נתוני 2017 של הקו הטלפוני עבור עובדים זרים

רשות
רשות האוכלוסין וההגירה רשות הה
תאריך התשובה
2018-05-21
מסמכים
מסמך אחד

הבקשה

מטרת ההסכמים הבילטרליים להבאת עובדים זרים בענפים שונים היא למגר את תופעת דמי התיווך הבלתי חוקיים, תוך גיוס עובדים איכותיים ומקצועיים המודעים לזכויותיהם וחובותיהם בישראל. ההסכמים הבילטרליים מסייעים בצמצום היקף הפגיעות בעובדים, עבדות מודרנית וסחר בבני אדם.הממונה על חוק חופש המידעמלי דודיאןHofesh.Meida@piba.gov.il02-629485502-6294860http://www.piba.gov.ilלמעבר ישיר לטופס בקשות מידע לחצו כאן

התשובה

פתיחת הקובץ באתר הממשלה (pdf, 661 KB)

רשות האוכלוסין וההגירה

Population and Immigration

Authority

נתוני

2017

של הקו הטלפוני עבור עובדים זרים

במסגרת ההסכמים הבילטרליים

2

רקע

מטרת ההסכמים הבילטרליים להבאת עובדים זרים 1בענפים שונים היא למגר את

תופעת דמי התיווך הבלתי חוקיים ,תוך גיוס עובדים איכותיים ומקצועיים המודעים

לזכויותיהם וחובותיהם בישראל .ההסכמים הבילטרליים מסייעים בצמצום היקף

הפגיעות בעובדים ,עבדות מודרנית וסחר בבני אדם.

בשנת ,2010חתמה ממשלת ישראל על הסכם בילטרלי (בין-ממשלתי) עם ממשלת

תאילנד המופעל במסגרת פרויקט ) ,Thailand-Israel Cooperation (TICבמטרה

למנוע גביית דמי תיווך לא-חוקיים מעובדים זרים המגיעים לעבוד בישראל בענף

החקלאות .ההסכם החל להיות מיושם בשנת .2012בהמשך ,נחתמו הסכמים דומים

עם ממשלות בולגריה ,מולדובה ,רומניה ,אוקראינה וסין בענף הבניה .ב 2015-נחתמו

הסכמים לביצוע פילוט עם ממשלות נפאל וסרי לנקה בענף הסיעוד .כמו כן ,החל

משנת 2010הגיעו לישראל בהסדר במסגרת הסכמים בילטרליים עובדי חקלאות

עונתיים מסרי לנקה 2.עד עתה נכנסו לישראל כ 37,000-עובדים ועובדות במסגרת

הסכמים אלו ,מתוכם 28,000בקירוב שהו בישראל בסוף שנת .2017ההסכמים

הבילטרליים נמצאים תחת תהליך של בחינה ,למידה והתפתחות לקראת חתימה על

הסכמים נוספים בעתיד.

במסגרת ההסכמים הבילטרליים ,ביולי 2012הקים המרכז להגירה בינלאומית

וקליטה ) (CIMIבשותפות עם רשות האוכלוסין וההגירה קו טלפוני לעובדים זרים

בישראל ,הנותן מענה לעובדים בשפתם .קו חם זה מופעל על ידי ,CIMIוהפניות

המגיעות אליו מועברות לרשות האוכלוסין וההגירה ,המעבירה אותן לטיפול ביחידות

הרלוונטיות במשרדי הממשלה המוסמכים ,בהתאם לסוג הפניה או התלונה .נתוני

הפניות נקלטים לתוך מערכת ממוחשבת המקבלת ומנתבת את הפניות בין הגורמים,

ומאפשרת איסוף שיטתי של הנתונים וניתוחם .עלון זה מציג את הנתונים שנאספו

3

מאז הקמת הקו החם ,ובייחוד מאז הקמת המערכת הממוחשבת בשנת .2014

עמותת CIMIמיסודו של ג’וינט ישראל ,עובדת בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה

הישראלית וארגונים ממשלתיים ולא ממשלתיים בארצות המוצא .במסגרת פעילות

זו ,העמותה מסייעת בפרסום האפשרות להגיע ולעבוד בישראל תחת ההסכם

הבילטרלי ,מיון העובדים המתאימים ותאום הליך הגעתם לישראל ,ומספקת הדרכה

לעובדים ומידע על זכויותיהם.

