאחר שלדבריה הורחקה מעבודתה מסיבות רפואיות לא-מוצדקות. לדבריה, הממונות הישירות עליה הכפישו את שמה, פגעו בכבודה ו"ירדו" על מקצועיותה. הן גם ש יב צו אותה במכוון עם שופטת שלא רצתה בה כקלדנית. בעקבות זאת התדרדר מצבה הבריאותי, והיא נדרשה לשהות בביתה עד למציאת פתרון תעסוקתי הולם ב עבורה. בפועל שהתה בביתה כחצי שנה, ו תלונותיה בעניין ה התעמרות הושבו ריקם. לטענת הנהלת בתי המשפט ה היא הורחקה בגלל חוות דעת רפואית שקבעה שאינה כשירה לעבודה כקלדנית, ולא נמצא ממש בתלונותיה על התנכלות. מבדיקה שנערכה בנציבות נמצא כי טענות העובדת מוצדקות, וכי האישור הרפואי שבגללו הורחקה מהעבודה לא היה תקין. היא הוחזרה לעבוד ה ו הוחזרו לה זכויותיה הסוציאליות, משכורתה וימי החופש המגיעים לה. בעקבות זאת היא תבעה פיצויים בבית הדין לעבודה. תלונת כבאי מתחנת חולון על התעמרות בעבודה (2018/19) כבאי מתחנת חולון פנה לנציבות בתלונה על התעמרות בעבודה, וסיפר ש מפקדו נהג ב ו באלימות מילולית שהגיעה עד ל אלימות פיזית ממש. לדבריו הוא השפיל אותו לעיני חבריו כ שנתן לו לכאורה טפיחת כתף חברית. ה מפקד טען כי הייתה זו "צ'פחה" חברית שהכבאי פירש לא נכון. הכבאי לא ויתר, והוסיף כי בעקבות תלונתו עוכב מתן דרגה שהובטחה לו. בוצע מעקב על הטיפול בתלונ ה , ו העובד מסר שהועבר לתחנת בת ים כך שאינו בא יותר במגע עם מפקדו. העסקה פוגענית והתעמרות בעבודה בפרקליטת מחוז (2019) פרקליטה בכירה בתחום הפלילי במחוז של משרד המשפטים התלוננה על התעמרות בעבודה נגדה . הדבר הביא, לדבריה, להידרדרות מצבה הפיז י ו הנפשי, והיא הציגה אישורים רפואיים לכך ש מצבה הבריאותי נגרם בשל מתח במקום העבודה. העובדת, ש ניהלה צוות בכיר של עורכי דין וטיפלה בתיקי רצח לשביעות רצון הממונים עלי ה, מצאה עצמה מודחת מתפקידה ללא סיבה עניינית. לדבריה היא נפלה קרבן לממונה חדשה שהחליטה להצר את צעדיה כדי להביא לפיטוריה. הערכות ה עובד שהמתלוננת צירפה לתלונתה העלו שב-2016 היא קיבלה הערכות מצוינות (ציונים של 6/6, הגבוהים ביותר במנעד הציונים), לעומת ציונים טובים אך נמוכים יותר ב-2017 וב-2018. נמצא כי ה משובי ם לא מולאו כראוי, ו העובדת החליטה לתבוע את המשרד ו את הממונות עלי ה. עניינה הובא לדיון בבית-דין אזורי לעבודה, אך הצדדים הגיעו לפשרה וסיכמו על פתיחת דף חדש. בפועל המצב הורע והעובדת הופנתה לוועדה רפואית, לדעתה כדי להביא לפיטוריה. בבדיקה אוששו טיעוני ה , ו התברר שלא היה זה סכסוך עבודה אלא התנכלות והעסקה פוגענית שארכו כ שלוש שנים. טענות מאוחרות יותר כלפיה, על כך ש אינה עומדת בתפוקתה הרגילה, פגעו בתפקודה ובמצב בריאותה, עד שנאלצה לצאת לחופשת מחלה ארוכה. בסיוע הנציבות היא הועברה לעבודה דומה במחוז אחר. תלונות שלא הוגדרו כ התעמרות בעבודה תלונות הדדיות על "התעמרות בעבודה " סמנכ"ל משרד ביקש להיפגש בדחיפות עם אגף הביקורת בנציבות ואגף המשמעת בשירות המדינה, כדי להזים תלונה של עובד הכפוף לו, ה עתיד לפנות אף הוא לנציבות. העובד אכן פנה, והתלונן נגד הסמנכ"ל. בדיקה העלתה שהסמנכ"ל, ברגע של כעס, צעק על העובד לעיני עובדים אחרים. הסמנכ"ל לא הכחיש ז את, אך טען שלא היו צעקות אלא הרמת קול סבירה, על רקע איחורים בלתי פוסקים של העובד שנמשכו כעשר שנים למרות ה התראות שקיבל . עם זאת, הסמנכ"ל הוסיף כי מדובר ב עובד טוב ומוערך. העובד מצידו טען שהסמנכ"ל השפיל אותו בפומבי וכי אינו מוכן לעבור על כך לסדר היום. לדבריו לא היה זה אירוע בודד, אלא כמה אירועים שהגיעו לשיא באותו אירוע ש בו גער בו הממונה וצעק עליו . הנציבות פתחה בהליך מהיר של גישור, והסכסוך הסתיים בטוב. הממונה והעובד משכו את תלונותיהם. התנכלות "קלה" לעובדת שביקשה להתמודד במכרז פומבי ( 2019 ) עובדת משרד פנתה לנציבות לאחר פנייה מוקדמת לאגף לשוויון מגדרי, ו ביקשה להישאר בעילום שם מחשש שיבולע לה. העובדת, עו"ד בהשכלתה, הועסקה במשך חמישה חודשים במילוי מקום במשרד