.1

המושגים בעלון מתייחסים לאוכלוסיות השונות כפי שנקבעו על ידי חקיקה ישראלית .הם אינם בהכרח

משקפים את המושגים בהם CIMIעושה שימוש ואת האופן בו העמותה רואה את השימוש במושגים.

.2

עובדים עונתיים מגיעים לתקופה של 8–4חודשים במטרה לענות על צרכים של עבודה עונתית

בגידולים רבים בענף החקלאות .לאחר סיום הגידול העונתי העובד חוזר לארצו (לעומת עובד קבוע

שמחוץ לעונת הגידול מעסיקו חייב למצוא עבורו תעסוקה אצל חקלאים אחרים) .כמו כן ,מעסיק רשאי

להזמין בשנה העוקבת את העובדים שכבר הוכשרו אצלו לעבודה בשנה הקודמת.

.3

הנתונים בחלקי העלון השונים מעודכנים נכון למועד הוצאתם.

ההסכמים הבילטרליים צמצמו באופן

משמעותי את גביית דמי התיווך הבלתי

חוקיים .כתוצאה מכך ,עלות ההגעה לארץ

ירדה מעשרות אלפי דולרים למאות בודדות

של תשלומים מותרים .במסגרת ההסכמים

עד היום רק בענפי החקלאות והסיעוד

3

נחסכו קרוב ל־

$ 191,345,130

4

עובדים זרים שהגיעו במסגרת ההסכמים

5

הבילטרליים :ענפים וארצות מוצא

97%

גברים

80%

נשים

100%

3%

גברים

נשים

תאילנד

27,216

20%

גברים

סין

387

רומניה

244

נפאל

77

בולגריה

1,096

סרי-לנקה

מולדובה

13

סיעוד

6,369

בניין

סרי לנקה

1,542

חקלאות

.4

לתקנות בנושא סכומים המותרים בחוק לגבייה מעובדים זרים עבור שירותי לשכה פרטית בחקלאות ובסיעוד ראו באתר

לשכת התעסוקהhttps://www.nevo.co.il/law_html/law01/500_818.htm :

.5

הנתון המתייחס למספר העובדים שהגיעו במסגרת ההסכמים הוא נתון מצטבר.

4פניות 6נכנסות לקו הטלפוני

בארבע השנים האחרונות התקבלו

5,439פניות מ־ 2,932עובדים

1,555

1,372

8%

9%

1,487

7%

12%

2%

3%

1,025

13%

9%

95%

83%

81%

78%

2014

2016

2015

2017

מקור הפניות

מקורות אחרים

פרויקט TICבתאילנד

הקו החם

7

.6

הקו החם מקבל פניות בנושאים שונים .חלק מהפניות הן תלונות המועברות לטיפול .ראו בעמוד .8

.7

מתוך המקורות האחרים לדוגמא :שגרירות תאילנד בישראל ,עמותת “לה סטרדה“ (מולדובה) ,לשכת התעסוקה

המולדבית ,משרד העבודה (רומניה).

התפלגות פניות לפי ענף

21,551

19,216

14,849

11,582

ענף

החקלאות

8

עובדים בישראל

1,291

מס‘ עובדים שפנו

704

680

434

2014

2015

2016

1,402

813

628

2017

1,036

מס‘ פניות

5,821

4,267

ענף הבניין

עובדים בישראל

מס‘ פניות

מס‘ עובדים שפנו

2,333

1,473

151

81

428

189

75

128

139

354

2014

2015

2016

2017

90

ענף

הסיעוד

עובדים בישראל

מס‘ פניות

מס‘ עובדים שפנו

.8

59

23

19

23

20

2016

2017

נכון להיום מספר העובדים בענף החקלאות המגיעים לעבודה בישראל במסגרת הסכם בילטרלי גדול משמעותית

ממספר העובדים שהגיעו תחת הסכמים בענפי הבניין והסיעוד .בהתאם לכך ,עובדים מענף זה מהווים רוב מכריע מקרב

הפונים לקו החם.

5

6הליך טיפול בתלונה

.4

היחידות המטפלות -

טיפול ומענה ועדכון

הקו החם

9

.3

רכזי הפניות ברשות

האוכלוסין וההגירה -ניתוב

התלונה ליחידות המטפלות

.5

הקו החם -

עדכון העובד

.2

.1

עובד -מסירת

תלונה לקו החם

הקו החם -העברת תלונה

לרכזי הפניות ברשות

האוכלוסין וההגירה

89

8

7

0

7

0

0

1-7

.9

היחידות המטפלות הן :מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה ,מינהל הסדרה ואכיפה של משרד העבודה

הרווחה והשירותים החברתיים ,מינהל הבטיחות של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ,הממונה על

זכויות עובדים זרים במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ,משטרת ישראל.

דוגמא לטיפול בתלונה על ידי יחידת האכיפה של רשות

האוכלוסין וההגירה:

“נחתנו היום בישראל וכשהגענו למגורים שלנו ראינו קרוואן מאובק ומוזנח ,בלי שמיכות

וכריות ובלי כלים במטבח .זה לא מקום ראוי למחייה .אנחנו ממש צריכים עזרה לקראת סוף

השבוע שיהיה לנו איפה לגור“.

הקו החם העביר את המקרה לרכזת כדחוף.

רכזת הפניות העבירה את הפנייה לטיפול דחוף של יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין

וההגירה.

יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה יצרה קשר מיידי עם המעסיק והנחתה אותו

להתאים את המגורים לעובדים ולתת להם את כל הציוד הנדרש.

מתורגמנית הקו החם שוחחה עם העובד עוד באותו הערב ,והוא אישר ש“המעסיק הביא

לנו כריות ושמיכות ,והוא עובד כעת על ניקיון וסידור המקום וכלי המטבח “.העובד גם

קיבל טלפון אליו יוכל להתקשר בסוף השבוע אם עולה דבר מה דחוף .לאחר סוף השבוע

מתורגמנית הקו החם יצרה שוב קשר עם העובד ,הוא מסר כי “בעיית המגורים נפתרה

והכל בסדר עכשיו“.

דוגמא לטיפול בתלונה על ידי מנהל ההסדרה והאכיפה

במשרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים:

“המעסיק שלי לא שילם לי את שכר חודש פברואר“.

הקו החם העביר את המקרה לרכזת.

הרכזת העבירה את התלונה לתחום פניות ותלונות במשרד העבודה והרווחה ,ומשם היא

הועברה לטיפול אגף אכיפה מנהלית.

אגף אכיפה מנהלית פתח בחקירה ובמסגרתה נמצא כי המעסיק לא שילם לעובד שכר

מינימום .בסיום הליך החקירה ניתנה למעסיק הודעה על עיצום כספי .בנוסף ניתנו למעסיק

שתי התראות מנהליות על אי מסירת תלוש שכר והלנת שכר .תחום פניות ותלונות במשרד

העבודה עדכן את הקו החם.

הקו החם יצר קשר עם העובד ועדכן אותו בהתפתחויות .כמו כן נמסר לעובד מידע על

האפשרות להגיש תביעה על הסכומים שהמעסיק חייב לו בבית דין אזרחי.

7

10

8נושאים העולים מהפניות

סך כל הפניות והתלונות לשנת 2017

בירור מידע

39%

התנהלות המעסיק או

הלשכה הפרטית

35%

31%

שכר

אחר

11

14%

מעבר מעסיק

12%

מצב רפואי

5%

בטיחות

4%

מבין הפניות בנושא

בירור מידע:

מבין התלונות בנושא

התנהלות מעסיק או

לשכה פרטית:

 15%בירור מידע -

מעבר מעסיק

19%יחס מעסיק

32%שכר לא משולם

10%תנאי מגורים

21%שכר ללא תלוש

 36%בירור בנושא זכויות

 14%בירור מידע -

פיצויי פיטורין

מבין התלונות

בנושא שכר:

מבין הפניות בנושא

אחר:

38%שכר לא לפי חוק

29%עובד ללא עבודה

 7%חשש מהחזרה מאולצת

על ידי המעסיק

למדינת המוצא

 21%עובד ללא רשיון

עבודה

 8%אלימות עמיתים

לעבודה

.10האחוז מייצג את מספר הפעמים שנושא הופיע מסך כל הפניות והתלונות.