מסוים, והגישה מועמדות למכרז פומבי למשרה ש בה הועסקה . ב תלונתה מסרה על אמירות פוגעניות שבהן הציעו לה עובדים, קולגות וגם עובדים בכירים, שלא לגשת למכרז כי אינה מתאימה למשרה. נאמר לה ש אין לה יכולות מקצועיות וספק אם היא מתאימה בכלל לשירות המדינה, וכן שהמכרז תפור ואין לה סיכוי לזכות בו. העובדת, נסערת וחסרת אונים, הביעה חשש מ"המכרז התפור" ו תיארה את מצוקתה. לדבריה היא באה מרקע מקצועי שונה ואינה בטוחה ביכולתה להתמודד במכרז. בשיח ה עם נציגי הביקורת הפנימית והאגף לשוויון המגדרי הובהר לעובדת שזכותה לגשת למכרז ללא חשש, ו הוסבר לה שההליך תואם את הוראות התקשי"ר . אשר לאמירות הפוגעניות כלפיה, הובהר לעובדת שאין להן מקום, בפרט אם נאמרו על ידי עובדים בכירים ה עשויים ל היות חברים בוועדת הבוחנים. נאמר לה כי אם המתנכלים הבכירים ישבו בו ועד ה , עליה לדרוש מיד את פסילתם וליצור קשר עם היועץ המשפטי לנציבות או עם מנהלת אגף בחינות ומכרזים, וכן ליידע את המבקר הפנימי בנציבות. בסופו של דבר ניגשה העובדת למכרז וזכתה בו. ישיבת הנהלה מיוחדת בעניין התמודדות הנציבות עם תופעת ההתעמרות בעבודה בעקבות הצטברות תלונות רבות על התעמרות בעבודה ב נציבות, כינס ה נציב ישיבת הנהלה מיוחדת ביוזמת המבקר הפנימי בהשתתפותה של ד "ר אורית קמיר . בישיבה נדונה ה תופע ה והוצגו עיקרי הממצאים והמסקנות שעלו מהתלונות שטופלו . נערך דיון מקיף, ש בסופו החליט ה נציב כדלקמן : רוח הצוות מודעת לנושא ולבעייתיות בו. יתרונה המובהק של הנציבות היא באי תלותה בחקיקה ראשית על מנת להטמיע את הטיפול. יש לפעול הן באפיק מניעה והסברה, והן באפיק המשמעתי. נושא מניעת ההתעמרות בעבודה יעוגן בתקשי"ר. תיבחן האפשרות של מינוי ממוני מניעת התעמרות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. בסיכומם של דברים קיבלה הנציבות, כגוף מוסדי האמון על הובלת ההון האנושי בשירות המדינה, החלטות נכונות ה מקדמות את התמודדות עם התעמרות בעבודה. אמירתו של הנציב, כי הנציבות כגוף מוסדי אינה תלוי ה בחקיקה הראשית כדי להטמיע את הטיפול בתופעה, מוכיחה שהנציבות יכולה לקדם טיפול נכון וראוי בתופעת ההתעמרות בעבודה באמצעות מוסדותיה, ואף להביא להחלטת ממשלה בנושא באמצעות ועדת השירות. העיגון בתקש"יר חשוב משני היבטים. ראשית , בהיעדר חקיקה הוא יאפשר לבתי הדין לעבודה, ל בית הדין המשמעתי ו ל מוסדות הנציבות, להשתמש בהוראות יו בדונם ב תביעות של עובדי ציבור על העסקה פוגענית. ה הוראות יתווספו לנורמות ה מותר והאסור של עובדים ומנהלים, ויתרמו להטמעת הנורמה ו ל עיצובה. שנית , העיגון בתקשי "ר יעודד את המחוקק לקדם את החקיקה הנדרשת. נקודה נוספת שאליה נדרשת הנציבות היא הסרת החסמים בין הגופים המוסדיים בתוך הנציבות. הנציב יצר הידברות בין אגפי המשמעת, הייעוץ והביקורת הפנימית, וזו הביאה בסופו של דבר לעדכון התקשי"ר . ב-25.4.2021 פרסם הנציב הודעת נש"מ ו עדכוני ם של הוראות תקשי"ר, ב כותרת "התנהגות פוגענית בעבודה", ש חשיבות ם בעצם פרסומ ם . משמעותה המיידית של ההודעה היא הכרה בתופעת ההתעמרות בעבודה בשירות הציבורי, ובצורך במציאת דרכי התמודדות ע מה . היא מזכירה את ניסיונות החקיקה בנושא ואת המשקל שהנציבות נותנת לעיצוב הנורמה בתחום יחסי העבודה בהיעדר חקיקה. הנציב צ יין: מטרת תיקון התקשי"ר דנן היא לקבוע הסדרים להגשת תלונות של עובדי מדינה על התנהגות פוגענית במסגרת העבודה ואופן הטיפו בתלונות אלו, במקרים בהם אין הליך טיפול אחר. למעשה תיקון זה בא להרחיב את סמכות סמנכ"לי המשרדים ויחידות הסמך הממשלתיות או מי מטעמם לטפל בתלונות העובדים. נוסף על כך, הנוהל מגדיר את התהליך שדרכו תטופל התלונה, כדי להעניק טיפול מיטבי בתלונות העובדים. אם כך מהלך עיצוב הנורמה נגד התעמרות בעבודה, שהחל ברשות המחוקקת, עובר לרשות השופטת ו מוצא את דרכו לרשות המבצעת: ה נציבות, באמצעות עיגו נו בתקשי"ר. מכאן יעשה את דרכו לשירות הציבורי בכלל.