.11מתוך נושאי הפניה האחרים לדוגמה :עובד ללא עבודה ,עובד ללא אשרה ,הטרדת עובד/ת ,סמים ,אלימות עמיתים

לעבודה.

9

מאפיינים של נושאי תלונות לפי ענפים

נושאי תלונה נפוצים בכל ענף העסקה ,מתוך סך הפניות בכל ענף:

מעבר

מעסיק

שכר

התנהלות

חברת כ“א/

לשכה פרטית

ומעסיק

ענף הבניין

ענף הסיעוד

ענף החקלאות

ענף החקלאות -עונתי

3%

13%

17%

5%

ענף הבניין

ענף הסיעוד

ענף החקלאות

ענף החקלאות -עונתי

ענף הבניין

ענף הסיעוד

ענף החקלאות

ענף החקלאות -עונתי

37%

30%

28%

41%

17%

39%

43%

5%

תלונות בנושא שכר מתוך סך כל הפניות מדי שנה ,לפי ענף:

70%

ענף

החקלאות -

עונתי

64%

ענף הבניין

53%

43%

46%

44%

37%

ענף

החקלאות

31%

30%

28%

ענף הסיעוד

15%

2014

9%

2015

2016

2017

10מצב הטיפול בפניות ותלונות

הפניות והתלונות מנותבות על פי הנושא לגורמים המטפלים .משך הטיפול משתנה בהתאם לנושא

ולנסיבות הפנייה .על פי רוב ,הקו החם מסייע במתן מידע ,רשות האוכלוסין וההגירה מטפלת

בנושא התנהלות המעסיק או הלשכה הפרטית ומעבר בין מעסיקים ,ומשרד העבודה ,הרווחה

והשירותים החברתיים מטפל בנושאים של שכר 12ובטיחות בעבודה.

מתוך 1,487הפניות והתלונות שהתקבלו בקו החם בשנה האחרונה:

685

מתוכן

הועברו לטיפול הקו החם

381

מתוכן

פניות ותלונות הועברו

לטיפול רשות האוכלוסין

וההגירה

335

86

טופלו ונסגרו

346

טופלו ונסגרו על ידי הגופים האחראים

13

ברשות האוכלוסין וההגירה.

מתוך התלונות שהועברו ליחידת האכיפה נמצאו הפרות

ב 8-תלונות ,ולא נמצאו הפרות ב 63 -תלונות.

מתוכן

פניות ותלונות הועברו

לטיפול משרד העבודה,

הרווחה והשירותים

החברתיים

680

288הועברו למנהל ההסדרה והאכיפה ,בהן127 :

תלונות נמצאות בבדיקת ובטיפול מנהל ההסדרה

והאכיפה ,ב 15-תלונות הוטלו עיצומים כספיים על

מעסיקים 29 ,תלונות נמצאות בשלב קבלת החלטה

לאחר סיום חקירה 22 ,תלונות נסגרו ללא ממצאים49 ,

תלונות נסגרו בגלל הליך קודם שקיים מול המעסיק,

ו 46-תלונות הגיעו לסיום טיפול מסיבות אחרות .יתר

47הפניות והתלונות הועברו לטיפול מנהל הבטיחות.

פניות ותלונות נסגרו מסיבות אחרות.

14

.12בתלונות בנושא שכר ,מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה אינו יכול לתת סעד לעובד ,אלא רק סנקציה מינהלית

או פלילית למעסיק לאחר שסיים לנהל תיק חקירה .לכן בין אם הטיפול מול המעסיק נמשך או הסתיים ,כדי לקבל סעד

על העובדים לפנות במקביל לבית דין אזרחי.

.13הגופים האחראים הם :רכזי הקו החם ברשות ההגירה ,יחידת האכיפה ,אכיפה מנהלית ומת“ש.

.14סיבות אחרות הן :עובד שחזר בו מתלונתו ,חסרים פרטים בתלונה ,חוסר שת“פ מצד הפונה ,תלונה שהתקבלה מערוצים

נוספים.

המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה

רשות האוכלוסין וההגירה

www.cimi.org.il

www.piba.gov.il